UCATION-ADD 100 ה היסטוריה תכנונית "על האדריכלות להפסיק להעתיק את סגנונות העבר. עליה להפוך להשתקפות אמיתית של זמננו, לבטא פשטות, שימושיות, ומעז אני לומר, אפילו את הדיוק הצבאי של החיים המודרניים" אוטו ואגנר
שכונת נווה שאנן 103 1921 הקמת נווה שאנן בידי קבוצה של 400 יהודים שהחליטו לעזוב את יפו בעקבות מאורעות תרפ"א. חברי הקבוצה, אשר כללה בעלי מקצוע מתחומים שונים ובהם נגרים, חקלאים, סוחרים ופועלי בניין, שאפו להקים חלופה עירונית למונופול החקלאי ביפו ובמושבה שרונה. במסגרת תחרות אדריכלים שיזמו נבחרה ויושמה תוכניתו הקמת השכונה של האדריכל יוסף טישלר, הידועה כ"תוכנית המנורה". כשמה, תוואי הרחובות בנוי בצורת מנורה והיא בנויה על רעיון קונצנטרי השואב השראה מפרויקטים חקלאיים עירוניים מוקדמים יותר. רחוב לוינסקי מהווה את ”השמש“ וממנו יוצאים ”קנים“: רחובות צרים שמתעגלים בהגיעם לציר שדרות הר-ציון )בעבר שדרות ירושלים(.
UCATION-ADD 102 1878 בית רוק הוא בית באר מהמאה ה-19 המצוי כיום ברחוב השומרון. משפחת רוק הייתה משפחה ערבית-נוצרית אמידה שהגיעה ליפו מעין כרם. הם הקימו את הבית בלב הפרדסים של המשפחה. בדומה לבתי באר אחרים שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה בקמרונות צולבים. בית הפרדס בשנות ה-20 מכרה המשפחה את הבית והפרדס. הבית שימש משפחה יהודית שמכרה בשנת 1937 את הקרקע לטובת בניית התחנה המרכזית )הישנה( מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהם החזיקו.
שכונת נווה שאנן 105 שנות ה- 30 רכישת אדמות אבול ג‘יבן עליהן נבנתה השכונה החדשה בשנות השלושים. בשנים 1936-1934 הוקמו על הגבעה כמה מהבתים המרשימים בעיר שנבנו ב“בסגנון הבינלאומי“ שמיועדים לשימור מחמיר בתוכנית השימור של תל אביב: בית שרנו )ראש פינה 26 ,)בית קלמרו )ראש פינה 25 )ובית שלם )ראש פינה 28.) התרחבות השכונה בקצה הצפון מזרחי של השכונה )לבנדה 56 )בצמוד לחומת הרכבת שעברה כאן בדרך לירושלים, נבנה בית שמעון לוי )בתמונה( הידוע יותר בכינוי ”בית האוניה“. שמעון לוי קיבל אישור לבנות בית בן שלוש קומותאך בפועל בנה שש קומות. משום גובהו הרב ביחס לתקופה שימש גג הבית את אנשי ההגנה לתצפית.
UCATION-ADD 104 1932 הוקם באופן זמני בקצה הצפון-מערבי של השכונה מתחם הירידים והתערוכות הראשון בתל אביב שנקרא בשם ”יריד המזרח“. עוצב עבורו סמל מיוחד ”הגמל המעופף“. יריד המזרח
שכונת נווה שאנן 107 1940 הקמת תחנה מרכזית ראשונה של תל אביב. הוקמה במיקום זה בשל העובדה שהאוטובוסים העירוניים חנו בכיכר המושבות הסמוכה שהיוותה צומת תחבורתי. התחנה הישנה היוותה מקור פעילות גדול מאד, אך עם זאת – הייתה קטנה יחסית לפעילות שהתקיימה בה. במהלך השנים עם התפתחותה של המדינה ולאחר תחנה מרכזית ישנה הגדילה הטבעית במשתמשי התחבורה הציבורית, החלה אט אט זליגה של התנועה ממתחם התחנה אל עבר הרחובות הסמוכים ויצרה בעיות מצטברות וגדלות כגון חשיפת יתר לזיהום אוויר ותנועה באזור בו ישנם הולכי רגל הנתונים בסכנת דריסה ע"י האוטובוסים המגושמים.
UCATION-ADD 106 1935 בהסתמך על האופי הקונצנטרי של תוכנית השכונה, היווה מרכז ה“מנורה“ מתחם שכונתי מקומי, אשר בהמשך נקרא ”מתחם ביאליק“. מתחם זה כלל בית ספר יסודי שכונתי ע“ש חיים נחמן ביאליק שנבנה בשנת 1935 , על מנת לענות על הצרכים של תושבי השכונה. מתחם ביאליק הבחירה למקם את בית הספר במרכז התוכנית מרמזת על החשיבות שראו תושבי השכונה במוסד בית הספר והתרומה שלו לקהילה. בפרויקט אני שואפת להחזיר את חשיבותו הן מבחינה ערכית-קהילתית והן מבחינה פיזית עירונית.
שכונת נווה שאנן 109 1996 חניכת מדרחוב ברחוב נווה שאנן לטובת תושבי השכונה ויצירת הליכתיות בה. מדרחוב נווה שאנן
UCATION-ADD 108 1993 גידול במשתמשי התחנה הוביל לחיפוש אחר שטח חדש וגדול יותר להעברת הפעילות התחבורתית. לבסוף הוקמה תחנה חלופית על קרקעות של היזם אריה פילץ בדרום השכונה. הכנסת פרויקטי התחבורה הענקיים לשטח השכונה הובילו להזנחה ומשכו אליה סוחרים רועשים ומסוממים. תחנה מרכזית חדשה
שכונת נווה שאנן 111 תכנון עתידי לפי תוכנית המתאר תל אביב 5000 שהוצגה בשנת 2010 , צפויים נווה שאנן ואזור התחנה המרכזית הישנה לפיתוח כשכונת מגורים, בעיקר למשפחות וצעירים בשילוב שימושים נוספים. התוכנית קובעת הגדלה של הצפיפות ומאפשרת בנייה בגובה של עד 25-8 קומות תלוי מיקום. השכונה תכיל אזור מגורים, אזור מעורב תעסוקה, ואזור תא/ 5000 תעסוקתי מטרופוליני. בשטח התחנה הישנה עתיד לקום קמפוס תרבות ומחול שישמש את להקת בת שבע. אם כן, ניתן לראות בתכנון זיהוי של שטח ההתערבות כמוקד, הן מבחינה תרבותית והן מבחינת פיתוח שטחים ירוקים שחסרים בשכונה.
UCATION-ADD 110 2007 בשנת 2005 נהרס מבנה בית הספר ביאליק, שהועבר לרחוב העלייה, ובמקומו הוקמה בשנת 2007“ גינת לוינסקי“ – גינה ציבורית עם מגרש ספורט וגן שעשועים. בשנים האחרונות הגינה הפכה להיות מזוהה עם הפליטים, ומאז העבודות שהחלו ברכבת הקלה שוהים בה מסוממים באופן קבוע. גינת לוינסקי
שכונת נווה שאנן 113 תחושות וחששות בקרב התושבים חוסר ביטחון - אנשי השכונה ועוברי האורח אינם חשים ביטחון רב להתהלך בה בשנים האחרונות. השכונה שינתה פניה בשל מתחמי התחבורה שהוקמו בה, מעבר והתמקמות של מבקשי המקלט בה, ובעיקר המסוממים הרבים שמסתובבים ברחובות ובגינה לאור יום. איבוד הזהות - תושבי השכונה הותיקים חשים דחיקה ותחושת אובדן הזהות האישית בשל הגירה של מבקשי המקלט או צעירים לשכונה. השכונה מקבלת ניחוחות חדשים ממסעדות אתניות חדשות שהופכות לדומיננטיות ומלוות בשיח רחוב בשפה שאינה מוכרת לרוב. לצד זאת עולים ניצנים לתהליכי ג'נטריפיקציה הבאים לידי ביטוי בתוכניות התחדשות, בנייה לגובה לצד השכונה, מעבר של צעירים וסטודנטים רבים ש"נפלטים" ממרכז העיר היקרה - אלה מובילים לעליית מחירים ודחיקה של האוכלוסיה הישנה. צפיפות וזיהום - פרויקטי התחבורה הענקיים שהוקמו בנווה שאנן לאורך השנים הביאו עימם זיהום אוויר, רעש, וצפיפות גדולים. התחנה המרכזית הישנה סיפקה מענה להמוני ישראלים וכתוצאה מכך יצרה בצפון-מערב השכונה קרקע פורייה לרוכלים רועשים ועסקאות מפוקפקות. בהמשך בשל עומס תחבורתי הוחלט על הקמת התחנה המרכזית החדשה או בשמה האחר "מפלצת הבטון" שעד היום עומדת מוזנחת. למרות ניסיונות מעטים לטיפוח השכונה כמו בהקמת גינת לוינקסי או בהפיכת רחוב נווה שאנן למדרחוב, הרחובות נותרו מוזנחים, צפופים, ומדי כמה דקות ניתן להיתקל בנרקומן.
UCATION-ADD 112 א אתגרים בשכונה "ישנה תכונה רעה אפילו יותר מכיעור או אי סדר מוחלט, זוהי המסכה של סדר מדומה המושגת על ידי התעלמות או דיכוי של הסדר האמיתי שנאבק להתקיים" ג'יין ג'ייקובס, 1961
שכונת נווה שאנן 115 פשיעה וסמים גשר ההגנה – סוחרי סמים ונרקומנים נהגו להגיע מתחת לגשר, עד אשר תלונות רבות אילצו את המשטרה לנקות את האיזור גינת לוינסקי – פארק ברחוב לוינסקי שמזוהה עם מבקשי המקלט. לאחרונה ובייחוד בעבודות הרכבת הקלה קיימת בו אוכלוסיית נרקומנים גדולה שמואל יוסף פין 1 – בנין שהיה מתחם זנות וסחר בסמים, נסגר תחנה מרכזית ישנה – הרציפים בשנת 2015 נותרו עזובים מאז שנות ה-90 ומשכו מכורים ועבריינים. לאחר הריסתם הפכו לגן משחקים באופן זמני שביל עכו – שיפוץ מתחם התחנהה הישנה ועבודות הרכבת הקלה משך את המכורים אל הרחוב הפנימי בעל המוסכים והמחסנים. פועלות בו מספר תחנות סמים
UCATION-ADD 114 מבקשי המקלט מסתננים ומבקשי מקלט רבים בחרו להתמקם בשכונות דרום תל אביב, בהן ניתן למצוא נכון לשנת 2018( ליבסקר ובחור-ניר,כלכליסט( כ-000,22 מבקשי מקלט, רובם מאריתריאה וסודן. הרשויות מצויות בדילמה מוסרית לגבי הדרכים שבהן ניתן לעזור ולספק לתושבי השכונה שירותים קהילתיים הולמים, שכן חלק ניכר מתושבי השכונה והסביבה אינם אזרחי המדינה
תיכון התחנה 117
UCATION-ADD 116 SCALE S מתחם תיכון "התחנה"
תיכון התחנה 119
UCATION-ADD 118 חיבור מוקדי עניין שטח ההתערבות ממוקם בצפון-מערב שכונת נווה שאנן שבתל אביב. כיום ניתן למצוא בשטח את בית הפרדס של משפחת רוק שנמצא במצב רעוע וגם זכר לתחנה המרכזית הישנה. להערכתי האתר הנבחר בעל פוטנציאל עירוני-חברתי ויכול להוות מוקד משיכה בעיר בשל פעילותו החברתית והקרבה למוקדי עניין. במזרח החלקה מתחיל מדרחוב נווה שאנן שעובר לאורך כל הרחוב, אחד מכני המנורה. מדרום לאתר נמצאת גינת לוינסקי שלצידה עתידה להיות תחנה עתידית של הרכבת הקלה. כמו כן, מספר דקות הליכה מהשטח ניתן למצוא את "גן החשמל" אותו אני מציעה לחבר אל המוקד המרכזי באמצעות הפיכת שביל עכו למדרחוב שנמשך ומתחבר אל המדרחוב הקיים.
תיכון התחנה 121
UCATION-ADD 120 הצבה באתר על מנת לייצר אדריכלות רגישה שמתחברת אל השכונה ומחזקת אותה, הוחלט לנקוט במספר פעולות: )1 ) שמירה על מרקם עירוני שכונתי קיים; )2 )המשך של רחובות השכונה ממזרח ומדרום; )3 )פירוק המבנה לגורמים לאיוורור המסה; )4 )יצירת תוואי פנימי לצורך הגדלת שטח המגע עם הרחוב והפעילויות שיתרחשו בתיכון )5 )שמירה על מפלס הרחוב ממזרח לעומת יצירה של הפרדה מפלסית ממערב היכן שישנה קרקע תלולה יחסית לכיוון רחוב מנחם בגין.
תיכון התחנה 123
UCATION-ADD 122 תיכון "מפורק" גוף ונפש בישול ותזונה מדעים מדוייקים לימודי שפה אמנויות הבמה סדנאות עבודה ספורט מזכירות ורחבת פעילות משטרה מרכז יזמות תעסוקה גלריה היסטורית 123456 789 10 11 12
תיכון התחנה 125
UCATION-ADD 124
תיכון התחנה 127
UCATION-ADD 126 עירוב שימושים תיכון "התחנה" משמש ככלי לאיחוי וחיבור השכונה שתושביה מפולגים ורובם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. המתחם המפורק נועד לספק מענה על צרכים חברתיים וקהילתיים שחסרים בשכונה לטובת התושבים כחלק מחיי היום-יום. הפירוק איפשר ליצוק במבנה תכנים מגוונים לפי תכני לימוד בין אם שנועדו עבור תלמידי בית הספר בלבד, פונקציות בית ספריות שמשמשות גם את התושבים, או פונקציות קהילתיות ייעודיות, כשהכוונה העיקרית היא שהמתחם יהיה פעיל לאורך כל שעות היממה. בית הספר הוא אחת הדוגמאות הבודדות, אם לא היחידות, למבנה שיש בו פונקציות רבות מתחומי עיסוק שונים לגמרי ולכן הוא בעל פוטנציאל לא ממומש במתכונת שאנו מכירים היום. התיכון החדש שמוצג מציע להשתמש בתכולותיו לאורך כל שעות היום לטובת הקהילה כולה. ניתן לראות בשני המבנים לדוגמה מימוש של עירוב השימושים. כך למשל במבנה ללימודי שפה ישנה ספריה שמתחברת וצופה אל מרחבי למידה בגדלים שונים, ישנו חלל להקראת ספרים ומפגשים לכל הגילאים וגג פעיל. במבנה מדעים מדויקים ניתן למצוא מעבדות ואודיטוריום בקומת הקרקע לצד הסעדה ומסחר. חלק מהמבנים במתחם כוללים גם משרדים. הכניסה אל המשרדים קרובה לשפת הרחוב ואילו הכניסות למבני בית הספר ממוקמות לצד המעבר הפנימי על מנת ליצור הליך כניסה הדרגתי מהרחוב ועד לבניין.התנועה במבנה כוללת תנועה אנכית שבולטת מהמבנה לשם זיהוי מרחוק. כמו כן, מתקיימת במתחם תנועה אופקית בחיבור הפיזי בין המבנים שמטרתה שימוש משותף במרחבי למידה שאינם ייעודיים ושיתוף ידע בין דיסציפלינות משיקות.
תיכון התחנה 129
UCATION-ADD 128 חזית המתחם
תיכון התחנה 131
UCATION-ADD 130 "סמטאות" פירוק מבנה בית הספר הביא ליצירת רחובות פנימיים במתחם שממשיכים את רחובות השכונה. הפונקציות השונות שזורות לאורך הסמטאות החדשות וכוללות מגוון שימושים - הסעדה, מסחר, משרדים, פוונקציות ייעודיות עבור הקהילה ופונקציות בית ספריות שמיועדות גם עבור התושבים. התכנון של קומת הקרקע נעשה מתוך מחשבה על זרימה ופתיחות.
תיכון התחנה 133
UCATION-ADD 132 קומת קרקע לימודי שפה חלל קריאה ו"שעת סיפור" ספריה ופנאי מדעים מדויקים מעבדה ואודיטוריום פתוח מסחר ופנאי 1 2 3 4 5 6 7 8 בישול ותזונה אודיטוריום וחדרי למידה מתרחבים קפיטריה < שוק מכירה בשכונה בסופי שבוע סדנאות בישול גוף ונפש חדרי סטודיו 4 מסחר ופנאי
תיכון התחנה 135
UCATION-ADD 134 חתך במעבר פנימי
תיכון התחנה 137
UCATION-ADD 136 ספריה הספריה המדורגת מחברת בין קומת הקרקע לחללי הלימוד ביתר הקומות. תכנונה מייצר קשרי מבט לחללים שונים במבנה בהם מתקיימת במקביל למידה פורמלית וא-פורמלית.
תיכון התחנה 139
UCATION-ADD 138 בישול ותזונה בקומת הקרקע של מבנה מגמת בישול ותזונה תוכנן בין היתר חדר סדנאות בישול. העקרונות המנחים בתכנון היו גמישות ופתיחות - בכל דופן ישנה התייחסות אחרת כלפי הרחובות שנוצרים בין אם מדובר בקשרי מבט, בפתיחה ממשית לטשטוש פנים-חוץ, או עמדת מכירה. החדר מיועד ללמידה פרקטית של תלמידי בית הספר, ובשעות שבהן לא מתקיימת פעילות מוסדית הוא משמש כחדר סדנאות למתחילים או השכרה לאירועים קטנים.
תיכון התחנה 141
UCATION-ADD 140 חדרי סטודיו חדרי סטודיו לשיעורים וסדנאות פונים אל פטיו, מאפשרים פתיחה אליו או כלפי רחובות המתחם.
תיכון התחנה 143
UCATION-ADD 142 גג פעיל
תיכון התחנה 145
UCATION-ADD 144 קומה ראשונה לימודי שפה מדעים מדוייקים בישול ותזונה גוף ונפש 1234
תיכון התחנה 147 באמצעות דלת מסתובבת על ציר החלל נפתח בחלקו ומאפשר גם למידה חקרנית באינטרנט בקבוצות ויחידים. מצב פתוח
UCATION-ADD 146 גמישות מרחבי הלמידה סידור הכיתה הטיפוסית יכול להשתנות בפשטות ובמהירות לשיפור סל הכישורים של התלמיד. מכיתת לימוד סטנדרטית מוכוונת למידה פסיבית מול מורה לחלל שעושה שימוש באמצעי בית הספר. מצב סגור
תיכון התחנה 149 באמצעות פתיחת הדלתות כולן מתקבל חלל רציף. כיתות הלימוד שנותרות ריקות במרבית החגים והחופש הגדול יכולות לעבור הסבה תפקודית ולשמש כגלריה או מרחבי עבודה חופשיים להשכרה. מצב פתוח
UCATION-ADD 148 רצף חללים בגדלים שונים )יכולים להיות בקנה מידה קטן או חדרי לימוד גדולים( עם דלת הזזה לכיס פנימי מאפשר לתלמיד לקבוע את מידת הפתיחות למרחב הביניים ואף לבחור אם לחבר חללים ללמידה בקבוצות גדולות יותר אך נפרדות. מצב סגור
תיכון התחנה 151 סגירה של החלל באמצעות תריס גלילה מאפשרת לנכס חלק מהמרחב ללמידה סגורה ואף לנצל את החלל הפנימי ללמידה חשוכה בהקרנה. מצב סגור