דבש תמרים לסבתא תמר ודודה מרים

‫דבר תורה בשבת לסבתא תמר ודודה מרים‬

‫תוכן עניינים‬

‫בראשית ‪7 ..................................................................‬‬

‫בראשית ‪ -‬נאווה גוטמן ‪8‬‬
‫נח ‪ -‬אברהם שא ג ‪10‬‬
‫לך לך ‪ -‬הדס בייבי ‪12‬‬
‫וירא ‪ -‬אמונה שא ג ‪14‬‬
‫חיי שרה ‪ -‬יהונתן ביב י ‪15‬‬
‫תולדות ‪ -‬יהודה גליק ‪16‬‬
‫ויצא ‪ -‬מיכאל שא ג ‪17‬‬
‫וישלח ‪ -‬עודד ושירלי לאופר ‪19‬‬
‫וישב ‪ -‬אריאלה שאג ‪20‬‬
‫מקץ ‪ -‬אורית קם ‪22‬‬
‫ויגש ‪ -‬ענת קם ‪23‬‬
‫ויחי ‪ -‬גבי לאופ ר ‪24‬‬

‫שמות ‪27........................................................................‬‬

‫שמות ‪ -‬חיה עציון ‪28‬‬
‫וארא ‪ -‬יצחק יעקב גליק ‪29‬‬
‫בא ‪ -‬בת‪-‬אל זכריה ‪31‬‬
‫בשלח ‪ -‬ישראל משה שא ג ‪32‬‬
‫יתרו ‪ -‬עידו זכרי ה ‪34‬‬
‫משפטים ‪ -‬שילה גוטמ ן ‪35‬‬
‫תרומה ‪ -‬תאיר גוטמן ‪36‬‬
‫תצוה ‪ -‬חיים יוסף קליין ‪37‬‬
‫כי תשא ‪ -‬דוד סקלי ר ‪38‬‬
‫ויקהל ‪ -‬איילת שא ג ‪39‬‬
‫פקודי ‪ -‬מעיין שא ג ‪40‬‬

‫ויקרא ‪43 .......................................................................‬‬

‫ויקרא ‪ -‬דפנה לאופ ר ‪44‬‬
‫צו ‪ -‬רועי ואפרת בן עמי ‪45‬‬
‫שמיני ‪ -‬אורי שא ג ‪46‬‬

‫תזריע ‪ -‬יאיר מבורך שא ג ‪47‬‬
‫מצורע ‪ -‬אמיתי שא ג ‪49‬‬
‫אחרי מות ‪ -‬חווה גרינספלד ‪50‬‬
‫קדושים ‪ -‬אבנר ונעמה עציו ן ‪52‬‬
‫אמור ‪ -‬זהבה קליין ‪53‬‬
‫בהר ‪ -‬מיכה קליין ‪54‬‬
‫בחוקותי ‪ -‬מתן לאופ ר ‪55‬‬

‫במדבר‪57 .....................................................................‬‬

‫במדבר ‪ -‬הרב גולדברג ‪58‬‬
‫נשא ‪ -‬חגית גוטמן ‪59‬‬
‫בהעלותך ‪ -‬הלל ושלהבת בן דו ד ‪60‬‬
‫שלח ‪ -‬שושי שא ג ‪62‬‬
‫קרח ‪ -‬שושנה קליין ‪64‬‬
‫חקת ‪ -‬ג'ונתי צוובנ ר ‪65‬‬
‫חקת‪ - 2‬צביקה שכט ר ‪67‬‬
‫בלק ‪ -‬חוה סקליר ‪68‬‬
‫פינחס ‪ -‬נח גלי ק ‪70‬‬
‫מטות ‪ -‬טליה שאג ‪71‬‬
‫מסעי ‪ -‬אביחי ומורשה גרינוול ד ‪72‬‬

‫דברים ‪75 ......................................................................‬‬

‫דברים ‪ -‬טלי שא ג ‪76‬‬
‫ואתחנן ‪ -‬דוד שאג ‪78‬‬
‫עקב ‪ -‬חוי גליק ‪79‬‬
‫ראה ‪ -‬יחזקאל שאג ‪81‬‬
‫שופטים ‪ -‬ארלה גליק ‪82‬‬
‫כי תצא ‪ -‬אמונה אלו ן ‪83‬‬
‫כי תבוא ‪ -‬נריה שא ג ‪85‬‬
‫ניצבים ‪ -‬דוריתה שדה ‪86‬‬
‫וילך ‪ -‬רותי גומב ו ‪87‬‬
‫האזינו ‪ -‬אודיה רוזנבאו ם ‪88‬‬
‫וזאת הברכה ‪ -‬שרה רוזנפל ד ‪90‬‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬בת‪-‬אל עיצוב גרפי ‪052-5916267‬‬
‫יצא לאור בחודש כסלו התשפ"ג‬

‫סבתא תמר ודודה מרים האהובות‪,‬‬
‫לאורך כל השנה פרשיות התורה מאירות את עינינו ומתוות לנו דרך ישרה ללכת בה‪.‬‬
‫מכל פרשה יש מה ללמוד‪ ,‬וכל שנה כשאנו לומדים את הפרשה‪ ,‬מתחדש לנו חידוש‬
‫שעדיין לא למדנו ונותן בדברי התורה טעם חדש ומתיקות‪ .‬ועל זה אמר דוד המלך‬

‫בתהילים‪" :‬ומתוקים מדבש ונופת צופים"‪.‬‬
‫גם אתן‪ ,‬ברוך ה'‪ ,‬מחדשות ומתחדשות כל הזמן וגם אתן כמו הפרשה‪ ,‬מאירות את‬
‫עינינו‪ ,‬מתוות לנו דרך ונותנות לנו מתיקות וטעם טוב‪ ,‬בהארת פנים לבריות‪ ,‬בעינכן‬

‫הטובה ובכל דרך חייכן‪ ,‬אתן לנו סמל אות ומופת‪.‬‬
‫בספר זה רצינו להאיר לכן מתורתינו‪ ,‬לברך מברכותינו ולהשיב לכן מהדבש שאנו‬
‫מקבלים מכן תמיד‪ ,‬כמים הפנים לפנים‪ ,‬מתוך הכרת הטוב על כל מה שאתן בשבילנו‪.‬‬

‫דבש תמרי"ם‪,‬‬
‫דבש תמר ומרים‬

‫באהבה רבה‬
‫בני המשפחה ומעריצים נוספים‬

‫‪5‬‬



‫בראשית‬

‫בראשית‬
‫נאוה גוטמן‬

‫בפרשת בראשית כתוב‪" :‬וייצר ה' א‪-‬לוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו‬
‫נשמת חיים‪ ...‬ויטע ה' א‪-‬לוהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר ויצמח‬
‫ה' א‪-‬לוהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ‬

‫הדעת טוב ורע"‪.‬‬

‫מהו עץ החיים? מהו עץ הדעת? איפה הם צמחו? ואיפה צמחו שאר העצים‪" -‬כל עץ‬
‫נחמד למראה וטוב למאכל"? הביטוי‪" :‬עפר מן האדמה" אומר דרשני‪ -‬שהרי ברור כי‬
‫העפר הוא מן האדמה! לכן ניתן להסיק כי המילים‪" :‬מן האדמה" אינן מתארות את‬
‫החומר ממנו נברא האדם‪ ,‬אלא זהו תיאור מקום‪ -‬אדם הראשון נברא מעפר ומאיפה?‬

‫ממקום שנקרא‪ :‬אדמה‪.‬‬

‫אדם הראשון נברא מן האדמה ואחר כך הוכנס לתוך גן עדן ‪ .‬כלומר האדמה היא כל‬
‫העולם חוץ מגן עדן‪ .‬יש שני מקומות בהם צמחו עצים‪ :‬באדמה‪ -‬שם צמחו "כל עץ‬
‫נחמד למראה וטוב למאכל"‪ ,‬ובתוך גן עדן‪ ,‬שם צמחו "עץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת‬
‫טוב ורע"‪ .‬על העצים שצמחו מחוץ לגן‪ ,‬באדמה נאמר‪" :‬כל עץ נחמד למראה וטוב‬
‫למאכל"‪ -‬נחמד‪ ,‬לשון חמדה‪ ,‬תאווה! וטוב פירושו טוב ללא סייג‪ .‬בניגוד לעץ הדעת‪-‬‬
‫טוב ורע‪ .‬כלומר טוב יחסי‪ .‬לדעתך זה טוב‪ ,‬לדעתי זה רע‪ .‬כשטוב ורע משמשים‬
‫בערבוביה‪ ,‬הכול מתבלבל‪ .‬גם הטוב הופך לרע! זה מה שגורמת האכילה מעץ הדעת‪-‬‬
‫ערבוב מושגים! אכלת מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬כל העצים על פני האדמה כבר לא הטוב‬

‫הברור‪ .‬הכל מתערבב‪ ,‬מתבלבל‪.‬‬

‫‪ 8‬דב"ש תמרים‬

‫לעץ החיים אין כלל הגדרה‪ :‬עץ החיים בתוך הגן‪ .‬אין לו הגדרה‪ .‬מדוע? כי שמו הוא‬
‫הגדרתו‪ -‬עץ החיים‪ .‬עץ חיי הנצח! וכמו שכתוב בהמשך‪"...‬מכל עץ הגן אכל תאכל‬
‫ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות"‪ .‬כלומר‪ ,‬אם לא‬

‫יאכל מעץ הדעת‪ ,‬לא ימות‪ ,‬אלא יחיה לנצח! בבריאות תמידית‪.‬‬
‫עץ החיים הוא העדות שיש חיי נצח‪ .‬הוא האמת שהייתה צריכה להיות קיימת אלמלא‬

‫חטא האדם ‪.‬‬
‫וכמו שכתוב בספר דברים‪" :‬ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב את המות‬

‫ואת הרע ובחרת בחיים"‪.‬‬
‫יש חיים שהם הטוב המוחלט‪ ,‬הטוב הא‪-‬לוהי‪ .‬כמו שהיה בבריאת העולם לפני החטא‪.‬‬
‫מי שאוכל מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬נזרק אל מחוץ לגן‪ ,‬אל האדמה‪ .‬וזה מה שקרה לאדם‪.‬‬
‫כיון שאכל האדם מעץ הדעת טוב ורע‪ ,‬נכנס הבלבול והרע והוא נזרק אל מחוץ לגן‪,‬‬

‫ואיבד את תכונת עץ החיים‪ ,‬את חיי הנצח‪.‬‬
‫אבל אתן‪ ,‬תמר ומרים היקרות‪ ,‬כמעט השגתן את תכונת אדם הראשון לחיי נצח‪...‬‬
‫יקרות‪ ,‬טובות‪ ,‬אהובות‪ -‬אני מאחלת לכן שתאריכו ימים בבריאות טובה ועוד הרבה‬

‫נחת מהילדים‪ ,‬הנכדים‪ ,‬הנינים ובני הנינים עד מאה ועשרים ואולי יותר‪...‬‬
‫נאוה גוטמן (אמא של מוישלה)‬

‫בראשית ‪9‬‬

‫נח‬

‫אברהם שאג‬

‫" ֵא ֶ ּלה ּתֹו ְל ֹדת נֹ ַח ֹנ ַח ִאיׁש ַצ ִ ּדיק ָ ּת ִמים ָה ָיה ְבּדֹרֹ ָתיו"‪ ‬‬
‫המדרש במסכת סנהדרין וגם רש”י אומרים שאפשר לפרש את המילה “בדורותיו”‬
‫לשני כיוונים‪ :‬יש מרבותינו דורשים אותו לשבח‪ :‬כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה‬
‫צדיק יותר‪ .‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ :‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואלו היה בדורו של אברהם‬

‫לא היה נחשב לכלום‪.‬‬
‫באופן דומה מפרשים את הפסוק‪ֹ :‬צ ַהר ַ ּת ֲע ֶ ׂשה ַל ֵ ּת ָבה ְו ֶאל ַא ָ ּמה ְ ּת ַכ ֶל ָ ּנה ִמ ְל ַמ ְע ָלה‬
‫צהר מלשון אור כמו המילה צהריים גם כאן רשי מביא שני פירושים‪" :‬צהר‪ -‬יש אומרים‬

‫חלון ויש אומרים אבן טובה המאירה להם‪".‬‬
‫גם כאן רשי מבטא שתי דעות על אישיותו של נח אחת טוענת שנוח אכפת לו רק‬
‫מעצמו ולכן תלה בתיבה אבן טובה שתאיר לו בזמן שבחוץ יש חושך ומבול‪ .‬ואילו‬
‫הדעה השנייה טוענת שזו דווקא גדלותו של נח הוא ידע שמהחלון הזה יראו מראות‬
‫איומים של חורבן והרס העולם ובכל זאת בנה חלון כדי שיוכל להיות חלק ממה שקורה‬

‫מחוץ לתיבה‪ .‬‬
‫הטענה שנח היה צדיק רק בדורו ‪ ,‬ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב‪ ,‬יש לה‬
‫על מה לסמוך‪ .‬בניגוד לאברהם שהתווכח עם הקב”ה על חורבן סדום נח שותק ומבצע‬

‫בדיוק מה שהקב”ה אומר לו‪.‬‬

‫‪ 10‬דב"ש תמרים‬

‫אבל בהמשך הפרשה יש מקום שבו נח מבצע מחאה שקטה‪ ,‬הקב”ה מצווה עליו‪:‬‬
‫ֵצא ִמן ַה ֵ ּת ָבה ַא ָ ּתה ְו ִא ְ ׁש ְ ּתָך ּו ָב ֶניָך ּו ְנ ֵ ׁשי ָב ֶניָך ִא ָ ּתְך‪ .‬כלומר צאו בזוגות אתה ואשתך בנייך‬
‫ונשותיהם‪ -‬האבל בניגוד לכך‪ ,‬הפסוק מתאר את היציאה של נח‪ַ :‬ו ֵ ּי ֵצא נֹ ַח ּו ָב ָניו ְו ִא ְ ׁשּתֹו‬

‫ּו ְנ ֵ ׁשי ָב ָניו ִאּתֹו‪ .‬כלומר נח ובניו יוצאים בנפרד מנשותיהם‪.‬‬
‫הדרישה של הקב”ה אל נח היא לחזור לשגרה‪ .‬המבנה המשפחתי של איש ואשה וחיי‬
‫אישות חייב להימשך גם למרות המבול‪ .‬אך נח מסרב פקודה‪ .‬הוא יוצא תוך שבירת‬
‫המסגרת המשפחתית ובהפרדה בין הגברים והנשים‪ .‬יש במעשהו של נח מחאה‬

‫חריפה כלפי ה’‪ .‬איך אפשר לחזור לשגרה בעולם חרב‪.‬‬
‫בסוף הפרשה אנחנו רואים שמחאתו של נח התקבלה והקב”ה מבטיח לו‪:‬‬
‫ַו ֲה ִק ֹמ ִתי ֶאת ְ ּב ִרי ִתי ִא ְ ּת ֶכם ְוֹלא ִי ָ ּכ ֵרת ָ ּכל ָ ּב ָ ׂשר עֹוד ִמ ֵ ּמי ַה ַ ּמּבּול ְוֹלא ִי ְה ֶיה עֹוד ַמּבּול‬
‫ְל ַשׁ ֵחת ָה ָאֶרץ‪ְ ...‬ו ָה ְי ָתה ַה ֶ ּק ֶ ׁשת ֶ ּב ָע ָנן ּו ְר ִאי ִתי ָה ִל ְז ּכֹר ְ ּבִרית עֹו ָלם ֵ ּבין ֱאֹל ִהים ּו ֵבין ָ ּכל ֶנ ֶפׁש‬

‫ַח ָ ּיה ְ ּב ָכל ָ ּב ָ ׂשר ֲא ֶ ׁשר ַעל ָה ָא ֶרץ‪.‬‬
‫נח‪ ,‬בסופו של דבר מצליח במחאה השקטה שלו אפילו יותר מאברהם אבינו‪ .‬בעוד‬
‫שאברהם לא הצליח למנוע את חורבן סדום‪ ,‬נח מקבל הבטחה לדורות עולם שלא‬

‫יהיה עוד מבול על הארץ‪.‬‬
‫סבתא ודודה מרים יקרות‪ ,‬הבית שלכן ברחוב רמבן ‪ 7‬קצת מזכיר את תיבת נח‪.‬‬
‫הבית הוא תיבה של שקט ובטחון בלב ירושלים הרועשת‪ .‬תמיד מזמין ומפנק ותמיד‬
‫פתוח לרווחה לכולם‪ .‬מחלונות הבית שלכן בוקע אור שנובע מכן ומהזוגיות המופלאה‬

‫שלכן‪.‬‬
‫יהי רצון שתמשיכו להשפיע מאורכן לשנים רבות בבריאות ובשמחה‪.‬‬

‫אברהם‬

‫בראשית ‪11‬‬

‫לך לך‬
‫הדס ביבי‬

‫אפתח בתיאור של מקרה אמיתי ששמעתי מאליסף פרץ‪ ,‬אח של אוריאל ואלירז פרץ‬
‫הי”ד‪ .‬אליסף טס לטיול אחרי צבא באפריקה ועשה טרק‪ ,‬טיול של כמה ימים באיזור‬
‫שכוח אל‪ .‬הוא יצא לטיול לבד‪ ,‬תכנן כמה ילך בכל יום כדי שיספיק להגיע ביום האחרון‬
‫לתחנת אוטובוס שממנה יוצא אוטובוס פעם בשבוע לעיירה הקרובה‪ ,‬אך רחוקה‬
‫מרחק של כמה מאות קילומטרים‪ .‬הכל היה מאורגן‪ ,‬היה לו את כמות האוכל והמים‬
‫שהיה צריך והיה כמובן מצויד במצלמה שלו‪ .‬הוא התחיל בטרק‪ ,‬התרשם מהמראות‬
‫היפים‪ ,‬צילם את הטבע‪ ,‬הנוף‪ .‬הוא היה לגמרי לבד כל הטרק‪ ,‬חוץ מכמה חיות שפגש‬
‫בדרך‪ .‬ביום האחרון של הטרק‪ ,‬הוא כבר מתחיל לדמיין את הדרך לעיירה‪ ,‬למלא לו‬
‫בחזרה את מכסת האוכל‪ ,‬מים והשינה‪ .‬הוא יודע שיש לו ממש עוד כמה קילומטרים‬
‫ספורים לסוף המסלול‪ .‬הוא עוצר רגע לנוח‪ ,‬מוציא משהו לאכול מהתיק ופתאום שם‬
‫לב שהוא שכח את המצלמה היקרה שלו מאחור‪ .‬הוא נזכר וידע בדיוק איפה השאיר‬
‫אותה‪ ,‬על העץ שנח עליו‪ ,‬שהשקיף על כל העמק שטיפס בימים האחרונים‪ .‬הוא‬
‫עושה חישוב קצר ומחליט לרוץ חזרה לאסוף אותה‪ .‬רץ‪ ,‬מקפץ בין השבילים‪ -‬אוסף‬
‫את המצלמה ורץ חזרה לסוף המסלול‪ .‬הוא מבין שפתח פער‪ ,‬ושאין לו הרבה זמן עד‬
‫שהאוטובוס שלו עובר בסוף המסלול‪ .‬הוא רץ בזריזות‪ ,‬מגיע לסוף המסלול‪ ,‬לכביש‪,‬‬
‫ורואה את האוטובוס שלו מאחור יורד במעלה ההר‪ .‬הוא מבין שפיספס אותו‪ .‬הוא‬
‫מתיישב רגע על הכביש‪ ,‬לוקח נשימה ושותה מים‪ .‬האוטובוס הבא יגיע בדיוק עוד‬
‫שבוע‪ ,‬בקושי עוברים רכבים על הכביש וגם הם מפוקפקים‪ ,‬העיירה הקרובה נמצאת‬

‫כמה מאות קילומטרים‪ ,‬והאספקה שלו כבר דלה‪.‬‬

‫‪ 12‬דב"ש תמרים‬

‫הוא יושב שם עוד רגע‪ ,‬ומחליט לקום ולהתחיל ללכת‪.‬‬
‫" ַו ּיֹא ֶמר ְיה ָוה ֶאל ַא ְב ָרם ֶלְך ְלָך ֵמ ַא ְר ְצָך ּו ִמּמֹו ַל ְד ְ ּתָך ּו ִמ ֵ ּבית ָא ִביָך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶ ׁשר ַא ְר ֶאָ ּך‪.‬‬
‫ְו ֶא ֶע ְ ׂשָך ְלגֹוי ָ ּגדֹול ַו ֲא ָבֶר ְכָך ַו ֲא ַג ְדּ ָלה ְ ׁש ֶמָך ֶו ְה ֵיה ְ ּב ָר ָכה‪ַ .‬ו ֲא ָב ֲר ָכה ְמ ָב ְר ֶכיָך ּו ְמ ַק ֶ ּל ְלָך ָא ֹאר‬
‫ְו ִנ ְב ְרכּו ְבָך ֹּכל ִמ ְ ׁש ְ ּפ ֹחת ָה ֲא ָד ָמה‪ַ .‬ו ֵ ּי ֶלְך ַא ְב ָרם ַ ּכ ֲא ֶ ׁשר ִ ּד ֶ ּבר ֵא ָליו ְיה ָוה ַו ֵיּ ֶלְך ִאּתֹו לֹוט ְו ַא ְב ָרם‬

‫ֶ ּבן ָח ֵמׁש ָ ׁש ִנים ְו ִ ׁש ְב ִעים ָ ׁש ָנה ְ ּב ֵצאתֹו ֵמ ָח ָרן‪".‬‬
‫לאברם יש דרך ארוכה לפניו‪ ,‬אנחנו יודעים מה קורה לו בדרך‪ ,‬הוא רב עם לוט‬
‫ומחליטים להתפצל ועוד דברים מורכבים שנקרים בדרכו‪ .‬אבל הרגע הראשון של‬
‫היציאה שלו לדרך‪ ,‬שהוא קם‪ ,‬לוקח את המשפחה שלו‪ ,‬את הציוד שלו‪-‬הוא בעיני‬

‫הרגע הקשה ביותר‪.‬‬
‫אין לו מושג לאן פניו‪ ,‬הקב”ה משאיר אותו במצב מעורפל‪ ,‬לא מסביר בדיוק לאן‬

‫הולכים‪ ,‬מה יקרה בדרך‪ ,‬ובכל זאת אברם מחליט לקום ולצאת‪.‬‬
‫סבתא ודודה מרים‪ ,‬גם לכן בחיים היו הרבה רגעים שדרשו להפעיל את השריר הזה‬
‫של “להתחיל ללכת”‪ .‬אפילו אקח לדוגמה ממש פשוטו כמשמעו‪ -‬כל פעם שיצא‬
‫לאחת מכן ליפול‪ ,‬לשבור עצם‪ ,‬מיד אח”כ‪ ,‬התחלתן בפיזותרפיה‪ ,‬לא וויתרתן לעצמכן‬

‫והתחלתן ללכת‪.‬‬
‫מרגע ההחלטה הזאת אני לומדת הרבה‪ ,‬מההחלטה של אברם‪ ,‬מההחלטה של‬
‫אליסף וממהחלטות שלכן סבתא ודודה מרים‪ .‬הרגע הזה דורש אמונה בקב”ה‪ ,‬אמונה‬
‫בעצמך והרבה ביטחון‪ .‬מאחלת לנו שנצליח לעשות הרבה צעדים ראשוניים בחיים‬

‫שלנו‪ ,‬בין אם הם לקראת מסע גדול ובין אם לקראת החלטה פשוטה יותר‪.‬‬
‫הדס‬

‫בראשית ‪13‬‬

‫וירא‬

‫אמונה שאג‬

‫בפרשתנו מסופר על אברהם אבינו בחם היום כשהוא יושב ומחכה לאורחים‪ .‬ברגע‬
‫שהוא רואה דמויות מרחוק (שהוא אפילו לא יודע מי הן) הוא רץ אליהם ומשתחווה‬
‫אליהם‪ .‬ישר לאחר מכן הוא מביא להם מים שיהיה להם לרחוץ הרגלים ומושיב אותם‬

‫מתחת לעץ‪ ,‬אבל כמובן הוא לא שוכח את האוכל!!‬
‫ברגע שהוא מושיב אותם ונותן להם מקום לנוח הוא רץ אל אישתו שרה שגם היא‬
‫היתה צדיקה מאד ומבקש ממנה “מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות” ואז‬
‫ממשיך הוא בעצמו‪“ :‬ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר‬

‫לעשות אותו”‬
‫כך היה עושה אברהם בכל פעם שאורחים היו מגיעים!!‬

‫כך גם אתן‪ ,‬סבתא ודודה מרים האהובות שלנו!!‬
‫חז”ל למדו אותנו‪“ :‬גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה!”‬
‫סבתא ודודה מרים אתן ממש חיות את המשפט הזה‪ .‬כל פעם שיש אורחים אתן‬
‫שמחות ומתרגשות‪ .‬קונות מתנות‪ ,‬מכינות אוכל שווה לכל אחד לפי מה שמתאים לו!!!‬

‫ממש כמו אברהם!! אין עליכן סבתא ודודה מרים!!‬
‫אוהבת אתכן מאד!!‬
‫אמונה‬

‫‪ 14‬דב"ש תמרים‬

‫חיי שרה‬
‫יהונתן ביבי‬

‫הפרשה מתחילה במות שרה ושם הפרשה חיי שרה‪ ,‬מייד אחר מותה של שרה אברהם פועל‬
‫ועושה מאמץ לקנות חלקת קבר‪ .‬המשא ומתן לא פשוט ואברהם משכנע ומתעקש על רצונו‬
‫לקנות חלקה‪ .‬אברהם עומד על דעתו עם בני חת‪ .‬ישנה פה פעולה שלא הייתי מצפה מאדם‬
‫בן ‪ 137‬שהתבשר הרגע בבשורה קשה‪ .‬בת לוויתו לכל המהלך הארוך שעשה הלכה לעולמה‪.‬‬
‫למה להתעקש על קניית החלקה והרי בני חת מציעים לאברהם "במבחר קברנו קבור את‬
‫מתך‪ "..‬מציעים בנדיבות כל חלקה באזור קח במתנה‪ .‬למה התעקשות הזאת לקנות ולמה עכשיו‬

‫כששרה עוד לא קבורה?‬

‫במיוחד שמיד אחר כך כתוב "ואברהם זקן בא בימים‪ "..‬תיאור מיוחד שלכאורה מראה על אדם‬
‫בסוף חייו והיינו חושבים גם בסוף כוחותיו‪ ,‬תיאור של סיכום‪ .‬ואז יש פה עשייה נוספת‪ .‬הפעם זה‬
‫בענייני שידוכים‪ ,‬למצוא אישה ליצחק‪ ,‬ופה אנחנו רואים עד כמה אברהם פועל כדי למצוא אישה‬
‫ושולח את עבדו בשליחות מפורטת‪" ,‬לארצי ולמולדתי תלך‪ "..‬אברהם לא מניח למציאות לקרות‬
‫מאליה‪ ,‬מה שיהיה יהיה‪ .‬אלא פועל בצורה אקטיבית‪ ,‬משביע את העבד על כל הפרטים ומדריך‬
‫אותו איך למצוא אישה ליצחק‪ .‬שני האירועים האלה מלמדים על אברהם ה"זקן בא בימים" שהוא‬
‫פעיל‪ ,‬עושה ונמרץ ולא אומר ‪ -‬אני את שלי עשיתי‪ ,‬אלא חושב על העתיד ומנצל כל רגע כדי‬

‫לפעול במציאות‪ ,‬כולל חשיבה על הפרטים הקטנים‪.‬‬

‫גם אצל סבתא תמר ואצל דודה מרים אפשר לראות ‪ -‬איך שהן פעילות במשפחה‪ ,‬מארחות‪,‬‬

‫מספרות סיפורים לילדים‪ ,‬הולכות למועדון‪ ,‬לבית הכנסת וחיות את היום יום מתוך עשיה של‬

‫הפרטים הקטנים‪ .‬מה שמלמד אותנו שגם בגיל מבוגר יש מקום לעשיה נמרצת ומלאת פעילות‬

‫וברכה‪  .‬הפסוק מתחיל "ואברהם זקן בא בימים‪ "...‬ומסיים "‪...‬וה' ברך את אברהם בכל"‪.‬‬

‫בראשית ‪15‬‬ ‫יונתן‬

‫תולדות‬

‫יהודה אריה גליק‬

‫כאשר יצחק מגורש מגרר‪ ,‬הוא הולך לחפור את הבארות של אביו אברהם‪" ,‬וישב‬
‫יצחק ויחפר את הבארות אשר חפרו בימי אברהם‪ ,"...‬מה עניינם של בארות? יצחק‬
‫רצה לעסוק ביכולת החיבור של בארות שהרי ליד בארות נפגשו משה וציפורה‪ ,‬רחל‬
‫ויעקב וגם דמשק אליעזר מצא את רבקה ליד באר‪ .‬ממה "נובעת" סגולת הבארות?‬
‫בור המים‪ -‬יכול רק לקבל לתוכו מים ולאגור אצלו‪ ,‬מעיין‪-‬רק נותן‪ ,‬הנביעה נשפכת‬
‫הלאה‪ .‬אבל‪ ,‬באר המים היא נביעה סגורה שיכולה לתת וגם לקבל לתוכה‪ .‬היכולת‬

‫לתת והידיעה איך לקבל היא המאפשרת ליצחק ולרבקה לבנות את ביתם החדש‪.‬‬
‫גם לכן סבתא תמר ודודה מרים האהובות והאוהבות יש באר פנימית שמאפשרת לכן‬

‫לצמוח ולגדול ואני מברך אתכן שרק תוסיף ותנבע ותתברך‪.‬‬
‫אוהב מאוד‪,‬‬
‫יהודה‬

‫‪ 16‬דב"ש תמרים‬

‫ויצא‬

‫מיכאל אריה שאג‬

‫בתחילת פרשת ויצא בורח יעקב מפני עשיו אחיו‪ .‬בדרכו לחרן עוצר יעקב למנוחת‬
‫לילה‪ .‬כמו שמתאר הפסוק‪“ :‬ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש‪ ,‬ויקח מאבני המקום‬
‫וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא” מהו המקום הזה אליו הגיע יעקב? שלוש‬
‫פעמים בפסוק אחד התורה אומרת “במקום”‪“ ,‬המקום” ושוב פעם “במקום”‪ ,‬אז מה‬
‫זה המקום הזה??? את התשובה עונה לנו יעקב אבינו בעצמו בהמשך הסיפור‪“ :‬אין זה‬
‫כי אם בית א‪-‬לקים וזה שער השמים”‪ .‬יעקב אבינו הגיע למקום המקדש‪ .‬וכמו שרש”י‬
‫אומר על הפסוק “ויפגע במקום – הוא הר המוריה”‪ .‬גם בפרשת העקדה‪ ,‬כשאברהם‬

‫ויצחק מגיעים להר המוריה‪ ,‬כתוב “וירא את המקום מרחוק”‪.‬‬
‫כשהתורה מדברת על הר המוריה וירושלים אין צורך לפרט איזה מקום מדובר‪ ,‬זה‬
‫פשוט המקום‪ .‬הדבר חוזר על עצמו גם בספר דברים בביטוי החוזר “המקום אשר‬

‫יבחר ה’”‬
‫באותו הקשר כתב עודד אבישר‪:‬‬

‫מאין אתה יהודי? מירושלים‪.‬‬
‫ולאן אתה הולך יהודי? לירושלים‪.‬‬
‫מתי יצאת מירושלים? לא יצאתי ממנה מעולם‪.‬‬
‫ומתי תגיע אליה לירושלים? מי חכם וידע‪ .‬כבר דורות אני הולך אליה‪.‬‬

‫בראשית ‪17‬‬

‫ומה שלומה ירושלים? חרבה ובנויה‪ .‬בוכה וצוחקת‪.‬‬
‫ומתי תבנה ירושלים? בכל רגע היא נבנית‪.‬‬

‫רחוקה היא ירושלים? לא‪ ,‬חלילה‪ .‬כאן היא עמדי‪ ,‬בליבי!‬
‫בשבילנו סבתא ודודה מרים וירושלים הם דבר אחד‪ ,‬ירושלים נמצאת בליבכן ואתן‬

‫נמצאות בלבה‪ .‬האור של ירושלים מאיר בכן‪ ,‬ובירושלים יש את האור המיוחד שלכן‪.‬‬
‫"כֹּה ָא ַמר ה' ְצ ָבאֹות ֹעד ֵי ְ ׁשבּו ְז ֵק ִנים ּו ְז ֵקנֹות ִבְּר ֹחבֹות ְירּו ָשׁ ָ ִל‍ם ְו ִאיׁש ִמ ְשׁ ַע ְנּתֹו ְבּ ָידֹו ֵמ ֹרב‬

‫ָי ִמים‪ּ :‬וְר ֹחבֹות ָה ִעיר ִי ָ ּמ ְלאּו ְי ָל ִדים ִוי ָלדֹות ְמ ַ ׂש ֲח ִקים ִבְּרחֹבֹ ֶתי ָה"‬
‫אנו זוכים לראות בדורנו את בניין ירושלים‪ ,‬יה”ר שנזכה לראות כולנו יחד את בניין‬
‫ירושלים בתפארתה‪ ,‬ואתן תמשכנה לראות נכדים‪ ,‬נינים ובני נינים משחקים ברחובותיה‪.‬‬

‫אוהב‪,‬‬
‫מיכאל‬

‫‪ 18‬דב"ש תמרים‬

‫וישלח‬

‫עודד ושירלי לאופר‬

‫“ ָקטֹ ְנ ִ ּתי ִמכֹּל ַה ֲח ָס ִדים ּו ִמ ָכּל ָה ֱא ֶמת ֲא ֶשׁר ָע ִשׂי ָת” מ"ג בראשית ל"ב‪ ,‬פרשת וישלח‪.‬‬
‫יעקב יצא בשלום מהתמודדות ארוכה ומפותלת בארץ נכר‪ .‬בדרכו חזרה לארץ הוא‬
‫שמח בהצלחתו ושם לב ליד שהושיטה‪  ‬לו אותה‪ .‬יעקב מוצף ברגשות תודה וחש לא‬

‫ראוי לכל האהבה והסיוע שקיבל לאורך הדרך‪.‬‬
‫בשביל להודות מעומק הלב צריך להודות על האמת‪ .‬להכיר בכך שלא הכל מובן מאליו‪.‬‬

‫כך שהמתנות לא יסחררו אותנו אלא יעצימו אצלנו את נוכחותו ואהבתו של הנותן‪.‬‬
‫אם נודה על האמת נודה באמת‪.‬‬

‫סבתא תמר ודודה מרים אהובות!‪ ‬‬
‫אנחנו מודים לכן על כל המתנות והמחשבה התמידית שלכן עלינו‪ .‬אנחנו מבינים שזה‬
‫לא דבר מובן מאליו ושזכינו ושהנתינה הזו מגיעה מתוך האמת שלכן מטוב ליבכן‬
‫ורצונכן העז להיטיב איתנו עוד ועוד ולהרעיף עלינו את אהבתכן‪ .‬אשרינו שזכינו בענק‬

‫להיות במעמד הזה ולקבל את כל הטוב הזה מכן‪ .‬תודה רבה!‬
‫עודד ושירלי‬

‫בראשית ‪19‬‬

‫וישב‬

‫אריאלה שאג‬

‫בפרשת וישב‪ ,‬אנחנו קוראים על החיים הלא פשוטים של יוסף‪ .‬האישיות והכוחות של‬
‫יוסף מאוד מזכירים את סבתא ודודה מרים‪.‬‬

‫ליוסף יש את כל התירוצים והסיבות לחוש דחוי ועצוב‪ .‬זרקו אותו לבור‪ ,‬ואז גם לכלא‪.‬‬
‫ובכל זאת בכל מקום הוא מחפש מה השליחות שלו‪ ,‬איך הוא יכול לתרום‪ .‬הוא עובד‬
‫מצטיין בבית פוטיפר‪ ,‬בכלא הוא רגיש כלפי השרים שאסורים יחד אתו ופותר להם‬
‫את החלומות‪ .‬אחר כך הוא גם עוזר למלך פרעה להתמודד עם שנות הרעב‪ .‬בכל מצב‪,‬‬
‫אדם יכול לשאול מה חובתי ולא מה זכותי‪ ,‬ולבחור שלא להיות רק קורבן‪ ,‬אלא להיות‬

‫אדם תורם ובעל משמעות לזולת‪.‬‬
‫התכונה הזה של יוסף מאוד מזכירה את סבתא תמר ודודה מרים‪ .‬בדומה ליוסף‪,‬‬
‫יש להן את היכולת לראות את העולם בעין טובה‪ .‬למרות סיפור חיים לא פשוט‪ ,‬הן‬
‫נשים שמחות‪ ,‬אופטימיות וכל הזמן מחפשות איך לתרום למשפחה ולסביבה‪ .‬בניגוד‬
‫לאחים של יוסף‪ ,‬סבתא ודודה מרים נותנות לנו דוגמה אישית על אהבה ואחוות אחים‬

‫(ואחיות)‪.‬‬
‫יוסף מגיע למצרים ושומר על זהותו‪ .‬הוא לא מתבלבל‪ ,‬מסרב לניסיונות של אשת‬
‫פוטיפר לפתות אותו‪ ,‬ואפילו בכלא שומר על אופטימיות ועל זהות יהודית‪ ,‬מול כל‬
‫התרבות המצרית‪ .‬זה אתגר גדול עד ימינו‪ ,‬להצליח ולהצטיין תוך כדי שמירה על‬

‫ערכים‪.‬‬

‫‪ 20‬דב"ש תמרים‬

‫את הפרשה הזו קוראים בתקופת חנוכה‪ ,‬שם נלחמו היהודים מול היוונים שניסו לגרום‬
‫ליהודים להתייון‪ .‬בדומה לפרשה‪ ,‬בחג חנוכה חוגגים שמירה על זהות מול גזירות של‬
‫שלטון זר ואכזר‪ .‬גם החג וגם הפרשה מזכירים לנו משימה בת אלפי שנים של שמירה‬

‫על זהות יהודית‪.‬‬
‫סבתא וסבא עם עזרה של דודה מרים‪ ,‬גידלו משפחה עם מסר‪ ,‬שמאוד חשוב לשמור‬
‫על הזהות היהודית‪ .‬הדוגמה האישית שהם נתנו‪ ,‬נותנת לנו את הכוח לשמור על החיים‬
‫היהודים לפי המסורת‪ .‬לא מובן מאליו בימינו שכל משפחת שאג המורחבת גרים‬

‫בישראל‪ ,‬משרתים בצבא ועובדים לטובת מדינת ישראל‪.‬‬
‫אוהבת אתכן‪.‬‬
‫אריאלה‬

‫בראשית ‪21‬‬

‫מקץ‬

‫אורית קם‬

‫"ותאכלנה הפרות‪ ,‬רעות המראה ודקות הבשר‪ ,‬את שבע הפרות‪ ,‬יפות המראה והבריאות” (פרק‬
‫מ”א פס’ ד‪).‬‬

‫זה לימוד שלמדתי מהספר של חני וינרוט ז”ל‪ .‬החלש מנצח את החזק‪ .‬זה הפוך מהמציאות שנראית‬
‫בדרך כלל‪ .‬בחנוכה מתגלה שמה שחשוב זה הכח הרוחני‪ ,‬זה הרוח ולא הכח הפיזי‪ .‬בעולם של‬
‫הקב”ה הכל בא מאותו שורש‪ ,‬גם החזק וגם החלש‪ ,‬גם החושך וגם האור‪“ :‬יוצר אור ובורא חושך‪,‬‬
‫עושה שלום ובורא את הכל” יש ה’ אחד שברא את הכל ומאחד את הכל ומביא גם את הפרות‬
‫הרזות וגם את השמנות‪ ,‬גם את החושך וגם את האור‪ .‬בחיים שלי יש שניהם ושניהם מלמעלה‪ .‬אני‬
‫רוצה לזכור שפרות רזות יכולות לבלוע פרות שמנות‪ .‬אני לא רוצה לטעות ולהניח שהדברים הם‬
‫כפי שהם נראים במציאות הגשמית אלא כפי שהם במציאות הרוחנית‪ .‬שגם כד קטן של שמן יכול‬
‫לדלוק שמונה ימים‪ .‬אני רוצה לזכור שבשביל לנצח אותי צריך לשבור אותי לא בגוף אלא בנשמה‪.‬‬
‫אני מתפללת ליד החנוכייה כל יום ומבקשת שפך השמן הקטן יבער ויבער ושלהבתו תעלה מעלה‬
‫מעלה עוד הרבה זמן והאור הקטן ידליק הרבה מהחושך‪ .‬חושך הוא לא מציאות מצד עצמו‪ .‬חושך‬
‫הוא העדר אור‪ .‬וכל היתר‪ :‬עצבות‪ ,‬ייאוש‪ ,‬דיכאון הם לא קיימים מצד עצמם אלא מגיעים כאשר‬
‫נעלמת השמחה‪ .‬כלומר לא צריך להילחם בדיכאון ובייאוש כי הם לא קיימים מצד עצמם אלא צריך‬
‫פשוט להכניס שמחה לחיים ואז הם ייעלמו מאליהם‪ .‬שיהיה לנו חג של אור ושהאור הזה ידלק‬

‫בלבבות לכל השנים הבאות שיבואו‪ ,‬רזות או שמנות‪.‬‬

‫אלו מילים שלי מעורבבות עם מילים שלה‪ ,‬והרגשתי שזה הכי מדוייק לסיפור שלכן‪ .‬כמה אור אתן‬
‫מאירות‪ ,‬איך הרוח שלכן מנצחת הכל וממלאת את כל מי שסביבכן בחיים‪ .‬תודה סבתא ודודה‬

‫מרים‪ .‬אני אוהבת אתכן מאוד ומאחלת עוד הרבה חנוכות ביחד בבבריאות וטוב‪ .‬אורית‬

‫‪ 22‬דב"ש תמרים‬

‫ויגש‬

‫ענת קם‬

‫הרב יונתן זקס כותב בספרו 'רעיונות משני חיים‪ ,‬קריאות חדשות בפרשת השבוע'‬
‫כי יוסף היה הפסיכותרפיסט הראשון‪ ,‬המטפל הקוגניטיבי הראשון‪ .‬הוא היה הראשון‬
‫שהבין את רעיון המסגור מחדש‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאפשר להסתכל על מאורעות שליליים‬
‫בחיים בדרך חדשה ועל ידי כך להשתחרר מדיכאון ומחוסר אונים נרכש‪ .‬זה קרה לו‬
‫כאשר התוודע לאחיו‪” .‬אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה ועתה אל תעצבו‬

‫ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה‪ ,‬כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם“‬

‫כדי שאחיו לא יצטרכו לחיות עם רגשות אשמה נוראיים יוצר יוסף מסגור מחדש‬
‫של המאורעות‪ .‬חייו של יוסף מוכיחים כי בידינו להביס את הטרגדיה בעזרת יכולת‬
‫מחשבתית‪ :‬היכולת לראות את החיים לא רק כסדרה של מאורעות לא הוגנים שנופלים‬
‫עלינו‪ ,‬אלא גם כשרשרת של מהלכים אלוקיים מכוונים‪,‬אשר כל אחד מהם מקרב‬

‫אותנו למצב שבו אנחנו יכולים לעשות את אשר ה’ שואל מעמנו‪.‬‬

‫סבתא תמר ודודה מרים האהובות‪ ,‬מבחינתי שתיכן מייצגות עבורי נשים חזקות מלאות‬
‫באמונה‪ ,‬שמצליחות תמיד לראות את הטוב‪ ,‬ולהאמין שהכול מושגח והכול לטובה‪.‬‬
‫עברתן סיפור חיים לא פשוט‪ ,‬ותמיד הצלחתן ומצליחות לשמור על אופטימיות‪ ,‬וראיית‬
‫הטוב‪ .‬אתן מהוות עבורי השראה ואבני יסוד של המשפחה שלנו‪ .‬מאחלת לכן בריאות‪,‬‬

‫שמחה והרבה נחת מכולנו‪.‬‬

‫אוהבת מאוד‬
‫ענת‬

‫בראשית ‪23‬‬

‫ויחי‬

‫גבי לאופר‬

‫הדברים נכתבו מתוך ספרו של הרב אייל ורד שמתייחס לפרושו לתורה של בעל‬
‫השפת אמת‪.‬‬

‫השפת אמת מצטט מדרש שבו נאמר על ברכת יעקב לאפרים ומנשה כך‪ :‬יעקב אומר‬
‫בסמיכות את הביטויים "הרועה אותי" ו "הגואל אותי"‪  ‬הקיש פרנסה לגאולה‪ ,‬מה‬

‫פרנסה בכל יום‪ ,‬כן גאולה‪ ,‬ומה גאולה פלאים‪ ,‬כן פרנסה פלאים‪.‬‬
‫למילה גאולה יש השלכות רבות‪ ,‬רובן נתפסות בעיננו בצדק כשייכות לממד הכללי‪,‬‬

‫לקבוץ גלויות ולהקמת המדינה‪.‬‬
‫אבל בברכת יעקב‪ ,‬גאולה היא גם עניין יומיומי וקשור לכל אחד מאיתנו‪.‬‬
‫הציטוט שבו עוסק השפת אמת קושר בין פרנסה שהיא עניין יומיומי לגאולה‪.‬‬
‫מהי בעצם גאולה‪ ,‬גאולה היא הופעה פלאית שמחדשת את המציאות‪ ,‬היא מוציאה‬
‫דברים שנמצאים בהסתר ובצמצום‪ ,‬אל האור ואל המרחב‪ ,‬סוג של פלא‪.‬‬
‫והפרנסה עושה בדיוק את אותה הפעולה‪ ,‬אבל במישור הפרטי‪ .‬העובדה שאדם מצליח‬
‫להתפרנס בכל יום ולדאוג לעצמו ולבני משפחתו‪ ,‬לאוכל‪ ,‬לבוש וקורת גג‪ ,‬העניין הזה‬

‫גם הוא פלא‪.‬‬
‫ונוסף לכך שזהו פלא‪ ,‬זו גם גאולה‪ ,‬מפני שהפרנסה של האדם היא לא רק עניין קיומי‬
‫של הישרדות‪ .‬פרנסה כוללת בתוכה הרבה יותר מאשר השגת מזון‪ .‬המילה פרנסה‬

‫‪ 24‬דב"ש תמרים‬

‫משמעותה הוצאת כוחות חיים אל הפועל‪ .‬לפרנס מישהו אין פרושו רק להאכיל אותו‪,‬‬
‫אלא גם לתת לו עבודה‪ ,‬לתת לו אפשרות להוציא את כוחותיו אל הפועל‪ .‬הפרנסה היא‬
‫גאולת האדם בזעיר אנפין‪ .‬אדם שמתפרנס חווה את האלוקים‪  ‬רועה אותו‪ ,‬מוליך אותו‬

‫ומאפשר לו להוציא את כוחותיו אל הפועל‪.‬‬
‫העולם מלא חידושים בתחומים רבים‪ ,‬החידושים מתגלים דרך הצרכים הקיומיים של‬
‫האדם שדרכם האדם מגלה את העולם שנתן לנו הבורא‪ ,‬והכל דרך הפרנסה‪ .‬זו גאולה‬
‫שהיא יציאת כוחות סמויים אל הפועל‪  .‬את ההתחדשות יש לחפש‪  ‬בענייני הטבע ועל‬

‫אחת כמה וכמה גם בענייני עבודת ה' ולימוד התורה‪.‬‬
‫מי שמחדש בכל יום את הטבע‪ ,‬הוא שנותן לנו לגלות זאת על ידי הפרנסה‪ ,‬שמוציאה‬
‫כוחות עלומים אל הפועל‪ ,‬והוא גם זה שמחדש בלבבות פנימה רצונות חדשים והבנות‬

‫חדשות‪.‬‬
‫העולם הוא פליאה אחת גדולה של התחדשות בלתי פוסקת‪ .‬יש התחדשות גלויה – נס‬
‫ויש התחדשות סמויה שנראית כאילו היא נוהגת בדרך הטבע‪ ,‬ויש התחדשות בלבבות‪,‬‬

‫גאולות קטנות‪ ,‬תובנות‪ ,‬הארות‪ ,‬רצונות שמבשילים‪.‬‬
‫אמנם אנחנו מברכים‪  ‬פעמיים ביום את ברכת ההתחדשות ‪ ,‬מציינים את זה שהקב"ה‬
‫מחדש את הבריאה אבל מדי פעם אנחנו זקוקים לניעור‪ ,‬לשים לב לפלא שמאחרי‬

‫השגרה‪.‬‬
‫יעקב מברך את הנערים‪ ,‬ולפי השפת אמת‪ ,‬יעקב מברך גם את כולנו שנזכה להתנער‬
‫מדי פעם‪ ,‬להיות נערים ולראות את הפלא שבכל יום‪ ,‬את החידוש שמסתתר בשגרה‪,‬‬

‫ואת המצוות שמחדשות אותנו בכל יום‪.‬‬
‫אני מאחל לכן סבתא תמר ודודה מרים שתמשיכו להיות ערניות‪ ,‬פעילות וסקרניות‬

‫ושנמשיך להנות מכם ואתם מאיתנו במשך שנים רבות‪.‬‬
‫גבי‬

‫בראשית ‪25‬‬

‫משפחת דוד ושושי שאג‬
‫גיא ויעל שאג‬

‫דייב ורותי שוואב‬ ‫אלון ושרית שאג‬

‫שי ואילה שחף‬

‫שמות‬

‫שמות‬
‫חיה עציון‬

‫בפרשת שמות‪ ,‬עם נולד‪ ,‬חומש בראשית הוא ספר האבות – התשתית היסוד ליצירת‬
‫עם ישראל‪ ,‬חומש שמות הוא ספר האומה‪.‬‬

‫דודה מרים וסבתא תמר – אתן התשתית‪ ,‬הבסיס למשפחה הנפלאה שבניתן‪ .‬וכידוע‬
‫"מעשה אבות סימן לבנים"‪ ,‬אתן בחייכן ופועלכן מהוות השראה לכל השבט היקר‪.‬‬

‫עם ישראל הופך לעם תוך כדי שעבוד מצרים והראשון שמכיר בכך שמשפחת יעקב‬
‫הפכה לעם הוא פרעה‪" .‬והנה עם בני ישראל רב ועצום ממני" (שמות א‪,‬ט)‪ .‬‬
‫זו פעם ראשונה שמשפחת יעקב נקראת עם‪.‬‬

‫בדרך כלל הגויים חשים בתהליכים שעוברים עלינו עוד לפני שאנו מכירים בהם‪" .‬אז‬
‫יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה" ורק אחר כך "הגדיל ה' לעשות עמנו"‪ .‬עם‬
‫ישראל איננו ככל העמים‪ .‬כל עם נוצר בארץ מולדתו אבל עם ישראל נוצר בגלות‬

‫ומשם עלה לארצו‪.‬‬
‫עובדה זו נותנת כח לעם לשרוד את כל הגלויות ולשוב אל הארץ המובטחת לאבות‪.‬‬

‫חיה עציון (חברה של חוה)‪ ‬‬

‫‪ 28‬דב"ש תמרים‬

‫וארא‬

‫יצחק יעקב גליק‬

‫כל ילד שלומד על עשרת המכות יודע שהמכות הראשונות לא נעשו על ידי משה רבינו‬
‫אלא על ידי אהרן‪ ,‬ומדוע? אומר רשי ע"פ חז"ל‪ְ " -‬ל ִפי ֶ ׁש ֵה ֵגן ַה ְ ּיאֹור ַעל ֹמ ֶ ׁשה ְ ּכ ֶ ׁש ִ ּנ ְשׁ ַלְך‬

‫ְלתֹוכֹו‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך ֹלא ָל ָקה ַעל ָידֹו ֹלא ַ ּב ָ ּדם ְוֹלא ַ ּב ְ ּצ ַפ ְר ְ ּד ִעים‪ְ ,‬ו ָל ָקה ַעל ְי ֵדי ַא ֲה ֹרן"‪.‬‬

‫מידה זו של הכרת הטוב לדומם אין לה אח ורע‪ ,‬העולם רגיל לחשוב שהכרת הטוב‬
‫זה רק לאדם שבבחירתו החליט לגמול לי טובה ועל כן כמובן שאכיר לו טובה על כך‪.‬‬

‫קשה הדבר‪ ,‬וכי היאור עשה טובה למשה רבינו?! וכי ליאור יש בחירה? החול שעל‬
‫שפת היאור הוא חפץ דומם שאינו חש כאב ואין לו שום בחירה חופשית! ואעפ"כ‪,‬‬
‫משה לא מכה את היאור מפני שהיאור הצילו כשנולד‪ ,‬ולא מכה את החול כי החול עזר‬
‫להטמין את האיש המצרי‪ .‬מדוע א"כ משה מחזיר טובה תחת טובה לדבר דומם וחסר‬

‫בחירה?‬

‫התשובה פשוטה‪ ,‬היסוד של הכרת הטוב אצלנו הוא יסוד לגמרי אחר‪ .‬ברור שהיאור‬
‫והחול לא עשו מאומה‪ ,‬יש דין של הכרת הטוב לא בגלל שלמישהו מגיע משהו‪ ,‬יש דין‬
‫של הכרת הטוב בגלל שהאדם צריך להכיר טובה‪ .‬איזהו מכובד? המכבד את הבריות‪.‬‬
‫לכן זה שמשה מכיר טובה לחול ולמים זה לא דין בחול ובמים הדוממים! אם אדם‬

‫מקבל הנאה מחפץ זה פשוט לא מוסרי מצד האדם להכות אותו‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬ישנה דרגה שלישית ועליונה על כולם‪ ,‬לא רק במצבים של חול מים ודומם‬
‫אלא אפילו במצבים קיצוניים של אדם שפעל ברשעות‪ ,‬שמצד אחד עדיין מגיע לו‬

‫שמות ‪29‬‬

‫עונש על העבירות שעשה‪ ,‬ברם אם יצא מהדבר הזה גם דבר טוב לא צריך לטשטש‬
‫את הדבר הטוב על ידי הדבר הרע‪ .‬בפרשה שמות רואים שבנות יתרו חוזרות מהבאר‬
‫ואומרות לאביהם "איש מצרי הצלנו מיד הרועים"‪ .‬לפי הפשט משה נראה כמו מצרי‬
‫שברח ממצרים‪ ,‬אבל במדרש מובא שהכינוי "איש מצרי" מתייחס לאיש המצרי‬
‫שמשה הרג וטמנו בחול! בזכותו משה ברח ממצרים למדיין והציל אותן‪ .‬מדוע מגיע‬
‫לאותו מצרי רשע שבנות יתרו יכירו לו טובה? הרי הוא רשע! הוא הכה את העברי ועל‬

‫כן משה הרגו! וכי מגיע לו ליזכר לטובה אצל בנות יתרו?!‬
‫יוצא אפוא דבר נפלא‪ ,‬האיש המצרי הינו בן מוות‪ ,‬אבל הוא שליח לדבר מצווה גם ללא‬

‫ידיעתו‪ ,‬ולפיכך מגיע לו תודה‪ ,‬משום שהכרת הטוב זה דין במקבל ולא בנותן‪.‬‬
‫סבתא ודודה מרים האהובות‪ ,‬אתן עצמכן עדות חיה להכרת הטוב היום יומית שלכן‪,‬‬
‫אתן מלמדות אותנו לראות את הכל בעין טובה‪ ,‬גם את הקשיים והחסרונות‪ .‬אתן‬
‫שגדלתן בקושי גדול מלמדות אותנו‪ ,‬החיים כעת‪ ,‬בתקופה של שגשוג עולמי‪ ,‬על‬
‫הכרת הטוב! להודות לקדוש ברוך הוא על כל ילד נכד נין וחימש‪ ,‬על כל חיוך ועל כל‬
‫פרח‪ .‬למרות הגיל והקשיים הנלווים אליו מעולם לא ראיתי כל שמץ של כעס כלפי‬

‫השי"ת רק תודה‪.‬‬
‫אני רוצה לנצל את הזדמנות הזאת להגיד תודה לקב"ה שהביא לנו אתכן כסבתות‬

‫וכמובן לכן על מי שאתן‪.‬‬
‫אוהבים מאוד‬

‫יצחק יעקב‪ ,‬עליזה‪ ,‬הללי אסתר ואברהם גליק‬

‫‪ 30‬דב"ש תמרים‬

‫בּׄא‬

‫בת‪-‬אל זכריה‬

‫הרעיון לקוח מתוך ספרו של הרב אייל ורד‪" ,‬אל שפת האמת"‪.‬‬
‫הקב"ה מצווה את עם ישראל למרוח דם על שתי המזוזות‪ ,‬המשקופים‪ ,‬באמצעות‬
‫אזוב‪ ,‬בפעולה זו ה' רוצה לחקוק בלב היוצאים ממצרים שתי תחושות חשובות להמשך‬

‫הדרך‪.‬‬
‫עבד היוצא לחופשי עלול להרגיש תחושה משכרת של חירות‪ ,‬חופש וגאווה יחד עם‬
‫תחושת נקם במשעבדיו‪ ,‬אך כשעם ישראל יוצא ממצרים ה' מבקש מהם להרגיש‬
‫אחרת‪ ,‬להרגיש תחושת שפלות‪ ,‬ענווה‪ ,‬שכן ה' גאל אותם בחסד ולא בזכות‪ ,‬לא‬
‫מכוחנו ולא מעוצם ידינו‪ ,‬תחושה זו מתבטאת באזוב‪ ,‬הצומח למטה‪ .‬יחד עם הענווה‪,‬‬
‫עמ"י נקרא להרגיש תחושת התחדשות‪ ,‬התחלה של משהו חדש‪ ,‬של חירות שהיא‬
‫רק בסיס וכלי לתוכן אלוקי שיכנס בה‪ ,‬לקבלת תורה‪ ,‬תחושת ההתחלה מתבטאת ע"י‬

‫מריחת הדם דווקא על המזוזות‪ ,‬פתח הבית‪.‬‬
‫על ידי חיבור תחושת הענווה וההתחלה‪ ,‬עמ"י יוצא ממצרים בתקווה שיהיו ראויים‬

‫לחירות הזו‪ ,‬שידעו ליצוק בה תוכן אלוקי וכך יזכו להיכנס לארץ ישראל‪.‬‬
‫מאחלים לכם(ולנו) שתזכו לחיות עוד שנים רבות בשמחה‪ ,‬בבריאות ובנחת מתוך‬

‫התחדשות בלתי פוסקת בכל יום מחדש‪ .‬אוהבים אתכן וכל כך גאים להיות משלכן‪,‬‬
‫עידו‪ ,‬בת‪-‬אל‪ ,‬שילתי ושרולי זכריה‪.‬‬

‫שמות ‪31‬‬

‫בשלח‬

‫ישראל משה שאג‬

‫סבתא תמר ודודה מרים האהובות‪,‬‬

‫דרך פרשת בשלח אני רוצה לספר לכן קצת על משמעות השמות שלכן כמו שהיא‬
‫ניבטת אלי‪ ,‬מתוך התבוננותי בקשר האחווה המיוחד והחזק שלכן‪.‬‬

‫“ותקח מרים הנביאה אחות אהרן‪ ”...‬אחות אהרן ולא אחות משה‪ ...‬מלמד שהיתה‬
‫מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל וכיון‬
‫שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אור‪ .‬עמד אביה ונשקה על ראשה‪ .‬אמר לה‪ :‬בתי‬
‫נתקיימה נבואתך‪ .‬וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה‪ ,‬אמר לה‪ :‬בתי‬
‫היכן נבואתך? וזה שכתוב‪ :‬ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו‪ -‬לידע מה יהא‬

‫בסוף נבואתה‪.‬‬

‫מרים מביטה רחוק‪ ,‬בפרספקטיבה רחבה‪ ,‬בסבלנות ובאמונה‪.‬‬

‫היא יודעת שהילד יוולד‪ .‬היא יודעת שעם ישראל יגאל ולפני שיוצאים ממצרים היא‬
‫גם לוקחת תוף כדי לשיר על הגאולה‪ ,‬אבל היא גם חיה את הקושי‪ ,‬את השיעבוד ואת‬

‫הצרות‪ .‬לא ליקקה דבש‪.‬‬

‫ובאמת אנחנו מוצאים את המילה מרים פעם נוספת בפרשה בניקוד ובמשמעות‬

‫‪ 32‬דב"ש תמרים‬

‫אחרת‪.‬‬
‫“ ַו ָיּ ֹבאּו ָמָר ָתה ְוֹלא ָי ְכלּו ִל ְ ׁשתֹּת ַמ ִים ִמ ָמָּרה ִ ּכי ָמִרים ֵהם ַעל ֵ ּכן ָקָרא ְ ׁש ָמּה ָמָרה"‬

‫מרים זה יכול לבטא גם מרירות וקושי‪ .‬ומה ממתיק את המרירות?‬
‫ַוּיֹוֵרהּו ה’ ֵעץ ַו ַ ּי ְשׁ ֵלְך ֶאל ַה ַמּ ִים ַו ִיּ ְמ ְ ּתקּו ַה ָ ּמ ִים‪ .‬צריך להשליך עץ למים‪...‬‬

‫ובהמשך‪:‬‬
‫“ ַו ָ ּיבֹאּו ֵאי ִל ָמה ְו ָשׁם ְ ׁש ֵתּים ֶע ְשֵׂרה ֵעי ֹנת ַמ ִים ְו ִשׁ ְב ִעים ְתּ ָמִרים ַו ַ ּי ֲחנּו ָ ׁשם ַעל ַה ָמּ ִים‪”.‬‬

‫איפה שיש תמרים המים מתוקים‪.‬‬
‫ואח”כ אנחנו יודעים שזכותה של מרים להביא מים חיים לכל ישראל‪.‬‬
‫כך גם בקשר שלכן‪ .‬אני רואה כל השנים אותך‪ ,‬דודה מרים‪ ,‬בעלת העין הטובה‪,‬‬

‫המאמינה‪ ,‬הבוטחת‪ ,‬עין שיוצרת מציאות טובה יותר‪.‬‬
‫ואותך‪ ,‬סבתא תמר‪ ,‬שנמצאת תמיד כאן ועכשיו‪ .‬שמה לב לפרטים הקטנים ויודעת‬

‫לחיות חיים פשוטים מלאי מתיקות‪.‬‬
‫והמתיקות שלך‪ ,‬סבתא‪ ,‬ממתיקה את הקושי והמרירות של ההווה‬
‫והעין הטובה והמאמינה שלך‪ ,‬דודה מרים‪ ,‬נותנת תקווה ומבט לעתיד טוב ומלא אור‪.‬‬
‫וכבר שמענו אותך‪ ,‬דודה מרים‪ ,‬מספרת לנו על כך שסבתא נתנה לך טעם לחיים‬
‫כשנתנה לך לטעום מהפירות המתוקים שלה ילדיה ונכדיה‪ -‬ילדייך נכדייך‪.‬‬
‫ואותך סבתא ראינו וכמו שסיפרת לנו פעמים רבות‪ ,‬איזה אור וחיים קיבלת כל שנותייך‬

‫מהקשר המיוחד עם אחותך האהובה‪.‬‬
‫"צדיק כתמר יפרח‪ ...‬עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו"‬

‫ישראל משה‬

‫שמות ‪33‬‬

‫יתרו‬

‫עידו זכריה‬

‫ישנן הרבה פרשיות חשובות‪ ,‬זה נכון‪ ,‬אך בפרשה שלנו טמונים חלק מהיסודות‬
‫החשובים של התורה הקדושה‪ .‬הרב צבי יהודה הדגיש שהפרשה שלנו מתעסקת‬
‫בכללים לעומת פרשת משפטים שמתעסקת בעיקר בהתפרטות של הדברים‬
‫במציאות הרגילה‪ .‬כהקדמה למתן תורה השי"ת מלמד אותנו כמה עקרונות‬

‫שמשמשים הקדמה לקבלת התורה על עצמנו‪.‬‬

‫‪" .1‬ועתה אם תשמעו בקולי" אומר ה"נתיבות שלום" שהשי"ת מורה לנו את הדרך‪,‬‬
‫וודאי שצריך לקיים את כל הכתוב בתורה‪ ,‬אך יחד עם זאת מהאדם נדרש גם להקשיב‬

‫לרצון האלוקי‪ ,‬לקול הפשוט שלפני הדיבור המפורט‪.‬‬

‫‪" .2‬והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ"‪ .‬הבחירה האלקית בעם ישראל‪,‬‬
‫קדמה לעולם וכן גם קודמת לתורה‪ ,‬אין הכוונה לקדימות בסולם הערכים אלא‬
‫קדימות בתפיסה‪ .‬המבט על כלל עם ישראל כרצוי לפני ה' יתברך‪ ,‬כנבחר בתור כלל‬

‫גם לפני וגם אחרי מעשיו‪.‬‬

‫שנזכה ללכת בדרך ה' ולעשות נחת רוח לפניו‪ ,‬תודה על הזכות להכיר אתכן וללמוד‬
‫מכן‪ ,‬בהערכה רבה‪,‬‬

‫עידו‬

‫‪ 34‬דב"ש תמרים‬

‫משפטים‬
‫שילה גוטמן‬

‫רק בפרשה הקודמת סופר על מעמד הר סיני‪ ,‬קולות וברקים‪ ,‬מעמד נשגב ונורא בו‬
‫ה' מתגלה אל עם שלם באופן שלא היה כמותו מעולם‪ .‬והנה בפרשתינו‪ ,‬היינו מצפים‬
‫להמשיך בתיאורים נשגבים מעין אלה‪ ,‬אך במקום זאת הפרשה מתחילה מיד בדברים‬
‫שעוסקים בעניינים שנראים שייכים לרובד הרבה יותר נמוך‪ :‬קניית עבדים‪ ,‬דיני הענשה‬

‫לרוצח‪ ,‬לחובל‪ ,‬דיני שומרים ועוד רבים‪...‬‬
‫אך האמת היא‪ ,‬שזו דווקא המיוחדות של התורה‪ ,‬לא להשאיר רעיונות גדולים בצורה‬
‫מופשטת אלא לחבר אותם למציאות על ידי תיקון כל המציאות לכל פרטיה‪ ,‬כך שתהיה‬
‫גבוהה יותר וטובה יותר‪ .‬בשביל כך אחרי רעיונות גדולים צריכים לבוא דווקא הפרטים‬

‫הקטנים‪ ,‬שגורמים להם לצאת אל הפועל‪.‬‬
‫סבתא תמר ודודה מרים האהובות‪ ,‬שתזכו תמיד להצליח לראות איך במעשים הקטנים‬

‫של היום יום‪ ,‬אתן מתחברות לדברים גדולים שחשובים לכן‪.‬‬
‫אוהב‪,‬‬

‫שילה גוטמן‬

‫שמות ‪35‬‬

‫תרומה‬
‫תאיר גוטמן‬

‫התורה מקדישה בקושי ארבעים פסוקים לבריאת העולם בספר בראשית‪ ,‬בריאת‬
‫האדם‪ ,‬בע"ח‪ ,‬הצמחים‪ ,‬היקום כולו‪.‬‬

‫והנה עכשיו בספר שמות‪ ,‬יותר מארבע מאות פסוקים מוקדשים לפירוט בניית המשכן‪.‬‬
‫למה הקמה של מבנה מעץ ובדים מתוארת כ"כ בפירוט ויצירת היקום כולו מתוארת‬

‫בקיצור?‬
‫כי התורה היא לא ספר מדעי ולא ספר היסטורי‪ ,‬התורה היא ספר חוקים ומצוות‪-‬‬

‫מלמדת אותנו דרך חיים‪ .‬היא דורשת עבודה‪ ,‬קיום מצוות‪ ,‬פעילות במציאות‪.‬‬
‫בריאת העולם מתוארת בקיצור כי בה אלוקים הוא שפועל ובהקמת המשכן‪ -‬אנחנו‬

‫אלה שנדרשים לעשות ולפעול כדי שהשכינה תשכון בתוכנו‪.‬‬
‫סבתא ודודה מרים היקרות‪ ,‬אתן עבורנו סמל לחיים של עשיה ונתינה‪ ,‬דוגמא עבורינו‬

‫לדרך חיים‪ .‬שהקב"ה יתן לכן כוחות להמשיך עוד שנים רבות בעשיית טוב‪.‬‬
‫באהבה‪,‬‬

‫תאיר גוטמן‬

‫‪ 36‬דב"ש תמרים‬

‫תצווה‬

‫חיים יוסף קליין‬

‫בפרשת תצווה ה’ מדריך את משה בהכנת בגדי הכהונה‪ ...‬ומדקדק איתו על כל הפרטים‬
‫הכי קטנים‪ ,‬וה’ מדגיש ללכת לחכמי הלב שיעשו זאת‪ .‬וידייקו בפרטים‪ ,‬בנוי וביופי ובחן‬

‫של הבגדים‪ .‬וכמו כן שאר כלי הקודש‪ ...‬זה מתחבר לי אליכן ולצד האומנותי שלכן‪.‬‬
‫דודה מרים אהובה העוסקת באומנות כבר שנים רבות‪ ,‬וכל מה שיוצא מידיה הברכה‬
‫שורה בו‪ .‬מציורים וקרמיקה וכיוב‪ ...‬וסבתא היקרה שגילתה את כשרונותיה החבויים‬
‫בגיל מאוחר ‪ ,‬לאחר שסבא אביגדור האהוב נפטר‪ ,‬והיא עברה ליד דודה מרים‪,‬‬

‫והצטרפה למועדון‪ .‬התחילה לצייר‪ ,‬ולעשות קרמיקה ‪ .‬ויצאו יצירות נפלאות‪.‬‬
‫שתמשיכו ליצור ולראות את היופי בחיים‪.‬‬
‫אוהב‪,‬‬
‫חיים יוסף קליין‬

‫שמות ‪37‬‬

‫כי תשא‬
‫דוד סקליר‬

‫פרשת כי תשא כוללת את הדרמה המוכרת לכולנו של שבירת לוחות הברית‪ .‬לפי מסורת‬
‫חז"ל‪ ,‬לא רק הלוחות השניים היו מונחם בארון הברית‪ ,‬אבל גם שברי הלוחות הראשונים‬
‫(בבא בתרא יד ב‪ ,‬מנחות צט א)‪ .‬למה היה חשוב לשמור על שברי הלוחות בתוך ארון‬
‫הברית? התשובה בין הפרשנים לשאלה הזאת עוסקת בקדושת השברים‪ .‬בכל זאת‪ ,‬הם‬
‫מעשה אלהי ואי אפשר להשאיר אותם מפוזרים בתחתית ההר‪ .‬אך‪ ,‬נראה שיש גם סיבה‬
‫עמוקה יותר‪ .‬הלוחות כללו את תמצית האמת האלהית בשלמותה‪ .‬את החיבור האמיתי בין‬
‫אדם למקום והחיבור בין אדם לחברו‪ .‬בשברי הלוחות היו רק שברים חלקיים של האמת‬
‫השלמה‪ .‬בתור שברי אמת הם היו מסוכנים‪ .‬ייתכן שאיש אחד היה מוצא שבר שכתוב בו‬
‫"זכור את יום השבת לקדשו" וחושב שזו כל האמת‪ .‬רק כך עובדים את ה'‪ .‬או אחר היה מוצא‬

‫שבר שכתוב בו "לא תרצח" וחושב שהוא מחזיק בכל האמת‪.‬‬

‫הצורך לשמור את שברי הלוחות בארון הברית בא ללמד אותנו שלכל אחד מאתנו יש רק‬
‫חלק מן האמת‪ .‬ולכן אנחנו חייבים לנהוג בצניעות אינטלקטואלית ואידיאולוגית‪ .‬היה כל‬
‫כך חשוב ללמד את השיעור הזה שזה הצדיק את שברית הלוחות‪ ,‬כמו שאמר ריש לקיש ‪:‬‬
‫"פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה‪ ,‬דכתיב אשר שברת – אמר לו הקב"ה למשה‪ ,‬יישר‬
‫כחך ששברת" (מנחות צט א)‪ .‬אף אחד מאתנו לא יכול להבין ולתפוס את כל הצדדים‬
‫של עניין מסויים‪ .‬האמת השלמה שמורה רק לבורא עולם‪ .‬עקב כך‪ ,‬אנחנו צריכים להכיר‬
‫במגבלות שלנו בתור בני אנוש ולזכור את דברי הנביא מיכה‪" :‬ומה ה' דורש ממך‪ ,‬כי אם‬

‫עשות משפט ואהבת חסד‪ ,‬והצנע ללכת עם אלהיך‪".‬‬

‫אני מברך אתכן‪ ,‬סבתא ודודה מרים‪ ,‬שתמשכנה עוד שנים רבות בדרך של אהבת חסד‬
‫והצנע לכת‪ .‬דוד‬

‫‪ 38‬דב"ש תמרים‬

‫ויקהל‬

‫איילת שאג‬

‫דודה מרים וסבתא תמר יקרות ואהובות‪,‬‬
‫בפרשת ויקהל מסופר לנו על כלי המשכן שאחר כך הועברו לבית הקבע‪ -‬בית המקדש‪.‬‬
‫הארון‪ ,‬השולחן והמנורה‪ .‬בבית המקדש מאירה לנו מנורת הזהב ואורה מפיץ החוצה‬

‫ומאיר את העולם‪.‬‬
‫וכמאמר המדרש ילקוט שמעוני‪ַ " :‬ו ַּי ַעׂש ַלָּב ִית ַחּלֹו ֵני ְׁש ֻק ִפים ֲא ֻט ִמים" [מלכים א ו‪ ,‬ד]‪.‬‬
‫ָא ַמר ַרִּבי ָא ִבין ַהֵּל ִוי‪ַ :‬א ְּת מֹו ֵצא‪ִ ,‬מי ֶׁשִּב ֵּקׁש ַל ֲעׂשֹות לֹו ַחּלֹונֹות ‪ -‬עֹוֶׂשה אֹו ָתם ְר ָחבֹות‬
‫ִמִּב ְפ ִנים ְו ָצרֹות ִמַּבחּוץ‪ָ .‬ל ָּמה? ֶׁש ִּי ְהיּו ׁשֹו ֲאבֹות אֹור‪ֲ .‬א ָבל ַחּלֹונֹות ֶׁשל ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש ָהיּו‬
‫ְר ָחבֹות ִמַּבחּוץ ְו ָצרֹות ִמִּב ְפ ִנים‪ָ ,‬ל ָּמה? ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָהאֹור יֹו ֵצא ִמֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש ּו ֵמ ִאיר ָלעֹו ָלם‪.‬‬
‫אנו רגילים שחלון נועד להכניס אור‪ ,‬אך בבית המקדש אנו רואים כי בדיוק ההפך הוא‬

‫הנכון‪ .‬החלונות נועדו להפיץ את האור החוצה‪.‬‬
‫כך גם אתן‪ -‬סבתא תמר ודודה מרים שלנו‪ ,‬זכות שלנו להיות חלק מהמשפחה שלכן!‬
‫אתן תמיד מאירות באור יקרות את כל הסובבים אתכם‪ .‬מאירות בשמחה‪ ,‬שפע‪ ,‬עין‬
‫טובה‪ ,‬מחשבה טובה‪ ,‬מתנה קטנה או גדולה‪ .‬תמיד תמיד דואגות לכל מי שנמצא‬
‫מסביבכן‪ .‬שנזכה תמיד להאיר כמוכן ובעז”ה לזכות לראות את אורו של בית המקדש!‬

‫באהבה גדולה‪,‬‬
‫איילת‬

‫שמות ‪39‬‬

‫פקודי‬

‫מעיין שאג‬

‫בפרשת פקודי אנחנו קוראים על סיום הקמת המשכן‪ ,‬וקבלת השכינה "ּו ְכבֹוד ה'‪,‬‬
‫ָמ ֵלא ֶאת‪ַ -‬ה ִּמְׁשָּכן" שני אומנים‪ ,‬בצלאל ואהליאב‪ ,‬הופקדו על מלאכת יצירת המשכן‪.‬‬
‫בצלאל מתואר בפרשה הקודמת בצורה רחבה מאוד‪ַ " ,‬ו ְי ַמֵּלא אֹתֹו‪ ,‬רּו ַח ֱאֹל ִהים‪ְּ ,‬ב ָח ְכ ָמה‬
‫ִּב ְתבּו ָנה ּו ְב ַד ַעת‪ּ ,‬ו ְב ָכל‪ְ -‬מ ָלא ָכה"‪ ,‬אהליאב צוות אליו‪ ,‬ונכתב עליהם " ִמֵּלא אֹ ָתם ָח ְכ ַמת‪-‬‬
‫ֵלב‪ַ ,‬ל ֲעׂשֹות ָּכל‪ְ -‬מ ֶלא ֶכת ָחָרׁש ְו ֹחֵׁשב‪ְ ,‬ורֹ ֵקם ַּב ְּת ֵכ ֶלת ּו ָב ַאְרָּג ָמן ְּבתֹו ַל ַעת ַהׁ ָּש ִני ּו ַבׁ ֵּשׁש‪,‬‬
‫ְו ֹאֵרג; עֵֹׂשי‪ָּ ,‬כל‪ְ -‬מ ָלא ָכה‪ְ ,‬ו ֹחְׁש ֵבי‪ַ ,‬מ ֲחָׁש ֹבת" התורה מאריכה בפסוקים אלו‪ ,‬ומדגישה‬
‫יסוד חשוב שבלעדיו אי אפשר להגיע למצב שכבוד ה' ממלא את המשכן‪ ,‬והוא‬

‫חשיבות האומנות‪.‬‬

‫אומנות היא חוכמה גדולה‪ ,‬גם בפן של "חושבי מחשבות"‪ ,‬וגם "חוכמת לב"‪ ,‬ובנוסף‪-‬‬
‫חוכמה מעשית – "לעשות כל מלאכת חרש”‪ .‬יש קשר עמוק בין אומנות לאמונה‪ .‬אמן‬
‫הוא מאמין‪ ,‬מאמין בכוחות שבתוכו וברחשי לבו ומאפשר להם לצאת מבין ידיו‪ .‬אומנות‬
‫דורשת חופש וחירות‪ ,‬שיחרור וזרימה‪ .‬יש קשר בין היוצר והיצירה‪ ,‬ככל שהיוצר יהיה‬

‫יותר מוסרי ובעל מידות טובות‪ ,‬יצירותיו יביעו עדינות וטוב‪.‬‬

‫כשלמדתי את הפירוש הזה מיד חשבתי עליכן‪ ,‬סבתא ודודה מרים יקרות ואהובות‪,‬‬
‫שאומנות ואמונה הם שני דברים שמתארים אתכן בצורה כל כך מדויקת‪ .‬אתן מלמדות‬
‫אותנו לחיות חיים של אמונה וחיים של יצירה‪ .‬אני מאחלת לכן עוד שנים יפות וטובות‪,‬‬

‫של אמונה ואומנות‪ ,‬של ביחד‪ ,‬של אהבה ושל שמחה‪.‬‬

‫ממני‪ ,‬מעיין שאג‬

‫‪ 40‬דב"ש תמרים‬

‫שחר והדר שאג‬ ‫ישראל ואודיה רוזנבאום‬

‫מיכה ונעמה קליין‬ ‫יהונתן ומעיין שאג‬

‫רענן ואופק שאג‬ ‫מיכאל ואיילת שאג‬

‫משפחת נריה וטלי שאג‬

‫ישראל ואסתר שאג‬ ‫אורי ומוריה שאג‬

‫אמיתי ושני שאג‬ ‫ארלה וחוי גליק‬

‫ויקרא‬

‫ויקרא‬

‫דפנה לאופר‬

‫“אשר נשיא יחטא”‬
‫בפרשתנו מסופר על קרבן חטאת שמביאים כאשר חוטאים בשוגג‪.‬‬
‫לגבי כל החוטאים המביאים קרבן על חטאם נאמר “ אם הכהן המשיח יחטא “ או “אם‬
‫נפש אחת תחטא בשגגה” ‪ ,‬רק אצל הנשיא נאמר “ אשר נשיא יחטא “ אצל הנשיא‬

‫אין ספק אלא וודאות‪.‬‬
‫אצל כל השאר‪ ,‬יש שאלה האם יחטאו‪ ,‬אבל אצל נשיא‪ ,‬כאשר הוא מגיע לתפקיד‬
‫הגבוה ‪ ,‬הוא יחטא בוודאות‪ ,‬כיון שהנשיאות גורמת לו לחטא‪ .‬על אף הכבוד הראוי‬
‫לנשיא‪ ,‬עלינו לדעת‪ ,‬שכולם שווים בפני ההלכה והחוק ואין לאף אחד‪ ,‬גם לא לנשיא‪,‬‬

‫חסינות מפני הבירור המשפטי והעונש‪.‬‬
‫על המילים “ אשר נשיא יחטא” מפרש רש”י‪ ,‬אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן‬

‫לכפרה על מעשה שעשה בשגגה‪ .‬וקל וחומר שהוא מתחרט כשעושה משהו בזדון‪.‬‬
‫בימינו אין לנו אפשרות להביא קורבנות חטאת‪ ,‬והלוואי שנשיאים וראשי ממשלה יביעו‬

‫חרטה על שגגתם‪.‬‬
‫אמא ודודה מרים יקרות‪ .‬אשרינו שזכינו בכם ובכל המשפחה הגדולה‪ .‬שנזכה מכם‬

‫לעוד שנים רבות של נחת‪.‬‬
‫באהבה‪ ,‬דפנה‬

‫‪ 44‬דב"ש תמרים‬

‫צו‬

‫רועי ואפרת בן עמי‬

‫"וידבר ה' אל משה לאמר צו את אהרון ואת בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה‬
‫על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו‪ .‬ולבש הכהן מדו בד‬

‫ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל את העולה על המזבח‪"...‬‬

‫פרשת צו מתחילה בציווי לכהן ללבוש בגדי כהונה ולנקות את הדשן‪ ,‬הכהן מתהדר‬
‫לקראת ניקיון הלכלוך מעל המזבח‪ .‬הניקוי הוא חלק חשוב בעבודתו‪ .‬נשאלת השאלה‬
‫מדוע דווקא להתחיל את הפרשה במצווה שעל פניו נראה שאין בה מן הקדושה ובעצם‬

‫אולי לא אמורה להיות חלק מתפקידו של הכהן?‬

‫יתכן שהכוונה היא להדגיש לנו שעבודת הכהן לא באה לידי ביטוי במעשים הגדולים‬
‫בלבד‪ ,‬אלא מתבטאת גם בעבודות הפשוטות וחסרות הערך לכאורה‪ .‬דווקא התייחסות‬
‫הכהן לכל המכלול‪ ,‬הפרטים הגדולים והחשובים וגם הקטנים והשוליים‪ ,‬מייצרת את‬
‫השלמות ומראה אכפתיות ואהבה לעבודת הכהן שמאפשרת בסיס יציב לעבודת‬

‫הקודש‪.‬‬

‫כך גם סבתא ודודה מרים היקרות‪ ,‬בכל מעשה שלכן ניתן להרגיש את פתיחות הלב‬

‫והנתינה שלכן אחת כלפי השנייה‪ ,‬אתן משקיעות בכל צורך פשוט וחשוב‪ ,‬החל מהכנת‬

‫ארוחת ערב ועד ליווי לרופא‪ ,‬ואינסוף לדוגמאות שניתן להביא בהן אתן עומדות אחת‬

‫לעזרת השנייה והכל מלווה באהבה ואחווה הדדית‪ .‬תשומת הלב לפרטים הקטנים‬

‫והגדולים באה לידי ביטוי גם ביחס שלכן לכל המשפחה החל מקניית גרביים לתינוק‬

‫ועד התעניינות בשלומינו‪ ...‬מאחלים לכן ולכולנו שתזכו לעוד שנים רבות של נתינה‬

‫ויקרא ‪45‬‬ ‫ופתיחות הלב‪.‬‬
‫רועי ואפרת‬

‫שמיני‬
‫אורי שאג‬

‫עם ישראל הולך במדבר‪ .‬בתהליך ארוך ומפרך מעבדות לגאולה‪ .‬במשך החודשים האחרונים‪,‬‬
‫אספו העם את הכסף והזהב‪ ,‬עמלו קשות על בניית המשכן והכלים בהובלת בצלאל והוציאו‬
‫מתחת ידם משכן מפואר ונהדר‪ .‬חצי שנה לקח לעם ישראל להתרומם מחטא העגל לחנוכת‬
‫המשכן‪ .‬לקראת טקס החנוכה שבעת ימי מילואים של התרוממות רוחנית לקראת המעמד‪.‬‬
‫ההתרגשות בשיאה‪ .‬ויהי ביום השמיני‪ .‬גאולה‪ .‬זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו‪ ..‬איזו‬
‫התרגשות‪ .‬איזו התרוממות רוח‪ .‬היום הכהונה מקבלת משמעות חדשה‪ .‬ומתוך היום הגדול‪ ,‬יום‬
‫חגו של אהרון הכהן הגדול‪ .‬דווקא אז מגיע אסון‪ .‬שני בניו‪ ,‬נדב ואביהוא‪ ,‬עולים בסערה השמימה‪.‬‬

‫והשאלה והקושי מדברים בעד עצמם‪.‬‬

‫מה אנחנו יכולים ללמוד מהשאלה הזו‪ ,‬מהדיסוננס הזה‪ .‬מכך שבמקומות הכי טובים‪ ,‬תמיד‬
‫נמצאים גם כאלו קשיים‪( .‬אולי קצת כמו בחטא העגל בזמן מתן תורה) אולי באה התורה ללמד‬
‫אותנו שהחיים לא יכולים להיות כל הזמן בכיוון אחד‪ .‬יש עליות וצריך לשאוף כל הזמן לעלות‪.‬‬
‫אבל יש גם נפילות‪ .‬נפילות כואבות‪ .‬ואם לא נשברים‪ ,‬גם מהנפילות ומהעליה חזרה מתוך הבור‬

‫שנפלנו אליו‪ ,‬גם מכך נבנה‪.‬‬

‫סבתא ודודה מרים‪ ,‬אתן בדיוק הדוגמא לכך‪ .‬עברתן מסלול חיים מאתגר במיוחד‪ .‬התמודדתן‬
‫עם קשיים‪ ,‬עם נפילות ועם משברים‪ .‬מהילדות‪ ,‬דרך ההורות ועד היום יש אתגרים‪ .‬אבל מכל‬
‫נפילה אתן קמות זקופות ומטפסות לפסגה הבאה‪ .‬לא עוצרות לרגע‪ ..‬תמיד בתנועה‪ .‬תמיד‬
‫לעשות עוד טוב‪ ,‬לנו ולעולם‪ .‬ואנחנו עומדים ומביטים עליכן בהשתאות ובהערצה‪ .‬יה”ר שכל‬

‫נטיעות שיינטעו מכן יהיו כמותכן‪.‬‬
‫אורי‬

‫‪ 46‬דב"ש תמרים‬

‫תזריע‬

‫יאיר מבורך שאג‬

‫פרשת תזריע פותחת בציווי על ברית מילה‪" :‬וביום השני ימול בשר ערלתו"‪ .‬המדרש‬
‫המפורסם על טורונוסרופוס ורבי עקיבא נותן לנו פתח להבין את מהותה של ברית‬

‫המילה‪.‬‬

‫על פי המדרש שואל טורונסרופוס את רבי עקיבא מעשיו של מי נאים יותר של הקב"ה‬
‫או של בשר ודם‪ .‬טורונוסרופוס מצפה כמובן שהתשובה תהיה מעשי הקב"ה‪ ,‬ואז‬
‫יקשה טורונסרופוס מדוע עם ישראל מל את בניו שהרי יש בכך פגיעה במעשי הקב"ה‪,‬‬
‫אך ר' עקיבא שמבין לאן הוא חותר עונה שמעשי האדם נאים יותר‪ .‬כך‪ ,‬עונה ר' עקיבא‪,‬‬
‫כשם שהקב"ה בורא חיטים ובני האדם משבחים אותן והופכים אותן ללחם ולעוגות‪,‬‬
‫ככה הקב"ה בורא את האדם ערל ואנו מלים אותו‪ .‬טורונסרופוס ממשיך ומקשה‪ ,‬מדוע‬
‫אם כן לא ברא הקב"ה את האדם נימול‪ ,‬ועונה לו ר' עקיבא ש"לא נתן הקדוש ברוך הוא‬

‫המצוות אלא לצרף האדם בהם‪ ,‬לכך אמר דוד‪ :‬כל אמרת אלוה צרופה‪".‬‬

‫דיון זה בין טורונסרופוס לר' עקיבא מעמיד במוקדו את היחסים שבין האדם לטבע‬
‫ולכל אחד מהם – לטורונסרופוס ולר' עקיבא – ישנה עמדה שונה לגבי יחסים אלה‪ .‬לפי‬
‫טורונוסרופוס הטבע הוא מושלם‪ ,‬הוא הבריאה האלוהית כמות שהיא‪ ,‬ולכן אין לאדם‬
‫סמכות או צורך לפעול בו ולשנות אותו‪ .‬ר' עקיבא לעומת זאת מייצג גישה הפוכה‪,‬‬
‫אמנם הטבע הוא בריאה אלוהית‪ ,‬אבל הקב"ה לא עזב את העולם מרגע שברא אותו‬
‫לפעול כפי שהוא‪ ,‬אלא הציב בו את האדם – כמעין שליח שלו – על מנת ש"יצרף" אותו‬
‫על ידי המצוות‪ ,‬כלומר יתקן וישכלל אותו אל האופק האלוהי‪ .‬כך‪ ,‬העולם אותו מייצג‬

‫ויקרא ‪47‬‬

‫טורונוסרופוס הוא עולם נטול אלוהות‪ ,‬נטול כיוון‪ ,‬עולם שמשועבד לטבע‪ ,‬על הכוחניות‬
‫והסתמיות שבו‪ ,‬ואילו העולם אותו מייצג ר' עקיבא הוא עולם שיש בו פעילות מוסרית‬

‫של האדם שמבקשת לפעול בטבע למען מטרות מוסריות‪.‬‬
‫ברית המילה היא הביטוי של תפיסתו זו של ר' עקיבא‪ .‬האדם נולד אל תוך הטבע‪ ,‬אבל‬
‫הוא אינו אדם במלוא מובןהמילה כל עוד הוא משועבד לטבע באופן עיוור‪ ,‬רק מתוך‬
‫הברית אותה הוא מכונן‪ ,‬בלידתו ובכל רגע נתון‪ ,‬עם הקב"ה‪ ,‬עם מה שנמצא תמיד‬
‫מעבר לטבע ומעליו‪ ,‬וקורא לו להשתכלל ולהשתפר כל הזמן‪ ,‬רק מתוך אותה ברית‬

‫הוא הופך לאדם‪.‬‬
‫אבל הברית הזאת אינה רק בין האדם הפרטי לבין הקב"ה‪ ,‬היא "בריתו של אברהם‬
‫אבינו"‪ ,‬הברית בין הקב"ה ובין עם ישראל כולו‪ ,‬שכן היכולת לפעול בעולם ולקדם אותו‬
‫מתאפשרת רק מתוך ההכרה בשרשרת הדורות שבתוכה מצוי האדם‪ ,‬שהתחילה‬
‫לפניו ותמשיך אחריו‪ .‬כך‪ ,‬אין ביכולתו של אדם בודד להביא את העולם לתיקונו הגמור‪,‬‬

‫אבל הוא יכול להיכנס אל תוך השרשרת האינסופית של הברית‪.‬‬
‫סבתא תמר ודודה מרים‪ ,‬אנחנו כולנו למדנו וקיבלנו מכן‪ ,‬ינקנו מכן את הערכים‪ ,‬את‬
‫החסד‪ ,‬את האהבה‪ ,‬את העין הטובה והאופטימיות‪ ,‬את כוחות החיים הבלתי נדלים‪,‬‬
‫ואת הרצון להפוך את העולם למקום טוב יותר‪ .‬בעז"ה כולנו נמסור אותם בתורנו‬
‫לדורות שאחרינו‪ ,‬והם ימסרו לדורות שאחריהם‪ ,‬וככה נצעד צעד אחרי צעד לתקן‬

‫עולם במלכות שדי‪.‬‬
‫יאיר‬

‫‪ 48‬דב"ש תמרים‬

‫מצורע‬

‫אמיתי שאג‬

‫בפרשת מצורע התורה מקדישה פרשה שלימה בהתייחסות לנגע פיזי רוחני שנגרם‬
‫לאדם‪ .‬הנגע מופיע בפן הגשמי ממש‪ ,‬על העור על הבגד או על הבית אך הגורם לנגע‬
‫הינו רוחני כמו שראינו אצל מרים שדיברה לשון הרע על משה וידה הפכה מצורעת‬

‫כשלג‪.‬‬

‫אני חושב שהתורה באה להראות לנו את החשיבות של ההסתכלות שלנו על העולם‪.‬‬
‫ישנן שתי דרכים‪ .‬האחת היא לשון הרע שמביאה אותנו לנגע פיזי‪ ,‬והדרך השניה היא‬

‫עין טובה שמביאה לדיבור טוב‪.‬‬

‫האם אנחנו בוחרים להסתכל על העולם בחיוב ולהוציא מפינו דברים טובים או שמא‬
‫בוחרים בהסתכלות שלילית על העולם שמביאה ללשון הרע‪.‬‬

‫דודה מרים וסבתא תמר מראות לנו הלכה למעשה איך עין טובה והסתכלות טובה על‬
‫העולם ממלאת אורה בעולם ומשפיעה על האדם הפרטי הדוגל בעין טובה לברכה‬

‫בגשמיות של אריכות ימים ועוצמות חיים גם בגיל מופלג‪.‬‬

‫אני מאחל לכן ולכל הצאצאים שלכם ולכל עם ישראל שנצליח להרבות עין טובה‬
‫בעולם שתוסיף אור בעולם הזה ובעולם הבא‪ .‬לעוד שנים רבות וטובות יחד איתנו‪.‬‬

‫אמתי שאג‬

‫ויקרא ‪49‬‬

‫אחרי מות‬
‫חוה גרינספלד‬

‫תחילתה של פרשת אחרי מות עוסקת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים " ְבּ ֹזאת‬
‫ָי ֹבא ַא ֲהרֹן ֶאל ַה ֹקּ ֶדׁש‪ ".‬אהרון שהוא הכהן הגדול הראשון נבחר לעבודה זו כדי לכפר‬

‫על בני ישראל‪.‬‬

‫מדוע אהרון? הוא הדמות שעליו נאמר אוהב שלום ורודף שלום‪ ,‬אוהב את הבריות‬
‫ומקרבן לתורה (אבות‪ ,‬א)‪ .‬מפרש על כך רבינו עובדיה מברטנורא‪ :‬הווי מתלמידיו של‬
‫אהרון‪ ,‬אוהב שלום ורודף שלום – פירשו באבות דרבי נתן – כיצד היה אהרון אוהב‬
‫שלום? רואה שני בני אדם מתקוטטים‪ ,‬היה הולך לכל אחד מהם שלא מדעת חברו‪,‬‬
‫ואומר לו‪ ,‬ראה חברך איך הוא מתחרט ומכה את עצמו על שחטא לך‪ ,‬והוא אומר לי‬
‫שאבוא אליך שתמחול לו‪ ,‬ומתוך כך‪ ,‬כשהיו פוגעים זה בזה היו מנשקים זה את זה‪.‬‬
‫וכיצד היה מקרב את הבריות לתורה? כשהיה יודע באדם שעבר עבירה‪ ,‬היה מתחבר‬
‫עמו ומראה לו פנים צהובות‪ ,‬והיה אותו אדם מתבייש ואומר‪ ,‬אילו היה יודע צדיק זה‬
‫מעשיי הרעים כמה היה מתרחק ממני‪ ,‬ומתוך כך היה חוזר למוטב‪ .‬הוא שהנביא מעיד‬

‫עליו (מלאכי‪ ,‬ב) " ְבּ ָשׁלֹום ּו ְב ִמיׁשֹור ָה ַלְך ִא ִתּי ְוַר ִ ּבים ֵה ִשׁיב ֵמ ָע ֹ‍ון‪".‬‬

‫ההתנהלות של אהרון הכהן‪ ,‬שהרגיש כל אדם מישראל היא התנהלות המאפשרת לו‬
‫לבצע את העבודה המיוחדת ליום הכיפורים‪ ,‬המכפרת על עוונות כלל ישראל‪.‬‬

‫גם בפרשת תצוה מודגשת יכולתו של אהרון הכהן להרגיש את עם ישראל‪ ,‬כפי‬
‫שנאמר‪ְ :‬ו ָנ ָ ׂשא ַא ֲה ֹרן ֶאת ְ ׁשמֹות ְ ּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל ְ ּב ֹח ֶ ׁשן ַה ִ ּמ ְ ׁש ָ ּפט ַעל ִלּבֹו ְ ּב ֹבאֹו ֶאל ַה ֹּק ֶדׁש‪.‬‬
‫שמות בני ישראל החקוקים על‪  ‬אבני החושן‪ ,‬הנמצא כנגד לב הכהן הגדול‪ ,‬מבטאים‬

‫‪ 50‬דב"ש תמרים‬