The Kfar & Giladi

‫״ישרוליק‪ ,‬האם לירח אתה לוקח אותנו?״‬
‫״כן קיילינקה‪ ,‬אם נצטרך‪ ,‬גם לירח נגיע״‬

‫קיילה וישראל גלעדי‬
‫בדרכם עם העגלה במעלה הגבעה‪ ,‬להקמת כפר גלעדי‬



‫כפר גלעדי שלי‬

‫קיבוץ כפר גלעדי הוקם באוקטובר ‪ ,1916‬על ידי קבוצה‬
‫מתוך ארגון ״השומר״ בראשות ישראל גלעדי‪ ,‬סבא של‬
‫סבא שלי‪ .‬המייסדים התמודדו עם בעיות של חקלאות‪,‬‬

‫מחסור ושל סביבה עוינת שלא קיבלה את היישוב‬
‫היהודי‪ ,‬ומטולה בת ה־‪ 20‬שציפתה לעזרה בעבודה‬
‫ובביטחון‪ .‬תוך זמן קצר המתיישבים החדשים ביססו‬
‫את מקומם בקרב הסביבה הערבית‪ ,‬הדרוזית‪ ,‬הנוצרית‪,‬‬
‫הבדואית ולא הותירה ספק מיהם אדוני הארץ החדשים‪.‬‬
‫היישוב הפך לסמל התיישבותי ביטחוני בצפון הרחוק‪,‬‬

‫והתמודד עם אין סוף קשיים בכל התחומים‪.‬‬

‫דגש רב הושם על הקמת יישובים נוספים באזור וכך‬
‫הוקמו חולתה‪ ,‬דפנה‪ ,‬דן‪ ,‬מעיין ברוך‪ ,‬מנרה ועוד יישובים‬

‫שכולם קיבלו את הכשרתם הראשונית בכפר גלעדי‬
‫ויצאו לעליה על הקרקע מצויידים בנוסף להכשרה‬
‫חקלאית‪ ,‬חברתית וביטחונית גם בנשק מהסליקים של‬
‫כפר גלעדי‪ .‬כיום זהו קיבוץ רב דורי ורב גילי שמתפרנס‬
‫מחקלאות‪ ,‬תעשיה ותיירות כאשר התחום המוביל הוא‬
‫מחצבות כפר גלעדי שמהווה את עיקר ההיקף העסקי‬
‫והכלכלי‪ .‬סבא שלי‪ ,‬גדעון‪ ,‬הוא דור שלישי בקיבוץ‪ ,‬בנו‬
‫של נחמן גלעדי שהגיע לקיבוץ מתל עדשים בגיל שנה‪.‬‬
‫כיום גרים בכפר גלעדי סבא וסבתא שלי‪ ,‬יפה וגדעון‬
‫גלעדי‪ ,‬במרחק כמה שעות מכל שאר בני המשפחה‪ ,‬אבל‬
‫כולנו באים לבקר בחגים‪ ,‬במועדים ובסופי שבוע ולכל‬

‫אחד מאיתנו יש קשר למקום הזה‪.‬‬

‫הקשר שלי לקיבוץ הוא מאוד חזק וחשוב לי להמשיך‬
‫ולספר את סיפורינו ואת הקשר שיש לנו למקום הזה‬
‫במשך דורות‪ ,‬ואני מקווה שהסיפור לא יעצור כאן‪ ,‬וזו‬

‫הסיבה שבחרתי לעשות את הספר הזה‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ‬

‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬

‫בית העלמין ‪ +‬אביהוא‬ ‫האריה השואג ‪ +‬יוסף‬
‫גלעדי‬ ‫טרומפלדור‬

‫‪22‬‬ ‫‪12‬‬

‫המחצבות ‪ +‬גדעון גלעדי‬ ‫הסליקים ‪ +‬ניב כהן גלעדי‬

‫‪24‬‬ ‫‪14‬‬

‫המסגריה והמוסך החקלאי ‪+‬‬ ‫מרפאת השיניים ‪ +‬גיטה‬
‫נחמן גלעדי‬ ‫גלעדי‬

‫‪26‬‬ ‫‪16‬‬

‫בית הראשונים‬ ‫בית השומר ‪ +‬ישראל גלעדי‬

‫‪28‬‬ ‫‪18‬‬

‫חדר האוכל הישן‬ ‫רפת א׳ ‪ +‬קיילה גלעדי‬

‫החיים בקיבוץ‬

‫‪52‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪32‬‬
‫הכלבו‬
‫הגן הצרפתי ‪ +‬אלכסנדר זיד‬ ‫הנעורים ‪ +‬דקלה כהן גלעדי‬

‫‪54‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪34‬‬
‫המכבסה‬
‫בית המשפחה ‪ +‬ליטל גלעדי‬ ‫בית הספר ‪ +‬שירה כהן‬
‫גלעדי‬

‫‪56‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪36‬‬

‫האורווה‬ ‫בתי הילדים ‪ +‬רענן גלעדי‬ ‫הדשא הגדול ‪ +‬אור גלעדי‬

‫‪58‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪38‬‬

‫המקלטים‬ ‫חדר האוכל ‪ +‬עוזי כהן גלעדי‬ ‫הבריכה ‪ +‬שחר גלעדי‬

‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬

‫בית המלון‬ ‫שביל הלולים ‪ +‬יפה גלעדי‬ ‫פינת החי ‪ +‬איתי כהן גלעדי‬





‫האריה השואג‬

‫אנדרטה לחללי קרב תל חי‪1934 ,‬‬

‫אנדרטה‪ ,‬קבר אחים‪ ,‬שהקים ופיסל אברהם‬ ‫‪10‬‬

‫מלניקוב על קבר ונחנכה בשנת ‪ .1934‬מנציחה‬

‫את יוסף טרומפלדור‪ ,‬מפקדם של ‪ 8‬חללי קרב‬

‫תל חי‪ ,‬שיחד עם כפר גלעדי ומטולה נאבקו‬
‫בפורעים ערבים בי״א אדר תר״פ – ‪.1920‬‬

‫הישוב היהודי כולו תמך ערכית ומוסרית‪,‬‬

‫אך קצרה ידו מלסייע‪ .‬המתיישבים נסוגו‬

‫מהגליל העליון לחצי שנה‪ ,‬אך חזרו וקוממו‬

‫אותם כבר בסוכות‪ .‬האתר משמש מקום עלייה‬

‫לרגל לאלפי מבקרים‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬קורסים‬
‫של צה״ל‪ ,‬תיירים מוסדות חינוך ומכינות‬

‫קדם צבאיות‪ .‬האנדרטה היא סמל לדבקות‪,‬‬

‫לנחישות‪ ,‬לאומץ ולרעיון ההתיישבותי‪-‬ציוני‬

‫כולו‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫״הקבר של אביהוא גלעדי ז״ל‪ ,‬חלל צה״ל‬
‫ואח של אבא שלי‪ ,‬ממוקם בסמוך לאריה‬

‫השואג‪ .‬על הקבר של אביהוא גדל פרא‬
‫עץ ברוש שנבט מאיצטרובל שנפל לעציץ‬

‫שעל הקבר‪ .‬סבתא שלי‪ -‬גיטה גלעדי‪,‬‬
‫טיפחה את העץ הקטן‪ ,‬וכשהגיע למימדים‬

‫גדולים מידי‪ ,‬היא שתלה אותו בסמוך‬
‫לקבר‪ ,‬לצד האריה‪ .‬העץ גדל וכיום הוא‬

‫מתנוסס לגובה לצד האנדרטה‪.‬״‬
‫דקלה כהן גלעדי‬

‫בחזית המצבה יש לוח‬
‫אבן שעליו חקוק המשפט‬

‫הידוע‪ :‬״טוב למות בעד‬
‫ארצנו״ שאמר יוסף‬

‫טרומפלדור‪ ,‬ומתחתיו‬
‫שמותיהם של שמונת‬
‫החברים שנהרגו בקרב‬

‫על תל חי‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫האריה השואג‬

‫אנדרטה לחללי קרב תל חי‪1934 ,‬‬

‫יוסף טרומפלדור‬

‫הם קברו את גופות הלוחמים בקבר‬ ‫היה‪ ‬לוחם‪ ‬יהודי‪ ,‬מנהיג ציוני סוציאליסט‬
‫אחים‪ ‬זמני‪ .‬לאחר שנים‪ ,‬הועברו שרידי‬ ‫וחלוץ‪ .‬מהלך חייו‪ ,‬גבורתו ונפילתו בקרב‬
‫תל חי הפכוהו לדמות מופת ציונית ולגיבור‬
‫הגופות אל בית העלמין בכפר גלעדי‪.‬‬
‫יוסף טרומפלדור קבור בבית הקברות של‬ ‫לאומי‪ .‬טרומפלדור הגיע לתל חי בסוף‬
‫דצמבר ‪ .1919‬באחד האירועים נתפסו‬
‫כפר גלעדי סמוך לקברי השומר‪ ,‬בקבר‬ ‫טרומפלדור ואנשיו‪ ,‬נשדדו ובגדיהם‬
‫אחים‪ ,‬יחד עם שבעת הלוחמים והלוחמות‬ ‫הופשטו מעליהם‪ .‬בפברואר‪ 1920 ‬כתב‬
‫הנוספים שנהרגו בתל‪-‬חי‪ .‬מעל קברם הוצב‬ ‫טרומפלדור לוועד ההגנה כי מנהיגי‬

‫פסל‪" ‬האריה השואג" ועליו האמרה "טוב‬ ‫הערבים קיבלו החלטה "להחריב ולהשמיד‬
‫למות בעד ארצנו"‪ .‬בכל שנה עולים תלמידי‬ ‫את היישוב היהודי בגליל העליון"‪.‬‬

‫בתי ספר וחברי תנועות נוער אל הקבר‬ ‫טרומפלדור שלח למנהיגי היישוב בקשה‬
‫על מנת לציין את הקרב ואת אשר הוא‬ ‫לתגבר את הכוחות ולשלוח אספקה‬
‫מסמל בטקס ממלכתי‪ ,‬שבו משתתף נציג‬ ‫בדחיפות‪ .‬בהמשך נפגע קשה בבטנו‪.‬‬

‫הממשלה‪.‬‬ ‫האנשים סביבו חששו לחבוש את פצעיו‪,‬‬
‫כיוון שלא היו בעלי הכשרה רפואית; הוא‬
‫טרומפלדור וישראל גלעדי היו בערך באותו‬ ‫ציווה להביא לו מים‪ ,‬רחץ את ידו‪ ,‬הכניס‬
‫גיל‪ ,‬ישראל נפטר שנתיים לפניו בגיל ‪.32‬‬
‫בשנת ‪ 1920‬היה נחמן‪ ,‬בנו של ישראל בן‬ ‫את מעיו לתוך בטנו ונחבש‪.‬‬
‫‪ 5‬ויתום‪ .‬היתה תקופה קשה‪ ,‬פינו את כל‬ ‫טרומפלדור פונה לכפר גלעדי ונפטר בדרך‪.‬‬
‫על‪-‬פי כמה עדויות ענה טרומפלדור הפצוע‬
‫הילדים מתל חי והם פגשו את טרומפלדור‪,‬‬ ‫לשאלה לשלומו‪" :‬אין דבר‪ ,‬כדאי למות בעד‬
‫שבא לשחק איתם ולעודד אותם‪.‬‬
‫הארץ"‪ .‬אמירתו זו של טרומפלדור הפכה‬
‫טרומפלדור בא לנחמן והציע לו לשחק‬ ‫למושג וסמל‪ ,‬נערץ וגם שנוי במחלוקת‪,‬‬
‫ונחמן סירב‪ .‬״למה אתה לא רוצה לשחק‬ ‫בתרבות ישראל‪ .‬בשעה שהגיעה הקבוצה‬
‫איתי?״ שאל טרומפלדור‪ ,‬ונחמן ענה לו‪-‬‬
‫לכפר גלעדי טרומפלדור כבר לא היה‬
‫״כי אתה איש בלי יד״‪.‬‬ ‫בחיים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪21.11.1880‬‬
‫מקום לידה‬
‫קווקז‬
‫הורים‬
‫וולדימיר ופדוסיה‬
‫עליה לארץ‬
‫‪1912‬‬
‫תאריך פטירה‬
‫‪01.03.1920‬‬

‫‪13‬‬

‫הסליקים‬

‫הוקמו בין השנים ‪1922-1939‬‬

‫הסליקים הם מחסני נשק חבויים וסודיים‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫כחלק מהפעילות המחתרתית ‪ -‬ביטחונית‬

‫בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬עת היה סיכון‬
‫גדול בכל החזקת נשק מכל סוג‪ .‬המחסנים‬
‫שימשו להגנת הישוב והאזור כולו‪ ,‬על ישוביו‬

‫החדשים ולהכנת ארגון ההגנה שהתכונן‬
‫לעזיבת הבריטים בבוא היום והקמת מדינה‬

‫יהודית בארץ ישראל‪ .‬הסליקים‪ ,‬וביניהם‬
‫הסליק הגדול משנת ‪ ,1939‬לא התגלו מעולם‬
‫ע״י השלטון הבריטי והם מקוריים ואותנטיים‬

‫כפי שהיו בעת הקמתם‪.‬‬
‫גדעון גלעדי החליט בשנת ‪ ,1975‬לחשוף את‬
‫הסליק הגדול וכיום הוא משמש אתר לתיירות‬

‫היסטורית וחינוכית‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫מספר סליקים בקיבוץ‪22 :‬‬

‫״מי שפעל לחשיפת סליק ההגנה לציבור‬
‫הרחב‪ ,‬לשימורו של המקום ושל הנשק‬

‫בצורה חוקית ובטוחה הוא גדעון גלעדי‪,‬‬
‫סבא שלי שעד היום מעביר שם סיורים‬

‫מדי פעם לחברי המשפחה ולדמויות‬
‫חשובות במדינה (פוליטיקאיים‪ ,‬אנשי‬

‫ביטחון וכו׳)‪.‬״‬
‫שירה כהן גלעדי‬

‫בתוך המבנה‪ ,‬מכונה לגריסת‬
‫גרעינים שנוסעת על גלגלים‬
‫ומסתירה פתח סודי ברצפה‬

‫שמוביל לסליק ״ההגנה״‪.‬‬

‫״לא מדברים על זה״ ‪15‬‬

‫הסליקים‬

‫הוקמו בין השנים ‪1922-1939‬‬

‫ניב כהן גלעדי‬

‫גלעדי‪ ,‬היה ממקימי השומר ושכפר גלעדי‬ ‫בעבר כפר גלעדי תמיד היה בית שני‬ ‫‪16‬‬
‫נקראת על שמו‪ .‬בכל פעם שהאנשים‬ ‫בשבילי‪ .‬את שלוש השנים הראשונות בחיי‬
‫איתם דיברתי הכירו את הקיבוץ לשם‬ ‫העברתי בבלגיה‪ ,‬אך מהרגע שחזרתי תמיד‬

‫שינוי‪ ,‬הרגשתי תחושה חמימה‪ .‬אני כותב‬ ‫ציפיתי לסופשים ולחגים בהם נוסעים‬
‫את הקטע בעודי בכיתה י'א‪ ,‬והשנה אנו‬ ‫את הנסיעה המייגעת (שאורכה בסך הכל‬
‫לומדים בהיסטוריה בין השאר על כפר‬
‫שעתיים) לכפר גלעדי‪.‬‬
‫גלעדי וארגון השומר‪ .‬אני רואה את ישראל‬ ‫אהבתי מאוד את הבית הצנוע של סבא‬
‫גלעדי בספר הלימודים‪ ,‬ותחושת הגאווה‬
‫והייחודיות מתחזקת‪.‬‬ ‫וסבתא‪ ,‬המשחקים בבית‪ ,‬האירועים‬
‫אני מתחבר במיוחד לסליק בקיבוץ‪ ,‬עליו‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬הכלבו‪ ,‬פינת החי‪ ,‬ועוד כל כך‬
‫אחראי סבא‪ .‬בכל פעם שאני רוצה לראות‬ ‫הרבה‪ .‬אני זוכר איך תמיד חיכיתי ל"אוכל‬
‫אותו‪ ,‬אין סיכוי שפשוט אגיד לסבא ונלך‪.‬‬ ‫של סבתא"‪ ,‬שבכלל היה האוכל מחדר‬
‫לא‪ .‬הוא יעשה את כל הסיור שמתחיל‬ ‫האוכל‪ .‬בכל זאת אני חייב להודות כי עם‬
‫השנים פחתה הגעתי לקיבוץ‪ .‬סבא וסבתא‬
‫בבית הראשונים ויספר על כל ההיסטוריה‬ ‫שיפצו את הבית‪ ,‬הקיבוץ התפתח‪ ,‬אפילו‬
‫של הקיבוץ‪ .‬רק אז אהיה ראוי לראות את‬ ‫חדר האוכל שכל כך אהבתי התדרדר (או‬
‫הסליק‪ .‬זה נראה לי מאוד מגניב‪ ,‬שיש סליק‬ ‫שהטעם שלי השתבח)‪ .‬מסיבות שאותן אני‬
‫בקיבוץ‪ ,‬ועוד עם נשק תקין‪ .‬כך גם חושב‬ ‫לא יודע התחלתי לראות פחות אנשים‪,‬‬
‫אחי הקטן‪ ,‬איתי‪ ,‬שלא מפספס הזדמנות‬ ‫וברמה האישית‪ ,‬מאז אותם שינויים ועד‬
‫היום‪ -‬אני מרגיש שהחיים האקטיביים‬
‫להגיע לשם‪.‬‬ ‫הולכים ובורחים מהקיבוץ‪ .‬בכל פעם‬
‫אמנם כפר גלעדי הוא אחד המקומות‬ ‫שאני מגיע לשם אני מרגיש תחושת עצב‬
‫הבודדים שלא הייתי רוצה שיתקדמו‬
‫עם הטכנולוגיה והמודרניות הטיפוסית‬ ‫ונוסטלגיה אבודה‪.‬‬
‫לישראלים‪ ,‬והייתי מחזיר אותו לעבר הלא‬ ‫בכל זאת‪ ,‬תמיד הייתי גאה בקשר שלי‬
‫כל כך רחוק אם הייתי יכול‪ ,‬אבל עדיין הוא‬ ‫לקיבוץ ולמדינה‪ .‬הייתי מספר למורים‬
‫ולחברים שסבא של סבא שלי‪ ,‬ישראל‬
‫יהיה מקום מאוד מיוחד מבחינתי‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪25.3.2002‬‬
‫מקום לידה‬
‫חרות‬
‫הורים‬
‫עוזי ודקלה‬
‫אחים‬
‫שירה‪ ,‬רועי ואיתי‬
‫מגורים‬
‫מושב חרות‬

‫‪17‬‬

‫מרפאת השיניים‬

‫מאז ‪1936‬‬

‫מרפאת השיניים היחידה בגליל העליון‪,‬‬ ‫‪18‬‬
‫הוקמה על ידי ד״ר גיטה שקולניק ‪ -‬גלעדי‬

‫בשנת ‪ 1936‬לאחר שקיבלה הסמכה כד״ר‬
‫לכירוגיית שיניים מאוניברסיטת ננסי בצרפת‬

‫בתנאים לא תנאים ובמחסור גדול צורף‬
‫מכשיר למכשיר ונבנתה מרפאה ראוייה‬
‫שהמשיכה להתפתח מדי שנה‪ .‬ההתקדמות‬
‫הגדולה חלה כאשר אביה של אחת מהעולות‬
‫החדשות מגרמניה נאלץ לסגור את מרפאתו‬
‫עקב התגברות הנאציזם ושלח את כל ציודו‬
‫לכפר גלעדי‪ .‬המרפאה קיימת עד היום‬

‫ומשרתת בעיקר את חברי כפר גלעדי‪.‬‬
‫* ראו תמונה של גיטה במרפאה בעמוד ‪000‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫כיסא המרפאה של גיטה הפך‬ ‫שידת העבודה של גיטה‪.‬‬
‫גם במידה מסויימת לכיסא של‬ ‫נמצאת עד היום בשימוש‬
‫פסיכולוג מטבע אישיותה‪ .‬אותם‬
‫בבית משפחת גלעדי‪.‬‬
‫חברים פתחו את הפה אצלה‬
‫תרתי משמע‪.‬‬

‫"גיטה היתה הולכת בחלוק הלבן שלה בידעה שיש‬

‫חברים שמתביישים לבוא למרפאה כי זה טיפול‬

‫נורא אישי‪ .‬היא היתה הולכת בחדר אוכל‪ ,‬מסתכלת‬

‫על הבן אדם שהיה צריך לבוא לבדיקה ומצביעה‬

‫עליו ברמיזה משכנעת שתוך שעה הוא מתייצב‬
‫אצלה במרפאה כדי שלא ״יזניח את הפה שלו״‪".‬‬
‫גדעון גלעדי ‪19‬‬

‫מרפאת השיניים‬

‫מאז ‪1936‬‬

‫גיטה גלעדי‬

‫סרק עם ״קשקוש״ במכשירים בפה ושיחה‬ ‫גיטה ילידת לטביה ‪ ,1910‬גדלה במשפחה‬
‫מרגיעה‪ ,‬בלי להכאיב ובלי לעשות דבר‪.‬‬
‫בסיום סוכריה לכל אחד וכך התרגלו‬ ‫עם אחות וחמישה אחים‪ ,‬לחיה ופייבוש‬
‫לאווירה‪ ,‬לסביבה ולרופאה בחלוק הלבן‬
‫וזה עזר להם בהמשך‪ .‬החלוק הלבן היה‬ ‫שקולניק‪ .‬בשנת ‪ 1929‬נסעה לננסי בצרפת‬
‫סמל של גיטה וגם לאחר נפילת אביהוא‬
‫במלחמת יום הכיפורים‪ .‬התעקשה לבקר‬ ‫ללימודי רפואת שיניים‪ ,‬וב‪ 1936-‬סיימה‬
‫בשדה הקרב שלו והתמונה שלה בשטח‬ ‫תואר ד״ר בכירורגיית שיניים‪.‬‬

‫השחור בחלוק הלבן שלה‪ ,‬נשארה סמלית‬ ‫עלתה לארץ ישראל והצטרפה לאחותה‬
‫ומוכרת לכל המשפחה לתמיד‪.‬‬
‫חווקה שכבר היתה חברה בקיבוץ‪ .‬פיתחה‬
‫כאם שכולה היתה דוגמה להתנהגות‬
‫מיוחדת‪ .‬מצד אחד השלמה עם הכורח‬ ‫מרפאת שיניים בתנאים לא תנאים ונתנה‬
‫בתרומה להישרדות המדינה‪ ,‬ועם זאת יגון‬
‫תמידי ומתמשך שליווה אותה עד יומה‬ ‫שירותים לכל הסביבה‪ ,‬לרבות הכפרים‬

‫האחרון‪.‬‬ ‫הערביים‪ ,‬זמן רב לפני קום המדינה‪.‬‬
‫בית גיטה ונחמן היה מקום נהדר לנכדים‬
‫דקלה‪ ,‬רענן וליטל‪ .‬את ג׳ודי‪ ,‬יהודית‪( ,‬על‬ ‫את נחמן גלעדי הכירה כשנהגה לקרוא‬
‫שם הדוד יהודה)‪ ,‬בתם של ניצה ואביהוא‪,‬‬
‫טיפחה במסירות ואהבה וכך ביססה קשר‬ ‫חומר מקצועי בחדר האוכל שהיה המקום‬
‫אמיץ ורצוף שנמשך עד היום‪ ,‬עם המשפחה‬
‫הרחבה שהקימה ניצה עם דובי מגן ביבנאל‪.‬‬ ‫המואר היחידי באותן שנים‪ .‬התאורה באה‬
‫ממנורת ה״לוקס״ הידועה שפעלה על נפט‪,‬‬
‫גיטה נפטרה ממחלה בשנת ‪.1989‬‬ ‫שנחמן היה נוהג להדליק מדי ערב‪ .‬כך גם‬

‫״נדלקו״ זה על זו והשאר היסטוריה‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫נולדו להם ישראל‪ ,‬גדעון ואביהוא‪,‬‬

‫ומשפחות גלעדי‪ ,‬רבינוביץ‪ ,‬גולדבלט היו‬
‫ל״חמולה״ של עשרות בכפר גלעדי‪.‬‬
‫סבא נחמן‪ ,‬המומחה‪ ,‬התקין ציוד רב‬

‫במרפאה וגיטה שרתה בנאמנות את‬

‫הקיבוץ והסביבה כ‪ 50-‬שנה‪ .‬דרך מיוחדת‬

‫היתה לה לחבב את ביקור הילדים במרפאה‬

‫ולחנך אותם לשמירה על בריאות הפה‪.‬‬

‫נהגה להזמין אותם בהמוניהם לביקור‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪30.09.1910‬‬
‫מקום לידה‬
‫לטביה‬
‫הורים‬
‫פיבוש וחיה‬
‫בן ‪ /‬בת זוג‬
‫נחמן‬
‫עליה לארץ‬
‫‪1936‬‬
‫תאריך פטירה‬
‫‪27.08.1989‬‬

‫‪21‬‬

‫בית השומר‬

‫הוקם בשנת ‪1968‬‬

‫מוזיאון שהוקם בשנת ‪ .1968‬מרכז את תולדות‬ ‫‪22‬‬
‫ארגון ״השומר״‪ ,‬שכונה בפי בן גוריון ״הסבא‬
‫של צה״ל״‪ .‬הארגון נוסד כ״בר‪-‬גיורא״ ב‪1907-‬‬
‫והפך ל״השומר״‪ .‬זה היה הארגון הצבאי‪-‬‬
‫בטחוני הראשון בדרך למדינה שבדרך וכבש‬

‫את השמירה במרבית המושבות בארץ ישראל‪.‬‬
‫הובל והונהג ע״י ישראל שוחט‪ ,‬ישראל‬

‫גלעדי‪ ,‬מנדל פורטוגלי‪ ,‬יצחק בן צבי ואחרים‪.‬‬
‫עסק בעיקר בשלושה תחומים‪ :‬הגנה עברית‪,‬‬
‫התיישבות עברית ועבודה עברית‪.‬‬
‫נחשב לאבי ארגון ״ההגנה״ שהוקם ב‪,1920-‬‬
‫היה בעצם הצבא המחתרתי של המדינה‬
‫לכשתוקם‪ ,‬והקיף רבבות‪ ,‬כלל את הפלמ״ח‬
‫וביום הכרזת המדינה הפך עם מחתרות‬
‫נוספות‪ ,‬אצ״ל ולח״י לצבא הגנה לישראל‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫מה באתר‪ :‬מוזיאון וארכיון‬ ‫המוזיאון מתאר ומנחיל את מורשת הביטחון‬
‫"השומר"‪ ,‬גלריית פסלי בתיה‬ ‫וההתיישבות‪ ,‬כסבא של צה״ל‪.‬‬

‫לישנסקי‪ ,‬כלת פרס ישראל‬
‫לאמנות ופסלת העלייה‬

‫השנייה‪ .‬במקום גם‪ ‬אולם‬
‫כנסים ומגדל תצפית לנוף‬

‫מרהיב‪.‬‬

‫״בשנים האחרונות אני‬

‫משמש יו"ר עמותת מורשת‬

‫השומר‪ ,‬שהיא צלע חשובה‬

‫היתה מחשבה בבניית הבנין בסגנון‬ ‫בקיום מוזיאון "בית השומר"‬
‫״מבצרי״ עם קשר עין לחצר תל חי‪.‬‬
‫להנצחת תחומי יצירת‬
‫התצפית מהקומה העליונה לנוף הגליל‪,‬‬ ‫מערכת הבטחון תוך פתוח‬

‫הגולן ולחצר תל חי‪.‬‬ ‫ההתיישבות בארץ ישראל‪.‬״‬

‫‪23‬‬ ‫גדעון גלעדי‬

‫בית השומר‬

‫הוקם בשנת ‪1968‬‬

‫ישראל גלעדי‬

‫להתיישבות בתל עדשים‪ ,‬אך סכסוכים‬ ‫נולד למשפחה יהודית מסורתית ולמד‬

‫אילצו אותו ואת חבריו לעזוב‪ .‬עקב כך עזבו‬ ‫בתלמוד תורה‪ .‬כבר בגיל צעיר הצטרף‬

‫לתנועת‪ ‬פועלי ציון‪ .‬בשנת ‪ 1903‬השתתף גם את "השומר" ועברו למסחה‪ ,‬שם קיבלו‬

‫את השמירה ובאוקטובר ‪ 1916‬עלו לשמירה‬ ‫בפעילות של "הגנה עצמית" של יהודים‬

‫ובשנת‪ 1905 ‬עלה לארץ ישראל‪ ‬ושינה את במטולה‪ ‬ובמקביל הקימו כפר בסמוך‪ ,‬כפר‬

‫"בר גיורא"‪.‬‬ ‫שמו מ״בוטרברוד״ ל“גלעדי"‪.‬‬

‫המשטר הטורקי חשד באנשי הכפר שהם‬ ‫עבד במושבות השומרון ובגליל‪.‬‬

‫מסייעים לארגון החשאי ניל״י ובאוקטובר‬ ‫היה מבין מייסדי ארגון השמירה העברי‬

‫‪ 1917‬נהרס הכפר וגלעדי וחלק מחבריו‬ ‫הראשון בארץ ישראל‪ ,‬ארגון ״בר גיורא״‬

‫נאסרו לתקופה קצרה‪ .‬עם שחרורם הקימו‬ ‫בסג׳רה בשנת ‪ .1907‬היה מבין מייסדי‬

‫הקולקטיב‪ ‬הראשון להתיישבות פועלים‪ ,‬מחדש את הכפר‪.‬‬

‫באותה תקופה יושבו הסכסוכים בינו ובין‬ ‫מראשוני ארגון השומר (וממלא מקומו‬

‫אנשי ה"שומר" והוא חזר להנהגת הארגון‪,‬‬ ‫של ישראל שוחט‪ ,‬מפקד הארגון)‬

‫ומראשי‪ ‬הסתדרות הפועלים החקלאיים תוך שפרש ממפלגת "פועלי ציון"‪.‬‬

‫בגליל‪ .‬גלעדי היה איש מעשה ולא כתב את בדרכו לקבוצת כנרת‪ ‬לאספה של הסתדרות‬

‫משנתו‪ ,‬אך מעדויות ניתן ללמוד שהיה מורה פועלי הגליל‪ ,‬חלה בשפעת ספרדית‪ ‬ונפטר‬

‫ב‪ 2-‬באוקטובר ‪ .1918‬לאחר מותו שונה שמו‬ ‫הדרך המצפוני של ארגון השומר‪.‬‬

‫של כפר בר גיורא לכפר גלעדי‪.‬‬ ‫הוא הטיף לחברי הארגון ליטול חלק‬

‫בהתיישבות באזורי הספר ובכיבוש העבודה לקיילה וישראל נולדו חמישה ילדים‪ ,‬רק‬

‫שניים מתוכם ‪ -‬הדסה ונחמן‪ ,‬שרדו את‬ ‫והציב דרישות מוסריות גבוהות לצורך‬

‫תנאי החיים הקשים‪ ,‬שלושת האחרים‪,‬‬ ‫התקבלות חברים לארגון השומר‪.‬‬

‫חלומו היה הקמת כפרי שומרים בגבולות גדעון‪ ,‬דב ודוגל‪ ,‬נפטרו בילדותם‪ .‬בנו‬

‫הצעיר של נחמן‪ ,‬אביהוא‪ ,‬נהרג במלחמת‬ ‫הארץ‪ ,‬בהם תשתלב השמירה בעבודת‬

‫האדמה‪ ,‬והחברים יגנו על הגבול‪ .‬במלחמת יום הכיפורים‪.‬‬

‫העולם הראשונה‪ ‬ניסה לעלות עם קבוצה‬ ‫‪24‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪1886‬‬
‫מקום לידה‬
‫סראביה‬
‫הורים‬
‫שמואל וחיה‬
‫בן ‪ /‬בת זוג‬
‫קיילה‬
‫עלייה לארץ‬
‫‪1905‬‬
‫תאריך פטירה‬
‫‪02.10.1918‬‬

‫‪25‬‬

‫רפת א׳‬

‫הרפת הראשונה בקיבוץ‪1922 ,‬‬

‫מבנה אבן בזלת‪ ,‬דו מפלסי‪ ,‬בצד המזרחי‬ ‫‪26‬‬
‫של חצר כפר גלעדי ותוחם אותה בהתאם‬
‫לסגנון ההתיישבות של ‪ .1922‬הבנאים היו‬
‫אנשי גדוד העבודה ע״ש יוסף טרומפלדור‬
‫לאחר קרב תל חי והשיבה לצפון‪ .‬שימש לא‬
‫רפת‪ ,‬אלא גם מקום אימונים‪ ,‬הסתרת נשק‬
‫ותחמושת בסליקים חבויים ומגורים לעולים‬
‫בלתי לגליים מארצות המזרח ואירופה‪ .‬ניזוק‬
‫בשריפה הגדולה ב‪ 1974 -‬ולאחר שנים‪ ,‬בעזרת‬
‫המועצה לשימור אתרי מורשת‪ ,‬הפך לאולם‬
‫התכנסויות‪ ,‬תערוכות ומוקד לימוד היסטוריה‬

‫של ההתיישבות בגליל העליון‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫בקומה העליונה היו מאכסנים חבילות חציר לחורף‪,‬‬
‫מזון לפרות לעונת החורף‪ .‬בין חבילות החציר‬

‫התארגן סליק מיוחד לאימוני נשק‪ ,‬שידורי מורס‪,‬‬
‫ונושאי ביטחון שונים‪.‬‬

‫סליק ‪1‬‬

‫סליק ‪2‬‬
‫אחת המדריכות בנשק ובמורס היתה הדסה‬
‫גלעדי‪ ,‬אחות של נחמן שבבוקר עבדה‬

‫ברפת ובלילות הדריכה בקומה השניה‪27 .‬‬

‫רפת א׳‬

‫הרפת הראשונה בקיבוץ‪1922 ,‬‬

‫קיילה גלעדי‬

‫בעלה רב המעש האהוב והמוערך‪.‬‬ ‫נולדה בוילנה שבליטה‪ ,‬בשנת ‪ .1881‬אחת‬
‫קיילה ניחנה בכשרונות רבים ובעיקר‬ ‫מארבע האחיות בקר שעלו מוילנה בעליה‬
‫התאפיינה בהתלהבות החברתית במסיבות‬
‫ובאירועים ובפיתוח ענף הגבינות והזיתים‬ ‫השניה והצטרפו לאחיהן הבכור משה‬
‫בכפר גלעדי החל מ‪ .1922-‬למוצריה יצא‬ ‫שכבר היה בארץ‪ .‬קיילה נישאה לישראל‬
‫שם ברחבי הגליל ועזרו לפרנסת הקיבוץ‬
‫המרוחק‪ .‬לימים‪ ,‬לאחר בחירת יצחק בן צבי‬ ‫גלעדי מראשי השומר‪ ,‬אחותה ציפורה‬
‫ממייסדי השומר‪ ,‬לנשיא השני‪ ,‬דאגה מדי‬ ‫נישאה לאלכסנדר זיד‪ ,‬גם הוא ממקימי‬
‫שנה לצייד את הבית בירושלים בזיתים‬ ‫השומר ואסתר נישאה למאיר קוזלובסקי‬
‫ממיטב מעשי ידיה‪ .‬כמו אלכסנדר זיד‪,‬‬
‫התנגדה ללינה המשותפת ולכן נהגה לסייר‬ ‫(סבא של מירי אלוני) ורבקה נישאה‬
‫בלילות בבתי הילדים‪ ,‬לבקר אותם‪ ,‬לבדוק‬ ‫לעקיבה רבינוביץ‪.‬‬
‫אם כולם בריאים ולקום למחרת בבוקר‬
‫ליוותה את השומר בכל דרכיו וקשייו‪.‬‬
‫לעבודה כמו כולם‪.‬‬ ‫קיילה ובנות אחרות דבקו בפעילות השומר‬
‫נהגה לבקר בארוחות בחדר האוכל‪ ,‬לפגוש‬
‫את האנשים שהעריכו ואהבו אותה מאוד‬ ‫במושבות‪ ,‬דאגו לשומרים לבית ומזון‪,‬‬
‫וזה מילא אותה תחושה של פיצוי על אובדן‬ ‫טיפלו בהם בימי חולי‪ ,‬ויצרו אווירה של‬
‫יחידה צבאית מגובשת בכל מקום בו קיבלו‬
‫ישראל שלה‪ ,‬הנערץ‪ .‬סמוך לקום המדינה‬ ‫את השמירה‪ .‬חייהן היו כחיי הלוחמים‬
‫נאלצה לעזוב את המחלבה מסיבות בריאות‬
‫הגברים ואימצו לעצמן קשיחות רבה‬
‫והתכנסה יותר בביתה‪ .‬התגוררה בצמוד‬ ‫ואומץ לב‪ .‬לאחר שאיבדה שניים מבניה‪,‬‬
‫לילדיה הדסה ונחמן‪ ,‬וקרבת המשפחות‬ ‫גדעון ודב‪ ,‬חלה דוגל הצעיר במחלת ילדים‪.‬‬
‫הוסיפה הרבה ללכידות המשפחתית ולסיוע‬ ‫בעגלה מיוחדת הבהילה אותו לצפת לבית‬
‫ההדדי‪ .‬נפטרה בגיל ‪ ,88‬בשנת ‪ 1971‬ביום‬ ‫חולים אך בדרך בראש פינה נפטר הילד‬
‫חתונתו של נכדה האהוב אביהוא עם ניצה‪.‬‬ ‫ונערכה לו הלוויה‪ .‬תוך כדי ההלוויה הגיעו‬
‫רוכבים מהשומר ובישרו לקיילה שישראל‬
‫‪28‬‬
‫חולה מאוד‪ .‬הבינה מדבריהם שישראל‬
‫כבר איננו וירדה לכנרת להלווית בעלה‪.‬‬
‫כך איבדה באותו יום את בנה הצעיר ואת‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪1881‬‬
‫מקום לידה‬
‫וילנה‬
‫הורים‬
‫מנחם מנדל בקר ושושנה‬
‫רייזה‬
‫בן ‪ /‬בת זוג‬
‫ישראל‬
‫עליה לארץ‬
‫‪1906‬‬
‫תאריך פטירה‬
‫‪1907‬‬

‫‪29‬‬

‫בית העלמין‬

‫מראשית שנות ה‪20-‬‬

‫בית העלמין הוא לא רק של כפר גלעדי‪ ,‬אלא‬ ‫‪30‬‬
‫יש לו גם היבטים רחבים יותר‪ ,‬לאומיים‬
‫וחברתיים‪ .‬הוא כולל ארבעה מתחמים‪-‬‬
‫הראשון‪ ,‬נחלת קבר השומר‪ ,‬מאין פנתאון‬

‫לאומי של מקימי כוח המגן העברי למדינה‬
‫שבדרך‪ .‬השני‪ ,‬חלקת מגיני תל חי‪ ,‬השלישי‪,‬‬

‫הוא החלקה הצבאית של נופלי כפר גלעדי‬
‫במערכות ישראל והרביעי‪ ,‬הוא החלקה‬
‫האזרחית של החברים והילדים‪.‬‬

‫חלקת האריה השואג היא חלקה לאומית‬
‫וזה הוכרז כאתר הנצחה ממלכתי שהמדינה‬
‫משתתפת בהחזקתו‪ ,‬ושם גם מתקיים הטקסט‬

‫השנתי של לזכר חללי תל חי‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫כל שנה בערב יום הזיכרון מתקבצת המשפחה מרחבי‬
‫הארץ לטקס יום הזיכרון לחללי צה״ל בבית העלמין‬

‫של כפר גלעדי‪ .‬לאחר הטקס עוברים בקבר של אביהוא‬
‫גלעדי ואז יושבים ביחד כל בני המשפחה לזכרו‪ .‬אביהוא‬

‫נפל במלחמת יום הכיפורים והזיכרון שלו מאחד את‬
‫המשפחה פעמיים בשנה‪ -‬ביום הזיכרון וגם באזכרה שלו‬

‫(באוקוטבר)‪ .‬האזכרה היא הזדמנות למפגש משפחתי‬
‫ברוח החיים וההמשכיות‪.‬‬

‫״בית הקברות של כפר גלעדי הוא מקום יפה בטבע‪ .‬השיטוט‬
‫בין הקברים מעלה הרבה זכרונות ורגשות‪ .‬גם לקרובי‬

‫המשפחה וגם לחברים מהקיבוץ‪ .‬במקום קבורים קיילה‬
‫וישראל גלעדי‪ ,‬הסבים שלי‪ -‬גיטה ונחמן גלעדי וחיה ושמעון‬

‫פלג‪ ,‬אחותו של סבא‪ -‬הדסה ובעלה יהודה שפורן‪ ,‬ובתם‬
‫היחידה גלעדה שנפטרה מספר ימים לאחר הולדתה‪.‬״‬

‫דקלה כהן גלעדי ‪31‬‬

‫בית העלמין‬

‫מראשית שנות ה‪20-‬‬

‫אביהוא גלעדי‬

‫קורס מפקדי פלוגות‪ ,‬שהיה צריך להשתתף‬ ‫בן גיטה ונחמן‪ ,‬נולד ב‪ 19-‬לאוגוסט‪ 1949 ,‬בכפר‬

‫בו לאחר יום הכיפורים‪ .‬חברים מהקיבוץ באו‬ ‫גלעדי ועבר את כל שלבי גידולו במשק‪ -‬למן‬

‫לבקש אותו שיעבוד ביום כיפור בכבישים‪.‬‬ ‫הפעוטון‪ ,‬לרבות בית‪-‬הספר היסודי ועד‬

‫אביהוא הכיר בדחיפות העבודה וניאות לצאת‬ ‫לבית החינוך המשותף בכפר בלום‪ .‬בילדותו‬

‫לעבודה למחרת‪ .‬בדרך ראו חברי הקיבוץ את‬ ‫אהב בעלי חיים ולגדלם‪ ,‬אולם במיוחד עסק‬
‫בספורט‪ .‬הוא היה חבר בקבוצת ״הפועל כפר‪-‬‬
‫זרימת הכוחות לרמת הגולן‪ ,‬ובצהריים נתקבל‬ ‫גלעדי״ בענפי הכדורסל והקליעה למטרה‪ ,‬וכמו‬

‫צו הקריאה שלו‪ .‬במלחמת יום הכיפורים‬ ‫כן השתתף בחוג לקליעה למטרה במסגרת‬
‫לחם אביהוא כסמ״פ בחזית הצפון בקרבות‬ ‫גדנ״ע‪ -‬צפון‪ .‬הוא ואחיו אהבו ״לשגע״ את‬
‫הבלימה נגד הסורים‪ .‬הוא לחם לצד הסמג״ד‬
‫סבתא‪ ,‬אולם עשו זאת ברוח טובה‪ .‬היא‬
‫ועמהם מספר מועט של טנקים‪ .‬בתאריך‬ ‫נהגה להחדיר בהם את רוח ״השומר״‪ ,‬והייתה‬

‫‪ 8.10.1973‬נצטוותה הפלוגה לשלוח טנקים כדי‬ ‫מספרת להם הרבה על ימים עברו‪ ,‬והדברים‬
‫נקלטו ועשו את שלהם‪ .‬אביהוא גויס לצה״ל‬
‫לתפוס את הגבעה החולשת על ציר הנפט ליד‬ ‫ב‪ 1967-‬והוצב לחיל השריון‪ .‬במסגרת שירותו‬

‫נפח‪ .‬אביהוא עצמו יצא עם הטנקים‪ .‬השטח‬ ‫השלים קורס מקצועות טנק‪ ,‬קורס מש״קי‬
‫טנקים‪ ,‬קורס תותחני טנקים‪ ,‬קורס מפקדי‬
‫היה קשה ללחימת בלימה והפגזת הסורים‬
‫טנקים‪ ,‬קורס קצינים וקורס קציני שריון‪.‬‬
‫הייתה צפופה‪ .‬כעבור זמן נשמעה קריאתו של‬
‫אביהוא‪ :‬״נפגענו‪ ,‬שבור ימינה!״‪ .‬אלה היו דבריו‬ ‫ב‪ ,1970-‬סיים אביהוא את שירות החובה ועבר‬
‫קורס טכנאי אלקטרוניקה בבית הספר ״אורט״‬
‫האחרונים‪ .‬אחרי כן נפל‪ .‬הוא הובא למנוחת‬
‫בנתניה‪ .‬כל מכשיר מסובך היה עובר אצלו‬
‫עולמים בבית העלמין של כפר גלעדי‪ ,‬השאיר‬
‫טיפול מתוך ריכוז והתבוננות חודרת‪ ,‬ועד‬
‫אחריו אישה ובת‪ ,‬אב‪ ,‬אם ושני אחים‪ .‬לאחר‬
‫שלא הגיע לחקר המנגנון‪ ,‬לא שקט‪ .‬הוא היה‬
‫נופלו הועלה לדרגת סרן‪ .‬כתב שר הביטחון‬
‫דאז‪ ,‬משה דיין‪ :‬״אביהוא הוגדר כקצין בעל‬ ‫קשור מאוד למשק וקיים יחסים נפלאים עם‬
‫יזמה‪ ,‬מסור‪ ,‬שולט בעצמו במצבים קשים‪,‬‬
‫אהוב על הכל״‪ .‬קיבוץ כפר גלעדי הוציא לאור‬ ‫בני המקום‪ .‬סמוך ליום הכיפורים עסק אביהוא‬

‫ספר לזכרו‪ ,‬ובו מדברי חברים על דמותו‪.‬‬ ‫בביצוע עבודות עפר בכבישים בטחוניים‬

‫ברמת הגולן‪ ,‬שחיוניותם הייתה רבה‪ .‬בערב‬ ‫‪32‬‬

‫יום הכיפורים היה עסוק בלימוד חומר לקראת‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪19.08.1949‬‬
‫מקום לידה‬
‫כפר גלעדי‬
‫הורים‬
‫גיטה ונחמן‬
‫אחים‬
‫גדעון וישראל‬
‫בן ‪ /‬בת זוג‬
‫ניצה‬
‫תאריך נפילה‬
‫‪08.10.1973‬‬

‫‪33‬‬

‫המחצבות‬

‫״מחצבות כפר גלעדי״‪ ,‬מאז ‪1922‬‬

‫הקיבוץ הוא יצירת מופת יחידה מסוגה‬ ‫‪34‬‬
‫בעולם והוא מתמודד תמיד עם מגוון נושאים‬
‫עצום‪ .‬חלק מהבעיות המרכזיות הן הפרנסה‪,‬‬
‫הכלכלה‪ ,‬העסקים והפיתוח‪ .‬הקיבוץ מתבסס‬
‫כיום על שלושה תחומי כלכלה‪ :‬חקלאות‪ ,‬מלון‬
‫ומחצבות‪ .‬מחצבות כפר גלעדי התפתחו מאד‬

‫והפכו לעיסוק הכלכלי והעסקי העיקרי של‬
‫כפר גלעדי‪ ,‬עד כדי ‪ 80%‬מההכנסות‪ .‬עובדים‬
‫במפעלים עשרות חברים‪ ,‬והארגון הזה הפך‬
‫להם למרכז חיים‪ ,‬ידע‪ ,‬פתוח וענין‪ .‬המשרדים‬

‫הראשיים ממוקמים בכניסה למשק‪ ,‬ומשם‬
‫מתרחשת השליטה והפקוח על הפעילות‬

‫ברחבי הארץ בכ‪ 15-‬אתרי ומתקני יצור שונים‬
‫עד ‪ 300‬ק״מ בנגב ובעוטף עזה‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫״לפני כחמישים שנה נקשרתי מקצועית‪,‬‬
‫תעסוקתית וגם רגשית לעולם המחצבות‪,‬‬

‫האבן‪ ,‬התעשיה‪ ,‬הטכנולוגיות והניהול‪,‬‬
‫וכל אלו ממלאים את נפשי עד היום‪ .‬זה‬

‫מתקשר גם לצד האנושי שבשותפות‬
‫המעשה עם עשרות ומאות אנשים שביחד‬

‫יוצרים את "מחצבות כפר גלעדי" מרכז‬
‫חיי הבוגרים‪.‬״‬
‫גדעון גלעדי‬

‫״במהלך השנים שימשתי מנהל טכני‪,‬‬
‫מזכיר קיבוץ כאתנחתא של שלש‬
‫שנים‪ ,‬פעמיים מנכ"ל "מחצבות"‬
‫ושוב חזרתי לניהול הטכני‪.‬״‬

‫‪35‬‬

‫המחצבות‬

‫״מחצבות כפר גלעדי״‪ ,‬מאז ‪1922‬‬

‫גדעון גלעדי‬

‫שמרחיבה את דורותינו וממלאת אותנו‬ ‫נולדתי בכפר גלעדי ב‪ 13-‬לאפריל ‪,1945‬‬
‫אושר גדול‪ ,‬אהבה ומבט לעתיד‪.‬‬ ‫ממש עם סיום מלחמת העולם השניה‪,‬‬
‫אביהוא אחינו נפל במלחמת יום‬ ‫כאשר כל העולם הנאור נמלא בציפיות‬

‫הכיפורים‪ ,‬אבל המשפחה המשיכה‬ ‫לאופק חדש‪ ,‬והעם היהודי החל להירפא‬
‫להתרחב ולהתגוון עם נצחון ברור מול‬ ‫מפצעי ואסון השואה‪ .‬שלש שנים לאחר‬
‫אתגרי החיים בצד השכול‪ .‬אנחנו מחוברים‬
‫לנכדינו הממוקמים בריחוק פיזי‪ ,‬ועם כל‬ ‫מכן נוסדה מדינת ישראל‪ .‬גדלתי ברקע‬
‫אחד מהם יש לנו קשר מיוחד‪ ,‬משמעותי‬ ‫המיוחד של כפר גלעדי המורכב ממורשת‬
‫וטבעי‪ ,‬המשלב זיהוי כשרונות ותכונות‬
‫"השומר" והחיבור לתנועת העבודה‬
‫אופי‪ ,‬עם נכונות גדולה לעזרה וסיוע‬ ‫והעליות שאחריו‪ .‬והמשמעות היא‬
‫בתהליך השתלבותם בעולם כמו שהורינו‬ ‫נחישות‪ ,‬אומץ‪ ,‬אנושיות‪ ,‬מודעות ודבקות‬
‫בעקרונות שהביאו להקמת כח המגן בארץ‬
‫עשו איתנו‪.‬‬ ‫ישראל וסביבו התיישבות‪ ,‬עליה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫תרבות וכל מרכיבי הקיום הציוני‪-‬יהודי‪-‬‬
‫‪36‬‬
‫לאומי בארץ ישראל‪.‬‬
‫מאז היותי בגן הילדים ועד היום אני‬
‫מוסיף ומרחיב את עיסוקי המרובים‬

‫והאהובים‪ ,‬שממלאים את חיי ואת‬
‫המציאות של סובבי‪ ,‬חקלאות‪ ,‬מכניקה‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬אלקטרוניקה ואהבת המדע‪,‬‬
‫ספורט מגוון‪ ,‬צילום ומעורבות חברתית‬

‫וצבורית‪ ,‬התענינות בכל דבר ודחיסת‬
‫אינסוף עיסוקים לתוך מסגרת זמן בלתי‬
‫אפשרית עם טעם נצחי של "עוד ועוד"‪.‬‬

‫יצירת המשפחה שלי עם יפה שבאה‬
‫מכפר בלום‪ -‬הקמנו ובנינו משפחה נהדרת‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪13.04.1945‬‬
‫מקום לידה‬
‫כפר גלעדי‬
‫הורים‬
‫גיטה ונחמן‬
‫אחים‬
‫ישראל ואביהוא ז״ל‬
‫בת ‪ /‬בן זוג‬
‫יפה‬

‫‪37‬‬

‫המסגרייה והמוסך החקלאי‬

‫״סככת המכונות״‬

‫מתחילת שנות ה‪20-‬‬

‫המרכז הטכני של הקיבוץ‪ ,‬שהוקם בראשית‬ ‫‪38‬‬
‫שנות העשרים ולידו גם מוסך לרכב‪ .‬המקום‬

‫שימש אבן שואבת לכל הנערים והבחורים‬
‫המוכשרים שבהמשך היו לטייסים הראשונים‬

‫של המדינה שבדרך‪.‬מקום של מצויינות וידע‬
‫רב במיכון חקלאי וטכנולוגיות רבות‪ ,‬כולל‬

‫נשק‪ .‬החקלאות ליוותה את עיקר אורך החיים‬
‫הקיבוצי והמכונות החקלאיות היו מרכז‬

‫ההתעניינות והחדשנות‪ .‬דופק החיים החקלאי‬
‫קיבל ביטוי לפי העונות והמכונות שהגיעו‬
‫לטיפול‪ ,‬לתיקון ולהכנות לקראת העונה‪.‬‬
‫בעונות הקטיף ואסיף הייבול המקום המה‬

‫חקלאיים‪ ,‬ילדים‪ ,‬נערים שחשו את ההתחשות‬
‫והיו מעורבים בכל מבצע וגיוס לאיסוף‬

‫הייבול והטיפול בו‪ .‬מכונות משוכללות נרכשו‬
‫בכל הזמנות להעשרת מתן השירותים במקום‬

‫מבודד ומרוחק בצפון שבו אנשי כפר גלעדי‬
‫לא נתנו לריחוק לפגוע באיכות עובדתם‬
‫והצלחת המשק‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫כל עבודת מתכת שנחוצה בקיבוץ‬
‫מגיעה למסגרייה‪ ,‬שם יש מומחים‬
‫עם מוטיבציה שתמיד ימצאו פתרון‬
‫לכל בעיה‪ .‬אפילו כוננית למרפאת‬

‫שיניים (הכוננית של גיטה)‬

‫״אבא שלי‪ ,‬נחמן גלעדי‪,‬‬
‫פיתח במסגריה את‬
‫המתקן לקטיף פרי‪,‬‬

‫שהיה גולת הכותרת של‬
‫המסגריה בכל הזמנים‪.‬״‬
‫גדעון גלעדי ‪39‬‬

‫המסגרייה והמוסך החקלאי‬

‫״סככת המכונות״‬

‫מתחילת שנות ה‪20-‬‬

‫נחמן גלעדי‬

‫מכשירים וריהוט מיוחד‪( ,‬חלקם השתמרו‬ ‫נולד בתל עדשים ‪ ,1915‬גדל בכפר גלעדי‬ ‫‪40‬‬
‫עד היום) שאיפשרו את הפעלת המרפאה‬ ‫המתפתחת‪ ,‬בלט בכשרונותיו‪ ,‬צייר בכשרון‬
‫לכל האזור‪ ,‬נחמן המציא מכונות חדשות‪,‬‬ ‫רב‪ ,‬חלם על לימוד בבצלאל‪ ,‬התמחה בציוד‬
‫פיתח שיטות עבודה‪ ,‬וגולת הכותרת היתה‬ ‫החקלאי‪ ,‬רכב על סוסים‪ ,‬התקדם בספורט‬
‫המתקן לקטיף הפרי שפיתח בשנת ‪.1962‬‬
‫ובכל ענפי המשק ובילה רבות עם שאר‬
‫נבחר לתפקידים שונים‪ ,‬ביניהם ריכוז‬ ‫הילדים בסביבה ציונית לוהטת ומגובשת‬
‫משק‪ ,‬ריכוז משק החום והמיכון בקבוץ‬ ‫שהובילה להקמת המדינה שבדרך‪ .‬הצטרף‬
‫לבית הספר החקלאי "כדורי" במחזור א'‬
‫בכללו‪ .‬שימש כמדריך מיכון חקלאי‬ ‫עם יגאל אלון ואחרים‪ .‬לימודי החקלאות‬
‫למאות ישובים ברחבי הארץ‪ .‬בשנת ‪1977‬‬ ‫מאד פיתחו אותו ועם שובו לכפר גלעדי‬
‫לקה נחמן בארוע מוחי והמשיך להיאבק‬ ‫עם בוגרים נוספים‪ ,‬עשו פלאות ביבולים‬
‫בשיתוק ובחיים המשתנים במשך ‪ 13‬שנה‪.‬‬
‫למד לכתוב ביד שמאל‪ ,‬קרא הרבה ואהב‬ ‫ובשיטות העבודה‪ .‬את כשרון הציור‬
‫שלו המיר בשרטוט מכונות ופטנטים‬
‫טלויזיה ורדיו‪ .‬המשיך חלקית בעבודתו‬ ‫שהמציא והיה למומחה ברמה ארצית‬
‫המקצועית במיכון והידק את הקשר עם כל‬ ‫למכונות חקלאיות ונשק‪ ,‬שהיה אז אחד‬
‫חלקי המשפחה הפזורה בארץ‪ .‬נחמן נפטר‬ ‫העיסוקים הסודיים והחשובים‪ .‬קיבל על‬
‫עצמו את ריכוז הפלחה ובמקביל היה‬
‫ב‪ 16-‬ליולי ‪ 1991‬בגיל ‪ .76‬כולנו‪ ,‬בעיקר‬ ‫אחראי על הנשק בסליקים הרבים של כפר‬
‫הבנים‪ ,‬למדנו ממנו את כל עולם המכונות‪,‬‬ ‫גלעדי‪ .‬ב‪ 1936-‬הגיעה לכפר גלעדי רופאת‬
‫השיניים הצעירה‪ ,‬גיטה שקולניק‪ .‬בערבים‬
‫היו לו עמדות ודעות בפוליטיקה‪ ,‬בעניני‬ ‫נהגה ללמוד חומר רפואי שהביאה‪ .‬נחמן‬
‫חברה‪ ,‬מדע ותרבות‪ ,‬והתעניין מאד בכל‬ ‫הצעיר הבחין בדוקטורית השקדנית‪ ,‬והיה‬
‫הקורה בארץ‪ .‬חלק מזכרונותיו הועלו על‬ ‫לזה שמדליק לה כל ערב את נורת הלוקס‪.‬‬
‫הכתב במשך השנים‪ .‬אנחנו זוכרים אותו‬ ‫כך הם "נדלקו" והשאר היסטוריה‪ .‬במחסור‬
‫כאבא דואג שהיה לו כל כך חשוב שנתקדם‬
‫במקצועות ובחיים ולכל אחד מאיתנו עזר‬ ‫של השנים ההן‪ ,‬הרבה ליצר עבורה‬
‫תמיד בשלבים הראשונים עד שעלינו על‬

‫הדרך‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫תאריך לידה‬
‫‪01.10.1915‬‬
‫מקום לידה‬
‫תל עדשים‬
‫הורים‬
‫ישראל וקיילה‬
‫בת ‪ /‬בן זוג‬
‫גיטה‬
‫תאריך פטירה‬
‫‪15.07.1991‬‬

‫‪41‬‬

‫בית הראשונים‬

‫הוקם בשנת ‪1918‬‬

‫בית הראשונים נבנה בשנת ‪ 1918‬בכפר‬ ‫‪42‬‬
‫גלעדי והיה הבית הקשיח הראשון‪ .‬תוכנן‬
‫ע״י אדריכלי הברון רוטשילד בסגנון דרום‬
‫צרפתי – פרובאנס‪ ,‬דו מפלסי‪ ,‬בנוי מבזלת‪,‬‬
‫ובולט בעיצוב האדריכלי המיוחד עם מדרגות‬
‫מיוחדות‪ .‬ישראל גלעדי‪ ,‬שהגה אותו והשיג‬
‫לו תקציב‪ ,‬לא זכה לראות אותו בבניינו‪.‬‬
‫במקור נכללו בו מגורים‪ ,‬חדר אוכל ואורווה‬
‫לסוסים‪ .‬בהמשך‪ ,‬עם התפתחות כפר גלעדי‪,‬‬
‫שימש חדר אוכל למאות החברים‪ ,‬מקום‬
‫התכנסויות בימי חג ואבל‪ ,‬ובו שכנו מוסדות‬

‫הקיבוץ‪ ,‬מזכירות‪ ,‬סידור העבודה‪ ,‬ודיור‬
‫לעולים ומצטרפים חדשים‪ .‬כיום משמש‬

‫ארכיון הקיבוץ ומקום להתכנסויות‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫בית הראשונים היה לב החיים הציבוריים והארגוניים של הקיבוץ הצעיר‪ .‬זה היה‬
‫המבנה היחידי המרכזי של הקיבוץ (בין השנים ‪)1918-1951‬‬

‫״בתקופה שהבית שימש כחדר אוכל‪ ,‬נהגו‬
‫הצעירים להתכנס בו כל ערב לשיחות‪ ,‬שירה‬

‫וריקודים‪ .‬אלו היו הזמנים שקיילה גלעדי‬
‫היתה מביאה ׳לוקשן׳ מהמחלבה‪ ,‬שאריות‬
‫גבינת ה׳ברינזה׳ ולא בא לפיהם של הרוקדים‬

‫מאכל טעים מזה‪.‬״‬
‫גדעון גלעדי ‪43‬‬

‫חדר האוכל הישן‬

‫נחנך ב‪1951-‬‬

‫מבנה בעיצוב ארכיטקטוני ייחודי‪ ,‬החל‬ ‫‪44‬‬
‫להיבנות בשנת ‪ ,1946‬לאור גידול הקיבוץ‬
‫והאוכלוסיה‪ ,‬במטרה להחליף את חדר האוכל‬
‫בבית הראשונים שהיה צר מלהכיל את כולם‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות עצרה את הבניה ובה‬
‫שימש מחסן תבואות ועמדת קשר למשלטים‬
‫באזור‪ .‬נחנך ב‪ 1951-‬ברוב עם‪ ,‬ודוד בן גוריון‬
‫טען שקיבוץ שיכול להקים חדר אוכל כזה‪,‬‬
‫יכול גם להקים קיבוץ חדש בנגב‪ ...‬המתכנן‬
‫היה דב קוצ׳ינסקי‪ ,‬אדריכל מחונן שזכה‬

‫במכרז העיצוב‪.‬‬
‫עשה רבות בהתיישבות הכפרית והעירונית‬
‫בישראל‪ .‬ב‪ 1985-‬נבנה חדר האוכל השלישי‪,‬‬
‫מבנה בטחוני מוגן מקטיושות‪ ,‬והבית הפך‬
‫בתכנון יפה גלעדי למרכז קהילתי‪ ,‬מזכירות‪,‬‬

‫ספרייה ומועדון חברים‪.‬‬

‫היסטוריית הקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫בכניסה היה לובי נחמד עם ספסל‬ ‫כיום משמש כמרכז קהילתי‪,‬‬
‫ארוך בנגרות מדהימה‪ .‬הוא נקרא‬ ‫מזכירות‪ ,‬ספרייה ומועדון חברים‬

‫"ספסל הרווקים" ‪ .‬עליו ישבו‬
‫הצעירים ובחנו באלף עיניים את‬
‫כל הבנות שנכנסו לחדר האוכל‪ ,‬עם‬
‫כל הפולקלור הנלווה‪ ,‬כולל הזוגות‬

‫החדשים והרכילות הטרייה‪.‬‬

‫״לא היו מדרכות בקיבוץ של אז ובחורף נכנסו כולם לחדר האוכל עם מגפיים‬

‫מלאים בוץ‪ .‬מה עשו? התקינו בריכות יפות עם ברזים‪( ,‬אחת קיימת עד היום)‬

‫ב‪ 3-‬כיווי הכניסה לבנין‪ ,‬עם מברשות מיוחדות והחברים רחצו את המגפיים לפני‬

‫הכניסה לבית "המקודש" ‪ .‬מהנגריה הביאו נסורת ופיזרו בלובי הכניסה‪ ,‬לספוג את‬
‫המים מהמגפיים‪.‬״‬

‫גדעון גלעדי ‪45‬‬





‫הנעורים‬

‫משנת ‪1980‬‬

‫חברת הילדים היתה תמיד חלק בלתי‬ ‫‪48‬‬
‫נפרד ממערך החינוך והכנת הילדים לחיים‬
‫הבוגרים‪ .‬נוצרה מערכת של ״קיבוץ בזעיר‬
‫אנפין״ עם ״מוסדות״ פנימיים דומים לקיבוץ‬
‫וניהול חיים דמוקרטיים עם משימות ושגרה‬

‫מעניינת ותוססת‪ .‬במשך השנים גברה‬
‫המרכזיות של בית ההורים והדומיננטיות‬
‫של חברת הילדים השתנתה‪ .‬מגורי הנעורים‬
‫בוטלו‪ ,‬אך המועדון נשאר חשוב ומרכזי ובו‬
‫מתמקדת מרבית הפעילות כיום‪ .‬הבית מלווה‬
‫בזכרונות ילדות ונעורים ומיקומו המרכזי בלב‬

‫הקיבוץ מבטיח את מרכזיותו לתמיד‪.‬‬

‫החיים בקיבוץ ‪ //‬הכפר וגלעדי‬

‫״תנועת הנוער שהשתייכנו אליה היתה‬
‫"הנוער העובד"‪ ,‬אליה השתייכה התנועה‬

‫הקיבוצית‪ .‬במסגרת הפעילויות היו‬

‫לנו "פעולות" בקיבוץ‪ ,‬ויצאנו למחנות‬
‫וטיולים ברחבי הארץ‪.‬״‬
‫דקלה כהן גלעדי‬

‫מבנה מסודר‪ ,‬כמו מועדון‬
‫שבו מתאספים בני הנוער‬
‫של הקיבוץ מאז ועד היום‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫הנעורים‬

‫משנת ‪1980‬‬

‫דקלה כהן גלעדי‬

‫שהיתה לנו‪ ,‬איפשרו לנו חוויות משוגעות‪,‬‬ ‫היתה לי ילדות מאושרת בכפר גלעדי‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫שהיריעה כאן קטנה מידי בשבילם‪( ...‬אבל‬ ‫הייתי עצמאית‪ ,‬היו לי חיי חברה עשירים‪,‬‬

‫תאמינו לי שהיו‪ .‬המון)‪ .‬למרות שאהבתי‬ ‫חוויות וחגים משותפים‪ ,‬והמון משפחה‪.‬‬
‫את החיים בקיבוץ‪ ,‬ועם כל מה שקיבלתי‬ ‫תמיד הייתי גאה להיות שייכת למשפחת‬
‫גלעדי‪ .‬לחיות בקיבוץ היה שילוב מדהים‬
‫בו‪ ,‬שמחתי לפרוש כנפיים‪ .‬בדצמ' ‪1986‬‬ ‫של משפחה תומכת ואוהבת‪ ,‬עם עצמאות‬
‫התגייסתי לצבא‪ ,‬שירתתי בתל אביב וגרתי‬ ‫ושייכות לחברה גדולה‪ .‬היו לי כמה בתים‬
‫חמים ואהבתי את כולם‪ ,‬מצד אחד הבית‬
‫שם בדירה שכורה‪ .‬עם שחרורי כעבור‬
‫שנתיים חזרתי לקיבוץ לתשעה חודשים‬ ‫של ההורים שלי‪ ,‬הבית של סבא נחמן‬
‫שבסיומם טסתי לניו יורק‪ .‬עם חזרתי מניו‬ ‫וסבתא גיטה‪ ,‬והבית של הדסה‪ ,‬אחות של‬
‫יורק המשכתי לתל אביב ולא חזרתי לכפר‬ ‫סבא שלא היו לה ילדים משלה והיתה כמו‬
‫גלעדי‪ ,‬אך החוויות הרבות שעברתי כאן‪,‬‬ ‫סבתא נוספת בשבילנו‪ ,‬ומצד שני היה בית‬
‫המשפחה‪ ,‬השורשים שלי‪ ,‬נשארו וישארו‬ ‫הילדים‪ .‬בכל מקום מישהו אחר היה אחראי‬
‫כאן לתמיד‪ .‬גם לעוזי בעלי ולילדיי שירה‪,‬‬ ‫עלינו‪ ,‬ובסופו של דבר למדנו להיות אחראים‬
‫רועי‪ ,‬ניב ואיתי‪ ,‬העברתי את האהבה הגדולה‬ ‫על עצמנו‪ .‬גם סבא וסבתא מצד אמא‪ ,‬חיה‬
‫לכפר גלעדי‪ ,‬לבית של ההורים שלי‪ ,‬לאדמה‬ ‫ושמעון‪ ,‬היו קרובים אלינו מאד וגרו בקרית‬
‫ולשורשים שלי‪ .‬הביקור בכפר גלעדי תמיד‬ ‫שמונה‪ .‬בכל שבת בערב בילינו אצלם‪ ,‬וזכינו‬
‫חוויה‪ ,‬וההתרגשות מתחילה כשעוברים את‬ ‫לאכול את הארוחה הטעימה של השבוע‪.‬‬
‫עמיעד ומתחילים להרגיש את עמק החולה‪.‬‬ ‫החגים בקיבוץ זכורים לי כחוויה נהדרת‪,‬‬
‫לסיכום‪ ,‬באהבה גדולה ועם מקום ענק בלב‪,‬‬ ‫תמיד הודגש הצד החקלאי והקשר למדינה‬
‫אני אוהבת את הכפר הזה שגדלתי בו‪ ,‬אוהבת‬
‫את הקשר שלי למשפחה ולהורים הנפלאים‬ ‫ולחברה שלנו‪ ,‬תמיד נחגגו כקהילה ועם‬
‫שלי‪ ,‬אוהבת כאן כל צעד ושעל‪ ,‬זכרונות‬ ‫המון מסורת ושמחה‪ .‬עבדנו שבועות על‬
‫ילדות טובים ובסיס איתן לאישיות שלי‪.‬‬ ‫הכנות לכל חג‪ ,‬וחזרות לריקודים ולהופעות‪.‬‬
‫ואוהבת הכי בעולם את שירה שלי‪ ,‬שינקה‬ ‫חיי החברה של הנוער היו גולת הכותרת‬
‫ממני את האהבה הזאת ולראייה‪ ,‬הכינה את‬ ‫של ילדותי‪ .‬המגורים ביחד‪ ,‬הפעילויות‬
‫המשותפות‪ ,‬חברים מרחבי הגליל והעצמאות‬
‫הספר הזה‪.‬‬