פרוייקט גרפיקה!

‫אלירז מגורי‪ -‬כהן‪325564490 -‬‬
‫דבורה ליפשיץ‪324871839 -‬‬
‫אולפנת צביה מעלה אדומים‬

‫‪1‬‬

‫הצעת מחקר‪1.......................................................................‬‬

‫חריש‪6.................................................................................‬‬

‫זריעה‪11..............................................................................‬‬
‫סיכום מאמרים‪13..................................................................‬‬
‫מחקר משתמשים‪17...............................................................‬‬
‫ניתוח כרזות היסטוריות‪22.......................................................‬‬
‫לוח השראה‪26......................................................................‬‬

‫נביטה‪27.............................................................................‬‬
‫שמש אסוציאציות‪28...............................................................‬‬
‫מטרות ויעדים‪29...................................................................‬‬
‫פרסונות‪30...........................................................................‬‬
‫מכוון עיצוב‪32.......................................................................‬‬

‫צמיחה‪33.............................................................................‬‬
‫תוצר ‪ 1‬לוגו‪34.......................................................................‬‬
‫תוצר ‪ 2‬סט כרזות‪40..............................................................‬‬
‫רפלקציה‪49..........................................................................‬‬

‫‪2‬‬

1

3

2

4

3

5

4

6

5

7

6

8

‫מפות חשיבה‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

8

10

9

11

‫הנושא הנבחר‪-‬‬

‫"פחות לועזית יותר עברית תקנית" ‪.‬‬

‫למה בחרנו בנושא זה? מאוד התחברנו לנושא כיוון שזה נושא שמאוד סיקרן אותנו‬

‫לחקור גם היסטורית וגם כיום‪ .‬רצינו לראות את השינויים הרבים שעברה השפה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאוד‬
‫חשוב לנו שאנשים ידברו בעברית תקינה‪.‬‬

‫מה המצב הקיים? המצב הקיים הוא שהרבה אנשים מדברים בעברית שגויה‪ ,‬בסלנגים‬

‫ובלועזית בעיקר בני נוער‪.‬‬

‫שאלת האתגר‪-‬‬

‫באיזה דרכים ובאילו דברים חזותיים נוכל לעודד אנשים לדבר בעברית תקנית או בפחות‬
‫לועזית?‬

‫‪10‬‬

‫‪12‬‬

11

13

‫במה עלינו להתמקד בחיפוש החומרים?‬

‫בחרנו להתמקד במציאת כרזות היסטוריות וניתוחן‪ ,‬כך שנוכל ללמוד על התפתחות השפה‬
‫העברית‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬החלטנו לערוך השוואה בין מילים שהם בשימוש בשפה לועזית לעומת מילים שהם‬
‫בשימוש בשפה העברית‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬אנו צריכות למצוא מאמרים שיבססו לנו את הידע על השפה העברית‪ ,‬כך שנוכל להתאים‬
‫את קהל היעד שלנו ולעצב תוצר בהתאם‪.‬‬

‫לצורך איתור קהל היעד והצרכים שיש בחברה על השפה העברית אנו נערוך ונשלח סקר לגילאים‬
‫שונים וכך נוכל לאסוף מידע‪ ,‬לנתח אותו ולמצוא את היעדים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪14‬‬

13

15

‫מאמר מאתר אוניברסיטת בן גוריון "מה חושבים הסטודנטים‬
‫על עברית תקנית"?‬

‫לצורות לשוניות יש שיפוט חברתי‪.‬‬
‫ניתן לראות שאנשים רבים מפרשים את מי שעומד מולם על פי איך שהוא מדבר או‬

‫כותב‪.‬‬

‫קפדנות יתר בעברית תקנית עלולה להתפרש בצורה שלילית ונלעג וגם דיבור במשלב‬
‫נמוך עלול להתפרש בצורה שלילית וכזילזול בשפה‪.‬‬

‫לפיכך האוניברסיטה בדקה כיצד סטודנטים שאינם לומדים לשון עברית מגיבים לדיבור‬
‫בעברית לא תקנית‪.‬‬

‫רוב הסטודנטים העידו שמשפטים ומילים לא תקניות מציקות וצורמות להם‪ .‬כלומר‬
‫רובם קבעו שתניות לשונית היא חשובה והסיבות לכך שונות ומגוונות‪ .‬חלקם ציינו‬

‫שעיקר הבעיה הוא הרושם שהצורות האלה יוצרות ולאו דווקא אי התקניות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חלקם הודו שהם אינם יודעים למה זה מפריע להם‪.‬‬

‫סטודנט אחד טען שביטויים מסויימים צורמים לו יותר מאחרים כמו‪" :‬גודלת" ו"יושנת"‪.‬‬
‫למרות שיש חוקים רבים לשפה‪ .‬שמירה על תקינות לשונית מציגה אותנו בצורה יותר‬

‫אינטליגנטית מול כלל האוכלוסייה‪ ,‬וזה משהו שראוי לשימור ושיפור‪.‬‬
‫סטודנטית אחרת סברה שהיא לא מכירה את כל החוקים אך מקבלת ביקורת‬

‫מהסביבה כשהיא שוגה ומשתדלת לדבר תקין‪.‬‬

‫סטודנט נוסף אמר שהוא חושב שצריך להקפיד על תיקנות לשונית בדיבור בגלל‬
‫שטעות קטנה עלולה להתפשט ולהנחיל לדורות הבאים סדרה של טעויות נוראיות‪ .‬אני‬

‫משתדל לכתוב בצורה תקנית אני מאמין שלפעמים יש לי טעויות בדיבור אבל כמעט‬
‫אף אחד לא מתקן אותי כי העברית היא שפת האם שלי‪ .‬מכעיס אותי לשמוע אנשים‬

‫עם עברית קלוקלת בעיקר בקרב ילדי הארץ‪ .‬עולים חדשים הם בהסתגלות לשפה‬
‫ואצלם זה פחות צורם‪ .‬אני רוצה שיגדל דור של אנשים שמדברים בעברית טובה ולא‬

‫קלוקלת‪.‬‬

‫סטודנט אחר טען שהוא משתדל מאוד להקפיד על תקינות לשונית‪ .‬אבל אני חושב‬
‫שזה טבעי שעם המן השפה משתנה‪ .‬שגיאות לא כ"כ צורמות לי באוזן הם נשמעות לי‬
‫בסדר כי גדלנו על השפה הקלוקלת‪ .‬אך אני משתדל להקפיד כי טעות בעברית יוצרת‬

‫רושם של בורות‪.‬‬

‫מורה סברה שמאוד מפריע לה שבני נוער מדברים בעברית שגויה‪ .‬בתור מורה‬
‫בביה"ס אני רואה שלא תמיד מתקנים תלמידים ולפעמים גם אנשים מבוגרים ואפילו‬

‫בטלוויזיה קורות נפילות שמעציבות ומכעיסות‪ .‬הייתי שמחה אם היו משקיעים זמן‬

‫בדיבור בעברית תקינה מכיוון שזה חשוב למרות שזה לא חומר לבגרות‪14 .‬‬

‫‪16‬‬

‫מאמר "בגלל שככה מדברים" מאתר אלכסון‬

‫אל תלבשו סנדלים‪ .‬אל תשימו כובע‪ .‬לפחות אם אינכם רוצים לגרום שבץ למורה שלכם‬
‫ללשון‪.‬‬

‫כל דבר עברית משכיל יודע שסנדלית נועלים וכובע חובשים‪ .‬ואל תגידו "בגלל ש" ו"למרות‬
‫ש" שגיאה זאת היא סימן לבורות‪ .‬רבים מתקנים אותנו בשגיאות בעברית אך מי קבע‬

‫שהצירופים "בגלל ש" ו"למרות ש" הם כל כך חמורות? מתי הפכה מילה שצמחה והשתנתה‬
‫באופן טבעי ל"פשע לשוני"?‬

‫משטרת הלשון קמה בשלב מאוחר יחסית של קורות העברית‪ .‬העברית המודרנית קיימת‬
‫החל מסוף המאה ה‪ 19 -‬והיא הייתה שפה מתוכננת ומהונדסת‪ .‬היו דוברי עברית מעטים‬

‫ורובם היו עולים חדשים‪.‬‬
‫הסכנה לא הייתה שהם ידברו עברית שגויה אלא שידברו בשפות אחרות במקום עברית‪.‬‬
‫לכן היו כללים אבל לא הייתה תרבות של הערות כלפי מי שמדבר בעברית שגויה‪ .‬המצב‬
‫השתנה לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כשנולדו ילדים שעברית היא שפת האם שלהם‬

‫העברית החלה להשתנות ולצמוח כמו כל שפה מדוברת‪.‬‬

‫בעיני אבותיה קלקלו את השפה העברית שעל פי חלומם הייתה צריכה להיות שפה‬
‫ספרותית גבוהה‪ .‬ברגע שהילדים החלו לדבר העברית נהייתה שפה מדוברת ולא שפה של‬
‫חדרי לימוד כמו שהוריהם חלמו שהיא תהיה‪ .‬וברגע שהבינו זאת קמה ספרות תקנת הלשון‬
‫שאומר איך לדבר בעברית תקינה‪ .‬כך שעד היום יש פער בין עברית טבעית לעברית תקנית‬

‫וגבוהה‪ .‬וייתכן שאם היו נותנים לעברית הטבעית להתפתח בחופשיות יכול להיות שהיא‬
‫הייתה משתלבת יפה בעברית המבוגרת‪.‬‬

‫מהנטייה האנושית הפשוטה מה שאנחנו רגילים אליו הוא הנכון והטוב וכל סטייה ממנו היא‬
‫שגיאה ופגיעה במסורת‪ .‬העברית היא שפה וכמו כל השפות היא משתנה והחרדה‬
‫מהשינויים באה ממקום שמרני שלא קשור דווקא ללשון‪.‬‬

‫יש לפעמים הגזמה בתיקון לשוני‪ ,‬נכון יש כמובן מקרים שזה לא נכון כמו חמש שקל אך‬
‫לעיתים מגזימים‪.‬‬

‫טעות נפוצה הוא שימוש לא נכון בפרטי לבוש‪ :‬לשים כובע‪ ,‬ללבוש גרביים‪ .‬וגם כאן מי‬
‫שטוען שזה טעות טועה בעצמו‪ .‬מומלץ כמובך לחבוש כוב אבל מותר גם להגיד לשים כובע‪.‬‬

‫במגילת אסתר רשום שאחשוורוש שם כתר בראשה של אסתר (אסתר ב‪ ,‬יז)‪ ,‬וביחזקאל‬
‫כתוב לשים נעליים (יחזקאל כד‪ ,‬יז) ‪.‬‬

‫תופעה ידועה נוספת היא שאנשים עם רצון טוב לשימור השפה לא יודעים את כל החוקים‬
‫פשוט כי קשה לדעת את כולם‪ .‬ולכן הם מתקנים במקומות לא נכונים‪ .‬אז אם אתה לא יודע‬

‫אל תתקן‪.‬‬

‫למעשה התפתחו שתי גירסאות של השפה‪ :‬העברית של אלה שחושבים שהם מדברים נכון‪,‬‬
‫והעברית ל אלה שלא‪ ,‬אבל לא אכפת להם‪ .‬אף אחת מהצורות אינה נכונה יותר מהאחרת‬

‫וש ‪7‬תי‪1‬הן מתפתחות ומשתנות כל הזמן בגלל שכך קורה לשפה ברת חיים‪15 .‬‬

‫עברית שפה קשה‪ ,‬בעיקר לצעירים אתר אן אר גי‬

‫כמנסים לתקן בני נוער הם בדרך כלל לא יקבלו זאת כמחמאה ויגידו שאתה חופר‬
‫וסתם עושה עניין‪.‬‬

‫בדרך כלל התופעה היא שההורים יודעים עברית יחסית תקינית וילדיהם בני‬
‫הנוער מדברים בעברית שגויה מאוד‪ .‬כך שיש מתח בין שומרי השפה המבוגרים‬

‫לאלה שלא כל כך אכפת להם בני הנוער‪.‬‬
‫הבעיה היא שגם ההורים וגם המורים מתייחסים לשפה העברית מעט בזילזול‬

‫ומשתמשים בה גם בטעויות‪.‬‬
‫יש כמובן מורים שעדיין מדברים בעברית משובחת אך לכולם יש טעויות‪ .‬ובני‬
‫הנוער מרגישים שאם לא צריך את זה לבגרות אז למה להתאמץ וללמוד‪ .‬וכך‪,‬‬
‫לאחר שישים וחמישה שנים ארוכים‪ ,‬סוף סוף במדינה הגיע לבגרות‪ .‬יחי מדינת‬

‫ישראל‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪18‬‬

17

19

‫רוב האנשים לא עוסקים בתחום הלשון והעברית כלומר לא‬
‫מודעים כ"כ לשפה העברית‪.‬‬

‫הרבה אנשים השיבו שהם מדברים בעברית תקנית ולא עברית שגויה‪.‬‬
‫בנוסף רבים רשמו שהם משתמשים בעברית שגויה מטעמי נוחות‪ .‬והשאר‬

‫רשמו שהם מושפעים מהסביבה או מחסור ידיעה משתמשים בעברית‬
‫שגויה‪ .‬אפשר להבין מכאן שלא כ"כ חשוב לאנשים לדבר בעברית תקנית‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫ההצעות לשאלה זאת התחלקו לחמש‪:‬‬
‫‪.1‬פירסום על ידי אמצעים שונים‪ -‬סרטים‪ ,‬הצגות ‪ ,‬שימוש ברשתות חברתיות‪ ,‬פרסומות‪,‬‬

‫דרך התקשורת‪ ,‬קרירטורות‪ ,‬קריאת ספרים ברובד לשוני גבוהה‪ ,‬שלטים‪ ,‬משחקים‬
‫ועוד…‬

‫‪.2‬חינוך‪ -‬לימוד בבתי ספר‪ ,‬לימוד תנ"ך‪ ,‬לימוד בני נוער‪ ,‬הסברה‪ ,‬להראות איך השפה‬
‫מתדרדרת עם השנים‪.‬‬

‫‪.3‬הסברת חשיבות העברית התקינה (התרבות שלנו‪ ,‬השורשים שלנו…) ועידוד אנשים‬
‫לתקן מי שמדבר בעברית שגויה‪.‬‬

‫‪.4‬הקפדה על שפה תקנית במקומות ציבוריים‪ -‬להקפיד לדבר תקין ברדיו‪ ,‬בתקשורת‪,‬‬
‫בעיתונות‪ ,‬השמעת שירים מהעבר ושירים תקינים‪ ,‬אישי ציבור ידברו תקין‪.‬‬

‫‪.5‬לתקן אנשים ולהעיר בנימוס בצורה שלא תגרום להתנגדות לשפה ולשימוש התקין‬
‫ולהפוך את זה למשהו רגיל וחיובי שמתקנים אחד את השני‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪21‬‬

‫רוב האנשים לא מתקנים אנשים שמדברים בעברית שגויה‪.‬‬
‫אנשים רבים לא מתקנים מסיבות שונות אולי בגלל שהם אינם מרגישים בנוח‬

‫לעשות זאת או בגלל שהם אינם יודעים איך לדבר נכון‪.‬‬

‫רוב המשיבים על הסקר חושבים שיש לדבר בעברית תקינה בגלל הזהות הלאומית שלנו‬
‫ובגלל שזה התרבות שלנו ומעט מאוד אנשים סימנו שהם לא חושבים שצריך לדבר בצורה‬

‫תקנית‪ .‬ניתן להבין מכאן שלאנשים זה כן חשוב שידברו בצורה תקינה אך הם לא עושים‬
‫מאמץ לכך‪ .‬כלומר יש אכפתיות רבה מצד הציבור שידברו בעברית לא שגויה כי זה שפה‬
‫היחודית לנו וכי השפה עלולה להעלם אבל בכל זאת כפי שראינו בגרפים הקודמים אנשים‬

‫לא מרבים לתקן אנשים שמדברים בעברית שגויה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪22‬‬

‫אנשים לא חושבים שיש השפעה רבה מהסביבה שלהם על כך שהם מדברים‬
‫בעברית לא תקנית‪ .‬רוב האנשים רשמו שההשפעה היא ‪ 3‬כלומר לא גבוהה מאוד‬

‫ולא נמוכה‪ .‬כנראה שיש סיבות מגוונות ושונות לכך שאנשים מדברים בעברית‬
‫שגויה והסביבה והחברה היא לא הגורם העיקרי והמשמעותי לכך או שאנשים לא‬

‫מספיק מודעים להשפעה השלילית על הדיבור שלהם בשפה‪ ,‬הנוצרת מהחברה‬
‫והסביבה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪23‬‬

22

24

‫מטרת המודעה לעודד לדבר בעברית‪.‬‬

‫במודעה זו אנו רואים שלט שמראה לאן לפנות בדרך‪ .‬בצד ימין זה מוביל לעברית ובצד שמאל‬
‫לשפות אחרות‪ .‬כאשר פונים לעברית מגיעים להרים צבעוניים ולבתים ואם פונים לשפות‬
‫האחרות מגיעים לחושך ולגדר תיל‪.‬‬

‫הקווים והצורות שבתמונה פשוטות כדי להעביר את המסר בצורה חד משמעית בנוסף ניתן‬
‫לראות שבצד של העברית הצורות זורמות ועם רכות ובצד השני יש צורות נוקשות יותר‬
‫שמשדרות פחד ורתיעה‪.‬‬

‫בכרזה יש צד אחד צבעוני תכלת‪ ,‬צהוב‪ ,‬ירוק ואדום ובצד השני אפור‪ ,‬שחור כדי להדגיש הגלות‬
‫והחושך שיש בשפות האחרות לעומת העברית שהיא שפה של גאולה ושל טוב‪.‬‬

‫קומפוזיציה‪ -‬השלט חותך בצורה לא שווה את הכרזה לשני חלקים בכיוון העברית יש יותר‬
‫מרחב ובכיוון השפות האחרות יש פחות מרחב‪.‬‬

‫הקומפוזיציה היא אנכית המבט של הצופה נע בכיוון אנכי‪.‬‬

‫הטקסט ברור וחד לעין כדי להדגיש את המילה עברית וכדי לשכנע לאן לפנות ובשפות האחרות‬
‫יש כתב פחות ברור אך ניתן להבין שאלו שפות שונות‪.‬‬

‫לסיכום לפי דעתנו האמצעיים החזותיים משפיעים מאוד על המסר‪ .‬ניתן לראות שכל אמצעי‬
‫חזותי חשוב ומשכנע בצורה שונה את הצופה הצבעים השונים שבכל צד בכרזה והקומפוזיציה‬

‫מחדדים לצופה את המסר‪.‬‬

‫ישנה חשיבות רבה לצבעים‪ ,‬לצורות‪ ,‬לקומפוזיציה וכ'ו… בהעברת המסר‪23 .‬‬

‫מטרת המודעה לשכנע לדבר בעברית‪.‬‬

‫במודעה זו אנו רואים ‪ 3‬אנשים שונים מכל מיני עדות עם לבוש שונה יחד יוצרים מעגל‪ .‬האנשים‬
‫עומדים בתוך אליפסה בצבע כחול על רקע של דף חום עתיק‪ .‬בתחתית האליפסה רשום‪" :‬דברו‬

‫עברית להבנה הדדית" בצבע לבן וצהוב‪.‬‬

‫הכרזה בנויה בצורת אליפסה במרכז שזוהי צורה גאומטרית וסגורה‪ .‬הצורה משדרת אחדות‬
‫ותנועה מעגלית שמתאימה לכרזה ברצון לאחד את כולם לשפה אחת‪ -‬העברית‪.‬‬

‫בכרזה יש הרבה צבעים בלבוש של האנשים‪ .‬הצבע המרכזי הוא הכחול שמושך את העין ונותן‬
‫תחושה של שלווה ורוגע‪.‬‬

‫הקומפוזיציה היא מרכזית וסגורה‪ .‬קומפוזיציה זאת משדרת אחדות וליכוד סביב משהו אחד‪.‬‬

‫ניתן לראות שיש שני סוגי פונטים שונים בכרזה‪ .‬פונט אחד במילים‪" -‬דברו עברית" ופונט נוסף‬
‫במילים‪" -‬להבנה הדדית"‪.‬‬

‫בטקסט "דברו עברית" הפונט הוא ברור וישר ומשדר מעט נוקשות כדי להעביר את המסר בצורה‬
‫ברורה‪ -‬דברו עברית! לעומת זאת בטקסט "להבנה הדדית" הפונט הוא עגול וזורם ומשדר רכות‪,‬‬
‫שמחה וזרימה כדי לחבר את הצופה בצורה נעימה לדבר בעברית‪ .‬במילים "דברו עברית" הכתב‬

‫גדול יותר מהמילים "להבנה הדדית" כדי להעביר את המסר בצורה ברורה מצד אחד ורכה‬
‫ונעימה מצד שני‪.‬‬

‫לסיכום לפי דעתנו האמצעיים החזותיים השפיעו על המסר בכרזה‪ .‬הצבעים‪ ,‬האחדות והמסר‬

‫עוברי‪6‬ם‪ 2‬טוב יותר בעזרת כל האמצעיים החזותיים‪24 .‬‬

‫מטרת המודעה לעודד לדבר בעברית‪.‬‬

‫במודעה זו אנו רואים תמונה של אליעזר בן יהודה בתוך מסגרת לבנה על רקע בצבע וורוד‪.‬‬
‫למטה יש כיתוב‪" :‬דבר עברית והבראת" וחתימה של אליעזר בן יהודה‪ .‬בנוסף בסוף הכרזה‬

‫יש כיתוב‪" :‬משרד החינוך והתרבות מבצע הנחלת הלשון לעם"‪.‬‬

‫בכרזה יש צורות זוויתיות של ריבועים וקווים ישרים‪ .‬קווים וצורה זאת משדרים סדר‬
‫ונוקשות‪.‬‬

‫בכרזה יש מעט צבעים‪ .‬ישנה תמונה בשחור לבן וברקע ורוד‪ ,‬אפור‪.‬‬

‫הצבע הוורוד נותן תחושה של עליזות ושמחה והשחור‪ ,‬לבן ואפור מראים שהתמונה היא‬
‫ישנה ומשדרים קרירות‪.‬‬

‫הקומפוזיציה היא סגורה‪ .‬קומפוזיציה זאת משדרת מסר חד וברור‪.‬‬

‫במילים‪" :‬דבר עברית והבראת!" הפונט הוא חד ומעט נוקשה ונותן תחושה של מסר חד וברור‪.‬‬
‫גם הסימן קריאה מעביר מסר ברור מאוד‪ -‬לדבר בעברית!‬

‫החתימה של אליעזר בן יהודה מעצימה את המסר על החשיבות לדבר בעברית ומייצרת אמון‪.‬‬
‫בנוסף גם הכיתוב "משרד החינוך והתרבות מבצע הנחלת הלשון לעם" מדגישים ומעצימים את‬

‫המסר כיוון שהצופה מבין שהכרזה היא מגוף ממשלתי‪.‬‬

‫לסיכום לפי דעתנו האמצעיים החזותיים השפיעו על המסר בכרזה‪ .‬המעט פרטים שיש בכרזה‬

‫מחדדים את המסר‪25 .‬‬

‫‪27‬‬

26

28

27

29

‫עיתונים‬
‫כרזות‬
‫ספרים‬

‫משחקי קופסא‬
‫פרסומות‬
‫פליירים‬
‫הסברה‬
‫קריקטורה‬

‫כרזות על קרטוני חלב‬
‫כרזות בתחנות רכבת ואוטובוס‬

‫סטיקרים‬
‫עיצוב נרתיק לרב קו‬

‫צמידים‬
‫משחקי מחשב‬

‫אפליקציה‬
‫מדבקות‬

‫מסיכות קורונה‬
‫פליירים‬

‫מודעה ששמים על הדלת‬
‫פעילויות‬

‫כרטיסים ‪ /‬קלפים‬
‫מארזים למאכלים‬

‫‪ 4‬דברים סופיים‪:‬‬

‫‪ .1‬עיצוב סלוגן‬
‫‪ .2‬כרזות‬

‫‪ .3‬מארז לפיצה‬
‫‪ .4‬סטיקר‬

‫‪28‬‬

‫‪30‬‬

‫המטרה‪ :‬לעודד אנשים לדבר בעברית תקינה‪ .‬ולעודד לשימוש בעברית במשלב גבוהה ולא‬
‫בלועזית‪.‬‬

‫קהל היעד‪ :‬נוער‪ .‬כיוון שהנוער כיום מדבר ברובד לשוני נמוך ומרבה להשתמש בסלנגים‬
‫ובלועזית ואנו רוצות לעודד אותו לדבר בעברית תקינה ומשלב גבוהה‪.‬‬

‫חמש הממים‪:‬‬
‫מדוע? כיום יש צורך לעודד את הנוער לדבר בעברית תקנית ובמשלב גבוהה כיוון שהנוער כיום‬

‫מרבה לדבר בסלנגים ובעברית לא תקנית‪.‬‬
‫מי? נוער‬

‫מה? נעצב כרזות שבהם מילים מעניינות בעברית עם הסבר‪ .‬ונתלה אותם במקומות נגישים‬
‫(בתי ספר‪ ,‬רחוב‪ ,‬תחנו רכבת ואוטובוס ועוד‪.)..‬‬

‫מתי? בעבר היה צורך לעודד אנשים לדבר בעברית ולא בשפות אחרות‪ .‬כיום אנשים מדברים‬
‫בעברית אך לא תקינה ולכן יש צורך לעודד אותם לדבר בעברית תקינה‪.‬‬

‫מה אנחנו הולכות לעצב בפרויקט?‬
‫כרזות שבהם מילים מעניינות בעברית עם הסבר על המילה‪.‬‬
‫המילים יהיו חלופה של מילים לועזיות לדוגמא‪ :‬בלועזית אומרים טלפון ובעברית אומרים שח‬

‫רחוק‪.‬‬
‫נתלה את הכרזות במקומות נגישים כמו‪ :‬בתחנות רכבת ואוטובוס‪ ,‬על בקבוקי שתייה‪ ,‬בבתי‬

‫ספר ועוד‪...‬‬
‫כך נעודד ונעשיר בידע את בני הנוער‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪31‬‬

30 32

31

33

‫קהל היעד‪ -‬בני נוער‪.‬‬
‫שם הלוגו‪" -‬דברו עברית להבנה חברתית"‪" ,‬דברו עברית תקנית"‪.‬‬

‫פונט‪-‬‬
‫בחרנו בגופן זה‪ ,‬כיוון שלפי דעתנו הוא הכי מתאים להעברת המסר‪.‬‬

‫הגופן זורם ונעים ומקרב את בני הנוער‪.‬‬
‫סגנון עיצובי‪ -‬העיצוב הוא רך‪ ,‬נעים ונקי‪.‬‬
‫בעזרת סגנון זה ניתן להעביר את המסר בצורה ידידותית לבני‬

‫הנוער‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪34‬‬

33

35

‫שלב א'‪:‬‬
‫עיצוב סלוגן‪" :‬דברו עברית להבנה חברתית" עם בועת דיבור שבתוכה סמליל של פאזל‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬
‫הסלוגן מדגיש לבני הנוער שיש חשיבות לדיבור בעברית‪ .‬בועת הדיבור והסמליל הם‬

‫אמצעי תקשורת מקובל בקרב הנוער‪ .‬הפאזל מדגיש את החיבור להבנה חברתית‪.‬‬

‫שלב ב'‪:‬‬
‫עיצוב הסלוגן באופן שכל מילה בשורה נפרדת‪ .‬המילה עברית מודגשת בגופן אחר‪ .‬בועת‬

‫הדיבור הוחלפה לבועה כהה עם סמליל לייק לבן‪.‬‬
‫נימוק‪:‬‬

‫הפרדת המילים נועדה להדגשת המסר‪ .‬המילה עברית בולטת ביחס לשאר המילים כדי‬
‫למשוך את הקורא‪ .‬בועת הדיבור הוחלפה לבועת דיבור מקובלת יותר בתקשורת של ימינו‪.‬‬

‫הסמליל שונה ל"לייק" כדי לעודד באופן חיובי את השימוש בשפה‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫‪36‬‬

‫שלב ג'‪:‬‬
‫עיצוב הסלוגן באופן שהמילים להבנה חברתית בשורה נפרדת‪.‬‬

‫שינוי הגופן של המילים "להבנה חברתית"‪.‬‬
‫נימוק‪:‬‬

‫הדגשת המטרה לדבר בעברית על ידי הדגשת המילים "להבנה חברתית" גם בגופן שונה וגם‬
‫בכך שהם באותה שורה‪.‬‬

‫שלב ד'‪:‬‬
‫עיצוב הסלוגן באותו גופן‪ .‬ירידת שורה של המילים‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬
‫הסלוגן באותו גופן נועד לאחד את המסר ולא לבלבל את הצופה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ירידת השורה גם היא מדגישה יותר את המסר לדבר בעברית‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪37‬‬

‫לאחר העיצוב הסופי של הלוגו בשחור לבן ניסינו צבעים שונים ליצירת הרמוניה של צבעים‬
‫מעניינת שמושכת בני נוער‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫‪38‬‬

‫חיפשנו את הצבע המתאים‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪39‬‬

‫הצבע הכחול מתאים מאוד לשפה העברית הוא מופיע בדגל ישראל ומתחבר‬
‫לייחודיות השפה‪.‬‬

‫הצבע סגול‪ -‬ורוד הוא צבע משלים והוא יוצר רעננות‪ ,‬ילדות ואווירה צעירה‬
‫שמושכת בני נוער‪.‬‬

‫לאחר מחשבה נוספת שמנו לב שהמסר המרכזי לדבר עברית תקנית לא בא לידי‬
‫ביטוי בסלוגן‪.‬‬

‫זו הסיבה שהעדפנו להדגיש את הדיבור בעברית תקנית במסר קצר וקולע‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הבנו שצמצמנו את המטרות למטרה אחת‪ -‬הבנה חברתית‪.‬‬
‫ישנן מטרות רבות לצורך לדיבור בעברית תקינה כפי שחקרנו‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫‪40‬‬

39

41

40

42

‫משפטים‪-‬‬

‫חשבנו על כל מיני משפטים עם מילה בעברית ולועזית‪ .‬רצינו שהמשפטים יהיו חמודים‬
‫ומסקרנים כדי שיענינו את בני הנוער‪.‬‬

‫להלן המשפטים‪:‬‬

‫אפשר לקבל בונוס אבל בעברית זו הטבה הרבה יותר טובה!‬
‫בונוס בעברית= הטבה‪.‬‬

‫שניצל זה עוף שלא ניצל אבל בעברית כתיתה יותר טעימה בדוק!‬
‫שניצל בעברית= כתיתה‬

‫כששולחים אימוג'י זה על הפרצוף כשולחים סימלון זה נותן לי רון!‬
‫אימוג'י בעברית= סימלון‬

‫הפרוספקטיבה שלי היא בצימצומים בעברית התשקופת שלי משקיפה למרחקים!‬
‫פרוספקטיבה בעברית= תשקופת‬

‫כשהעלתי בלוג אף אחד לא התייחס כשהעלתי יומן רשת זה היה מרתק!‬
‫בלוג בעברית= יומן רשת‬

‫החלטנו לבחור שלוש מילים שהכי מעניינות וקשורות לבני נוער‪.‬‬
‫בחרנו במילים‪ -‬בונוס הטבה‪ ,‬שניצל כתיתה‪ ,‬אימוג'י סימלון‪.‬‬

‫בונוס‪ ,‬הטבה‪ -‬קשור לבני נוער כיוון שזה מילה שמופיעה הרבה בבחינות ובני נוער הם בדרך‬
‫כלל בגיל התיכון ונבחנים הרבה‪.‬‬

‫אימוג'י‪ ,‬סימלון‪ -‬בני נוער משתמשים רבות במילה זאת כיוון שמשתמשים הרבה בטלפון‬
‫ומביעים את עצמם ברשתות החברתיות באמצעות סמלונים‪.‬‬

‫שניצל‪ ,‬כתיתה‪ -‬בני נוער אוהבים אוכל וגם מילה זאת היא הייתה מעניינת לדעתנו ולכן בחרנו‬
‫בה‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪43‬‬

‫אוסף של תמונות לפי המילים‪-‬‬

‫בונוס‪ ,‬הטבה‬

‫שניצל‪ ,‬כתיתה‬

‫אימוג'י‪ ,‬סימלון‬

‫‪44‬‬

‫‪42‬‬

‫שלב א'‪:‬‬
‫עיצבנו תמונה של פאזל‪ .‬הנחנו את המשפט על שני חלקי הפאזל‪.‬‬

‫מתחת לכל חצי משפט שמנו סימלון חיובי ושלילי‪.‬‬
‫למטה רשמנו באופן ברור את המילה בלועזית והחלופית שלה בעברית‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬
‫רצינו להדגיש את המשפט השלילי לעומת המשפט החיובי ולכן הנחנו את הסימלון השלילי‬
‫מתחת למשפט של המילה הלועזית ואת הסימלון החיובי מתחת למשפט החיובי של המילה‬

‫בעברית‪.‬‬
‫חשבנו על פאזל‪ ,‬כיוון שפאזל מסמל חיבור ואנו רוצות לחבר את בני הנוער לעברית‪.‬‬
‫הצבעים שבחרנו הם‪ -‬כחול‪ ,‬תכלת‪ ,‬טורקיז‪ ,‬כתום‪ .‬בחרנו בצבעים אלה‪ ,‬מאחר והם צבעים‬

‫משלימים שמשתלבים טוב ביחד‪.‬‬
‫הצבע הכחול מתקשר לעברית בכך שמופיע בדגל ישראל‪ .‬הוא גם משרה שלווה כמו הים‪.‬‬
‫הצבע הכתום משלים את הצבע הכחול‪ .‬הוא צבע מזמין ומלא אנרגיה כמו אש שמתאים לבני‬

‫נוער‪43 .‬‬

‫‪,‬‬

‫שלב ב'‪:‬‬
‫במחשבה מעט יותר חדשנית וצעירה‪ ,‬עיצבנו את השניצל באמצע והוספנו לו פרצוף שובבי עם‬

‫קריצה‪.‬‬
‫בחרנו אותו גופן בצבע שחור למשפט ולמילה‪ .‬הגדלנו מעט את המילה בלועזית והחלופית שלה‬

‫בעברית וניקדנו אותן‪.‬‬
‫עיצבנו ברקע בועות דיבור בצבעים של הלוגו אבל מעט יותר בהיר‪ -‬סגול‪ ,‬וורוד וכחול בהיר‪.‬‬

‫בחלק העליון הנחנו את המילה עברית כשהיא בצורה לא שגרתית‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬
‫רצינו לעניין יותר את בני הנוער ולכן עיצבנו את השניצל באמצע והוספנו לו קריצה‪.‬‬
‫ברקע שילבנו בועות דיבור בצבעים של הלוגו‪ ,‬כדי לא לבלבל את עין הצופה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רצינו‬

‫להדגיש יותר את המסר שהכרזות הן על דיבור‪.‬‬
‫הכיתוב נצבע בשחור‪ ,‬להדגשת המסר‪ .‬הצבע השחור הוא רשמי ומרמז על עוצמה והשפעה‬

‫חזקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שמנו גופן שהוא גם זורם וגם רשמי להעברת המסר לבני נוער גם בצורה רכה וגם‬

‫בצורה רשמית להדגשת חשיבות הדיבור בעברית תקינה‪.‬‬
‫הוספנו את המילה עברית בצורה מעניינת ולא שגרתית לעורר סקרנות‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪,‬‬

‫שלב ג'‪:‬‬
‫החלטנו לשנות את המילה עברית שמופיעה למעלה לסימני ניקוד‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬
‫חשבנו שסימני הניקוד יעבירו את הייחודיות בשפה שלנו בצורה חדה‪ ,‬שכן הם מופיעים רק‬

‫בשפה העברית‪ .‬כך שמדגיש ומחדד לבני הנוער את הקריאה הנכונה והמדוייקת‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪47‬‬

‫‪,‬‬

‫עיצבנו כרזה זו באותו סגנון של הכרזה הקודמת‪.‬‬
‫בכרזה זו החלטנו לשים מתנה שמתקשרת למילה בונוס שזו הטבה‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫‪48‬‬

‫‪,‬‬

‫עיצבנו כרזה זו באותו סגנון כמו הכרזות הקודמות‪.‬‬
‫בכרזה זאת שילבנו סימלון כדי שהאובייקט יתקשר למילה‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫‪49‬‬

48

50