" ִאיׁש ְירּו ָׁש ַל ִים"
ִמְּב ֵני ִצּיֹון ַה ְּי ָק ִרים ְו ַה ְּמסּו ָל ִאים ִמָּפז
קוים לדמותו ושורשי משפחתו של אבא זצ"ל
רבי ישעי'ה בייניש גרבר זצ"ל
הקדמה
שנה חלפה לה ,מאז עלה השמימה
אבינו ,מורנו ,ראש משפחתנו היקר זצ"ל.
עדיין אנו תחת רישומה של פרידה ,היד רועדת והעין
דומעת ,על נפש נקי וצדיק.
בדפים להלן ,ננסה לתאר [עד כמה שידינו מגעת]
ציוני דרך מאבא זצ"ל כדי שיהוו לנו כעין מפת דרכים
להמשיך ולהעפיל בדרך העולה בית ה'.
ייתכן ,שמן הראוי היה להרחיב את מעגל ַה ְּמ ַס ְּפִרים
ובכך להעשיר את הקוראים ,אך מגבלות הזמן וטרדות
החיים הן שמונעות זאת ,ואולי ,עוד חזון למועד להעלותם
על הכתב...
בחרתי לכנות את התוכן הכתוב תחת השם" :איש
ירושלים" ולא בכדי ,כי איך נתאר ,או נקפל במספר
הקצר להלן ,לגלות הדגשים זוהרים שאינם מצויים דפים את חייו העשירים של אבא ז"ל ?
בהליכות חיים של רבים ,כפי שנשקפת מדמותו החיה דומני ,שכינוי זה נותן מענה חלקי לדמותו הרבגונית.
והמאירה של אבינו היקר זכרונו לברכה. "איש ירושלים" ,הכול יש בו.
ועוד ראוי לציין בראש הדברים ,שאבא ז"ל ,כבן מן החכמה ומן הפקחות,
ישיבה ,זכה לשבת כל ימיו באוהלה של תורה. מטובה ,סלתה ושמנה של העיר,
בשל כך ,זכה כמאמר המשנה [אבות פ"ו מ"א] ומיופייה ונופיה,
לדברים הרבה: מהתרפקות על גאולתה ומכאב על חורבנה ,מכמיהה
"העולם היה כדאי לו ,היה חבר והיה אהוב ,אהב את לבניינה ומלשקוד על דלתותיה,
הבריות ,שימח את הבריות ושימח את המקום ,התרחק
מן החטא והיה צנוע וארך רוח ,מחל על עלבונו ,והיה וכן הלאה והלאה ,עד למען תספרו לדור אחרון,
כי זה היה האיש שניהלנו על מי מנוחות באור יום
לבוש ענוה ויראה ,וכו"'. ובחשכת ליל ,בחום קיץ ובקור חורף ,בעתות שלום
מטבע הדברים ,סיפור חיים של "יושבי אוהל" שכל
חייהם סביב עמל התורה שאין בלתה ,נעדרת סממן ובסערת מלחמה.
דרמטי .נהפוך הוא ,זו הזכות שנפלה בחלקם של תלמידי חוברת זו המוחזקת בידכם ,גוונים רבים לה .יש
חכמים ,אלו המקבלים עליהם עול תורה שמעבירים שיראו אותה כדפי זיכרונות ותו לא ,יש שישמעו בה את
מהם עול דרך ארץ ,וכל ימיהם מתנהלים על מי מנוחות, המיית הגעגועים לעבר ,יש שיתרפקו על המעשיות ויש
בשלווה ורגיעה ,לה מייחלת האנושות כולה. שיעלעלו בתמונות -וגם זה טוב וראוי.
לא ויתרנו על נקודות ומרכאות ,סימני קריאה [של אך ישנם שייקחו עמם ואל לבם את התוכן והרוח.
התפעלות] ומעבר לשורה חדשה ,תמונות וכיתובים גם אם מידי פעם מתפרסמים מאמרים ,חוברות ואף
ספרים על דמות יקרה שהולכת מעמנו ,וראוי שכך,
ותיאורים עזים. עדיין ,ולמרות זאת ,מובטח למי שיתלווה אלינו למסע
הכותב בדמע ,בנו יהושע
|3
מעץ עם שורשים עמוקים ואיתנים של דורות רצופים רבי ירוחם זצ"ל ממיר
הדבוקים בתורה -שיגיעתו ודבקותו של ענף היוצא קבל מבחור בישיבתו הזמנה לחתונתו.
ממנו" ,בכוחו" להעפיל לצמרת העץ ולהגיע להישגים בהזמנה ,הופיעה כמקובל באותם ימים,
מופלגים מכוח יגיעת אבותיו שלא פסקה מהם ישיבה.
"רשימת ייחוס" של החתן.
ויצא חוטר מגזע התפלא ר' ירוחם על נוהג זה וחשב:
אבא ז"ל ,נולד בכ"ג חשון תרפ"ז ,בעיר "ממל"
שבליטא ,לאביו ,הגה"צ רבי אפרים מיכאל גרבר זצ"ל, "מה תועלת ברשימה זו" ?
שהיה איש צנוע ומעלי ,תלמיד חכם ושקדן גדול, בשולי ההזמנה כתב רבי ירוחם:
מתלמידי החפץ חיים והסבא מקעלם[ .רבי אפרים מיכאל,
[מופיע בדעת תורה ,במדבר]
כיהן כרב בעיר ערזויליק ,חיבר ספר בשם "הגיון התלמוד" על
מסכת ברכות ,היה ממייסדי הכולל בתל אביב והיה לו חלק "אחרי התבוננות ,הבנתי שזאת תהילת ישראל
חשוב בייסוד מפעל אוצר הפוסקים ,מיסודו של הגרי"א הרצוג ותפארתם לשמור ולפרסם ייחוס המשפחות ...וזה
זצ"ל] .ולאמו ,מרת באשע פייגע ע"ה בת רבי יהושע זליג סוד השראת השכינה שאינה שורה אלא על משפחות
תרשיש זצ"ל (המכונה הצדיק מקעלעם) שהיה גיסו של
רבי יוסף יוזל הורוויץ זצ"ל (הסבא מנובהרדוק) ומחבר מיוחסות שבישראל"
מעלה גדולה יש בייחוס ובהשתייכות לדורות של
הספר "עין תרשיש" (על יורה דעה). תלמידי חכמים .וכדברי הגמ' [ב"מ דף פ"ה ע"א] בשם
רבי יוחנן:
"כל שהוא תלמיד חכם ,ובנו תלמיד חכם ,ובן בנו
תלמיד חכם ,שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם".
מעירים ומאירים המפרשים שם" :וכי תורה ניתנת
בירושה" ?...
אלא ,אומר רבי ירוחם ,כח סגולי יש לו לענף היוצא
|4
התלמוד" בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים ,שבת העיירה ממל ,ליטא
תחכמוני העוסקים בלימוד התורה ,ולהוציא חיבורים ["שער" לחוף הים הבלטי] תרע"א
מורי צדק בים התלמוד בשימוש חכמים ,בדקדוק עיר גבול .שימשה כנמל לליטא,
חברים ובפלפול התלמידים ,והרציתי דברים בפניהם,
והוטבו בעיניהם ונתנו עוז בלבי להוציא את ראשית ממל סופחה על ידי גרמניה
הנאצית בתרצ"ט ()1939
אוני לאור עולם.
בהמשך הוא מוסיף: ורוב תושביה היהודים – נרצחו
וב"ה שזיכני ברוב חסדו להתגדל על פלגי תורה מעודי או ברחו.
ועד היום ,כי אבי מורי הרה"ג המופלג בתו"י מוהר"ר
משה יהושע גערבער שליט"א חנכני וגדלני על מבועי יש בנותן טעם להרחיב מעט את היריעה על גדלותו
התורה ,והוא השפיע עלי משקידתו בתורה ,ומעשי של אביו ,רבי אפרים מיכאל זצ"ל.
אבות סימן לבנים ,כי מראותי את רוב מסירותו של
אבי מורי שליט"א לתורה הגעתי עד הלום ,להסתופף כשהגיע לירושלים ,נתקבל מיד כחבר במכון הר"י
פישל ,שם למד עם ת"ח מופלגים והתמסר כל כולו
בצילה של תורה. ללימוד .בתרצ"ו הוציא לאור את ספרו 'הגיון התלמוד'
ועוד ,הוא כותב שם:
וניתוסף לי משנה תודה על ידי חותני הרב הגאון על מסכת ברכות.
הצדיק המפורסם ר' זעליג תרשיש שליט"א שהשפיע בהקדמתו לספרו "הגיון התלמוד" הוא פותח:
עלי מרוחי פי שנים בהבנת התוה"ק בפלפול ובדרכי "במשך כמה שנים כיהנתי כרב בכמה עיירות בליטא.
הלימוד וההסבר ,ואני תפילה להשי"ת שיאריך ה' ימיהם מסרתי שיעורים רבים במסכתות התלמוד ואספתי
ושנותיהם ויזכני לאורך ימים ליהנות מזיו תורתם של כללים והקדמות על רוב מסכתות הש"ס ,ובפרט זיכני
השי"ת ברוב חסדו להסתופף בצל חבורא קדישתא
|5 בעלי תריסין ובעלי פלפול בישיבת "המכון לדרישת
שורשי משפחת תרשיש מר אבא וחותני שיחיו ,ולעלות מעלה מעלה על במותי
אביו של הצדיק ר' יהושע זעליג תרשיש סג"ל מקלם, התורה ולשמח לב הורים ומורים.
היה ר' ישעיה ביניש תרשיש [הלוי] סג"ל זצ"ל .שנולד
והוא מסיים את הקדמתו המאלפת:
בשנת תקפ"ט בעיר פסליא שבליטא. ואני תפילה שיעזרני ה' לעבד ולשכלל את יתר עבודתי
מקובל במשפחה שמשפ' תרשיש היא משפחת על יתר מסכתות הש"ס ולהוציאן לאור בעזר השי"ת .
לוויה ,בן אחר בן עד בני קורח ,בן יצהר ,בן קהת ,בן לוי. לצערנו ,לא זכה הוא ,ולא זכינו אנו להתבשם מתורתו
שורשה של המשפחה הוא מעיר הסמוכה לדווינסק. בחיבורו על יתר מסכתות הש"ס ,כי נלקח מעמנו בחטף
בימיו של הילד ישעיה בייניש הנ"ל[ ,לפני מאתיים שנה] לאחר שמונה שנים מסיום ספרו זה ,בכ"ד מנחם אב
ריחפה ברוסיה גזירת הקנטוניסטים של הצר ניקולאי
הראשון ,שגייס לצבאו גם ילדים יהודים בני 12לשמד, תש"ד.
ישעיה בייניש ניצל מגזירה זו תמורת תשלום מס שנתן
העיירה ערלזוויק .צילום משנת תרע"ט( ,לאחר מלה"ע הראשונה)
אביו לרשויות ופטרוהו מחובת גיוס. מימין -בתים בעיירה ,משמאל -בית כנסת.
כשהגיע לגיל 14נשא ישעיה בייניש אישה ,וכבר אז
ניכר בגאונותו .הוא התברך בכישרון רב וידע מסכתות |6
רבות .בלילות שבת חזר על מסכתות אלו בע"פ כדי לא
להשתמש לאור המנורה.
כשהיה ישעיה בייניש אברך צעיר ,חלה מאד והגיע
לסכנת חיים ממשית( .רופאים-כמעט ולא היו אז) לימים
סיפר ,שאמו [המנוחה] באה אליו בחלומו ואמרה לו ,שאם
יקבל על עצמו לעשות מצוה אחת בשלמותה -ירפא
בשם ר' זעליג תרשיש שניאות לשידוך .חודשים אחדים ממחלתו .בחלומו ,קיבל על עצמו שכשיגיע לשנתו
אחר פטירת אביו של ר' יוסף יוזל ,חגגו בקורטביאן החמישים ילך לבית מדרשו של הגאון מווילנא וישב
שמחה כפולה ,את חתונת בת הרב והכתרתו של הרב שם על התורה ועל העבודה עם עשרה תלמידי חכמים
החדש כאחד"... עד סוף ימיו ,ואכן ,כך עשה.
משנתו החמישים [תרל"ט] ישב ולמד ר' ישעיה בייניש
"החפץ חיים של ליטא"
ר' יהושע זעליג התפרסם כתלמיד חכם גדול .הוא ב"קלויז" [בית הכנסת] של הגאון מווילנא,
במשך 33שנים עד לפטירתו בתרע"ב בגיל .83
חיבר כמה ספרים.
לספרו" :עין תרשיש" שהו"ל באדר תרצ"ז ,כותב דער קעלעמר צדיק [הצדיק מקעלם]
מרן הגה"צ ר' איסר זלמן מלצר הסכמה נלהבת לספר רבי יהושע זליג תרשיש סג"ל נולד לאביו ר' ישעיה
בייניש בשנת תרי"ט ,כבר בבחרותו היה גדול בתורה
כדלהלן: וביראה ,ובשל כך זכה שהסבא מנובהרדוק רבי יוסף יוזל
הורביץ זצ"ל ,דבר בו נכבדות כחתן לאחותו מרים יענטא.
ב"ה יום י"ז לחודש אדר שנת תרצ"ז
ראיתי את ספרו של כבוד הרב הגאון הצדיק מו"ה הרב דב כ"ץ בספרו תנועת המוסר כותב:
יהושע זעליג תרשיש (שליט"א) מקעלם ,שהיה רב "בשנת תרמ"א כשנפטר אביו של ר' יוסף יוזל הורביץ,
בכמה קהילות ועכשיו מושבו בפעיה"ק אשר קראו הציעו לרבי יוסף יוזל למלא את מקום אביו ברבנות
בשם "עין תרשיש" חידושים על יו"ד .ועיינתי בספר בעיירה קורטביאן ,ואולם ,ר' יוסף דאג לאחותו שנותרה
ומאד נהניתי מדבריו העמוקים והרחבים והיות יתומה צעירה ,ותר אחר חתן תלמיד חכם שיישאנה
שהאי גברא רבא שנתפרסם בצדקתו וחסידות לא ושימלא הוא את מקום אביו ברבנות בקורטביאן .הזדמן
נתפרסם בעוצם גדלו בתורה שהוא גאון מובהק לו בהשגחה פרטית ,בחור מפורסם בתורה וביראה
|7
כל ימיו הלך בפרישות והתעלה במעלת היראה מחדש בהרחבה גדולה ומיישב קושיות גדולי
והמידות בדרגות גבהות מאד. האחרונים בדברים ישרים ואמיתיים וכבר חיבר
תשע שנים כיהן כרב בקורטוביאן וכשנתיים שימש ספר עין תרשישי חידושים על הש"ס וחו"מ
כר"מ בישיבת ברדיצ'ר מיסודו של ר' יוסף יוזל .בשאר אשר לזה הנני פונה אל כל מוקירי תורה שיכירו
שנותיו ישב על התורה ועל העבודה בערים סלבודקא להוקיר את ספרו יקר הערך ויקבלו אותו בכבוד
שמלבד שהוא זכות להיות ותומכיו יתברכו בכל
וקעלם.
התפרסם בכל הסביבה כקדוש ,וכשעבר בשוק חותמי ברכות
מעוטר בטלית ותפילין ,גם הגויים פינו לו מקום באמרם: כדברי הבא עה"ח יו"ש הנ"ל.
"פנו דרך שהרבין הקדוש עובר כאן". נאם ,איסר זלמן מלצר
אנשי העיירה ספרו ,שהייתה למשפחתו של ר' זעליג,
פרה ,ונהגו הנוכרים להוביל אותה לשדותיהם כדי להכריח ביראתו ובקנאותו ,ישב כל היום עטור בטלית
את ר' זעליג לעבור בשדותיהם בדרכו להשיבה לביתו, ובתפילין .תפילתו הייתה בלהט אש קודש ובדבקות
אמונה הייתה להם ,שבמקום שהצדיק יפסע -תצמח עצומה .פעל רבות למען שמירת התורה ,השבת וחיזוק
היהדות .קינא את קנאת ה' ולא חת מפני איש בתוכחותיו
התבואה יפה!"...
למען כבוד שמים.
אלומת אור על העיירה קעלם עמד בניסיונות גדולים במסירות נפש ,עסק רבות
קעלם ,הייתה עיירה יהודית טיפוסית בליטא .תושבי במעשי חסד מופלאים ,עניו גדול היה ,וכשהתקיימה
העיירה התגוררו בצריפים פשוטים .את המים לשתייה חתונה בעיירה של בני עניים הוא היה המחותן הראשון!...
מרוב ענוותנותו לא רצה לפסוק שאלות ,אך בכל
ולשאר צרכי הבית היו שואבים מהבאר.
זאת בשאלות חמורות ומורכבות יותר ,פסק.
|8
עוף ובשר ,גם בשבת .אלו שרכשו לעצמם לחם לבן במרכז הבית ,עמד תנור גדול ששימש לבישול
לכבוד שבת קודש ,נחשבו בעיירה כעשירים... ולחימום בימי החורף הקרים .רחובות קלם לא היו
סלולים .לוחות עץ ,שהונחו זה לצד זה שימשו כמדרכות.
היהודים בקעלם ,התפרנסו ממסחר זעיר .ממכירת
בגדים ,נעליים או כלי בית קטנים .כמו כן ,היו בהם כמה העיירה קלם.
חנוונים אשר חלשו על כמה חנויות מזון קטנות ,ארבעה מבט כללי.
קצביים ,שלושה אופים ,שני נגרים ,ושני חייטים ,זגג
צילומים משנת תרע"א.
וצבעי אחד ,ששירתו בעיקר את הקהילה היהודית.
במרכז העיירה עמדו ארבעה מבנים גדולים .בית
העיירה תרע"א. הכנסת 'שול הויף' לתושבי העיירה .מבנה נוסף ששימש
בית טיפוסי לתקופה לישיבת 'אור תורה' לצעירים( ,בנין התלמוד תורה של קלם)
בית כנסת נוסף לימות הקיץ [היה בנוי מעץ וכונה 'די זומער
דקדוק המצוות וההקפדה על גדרי הצניעות תפסו דיגע ,שול'] ובית הכנסת נוסף שנקרא בשם 'די קלויז'.
מקום של כבוד בקעלם .כל בני העיירה התייחסו בכבוד
לתלמידי חכמים .אפילו המשחקים בהם שחקו ילדי העיירה תרע"א.
בית התלמוד תורה
קעלם היו לקוחים מעולמה של תורה.
לדוגמא ,ילדים קטנים היו רצים לנחל ,מצמידים את יהודי קלם היו עניים מרודים .אחים ואחיות נעלו זוג
אוזניהם לקרקע ,ובשומעם את קול המים הזורמים היו נעליים אחד לסירוגין .משפחות רבות בעיירה לא טעמו
צועקים שהם שומעים את קורח ועדתו...
|9
קלם ,כיום עיר. הרב זלמן סנדר קרמרמן שליט"א ,בנו של רבי אליהו
צילום משנת תשע"א[ ,מאה שנה אחרי] קרמרמן -ראש ישיבת 'אור תורה' בקעלם ומח"ס 'זיכרון
בתמונות :מימין :נראים בתי העיר ומשמאל :בנין העירייה. אליהו' ,העיד :החל מתשעה באב ועד אחר הימים
הנוראים -הורגש שינוי באוויר ,ואימת הדין נראתה
ר' שמשון דינין ז"ל [בני ברק ,תשמ"ח] סיפר ,שחודשים על פני הכל .אפילו ילדים קטנים דיברו בשקט ,ודי היה
אחדים לפני שר' יהושע זעליג עלה לארץ ,חלה. להזכיר לילד שלא התנהג כראוי או שהרעיש יתר על
היו מבני הישיבה [והוא ביניהם] שטפלו וסעדו אותו המידה את המילה 'אלול' -בכדי להשתיקו.
בתורנות בימי השבוע בביתו .חולשתו הייתה כל כך
גדולה ,שלא יכל להכניס לפיו כל מאכל ושתייה עד גם הרב בן ציון לאפיאן [בנו של רבי אליה' לאפיאן זצ"ל]
שהוזקקו התלמידים לטפטף לפיו מעט מים להחזיק סיפר ,שבהיותו ילד -יצא פעם אחת לרחובה של עיר.
נשמתו בו ,עם התגברות מחלתו ,כמעט לא נע ולא זע היה זה ב 'יום השוק' בעיירה .תוך כדי טיולו בשוק,
נתקל במשא ומתן עסקי בין יהודי לשני גויים ,והנה הוא
מתת תזונה וחולשה עצומה. רואה כי אחד הגויים מתלבט אם לגמור את העסקה
עם היהודי אם לאו ,ומתייעץ עם חברו בדבר נאמנות
היהודי .כשהטה את אזנו ,שמע את החבר עונה" :אין לך
מה לדאוג ...עתה אצל היהודים החודש הנקרא 'אלול',
וב'אלול' -היהודים מדקדקים יותר מכל השנה!"...
קלם .תרע"א.
קבוצה מתלמידי הישיבה
| 10
רבי יהושע זעליג חיבב מאד את ארץ ישראל ובסוף באחת מן השבתות ,חשו התלמידים שקצו קרב.
ימיו בתרצ"ג ,עלה והתיישב בירושלים עיר הקודש. הגיע תורו ,סיפר ,להיות עם ר' זעליג בעת סעודה
נפטר בשיבה טובה ,ביו"ט ראשון של סוכות בשנת ת"ש שלישית .כשנכנס לחדרו ,לחש ר' שמשון באזנו של
ומנוחתו כבוד במרומי הר הזיתים. רבי זעליג ,שעתה ,הוא זמן של סעודה שלישית.
לפתע ,ללא כל הכנה מוקדמת ,בעודו נבהל מהמחזה,
המצבה על קברו. התיישב רבי זעליג על המיטה ,מול עיניו המשתאות
עליה נכתב: של ר' שמשון הנ"ל ,וביקש" :הבא לי לחם משנה וספל
פ"נ ,האי גברא רבא ,חסידא לנטילת ידיים" .לתדהמתו ,כיצד גוף חלוש כל כך ,כרבי
ופרישא ,הרב הגאון הצדיק זעליג שהיה מוטל עד עתה כאבן שאין לה הופכים ,נוטל
מוה"ר יהושע זליק בהרב ר'
ישעיה בנימין הלוי תרשיש זצ"ל ידיו .מברך המוציא וטועם כזית מן החלה.
אשר השיב רבים לאלוקיו עד היום[ ,בשנת תשמ"ח] סיפר ,למרות שעברו מאז
במאמריו הק' שיצאו מלבו למעלה משישים שנה ,אוחז בו צמרמורת כשמספר זאת.
הטהור. ראוי לציין ,שהחל מאותה סעודה שלישית ,התאושש
בהדרגה ר' יהושע זליג ,לבסוף הבריא ואף זכה ועלה
במוצאי החג ,בעת ההספד שנשא עליו הגאון
מחרקוב[ ,רבי אברהם ישראל משה סלומון זצ"ל] אמר: לארץ.
שבכל הנהגותיו של רבי יהושע זעליג היה חסיד ופרוש לימים ,אישר ר' יהושע זליג את המעשה והוסיף
כאחד מחסידי הראשונים וכל אחד שהיה רואה את רבי לספר ,שבאותה שעה ,עת רעווא דרעוין ,עלתה בלבו
זעליג בתפלתו שהתפלל בכל כוחו ונפשו בהתפשטות מחשבה ,אולי ,זו המצווה האחרונה שלו בחיי חיותו וזו
הזדמנות לקיימה אין בלתה ,ומחשבה זו ניערה אותו
הגשמיות ממש ,התפעל מאוד.
מכבלי החומר העכור.
| 11
אשת חבר ,הרבנית הצדקת מרים יענטא ע"ה עוד סיפר ,ששמע מהצדיק רבי שלמה בלאך זצ"ל
מרים יענטא ,הייתה בתו של רבי שלמה זלמן הורביץ, [מגדולי תלמידי החפץ חיים] שאמר עליו ,שלבו של רבי יהושע
רבה של קורטוביאן ששימש ברבנות זו כעשרים שנה, זעליג על צרת ישראל היה כאוב מאוד עד שביטא בפניו
את צערו ,שלעיתים ,אין בו כח לסיים תפלת והוא רחום
ואחותו של רבי יוסף יוזל הורביץ [הסבא מנובהרדוק]. בשני וחמישי מגודל הצער הנוגע עד נשמתו ומטעם
ישנה מסורת העוברת במשפחה ,שבמשך י"ח דורות זה ,גם אינו הולך לתפילה בכותל המערבי ,פן לא יוכל
ולמעלה ,שמשו ממשפחה זו ,כולם ,כרבנים בקהילות,
לשוב חזרה לביתו מגודל מרירות לבו …
זה אחר זה.
אביה ,ידוע היה בצדקותו ובפרישותו. קעלם ,קיץ תרפ"ב
בגודל זהירותו מחשש לשעטנז ,לא לבש בגד פשתן רבי יהושע זעליג תרשיש זצ"ל.
חסיד ופרוש מחסידי הראשונים...
כל ימיו. וכל מי שזכה וראה את רבי
התפרסם כשקדן עצום ,מעולם לא יצא מתחומי זעליג שהתפלל בכל כוחו ונפשו
העיירה ,וחוץ מענייני בית המדרש לא היה מעורב בשום בהתפשטות הגשמיות ממש,
דבר .בפטירתו ,כשהספידו בנו ,רבי יוסף יוזל ,אמר
עליו ,שלא הכיר צורת מטבע ,חוץ ממטבע של שלושה התפעל מאוד...
קופיקות שהיה משלם במקווה בערב שבת ,וממעשה נפטר בליל חג סוכות ת"ש ,ומנוחתו
שהיה ,שנתן מטבע של חצי רובל [שערכו היה רב] ,לבלן... כבוד בחלקת יוצאי אמריקה
וכשתמה הבלן על ערך המטבע שנתן לו ,ענה לו ר' שלמה
זלמן" :כל ערב שבת אני נותן לך מטבע ,ומה בכך אם במרומי הר הזיתים.
בתמונה :משנת תרפ"ב ,נראה
הוא בצבע לבן (כסף) או צהוב (נחושת) שופך שיח לפני קונו בחלקת יער
הסמוכה לעיירה קעלם וסביבו תלמידים ואנשים מבני העיירה
המביטים בו בהשתאות.
| 12
בערפל .לאור זאת[ ,ועם עליית מפלגת הנאצים לשלטון] עד כדי כך לא הבחין ר' שלמה זלמן בין ערכי
החליטו הוריו ,באביב תרצ"ב לעזוב הכול ולעלות לארץ. המטבעות.
כהכנה לעלייתם של בני המשפחה עלה האב ר'
אפרים מיכאל ,לפניהם ,לבדו ,כשבדעתו להעלות את בת שש עשרה הייתה מרים יענטא כשנישאה לר'
בני המשפחה אחריו .הייתה זו מסירות והקרבה עצומה זעליג בשנת תרמ"א[ .הייתה זו תקופה סוערת ליהודים .אירעו
מצדו ,עד כדי שיהודי העיירה תמהו כיצד עוזב הרב בה פרעות ופוגרומים ,ורבים מהיהודים חיפשו דרך מילוט] .על
משפחה ורבנות ,משרה וקהילה ומבכר עלייה לארץ, צניעותה היתרה העידו בני ביתה שהייתה מקפידה ביותר
אך לנוכח המצב הנ"ל ,בכאב ורגשות מעורבים עזב שלא יראו קורות ביתה את שערות ראשה .בשנת תרצ"ג
הרב את משפחתו ובני קהילתו ולאחר נסיעה ארוכה עלתה ארצה עם בעלה רבי יהושע זעליג והתיישבו
בירושלים בשכנות לבתם באשע פייגא גרבר ,מרים
ומייגעת הגיע בשלהי קיץ תרצ"ב לארץ.
יענטא נפטרה בר"ח אדר ב' ת"ש.
ילדות
הורי האבא זצ"ל. תקופת ילדותו של אבא זצ"ל ,בין שתי מלחמות
רבי אפרים מיכאל ומרת באשע פייגא [בתיה] זצ"ל.
העולם ,אופיינה בקשיים רבים.
| 13 מלבד אסון פרטי במשפחתם ,שאחיו [בן החמש] נכווה
קשות ונפטר מפצעיו ,מצבם הכלכלי של יהודי ליטא
העניים[ ,שהתעמולה הנאצית האנטישמית חדרה גם לשם] ,היה
גרוע מאוד .הליטאים הצרו את זכויותיהם ובד בבד גם
החלו ביהודים פגיעות פיזיות .כמו כן ,נגע ההשכלה
פשה בעיירות ועתידם הרוחני של ילדי ליטא היה לוט
[ירושלים וסביבותיה סבלו מפעולות טרור של ערבים .מעשי הרצח בארץ חמדת אבות
הפכו למעשה יום יום] וכלכליים [השלטת משטר צנע על ידי למעלה משנה ,לאחר עליית האב ,עלו ,אבא זצ"ל
הבריטים] ופרנסה – אין. [בהיותו בן שש] עם אמו ,אחיו ואחותו לארץ.
באין ברירה ,ולאחר התלבטויות שבועות ארוכים הם נסעו בדרכים
קשות שנמשכו כמעט שש שנים ,החליטו שונות ,מליטא דרך גרמניה עד שהגיעו
הוריו לשוב לליטא ,לארץ מכורתם. לאיטליה.
לעיירה... לימים ,ספר ,שאמו חששה מאוד
באביב תרצ"ט ,פנה רבי אפרים לרדת מהרכבת ,בשעה שחנתה בתחנת
ובתיה ,בשאלה לרב בענגיס [שכיהן כראב"ד המעבר בגרמניה ,מפחד האנטישמיות
העדה החרדית בירושלים] שמא בשל המצב שניבטה מעיני העוברים ושבים ברציף...
הביטחוני והכלכלי הקשה ,ופרנסתם בעל "לפלגות ראובן" מאיטליה ,הפליגה האנייה בדרכה
הדחוקה מאוד עליו לשוב לליטא ,לכהן רבי זליג ראובן בענגיס לארץ ובתום הפלגה בת חמשה ימים
שוב כרב בעיירה ? מתלמידי הנצי"ב [שכינהו ש"ס חי] ורבי עגנה האנייה ארץ.
ענה לו הרב בענגיס: חיים הלוי סולובייצ'יק. באלול תרצ"ג התאחדה המשפחה
"אם אתה רוצה לשוב – שוב מיד ,כי בירושלים ,כשהם מקיימם בגופם "פת
בעוד חודשים ספורים תפרוץ מלחמה הוסמך לרבנות ע"י הנצי"ב ורבי יצחק במלח תאכל ומים במשורה תשתה"...
באירופה ולא ניתן יהיה לשוב". אלחנן ספקטור
בתרח"צ עלה לארץ.
מונה לגאב"ד העדה החרדית [לאחר
פטירת הרב דושינסקי בתשרי תש"ט]
עד לפטירתו בי"ז סיוון תשי"ג
לאחר ששמע ר' אפרים את תשובת ארץ ישראל נקנית בייסורים
הרב ,הוסיף ואמר לרב ,שגם אחד הילדים [אבא ז"ל] רוצה ערב מלחמת העולם השנייה[ ,תקופת המנדט הבריטי
מאוד להישאר כאן ,ואף קרע את הפספורטים [דרכונים] -ולאחריה] התמודדה המשפחה עם קשיים ביטחוניים
| 14
שנותיו .האסון העיב על משפחתם מאוד ,כילדים של בני הבית...
צעירים ,נותרו עם אמם האלמנה באותם ימים חשוכים, אם כך ,השיב הרב על אתר ,עליכם להישאר,
ללא תמיכה וללא משענת. "ניתנה נבואה לקטנים" ...הוסיף ואמר.
וכפי שאמר הרב בענגיס זצ"ל [וראה ,ברוחו הטהורה],
בבחרותו ,למד בישיבת חברון .מהבית ,הביא אתו כך היה .עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בי"ז אלול
הרגלי נימוסין .בסיומן של ארוחות האוכל היה כהרגלו תרצ"ט [ארבעה חודשים אחר כך] פרצה מלחמת העולם
בבית ,משיב בעקביות את כלי ההגשה חזרה למטבח.
כשראתה הטבחית את מנהגו יוצא הדופן ,של הבחור, השנייה ,וחייהם נתנו להם לשלל.
מצאו חן בעיניה הליכותיו ונימוסו ,וכהכרת הטוב הייתה
גם במעלליו יתנכר נער
מספקת לו מידי פעם ,מנה נוספת... לא נותרו לנו הרבה פרטים על תקופת ילדותו.
כבחור יתום ,שהפרוטה לא הייתה מצויה בביתם, כשהיה בן ,11למד אצל המלמד הנודע כתלמיד
הייתה זו הצלת נפשות כפשוטו .לימים ,שח ,שמנות חכם גדול ,ר' יהודה כהן [אביו של ראש ישיבת חברון ר' אהרן
נוספות אלו לעיתים החיו את נפשו ,הם רעבו ללחם
כהן זצ"ל ,שהיה מכונה בפי הבריות" :הרוסישער"]
כפשוטו...
לאחר תקופה ,ספר אבא זצ"ל, בנערותו ,למד בישיבת תפארת צבי.
שלא נתקררה דעתה של הטבחית, בדברי הספד שכתב לאחר פטירת אביו ,מעיד אבא
ובצעד נדיר מצידה ,החלה גם להציע זצ"ל על עצמו ,שבנערותם ,למדו הוא ואחיו ר' יוסף
לו שידוכים ...והגדילה לעשות בהציעה שליט"א עם אביו משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות
הערב המאוחרות ,בערבי פסחים ורגלים ,בשבתות
את האמא שתחי' לאוי"ט
ובמועדים כבכל ימות השנה.
ירושלים .אלול תשי"א בקיץ תש"ד ,נפטר עליו בפתאומיות ,אביו ,במיטב
אבא ז"ל ,בתמונת פספורט
| 15
להקים בה את הישיבה ,בגלל הניגוד בין היישוב החדש לישוב ישיבת חברון "כנסת ישראל" ,יומן מסע.
הישן והמחלוקת שבין הגראי"ה קוק לקנאי ירושלים. הישיבה הוקמה בשנת תרל"ז בסלובודקה [פרבר של קובנה
לבסוף הוחלט לבחור בעיר חברון ,שבה היה חשש קטן יותר בליטא].
שהשפעות מן החוץ יפריעו לתלמידי הישיבה .חברון נבחרה גם בתחילת שנת תרפ"ד ,הוצא צו על ידי הממשלה הליטאית שחייב
כדי לחזק את הקהילה היהודית בעיר את תלמידי הישיבה בגיוס לצבא,
שהידלדלה מאד. או לחלופין להנהיג בה לימודי חול.
באלול תרפ"ד ,נפתחה הישיבה ראשי הישיבה חששו מהיוזמה
בחברון בראשות הרב יחזקאל סרנא. הממשלתית והחליטו לעלות
בתחילה הגיעו רק עשרה תלמידים לארץ ישראל.
לחברון ,אך שנה אחר-כך בתרפ"ה כדי להכין את עליית הישיבה,
הצטרפו לישיבה תלמידים רבים נשלחו לארץ ישראל בחשאי הרב
שהתגוררו בארץ ישראל. יחזקאל סרנא ,חתנו של הרב
ראוי לציין שבישיבת בחברון לא נהגו אפשטיין ולימים ראש הישיבה,
תקופות "בין הזמנים" המקובלות לחפש מקום היכול להתאים
כיום ,ובחודשים תשרי ואב התקיימו לישיבה.
הלימודים כסדרם .חמש שנים שכנה בתמונות העליונות -מימין :הישיבה בסלובודקה [תרל"ז – הרב סרנא סיפר על הטעמים
הישיבה בחברון .לאחר מאורעות תרפ"ד] ומשמאל :בעיר חברון[ .תרפ"ד – תרפ"ט] לבחירה בעיר חברון:
תרפ"ט שבהם נהרגו חלק מתלמידי
הישיבה ,עברה הישיבה לשכונת למטה -משמאל :בירושלים ,בשכונת גאולה [תרצ"ט -תשל"ו] "כשבאתי לארץ ישראל התלבטתי
מימין :ובמשכנה הנוכחי בשכונת גבעת מרדכי היכן לייסד את הישיבה.
כרם בירושלים ובתרצ"ט נחנך היכל נועצתי בגאון רבי יצחק ירוחם
הישיבה החדש בשכונת גאולה. דיסקין זצ"ל ,שקרא לי לחדרו ואמר' :באתם לקבוע ישיבה,
בתש"כ (עשרים ואחת שנה מעלותה לירושלים) ,מנתה הישיבה תעשו כרצונכם הטוב' ,אך הבנתי מדבריו ,שירושלים אינה נוחה
כמאתיים וחמישים בחורים והבניין בשכונת גאולה נעשה צר
| 16
בחתונתם שנערכה בצניעות אופיינית ,בחצר ת"ת מלהכיל .לצורך כך תוכננה הקמת קרייה לישיבה ,שתכיל בית
יבנה ,השתתפו ראשי ישיבות וגדולי תורה ,כרבי איסר מדרש ,פנימיה לבחורים ודירות לצוות.
זלמן מלצר ורבי אליעזר יהודה פינקל ,רבי אריה לוין
ורבי יחזקאל סרנא ,הרב מפוניבז' ,רבי חיים שמואלביץ בתשכ"ב ,הונחה אבן הפינה בשכונת גבעת מרדכי והוחל בבניית
ורבי שלמה זלמן אויערבאך .אנשים גדולים אלו ,הגיעו המבנה החדש.
באופן מיוחד לשמח את החתן ,אבא זצ"ל ,כבן לאביו
בתשל"ו עברה הישיבה לשכונת גבעת מרדכי שם היא שוכנת
[המנוח] שהיה אחד מיוחד מבני חבורתם. עד היום.
ירושלים .י"א כסלו תשי"ג בהגיעו לפרקו בכסלו תשי"ג ,נישא לאמנו היקרה
בחופה ,החשמל עדיין זרם... שתחי' עמו"ש מרת רחל עמו"ש בת ר' מרדכי יצחק
"הצלמוניה" [כפי שנקראה אז] קורלנדסקי זצ"ל שהיה מנקיי הדעת בירושלים
פעלה רק עם חיבור לחשמל.
לאחר החופה ,משהפסיק וממשכימי קום.
זרם החשמל -שוב לא צולמו
בחתונתם תמונות נוספות... ירושלים .ער"ח אייר
תשי"ב
חמיו וחמותו,
רבי מרדכי יצחק ומרת יום לאחר אירוסיו עם אמא
בלומה קורלנדסקי שתחי' לאוי"ט.
זצ"ל.
בעבר ,כמעט ולא היו
| 17 מצלמות לאנשים פרטיים,
כיון שכך ,מצטלמים
בסטודיו של הצלם...
במכתב לנדיבים שכתב הרב הילמן בשנת תרצ"ט הוא כותב חיי צניעות והסתפקות במועט
על מעלת הכולל: מיד לאחר נישואיו הצטרף אבא לחבורת הלומדים
בכולל "אהל תורה" בראשותו של רבי אהרן ביאלסטוצקי.
"מי הם הנושאים דגל התורה... עלה והתעלה בין חבורת תלמידי החכמים שם למרות
הם הם גיבורי הרוח במחנה ישראל שממיתים עצמם לעינינו שהדחקות העיקה ,היא לא ניכרה על פניו כלל .תמיד
במבחר שנותיהם להקים עולה של תורה שלא תישכח... הייתה "צהלתו בפניו".
כי מן הישיבות יתגדלו רבני ישראל נושאי אבוקות התורה .כן יעיד
הניסיון כי אף אלו המצוינים בישיבות ...לא ישיגו אורחות חיים... ירושלים .שערי חסד .כולל "אוהל תורה"
תיכף אחרי חתונתם ,ולכן מצאו גאוני וחכמי הדור העבר כי חוב נוסד בשנת תר"צ על ידי רבי איסר זלמן מלצר והרב משה מרדכי
קדוש ...לבצר עמדתם עדי ישיגו מקום לנהל צאן מרעיתם... אפשטיין.
ואם חלילה לא ימצאו תומכים וסועדים בין הפרקים האלו ,אז לא בשנים הראשונות שכן הכולל בשכונת
די אשר הם מוט יתמוטטו עם תורתם ...כי אם גם היושבים עוד כרם בירושלים .בתרצ"ד עלה הרב שמואל
בחצרות הישיבות יתחשבו עם עתידם יצחק הילמן מבריטניה לארץ ישראל
והשתקע בשכונת רחביה ירושלים .עם
הבלתי מזהיר"... בואו נטל את הכולל תחת חסותו ועמד
בראשו .הוא העביר את משכנו בסמוך
"אוהל תורה" היה אחד מכוללי האברכים למקום מגוריו .בראש הכולל עמדו הרב
הראשונים במתכונת ה"כוללים" בני אהרן ביאלוסטוצקי ,הרב אפרים זאב גרבוז
זמננו. והרב אשר סנדומירסקי.
עקב הביקוש להתקבל בשעריו התקבלו
רק אברכים מובחרים ,רובם בוגרי ישיבת | 18
חברון ויוצאי ישיבות ליטא שעלו לארץ
ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם
השנייה.
ירושלים .יום שלישי, הלימודים בכולל כללו שיעורים קבועים בסדר חושן משפט ואבן
ט' טבת תשי"ד העזר ,והם התנהלו תחת פיקוחו של הרב [הראשי לישראל] יצחק
"אמי תיהנה כשתראה אותו גם אייזיק הלוי הרצוג ,שהיה חתנו של הרב הילמן .הרב הרצוג מעיד
על ידיי"... על חברי הכולל" :אברכים גדולים ,מצוינים שבמצוינים ,בקיאים
כדי לקיים מצוות כיבוד אמו, בש"ס ובפוסקים ,הלנים בעומקא של הלכה ,העתידים להיות
יצאו אבא ז"ל ואמא שתחי'
כזוג צעיר עם בנם בכורם הרך לגאוני ישראל ,מאורות גדולים בארץ ובחוץ לארץ".
הנולד ,אפרים [תוך 3ירחים רבים מחברי הכולל נעשו רבנים וגדולי תורה מפורסמים .בין
ללידתו] לפוטו – להצטלם. חברי הכולל :רבי שלמה זלמן אוירבך ,רבי יוסף שלום אלישיב,
כשהגיעו ,הצלם הביע דעתו רבי שמואל הלוי וואזנר ,רבי בצלאל ז'ולטי רבה של ירושלים ,רבי
שעל אם התינוק להחזיקו שלום שבדרון ,רבי מרדכי אילן ,רבי ברוך יצחק לוין ,רבי שלמה
בזרועותיה... שמשון קרליץ ,רבי ישראל גרוסמן ,רבי שלמה טנא ורבי בנימין
אבא ז"ל ,ראה לנכון להחזיקו
גם ,כדי ליהנות את אמו ששהתה בחו"ל .אם כך ,הציע אבא ,נחזיק יהושע זילבר ,זיכרון צדיקים כולם לברכה.
ביחד ...כדי לקיים את שתי הרצונות...
מלמטה – הכיתוב בגב התמונה.
מאז ומעולם ,קבל כל דבר באהבה .לא התלונן על
דחקות או קושי .היו זמנים ,שהפרוטה לא הייתה מצויה
בבית ,ונצרך להלוות כסף לצרכים בסיסיים וקיומיים.
המלווים ,שהכירוהו כישר דרך ,ידוע ידעו ,שאף שאין
| 19
בני ברק .סיון ,תשי"ד הפרוטה בהישג ידו ,יעמוד בהתחייבותו ויפרע חובו,
אבא זצ"ל ,משמש כקוואטר בברית לאהרן ,בן אחותו לאה. אם לא בזמן -אזי בתוך הזמן...
מאחור ,מוסתר ,אחיו ר' יוסף .מצד ימין ,נראה גיסו ר' אייזיק מילנר
מפליא הדבר ,כיצד זכה לפרוע את חובו עוד טרם
אמונתו – תומתו הגעת זמן הפירעון.
פרק מיוחד בחייו היה בנושא "אמונה ובטחון".
פרנסה בשפע – אלו צמד מילים מעולם אחר ,לא מוכר. ירושלים .אדר תשל"ה" .חזקה,
אך "להסתפק במועט" ,אלו מילים מצויות ,שכיחות. אין אדם פורע תוך זמנו ,ולוואי
מעשיות .גם אם אין בבית צרכים בסיסיים ,אין זו הכוונה
ל"חיי דוחק" .נהפוך הוא ,לשם מה צריך מותרות אלו? שיפרע בזמנו"
מה תכליתם ,אם אפשר בלעדיהם .השמחה שרתה אבא ז"ל ,היה יוצא מן הכלל .תמיד
תמיד בבית הפשוט ,הצנוע ,הדל .גם כשבקשנו כילדים, פרע חובותיו לא בזמן ,אלא -לפני
כבוגרים ,לקנות לו דבר מה כמתנה ,די היה במבטו בנו
כאילו אומר" :מה אעשה בזה" ? "הרי לא חסר לי דבר" ... הזמן...
ניהל רישום מדוקדק בחובות
שרבצו עליו.
מדהים היה להיווכח כיצד תיעד
כל פרוטה.
שם המלווה ,תאריך ,יום ומועד פירעון.
הרקע לתמונה:
ר' ישעי'ה וחנה דייויס [בני דודים ראשונים של אבא ז"ל] הגרים
בחו"ל ביקרו בארץ .בין לבין ,צילם את אבא ז"ל מעיין ומעדכן
ב"פנקס ההלוואות" לקראת החתונה של אפרים.
לאחר שנה ,נשלחה התמונה מארה"ב...
| 20
ירושלים .כסלו תש"ל ירושלים .סיון תשי"ט
סתם יום של חול .לא זכור מי תמונה משפחתית.
המצלם ומדוע. לדירה זו ברח' רבנו תם ,16
אבא ז"ל מחזיק בזרועותיו בשכונת יגיע כפיים ,נכנסו אבא
את בתיה [בת תשעה חדשים] ז"ל ולהבדל"ח אמא עמו"ש לגור
לא קשה לראות בתמונה את
הפשטות בבית ,ריהוט דל, בסיון תשט"ז.
עדיין החצר הפנימית חשופה ,ובחצר
מרצפות שחוקות...
החיצונה גדלים קוצים וברקנים.
בשעות הבוקר של יום שני כ"ו אייר תשכ"ז ,פרצה נראים מימין לשמאל :אבא ז"ל ,אמא שתחי' עמו"ש [מחזיקה
מלחמת ששת הימים .מספר ימים לפני המלחמה, את נאווה ,בת 10חודשים] דודה לאה מילנר ולצידה בנה אפרים.
אזרחי הארץ בכלל ,ותושבי ירושלים בפרט היו בחרדה
של ממש .כולם הכינו מקלטים ואמצעי הגנה מפני בשורה השנייה :אפרים ]5[ ,מרים [ ]3אהרן ורותי מילנר.
העתיד .הפחד שלט בכל .כזוג עם חמשה ילדים קטנים
הנמצאים בחזית ,הכינו ההורים אותנו לימי מלחמה. ירושלים .אדר תשכ"ט
תריסי הבית הוגפו ,החלונות נאטמו בשקי חול .הכל בבקשה ליישר מבט .אל תזוזו.
התכוננו לבאות. לחייך...
עם שובה לארה"ב של קרובת
| 21 משפחה [גריטה] שהתארחה
בביתנו.
לכבוד המעמד ,נראים נרגשים
מצילום תמונה למזכרת ,בה
מופיעים מבני המשפחה ב"זווית מהוקצעת" ...רשמית ומעושה.
כשלתפאורה -באין רקע אחר -מונחת בחזית" :קערת תפוזים"
מטוב הארץ...
ירושלים .מנחם אב תשכ"ז לפנות בוקר של יום חמישי כ"ט אייר[ ,יום השלישי
חדשים ספורים לאחר מלחמת ששת הימים .מנסים להשתחרר ללחימה] התעוררנו כולנו בבהלה מרעש עצום של פגיעת
פגז והרס הבניין הצמוד לביתנו .החרדה הייתה גדולה.
מהמתח והחרדה... "לא ניתן להישאר במקום חשוף כזה" אמרו ההורים,
ההורים ארחו את גריטה בתו של הדוד ר' עזריאל תרשיש נלך להיסתר בבית משפחת כהנוביץ .ביתם של משפ'
כהנוביץ ,שכן במפלס נמוך מפני הקרקע ,ויחסית לביתנו
מאמריקה ,שבאה לבקר בארץ לאחר המלחמה.
היא הביאה אתה מצלמה מיוחדת[ ,פלא ,באותם ימים רחוקים], – היה מוגן יותר.
עוד באותו בוקר ,נאספו במהירות מעט פריטים
שמדפיסה את התמונות מיד... הכרחיים וכולנו יצאנו בבהלה דרוכים וכפופים לרחוב
התמונה כפולה :לדעתה של גריטה ,הראשונה [הימנית] לא כל
כך הצליחה בהדפסה ...ולבקשתה ,יצאו כולם שוב [גם עם הבן הפתוח בדרכנו למקלט ...של משפחת כהנוביץ.
אבא זצ"ל ,הדגים לנו" :התכופפו ורוצו אחרי בשורה
אפרים ,ומאורגנים יותר] לתמונה נוספת [משמאל]
עורפית".
בהגיע עת נישואי הילדים ,כשגם הקצבה הזעומה דרך זו ,מרח' רבינו תם 16עד רחוב רש"י 20
שקבל אבא מהכולל בקושי הספיקה לכלכלת הבית, בעיצומה של מלחמה לאור היום ,כשברקע נשמעים
קולות ירי ופגזים זכורה לכולנו היטב ,אך לא כמשהו
והנה ,שידוך קרב ,וכסף מנלן ? מפחיד ומאיים ,כי בכל אותן שתי דקות ,אבא נגן ,שר
לא האבא ז"ל יוטרד מזוטות כאלו .ובכל זאת ,מה והתחזן בעליצות [שכולנו נשמע] "שיבנה בית המקדש
עושים ? פונים בתפילה לבורא העולם ,שהכל יכול
במהרה בימנו"...
| 22
עתה ,לא נותר לנו ,אלא לראות היש משכיל דורש וכוללם יחד .גם לכלכלת הבית ,גם לצרכי הנישואין,
את אלוקים. ובאמת ובתמים האמין ,שהמעות לצרכי הכלולות -
ועוד לפני שעבר על כל הצדדים חודש מברית יישלחו באריזת מתנה היישר לכיסו.
האירוסין ,בצהרי היום ,עת הדוור פושט על תיבות בתי ומעשה שהיה ,כך היה.
בני ישראל ,נחה לה נכלמת ,מעטפה כחולה שבתוכה
המחאה צנועה ,על סך עשרת אלפים דולרים טבין באותו יום שנמנו וגמרו על השידוך של אפרים ,הגיע
אל ביתנו יהודי יקר[ ,שעיסוקו בכך] והצעה "מפתה" בפיו.
ותקילין .עובר לסוחר. "הרי יש לך קרוב רחוק באמריקה" פתח ואמר לאבא,
עם שובו הביתה מהכולל ,נטל אבא את המעטפה,
"אולי זו הזדמנות טובה לשלוח לו מכתב" ?
פתחה ,ולעיניו נתגלתה האמונה במלוא הדרה. אדרבה ,שתף אותו בשידוך שקם ונהיה ובהשלכות
מרוגש ונסער ,היה .שורו הביטו וראו ,פנה אלינו: הכלכליות שלו ,ומי יודע ,אולי לעת כזאת יפתח את ליבו
"המעות נשלחו היישר מבורא העולם" וכיסו ,ולך תהיה הרווחה...
מה לי מכתב ,מה לי מעטפה ,מה לי כיצד ואיך, קימט אבא את מצחו וענה" :אכן ,זכור לי שם כזה,
אך איני מכירו ,מעולם לא היה לי קשר עמו ,ואף איני
ומה לי הדרך.
הרי כבר אמרו" :פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" יודע אם חי הוא ,ובוודאי איני יודע את כתובתו"
העיף המעטפה על תכולתה אל על והחל צוהל "אל דאגה" ,אמר האיש" ,אני אעשה את חלקי.
אכתוב ,אברר כתבתו ,אשלח ,ואתה עשה חלקך .התפלל
במחול...
להצלחתנו".
| 23 לזאת ,אין בעיה ,קבע אבא.
תוך שבועיים ,לאחר שאותרה כתבתו של הקרוב,
נכתב המכתב ,נשלח ו"...נשכח".
גם זהירותו באמונת חכמים ,הייתה מופלגת. ירושלים .אביב תשכ"ד
בכל דבר קטן כגדול ,במשך עשרות שנים ,היה נועץ תמונה משפחתית בחצר
עם הרב .רב מופלא זה ,היה רבי ישראל יעקב פישר ת"ת יבנה ,בחתונת הדוד
רבי יעקב קורלנדסקי
זצ"ל שגר בשכנות.
מפליא היה לראות כיצד היה רץ לשאול בכל דבר, לאוי"ט.
את הרב .ויותר ,הפליא לראות ,כיצד היה חוזר הביתה נראים בתמונה ,מימין
כשביטחון נסוך על פניו מתשובותיו של הרב" ,כך הרב
פסק" .משל היה נדמה שכל שאלתו לא נולדה אלא לשמאל.
שורה אחרונה :אבא ז"ל ,לצידו אמא שתחי' לאוי"ט.
לצורך קבלת תשובה וחיזוק באמונה... הדוד ר' אברהם קורלנדסקי לאוי"ט ,אשתו צפורה ז"ל ולצידה
ביקורים תכופים אלו אצל הרב ,יצרו במשך השנים,
קרבה וידידות חמה ביניהם .עם השנים ,כשהרב עמד דודה אסתר לוריא.
על טיבו וראה בו איש כלבבו" ,יהודי כשר" כפשוטו, שורה אמצעית :דודה רבקה דורפמן לאוי"ט [תומכת בבנה ,ישראל
חיים] ,דודה מרים לוי [תומכת ב"סימה" ,בתה של דודה רבקה
איווה לו שישמש כעד ראוי בחופת ילדיו.
מעניין ,ואין זה מקרה ,שיום פטירתם – זהה. דורפמן]
יושבים :סבא ר' מרדכי יצחק קורלדנסקי וסבתא בלומה ז"ל.
בית הכנסת "אוהלי יעקב" לצידה ,בנותיה של דודה רבקה דורפמן ,טובה וגולדה הילד הכורע
בשכונת זיכרון משה, על ברכיו ,הוא דוד שמואל קורלנדסקי לאוי"ט בנם הצעיר של
ירושלים.
" ִאָּוה ְלמֹו ָׁשב לֹו" סבא סבתא קורלנדסקי
| 24
אתו ,באותם ימים הלך טרוד מהאפשרות להצטרפותה קרוב לשישים שנה! התפלל בביה"כ,
של האמא שתחי' לטיסה... זכרון משה בקביעות .שחרית מנחה
ומעריב ,בחגים ובשבתות כבימי חול.
אף אחד לא ידע את אשר עובר עליו בימים הללו בית הכנסת ,על מתפלליו ובאי בשעריו
שקדמו לנסיעה .רק לאחר ששבו
כולם ונגולה אבן מלבו שח לנו ראו בו דמות
בקבלת הפנים" :הלכתי וספרתי מופת להתמדה,
לרב [רבי ישראל יעקב פישר] עקביות וחריצות
על חששותיי ,פחדיי והסתייגותי
בעבודת ה'
בתמונה :חזית
בית הכנסת ברחוב חפץ חיים.
מנסיעתה של האמא והרב ז"ל
בפקחותו הידועה אמר לי " :ר' בעל "אבן ישראל" רבי ישראל יעקב פישר בחורף תש"ס ,נישא נכדו האהוב
ישעי'ה ,אין לך מה לדאוג ,מיליוני במשך כארבעים שנה כיהן כרב בית הכנסת ר' אברהם שרייבר לאוי"ט לבת
בני אדם טסים בכל יום וברוך ה' לא "אוהלי יעקב" כרב שכונת זיכרון משה
בירושלים כדיין בביה"ד בעדה החרדית ממשפחת שטינמץ ארה"ב.
קורה להם כלום" החתונה עמדה להיערך בחו"ל
לא הייתי צריך יותר מכך .הרב ומחשובי הפוסקים בירושלים. בהשתתפות ההורים רבי יצחק
הרגיש אותי ,הרגיע אותי והאמנתי נפטר בכ"ה באדר א' ה'תשס"ג ומנוחתו ומרים שרייבר ובני משפחה מהארץ.
בו ולדבריו .מאותו רגע ,איחלתי למרות שמראש ,לא היה בדעתו
לכולכם בלב שלם" ,סעו לחיים כבוד בהר המנוחות בירושלים. של אבא ז"ל לנסוע מטעמו הכמוס
ולשלום ותחזרו לחיים ולשלום".
| 25
בני ברק .שבט תשנ"ו תפילותיו" ,משכיל – דורש אלוקים"
ב"ברכת המזון" שגרתית ידוע ידע ,כי כדי להתקרב לבורא העולם נדרשת
בסעודת "ברית" של קרובי
משפחה. "תפילה כהלכתה".
במשך שנים רבות שימש כבעל תפילה בימים הנוראים מעודו ,התפלל בבי"כ במניין ,ולכל תפילה הגיע לפני
בבית כנסת שכונתי קטן בשם" :הריס" .בי"כ זה שתקרתו
הגבוהה הייתה עשויה קימורים ,נבנה לפני שנים רבות הזמן .לו החל הש"ץ בתפילת ערבית ב"ברכו" – לדעתו,
בירושלים [בסמטת חנוך ילון שבשכונת רחביה] והיה מוקף
זה נקרא איחור שמחייב להמתין למניין הבא...
מכל רוחותיו בעצי ברוש.
ציבור המתפללים שמנה בקושי שלושה מנינים, השקיע ביגיעה עצומה ,את כל הלב ,בעמידה לפני
היו שכנים מבוגרים שהתגוררו בסמוך לביה"כ .רובם,
ה'" .כגמול עלי אמו" .שפך לבו כמים כפשוטו ,כל מילה
גימלאים שנשאו תארים והחזיקו במשרות רמות.
החיבה שהפגינו מתפללי ביה"כ אליו הייתה רבה, נאמרה במתינות ,כמונה מעות ,ברגש ,במתיקות
הם נקשרו להשתפכות הנפש שלו ,לניגונים ,לערגה,
ובהתלהבות ,מילה במילה .ולא מש מביה"כ עד שסיימו
לכמיהה.
את כל התפילה
בית לחם .אלול תשע"ה
"ִּכי ֵיׁש ָׂש ָכר ִל ְפ ֻעָּל ֵתְך"
בצאתו מתפילת מנחה בקבר
רחל,
לא קשה לראות את כאבו
וייסוריו .זה עתה שבנו מביתר
מניסיון כושל של טיפול נוסף
ברגלו הדוויה .בדרך ,שאלתי
אותו ,אם נותר לו עדיין קורטוב של כוח להיכנס לתפילת מנחה
בקבר רחל" ,כן .למה לא ,נתפלל ,זה ודאי יכול לעזור" .כשיצאנו,
בקשתי רשותו לצילום ,נו ,שיהיה כך ,הפטיר.
| 26
בית כנסת "הריס" שכונת בלהט דבקותו ,הצליח להעביר לסובבים מסר,
רחביה ,ירושלים. שלעבור לפני התיבה בראש השנה ויום הכיפורים,
קיץ תשמ"א
"ְּכ ֵבן ַה ִּמ ְת ַח ֵּטא" משמעות ואחריות היא.
מבט מבפנים. זכורני איך היה ניגש לעמוד כבן המתחטא .בכל
מבחוץ ,היה מוקף מכל שנה ושנה ,בכה בכל השחרית ,בכל המוסף ,וסחף
רוחותיו בעצי ברוש.
כיום ,נבנו במקומו בתי מגורים. עמו בבכי גם את ציבור המתפללים.
בשל כך ,לא עלתה על דעתם ,להעמיד חלופה
ירושלים .אדר א' תשע"ו חיוורת כש"ץ מיוחד לשחרית ,למוסף ,לקריאת התורה
ביה"כ דחסידי ביאלא ברח' האמרכלים -בתמונה משמאל
ולתקיעות .היה פשוט בעיניהם שאין לו תחליף.
פתח הבית ממול -בתמונה מימין. ובשל כך ,יעמוד נא ר' ישעי'ה לפני העמוד ,בשחרית,
משמים זיכו את האבא ז"ל שעד סוף ימיו ממש ,זכה להתפלל
במוסף ,בקריאה ובתקיעות.
כל יום במניין ,שחרית ,מנחה ומעריב. כלום נמיר ש"ץ בעל מערכי לב היודע מענה לשון,
בכל בוקר ,לאחר התארגנות ממושכת [מתוך מסירות שאין שני
לה ע"י האימא שתחי' עמו"ש] שהחלה עם שחר ,היה פוסע עם באחר ?
הליכון במאמצים מרובים את המרחק הקצר מביתו לביה"כ, בבגרותי ,לפלא היה בעיניי ,כיצד ייתכן שקיימת
מציאות ששליח ציבור מתפלל לפני העמוד בימים
[בתמונה מימין] כדי להצטרף אליהם למניין בשעה .6.30
נוראים ללא שבוכה כל הזמן...
| 27
ועדיין הרגיש שנותר חייב .בסיומה של תפילה ,לקפל טלית ירושלים .אדר תשע"ו
לחלוץ תפילין וללוות עד הבית... ִּבי ִנים ִׂש ְמ ֶחה,
זו "השגחה" מיוחדת" ,חיוך" שמימי מיוחד לאבא ,שמסר -נפש יום שישי ,עש"ק פקודי .ר"ח אדר ב'
לתפילה בציבור כל ימיו. תשע"ו .ימי השבעה על אבא ז"ל
אבא ז"ל ,נהנה ממנו .נקשר אליו .הוא הרגיש ֶש ִּבי ִנים מביא יש בנותן טעם להזכיר סייעתא דשמיא
אתו את הלב. מיוחדת שנשלחה להורים משמים,
יש לציין ,שבשנים האחרונות ,אבא זכר מעט מאוד שמות אנשים, למוסרי נפש עבור יוצרם.
בפרט אלו שהופיעו לחייו בערוב ימיו – למעט ,אחדִּ " .בי ִנים". הבחור שבתמונה [כיום ,בן " ]15נקלע"
"במקרה" בבוקר סתווי של ר"ח אלול תשע"ג [כשהיה ילד בן ]12
לאחר שבועיים ,הרגישה אימא שתחי' צורך עז "לשלם" לו ,או לתפילת שחרית בביה"כ "ביאלא" ברח' האמרכלים.
לכל הפחות "לתת" לו משהו .בינים ,סרב בנחרצות" .זו המצווה בסיום התפילה" ,נתן עינו וליבו" כיצד אבא ז"ל שורך רגליו חזרה
מבית הכנסת לביתו ,מיד נלווה אליו והכריז מול עיניה המשתאות
שלי .אין דבר בעל ערך כאן שישווה לה" .נהג לומר. של האימא תחי' עמו"ש" :מחר בשש בבוקר ,אתייצב ללוותו
אפילו טבלית שוקולד – בבוקרו של ערב פורים סרב לקחת .וגם
לבית הכנסת".
בסיום שנה של מצווה גדולה זו. אמר – ועשה .בשש ורבע בבוקר .יום יום ,עם זריחת החמה בקיץ
באחד מימי השבעה ,בא אביו לנחם .הודינו לו מאוד על תרומתו
וכשהחושך עדיין מכסה ארץ בחורף .במשך שנה !
ותרומת בנו. נעמד ליד התריס המוגף ברחוב האמרכלים ,והמתין לפתיחתו,
"שום דבר ...אמר והמעיט ,בינים ,אהב לבוא להתפלל מוקדם
בביאלא כדי להספיק ללמוד עוד לפני שהתחיל החיידר ,מה כדי ללוות האבא לביה"כ.
הסדר שמימי זה ,הקל על ההורים פיזי וכלכלי ,מאוד.
כבר עשה" ?! ... לאחר שנכנסו לביה"כ ,לא עזבו שמחה חלילה ,עטף את האבא
ביום שישי ,עש"ק פקודי ,הפתיע בינים. בטלית ובחום ,קשר לו רצועות תפילין על ידו וראשו ,נצמד לכיסאו,
הוא בא במיוחד מחצור [ישי"ק של גור בצפון הארץ] לנחם. הקימו והשיבו בסדר התפילה ואף דפדף לו את דפי הסידור...
הוא נכנס כאוב ,קשור ,מכונס בעצמו ,מלא בגעגועים לאבא
ז"ל ,בקושי דיבר.
| 28
בני ברק .מנחם אב תשמ"ח לאחר דיבוב קל ,נתרצה לומר משפט מכונן:
"קֹול ִמ ְצ ֲהלֹות ֲח ָת ִנים" "אהבתי אותו ,נקשרתי לתומתו ,הוא לימד אותי להתפלל בחום,
מוביל לחופה את הדוד יהושע
בחתונתו ,באור לכ"ה מנחם גם כשבאופן פיזי הכל קר...
אב .החופה נקבעה לפני "הרשה לי בבקשה לצלם אותך למזכרת" בקשתי.
השקיעה אך התזמורת עדיין "אם זה טוב לעילוי נשמתו – בבקשה" .ונעמד להצטלם.
לא הגיעה.
בתמונה :בהעדר צלילי מועדיו ושמחת חייו
תזמורת ,לקח על עצמו אחד הדברים המיוחדים שחשו הרואים סביב אבא
אבא ז"ל למלאת מקומם של המנגנים ולשיר בקול את ניגון
החופה... ז"ל הוא "חיות" ו"שמחה" בקיום מצות.
הוא עשה "עסק" מקיום המצוות .הוא היה "חי"
עוד בהיותנו קטנים ,כשגידול הילדים היה על כתפי אותם .חי את התפילה ,חי את הלימוד ,חי את קריאת
ההורים ,קמים היינו מידי בוקר ,כשאבא "מרקיד" אותנו התורה ,חי את המועדים .הייתה לו הנאה מיוחדת
לכיור שבמטבח הקטן ,פותח בזריזות את הברז בעוד מדברים שבקדושה ,מהכנה ומקיומה של מצוה .כל
זורמים ממנו מים בשאון רב ,מילא את הספל עד מעל
שפתו[ ,בימי החורף הקרים ,הוסיף להם מים חמים כדי מעשיו ,בחיבוב מצווה.
להפיג לנו את צינת הקור] ואו אז ,נטל את כפות ידינו
הקטנות ,כשהוא סופר בערבית יד יד לסירוגין,
אּו ַא ַחדֶ ,ט ְנע ְןַּ ,תא ַלּתַ ,אְר ַּבעַ ,ח ְמ ָסאִ ,סי ָּתא...
| 29
במוצאי שבתות ,במשך שנים ,צעד ,נסע לכותל, בני ברק .שבט תשל"ה
כדי לומר שם "וייתן לך". "לחזור על הכל שוב" ?
בתמונה משמאל :באירוסין של אפרים נ"י
ולא רק ,אלא את כל הפזמונים ,הפסוקים והקריאות בתמונה מימין :הדוד ר' אברהם קורלנסקי קורא את שטר התנאים.
שבסידור .זו הייתה חוויה עמוקה עבורו. כדי לבדוק עירנותם של המוזמנים ,דילג הדוד ר' אברהם על
כמה מילים בסוף שטר התנאים.
רושם זה נשאר בו גם בגיל מופלג ,כשבקושי השתרך, כשאחד האורחים העיר לו על כך ,הפתיע ר' אברהם את כולם
ונזקק לכיסא גלגלים" ,מתי כבר תיקח אותי לכותל כשהגיב" :לחזור על הכל שוב" ?
פרצו כולם בצחוק רם...
לומר וייתן לך" ? היה שואל... הצלם הזריז הצליח להנציח את הרגע.
נראים עוד בכוון השעון :הסבא ,ר' מרדכי יצחק קורלנסקי .הדוד ר'
ירושלים .אלול תשע"ב אברהם קורלנסקי .ליד השולחן ,יושב ,הדוד ,ר' אלחנן קורלנסקי.
" ֵיׁש ַּד ַעתְ ,ו ֵיׁשַ ...ה ְב ָּד ָלה" בשולחן המזרח נראים :סב הכלה ר"י קורנגוט ז"ל ,החתן ר'
מחזה שכיח בשנותיו האחרונות בתורנות בין בתי הילדים בשבתות.
לאחר אירוח בשבת ,טרם שיבתם לביתם ,בד"כ ,היה נערך מנין אפרים והאבא זצ"ל.
למעריב במוצש"ק שבסיומו היה אבא ז"ל מבדיל על הכוס "ברוב
עם" בהשתתפות בני הבית ואורחים. | 30
בתמונות :עש"ק ומוצש"ק פרשת ראה.
בערבי חגים ,ימים ארוכים קודם בואם ,היה מפזז ירושלים .אלול תשס"ט
משמחה לקראת החג. " ִהֵּנה ֶזה "עֹו ֵמד" ַא ַחר ָּכ ְת ֵלנּו"
"מתי תיקח אותי באוטו
בהגיע ר"ח ניסן ,הוא החל "לשיר" את ההגדה... לכותל לומר וייתן לך" ? היה
ובליל הסדר עצמו ,צהל ממש מרוב שמחה בקיום מצוות
הלילה .וכבר למחרת היום ,בחוהמ"פ ,בערבו של יום שואל מידי פעם.
שוב "נהנה" .הנה ,הנה ,מתווספת עוד "ברכה" " ...על בתמונה :מוצאי שב"ק כי
ספירת העומר" ,וכיון שכך ,החל סופר ומונה את הימים תצא ,בהיותו בן 82עדיין
מהלך על רגליו [בעזרת
שנותרו עד "שבועות"...
ובהגיע ליל שבועות ,עד סוף ימיו ממש ,נשאר ער הליכון]
בלילה ,למד בחשק והתלהבות ,וכמובן גם נשאר ערני
ירושלים .אייר תש"ע
לתפילת ותיקין באופן מעורר השתאות. "אשאר לשבת על כיסא
הגלגלים ,אך תביא סטנדר"...
| 31 ההליכה כבר נעשתה קשה
עליו ונעזר בכיסא גלגלים.
מה צריך יותר מזה ?
בתמונה :מול אבני הכותל
[מוצאי שב"ק תזו"מ ,לאחר
שובו מאירוח בקרית ספר] קורא ברגש "וייתן לך" מסידור עם
אותיות גדולות.
קרית ספר. ירושלים .סוכות ,תשע"ג
אייר תש"ע]83[ . "ְו ָׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַחֶּגָך"
ֵאין לֹו ְּבעֹו ָלמֹו ֶאָּלא ְׁש ִנ ִּיים ִמ ְקָרא
ְו ַתְרּגּום ֶא ָחד... בשנים האחרונות ,התארחנו בתורנות
כאורח לשבת ,עׁש"ק תזו"מ, לסעודות חוה"מ,
בבית משפחת הנכדים היקרים
מאיר ולאה חשין לאוי"ט. היה לו לאבא ז"ל כח ההקשבה .אינו בהול
תמונה אופיינית לשקיעות להשיב .הילוכו בנחת ,דעתו מעורבת עם
בלימוד ולשלווה סביבו. הבריות וכל ישישותו – חכמה ודעת ,טעם
זקנים היה לו ,להאזין ,לא להיכנס לדברי
ובאיזו שמחה וצהלה התכונן לקראת סוכות ,כל מי האומר ,עד שנדמה לו לעומד "הנה האיש השומע לי" ולבו עלי.
ששהה בסביבתו "נדבק" מהשמחה ששררה סביבו .החל
מבניית הסוכה ,ממציאת ארבעת המינים ,מנטילתם, בתמונה :מאזין בקשב רב לדברי תורה ואגדה שנאמרים
וממצוות השמחה עצמה ,והנה ,עוד מעט נשב בסוכה,
ניטול לולב ,נקיף בהושענות ,נשמח בבית השואבה ,ועל .
כולנה ,בכל יום ,יש לנו שחרית ,הלל ,קריאת התורה,
מוסף ,ימים מלאים וגדושים .מתיקות ודבש של "ירח ירושלים .חנוכה תשע"ג
" ְלָך ָנ ֶאה ְלַׁש ֵּב ַח"
האיתנים".
מה ,מי ,צריך עוד יותר מזה ? נר שביעי ,עש"ק מקץ[ ,בן
הוא פשוט "נהנה" מזה" ,דלק" מזה" .חי" מזה. ]86מדליק בחנוכייה חדשה,
מוכספת ,שקבל כמתנת חג
שמח מזה.
מדודה נאווה לאוי"ט.
בכל השנים ,הדליק נרות
חנוכה בחלון חדרו שפנה
לרח' האמרכלים .אך בשל אירוחנו בשבת ,הנרות הוצבו בחצר
הפנימית ,בחזית הבית מול רח' רבנו תם .נרגש מהמעמד ,על
אף חולשתו ,בקש להדליק את הנרות בעצמו .כשסיים להדליקם
הבחין שנרות אחרים כבו.
בתמונה :נצפה כיצד מנסה בחולשתו להדליקם שוב.
| 32
בני ברק .י"א אלול תשל"ה ירושלים .סוכות תשמ"ו
"מיר דארף זיין צו פריע'דן" "ְו ָׂש ַמ ְח ָּת ְּב ַחֶּגָך"
בחתונת הדוד אפרים ,אולמי ירושלים
דקות ספורות לפני החופה ,כמסדר קידושין ,שאל רבי בייניש את ימי חול המועד סוכות אבא
פינקל [ראש ישיבת מיר] את האבא: ז"ל כינה "שבוע של דודים".
"האם הטבעת שייכת לחתן" ? ענה לו האבא במטאפורה למדנית:
" ַז ְיי ֶנע ִרי ְנ ֶגלָ .אן ֲחִרי ִצין ,אּון ָאן ְנ ִעי ִצין" [זו הטבעת שלו ,ללא מדוע ?
פשוט ,כי נבנתה סוכה גדולה
חריצים וללא נעיצים]... על כל החצר וכל העולים
בתמונה :מימין ,ניכרת על פניו צהלה .פונה לר' שלמה יחיאל [דוד לירושלים לרגל מחוץ לעיר,
הכלה] השושביןִ " :מיר ַדאְרף ַז ִיין צּו ְפִריע'ְדן" [עלינו לשמוח]... ידעו שאצל דודה רחל לאוי"ט,
זכורני ,בקטנותי ,מתבונן הייתי בו בבניית הסוכה. יש סוכה ענקית לאירוח.
הסוכה עצמה ,הייתה אוסף מקרי של קורות ועצים אגב ,בחצר זו ,מעולם ,לא ישב אבא ז"ל ,סתם .לא למנוחה ולא
שראו ימים טובים יותר. לפעולה .ישיבתו בה הייתה רק לשם מצוה -בסוכה.
שנה אחת[ ,דומני ,בתשל"ג] עת הלם בחזקה בפטיש בתמונה ,יושב בראש שולחן [לצד שולחן נוסף] נסוכה על פניו
ובמסמר ,אגודלו חמד לו לצון ו"ספג" את כל העוצמה... שביעות רצון מהאורחים [משפ' הדוד ר' יוסף קורלנסקי מב"ב]
| 33 בסוכה המרווחת...
ירושלים .שושן פורים תשנ"ח למרות הכאב החד שנשמע מפלח את חלל החצר,
" ַלְּיהּו ִדים ָהִיי ָתה אֹוָרה ְו ִׂש ְמ ָחה ְו ָׂשׂשֹון לא ויתר לזוטות כאלו ,ונתלה על הקורה כשהוא קורא
ִוי ָקר" "ּו ְל ִי ְׁשֵרי ֵלב – ִׁש ְמ ָחה" לעברי" ,ראה ,הסוכה חזקה" ,כעת ,בא נראה מה קרה
מקשיב לגראמן ,לכבוד שמחת היום.
בכל העתות והזמנים ,שרתה עליו לאצבע...
שלווה ורגיעה. מגיע פורים .מראש חודש אדר ,החל לשיר בבית את
פורים – כיוהכ"פ ,שבתות וימי החולין מגילת אסתר ,שר שירי פורים וכל סביבותיו אור ושמש.
-כמועדים ורגלים מה זאת אומרת ? "משנכנס אדר מרבין בשמחה"
בתמונה ,למרות הצפיפות בבית,
סעודת פורים הייתה נחוגה ברוב עם ,אחת בשנה ,בהשתתפות כי כל השנה כולה שמחים ,ובאדר "מרבים"...
כל הילדים והנכדים.
ידועה לרבים ,קריאתו במגילת אסתר ,שנשמעה
בני ברק .אביב תשס"ה כאילו השומעים חווים את סיפור המגילה בחיי חיותם.
"ְּכ ַׂש ֵמ ַחָך ֵר ִעים ָה ֲאהּו ִבים" על כן ,רבים ,מכל שכונות העיר נקבצו ובאו
בריקוד של מצוה ,בשמחת חתונת
נכדו האהוב יהושע גרבר לאוי"ט, "לשטיבל" ...לקריאת המגילה.
אולמי וגשל ב"ב היו שם במניין זה ,טענות ,מענות ו"חזקות" על
ירושלים .אולם בעלז, מקום עמידה...
כסלו תשל"ח וראו זה פלא ,למרות הצפיפות [לעיתים ,חמשה או
בשנת האבל לפטירת הסבא ר' ששה מנינים] מי ששמע קריאה זו פעם אחת – נשאר.
מרדכי יצחק קורלנסקי ז"ל
בחתונת הבת מרים לאוי"ט עם כיצד יוותר מכאן ולהבא על כזו חוויה ?
בנות הזקונים :בתיה [מימין] ובת
שבע [משמאל] | 34
בני ברק .כסלו תש"נ בזקנותו ,מספר שנים ,שימש בכמה בתי כנסיות,
"ּו ְל ִי ְׁשֵרי ֵלב ִׂ -ש ְמ ָחה" כבעל תפילה בימים נוראים.
אבא ז"ל ,מוחא כפים, כתבנו "בעל תפילה" ?
שר [ומלהיב את הסביבה]
בשמחת בר המצווה של ובכן ,כמו שיש "בעל בית" כך יש "בעל תפילה".
נכדו האהוב ברוך גרבר הכול שייך לו .בעל תפילה רוצה הכול .אוהב הכול.
לאוי"ט.
נראים בתמונה :מימין שלו הכל.
לשמאל :הר"ר מ .פונפדר ,הדוד ר' אפרים ,חתן בר המצוה ,אבא ומשנתנה הרשות ,ישמש כ"בעל שחרית" ,כ"בעל
ז"ל והר"י קורנגוט ז"ל קריאה" ,כ"בעל תקיעה" וכ"בעל מוסף" ...הכול שייך
ועד זקנה ושיבה ,בקור ובחום ,בגשם ובשלג ,מעולם ל"בעל התפילה" ,רק חבל שאין עוד תפילה...
לא וויתר על קיום מצווה .גם בשנותיו האחרונות ועל זה היה משוש חייו .לעבור לפני התיבה בראש השנה
ערש דווי ,כשהיה כאוב ומיוסר ,לא ראה במעשים אלו
ויום הכיפורים כבן המתחטא.
משהו מיוחד. לבכות שחרית ,לבכות מוסף ולסחוף עמו בבכי ,גם
צריך להתפלל במניין ? צועדים למניין .גם אם כל את כל הציבור ,בערגה ,בכמיהה ,לתקן עולם במלכות ש..
גם כשהיה "בעל קורא" בבית הכנסת ,בשבתות
פסיעה מדודה ושקולה ומלווה בייסורים... ובמועדים לפני ציבור שומעים נלהב ,רבים ציינו [בימי
צריך "לשמוע" קריאת התורה ? נצמדים עם כיסא השבעה] בסיפוק את הנאתם המיוחדת מקריאתו
שנשמעה להם בהטעמה נעימה ,ערבה ,מדויקת
הגלגלים לבימה ,ומנסים... ומוחשית ,כאילו הדברים חיים לנגד עיניהם .בימי
צריך לקדש ולהבדיל ? אפילו אם אין טעם בפה, השבעה ,היו מי שהוסיפו שהקריאות שבתורה/בהפטרה/
ובמגילות שנשמעו ממנו – שוב לא שבו להם מעולם.
ואזל הכוח לדבר – אומרים...
ללעוס כזית מצה? גם בלי שיניים ,מתאמצים
ובולעים...
| 35
ירושלים .אלול תשע"ב להישאר ער בליל שבועות ? אפילו עם עין אחת
"ַר ְג ֵלי ֲח ִסי ָדיו ִי ְׁש ֹמר" רואה ,איך נפסיד את הקולות והברקים...
בדרך לשיעורו של רבי פנחס גוטפרב
שליט"א .יום שישי עש"ק שופטים. להתענות בכל התעניות ? הרי זו צרת רבים...
בכל השבוע ,השיעור היה נמסר לקום מוקדם לסליחות ? נו ,איך אפשר לוותר על
בשטיבל מיוחד לשיעורים "למעלה"
במפלס הכניסה לביה"כ ,למעט בימי סליחה שאנו כה מייחלים...
שישי ,שמן הראוי להכין את השטיבל לשהות בסוכה ? וכי קטן בעיניכם לארח את שבעת
העמוס בשיעורים לעוד שבוע של
הרבצת תורה מסביב לשעון. האושפיזין ?
בשל כך ,השיעור הועבר למטה. וכך ,כשהידיים חלושות ומעט מחזיקות ,הרגלים
בתמונה :עדיין ,נעזר בכוחות עצמו, אינן נשמעות ובקושי נשרכות ,העיניים כמעט ואינן
אך ניכר על פניו ,המאמץ והיגיעה רואות והאוזניים לא שומעות וכולו כפוף ,כאוב ומיוסר,
בירידתו במדרגות .חם ,שלהי הקיץ וגם הטלית [קטן] מתבדרת
לה עם כל צעד ,כאילו אומרת "חזק" ,חזק ונתחזק... לא נשמעה ממנו אנחה אחת !
פשוט ,שמח לקראת המצווה – ועשה !
ירושלים .תשרי תשע"ד
"צּור עֹו ָל ִמים ֲע ֵננּוְּ ,ביֹום ָקְר ֵאנּו" | 36
ערב שמחת תורה[ ,שעה ]17:30 :ההורים
הוזמנו להתארח אצל הדוד יהושע ברמת
שלמה ,ירושלים.
בתמונה :עולה את גרם המדרגות האחרון
[לקומה שלישית] במתינות ,בעליצות ,אך
במאמץ רב.
כדי להקל עליו ולצמצם את עלייתו במדרגות
במהלך החג ,שאלנו אותו אם יאות להמתין
בביה"כ עד לתפילת מנחה בעוד חצי שעה...
"לא .פסק .אני רוצה להיפרד גם מהסוכה שלכם"...
ירושלים .אדר ראשון ,תשע"ו ירושלים .רמת שלמה,
שתי תמונות .זו ,ואחר זו: אלול תשס"א
שני בערב ,ו' אדר א' תשע"ו.
תמונה זו ,לא תאומן ,צולמה מיד לאחר עש"ק פרשת כי תצא ,בביתה של
התמונה הבאה. הדודה נאוה באמירת תהילים לישועת
אעפ"כ ,הובאה ראשונה.
למרות הכל ,לאחר שסעד פת במלח, הכלל והפרט
גם אין בכוחו להחזיק סידור...
ברכה על המזון – מברכים. לפני כל אכילה ושתיה ,אמירת הברכה הייתה תמיד
בשארית כוחותיו ,ובנמנום פה ושם, בקול רם ,במתינות ,בנעימות.
כאילו נמסך בו חיות לזמן מוגבל,
משתאים היינו כיצד השלים בכוחות לא לו את ברכת המזון. ובשבת? שר היה בנעימות את זמירות השבת,
ולברכת המזון נלווה צליל שבתי נוסף .כילדים ,מעולם
ו' אדר ראשון תשע"ו. לא נזקקנו לסידור .כדי לומר ,פשוט נצמדנו לזמירותיו
"ִּכי הֹו ֵלְך ָה ָא ָדם ֶאל ֵּבית עֹו ָלמֹו" ולברכותיו ,ו"שרנו" עמו בקצב ,זמירות וברכת המזון
בתמונה :תשעה עשר יום לפני פטירתו.
על פניו ניכר שסאת ייסוריו הוגדשה. מהחל ועד כלה...
היה זה לאחר שבוע של שהות בביה"ח
שכלל עירויי דם וטיפול "תומך ומשמר"...
סר חיוכו התמידי מעל פניו ,כאילו
"נסתלקה" לה כבר הנשמה המאירה...
| 37
ירושלים .מנחם אב תשע"ב ככלל" ,אהב כיבודי ברכות"...
"ְו ָת ֵגל ִאּמֹו ִּב ְפִרי ִב ְט ָנּה" כלומר" ,אהב לברך" .ואם ניתן לברך באמצעות כיבוד,
בעמידה לברכות [קריאת שם] בברית הרך מה טוב ומה נעים .הכיבוד היה טפל ,תפל לעיקר .הוא לא
הנולד יהושע זליג גולדשמיט כ"ח מנחם חיפש כבוד ,זה לא ענין אותו .ענין אותו" :הרצון לברך"
אב תשע"ב
ניתן להבחין כיצד שקוע הוא בכוונת ירושלים .קיץ תשנ"ה
הברכה ,מתעלם [בגילו ]85 ,מקשיי עמידתו, " ַא ְׁשֵריִּ ,ת ְב ַחרּ ...ו ְת ָקֵרב"...
נשען בידו האחת על ההליכון
ובידו השנייה אוחז ביד רועדת את דף בברית לנכדים תאומים,
הברכה אליהו ומרדכי יצחק ,בן לדודים רבי מיכאל ובתיה שחור לאוי"ט.
בתמונות :ניכרת על פניו התרגשות של "שכן טוב לסנדקאות",
בשמחת ברית" ,נהנה" יותר לקרוא את שם הרך
הנימול עם שלל הברכות הנלוות לכך מאשר כיבוד אחר, יחד עם הרב אלישיב זצ"ל.
ובחופה ,אם רק היה אפשר ,היה אומר את כל הברכות...
מה לעשות שמוכרחים לחלוק גם עם אחרים ,אך | 38
לכל הפחות ,בקש ,השאירו לי את הברכה הארוכה
ביותר" ,ברכה אחריתא"...
ירושלים ,אלול תשמ"ה
"ִּגי ָלהִ ,רָּנהִּ ,די ָצה ְו ֶח ְדָוה.
ַא ֲה ָבהְ ,ו ַא ְחָווהְ ,ו ָׁשלֹום ְוֵרעּות"...
"ברכה אחריתא" בכוונה שלמה,
בחופת קרובי משפחה
אותה שבת ,כשהכרתו היתה מעורפלת ,ברך על בני ברק[ .אולם קרויזר] תמוז תשל"ד
כל לגימה ולעיסה. בתמונה :מברך בברכת חתנים
ואף שהתעורר בעוד ליל החל לברך ברכות השחר את הדוד רבי שמואל ודבורה קורלנסקי
מילה במילה... בחופתם.
רגיל היה לברך כל אחד ואחת מבני או בנות לימים ,לדבריו ,הסבא ר' מרדכי יצחק
המשפחה ,נכדים ונכדות ועד נינים ונינות ,מקטן ועד ז"ל הפתיע ושימח אותו מאוד בכיבוד זה.
גדול מהחל ועד כלה ,את ברכת הבנים של ליל שבת
בני ברק .מנחם אב תשמ"ח
בכל ימות השבוע! " ְמ ַׂש ֵּמ ַח ָח ָתן ְו ַכָּלה"
תחת ידיו או לפומית הטלפון כדי----
מזמן על כוס בחתונת
"שתהיו מבורכים" נהג לומר... הבן יהושע לאוי"ט.
ירושלים .מנחם אב ,קיץ תשע"ב גם בסוף ימיו ,כשבקושי ראה ,שמע ,וידע מה נכנס
"ִּבְרַּכת ּכֹ ֲה ִנים ְּב ַא ֲה ָבה" לפה ,אמר ברכה בכוונה .ואפילו מתוך שינה .לא ויתר
בברכת "יברכך" המיתולוגית על ברכה ראשונה וברכה אחרונה ,ברכת המזון ,כברכת
לנכדה... על המחיה ,תפילה במתינות ,בכוונה ,עם כל הלב .פיו
ניתן לראות בבירור (וכמעט לשמוע)
איך הברכה נאמרת "מכל הלב" היה פה מפיק ברכות.
מעידה ברכה זו כאינספור ברכות חצי שנה לפני פטירתו אושפז בעש"ק שופטים
אחרות שהרעיף על כולנו ,שכך ברך
כל ימיו ועד זקנה ושיבה מופלגת, בהדסה.
עם ראיה לקויה ושמיעה כבדה ,בידיים רועדות ורגלים כאובות,
שברכה הנאמרת – ראויה שתיאמר בכל פרטיה ,דקדוקיה וכוונותיה
התלויות בה.
| 39
ממידותיו הטובות :ישר ,נאמן ,אהוב ,נחמד ירושלים .אייר תשע"ג
ונעים... " ֶא ְב ַטח ְוֹלא ֶא ְפ ָחד"
לא זכור ,לאף אחד מסביבו ,שדיבר בגנותו של אדם. הבדלה ,מוצש"ק בהר [בן ]86
מעולם! . בניגוד לשנים קודמות ,בשל הכאבים
ברגליו ,משנה זו החלו ההורים לארח
תמיד נקט בלשון טובה ,דן כל אדם לכף זכות .רגיל את הילדים בשבת בתורנות בביתם.
היה על לשונו לומר" :אתה -בסדר גמור"" ...את ,מאה להחזיק את הכוס ביד רועדת -הרי
אחוז... לא ניתן.
בשבת בר המצווה שלי [פרשת ויקהל ,שקלים ,כ"ז אדר א' אבל על הבדלה בעמידה כפי שנהג בכל
תשל"ו] הייתי אמור לקרוא בשטיבל את ההפטרה לשבת שנותיו – לא ויתר ,למרות הקושי בכך.
זו" :בן שבע שנים" לאחר שינון וחזרה עם אבא ז"ל. ירושלים .י"ז מנחם אב תשע"ד
רגע לפני קריאת התורה ,בקש מאן דהו מהאבא "ברכה אחריתא"
לקנות את המפטיר .בענוותנותו ,לחש האבא לאיש,
בחופת נכדו האהוב ר' מרדכי יצחק
שזו "שבת בר מצווה" לבנו הקטן... בראון
לא נחה דעתו של האיש כלל ,והחל "ללמד פרק" את
האבא זצ"ל שכידוע אין נוהגים להעלות קטן למפטיר בתמונה :אמנם לא ניתן להחזיק את
הכוס ,כי היד רועדת...
"שקלים"...
אבא ז"ל ,לא השיב לו ,ועל אתר לחש באוזני" ,לא אבל להביע רגש וחדווה ניתן גם ניתן
לבטא בתפיסת אגרוף..
נורא ,נלך לקרוא במניין אחר"...
| 40
ירושלים. לאחר סיום התפילה ,יצאנו לחפש בין השטיבלאך
אייר תש"ס מנין לקריאת המפטיר .ברוך השם ,מצאנו מנין ,עליתי
"אם זה מהנה אותך – בבקשה"
בתמונה :לאחר שיעור בעין יעקב למפטיר וקראתי את ההפטרה.
בשטיבל בביה"כ זיכרון משה כשחזרנו הביתה ,אבא פנה לאמא ואמר לה" ,מגיע
נסוכה על פניו ארשת של שביעות לו שתי מנות קוגל" .אחד ,על כך שלא קרא במניין שלו,
רצון בכך שגרם למצלם [ממשתתפי
השיעור] הנאה... ושני -על כך שקרא במניין אחר...
פה נקי ירושלים .ניסן ,תשע"ב]85[ .
מעולם ! לא הוציא מילה שאינה אמת. מה זה משנה מי דחף ?
יכל לומר בפשטות ,בחיוך" :אי אפשר לומר ...איני
בתמונה :ניתן לראות בנקל סימנים
יכול לומר .אסור לומר". מובהקים של פציעה בפניו של אבא ז"ל
מעניין ,בסביבתו הקרובה [ליד בני המשפחה] הוא גם במצב זה [לאחר הנפילה הקשה] לא
התבטא בחופשיות וקרא לעצמו :אני "איש האמת".
והדברים נאמרו לא סתם כמליצה ,אלא שאנו הסובבים, איבד כלל את שמחת חייו.
נדע ,וידע כל העולם כולו ...כי כך צריך להיות ,אין דרך ומעשה שהיה כך היה:
אחרת. שבוע לפני פסח ,בצאתו מביה"כ "כרם"
[מקום הכולל ,גם בבין הזמנים]
נדחף בשוגג במדרגות התלולות,
מעד נפל ונפצע.
בנס ,לא היו לו חבלות נוספות מלבד בפניו.
אבא ז"ל הכיר טובה לבורא העולם על כך ולא הפסיק להלל
ולשבח שברוך השם לא אירע דבר חמור מכך.
| 41
סח יהודי. תקופה קצרה ,התגוררו בשכירות בדירה שמעליהם
לפני שנים ,נגשתי אליו ,רגע לפני קריאת התורה תלמידים מחו"ל .למרבה הצער ,הם נותרו חייבים
למשכיר חוב קטן .בצר לו ,פנה המשכיר לאבא שינסה
בשבת פרשת תרומה. לדבר על לבם להשיב את החוב .רגע לפני שובם לחו"ל.
אמרתי לו" :אני רוצה לקבל את המפטיר ,יש לי יארצייט". זכור לנו ,כיצד שב נסער אחר השיחה עמם כשהוא
כמובן ,שקבלתי ממנו מפטיר. כאוב ומיוסר:
ועוד איזה מפטיר... "כיצד הם יכולים לשקר ...ועוד לפגוע במשכיר".
למי שהאמת נר לרגליו ,הוא לא נרגע .כיצד יצא
מאז ,קרוב לעשרים שנה ! ספר האיש ,בכל פעם
שנפגשנו ,עוד ממרחק ,פנה לעברי: מפיהם "אי אמירת אמת"....
מה שלומך ? עלי לזכור לתת לך מפטיר בפרשת הארת פניו
תרומה ,הרי יש לך ייארצייט... האיר פנים ,ונתן לכל אחד ואחד מרואיו תחושה
בני ברק .י' כסלו תשל"ח עזה שחשוב הוא אצלו.
" ֵא ִל ָּיהּו ַמ ְל ַאְך ַהְּבִריתִ ,הֵּנה ֶׁשְּלָך תר וחפש למצוא מעלות אצל השני ולהזכירם בפניו,
ְל ָפ ֶניָךֲ ,ע ֹמד ַעל ְי ִמי ִני ְו ָס ְמ ֵכ ִני" לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ,להתעניין בזולת ,לדרוש
בברית לנכדו הראשון ,ברוך בשלומו .מפליא היה לראות ,כיצד זכר כל אחד ואחד.
לאוי"ט ,בן לדודים רבי אפרים כשנפגש [גם לאחר זמן רב] התעניין אצל השני בדיוק
ואסתר גרבר
בתמונה ,ניכר על פניו באופן באותו ענין שנפרדו אז.
יוצא דופן ולא מצוי כלל [כי הרי
האיר פניו תמיד] מתח ולחץ, | 42
לקראת הברית.
מי שמכיר את התפקיד ,על השלכותיו ,ביצועו, ועוד סיפור דומה שסופר ע"י אחד המנחמים בשבעה.
התנהלותו ודרכי מילוט שלו ,יודע ,שלמרות תפקידו לפני שנים ,נגשתי אליו כאברך צעיר ,גם ,רגע לפני
זה ,אם כל באי בית המדרש -אהבו אותו אות וסימן
קריאת התורה בשבת.
הוא על צדקתו ויושרו. "נולדה לי בת .אני רוצה לקבל עלייה ולתת לה שם.
כמובן ,אביכם ,נתן לי עלייה וקרא את שמה בישראל
הישיבה הגדולה "מאה כבקשתי" :ברכה" ,תוך כדי אמירת "מי שברך" גדול
שערים" רחוב ישועות
יעקב ירושלים. לאישתי היולדת ולבתי שנולדה...
נוסדה בתרמ"ה .בראשות מאז ,ספר האיש ,הרבה שנים ,בכל פעם שנפגשנו,
הישיבה הגדולה עומד
הרב רפאל רייכמן .למעלה עוד ממרחק ,היה פונה לעברי בשאלה:
מעשר שנים ,שימש אבא "מה שלום ברכה"...
זצ"ל ,כ"רושם" [לבקר זמני
הגעת הלומדים] והוא עצמו – ועוד סיפור.
מעולם לא אחר... בזקנותו ,במשך שנים" ,נתכבד" להיות "שומר הסף"
| 43 לתלמידי הכולל במאה שערים בשעות אחה"צ.
הוטל עליו ע"י הנהלת הכולל לבצע רישום דקדקני
של מועדי הגעתם [כניסתם ויציאתם] של הלומדים.
התפקיד אינו קל כלל .נושאו צריך מידה גדושה של
"לימוד כף זכות" ,יצירתיות ,הארת פנים ,ולב רחום.
פעם האיחור מוצדק ,ופעם ההיעדרות אינה מוצדקת.
מה לרשום ? איך לרשום ?
ככלל ,רבים מאלו המנחמים בשבעה ,ממתפללי ביה"כ ירושלים .כ"ג ניסן תשע"ג
ומיושבי ביהמ"ד ,חזרו על נקודה מאפיינת באישיותו, " ִל ְפּתֹו ַח ָלּה ַׁש ֲע ֵרי ַר ֲח ִמים ָו ֶח ֶסד
כל אחד בסגנונו הוא ,שבמשך שנים ,לא נראה האבא
ְו ַׁש ֲעֵרי ַגן ֵע ֶדן"
סח דברים בטלים. בתמונה :נראה מחזיק דף שכונה על
הגיעו בעצמכם" ,לא סח דברים בטלים"...
ידו :ש"ן[ .שמות נפטרים]
הייתכן? במשך עשרות שנים ,בעקביות
שעה ,שעתיים ,יום ,יומיים ,שבוע ,שבועיים ,חודש והתמדה ראויה לציון ,היה לומד בכל
יום לע"נ נשמות גלמודות ,ובסיום
חודשיים ,שנה שנתיים ,עשור או עשרות שנים!!!...
ולא ששתק ,או רק דבר בלימוד ומוסר .אלא נהפוך היה קורא ומזכיר את שמותם.
הוא ,שח ושש עם עוברי אורח ,הילוכו בנחת עם הבריות, גם הוסיף לומר קדיש לע"נ
ושיחת חולין עמם – היו לתועלת .אך דברים בטלים,
בתפילותיו בביה"כ.
מאן דכר שמיה... כדי ליהנות מזיו השכינה שלוש מאות
התייחסותו לזולת וזהירותו בכבוד הבריות שישים וחמישה ימים בשנה!
בימי השבעה ,הגיע לנחם יהודי שספר ,עד כמה
ירושלים .ניסן תשע"ג
הייתה זהירותו של האבא בכבוד הבריות גדולה. ְי ֵהא ְׁש ָל ָמא ַרָּבה ִמן ְׁש ַמ ָּיא ְו ַח ִּיים
בשנים בהם למד האבא ז"ל בכולל ,בשכונת כרם,
[תש"מ – תש"ס] היו רגילים ללמוד לפני מנחה גדולה, ָע ֵלינּו ְו ַעל ָּכל ִי ְׂשָר ֵאל
לאחר לימוד משניות לע"נ אמו,
מספר משניות לעילוי נשמות. סבתא באשע פייגא גרבר ,ביום
הייארצייט [כ"ג ניסן תשע"ג]
החמישים לפטירתה.
בתמונה ,נראה עומד [בצמוד
לאחיו ר' יוסף] ושניהם אומרים
בסיום הלימוד קדיש.
| 44
זו לא הייתה תוכחה ,זו הייתה הבעת כאב ובהומור אבא ז"ל היה מעביר את השיעור תוך כדי קריאה
קל ,על החולשה שבאדם ,יחד עם הלצה שקנתה לה והסבר בטוב טעם[ .במשך השנים ,הם סיימו את ש"ס המשניות
שביתה. כמה וכמה פעמים]
מאז – אותו אדם[ ,ששינה מנהגו ]...היה חוזר על
"הפסוק" ומכריז לכל סביבותיו" :ואל הבקר לא רץ בסיום אמירת המשניות ,אבא ז"ל היה מכריז בקול
רם "לעילוי נשמת" ...וממשיך בלחש לומר את שמות
אברהם"...
הנפטרים לאותו יום.
ירושלים .חשון תש"מ בדרך כלל ,תוך כדי הזכרת שמותיהם ,כבר היה מוגש
"ְו ֶאל ַהָּב ָקר ֹלא ָרץ ַא ְבָר ָהם"....
בתמונה :בחברת בני כולל לשולחן כיבוד.
"תורת חיים". בימי יארצייט מיוחדים גם הוגשו מנות עוף או בשר
נושא דברים לכבוד סיום
מסכת[ ,לא קשה לזהות ותוספות.
את החיוך שלא סר ממנו גם לאחד מבני החבורה ,ששמו היה אברהם ,היה מנהג,
בשעה זו] שעוד לפני שלמדו את המשניות ,היה ניגש לשולחן
ועוד מעשה שהיה, והחל בסעודתו...
לפני שנים רבות ,באיש ערירי ל"ע ,שהיה מקורב לאבא ז"ל ,לא היה נוח מכך ,אך כדרכו ,שתק...
עד שפעם אחת ,כשהגדיש הלה את הסאה ,והתיישב
לאבא זצ"ל. מולו לאכול ממנת הבשר שהוגשה ,תוך כדי הלימוד
בכל פעם שנפגשו ,הראה לו אבא פנים שוחקות
וניכר היה על היהודי שממתין הוא לנעימות בחברתו במשניות ,פנה אליו האבא ואמר לו:
"ר' אברהם ,ר' אברהם ,אתה מקיים ממש מה שכתוב
של אבא זצ"ל.
בחומש" :ואל הבקר רץ אברהם"....
| 45 כל הנוכחים ועמם הסועד ,פרצו בצחוק רם...
בשנותיו המאוחרות של אבא ,כשהגמ"ח להלוואת הגיע ובא ערב פסח ,בזהירות אופיינית ,ידע אבא
כספים בבית היה פעיל ,היו מגיעים להלוות כסף יהודים שייתכן ויושב הוא בגפו בליל הסדר.
יקרים ,בעיקר מבני היישוב הישן שלאבא הייתה היכרות
באחת מן השנים ,משיחותיו עמו ,שאלו אבא
מוקדמת עם הוריהם. בעדינות ,היכן יתארח השנה בליל הסדר ?
בין הפונים הצעירים עברה איזו נוסחת קסם שהייתה
התחמק הלה מתשובה וניסה להטות את השיחה.
משפיעה על זירוז במתן ההלוואה. משכך ,פנה אליו אבא בתחנונים ואמר לו בזה הלשון:
פשוט .רק הזכירו זכות אבות...
"אני בן של .." ...חתן של ...ומיד הפטיר האבא :אה, "לנו אין אורחים ,אתה תשמח אותנו כשתבוא"
לאחר הפצרה זו ,נענה האיש והבטיח את בואו.
ככה ,זה משהו אחר... אף על פי כן ,ידע אבא ,שעדין ורגיש הוא האיש,
איש משפחה שמא לא יהיה בכוחו לקום ולבוא.
חביבות יוצאת דופן ודאגה משפחתית כנה ולבבית גם לזאת היה פתרון ,נעלה אנו הילדים אל האיש
הייתה לו לכל נכד או נכדה ,בכל גיל ,ויתרה מכך ,גם
ללוותו לביתינו...
התייחסות הייתה שונה. בסיום הסדר הראשון שהתארח ,משנשאל ע"י אבא
לנכדו האהוב ששמו ברוך. כיצד הרגיש ,נענה ואמר :הלוואי כך ,גם עוד עשר שנים...
היה מקבלו בהארת פנים תוך אמירת שלום עליכם בצאתו מביתנו ליווינו אותו כולנו לביתו .וכפי שאמר
קולני ,וציטוט" :ברוך תהיה". כך היה .במשך עשר שנים תמימות ,עד עלותו לשמי
או ,לנכדה אהובה ששמה רבקה ,היה מדגיש חיבתו
אליה באמירה חוזרת ובהטעמת טעמי המקרא ,בכל רום ,השתתף אתנו היהודי בלילי הסדר.
כל שנות ילדותנו ,כחלק בלתי נפרד מליל הסדר
של המשפחה.
| 46
ירושלים .סיון תשע"ג פעם שנפגשו" :את ,רבקה" .ורבקה אוהבת את יעקב"...
בתמונה :בחתונת נכדו או ,היה פונה לנכד אהוב ואומר לו בנעימה ובהטעמה:
האהוב ר' אפרים שחור. "אתה" ! בלי ,בלי ,בלי ,בלי ,עין רעה[ .....כלומר ,אתה שווה
מנהל שיחה ערנית במהלך
הסעודה בעיני ,מוערך בעיניי ,נוכחותך מרשימה אותי]
ירושלים .ניסן תשע"ה בני ברק .מנחם אב ,קיץ תשל"ח
בחתונת נכדו האהוב ר' אברהם " ְכּ ֹר ֶעהֶ ,ע ְדרֹו ִי ְר ֶעהִ .בּ ְז ֹרעֹו ְי ַק ֵבּץ
בראון לאוי"ט
בתמונה :בשארית כוחותיו, ְט ָל ִאים ּו ְב ֵחיקֹו ִי ָ ׂשּאָ ,עלֹות ְי ַנ ֵהל"
התיישב להצטלם: עם נכדו הראשון ,ברוך ,במסגרת
"אברימי בקש"... ביקור ואירוח עש"ק נחמו" ,בין
הזמנים" בבית הבן רבי אפרים רח'
ירושלים 40בבני ברק
בתמונה ,כאיש משפחה ,ידיו לו רב,
חם ואוהב..
ירושלים .אייר תשע"ה, אהב כל אדם.
בחתונת נכדתו היקרה בימי השבעה ,הדהים לשמוע מרוב האנשים איך
גיטי ,עם ר' יצחק אליעזר
שטראוס .ליל ל"ג בעומר, כל אחד אמר" :הוא אהב אותי" ,ואני אהבתי אותו...
אחרונה בימי חייו. אז מה ? את מי הוא הכי אהב ?
בתמונה :מקשיב
בעירנות לשיחה עם את המשפחה ? את הילדים ? הנכדים ? הנינים ?
החתן אודות משפחתו. את מתפללי ביה"כ ? את השכנים ? את כל הסביבה
ממגוון העדות והחוגים ?
כן .לבו היה פתוח כאולם" .אהב את כולם" | 47
בשבוע האחרון לחודש אדר א' ,לאחר אשפוז של ציפייתו לגאולה
שבוע ,הכרתו התרופפה וכמעט שלא הגיב לסביבה. כמה בקש והתחנן ,וכמה האמין וקיווה כי יבוא יום,
בליל שב"ק ויקהל [שקלים] ,אור לכ"ה אדר א' תשע"ו, והוא לא רחוק ,והוא וכל בני הבית יזכו לקבל פני משיח
לאחר חצי שנה של ייסורים וכאבים קשים מנשוא, צדקנו .מצליל ברכותיו ,מהניגון שנשמע ניתן היה לחוש
יצאה נשמתו של אבא זצ"ל ,במעמד עשרה ,באמירת
פסוקי וידוי וקריאת שמע .כשערה היוצאת מכוס חלב, את שאיפתו ,ציפייתו וכמיהתו לגאולה השלמה.
מבהילה ובלתי נתפסת העובדה שעד לשבועות
בשקט ובדממה – בנשיקה. האחרונים כשכבר שכב על ערש דווי ,עדיין פיעמה
במוצ"ש ,ליווינו את אבא זצ"ל עם כל בני המשפחה בו תקווה כנה ,שהנה ,הנה ,מיד עם ביאת הגואל ,גם
בבכי ,בשברון לב ,ביגון ואנחה ,למנוחת עולמים .נטמן
הוא בין רגבי עפרה של ירושלים ,בהר הזיתים עד לקץ ישוב לאיתנו.
הימים. בן העולם הבא
קשה עלינו מאוד ,הפרידה מאבא זצ"ל ,שהיה איש מתחילת תשע"ו ,החלו להופיע לאבא ז"ל ,פצעים
חי ,שכל ימיו בשמחה ,בעל מידות אצילות ותרומיות, איסכמיים [הגבלה באספקת דם בעקבות היצרות וסתימה בכלי
ענוותן ושפל ברך ,שלא החזיק טובה לעצמו ,הסתפק
במועט ושמח בחלקו ,טוב לשמים ונוח לבריות ,האיר דם] ברגלו הימנית.
פנים לכל אדם .והחיה רוח שפלים ולב נדכאים ,איש למרות כל המאמצים ,שיחות עם מומחים וניסיונות
בשיטות טיפול שונות ,הפצעים הלכו והזדהמו וגרמו
הישר והאמת.
נזקים של ממש למערכות גופו.
תכיפות האשפוזים בבתי החולים גברה עד שהוזקק
לשהות ממושכת בבית חולים לקבלת מנות דם ,עירויים,
תרופות והזנה תוך ורידית.
| 48
ירושלים .אלול תשע"ג ירושלים .חשוון תשע"ד
שלוש תמונות ,שהן סיפור אחד. "ְו ִנ ְׁש ַמְר ֶּתם"
מפסח תש"ן עד לאחר פסח בחג הסוכות תשע"ד ,החלו להכאיב
תשס"ט ,קרוב לעשרים שנה, לאבא ז"ל באופן משמעותי ,החסימות
אבא ז"ל צעד כל יום אחה"צ,
מביתו בגאולה ל"כולל" במאה בכלי הדם ברגליו.
מאז החל מסע [שנמשך שנתיים
שערים. תמימות] ניסיונות לשכך כאביו ולהקל
את הדרך הלוך וחזור היה עושה לעיתים ברגל או באוטובוס. מייסוריו ,עד סמוך לפטירתו בכסלו
החל מקיץ תש"ע ,החל לסבול מכאבים איסכמיים [סתימות
תשע"ו.
בוורידי הרגלים] וההליכה גרמה לו כאבים חזקים ברגליו. בתמונה :מדווש ברגליו במטרה להמריץ את כלי הדם ,באמצעות
בשל כך ,שינה את סדר יומו ,והחל להשתתף [בגילו ]82 ,כתלמיד
מן המניין בשיעוריו של ר' פנחס גוטפרב שליט"א הנמסרים מכשיר חשמלי מיוחד.
בשטיבל הסמוך לביה"כ בזיכרון משה .כל יום ,משעות אחה"צ
עד שעות הערב המאוחרות ,כולל מוצאי שבתות .חורף וקיץ, ירושלים .תמוז ,קיץ תשע"ד
במסירות ,בקביעות ובהתמדה יוצאת דופן גם מכיוונה של אמא "ְּב ִה ְת ַהֶּל ְכָך ַּת ְנ ֶחה אֹו ְתָך"
תחי' עמו"ש הגיע הראשון! בשעה ארבע ורבע ,מלווה במסירות
בתמונה :נראה צועד [כשנה וחצי לפני
ע"י חתנו היקר רבי יצחק אייזיק הלוי לשיעור. הסתלקותו] ברחוב האמרכלים ,בשעת
לאחר פציעתו מנפילה[ ,פסח תשע"ב] החל להצטרף גם לשיעורי
ערב מאוחרת.
הבוקר .כולל ימי שישי. המסר מאימא שתחי' עמו"ש היה חד
| 49 כתער.
"חשוב לשמור שאבא ילך ברגליו ,בנפשנו
הדבר ,אחרת יפסיק ללכת".
בצייתנות ועקביות ,נקראנו אל הדגל.
כך ,במשך שלוש שנים ,נצפה בכל
ערב ,לאחר מעריב ,עם סיום שיעורו
של הרר"פ גוטפרב ,בהליכה מדודה שנמשכה זמן רב מביה"כ
"זכרון משה" עד לביתו[ ,כולל תחנות ביניים ]...מלווה בתורנות
עם אחד הילדים ,כשהוא שעון על הליכון ונשרך לאיטו.
נאמר ע"י הדוד יהושע: היה מתארגן במקומו ,מתיישב ליד השולחן ,מאזין ועוקב בדריכות
רוכב בערבות ,שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק. אחר מהלך השיעור מילה במילה .ניתן לומר ,שכמעט ולא איחר
על אבא זכרונו לברכה ,אפשר בפשטות לומר "נפש או החסיר בימי חול ,בערבי שבת ובמוצ"ש ,בערבי חגים ,בשבתות
נקי וצדיק" באיזו מתיקות הייתה היציאת נשמה .כמו ובמועדים – בזכותו ובזכותה של אימא שתחי' עמו"ש ,ובענוותנותו
בחיים חיותו ,במתיקות ,בפיינקייט ,באיידילקייט. – זו הנהגה נעלית ,שמעטים בגילו זכו לכך.
במשך השנים ,משיעורים אלו אף זכה לסיים את הש"ס פעם
הגמרא במסכת מכות דף כ"ד ע"א מביאה ברייתא:
בא דוד והעמידן על אחת עשרה :דכתיב :מזמור או פעמיים.
בדברי ההספד שנשא עליו מג"ש ר' פנחס בשעת ההלוויה ,ציין
לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך בהשתאות כיצד אבא ז"ל חייב את הצעירים סביבו שעד חודשים
. 1הולך תמים ספורים לפני פטירתו ,היה דרוך וערני בשיעור.
.2ופועל צדק בתמונה הימנית ,נראה מעיין בגמרא ,בתמונה האמצעית,
. 3ודובר אמת בלבבו עוקב אחר משא ומתן של אחד השומעים עם מג"ש ,ובתמונה
. 4לא רגל על לשונו
.5לא עשה לרעהו רעה השמאלית – חוזר לעיונו.
. 6וחרפה לא נשא על קרובו התמונה צולמה ע"י נכדו האהוב אברהם חיים גרבר לאוי"ט,
. 7נבזה בעיניו נמאס
.8ואת יראי ה' יכבד שנלווה אליו ביום שישי עש"ק נצבים ,כ"ז אלול תשע"ג.
.9נשבע להרע ולא ימיר
. 10כספו לא נתן בנשך מילי דהספידא
.11ושוחד על נקי לא לקח עם חתימת החוברת ,אולי ראויה במה זו להעלות
על הכתב תמצית מדברי ההספד שנשמעו בהלוויה,
בשבעה ובשלושים.
בשעת ההלוויה ,במוצאי שבת קודש פרשת ויקהל
[שקלים] כ"ה אדר א' תשע"ו
| 50