את האהבה לבני ישראל ,את חשיבות תחושת ההזדהות עם כל אחד מעם ישראל,
ומדגישים את הערך שבשאיפה לאהוב לחוש ולהזדהות עם כל מה שעובר על הפרט
והכלל בעם ישראל.
כך גם הכהן המברך ברכת כהנים אומר :וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה .אם
מצויה אהבה לכל אחד מישראל אזי יכול הכהן לברך את עם ישראל ,ואז יש לכהן
הגדול יכולת לכפר על כל אחד מעם ישראל.
נפלה בידי הזכות להכיר אתכן ,דודה מרים וסבתא תמר (תודה שאתן מאפשרות לי
לכנות אתכן בשם זה ,הגם שאני רק בת דודה של אברהם גליק ז"ל ,אביו של אהרלה),
כשכנה שלכן בבית הכנסת הגדול .כאן הכרתי שתי אחיות ,מאירות פנים לכל אחד ,שיש
להן מטרה משותפת ,להיטיב עם הפרט ועם הכלל .בצניעות האופיינית לכן השתדלתן
לפעול לטובתו ולרווחתו של עם ישראל בהיבטים שונים ,מתוך זיהוי הצרכים וההמשך
בפעולה .אני מאחלת לכן מכל הלב ,שתמשיכו בפועלכן המיוחד להיטיב עם כלל עם
ישראל.
באהבה רבה
חוה גרינספלד (חברה מבית הכנסת הגדול)
ויקרא 51
קדושים
אבנר ונעמה עציון
בחרתי לכתוב לכן על פרשת קדושים ,אולי משום שזו הייתה אחת הפרשות האהובות
על אבא שלי – אברהם זלקין ז”ל ,ובזכותו היא אהובה גם עלי מאד.
זוהי פרשה מלאה המתפרסת ונוגעת בכל תחומי החיים – מעשיו של האדם בבית,
במשפחה ,בשדה ,בבית המשפט ,בבית המקדש ,בחנויות ובבתי המסחר ,ביחסים
עם ההורים ,עם החברים ,עם הזקנים עמוסי חכמת החיים ,וגם עם העניים ,הגרים
והחלשים הנמצאים בשולי החברה .היא מנחה אותנו איך עלינו להתנהג בשעת
מצוקה וצרה ,בשעת ֵא ֶבל חו”ח ,מה מותר לאכול ומה אסור ,ומגיעה אפילו לאיסורים
הקשורים בבגד .הכל בכל מצוי בפרשה ,ואנו מצווים דרך כל הפרטים האלה ,פרטי
החיים הרגילים והשגרתיים ביותר ,לעצב את חיינו ב’קדושה’.
אני לא יכולה שלא להיזכר בשתי החנויות הקטנות והסמוכות זו לזו שברחוב יפו ,שהיו
חלק משנות ילדותי ונערותי ,ואף מאוחר יותר :חנות תשמישי הקדושה של הדוד
אביגדור והדודה תמר ,והחנות למוצרי קש -סלים מקסימים וכד’ ,של הדודה מירלה.
אף פעם לא חלפנו על פני החנויות בלי להציץ פנימה ,ולהתחמם מפנים מוכרות
ומחייכות .חנויות שביטאו את הציווי הפשוט לכאורהֹ" :לא ַת ֲעׂשּו ָע ֶול ַּב ִּמְׁשָּפטַּ ,ב ִּמ ָּדה
ַּב ִּמְׁש ָקל ּו ַב ְּמׂשּוָרהֹ :מא ְז ֵני ֶצ ֶדק ַא ְב ֵני ֶצ ֶדק ֵאי ַפת ֶצ ֶדק ְו ִהין ֶצ ֶדק ִי ְה ֶיה ָל ֶכם”...
מאחלים לכן שנים טובות של בריאות ,שמחה ונחת הנובעות מכל תחומי החיים,
במלואם.
אבנר ונעמה עציון
52דב"ש תמרים
אמור
זהבה קליין
בפר’ אמור כתוב“ :וספרתם לכם ממחרת השבת”
על האדם לדאוג על הימים ולא רק על הדמים(,כסף) ,ועל כן עליו למנות את ימיו כל
העת ולבדוק אם לא ירדו לטמיון.
דודה מרים וסבתא תמר אהובות ויקרות,
זה המסר שניתן ללמוד מכן .אין יום אצלכן שיורד לטמיון .אתן ממלאות זמנכן
בעשיה,הליכה לחוגים,ציור,כיור,שמיעת הרצאות בלמידה מתמדת .יש לכן אישיות
מיוחדת .טוב לב,יכולת לקבל כל אדם במאור פנים ונתינה מעל ומעבר.יהי רצון שתזכו
לשנים טובות ובריאות נחת מכל הסובבים האוהבים.
אוהבת,
זהבה קליין (אמא של מיכה)
ויקרא 53
בהר
מיכה קליין
פרשת בהר פותחת ועוסקת במצוות השמיטה ,מה טמון במצוה מיוחדת זו? ישנם
מספר טעמים למצוה זו ,מנוחת האדמה ,הכרה באמונה שהארץ שייכת לקב''ה
ועוד .אבל טעם אחד מהם טמון בפסוקי התורהְ " :ו ָה ְי ָתה ַשׁ ַבּת ָה ָאֶרץ ָל ֶכם ְל ָא ְכ ָלה ְלָך
ּו ְל ַע ְב ְ ּדָך ְו ַל ֲא ָמ ֶתָך ְו ִל ְ ׂש ִכיְרָך ּו ְלתֹו ָ ׁש ְבָך ַה ָ ּגִרים ִע ָ ּמְךְ .ו ִל ְב ֶה ְמ ְתָּך ְו ַל ַח ָ ּיה ֲא ֶ ׁשר ְבּ ַאְר ֶצָך ִתּ ְה ֶיה
ָכל ְ ּתבּו ָא ָתּה ֶל ֱאכֹל ".בכל שש שנות המעשה בהן עובד האדם את אדמתו ,נוצרים
פערים בין האנשים .האחד מצליח ומרוויח רווחים גדולים ואילו חברו משתכר בקושי
והוא מושך בעול הפרנסה .הרב קוק זצ''ל מסביר שיצר התחרות וצבירת הממון באדם
גורם לפיתוח העולם וכלכלתו .עם זאת ,לשנה אחת ציווה בורא עולם ויוצר האדם
להניח יצרים אלה ולתת מקום לרגש החמלה ולתת לכל אדם ואפילו לכל בעלי החיים
את היבול בשווה .בשנה זו כל יושבי הארץ שווים בגידולים ואין יתרון לבעל הממון .על
מנת לקנות מידה זו בנפש ולהכניס בלבנו את הוויתור והנתינה נצטווינו לשמוט את
הקרקע פעם בשבע שנים ,כשם שנצטווינו לשבות ממלאכתנו פעם בשבעה ימים
(עפ''י הקדמת הרב קוק זצ''ל לשבת הארץ).
סבתא ודודה מרים יקרות ואהובות ,כמו שגדלתן בצילו של מרן הרב קוק זצ''ל ,שביתו
היה הפקר לכל .נותנות לכל אחד מטובכן בכל ימות השנה .ביתכן פתוח לרווחה ,תמיד
עם מילה טובה ורצון לעזור מכל הלב ,עם תשומת לב לגדולים וקטנים בכל הגילאים.
יהי רצון מלפני בורא עולם ,שייתן לכן עוד שנים של בריאות טובה ,שמחה ונחת מכולנו
ויקויים בכן "עוד ינובון בשיבה דשנים ורענננים יהיו".
באהבה מיכה קליין
54דב"ש תמרים
בחקתי
מתן לאופר
הפרשה מתחילה במילים " :אם בחוקותיי תלכו ....ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ
יבולה ".למה התורה אומרת “אם בחוקותיי תלכו”? חוקים יש לקיים והיה מתאים יותר
לכתוב “אם תקיימו את חוקותיי....״ מהי המשמעות של “ללכת בחוקים”?
התשובה שמביא בספרו ,הרב אייל ורד ,היא שלמרות שהמצוות נראות במבט ראשון
כחותרות לאחידות מוחלטת בין כל המקיימים אותן ,מתברר שבתוך העולם המהודק
הזה ,יש מקום גדול לחותם אישי.
הפרשה הזאת קוראת לנו לא רק לקיים מצוות אלא גם ללכת בתוכן ,כלומר למצוא
בהן את הדרך המתאימה לאישיות שלנו.
אני מאחל לכולנו שנזכה להתנהל אנחנו וצאצאנו באופן שישקף את דרך החיים של
סבתא תמר ודודה מירים .דרך של נתינה .אהבה .שלום ואחווה .ואם זכינו בזה (ואפילו
בחלק קטן מזה) .דיינו.
מתן לאופר
ויקרא 55
גבי ודפנה לאופר
מתן ותמר לאופר מוישלה וחגית גוטמן
עודד ושירלי לאופר שמואל וענת קם
במדבר
במדבר
הרב גולדברג
לזכות יום הולדת של הנשים הצדקניות ,האחיות המדהימות הגב' מרים קופרשטוק ,והגב' תמר שאג,
לאורך ימים ושנים טובות!
בשנת 1942נסעו כמה בחורי ישיבת חב"ד ,מניו יורק לשיקגו ,בשליחות הרבי הקודם ,הרבי הריי"ץ,
להפיץ את תורת החסידות .הם נפגשו עם יהודי ,שבא ממשפחה חסידית במקור ,אבל לצערינו ירד
קצת מהדרך .מיד הוציא שיק לתת להם .הסבירו לו ,שבכלל לא הגיעו לבקש כסף לישיבה ,אלא
לשוחח אתו דברי תורה וחסידות .סיפרו לו ,שכל יהודי דומה לאות בספר תורה ,ואם נמחק אפילו אות
אחת בתורה ,כל הספר פסול .אותו דבר הוא לגבינו ,שכל יהודי הוא הכרחי לעם-ישראל .כשחזרו לניו
יורק ,סיפרו לרבי יוסף יצחק את פרטי פגישה זו .והרבי הוסיף ,שיותר נכון להשוות יהודי לאות של
עשרת הדברות ,שחקוק באבן לוחות הברית .אות בספר תורה שנמחק ,גם אם ישנו רושם ,הוא כבר
לא נמצא .לעומתו ,אות חקוק באבן ,סך הכול יכול מכוסה באבק ,עד כדי כך שלא מזהים את האות.
רק צריכים לתת נשיפה קלה ,ולפעמים זקוקים לעבודה מאומצת ,ואז מצליחים לגלות את האות.
יהודי לא יכול אף פעם להימחק .הוא תמיד קיים .לפעמים פשוט צריכים להתאמץ ולגלות את היהלום
שבו.
לפני מעל 3,330שנה ,קיבלנו את עשרת הדברות ,במעמד הר סיני .קבלת התורה הוא לא אירוע
חד-פעמי ,אלא חוזר על עצמו כל שנה ,ביום חג השבועות ,ובעצם אפילו כל יום .זוהי הזדמנות לחזק
אצלינו את הרעיון המרכזי הזה ,על החשיבות של כל יהודי! נקודה זו ברורה גם מתוך פרשת השבוע
הנוכחי "במדבר" .חומש "במדבר" בכללותו נקרא גם "חומש הפקודים" ,משום שהקדוש-ברוך-הוא
סופר בו את עם-ישראל כמה פעמים .מצד אחד ,כל יהודי הוא מספר ,ומצד שני ,אין גבול ליוקר היהודי.
זה שסופרים אותו ,מראה שהוא מציאות ,וזה שיש בו נשמה ,מראה שהוא מציאות הכי חשובה שיש.
58דב"ש תמרים
נ ֹשא
חגית גוטמן
בתחילת פרשת נשא מתוארים התפקידים של משפחת לוי בלכתם במדבר עם חלקי
וכלי המשכן .המשכן – מקום שכינת ה' בתוכנו ,צריך להטלטל בדרכים הארוכות
במדבר.
התורה מתארת לנו את הסדר המופתי בהליכה בדרך ,כל אחד מבני לוי ידע מה תחום
האחריות שלו ,מה תפקידו ,מה הוא לוקח ואיפה הוא הולך .כמשהו מסודר ומאורגן,
זה מעיד על חשיבותו הרבה .היעד כמובן להגיע לארץ ישראל .ולחיות בה חיים של
קדושה .אבל האם אנו מציינים את תאריך הכניסה לארץ?! חוגגים אותו?!
בעצם התורה אומרת לנו שלדרך יש משמעות גדולה מאוד (אולי כמו המטרה בעצמה)
וגם כשיש קשיים ונפילות ,אנו קמים ולומדים מהם וממשיכים בעוצמה גדולה יותר.
והקב"ה נמצא איתנו בדרך .המשכן ,ארון הברית הולך אתנו ומטלטל אתנו בדרכים כדי
לתת את המשמעות ,היעד ,המטרה.
סבתא תמר ודודה מרים האהובות ,אתן עברתן ועוברות יחד ,דרך ארוכה ומשותפת,
למשפחתנו אתן כמו המגדלור שנותן את המשמעות והיעד.
מאחלת לכן שמחה ,בריאות טובה והרבה נחת מכולנו.
חגית גוטמן
במדבר 59
בהעלתך
הלל ושלהבת בן דוד
פרשת בהעלותך ממשיכה לספר את סיפור בני ישראל במדבר .בפרשה מופיעים
מספר נושאים שונים :מצוות הדלקת המנורה של אהרן ,עבודת הלוויים במשכן,
חגיגות פסח במדבר ובסופה חטא מרים אשר דיברה לשון הרע על משה רבנו.
אנחנו בחרנו להתעסק בלימוד במצוותו של אהרן הכהן ,שהיא הדלקת המנורה .הציווי
של אהרן מופיע בפסוקים (ח ,ב-ג) “ ַדּ ֵ ּב֙ר ֶֽאל־ ַא ֲהֹ֔רן ְו ָא ַמְר ָּ֖ת ֵא ָל֑יו ְ ּב ַה ֲעֹֽל ְתָ֙ך ֶאת־ ַה ֵ ּנרֹ֔ת
ֶאל־מּול֙ ְ ּפ ֵנ֣י ַה ְ ּמנֹוָר֔ה ָי ִא֖ירּו ִ ׁש ְב ַע֥ת ַה ֵנּֽרֹותַ :ו ַיּ֤ ַעׂש ֵ ּכן֙ ַא ֲה ֹר֔ן ֶאל־מּול֙ ְ ּפ ֵ֣ני ַה ְמּנֹוָ֔רה ֶה ֱע ָ֖לה
ֵנ ֹר ֶת֑י ָה ַֽכּ ֲא ֶׁ֛שר ִצ ָוּ֥ה ְי ֹה ָ֖וה ֶאת־מֹ ֶֽשׁה׃".
הדלקת המנורה נשמעת לכאורה משימה פשוטה ,סה”כ להדליק נרות ,יכול להישמע
לנו כמו שאנו מדליקים נרות בשבת .אבל פירוש רש”י מחדד לנו נקודה עמוקה
שהתורה באה ללמד אותנו .רש”י – “בהעלתך – על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן
לשון עלייה ,שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה”
הדלקת המנורה צריכה להיעשות בעדינות וברגישות ,אהרן הכהן צריך לשים לב
לפתילה ,עד שתהא השלהבת עולה מאליה .כלומר עד שהאש תדלק מעצמה ולא
תצטרך את עזרתו .מצד אחד לא להרחיק את הנר כאשר הפתילה עוד לא נדלקה
בעוצמה והיא עלולה להיכבות ,ומצד שני לא להשאיר את הנר קרוב מידי ולתפוס את
מקום הפתילה.
60דב"ש תמרים
עיקרון זה מלמד אותנו עיקרון חשוב בחינוך ,שאני חושבת שאפשר גם ללמוד אותו
מכן ,סבתא תמר ודודה מרים .התורה מבקשת מאיתנו לשים לב ,לשים לב לבני
האדם שנמצאים סביבנו ,לדמויות שאנחנו מלווים ,אם זה אחים שלנו ,ילדים שלנו או
תלמידים שלנו .להיות באיזון מאוד דק בין לפתח אותם ,להעצים אותם ולחזק אותם,
לבין לתת להם עצמאות וחופש לגדול בעצמם.
דודה מרים וסבתא תמר אהובות!! מהתבוננות פשוטה על כל המשפחה הענקית
שגידלתן אני לומדת את האיזון הדק הזה .לומדת מכן מתי אתן מחזקות ,מעצימות,
ועוזרות כשצריך .ולעומת זאת מתי אתן משחררות ומאפשרות לנו לגדול בעצמנו
ולבחור בעצמנו את הבחירות שלנו ,ותמיד מחבקות ואוהבות .אין לי ספק שבזכות
הרגישות שלכן והאיזון הדק הזה הצלחתן להעמיד משפחה לתפארת ,עד שממש
“השלהבת עולה מאליה” ,כל אחד ואחד מהמשפחה שלנו עומד בכוחות עצמו ועושה
חייל בחייו.
אז תודה רבה דודה מרים וסבתא תמר!! מאחלים לכם עוד שנים ארוכות שמחות
ומאושרות!!
אוהבים אתכם מאוד!
הלל ושלהבת
במדבר 61
שלח
שושי שאג
פרשת שלח היא פרשה מרתקת בעיצומו של ספר במדבר .העם בדרכו לארץ ,משה
שולח אנשים לתור את הארץ – ארץ כנען .ויאמר אליהם – "וראיתם את הארץ מה היא
ואת העם היושב עליה – החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב" (י"ב -י"ח)" .וישובו מתור
את הארץ מקץ 40יום" (י"ג -כ"ה)" .וילכו ויבואו עד משה ויאמרו באנו אל הארץ ...זבת
חלב ודבש היא ...אפס כי עז העם( "...פס' כ"ז כ"ח) .המציאות המרה נחשפת ,ויוציאו
המרגלים "דיבת הארץ רעה" .חטאם של המרגלים חמור וכבד מאוד והתוצאה היא -
עונש של 40שנה במדבר.
הרב קוק כותב בנושא הזה – "הדור שלנו צריך לתקן את זוהמת המרגלים" .בפרשה
זו אנו נחשפים להגדרה ראשונה בתורה של 'חדשות כזב' או כמו שאנו נוהגים לומר
– 'פייק ניוז' .המרגלים בזיוף הזוי מדברים סרה על הארץ וכך מלמדים אותנו שיעור
בתקשורת ובתעמולה" .מתחילין לספר בטובה ומשלימין ברעה" (סוטה ל"ב) כך גם
ביחסים שבין בני האדם ,כשמבקש אדם לדבר רעות על זולתו ,הוא פותח בשבחו
ומוסיף אבל ...אשכול ענבים ענקיים שימשו אותם למטרת הפחדה" .כשם שפריה
משונה כך עמה משונה ".כך רש"י מפרש "גיבורים וחזקים".
ואכן העם מאבד את אמונו "וישאו כל העדה ויתנו קולם ויבכו" (י"ד א')" .אותו הלילה
ליל תשעה באב היה ,אמר הקב"ה הם בכו בכיה של חינם ואני אקבע להם בכיה
לדורות" .סיפור המרגלים משמש דוגמא לערבוב בין "דעות" ל"עובדות" ,או כפי שאנו
נוהגים לומר בימינו בין "כתב" ל"פרשן".
62דב"ש תמרים
המרגלים נשלחו להיות כתבים ,לספר לנו על הארץ ,עובדות .אך חזרו והיו לפרשנים
ובזה חטאם הגדול .הרב יצחק עראמה מספרד כתב לפני כ 600-שנה בספרו "עקדת
יצחק" על המרגלים" :הוציאו עצמם מכלל מרגלים ונכנסו בכלל יועצים ולזאת הסיבה
חטאו מאוד".
המצוות שניתנו לאחר מכן ומלוות אותנו עד היום הן מצוות "הפרשת חלה" ו"מצוות
ציצית".תזכורת תמידית בחיי היום-יום שלנו לעבר ותקווה לעתיד שיביא לתיקון חטא
המרגלים.
נקודה נוספת מעניינת הפרשה מתייחסת לתפקידה ולמעמדה של האשה בתקופה
זו של יציאת מצריים .הרב שלמה אפריים מלונציץ בספרו כלי יקר מציין שנשים היו
צריכות להישלח לתור את הארץ ולא הגברים וכותב – "האנשים היו שונאים את הארץ
והנשים היו מחבבות הארץ ועל כן אמר הקב"ה -לפי דעתי שאני רואה בעתיד היה יותר
טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה".
שפרה ופועה ,יוכבד ומרים ,בנות צלופחד ,הנשים שנרתמו לבנות את המשכן .הן
דוגמאות לנשים חזקות הדוחפות קדימה לגאולה ,קולטות טוב יותר מהגברים מה
המשימה ופועלות בחכמה להשגתה.
כלומר קיים כוח נשי חזק ,צריך וחשוב לשלבו בהנהגה בחיי העם במדבר ובחיי העם
גם כיום .ובהקשר למשפחתנו ,זכינו בשתי דמויות נשיות גדולות ונפלאות .סבתא תמר
ודודה מרים המשמשות בחכמתן ובהתנהגותן סמל ומופת למנהיגות ודוגמה להנהגת
המשפחה והובלתה כשבט מאוחד ומלוכד.
מי ייתן ותזכו לעוד הרבה הרבה שנים של בריאות בנפש ובגוף למענכן ולמעננו.
שושי
במדבר 63
ֹקרח
שושנה קליין
לסבתא תמר ודודה מרים האהובות!
התלבטתי איזו פרשה לבחור ,ובחרתי בפרשת קורח העוסקת במחלוקת ,וכמה צריך
לברוח ממנה.
מיד חשבתי עליכן סבתא ודודה מרים היקרות ,שאתן סמל ברור לאהבה ,לאחדות,
לחשיבה על השני ,לנתינה ולכבוד בין אדם לאדם .בדיוק ההפך ממחלוקות.
אני מאחלת לכן ולכל המשפחה היפה והגדולה ,בלי עין הרע ,שנמשיך בדרך שלכן.
נכבד זה את זה ולא נגיע לוויכוחים ולמחלוקות ,נדע לכבד ולאהוב כמוכן.
ובעזרת ה’ נזכה לשמוח ביחד עוד הרבה שנים בריאות ושמחות.
שתזכו לרוות נחת מכולנו הצאצאים( .וכמו שדודה מרים אומרת -ושיהיה הרבה נחת
והרבה כח לנחת ):
אוהבת מאוד
שושנה
64דב"ש תמרים
ֻחקת
ג'ונתי צוובנר
פרשת חוקת מלאה באירועים ובסיפורים -מות מרים ,מות אהרון ,תלונות של בני
ישראל שחסר להם מים ,הקב”ה מצווה את משה ואהרון לדבר אל הסלע ,משה מכה
בסלע .מסופר גם על מסעות ומלחמות בדרך ,נחשים ש-ה’ שלח להעניש את בני
ישראל ,עוד תלונות ועל נחש הנחושת שיוצר משה בפקודת האלוקים כדי לרפא את
ישראל בשעה שהם מביטים השמימה.
ומכל האירועים הללו הפרשה מתחילה בחוקה – “זו חוקת התורה” ,והתורה מלמדת
אותנו על פרה אדומה .מצוות התורה נחלקות לשלוש קטגוריות:
‘ .1משפטים’ – מצוות הגיוניות שניתן להגיע אליהן מתוך מחשבה הגיונית.
‘ .2עדות’ – מצוות הנעשות כזכר לאירועים שאירעו בהיסטוריה .כמו – חג הפסח וחג
השבועות.
’ .3חוקים’ – מצוות שלא נובעות מהגיון אנושי.
“דבר אליהם ויקחו לך פרה אדומה תמימה ,אשר אין בה מום ,אשר לא עלה עליה עול”
חז”ל למדו מכך – כי עליה להיות אדומה לגמרי ,אפילו יש בה שתי שערות שחורות,
היא לא ראויה לטהרה .כמו כן יש לוודא שהפרה לא שימשה לחרישה.
אדם שנוגע במת ,או שהה עמו תחת קורת גג אחת – נטמא ונחשב ל’טמא מת’ .ל’טמא
מת’ אסור להיכנס לבית המקדש או לאכול את קורבן הפסח .כדי לצאת מהטומאה
הזו ,היה עליו לעבור טקס טהרה מיוחד שכרוך בהזאת מים מאפר פרה אדומה – ביום
השלישי והשביעי לטומאתו.
במדבר 65
את הפרה היו שוחטים ושורפים עם עץ ארז ,אזוב ותולעת שני .ואז מערבבים את
האפר עם מים שאובים ממעין ומזים אותם באמצעות קלחי אזוב .יש כאן פעולה של
אש – שרפת הפרה ,וגם של מים – התזת המים .האש עולה מלמטה למעלה ,וזרימת
המים מלמעלה למטה .האש דומה לתפילות שלנו שעולות מעלה ומים נמשלים
לתורה שירדה להר סיני מלמעלה .זו מצווה שקשה להבין אותה .קשה עוד יותר להבין
– איך הזאת מי אפר הפרה מטהרת והכהן שמטפל בפרה בשחיטה ושרפה – נטמא.
הפרה האדומה גם מטהרת וגם מטמאת.
הרבי מלובביץ הסביר שניתן להבין את זה .כמו שאדם שקע בבוץ וחברו מושיט לו
יד לעזרה – סביר להניח שגם מי שעוזר יתלכלך .כך גם מי שמכין את אפר הפרה –
ניטמא .הרבי מסביר גם שהמיוחד הוא שמי שמכין את האפר נטמא ומי שמזה את
האפר – לא נטמא.
התורה נמשלה למים .הרבי מסביר שכשמקיימים מצוות כמו – צדקה ,גמילות חסדים
או קירוב לתורה – עוזרים לאחר כמו מים שזורמים מטה – אין חשש שהעושה יטמא
אפילו במעט ,וזו ה”חוקה” כפי שמי שמתיז מי חטאת לא נטמא.
לדודה תמר ודודה מרים ,המון מזל טוב ליום הולדתכן.
אני מברך אתכן שכמו שהאש עולה והמים יורדים ,כך כל תפילותיכן יעלו השמימה
ויתקבלו לטובה ושלא ימוש ספר התורה מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו עד עולם.
שתרוו הרבה נחת מהילדים ,הנכדים והנינים וכו' ושתזכו לעוד שנים טובות בשמחה
ובבריאות עד 120שנים טובות.
ג'ונתי צוובנר
66דב"ש תמרים
ֻחקת
צביקה שכטר
בפרשת חוקת מסופר על בני ישראל בשנת הארבעים במדבר לפני כניסתם לארץ.
וכך כתוב "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש וכו".
והיה קשה לרש"י ,אם כתוב בני ישראל למה צריך להוסיף ולכתוב כל העדה? על כך
אומר רש"י 'כל העדה' – עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים.
בהמשך הפרשה יש פסוק נוסף באותה הלשון "ויסעו מקדש ויבואו בני ישראל כל
העדה הר ההר" .ושוב אומר רש"י כל העדה – כולם שלמים ועומדים להיכנס לארץ,
שלא היה בהן מאותם שנגזרה גזירה עליהם ,שכבר מתו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב
בהם חיים כולכם היום.
נשאלת השאלה -הרי מתי מדבר היו אלו שחטאו בתחילת מסעם במדבר ומדי שנה
מתו הרבה שהיו מבני עשרים עד בני ששים ובסך הכל כמות גדולה מאד של אנשים,
ודווקא אחרי שנחסרו מעם ישראל כל כך הרבה אנשים התורה קוראת להם כל
העדה? האם הנטו – אלו שנשארו -גדול מהברוטו – מכפי שהיו בתחילה?
אלא נראה לי ,ששלמות זו תכונה פנימית .זו אחדות דעים ומטרה משותפת ,שלמות
זה הגרעין הקשה הפנימי ,המכנה המשותף והמאחד וזה מה שרש"י אומר כל העדה–
כולם שלמים.
השלמות הזו ,מאפיינת את דודה תמר ודודה מרים שעברו ביחד כברת דרך ארוכה
כשתי אחיות שפילסו לבד את דרכן עד היום ,כאשר משפחה גדולה ואוהבת מביטה
עליהן בכבוד ובאהבה .אני מאחל לכן מה שאומר רש"י "ואלו מאותן שכתוב בהם חיים
במדבר 67 כולכם היום" לאורך ימים טובים .צביקה שכטר
בלק
חוה סקליר
בפרשת בלק אנחנו עדים לדרמה שלמה ,בשעה שבלק מנסה להביא את בלעם
שיקלל את ישראל .בלק שולח שליחים לקרוא לבלעם שיקלל את ישראל .ה' מתגלה
לבלעם ואוסר עליו ללכת ,בלעם מסרב לשליחים .בלק לא מוותר ,שולח עוד שליחים
רבים ונכבדים .בלעם שוב זוכה לדבר ה' ,הפעם הוא מקבל אישור ללכת ובתנאי שיגיד
את מה שה' ישים בפיו .בלק יוצא לדרך ואומר רק מה ש-ה' ישים בפי אותו אדבר.
בדרך מתגלה לו מלאך ה' ,האתון פותחת את פיה ושוב אזהרה לבלק – לומר רק מה
ש-ה' שם בפיו .אחרי כל ההכנות הללו עולה בלעם לבמות – מקריב קורבנות ונואם.
הוא פותח במילים – "מן ארם ינחני בלק מלך מואב "...ומסיים – "...תמות נפשי מות
ישרים ותהי אחריתי כמהו" בלעם מסיים ובלק כועס ואומר – "מה עשית לי הלא לקוב
אוייבי לקחתיך והנה ברכת ברך" .בלק מלך מואב משקיע מאמץ להביא את בלעם
לקלל ובלעם מברך .אבל על איזו ברכה הוא מדבר? אם עוקבים אחרי הדברים של
בלעם קשה להבין מהי הברכה.
"מן ארם ינחיני בלק מלך מואב ,לכה ארה לי את יעקב ולכה זעמה ישראל" הוא מתאר
עובדות – הוא הוזמן על ידי בלק שבקש ממנו לקלל את ישראל .איזו ברכה יש כאן?
"מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'" שוב תיאור הדברים שקרו – הוא ענה
לבלק שיקלל או יזעם רק מה שה' יגיד לו .זו ברכה? "כי מראש צורים אראנו ומגבעות
אשורנו" – תיאור של המקום הגבוה בו נעמד בלעם לקלל את ישראל .איפה הברכה?
"הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב"– רש"י אומר שהגויים לא ספרו אותו – לא
68דב"ש תמרים
החשיבו אותו .יש פה ברכה? "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" – הוא
אומר שהם רבים .זו ברכה? "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" – במילים
הללו הוא מדבר על עצמו .איפה הברכה לישראל?
אם כך ,על מה כועס כל כך בלק? מדוע בלק טוען שבלעם ברך את ישראל?
המומחיות של בלעם היא לקלל ולראות את הרע .כך מלמדת אותנו המשנה במסכת
אבות – עין רעה זו אחת התכונות של בלעם הרשע להבדיל מהעין הטובה של אברהם
אבינו .העין הרעה היא הכישרון של בלעם לראות רע -לקלל ,לכך שכר אותו בלק .
התכונה הזו של ראית הרע היא הקללה שאותה מחפש בלק .וכשהוא מקבל את
ההפך -הוא כועס .
בלעם מתאר את ישראל ואומר "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" – ובלק
מבין שהעובדה שבלעם מציין שישראל הם רבים ,זו ברכה .כיוון שכשאתה מסתכל על
הטוב הוא הולך ומתרחב .
ראיית הטוב – זו ברכה .בחיי היום-יום אנחנו מברכים ,בברכות הנהנין למשל – שהכל
נהיה בדברו ,בורא פרי העץ ,וגם ברכות השחר – נקראות ברכות .כשאנחנו מתארים
את הדברים הטובים ש-ה' ברא בעולמינו – אנחנו מברכים .שכן ,ראית הטוב מגדילה
את הטוב – וזו הברכה.
כולנו מכירים את דודה מרים שלנו שמביטה על העולם דרך משקפיים של טוב של יופי
של טוהר .ושפע הטוב שבה ,מייצר מעגלים רחבים של טובה וברכה שבהם משתלבת
סבתא תמר בשמחה ובטוב לבב .
יהי רצון שנשכיל כולנו ללמוד מדרככן המבורכת ונרבה טוב בעם ישראל.
חוה
במדבר 69
פנחס
נח גליק
חלוקת הארץ ,אשר מתוארת בפרשת פנחס ,היא חלק נכבד וחשוב בפרשה .החלוקה של
הנחלות לשבטים היא על פי גורל ,כלומר -באופן רנדומלי ,אבל כמובן שזה אינו כך .כל השבטים
זכו בנחלות לפי הכוחות הפנימיים שלהם שיוכלו לבטא את עצמם באופן מיטבי בעולם והגורל
רק מבטא את יד ההשגחה של הקב"ה.
חלוקת הארץ הפיזית מסמלת את החלק הרוחני שניתן לאדם ,שבו הוא נדרש לבטא את
העבודה והשליחות שלו בעולם .כשם שכל שבט קיבל נחלה בארץ ישראל ואת הנחלה הזאת
הוא היה צריך לעבד ולהפריח ,כך יש לכל אדם חלק רוחני מיוחד שבו צריכה להתרכז עבודתו
הרוחנית ותפקידו בעולם .איך אדם יכול לדעת מה הוא החלק המצוי בעבורו? איך אנחנו יודעים
מה השליחות שלנו בעולם?
התשובה היא שכל אדם מקבל איתותים מלמעלה שעל פיהם הוא יכול להבין מה השליחות שלו
ומה המשימות שהוא מקבל מהקב"ה .על מנת להבין מה הוא אותו חלק עליו רק להיות קשוב
לאיתותים אלו ולא לעצום עיניים נוכח הנסיבות( .על פי דברים שנאמרו על ידי הרב מנחם ברוד).
סבתא ודודה מרים היקרות ,כמו שכולנו יודעים ,החיים שלכן מלאים באירועים וזמנים טובים
ושמחים ,אך עברתן לאורך השנים גם תקופות פחות טובות ואתגרים רבים וקשים .כל יום אנו
לומדים מכן איך להקשיב לסימנים שהקב"ה שולח לנו ומה הוא מבקש מאיתנו ,להבין מה
המשימות שלנו בעולם ולהשתדל ליישם אותן ולקבל כל אתגר וכל קושי בצורה הטובה ביותר.
באהבה,
נח
70דב"ש תמרים
מטות
טליה שאג
סבתא תמר ודודה מרים אהובות,
בפרשה מסופר שלבני גד ובני ראובן ,היה צאן רב מאוד והרבה מקנה .הם פונים למשה
ומבקשים ממנו לרשת את עבר הירדן ,בגלל שזה אזור שיש בו צמחייה טובה למרעה,
ולכן הוא המקום המושלם לרעות בו את הצאן .משה בתגובה לכך מוכיח אותם בכעס:
זה לא מפריע לכם שאחים שלכם נלחמים כדי לכבוש נחלה ואתם תשבו בנחת?
האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה? משה בא ללמד את בני ראובן ובני גד על
אכפתיות ואחריות .לפתוח את העיניים לצורך של הכלל או לצורך של הזולת .השבטים
משיבים למשה שזה לא ימנע מהם להשתתף ביחד עם כל העם במלחמה .כשמשה
שומע זאת הוא מבין שהם למדו את המסר ,נענה לבקשתם ונותן להם לשבת בעבר
הירדן.
סבתא תמר ודודה מרים אהובות אתן בשבילי סמל לאכפתיות דאגה ונתינה לזולת
וזו לזו.
מתפללת שאלמד מכן מידות אלו ומברכת אתכן שתזכו לשפע שמחה ונחת מכולנו.
באהבה
טליה שאג
במדבר 71
מסעי
אביחי ומורשה גרינוולד
פרשת מסעי ,היא העשירית והאחרונה בספר במדבר .במובן מסוים העלילות בתורה
מסתיימות בפרשה זו .מכאן והלאה – קוראים את ספר דברים ,שכולו נאום הפרידה
של משה רבנו מהעם .לפני הכניסה לארץ ישראל ,מתארת הפרשה בפירוט את
מסעותיהם של עם ישראל במדבר .במקום להסתכל רק קדימה אל הכניסה לארץ,
משה רבנו מבקש שנסתכל גם אחורה ,אל כל מה שעבר עם ישראל כדי להגיע לרגע
של הכניסה לארץ המובטחת .ההתבוננות אחורה להיסטוריה שעבר העם עד כה,
גורמת לנו להזכר בהצלחות שבדרך ,בכשלונות שנפלנו בהם ובכל תחנה שממנה
צמחנו והתקדמנו .ההסתכלות אחורה ,מאפשרת גם זמן לאמירת תודה על כל שלב
שעברנו בדרך.
הפרשנים מסבירים שפרשת מסעי מלמדת כל אחד מאיתנו להתבונן היטב על מסעות
חייו שלו וכך אמר הבעל שם טוב" :בוודאי נכתבו המסעות בתורה להורות הדרך הישר
לאיש הישראלי לדעת הדרך אשר ילך בו כל ימי חייו".
סבתא תמר ודודה מרים אהובות ,הדרך שלכן ,התחנות שעברתן ,הביאו אתכן למקום
שאתן נמצאות בו היום ,בארץ הקודש ובעיר הקודש ירושלים .מוקפות משפחה גדולה
ואוהבת שכל כך גאה להיות שלכן .מאחלים למשפחה ולעצמנו להתבונן אחורה,
למקום שממנו הגעתן-הגענו ומתוכו להמשיך ולבנות את החיים שלנו פה -חיים של
שמחה ,אמונה ואהבה .תודה שאתן מלמדות אותנו כמה טוב יש סביבנו ומה היא הדרך
של בחירה בחיים.
אוהבים ,אביחי ,מורשה ודוד גרינוולד
72דב"ש תמרים
דוד וחוה סקליר אריאל וניצן סקליר
ישי ונעמה סקליר
יהונתן והדס ביבי רועי ואפרת בן עמי
דברים
דברים
טלי שאג
פרשת דברים פותחת את ספר דברים ,הנאום הגדול של משה רבנו לפני פרידתו
מעם ישראל ,אותם הנהיג ארבעים שנה במדבר .נאום הכנה לקראת הכניסה לארץ
המובטחת .נאום הכוונה איך צריך לנהוג כדי לחיות חיים טובים כעם הנבחר שהשם
בחר בו לקדש את שמו בעולם .אבל איפה היה משה לפני תחילת השליחות?
“לא איש דברים אנכי .כי כבד פה וכבד לשון אנכי“ אומר משה לקב”ה בסנה .אני בסך
הכל מגמגם .איך אנהיג את העם הזה ,איך אדבר אל פרעה?
חכמינו מסבירים שהמעבר מ”ֹלא ִאיש ְ ּד ָב ִרים" ל” ֵאּ ֶלה ַה ְ ּד ָבִרים” נבע מהעובדה שמשה
קיבל שליחות ,קיבל תפקיד .הוא צריך להוביל את העם ממצרים ,ללמד אותו תורה,
לקחת אותו לארץ .כשיש לאדם מטרה ויעד וחזון – אפשר להתגבר על קשיים רבים.
השליחות מרפאת.
משה רבינו הפך לא רק לאיש דברים אלא למנהיג אמיתי ,שנותן עכשיו את נאום חייו.
משה הוא מנהיג שהוא מורה .מנהיג שהוא מחנך .מנהיג שמפעיל השפעה ולא כוח,
סמכות רוחנית ולא אמצעי כפיה.
בספר דברים משה מכנס את הדור הבא ומלמד אותם חוקים ולקחים שישרדו ויעוררו
השראה כל עוד יש בני אדם על פני האדמה .חוקים שמלמדים את כולנו מה עיקר ומה
טפל בעולם הזה ,מה אמת ומה שקר ומובילים אותנו לדבוק באמת .בנצח( .ע”פ הרב
זקס וסיון רהב מאיר)
76דב"ש תמרים
סבתא ודודה מרים יקרות ואהובות מאד,
אתן המנהיגות של המשפחה שלנו .מנהיגות אמיתיות ,ע”י דוגמא אישית בחיים של
פשטות וצניעות .בדבקות במצוות ובתורה ,בעשיית חסד אחת לשניה ולכל הסובבים
אתכן.
מאחלת לכן עוד שנים רבות של בריאות ,שמחה ונחת עם כל המשפחה.
שתמשכנה לדבוק במידותיו של משה רבינו ,המנהיג האמיתי והעניו .תבאנה את האור
והשליחות שלכן בעולם ,ותוספנה עוד שנים רבות להשפיע טוב על כל הסובבים אתכן.
אוהבת
טלי
דברים 77
ואתחנן
דוד שאג
פרשת ואתחנן נקראת תמיד בשבוע אחרי תשעה באב ,והשבת נקראת – שבת נחמו היות
ומפטירין – "נחמו נחמו עמי ".זו השבת הראשונה משבע הפטרות נחמה .היא גם השבת בה
נולדתי ,הייתה שבת בר מצווה שלי וגם שבת החתן שלי .זוהי פרשה בה מתחנן משה לפני ה'
שייתן לו להיכנס לארץ .אני אתעכב על שני נושאים.
פרשת שמע ישראל – שהיא קבלת עול מלכות שמים והתייחדות עם הבורא .לפסוקים הקצרים
הללו יש משמעות לכל יהודי .יש בפרשה הזו שבע מצוות ובגלל חשיבותה אנו אומרים אותה
בתפילת שחרית ,ערבית ובקריאת שמע על המיטה בכל יום .קריאת שמע נאמרה גם על ידי אלו
שנהרגו על קידוש ה' בכל הדורות .ומכיוון שהייתה שגורה בפיהם של ילדי ישראל – נעזר בזה
הרב הרצוג כשיצא לחפש אחרי מלחמת העולם השנייה ילדים יהודים שהוסתרו במנזרים וקרא
בקול את פרשת שמע ,וכל ילד שהצטרף אליו ומילמל בשפתיו הוכר כיהודי.
פרשה נוספת שאתייחס אליה – עשרת הדברות ובתוכן מצוות כיבוד אב ואם שהיא בין המצוות
היחידות עליהן נאמר מה שכרה של המצווה – "למען יאריכון ימיך" .ובפרשתנו נאמר – "למען
יאריכון ימיך ולמען ייטב לך" .המפרשים שואלים למה נוסף "למען ייטב לך" להבדיל ממה
שנאמר בספר שמות? ועונים שאת הלוחות הראשונים כתב משה מזיכרונו ואחרי שנשברו ,כתב
אותם הקב"ה והוסיף – "למען ייטב לך" גם בעולם הבא.
אמא ודודה מרים ,אתן זכיתן באריכות ימים ,כנראה גם בזכות זה שקיימתן במסירות ללא גבול
את מצוות כיבוד הורים לסבתא רלה .טיפלתן בה ושימשתן לנו דוגמא ומופת בקיום המצווה
החשובה הזו .מאחל לכן שתזכו לעוד הרבה שנים טובות וגם "למען ייטב לך" בעולם הבא.
ושנזכה כולנו להמשיך ולכבד אתכן עוד הרבה שנים בבריאות .דוד
78דב"ש תמרים
עקב
חוי גליק
בפרשת עקב ישנם עניינים רבים .מתוכם אתייחס לנושא אחד שחוזר על עצמו כמה
פעמים .נושא שאני מרגישה שמאוד אקטואלי ומאתגר גם בימינו -אוכל.
בהתייחסות הראשונה ,בפרק ח’ בפסוק ג’ מתוארים הניסיונות שה’ העביר את עם
ישראל במדבר ואת מטרתםַ “ :ו ְי ַע ְנָּך ַו ַ ּיְר ִע ֶבָך ַו ַ ּי ֲא ִכ ְלָך ֶאת ַה ָמּןְ ...ל ַמ ַען הֹו ִד ֲעָך ִ ּכי ֹלא ַעל
ַה ֶלּ ֶחם ְל ַבּדֹו ִי ְח ֶיה ָה ָא ָדם ִכּי ַעל ָכּל מֹו ָצא ִפי ה' ִי ְח ֶיה ָה ָא ָדם".
מיד בהמשך ,בפסוקים ח’-י’ מתוארת ארץ ישראל אליה עומדים בני ישראל להיכנס:
‘’ ֶאֶרץ ִח ָטּה ּו ְשׂ ֹעָרה ְו ֶג ֶפן ּו ְת ֵא ָנה ְוִרּמֹון ֶאֶרץ ֵזית ֶשׁ ֶמן ּו ְד ָבׁשֶ .אֶרץ ֲא ֶשׁר ֹלא ְב ִמ ְס ֵכּ ֻנת ּתֹא ַכל
ָבּּה ֶל ֶחםְ ...ו ָא ַכ ְל ָתּ ְו ָ ׂש ָב ְע ָתּ ּו ֵבַר ְכ ָ ּת ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך ַעל ָה ָאֶרץ ַהטֹּ ָבה ֲא ֶ ׁשר ָנ ַתן ָלְך".
ארץ ישראל מלאת שפע וברכה גשמית ועלינו לברך ולהודות על כך .הסכנה שבשפע
מפורטת בפסוקים י”א-י”דִ “ :ה ָ ּׁש ֶמר ְלָך ֶפּן ִ ּת ְשׁ ַכּח ֶאת ה’ ֱאֹל ֶקיָךּ ֶ ...פן תֹּא ַכל ְו ָשׂ ָב ְע ָ ּת
ּו ָב ִתּים טֹו ִבים ִ ּת ְב ֶנה ְו ָי ָ ׁש ְב ָתְּ ...וָרם ְל ָב ֶבָך ְו ָשׁ ַכ ְח ָ ּת ֶאת ה' ֱאֹל ֶקיָך."...
האוכל המייצג את השפע שה’ משפיע עלינו ,הוא אם כן ברכה גדולה ,אבל הוא מציב
לפתחנו גם אתגרים גדולים .הפסוקים האלה מזכירים לי אתכן ,סבתא תמר ודודה
מרים מהרבה בחינות .בחסדי ה’ אנחנו זוכים לראות בהתגשמות ההבטחות .אנחנו
זוכים לחיות בארץ ישראל מתוך שפע גשמי אדיר ,כפי שאתן מרגישות כשאתן הולכות
לשוק מחנה יהודה וממש רואות את כל הפירות המובטחים בפסוקים ועוד הרבה יותר.
גם הפסוקים על הנסיונות במדברַ “ ,ו ְי ַע ְ ּנָך ַו ַ ּיְר ִע ֶבָךְ ...ל ַמ ַען הֹו ִד ֲעָך ִ ּכי ֹלא ַעל ַה ֶלּ ֶחם ְל ַבּדֹו
דברים 79
ִי ְח ֶיה ָה ָא ָדם ִ ּכי ַעל ָ ּכל מֹו ָצא ִפי ה'" ,מזכירים לי אתכן בילדותכן המאתגרת ולאחר מכן
בתקופת המצור על ירושלים.
אני חושבת שהלימוד והדיוק בנושא האוכל חשוב ומשמעותי לכל אחד מאיתנו ,ואתן
סבתא ודודה מרים -הדוגמה החיה שלנו .אתן מקפידות ליהנות מהברכה ומהשפע
שה’ משפיע עליכן באופן מתוקן .לאכול אוכל מדויק ,בריא ומזין ולא אוכל משחית
חלילה .והעיקר -אתן זוכרות ומלמדות את כולנו איך חיים חיי שפע מתוך תודעה של
הכרת הטוב והודיה לה’.
אני מסתכלת עליכן ,סבתא תמר ודודה מרים אהובות ,ולומדת .הרבה דברים אפשר
ללמוד מכן ,אבל בחרתי את נושא האוכל ,כי אני חושבת שהוא מאפיין ומייצג ובו אתן
ממש דוגמה אישית מעוררת השראה .היכולת של סבתא להתייחס אל כוחות החיים
הטמונים באוכל ,לבחור מאכלים לפי הרכיבים המזינים ולא רק לפי החשקים .היכולת
של דודה מרים לא להתבלבל ולא לשכוח גם אחרי שיש אוכל בשפע ובתים טובים-
להודות לה’ בכל רגע ולזכור את מקור השפע.
אני מתפללת לה’ שאזכה ללמוד מכן.
מברכת שה’ ימשיך להשפיע עליכן שפע בגשמיות וברוחניות לאורך שנים טובות מתוך
בריאות איתנה .הרבה נחת וכח לנחת.
באהבה רבה,
חוי
80דב"ש תמרים
ראה
יחזקאל שאג
“מחבואים”
הפרשה עוסקת הרבה בבית הבחירה ,אך מסתירה את מיקומו הגיאוגרפי .שש עשרה
פעמים(ספרתי!) מוזכר בפרשה הביטוי המסתורי “במקום אשר יבחר ה’” ,גם העיר
ירושלים ,עיר המקדש ,לא מוזכרת בשמה המפורש בתורה אף פעם .התורה משחקת
איתנו בעניין ירושלים והמקדש במשחק מחבואים .מה פשר משחק זה?
על הפסוק בפרשה“ :כי אם אל המקום אשר יבחר ה’ אלהיכם מכל שבטיכם לשום
שמו שם ,לשכנו תדרשו ובאת שמה” מביא הרב חנן פורת את דברי הרמב”ן“ :וטעם
לשכנו תדרשו -שתלכו מארץ מרחקים ותשאלו :אנה דרך בית ה’ ,ותאמרו איש אל
רעהו ”:לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלוהי יעקב” וכן אתה מוצא בדוד שקיים בעצמו
“לשכנו תדרשו” ונשבע“ :אם אתן שנת לעיני ..עד אמצא מקום לה’”
הקב”ה מסתיר בכוונה את מיקומה של ירושלים כדי לשתף את עם ישראל בחיפושים
אחריה ,ולעורר בליבם את אהבתם אליה .זכינו להוולד בירושלים ,וירושלים עבורנו
היא לא רק חלום אלא בית .ובתוך העיר הזאת ,ברחוב הקרוי ע”ש הרמב”ן שפרש
את הפרוש המופלא הזה על ירושלים ,כמקור לגעגוע ומשאת נפש ,יש בית מיוחד,
מספר 7בו גרות סבתא תמר ודודה מרים .בית זה מהווה לכולנו מקום של מפגש ,חום
ומקור השראה .יהי רצון שנמשיך להפגש שם עוד שנים ארוכות ,מתוך אחווה בריאות
ושמחה.
יחזקאל
דברים 81
שופטים
ארלה גליק
הפרשה מתחילהֹׁ " :ש ְפ ִטים ְו ֹשׁ ְטִרים ִתּ ֶ ּתן ְלָך ְ ּב ָכל ְשׁ ָעֶריָךֲ ,א ֶ ׁשר ה' ֱאֹל ֶקיָך נֹ ֵתן ְלָך ִל ְ ׁש ָב ֶטיָך,
ְו ָשׁ ְפטּו ֶאת ָה ָעם ִמ ְ ׁש ַפּט ֶצ ֶדק ".רש"י מסביר "בכל שעריך" -בכל עיר ועיר .אומר רש"י שלא
די להקים בית דין מרכזי בירושלים (סנהדרין) אלא צריך שיהיה לבית הדין נגישות לכל העם
ולכן יש להקים בית דין בכל עיר ועיר" .בכל שעריך" אומרים חז"ל -שבמילה "שעריך" יש
רמז לשערים ,לפתחים שבגוף האדם -עיניים ,פה ,אוזניים וכדומה .יש למנות שופט שיפעיל
שיקול דעת ושוטר שיאכוף את השיפוט על כל פתח מפתחי גוף האדם .כלומר -מה כן
לראות ומה לא לראות ,מה כן לומר ומה לא לומר ,מה כן לשמוע ומה לא לשמוע וכך בכל
פתחי גוף האדם.
ובכל זאת המילה "לך" נראית מיותרת .ניתן היה לומר לכאורה" :שופטים ושוטרים תתן בכל
שעריך" .למה התווספה המילה "לך?" אלא ,נראה כי הכוונה להוסיף את השיפוט העצמי -
לך ,שלך .כלומר אנחנו בדרך כלל חזקים מאד לשפוט את האחר .נראה שהמילה לך באה
ומקדימה כי לפני שאתה רץ לשפוט את האחר כדאי שתבחן ותבדוק קודם את מעשיך שלך.
סבתא תמר ודודה מרים יקרות ,אתן מהוות לנו דוגמה חיה והשראה איך לחיות חיים נכונים-
איך לשמור על השערים שלנו :להכניס לגוף מאכלים טובים ומזינים .להקשיב באזניים כרויות
לדברי תורה וללמוד מכל אדם .להוציא מהפה מילים טובות ומפרגנות .להסתכל על הזולת
בעין טובה ולא לשפוט חלילה אלא לפרגן ולאהוב.
אנו מתפללים לה' שנזכה ללכת בדרככן ולשלוט במה שיוצא ובמה שנכנס לגופנו ולליבנו.
ומברכים אתכן שתמשיכו בעז''ה בבריאות איתנה לרוות מאיתנו עוד שפע שמחה ונחת.
באהבה ,ארל'ה
82דב"ש תמרים
כי תצא
אמונה אלון
יש רק שלוש מצוות שהתורה מבטיחה אריכות ימים למי שמקיים אותן .האחת היא
מצוות כיבוד הוריםַ " :כּ ֵ ּבד ֶאת ָא ִביָך ְו ֶאת ִא ֶ ּמָךְ ,ל ַמ ַען ַי ֲאִרכּון ָי ֶמיָך ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשׁר ה'
ֱאֹל ֶהיָך ֹנ ֵתן ָלְך" (שמות כ ,י"א ,ובנוסח דומה גם בדברים ה' ,ט"ו).
והשתיים האחרות מופיעות בפרשת "כי תצא":
ִ " .2כּי ִי ָקֵּרא ַקן ִצּפֹור ְל ָפ ֶניָך ַ ּב ֶ ּדֶרְך ְבּ ָכל ֵעץ אֹו ַעל ָה ָאֶרץ ֶא ְפ ֹר ִחים אֹו ֵבי ִצים ְו ָה ֵאם ֹר ֶב ֶצת
ַעל ָה ֶא ְפ ֹר ִחים אֹו ַעל ַה ֵבּי ִצים ֹלא ִת ַקּח ָה ֵאם ַעל ַה ָ ּב ִנים .ז ַ ׁש ֵלּ ַח ְ ּת ַ ׁש ַ ּלח ֶאת ָה ֵאם ְו ֶאת
ַה ָבּ ִנים ִ ּת ַקּח ָלְך ְל ַמ ַען ִיי ַטב ָלְך ְו ַה ֲאַר ְכ ָתּ ָי ִמים( ".דברים כ"ב ,ו-ז).
ֹ" .3לאִ -י ְה ֶיה ְלָך ְּב ִכי ְסָךֶ ,א ֶבן ָו ָא ֶבןְּ ,גדֹו ָלה ּו ְק ַטָּנהֵ ....אי ָפה ְׁש ֵל ָמה ָו ֶצ ֶדק ִי ְה ֶיהָּ-לְך ְ --ל ַמ ַען
ַי ֲאִריכּו ָי ֶמיָך ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲאֶׁשר-ה' ֱאֹל ֶהיָך ֹנ ֵתן ָלְךִּ ...כי תֹו ֲע ַבת ה' ֱאֹל ֶהיָךֹ ּ ...כל ֹעֵׂשה ָע ֶול"
(דברים כ"ה ,י"ג-ט"ז) .
מצוות שילוח הקן היא מעין הרחבה של מצוות כיבוד הורים .החובה לכבד את ההורים
– גם אם הם כאלה שלכאורה "לא מגיע להם" שתכבד אותם ותטפל בהם – מכריחה
את האדם להבין ולזכור שהעולם אינו מתחיל בו .שכל אדם הוא חוליה בשרשרת
הדורות הארוכה ,שהתחילה הרבה לפני הולדתו ותמשיך גם הרבה אחרי מותו .שום
יצור – אפילו גוזל של ציפור ,אפילו ביצה – אינו קיים רק לעצמו :גם לו יש הורים ,גם
הוא חלק מסיפור הרבה יותר גדול .סיפור נצחי ,שאתה ,עם כל הכבוד לך ולרצונותיך,
תמיד רואה וחווה רק פיסה זעירה ממנו.
דברים 83
אדם שמחובר ,בתודעתו ובאורחות חייו ,אל הסיפור הגדול ,הוא אדם שזוכה לחיים
ארוכים כי חייו לא התחילו רק כשהוא נולד ,ולא יסתיימו ב"מאה ועשרים" הפרטי שלו.
כי הוא חי כחוליה בשרשרת הדורות של עם הנצח ,וכל רגע ורגע שלו הוא רגע של
חיבור חי אל הנצח עצמו .
גם מצוות "לא יהיה לך בכיסך "...קושרת את האדם הפרטי – אפילו את הכיס הפרטי
של האדם הפרטי – אל הסיפור הגדול .החיבור אל הכלל ,אומרת לנו התורה ,הוא
שמזכה את האדם בחיים שהם הרבה יותר ארוכים מסך שבעים או שמונים או מאה
ועשרים שנות קיומו האישי .חיבור מאונך אל הדורות הקודמים – וחיבור אופקי אל בני
דורך ,המקיימים את העולם יחד איתך ואתה כל כך מחובר אל כל אחד מהם שלא
עולה על דעתך לרמות אותו במסחר או לעשות לו עוול .
מי שמחובר כך אל העבר ואל ההווה ,עתידו אינסופי .כל יום שלו הוא יום ארוך ,כל רגע
שלו הוא רגע ארוך וכל נשימה היא נצח.
כשאני רואה אתכן ,תמר ומרים היקרות ,אני רואה את החיבור הזה במלוא יופיו .תודה
לכן על ההשראה לנשימות עמוקות וארוכות!
באהבה,
אמונה ֵאלון (חברה של חוה ושל טלי)
84דב"ש תמרים
כי תבוא
נריה שאג
אמא ודודה מרים אהובות,
פרשת כי תבוא פותחת כך" :והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה,
וירישתה וישבת בה ".ובהמשך" :ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך"...
פתיחה זו מתאימה לכן ,שההורים שלכן עלו מהגלות לארץ ישראל ויישבו אותה ,ואתן
כבר נולדתן בארץ ,צבריות ..אבל ,בהמשך הפרשה מופיעה התוכחה הנוראה והאיומה.
ממש קשה לקרוא ולשמוע איזה עונשים קשים נקבל אם נעזוב את ה' .ובאמת ,כשהייתן
צעירות ,עברה על עמנו השואה האיומה והנוראה ,ומרבית המשפחות של הוריכן ,סבלו
מאד והושמדו בשואה .אבל יש משפט מפתח שמופיע באמצע פסוקי התוכחה" :ובאו
עליך כל הקללות האלה ...תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב
כל ".התורה שמה דגש וחשיבות מיוחדת על עבודת ה' בשמחה ובלב טוב.
כשאני מסתכל על מהלך חייכן ,אני רואה שאתן תמיד מקפידות לקבל הכל בשמחה
ובלב טוב .למשל ,דודה מרים ,שהחיים לא תמיד היו קלים עבורה ,לוקחת תמיד הכל
ברוח טובה ,וגם כאשר היא סובלת ,כששואלים אותה מה שלומך ,היא עונה .ברוך ה'.
הכי טוב שיכול להיות...
אמא ודודה מרים אהובות .אנחנו מאד שמחים להיות הילדים שלכן ,ומאד גאים בכן
ובמשפחתכן הגדולה והיפה .ונושאים יחד אתכן תפילה לקב"ה כפי שמופיע בפרשה:
"השקיפה ממעון קדשך מן השמים ,וברך את עמך את ישראל ,ואת האדמה אשר נתת
לנו ,כאשר נשבעת לאבותנו ,ארץ זבת חלב ודבש".
דברים 85 באהבה ,נריה
נצבים
דוריתה שדה
פרשת ניצבים תמיד נקראת בשבת שלפני ראש השנה
להזכיר לעם ישראל שבשבוע הקרוב יעמוד כל אדם בדין לפני השם יתברך.
כך בכל שנה ושנה עם ישראל ככלל עומד לפני השם וכמה שיהודי מחובר יותר לכלל
ישראל ברוחניות הסיכוי לצאת זכאי בדין הוא גדול יותר.
אנו מאחלים לסבתא תמר ודודה מרים להיות ניצבים בתוך כלל ישראל לעוד הרבה
שנים בבריאות גופא ונהורא מעלייא.
כמו שהן בכל השנים שעברו ניצבו ובאו לכל הארועים במסירות גדולה ולא חסו על
כוחן ,כך תמשכנה לעוד שנים רבות בשמחה ובטוב לבב לחיים טובים.
מאחלים מעומקא דלבא באהבה גדולה
משפחת שדה
מאיר ודוריתה (חברים כאחים של נריה וטלי)
86דב"ש תמרים
וילך
רותי גומבו
משה רבנו בן מאה ועשרים ,אחרי המסעות הגדולים של חייו ,והוא מעיד על עצמו" :לא
אוכל עוד לצאת ולבוא".
והנה הפרשה נפתחת דווקא בכך שהוא הולך" .וילך משה" .והפרשנים( ,רמב"ן ,אבן
עזרא) ,אומרים שהוא הולך .מכהנים ללוויים ,משבט לשבט ,מאדם לאדם.
מתאר ה"כלי יקר" :הלך מאהל לאהל אל כל אחד מישראל והיה מדבר על לבו.
תמר ומרים היקרות
גם אתן עברתן כבר הרבה מסעות בחיים .החל מהילדות הלא קלה בירושלים,
המלחמות ,המעברים ,המשברים והשברים ,והנה אתן עדיין הולכות.
לא מפסיקות ללכת לשיעורים ,לחוגים ,לתפילות בביהכנ"ס ,לערבי שירה ,להכנסת
ספר תורה ,ובעיקר שומרות על קשר עם כל אחד מהשבט הגדול והיפה שגידלתן.
יהי רצון שתמשיכו ללכת עוד ועוד ,ובעיקר לעוד ועוד שמחות של המשפחה לדורותיה,
עד מאה ועשרים.
רותי גומבו
דברים 87
האזינו
אודיה רוזנבאום
שירת האזינו היא בעצם נאום אחרון של משה לבני ישראל .נאום פרידה של משה
רבינו ביום פטירתו .נאום שנאמר בצורת שירה .אבל ...זוהי לא שירה כל כך נעימה
לאוזן .זוהי שירה נוקבת של תוכחה על חטאי בני ישראל במדבר ואזהרות חמורות
לעתיד ,מה יקרה לעם ישראל אם נעזוב חלילה את דרך ה' ,נעזוב את דרך התורה
והמצוות ,נפנה עורף לברית שלנו עם הקב"ה וננהג בכפיות טובה לכל הטוב והחסד
שהקב"ה השפיע ומשפיע עלינו.
אחד המסרים החשובים שאפשר ללמוד מפרשת האזינו זה חשיבות החיבור לעבר,
להיסטוריה שלנו ולמקורות שלנו .משה רבינו רומז לעם ישראל שאם נזכור את עברנו:
את בריאת העולם ,את האבות והאמהות ,את כל הניסים הגדולים והמופלאים שנעשו
לעם ישראל ביציאת מצרים ובמדבר וכמובן מעמד הר סיני -אז יהיה לנו פשוט וברור
יותר להתחבר אל הקב"ה ולשמוע בקול ה'.
לעומת זאת ,אם חלילה נפנה עורף ונשכח את עברנו ,אז עלולים לעבור עלינו כל
הדברים הקשים שמתוארים בפרשת האזינו .הסתר פנים של ה' מאיתנו" .ויאמר
אסתירה פני מהם"...
כך אומר משה לעם ישראל בנאומו" :ז ֹכר ימות עולם! בינו שנות דור ודור! שאל אביך
ויגדך ,זקניך ויאמרו לך!!" זיכרון העבר ,הקשר אל הדורות הקודמים ,החיבור להורים
ולזקנים יכול לסייע לנו להישאר מחוברים אל הקב"ה ,אל האמת שלנו ולזכור את
חסדיו הגדולים עימנּו.
88דב"ש תמרים
סבתא ודודה מרים אהובות ,זכינו ויש לנו אתכן.
הקשר אליכן נותן לנו כח ,שמחה ,אחדות ועוצמה .ויחד עם זיכרו הטוב של סבא
אביגדור האהוב ,ועם התפילות ,הברכות ודרך החיים שלכן אתן עוזרות לנו להתחבר
אל המקורות שלנו .לא להפנות עורף ולהישאר קשורים אל התורה והמצוות ואל דרך
ה'.
גם סיפור חייכן ,שמלווה אותנו ,מלמד אותנו דברים חשובים על ההיסטוריה הלא רחוקה
שאסור לנו לשכוח :מתקופה של עם שמפוזר בגלות ,דרך שואת אירופה הנוראית -
שניצלתן ממנה בניסים גדולים -עם ישראל מתחיל להתקבץ בארצו .זכיתן לחיות בדור
שבו קמה מדינת ישראל!! חזיתן בניסים הגדולים והעצומים שעשה השם לעם ישראל
במלחמת 6הימים .התרגשתן בשחרור ירושלים ומקום המקדש יחד עם חבלי ארץ
נוספים .הילדים לחמו במלחמות ישראל והיו שותפים בהקמת ישובים .נוחלים את
ארץ אבותינו מחדש ,לאחר תקופה ארוכה שלא היתה בידינו ,ע"י הקמת ישובים .בע"ה
עם ישראל מתחזק ,מתיישב בארצו ,קול לימוד התורה עולה ופורח ,יהודים עולים
לארץ מכל הגלויות ומרגישים את תהליך הגאולה .כשנזכור את כל הדרך הזאת ואת
כל הניסים שבדרך נוכל להיות יותר מחוברים לזהות שלנו ולהודות לה' על הטובות
והחסדים שגומל עימנו .כמובן יש עוד אתגרים רבים לעם ישראל :בחינוך ,בביטחון,
בכלכלה ,בתורה ובמצוות ,באחדות ובאמונה ועוד ועוד .אנחנו מתפללים לקב"ה שלא
יסתיר פניו מאיתנו ,יכוון אותנו אל דרך הישר וישלח לנו במהרה משיח צדקנו.
ואתכן -סבתא ודודה אהובות -נברך בבריאות איתנה ,בשלוה ונחת מכל משפחתכן.
אוהבת אתכן ומודה על כל הטוב שאתן משפיעות עלינו.
אודיה
דברים 89
וזאת הברכה
שרה רוזנפלד
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוהים את בני ישראל"...
אז אני לא איש האלוהים – ובטח לא משה
אבל לברך אתכן יקרות שלי – ממש לא קשה
עצם העניין טמון כבר בשמה של הפרשה
כך שהמשימה למצוא הקשר וקשר -אף היא אינה קשה
מסופר בה על הפרידה ממשה האיש שהיה מעל הממוצע
ועל העמידה על ההר מרחוק – ועל הירדן שלא נחצה.
לכל אחד מאתנו יש בחיים נהרות והרים
ולכל אחד מאתנו יש החמצות ,אכזבות וכאבים.
אבל רק אנשים גדולים
יודעים לאן וכיצד להלך בחיים.
אתן דודה מרים וסבתא תמר יקרות
נותנות דוגמא ומופת והשראה לכל הדורות
לילדים ,לנכדים ,לנינים -ואפילו לשכנות....
"כתוב על משה -שלא כהתה עינו ולא נס לחו
והוא ללא ספק מלמד הזדקנות נכונה.
90דב"ש תמרים
הוא יודע להשקיע בדור שאחריו -להנחיל להם סיפור וחוקיות
וגם אתן ללא ספק את הדור הבא מטפחות ומשקיעות.
משה ידע כיצד לשמור על רוח צעירה ומשמעות
ואף אתכן ניתן לראות בכל שמחה משפחתית חגים והזדמנויות
ולהעריך את כל היד החזקה האותות והמופתים
ואת איך אתן ממשיכות בהתמדה להיות מחוברות לחיים.
אני שמלווה אתכן במבט ובלב -כבר לא מעט שנים
מתפעלת ומתרגשת שזכיתי להכיר כאלה נשים
שאור עיניהן חסד – ומאור פניהם רחמים
שכל שיחה אתן – עוברת לי בנעימים
שהיחד שלהן מעורר כבוד והערכה
ואורח חייהן מלמד על הכרת הטוב ועל תודה.
אז זו הזדמנות להודות לכן על רגעים קטנים פרטיים -וגם באופן כללי
ובהמון התרגשות והערצה אליכן – "זאת הברכה" האישית והאוהבת שלי !
שרה רוזנפלד (חברה של נריה וטלי)
דברים 91
משפחת יחזקאל ויעל שאג
נדב ושירה שאג רועי שאג יאיר ועידית מבורך שאג
כרמי וטל שאג אחיה ואפרת בוגנים שאג איתן שאג
משפחת אברהם ואריאלה שאג
נועה רחל אמיר ניתאי אהוד