שבוע 496המשנה היומית ההלכה היומית בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
שו"ע • או"ח מנחות תש"פ
במשנה ובהלכה היומית
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד כז כסלו ו א-ב תרלא א-ג
ה כח כסלו ו ג-ד תרלא ד-ו
ו כט כסלו ו ה-ו תרלא ז-ט
שב"ק מקץ-חנוכה ו-ז ז-א תרלא-ב י-ב
א א טבת ז ב-ג תרלב-ג ג-א
ב ב טבת ז ד-ה תרלג ב-ד
ג ג טבת ז-ח ו-א תרלג ה-ז
בפתח השער עיון במשנה
דף היומי ...לא של היום! אופן עשיית המנחות
מנחות פרק ו' משנה ג'
מאי חנוכה – דתנו רבנן ...ימי חנוכה ממשמשים ָּכל ַהְּמ ָנחֹות ַהַּנ ֲעׂשֹות ִּב ְכ ִלי ְטעּונֹות ָׁשלׁש ַמ ְּתנֹות ֶׁש ֶמןְ ,י ִצי ָקהּ ,ו ְב ִלי ָלהּ ,ו ַמ ַּתן ֶׁש ֶמן
ובאים ,והנה אור הנרות תכף יפציע .חסידים ואנשי ַּבְּכ ִלי ֹק ֶדם ַל ֲעִׂש ָּי ָתןְ .ו ַה ַחּלֹות ּבֹו ְל ָלןִּ ,ד ְב ֵרי ַרִּביַ .ו ֲח ָכ ִמים אֹו ְמ ִרים סֹ ֶלתַ .ה ַחּלֹות
מעשה שבכל דור ודור היו מכינים ליבותיהם ְטעּונֹות ְּב ִלי ָלהָ ,ה ְר ִקי ִקים ְמׁשּו ִחין.
ונפשם מבעוד 'מועד' לקראת חגים וימים טובים. יש כמה סוגי מנחת נדבה' :מנחת סולת'' ,מנחת מחבת' ו'מנחת מרחשת' ,ומנחת מאפה
לקראת ימי האור הבעל"ט היו רגילים לשנן איש תנור ,ו'המנחות הנעשות בכלי' הן מנחת מחבת ומרחשת ,משום שמנחת מאפה תנור נדבק
לרעהו את דברי הגמרא 'בסוגיה-דחנוכה' הפותחת לדופן התנור ואינו נאפה בכלי[ ,תוס' כתבו שמה שמנחת מאפה תנור לא נחשבת 'נעשית
במילים מאי חנוכה ,דתנו רבנן ...שההכנה הרבתי בכלי' ,הוא רק למאן דאמר תנור אינו מקדש ,ומשמע שפירשו שתנור נחשב כלי ,ו'נעשות
לחנוכה הוא בלימוד התנו רבנן לעסוק בדברי תורה בכלי' ר"ל שאפייתה או טיגונה הוא בכלי שרת]' .מנחת סולת' [שאינה נאפית או מטוגנת
כלל] דינה כמנחות הנעשות בכלי לענין הדין של ג' מתנות שמן ששנינו במשנתנו,
שמטהרים את הנפש לקראת שפע אורות. ובעזה"י נפרש את אופן עשיית מנחות בכלל ,ובתוך הדברים יבוארו הדינים של המשנה.
ימי החנוכה מסמלים יותר מכל את השמירה על
פך הטהור על לימוד התורה ושמירתה גם כשחושך
יכסה ארץ .וזדים ביד עוסקי תורתך ...לימוד מתוך מנחת סולת
הדחק ליווה את היהודי לאורך כל ההיסטוריה וכך
'מנחה' סתם היא מנחת סולת ,ואינה נאפית או מטוגנת לפני הקמיצה ,אלא הכהן
גם בדור שקדם לנו. קומצה כשהיא עיסה[ ,והכהן אופה את השיריים אחרי שנשרף רוב הקומץ ,לפני שאוכלם].
תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי. וכך הוא סדר עשייתה:
מחנות העבודה היו מעין בתי חרושת קטנים א .בעל המנחה מביא מביתו סולת שמן ולבונה טהורים לבית המקדש ,כל אחד בתוך
וצפופים שהעבודה בהם לא הושבתה יומם ולילה. כלי זהב של חולין[ ,ואם אין ידו משגת מביא כלי אחר של מתכת שראוי להיות כלי שרת].
קיץ וחורף ,חם וקור ,לא היו סיבה מספקת דין הבאה מביתו הוא רק במנחות ,ולא בזבחים .וצריך בעל המנחה לשמור בכל הדרך
בכדי לעצור את עבודת הפרך. לבית המקדש שלא יתערב בסולת שום דבר ,שאם יתערב בו אפילו משהו ,יחסר שיעור
הצריף בו עבדתי היה שברירי קירותיו טלאים עשרון ושיעור קומץ.
ע"ג טלאים שדלף בחורף ונמס בקיץ ,במרכזו הוצב השיעור הקטן ביותר של סולת הוא 'עשרון' ,ומביא לוג אחד של שמן לכל עשרון,
שולחן ארוך כאשר משני צדדיו היינו עומדים וקומץ לבונה ,ולהלכה היינו קומץ של כהן [הכהן שעתיד לקמוץ] .השיעור הגדול ביותר
ותופרים מברשות עבור הצבא הנאצי .עד שיום
הוא ששים עשרון ,משום שיותר מזה אין אדם יכול לבלול היטב את הסולת והשמן.
אחד הגה אחד החברים רעיון מקורי...
ב .בעל המנחה מקדיש את הסולת והשמן והלבונה בקדושת פה ואומר "הרי אלו
אחד האברכים שהיה בר אוריין ידוע ,ניצב למנחה"[ ,ואם קיבל על עצמו קודם ואמר "הרי עלי מנחה" ,צריך לומר עכשיו "הרי אלו
בראש השולחן ולידו הניח ארגז גדול של מברשות, למנחתי"] ,ובזה חל בהם קדושת דמים ,ודלא כזבחים שאם אמר "הרי זו עולה" וכדומה,
חל בה קדושת הגוף .בעל המנחה נכנס לתוך העזרה ומודד בכלי שרת את השיעור
שם בתוך סבך שער המברשות הוא הטמין המדויק של עשרונים של סולת ולוגין של שמן ,ואח"כ נותנם בכלי שרת אחר לקדשם,
גמרא קטנה ,וכך החל השיעור שלנו בדף היומי וזהו 'קידוש כלי' ,וחל בהם קדושת הגוף .ואם נתכוין לקדשם כשהיו בכלי שרת של
כאשר המגיד שיעור שלנו מחזיק בשתי ידיו מדידה ,כבר נתקיים בזה דין 'קידוש כלי' ,אך 'כלי שרת אין מקדשין שלא מדעת'[ .לדעת
מברשת חצי גמורה כאדם הטרוד במלאכתו ובחצי
עין האחרת הוא קורא מתוך הגמרא להרוות את הרמב"ם מקדשה בכלי רק אחרי בלילה לפני יציקה ,עי' לקמן].
צימאונם של יתר החברים לצריף.
» המשך בעמוד ג’ ג .בתוך העזרה בעל המנחה נותן קצת מהשמן בתחתיתו של כלי שרת הנקרא 'ביסא'
רץ למשנה ' -מתן שמן בכלי [קודם לעשייתן]' -ואח"כ נותן את כל הסולת 'על השמן' ,ואח"כ נותן
שאר השמן מלבד קצתו ' -מתן שמן לבלילה' -ומערבב היטב את השמן והסולת בשתי
טוב ללמוד בכל יום מעט מקרא ומשניות ,וגם ידיו עד שנעשו כעין עיסה ' -בלילה' -ובזה נגמרה עשיית המנחה[ ,ולדעת הרמב"ם הנ"ל
רק עכשיו מקדשה בכלי] ,ונותן את מקצת השמן הנשאר על המנחה הגמורה ,ואינו בוללו בעת שא"א ללמוד בעיון רק לומר משניות עם פי'
' -יציקה' -ונותן עליו את הלבונה[ ,ויש אומרים שכבר עכשיו נותנה בצד אחד של המנחה ,המילות טוב ,כי משנה אותיות נשמה ,ומה טוב
אם תוכל להרגיל לחזור על איזה פרקים שתוכל כדי שיוכל לעשות קמיצה מהשמן והסולת לבד] .אח"כ מוסר לכהן את המנחה בתוך הכלי.
לאומרם בע"פ ...וכל המוסיף מוסיפים לו.
לדעת הרבה ראשונים צריך גם ללוש את הסולת במים פושרים -ואע"פ שמצה לפסח
(דרכי צדק) אין לשים בפושרים מחשש שמא יחמיץ ,במקדש מותר אע"פ שבאות מצה ,משום שכהנים
לקבלת העלון במייל | [email protected] :להנצחות ותרומות להצלחה או לע"נ יקיריך התקשר 24שעות ביממה072-272-2200 :
קביעותא ללומדי המשנה היומית
זריזים הם ,ושומרים שלא יחמיץ -ונחלקו הראשונים אם לישה במים היא לפני בלילה מבחן שבועי במשנה 196 /
בשמן או מיד אחריה .אמנם לדעת הרמב"ם אין כלל לישה במים במנחת סולת[ ,אלא
רק בשיריים לפני שאופה אותם ,שאל"כ לא ייאפו] .הרע"ב נקט כדעת הרמב"ם שלישה מסכת מנחות ו' ,א' -ח' ,א'
במים היא מיד אחרי בלילה בשמן[ ,וכתב כן בדין מנחת מחבת ומנחת מרחשת ,ואין הכרע
א .להלכה! איזו מנחה אינה נקמצת?
בדעתו אם במנחת סולת יש לישה].
.1מנחת סולת.
ד .עבודות הכהן -הכהן מקרב את הכלי למזבח עד שהכלי נוגע בקרן מערבית דרומית .2מנחת חוטא.
' -הגשה' -ואח"כ עושה 'קמיצה' ,דהיינו שמכניס את ידו הימנית לתוך התערובת של .3מנחת כהנים.
שמן וסולת -במקום שאין שם לבונה -וגודלו כלפי מעלה וזרתו כלפי מטה ,וסוגר .4מנחת גויים.
את אצבעותיו [י"א כל ד' אצבעות ,והרע"ב ע"פ הרמב"ם כתב ג' אצבעות האמצעיות],
ובגודלו מוחק מה שיוצא למעלה מעל ה'אצבע' ,שזהו השיעור המדויק של 'קומץ' ,ונותן ב .המתנדב יין למזבח בלא קרבן ,מה דינו?
את הקומץ לתוך כלי שרת שביד כהן אחר ' -קידוש קומץ' -ומלקט את הלבונה ' -ליקוט
לבונה' -ומניחה בכלי שרת שיש בו את הקומץ ,ואח"כ הכהן שבידו הכלי עם הקומץ .1פסול.
והלבונה 'מוליך' את הקומץ למזבח ,ונותן קצת מלח על הקומץ [מהמלח שמונח על גבי .2מנסכו כשאר נסכים ויורד לשיתין.
המזבח] ,ושופך את הקומץ והלבונה והמלח על אש המזבח ' -הקטרה' -ובזה נעשית
.3מזלפו על האש והוא נשרף.
המנחה כשרה ,והותרו השיריים באכילה לכהנים. .4ניתן לכהנים.
מנחת מאפה תנור ג .איזו מנחה טעונה שלש מתנות שמן?
במנחת מאפה תנור יש שינויים במתנות השמן לפני האפייה: .1מנחת העומר.
.2מנחת מרחשת ומחבת.
חלות -לדעת מקצת מן הראשונים אין 'מתן שמן בכלי' לפני נתינת הסולת ,ולכולי
עלמא אין יציקה ,ולכן ב'מתן שמן לבלילה' נותן את כל השמן .אף לדעת הרמב"ם (עי' לעיל .3מנחת חוטא.
אות ג' סוד"ה לדעת) יש לישה במים במנחת מאפה תנור ,משום שבלא מים לא תיאפה יפה. .4מאפה תנור.
רקיקין -אין בלילה בשמן כלל ,אלא 'משיחה בשמן' ,ולכן אחרי שנתן את הסולת ד .איזו כמות שעורים קצרו בשביל מנחת
ואח"כ את המים ,לש אותם במים פושרים ,ומחלק את העיסה לעשר עיסות דקות ,ואופה העומר?
אותן ,ואחרי אפייה עושה 'משיחה' ,ולפי התנא של משנתנו היינו שמושך קצת שמן על
.1שלש סאין.
הרקיקין 'כמין כי' באצבעו ,ושאר השמן נאכל לכהנים. .2עשירית האיפה.
האפייה של מנחת מאפה תנור היא לפני עבודות הכהן (אות ד' הנ"ל) ,ותחילה מחלקים .3שלשה קבין.
את העיסה לעשר חלות [עבות] או עשר רקיקים [דקות] ,מסדרים אותם ' -עריכה' - .4עשרים וארבעה סאין.
ואח"כ אופים את החלות או הרקיקין בתנור ,ואחרי שנאפו נותנים אותם בכלי שרת
' -קידוש כלי' [ -וברקיקין עושין כאן 'משיחה' (עי' לעיל ד"ה רקיקין)] ,ועושים 'פתיתה', ה .מה היתה סה"כ כמות המצה וכמות החמץ
דהיינו שקופלים כל חלה או רקיק כמה פעמים ,ולדעת הרע"ב (מ"ד) חוזרים וקופלים עד בלחמי תודה?
שכל חלק הוא כזית או קצת יותר ,ונותנים אותם בכלי שרת חדש ונקי ,ואח"כ עושים את
.1עשרה עשרונים חמץ ושלושים עשרונים מצה.
עבודות הכהן (אות ד' הנ"ל)[ ,וקמיצה במנחה אפויה היא עבודה קשה]. .2הפוך מ.1-
לדעת רבי במשנתנו ,בלילה בשמן במנחת מאפה תנור היא אחרי האפייה והפתיתה, .3עשרון חמץ ועשרון מצה.
אבל הלכה כחכמים שאף במנחת מאפה תנור [של 'חלות'] ,בלילה בשמן היא בעודה עיסה. .4עשרה עשרונים חמץ ועשרה עשרונים מצה.
מנחת מחבת ומנחת מרחשת ו .איזה מין היה בלחמי נזיר?
גם במנחת מחבת ומנחת מרחשת מחלקים את העיסה לעשר חלות ,ועושים 'עריכה', .1מאפה תנור.
אלא שאח"כ מטגנים את החלות בשמן [של הבלילה] .במנחת מחבת ומנחת מרחשת יש .2רקיקים.
.3רבוכה.
לישה במים גם לדעת הרמב"ם.
.4מרחשת ומחבת.
מנחת מחבת מעשיה קשין ,ומנחת מרחשת מעשיה רכין[ ,או רוחשין] (עי' גמרא ס"ג א'),
ולפי רש"י הפירוש הוא שמרחשת היא כלי עמוק והמנחה מטוגנת בהרבה שמן ,ומחבת ז .השוחט את התודה ,באיזה מקרה קדש
היא כלי רחב עם שפה קטנה והשמן נשרף ,ולפי הרמב"ם הפירוש הוא שמחבת היא בלא הלחם ונפסל?
שפה כלל ,והיו מוכרחים להניח בה עיסה קשה מתחילה שנילושה עם רק מעט מים. .1שחטה חוץ לזמנה.
.2שחטה ונמצאת טרפה.
אחרי הטיגון ,עושים 'פתיתה' ,וכן חוזרים וקופלים ,כמו במנחת מאפה תנור ,ואח"כ .3שחטה עד שלא קרמו בתנור.
נותנים את הפתיתים לכלי שרת נקי ,ואח"כ עושים 'יציקה' ,שבמנחת מחבת ומנחת .4שתי התשובות הראשונות נכונות.
מרחשת יש ג' נתינות שמן ,כמו ששנינו במשנתנו .אח"כ עושים את עבודות הכהן. ח .מי מהבאים אינו טעון לחם?
פרפראות הפרשה .1ולד התודה.
.2חליפת התודה.
ַוּיֹא ֶמר ַּפ ְרעֹה ֶאל ֲע ָב ָדיו ֲה ִנ ְמ ָצא ָכ ֶזה ִאיׁש ֲאֶׁשר רּו ַח ֱאֹלקים ּבֹו( :מא ,לח) .3תמורת התודה.
.4כל התשובות נכונות.
שח הרבי ר' בונים מפשיסחא זצוק"ל לחבריא חריפא קדישא שהסתופפו בצילו
וכה אמר' :איש אשר רוח אלוקים בו' יהודי שגם מסלסל בשערו ומתקן בבגדיו ט .האומר :הרי עלי תודה מן החולין ולחמה
מן המעשר ,כיצד ינהג?
ועדיין גם רוח אלוקים בו ,הנמצא כזאת??? הרי זהו דבר נדיר ויקר המציאות.
.1יביא שניהם מן המעשר.
.2יביא שניהם מן החולין.
.3יביא התודה מן החולין ולחמה מן המעשר.
.4הפוך מ.3-
י .ממה מביאים עומר ושתי הלחם?
.1רק מן החדש ומן הארץ.
.2אפילו מן הישן ומחו"ל.
.3מן החדש אבל גם מחו"ל.
.4אפילו מן הישן ,אבל רק מהארץ.
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ עיון בהלכה
את מתיקות הלימוד דאז לא אשכח לעולם .כך בענין לבוד להחמיר בסכך פסול
בזכות אותו אברך ,כל יום תוך כדי עשיית מברשות
היינו לומדים דף היומי בחמימות יתירה .נכון ,הוא דהסרת הרעפים לשם עשיית סוכה לצל פסק השו"ע
לא היה הדף היומי של אותו יום כי באותם ימים מקרי מעשה המכשיר את גוף העצים הדקים
קשים בקושי ידענו איזה יום היום .אך דבר אחד מבואר בשו"ע סי' תרלב ס"ד שאם יש
הרגשנו בלבנו ,חדרי התורה יכולים להיבנות מחוץ הנ"ל ,והשו"ע פוסק כהעיטור. סכך פסול ב' טפחים ,ועוד סכך פסול
ב' טפחים ,ואויר פחות משלשה מפסיק
למסגרת הזמן והמקום. שיטת הב"ח שאומרים לבוד להחמיר ביניהם ,יש להסתפק אם שני הפסולים
גם כשמוסיף בשיעור הסכך פסול
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך מצטרפין לפסול הסוכה.
וכת"ש המשנה ברורה בסקי"ז שטוב
מבחן חודשי בהלכה 47 / שיהיה ריוח בין העצים הדקים בין אחד מקור הדין
המבחן מתייחס לדברי המחבר והרמ"א לחבירו כשיעור ג' טפחים .וכתב ע"ז
סימן תרכ"א ,ב – תרל"ג ,ז השעה"צ בסקכ"ג שכן מסיק בזה בספר ומקור הדין בתוספות סוכה י"ז .ד"ה
א .מה דין נשיאת כפיים במנחה ביוה"כ? בכורי יעקב לחוש בזה לדעת הב"ח משום אילו שכתבו על מה דאמרו בגמ' שם
.1אין נושאין כפיים ,ואפילו עלה לדוכן ירד חשש לבוד .ורואים מזה שדעת הב"ח שאויר פוסל בשלשה ,סכך פסול פוסל
ולא ישא כפיו | .2אין נושאין ,אבל אם עבר שאומרים לבוד להחמיר גם להחשיב כאילו בארבעה יש להסתפק היכא דאיכא שני
ועלה לדוכן נושא כפיו | .3נושאין כפים. נסתם האויר בסכך פסול והמשנה ברורה טפחים סכך פסול ועוד שני טפחים של
ב .הישן תחת המיטה בסוכה ,האם יצא? סכך פסול ואויר פחות משלשה מפסיק
.1לא יצא | .2יצא. כתב לחשוש לדבריו. ביניהם מי מצטרפי שני הפסולים לפסול
.3אם היא גבוהה י' טפחים – לא יצא. את הסוכה דשמא כיון דאויר מפסיק
ג .הפורס סדין תחת הסכך בתוך ד' טפחים לגג, סוכה תחת חבלי כביסה ורשת בינתיים לא מצטרפי ,או דלמא כיון דאין
שעשוי למנוע חדירת יונים באויר ג' מצטרפין וכתבו התוס' ומיהו
מה הדין? היכא דליכא בפסולים ארבעה ואויר פחות
.1לנוי – כשר .אינו לנוי -פסול. וכתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' נו משלשה מפסיק ביניהם אין האויר משלימו
.2בין לנוי ובין שלא לנוי – כשר | .3פסול. שהמחמיר כדעת הב"ח אין לו לסכך מתחת לארבעה במה שחושבו כסתום מחמת לבוד
ד .העושה סוכתו בראש הספינה ואינה יכולה חבלי כביסה ,אמנם בהליכות שלמה פ"ח
הלכה י"ט הביא שהגרשז"א הקיל בזה עפ"י דלא אמרינן לבוד להחמיר.
לעמוד ברוח ,מצויה ,מה הדין? דברי הריטב"א בערובין [י ]:שדבר שעומד
.1אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של ים – להיות פתוח לעולם ונעשה לשם כך לא ביאור המג"א
אמרינן ביה לבוד ,וכיון דכל דברי הבכורי
פסולה (אע"פ שעומדת ברוח מצויה דיבשה) יעקב הנ"ל אינם רק חומרא אין טעם והמגן אברהם בסק"ה פירש דבריהם
.2אם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה – להוסיף עוד חומרא על חומרא .והוסיפו שבאופן שיש שני טפחים סכך פסול
שם בהערה שלענין סורגים הקבועים מכל צד ואויר באמצע אז מספקא להו
פסולה | .3כשרה. בחלונות ויש מהם הבולטים כלפי חוץ להתוספות דאפשר שאומרים לבוד
ה .מהו לסכך בעורות של בהמה שלא נעבדו, ותחתיתם מסככת מעל גבי הסוכה השיב להחמיר אבל באופן שאין סכך פסול
הגרש"ז לשואל דבכה"ג יש לחוש שפוסלין בעצמו ד' טפחים ואתה רוצה לפסול רק
ומדוע? הסכך דלא דמי לחבלי כביסה דהחבלים מצד שהלבוד יחשיב את ההפסק כסתום
.1מותר ,כי אינו מקבל טומאה. תשמישם ע"י שיש ריוח ביניהם ואילו וביחד יחשבו כד' טפחים בזה פשיטא דלא
.2אסור ,כי אין גידולו מן הארץ. הסורגים עשויים לסגור את הפירצה ,אולם
.3אסור ,כי אינו צומח מן הארץ. אם יתן בחללים שבין הסורגים סכך כשר אמרינן לבוד להחמיר.
ו .מהו השיעור של הירקות הממהרים להתייבש יש להכשיר הסוכה .ודבר זה נוגע מאד גם
שיש מקומות שעושים רשת גדולה כדי וביאור דבריו דאיכא שני גדרי לבוד
ושל אויר לפסול את הסכך? להבריח יונים ,ובציור כזה יש להחמיר כמו חדא לחבר ולהסמיך זה לזה ובכה"ג
.1ג' טפחים | .2ד' טפחים. מספקא ליה דאמרינן לבוד להחמיר .ועוד
שכתב הגרשז"א. איכא דין לבוד להחשיב כאילו נסתם
.3הירקות – ד' ,אויר – ג'. האויר בסכך פסול ונתווסף על ידי זה
ז .היו שתי דפנות זו אצל זו כדין ג"ם ,כיצד ויש שהעירו על עצת הגרשז"א להניח שיעור סכך פסול לפסול את הסוכה ולבוד
סכך על הרשת שהרי זה סוכה תחת הסוכה,
יעשו את הדופן השלישית? אמנם עיין בשער הציון סימן תרכח סק"ה כי האי לא אמרינן להחמיר.
.1ד' טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך שכתב וז"ל ודע ,דאם סוכה העליונה אין
לה רק סכך בלי דפנות[ ,כגון שנעץ ד' סיכוך תחת הגג שהסירו הרעפים
לאחת משתי הדפנות | .2די בדופן יותר על קונדסין על גג סוכה התחתונה וסיכך על ונשאר עצים דקים שעליהם היה
טפח ומעמידו בפחות מג' ויעשה צורת הפתח. גבן] ,או שאין בדפנותיה ז' על ז' רוחב
שיעור הכשר סוכה ,מתכשרה התחתונה, מונח הרעפים
.3צריך ז' טפחים. דכל זמן שאין ראוי עליון לסוכה לאו סוכה
ח .נעץ ד' קונדסין בגג וסיכך על גבן ,באיזה תחת סוכה הוה [פרי מגדים ,ואף דמסתפק והנה בסי' תרכו ס"ג כתב השו"ע שהעושה
שם קצת ,בבכורי יעקב מסיק להקל]. סוכה למטה בבית ,תחת הגג שהסירו
אופן פסול לכו"ע? הרעפים ,אף על פי שנשארו עדיין העצים
.1כשנעץ הקונדסין באמצע הגג | .2כשנעץ ולפי"ז אתי שפיר. הדקים שהרעפים מונחים עליהם ,כשרה.
הקונדסין על שפת הגג | .3בשני האופנים הנ"ל. ובטור שם הביא שיש מחמירין לאסור העצים
ט .מה דינו של סכך פסול ג' טפחים באמצע? הדקים הנ"ל משום שאינם עשוים לצל וא"כ
.1פסול | .2כשר ,אבל אסור לישן תחתיו. הסוכה שתחתיו יש לו דין של סוכה תחת
האילן והבעל העיטור מכשיר משום דס"ל
.3כשר ומותר לישן תחתיו.
י .סוכה גבוהה יותר מכ' אמה והוצין יורדים
למטה מכ' אמה ,מה הדין?
.1כשרה | .2פסולה | .3אם צילתן מרובה
מחמתן–כשרה ,ואם לאו-פסולה.
שאלת משנה ברורה:
מה הטעם לאמירת שבע פעמים ה' הוא
האלקים בסוף נעילה ומדוע תוקעים אז?
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ְר ִקי ִקין [ִּכָּכרֹות ַּדּקֹות] ִהיאָ ,לׁש ֶאת ַהּסֹ ֶלת ִּב ְכ ִלי ָׁש ֵרת ְו ַצק ְלתֹו ָכּה ֶׁש ֶמןְ .ונֹו ֵתן ָע ֶלי ָה ֵס ֶדר ֲעִׂשַּית ַהְּמ ָנחֹות
ְּבפֹוְׁש ִרין ּומֹוֵׁש ַח ֶאת ָה ְר ִקי ִקין ְּבֶׁש ֶמן ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ְלבֹו ָנ ָתּה"ַ ( .ר ְמָּב"ם ִה ְלכֹות ַמ ֲעֵׂשה ַה ָּק ְרָּבנֹות ֶּפ ֶרק י"ג)
"ּו ְר ִקי ֵקי ַמּצֹות ְמׁשּו ִחים ְּבֶׁש ֶמן"ְ .ו ִי ְר ֶאה ִלי ֶנ ֱא ַמר ַּבּתֹו ָרהְ " :ו ֶנ ֶפׁש ִּכי ַת ְק ִריב ָק ְרַּבן ִמ ְנ ָחה
ּו ִמ ְנ ַחת ַמ ֲח ַבת ּו ַמ ְר ֶחֶׁשת: ַלה' סֹ ֶלת ִי ְה ֶיה ָק ְרָּבנֹו ְו ָי ַצק ָע ֶלי ָה ֶׁש ֶמן ְו ָנ ַתן
ֶׁש ַא ַחר ֲא ִפ ָּיה מֹוֵׁש ַח אֹו ָתם" (ַר ְמָּב"ם ָׁשם) ָע ֶלי ָה ְל ֹב ָנהֶ .ו ֱה ִבי ָאּה ֶאל ְּב ֵני ַא ֲהרֹן ַהּכֹ ֲה ִנים
" ִמ ְנ ַחת ַהַּמ ֲח ַבת ְו ַהַּמ ְר ֶחֶׁשת ֵּכי ַצד? נֹו ֵתן ְו ָק ַמץ ִמׁ ָּשם ְמֹלא ֻק ְמצֹו ִמ ָּס ְל ָּתּה ּו ִמׁ ַּש ְמ ָנּה
ּו ְל ַא ַחר ֶׁש ַהִּמ ְנ ָחה מּו ָכ ָנה ְל ַהָּגָׁשה ַלִּמ ְזֵּב ַח, ַהׁ ֶּש ֶמן ִּב ְכ ִלי ְונֹו ֵתן ָע ָליו ַהּ ֹס ֶלתְ ,ונֹו ֵתן ַעל ַעל ָּכל ְלבֹ ָנ ָתּה ְו ִה ְק ִטיר ַהּ ֹכ ֵהן ֶאת ַא ְזָּכ ָר ָתּה
ָה ָיה ַהִּמ ְת ַנ ֵּדב "מֹו ִלי ָכּה ֵא ֶצל ּ ֹכ ֵהןְ ,ו ַהּכֹ ֵהן ַהּ ֹס ֶלת ֶׁש ֶמן ַא ֵחר ּובֹו ֵלל ַהּ ֹס ֶלת ,ואח"כ ָלָׁשּה
מֹו ִלי ָכּה ֵא ֶצל ַהִּמ ְזֵּב ַחּ ,ו ַמִּגיָׁשּה ְּב ֶק ֶרן ְּדרֹו ִמית ְּבפֹוְׁש ִרין ְואֹו ֶפה אֹו ָתּה ְּב ַמ ֲח ַבת אֹו ַּבַּמ ְר ֶחֶׁשת ַהִּמ ְזֵּב ָחה ִאׁ ֵּשה ֵרי ַח ִניחֹ ַח ַלה'" (ַו ִּי ְקָרא ב ,א-ב)
ַמ ֲע ָר ִבית ְּכ ֶנ ֶגד ֻח ָּדּה ֶׁשל ֶק ֶרן ְו ַדּיֹוּ .ו ְמ ַסֵּלק ְּכמֹו ֶׁשָּנ ַדרּ .ופֹו ֵתת אֹו ָתּה ִּפ ִּתיםְ ,ונֹו ְת ָנּה ִּב ְכ ִלי
ֶאת ָּכל ְלבֹו ָנ ָתּה ְל ַצד ֶא ָחדְ ,וקֹו ֵמץ ִמָּמקֹום ָׁש ֵרת ְויֹו ֵצק ָע ֶלי ָה ְׁש ַאר ַהׁ ֶּש ֶמן ְונֹו ֵתן ְלבֹו ָנ ָתּה" זֹו ִהי ִמ ְנ ַחת ֹס ֶלתּ .ו ְב ֶה ְמֵׁשְך ַהְּפסּו ִקים מּו ָבא
ֶׁשִּנ ְת ַרָּבה ַׁש ְמ ָנּה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר " ִמ ָּס ְל ָּתּה ּו ִמׁ ַּש ְמ ָנּה", ֵס ֶדר ֲעִׂש ַּית ִמ ְנ ַחת ַמ ֲח ַבתִ ,מ ְנ ַחת ַמ ְר ֶחֶׁשת,
ְונֹו ֵתן ַהּקֹ ֶמץ ִל ְכ ִלי ָׁש ֵרת ּו ְמ ַק ְּדׁשֹו ִּב ְכ ִלי ָׁש ֵרת. ( ַר ְמָּב"ם ָׁשם)
ּו ְמ ַל ֵּקט ֶאת ָּכל ְלבֹו ָנ ָתּה ְונֹו ְת ָנּה ַעל ַהּקֹ ֶמץ ּו ִמ ְנ ַחת ַמ ֲא ֵפה ַתּנּור.
ֶׁשַּבְּכ ִלי ּו ַמ ֲע ֵלהּו ַעל ַהִּמ ְזֵּב ַח ּומוֹ ְלחוֹ ְונֹו ְתנֹו ַעל " ִמ ְנ ַחת ַמ ֲא ֵפה ַתּנּור ֵּכי ַצד? ִאם ַחּלֹות ִהיא
ַּגֵּבי ָה ִאׁ ִּשים ִמְּכ ֵלי ָׁש ֵרתְ .ו ִאם ִמ ְנ ַחת ּכֹ ֲה ִנים ּבֹו ֵלל ַהּסֹ ֶלת ְּבֶׁש ֶמןְ ,ו ָלׁש ְּבפֹוְׁש ִריןְ ,ואֹו ֶפה ַה ַּמ ֲח ַבת ָה ָיה ְּכ ִלי ָׁשטּו ַח ֶׁש ָע ָליו אֹו ִפים ֶאת
ִהיא ֵאינֹו קֹו ֵמץ ֶאָּלא נֹו ֵתן ֶמ ַלח ַעל ֻּכָּלּה ּופֹו ֵתת ְונֹו ֵתן ִּב ְכ ִלי ָׁש ֵרת ְונֹו ֵתן ָע ֶלי ָה ְלבֹו ָנ ָתּה. ַהִּמ ְנ ָחהְ .ו ֵכי ָון ֶׁש ֵאין לֹו ׁשּו ַל ִיםָ ,היּו ְצ ִרי ִכים
ּו ַמְׁש ִליְך ַהּכֹל ַעל ַּגֵּבי ָה ִאׁ ִּשים"ַ( .ר ְמָּב"ם ָׁשם) ְו ֵאין ָּבּה ְי ִצי ַקת ֶׁש ֶמן ֶׁשֶּנ ֱא ַמר " ַחּלֹות ַמּצֹות ַל ֲעׂשֹות ָּב ֵצק ָקֶׁשה ְוֹלא ַרְךְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ֵי ֵצא
ְּבלּולֹות ְּבֶׁש ֶמן"ְ .ו ִאם
ִמחּוץ ַלְּכ ִליְ .ל ֻעַּמת ֶזה ַהַּמ ְר ֶחֶׁשת
ָה ְי ָתה ְּכ ִלי ִעם ׁשּו ַל ִיםְ ,ו ָל ֵכן ָי ְכלּו
מבחן במשנה ַל ֲעׂשֹות ּבֹו ָּב ֵצק ַרְךַ( .ר ְמָּב"ם ָׁשם)
לילדים 496 / ְו ַרִׁש"י ַּב ֻחָּמׁש ֵּפ ֵרׁש:
ֵ .1מ ֲח ִמׁ ָּשה. ַמֶּס ֶכת ְמ ָנחֹות ֶּפ ֶרק ו' ִמְׁש ָנה א'ֶּ -פ ֶרק ח' ִמְׁש ָנה א' " ַמ ְר ֶחֶׁשת ְּ -כ ִלי הּוא ֶׁש ָה ָיה
ֵ .2מ ֲח ִמׁ ָּשה ָעָׂשר. ַּבִּמ ְק ָּדׁש ָעמֹקּ ,ו ִמּתֹוְך ֶׁש ִהיא
אְ .ל ַד ַעת ַרִּבי ִׁש ְמעֹוןַ ,ה ִאם ִמ ְנ ַחת חֹו ֵטא ֶׁשל ֲע ֻמ ָּקה ַׁש ְמ ָנּה ָצבּור ְו ֵאין ָהאּור
ִ .3מׁ ְּשֹלִׁשים. ּכֹ ֲה ִנים ִנ ְק ֶמ ֶצתְ ,ו ִאם ֵּכן ַמה ִּדי ָנם ֶׁשל ַהׁ ִּשיַר ִים ׂשֹו ְרפוֹ ְל ִפי ָכְך ַמ ֲעֵׂשה ִמ ְנ ָחה
ָה ֲעׂשּו ִיין ְלתֹו ָכּה רֹו ֲחִׁשיןָּ ,כל
וֵ .אּלּו ִמי ֵני ְמ ָנחֹות [ֶׁשְּב ַמָּצה ֶׁשְּבתֹו ָדה] ָּב ִאים ְל ַל ְח ֵמי ֶׁשָּלּה? ָּד ָבר ַרְך ע"י ַמְׁש ֶקה ִנ ְר ָאה ְּכרֹו ֵחׁש
ָנ ִזיר?
ִ .1נ ְק ֶמ ֶצתְ ,ו ַהׁ ִּשיַר ִים ֶנ ֱא ָכ ִלים ַלּ ֹכ ֲה ִנים.
ַ .1חּלֹות ּוְר ִקי ִקים ּוְרבּו ָכה. ִ .2נ ְק ֶמ ֶצתְ ,ו ַהּ ֹק ֶמץ ָקֵרב ְל ַע ְצמֹוְ ,ו ַהׁ ִּשיַר ִים ְקֵר ִבים
ַ .2חּלֹותְ ,ו ֵאין ּבֹו ְר ִקי ִקים ּוְרבּו ָכה.
ַ .3חּלֹות ּוְר ִקי ִקיםְ ,ו ֵאין ּבֹו ְרבּו ָכה. ְל ַע ְצ ָמן. ּו ְמ ַנ ֲע ֵנ ַע".
זַ .הּׁשֹו ֵחט ֶאת ַהּתֹו ָדה ְו ִנ ְמ ֵצאת ְטֵר ָפהַ ,ה ִאם ָק ַדׁש ֵ .3אי ָנּה ִנ ְק ֶמ ֶצתֶ ,אָּלא ִנ ְק ֶטֶרת ָּכ ִליל ְּבֹלא ְק ִמי ָצה. ְו ֶזה ֵס ֶדר ֲעִׂש ַּית ִמ ְנ ַחת ֹס ֶלת:
ַהֶּל ֶחם?
בַ .ה ַחּלֹות ְו ָהְר ִקי ִקים [ֶׁשל ִמ ְנ ַחת ַמ ֲא ֵפה ַתּנּור], " ִמ ְנ ַחת ַהּסֹ ֶלת ֵּכי ַצד ָה ְי ָתה
ָ .1ק ַדׁש | ֹ .2לא ָק ַדׁש. ַה ִאם ְטעּו ִנים ְּב ִלי ָלה ּו ְמ ִשׁי ָחה? ַנ ֲעֵׂשית? ֵמ ִביא ִעׂ ָּשרֹון ֹס ֶלת אֹו ַּכָּמה
ַ .3מ ְחֹל ֶקת. ֶעְׂשרֹונֹות אֹו ְּכ ִפי ִנ ְדרֹוְ ,וֶׁש ֶמן ָה ָראּוי
ְ .1טעּונֹות ְּב ִלי ָלהּ ,ו ְמ ִׁשי ָחה. ָלּהְ ,ונֹו ֵתן ֶׁש ֶמן ִּב ְכ ִלי ,ואח"כ נֹו ֵתן ָע ָליו
חָ [ .א ַמר;] ַהּתֹו ָדה ִהיא ְו ַל ְח ָמּה ִמן ַה ַּמ ֲעֵׂשרָ ,י ִביא. ַ .2ה ַחּלֹות ְ -טעּונֹות ְּב ִלי ָלהּ ,ו ְמׁשּו ִחים, ֶאת ַהּ ֹס ֶלתְ ,ואח"כ נֹו ֵתן ֶׁש ֶמן ַא ֵחר ַעל
ֵמ ֵהי ָכן ָי ִביא ֶאת ַהֶּל ֶחם? ָהְר ִקי ִקיםְ -טעּו ִנים ְּב ִלי ָלהְ ,ו ֵאי ָנם ְמׁשּו ִחים.
ַ .3ה ַחּלֹות ְ -טעּונֹות ְּב ִלי ָלה ְו ֵאי ָנם ְמׁשּו ִחים,
ַ .1רק ֵמ ִחֵּטי ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני ְוֹלא ִמ ְּמעֹות ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני.
ָהְר ִקי ִקים ְ -מׁשּו ִחיםְ ,ו ֵאי ָנם ְטעּו ִנים ְּב ִלי ָלה. ַהּ ֹס ֶלת ּובֹו ֵלל ַהּ ֹס ֶלת ּבֹו .ואח"כ נֹו ְת ָנּה
ִ .2מ ָּמעֹות ְוֹלא ֵמ ִחִּטים. גָּ .כל ַה ְּמ ָנחֹות ְטעּונֹות ִׁשי ָפה ּו ְב ִעי ָטה? ַּכ ָּמה
ָ .3י ִביא ַמה ֶׁש ִּיְר ֶצה. ִׁשי ָפה ְו ַכ ָּמה ְּב ִעי ָטה?
טַ .הְּנ ָס ִכיםַ ,ה ִאם ָיכֹול ְל ָה ִביא אֹו ָתם ִמן ַה ַּמ ֲעֵׂשר? ְׁ .1שֹלׁש ֵמאֹות ִׁשי ָפה ַו ֲח ֵמׁש ֵמאֹות ְּב ִעי ָטה. ֶה ֶבל ִּפי ֶהם:
ַ .2אְרַּבע ֵמאֹות ִׁשי ָפה ְו ַאְרַּבע ֵמאֹות ְּב ִעי ָטה.
ִ .1אם ָּבאּו ִעם ָקְרָּבן ַהָּבא ִמן ַה ַּמ ֲעֵׂשר ַ -אף ֵהם ָּב ִאים ֲ .3ח ֵמׁש ֵמאֹות ִׁשי ָפה ְו ַאְרַּבע ֵמאֹות ְּב ִעי ָטה. ַרִּבי ֶהעִׁשיל ִמ ְּקָרא ָקא ֶי ֶלד ַה ְפ ֵלא
ִמן ַה ַּמ ֲעֵׂשרְ ,ו ִאם ָלאו ֹ -לא ָיבֹואּו ֶאָּלא ִמן ַהחּו ִלין. ָו ֶפ ֶלא ָה ָיהַּ ,פ ַעם ַא ַחת ָר ָצה ַה ְּמ ַל ֵּמד ֶׁשּלֹו
ְּ .2ב ָכל אֹ ֶפן ָּב ִאים ִמן ַה ַּמ ֲעֵׂשר. דִ .עׂ ָּשרֹון ֶׁשל ָה ֹע ֶמרִ ,מַּכ ָּמה ְס ִאין ָה ָיה ְל ַח ֵּדד ֶאת ַה ַּת ְל ִמי ִדים ּו ָפ ַתח ִּבְׁש ֵא ָלה
ְּ .3ב ָכל ָמקֹום ֹ -לא ָיבֹואּו ֶאָּלא ִמן ַהחּו ִלין. ָּבא? ֶאל ַה ַּת ְל ִמי ִדיםְ :י ָלִדים ְי ָקִריםִ ,מי ִמֶּכם
ֶׁש ִּי ְמ ָצא ֶר ֶמז ִמֵּס ֶפר ְּת ִהִּלים ַעל ֲח ֻנָּכה יּו ַכל
יִ .מי ֵאינֹו ָּבא ֶאָּלא ִמן ֶה ָח ָדׁש ְוַרק ִמן ָה ָאֶרץ? ִ .1עׂ ָּשרֹון ִמׁ ָּשֹלׁש ְס ִאין | ִ .2עׂ ָּשרֹון ִמְּס ָאה ְל ִהְׁש ַּת ְחֵרר ֻמ ְק ָּדם ֵמ ַה ֵחי ֶדר ְו ָל ֶל ֶכת ְל ֵביתֹו.
ּו ֶמ ֱח ָצה | ִ .3עׂ ָּשרֹון ִמְּס ָאה ַא ַחת. ַה ְּמ ַל ֵּמד ֹלא ִה ְס ִּפיק ְל ַהְׁש ִלים ֶאת ַה ְּתׁשּו ָבה
ָ .1ה ֹע ֶמר | ְׁ .2ש ֵּתי ַהֶּל ֶחם. ּו ְכ ָבר ַרִּבי ֶהעִׁשיל ַה ָּק ָטן ָק ַפץ ְו ָא ַמרִ :הֵּנה
ְׁ .3ש ֵּתי ַה ְּתׁשּובֹות ְנכֹונֹות. הְ .ל ִפי ַה ִּמ ָּדה ַה ְּירּוַׁש ְל ִמיתִ ,מַּכ ָּמה ַקִּבים
ָעׂשּו ֶאת ָה ֶעֶׂשר ַחּלֹות ָח ֵמץ ֶׁשְּבתֹו ָדה?
בהצלחה!
עיצוב ועימוד :משה פרידמן 054-847-3031 את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ָּכתּוב ִּב ְת ִהִּלים ַהַּפח ִנְׁשַּבר ַּפח ְּב ִגי ַמ ְטִר ָּיה
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. ְׁשמֹו ִנים ּוְׁשמֹו ֶנה ּו ְכֶׁשהּוא ִנְׁשַּבר ֲא ַזי הּוא
נֹו ַתר ִעם ַאְרָּב ִעים ְו ַאְרַּבע ֶׁש ֵהם ַהֵּנרֹות ֶׁש ָאנּו
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת וירא ַמ ְד ִלי ִקים ַּב ֲח ֻנָּכהּ .ו ִמ ֵּמי ָלא 'ַו ֲא ַנ ְחנּו ִנ ְמ ַל ְטנּו' ָאנּו
-מבחן לילדים מס' - 490 -מבחן שבועי מס’ - 190
ְיכֹו ִלים ְל ִה ָּמ ֵלט ֵמ ַה ֵחי ֶדר ְל ֵבי ֵתנּו...
א 1 .ב 2 .ג 3 .ד 3 .ה 2 .ו 3 .ז 1 .ח 2 .ט 4 .י 3 .א 2 .ב 3 .ג 1 .ד 3 .ה 2 .ו 3 .ז 2 .ח 2 .ט 1 .י1 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :