חורים ברידינג | יהל רוט | פרויקט גמר יולי 2023 01
UN-HOLE-Y “חורים ברידינג“י יהל רוט ספר פרויקט הגמר | שנה ה‘ | יולי 2023 | אב תשפ“ג בית הספר לאדריכלות ע“ש דוד עזריאלי | אוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ‘ אדר‘ מוטי בודק
תוכן עניינים 03 01
מבוא.................................................................................................................................................................................................5 מחקר היסטורי .................................................................................................................................................................................9 מחקר צורני ....................................................................................................................................................................................29 מיקום באתר ..................................................................................................................................................................................40 תוכנית סביבה ................................................................................................................................................................................45 התערבות באתר .............................................................................................................................................................................56 דיאגרמות .......................................................................................................................................................................................68 תוכניות המבנה ..............................................................................................................................................................................74 חתך המבנה ...................................................................................................................................................................................85 הדמיות ..........................................................................................................................................................................................87 פיתוח שטח .................................................................................................................................................................................100 ביבליוגרפיה ................................................................................................................................................................................102 04
מבוא 05 02
06 נושא פרויקט הגמר עוסק באפקט הנוצר מפעולת החירור על מבנה תעשייתי לשימור. החורים, ככלי תכנוני, מהווים אסטרטגיה אדריכלית של יצירה דרך גריעה, אותה אחקור בשתי דרכים. הראשונה, מחקר היסטורי שיציג ארבעה מקרי בוחן של מבנים שתוכננו בעשורים האחרונים, המתייחסים לנושא ה“חור“ במבנה בגישות שונות. השנייה, מחקר בעזרת כלים ממוחשבים עם תוכנות תלת מימד ושימוש בפקודות בוליאניות. החירור, אותו אבצע על מבנה רידינג א' של תחנת הכוח בנמל תל אביב, יהווה ככלי החקירה המרכזי למניפולציה האדריכלית שגורעת חלקים מהמסה של הבניין המקורי ומשנה את ייעודו. בניין רידינג א' הוכרז כמבנה לשימור בעל חשיבות היסטורית, וכיום אינו משמש את הפונקציה המקורית לשמה נבנה. הבניין עומד בנתק מוחלט בתוך איזור פארק רידינג, שנחשב לאסטרטגי, וכולל את נמל תל אביב ואיזור שדה דב, עליו מתוכננות לקום שכונות חדשות בעתיד הקרוב. הפרויקט מציע להשמיש את הבניין למבנה ציבור שבו יעבירו חוגים, סדנאות והרצאות במקביל, ויהיה פעיל במהלך היום. החירור, כפעולה קונספטואלית של יצירת חלל שלילי, מייצר סוגי מפגשים ייחודיים בין קומות המבנה, הקירות והגג. ההתערבות מקשרת בין המפלסים, בין פעולות שונות המתרחשות במקביל תוך יצירת קשרי מבט בין פנים לחוץ. חורים בגדלים שונים מאפשרים רמות שונות של חיבור והצצה למתרחש מעברו השני של הקיר. לכן, לפונקציות שונות ידרשו סוגי חורים ופתחים שונים. יתר על כן, החורים מייצרים סקרנות הן אצל המבקר מהחוץ, והן אצל משתמשי המבנה. הפרויקט משמר את חשיבותו ההיסטורית של בניין רידינג א', מאזכר את ההיסטוריה שלו, ומתחבר לשפה העיצובית המודרניסטית עם פיתוח טכניקה גרפית שמשרתת את הפונקציות החדשות בחלל.א The concept of the studio project evolves around the effect of hole cutting in a historical industrial building from early 20th century. The holes are an architectural strategy of creating spaces through voids. The act itself is theoretically done on the 'Reading A' building; part of the old power station located at the port of Tel Aviv. It shows the aftermath of the round geometry mass removal, that eventually changes the building's original use. 'Reading A' is considered as one of many heritage buildings in Tel Aviv, although it doesn’t function its original purpose today. It stands in total separation from its surroundings- Reading Park, the new Tel Aviv Port area, and Sde Dov (which will include new residential neighborhoods in the near future). The main idea demonstrates how a building can collaborate between its architectural historical values to new purposes, and function as a public place for courses, lectures, art exhibits and fashion shows. As a result of the different holes that cut through floors, exterior and internal walls, all activities can constantly be seen from different levels, angles, and areas of the building. Causing the users to be more curious about what involves around them. This studio project presents the ability of a building to change its functions through design. 07
07
08
מחקר היסטורי 09 03
ביצוע חורים בבניין קיים תכנון החור כחלק מהמבנה 01 03 02 04 השלב הראשוני בתהליך המחקר של רעיון החורים הוא סקירה היסטורית המציגה ארבעה תקדימים אדריכליים שמתעסקים בחירור מבנים עליהם מתבסס פרויקט הגמר. לכל מקרה בוחן שיטת חירור שונה, שמשפיעה אחרת על אופי החללים במבנה. ארבעת הפרויקטים תוכננו ע“י אדריכלים שונים במהלך המאה הקודמת, שמייצגים כל אחד זרם אומנותי-אדריכלי שרווח בתקופתו, ומתייחסים להוויה של ה“חור“ בדרך ייחודית לפרויקט.ו SESC POMPEIA, SAO PAOLO האדריכלית לינה בו בארדי SENDAI MEDIATHEQUE, SENDAI האדריכל טויו איטו CONICAL INTERSECT, PARIS האדריכל גורדון מאטה קלארק NOTRE-DAME DU H AUT, RONCH AMP האדריכל לה קורבוזיה 10
CONICAL INTERSECT 11 גורדון מאטה קלארק
האדריכל גורדון מאטה קלארק )1978-1943 )היה אדריכל אמריקאי שהתעסק לרוב בביצוע מניפולציות חיתוך שונות, כמו ניסור וחירור קירות ורצפות מבנים בקני מידה שונים, על מבנים שהיו מיועדים להריסה. קלארק השתמש בעבודותיו הייחודיות לקרוא תיגר על צורת החיים המקובלת ועל התפיסה הגיאומטרית הסטנדרטית )אדריכלות שבנויה עם אלמנטים גיאומטרים פשוטים של משטחים וקירות ישרים(. בעזרת האופן הלא קונבנציונלי של החיתוך אותו מבצע קלארק בעבודותיו, נוצרים חיבורים מוס רכבים בין חללים, שלפני ההתס ערבות כלל לא היה קשר ביניהם. מניפולס ציית החיתוך מייצרת זרימה ותקשורת בין המפלסים, שוברת את הריחוק שבין חללי החוץ לפונקציות הפנימיות, ומעשירה את חוויית המשתמש בבניין. בנוס סף, האדריכל, דרך פעולת ההריסה של חלקים מהבניין, מעלה שאלות מהותיות על חיי היומיום ועל תפיסות המרחב הסטנדרטיות שהאדריכלות הקיימת מנכיחה.י 12
13
14
SESC POMPEIA 15 לינה בו בארדי
לינה בו בארדי )1992-1914 )אדריכלית ברזילאית ילידת איטליה, מזרם האדריכלות המודרס נית. בעבודתה, POMPEIA SESC , עסקה בשימוש מחדש )REUSE )למפעל סוכר ישן שנסגר, המשמש כיום כמבנה ציבור עם חדרי למידה, חוגים וסדנאות. לאחר ההתערבות, ישנה חזרה על אינטרקציה מתמדת בין אלמנס טים השייכים למבנה המקורי )קונסטרוקציית בטון חשוף, קורות פלדה וחללים גבוהים ורחבים(, לבין יצירת מרחב מחודש לפונקציות עכשוויות )ספורט, פנאי ופעילויות ציבוריות(. בארדי מבדילה את האלמנטים החדשים שהוסיפה במבנה וצובעת אותם בצבע אדום עז, שבולט לצד קירות הבטון החס שופים. יתר על כן, היא מנכיחה את ההיסטוס ריה של המבנה בביצוע מניפולציית חיתוך אמורפי )חירור( במיקום המקורי של חלונות מפעל הסוכר, ללא קיבוע חלונות חדשים. החורים בולטים בחזית הבניין ומרמזים על העבר של המקום. פעולת החירור איפשרה לבארדי לייצר קישוריות עם החוץ, ובכך לשבור את החציצה בין המבנה המסיבי של מפעל המס נותק מסביבתו. החורים מכניסים אור ואוויר לתוך המבנה, תקשורת עם העיר והסביבה, ומסמלים אזכור הסטורי עם קריצה לעתיד. 16
17
18
19
20
NOTRE-DAME DU HAUT 21 לה קורבוזיה
שארל-אדואר ז'אנרה-גרי, הידוע גם כ"לה קורבוזייה" )1965-1887 ,)היה אדריכל שוויצרי שנחשב לחלק מהותי ומשפיע באדריכלות המודרנית ובפיתוח הסגס נון הבינלאומי בתחיס לת המאה -ה-20 ,ולאחד האדריכלים החשובים בה ס טוריה. היה בין הראשונים לתכנן עם בטון מזוין ולקבוע עקרונות מנחים לזרם האדריכלי המתגבש. פרויקט מבנה הכנסייה בעיירה RONCHAMP שבצרפת, מהווה דוגמה לחורים כחלק מתהליך תכנון הבניין. כלומר, החורים לא מבוצעים כתוספת למבנה קיים, אלא מקומם ידוע מראש בתכנון הראשוני, ויתר החללים מתוכננים בהתאם לכמות האור והאוויר הנכנסים מהפתחים. האלמנט החס שוב ביותר בכנסיית DAME NOTRE הוא נושא חדירת האור דרך חירור הקיר הדרומי. עקרון האור הטבעי מייצר תחושה ספציפית ונקודתית בחלל המרכזי של הכנסייה, נותן לקיר מ ש מ ע ו ת חדשה וחושף את העובי שלו. זה מתקשר לרעיון העומד מאחורי פעולת החירור בפרויקט הגמר - חדירת אור דרך חו רים בשעות שונות של היום, תורמת להעצמת אפקט החירור והקיס שוריות בין חוץ לפנים ובין מפלסי המבנה. קרני האור שזזות במהלך היום מאירות כל פעם חלק אחר במבנה, ובכך ומחזקות את שילוב גיאומטריית המבנה המקורי )זוויות ישרות, קירות אטומים(, עם צורניות החוס רים שמעניקה לבניין יכוס לת להפוך ממבנה גנרי וקובייתי, למבנה ציבור המיועד בין היתר לתערוכות ותצוגות. הפונקציות ה ש ו נ ו ת בבניין ממוקמות בחללים אסטרטגיים לפי כמות האור הטבעי המאיר אותם. 22
23
מודל קונספטואלי של הקיר הדרומי בכנסיית HAUT DU DAME NOTRE 24
SENDAI MEDIATHEQUE 25 טויו איטו
טויו איטו )-1941 )הוא אדריכל יפני הנחשב לאחד מהאדריכלים הבולטים הפועלים כיום, וזכה בפרס פריצקר לאדריכס לות בשנת 2013 .בניין MEDIATHEQUE SENDAI ,הוא מבנה ציבורי המששמש כספרייה לצד גלריות אומנות, ונמ צא בעיר סנדאיי שביפן. בניין הפרויקט, שנחנך בשנת 2001 ,הביא לאיטו הכרה ופרסום בינלאומיים בזכות המבנה הייחודי שלו והצורה המתוחכמת של עמודי הקונסטרוציה המחזיקים את המבנה. החורים בבניין ממוקמים לכאורה במקום עמודים סטנדרטיים של בניין מקובל. איטו מפרש מחדש את הנוסחה הידועה באדריכס לות המודרנית שהתעסקה ביחס בין מספר העמודים לגודל מפתח הקומה ופס רוגרמת הבניין. בבניין המדיה-טק, העס מוד הופך לחלל )חור( אנכי העובר מקומת הקס רקע של הבניין עד לגג, וחותך במשטס חים האופקיים. החור מעוצב בצורה אמורפית ומסביבו עמודי פלדה אלכסוניים דקים, המדגישים את המצאות החור בבניין. החור בבניין שתס כנן איטו, ממוקם לפני יצירת המסה )המשטחים והקירות(. התכנון התחיל מיצירת החורים שיוצרים סביבם התקהלות ומושס כים את תשומת ליבו של המבקר. יתר על כן, המבנה, כמבנה ציבור, משמש כמודל לתכנון עירוני בסביבה עירונית מתפתחת. הוא מכיל מספר פונקציות ציבוריות בבניין אחד. הפרוגרס מות השונות קוס רות במקביל אחת לשניה, ויוצרות מערך שלם של בניין שהתנועה בו נראית גם מבחוץ וגם מבפנים. המצאות החור מאפשרת לאדריכל לעסוק בשאלות תכנון רעיוניות טרם יצירת המסה הממשית, כיצד ה"חור" או ה"פתח" בבניין יכולים לייצר סקרנות ועניין אצל עובר האורח? האם החור נועד למשוך את המבקר פנימה? או שמה נועד לקישוריות רעיונית בלבד? 26
27
מחקר צורני 29 04
03 02 01 השלב השני במחקר על אפקט החירור במבנה מבוצע בעזרת תכנון ממוחשב בתוכנת תלת מימד ) RHINO .) השימוש בכלים ממוחשבים מאפשר חופש תנועה ויצירת מודלים מורכבים בעזרת פקודות פשוטות. כחלק מתהליך המחקר, יצרתי שיטה תכנונית בתוכנה שחוזרת על עצמה בהתאם לסוג החירור המבוצע על האובייקט הממוחשב. שלב זה מורכב משלוש סדרות גיאומטריות החוקרות כל אחת פן אחר של אפקט החירור, ומס בוססות על אותה שיטה בוליאנית של גריעת מסה. מהות המניפולציה היא להדגיש שהחור אומנם נחשב לעיתים כדבר שולי ש"הורס" את השלמות של האובייקט, אך יש ביכולתו ליצור חוויה חדשה סביב פעולת הגריעה. החור )או הפתח( מייצרים סביבם פעולה של הצצה, סקרנות ורצון לדעת מה מתרחש מעבר לקיר. חירור קוביה ע“י חזרתיות גאומטרית )פירמידה, ספרה ותיבה מלבנית(ו סדרת מודלים ראשונה- יצירת חורים מצורות גיאומטריות שונות על אוביקט אחד )קוביה(א חורים עגולים בקוביה המורכבת משכבות וביניהן רווח זהה 30 31
סדרת המודלים הראשונה מציגה תהליך התפתחות של ריבוי חורים על אוביקט אחד- קוביה אטומה. החורים נוצרים באמצעות גריעה מהמסה של הקוביה, בצורות גיאומטריות שונות )חרוט, תיבה, ספרה, פירמידה, גליל(. בשלב הראשון, גריעת הקובייה נעשית ע"י עצם גיאומטרי אחד, ובשלבים שלאחר מכן נוספים כל פעם עוד עצמים עד שהחירור מעלים כמעט לגמרי את הנראות המקורית של מסת הקובייה. 31
32 33
01 04 02 05 03 06 33
סדרת המודלים השנייה מתייחסת ליצירת חור בנקודת המפגש שבין משטחים לצורות גיאומטריות. המשטחים מדמים קירות, רצפות ותקרות בניין שצורתם משתנה בהתאם לגודל וסוג הצורה שחותס כת אותם. הרעיון העומד מאחורי שלב זה, הוא חקירה צורנית של התחושה בתוך בניין בעל מישוס רים אנכיים ואופקיים שעוברים טרנספורמציה, והאפקט החללי הנוצר מההתערבות הגיאומטרית. משטחים גופים גיאומטריים 34 35
35
36 37
03 02 01 37
המודל השלישי מדמה קובייה שמחולקת לשכבות )מפלסים( שמופרדות אחת מהשנייה במרחק שווה. פעולת החירור נעשית בעזרת ספרות בגדלים שונים. האור חודר דרך הרווח שבין שכבות הקוביה ויוצר אפקט של אוביס קט שנעלם. הספרות נפגשות ומייצרות חללים אמורפיים העוברים מבסיס הקובייה ועד החלק העליון שלה. משטחי הקובייה ספרות 38 39
03 02 01 39
מיקום באתר 40 05
מבנה רידינג א‘ של תחנת הכוח רידינג בנמל תל אביב 41
מבנה רידינג א‘ של תחנת הכוח רידינג בנמל תל אביב 42
43
נושא פרויקט הגמר מבוצע על מבנה רידינג א' של תחנת הכוח בנמל תל אביב ומשמש כאוביקט עליו תיושם מניפולציית החירור. בניין רידינג א', שבנייתו הסתיימה בשנת 1938 ,הינו הראשון שנבנה בין בנייני תחנת הכוח והוכרז כמבנה לשימור בעל חשיבות אדריכלית-היסטורית. אולם כיום, הוא אינו משמש את הפונקציה המקורית לשמה נבנה ועומד בנתק מוחלט בתוך איזור פארק רידינג, נמל תל אביב השוקק והתיירותי ושדה דב שבעתיד הקרוב יהפוך לאיזור מתחדש של שכונות מגורים. הבניין עומד במיקום אסטרטגי שעובר שינוי משמעותי בזמן יחסית קצר, ולכן, פעולת החירור תאפשר לחקור כיצד ניתן לקשר בין ציבור המבקרים בסביבת הנמל, אוכלוסיית התושבים העתידיים במקום ובין בניין תחנת הכוח שבעזרת המניפולציה הופך לכאורה למקום ציבורי שמזמין את הסביבה לבקר בו. החורים יוצרים מעין "סקרנות" ורצון להיכנס לתוך הבניין )דבר שלא קיים במצב הנוכחי(. החירור מקשר בין האוכלוסייה מצפון למבנה ודרומה, בין מבקרים מזדמנים לתושבים, מזמין מעבר ושהייה בבניין במהס לך שעות היום ומבטל את הנתק בין חלל "תעשייתי" ואינטרוברטי לבין הסביבה החיצונית. יתר על כן, כתוצאה מהחירור בתוך המבנה, נוצרים פתחים שמכניסים אור טבעי רב, עניין וקישוריות. החור לא רק מאפשר להבחין במתרחש מעבר לקיר האטום. הרצפות והקירות נחתכים לפי הגיון מסוים, ומתחברים לחללים שהעין יכולה להשלים דרך הדמיון )חלל מוחסר(. לעיתים, ריבוי וגודל הפתחים יכולים לייצר בעיית אקוסטיקה וסינוור. זהו דבר שניתן לפתור באלמנטים אדריכליים תוך שמירה על שפה עיצוס בית הממשיכה את קו המתאר האמורפי של החורים והקונסטרוקציה האורתוגונלית של המבנה המקורי. 44
תוכנית סביבה 45 06
מצב קיים נמל תל אביב וגשר ווקופ 46 47
מצב קיים מיכלים קיימים נמל תל אביב וגשר ווקופ 47
מצב קיים שבילים קיימים 48 49
מצב קיים מבני תחנת הכוח וארובת רידינג שבילים קיימים 49
מצב קיים מבנה רידינג א' 50 51