זכרונות מבית סבא וסבתא

‫עוצם עיניים ונוסק איתך‪ ,‬עם נשמתך הטהורה‪ ,‬לבית‪-‬דין של מעלה‪ .‬השאלות נשאלות‪ ,‬למרות שהתשובות ברורות וידועות‬
‫לכולם‪" :‬נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה?"‪ .‬ופתאום‪ ,‬רגע לפני‬

‫שהמשפט נגמר וגזר הדין נחתם‪ ,‬מופיעה שאלה נוספת‪ ,‬מבקשת‪-‬מתחננת להישאל‪ ,‬למרות שאיננה חלק מההליך‬
‫המקובל‪ ,‬האישור ניתן‪ ,‬במיוחד בשבילך‪ .‬והשאלה שלך מנסרת בחללו של עולם‪ ,‬השאלה‪ ,‬שתוכה רצוף אהבה ואמונה‪,‬‬
‫אותה שאלה שדאגת לשאול אותנו בכל הזדמנות רק כדי לוודא שאנחנו זוכרים את התשובה הנכונה‪ ,‬השאלה שבכל‬
‫פעם מחדש הזכירה לנו מי אנחנו ומה אנחנו באמת מופנית עכשיו אליך‪" :‬פוסר אה חובי?"‪ .‬וכשקפצתי ממקומי‪,‬‬
‫אי שם בפינה‪ ,‬לצעוק במקומך את התשובה‪ ,‬קולי נבלע בשאגה אדירה‪ .‬ואז ראיתי אותם‪ ,‬את כולם‪ ,‬בניך ובנותיך‪,‬‬

‫חתניך וכלותיך‪ ,‬נכדיך וניניך‪ ,‬מכריזים יחד בהערצה‪" :‬באלה!"‬
‫ההלוויה נגמרה‪ ,‬מתחילים להתפזר‪ ,‬כל אחד לדרכו‪ ,‬והדרכים כולן מובילות לאותו מקום‪ .‬מנחה‪ ,‬ערבית‪ ,‬ברכות‪,‬‬
‫ומנחמים‪ ,‬שמתחילים להגיע ולחשוף מעט‪ ,‬ממה שכ"כ התאמצת להסתיר‪ .‬והנה הוא‪ ,‬מגיע מעט באיחור‪ ,‬דופק בדלת‬
‫בחשש‪ ,‬רואים שקשה לו להיכנס‪ ,‬כנראה שהוא יודע עד כמה הוא לא היה רצוי כאן עד עכשיו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬צעד אחר‬

‫צעד‪ ,‬עקב בצד אגודל‪ ,‬הכבוד‪ ,‬שכל כך מגיע לך מצליח להשיג אותך במרדף שהגיע לסיומו‪.‬‬
‫כמו תמונת נוף מרהיבה אתה הולך ומתגלה בפנינו‪ ,‬ככל שהזמן עובר והמרחק בנינו גדל‪ ,‬פתאום קל לשים לב‬

‫לגדולה‪ ,‬שאפיינה את חייך ה"פשוטים"‪ ,‬ולאצילות המיוחדת שממנה נבעו כל אותן מידות‪ ,‬שזרמו לך בטבעיות‬
‫בוורידים‪ ,‬אותן מידות שבשביל לחיות אותם בכזו שלמות אני צריך להתאמץ ולהזיע בלי הפסקה‪ ,‬ליפול ולקום‪ ,‬שוב‬

‫ושוב ושוב‪.‬‬
‫"אם היה עוד אחד כמוך היה בא המשיח"‪ ,‬כך אמרת לכולם‪ ,‬חוץ מלעצמך‪ .‬היום‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬אנחנו יודעים שאם‬
‫היה עוד אחד כמוך סבא‪ ,‬היה בא המשיח‪ .‬ולכן דווקא מתוך ההפיכה אנחנו קמים ויוצאים מעמק הבכא אסירי‬

‫תקווה‪ ,‬מודים על העבר ומתפללים על העתיד‪ ,‬שנהיה ראויים להמשיך את מה שהתחלת‪ ,‬נאמנים לדרכך‪ .‬ואז‪ ,‬אולי‬
‫אז‪ ,‬כשנזכה אנו‪ ,‬הנטיעות שניטעו ממך‪ ,‬להיות ממש כמותך‪ ,‬ופירותינו המתוקים יסתופפו בצלך ויתעדנו מאמת‬
‫המים הצלולים‪ ,‬שסביבה נטועים שורשיך‪ ,‬יבוא האדון אל היכלו‪ ,‬וישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם‪51 .‬‬

52

‫היה הכי מתאים היום שאעלה תמונות מהחתונה ואספר חוויות‪ ....‬אבל לצערי קיבלנו תזכורת כואבת שיש מי שמנהל‬
‫את העולם!!‬

‫סבא היקר שלנו איננו!!‬

‫סבא שמואל נפטר הלילה‪ ,‬אתמול בחופה עוד ניגשתי אליו לראות בשלומו‪ ,‬הילדים שלי – הנינים שלו באו להגיד שלום‪..‬‬
‫הלב לא נותן להאמין‪..‬‬

‫סבא היה אלמן יותר מ‪ 61-‬שנה ותמיד היה דוגמא איך אפשר להפוך את הלימון ללימונדה‪ ,‬הוא התמודד עם הכול‬
‫(!!) בעזרת ההומור שלו‪.‬‬

‫אצלנו בבית‪ ,‬כשהילדים עוד היו קטנים ורצו להבדיל בין ‪ 2‬הסבא רבא שיש להם היו שואלים אותי "זה הסבא שעושה‬
‫את הצחוקים?" סבא הצליח להתחבר לכל גיל מהכי מבוגר ועד הילד הקטן‪.‬‬

‫סבא‪ ,‬זכית יחד עם סבתא להקים שבט מכובד עם עוצמה וחוזק‪ ,‬בשנים האחרונות הערצנו את ילדיך שגידלת‪ ,‬ממה‬
‫שלא היה לך תמיד‪ ,‬מטפלים בך במסירות אין קץ ומחזירים לך אהבה‪ .‬הלוואי ונזכה גם אנחנו!‬

‫נתגעגע אליך סבא‪ ,‬לסיפורי הצבא מפרס‪ ,‬מחנות הירקות‪ ,‬לחידוני המילים בפרסית וביידיש‪ ,‬לשירים ועוד ועוד‬
‫חוויות‪.‬‬

‫רק בקשה קטנה לי אליך‪ ,‬סבא‪ ,‬עכשיו למעלה‪ ,‬יחד עם סבתא (שנפטרה ‪ 1‬חודשים לפני החתונה שלי‪ )...‬תשלחו לנו‪ ,‬לכל‬
‫המשפחה רק שמחות!! שנזכה לרוץ משמחה לשמחה ולעשות לכם נחת‪.‬‬

‫מתי יבוא?‬

‫לא צלצל‬

‫לך המשיח?‬

‫את‬
‫מנהלת?!‬

‫‪53‬‬

54

‫סבא שמואל וסבתא מרים יקרים!‬
‫כשהתחתנתי זכיתי‪ ,‬והיו לי סבא וסבתא כפול שתיים‪ ,‬שרקדו ושמחו בחתונתי‪.‬‬
‫היום‪ 22 ,‬שנה לאחר מכן‪ ,‬אני נפרדת ממך סבא שמואל‪ ,‬האחרון שנשאר לי ‪.‬‬
‫תמיד חלמתי לגדל משפחה גדולה‪ ,‬ובחסדי ה' זכינו‪ ,‬ונולדו לנו ‪ 69‬ילדים‪ .‬תמיד שמעתי קולות מסביבי‪ ,‬ואנשים‬
‫דואגים "תנוחי"‪" ,‬תעשי הפסקה"‪ .‬כל‪-‬כך משמח היה לפגוש אותך סבא‪ ,‬שבחיוך מעודד ואומר "כל שנה צריך לעלות‬

‫כיתה"‪.‬‬
‫שמחת בכל ילד‪ ,‬ואהבת אותם‪ .‬וזה מדהים לראות איזו משפחה אתה וסבתא גידלתם‪ ,‬בזכות האמונה והשמחה בכל‬

‫ילד‪ ,‬שיגדל ויהיה לאיש‪ .‬אנו ב"ה זכינו גם להזמין אותך לחתונת ‪ 2‬מנינך ‪.‬‬
‫ואני חושבת לעצמי‪ ,‬איך זה אפשרי בעולם מורכב כשלנו‪ ,‬מאיפה הכוח? והתשובה‪ ,‬מתוך התבוננות על סבא וסבתא‪,‬‬

‫היא "תמימות ופשיטות"‪ .‬היום המודעות העצמית‪ ,‬חשובה ככל שתהיה‪ ,‬תופסת מקום נכבד‪ .‬אבל סבא וסבתא חיו‬
‫בתמימות ופשיטות‪ ,‬בלי התחכמויות‪ ,‬פשוט‪ .‬ככה צריך וככה עושים‪ ,‬יולדים ילדים‪ ,‬מגדלים אותם‪ ,‬מכניסים אורחים‪,‬‬

‫עובדים את ה'‪ .‬חיים את החיים בלי שאלות‪ ,‬בלי "חפירות"‪.‬‬
‫אני זוכרת את הטיולים לצפון בילדותי עם סבא וסבתא‪ ,‬פורסים מזרונים על חוף כינרת וישנים‪ .‬לא צריכים יותר‬

‫מידי‪ ,‬היה כיף ושמח‪ .‬ותמיד תמיד נכנסים בדרך להתפלל על קברי צדיקים‪ ,‬ר' מאיר בעל הנס‪ ,‬ר' שמעון בר‪-‬‬
‫יוחאי‪ ,‬האר"י הקדוש …‬

‫וזה נותן לי כוחות לגדול ולחיות מתוך שמחה והכרת הטוב לקב"ה על כל מה‪ ,‬שנותן לנו‪ .‬כי ככה הם היו‪ ,‬לא מגיע לי‬
‫כלום‪ ,‬ואני לא צריך כלום וכל מה שיש לי זה מתנה‪ .‬אני תפילה שנחיה בתמימות ופשיטות‪ .‬ויהי רצון‪ ,‬שתהיו מליצי‬

‫יושר עלינו ועל ילדינו‪ ,‬שימשיכו בדרך הזו של אהבה ושמחה פשוטה‪ ,‬ונרווה נחת גם אנו מילדינו‪ ,‬שיקימו בתים‬
‫נאמנים בישראל‪ ,‬מתוך שמחה‪ ,‬אהבה‪ ,‬אחווה ושלום ורעות‪ .‬נזכה ובתוך הבתים האלה תהיה השכינה שורה‪ ,‬ומתוך‬

‫כך להשראת שכינה בעם ישראל‪ ,‬לביאת משיח צדקינו ולבניין בית המקדש במהרה בימינו‪ .‬אמן ‪.‬‬
‫באהבה‪,‬‬

‫אפשר לנעול בית‬
‫עם ‪ 011‬חדרים‬
‫אבל לא פה של‬
‫אנשים‬

‫‪55‬‬

56

‫" ָכל ַהֶנ ֶפׁש ְל ֵבית ַיֲעקֹב ַה ָב ָאה ִּמ ְצ ַרְי ָמה ִּׁש ְב ִּעים" (בראשית מ"ו‪ ,‬כ"ז)‬

‫התורה מספרת לנו‪ ,‬שכשירד יעקב אבינו למצרים מנה בית יעקב שבעים נפש‪ .‬בזמן‪ ,‬שעבר מאז פטירתו של סבא‪,‬‬
‫נזכרתי בפסוק הזה מספר פעמים‪ -‬המחשבה‪ ,‬שיעקב אבינו‪ ,‬העמיד שנים‪-‬עשר שבטים שהפכו לשבעים נפש ולאחר‬

‫מכן לעם ישראל צצה בראשי בעת הלוויה של סבא‪ ,‬כשראיתי את המוני האנשים שהתאספו בכדי ללוותו בדרכו‬
‫האחרונה‪ ,‬שבה ועלתה בימי השבעה כשביתו של סבא היה צר מלהכיל את המבקרים הרבים‪ ,‬ובעת האזכרה‪ ,‬עם תום‬
‫ה"שבעה"‪ ,‬כשראיתי לנגד עיניי את צאצאיו הרבים של סבא‪ ,‬שאת מספרם איני יודע‪ .‬למה דווקא הפסוק הזה? אני‬

‫חושב‪ ,‬שיש בו רבות לומר לנו ‪ -‬צאצאיו של סבא שמואל‪.‬‬
‫בדומה ליעקב אבינו‪ ,‬העמיד סבא שמואל יחד עם סבתא מרים אחד‪-‬עשר בנים ובנות לתפארת‪ ,‬שהעמידו בתורם את‬

‫הדור שלנו‪ -‬דור הנכדים של סבא שמואל‪ ,‬שהספיק אף הוא כבר להעמיד בנים ובנות ב"ה‪ .‬וכך זכינו לראות לנגד‬
‫ענינו את התהליך המדהים בו זוג אנשים מצליח להעמיד עם‪ ,‬ואף זכינו להיות חלק מתהליך זה‪.‬‬

‫בדומה ליעקב אבינו‪ ,‬עבד סבא שמואל בחריצות ובהתמדה‪ ,‬שאף והתקדם‪ ,‬ליכד את המשפחה והתווה את הדרך‪.‬‬
‫סבא שמואל בעיניי הוא סמל לאדם‪ ,‬שהגיע לארץ זרה ובעבודה קשה הצליח לעמוד על רגליו ולהקים משפחה ענפה‪,‬‬
‫שמעורה בכל חלקי החברה והמשק בישראל‪ .‬לנו‪ ,‬שנולדנו לתוך כך אולי זה נראה טבעי‪ ,‬אך אין זה מובן מאליו‪ -‬זהו‬

‫תוצר של עבודה קשה‪ ,‬חריצות ושאפתנות‪.‬‬
‫סיפור חייו של סבא שמואל משתלב בסיפור תקומתו של עם ישראל‪ .‬סבא‪ ,‬שנולד ביזד‪ ,‬שבפרס ועלה ארצה‪ ,‬שאף‬
‫להקים את ביתו בירושלים‪ ,‬והצליח בכך‪ .‬לפני מספר חודשים עמדתי לפני חיילים במילואים וסיפרתי להם על סבא‪.‬‬
‫אמרתי להם שלו היה מספרים לסבא שלי‪ ,‬שהיה חייל בצבא השאה הפרסי‪ ,‬שהנכד שלו יהיה חלק מצבא ישראלי‬
‫בארץ ישראל הוא וודאי היה חושב‪ ,‬שמדובר בבדיחה או בהזיה‪ .‬והנה‪ ,‬זו היא המציאות‪ .‬וסבא שמואל‪ ,‬בהחלטותיו‬

‫ובמעשיו הוא שזיכה אותנו למציאות חיינו היום‪.‬‬
‫מתוך כך‪ ,‬אנו צאצאיהם של סבא שמואל וסבתא מרים‪ ,‬צריכים ראשית להודות על רוב הטובה‪ -‬ב"ה זכינו לחיות‬
‫במציאות‪ ,‬שהייתה בגדר חלום לדורות של יהודים‪ .‬זכינו להיות חלק ממשפחה מלוכדת ומעוררת התפעלות‪ .‬זכינו להיות‬
‫נכדיו של סבא שמואל‪ .‬אנו צריכים להכיר טובה לקב"ה‪ .‬אנו צריכים להכיר טובה לסבא ולהמשיך את דרכו‪ ,‬כפי‬
‫שהיה אומר תמיד עם חיוך‪ ,‬אך עם הרבה חכמת חיים‪" :‬כל שנה צריך לעלות כיתה"‪ .‬אנחנו צריכים להמשיך ולעלות כל‬
‫שנה כיתה‪ -‬לגדול ולהתעצם‪ ,‬לשאוף ולהגיע לשיאים חדשים‪ .‬ובעז"ה‪ ,‬נצליח לקיים בסבא שמואל‪ ,‬שבחייו דמה ליעקב‬

‫אבינו‪ ,‬את מאמר הגמרא על מותו של יעקב אבינו‪" :‬יעקב אבינו לא מת" ומסבירה הגמרא בתענית‪" :‬מה זרעו‬
‫בחיים אף הוא בחיים"‪ .‬יהי רצון שנזכה להמשיך את דרכו של סבא ויקויים בנו מאמר הגמרא‪" :‬מה זרעו בחיים‬

‫אף הוא בחיים"‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‬

‫‪57‬‬

58

‫סבא שמואל איננו‪ .‬קשה להאמין‪ ,‬האיש‪ ,‬שהיה שם תמיד‪ ..‬ואחד הדברים‪ ,‬שקבלו שם פתאום‪ ,‬זה ההבנה שהוא היה‬
‫איש שמח‪ ,‬שהוא הרבה לחייך ולצחוק‪ ,‬וגם להשתמש בהומור כדי להתמודד עם כל מיני דברים‪...‬‬
‫וסבא היה שמח‪ ,‬ומאמין‪ ,‬גם כשקרו לו דברים קשים‪.‬‬

‫בלימודי פסיכולוגיה הינו צרכים פעם להכין ג'נוגראם (עץ משפחה לטיפול משפחתי)‪ ,‬ואני זוכרת‪ ,‬שכשהכנתי את‬
‫זה שאלתי את עצמי איך סבתא‪ ,‬שהתייתמה משני ההורים שלה בגיל חמש‪ ,‬הצליחה לתת כל כך הרבה אהבה וחום לכל‬
‫הסובבים אותה‪ .‬והבנתי שלפחות חלק מזה קשור באהבה הגדולה‪ ,‬שהייתה בינה לבין סבא‪ .‬קשור לאהבה שלו אליה‪.‬‬

‫סבא וסבתא לימדו אותי שקשר ואהבה יכולים לרפא‪.‬‬
‫סבא תמיד האיר פנים לכולם‪ ,‬הייתה לו יכולת מופלאה להתחבר לאנשים‪ .‬לאנשים מגוונים‪ ,‬שונים‪ .‬שופטים‬

‫ופרופסורים לצד רבנים ואנשים פשוטים‪ .‬כולם נעשו חברים שלו‪.‬‬
‫מרגישה‪ ,‬שלתכונות האלו שלו‪ ,‬יש חלק בזה שהפכתי להיות פסיכולוגית‪ ,‬או כמו שהוא היה קורא לזה חצי בצחוק‬

‫"רופא של מוח‪ ..‬מחזירה ברגים‪"..‬‬
‫מתפללת שבעזרת ה' אצליח להעביר לילדי את התכונות האלו‪.‬‬

‫תודה סבא שמואל וסבתא מרים‪.‬‬
‫על כל כך הרבה‪.‬‬

‫ותודה לקב"ה שזיכה אותנו להיוולד למשפחה כזאת‪.‬‬

‫כל שנה צריך‬
‫לעלות כיתה‬

‫ִּׂשי ְל ָפ ָלה ָוֶׂשה אֹו ְפטֹוֵוה‬
‫גֹו ְפט‪ :‬דֹו סּו ָל ִּרי‪( .‬המסננת‬

‫אומרת למשפך‪ :‬יש לך שני‬
‫חורים)‬

‫‪59‬‬

61

‫כאשר אמא ביקשה ממני שבוע שעבר לומר הספד לסבא בלוויה‪ ,‬חשבתי לעצמי‪ ,‬מה אפשר לומר בהספד? מעולם לא‬
‫אמרתי הספד‪ ,‬בטח‪ ,‬שלא לאדם כ"כ משמעותי וחשוב לי‪ ,‬כמו סבא‪.‬‬

‫אז לאחר מחשבה לא מעטה‪ ,‬הדבר‪ ,‬שהיה נראה לי הכי משמעותי‪ ,‬זה חידוד והצגת הנקודות המיוחדות והמשמעותיות‬
‫שהיו בסבא והמידות הנעימות‪ ,‬שהיו בו‪.‬‬

‫כל זאת לא כדי לפאר את סבא שלנו‪ ,‬שהרי הוא היה אדם צנוע ובהחלט היה נבוך אם היינו אומרים את כל הדברים‬
‫הללו בפניו‪ ,‬אלא‪ ,‬כדי שאנחנו נוכל לקחת מהדברים ומהמידות הללו כדי ללמוד ממנו איך להיות אנשים טובים‬
‫ומשמעותיים יותר‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬כשאנחנו נמצאים במרחק של שבוע מהלוויה‪ ,‬ואנחנו בסעודת המצווה של ה"שבעה" אנחנו מסכמים את‬

‫ה"שבעה"‪ ,‬שבמהלכה קיבלנו תוקף גדול יותר לכל המידות‪ ,‬שאמרנו והזכרנו בלוויה‪ ,‬אם זה על ידי מחשבות נוספות‬
‫שכל אחד חשב לעצמו ואם זה על ידי סיפורים‪ ,‬שסיפרנו‪ ,‬המידות המיוחדות והאדם המיוחד‪ ,‬צצו לאורך ה"שבעה"‪.‬‬

‫היום אני רוצה להתעכב על חלק מהמידות והתכונות המיוחדות‪ ,‬שהיו לסבא‪ ,‬ולאחר מכן ננסה לחדד לעצמנו איך‬
‫אנחנו יכולים לקחת את המידות הללו ולנסות להכניס אותם לחיים שלנו ולהיות אנשים משמעותיים יותר וטובים יותר‪.‬‬
‫המידה הראשונה שאני רוצה לעסוק בה היא השמחה‪ ,‬נכון‪ ,‬שב"שבעה" זה לא בדיוק הזמן הנכון לדבר על שמחה אבל‬

‫זו הייתה אחת מהמידות המיוחדות והמשמעותיות אצל סבא ככה‪ ,‬שחייבים לעסוק בה‪.‬‬
‫לשמחה יש הרבה מקורות‪ ,‬המון דברים יכולים לעורר את האדם לשמחה‪ .‬רבנו נחמן מברסלב אומר בליקוטי‬

‫מוהר"ן‪" :‬אין שמחה כהתרת הספקות"‬
‫המשפט הזה שרבנו נחמן אומר אותו ביחס לאדם‪ ,‬שמתלבט בין שני דברים האם לעשות משהו או לא לעשות אותו‪,‬‬
‫ורבנו נחמן מתאר שכאשר האדם מגיע להכרעה הוא שמח‪ ,‬לא משנה מה הייתה ההחלטה‪ ,‬עצם ההחלטה היא זו‬

‫שמשמחת את האדם‪.‬‬
‫אצל סבא שמואל‪ ,‬הבהירות של הדרך הייתה משמעותית‪ ,‬הוא ידע כיצד הוא רוצה להתקדם‪ ,‬תמיד היה אופטימי וחי‬

‫חיים פשוטים וברורים‪.‬‬
‫קם בבוקר‪ ,‬הולך לתפילה בשעה מוקדמת‪ ,‬משם הולך לחנות דרך ארוחת הבוקר‪ ,‬עובד בחנות חוזר הביתה נח מנחה‬
‫וערבית וכן על זה הדרך‪ ,‬הדרך הייתה לו ברורה‪ ,‬לא היו ספקות וממילא הוא חי חיים שמחים‪ ,‬הוא ידע בחוש הומור‬

‫מיוחד שלו לשמוח בלי ספקות ותהיות‪ ,‬דרך של תמימות‪",‬תמים תהיה עם ה' אלוקיך"‪ ,‬סבא קיים את זה כפשוטו‪.‬‬
‫אחד האלמנטים המרכזיים בפרשת השבוע בשבת לפני שסבא נפטר‪ ,‬שבת פרשת ראה‪ ,‬הוא השמחה‪ ,‬המילה שמחה‬

‫מוזכרת לא מעט פעמים‪,‬‬

‫"ַו ֲא ַכ ְל ֶתם‪ָׁ-‬שם‪ִּ ,‬ל ְפֵני ְיהָוה ֱאלֹ ֵהי ֶכם‪ּ ,‬וְׂש ַמ ְח ֶתם ְבכֹל ִּמְׁש ַלח ֶי ְד ֶכם‪ַ ,‬א ֶתם ּו ָב ֵתי ֶכם‪ֲ --‬אֶׁשר ֵב ַר ְכ ָך‪ְ ,‬יהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך"‬
‫"ּוְׂש ַמ ְח ֶתם‪ִּ ,‬ל ְפֵני ְיהָוה ֱאלֹ ֵהי ֶכם‪ַ --‬א ֶתם ּו ְבֵני ֶכם ּו ְבנֹ ֵתי ֶכם"‬

‫‪61‬‬

62

‫ְוָׂש ַמ ְח ָת‪ִּ ,‬ל ְפֵני ְיהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך‪ְ ,‬בכֹל‪ִּ ,‬מְׁש ַלח ָי ֶד ָך"‬
‫" ְו ָא ַכ ְל ָת ָשם‪ִּ ,‬ל ְפֵני ְיהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך‪ְ ,‬וָׂש ַמ ְח ָת‪ַ ,‬א ָתה ּו ֵבי ֶת ָך"‬
‫"ְוָׂש ַמ ְח ָת ִּל ְפֵני ְיהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך‪ַ ,‬א ָתה ּו ִּב ְנ ָך ּו ִּב ֶת ָך ְו ַע ְב ְד ָך ַו ֲא ָמ ֶת ָך‪ְ ,‬ו ַה ֵלִּוי ֲאֶׁשר ִּבְׁש ָע ֶרי ָך‪ְ ,‬ו ַהֵגר ְו ַהָתֹום ְו ָה ַא ְל ָמָנה ֲאֶׁשר ְב ִּק ְר ֶב ָך— ַב ָמקֹום‪,‬‬

‫ֲאֶׁשר ִּי ְב ַחר ְיהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך‪ְ ,‬לַׁש ֵכן ְׁשמֹו‪ָׁ ,‬שם"‬

‫"ְוָׂש ַמ ְח ָת‪ְ ,‬ב ַחֶג ָך‪ַ :‬א ָתה ּו ִּב ְנ ָך ּו ִּב ֶת ָך‪ְ ,‬ו ַע ְב ְד ָך ַו ֲא ָמ ֶת ָך‪ְ ,‬ו ַה ֵלִּוי ְו ַהֵגר ְו ַהָתֹום ְו ָה ַא ְל ָמָנה‪ֲ ,‬אֶׁשר ִּבְׁש ָע ֶרי ָך"‬

‫החיבור‪ ,‬שיש ברוב הפסוקים הללו זה חיבור בין השמחה לבית המקדש‪ ,‬וזה משקף מאוד גם את הרצון של סבא‬
‫לעלות לארץ ולהתיישב בה‪ ,‬ולא סתם בארץ ישראל‪ ,‬בירושלים‪ ,‬והוא התעקש על כך‪ ,‬רצה להיות כמה שיותר קשור‬
‫לירושלים גם כאשר זה דרש ממנו לגור בדירה קטנה וצפופה‪ ,‬כל עוד זה בירושלים זה נעים וטוב‪.‬‬
‫ישנו פסוק נוסף שמופיע בפרשת כי תבוא שגם הוא מדבר על עניין השמחה‪,‬‬
‫"ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך‪ ,‬אתה והלוי והגר אשר בקרבך"‬

‫מהפסוק הזה אנחנו רואים סוג של ציווי של שמחה בכל הטוב‪ ,‬סבא ידע לראות את מה‪ ,‬שיש לו ולשמוח‪ ,‬במה שיש‪,‬‬
‫והוא היה שמח באמת‪ ,‬ונקודה שנייה‪ ,‬שאנחנו רואים כאן זה הדאגה לחלש ולאחר‪ ,‬דאגה לגר‪ ,‬גם כאן סבא היה‬

‫דואג לכולם‪ ,‬אפילו יותר מלעצמו הוא דאג‪ ,‬שלילדים יהיה טוב ולנכדים יהיה טוב‪ ,‬והוא כבר יסתדר‪ ,‬הכל יהיה‬
‫בסדר‪.‬‬

‫אם אנחנו מבררים עוד מקור‪ ,‬שבו מוזכרת השמחה‪ ,‬זה "איזהו עשיר השמח בחלקו"‪ ,‬סבא היה שמח בחלקו בצורה‬
‫הכי אמיתית שיש‪ ,‬תמיד היה רואה את הטוב ואת המושלם‪ ,‬שבכל דבר‪ ,‬וממילא הוא הצליח להיות שמח‪ ,‬וממילא‬

‫הוא היה עשיר‪ .‬וזו תכונה נוספת‪ ,‬שהייתה בו‪ ,‬הסתפקות במועט‪ ,‬מה‪ ,‬שיש זה מצוין‪ ,‬וממילא היה ממש שמח במה‬
‫שיש‪.‬‬

‫אדם‪ ,‬שיש לו את כל האושר הזה ואת כל הטוב הזה יכול חלילה להפוך לאדם גאוותן‪ ,‬אבל סבא היה ממש ההפך‬
‫מזה הוא ברח מהכבוד‪ ,‬הוא היה בעל ענווה אמיתית וגדולה‪ ,‬ידע לאהוב כל אחד ולא משנה מי הוא היה ומה הוא‬
‫עשה‪ ,‬מילד קטן שהוא רואה ברחוב‪ ,‬דרך הנכדים והנינים‪ ,‬שתמיד מצא להם מקום על הרגל עם איזה נשיקה וגם‬

‫לאנשים מבוגרים נתן את ההרגשה הטובה והנעימה‪.‬‬
‫הרב קוק במידות הראי"ה על ערך ענוה מביא משפט אחד‪ ,‬שטומן בתוכו מהות גדולה‪.‬‬
‫"כל זמן שהענווה מביאה עיצבון היא פסולה‪ ,‬וכשהיא כשרה מוסיפה היא שמחה‪ ,‬גבורה וכבוד פנימי"‪.‬‬

‫כשקראתי את המשפט הזה למול עיני ראיתי את סבא היקר שלנו‪.‬‬
‫היה בעל ענווה גדולה‪ ,‬שהובילה אותו לשמחה גדולה‪ ,‬פנימית ואמיתית‪ ,‬ועם זאת הייתה גבורה גדולה וכבוד פנימי‪,‬‬

‫שזה אומר‪ ,‬אני יודע מה אני שווה‪ ,‬לא אחרים יעריכו אותי‪.‬‬
‫אחרי‪ ,‬שפרטנו קצת את הדברים‪ ,‬מה‪ ,‬שאנחנו צריכים לעשות כפרטים וכקבוצה זה לקחת את המידות הללו ולאחוז‬

‫בהם ולשכלל אותם‪.‬‬
‫חודש הרחמים והסליחות זהו זמן של חזרה בתשובה אך גם זמן של קבלה של דברים טובים אז‪ ,‬שכל אחד יתבונן‬

‫בדברים שאמרנו ובמידות המשמעותיות‪ ,‬שהיו בסבא ואפילו יאמץ מידה אחת או הנהגה אחת‪ ,‬וזה בטוח יטיב‬
‫איתו וגם יעשה נחת רוח לסבא בשמים‪ .‬תהייה נשמתו צרורה בצרור החיים‪63 .‬‬

64

‫אדם טוב היה סבא‬ ‫אדם טוב היה סבא‬
‫אוהב שלום ורודף שלום‬ ‫מנקיי הדעת של ירושלים‪,‬‬

‫כזה היה סבא‬ ‫שעושים דברים לשם פועלם ולא לשם עצמם‪.‬‬
‫איחד את כולם ומצא טוב בכולם‬ ‫אדם פשוט היה סבא‬

‫אדם פשוט היה סבא‬ ‫כזה‪ ,‬שמסתכל על כל אדם כיותר גדול ממנו‪.‬‬
‫בעל לב רגיש היה‬ ‫אדם טוב היה סבא‬

‫אדם טוב היה סבא‬ ‫תמיד היה רוצה לשמוע מה שלומנו‪ .‬שאל על מנת לשמוע‬
‫היתה בו שמחה אמיתית‬ ‫אדם פשוט היה סבא‪.‬‬

‫של יהודי שמחה פנימית אמיתית ופשוטה‪.‬‬ ‫הרגשת במחיצתו‪ ,‬שאתה חייב להיות פשוט כמוהו‬

‫אדם פשוט היה סבא‬ ‫הפשטות הייתה ניכרת בכל פינה‪ ,‬שבה היה‬
‫ועם זאת כל כך גדול היה‬
‫לא ביקש לעצמו דבר מלבד המעט‪ ,‬שהיה צריך כדי להתקיים‪.‬‬
‫אוהבות אותך מאוד‬ ‫אדם טוב היה סבא‬
‫תתפלל עלינו מלמעלה יחד עם סבתא‬
‫היה שמח בחלקו‬
‫שימרו עלינו‬
‫אוהב ואהוב על הבריות‪.‬‬
‫אדם פשוט היה סבא‬

‫פשוט‪ ,‬שקשה למצוא עוד אנשים פשוטים כמוהו‪.‬‬

‫אדם טוב היה סבא‬
‫דאג לכולנו אהב את כולנו‬

‫שמח בשמחתנו‪.‬‬
‫אדם פשוט היה סבא‬
‫הכנסת האורחים שלו הייתה כאברהם אבינו‪,‬‬
‫לא צריך להודיע מראש‪ ,‬שאתה מגיע‬

‫הרגשת תמיד רצוי‬
‫בשמחה היה פותח את הדלת ורץ להביא דברים מהמטבח‪.‬‬

‫אחר כך יושב ומתעניין בך כאילו את הדבר היחיד בעולם בשבילו‪.‬‬

‫‪65‬‬

66

‫סבא שמואל‬
‫כשאני חושבת על סבא שמואל הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא החיוך התמידי שלו והיחס האישי שתמיד העניק לי‪.‬‬

‫לא משנה איך הוא הרגיש תמיד‪ ,‬כשפגשתי אותו השיחה הייתה עלי‪ ,‬מה אני מרגישה? מה אני עושה? הוא היה‬
‫מצליח להגיע לכל אחד בלי קשר לגיל שלו או לשפה‪ ,‬שהוא מדבר או להשכלה שלו‪...‬‬

‫סבא תמיד אמר‪" :‬ילדים קטנים איתי בסדר"‪ ,‬וזה היה ממש כך!! לפני כחודש הלכנו לבקר את סבא ולמרות שהוא‬
‫לא הרגיש טוב הדבר הראשון‪ ,‬שהוא שאל זה מה שלומי? איך הילדים? ולא‪ ,‬כמו שאנחנו הרבה פעמים עושים‪ ,‬ישר‬

‫מתחילים להתלונן שקשה‪ .‬סבא נתן לכל ילד נשיקה‪ ,‬חייך אליו למרות שלו כאב‪ ,‬דאג להביא לכל אחד משהו לאכול‪,‬‬
‫במבה לקטנים ועוגיות לגדולים וחסר לנו שלא אכלנו‪ ...‬וכמובן ביקש‪ ,‬שאתן לו את איתי‪ .‬בהתחלה קצת חששתי כי איתי‬

‫(בן החצי שנה) ידוע בכך שאינו אוהב ללכת לזרים וישר מתחיל לבכות ולא רציתי‪ ,‬שכך יהיה עם סבא‪ ,‬אבל סבא‬
‫ביקש מי אני שאגיד לו לא? שמתי את איתי על ברכיו של סבא (והיה נראה שקשה לסבא להחזיק אותו) ואיתי‬

‫חייך!! לא רק‪ ,‬שהוא לא בכה הוא חייך!! ואז סבא אמר את המשפט המפורסם "ילדים קטנים איתי בסדר"‪ ,‬ואני‬
‫רק חייכתי‪.‬‬

‫מקרה אחר‪ ,‬שהתכונה הזו חוזרת על עצמה היא החתונה שלי‪ .‬אחרי החתונה‪ ,‬חברות שלי מכל הסגנונות באו אלי‬
‫ואמרו לי איזה סבא שווה יש לך‪ ,‬זה היה אחד הדברים‪ ,‬שהם הכי זכרו מהחתונה את סבא שלי!! הוא שאל אותן‬
‫לשלומם והתעניין בהן כאילו הכיר אותן מזה שנים‪ .‬עוד מקרה שאני זוכרת הוא‪ ,‬שהלכתי עם סבא לשוק והייתה שם‬
‫שוטרת צעירה בת ‪ 29‬בערך‪ ,‬סבא קנה בננות בשוק אז כמובן‪ ,‬שהציע לה בננה כשראה אותה‪ ,‬הוא אמר לה את כל‬
‫היום עומדת על הרגליים תאכלי בננה‪ ,‬שיהיה לך כוח‪ ,‬בהתחלה היא לא רצתה לקחת ואולי אפילו לא הבינה מה סבא‬

‫רוצה ממנה אבל בסוף השיחה איתו היא כבר אכלה את הבננה וחייכה‪.‬‬
‫היה בו משהו בסבא‪ ,‬שגרם לך לחייך‪ ,‬גם אם לפני‪ ,‬שפגשת אותו היית במצב רוח לא כ"כ טוב סבא היה מצליח‬

‫לשנות את זה בלי הרבה מאמץ ובצורה‪ ,‬שאתה אפילו לא שם לב איך הוא שינה לך את המצב רוח‪.‬‬
‫היום כשאני מנסה לבחון את הדברים אני מבינה עד כמה סבא היה מיוחד עד כמה הוא התהלך ביננו כפשוט‬
‫האדם‪ ,‬למרות שהיה אדם גדול!!! אף פעם לא רצה שיטרחו בשבילו‪ ,‬שידאגו לו‪ ,‬תמיד היה הוא זה שדואג‪ ,‬זה ששואל‬

‫לשלומנו‪ ,‬זה שמתעניין‪.‬‬
‫סבא אני ממש שמחה‪ ,‬שהיית סבא שלי‪ ,‬מרגישה‪ ,‬שהייתה לי הזכות‪ ,‬שהיית סבא שלי‪ ,‬לימדת אותי המון ולא בדרך של‬
‫לימוד אלא מתוך ההתנהלות שלך‪ ,‬אף פעם לא הוכחת אותי‪ ,‬תמיד קיבלת אותי כמו שאני‪ ,‬אני לא זוכרת פעם אחת‪,‬‬
‫שהערת לי‪ ,‬אני חייבת לך המון‪ ,‬אני מקווה‪ ,‬שאצליח לחנך את הילדים שלי‪ ,‬כמו שאתה חינכת את שלך‪ ,‬שתמיד יהיה לי‬
‫חיוך על הפנים‪ ,‬גם כשקשה‪ ,‬כמו שהיה לך‪ ,‬שאקבל כל אדם באשר הוא כמוך‪ ,‬ושאדע להתעניין בכל אדם ואדם בלי‬

‫קשר לגיל‪ ,‬לשפה או להשכלה של אותו אדם בדיוק כמוך‪.‬‬
‫מתגעגעת מאוד‪.‬‬

‫‪67‬‬

68

‫אחת ממטרותיו של ספר זיכרון היא להמשיך את ההשפעה של העבר על ההווה והעתיד‪.‬‬
‫עם הפטירה המצערת של סבא שמואל ז"ל‪ ,‬חשבתי לעצמי‪ ,‬שצריך לעצור רגע ולהתבונן באישיותו‪ ,‬מידותיו ומעשיו כדי‬

‫להמשיך את ההשפעה והמשמעות שלהם על חיינו‪.‬‬
‫חשבתי על שלוש נקודות‪ ,‬מתוך הרבה‪ ,‬שחשוב לי לזכור מסבא‪:‬‬
‫הראשונה‪ -‬שמירת כשרות‪ -‬סבא גויס לצבא כנער יתום מאב‪ ,‬לתקופה של כשנתיים בסביבה גויית בלי חופשות ובלי‬
‫לחזור הביתה‪ .‬סבא סיפר שהיה אוכל מוצרי חלב ולחם ונמנע מאכילת בשר לא כשר‪.‬‬
‫גם בפסח‪ ,‬סבא וסבתא נמנעו מאכילת מוצרים שונים שנהגו ביזד לא לאכול בימי הפסח‪.‬‬
‫השנייה‪ -‬מידת השתיקה‪ -‬נראה שהיום קשה למצוא אנשים שתקנים‪ ,‬אנשים אוהבים לדבר ולהשמיע את עצמם‪...‬‬
‫סבא שתקן היה‪ .‬אינני יודעת אם כך היה מטבעו או שמבחירה‪ ,‬אולם זכורות לי פעמים בהם היינו יושבים (לרוב‬
‫עם כוס תה חם ומתוק)‪ ,‬ושותקים‪ .‬שתיקה נעימה‪ .‬וכמו בסיפור 'תהילה' של עגנון‪ ,‬גם סבא זכה והאריך ימים‪.‬‬
‫אמרו חז"ל יפה שתיקה לחכמים‪ ,‬שדווקא השתיקה מעידה על חוכמתו של האדם‪.‬‬
‫השלישית‪ -‬תפילה‪ -‬בשבתות כשזכינו וסבא התארח אצלנו‪ ,‬בכל סעודה סבא היה שואל באיזה שעה התפילה הבאה‪-‬‬
‫בסעודת הערב על תפלת שחרית ובסעודת הבוקר על תפילת מנחה‪( .‬כשהיינו עונים ששחרית בשעה ‪ ,1:99‬סבא היה‬
‫שואל למה כ"כ מאוחר‪ .) ...‬בשנים המאוחרות יותר‪ ,‬כשההליכה לבית הכנסת הייתה קשה לסבא‪ ,‬סבא היה מתפלל‬
‫בבית‪ .‬תפילתו הייתה מילה במילה‪ ,‬עם אצבע העוקבת אחר המילים בסידור‪ ,‬כמונה מעות‪ .‬בנחת‪ .‬שנזכה‪ .‬אמן‪.‬‬
‫סבא יקר‪ ,‬תחסר לנו‪ ,‬מייחלת שנזכה להמשיך וללמוד מהנהגות חייך וליישמם בחיינו‪.‬‬

‫חּוב ָנא בּו ִּדי‪,‬‬
‫ָבאד ׂשֹו ִּדי‪.‬‬

‫(לא היית טוב ועכשיו‪)...‬‬

‫‪69‬‬

71

‫במשך כל חיי תהיתי מה היא הדרך הנכונה מבין שתי הדרכים‪ ,‬לעשות ולהיות בן אדם טוב ולהחצין את עצמי על מנת‬
‫שיעריכו אותי‪ ,‬וככה אוכל להשפיע גם על אחרים‪ ,‬או שתפקידי בעולם לעשות ולהיות אדם טוב ומי שישמע עלי ישמע‪ ,‬יש‬

‫שתי צדדים למטבע‪:‬‬
‫הצד‪ ,‬שאומר שצריך גם להחצין במקצת תמיד מעלה את הנק'‪ ,‬שאנשים לא שמים לב לעשייה בלי רעש סביבה‪ ,‬ואכן‬

‫כמה וכמה פעמים במהלך חיי שמתי לב‪ ,‬שמי שמתקדם בחיים הוא דווקא מי שעושה רעש‪ ,‬ומי ששמים לב למה‬
‫שהוא אומר ומשפיע זה דווקא האחד שאומר את דעתו בקול רם‪ ,‬גם כאשר מילותיו חסרות תוכן מעיקרן‪.‬‬

‫הצד השני לא מבין בכלל איך אפשר להחצין את עצמו‪ ,‬אני לא מחפש כבוד‪ ,‬או שיגידו לי‪ ,‬שאני בן אדם טוב‪ ,‬וברור‬
‫לו‪ ,‬שאם הוא עושה את הדבר הנכון האמת תצמח ותופץ‪.‬‬

‫סבא אתה הראתה לי את הדרך בה צריך ללכת‪ ,‬אף פעם לא חיפשת את הכבוד‪ ,‬לא חיפשת לצעוק את האמת שלך‪ ,‬לא‬
‫הטפת מוסר‪ ,‬לא הכרחת ללכת בדרך שלך‪ ,‬רק היית אתה עצמך!‬

‫דבר פשוט‪ ,‬אך לא קל בכלל‪ ,‬כבר אמר‪ ,‬מי שאמר "לא פשוט להיות פשוט" סבא אתה הלכת בדרך‪ ,‬שהאמנת בה ולא‬
‫הסתכלת ימינה או שמאלה מה אחרים אומרים‪ ,‬לא חיפשת אישורים מאף אחד‪.‬‬

‫אבל סבא אני חייב להודות ‪ ,‬שלפעמים בחיים חשבתי וואלה סבא שלי בן אדם מדהים אבל כמה חבל שלא כולם‬
‫מכירים אותו‪ ,‬חבל שהוא לא משפיע על כולם‪.‬‬

‫אבל טעיתי‪ ,‬טעיתי בענק‪ ,‬סבא במהלך השבעה ראיתי בכמה אנשים נגעת‪ ,‬כמה אנשים למדו ממך שיעור לחיים‪ ,‬אם‬
‫זה ישירות ממך ואם זה מהמעגל השני או השלישי‪ ,‬היית נקודת אור‪ ,‬שלא הפסיקה להפיץ אור‪ ,‬לא אור שורף‪ ,‬שמגיע‬

‫ברגע אחד וכמו שההארה שלו היא לזמן קצר כך גם ההשפעה שלו נשארת לזמן קצר‪.‬‬
‫לא‪ ,‬לא אתה‪ ,‬אתה בחרת ללמד אותנו אורחות חיים ע"י הדרך בה בחרת לחיות‪ ,‬לא על ידי שיחות מוסר או הטפות‬
‫גרנדיוזיות‪ ,‬אלא ע"י חיוך גדול ודוגמא אישית יומיומית‪ ,‬סבא נגעת‪ ,‬בכל מי שהגיע במגע איתך‪ ,‬השפעת אור וטוב‬
‫בעולם‪ ,‬בצורה מתונה‪ ,‬אך יומיומית עד היום האחרון שלך‪ ,‬אני זוכר‪ ,‬שביום שני שבאתי לבקר אותך ראיתי בן אדם‬
‫כאוב‪ ,‬כששאלתי אותך מה נשמע אמרת שכואב לך הראש החזה והרגל‪ ,‬אבל ב"ה הכל בסדר‪ ,‬למרות הכאב‪ ,‬שסבלת‬
‫ממנו בשנים האחרונות תמיד השתדלת להסתכל על חצי הכוס המלאה‪ ,‬תמיד עם חיוך‪ ,‬תמיד שואל בשלום האחר‪ ,‬יכולת‬

‫להתמרמר על המצב שלך ובמקום זאת בחרת להילחם ולחיות כאדם בריא עד יומך האחרון‪.‬‬
‫אני חושב‪ ,‬שלמרות שלא עברת שום קורס כזה או אחר בחינוך‪ ,‬היית לי למחנך הטוב ביותר שהכרתי‪ ,‬על ידי צורת‬
‫הנגיעה שלך בי ובסובבים אותך הראת דרך‪ ,‬שצריך ללכת בה‪ ,‬ללא מילים‪ ,‬בעשיה הפשוטה שלך‪ ,‬ואני חושב‪ ,‬שקיימת‬
‫את מה ששלמה המלך כתב "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"‪ ,‬נתת לנו למצוא את הדרך שלנו‬

‫בתוך עולם המידות‪ ,‬שהראית לנו‪.‬‬
‫סבא תודה לך על הלימוד בכל מפגש ובכל טלפון‪ ,‬לימדת אותי מוסר ואורחות חיים‪ ,‬שהלוואי ואצליח ליישם אותם כאן‬

‫בעולם‪.‬‬
‫אוהב ומתגעגע עד אין קץ‪.‬‬

‫‪71‬‬

72

‫סבא היקר שלי‪,‬‬
‫עדיין לא ברור לי מה בדיוק קרה‪ ,‬ואיך היום הזה‪ ,‬שכל‪-‬כך חששנו ממנו הגיע בסוף‪.‬‬
‫הרי אתה הסבא הבלתי מנוצח שלנו‪ ,‬שעלה לארץ בלי כלום ובעשר אצבעות בנה משפחה מדהימה‪ ,‬שכזו‪ ,‬שעבר כל כך‬
‫הרבה‪ ,‬תמיד עם חיוך על הפנים‪ ,‬עם תודה על מה שיש ותודה על מה שאין‪ ,‬עם הכרת הטוב ענקית ונחישות שאין‬

‫כמותה‪.‬‬
‫נחישות שבזכותה גם הצלחת לחזור ללכת אחרי התאונה שלך‪ .‬תאונה כזו‪ ,‬שרוב האנשים בגילך‪ ,‬שהיו עוברים אותה‬
‫היו משלימים עם המצב ומסתפקים בכיסא גלגלים‪ .‬אבל לא אתה‪ ,‬התעקשת לחזור ולקום על הרגליים גם כשכאב לך‪,‬‬

‫כדי לחזור ולהיות עצמאי ולא להיות תלוי באחרים‪.‬‬
‫אני זוכרת שבתקופה שאחרי התאונה‪ ,‬כשהחברים שלי שאלו מה שלומך‪ ,‬סיפרתי לכולם איזה סבא תותח יש לי‪ ,‬עם‬

‫כח רצון מטורף ושהלוואי עלי כזו נחישות ודבקות במטרה‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬כששמעתי בהלוויה את כל ההספדים של הנכדים הגדולים‪ ,‬התעצבתי מאוד‪ ,‬שלא זכיתי להיות אחת מהנכדים‬

‫הגדולים יותר‪ ,‬ושאני לא זוכרת יותר ממך ומסבתא את כל השבתות‪ ,‬החגים והארוחות אצלכם ‪.‬‬
‫אבל גם אם מהילדות אני לא זוכרת הכול‪ ,‬לעולם לא אשכח את החיוך שלך בארוחות שבת אצלנו בבית‪ ,‬כששרת איתנו‬

‫ולימדת אותנו לדבר בפרסית‪ ,‬את האושר שלך‪ ,‬כשזכרנו את המילים‪ ,‬שלימדת אותנו בשבת הקודמת ואת הרמת‬
‫הראש וההתעניינות בחברים שלנו ברגע‪ ,‬שאחד מהם נכנס לבית‪.‬‬

‫תודה על כל האהבה שהרעפת עלינו כל השנים‪ ,‬כואב לי מאוד שלא אראה אותך ואת החיוך שלך יותר‪,‬‬
‫אתגעגע תמיד‪.‬‬

‫כמה עולה נשיקה??‬
‫‪ -‬מאלה מופט‪.‬‬

‫‪73‬‬

74

‫"יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי"‬
‫קשה לסכם זיכרון‪ ,‬שיש לך מאדם גדול‪ ,‬שזכית להכיר ולשהות במחיצתו‪ .‬קשה לכתוב זאת במילים ולהגדיר מי הוא היה‪.‬‬

‫אולי העובדה‪ ,‬שאנו מגדירים אותו‪ ,‬רק מקטינה אותו‪ .‬רק גורמת לדמות שלו להיכנס לגבולות מוגדרים‪.‬‬
‫אבל בכל זאת כל זיכרון הוא סובייקטיבי‪ ,‬וכנראה‪ ,‬שגם הזיכרון הזה‪.‬‬

‫ב"שבעה" ניסיתי להיזכר בחוויות‪ ,‬שהיו לי עם סבא‪ ,‬ולנסות ולאפיין בכך את הדמות שלו‪ .‬נזכרתי (במעומעם אמנם‪ ,‬כי‬
‫זה קרה בעיקר‪ ,‬כשהייתי קטן)‪ ,‬בשבתות ‪ ,‬שהיינו עושים בבית שלו‪ ,‬בטיולים המשותפים‪ ,‬שהיו לנו עם כל המשפחה‪,‬‬

‫ובהליכה אתו ברחוב מידי פעם‪ ,‬כשהיה מקפיד לעבור בין העוברים ושבים ולדרוש בשלומם (ובעיקר לדעת אם יש להם‬
‫חבר‪/‬ה)‪.‬‬

‫כשבגרתי‪ ,‬התחלתי להיקשר יותר לסבא‪ .‬נזכרתי בשבתות ‪ ,‬שהיה מגיע אלינו ושר שירים בפרסית‪ ,‬בביקורים אצלו‪,‬‬
‫(זכורה לי מאוד התקופה אחרי התאונה‪ ,‬שבה הוא כבר לא יכל ללכת)‪ ,‬בשיחות אתו על התקופה בפרס ועל העלייה‬

‫לארץ‪ ,‬והזיכרונות‪ ,‬שהיה מעלה‪.‬‬
‫אחרי כל הזיכרונות הללו‪ ,‬התבררה לי תמונה אחת גדולה‪ ,‬שבה ראיתי מי זה סבא שלי‪ .‬נחישות‪ ,‬חריצות‪ ,‬אהבה אין‬

‫סופית‪ ,‬לב טוב‪ ,‬דאגה לזולת‪ ,‬חכמת חיים בלתי מוגבלת‪ ,‬היו רק חלק מהתכונות הרבות ‪ ,‬שנגלו לנגד עיניי‪.‬‬
‫אבל אני חושב‪ ,‬שיותר מכל‪ ,‬התכונה‪ ,‬שהכי נגעה בי‪ ,‬הייתה הפשטות ‪ ,‬שהייתה לו‪ .‬קשה למצוא הרבה אנשים בדורנו עם‬

‫התכונה הזו‪ ,‬כנראה שזו תכונה‪ ,‬שמצויה בעיקר אצל הדור הקודם‪ ,‬ואנו זכינו להכיר אותה מקרוב‪.‬‬
‫אותה פשטות‪ ,‬שדרכה ידע להתחבר לכל אדם‪ ,‬שראה‪ .‬אותה פשטות‪ ,‬שבה ידע לייעץ לקרוביו ולגרום להם להקשיב לו‪.‬‬
‫אותה פשטות‪ ,‬שדרכה ידע לעבור את מסע החיים (שלפעמים לא היה קל בכלל)‪,‬אותה פשטות‪ ,‬שגרמה לכולם נורא לאהוב‬

‫אותו‪ .‬אותה פשטות‪ ,‬שבגללה כל כך הרבה אנשים רצו לדבר בסעודת סיום ה"שבעה" שלו‪.‬‬
‫קצת קשה לנו להעריך היום אנשים פשוטים‪ .‬אנו רגילים לחשוב‪ ,‬שהצלחה נמדדת בתארים‪ ,‬בפרסום‪ ,‬במעשה חד‪-‬פעמי‪,‬‬
‫שאדם עשה‪ ,‬בכישרון מולד‪ ,‬שגורם לאדם להתפרסם‪ ,‬אבל סבא‪ ,‬בדרכו הייחודית‪ ,‬לימד אותנו‪ ,‬שהצלחה נמדדת בעיקר‬

‫בפשטות‪ ,‬בחריצות‪ ,‬בעבודה קשה‪ ,‬ובדאגה אין סופית‪ ,‬שדרכה הקים משפחה לתפארת‪.‬‬
‫יהי רצון שנדע כולנו להיות ממשיכי דרכו של סבא‪ ,‬ולהיות אנשים "פשוטים"‪75 .‬‬

‫אביה – זודי‬
‫ביאה‬

‫‪76‬‬

‫סבא שמואל שלי‪,‬‬

‫כל פעם‪ ,‬שראיתי אותך‪ ,‬ישר הלב התרחב מאהבה‪.‬‬
‫זאת הייתה תחושה‪ ,‬שאני לא יכולה להסביר לאיש‪,‬‬

‫אהבה‪ ,‬שהייתה שמורה רק לך!‬
‫בכל פעם‪ ,‬שפגשתי אותך‪,‬‬
‫היית מחבק‪ ,‬נותן נשיקה‪...‬‬

‫ואז מוסיף גם איזו בדיחה‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬בכל פעם‪ ,‬שפגשתי אותך‪,‬‬

‫שאלת‪ ,‬מה שלום החברות?‬
‫אבל יותר חשוב‪ ...‬מה שלום החברים? ;)‬

‫בכל פעם שפגשתי‪ ,‬אותך‪,‬‬
‫שאלת מה שלומי ומה עם החבר?‬
‫סבא! מי יחפש לי עכשיו חתן עם המכשיר?‬
‫מי ישאל אותי מה אני מעדיפה‪ ...‬אשכנזי? תימני? ובסוף יקבע בחיוך‪ ,‬שפרסי הכי טוב?!‬
‫מי יודע‪ ...‬אולי אני עוד אביא לך רופא ;)‬
‫סבא‪ ,‬כשאני מנסה להסביר לאנשים איזה בנאדם היית – אני לא מצליחה למצוא את המילים הנכונות‪ ...‬היית הכל‬
‫אך הצגת את עצמך כלא כלום‪.‬‬
‫היית יודע איך לגשת לכל אחד – לכל ילד‪ ,‬לכל נכד‪ ,‬לכל נין וגם לכל איש ברחוב! כמה אהבת אנשים! כמה אהבת‬
‫לשמח אנשים! עם הבדיחות שלך‪ ,‬והסיפורים מהצבא‪ ,‬והביקורים בשוק! תמיד מבקש לא להטריח‪ ..‬הרי יש לך כרטיס‬
‫"חופשי חופשי" באגד‪...‬אז למה‪ ,‬שנסיע אותך?! כמה אהבת ודאגת למשפחה שלך – משפחה לתפארת שאתה וסבתא‬
‫הקמתם בלי כלום‪ ,‬רק עם אהבה!‬
‫אני יושבת וכותבת ולא מצליחה להעביר את המילים ללשון עבר‪ .‬איך יכול להיות‪ ,‬שאתה אינך עוד? שאי‪-‬אפשר עוד‬
‫לשמוע אותך פעם אחרונה מספר את הסיפור מהצבא? עוד פעם אחרונה שר לי "גול פריג'ון"? עוד פעם אחרונה‬
‫שתתפוס לי את היד ותבקש נשיקה ואז תשאל – "כמה עולה נשיקה"? עוד פעם אחרונה שתקרא לי "אביה ‪ -‬זודי ביה"?‬
‫אני פה‪ ,‬סבא‪...‬אבל איפה אתה?!‬
‫כמה הייתי נותנת רק כדי לזכות לעוד חיוך אחד ממך‪ ,‬עם העיניים המאירות שלך!‬

‫סבא אהוב שלי‪,‬‬
‫אני מקווה שאצליח להסב לך קצת נחת!‬
‫ושבעז"ה אצליח לקחת קצת ממך – אליי‪.‬‬
‫אוהבת ומתגעגעת‪77 .‬‬

78

‫סבא‪,‬‬
‫אני יושב מול הדף‪ ,‬בוהה‪ ,‬מנסה להבין איך אפשר לקמט אותך למילים‪ .‬מידות‪ ,‬סיפורים‪ ,‬מעשים של יום‪-‬יום‪,‬‬
‫אמורים להישפך אל הדף אבל הם אף פעם לא יוכלו לדמות אפילו רגע אחד של היד שלך אוחזת‪ -‬נתמכת בשלי בדרך‬

‫לבית הכנסת‪ ,‬הם אף פעם לא יהיו אתה‪ -‬סבא שמואל‪.‬‬

‫לא פעם בפרץ של נוסטלגיה היית מספר לנו את סיפור חייך ואנחנו‪ ,‬למרות ששמענו אותו לא פעם‪ ,‬היינו מרותקים‬
‫כל פעם מחדש לסיפור של חיים אמתיים ופשוטים‪ ,‬החיים שלך‪ -‬סבא שמואל‪.‬‬

‫הסיפור אותו אהבתי הכי לשמוע היה הסיפור בו הצלחת לחזור ליזד בזמן שירותך הצבאי‪ .‬נתת את המשכורת שלך‬
‫לקצין בשביל‪ ,‬שתוכל לאסוף חיילים קרוב לבית‪ .‬אני לא אשכח את ההתרגשות שאחזה בך בכל פעם‪ ,‬שסיפרת איך‬
‫כשהגעת ליזד הלכו אנשים לספר לאמא שלך‪ ,‬שהגעת והיא יצאה לקראתך ורק שאלה‪" :‬שמואל‪ ,‬זה אתה באמת?"‪.‬‬
‫וגם אני עוד מנסה לעכל וכבר מתגעגע עומד מול תמונת הזיכרון מהלוויה ובוכה בצעקה אילמת‪ -‬סבא‪ ,‬זה אתה‬

‫באמת?‬
‫אתה בחור טוב‪.‬‬
‫וכשאתה ישן אתה‬
‫עוד יותר טוב‬

‫יש לך חברה?‬
‫יש לי מכשיר‪.‬‬

‫‪79‬‬

81

‫סבא‪,‬‬
‫לא כ"כ יודעת מאיפה להתחיל לכתוב‪ ,‬לא מאמינה‪ ,‬שזו הסיטואציה‪ ,‬לסכם אותך במילים‪ ,‬לדבר בלשון עבר‪.‬‬

‫מן פחד כזה‪ ,‬שכל דבר שאגיד רק יקטין מהגודל‪.‬‬
‫לא חשבתי‪ ,‬שאהיה בסיטואציה הזו אף‪-‬פעם‪ ,‬מן אמונה של ילדים‪ ,‬שתמיד תהיה פה‪ ,‬עם כולם‪ .‬פשוט תהייה‪ ,‬עם‬

‫החיוך הגדול והרבה אהבה‪.‬‬
‫לא כ"כ יודעת לתאר את התחושה‪ ,‬את החוסר‪ ,‬את מה עושים מפה ומה אני לוקחת איתי ממך‪.‬‬
‫יכולה להגיד‪ ,‬שתמיד השווצתי לחברות עלייך‪ ,‬הייתי מספרת עלייך ואת הסיפורים‪ ,‬שהיית מספר‪ ,‬ידעו ששבתות שאתה‬

‫אצלנו הן מיוחדות‪.‬‬
‫היית סבא מיוחד במינו‪ ,‬האהבה‪ ,‬שנתת לכל אחד‪ ,‬הדאגה שלך‪ ,‬הפשטות ובעיקר החיוך שלך הם חלק מהדברים שלא‬

‫אצליח לשכוח‪.‬‬
‫מרגישה בעלת זכות‪ ,‬שהיה לי סבא כמוך‪ ,‬מקווה‪ ,‬שאצליח לקחת אפילו חלק קטן מכל הטוב‪ ,‬שבך ולפעול איתו הלאה‪.‬‬

‫תודה על הכול‪ ,‬מתגעגעת מאוד‪.‬‬

‫אסור להיות‬
‫מפונק‬

‫ביומיים אתה‬
‫עובד יותר‬
‫מיום אחד‬

‫‪81‬‬

82

‫סבא‪,‬‬
‫איך בכלל אפשר להיפרד ממך?‬
‫אתה‪ ,‬שבכל פעם שבאנו לבקר‪ ,‬שהתקשרנו‪ ,‬הקפדת לומר תודה‪.‬‬
‫אתה‪ ,‬שתמיד ידעת למצוא איך להתחבר לכל אחד‪ ,‬בין אם זה הנכד ובין אם זה הנהג באוטובוס‪.‬‬
‫אתה‪ ,‬שבכל סיפור שסיפרת גילינו דברים חדשים ומרתקים‪.‬‬
‫אתה‪ ,‬שאף פעם לא רצית להטריח אף אחד‪.‬‬
‫קשה לתאר את ההמשך בלעדיך‪ .‬בלי השבתות איתך‪ ,‬בלי החוויות שעשו לנו את היום‪.‬‬
‫תודה שזכיתי לחוות לפחות מעט ממך‪.‬‬

‫ַא ְר ִּצ'י ִּמי ֵגה‪ ,‬בּוגּו ָאה‪.‬‬

‫(כל מה שהוא אומר תגידי כן)‬

‫כשהראש לא‬
‫עובד כל הגוף‬

‫כואב!‬

‫‪83‬‬

84

‫סבא‪.‬‬
‫כותבת ולא באמת מאמינה‪ .‬אתה? הלכת? אין מצב‪ .‬אתה? זה שתמיד שם‪ ,‬זה שתמיד מתמודד עם הכול ומתגבר על‬
‫הכול‪ ,‬זה שתמיד מחייך‪ ,‬שומר על מצב רוח‪ ,‬אתה‪ ,‬אתה הלכת? לא נתפס‪ .‬לא יכולה לדבר עליך בלשון עבר‪ ,‬פשוט לא‬
‫מסוגלת‪ .‬עדיין מדמיינת בראש את השבת הבאה‪ ,‬שאתה פה אצלנו‪ ,‬ואני מסדרת בשבילך את החדר שלי‪ ,‬מוציאה ‪69‬‬
‫כריות ועוטפת כל אחת מהן באהבה גדולה‪ .‬ויש התרגשות באוויר‪ ,‬וכולנו משתדלות להיות בבית באותה השבת‪ ,‬כי זאת‬

‫לא שבת רגילה‪ ,‬זאת שבת‪ ,‬שסבא מגיע‪.‬‬
‫אני יושבת ונזכרת בפעם‪ ,‬כשהיינו קטנות יותר‪ -‬איך כל יום רביעי היה "יום סבא"‪ ,‬לא היינו קובעות כלום‪ -‬כי‬
‫הולכים לבקר את סבא‪ .‬כל רביעי‪ ,‬כל שבוע מחדש‪ .‬ואתה‪ ,‬תמיד ניסית‪ ,‬שיהיה לנו כיף אצלך ודאגת‪ ,‬שנאכל ושנרגיש‬

‫כמה שיותר בבית‪ .‬תמיד עם במבה‪ ,‬וופלים על השולחן‪ ,‬חיוך גדול ובשמחה אמיתית‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬סבא שלי‪ .‬היית בשבילי מודל לחיקוי בכל כך הרבה תחומים בחיים ואין ספק‪ ,‬שעיצבת לי חלק גדול מהאישיות‪.‬‬
‫בשמחת חיים‪ -‬שבכל השנים שחיית לא עזבה אותך לרגע‪ .‬בהסתכלות החיובית על כל דבר‪ ,‬שקורה‪ ,‬בלראות את הטוב‪,‬‬
‫בהסתפקות במועט‪ ,‬בפשטות האמיתית‪" .‬ברוך ה' לא חסר כלום"‪ .‬ביכולת שלך להגיע לכל בן‪-‬אדם‪ ,‬לא משנה מי הוא‬
‫או בן כמה הוא‪ .‬לפנות לשלום לכל אחד "שלום‪ ,‬מה שלומך?"‪ ,‬ביכולת שלך לגרום לכל מי‪ ,‬שסובב אותך לחייך‪ ,‬לוודא‬

‫שהכול בטוב איתו‪ ,‬שהוא לא עצוב או כועס‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬למדתי ממך הרבה‪ .‬מחוכמת החיים שלך‪ ,‬מהסיפורים שלך על פעם‪ .‬נהניתי לשבת ולשמוע אותך שר ומצפה‪,‬‬

‫שאצטרף גם‪ ,‬ללמוד ממך מילים בפרסית ולנסות ליצור צלילים עם הידיים‪.‬‬
‫אתה וסבתא הקמתם בעשר אצבעות משפחה גדולה ומעוררת השראה‪ .‬יש לכם הרבה במה להיות גאים שם למעלה‪.‬‬
‫אין לי ספק שנחרטת אצלי עמוק בלב‪ .‬האנשים‪ ,‬שסבבו אותי בשנים האחרונות יכולים להעיד איזו דמות היית עבורי‬

‫וכמה הערכתי אותך‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬מקווה להידמות לך כמה שיותר בלב הטוב ובמידות הטובות‪ ,‬שהיו לך‪ .‬היית אדם גדול‪.‬‬

‫מתגעגעת אלייך המון‪ .‬תודה על הזכות‪.‬‬

‫‪85‬‬

86

‫סבא היקר שלנו!‬
‫אנחנו יושבות מול הדף מנסות לכתוב לך את אשר על לבינו ‪,‬‬
‫אך הדמעות זולגות ‪ ,‬המחשבות ננעלות והמוח מסרב להאמין שאתה כבר לא איתנו‪.‬‬

‫קשה להסביר‪ ,‬למי שלא מבין איזה מין סבא היית בשבילנו‪ ,‬כמה ערך הוספת לחיינו וכמה אהבה הענקת לנו‬
‫איזה סבא איבדנו‪.‬‬

‫סבא‪ ,‬את כל חייך הקדשת למען המשפחה ועכשיו‪ ,‬כשאתה לא איתנו המשפחה כולה מרגישה בחסרונך‪.‬‬
‫זכינו בסבא בעל נתינה גדולה ‪.‬‬
‫זכינו בסבא בעל מידות טובות‪.‬‬

‫זכינו בסבא המכבד כל אדם באשר הוא‪.‬‬
‫זכינו בסבא ירא אלוקים ואדם‪.‬‬

‫זכינו בסבא הנותן ולא על מנת לקבל‪.‬‬
‫זכינו בסבא‪ ,‬שכבודו לסבתא מרים היה מעורר השראה‪.‬‬

‫זכינו בסבא‪ ,‬שתמיד התעניין בשלומנו‪.‬‬
‫זכינו בסבא‪ ,‬שהחדיר בכולנו אמונה וביטחון בה' ‪.‬‬

‫זכינו בסבא‪ ,‬שהיה בשבילנו אוזן קשבת‪.‬‬
‫זכינו בסבא‪ ,‬שבשתי ידיו בנה משפחה לתפארת‪.‬‬

‫זכינו בסבא בעל חוש הומור‪.‬‬
‫זכינו בסבא בעל שמחת חיים גדולה‪.‬‬
‫זכינו בסבא בעל השגחה פרטית עליונה‪.‬‬

‫זכינו בסבא‪ ,‬שהכיר כל נכד ונין‪.‬‬
‫זכינו בסבא‪ ,‬שתמיד התייחס אלינו במאור פנים‪.‬‬

‫זכינו בסבא ‪ ,‬זכינו בסבא‪ ,‬זכינו בסבא‬
‫אנחנו מתפללות שתמשיך לראות נחת מכל יוצאי חלציך‪.‬‬
‫ומבקשות ממך להעתיר בתפילה עבור משפחתך לשנה טובה ‪.‬‬
‫תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים‪87 .‬‬

‫אוהבות מאוד יעל תהילה ואפרת‪.‬‬

88

‫סבא‪ ,‬אני כותב ובאמת אין לי כ"כ מילים‪ .‬עוד לא הצלחתי לעכל‪ ,‬לא רוצה לעכל‪ .‬סבא נפטר? איננו? אין סיכוי‪ .‬לסבא‬
‫שמואל זה פשוט לא יכול לקרות‪ .‬סבא שמואל‪ ,‬שתמיד מחייך ותמיד איכשהו מסתדר בלי לנסות להטריח אף אחד‪ ,‬למה‬
‫שהוא ייכנע למשהו? אין סיכוי‪ ...‬בדמיון שלי היה שאחרי ההלוויה הולכים להתפלל אצלך מנחה בבית ואתה תהיה שם על‬
‫הכורסא שלך‪ ,‬לא הצלחתי לצייר את הבית אחרת‪ .‬אמנם אני מצליח להגיד "סבא שלי נפטר"‪ ,‬אבל אני מרגיש‪ ,‬שאני‬

‫עוד לא באמת יודע מה אני אומר ‪.‬‬
‫כשאבא הודיע לי הייתי ברכבת בחזרה לבסיס מהחתונה של יהודה‪ .‬בסיס של צבא הגנה לישראל‪ .‬גדלתי על הסיפורים‬
‫שלך על הצבא בפרס‪ ,‬על איך ששרדת לבד בין אלפי חיילים גוים‪ ,‬נלחמת על כשרות‪ ,‬היית תקופות באורך בלתי נתפס‬
‫מחוץ לבית‪ ,‬ובכל זאת נשארת שמואל כהן‪ ,‬היהודי הקטן מיזד‪ ,‬שרק רוצה לחזור אל אמא שלו ‪ -‬עצום ומעורר השראה‬

‫כאחד‪.‬‬
‫אז אתה היית בצבא ההוא‪ ,‬ועכשיו אני בצבא בישראל‪ ,‬חתיכת מעבר אה? אני חלק מצבא‪ ,‬שמגן ושומר על מה‪ ,‬שבנית‬
‫פה‪ ,‬תראה איזה מהפך עצום תוך שלושה דורות! אני יודע‪ ,‬שלי אין שום חלק במהפך הזה‪ ,‬זה הכל אתה‪ .‬אתה‪ -‬ברצון‬

‫לעלות לארץ ישראל‪ ,‬אתה‪-‬ברצון לא להיכנע לקשיים ולהמשיך להקים משפחה גדולה ורחבה‪ ,‬אתה‪ -‬בשמחה בכל נכד‬
‫שנולד‪ ,‬בשמחה בכל פעם שהגעתי אליך ‪ -‬אתה אחראי למהפך‪ ,‬בזכותך הוא קרה ‪.‬‬

‫אני רק שומר‪ ,‬על מה שאתה בנית‪ .‬אתה‪ ,‬כן סבא‪ ,‬אתה‪ .‬אני שומר על אנשי הייטק‪ ,‬שומר על סבים וסבתות‪ ,‬שומר על‬
‫אנשי צבא בכירים‪ ,‬שומר על תלמידי חכמים‪ ,‬שומר על חשמלאים‪ ,‬שומר‪ ,‬על כל מה שיש פה בזכותך ובזכות סבתא‬
‫מרים ז"ל‪ .‬כל האנשים האלה הם בזכותך‪ ,‬רק בזכותך ‪.‬‬

‫היום בהלוויה הסתכלתי סביבי וראיתי את המשפחה ופתאום חשבתי לעצמי "כולם כאן אנשים טובים‪ ,‬יותר שמרנים או‬
‫פחות שמרנים‪ ,‬אבל כולם אנשים עם מידות טובות‪ ,‬כולם אנשים פשוט טובים‪ ...‬איך זה הגיוני??" אתה וסבתא גידלתם‬

‫משפחה עצומה בכמות ובאותה מידה עצומה באיכות ‪ -‬יותר ממאתיים איש ואין אחד עם מידות רעות‪ ...‬מדהים‪.‬‬

‫‪89‬‬

91

‫אבל אני לא צריך את כל הדברים הגדולים האלה כדי לכאוב‪ ,‬כדי באמת לא לעכל‪ .‬מבחינתי אתה היית פשוט סבא שלי‪,‬‬
‫לא מוכר ירקות‪ ,‬לא חייל ולא שום דבר אחר ‪ -‬אתה היית סבא שלי‪ .‬סבא‪ ,‬שתמיד רוצה לתת ודוחק בנו לאכול‬

‫מהכיבוד‪ ,‬שהוא מגיש לנו‪ ,‬כל פעם שאנחנו מגיעים אליו‪ .‬אני לא צריך‪ ,‬שתהיה מיוחד‪ ,‬לא צריך‪ ,‬שתהיה שונה‪ ,‬ולא‬
‫משנה לי כ"כ איפה אתה במדד הצדיקות‪ ,‬אני כואב ולא מסוגל להכיל את הכאב כי אתה פשוט סבא שלי ‪.‬‬

‫ברכבת אחרי שאבא הודיע לי ישבתי ולא יצאה לי שום דמעה‪ ,‬לא ידעתי מה עושים‪ ,‬לאן הולכים‪ ,‬מה קורה מפה‪.‬‬
‫וברגע‪ ,‬שרק עלתה לי בדמיון תחילת התמונה של המיטה שלך התחלתי לבכות‪ .‬לא יכולתי להכיל את זה‪ .‬גם כשיצאו עם‬

‫המיטה שלך מבית ההספדים רציתי לראות אותה ועמדתי קרוב‪ ,‬אבל ברגע‪ ,‬שהיא הגיעה וראיתי חלק קטן ממנה‬
‫נשברתי‪ .‬אתה יודע למה? כי אני לא ראיתי טלית‪ ,‬אני ראיתי אותך‪ .‬ראיתי מעבר לטלית ואתה שכבת שם‪ ,‬ואני לא יכולתי‬

‫לראות אותך שוכב שם‪ ,‬פשוט לא יכולתי‪ ,‬אז העפתי את המבט בבכי‪.‬‬
‫אני יכול לדבר עכשיו על כל נושא אפשרי ואני לא איחנק מדמעות‪ ,‬אבל ברגע שישאלו אותי משהו שקשור אליך ישר ירדו‬

‫לי דמעות‪ .‬אני לא מסוגל לדבר על זה‪ ,‬לא מסוגל לדבר עליך בלשון עבר‪ ,‬לא מסוגל‪ .‬אז אני לגמרי פה ואני לגמרי‬
‫מבין מה קורה סביבי‪ ,‬אבל אני לגמרי לא מבין מה קורה סביבי‪ .‬קוראים קדיש על סבא שלי? הלוויה של סבא שלי?‬

‫ושוב הדמעות יורדות‪ ,‬זה לא נגמר‪ ...‬אני לא מצליח לעכל‪ .‬מחכה ש"המתיחה" תיגמר ונחזור לשגרה ‪.‬‬
‫בא לי להחזיק לך את היד עוד פעם אחת‪ .‬בא לי לבוא לבקר אותך עייף ותשוש ביום חמישי בערב אחרי‪ ,‬שחזרתי‬
‫מהישיבה‪ ,‬בא לי לראות אותך פשוט‪ .‬אז בבקשה תצוץ מאיפשהו ותגרום להצגה הזאת להפסיק‪ ,‬כי זה לא מצחיק כבר‪.‬‬

‫אני מצטער על כל שנייה‪ ,‬שלא הייתי איתך‪ ,‬ושלא כיבדתי אותך מספיק‪ .‬אוהב אותך סבא שלי‪.‬‬
‫אז אני הולך לישון עכשיו בלי להתקלח‪ ,‬לא רוצה להתקלח‪ .‬רוצה ללכת לישון עם הזיעה שהזעתי בשבילך‪ ,‬עם הדמעות ‪,‬‬

‫שבכיתי עליך‪ ,‬ושממשיכות לזרום כל פעם שמתחיל לדבר עליך‪ ,‬אני רוצה את כל זה איתי‪.‬‬

‫אז סבאל'ה‪ ,‬תדע שאני אוהב אותך‪ .‬ועדיין לא מעכל‪ ...‬באמת‪ .‬לילה טוב סבא‪.‬‬

‫‪91‬‬

92

‫סבא‪ ,‬סבא שלי‪ ,‬סבא שמואל יקר שלי‪.‬‬

‫עבר שבוע מההלוויה‪.‬‬
‫מהיום הנורא‪ ,‬שכל כך פחדתי‪ ,‬שיגיע‪ .‬כולם פחדו‪ .‬כולם הבינו‪ ,‬שזה יקרה מתישהו אבל לא רצו לעכל ולחשוב‪,‬‬

‫שזה עלול לקרות‪.‬‬
‫היית הדבק של המשפחה שלנו‪ ,‬החלק שמחבר בין כולנו‪ ,‬את כל המשפחה העצומה הזאת שאתה בעצמך בנית‪ ,‬שאתה‬

‫חינכת ואהבת אהבה אין סופית‪.‬‬
‫תמיד סיפרת לנו סיפורים מהעבר שלך‪ ,‬איך הצבא הפרסי לקח אותך ועקר אותך מהמשפחה שלך‪ ,‬והלכת להילחם‬

‫בתוך צבא זר‪ ,‬רחוק רחוק מהמשפחה שלך ‪.‬‬
‫תמיד הערצתי אותך אחרי‪ ,‬ששמעתי את כל הסיפורים האלה‪ ,‬איך היית נועז‪ ,‬אמיץ‪ ,‬חסר פחד‪ ,‬ועם הרבה הרבה‬

‫אמונה‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬החדרת בנו ערכים ואידיאלים עצומים בלי ששמת לב‪ .‬דרך הדיבורים איתך‪ ,‬הביקורים אצלך‪ ,‬הסיפורים שלך‪,‬‬

‫ופשוט כל דרך החיים שלך‪.‬‬
‫לימדת אותי להיאבק‪ ,‬על מה שחשוב וללכת עד הסוף‪ .‬בדיוק‪ ,‬כמו שאתה עלית לארץ ישראל עם ילדים ובלי כלום‪,‬‬

‫והשארת מאחור כסף ומקום ראוי ונוח בלי יותר מדי בעיות‪.‬‬
‫לימדת אותי מה זאת אהבה‪ .‬איך אפשר לאהוב באמת ובתמים‪ ,‬בלי מסכות ובלי אינטרסים‪ ,‬פשוט לאהוב כל אדם‬

‫כמו שהוא‪ ,‬לא משנה איך הוא נראה‪ ,‬מאיזו עדה הוא‪ ,‬ובן כמה הוא‪.‬‬
‫בדיוק‪ ,‬כמו שאתה אהבת כל אדם‪ ,‬אני זוכרת שבכל חתונה היית מדבר עם כל האנשים באולם‪ ,‬כולל כולם‪ .‬היית‬
‫מדבר עם המלצרים‪ ,‬ועם הצוות‪ ,‬ועם כל המשפחה המורחבת וגם עם המשפחה מהצד השני‪ ,‬לא היה לך אכפת מי‬

‫זה היה‪ ,‬פשוט אהבת!‬

‫‪93‬‬

94

‫לימדת אותי לשמוח‪ ,‬שמחת חיים משחררת שמדבקת את כולם‪ .‬שמחת בלי סוף‪ ,‬חייכת בלי סוף‪ .‬הראית לנו איך‬
‫אפשר לשמוח בכל מצב‪.‬‬

‫והדבר הכי חשוב‪ ,‬לימדת אותי להסתפק במה שיש‪ .‬כמו שתמיד אמרת "ברוך ה' לא חסר כלום‪".‬‬
‫הסתפקת במה שיש לך בחיים‪ ,‬אף פעם לא שאפת לעושר ולגדלות ולכבוד‪ ,‬פשוט אהבת את הקלפים‪ ,‬שהחיים הביאו‬

‫לך‪ ,‬אהבת את סבתא מרים‪ ,‬אהבת את הילדים שלך‪ ,‬הנכדים‪ ,‬הנינים‪.‬‬
‫וכולם אהבו אותך‪ ,‬בלי סוף‪.‬‬

‫אני אהבתי אותך הכי בעולם סבא‪ ,‬ואני אומרת את זה עם דמעות בעיניים‪.‬‬
‫הערצתי אותך‪ ,‬היית בשבילי מודל לחיקוי‪ ,‬הייתי רואה אותך והלב שלי היה מתמלא‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לך‪ ,‬על שהיית סבא מדהים‪ ,‬נתנת והענקת לנו בלי סוף ובלי לחשוב פעמיים‪.‬‬
‫תודה על המשפחה המדהימה שלנו‪ ,‬אתה בנית מפעל חיים מטורף‪ ,‬ומפה אנחנו נמשיך‪.‬‬

‫תסתכל עלינו מלמעלה עם סבתא מרים ותתגאה בנו‪.‬‬
‫אוהבת אותך סבא שלי‪ ,‬לא אשכח אותך לעולם ‪.‬כבר מתגעגעת‬

‫ברוך ה' לא‬
‫חסר כלום‬

‫‪95‬‬

96

‫כשאני חושבת על סבא‪ ,‬הדבר הראשון‪ ,‬שעולה לי לראש הוא פשטות‪ .‬פשטות טהורה כזאת‪ ,‬שאי‪-‬אפשר להסביר‬
‫במילים‪.‬‬

‫ללא גאווה‪ ,‬בלי שום התייפייפות‪ ,‬נקי מאגו‪ .‬פשטות כזו‪.‬‬
‫כשאני חושבת על סבא‪ ,‬הלב שלי מתחמם‪.‬‬

‫הוא מתחמם מהמחשבה על הנשיקות‪ ,‬שהוא הביא לנו (במלאמופט כמובן)‪ ,‬מהמחשבה על הכיבוד שהוא‪ ,‬שכנע‬
‫אותנו לאכול כל פעם‪ ,‬שבאנו לבקר אותו‪.‬‬

‫מהמחשבה על הסיפורים‪ ,‬שסיפר לנו על פרס ועל הארץ‪ ,‬על השירים‪ ,‬ששר ולימד אותנו‪.‬‬
‫הלב שלי מתחמם מהמחשבה על הבדיחות והמשפטים הקבועים שלו‪ ,‬שחזר עליהם שוב ושוב ושוב‪,‬‬

‫ואיך שלימד אותנו מילים בפרסית והתלהב כל פעם שהצלחנו לספור‪.‬‬
‫הלב שלי מתחמם מהמחשבה על מגע הידיים שלו‪ ,‬המלטפות והרכות‪ ,‬מחזיקות בידיים שלי‪.‬‬

‫אני זכיתי להיות נכדה של סבא שמואל‪.‬‬
‫ואני כל כך גאה להגיד את זה‪.‬‬

‫זכיתי להיות נכדה של אדם גדול‪ ,‬עם לב זהב‪ .‬אדם טוב כזה‪ ,‬שלראות אותו גורם לך לחייך‪.‬‬
‫כמה אהבתי אותך סבא‪ .‬לשמוע אותך‪ ,‬לשיר איתך‪ ,‬לצחוק ממך ואפילו רק להסתכל עליך‪.‬‬
‫אתה באמת רצית‪ ,‬שיהיה לי רק טוב‪ ,‬ולכל הנכדים שלך‪.‬‬

‫אתה חזרת ואמרת ושאלת בדיוק את אותם דברים‪ .‬איך קוראים לך? למה אין לך מצב רוח?‬
‫ואפשר היה לראות בלי שום מסכות מי אתה באמת‪ .‬כמה טוב אמיתי יש בך‪.‬‬
‫סבא‪,‬‬
‫אני אתגעגע מאוד לשבתות איתך‪.‬‬
‫אני אתגעגע לשיניים התותבות שהיו מונחות בתוך כוס מים‪.‬‬
‫אני אתגעגע לביקורים אצלך ולנאבט (הדק)‪ ,‬שהיית עושה במיוחד בשבילנו‪.‬‬

‫אני אתגעגע לשאלות שלך שהיית שואל אותנו ולדרך המיוחדת שלך לעודד ולשמח כל אדם‪.‬‬
‫אני אתגעגע למגע החם והמחבק וההרגשה‪ ,‬שאתה אוהב אותי‪ ,‬ללא תנאים‪.‬‬

‫סבא‪ ,‬כל פעם שראיתי אותך נהיה לי טוב בלב‪ .‬לא יכולתי לצאת מביקור אצלך בלי לחייך‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬אני שואפת להיות כמוך‪.‬‬

‫אני לוקחת על עצמי לחיות חיים של פשטות ושמחה‪ .‬לשאול לשלום כל אדם ולהאיר פנים‪ ,‬לאהוב את כולם ולנסות להפיץ‬
‫אור סביבי‪.‬‬

‫סבא‪ ,‬אני רוצה להיות‪ ,‬ולו במעט כמוך‪.‬‬

‫‪97‬‬

98

‫סבא שמואל האהוב‪,‬‬
‫נזכרת ברגעים הטובים‪ ,‬שזכיתי להיות איתך‪,‬‬
‫לא אחת‪ ,‬במהלך היום יוצא לי לחשוב מה היית אומר‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬כשאתה כבר לא איתנו‪ ,‬אני רוצה לומר לך סבא‪ ,‬תודה!‬

‫תודה על המורשת שהנחלת לנו‪,‬‬
‫תודה על הדברים‪ ,‬שזכיתי ללמוד ממך‪,‬‬

‫להודות ולראות את הטוב‪.‬‬
‫לשמוח ולהאיר פנים‪.‬‬

‫להתאמץ בקיום מצוות‪..‬‬
‫תודה‪ ,‬שהעשרת אותנו באוצר מילים ובשירים בפרסית‪.‬‬
‫ממך למדתי איך לצפות למשיח בכל יום‪ ,‬שהגאולה בפתח‪ ,‬שהכל יהיה טוב כי אין אפשרות אחרת!‬
‫סבא‪ ,‬אני אתגעגע כל כך לסיפורים המרגשים שמלמדים כל כך הרבה על החיים הפשוטים וכיצד לצמוח בעזרת כח‬

‫הרצון שד' חנן אותך בו‪.‬‬
‫סבא‪ ,‬יש לי רק בקשה אחת קטנה ממך ששם‪ ,‬מלמעלה‪ ,‬יחד עם סבתא‪ ,‬תתפללו שיהיו רק שמחות במשפחה‪.‬‬

‫יהי זכרך ברוך!!‬

‫‪99‬‬

‫אוריה‪-‬‬
‫אור‬

‫בעיניים לא‬
‫ברגליים‬

‫‪111‬‬