גיליון מס׳ 2 אגף החינוך
אגף לשירותים חברתיים
מחלקת בריאות
בימת דיון עירונית בענייני חינוך ,רווחה ובריאות || כסלו תשפ״א ,דצמבר || 2020עלות מגזין 20ש״ח
לא להחמיץ את
ייעוד התקופה
הגאון הגדול רבי שמעון גלאי שליט"א
|| עמוד 6
בדד ומתלמידי יותר מכולם
הרה״ג שמעון זיאת שליט״א הרה״ג אברהם גומבו שליט״א
״תקופת הקורונה״ כל ילד צריך
הינה זמן מאתגר מבוגר שיאמין בו
במיוחד להורים
״בגיל ההתבגרות״ מסר אישי
הפורום המקצועי של 360
בס"ד
ברכת ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין 3 יו"ל בס"ד ע"י עיריית בני ברק
ברכת מינהלת התוכנית הלאומית 5 באמצעות התוכנית הלאומית 3600
ייעוד התקופה הגאון הגדול רבי שמעון גלאי שליט״א 6 לילד ונוער שבהנהלת הרב שמעון
קשש ,סגן מנהל אגף החינוך.
ומתלמידי יותר מכולם הרה״ג אברהם גומבו שליט״א 10
ניהול פרוייקט :מני אקשטיין -
עו"ס מתכלל רואים כוחות – 360
14 בדד הרה"ג שמעון זיאת שליט״א חברי מערכת:
18 חרדה אין סיבה לדאוג הרב אריאל שטיין
22 הרב יהונתן ספרא -מנהל אגף החינוך
מדברים שפה הגב׳ צביה פריימן
הגב' ארלט מויאל -מנהלת אגף
לשירותים חברתיים
הרב שמעון קשש -מנהל תוכנית 360
וס .מנהל אגף החינוך
הרב ראובן קורלנסקי -חבר מינהלת 360
ומנהל מח' אולמות
הרב קיוי הס -רכז הדוברות העירונית
הגב' חיה לוין -דוברות העירייה
הגב' מרים צ׳צ׳יק -אחראית פרויקטים
ותוכן בתוכנית 360
ריחוק חברתי או ריחוק בריאותי הגב׳ אודליה אלקובי 26 עיצוב ועימוד:
דפוס
30 בע״מ
דפוס דיגיטלי מתקדם
ושננתם לבנך הרב יעקב וינגרטן תודתנו לרבנים הגאונים שליט"א
שעברו על התוכן.
32 כל ילד צריך מבוגר שיאמין בו מסר אישי
בגיליון זה ,ישנם דפים הטעונים גניזה.
התוכן המקצועי אינו מהווה תחליף
לייעוץ רפואי או נפשי.
35 החוויה בלימוד הגמרא הרב חיים מושקוביץ דעתכם חשובה לנו! יש לכם רעיונות
36 לדבר אומנות הגב׳ מיכל רוזנר לשיפור או נושאים שהייתם רוצים
39 ויטמינים עוזרים לקורנה הגב׳ רוחמה פרנקל
40 לקרוא עליהם? נשמח לשמוע מכם.
הפורום המקצועי של 360 [email protected]
ניתן לקבל כקובץ אלקטרוני באמצעות
שליחת הודעה[email protected] .
43 נעים להכיר מרכז ייעוץ הורים -עזר מציון תודתנו לכל אנשי המקצוע
שבאגפים ,במחלקות ובמענים
המקצועיים של עיריית בני
ברק ,ששלבו כוחות בהוצאת
המגזין לרווחת תושבי העיר.
44 הילד האילם שהתחיל לדבר הגב׳ פייגי רייניץ האגף
לשירותים
משפחה משחקת בצל הקורונה צוות משפחה משחקת 48 מחלקת חברתיים אגף
הבריאות החינוך
52 שלווה כלכלית בימי קורונה הרב ישראל גוטמן
נפש בריאה בגוף בריא 56
2
360מילים על חינוך
אחד אחד עם ראש העיר הרב אברהם רובינשטיין
בחדרם של גדולי ישראל תקופת הקורונה הבהירה עוד יותר את נחיצותה של רשות מקומית
חזקה ,יעילה ומקצועית .ההתמודדות המנצחת של עיריית בני ברק
"לכל אורך שנותיי הציבורית ,הנושא הטעון ביותר במעונם של מול האתגרים החדשים והמורכבים בתחום החינוכי ,הבריאותי
מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א וזצוק"ל ובישיבות מועצות גדולי והקהילתי ,הצריכה חשיבה מהירה ויצירה של מענים מונגשים
התורה הוא חינוך ושוב חינוך .חרדת קודש לשעה ולדורות
את הפלא המובהק הזה אני רואה באופן יומיומי בהכרעות פרטניות ומותאמים לתושבים.
לפרטי פרטים בכל סוגיה חינוכית".
"החשיבה היא תמיד צריכה להיות צעד אחד קדימה" מסביר הרב
זיכרון חינוכי מהעבר? אברהם רובינשטיין שליט"א ,מי שעומד מאחורי הפעילות הענפה
זכורני ,כתלמיד ישיבת 'אור ישראל' בצילו של ראש הישיבה והרחבה של עיריית בני ברק.
הגאון רבי יעקב ניימן זצ"ל ,ראש הישיבה היה גר בשכנות לבית
מדרש .העניות בישיבה הייתה מהמפורסמות ,וכך מערכת החשמל האתגרים החינוכיים בעת הזו הם רבים ומורכבים ,בזמן שמסגרות
החינוך עדיין מקיימות למידה מרחוק ולילדים בבית יש המון זמן
הייתה מחולקת ל 4-מתגים ,כאשר פנוי מציאות זו גם יוצרת גורמי סיכון חדשים .בשיחה עם ר"ע ניכר
כי הנושא החינוכי עומד בראש
סדר העדיפויות הגבוהה ביותר בעת
הקפדה רבה הייתה לחסוך בחשמל תעצומות זו ההגדרה. הזו "אנו פועלים במודל של קודם
ככל הניתן .היה זה לילה אחד ,ראש כל מניעה והגנה -איתור גורמי
הישיבה נכנס אל ההיכל וראה בחור החשיבה החינוכית העירונית סיכון חדשים שעלולים חלילה
רכון על לימודו כשרק מתג אחד של מעצימה את החינוך ופועל להשפיע על הילדים .לצד פעולות
החשמל דולק ,כמנהג הישיבה .רבי של תגובה מהירה ויעילה -במקרים
יעקב זצ"ל מיהר והעלה את האור להעצמתו בכל דרך ,אנחנו שכבר הסיכון הפך לסכנת נשירה
בכל רחבי בית המדרש שהואר כולו מוחשית".
באור בוהק" .בחור ישיבה שלומד ואתם כלל תושבי העיר, הפעילות נמרצת ומקצועית
תורה חייב אור מלא ויישוב הדעת שותפים לשליחות הזו. של התוכנית 360לילדים ונוער
מושלם .בן ישיבה צריך יקר והדר. המשותפת לאגפי הרווחה ,החינוך,
ככה לומדים תורה!!" הדברים חרטו מח' הבריאות ומחלקות נוספות,
בי אז רושם אדיר.
הצליחה בס"ד לבנות יכולת קיום
שגרת חיים חינוכית ואף לחזק את החוסן המשפחתי בתוך מציאות
מילה לסיום לתושבים: משתנה".
תעצומות זו ההגדרה .החשיבה החינוכית העירונית מעצימה את חינוך עבורך?
החינוך ופועל להעצמתו בכל דרך ,אנחנו ואתם כלל תושבי העיר,
שותפים לשליחות הזו. "האתגר הגדול ביותר בעבורו נשלחתי לתפקידי ,והאתגר הגדול
זו גם ההזדמנות ב 2-מילים להודות לידידי סגן רה"ע ומחזיק תיק ביותר בסדר יומה של העיר ,למעלה ממחצית היום שלי עוסק סביב
החינוך ,הרב אליהו דדון ומנהל אגף החינוך ידידי הרב ספרא ,לסגן אתגר החינוך של העיר .מערכי חינוך ,נוער ,תכניות ,שיבוץ ,בינוי,
רה"ע ומחזיק תיק הרווחה הרב יהושע מנדל ומנהלת האגף גב' ידינו עמוסות מאוד.חינוך בתקופת הקורונה?
ארלט מויאל ,לחבר מועצת העיר ומחזיק תיק הבריאות עו"ד הרב
משה מורגנשטרן ומנהל המחלקה הרב אליהו קוריץ ,לתכנית
הלאומית 360לילדים ונוער בעיר בראשות סגן מנהל אגף החינוך בראייה אישית ובראייה ציבורית ,חינוך הוא המדד המדוייק ביותר לעיר
הרב שמעון קשש הפועל בנמרצות באינספור יוזמות ברוכות ,עשיה בריאה ברוח ובגשם .מערכת החינוך והשיח החינוכי הביתי – זו עיר
מרהיבה בתעצומות .מילה אחרונה :תודה! ירוקה ופורחת .הדממת החינוך ועזובה – זהו התרחיש הנורא ביותר
תודה
3
רואים כוחות 360 - סמל של עשיה מבורכת
משלבים כוחות לטיפוח החוזקות
רואים כוחות 360 -
משלבים כוחות לטיפוח החוזקות
המרכז לאבחון ושיקום מקצועי ע"ש מרי רוזן
מיסודה של האגודה למען העיוור-הרצליה והשרון ע"ש מ.מוזס
עמותה רשומה 170000085
הקשיבה
יש מי שמקשיב לך
4
ברכת המינהלת
התוכנית הלאומית 360
לילדים ונוער בעיריית בני ברק
תושבים יקרים,
מצבי סיכון קיימים ופוטנציאליים בקרב ילדים ובני נוער, אנו עדיין נמצאים בתקופה מאתגרת הכרוכה בהתמודדות
לצד זיהוי גורמי סיכוי והגברת כוחות ומשאבים פנימיים של מתמשכת במישורים רבים .תקופת הקורנה שהחלה עוד
באמצעה של השנה החולפת לצערנו נמשכת גם עתה
ילדים ומשפחות. ומשפיעה על המצב החינוכי ,הנפשי והחברתי של ילדים
ובני נוער .אנו עדים למצוקה רגשית בקרב הורים רבים,
אנו שמחים להגיש בפניכם את גיליון תעצומות ,2פרי המתמודדים עם השפעות של מדיניות הסגר ,הכולל;
יוזמתה המבורכת של התוכנית לילדים ונוער המשתופת ריחוק חברתי ,פגיעה בהכנסות ,הגדלת פערים לימודיים
לאגפי החינוך ,הרווחה והבריאות .גיליון זה ,השותפים לה והתפתחותיים אצל ילדיהם ,בדידות וניתוק ממערכות
טובי אנשי המקצוע העירוניים ,עוסק בהקניית מידע חיוני תמיכה ,היעדר אפשרות להפגה ,אוורור ,מרחב אישי ועוד.
ומעשיר לצד כלים מקצועיים ,שכוחם יפה לתחומי החיים
השגרתיים ,מקבלים כעת חשיבות מיוחדת ,ואנו סמוכים אך מול אתגרים אלה ,אתם ההורים היקרים
ובטוחים שיהיו לרבים לתועלת .ואנו מקווים שהתוכן התמודדתם ועדיין מתמודדים באופן מעורר השראה
האיכותי שלפניכם יסייע בכך ,ובעז"ה נלמד וניישם כולנו והערצה .כדמויות מגדלות ומשמעותיות גייסתם כוחות
נפש ושימשתם חומה ומגן עבור ילדיכם בשמירה על
את שיעורי החיים המתנקזים בעוצמה לתקופת הקורונה. חיזוק חוסנם הנפשי ,החינוכי והבריאותי והקרנתם
כוחות נפש כבירים גם שלעיתים ההתמודדויות היו
תודתנו נתונה מעומק הלב לכל הנרתמים לעניין -מיטב קשות מנשוא .כולנו תפילה ותקווה שהקב"ה ימנע
אנשי המקצוע ואנשי העשייה החינוכית והטיפולית בעיריית
בני ברק ובמוסדות המשתפים פעולה עם מיזמי תכניות מגיפה מנחלתנו ונחזור לשיגרה בריאה ויציבה.
ההתמודדות וההעשרה שהיא מפעילה .תודה מיוחדת
לרה"ע הרב אברהם רובינשטיין על דלתו הפתוחה בכל עת התוכנית הלאומית 360עומדת בפני אתגר כפול – האחד,
ייחד עם צוות לשכתו ,לכל צורך ומיזם חדש לרווחת תושבי התמודדות עם צרכים חדשים בסוגם ובעוצמתם בקרב
העיר ,וביתר שאת לטובת המיזמים החדשים והמורכבים הילדים ,העולים ישירות מן המשבר כמו גם ממדיניות
הנדרשים בתקופה זו .תודה מיוחדת להנהלת תכנית ,360 הריחוק החברתי הננקטת להתמודדות עימו .והאתגר
לילדים ונוער המשותפת לאגף החינוך שבהנהלת הרב האחר ,התאמת המערך הארגוני והשירותים ,בעיבוי
יהונתן ספרא ,אגף לשירותים חברתיים שבהנהלת הגב' ויצירה של מענים מקצועיים ,מותאמים ומונגשים לקהילה,
ארלט מויאל ,ומח' הבריאות שבהנהלת הרב קוריץ .ולמנהל להתמודדות מיטבית בתוך התא המשפחתי ברקע תקופה
התוכנית הנמרץ ,איש צנוע ועתיר עשייה הרב שמעון קשש,
סגן מנהל אגף החינוך .תודה ליו"ר וועדות הגיל הגב' חוה מאתגרת זו.
נבון והגב' צביה פריימן ,לאחראי המענה ,מפעילי התוכניות
ואנשי המקצוע .תודה לרב מני אקשטיין ,עו"ס מתכלל התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער פועלת מראשית
בתכנית 360בעיריית בני ברק ,שנשא בעול יוזמה זו ונטל על דרכה על פי עקרון של הגברת מודעות אצל הורים אודות
עצמו את האחריות לעריכת המגזין עד לתוצאה המושלמת.
בברכה לבריאות ונחת,
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ומעשירה
מינהלת התוכנית 360בבני ברק
5
5
הגאון הגדול רבי שמעון גלאי שליט״א
רבה של שכונת מנחת יהודה (מתחם אוסם)
אתלההיחיעמלויאץד
של התקופה
בשיחה מיוחדת לרגל המצב
לייאוש ,לפחד ,לטירוף מחשבות ,גישה כזו היא בחינה של מה אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה מיוחדת ,תקופה לא רגילה.
שתיאר דוד המלך על יורדי הים הנקלעים לסערת ים 'יחוגו אבל צריכים לדעת שכל תקופה שמתרגשת ובאה לעולם,
ינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע' ,דרך זו ,לא נכונה לעבור יש לה ייעוד עבורנו ,הייעוד שלה הוא לדעת כיצד לעבור את
את התקופה ,זו החמצת התקופה והחטאת התכלית והמטרה התקופה הזו בצורה הנכונה .כל תקופה גם תקופת שגרה
זה הייעוד שלה ,על אחת כמה וכמה תקופה הרת עולם כמו
שלה .לא באלה חפץ ד'.
זכורני כאשר שהיתי בשיקום 'בית לווינשטיין' (לאחר התאונה הי"ר) לא יכולתי להתפלל,
שאל אותי אחד איך אני מתמודד עם זה ,אמרתי לו' :אם רצון ד' זה להיות במצב הזה",
אז זו היא התפילה הטובה ביותר' כי יהודי עושה את רצון ד׳ "
הקדוש ברוך הוא רוצה מאתנו שנעבור את התקופה ,בדרך שעוברת אלינו אשר סער מתחולל בה ,שהייעוד שלה היא
הראויה ,בדרך של הכוונת הרגשות אל המכוון הפנימי של מה הדרך כיצד אנו נעבור אותה ,שננצל אותה בצורה הנכונה.
שעובר ,לקחת את התקופה ולהניב ממנה את מה שאליה היא ישנם שני אופנים כיצד לעבור תקופה כזו ,אפשר חס וחלילה
מכוונת ,בבחינת מה שאמרו חז"ל 'רשעים מסורים בידי ליבם, לעבור אותה מתוך התערבלות והתערפלות בסערה ,להיכנס
6
לחיות את רצון ד' יתברך אבל צדיקים ליבם מסור בידיהם' .לעבור את התקופה מתוך
חיזוק והתחזקות בביטחון והתעוררות הלב באותם נקודות
עלינו להביט אל אתגרי התקופה ולאמץ אותם ,לא
לברוח מהם ,כמו יונה הנביא בנינווה .יהודי לא מפחד ,יהודי לא שהזמן מאתגר וממציא עבורנו.
חי מתוך הרגל אלא יודע שבכל עת ובכל מצב הוא צריך לעשות
את הרצון של הקדוש ברוך הוא ,אין זה משנה מהו הרצון ,וזה לחזק את ההכרה ש'בנים אנו
למקום'
גם מי שנמצא בבידוד ,צריך
להרגיש אני לא לבד' ,עמו אין בעולם שום מקרה ,התקופה הזו של התפרצות המגיפה,
אנוכי בצרה' ,הקדוש ברוך השתלבה בנקודת זמן מאד מיוחדת ,מאד יקרה ,בימים
נמצא עמך ,אין דבר כזה הקדושים שעברו עלינו בהם נדרש מעמנו אופן מיוחד שלא
שיהודי נמצא לבד' ,לא אירא להיכלל חס ושלום בכלל 'עמי לא ידע ישראל לא יתבונן' אלא
רע כי אתה עמדי להיפך 'נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ד'.
הדבר הכי משמח שיש בעולם. בעל ה'חובת הלבבות' כותב שהשלב הראשון של חזרה
'בכל דרכיך דעהו' בכל הדרכים ובכל המצבים אין לנו אלא בתשובה היא על ידי התבוננות בחסדי השם יתברך ,מתוך
לעשות רצון קוננו רצון אבינו שבשמים .זכורני כאשר שהיתי ראיית החסדים מתעורר בלב האדם הרצון להכיר את בוראו,
בשיקום 'בית לווינשטיין' (לאחר התאונה הי"ר) לא יכולתי
להתפלל ,שאל אותי אחד איך אני מתמודד עם זה ,אמרתי לו: והרצון שלא להיות כפוי טובה.
'אם רצון ד' זה להיות במצב הזה ,אז זו היא התפילה הטובה
רעיון יקר זה של הצעד הראשון לחזרה בתשובה ,מתנוצץ
ביותר' כי יהודי עושה את רצון ד'. לנו מנוסח הבקשה בתפילת 'שמונה עשרה' בברכת הסליחה
לא להיכנס לייאוש או עצבות בגלל שאין לנו בית כנסת או והמחילה ,חז"ל טבעו בברכה זו מטבע לשון מיוחד 'סלח לנו
אין לנו יכולת לקיים את המצוות בדרך שהתרגלנו אליהם ,כי אבינו כי חטאנו ,מחל לנו מלכנו כי פשענו' עלינו לשים לב
יהודי לא חי מתוך הרגל גם לא מתוך הרגל של מצווה ,יהודי חי לחלוקה הלשונית הזו ,בדרך כלל אנו מצויים במטבע הברכות
את רצון הבורא יתברך ,ובכל מצב שהוא אם כעת זה רצון ד', ב'שמונה עשרה' לשון 'מלכות' ,כמו' :מלך עוזר ומושיע ומגן'
להתפלל או ללמוד בבית עושים זאת מתוך אותה שמחת הלב
ואותו סיפוק רוחני הממלא את נפשו בעת שהוא עומד בבית ד'. 'מלך ממית ומחיה' 'מלך אוהב צדקה ומשפט'.
כי יהודי בכל מצב עושה רק את רצון ד'. והנה כאן בברכת הסליחה והמחילה ,יש כאן לשון שלובה גם
'אבינו' וגם 'מלכנו' .ההבדל בין 'אבא' ל'מלך' ,אבא רוצה ולא
הקדוש ברוך הוא זימן אותנו אל
ילדינו' תמיד יכול ,מלך יכול אבל לא תמיד רוצה.
הדבר הראשון אנו רואים שהקדוש ברוך הוא החזיר אותנו חז"ל מורים לנו שהגישה הראשונה שלנו אל בקשת הסליחה,
אל הילדים שלנו ,להיות אתם יותר ,להכיר אותם יותר ,לדבר אל ההתעוררות של התשובה היא על ידי צעקת ה'אבא' ,לעורר
אתם יותר .זו תקופה שאפשר לחזק את הקשר עם הילדים ,זו את הרצון העליון ,לבקש את הרחמים ,היות שאבא מרחם כמו
תקופה שאפשר יותר לשמוע אותם .אפשר ביחד לחשוב מה שאנו אומרים 'אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו' .הצעקה
הזו אל האבא ,צריכה לבוא קודם כל מצדנו ,היא צריכה
הקדוש ברוך הוא רוצה מאתנו. לבוא מתוך התבוננות והכרה בחסדים של הקדוש ברוך הוא
המורעפים עלינו בכל רגע ורגע ,הרגשות אלו מעוררים אותנו
להכרה שיש לנו אבא בשמים ואנו בניו ,ולעורר את הרחמים
העליונים כרחם אב על בנים.
אלו הם ממש דבריו של בעל ה'חובת הלבבות' שהשלב
הראשון לתשובה היא חיזוק ההכרה של 'אבינו' ורק אחר כך
מגיע השלב של 'מחל לנו מלכנו' כוח המחילה מתוך היותנו
ממליכים את הבורא יתברך בעולם.
חובת התבוננות זו התמזגה ,לא בכדי ,עם התקופה הזו של
המגיפה בצו הפנימי של התעוררות בהכרה בחסדי ד' יתברך
בהכרה של היותנו בנים למקום בנים לאבא שבשמים.
7
דבר מנהלת היישוב
לדעת ולחוש 'עמו אנוכי בצרה' ניקח לדוגמה את עניין בית הכנסת ,בשטף החיים הרגש לפעמים
כהה ,לא יודעים להעריך את החשיבות העליונה של בית הכנסת.
עלינו לחזק אצלנו אצל עצמנו ובקרב בני ביתנו את הידיעה להחדיר ולהתבונן שהבית כנסת הוא 'בית מקדש מעט' זהו המקום
ש'עמו אנוכי בצרה' כאשר כלל ישראל נמצא בצרה ,כלל ישראל שהקדוש ברוך הוא מתייחד עם כלל ישראל .כולנו מצפים לבניין
הם הבנים של הקדוש ברוך הוא כאשר הבנים בצרה גם האבא בית המקדש ,אבל כל זמן שלא נבנה לדאבוננו ,אז בית הכנסת הוא
המקום שבו נאמר 'ושכנתי בתוכם' .שמה בבית הכנסת השכינה
נמצא בצרה. נמצאת .עשרה שעומדים להתפלל השכינה ביניהם ,אפילו שנים
שלומדים השכינה ביניהם ,אבל עשרה שמתפללים הקדוש ברוך
להתבונן ולהרגיש שהקדוש ברוך הוא עושה לנו את הדברים האלו, הוא נמצא עמהם ומצפה ומייחל שיתכנסו ויתפללו .להחדיר לילדים
שומעים ומדברים על מקרים כאלו ואחרים ,וודאי שצריך להתפלל קדושת בית כנסת ,לדעת שבית הכנסת הוא המקום שממנו שואבים
להתחזק בתפילה שהיא יסוד החיים ,אבל בראש ובראשונה
להתמלא ברגש והודיה להקדוש ברוך הוא על ניסיך ועל נפלאותיך ויונקים רוח הקודש ,כפי ששאבנו בבית המקדש.
שבכל יום עמנו .פתאום רואים כמה חסדים יש לנו בעצם זה שאנו
יכולים לנשום ,אנו מסורים בידי הבורא יתברך ,כולנו 'מונשמים' 'ואני ברוב חסדך אבוא ביתך'
בכל רגע ובכל שנייה על ידי הבורא יתברך' ,כל הנשמה תהלל י-ה'
לנצל את המצב בו אנו מתגעגעים ללכת לבית הכנסת ,כדי
-על 'כל נשימה ונשימה תהלל ק-ה'. להחיות אצל ילדינו את הרגש ,לצאת משטף ההרגל ,לדעת להעריך
את מה שהיה נראה בעינינו הכי טבעי והכי פשוט לכאורה' ,ללכת
יהודי הוא לא 'לבד' ,הוא מיוחד!
לבית הכנסת'.
גם מי שנמצא בבידוד ,צריך להרגיש אני לא לבד' ,עמו אנוכי
בצרה' ,הקדוש ברוך נמצא עמך ,אין דבר כזה שיהודי נמצא לבד, אבל הנה אנו רואים שזה לא פשוט כלל ,זה חסד שאנו יכולים
ללכת ,זה חסד שמתאפשר לנו ללכת ,דוד המלך הרגיש זאת בכל
'לא אירא רע כי אתה עמדי'.
פעם ופעם שהוא בא לבית המקדש 'ואני ברוב חסדך אבוא ביתך'.
יהודי הוא לא 'לבד' הוא מיוחד! צריך לנצל את המצב הזה להתחזק
בייחודיות ובחשיבות של כל אחד ואחד ,זה דבר שצריך במיוחד לבוא לבית הכנסת זה לא משהו ספונטני 'שמחתי באומרים לי בית
ד' נלך' זה דבר שצריך למלא את הלב בשמחה .וכאשר באים אל
להחדיר לילדים. בית ד' 'בבית אלוקים נהלך ברגש' זה זמן לחדש בלבנו את ה'נהלך
ברגש' ,להתבונן בזה ,אני הולך לבית הכנסת ,הקדוש ברוך הוא ציווה
ילד שרואה פתאום שהמסגרת מפורקת והוא צריך ללמוד בבית אותנו ללכת לבית הכנסת והוא הנותן לנו כוח לעשות חיל .ברוך
ולהתפלל בבית ,צריך לומר לו: השם אני הולך ברגליים בריאות ,מי נותן לי את הכוח ללכת הקדוש
ברוך הוא 'הנותן לעייף כוח ולאין אונים עצמה ירבה' להתבונן בזה
דע לך בני היקר ,כאשר אתה כאן בבית לבד ,הרי
אתה ממש כמו רבי שמעון בר יוחאי שהיה במערה .זה מתוך הכרת הטוב.
לא כמו ללמוד בכיתה בין הרבה ילדים .רבי שמעון בר
יוחאי היה במערה ,הוא למד באותה צורה שהוא למד
8
לילדים ,זה נותן רוגע גם להם וגם להורים. בבית המדרש ,כי התורה 'שלו' היא חשובה לפניו
לא צריך לפחד ,ולא צריך לדאוג' ,השלך על ד' יהבך' ,צריך יתברך .כך גם כל ילד וכל יחיד בעם ישראל יש
לחזק את הידיעה שהקדוש ברוך הוא מראה שהוא בעלים על לו את הייחודיות שלו בתורה ואת החשיבות של
העולם .להכניס שמחה של מצווה בבית ,זה יוצר אווירה טובה. הלימוד שלו .כאשר אני לומד לבד בבית התורה
מצד שני' ,בוא נגיד ביחד פרק תהילים' ..גם בתור הודאה על שלי חשובה אצל הקדוש ברוך הוא כי כל יהודי
החסד ועל הניסים שבכל יום וגם להתפלל על אלו שנמצאים יש לו את החלק שלו בתורה' .ותן חלקנו בתורתך'
בצרה כי גם הקדוש ברוך הוא נמצא בצרה. כל אחד יש לו חלק בתורה.
זהירות ,כי החיים הם פקדון! במעמד הר סיני ,כל עם ישראל היה צריך להיות,
אילו היה חסר יהודי אחד הקדוש ברוך הוא לא
כמובן שלצד הדיבורים על אמונה וחיזוק ,יש להיזהר היה נותן התורה ,כי התורה נמסרה לכל יהודי
ולהישמר שלא להזיק ולא להינזק. ויהודי לכל יחיד ויחיד ,ולכן התורה שלו חשובה
צריך להדגיש ולהפנים שאין זה בגלל פחד אישי ,אנחנו לא בכל מצב ובכל עת.
'היסטריים' ולא בפאניקה בשל סכנה כל שהיא ,לא בגלל
שאנו אוהבי חיים ,אלא היות שלא אנחנו הבעלים על עצמנו, כך זה למוד התורה וכך הוא כל קיום מצווה,
אלא הנשמה היא פקדון בידינו ,על ידי הקדוש ברוך הוא 'אתה במצווה אחת של יהודי אפשר להציל את כל
נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי' ,והוא שציווה אותנו לשמור העולם כולו ,להטות אותו לכף זכות ,דווקא בעת
על החיים, שנדרשת מסירות לקיום המצווה.
פקדון צריך לשמור מכל משמר! לדעת ולהחדיר שבכל מצב נלמד תורה' ,כי
בזאת ההזדמנות צריך להודות לראש העיריה הרב הם חיינו ואורך ימינו' .התורה נקראת 'עסק' –
אברהם רובינשטיין שיחי' והצוות שלו היקר שעושים הכול 'לעסוק בדברי תורה' ,עסק אדם לא מפסיק אף
כדי שנוכל ללמוד תורה ולהתפלל ,תוך זהירות ושמירה על פעם ,כאשר אדם עושה עסק טוב ,הוא שמח,
כאשר אדם עושה מקח טוב לבו שמח ,כי 'לקח
החיים.
טוב' נתתי לכם תורתי אל תעזובו'.
שנזכה להכיר להקדוש ברוך הוא על כל הטובות שהוא עושה
עמנו ,ובזכות זה נזכה ל'ותיעצר המגיפה' שנוכל לשוב ולשבת לדבר אמונה!
ללמוד מתוך נחת ומנוחת הנפש ,ושכולם יזכו לנחת שלמה
צריך לדבר אמונה ,במיוחד ובפרט במצבים כאלו ,לתאר
מהילדים וסייעתא דשמיא בכל אשר נעשה .אמן ,כן יהי רצון.
כמה חכמה יש בכל תפוח ,בדרך הגדילה שלו והצמיחה שלו.
כמה חכמה יש בכל תפוז ,בדרך הגדילה והצמיחה שלו .לתאר
כמה 'אשר יצר את האדם בחכמה' ,כל דבר לתעל לכיוונים
חיוביים ,לשמחה ולהתחזקות באמונה .כאשר מחדירים אמונה
הקדוש ברוך הוא החזיר אותנו אל הילדים שלנו ,להיות אתם יותר ,להכיר אותם יותר ,לדבר אתם יותר.
זו תקופה שאפשר לחזק את הקשר עם הילדים ,לחשוב בייחד מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאתנו" ".
9
הרב אברהם ישראל גומבו שליט״א
מנהל ת״ת קרלין ומנהל מכון אחיה ב״ב
״ומתלמידי
יותר מכולם״
פרקי מחשבה והגות בעקבות הקורונה
בנושאי יחסי מחנכים ,תלמידים והורים
היו ואנו נמצאים במציאות שלפני חצי שנה ושנה לא חלמנו "והאלוקים עשה שיראו מלפניו"...
ולא חשבנו על מציאות אפשרית כזו.
(קוהלת).
מציאות זו ,נוגעת ומשפיעה עלינו בחיי המשפחה ,בחיי
החברה ברוחניות ובגשמיות כאחד ובכל השאיפות השונות היום יותר מתמיד ,בעקבות תהפוכות עולם ומלואו .אנו חשים
שהיו לנו "בטרם" אחד מהדברים המשמעותיים ביותר הושפעו ומבינים שבורא העולם האבא שלנו ,הטוב והמטיב והמיוחד,
"מהקורונה" .זהו מהלך החיים הרוחניים של כלל ישראל כולו, קורא לנו מלמעלה ומבקש מאיתנו ומכל אחד ואחד אנא,
מהלך שחוינו ושחיינו אותו מדור דור .זה התפילות ,הכינוסים, "תעשו חושבים" ,אל תלכו כבעבר במהלך סערת החיים
הישיבות ,הכוללים ,היכלי התורה והתפילה ,ובעיקר העיקרים השיגרתית כמו שהלכתם וחשבתם ונהגתם יום ביומו כעדר
מציאות החינוך של "תינוקות של בית רבן" אשר לימודם צאן שהולך ללא מחשבה עצמית .הקב"ה רוצה התחדשות
הרציף והטהור והחיוני ביותר לעם ישראל נקטע מדי פעם בעבודת הבורא או בצורה קשה יותר במחשבה "מקובעת"
שכביכול אני הוא המחליט לאן אני הולך ,או לאן אני נוסע .את
לאור נסיבות הזמנים והבידודים. זה אני אעשה וכך אני יאמר לעשות עבורי או פה אני אבלה ואת
וכבר אמרו חז"ל הקדושים "אל תגעו במשיחי אלו תינוקות רמת החיים שלי אני אקבע כי אני יכול ומסוגל ובר הכי.
של בית רבן" שאין מבטלים מתורתם אפילו לבנין בית המקדש
כל זה התנפץ למול עיננו וכל סוגי המחשבות הללו היו כלא
וכאן לפתע כמעט והתמוטטו לנו מוסדות תבל ח"ו.
10
וכעת שנכנסה לה שנת לימודים חדשה תשפ"א בשטומ"צ כמובן במחשבה של אמונה יודעים אנו את הבטחת הבורא
בא' אלול והרב המחנך שליט"א מקבל מולו כתה "אטומת יתב"ש ומאמרו של רשב"י "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי
פנים" שכל אחד ואחד מהיושבים מולו .פניו אינם מביעות זרע זרעך עד עולם" .זו הבטחה איתנה מבורא העולם לעם
כרגיל "מתמול ושלשום" והחיוך הנסתר אינו אותו חיוך שובה ישראל שבכל המצבים שלא תיפסק התורה מעם ישראל
הלב כרגיל וכל התחושות הטבעיות ברובן אינם באים לידי בטוי. לעולם אבל אנו מצידנו חייבים "לעשות חושבים ולחשב דרכי
פעולה האיך וכיצד למרות הקשיים נעשה זאת על הצד היותר
נשאלת השאלה כיצד ַנ ְקנה לתלמידנו את אשר הועידנו
ההשגחה העליונה בתפקידנו כמחנכי "הצאן קדושים" טוב והטוב ביותר".
תשב"ר ואיך נעשה זאת בהידור שהרי אי אפשר להקנות תורה
בעידן ה"קורונה" אחת מהבעיות
בלא "להתחבר" כראוי? הקשות הניצבות בפני עולם החינוך
ואכן אולי זאת רצה מאיתנו בורא העולם בטובו .האבא האוהב הוא הקשר החזותי והנפשי עם
"תעשו חושבים" תחשבו אחרת ובנוסף ממה שכבר הורגלתם התלמיד.
תחשבו על ערוצים נוספים בדרך "ללב" התלמיד ונשאב מידע
להכיר את תלמידינו שיח' בדרכים נוספות ממה שהורגלנו עד כידוע לכולם מאמר הגמ' במסכת שבת "אמר רבי האי
היום לאופן החזותי שהוא חשוב מאוד בפני עצמו אבל השתנה דמחדדנא מחבראי" (זה שהנני חריף יותר מחבירי) "דחזיתיה
לר' מאיר מאחוריה" (משום שראיתי את ר' מאיר מאחוריו
בעקבות מצוקות הימים. כאשרי למדתי ממנו תורה) "ואילו חזיתיה מקמיה הוה
מחדידנא טפי" (ואילו ראיתיו מלפניו ,רואה את פניו בשעת
הבה ונתחזק בערוצים נוספים הלימוד הייתי נעשה חריף יותר "דכתיב והיו עיניך רואות את
להוסיף דעת וקשר חם מלב אל לב
לתלמידנו היקרים המצפים מאוד מוריך" (ישעי' ל.).
מגמ' זו ,אנו לומדים שאת הקשר הרוחני והנפשי ואת מהות
לקנות מאיתנו אוצרות רוח. ידיעת התורה וקנינה בידיעה מקיפה ברורה קונים רק על ידי
ראיית פני המחנך הדומה למלאך ד' צבקות ופניו הקורנים
א.שיחות עם ההורים
המאירים והמסבירים נכנסים לקנין הנפש של התלמיד.
(טלפונית או אישית) לפי האפשרויות אנחנו מקבלים תלמיד "וכמים הפנים לפנים" ,כך ממש פניו המביעות והחושבות
חדש ואנו רוצים כמובן להכיר את "החוזקות" שלו כמו את והמאירות של התלמיד וסבר פניו עוזרים למחנך "להתקשר"
"חולשותיו" ואת הטבעים הטבעיים הטבועים בו ,את הרקע עם התלמיד היושב מולו ועוזר לו "להתחבר" אליו ולהעניק לו
החינוכי שלו ואת העבר הלימודי שלו וכמובן (אם ישנם) את מחכמתו ומידיעותיו ומהנהגותיו בקשר נפשי ורוחני .הקשר
המגבלות הפיזיות שהיה לו או שיש לו כגון שמיעה ,קשב וכו'
אינו חזותי בלבד אלא הוא קשר עמוק ונשמתי.
מזמן היותו לילד ועד היום.
"שיחות נפש" יחידניות
ואם נשאל מדוע זה כ"כ חשוב? ומאי נ"מ לדעת הכל? עם התלמיד :זה ָערּוץ
התשובה פשוטה התלמיד הוא "פאזל" גדול ומורכב של נפלא ומיוחד שבורא
בנין רוחני ההולך ונבנה ובס"ד הוא והיה לאיש בעל אישיות העולם נתן לנו כמתנה זה
ומורכבת רבת פנים הנותן ותורם בעל משפחה ובעל תפקידים ניתן לכל נברא ובפרט
תלמיד חכם המעניק לאחרים מאישיותו והכל תלוי בבנין נפלא לכל מחנך ומחנכת
הנבנה בעת הזאת. בישראל.
וכמה שאני יודע עליו יותר ,אני יכול בס"ד לבנות אותו טוב
יותר איכותי יותר רוחני ות"ח יותר ,וככל שאני מכיר את
מעלותיו ומגבלותיו אדע בס"ד לעקוף את הקשיים או לפרק
אותם כליל ולהוביל מהלך לימודי וחינוכי מושלם כמצופה מכל
מחנך ומחנכת בישראל ללא זאת אין תפקידו החינוכי מושלם.
"ואתן דוגמה מוחשית אחת מאירוע שקרה בימים אלו ,תלמיד
חינני וחיוני ובעל מידות השקוד על תלמודו אבל אינו מצליח
11
שיחת נפש אחת שווה יותר מעשר ( )10שעות של למידה כפי הצפיות ואף חווה נפילות מדי פעם .כולם היו משוכנעים שזו
והסברה. בעיה של קשב וריכוז והעריכו שכאן טמון הפתרון ,ואולי בתוספת
בשיחה פרטנית ,כל תלמיד חווה מול המחנך פתיחות ,מאחר הדרכה על יחסים בין אדם לחברו.
והוא לא מוגבל בחיוכים בחזות וניראות .הוא מרגיש פתוח לדבר
"מלב ללב" למחנך השואב ממנו ,וכמאמר חז"ל "וכמים פנים לאחר שיחה מקיפה עם ההורים התברר שלאור בעיה רפואית
מסוימת וחוסר חמצן בינקות נוצרה בעיית שליפה ותחושה אצל
לפנים" והנותן לתוכו כאחד. התלמיד ,המשפיע על כל המהלך הלימודי שלו וכמו"כ על כל
המעמד שלו בכיתה וכשוריו החברתיים ,וכמובן שבמקרה כזה,
שיחות נפש עם התלמיד זה הצינור הרוחני המחבר בין המחנך
לחניכו ודרך אותו צינור הוא מעניק לו מתורתו וממשנת חינוכו (כמו הפתרונות הם שונים לחלוטין.
להבדיל צינור הדלק הבא ממיכל הדלק בשאיבה לתוך המכונית וכל זה נודע והתברר ע"י שיחה רצינית ופתוחה עם הורי התלמיד
שמולם עמד מחנך אמיתי ובעל רצון .ההורים התרשמו שהוא מתכוון
ומניעה אותה). בכל ליבו לדבר אחד בלבד :טובת התלמיד והצלחתו ,שיגדל בתורה
ויראת שמים ואז החליטו לפתח את סגור ליבם ודברו בגלוי לב על
"נעשה חושבים" אולי בא לנו איתות מהשמים בסתימת ציר אחד מעלותיו וחסרונותיו ונתנו מידע יסודי וחשוב אשר שפך אור על כל
שנעשה חושבים ביותר על ציר נוסף ומשמעותי זה אולי בורא עולם
הביא לנו "מצב חדש" שבו נסגר הערוץ המרכזי כמאמר הגמ' הבנין הנעלם ששמו "תלמיד פלוני".
במסכת שבת על ידי "המסיכה" שנכפתה עלינו בלית ברירה על מכאן בס"ד ידע המחנך כיצד לתכנן את צעדיו איזו סוג הסברה
מנת שנפתח ערוצים חדשים המועילים ביותר להתפתחותם של מתאימה לתלמיד זה .איזה סוג מבחנים ניתן לו ואיזה יחס נעניק לו
למען לא יתקל במכשולים הטבעיים של מצבו הן מבחינה לימודית
תלמידנו שיח'. וביותר בחלק החברתי והרגשי שהוא המפתח לחלק הידיעות ולחלק
למען לחזק ולתת תוספת נופך וחיזוק אמיץ ולאורך זמן רב יותר התורני שלו ,אשר להתפתחותם כלם מצפים ומיחלים.
בינינו לבין תלמידנו .ולבל נשכח בינינו לבין הורי תלמידנו שיח' שהם
הם הרי השותפים האמיתיים והטבעיים לנו בעבודת הקודש עבודת ב" .שיחות נפש" יחידניות עם התלמיד
החינוך. זה ָערוּץ נפלא ומיוחד שבורא העולם נתן לנו כמתנה זה ניתן לכל
נברא ובפרט לכל מחנך ומחנכת בישראל.
כל מה שעושה בורא העולם הוא לטובה .ובודאי במחשבה ובהגות
בענין זה נזכה בס"ד לראות בישועת עולם החינוך וכלל ישראל
בכלל.
נשאלת השאלה כיצד ַנ ְקנה לתלמידנו את אשר הועידנו ההשגחה העליונה בתפקידנו
כמחנכי "הצאן קדושים" תשב"ר ואיך נעשה זאת בהידור שהרי אי אפשר"
להקנות תורה בלא "להתחבר" כראוי? "
12
אי -מייל טלפון כתובת מנהל/איש מטרה/מענה שם מענה
[email protected]. 03-6194632 טיפת חלב יואל 18 הגב' מימי קורש הקנית מיומנויות להורים לקידום המרחב הפתוח
gov.il 03-6187750 התפתחות הילד. בטיפות חלב
+משחק ככלי
[email protected] 052-5808987 מפוזר במשפחתונים, הגב' סימון וולפסון תכנית הבאה לתת מענה לילדים התפתחותי
[email protected] 03-7707391 גנים ותלמודי התורה הגב' יפעת גלבוע ופעוטות שאותרו בסיכון התפתחותי חצר פעילה
בעיר רגשי. מרכז לגיל הרך +
הירדן 31 מענה מקצועי לילדים בגיל הרך בעלי נתיבים להורות
קשיים רגשיים והתנהגותיים ולהורים תמיכה ביתית –
גיל הרך [email protected] 03-5776492 האגף לשירותים עו"ס הגב' אסתר אומנה יומית
[email protected] 03-5704554 חברתיים רחוב הרב רוטנר בעלי מוטיבציה לשינוי
תוכנית הנותנת מענה לילדים בסיכון גן ספר
כהנמן 107 הגב' רחל כהן
רש"י 28 מגיל לידה עד 18אשר משפחתם העשרת שפה
נקלעה למצב סיכון עקב משבר. מעגן קריאה -
[email protected] 054-8455396 גני ילדים הגב' ציפי רוטשילד אטרקציה לימודית חווייתית להעשרת
עולמם של הילדים בידע ,כלים רגשיים אחיה
מפוזר בתלמודי התורה [email protected] 054-8455396 הרב חיים מושקוביץ וחיבור אל עולם הספר המופלא
מענה לילדות הגנים בעיר בנשוא שפה
ותקשורת.
שיפור היכולות ההתפתחותיות של
ילדים
[email protected] 073-2286441 מפוזר בגנים הגב' צביה פריימן העצמת ילדות בגילאי ,3 – 6עידוד פיתוח תוכנית אור
ועיבוד תכנים רגשיים באמצעם טיפוליים משפחה משחקת
ומגוונים והדרכות הורם לליווי התהליך.
[email protected] 03-577618103 מפוזר ברחבי העיר זמן איכות משפחת באמצעות המשחק .הגב' רבקה פלקוביץ
אי -מייל טלפון כתובת מנהל/איש מטרה/מענה שם מענה
[email protected] 03-5789228 הירדן 31קומה ג׳ הגב׳ עינת ישפה קידום רווחתם הרגשית של ילדי ,בני דלת פתוחה
נוער ומשפחותיהם מתוך ראית הצרכים בשירות פסיכולוגי
[email protected] 03-6170320 ההתפתחותיים במערכת המשפחתית
[email protected] 052-7185320 חינוכי
073-3956741 החינוכית והקהילתית
[email protected]
073-3956740 האגף לשירותים הגב' בת שבע טיפול רגשי קבוצתי בקבוצות קטנות ע"י טיפולים רגשיים
[email protected] חברתיים רחוב הרב קצנלבוגן/מ"מ הגב' תרפיסטים מקצועיים בתחמי התרפיה
כהנמן 107 אילה זינגר השונים
המכון להכשרת מנחות הגב׳ רחל לייפר מתן מענה ערכי ומקצועי בתחום הורות לגדל ולגדול
הורים – בעל התניא 12 ומשפחה ,באמצעות הנחיה קבוצתית או
על גילאי
פרטנית.
עזר מציון הגב' שמחה פפויפר מתן יעוץ הכוונה ולווי ,להורים ,אנשי מרכז מידע ויעוץ
רח' רבי ישמעאל 7 הגב' תחיה פוזן חינוך ואנשי מקצוע בדילמות שפוגשים הפרעות בקשב
עזר מציון ילדים הסובלים מהפרעת קשב ו/או ובלמידה
רח' רבי ישמעאל 7 למידה במישור הקוגניטיבי ,התפקודי, מרכז מידע ויעוץ
החברתי והרגשי. עזר מציון
מתן מידע הכוונה יעוץ ולווי להורים
לילדים המתקשים בתחום ההתפתחותי,
הרגשי -נפשי ,החברתי ,התקשורתי,
ההתנהגותי ,ובתחום הנכויות והצרכים
המיוחדים .וכן לאנשי חינוך ומקצוע.
[email protected] 055-6745848 בית רואים כוחות הפעלת קבוצת העצמה לילדים ובני נוער הרב מני אקשטיין רואים כוחות
כהנמן 131 לחיזוק החוסן הנפשי.
13
הרב שמעון זיאת שליט״א
מנהל ת״ת שתילי זיתים
בודד או יחיד
ינחנו ,שזהו תיקוות כל נברא להיות מושגח בהשגחה פרטית, נדמה שבתקופתינו שנשמעים בה בכל עבר ופינה המילים –
ומלווה בסיעתא דשמיא על כל צעד ושעל ,ומאידך איכה ישבה מאומת – בידוד – סגר ,ניתנת הזדמנות לחדש גישה בנושאים
מרכזיים המהוים חלק בלתי נפרד מחיי היום יום ,אין ספק
בדד ,שפל המדרגה ,הסתר פנים גמור. שכל אחד מסתובב במחשבה מה ה' יתברך רוצה ביצירת
המצב הנוכחי .והרי הדיבור אלינו בשפה של קול ה' בכח...
מכאן שביד האדם לשייך את עצמו לכאן או לכאן ,ועולמו הפנימי
של האדם קובע זאת ,מי שחייו מלאי תוכן סיפוק וחדוה מתוכן קול ה' שובר ארזים ...ואין איתנו יודע עד מה.
חיים אמיתי הרי המושג בדד אצלו ,מובדל ומיוחד ,המרומם
אבל כבר אמר מרן הרב שך זצוק"ל על דברי הגמ' בבא
מסביבתו, מציעא דף פ"ה ע"ב ,אמר ר' יהודה אמר רב מאי דכתיב מי
האיש ויבן זאת ...על מה אבדה הארץ ,דבר זה אמרו חכמים
בדד -שיודע מה תפקידו ותכליתו בעולם וחותר לזה כל חייו, ולא פרשוהו ,אמרו נביאים ולא פרשוהו עד שפירש הקב"ה
בדד -מלא סיפוק ושמחה מתוכן חייו המלאים עסק תורה
בעצמו שנאמר על עזבם את תורתי.
ומצוות,
ושאל מרן היתכן? דבר שחכמים ונביאים לא ידעו להסביר
בדד -אינו להוט לחיי מותרות ולקניות מחנות לחנות שהצורך כיצד מצפים מכלל ישראל שיבינו ומדוע נתבעו על כך?
היחיד הוא החבר אמר – סיפר – ראיתי אצלו. ותירץ מרן – אמת חכמים לא ידעו נביאים לא ידעו ,אבל אדם
על עצמו יכול לדעת ולהבין ,לב יודע מרת נפשו .ואם כך מותר
בדד – משתתף בשמחות כדי לשמח אבל אינו מחפש כל ערב
לנו לנסות להציע.
לאן הולכים ארוע או שמחה שלא בדיוק צריכים אותו אלא הוא
צריך את עצמו שם. מצאנו בתורה 2פסוקים,
בדד -מרחיק את עצמו ואת בני ביתו מכל פגעי הטכנולוגיה א) "ה' בדד ינחנו" .ב) "איכה ישבה בדד".
המכלה גוף ונפש ועושה לכך משמרת למשמרת. אותה מילה עם שתי משמעות ועולמות ,מצד אחד ה' בדד
בדד – מקיים בעצמו "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב",
"וזוכה לה' בדד ינחנו"" ...וישכן ישראל בטח בדד".
14
ר' אלעזר בן ערך אומר לב טוב שבכלל זה כלול הכל ,הנהגה זו שיא הרוממות
משפיעה מאוד על הסביבה בה הוא נמצא ויוצרת אוירה חיובית של
הטבה ופרגון אחד לשני ואחוה שלום ורעות וזאת גם כשלא נראה אבל הריק מתוכן ,וכל סיפוקו ממירוץ אחרי דברי חיצוניים ,הרי
לעין כי שפת הלב מדבר וכמים הפנים אל הפנים כן לב האדם הבדד אצלו הופך לאיכה ,כי כאן הוא נפגש עם עצמו שאין לא ולא
לאדם .והזולת מרגיש זאת היטב במאור פנים ועין טובה של חבירו,
לעומת זאת לב רע ועין רעה בטובת חבירו יוצרים את ההיפך אוירה כלום ,ובמה ישמח.
של פירוד שנאה ותחרות. מאומת – בידוד – סגר ,וגם את השמחות נאלצים לקיים בחיק
אם כן צריך רגש אחריות לקנות מידות והנהגות אלו שלא נהיה המשפחה המצומצם ,יתכן מאד שזה הקול הקורא לכולנו
אותה מילה עם שתי משמעות לחזור – לעצמינו לתפקידנו העיקרי בחיים לרגש הרוממות של
ועולמות ,מצד אחד ה' בדד
ינחנו ,שזהו תיקוות כל נברא "וישכן ישראל בטח בדד"
להיות מושגח בהשגחה לחזור – להרחיק מתחומינו כל היסתאבות בפגעי הטכנולוגיה
פרטית ,ומלווה בסיעתא
דשמיא על כל צעד ושעל, "סגר מלא"
ומאידך איכה ישבה בדד ,שפל
המדרגה ,הסתר פנים גמור לחזור – לבית – למשפחה לחזק את הקשר הטוב פנימה.
לחזור – לקיים שמחות ללא הוצאות וטרדות מיותרות המעיבים
אדם המזיק לסביבה בה אנו שוהים.
ומפריעים להתעסק בעיקר לשמוח שמחה טבעית באמת.
2נקודות אלו:
א) לחזור לתוכן חיים אמיתי נקודה נוספת – נדרשים אנו לעטות מסיכה ,כל אחד
ב) לקנות לב טוב ועין טוב על הזולת בודאי הרגיש בימים הראשונים אי נעימות לצאת כך,
ואת"ל הא בהא תליא ,כי היחיד המלא סיפוק מעצמו, ולאו דווקא בגלל המראה החיצוני ,אלא גם ובעיקר
ממילא יש לו עין טובה ושמח בטובת זולתו ,והוא בדד - ההרגשה שיתכן שאני אדם המזיק ,ומשהו אצלי עלול
יחיד המכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. להזיק לזולת ולסביבה בה אני שוהה ,אף שכלפי חוץ
הכל נראה בסדר ואינו נראה לעין.
ללמדנו שהתועלת והנזק ההשפעה הטובה לסביבה והיפוכה אינה
רק בדברים מעשיים הנראים ,אלא גם בדברים שאינם נראים,
ניקח דוגמא בדברים שבין אדם לחברו.
נאמר בפסוק סור מרע ועשה טוב – בטוב ,הזכיר עשיה ,לעומת זאת
ברע ,סור מרע גם ללא עשיה.
כותב הרד"ק על הפסוק בזכריה פרק ח' פסוק י' "ואיש את רעת
רעהו על תחשבו בלבבכם" – שעצם מחשבה רעה על חבירו שנאה
או שדן לכף חובה ,או עין רעה בטובת חברו ,זה עצמו עבירה גם אם
לא הגיע לידי מעשה.
נשמע מכאן שמוטל על האדם לקנות לעצמו הרגל ,לחשוב טוב על
הזולת ולרצות להטיב לו ולשמוח בטובתו .וכבר אמרו חז''ל באבות
15
וכל בניך לימודי ה' – ורב שלום בניך
הנפש בהתאם לכל גיל וצרכיו .וכפי שמסופר על רבי אלחנן צעירי הצאן ילדי ובחורי ישראל אשר גידולים וחינוכם מוטל
וסרמן זצוק"ל שפעם באמצע שמסר שעור בישיבה נכנס ילד עלינו ההורים והמחנכים עלינו בס"ד להחדיר ולהפנים בליבם
פעוט ופנה אליו רבה פושקלי (קופסת גפרורים) והרב הושיט
את ידו לכיס והוציא קופסת גפרורים ריקה ,ונתן לילד במאור הרך:
פנים ,מתברר שהרב היה אוסף לילד קופסאות כאלה לספק
א .את ההרגשה של ויגבה ליבו בדרכי ה' – רוממות.
את חפצו ולשמחו.
ב .את ההרגל של לב טוב ,להטיב לזולת ולשמוח בהצלחתו,
כמו"כ לשמוע את חוויותיהם ותוך כדי להעביר מסרים ולכוון.
בעיקר בשבת קודש בהנהגת סעודת שבת מתוך חויה של אזי זו הצלחה לדורי דורות.
קדושה ,זמירות שבת עם בני הבית בחשק ושמחה ,תוך כדי
וורטים יפים על פרשת השבוע המקנים אהבת תורה ,סיפורים הרי כל ילד ובחור שיתהלך ברגשי אושר ורוממות על כך
יפים ומעניינים על גדולי ישראל מעשיהם והנהגתם (וכמובן, שזכה ליגדול ולהיות מהדבוקים במצוות ה' ובתורתו ,ודרך
זה דורש הכנה) ותוך כדי להמתיק במטעמים ולכל ילד ממתק והנהגת חיינו אמונים על זה .ממילא הוא רואה את כל אלה
שלא זכו לכך כמסכנים ונחותים (גם אם כלפי חוץ מנסים
אישי.
להפגין עליזות)
ומעל הכל יחס מיוחד לכל אחד מבני הבית – לשמוע את
הדברי תורה שהכינו או סתם חוויות שחוו במשך השבוע כל הרגשה זו של הצעיר מלבשתו עזות דקדושה ,ואינו מתבייש
אחד לפי גילו ,שלא לדבר על הלימוד בצוותא אבות ובנים, מהם ואינו מקנא בהם ואדרבה הם צריכים להתבייש ממנו
בגישה של חברותא ,ואם צריך עזרה תוך כדי ולא גישה של ולקנאות בו ,כי אז לעולם לא יעלה בדעתו להתחבר אליהם
וללמוד ממעשיהם ,אבל חינוך עם הרגשה שאני מוגבל (נייבך)
תביעה וביקורת כי אז הילד לא יאהב את הלימוד הזה.
אין לזה קיום.
לשתף את בני הבית בהכנות לשבת ,כשלכל אחד תפקידג.
ידוע המעשה עם רבי משה פיינשטיין זצ"ל שהגיע אליו יהודי
קבוע לפי גילו( .בזה אנחנו מרויחים גם הקנית רגש של אחריות בהבעת כאב ,הרי מסרתי נפש למען שמירת שבת כי בכל
לתפקיד המוטל עלי) ,וכן לשתפם בחוויות של ההכנות למצוות שבוע פוטרתי בעבודתי מסיבת היותי שומר שבת ועלי היה
שהזמן גרמא ,אם זה בקנית ד' מינים ,בנית הסוכה ,בפסח לחפש מקום עבודה חדש בכל שבוע ושבוע ,ולמרות זאת לא
ההכנות לחג וליל הסדר אפית המצות וכו' וכו' ,וכן בחנוכה זכיתי שבני ימשיכו בדרכי ,ענה לו הרב ודאי תגובתך לפני בני
ופורים ,אלו חוויות נעימות של מצוה המחברים את הילדים הבית היתה אוי מה יהיה עם הפרנסה ,ואוירת נכיאים שררה
לאהבת תורה וקיום המצוות( ,אולי דווקא בתקופה זו שאנחנו בבית בכל שבת .בניך שחוו שבתות כאלה ודאי לא מעונינים
יותר בבית עם בני הבית זו ההזדמנות להפוך את המצב לחזק בכל שבת ,תשעה באב ,ולמרות מסירותך לא המשיכו בדרכך.
את בדק הבית בקשר וחויות כאלו) הנהגה זו משביעה נפש לעומת זאת צעיר הגודל עם בסיס נפשי איתן מהבית ,וגם
שוקקה של הילדים ולא ייפזלו לרעות בשדה אחר .וגם יעבירו במקומות החינוך התלמוד תורה והישיבה ,וגדל מתוך חוויה
זאת לצאצאיהם אחריהם לדורות עולם ,וכפי שאנחנו אומרים של קדושה בכל הנוגע לקיום תורה ומצוות הרי מתחבר ואוהב
כל יום ,אמת ויציב ונכון וקים וכו' ואהוב וחביב ונחמד ונעים את זה ,ומתקיים אצלו ,והוא גם בחינת טופח על מנת להטפיח
וכו' ומקובל וטוב ויפה עלינו לעולם ועד ,אמת -שיהיה מתקיים
לצאצאיו אחריו ולכל סביבתו.
לעולם ועד .צריך שיהיה אהוב וחביב נחמד ונעים.
מובא בשם הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ''ל על מה שאנחנו
תכן שזה דורש השקעה על חשבון זמן הלימוד אבל הרי אומרים בברכת התורה והערב נא ה' אלוקינו וכו' ונהיה אנחנו
כבר נפסק בש"ע שמצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים וצאצינו וכו' ,שכאשר יש את ה-וערב נא ,זה הערובה שנהיה
אנחנו וצאצאינו יודעי שמיך וכו' .המשך התורה לדורות וכפי
מבטלים תורה בשביל זה. שאמרו חז''ל "מצוות שקיבלו עליהם בשמחה נתקיימו בידם"
נקודה נוספת ,עין טובה ולב טוב לחשוב טוב על הזולת להטיב כיצד ההורים יכולים להצליח בזה?
לו ,ולשמוח בהצלחתו – מידות טובות – אפשר להרגיל על ידי
מעשה חסד דוקא עם בני הבית ,גם השיח בבית פירגון והטבה האמת ניתנת להאמר שאין תפריט ומתכונת לכך ,אבל ננסה
להעלות כמה נקודות :
לזולת ,ולא ביקורת.
אוירה בבית טובה של שמחה ,של פירגון הדדי ויחס טובא.
אם נצליח בס"ד בנקודות אלו כמובן לפני הכל עם תפילה לבני הבית ולזולת ולא של עצב או עצבים ואוירה ביקורתית.
תמידית שלנו ההורים על הצאצאים .כי אז הכשרנו אותם
להיות כלי מחזיק ברכה עמוסים באהבת תורה ויראת שמים דוגמא אישית של ההורים .כל ילד ונער מחובר לבית ופועל
ומוכתרים במידות טובות ,שמחים וטובי לב ,שכל רואיהם בהתאם למסרים שמקבל מהבית ,הדוגמא האישית שרואה
יכירום כי הם זרע ברך ה' .ויתקיים בנו – וישכן ישראל בטח-
וחווה מצד ההורים הוא שישפיע עליו לגדול נפשית ורוחנית.
בדד מובדל ומרומם.
להיות קרובים לילדים ולשים לב לספק את צרכיהםב.
הנפשיים מלבד צרכי הגוף ,לא פחות חשוב ואף יותר ,צרכי
16
אי -מייל טלפון כתובת מנהל/איש מטרה/מענה שם מענה
0504123648@Bbm. 050-4123648 מפוזר בישיבות הק׳ הרב זאב שוורץ פרויקט חונכים לקידום תלמידי חונכים לבני
org.il בעיר הישיבות. ישיבות +בצוותא
050-4123648 הרב זאב שוורץ
0504123648@Bbm. מפוזר לילדי תלמודי מיכה וקידום רגשי ,חברתי ולימודי חונכים לילדים יד
org.il 052-7611331 תורה הגב' חיה אלבוים ילדים ובני נוער. אליעזר
מועדונית
[email protected] אהרונוביץ 31 סיוע לימודי ,חברתי ורגשי הזנה
והדרכה להורים. אינטנסיבית
[email protected] 03- 6770303 רח' הרב לנדא 14 הגב' אסתר הוכוולד מרכז למידה
אבחון טיפול לילדים בעלי קשיים עירוני שירת יוסף
לימודים.
[email protected] 03-6161067 רח' רבנו אשר 6 הרב יוסף גרליץ מרכז יעוץ והכוונה לבני הישיבות ,אבחון מרכז נוער
מנחם בגין 23 וקידום התלמידים בלימוד הגמרא. הקשיבה
[email protected] 053-2226596 הגב' תהילה דומב מרכז חברתי לבני נוער דתי לאומי, מרכז נוער יישובי
מענה מקצועי בקורסים שונים ופעילויות – פרדס כץ
ילד ונוער
בשעות הפנאי.
[email protected] 0527167040 מפוזר בקהילות הק׳ איחוד בני הישיבות מרכז חברתי לבני נוער דתי לאומי, מרכז נוער–
בעיר מענה מקצועי בקורסים שונים ופעילויות קהילתי 'מעגלים'
בשעות הפנאי.
[email protected] // 0732286441 // מפוזר בתלמודי התורה הרב יוחנן אייזן // סיוע לתלמידים המתקשים בלימודי מרכזי למידה
[email protected] 0527649956 בעיר הרב צבי ינקלביץ הגמרא בתלמודי התורה ,מרכז רב בגמרא -אחיה
הגב' מרים ניימן תחומי הנותן מענה מוקדם לילד. //מאירים את
miriamn@youthfutures. 052-6130280 מפוזר בבתי ספר בעיר הענקת כלים ללמידה למקשים תוך
org מעקב צמוד ועקבי ,פעול בתלמודי העולם
פותחים עתיד
תורה שונים.
– התכנית למימוש הפוטנציאל הטמון
בילד ,בכל מרחב חייו.
@o0504115819 050-4115819 המרכזים ממוקמים הרב יצחק אוסטרליץ פרוייקט חונכות לילדות לשיפור מרכזי למידה
gmail.com בתוך 4סמינרים בעיר: ההישגים הלימודיים ומהבחינה הרגשית מנוף
וולף ,גור ,מאיר ,ויזניץ
7660802@gmai
l.com 0527660802 מפוזר בתלמודי התורה הרב יצחק משה סדנאות לתלמידים במטרה להקל על שערי הישיבה
בעיר שטיין המעבר לישיבה -כלים להתמודדות
חברתית רגשית
17
עמגםל'יקםו האחתוזהקואותר'
מוטרדים? לחוצים? תעלו על הקו ,ותגלו את האור!!!
8מרחבים קוליים ועשרות תכנים מקצועיים מחכים לכם להאזנה בכל עת!
המרחב הקול המרחב הקולי החינוכי
נושא תחום הקשה שלוחה מרצה נושא הקשה שלוחה
1הרציונל והחובה בעטיית מסכו 3 הרה״ג רבי משה בלוי שליט״א -ראש ישיבת ״משכן תורה״. התמודדות מיטבית מול אתגרי החינוך בעת הזו 1 1
2
הרה״ג רבי יהושע פינק שליט״א חופשה מחוץ לקופסה שלוחה
דמו״צ בעלז בני ברק.
כל מה שאתם צריכים לדעת על 2 רפואה לעבור זמנים מאתגרים ברוגע ובשלווה 3 2
האפידמיולוגיה של הקורונה 3 1 הרה״ג רבי גואל אלקריף שליט״א
ראש ישיבת ״דרך החיים״.
4בדיקות קורונה -עד כמה זה חי מודעות ויידע -הכרת נפש האדם 4
הרב שמחה צישינסקי -יו"ר מרכז קיויתי. חממה רוחנית בראי ההיסטוריה.
1המלחמה בקורונה עוברת דרך ה סוד ההצלחה -לחיות נכון את הרגע 5
הרב גולדדווסר שליט"א ביטחון בבורא ודימוי עצמי – הרצאה לבני הנעורים. חדש!
מועדים לבריאות! 2 מרצה בכיר במרכז הלמידה אחיה.
איך עוברים אותם ללא קילוגרמ 6
הרב דוד ברוורמן שליט״א -מרצה בכיר.
תזונה 7
2 הרב מיכאל זכריהו שליט״א
3מתבודדים ואוכלים? איך להתמוד מרצה בכיר בפרוייקט שערי הישיבה .360
4חדש! על תזונה וקבוצות סיכון הרב מיכל מנדרוביץ שליט״א "הן עם לבדד ישכון" 8
מרצה בכיר ומפקח בחינוך העצמאי.
5חדש! על סוכרת וקורונה תחל שנה וברכותיה -החזקה נכונה של שגרות לימוד 9
הרב מיכל טראובה שליט״א במציאות משתנה
6חדש! הסיכון שבתת תזונה מאבחן דידקטי בכיר בארגון מאירים. 10
קשר משתק -בניית תקשורת חיובית עם הילדים 11
המדריך לשינה המושלמת 1 הרב חנוך דרורי שליט״א -יועץ חינוכי בכיר. 12
כלים מעשיים להורים לחיזוק החוסן הנפשי
עישון וקורונה -קשר חיובי או 2 בריאות הרב דוד וסרמן שליט״א -מטפל בכיר למתבגרים. אומרים לא לפחדים -כיצד לסייע לילדים ומתבגרים 13
3 4 חדש!
מגבירים את מערכת החיסונית 4 הרב דוד ליכטמן שליט״א -מטפל בכיר ומאמן קש״ר. להתגבר על חרדות ופחדים
של הגוף -ויטמין סי 14
הרב שלום קמינר שליט"א איך נדבר שהילדים ידברו אלינו?!
10צעדים למניעת הקורונה יועץ חינוכי במרכז הלמידה אחיה. 15
כיצד נשמור בימים אלו 16
המרחב הקו הרב צבי ינקלביץ שליט״א על זמני לימוד איכותיים׳
מנהל תוכנית מאירים את העולם -גמרא.
נושא הקשה שלוחה ונשמרתם -בניית חוסן נפשי אצל ילדים
הרב מרדכי קליין שליט״א מחנך ומרצה במרכז הלמידה אחיה.
צליחה כלכלית -כל מה שצריך לדעת כדי 1 4 להתמודד ולא להתמוטט -
המשבר בשלום הרב חנוך דרורי שליט"א דוגמה אישית לילדינו והדרכה לצמיחה ולהצלחה
2 יועץ חינוכי ומרצה בכיר.
כלים מקצועיים ומעשיים לניהול כלכלה 3
3 המרחב הקולי הפסיכולוגי -סוציאלי
סגולות לפרנסה וכלכלה
מרצה נושא הקשה
אפשרי זה בריא -מתכונים קלים ופשוטים
הגב׳ גיטה לויפר -מנהלת המכון להכשרת הורים איגרת מאתגרת להורים בעת הזאת 1
ותוכנית לגדול ולגדל 360
משפחה וכלכלה -על אמונה וכסף 4 התמודדות עם ילדים בעת שגרת חירום 2
הגב‘ עינת ישפה מנהלתהשירות הפסיכולוגי החינוכי. תפיסת המשבר כמצב חולף או כתחנה של ניסיון 3
המרחב הקולי של ״המכון להכש ר‘ חיים דיין ,עוס קליני ויו"ר מכון הקשב אומרים לא לפחדים -כלים אמיצים להתמודדות עם 4
בשיתוף תוכנית 60 ומנהל תוכנית ‘מצליחים .‘360 - פחדים של ילדים
5
מרצה ה שלוחה הגב׳ יפעת גלבוע -עו״סית קלינית ומנהלת מרכז הורים מריבות בין ילדים למה זה קורה ומה עושים? 6
וילדים בגיל הרך ונתיבים להורות – 360 חדש!
מזוגיות להורות -סוגיות בהורות צעירה 7
ישי ברט -עו״ס קליני ומנהל את מרכז מתבגרים -הורים
המשפחה כחממה לגידול חברתי
הגב' מיכל בן יצחק , ,עו"סית מנהלת תכנית "צעד
הגב׳ אסתר ברגמן 5 ראשון"-הורות צעירה ,המרכז לגיל הרך ,בני ברק איך לווסת ולהרגיע את הפעוט :ביסוס סמכות הורית 8
הגב׳ יהודית הילדסהיימר מייצבת 9
הגב׳ אודליה אל-קובי -מנהלת מרכז ׳תעצומות׳ 10
וקבוצות חברתיות 360 מאלתרים בכיף -שימוש בהומור במצבי לחץ ודחק 11
12
הגב׳ סמדר וולפגור -פסיכולוגית קלינית, התמודדות עם מצבי לחץ ומתח-
בתוכנית חצר פעילה 360 מחשבה משנה מציאות
הגב׳ אסתר לסיצין -שחקנית ואמנית במה התמודדות עם רגרסיה התנהגותית
בעקבות מצבי לחץ ומתח
הגב׳ עינת ברגד -פסיכולוגית קלינית
בשירות הפסיכולוגי החינוכי ההורים כדמויות מגדלות ומשמעותיו
הגב׳ אביטל טארלב -פסיכולוגית קלינית ניהול משבר כאדם וכהורה מהפן הפסיכולוגי 13
בשירות הפסיכולוגי החינוכי
הגב׳ לאה בורנשטיין
הגב׳ מירה ניימן -מטפלת זוגית ומנהלת את
תוכנית פותחים עתיד 360 ממצב חירום לשגרת חירות- 14
הדרכה וכלים מעשיים להורים
הגב׳ קרן עובד – עו״סית קלינית,
ומנהלת מרכז הורים וילדים -גיל חביון
ר׳ אלי מושקוביץ -מנהל מרכז ״תרפי חי״,
ומפעיל טיפולים קבוצתיים 360
קו החוזקות מספר
אחד לעיר
המרחב הקולי המקצועי של עיריית בני ברק באמצעות 360
חזקה!
האגף לשירותים חברתיים
אגף החינוך
מחלקת בריאות
073-3134005
המרחב הקולי המקצועי של עיריית בני ברק באמצעות 360
חדש! המרחב הקולי של א.מ.ב.י. קולי הבריאותי
מרצה נושא הקשה שלוחה מרצה שא
חן הורביץ ,מנכ"ל ארגון המגמגמים בישראל על גמגום ודרכי התמודדות 1 6 עם ד"ר הרב ציון שולסברג - מסכות
מנהל היחידה לטיפול באוכלוסיות מיוחדות
גב' עדי רימל קלינאית תקשורת ותיקה גמגום אצל ילדים 2 עת על קורונה וילדים
במשרד הבריאות ורופא משפחה. ונה
"אור יקרות למול הנרות" תוכניות ושידורים מיוחדים לרומם את ימי החנוכה
עם ניצוצות אור ותוכן חינוכי מעצים ומחזק ד"ר אופיר מינצר חנה -רופאת ילדים בקופ"ח מכבי. זה חיובי??!
דרך הצלחת!
מרצה נושא שעה תאריך הקשה שלוחה עם ד״ר אסף צביון מנהל רפואי קופ״ח מאוחדת ב"ב.
לוגרמים עודפים?
הרה"ג ר' יוסף צבי ברייער שליט"א קבעו שיר ורננים 21:00 מוצאי שבת פר' 1 7 ד״ר יותם שנר התמודד עם אכילה רגשית?
ראש ישיבת בעלזא בית חלקיה רב שיח חינוכי בליווי כלי נגינה וישב כ"ו כסלו מנהל אגף המעבדות של קופת החולים לאומית
איך לגדל ילדים שמחים ומרוצים? 21:00 נר ג' דחנוכה
הרב הלל פלאי שליט"א מחנך ובעל מנגן איך לעורר אווירת שמחה בזמנים קשים? 21:00 הגב׳ רוחמה פרנקל – דיאטנית
ויועצת למשרד הבריאות
בנושא תזונה במגזר החרדי
הרב אהרון מרגלית מאפלה לאור גדול יום ראשון כ"ז כסלו 2 מר ניר כהן ,דיאטן קליני,
מח"ס "אתהלך" הדרך להתרומם ממצבים חשוכים נר ד' דחנוכה 3 יועץ תזונתי של משרד הבריאות
4
הרב צביאלי בן-צור בימים ההם בזמן הזה יום שני כ"ח בכסלו פרופ׳ נגה קורנפלד שור ת
מרצה בכיר ערכים חינוך להתמודדות עם פגעי הזמן נר ה' דחנוכה ראש המעבדה לאקולוגיה -מדעי החיים – תל-אביב בי או שלילי?
הנרות הללו קודש הם -פתיחה לסדרה הרב משה בויאר 21:00 יום שלישי כ"ט מר אוהד אשור -מנהל מוקד גמילה מעישון סונית
בכסלו במשרד הבריאות
נשיא מכון "ויועצנו כבתחילה" איך להעצים את נפש הילד נה
נר ו' דחנוכה הגב׳ עינת אופיר -תזונאית מחוזית
בלשכת משרד הבריאות תל-אביב
הרב חיים צבי יאקאב ומנותר קנקנים -פתיחה לסדרה 21:00 יום רביעי א' בטבת 5
מרצה בכיר איך לחנך למשמעת בזמנים של חוסר נר ז' דחנוכה הגב׳ יעל לרר -ממחלקת בריאות וסביבה
אפשרי זה בריא -בעיריית בני ברק
הרב חנוך דרורי ודאות ושגרה? יום חמישי ב' בטבת 6
מרצה בכיר נר ח' דחנוכה
נר לאחד נר למאה -פתיחה לסדרה
איך לטעת בטחון עצמי בילד למרות הקשיים?
חדש! "סוד החינוך בשיגרה לא שגרתית" הקולי הכלכלי
בהנחיית הרב אהרן איראם משגיח בישיבת 'רינה של תורה' ומנחה הורים בכיר
מרצה
נושא הקשה שלוחה ת כדי לצלוח את
למפגש" :אתגרים חינוכיים בתקופה לא שגרתית" 1 ר׳ ישראל גוטמן - לכלה נכונה
מומחה לכלכלת הבית,
למפגש" :תקשורת מקרבת בין הורים לילדים" 2 8 מנהל מקצועי בארגון ״מסילה״
למפגש" :חשיבות האמון בילד ,ואיך יוצרים אותו" 3
שוטים.
למפגש" :איך לחנך למצוות כיבוד הורים בעולם מתירני" 4 הגב׳ חייה סטשבסקי -עו״ס קלינית,
מרצה במכון להכשרת מנחות הורים בבני ברק
שידורים חוזרים -תוכנית "שבוע החינוך" -דברי חיזוק והדרכות חינוכיות הכשרת מנחות הורים ומשפחה״
ת 360לילדים ונוער
מרצה נושא הקשה שלוחה
מרן רבי ברוך דב פוברסקי -ראש ישיבת פוניבז וחבר מועצת גדולי התורה 1 ימי הרחמים בצל המשבר .הכנה רוחנית 9 נושא הקשה
2 לקראת ימי הדין המתקרבים -בראשות
מרן רבי שמעון בעדני שליט"א -חבר מועצת חכמי התורה 3 מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט״א - .דבר מחלות כרוניות אצל ילדים 1
4
המשפיע הגה״צ רבי אלימלך בידרמן שליט״א 5 מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט״א 1 תוקפנות אצל ילדים 2
1
הגאון רבי שבח רוזנבלט שליט״א -רב העיר בני ברק דרכי טיפול של הורים בתוקפנות של ילדים 3
2
הגאון רבי חיים יצחק אייזיק לנדא שליט״א -רב העיר בני ברק 1 הדרכה חינוכית לצעירי הצאן .כיצד להכין מוכנות לבית ספר 4
2 את הילדים כראוי לימי הדין בתקופה של
הרה״ג שלמה מילר שליט״א 2 על תמריצים ותגמולים 5
ר״מ בישיבת כנסת יצחק קרית ספר ,ומגדולי מגידי המישרים 3 חוסר וודאות?
1
הרה״ג חיים זאיד שליט״א -מגדולי מגידי המישרים ציפיות והצלחה 6
2
הרב יחיאל פליסקין -יועץ חינוכי מכון שתולים י-ם אתגרי גיל ההתבגרות .מחיידר לישיבה אינטליגנציה רגשית 7
קטנה .כיצד להתמודד עם בחורים בגיל
לפאנל חינוכי :הרב יצחק משה שטיין .ראש מכון ‘מאירים׳. 3 התמודדות עם בידודים במשפחה בתקופת הקורונה 8
ומשגיח בישיבת טל תורה .הרב שמואל ארליך .מרצה בכיר. ההתבגרות?
הרב מיכאל זכריהו .מרצה בכיר. אכילה רגשית 9
הרב יעקב ליכטמן -יועץ חינוכי להתחיל את הגמרא ברגל ימין ,כיצד 4 10עידוד והגברת מוטיבציה אצל ילדים
אנו כהורים יכולים לעזור לילד בהקניית
הרב ישראל טירר -בעמח״ס המציאה ומלמד מומחה 11חרדה חברתית
בהקניית גמרא המיומנות של לימוד הגמרא?
הרב דוד אונגר -מפקח קריאה בכיר
חרדה א .מוישי (שם בדוי) ,בחור ישיבה בן ,17מספר:
אין סיבה באחד הימים בתחילת "זמן אלול" האחרון באמצע סדר א' תוך כדי
הלימוד עם החברותא ,התחלתי להרגיש שמשהו לא טוב קורה לי.
מהם התסמינים של התקפי חרדה? כמה הלב שלי דפק בפראות ,הזיעה במצח ובידיים ממש הרטיבו לי את
זמן הפרעה כזו נמשכת? ואיך מטפלים בה? הגמרא ,למרות המזגן המקפיא שמעלי .איבדתי את הריכוז והלב שלי
ר' אריאל שטיין התחיל לדפוק במהירות כאילו אני אחרי ריצת מרתון.
מטפל בחטיבה הפסיכאטרית ב"שיבא - בתחילה לא הבנתי מה קורה איתי .התחילו לעבור לי במוח מחשבות
תל השומר" ופסיכותרפיסט עם מדריך מהירות ומבלבלות ,אולי זו התקפת לב? אבל ממתי בחור בריא בגילי
מפורט ומרגיע במיוחד על אחת מהפרעת חוטף התקף לב כך סתם באמצע החיים? אולי אני פשוט הולך
ומשתגע .הרגשתי כאילו אני בתוך מערבולת ,מאבד שליטה .אף פעם
החרדה הנפוצות והטיפול המומלץ לא הרגשתי כך .אמרתי לחברותא שאני לא מרגיש טוב ,היה נראה
לי שהוא גם מסתכל עלי בצורה מוזרה קצת וזה הבהיל אותי אפילו
עוד יותר .הנה אפילו מבחוץ רואים שמשהו לא בסדר איתי .הרגשתי
שלמרות הרצון לשדר לפחות כלפי חוץ שהכל בסדר ,אני לא מסוגל
לשבת אפילו עוד דקה אחת בבית המדרש.
רצתי במהירות לחדר .עצם העובדה שהצלחתי לרוץ קצת הרגיעה
אותי .אבל אז כשנשכבתי על המיטה הרגשתי אפיסת כוחות .אמנם
דפיקות הלב פחתו אבל המחשבות עוד יותר התגברו .מה זה? מה
היה לי? מה יהיה איתי? האם באמת אני משוגע? בצהריים התקשרתי
הביתה ,וסיפרתי שאני לא מרגיש טוב ושיבואו לקחת אותי הביתה.
ההורים קצת נלחצו ,לא הבינו מה קורה איתי?!.
אבא הגיע ונסענו הביתה.
בדרך באוטו גם הרגשתי את התחושות המפחידות בגוף לכמה
רגעים אבל זה נרגע עד שהגענו הביתה .בבית סיפרתי להורים הכל,
אפילו קצת בכיתי .אמרתי להם שאני לא מבין מה עובר עלי .הם ניסו
להרגיע אותי ולהגיד שזה קורה ושאין ממה לדאוג אבל אני הרגשתי
בקול שלהם שהם גם קצת מפוחדים .בסוף החלטנו שהכי טוב
שאשאר לשבת בבית ואם ארגיש בסדר אחזור לישיבה ביום ראשון.
שבת עברה סה"כ בסדר .חזרתי לישיבה ולסדרים הרגילים וכמעט
שכחתי מכל מה שקרה.
אבל אז ..אחרי שבועיים ,שבת בבוקר בתפילה באמצע "קדושה"
בחזרת הש"ץ של מוסף החוויה הנוראה הזו החלה להכות בי שוב.
רציתי רק לברוח הכי מהר שאפשר .אבל הפעם זה היה מסובך
יותר !...החזן מסלסל בקולו ...האווירה מסביבי נעימה ואצלי סופת
הוריקן בתוך הלב .כל מה שרציתי באותו רגע הוא לברוח כמה שיותר
מהר לחדר .אבל ...איך בדיוק אעשה זאת? באמצע "קדושה"? .גם אם
זה מותר הלכתית ,איך זה יראה בעיני כולם ...ומה זה אומר עלי?
הרגשתי שוב שאני "מאבד שוב שליטה" .איכשהו החזקתי מעמד עד
סוף קדושה ורצתי מיד לחדר .כשזה קורה לך בפעם השנייה זה הרבה
יותר מפחיד ומלחיץ .אמנם במיטה לא הרגשתי תחושות פיזיות של
הזעה או דפיקות לב ,אבל המחשבות המשיכו להטריד אותי .מה יש
לי? מה יהיה איתי? בכלל זה יגמר מתי שהוא? האם השתגעתי סופית?
20
חששתי לספר שוב להורים לאכזב אותם בטח לא אחרי שאמרו לי לדאגה
בדיוק ביום שישי האחרון בטלפון לפני שבת "הנה אתה רואה הכל
עזבתי את בית המדרש
מאחוריך ,סתם נלחצת". ורצתי במהירות לחדר .עצם
העובדה שהצלחתי לרוץ
במוצ"ש הרגשתי מאוד לא בנח להתקשר לאבא שיבוא לקחת קצת הרגיעה אותי ,אבל
אותי שוב ,אבל גם הרגשתי שאני לא מסוגל לנסוע באוטובוס .עצם אז כשנשכבתי על המיטה
המחשבה על האפשרות שזה יקרה לי באמצע הנסיעה ,הכניסה אותי הרגשתי אפיסת כוחות.
אמנם דפיקות הלב פחתו
ללחץ ...אז פשוט החלטתי להזמין מונית. אבל המחשבות עוד יותר
התגברו .מה זה? מה היה
הגעתי הביתה וסיפרתי להורים מה שקרה ,היה נראה שהפעם גם לי? מה יהיה איתי? האם
הם מתחילים להיות מודאגים מהמצב שלי .הודעתי להם שאני לא השתגעתי?
חוזר לישיבה במצב הזה ושמבחינתי אני נשאר בבית עד להודעה
חדשה .הייתי די מיואש ממה שקורה לי ואפילו מאוכזב מעצמי .אבל
הפחד שאחזור לישיבה וזה יקרה לי שוב גבר על התסכול .לפחות
בבית אני מרגיש בטוח שזה לא ייקרה.
בתחילת השבוע ההורים בררו קצת מה לעשות ויעצו להם לקחת
אותי לרופא המשפחה .הייתי מאד בלחץ מהביקור אצלו .הנה עכשיו
יתברר סופית שאני אמור להתאשפז בבית משוגעים או לכל הפחות
במחלקה לניתוחי לב .אבל דווקא הפגישה איתו הצליחה להרגיע אותי.
סיפרתי לרופא מה אני מרגיש והוא אמר שכנראה מדובר בהתקפי
חרדה .הם לא מסוכנים קבע ,אך בהחלט לא נעימים ומפריעים
בשגרת החיים .הוא הציע איזה כדור שיכול להרגיע אבל גם ייעץ
שאולי כדאי קודם שאפנה לטיפול ,שכן טיפול בחרדות אפשרי גם
בלי תרופות .האמת שרווח לי ,לפחות זה לא אומר שאני חולה לב,
אבל עדיין היו עלו בי מחשבות מטרידות .מה אם הוא טועה באבחנה?
ובכלל זה שאני צריך טיפול לא אומר עלי שאני קצת לא בסדר? ובכלל
מדוע בא עלי הצרה הזו?
ב .המטפל מספר:
"עזרה ראשונה" -ההורים על הקו
על הקו הורים מודאגים שפונים אלי בעניין הבן .הם מספרים קצת
עליו ,מוישי שמו ,ועל מה שקורה איתו לאחרונה .הסיפור נשמע דומה
מאד לסיפור המוכר והנפוץ של "התקפי חרדה".
הקשבתי להם ארוכות ,ניסיתי להרגיע שלמרות שאין סיכון אמיתי
ב'התקפי חרדה' ,מאד לא נעים לחיות איתם וזה כמו "אבן קטנה
בנעל" שאינה מסוכנת אך מאד מציקה .עם זאת ,אמרתי שעד שלא
אכיר ואפגוש את מוישי לא נוכל לדעת באופן סופי האם אכן מדובר
ב"התקפי חרדה" קבענו פגישה לשבוע הבא .לקראת סיום שאלו
ההורים "כמה זמן ייקח הטיפול?" השבתי שבד"כ אפשר לטפל
בתופעות כאלו בעזרת ה' בהצלחה ,בפרק זמן לא ארוך .היה חשוב
לי להרגיע ולחזק את ההורים ואת מוישי עד לפגישה ,לתת תקווה
ולהפחית את חוסר האונים.
לאחר כשבוע ,בשעה המתוכננת מוישי דופק בדלת .אני רואה לפני
בחור ישיבה עדין ומעט מפוחד ,אני מזמין אותו להיכנס פנימה ומציע
לו לשתות משהו ואנו מתחילים בשיחה.
21
בראש ומנסות "להבין" בניסיון להסביר מה עובר עלינו .אני נוהג ג .מוישי חוזר מהפגישה הראשונה ומספר להורים:
לדמות הפרעות החרדה בכלל והתקפי פאניקה בפרט לסוג של כניסה לחדר הטיפול
"אזעקת שווא". "דווקא היה מאד נחמד" .מסתבר שטיפול זה שונה ממה שתמיד
דמיינתי .נראה לי שהוא הבין אותי .ישבנו כמעט שעה והוא רצה
הקב"ה ברא בנו עם מערכת התרעה על סכנות צפויות .בדומה קצת לשמוע בהתחלה על הילדות שלי על הלימודים ב"חדר" ואם
למנגנון הכאב שתפקידו העיקרי הינו להתריע על סיכון שקיים התמודדתי עם בעיות חברתיות או איזשהו קושי אחר בבית .לא ממש
בגופנו מפציעה /זיהום או אפילו חור בשן ,שיכול במקרה של חוסר
טיפול לגרום לנזק בלתי הפיך .כך שהמטרה של הכאב היא שנטפל הבנתי למה זה חשוב אבל הרגשתי בנח.
במקור ולא נזניח את העניין וע"י כך גם הסימפטום – הכאב ישכך.
ישנם מקרים ,ב"ה נדירים למדי ,בהם מנגנון הכאב קצת יוצא בהמשך הוא ביקש שאספר לו מאיפה לדעתי הכל התחיל .סיפרתי
מוויסות מסיבות שונות והאדם סובל מכאבים למרות שאין סיבה את כל השתלשלות העניינים מאותו "סדר" בישיבה ועד היום.
גופנית אמיתית .גם חרדה ,תפקידה העיקרי הינו להתריע מפני הרגשתי שהוא מקשיב לכל מילה ואכפת לו ממני ושיש משהו
סכנות חיצוניות המאיימות על שלמות גופנו (ונפשנו) .כך נדע שמבין אותי .בסוף הפגישה הוא הסביר לי את מה שאמר הרופא אבל
להיזהר ,לסלק את האיום או במידה ואין אפשרות כזו ,לברוח ממנו. בהרחבה גדולה יותר .הבנתי שאני רחוק מלהיות "משוגע" ואפילו
לא בכיוון של "השתלת לב" והוא הצליח להרגיע את מפלס הלחץ
כאמור ,לעיתים ומסיבות שונות ,המערכת מזהה גם דברים שאינם שלי .המטפל הסביר לי שאפשר לטפל בקשיים כאלה בע"ה וקבענו
באמת מסוכנים ,בדומה לאזעקה של רכב שמיועדת להתריע בעת להיפגש שוב בשבוע הבא באותו יום ובאותה שעה .האמת שאני כבר
פריצה אך לעיתים מופעלת גם בטעות .כשמבינים שלמרות שהגוף
מתנהג כאילו קיימת סכנה ,אין סיבה אמיתית "לפחד מהפחד". מחכה לפגישה איתו.
ושתופעות אלו למרות התחושה הלא נעימה שנלוות להן ,אינן
מסכנות את בריאות הלב ואינן מקרבות אדם ל"איבוד שפיות" .הידע ד .המטפל מספר:
הוא כוח שמעניק תחושה של "שליטה במצב" .בנוסף יש מספר
"תרגילים" לוויסות עצמי של חרדה שניתן ,לפי הצורך ,ללמד את אבחון וצעדים ראשוניים לטיפול
הפונה כדי שיוכל להרגיע את עצמו בזמן אמת. לאחר היכרות עם הרקע של מוישי ,עם החוויות עליהן התלונן,
התברר שאכן מדובר בהתקפי חרדה .בד"כ במקרים אלו ,נפגשים
במקרה של מוישי בדומה למקרים רבים אחרים ,היה צורך ,מלבד אחת לשבוע לתקופה קצרה .בפגישות ,ערכתי היכרות מעמיקה
תובנה זו גם בעבודה תהליכית על "הפחד מהפחד" שהתפתח. יותר עם מוישי -האדם שמאחורי הסיפור ,עלי לזהות את האתגרים
כך שהטיפול נעשה גם בין הפגישות ,ממש כמו טיפול בהפחתה השונים ברמה הרגשית אבל לא פחות חשוב מכך הפרשנויות
של משקל יתר שלא מסתכמת רק בביקור אצל הדיאטנית אלא השגויות שהיו לו ,כמו להרבה מאתנו כשאנו חווים תחושה של חוסר
ב"תירגול" ועבודה מתמשכת בין הפגישות .התרגול במקרים של
חרדה יכלול ע"פ רוב "חשיפה" לסיטואציות מהן חוששים ובעיקר שליטה.
לתחושת הפחד .במקום ה"הימנעות" שבד"כ מאפיינת אנשים
כשחווים חרדה מציפה מסיבה לא ברורה לראשונה בחיים,
שחווים חרדה ולא יודעים כיצד להתנהל איתה. מעורבים מלבד רגשות גם תחושות גוף לא רגילות כמו דופק מואץ,
זיעה ,רעד ועוד .בנוסף ,מחשבות שונות מתחילות להתרוצצות
לטיפול שני שלבים:
הבנה של "מנגנון החרדה" ועיבוד של החוויות שקרו ,מזווית ראייה
בדומה לאזעקת רכב המיועדת להתריע מפני פריצה אך לעיתים מופעלת גם "בטעות"
ללא סיבה ברורה .כך גם מערכת ההרתעה (האזעקה) של נפשנו ,עלולה לפעול ללא סיבה"
אמיתית ,והגוף מגיב בהתאם ו"מתנהג" כאילו כן קיימת סכנה מוחשית ,למרות שבאמת אין
סיבה אמיתית "לפחד מהפחד"" .
22
חזרתי למסלול ,לחיים ,לישיבה ולחברותות .וכן ...גם להתפלל קצת אחרת .לצד זאת גם "התנסות בשטח" ורצון "לקחת את
בישיבה ולא לברוח לפני "קדושה" במוסף של שבת כמו שעשיתי הסיכון" ולהתמודד מולו ולא להירתע בצורה מודרכת ומדורגת.
בכל שבת בבית כנסת .אני עדיין לא בטוח שהחרדה לא "תתקוף" נוצרת בנפש מעין תנועה הפוכה מתחושה של חוסר אונים,
אותי שוב סתם כך .אבל אני לא מפחד ממנה ויודע איך להתמודד חוסר אמון ,חוסר בטחון והימנעות חוויה שאפיינה את ההתנסות
מולה .אני מרגיש שהיא כבר לא האויב שלי .למרות שהיא קצת הראשונה שלנו במצבי חרדה ,אל עבר תחושה של מסוגלות
מציקה ונודניקית ,כמו איזה זבוב טורדני .אבל אני לא חושב עצמית שמעלה את הדימוי העצמי ומפחיתה חרדה ,ביטחון
עליה ולא מתעסק איתה .וגם כשפה ושם מתעוררת מחשבה היא ומסוגלות .הדגש הוא שהפחד למרות שהוא קיים ואנו מרגישים
אותו ,הוא אינו מסוכן ומתפתחת אצלנו מסוגלות לשאת את
דועכת מעצמה לאחר כמה רגעים. ה"כאב" לתקופה קצרה שעם הזמן תעצים את היכולת שלנו
ותפוגג את החרדה והפחד וברוב המקרים יעלם לגמרי .הדעיכה
ה .המטפל מסכם: של החרדה נוצרת באופן פרדוקסלי דווקא כי אנחנו "נותנים לה
סיום טיפול
מקום".
מוישי חזר לעצמו לגמרי לאחר תקופה קצרה מאד .אך צריך
לציין ,ישנם מצבים אחרים בהם למרות התהליך הטיפולי קיים עזבתי את בית המדרש ורצתי
עדיין אתגר בחזרה לשגרה .על פי רוב מקרים אלו הם ,תוצאה במהירות לחדר .עצם העובדה
של קשיים רגשיים נוספים עמם ממשיך הפונה להתמודד. שהצלחתי לרוץ קצת הרגיעה
במקרים אלו חשוב לתת מענה מעמיק יותר ,לבדוק האם ישנן אותי ,אבל אז כשנשכבתי על
ברקע חוויות מכאיבות בעבר או בהווה ,והתקפי החרדה הינם רק המיטה הרגשתי אפיסת כוחות.
"חלק מהסיפור כולו" .הכוונה למצבים שונים שגרמו ל"מערכת המחשבות עוד יותר התגברו .מה
החיסונית" של הנפש להיחלש .אין כאן מקום להרחיב בדרכי זה? מה היה לי? מה יהיה איתי?
הטיפול הרלוונטיות במקרים אלו ,אבל חשוב לדעת שגם לנושא
זה יש מענה ב"ה .אחרי "עיבוד" מתאים הנעשה במהלך הטיפול האם השתגעתי?
מתאפשר להתמודד עם החרדה בקלות גדולה יותר בדומה
חזרה לשגרה
לעבודה הטיפולית שתוארה כאן.
מוישי לאחר מס' מפגשים:
בנוסף ,אחד הדברים הבולטים במקרה של מוישי הוא המעורבות
התומכת של ההורים .לצערי ,במקרים רבים נוטים מתבגרים אני מרגיש ב"ה הרבה יותר טוב .נפגשנו כמה פעמים ובמקביל,
להסתיר מהוריהם את ההתמודדות .כך לעיתים מפסידים זמן יקר
עד הפנייה לטיפול .נראה שהאווירה התומכת והמקבלת שכנראה
מאפיינת את הבית בו גדל מוישי ,אפשרה לו לשתף בחופשיות את
ההורים ולא להירתע מכך .השיתוף הזה כמובן השרה עליו בטחון
וזירז את חזרתו לשגרה .ככל שנצליח לטעת בלב ילדנו את האמונה
שאנו מקבלים אותם באהבה גם כשקשה להם ומאמינים תמיד
ביכולותיהם ,כן ייטב.
(ר' אריאל שטיין מנחה גם קבוצות במסגרת - 360מכון הקשב)
23
משדבפריהם
הגב' צביה פריימן
יו"ר ועדת גיל רך בתכנית
360עיריית ב"ב ,מדריכה
פדגוגית בגני חינוך מיוחד
ומאבחנת דידקטית,
בהדרכה מעשית כיצד
להעשיר את שפת ילדינו
במסלול המשותף הורה-
ילד.
כיצד ילדים רוכשים שפה? התפתחות שפתית
גיל 0-6מתואר כתקופה קריטית לרכישת השפה ,בתקופת ההתפתחות השפתית מתחילה כבר בגילאי הינקות
גיל זו ילדים רוכשים את השפה באופן מלא ושוטף לאחר מכן והילדות המוקדמת.
תהליכי רכישת השפה הופכים להיות מאומצים ומוגבלים יותר
במידת היעילות שלהם .תינוקות נולדים עם מוכנות ללמידת לשפה יש מטרה תקשורתית .התינוק נולד עם
שפה ,ועם יכולת פיזיולוגית וקוגניטיבית לרכוש את השפה, מנגנונים מולדים ,שמאפשרים לו לפתח שפה.
אם מנגנונים אלה תקינים והתינוק נחשף לסביבה
להבינה ולהפיקה בעצמם. מתקשרת ,הוא יפתח שפה .יש מצבים שבהם השפה
לא נרכשת כתוצאה מהעדר מנגנונים או קושי
אף על פי שישנן כ 7,000-שפות בעולם ,אופן רכישת בשימוש בהם .כמו כן ,אם קיים חשד לבעיות שמיעה,
השפה של ילדים זהה בכל השפות האנושיות .התפתחות
שפתית מתרחשת באופן טבעי ובדרך בלתי פורמלית על יש לבדוק זאת במעקב בטיפת חלב ובמכונים
ידי כל אדם החי בסביבה אנושית .תהליך התפתחות השפה להתפתחות הילד.
והדיבור כוללת את ההתפתחות המוטורית המשחקית,
24
מיוחד המיועד לילדים בעלי לקויות משמעותיות מאובחנות. השכלית והתפתחות האכילה .בתהליך ההתפתחות השפתית
חלק ניכר מהילדים המתוארים עם קשיים בשפה יכולים רוכש הילד כישורי תקשורת; כישורים אלה כוללים הפקת
להשלים פערים בעזרת העשרה שפתית בסביבתם הטבעית. שפה דבורה ,הגיית צלילים באופן מובן לסובבים אותו ,שימוש
תקין בקול ושטף דיבור ,וכן את הבנת הדיבור של הסובבים
התפתחות השפה אצל ילדים היא דבר מופלא ,ושלב
התפתחותי שהורים רבים מצפים לו בקוצר רוח .התפתחות אותו.
השפה מסייעת ליכולותיו של הילד לתקשר ,להביע ולהבין
רגשות .כמו כן ,היא מסייעת ליכולות החשיבה ופתרון בעיות, פערים שפתים? קדימה לעבודה!
ולפיתוח מערכות יחסים ולשמירה עליהן .הצעד הראשון
והחשוב ביותר לקראת אוריינות והבסיס ללימודי הקריאה בזמני שיגרה האחריות על ההתפתחות והלמידה מתחלקת
והכתיבה ,הוא ללמוד להבין שפה ,להשתמש בה וליהנות בין ההורים למוסדות החינוך ,אך עתה כשמוסדות החינוך
סגורים לסירוגין ,תפקיד ההורים הופך למשמעותי יותר.
ממנה. במיוחד בכל הקשור למעקב אחר התפתחות תקינה בהיבט
ההסגר והבידוד המאפיינים יותר מכל את תקופה הקורונה, הרגשי ,החברתי והשפתי -תקשורתי.
ובמיוחד השהות הממושכת של הילדים בבית עם ההורים
הינה הזדמנות מצוינת לקדם התפתחות כחלק משגרת כנציגה בוועדות זכאות ואפיון לשירותי החינוך המיוחד,
החיים בבית ,נוכל לנצל את הסביבה הביתית כדי לפתח, נתקלתי בתופעה של הורים רבים הפונים לוועדה מתוך דאגה
להעשיר ולאתגר את ילדינו כדי לקדם את התפתחותם. ומסירות ומבקשים עבור ילדם גן שפתי .ההורים מתארים
להורים ולבית השפעה רבה על רכישת השפה וניתן לפתח בדאגה" :הילד לא משתף במה שעובר עליו /השפה שלו דלה/
ולהעשיר את השפה במרחב הביתי תוך שגרת הפעילויות יש קושי שפתי /הוא לא מספר פרשת שבוע /מתקשה לשתף
היומיומית השוטפת .פעילויות המכינות את הילד לקראת
תקשורת תקינה ,הקשבה לזולת וכישורי שיח .פעילויות בחוויות /מגלה קשיים בשליפה /בוכה ולא מסביר מדוע".
המכינות את הילד לקראת תקשורת תקינה ,הקשבה לזולת
במקרים מסוימים ההורים אכן דואגים ובצדק ,הם ערים
וכישורי שיח. לקושי בתחום השפתי ופונים לקבל מענה מקצועי במסגרת
שירותי החינוך המיוחד .עם זאת ,חשוב להדגיש ,לא כל ילד
עם קשיים בשפה זקוק לגן שפתי .גן שפתי הינו גן חינוך
שפה מועשרת -ילדות מאושרת:
תכנית "העשרת שפה" מופעלת במימון עיריית בני ברק והתכנית הלאומית 360לילדים
ונוער .התכנית פועלת ב 18גני ילדים ברחבי העיר למשך כ 2-3שנים בכל גן ,ומועברת ע"י
מורות שפה אשר עברו הכשרה מקיפה ,ובליווי קלינאית תקשורת.
מטרת התכנית לפתח את כישורי השפה המדוברת ואת יכולת ההבעה בע"פ של ילדות הגן
מתוך הכרה בערך הרב של פיתוח השפה והתקשורת בגיל הרך כבסיס ללמידה ולהצלחה
בעתיד.
התכנית מתמקדת באוצר המילים והמושגים ,פיתוח חשיבה ,פתרון בעיות ,הסקת מסקנות,
הבעת רגשות ועוד ,בדרך חווייתית ומהנה .המענה ניתן בקבוצות קטנות תוך שימת דגש
לצרכיה של כל ילדה מהגן באופן פרטני .כך ניתן לאתר ילדות מתקשות ולהפנותן לטיפול
בעת הצורך.
במסגרת התכנית ,קיימנו מספר סדנאות לאימהות במטרה להקנות להורים כלים מעשיים
להעשרת שפתית בבית כחלק מהחוויה המשפחתית בימי שגרה ,אימהות רבות דווחו
בהתלהבות על יישום הכלים בבית ויצירת שינוי במשלב השפה הביתית ,ילדים רבים צמצמו
פערים בתחומי השפה והתקשורת ואף דווחו על יצירת שינוי בתקשורת בין בני המשפחה.
25
המרחב הביתי כמקדם התפתחות והעשרת שפה
פעילויות המכינות את הילד לקראת תקשורת תקינה ,הקשבה לזולת וכישורי שיח.
שפה נרכשת תוך כדי דיבור
הדרך הטובה ביותר לעודד את התפתחות השפה והדיבור של ילדכם היא לדבר זה עם זה בתכיפות ובטבעיות כבר מגיל צעיר ,לכל פעילות הוסיפו מלל ושיחה
עם הילדים ,פעילות זו יכולה להתרחש בזמני הארוחה ,בזמן משחק בגינה ,או אפילו בהכנת עוגה עם הילדים.
דיבור לפעוטות
לא בכדי השפה הבסיסית של הילד מכונה 'שפת אם' ,הקב"ה חנן את האימהות ביכולת הקניית השפה באופן מותאם ומדורג להתפתחות הילדים .צרו קשר
עין עם התינוק כשאתן מדברות אליו ,שחקו אתו משחקי תקשורת פשוטים (כגון ,קו-קו ,איפה אגודל?) הקשיבו לתגובה ,למלמולים ולקולות שלו כך תנהלו את
השיחה ,תתלהבו מכל מילה או הברה.
דברו על כל מה שקורה .דברו עם התינוק שלכם גם אם הוא לא מבין עדין ,בקרוב הוא יבין .הסברו לו על דברים שקשורים אליו ,והשתמשו במילים רבות ושונות
ככל האפשר .המשיכו לדבר אליו גם כשיהפוך לפעוט ,אמרו לו מה אתם עושים ,ודברו על הדברים שהוא עושה .לדוגמה ,אמא וילד חווים יחד חוויה שבה הילד
מתנדנד על סוס עם קפיץ בגן שעשועים .אם אחת מסתפקת בכך שהילד נהנה .אמא אחרת אומרת כבר בדרך לגינה' :אתה אוהב לרכוב'' ,איזה יופי ,אנחנו
הולכים לגינה' .בזמן שהילד רוכב ,האם אומרת' :דיו דיו ,אנחנו רוכבים' .בדרך הביתה היא משחזרת את החוויה.
הבעה ותגובה
כשהתינוק גדל ומתחיל להשתמש במחוות ובמילים ,הגיבו לניסיונותיו לתקשר .לדוגמה ,אם ילדכם מנענע את ראשו ,התייחסו לכך כאילו אמר "לא" .אם
הוא מצביע על צעצוע ,הגיבו כאילו אמר “אפשר לקבל את זה? "או "אני אוהב את זה" .כשאתם מתכווננים לילדכם ומגיבים לו ,אתם מעודדים אותו לתקשר.
תתפלאו לדעת כמה דברים יש לו לומר ,אפילו לפני שהחל להשתמש במילים.
אוצר מילים
אוסף המילים בשפה העברית מכונה "אוצר" ,השתדלו להוסיף מידיי יום מילים חדשות לאוצר המילים של ילדכם ,חשפו אותם לשפה תקינה ,דברו באוצר
מילים עשיר ,במילים מדויקות ובמשפטים מורחבים.
חשוב שהילדים יהיו חשופים למילים רבות ושונות בהקשרים רבים ושונים .חשיפה זו עוזרת להם ללמוד את משמעותן ותפקידן של המילים בעולמם .בכל
פעילות במשך היום אמרו את שמות החפצים ,הפעולות והתארים הרלוונטיים ,פעולה זו ,תאפשר לילד לרכוש אוצר מילים רחב.
שיודע לשאול -את פתח לו
אחת הדרכים לעידוד תקשורת ולהרחבתה היא שאילת שאלות .שאלו את הילדים שאלות רבות מגוונות (למה? איך? מה לדעתכם?) ואפשרו זמן למתן תשובה.
ובמקביל צרו בבית אווירה המעודדת את הילדים ומאפשרת להם לשאול בעצמם .אך היזהרו מהצפה בשאלות רבות מדי.
חשיפה לשפה כתובה
הקריאו לילד סיפורים מגוונים ,הגבירו את מידת המורכבות של הספרים ככל שהגיל עולה .דברו על האיורים בספר .השתמשו במגוון ספרים וקשרו בין מה
שקורה בספר לבין מה שקורה בחייו של ילדכם .ספרים עם איורים מעניינים יכולים להיות מוקד מצוין לשיחה.
קראו בקול רם עם ילדכם ,והצביעו על המילים כשאתם אומרים אותן .כך תראו לילד כי יש קשר בין המילה הכתובה למילה המדוברת ,וכי מילים הן יחידות
נפרדות בתוך השפה.
תבחנו את הכיתוב על אריזות המזון ,קראו שלטים ברחוב ,חשפו אותם למודעות ,פתקים ורשימות ...פעילויות אלו חשובות לפיתוח האוריינות ומוכנות לקריאה.
תזרמו עם הילד
אם ילדכם מתחיל שיחה באמצעות דיבור ,מחווה או התנהגות מסוימת ,הגיבו לו והקפידו להיצמד לנושא שבחר .כמו כן ,תוכלו לחזור על מה שאמר ולהרחיב
את דבריו .לדוגמה ,אם הוא אומר "תפוח" ,אתם יכולים להגיד" ,אתה רוצה תפוח .אתה רוצה תפוח אדום .גם אני רוצה תפוח אדום .בוא נאכל תפוח אדום
ביחד".
טעות היא הזדמנות אל תתקנו את הילד בזמן טעות ,אלא חזרו על דבריו בצורה תקינה.
חשוב לשמור על תחושה חיובית וטובה של הילדים כלפי יכולתם הלשונית ,תיקון דברי הילד בצורה עקיפה לא יחסום את הילד ,והוא ימשיך לדבר ולשפר את
שפתו .ילד שמספר בהתלהבות ש"אבא פוטש בפטיש ובונה סוכה" ,נחזור על דבריו בהתלהבות "אבא דופק בפטיש ובונה סוכה....
הילד נהנה כשחוזרים על דבריו וכך מתחבר למילים החדשות ורוכש אותן.
26
לילד יש קושי בשליפה? מנסה לספר ונתקע? נו ...איך קוראים לזה?
הפרעה בשליפה היא כאשר המילה קיימת בזיכרון ,הילד מבין אותה
אך לא מצליח להפיק ולשלוף אותה ממאגר הזיכרון.
איתותים להפרעת שליפה:
•••••(דקכהיושחייואבשוממסישורנררבעשסועוששבבילתיווטמבתיםמףלדהמיצביסמבדבםייופעלברירמו/הנםכרו/לרהה–יולצלתמוהבאיסאתעלנ:דפודה"שרמיונאלעתנםתלפי/קמתורחואע-מופוצלתצמץהימיורלחםתבא.,פפנהתותשזתבמוהאלמנ"בולת/רולתה"רכבהממוידמיקלאקצלוהוא.עהםימ)סרדביילביור".ר.את המילה" ...זה כזה ירוק דומה ל" ...
•קושי בשיום דמויות קרובות כמו שמות הגננות ,החברים בגן.
ע• •( •שלל•למ•לגמומייההצפייכהשליפיעלררחתתב,דושובקקורגחלמהמינראתגצידקליהיויבופורנמש-םייתעעוההון,מרל?מותילילשא-ת-םגתצי-זאחפנואיימרקררמשגימ,תתוןירדםשאוילתללרחתרתעיבל-בדקםהםחקדחוחפ,וחהטרנירשגשפלולטדםבץוטרמודיייממופלילהשםמיתסממ,מהםגמשיהעמ:נלווארשנשבבכיפההןחעחמרוצש(יקלרתתטגרמי.קהח.ח.אנכליונו.א.ו.לעשותת)יחת,,שתרוהפיעהץתפבלככעאבעולהתלייחםלתמבדוםבחרמהכו,החורסלננועו/יבסל"גיתיכמחפור–ר"עתיישנםלםאםא,חו/ואליוובהלארילתוקפלקסיבומודשפירתיקלצ.ק,ם.לםיכ.יןאנ)מלושותחהלפעמושוהאאולתתספאמהחחגשי.חותלרלרפידשהצלים.יםעםםאהשלתואפ"לתהעמואכתללראשהשי,וק"וברהראהד.חמתזגלייהשםפומםמ,גתיתבפראחקהיריתדועיםנ".יםה,,משחקים לשיפור השליפה
בנסיעה באוטובוס.
•ילד שלא יוצר קשר עין ,שלא מתעניין במשחק עם אנשים אלא עסוק יותר בעצמו.
•מלמול מועט מתחת לגיל שנה .מתי כדאי להגיע
•ילדים שעד גיל שנה וחצי אין להם אוצר של מילה ראשונה .לקלינאית תקשורת?
•ילדים שבגיל שנתיים יש להם אוצר מילים ובו רק מילים בודדות ועדיין לא מצרפים שתי מילים.
•ילדים בני שלוש שעוד לא משתמשים במשפטים מלאים ,או שהדיבור שלהם משובש.
•ילד שמתקשה להביע את הרצונות שלו.
•ילד שקשה להבין אותו.
•במידה והילד או ההורים מתוסכלים מכך שהילד לא מובן.
•גמגום שנמשך מעל חודש ו/או מדאיג את סביבת הילד או כשהילד עצמו מראה תסכול
27
ריחוק
חברתי
או
ריחוק
בריאותי?
בתקופה בה גברת קורונה הפכה לאורחת קבע אצלנו תוך שהיא חורטת על
דיגלה 'ריחוק חברתי' והימנעות מאינטראקציות חברתיות!
פנינו לגב' אודליה אלקובי ,יועצת חינוכית ( ,)M.Aיוזמת ומנהלת את
מרכז 'תעצומות' לקידום מיומנויות חברתיות-רגשיות.
כדי להבין יותר על משמעויות של ריחוק זה? וכיצד הוא משפיע על ילדינו?
איך נעזור לילדינו להצליח? בחור בן עשרים וחמש שמתקשה לנהל שיחת חולין
ולא מצליח להתקדם לפגישה שנייה .בחורה כישרונית
מוכנימםהיותאנרו ילכחוייליםםבלועגשרויתםכומדיספשיגקייעום? שיושבת בבית חצי שנה ולא מעזה להגיע לריאיון עבודה.
בחור שלא מדבר עם עשרה בחורים מהשיעור שלו בגלל
מיומנויות חברתיות-רגשיות הן המפתח להצלחה בחיים. ויכוחים מהעבר .מורה שעובדת נהדר עם תלמידותיה
זהו לא סתם מפתח ,זהו "מפתח מאסטר" הפותח דלתות בכיתה אך לא מצליחה לקבל תפקיד משמעותי לעומת
רבות .מחקרים מעידים שילדים ובני נוער בעלי מיומנויות חברותיה לצוות .ילדה בכיתה ו' שכולן מסרבות לשבת לידה
בכיתה ,ילד בכיתה ג' החוזר יום-יום בוכה בשל הצקות
חוזרות ונשנות מצד חבריו.
המשותף לכולם הוא קושי במיומנויות חברתיות.
28
חברותיושנתי והקוםרוינחדהיו?– הילכו חברתיות מצליחים יותר בלימודים ,חווים יותר רווחה
נפשית בחייהם והם בסיכון נמוך יותר לנשירה ממסגרות
עם ביקורה של "גברת קורונה" אצלנו ,נגזר חינוך לעומת ילדים המאופיינים בחוסר במיומנויות
עלינו ריחוק חברתי .מה המשמעות של ריחוק חברתיות .מחקרים נוספים על אודות מבוגרים מעידים,
כי אנשים המאופיינים במיומנויות חברתית גבוהה שמחים
זה? כיצד הוא משפיע על ילדינו? יותר בחלקם ,מצליחים יותר בלימודים (יש עם מי ללמוד
לבחינה ,יש ממי להשלים חומר ,)...מתקבלים לעבודות
אם אמרנו לעיל שמיומנויות חברתיות הן 'שריר' ,הרי נחשבות יותר (נו ,ברור את מי נחמד יותר לראיין ולקבל),
ששעות האימון ב'חדר הכושר החברתי' הצטמצמו לכולנו. ובמהירות מקודמים לתפקידים גבוהים במסגרת עבודתם,
יש פחות חיכוך חברתי וזמן השהות עם קבוצת השווים אנשים אלו ,חווים זוגיות וחיי משפחה טובים יותר ואף
ירד פלאים .לרוב האנשים ,צמצום שעות חדר הכושר
החברתי לאורך זמן מביא לירידה ביכולות החברתיות. נמצאו בבגרותם במצב בריאותי ותפקודי טוב יותר.
מחקר עדכני על אודות השלכות הקורונה עושה הבחנה בניגוד לעבר – כשהידע היה הכלי להצלחה – בעידן שלנו,
בין ילדים צעירים ,שהשהות בקרב המשפחה תרמה הידע אינו מספיק כדי להתפתח ולהתקדם ,צריך עוד
ליכולות החברתיות שלהם ,לעומת ילדים בוגרים (בכיתה תבלין .תבלין המיומנויות החברתיות הוא התבלין שעושה
ד' ומעלה) ,שיכולתם החברתית ירדה בעקבות הריחוק
את ההבדל.
החברתי.
"גברת קורונה" לא הסתפקה בצמצום שעות "חדר האם חברותיות זה אופי?
הכושר" ,היא אף חרטה על דיגלה את ה'ריחוק החברתי'
– מסר שכל כולו הימנעות .הימנעות זו גורמת לכך ,שגם הגיעו אלינו לקליניקה זוג הורים מודאגים .כל הכיתה
כשיש אפשרות לאימון חברתי לא מנצלים אותה ומעדיפים הוזמנה לבר מצווה של חבר כיתתם ,מלבד בנם היחיד
לוותר .הימנעות זו תכונה בעייתית שפירושה ,פחות "אימון" שלא הוזמן .האם טענה שכך זה מגיל צעיר ,זה האופי
שלו ,יש לו גם דוד כזה!! אז זהו ,שלא! מיומנויות חברתיות
חברתי ורצון להתחשל ,וכשלא מתאמנים – מתנוונים.
הגיעו אלינו לקליניקה זוג
לגדל ילד חברותי בצל הקורונה הורים מודאגים .כל הכיתה
הוזמנה לבר מצווה של חבר
לתווך מיומנויות חברתיות כהורים זהו אתגר ייחודי .כיוון כיתתם ,מלבד בנם היחיד שלא
שזהו תחום אמורפי ,בניגוד ללימודים שהיעדים בהם הוזמן .האם טענה שכך זה
ברורים וכך גם הדרך להוביל את ילדיי להצלחה ידועה – מגיל צעיר ,זה האופי שלו ,יש
אני אלמד עם הילד למבחן ,איעזר במורה פרטי ועוד – הרי
שבתחום החברתי יש פחות ודאות .איך אדע שיש קושי? לו גם דוד כזה
ואם אדע ,מה יש לעשות? אתגר נוסף הוא שגם הורים
המזהים את הקושי מתקשים לסייע לילד ,כיוון שהזירה מתפתחות וניתנות לקידום בעזרת תיווך חברתי .מיומנויות
החברתית מתרחשת לרוב מחוץ לבית ונדמה שאין להורה חברתיות הן 'שריר' שניתן לפתח ולקדם .ממש כמו מישהו
יכולת להשפיע על מה שקורה שם בחוץ .איך אגרום לכך שמחליט לרוץ – בהתחלה זה קשה עד בלתי אפשרי ,אך
שיהיו לבתי חברות? איך אדע לסייע לה להתמודד עם בעזרת הכוונה נכונה ואימון יום-יומי הוא עוד ירוץ למרחקים
העובדה שלא הוזמנה ללמוד למבחן יחד עם החברות ארוכים .אותו נער מבויש שלא יודע כיצד לפתוח בשיחה,
בשכונה? מה אני כהורה יכול לעשות? התחושה היא שזה אותה נערה שנראה שהטקט ממנה והלאה ,הילד שמציק
ללא הרף לכולם וסופג עלבונות – לכל אלו ולאחרים אפשר
מחוץ לתחום השיפוט או היכולת שלנו כהורים.
אז זהו שלא! מלבד האחריות כדמויות מגדלות לתווך את רזי החברות.
ומשמעותיות המשפיעות על הילדים ,להורים יש כוח
מיוחד לתיווך מיומנויות חברתיות וליצור עבור הילד סביבה
מאפשרת ומטפחת כוחות ויכולות חברתיים שבע"ה
תצליח גם לפתח חיים חברתיים מספקים ומועילים לו
ולסביבתו
מיומנויות חברתיות-רגשיות הן המפתח להצלחה בחיים .זהו לא סתם מפתח,
זהו "מפתח מאסטר" הפותח דלתות רבות" ".
29
מקדמים את ילדנו בלב שלם
ב'תעצומות' פיתחנו מודל לתיווך חברתי להורים (ומתאים גם למורים) ,מודל ל"ב של"ם.
המודל מושתת על שתי הנחות יסוד:
.1להורים יש כוח מיוחד לתיווך מיומנויות חברתיות ,יש הזדמנויות להנחיל חברותיות.
כוח זה מתעצם בתקופת הקורונה ,זמן שבו ילדנו מתכנסים בצל קורותינו.
.2עבודה בכמה מישורים בו-זמנית מעלה את אפקטיביות ההתערבות.
1ל"ב של"ם – למידה מובנת למידה מובנת משמעה תיווך של ה'חוקים החברתיים' .אנחנו לא מחכים שהילד יגדל ויבין עם הזמן כיצד
להתנהל חברתית ,אלא מלמדים אותו באופן יזום .ישנם ילדים שלא ילמדו לעולם וזקוקים לנו ,ההורים ,כדי
להבין את ההתנהלות החברתית .לכן ,אנו מתווכים לילד/ה את המציאות החברתית בדרך של שיח על החוקים
הבלתי כתובים להתנהלות חברתית אפקטיבית.
לדוגמה :מיומנות החיוך .אתווך לילדי שחיוך מזמין לקשר .אם אתה רואה ילד ורוצה לשחק עימו ,קודם תחייך
אליו .ילד שמחייך אליך – ייתכן שהוא רוצה לפתוח איתך בשיחה או לשחק.
מיומנות מחמאה – מחמאה מקרבת בין אנשים .בתוך המילה מחמאה מסתתרת המילה חם .מחמאה מחממת
יחסים .אך כדי שמחמאה אכן תפעל ,יש לומר רק מחמאה אמיתית ,כיוון ש'הזיוף עובר באנרגייה' .הצד השני
מרגיש מתי המילים אמיתית ,למילים טובות יש קסם מיוחד.
בתיווך יש לשמור על 'חוק ה '30-שפירושו – תיווך טוב לא עולה על 30שניות .תיווך הוא לא נאום חוצב להבות,
אלא כמה משפטים ששופכים אור על המציאות.ל"ב של"ם – ברית הורים-מורים 2
הבנת מצבו החברתי של ילדי היא חצי מהדרך לקידומו .כדי
להבין כיצד ילדי מתנהל חברתית עליי לדעת איך הוא מתנהג
בקבוצה השווים ,שם ההתנהלות החברתית מתגלה במלוא
הדרה .קבוצת השווים מתקיימת בעיקר במסגרת הכיתה.
לכן כדי להבין כיצד ילדי מתנהל חברתית עליי לקבל מידע
מהמורה או הגננת .אך כיוון שמידע זה איננו מדיד ,בניגוד
לרמה הלימודית המשתקפת בציונים מדדים .שלהורה שילדו
לא אהוב? ,מצב זה גורם לכך ,שההורים אינם מספיק מודעים
למצבם החברתי של ילדם.
כדי שתוכלו להכיר ולדעת טוב יותר את מצבו החברתי של
ילדכם ,התחילו להתעניין .התחילו בשאלה ישירה וכנה
למורה בכיתה ,שתפנה את תשומת ליבו לתצפת ולהתבונן על
התנהלותו החברתית של הילד במרחב הכיתתי והבית ספרי,
ותיתן לו את הזדמנות להשלים להורים את 'חתיכת הפאזל'
החסרה ,כיוון שאצל ילדים רבים ישנם פערים בין ההתנהלות
הביתית להתנהלות במסגרת החינוכית .לכן ,נרצה לדעת
כיצד ילדי מתנהג בקבוצת השווים? מי הם חבריו? האם מגלה
השתתפות בפעילויות החברתיות? מידע הוא חשוב ומשמעותי
להבנת ילדי ,וזכרו ידע = כוח ,ידע הוא חצי מהפתרון.
לדוגמה :ייתכן שבבית ילדי מסרב לעזור ,מתנגד ללא הרף,
ודווקא בכיתה הוא הראשון לסייע ולהתנדב ,והוא חברותי מאשר
בבית .לחילופין ,ייתכן שבבית ילדי מדבר ,צוחק ומשתף ואילו
בכיתה נאלם דום ,אם לא אשאל את המורה קרוב לוודאי שלא
אדע זאת לעולם ולא נוכל לסייע לילד ,להביא את עצמו לידי
ביטוי .השיח הכנה והפתוח זהו כלי תקשורת אפקטיבי שנוכל
להיעזר בו .לכן ,ידע זה חשוב לנו כהורים לראות את התמונה
המלאה כיצד הוא מתנהל חברתית במעגלים השונים.
30
3 ל"ב של"ם – שגרות חינוך עובר בעיקר במעשים ,ועוד יותר במעשים החוזרים על עצמם,
בשגרה היום-יומית .מעשים אלו הם המסרים שמותירים בנו חותם .האם אצלנו בבית יש שגרות של חברותיות? ההמלצה
היא למסד שגרות חברתיות ,לחשוב על טקס בביתנו שהוא מסמל חברותיות.
לדוגמה :כשאבא נכנס הביתה ,האם מקדמים את פניו בברכת שלום או שכל אחד ממשיך במעשיו? האם כשאני נכנסת
הביתה אני מסיימת את שיחת הטלפון בחוץ ואז נכנסת כדי להיות פנויה לילדיי? האם אני מאירה להם פנים בבוקר
כשהם קמים? האם בשולחן השבת היין עובר לפי התור ולא 'כל דאלים גבר' ומי שצורח מקבל ראשון? האם מתקשרים
לסבתא באופן קבוע כדי לשמח אותה? האם מחמיאים למי שבישל וטרח? האם אנו מארחים ומזמינים לביתנו?
למידה חמה מתרחשת בזמן אמת או סביב אירוע 4ל"ב של"ם – למידה חמה ל"ב של"ם – מודל
שהילד וההורה היו נוכחים בו .למידה חמה 5
אנחנו ההורים כמודל חברתי .ההתנהגות שלנו, נחשבת לאפקטיבית באופן מיוחד כיוון שהיא
היא המסר החשוב ביותר מהי התנהלות חברתית אינה קוגניטיבית ,היא פונה לחוויה העכשווית
רצויה ונוכנה .ההתנהגות שלנו שווה אלפי שהילד עבר ,וזוהי הזדמנות עבור הילד להבין מהי
תיווכים .ילדים מחקים התנהגות הורית .כאשר
אני מזהה קושי חברתי אצל ילדי ,זה מזמין אותי ההתנהגות הרצויה ולקשר את השיח למעשיו.
להתבונן פנימה ודרך ההתנהגות שלו להתחזק לדוגמה :חבר מגיע לשחק עם ילדי .ילדי מסרב
בעצמי .לתקן את מידותיי בזכות הקושי של ילדי. לתת לו לשחק במשחק הזיכרון שקיבל מסבתא
לראש השנה .לאחר כמה דקות הילד מבקש
לעזוב ולחזור לביתו .כהורה ,אקח את ילדי ואסביר
לדוגמה :ילדי מקטר ללא הרף .לא נעים להיות לו" :לאפשר לחבר לשחק במשחקים שלי זה
חברותי"" .כאשר חבר מגיע הוא רוצה לשחק
בחברתו ,כי בן רגע תשמע ממנו רשימה של במשחקים שלנו .אפשר להחליט מראש במה
ליקויים בכל סיטואציה בה הוא נמצא .אנשים
מתרחקים מאנשים ממורמרים ,אנשים נמשכים נאפשר לשחק"" .אנו חולקים במשחקים ,זה חלק
לאנשים חיוביים .התנהגות זו מזמינה אותי מהאירוח"" .גם כשאתה הולך לחבר אתה משחק
כהורה להתבונן על מידת העין הטובה שבי :עד
במשחקים שלו".
כמה אני דנה לכף זכות ,עד כמה אני ממורמרת בשולחן השבת יש ילד שיושב ואוכל וסביבו הכול
בחיי היום-יום שלי ,עד כמה אני מקטרת ביום-יום מלוכלך ומבולגן .האחים לא אוהבים לשבת לידו
וכל שבת יש ויכוח על המקומות .בלמידה חמה –
שלי.
דוגמה נוספת :ילדי מסרב לצאת לגינה על אני לוקחת את ילדי הצידה ומבקשת ממנו להתבונן
אף ההפצרות החוזרות ונשנות .זה מזמין על המקום שלו (הלכלוך והבלגן) ומתווכת לו:
אותי להתבונן :עד כמה אני הולכת לאירועים "הרבה פעמים לא רוצים לשבת לידך לא בגללך,
חברתיים ,האם כשמגיעה הזמנה לבר מצווה של אלא בגלל הלכלוך והבלגן"" .אנשים אוהבים נקי
השכנים אני עושה פרצוף ומתלוננת שאין זמן או ומאורגן" .ונחשוב מה יכול לעזור לו לאכול נקי
להפך – שמחה לשמוח בזמנים מיוחדים אלו עם
ומאורגן.
השכנים? אני שולחת את ילדי להביא סוכר מהשכנים ,הוא
פונה לבת הצעירה ומבקש ממנה שתעשה זאת
ילד שנעלב ומתקשה להתפייס ,עד כמה אני במקומו .אני יודעת שהוא מתבייש מלדפוק אצל
סולח לאחרים? איך אני מגיב כשאני נעלב?
השכנים ולכן מנסה נמנע מכך .אקח אותו הצידה
ואומר לו" :שמתי לב שאתה מעדיף שלא ללכת
לשכנים ,אתה מתבייש .אני מבקשת שדווקא
אתה תלך ותתגבר על הביישנות .אני רוצה שתדע
כוחו של מודל ל"ב של"ם הוא בשילוב חמשת שככל שתעשה זאת יותר יהיה לך יותר קל,
הרכיבים .קחו נקודה אחת שאתם מזהים ורוצים מתרגלים לכך .אם אוותר לך עכשיו – רק יהיה
לקדם בה את ילדכם ועבדו עליה דרך חמשת קשה ,ואני רוצה שתמיד תוכל לבקש ולא יהיו לך
רכיבי המודל .בטוחה שתראו התקדמות ותקבלו
מחסומים."...
בונוס אמיתי – שאר ילדי הבית ירווחו גם הם.
31
הרב יעקב וינגרטן
מפקח באחיה אגף גמרא במרכז למידה 360
ושננתםלבניך
הדרכה וכלים מעשיים על חשיבות הלימוד המשותף בקשר הורה-
ילד :כיצד יוצרים מטרות ויעדים לימודיים? ואיך ללמוד עם הילד
מתוך שמחה שתביא בס"ד להצלחה ולגדילה בתורה!
בנו ,הרי שאצל מוטי התגלו חריקות .הלימוד המשותף עם חברים טובים הם ,מוישי ומוטי .מקטנות הם צועדים יחדיו
אביו החל עולה על שרטון .אביו של מוטי שואל שאלות ולא לאותו תלמוד תורה ולומדים אף באותה כיתה .כשם שהם
תמיד מקבל תשובות נכונות .האב מגביר לחץ ,משנה את אוהבים לחלוק שולחן משותף ,גם בתחום הלימודי הם מצאו
סגנון השאלה ושוב נתקל בחוסר מענה מספק וניכרת נסיגה שפה משותפת ,תחילה בלימוד החומש ואחריו במשניות .יחד
משמעותית בהבנתו .מוטי גם מתפלא על מה שקורה איתו, למבחנים הם למדו ונראה היה שניחנו בראש טוב והצליחו
בלימודו המשותף עם חברו הטוב מוישי בשבוע האחרון ,ידע לקצור תוצאות מבורכות .אף ב'אבות ובנים' ,כשהם למדו עם
להסביר היטב את הגמרא והתוספות ,אף במבחן בכיתה הצליח הוריהם ,התענגו האבות מהלימוד המשותף ,שהביא להם שעה
לענות נכון על כל התשובות .ומה קרה עתה בלימוד עם אבא?
של נחת עם ידיעות נהדרות.
למה אינו מצליח לענות על השאלות?
המגמה אף המשיכה עם תחילת לימוד הגמרא .בקול מתוק
התסכול חזר על עצמו שבוע אחר שבוע ,ועם הזמן הביא ומצלצל הם נשמעו משננים עצמאית או משמיעים לאבותיהם
לירידה ניכרת במוטיבציה ,בהקשבה ובתוצאות המבחנים של את 'אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז' .כיתה ד' עוברת
מוטי .ואביו נשאר חסר אונים ומתוסכל על מה שקרה לבנו בהצלחה ,ואף שנת הלימודים בכיתה ה' מסתיימת בשלום ,אך
באמצע כיתה ו' לפתע נראה כי באחד הצמתים נפרדו דרכיהם.
אהובו מוטי? להיכן נעלם לפתע הראש המחונן של בנו?
בעוד אביו של מוישי ממשיך ליהנות מידיעותיו והצלחתו של
32
ג .ללמד כלים מעשיים לקידום לימוד
והבנת הגמרא:
כאשר במהלך הלימוד אנו נתקלים בחוסר ידע או בחוסר
הבנה אצל הילד ,אין צורך לאמת את הדבר שוב ושוב ו/או א .להבין
להוכיח זאת לילד .אלא עלינו לבדוק את עצמנו היטב האם יש
לנו את הכלים והדרך לעשות זאת באופן מושכל ,נכון ומועיל. כשאנו ניגשים ללימוד משותף עם הבן ,עלינו לדעת ולהגדיר
במידה וכן ,אנו נערוך שיח רגיש ומבין עם הילד ונאפשר לו לעצמנו מה המטרה של הלימוד .בעוד שיש מפגשים שנועדו
לעשות זאת איתנו ,כי רק אז הוא מבין ובייחוד מרגיש שהמטרה לעקוב אחר הידע הלימודי של הילד ,ישנם מפגשים שמטרתם
היא לפתח את הלמידה .עלינו לעשות זאת בצורה חכמה
היא לסייע ולקדם אותו. ורגישה .לא לגרום לילד לחץ ומתח שיגרמו לו ריחוק מהלימוד,
אלא לעשות זאת ממקום של חוויה ושמחה ,הן את הלימוד
הלימוד המשותף של שבת ,מהווה
המשותף והן את המעקב אחר תוצריו.
גשר וקשר בין אב לבנו .עלינו
הלימוד המשותף של שבת ,מהווה גשר וקשר בין אב לבנו.
להיזהר מלפגוע בו במסגרת זו, עלינו להיזהר מלפגוע בו במסגרת זו ,אלא לטפח אותו תדיר
להעמקת הקשר והפיכת שעת הלימוד לחוייה משותפת.
אלא לטפח אותו תדיר להעמקת עלינו לשמור מכל משמר שהקשר עם האב ייזכר לילד כחוויה
הקשר והפיכת שעת הלימוד נעימה ,שמחה ומחברת.
לחוייה משותפת .עלינו לשמור ב .ללמוד
מכל משמר שהקשר עם האב במהלך הלימוד בשבת ,כדאי שנתמקד במספר
מטרות מקבילות:
ייזכר לילד כחוויה נעימה ,שמחה
.1חוויית הלימוד כשלעצמה – אב עם בנו.
ומחברת. .2מעקב -האם הילד שותף ופעיל בלימוד הכיתתי.
.3רווח נוסף (אין לנו בזמן אחר) :לזהות האם יש
בתחילת המפגש כדאי שהאב הוא זה שיקרא ויסביר קשיים/חוסרים מסויימים שזקוקים למענה מקצועי.
בנעימות וברוגע .בהמשך ,מומלץ לאפשר לילד להמשיך את
הקריאה וזאת ההזדמנות עבור האב לבדוק האם הילד מבאר נקודה זו ,חשובה ומרכזית ,שכן איתור וזיהוי בזמן של קשיים
את המילים בצורה נכונה? האם הוא יודע לסכם את התהליך? אפשריים כבר מספק חצי פתרון .המלמד בכיתה לא יכול לשים
או התמודדויות אחרות במידה וקיימות .האבא משלים חומר לב לכל חסם או קושי אצל התלמיד (אלא רק בקשיים בולטים).
כך ,שלימוד שנעשה מחוץ למסגרת הכיתה מעמיד לנו את
ומאפשר לימוד חוויתי ומהנה. תמרור האזהרה במקרה וניתקל בקשיים .חלקים אלו אינם
דרך נוספת היא להציע לילד להקדים וללמוד את מה קשורים האם הילד ידע נכון לענות במבחן או האם הקשיב טוב
שעומדים ללמוד בכיתה ,שכן אז לא ירגיש אי-נוחות עם האבא. בכיתה ,אלא האם יש לו את הכלים הנכונים להתמודד בעתיד
עם זאת ,ישנם מקרים בהם הילד מגלה יותר פתיחות ונכונות לבד עם דף הגמרא .כך ,שהרווח הגדול של הלימוד המשותף,
בלימוד עם מישהו אחר ,או שאין לאב את היכולת המקצועית הוא הרווח של הזיהוי האם יש חלקים מסויימים החסרים לילד.
להתמודד ולספק מענים מתאימים .במקרה כזה – לצורך
עתידו הלימודי והתמודדותו הבריאה של הילד – עדיף לפנות עם זאת עלינו להיות ערים לכך ,שמצד אחד ,הלימוד של אב
לעזרה מקצועית של חונך מקדם ,שמשנתו סדורה והוא יודע עם בנו צריך לספק לילד הרגשה של הנאה ורצון מהלימוד.
מאידך ,כדי לבדוק אם הילד הקשיב ,וודאי אם אנו רוצים
לבצע היטב את השליחות אשר עליו. לבדוק אם יש לו קשיים ומעמתים אותו עם אי-ידיעה והבנה,
חונך מקצועי שם לנגד עיניו את המטרה לטווח הארוך ,לא אז האידיליה וההנאה מעצם הלימוד ,נהיית לא נעימה .זה כמו
את הידע והתוצאות הטובות במבחנים בכיתה ,אלא שהילד לחזור עם מבחן ותעודה בציונים נמוכים .מפגש לא נחמד
יכיר היטב את מבנה הגמרא ,יבין את התהליכים ,יפתח דרכי
חשיבה וידע בעתיד להתמודד עם כל קטע גמרא אותו ילמד, שתמיד מעמיד את הילד באופן שלילי.
בכדי שיוכל להבינו אל-נכון ,להעמיק בו ולהנות מעצם הלימוד.
33
כל ילד צריך
מבוגר משמעותי שיאמין בו
מסר חשוב! לכל המבוגרים הסובבים והמגדלים ילדים
בסיכוי – הורים ,מחנכים ,מורים ,מדריכים ,חונכים ואחרים.
מבוגר משמעותי בחייו של הילד ,הינו אדם הקרוב יותר מאחרים אל
נפשו של הילד .הוא משמש עבורו כמנוע צמיחה והשראה במסע
ההתפתחותי הייחודי שלו -הרגשי ,החברתי והחינוכי -בדרכו
להפוך לאישיות עצמאית ובוגרת .דמות כזו משמשת כמודל לחיקוי
בהקניית שאיפות ערכיות ונורמות מקובלות ומובילה את הילד
להישגים ומצוינות בדרך מכילה ,תומכת ומאפשרת בגישה של
"חנוך לנער על פי דרכו" .דמות מגדלת מיטבית תהיה שם תמיד
עבורו ותשרה עליו ביטחון ,וגם ברגעי התמודדות של קושי ומכשול
היא תגן ,תקשיב ,תכיל ותסייע במסעו של הילד בדרכו להפוך
לאישיות עצמאית ובוגרת.
כל ילד זקוק לכל הפחות לדמות מגדלת משמעותית אחת שתאמין
בו .כל מבוגר ייספר לכם על דמות בילדותו שהייתה משמעותית
עבורו ,שהאמינה בו ,שתמכה בו ברגעים קשים והיוותה עבורו מקור
השראה ,חיקוי ולמידה בחייו האישיים ,התורניים והמשפחתיים.
התכנסנו לשיחה מרתקת עם ארבע דמויות משמעותיות מובילות
בעיריית בני ברק:
הרב יהונתן ספרא -מנהל אגף החינוך,
הגב' ארלט מויאל -מנהלת אגף לשירותים חברתיים,
הרב ראובן קורלנסקי -מנהל מחלקת אולמות וחבר מינהלת ,360
והרב שמעון קשש -מנהל 360התוכנית לילדים ונוער וס .מנהל
אגף החינוך.
לשיחה גלויית לב ומרגשת על הדמויות המגדלות שלהם .אותן
דמויות שסייעו ותמכו בהם והיוו עבורם מודל לחיקוי .בייחוד ביקשנו
לשמוע מהם ,לאור ניסיונם החינוכי הרב בשנים ,על חשיבות
הדמויות המגדלות המשמעותיות בחייהם של ילדים ומתבגרים
ובפרט אצל ילדים החיים במצבי סיכון וסכנה.
34
הרב יהונתן ספרא מנהל אגף החינוך
כמדומני שמצטטים את רבי חיים ויטל רבו של האר"י ז"ל שנשאל איך מחייבת התורה את כל אדם ואדם לכבד את הוריו? הרי ישנם הורים שאינם
סמל השלימות ולפעמים נדמה שאין את מי ואת מה לכבד?
תשובתו היתה שבכל יהודי ויהודי ישנה נקודה חיובית כל שהיא אותה ניתן לכבד .מטרתה של מצוות כיבוד הורים אינה רק הכרת הטוב להורים על
כל מה שההורים טורחים ועמלים בגידול הילדים אלא יש לה מטרה נוספת והיא להיות חוליה בשרשרת הדורות שמעבירה את ה"שמע בני מוסר
אביך ואל תיטוש תורת אמך" .תפקיד חשוב זה מחייב כל הורה והורה לשאוף להתנהגות יום יום ורגע רגע באופן מושלם היות וילדיו בוחנים כל מילה
שיוצאת מפיו וכל תנועה ותנועה שלו והם בונים את עולמם הרוחני וההתנהגותי של הילדים.
מסופר על זוג הורים שנולד להם ילדם הראשון והם ניגשו לאחד מגדולי ישראל בבקשה לקבל הדרכה כיצד לגדל ולחנך את ילדם .ענה להם אותו
גדול "אחרתם את המועד" .הייתם צריכים לשאול את השאלה הזאת כאשר הייתם ילדים איך שעמדתם עךל דעתכם .מפני שההתנהגות שאימצתם
בילדותכם אותה אתם מעבירים לדורות הבאים מבלי לחשוב ולתכנן .כי בתקופת הילדות עדיין ניתן יותר בקלות להשתנות וככל שחולפים הימים
המשימה קשה שבעתיים.
ולא רק ההורים אלא גם הסביבה בה חי הילד משפיעה מאד .והראיה משרה אמנו שדרשה להרחיק מביתם את ישמעאל בשל השפעתו השלילית
על יצחק .גם בגמרא במסכת עירובין בדף היומי למדנו שרבי יהודה הנשיא שערך את ששת סדרי המשנה אמר לתלמידיו שזה שהוא מחודד וחריף
יותר מחביריו זה בגלל שהוא זכה לראות את רבי מאיר בעל הנס מאחוריו .והוסיף ואמר שאם היה זוכה לראות אותו מלפניו היה זוכה להיות מחודד
עוד יותר .אם נשים לב הוא לא אמר ששוחח איתו או שלמד איתו או ששמע ממנו שיחות מוסר הוא בסך הכל ראה אותו .הנה לנו דוגמא של השפעה
של דור קודם לדורות הבאים אחריהם.
המסקנה המתבקשת מכל האמור היא שעלינו לעטוף את ילדינו בסביבה בעלת השפעה חיובית הן בבית הן במוסד בו הוא מתחנך והן בסביבה בה
הוא חי.
יהי רצון שנזכה להיות לסמל ולדוגמא לדורות הבאים כשם שאבותינו ורבותינו היו לנו לאות ומופת לאורח חיים פשוט תמים צנוע ומכובד.
הגב׳ ארלט מויאל מנהלת האגף לשירותים חברתיים
מהדמויות אשר השפיעו יותר מכל על חיי ,היו בנוסף להוריי היקרים ,סבתי וסבתא רבא ע"ה אשר בביתם גדלנו עד לעלייתנו לארץ ישראל.
דמויות אלו עיצבו את אישיותי יותר מכל דבר אחר ,ואני יכולה להגיד היום כי זכיתי לגדול בחממה של ערכים ,חום ואהבה ,יושרה ,כבוד האדם
באשר הוא ובעיקר אמונה תמימה בבורא עולם יתברך.
מסבתי וסבתא רבא למדתי את המושג "עולם חסד יבנה" –הלכה למעשה ,הן התרוצצו כל חייהן מעשה חסד למשנהו מבלי להתלונן פעם אחת
שקשה להן .סבתי ע"ה הייתה "המומחית" לשלום בית בעירנו.
היא נקראה להתערב בכל סכסוך בתוך המשפחה וידעה להשכין שלום בדרך נעימה ובאהבה גדולה לבריות.
כאשר נשאלתי איך הגעתי לייעודי שהוא מתן עזרה לזולת באשר הוא ,הבנתי שהשפעת הסבתות והדוגמא האישית שהן נתנו לי הייתה מכרעת
בבחירת דרכי המקצועית והאישית.
אך יותר מכל ספגתי מהן את האמונה התמימה בבורא עולם יתברך.
עד היום עומדת לנגד עיניי דמותה של סבתי ע"ה קמה בבוקר עם הזריחה ,פותחת את חלון חדרה מרימה את ידיה ,ומתפללת לא מתוך סידור ,אלא
בדיבור ישיר עם בורא עולם בשפת האם שלה.
בחדר הייתה תחושה חזקה כי ה' יתברך נוכח ,ויש לה דיבור ישיר איתו .התחושה הזו השפיעה עלי מאד בכל תחום בחיי .אני מרגישה פיזית את
הסיעתא דישמיא בכל מה שאני עושה ואין לי ספק כי זה מה שעזר לי ועוזר לי למלא את השליחות שלי בעולם הזה..
המסר שלי אליכם הורים ,ומחנכים יקרים ,שיותר מכל מה שאנחנו עושים בתחום חינוך ילדינו ,הדוגמא האישית היא המכרעת.
זה מה שילדינו סופגים מאיתנו יותר מכל.
ולסיום אני אביא ציטוט של בעל החפץ חיים רבי ישראל מאיר זצ"ל שהיה תמה היאך הבריות אינם מרגישים את השם יתברך ואינם מנצלים את
קרבתו אליהם?
"כמה מאושר האדם שיש לו אפשרות לדבר עם אלוקים ,לפנות אליו בכל בקשותיו ולתנות לפניו את ליבו " (החפץ חיים)
אני מאחלת לכם ילדים יקרים ,שתזכו לממש את ייעודכם בעולם הזה מתוך אמונה בבורא עולם ודבקות בו.
35
הרב ראובן קורלנסקי
חבר מנהלת התוכנית 360לילדים ונוער ומנהל מחלקת אולמות
כדי לגדל ילדים לתורה ויראת שמיים עם נפש בריאה בריאות רוחנית וגשמית ,זו המסר שצריך להעביר לילד כי כך אנו ממשיכים את המסורת של
עם ישראל לדורותיו .ההורים צריכים לשמש כדוגמה אישית עבור ילדיהם ,ההורים כדמויות מגדלות ומשמעותיות מספקים עבור הילדים כר נרחב
ללמידה של דרך ארץ מהי? עזרה לזולת? וכמובן שהלימוד תורה הוא מעל הכול! ההסתכלות וההתנהגות של ההורים בכל הליכותם ,במשפחתם
ובסביבתם מהווים את החינוך הטוב ביותר ,שהוא ללא מילים.
הורים רוצים את הכי טוב עבור ילדיהם ,אך תמהים עם עצמם כיצד לפעול ולחנך? ,על ההורים ליצור גבולות ברורים ,של צרכים לצד רצונות של
ילדיהם אך ובעיקר עקביות בסמכות.
ברור לכל כי הדמות אשר אני זכיתי לגדול בצילה היה אבי זצ"ל ,מרביץ תורה שזכה להעמיד אלפי תלמידים ,דמותו אהובה שהקרינה אכפתיות
והבנה לכל תלמיד וחינוך בדרך של ביקורת בונה וחיובית .אבי כל חייו היה תלמיד של מורו ורבו סבי מרן ראש הישיבה הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל
בהתבטלות מוחלטת לכל שיקול והחלטה בין בדבר קטן לבין דבר גדול היה שואל ומקבל ללא פיקפוק.
בדרכם החינוכית המיוחדת ,היו נמנעים מלעורר רגשות אשמה קשים אצל התלמיד ,מעולם לא גערו במילים קשות אלא עשו זאת בדרך של
דוגמה אישית וביקורת חיובית .דוגמה קטנה להחדרת דברים בתת הכרה אני זוכר כי בימי החופשה היינו נוסעים כל המשפחה לנוח בירושלים,
בהזדמנויות אלה אבי זצ"ל היה לוקח אותנו להתפלל אצל אצל גדו"י,
יום אחד הלכנו להתפלל אצל הרב אלישיב יום אחר להתפלל בישיבת מיר לזכות לראות את רבי חיים שמולאביץ זצ"ל ואת רבי נחום פרצוביץ ורבי
ביינש פינקל זצ"ל ,כ"כ הלכנו לישיבת קמניץ לזכות לראות את ראשי הישיבה .הדרך המיוחדת והמקורית שאבי זצ"ל בחר להעביר לנו ,ששמחתנו
תהיה לזכות ולראות תלמידי חכמים לצד הווי וטיול .דרך חינוכית זו ,מגיעה מתוך מחשבה ורצון לגדלנו עם שאיפות לעשות רצון הבורא ולחיים
טובים ומאושרים אמיתיים.
הרב שמעון קשש
מנהל התוכנית הלאומית 360לילד והנוער וסגן מנהל אגף החינוך
מהדמויות המגדלות המשמעותיות שסבבו אותי ,כמובן שזה אבא זצ"ל.
זכיתי לגדול במחיצתו של אדם ענק שבענקים ,אשר ברוב ענוותנותו תמיד הילך בצדי דרכים .אבי מורי ,הגאון רבי אפרים קשש זצ"ל ,אשר כיהן
כראש ישיבת "עטרת ישראל" לצעירים בירושלים למעלה מ 40 -שנה (!) וזכה להעמיד אלפי תלמידים ,דורות של ת"ח ויראי ד' שלמדו אצלו
בישיבה.
לפני כשנתיים ,למגינת ליבי וליבם של המוני תלמידיו ובני המשפחה ,אבי זצ"ל עלה בסערה השמימה כשהוא משאיר מאחוריו מורשת ענפה
ועשייה מפוארת.
כל השנים הייתי בטוח שאני מכיר היטב את אבי ,אולם ימי השבעה היו בשבילי הכרה והתוודעות מחודשת מי היה אבא זצ"ל.
התלמידים הרבים שבאו לנחם והביעו כאב עצום דיברו על תחושת אובדן פרטי שחש כל אחד מהם ,אשר מלבד ראותם באבי זצ"ל מחנך דגול,
חשו וראו בו דמות אב שרומם אותם נפשית ברגעים קשים ודאג לכל אחד לצרכיו הרוחניים והגשמיים .מדהים היה לשמוע כיצד כל תלמיד בישיבתו
ומחוצה לה הרגיש שראש הישיבה דואג לו ואוהב אותו כאילו הוא בנו יחידו ומאמין בו בלב שלם.
התפעמתי מהמכרים הרבים שהיו לאבא שלא הפסיקו לתאר את מידותיו המיוחדות בסיפורים מופלאים .רק אז הבנתי כי כל מה שחשבתי שידעתי
והכרתי הם רק קצה גלימתו המפוארת.
אחת התכונות הבולטות שלמדתי מאבא ,שחרף מעמדו הרם הוא היה רואה כל אדם כמות הוא ,כשווה בן שווים .פניו הזוהרות תדיר בחיוך רחב
וברכת ה'שלום' הלבבית עומדות כל העת מול עיני .גם בחדר המדרגות בבניין מגורינו ,כאשר ילד קט היה חולף על פניו ,היה אבא זצ"ל מאיר לו
פנים ,בכנות ,ביושר פנימי מוחלט ,כי כך הוא האמין בכל ליבו :כל פעוט ,ילד ,נער ,בוגר ,אבא וסבא ,הוא ייצור הבורא -רם המעלה.
המסר שלי לכל ההורים ,המחנכים ואנשי מקצוע שסובבים ילדים ובני נוער :אנו משמשים עבורם כדמויות מגדלות ומשמעותיות לחיים :עלינו
לזכור להיות תמיד מודעים גם לכוחות ,היכולות והכישורים החיוביים שהטמיע הקב"ה בהם וגם בנו .לזכור שכל מילת עידוד חמה ולבבית יכולה
להצמיח ילד /נער ,להניע אותו ולהעניק לו חיות ואושר .לו נפעל כך ,בסופו של יום הוא יאמין בעצמו .נקדיש מחשבה יומית על ילדינו ובסייעתא
דשמיא נזכה לראות פירות מתוקים בעמלינו.
36
לתגובות :חיים מושקוביץ [email protected] הרב חיים מושקוביץ
מנהל תכנית 'מעגן אחיה' 360 -לקידום הקריאה בת"תים
החווייה שבלימוד הקריאה
ומתמשך אצל הילד בפיתוח הרצון ונכונות אמיתית לימוד הקריאה הוא חומר הלימוד הראשון שהילד
לרכוש את מיומנות הקריאה .ללא תהליך זה ,הלימוד פוגש ומיומנות בסיסית שאמורה ללוות את הילד
יתאפיין בסיפוק הצרכים של ההורים או של המסגרת בעז"ה כל חייו .מסיבה זו ,צריכה הקריאה להיות
החינוכית גרידא ,אולם כשהילד מגלה מעורבות מועברת לילד בצורה אפקטיבית ,מעשירה וכזו
ושותפות בתהליך -שואל שאלות ,מפעיל את דמיונו – שהילד יחוש רצון ללמוד ולהפנים את הנלמד מתוך
הוא חש שהצרכים והרצון ללמוד הם שלו בלדעת את הנאה וסיפוק ,ולא ח"ו מתוך לחץ ודאגה של ההורים
החומר הנלמד. שיתקדם.
לימוד הקריאה מחולק למספר שלבים הבאים ברצף: לשם כך ניישם ונשלב שני עקרונות מרכזיים:
(א) הקניית האותיות. א .לימוד חווייתי.
(ב) חיבור האות עם התנועה. ב .סיפוק צרכיו של הלומד.
(ג) מעבר בין התנועות. את הלימוד נעשה מתוך חוויה המשלבת שירים,
הפעלות ושיתוף הילד בלמידה ,שיביא למצב בו ירצה
(ד) קריאת מילים והשלמת כל שאר כללי הקריאה
כשוואים וכו'. ללמוד ולכוש את מיומנויות הקריאה.
חלק חשוב ומרכזי ,הינו ,המעבר בין התנועות. ילד קטן מטבע ברייתו רגיל לשאול הרבה שאלות,
כשהילד משנן ומתרגל קריאת הברות ברצף תוך למה ,איך וכו' .ידוע המשל על ילד שהלך עם אביו
שימת לב לתנועה הוא בונה במוחו את הקריאה במדבר .בהיותם בדרך שאל הילד" :אבא ,לאן הולכת
הרציפה והמתבוננת .אין אפשרות לדלג על שלב השמש בלילה"? האבא ליטף את ילדו וענה לו" :האמן
כלשהו מחד והטמעה והפנמה של כל שלב מאידך לי ,אני עצמי איני יודע"! הלכו כברת דרך נוספת .הוסיף
תעצים את הילד ,תתן לו חווית הצלחה ותאפשר לו הילד ושאל" :אבא ,כיצד מורידים העננים גשם"? שוב
ענה האב" :האמן לי ,איני יודע!" וכך נמשך הדבר
להרגיש ביטחון ולהתקדם לשלב הבא. כשהילד שואל שאלות והאב עונה תשובה קבועה:
"האמן לי ,איני יודע!" הבן ,שלא רצה להטריד את אביו
מסיבה זו ,אנו כהורים צריכים להתמקד בהקניית לשווא ,אמר" :טוב אבא ,לא אשאל אותך עוד שאלות,
כישורי למידה דווקא מתוך החלקים שהוא כבר יודע איני רוצה להפריע לך"" .חס וחלילה" ,ענה האב,
ומכיר ואם הילד מגלה קושי ,נחזור לשלב אחד אחורה
למקום בו הוא מרגיש נוח וביטחון ומסוגל לקרוא יותר "אתה מוכרח לשאול ,אם לא תשאל ,איך תדע?!"
בשטף .כך נאהיב את הקריאה ונקל על משך ההקנייה.
משל זה ,בא להמחיש את הצורך בגירוי נכון
37
מה אנחנו יודעים על אמנות? מה
עובר לך בראש כשאת שומעת את
המילה אמנות? תהליך ,חומרים,
מלאכה ,כישורים ,יכולות ,פליאה,
אנשים ,רוח ,פיתוח ,רגשות? או
בקיצור הכל!...
באמנות יש כח מופלא ומחבר
של מילים ,רגשות ותחושות לכדי
תפיסה הוליסטית.
הגב' מיכל רוזנר רכזת מגמה
לאמנות ,מרצה ומנכלי"ת עמותה
"יוצרים סביבה אמנות וקיימות
בקהילה" עם רעיונות מקוריות
ליצירות אומנותיות לכל המשפחה
לדבר אומנות
יצירה ,אמנות וחוויה עם הילדים
עשיה אמנותית ,וכל יצירה אישית נובעת ממקור אישי ומחברת אינספור תחומים שמהם אנו
מורכבים כבני אנוש.
הלב – הראש -והיד
בואו ננסה יחד להרכיב את הפזל המופלא ,הזה ואחר כך נבין היטיב .כיצד יש ביכולת אפילו מועטה
שלנו כהורים או מחנכים ,לגעת ולפתח יכולות וכישורים אלו ואחרים ,אצל ילדנו .נתחיל הפוך,
מלמידה על עשיה אמנותית מפרספקטיבה הוליסטית.
38
ויההככמכואשוצולנימלנויהם,הרחילזאתצםהנותומל.וע.ההחהרלמ,ווקבלשמירדגוגכדוהעעה,לראוליאמתלכוושמוהרלגנידמתעי יתשםומ,כולומןיטושעוהמרהשייכייחתבהבחחכאאושמתוממונברבוימןותםמעי,ושניותדב,.כבוהבפרליתגשתנתועפסומחזהותהטת,מונעווקריאםעצותתהטעויכמהנמתצתיויוקפאטוורנתורתיעחקקולמתרהעהנעאיהיקייםינםנורועלתנזושש(יהשהמהי"ראגחטארויעכמ,חנניובממקתמרישיהנש"תיח.ויתהמן,צישללירכתהשת.תהאב.עו.דל.יתי)וווקאמילןשכןסםו.הףזוקדובגג"םמההאוטסיבתבעכהבמיהשלידהלידהליקדםיטםנמנטשןסילבנןםו היד
ייבסהכוצעויגטובלרי"ברת)ם.ימהללתאלזאצ-אכפמאוריהה"תךחזובאעהק,נבסיןהוכקמהשומגיקשדתנערטיהתליכהיתזצהלםבהו,מ?עימזשנדהוהעזחתדההת.רעשימחולתכורשההוזי..בתצהההלערשלאקאוקמגאישטנוו,תמ:דתיהתאבבהיחרריך.תלוח"כבנפלאיבסהתוהנאתותאהרו"רםכיהץזא,רשיבתעוכעוהשדזשמקילקטטהופו,,נריסבמההתהשבזנכבקנהכ.ורןתנ וחהסאב?שתחייחהבתלשליוהככיברנמותהקו,הלזשכגחהיששדלהת":רתוממואיאחתרונךוחהםיבזרלנווישויאאםהיועאםלאץמ,חחנשואשררוותבתבו,מ"מי.טמפדהממעתןדעתחהיהישגת.ויליום.לכמעמהרולמללהמממקניששהרלקל(,בטתןח,משאאקייזתרבהםהההראש
ההחחוולכארבימאהכתיחתארהווןלבהבאחשבשהשליומולבהוז ִהכקאייורׁחשת"כ ֲרבהחגַכמרדןוםבול ֵהל"ת.מב,בעעיפעשקרלרה.שהה"תארפנהעחישמימלונםשתאכןשל?שיעילבהנמוארויוכביכחעןדיכו"ע,עמלהבמנומנמושליעכאםתרכתמתשהלטבונלנוויב,כאת"רתרהצואהמןעששרי"זגכיןכשםו.מחותהזשויכמעבורפהד.רהכשימכיודפםישעגומי"שתטבאחיונכנוביהממ,םתאלממההיהלנאייבק"רם,שוכארהמתלוהבהלשגהבעויןלעאכמשמוללקקזנוווהרל?מהלשעכב.למל.עבחווצכהתלירמ.גאתלמשלהבתיןב הלב
זבוישזהוטיוי"חתהכומרמסהה"רישבים,פשנהיברעהגצרשמגההש.שתבראפיההליאדימבניוטתוייתב,עאשליאהחאימבונורתילרתגאישןולתהסתמויחילים וף.נוגהלייאם,בבדייוטוקיהמתסמריצוםתעשמולקריגם.שוכתשבבאאימםנולית.דילאבירטוקיחבוועישהיהשחארמונרוותיהרתפיההם
לילדנו החוסן האמיתי לתת כעמנבציויערדייהנםולמהדוהרפוךלריאהיםחםיזיוהםמ.מ"חסבמברהייורםהאעכותללי"המוצושת.נרוךכ"לללפהתענחיקכילישולרדי,םלאחיימנםו.תישיאםי",תו יאונוכלמלעצסליוקחיםהיעלצדמהינקוטבאשתאלחיתיוהבעשזארלותתה'מעהול
כל גליו ומהמוריו.
מהורים על שהילד שלהם
ארגז כלים לחיים הפורייםאומנות?
יכולת כזו או אחרת ,נדרשת דווקא ל"מוכשרים" .אני מקבלת מידי יום שאלות לפעמים אנו נוטים לחשוב כי חיזוק
הילד שאינו צייר בבית! מה איתו? איך הוא יכול באמצעים שווים ומגוונים לקבל "צייר"! ואני דווקא שואלת אותם על
"עשיכשלהייוהאלחואדמבינעוכוזתלריתבתצהל'באעבנוועמעתיכדדחוה.ולל"מואיכננשרהיקםליבלשבאד.ה,ככללאאחחדד ימכואילתלנוב,חובןכאליתםההכייליחוהדימייוםחדשלוש.לצפרנייךהאם ותלרהראואתשאיהךלנבי ותןהילידצבוכקדליתלוהכותתקודכןם.יוהמיבוימטי.ויבככמדוילבאלבלד.א..מ!נים
לפתח חוזקות וכישורים באופן מעשי נגיש ופשוט.
א .איך אני מחזק אצל הילדים ,את החשיבה היצירתית? (אותם בטוח הוא יצטרך בעתידו ,לא משנה במה יעסוק והיכן יגור).רה
ב .איך אני מחזק אצל הילד דרכי ביטוי ,בדרך חיובית?הו
הייתיצריך לשאול
ביכולותיו? ג .איך אני מחזק אצל ילדי ביטחון עצמי
שמדהים הוא, מכירים את הילדים ש"לא יודעים לצייר"? מה
אםבבעהיגאוציהלממוב3סכוביכוקפהלרשימםהםיסולהרדזכועמיםכעםוכשבכלהדיהצ.יי.יא)תרצבבלאוגיתתלת3ו"5-ך2-א4כמהיידאייש"תצויאואמתר.פצייהיאל"ורתציתסיםיברפתותושרפימשתםחלעהו!המוגןרמ"כמובכישוםללםלעגברוומרארייעם(לממהמהציל"ויהרצייהאם-תעוהמדישבדהק"לו..כות,בתוגקיבולללי6אזדיבכםהי"ותלשגהרלואב'ות?ט"סתיבפשוקלרישיהםקלמצטידניצרהיימקמיאותםותךשםלכתדעיוללהמיםצדיילוראםאת עצמו...צייר...לאאניאוי...תגידוככולכםרובכםלצייר,מכםאבקשאנישאם
והרחבות אבל בבסיס הרעיון אנו חייבים להבין שיכולת או פיתוח לזה הרבה תשובות ממש לצייר את אמא ,.רובם יענו שהם "לא יודעים"
דמיון (חסם בהבנה) פחד (לא יצליח לי) ועוד הרבה אלמנטים לרוב יש בה הרבה איך פתאום כמתבגרים "לא יודעים" או "לא יכולים" .יש
בלי דיבורים ,ועומס עצמי ועצמאי ,לא קשור ל"ידע" או ל"יכולת אמיתית".
למידה .מחזקים את החשיבה החיובית .והופ... שעשיה אמנותית פשוטה ויומיומית יכולה פשוט למגר.
היכולת ...ההבנה ...ההצלחה ...הראש לב ויד .מתעצמת מאליה.
39
עושההאמנאותת זפהשו!ט! מה זה אומר לגבי היצירה האישית?
שהיא קיימת .שהיא צריכה לנבוע מתוך כל אחד מאיתנו .שהיא זו שתיתן לילדינו הרבה חוסן בהביטים של ראש יד ולב .אנחנו
פשוט צריכים להתאים יותר ביכולותיה של האמנות! ולהכניס את האמנות ,לחיינו היומיומיים .ברבדיה השונים.
מייל תגובות[email protected] :
גשם וענן
יצירה שמובילה לחשיבה יצירתית ושיח רחב עם הילד.
שאלות לדוגמה שכדאי ללוות את הילדים בזמן היצירה:
א .מהו ענן? איזה סוגים של עננים אנחנו מכירים (ידע).
להתבונן יחד בחלון היכן עננים? מה צורתם? צבע וכו.
ב .מה מזכירים לנו העננים? (דמיון וביטוי אישי .אפשר
להרחיב לדוגמא ,עננים מזכירים חלומות מה החלום שלך היום?)
ג .באיזה צבע טיפות הגשם? (מושגים)
ניתן לתכנן את היצירה מראש זו חוויה בפני עצמה (סערה? ירידת גשם?)
חיפושית בגינה/אדומה
צרו על פי נושא שמכניס את הילדים לחשיבה אישית ולביטוי יצירתי.
שאלות לדוגמה שכדאי ללוות את הילדים בזמן היצירה:
א .מדוע בחרת את בעל חיים אני בוחר? (אפשר להביא הרבה תמונות או לתמלל)
ב .מה הייתי רוצה להגיד לבעל לו? (דמיון וביטוי אישי)
ג .איך הוא נראה? הולך? או נמצא? (ידע)
ניתן לחשוב על יצירת "משפחת" חיפושיות ,העקרון הוא תמיד יצירה אישית
המתכתבת עם תוצר ותהליך מרענן.
התמונות להשראה בלבד.
40
בס“ד
אגף החינוך
השירות הפסיכולוגי
360
5-7 zoom 3-5
.8:30-14:00 03 5789228
41
ויטמינים
עוזרים לקורונה?
הגב׳ רוחמה פרנקל
דיאטנית קלינית ,יועצת
משרד הבריאות למגזר
החרדי באגף התזונה
בראשותה של הפרופ'
רונית אנדוולט
אילו ויטמינים כדאי לקחת? כיום אנו מוצפים בשלל עצות
המגיעים אלינו ממקורות
ויטמין Dהוא היחיד שהוכח כיעיל להפחתת הסיכון לדלקות אקוטיות בדרכי שונים ,אך לא בהכרח אמינים
הנשימה וכן נמצא קשר בין רמה תקינה של ויטמין Dבגוף להפחתת הדבקות על ויטמינים ומינרלים שונים\
צמחי מרפא מיני מרקחת,
ותחלואה מקורונה ולכן מומלץ לשמור על רמה תקינה של ויטמין Dבגוף . שיקויים ועוד אשר מייחסים
להם סגולות במניעה וריפוי
משרד הבריאות ממליץ על נטילת ויטמין Dלאוכלוסיה שאינה נחשפת לשמש מקורונה .חלקם ,לא רק
ברמה הנדרשת לייצור הויטמין בגוף .רמת החשיפה הנדרשת היא חשיפה יומית שאינם מועילים אלא עלולים
של גפיים וזרועות למשך 20דקות .לציבור שלנו ,שומרי תורה ומצוות ,האמונים על גם להזיק ולכן חשוב שתדעו
מה ההמלצה המוסמכת ומה
צניעות מומלץ באופן גורף לקחת תוסף ויטמין Dבהתאם להנחיות הבאות:
באמת מומלץ לקחת.
אם ידוע לכם רמות הויטמין בבדיקת הדם:
ככלל ,חשוב להדגיש שמחקרים הוכיחו
במידה ורמת הויטמין תקינות – אין צורך בתיסוף .במידה וקיים חוסר ברמות הויטמין ששמירה על חוסן תזונתי קשורה בהפחתת
– מומלץ לפנות לרופא או דיאטנית לקביעת המינון הסיכון להידבקות בקורונה וכן להפחתת
סיבוכי המחלה למי שכבר חלה .להשגת
אם לא ידוע לכם רמת הויטמין בבדיקת הדם חוסן תזונתי מומלץ לשמור על אכילה בריאה
ומאוזנת שמספקת לגוף את מכלול המזונות
אז מומלצים המינונים הבאים בתקופת קורונה: הנדרשים לתיפקוד מיטבי של מערכת החיסון
לאנשים במשקל תקין -1000יחב"ל ליום והשגת בריאות איתנה.
לאנשים במשקל עודף 2000יחב"ל ליום
לאנשים עם השמנת יתר 4000יחב" ליום
הנחיות לגבי אופן רכישת ונטילת התוסף:
•מומלץ לקחת מינון יומי ,ולא פעם בשבוע או חודש.
•לא לעבור את המינון המומלץ אלא רק בהתוייה של רופא או דיאטנית
•בעת רכישת תכשיר ויטמין Dבטיפות בבית מרקחת לשים לב לריכוז הויטמין שקיים
בטיפה .קיימים תכשירים בריכוזים שונים ,ומומלץ שתבקשו מהרוקח הנחיה ברורה –
לגבי מספר הטיפות שאתם צריכים ליטול ביום.
42
המחלקה לילדים ולנוער
3
אעתלויםרותמנויימכןצהםוחחצינוונותככיהאומרעצים ומחזקלאמוורליהקנרורותת
יום שלישי כ"ט בכסלו נר ו' דחנוכה 21:00 מוצאי שבת פר' וישב כ"ו כסלו נר ג' דחנוכה 21:00 -
סדרת 4הרצאות קבעו שיר ורננים
איך לגדל ילדים שמחים ומרוצים?
הנרות הללו קודש הם איך לעורר אווירת שמחה בזמנים קשים?
איך להעצים את נפש הילד
הרב משה בויאר רב שיח חינוכי בליווי כלי נגינה
נשיא מכון "ויועצנו כבתחילה" הרה"ג ר' יוסף צבי ברייער שליט"א
יום רביעי א' בטבת נר ז' דחנוכה 21:00 ראש ישיבת בעלזא בית חלקיה
סדרת 4הרצאות הרב הלל פלאי שליט"א
מחנך ובעל מנגן
ומנותר קנקנים
איך לחנך למשמעת יום ראשון כ"ז כסלו נר ד' דחנוכה 21:00 -
בזמנים של חוסר ודאות ושגרה?
מאפלה לאור גדול
הרב חיים צבי יאקאב הדרך להתרומם ממצבים חשוכים
מרצה בכיר הרב אהרון מרגלית
מח"ס "אתהלך"
יום חמישי ב' בטבת נר ח' דחנוכה 21:00
יום שני כ"ח בכסלו נר ה' דחנוכה 21:00
בימים ההם בזמן הזה
חינוך להתמודדות עם פגעי הזמן סדרת 4הרצאות
הרב צביאלי בן-צור
מרצה בכיר ערכים נר לאחד נר למאה
בברכת חנוכה שמח איך לטעת בטחון עצמי בילד למרות הקשיים?
אברהם רובינשטיין הרב חנוך דרורי
ראש העיר מרצה בכיר
להשתתפות:
הפקה ותוכן: חייגו למרחב הקולי "קו החוזקות" של עיריית בני ברק
073-3134005שלוחה7
03-578-78-90 ניתן לקבל את קבצי ההרצאות באמצעות
טלפון | 03-578-78-90 :דוא"ל[email protected] :
43
מענים ב 360
הפורום המקצועי של התוכנית הלאומית 360
מזמינים אתכם לשאול ,להתייעץ ולקבל הכוונה ראשונית בהתמודדות
עם נושאים הנוגעים לבחירת הייעוץ והטיפול הנפשי אשר יסייעו לכם
שאלה שאלה
אנו הורים בל"ע ל 7-ילדים כאשר חלקם בגיל ההתבגרות. קיבלתי הודעה שהילד שלי נחשף לחולה מאומת ועליו להיכנס
מגפת הקורונה הביאה אותנו להימצאות ייחד כל בני המשפחה לבידוד למשך שמונת הימים באים .מאיזה גיל אפשר לתת לילד
בבית הרבה זמן (כולל חזרתם של הבנים מהישיבות) .בתחילה
קיוונו שדווקא מציאות זו תביא יותר לחיזוק הקשר המשפחתי להיות לבד בבידוד ,ומתי הכרחי שמבוגר או אח יהיו איתו?
ולאווירה טובה בבית ,אך נראה שדווקא שהות זו גרמה למריבות
בלתי פוסקות במשפחה בעיקר בין הילדים הגדולים ,בוויכוחים ריקי אופנהיים ,מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית בשירות
סתמיים כל היום דבר שגורם ללחץ גדול בבית .נשמח להדרכה הפסיכולוגי החינוכי ,משיבה:
כיצד אפשר ליצור יותר הרמוניה ,איחוד ובעיקר הבנה בין האחים
קבלת הודעה על צורך של ילד להיכנס לבידוד מעוררת אי
שילמדו לחיות טוב יותר אחד עם השניה .תודה. נוחות רבה וכרוכה בקבלת החלטה מהירה .חשוב לדעת שאין
תשובה ברורה ולכל החלטה יש רווח ומחיר .ככלל לא רצוי
ישי בהרט ,עו"ס קליני ופסיכותרפיסט ומנהל מרכז להכניס ילדים בגיל הרך לבידוד ללא הורה או אח בוגר .אך גם
הורים מתבגרים במרכז לילד ולמשפחה ,משיב: עם ילדים בגילאי בית הספר היסודי ההחלטה אינה פשוטה.
לכן לפני קבלת החלטה לגבי אופי הבידוד מומלץ לשהות מעט,
להיות הורה לילדים מתבגרים זוהי משימה קשה ומורכבת ,ואין להעריך את יכולותיו ,צרכיו ותפקודו של הילד ורק לאחר מכן
ספק שזמני לחץ וקושי כמו סגר הופכים את המשימה לקשה להחליט על אופי הבידוד .בין היתר מומלץ להתייחס לפרמטרים
ומורכבת הרבה יותר. הבאים:
ציינתם בשאלה שהמריבות הם פעמים רבות על דברים סתמיים האם הילד מבין את המצב ,את הצורך ואת תנאי הבידוד .עד
ואינם בעלי משמעות .אך לעיתים דווקא מקרים אלו ,מספקים לנו כמה הילד עצמאי :מסוגל להתלבש ,לאכול ולהסתדר לבד.
הזדמנות להבין במעבר לההבנה הסתמית של הקונפליקטים. עד כמה הילד תלוי רגשית במבוגר (להירדמות ,לתעסוקה,
למעשה ,מריבה (ובמיוחד אם היא על דבר סתמי) מלמדת אותנו להרגעה ,לוויסות עצמי) .עד כמה הילד אחראי ,בוגר ואינו זקוק
את הדבר הפשוט שלא נושא המריבה הוא הגורם ,אלא דבר אחר. להשגחה (ניתן לסמוך עליו לא לסכן עצמו) .עד כמה הילד
מסוגל להכיל קושי ותסכול שלעיתים מלווים את הבידוד .עד
בגיל ההתבגרות הנער/ה נמצאים בשלב ביניים חשוב ומאתגר. כמה הילד מסוגל להעסיק את עצמו בצורה איכותית (קריאה,
הם מצד אחד עדיין ילדים אך מצד שני כבר חצי בוגרים ורוצים
להרגיש כך .הם צריכים לעשות תהליך מורכב שמעביר אותם משחק ,לימוד).
ממקום בו הם עדיין קטנים שתלויים בהורים ובמשפחה למקום שבו
הם מרגישים שיש להם אישיות עצמאית ,מרחב משלהם ,דעות חשוב לזכור שבידוד אינו מצב אופטימלי עבור ילדים בכל
גיל ,לכן אם קיימת אפשרות שאחד ההורים או אח/ות בוגרים
משלהם ויכולת להסתדר בעצמם. יצטרפו לבידוד כדאי לשקול זאת ,אפילו לחלק מימי הבידוד
(למשל אם הילד אמור לצאת מהבידוד ביום בתחילת שבוע,
שלב ההתפתחותי זה ,מביא לרגישות רבה בכל מה שקשור כדאי לשקול להיכנס עמו לבידוד ביום שישי ולשהות עמו
למרחב האישי ,הפיזי והנפשי .כך למשל הם רגישים מאוד להערות
וביקורת או לזה שאחרים 'מתערבים להם' בענייניהם .יתרה מזאת בבידוד עד לסופו על מנת שלא יהיה לבדו בשבת).
– פעמים רבות מתבגרים מייצרים בכוונה מריבות כדי לתת לעצמם
את תחושת השליטה והכוח ,כי כשחסר למישהו בתוכו פנימה את כך או כך ,עם הכניסה לבידוד חשוב לזכור ולהזכיר לילד
ההרגשה שהוא גדול ועצמאי אז הוא צריך איזה יריב להילחם בו כדי ולבני המשפחה שבידוד אינו בדידות או נתק מחיי המשפחה
השוטפים .מומלץ לתת על כך את הדעת ולהשתדל לכלול את
להעניק לעצמו את תחושת הכח והשליטה. הילד המבודד בהווי המשפחתי -ארוחות ,שיחות ,משחקים
מעבר לדלת הסגורה .כמו כן ,חשוב לזכור ולהזכיר לילד
זמן של סגר הוא זמן מאתגר במיוחד בגילאים הללו ,וזאת מכיוון שהמצב הנו זמני ,יעבור ביעף ואז יוכל לחזור לשגרה .בברכת
שקשה מאוד לייצר מרחב אישי (פיזי ונפשי) לכל אחד בבית ,כך
שברגע שאחד נכנס לתוך המרחב של השני מתחיל ערעור על בידוד קל ומהיר!
44
*הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע
ואינו מספק אבחון או טיפול ,אלא מהווה מקום לקבלת
תמיכה והכוונה.
דחיינות היא מושג רחב שמאגד תחתיו כמה וכמה "זנים" העצמאות שהשני רוצה לחוש וכתוצאה מכך ,מתפתחות חיכוכים
של הימנעויות מלבצע משימות במועדן ,וכדי לעזור לנער ומריבות.
כדאי לשים את האצבע על המאפיין הייחודי שלו .למשל
ייתכן שהדחיינות משקפת נטייה למושלמות (פרפקציוניזם) אז מה עושים? יש לנו משימה חשובה! להעניק קודם לכל
שהופכת את המשימה למכבידה ומעודדת את האדם לדחות אחד את התחושה שיש לו את המקום הבטוח שלו במשפחה
אותה. ובבית.
הנטייה לדחיינות מצוייה אצל אנשים רבים ,אך היא שכיחה הדרך הכי טובה לעשות זאת ,היא באמצעות הקשבה מלאה,
יותר אצל אנשים עם הפרעת קשב .חלקם נוטים לעשות לתת תוקף לדברים ולשדר לילד שאנחנו מבינים את הצרכים
בלי לחשוב ,או לחשוב בלי לעשות .למשל ,לדחות משימות והרגשות שלו( ,כולל כעס) ומזדהים עם מה שמפריע לו -
שדורשות מהם ריכוז רב ,משימות טכניות משעממות או "שאכן זה מאוד מציק ומכעיס" ולתת את התחושה הפנימית
לתכנן תכניות מבלי להצליח להוציא אותן לפועל .פעמים שהוא אכן מובן ,כמובן ,בתוך גבולות מסוימים של עצמאות
רבות אנשים עם הפרעת קשב מעדיפים לעשות ברגע נתון משלו .תהליך זה ,אינו עשיה חד פעמית אלא יש לחזור על
את מה שהם רוצים ,ומתקשים לגייס מוטיבציה עבור מה
שהם צריכים לעשות באותו הזמן .הם פחות מחוברים לציר הדברים פעמים רבות.
הזמן ,וחיים בתוך בועה של הווה .אינם מצליחים לחוות
מספיק חזק את העבר או את העתיד ולא מספיק קשובים למה חשוב לציין ,אנחנו לא נכנסים לעמדת 'השופט' וקובעים
ש"צריך" .כתוצאה מכך הם דוחים שוב ושוב את המשימה ,עד מי צודק ,כפי שכתבנו בתחילה ,שמאחר והסיבה האמיתית
ש"הרגע האחרון" לביצוע שלה הופך מעתיד להווה .למעשה, למריבות לא נובעת מבעיה אמיתית ,לכן גם הפתרון לבעיה לא
דחיינות מסוג זה היא בעצם מיידיות :אני עושה עכשיו את מה
שבא לי עכשיו ולא רוצה לדחות את מה שאני רוצה לעשות נמצא בפתרונה.
מפני מה שאני צריך לעשות. אנחנו גם יכולים לעשות זאת באופן יזום ,לומר לנער שהוא
גדול ובוגר ,להיות גאים בו ,להראות לו שסומכים עליו (איפה
סוג נוסף של דחיינות קשור לקושי ליצור איזון בין הערכת שניתן לסמוך עליו) ,אז עם הזמן הוא יהיה פחות זקוק להוכיח
יתר להערכת חסר השכיח אצל אנשים עם הפרעת קשב.
למשל ,אם האדם נותן למשימה הערכת יתר ("המשימה גדולה את זה לעצמו.
מידי") ולעצמו הערכת חסר ("היכולות שלי קטנות מידי"),
הוא יחוס חוסר נוחות ובאינסטינקט טבעי של הימנעות מאי- אך הכי חשוב! להתאזר בסבלנות ,בהרבה אמונה בטוב
נעימות – הוא ידחה את המשימה .באופן דומה אם הוא מעריך שבילדים שלנו ,לזכור שזה שהם רבים זה לא כי הם לא טובים
שהמשימה קטנה מידי ויכולותיו גדולים ממה שהם באמת ,לא אלא כי הם זקוקים להרגיש גדולים ועצמאיים ולנסות להעניק
תהייה לו מוטיבציה להפסיק מהשגרה של ההווה ולהתפנות להם את ההרגשה הזו בדרך המלך ,וכך הם פחות יזדקקו
למשימה במועד שלה .הוא יאמר לעצמו שיוכל לעשות אותה
בקלות מאוחר יותר .אל תצפו לעקביות בעניין .הערכת יתר להשיג את ההרגשה הזו בדרכים אחרות.
והערכת חסר יכולות להתחלף בניהן בקלות וקשה לעקוב אחרי
שאלה
ההיגיון הפנימי שלהן.
הבן המתבגר שלי מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז .אחת
בנוסף ,יכולות להיות סיבות אחרות ,הצד השווה שבהן ההתמודדויות שלנו כהורים היא הדחיינות שלו .הוא דוחה שוב
שדחיינות משקפת חוסר בהקשבה למציאות .מה לעשות, ושוב ,וזה מסבך אותו בלי סוף .אנחנו מאוד מודאגים .איך הוא
לנקות צלחת מייד אחרי הארוחה ,קל יותר מאשר לנקות אותה יוכל לנהל חיים כשכל דבר הוא דוחה ,ולפעמים בסוף לא מצליח
כמה שעות אחר כך .כמובן שאנחנו מצפים מאדם להקשיב לעשות כלום .אנחנו לא מבינים אותו וזה מתסכל אותנו מאוד.
למציאות ולפעול בצורה שמתאימה לדרישות המציאות ,להיות
למה הוא מתנהג כך?
חיים דיין ,עו"ס קליני ,יו"ר "מכון הקשב" ,משיב:
45
מהסביבה ,עם פחד טבעי ,המקשה את ההתמודדות עמו. יעיל .הציפייה הזו יכולה להקשות עלינו לעזור למי שנוטה
לדחיינות .כדי לסייע לנער חשוב להצליח לראות את הדברים
כל ילד מגיב אחרת למתחים ולחצים ,תגובתו מושפעת בין מנקודת מבטו ולא רק מנקודת המבט של ה"צריך" .נקודת
היתר מקרבתו של "האיום" אליו ,מעוצמת הלחץ שחווים הוריו, המבט של ה"רוצה" מופנית ביסודה למה שהאדם חושק בו
מאופיו ,גילו ,ועוד .עם זאת ניתן לומר בהכללה מסוימת שישנם ברגע מסויים ,ללא חישובים של עלות-תועלת .כולנו צועדים על
מספר סימפטומים עיקריים העלולים להופיע אצל ילדים שני רגליים ,רגל ה"רוצה" ורגל ה"צריך" ואנו משתדלים לאזן
בין השניים .אצל אנשים עם הפרעת קשב ,הרגל של ה"רוצה"
בעקבות חשיפה לרמה גבוהה של לחצים ומתחים, הרבה יותר חזקה מהרגל של ה"צריך" .כשאנו מזכירים להם
את ה"צריך" ,לפעמים הם חשים שאנו מתעלמים מהסגנון
הבאים לידי ביטוי בשתי רמות: שלהם והם מגיבים בהתנגדות גלויה או סמויה ,כמו לשכוח
מה שהם הבטיחו לעשות .כדי לסייע להם ,רצוי לזהות את
.1באופן ישיר :הבולטים והשכיחים שבהם: התפיסה שלהם כלפי ה"צריך" ,לתת מקום אמיתי ל"רוצה"
הגדול שלהם .רק לאחר מכן אפשר לנסות לאט לאט לפייס
נסיגה בהתנהגות -כגון :חוסר שקט ,בכי מוגבר ,חזרה אותם להכיר במציאות המגבילה את חופש הרצון .להפנים
להרטבה לאחר שהילד כבר נגמל ,דרישה מחודשת לשימוש את המציאות אל קרבם .בסופו של דבר ,גם הם רוצים את
במוצץ ,חזרה לזחילה ולהתנהגויות ילדותיות .דרישה גבוהה ה"צריך" ,את המציאות ,על מגבלותיה .כמו שאמר מישהו "אני
לקרבתו של ההורה -כגון :ילד שמנסה להתגונן מן המצב שונא את המציאות ,אבל היא המקום היחיד בו ניתן להשיג
המלחיץ על ידי הצמדות להוריו ,או יחזור לשימוש מוגבר בחפץ
כנפיים לאכול".
מעבר ,כמו דובי אהוב או מוצץ.
הפרעות שינה -כגון :קושי להירדם ,סירוב לשכב לישון, שאלה
התעקשות של הילד לישון במיטת הוריו. לאחרונה החל ילדי בן ה 4-להרטיב בלילה וביום ,למרות שנגמל
כבר בגיל שנתיים וחצי .האם תופעה זו היא נורמטיבית? ומדוע
.2באופן עקיף :הופעת סימפטומים שלא היו בעבר ,שיופיעו
היא מתרחשת דווקא בימים אלה?
סמוך לזמן שבו החל הלחץ:
עליה בתחלואה( :תופעות פסיכוסומטיות ).גמגום ,בעיות יפעת גלבוע עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית ,מנהלת
שינה ,בעיות אכילה ,הופעת טיקים ,הרטבה ועליה בתוקפנות. המרכז להורים וילדים בגיל הרך ,משיבה:
חשוב לומר שתגובות אלו הן בד"כ תגובות טבעיות ונורמאליות
למצב שאינו נורמאלי .וברוב המקרים התגובות לאירועים במצבי משבר ולחץ המעוררים תחושות של אי וודאות,
המלחיצים יחלפו מאליהן כאשר המצב יחזור לקדמתו והאיום לעיתים ,אנו ההורים חשים במצוקה רבה המחלישה אותנו
יוסר .אך אם אתם חשים שילדכם מבטא תגובות מצוקה קשות מצב העלול להשפיע על ילדנו ,שכן ,אנו עלולים להפוך מדמות
במיוחד בעצמתן או במשכן כדאי שתפנו לגורם מקצועי על מגוננת המבטיחה את שלום הילד לדמות חרדה ולעיתים
מנת להיוועץ עמו בנושא. קרובות אף חסרת אונים ,ולעורר בילדים פחדים וחרדות.
ברמה העקרונית ,וכפי שנאמר לא פעם ,חשוב לדאוג פחדים וחרדות של ילדים הם תופעה טבעית ,כאשר כל גיל
ליצירת סביבה תומכת ,מכילה ,שנותנת לגיטימציה מאופיין בפחדים משלו ,ונגיף הקורונה ,שכולנו עסוקים בו בחצי
לפחדים ומאפשרת אותם .עם זאת ,יש לוודא שלא תהיה זו השנה האחרונה ,משתלב במערך הפחדים זה -הדמיונות
סביבה שמעודדת חוסר תפקוד ופחד משתק ,אלא מקדמת הטבעיים והמוכרים של דמות מפחידה (המפלצת) שצצה באופן
מפתיע 'משום מקום' ,חוברים אל המציאות המוחשית ,של
התמודדות. "אויב" – וירוס ,שיכול לחדור בכל רגע ,אל תוך הגוף ,אל תוך
הבית ,ולהפוך אותנו לחולים ...ילדים מאזינים לנו ,המבוגרים ,וגם
לצד נתינת הלגיטימציה לתחושת הפחד והשיח עליו עם אם אינם מבינים את מורכבות המצב ,הם קולטים את התחושות
הילד ,יש להשתדל להרחיק או לפחות לצמצם גורמים והחששות שלנו ,הפחד הטבעי מהמפלצת המפחידה ,הופך
סביבתיים שמוסיפים לתחושת הפחד .בין אלה אפשר לציין להיות פחד ריאלי ומוחשי ,הרי גם אמא ואבא וסבא וסבתא,
הפחתה של חשיפה למדיה ,או צמצום שיחות מבוגרים כולם מפחדים .באופן זה נוצר שילוב של פחד שקשור ללמידה
מדאיגות המתקיימות 'מעל ראשם' של הילדים .אין הכוונה
לבקש מההורים לייצר תמונת שווא שאינה קיימת ,המתעלמת
מפחדיהם שלהם ,אלא לסייע להם להדגיש בפני הילד את
הכוח ואת התפקוד ולא את חוסר האונים.
46
נעיםלהכיר
מרכז מידע וייעוץ להורים ולאנשי מקצוע
מתי פונים אליכם?
בלבול וחוסר אונים מאפיינים הורים ומורים הנתקלים בקשיים אצל ילדים .כל קושי משליך על
מגוון תחומים ,וקשה למי שאינו מקצועי ומנוסה להניח אצבע על הגורם לקושי ולמצוא את הפתרון. מפעיל התוכנית :
קושי חברתי עשוי להיראות כחרדה ,קושי רגשי עשוי להיראות כהפרעת קשב ,וכן הלאה ,ורק 'עזר מציון'
מענה מקצועי מקיף עשוי לתת מידע ,הכוונה וייעוץ אמינים ומקדמים. אוכלוסיית ייעד:
הורים הזקוקים להכוונה בעניין
רבים מהילדים והנערים המצויים בסיכון יוצאים ממעגל הקושי ועולים על דרך המלך בעזרת ילדיהם המתקשים בתחום
הכוונה וליווי לסובבים אותם ,וזו מטרת המרכז .הוא מעניק אוזן קשבת ומכוון למידע אמין ומקצועי התפתחותי ,רגשי ,חברתי,
בעניין מהות הקושי ,אנשי מקצוע ומרכזי אבחון וטיפול מתאימים .המרכז מתכלל את השירותים תקשורתי ,לימודי ,נפשי או
המוצעים מטעם 360התוכנית הלאומית לילדים ונוער בעירייה ,מיידע על כלל השירותים העירוניים התנהגותי .וכן הורים לילדים עם
נכויות וצרכים מיוחדים ,אנשי
הקיימים ,וכן מסייע במיצוי זכויות בביטוח לאומי ,בקופות חולים ועוד.
חינוך ואנשי מקצוע
מאז הוקם 'מוקד החינוך' העירוני ,אנו עובדים בשת"פ והם מפנים אלינו במקרים שבהם נדרשים
התייעצות מעמיקה ומענה מקצועי משלים .לאחרונה נדרש המרכז למצוקה במיצוי טיפולים כתובת :
התפתחותיים המגיעים לילדים ,שנוצרה בעקבות השינויים במשרדי הממשלה .צוות המרכז שוקד רחוב רבי ישמעאל ,7בני ברק
על הידוק הקשר עם המחוקקים ,נותני השירותים וקופות החולים למען הילדים ,ועוד היד נטויה.
מה היחודיות שלכם?
המרכז מקצועי ,עדכני ,אמפתי ,חם ,זמין ודיסקרטי ומאפשר פנייה אנונימית .בשילוב האמון
הבסיסי הקיים כלפי 'עזר מציון' ו 360'-התוכנית הלאומית' בעירייה יש כלפיו אמון רב .המרכז אינו מנהלות :
אינטרסנטי ואינו תלוי דווקא במערכות החינוך ,הרווחה והבריאות או בגורם אחר שהפונה תלוי בו. הגב' ת' פוזן והגב' ש' פפויפר
המידע ניתן בלא תשלום .רצף שירותים לרווחת המשפחה המצוי בהישג יד של המרכז משלים את
שותפים:
השירות ,וכן מענים שפותחו ע"פ הצרכים שעלו מהשטח. כלל אגפי ומחלקות העירייה
מקרה מיוחד שבו היתם ברגע הנכון? השותפים
בתוכניות הלאומית 360לילדים
הם הגיעו למרכז המידע והייעוץ של 'עזר מציון' אחרי שנים של אבחונים וטיפולים שלא הועילו
דבר .בתם כבר בת ,15הקשיים שלה מוחשיים ,אך אף אחד מאנשי המקצוע שאליהם פנו ,כולל ונוער בעיריית ב"ב
נירולוג ופסיכיאטר ,לא ידע לתת להם שם ,וממילא שום טיפול לא הועיל. דרכי התקשרות:
טלפון 073-3956740 :
כבר במפגש הראשון במרכז החל להתפוגג הערפל הסמיך ,כשנשאלו השאלות הנכונות,
והתשובות נתנו סוף-סוף קצה חוט .משם התגלגל הכול במהירות .המרכז הפנה אותם לרופאה דוא"ל:
מומחית בתחום שעלה בתשאול ,והיא קבעה את האבחנה המקצועית .ההורים השתתפו בקבוצת
תמיכה מטעם המרכז ורכשו כלים להתנהלות נכונה עם בתם .הם גם קיבלו עזרה במיצוי זכויות, [email protected]
והקצבה שהם מקבלים בזכותה מממנת את השתתפות הנערה בקבוצה טיפולית מתאימה
בנושאי קשב וריכוז וליקויי
המעניקה לה מודעות וכלים להתגבר על הקושי שלה ולהתפתח כראוי. למידה:
חזון לעתיד? טלפון073-3956741/5/7 :
דוא"ל:
החזון שלנו הוא להרחיב את מעגל הנהנים מהמרכז ,באמצעות הרחבת שעות המענה ,הוספת
אנשי מקצוע ,ימי עיון במרחב קולי – להגברת החוסן הנפשי בילדים ובנוער ,סדרת הרצאות מרחוק [email protected]
מאת אנשי מקצוע בתחום התקשורת ,פיתוח ערכות למידה נוספות מותאמות ויצירת סדנאות [email protected]
ממוקדות ללמידה מרחוק ,כגון סדנה לאבות למתן כלים וידע ללימוד גמרא פורה ,מהנה ומוצלח
עם ילדיהם.
47
ילד שבבית מתנהג ומדבר
רגיל אך בגן לא מוציא
מילה!! ייתכן שהוא לוקה
סלקטיבית באילמות
הגב' פייגי רייניץ
עו"סית ופסיכותרפיסטית
ומומחית לטיפול באילמות
סלקטיבית .איך מקשיבים
לשתיקה? מה המסר שהילד
המחריש מעביר לנו? ומה
המשמעות של שניים
היושבים יחדיו בדממה?
צוהר אל עולם הטיפול!
שההילתדחיהלאיללדםבר
אבל הורי המסורים ,תבינו ,זה קשה לי! אני מקנא בילדים מוישי ,ילד חינני בן ,6לומד בתלמוד-תורה רגיל בבני ברק.
האחרים שסביבי שמסתובבים ומדברים בחופשיות ובקולניות, במבט ראשוני הוא נראה כמו עוד אחד ממאות מילדי החמד
אני לא יודע להסביר לכם את המצוקה הקשה שאני מרגיש בתלמוד תורה ,אבל לא -מוישי זועק-באלם את כאבו וסבלם של
בתוך הלב שלי ,אבל כשמישהו מבוגר פונה אליי ,אני מרגיש ילדים נוספים המתמודדים עם קושי משמעותי בדיבור חופשי
שהגוף שלי מתכווץ ,הלב מתחיל לפעום במהירות ,אני כאילו
במסגרות בית-הספר /גן /תלמודי-תורה.
נהיה משותק כזה ,העיניים בוהות והשפתיים לא יכולות לנוע. אם מוישי היה יכול לתמלל ולהביע את הקושי והסבל העוצמתי
אני אומר לכם באמת ,אני לא עושה לכם את זה בכוונה ,אני עימו הוא מתמודד מידי יום-ביומו -זה היה נשמע כך :אבא
פשוט לא יכול ,לא מסוגל ,זה גדול עליי .אני מאד אשמח אם ואימא היקרים ,בבקשה ממכם ,אל תכעסו עליי ,אני יודע
תעזרו לי להתגבר על הפחד הזה שמשתלט עליי כשפונים אליי שהרב'ה בתלמוד-תורה התלונן עליי שאני לא מדבר בכיתה,
באופן ישיר וממתינים לתשובה שלי .כי אני רוצה להיות כמו בקושי שומעים אותי ,וכשאני כבר מדבר זה נעשה בלחש,
כולם! בשקט-בשקט עם מעט חברים ,וזהו.
48
ברוב המקרים הילד ידבר חופשי עם בני המשפחה בבית ויימנע ההמחשה :השתיקה בגינה
מדיבור מחוץ לבית בגן או בבית -הספר.
כדי להבין את מה שמוישי מרגיש ,תנסו אתן האימהות לדמיין
כלפי חוץ יפגינו הילדים קשת התנהגויות חרדתיות :תנועות סיטואציה בו אתן נפגשות עם קבוצת חברות קרובות באירוע
גוף נוקשות ,הבעות פנים קפואות ,הימנעות מקשר עין ,רתיעה מסוים למשך מספר שעות ,למשל בהמתנה לאסיפת הורים או
על הספסל בגינה בלי היכולת לדבר ולו אף מילה אחת ,אתן
ממגע גופני והימנעות מפעילות קבוצתית. שומעות חוויות מהאימהות ,משתוקקות להגיב אך לא מסוגלות,
חברה אחת פונה אליכן בשאלה ואתן בוהות בה חזרה ,מנסות
איך מטפלים בזה? לפתוח את הפה בתשובה ,הנה ,זה ממש על קצה הלשון ,אך
לא ..שום הברה לא יוצאת לכן ,אולי קצת אויר חם משתחרר
ובכן ,ישנם מומחים הסבורים שיש צורך בטיפול של תרפיה ,יש מפיכן .מישהי מהחברות מציעה יוזמה חדשה ,ומבקשת לשמוע
כאלו שבטוחים שקלינאית תקשורת תפתור את הבעיה ואחרים את דעתכן בנידון ,בוודאי שיש לך תובנה בעניין אך את לא
סבורים שרק טיפול תרופתי יעזור. מצליחה לבטא זאת במילים.
עם הזמן החלו אנשי המקצוע להבין כי מדובר במשהו שונה מה התחושות שילוו אתכן במהלך התסריט הזה? איזה מסר
לחלוטין .כדי להבין את נפש הילד לעומקו ,לרדת לשורש הבעיה
יהיה לכן לאומה בעקבות הניסוי הזה?
אילמות סלקטיבית הינה כך מרגיש ילד הסובל מאילמות סלקטיבית ,הוא יכול להיות
הפרעת חרדה המתפתחת ילד חכם ואינטליגנטי מאד שהשתיקה שלו והסירוב העקבי
לדבר לפני אנשים זרים אינו נובע מבחירתו לעשות דווקא ,אלא
בילדות ומתאפיינת שהחרדה משתקת אותו עד שאינו מסוגל לפתוח את פיו ולדבר,
בהימנעות מדיבור למרות
היכולת לקיים דיבור תקין. אם כן ,ילד עם אילמות סלקטיבית סובל!
ברוב המקרים הילד ידבר הנושא של אילמות סלקטיבית הוא מורכב מכל המובנים ,גם
חופשי עם בני המשפחה מבחינת האבחון וגם מבחינת הטיפול .לא כל ילד ששותק
בבית ויימנע מדיבור מחוץ בהכרח סובל מאילמות סלקטיבית ,בדיוק כמו שלא כל קלינאית
לבית בגן או בבית -הספר
תקשורת או מטפלת רגשית יכולה לטפל במקרים אלו.
ולפתור אותה על הצד הטוב ביותר – צריך טיפול שונה לגמרי. בדרך כלל לוקח זמן עד שההורים מגיעים למסקנה שילדם
הגישה הטיפולית החדשנית הוכיחה את עצמה מעל ומעבר סובל ממשהו .בשלב הזה הם לא יודעים להגדיר בצורה ברורה
את הבעיה .מצד אחד הילד מדבר חופשי בבית ,אולם בגן או
למשוער על מאות ילדים. במקומות אחרים הוא שותק כמו דג ,או לחלופין מדבר רק עם
מעל דפי המגזין קשה לפרט את שיטת הטיפול המדויקת,
אבל עיקרי הטיפול הוא שהמטפל (איש מקצוע מוסמך המקבל ילד אחד או שניים.
הדרכה קבועה) מגיע למפגשים שבועיים או דו-שבועיים ,תלוי מבחינת הגננות מדובר במצב "נפלא" ,ילד אחד פחות עושה
ברמת הקושי ,עם הילד בבית ולאחר מכן בגן או בבית הספר, בלאגן( ...זה כמובן בהומור ,כי חייבים לציין לשבח את הגננות
שמבחינות מהר מאד בבעיה ומשתפות פעולה בצורה יוצאת
וכך אט-אט הטיפול מתקדם ומביא לתוצאות מדהימות! מהכלל עם הטיפול) .בדרך כלל נפשם של ההורים יוצאת
החדשנות בגישה טיפולית זו ,שהמטפל מגיע לבית ובהמשך מדאגה לילדם .הם רואים כיצד הפרח שלהם בבית הולך וקמל
לבית-הספר ושם נפגש עם הילד ,בניגוד לטיפולים רגשיים
אחרים שהילד מגיע לקליניקה .המטרה כאן להגיע לסביבה בגן.
הטבעית של הילד ,בו הילד מרגיש חופשי וכך לטפל בבעיה הם לא מבינים כיצד הילד העליז והשמח מהבית הופך בבת
אחת לשקט וסובל מחרדות קשות כשהוא בחברה עם ילדים
מהמקום הכי בסיסי. בגן או בבית ספר .בשלב הזה מגיע תורו של המאבחן שקובע
האם אכן מדובר באילמות סלקטיבית ,או שמא מדובר בבעיה
חרדתית אחרת.
מה זה אילמות סלקטיבית
אילמות סלקטיבית הינה הפרעת חרדה המתפתחת בילדות
ומתאפיינת בהימנעות מדיבור למרות היכולת לקיים דיבור תקין.
49
רביעיות ,מה שדורש דיבור משמעותי יותר .בתחילה הוא זבוב על הקיר...
משחק רק עם אימו ובהדרגה המטפלת מצטרפת למשחק,
הוא פונה לאימו לבקש קלפים ,הוא רוצה גם לפנות למטפלת, לאחר פגישה מקדימה של המטפל עם ההורים ,מומלץ
הוא מהסס ,אך בשלב זה המטפלת לא מישירה מבט אליו כדי שהטיפול עם הילד יתחיל בביתם ,בהסכמת ההורים המטפלת
לא להביכו ,ואז שואל בלחש" :יש לך קלף בצבע אדום ,מספר מגיעה לביתו של הילד ,המקום הטבעי והבטוח שלו ,יושבת
,"?2המטפלת עונה תשובה עניינית ולא מבליטה התלהבות במרחק רב מהילד ,לא מביט לכיוונו ,משוחחת עם האמא,
יתירה על שהעז לשאול אותה כדי שלא ייבהל מעצמו בצעד כביכול מתעלמת לחלוטין מנוכחותו ,שמה את עצמי כמו
האמיץ שעשה. "זבוב על הקיר" פה בחדר .כלומר ,נוכחת אך לא מורגשת.
הוא רואה שזה עבר בשלום ולא קרה כאן משהו חריג בעקבות למרות שהילד מביט לכיוון המטפלת לעיתים קרובות ,בוחן
אותה .מתפלא קצת איך היא לא פונה אליו ישירות ולא שואלת
החשיפה שלו ,זה נותן לו כוח להמשיך להיחשף. אותו כלום ,הוא ממשיך לשחק בחופשיות עם אימו ,בודק מידי
בהמשך משחקים משחק אישיות "במי בחרתי" ,בו כל אחד פעם אם אין שינוי מכיוונה .המטפלת נשארת אדישה בשבילו,
בתורו שואל שאלה קצרה כדי לזהות את הדמות המסתתרת ואז הוא מאשר לעצמו שאפשר להמשיך להיות חופשיים
כי 'היא לא מפריע לי' .המטפלת לא חודרת בכוח למרחב
מאחורי התמונה. הפרטי שלו כל זמן שהוא לא בשל רגשית לכך ,זה מרגיע אותו
בשלב זה הילד מרגיש חופשי יותר לדבר עם המטפלת ומעז
לדבר מעבר לדיבור הנדרש במשחק כמו" ,עכשיו תורך"" ,אני ומאפשר לו להמשיך במשחקיו.
רוצה את הלוח הכחול" ועוד .כאן המטפלת לא ממהרת לנצל בהנחיית המטפלת לפני הפגישה ,אימו פונה אליו בשאלה
את ההזדמנות ולפנות אליו בשאלות ישירות אלא מאפשרת תוך כדי המשחק ,הילד שרוצה לענות לה 'פוזל' קודם לעבר
לו להיפתח בקצב שלו .מתקדמים כל פעם בצעדים קטנים המטפלת לראות אם היא עוקבת אחריו כשהוא יענה את
שהוא יכול לעמוד בהם כדי שירגיש סיפוק והצלחה ,וכך אט- התשובה ,כי הוא מרגיש שהולך לחשוף עכשיו חלק ממנו
על-ידי דיבור .המטפלת כמובן לא משנה תנוחה ולא מטה אוזן
אט הילד נפתח יותר ויותר. לבדוק מה הוא עונה .כאן הוא מרגיש שהשטח פנוי ,לא מרגיש
סבלנות... מאוים ועונה לאימו בשחרור.
במפגשים הבאים המטפלת ממשיכה להשתתף אך מצמצמת
מדובר בטיפול מורכב שדורש הרבה מאד סבלנות .בעצם את נוכחותה זאת בכדי שלא לבלוט ,מה שמשפיע עליו
סבלנות זה חלק מרכזי בטיפול .בדרך כלל לא רואים תוצאות להיפתח ולהיות נוכח הכי שאפשר ,להיחשף יותר .הוא משחק
מיידיות ,בכל זאת מדובר בילד שסובל מחרדה חברתית ברמה עם אימו ,עם אחיו' ,מעז' לעמוד על שלו ואף לריב איתם על
הכי קיצונית -אבל עם הרבה סבלנות ,עקביות בטיפול וסייעתא צבע מסוים ששייך רק לו ,כל זאת כשהמטפלת נמצאת בחדר.
דשמייא על כל צעד ושעל ,בתוך מספר חודשים ניתן להתחיל בהמשך המטפלת אף מציעה בעדינות להצטרף למשחק
לראות תוצאות חיוביות .כמובן שזה תלוי הרבה מאד בילד ,וגם המשותף שלהם .בדרך כלל הילד מוכן ולא מסרב ,כי הוא
בהוריו עד כמה הם משתפים פעולה ולא מלחיצים את הילד, משחק עם אימו והמטפלת היא זאת שהצטרפה אליהם .הוא
אבל בסוף הדרך ההשקעה משתלמת .הילד משיל מעליו את משתדל לכבד ,מקרב את המשחק ומאפשר גם למטפלת
הפחדים הטבעיים ומתחיל לדבר. להיות חלק וזאת מאחר והמשחק אינו דורש דיבור כלל.
הטיפול מבוסס על התייחסות של כבוד לטבעו של הילד
ולאופיו ,תוך כדי שימוש בכוחותיו .הטיפול הוא התנהגותי- המחסום נשבר
קוגניטיבי ,יעיל ונעים ,ומתייחס להורים ,לצוות בית הספר או
הגן ולילד כאל שותפים פעילים שווים .הטיפול מקיף את כל מה שקורה בפועל ,וזה החלק המשמעותי בתחילת הטיפול –
מסגרות חיי הילד (בית הספר ,הבית ועוד) ומכוון לחזק את הילד מתחיל להתרגל למטפלת ולא מפחד מנוכחותה.
התנהגותו האופטימאלית של הילד בבית ,להרחיבה ,וליישמה
מתחילים בהדרגה לשחק משחק הדורש דיבור ,לדוגמה ,מי
בכל שאר המסגרות. שאומר ראשון את שם החפץ מקבל את הקלף לידיו ,הילד
מפגשי ההתערבות של המטפל עם הילד מתרחשים בבית, מתלהב לשתף פעולה .הוא לא חושש לקרוא בקול לשם החפץ
בבית הספר ובמסגרות נוספות אם נחוץ .לרוב ,הילד הסובל
מאילמות סלקטיבית מדבר בחופשיות ומתנהג בספונטניות הזהה בתמונה.
בביתו ,ומטרת המטפל היא להעצים התנהגות זו ולאפשר בהמשך המפגשים המטפלת מציעה לדוגמה ,לשחק משחקים
תיפקוד דומה בבית הספר או בגן.
50