The Urban Stadium

1 THE URBAN STADIUM SHADMI ZEEV MATAN 23 AUG - 22 OCT

פרויקט גמר במסגרת לימודי אדריכלות מנחה: אדר' שם-טוב צרויה מנחה תזה: ד"ר רועי קוזלובסקי האצטדיון העירוני תכנון קומפלקס אצטדיון במתחם אצטדיון המכביה ההיסטורי מגיש: מתן זאב שדמי ת"ז: 318914272 דואל: il.ac.tau.mail@matanzeevs תשפ"ג 2 באוגוסט, 2023

פרויקט גמר ותזה רעיונית בהגשת מתן זאב שדמי פרויקט הגמר תוכנן במסגרת קורס "סטודיו פרויקט גמר" בהנחיית אדר' שם-טוב צרויה. התזה הרעיונית נכתבה במסגרת הקורס "סדנת תמך לכתיבת תזה פרויקט גמר" בהנחיית ד"ר רועי קוזלובסקי. ספר זה הוא חלק מדרישות לתואר ראשון באדריכלות. החוג לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי, הפקולטה לאומניות, אוניברסיטת תל-אביב. אוקטובר 2022 - אוגוסט 2023 כולי תקווה שפרויקט זה יוביל לשינוי ויצליח לייצר איצטדיונים טובים יותר עבור האוהדים, עבור התושבים ועבור הערים בהן ייבנו האצטדיונים.

הקדמה בימים אלו אנחנו עדים ל-"רנסנס אצטדיונים" המתחרש בישראל, המתבטא בשיפוץ של מתקנים קיימים או הקמה של מתקנים חדשים. עם זאת, המגמה הרווחת היום היא להרחיק את האצטדיונים ממרכזי הערים ולמקם אותם בשוליים, משום שהם נתפסים לעיתים קרובות כ-"שכן רע". כמו כן, הם לא מכילים פונקציות נוספות מלבד הייעוד שלו כמשחק, מה שהופך את האצטדיון ללא פעיל במשך רוב ימות השנה. באמצעות הפרויקט, ארצה להראות את הפוטנציאל הרב וההזדמנויות הטמונות דווקא באצטדיון עירוני, זאת באמצעות יצירה של מתחם רב שימושי כאשר האצטדיון עומד במרכזו, במיקום של אצטדיון המכביה שנהרס. אצטדיון הוא מבנה ציבור ייחודי בעל השפעה רבה על סביבתו הקרובה והרחוקה. אצטדיונים מסייעים לייצר זהות מקום, תחושת שייכות, קהילתיות ומפגשים פיזיים בין אנשים. האזורים מסביב לאתר עתידים לעבור בשנים הקרובות בנייה מסיבת של אזורי מגורים, משרדים ומסחר, כאשר הפונקציה הציבורית של האצטדיון יכולה לשמש אותם. אני מאמין כי אצטדיון עירוני, המשולב כחלק אינטגרלי מרקמה אורבנית קיימת, יכול לתרום רבות לסביבתו ולאנשים שחיים בה. האצטדיון יכול להוות "שכן טוב" עבורם ולשמש ככלי מחולל לזהות מקום, תחושת שייכות למקום ויצירת קהילה. זאת בייחוד בגלל בחירת המיקום ההיסטורי שלו, במיקום של אצטדיון המכביה, המזוהה עם ציונות, ספורט, מצוינות ואתלטיקה. תודות פרויקט הגמר הזה הוא סיכום ונקודת השיא של חמש שנות לימודים אינטנסיביות וחוויתיות, וספר זה מסכם את הפרויקט. בנקודת הזמן הזו הייתי רוצה להודות לכמה אנשים שסייעו לי לאורך הפרויקט. ראשית כל ארצה להודות לד"ר קרן מיטרני מנחת הסמינר, שהיווה את הבסיס הרעיוני והמחקרי לפרויקט זה. תודה לאדר' שם-טוב צרויה על ההנחיה של הפרויקט לאורך השנה ולד"ר רועי קוזלובסקי על הנחיית התזה שמלווה את הפרויקט. תודה להורים שלי, לאבא, שיצר בי את האהבה לאצטדיונים ולכדורגל ולאמא שלי על סיוע בעריכה ובהגהה של המחקר. תודה לדורון קפון על הסיוע בעריכה של ספר זה ובתמיכה כללית לאורך השנה. תודה למאיה לוי על התמיכה והסיוע בפרויקט הגמר ובפרויקטים נוספים לאורך השנים. תודה לאסף שי וליהל רוט על תמיכה כללית לאורך הפרויקט.

הפרויקט ..........................................................................67-34 תכנית אב לאזור אצטדיון המכביה.................................................................35-34 שלבי התפתחות המבנה................................................................................37-36 לא טוב האצטדיון לבדו .................................................................................41-40 סכמת ישיבה באצטדיון.................................................................................47-44 תוכניות ......................................................................................................53-48 חתכים .......................................................................................................57-54 חזיתות........................................................................................................61-58 קירוי האצטדיון..................................................................................................62 עירוב שימושים באצטדיון....................................................................................63 יצירת מרחב עירוני פעיל...............................................................................73-64 עיצוב אדריכלי של המתחם............................................................................75-74 סיכום ...................................................................................77 ביבליוגרפיה ......................................................................80-79

מתודולוגיית עבודת המחקר.......................................................7-6 מהלך המחקר..................................................................................................7-6 ביקורת...............................................................................................................7 רקע תיאורטי........................................................................14-8 זהות מקום ותחושת שייכות למקום........................................................................8 אדריכלות וספורט, האצטדיון כמחולל זהות מקום, תחושת שייכות וקהילה.............9-8 תכנון אצטדיונים מודרניים...............................................................................10-9 מורשת בנויה וזיכרון קולקטיבי.........................................................................11-10 רנסנס האצטדיונים ומגמות תכנון בישראל......................................................12-11 האצטדיון והעיר............................................................................................15-13 מקרי בוחן..........................................................................17-16 חקר אתר ..........................................................................20-18 מתחם חצי האי הירקוני.......................................................................................18 יריד המזרח..................................................................................................20-19 נמל תל-אביב...............................................................................................21-20 אצטדיון המכביה..........................................................................................23-22 ניתוח אתר ........................................................................28-24 גבולות גזרה ומוקדי עניין....................................................................................24 נגישות תחבורתית..............................................................................................25 שימושי קרקע ותכנון עתידי............................................................................27-26 האתר הנבחר....................................................................................................28 מחקר עיצובי......................................................................32-30 בחינה של חתך האצטדיון..............................................................................31-30 קישוריות לסביבה...............................................................................................32 חשיבות של תכנון מתחמי...................................................................................32 חזון תכנוני ודרכי ביצוע..............................................................33 תוכן עניינים

7 תכנון אצטדיון הוא עניין מורכב הקשור במספר רב של גורמים )תחבורה, נגישות, היסטוריה, שימושים בסביבה, תוכניות עתידיות וכו'( שאצטרך לקחת בחשבון, ולכן חשוב שהידע יהיה קיים בידי על מנת שאוכל להביא אותו לידי ביטוי במהלך התכנון. ביקורת הפרויקט הוא פרויקט ביקורתי, המבקר את הדרך בה מתוכננים אצטדיוני ספורט כיום בישראל ומציג את הדרך שלי לתכנון אצטדיון. אנחנו נמצאים בתקופה של רנסנס של בניית אצטדיונים בארץ, בשנים האחרונות היו מספר פרויקטים משמעותיים של בנייה או שיפוץ מגרשי ספורט ומתוכננים עוד כמה וכמה במספר ערים בארץ. יש כאן הזדמנות לייצר מקומות אטרקטיביים עבור הסביבה שלהם. הביקורת הראשונה שלי היא שהאצטדיון נתפס כשכן רע, ממקמים אותו מחוץ לעיר והוא לא נגיש. תכנון נכון של אצטדיון כחלק מרקמה עירונית קיימת משפר את הנגישות אליו ומאפשר יצירה של מרחב עירוני עבור התושבים. ביקורת נוספת היא חשיבה על אצטדיון רק לצורך מסוים, בתכנון הקיים כיום אין עירוב שימושים או חשיבה על שימושים נוספים לאצטדיון, בניגוד לגישה הרווחת היום בתכנון אצטדיונים בעולם. ארצה להפוך את המצב ולתכנן את האצטדיון וסביבתו כחלק מקומפלקס מעורב שימושים כדי שיוכל להיות אטרקטיבי גם מחוץ לאירועים הספורטיביים ובעל יכולת למשוך אליו מגוון אוכלוסיות. בפרויקט הגמר ארצה להראות את הפוטנציאל הטמון באצטדיון עירוני ולנצל את המיקום ההיסטורי שלו, ביחס לאזור שעובר ויעבור בנייה מסיבית בעתיד הקרוב. זאת באמצעות יצירה של מתחם רב שימושי כאשר האצטדיון עומד במרכזו, במיקום ההיסטורי של אצטדיון המכביה שנהרס ויחד איתו נמחקה ההיטוריה והערכים שהיו קשורים בו מהמרחב.

6 מהלך המחקר מטרת המחקר והפרויקט תהיה להראות את הפוטנציאל הטמון באצטדיון עירוני, השהוא חלק ממתחם המשולב באופן אינטגרלי עם הסביבה בה הוא נמצא. בעצם להראות כיצד האצטדיון יכול לשמש כשכן טוב ולתרום רבות לסביבה העירונית בה הוא מצוי, הן הבנויה והן לאנשים שחיים בה. המחקר משתמש ביכולת של האצטדיון לשמש ככלי המחולל זהות מקום, תחושת שייכות למקום ויצירת תחושת קהילה עבור תושבי הסביבה. המחקר והתכנון של האצטדיון יהוו יישום של המסקנות שגיליתי בעבודת הסמינר, שבמהלכה גיליתי מספר גורמים שתורמים ומעצימים את החוויה של האוהדים באצטדיון, מה שמחזק את תחושת השייכות שלהם אליו ובסופו של דבר גם מייצר את זהות המקום ואת הקהילה בקרב האוהדים. עבודת המחקר תתחיל בסקירת שדות הידע הרלוונטיים לנושא המחקר. תתבצע סקירה אודות זהות מקום, אדריכלות וספורט, תכנון אצטדיונים מודרניים, רנסנס האצטדיונים, מגמות תכנון עכשיוויות ועל היחס בין האצטדיון לבין העיר. בנוסף לכך, עבודת החקר תסתכל באופן מקוצר על הדרך בה בונים אצטדיונים )מתחמי אצטדיון ליתר דיוק( בארץ ועל מספר פרויקטים שנבנו מחוץ לארץ כדי שאוכל להעביר ביקורת על הדרך שבה מתוכננים ומבוצעים אצטדיוני ספורט בישראל. הסקירה של מקרי בוחן בחו"ל תסייע לי לגבש רעיונות ותחשוף אותי לכמה דיסציפלינות הנוגעות בתכנון אצטדיונים מודרניים, רב תכליתיים הפעילים לאורך כל ימות השנה מבלי תלות בפונקציה המרכזית שלהם )הכדורגל(. אני מאמין שקיימות מספר דרכים עבור תכנון אצטדיונים מודרניים, הבאות לידי ביטוי במקרי הבוחן שבחרתי כאשר כל אחד מהם שם את הדגש על אלמנט אחר, בין אם שימוש באתר הקיים והעצמה שלו, דרך יצירת מתחם מובהק או יצירה של קהילה סביב הספורט. אני ארצה לשכלל ולאחד אותם כדי לייצר את הדרך שלי לתכנון אצטדיונים, המצליחה לשלב בין כולם ומראה כיצד האצטדיון יכול להוות חלק אינטגרלי ומשמעותי מהסביבה הבנויה בה הוא בנוי. לאחר מכן יתבצע חקר וניתוח על האתר ההנבחר וסביבתו הקרובה. יתבצע חקר של ההיסטריה והאדריכלות, במיקרו ובמאקרו, לאורך השנים. במיקרו יתבצע חקר אודות אצטדיון המכביה, גלגוליו ושימושיו לאורך תקופת פעילותו עד הריסתו בשנת 2012 .מבחינת המאקרו יתבצע החקר אודות מתחם חצי האי הירקוני, בייחוד במתחם יריד המזרח אשר סמוך לאצטדיון המכביה ומקיף אותו. למתחם יריד המזרח תפקיד חשוב בהיסטוריה ובהתפתחות של העיר תל אביב, החל מימיו הראשונים ועד להתחדשותו בתחילת שנות האלפיים, ויש לו תפקיד חשוב בהפיכת האצטדיון לחלק מן המרקם האורבני ותפקודו כחלק מקומפלקס האצטדיון העתידי. כמו כן, יתבצע חקר אודות אזורי המגורים הנוכחיים )מדרום וממזרח לאתר( והעתידיים )מצפון לירקון, במתחם "שדה דב"( מתוך מחשבה שהאנשים שיאכלסו בעתיד ומאכלסים כיום את אותם אזורי מגורים הם אלו שישתמשו באצטדיון ובמתחם שלו. עבודת החקר תבדוק מלבד להיסטוריה גם שימושים, דרכי הגעה, תוכניות עתידיות אודות בינוי או תשתיות, מבני ציבור בולטים וכו' על מנת לשפר את התכנון של המתחם החדש וכדי להגיע לתוצאה טובה יותר. מתודולוגיית עבודת המחקר

9 אצל האדם והחברה כלפיי המקום בו מתרחשת הפעילות הספורטיבית וכלפי הסביבה שלו. באופן דומה לכך, הצלחה של קבוצת הספורט המקומית יכולה לייצר אפקט דומה ברמת העיר, הרובע או השכונה, זאת משום שבדרך כלל הקבוצות המקומיות מייצגות עיר או שכונה ולעיתים קרובות התושבים יקשרו בין הצלחת קבוצת הספורט לבין הצלחת המקום ),Bale 2008, Shobe; 2002 .) לספורט בכלל ולכדורגל בפרט יש את היכולת לייצר "קהילות דמיוניות" )Imagined Communities ,)כלומר קהילה של אנשים בעלי תחושת שייכות לקבוצה ולמקום, אפילו מבלי שכל חברי הקהילה נפגשו בעבר או יפגשו בעתיד )1991, Anderson .)הקהילות האלו מתעלות מעבר לגבולות פיזיים ומסוגלות לחבר ולקשר בין אנשים בעלי רקע שונה )and Frank 2010, Steets .)לכל קהילת אוהדים כזו יש מאפיינים ייחודיים שנותנים לאוהד היחיד משהו להזדהות איתו ומחזקים את הקשר שלו אל הקהילה ואת האהדה לקבוצה. עבור האוהדים האדוקים, מדובר ממש בטקס דתי והם רואים את האצטדיון כ"מקדש" אליו עולים לרגל ואת הכניסה אליו ואל היציע כחלק מהריטואל הדתי )and Hague; 2004, Bale and Gaffney 1998, Mercer .)האצטדיון הוא מרחב שמאפשר את הפעילות הזו ומעניק חוויות משותפות עבור הקהילה, הוא מייצר תחושת ביתיות, אווירה ושייכות המעצימים את החוויה של חברי הקהילה ומחזקים את הקשר ביניהם. התפקיד החשוב של האצטדיון הוא לאכלס את החוויות המשותפות ולהוות בית עבור קהילת האוהדים, בעצם להצליח לחבר בין המקום, הספורט והזהות המשותפת )1993, Bale.) אצטדיון הכדורגל יכול לעיתים קרובות להפוך לנקודת ציון מרכזית ומשמעותית ואפילו להפוך לסמל של האזור או העיר בה הוא ממוקם, זאת בשל היותו מבנה ציבור מונומנטלי ובולט ביחס לסביבה העירונית בה הוא ממוקם, והיותו בעל משמעות רבה לאוהדי הכדורגל שפוקדים אותו וגם לתושבי הסביבה שחיים בסמוך אליו )2010, Maennig and Ahlfeldt; 2013, Flowers .) תכנון נכון של האצטדיון ושל סביבתו יכול לייצר השפעות חיוביות רבות ולהוות מקום משמעותי במרחב העירוני והשילוב שלו עם קבוצת כדורגל יכול לייצר זהות מקום ותחושת שייכות כלפיי האצטדיון בקרב הקהילה שסובבת אותו. תכנון אצטדיונים מודרניים בתכנונם של האצטדיונים יש דגש על עיצוב, בטיחות, נוחות, נגישות לכל האוכלוסייה ושימושים חלקים עיקריים, המגרש בו מתרחשת מגוונים. את מבנה אצטדיון הכדורגל ניתן לחלק ל-3 הפעילות המרכזית של המשחק, היציעים בהם ממוקם הקהל והם מכילים גם פונקציות נוספות אשר קשורות לתפקוד השוטף של האצטדיון והמעטפת שמכילה את הכל בתוך מבנה אחד ומקיימת יחסי גומלין עם הסביבה של האצטדיון )2008, Campos and Buraimo, Paramio.) היציעים הם החלק בו הקהל נמצא. היצעים משופעים ובכך מאפשרים מבט ישיר על המתרחש במגרש. היציע הוא הבית של האוהדים בו הם חווים את חווית המשחק והקהל, בו מתרחשים עיקר המפגשים הפיזיים בין חברי הקהילה ))2004, Bale and Gaffney .בשל השיפוע של

8 זהות מקום ותחושת שייכות למקום המושגים זהות מקום )Identity Place )ותחושת שייכות למקום )Attachment Place )הם מושגים עיקריים בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית, העוסקת בקשר שבין הסביבה לאדם ובהשפעות של הסביבה הבנויה על ההתנהגות האנושית ועל האדם עצמו. תחושת שייכות למקום )Attachment Place )מדברת על הקשר הרגשי בין אדם, קבוצה או חברה לבין מקום מסוים. תחושת השייכות מושפעת רבות מהחוויה האישית של האינדיבידואל כלפי אותו מקום. תחושת השייכות הזו יכולה להיות כלפי הבית, השכונה או העיר בה האדם חי, אך גם מבנים אחרים יכולים לייצר תחושת שייכות למקום )2011, Lewicka .)המושג זהות מקום )Place Identity )היא למעשה תת-מבנה של הזהות העצמית של האדם, המורכב מתפיסה רחבה לגבי העולם הפיזי בו חי זהאדם. זהותו של אדם קשורה לעולם הפיזי והופך את המקום בו האדם חי למרכיב משמעותי בזהות העצמית שלו. כמו כן, זהות מקום היא משהו דינאמי שמשתנה לאורך הזמן, בגלל שינויים פיזיים וחברתיים בסביבה בה האדם חי )and Bernardo 2013, Olivera-Palma .) זהות מקום ותחושת שייכות למקום הם שני מושגים שונים מאותו שדה מחקר, אבל שניהם עוסקים בקשר שבין האדם לבין הסביבה הבנויה. תחושת שייכות למקום נוצרת כתוצאה מחוויות חיוביות וקשר משביע רצון בין האדם לבין הסביבה ואילו זהות המקום מגיעה כתוצאה מאמונות, משמעויות, רעיונות וערכים המשויכים אל מקום מסוים )מבנה, שכונה או עיר( כחלק מהסביבה הבנויה שהאדם חי בה )1983, Kaminoff and Fabian, Proshansky .)שילובה של זהות המקום יחד עם תחושת שייכות למקום יוצרים יחדיו קשר חזק בין האדם למקום, תחושת קהילתיות והופכים את האזור למקום שיותר נעים לחיות בו. אדריכלות וספורט, האצטדיון כמחולל זהות מקום, תחושת שייכות וקהילה המקום שספורט תופס במרחב משפיע באופן משמעותי על הדרך בה אנשים חווים את המרחב ומשתמשים בו. אותם מקומות )אצטדיונים, אולמות, היכלי ספורט וכו'( מזוהים עם קבוצות ספורט שונות אשר ממלאות את המקומות בתוכן: ערכים, מסורות ומנהגים. אותם תכנים המזוהים ונקשרים עם אותם המקומות, מצליחים לייצר תחושות וחוויות עבור המשתמשים 2002, Bale .)ספורט הוא גורם חשוב בבנייה ועיצובה של זהות המקום, זאת משום שאירועי ) הספורט יוצרים אצל האדם זיכרונות משמעותיים סביב האירוע אשר מתרחשים במקום מסוים, האצטדיון. האצטדיון הוא הביטוי האורבני שמצליח לקשור את אותם רגשות, משמעויות, חוויות וזהויות אל מקום פיזי במרחב )2008, Shobe; 2006, Hinch and Ramshaw .)בנוסף, אירועי הספורט הגדולים, כמו האולימפיאדה או הגביע העולמי בכדורגל, מצליחים לייצר גם תחושת שייכות ואחדות לאומית, ולגשר על פערים חברתיים, פוליטיים וכלכליים הקיימים בחברה. תחושת האיחוד והאהדה לנבחרת או לקבוצה המקומית מצליחים לייצר תחושת שייכות רקע תיאורטי

11 את הקשר שלהם אליו )2019, Ramshaw .)אתרי ספורט כיום נתפסים הרבה יותר מסתם מבנה שבאים אליו כדי לראות אירוע. כיום, אנשים באים אליהם כדי לבקר, לגעת, להצטלם ולחוות אותם, החשיבות של האצטדיונים גדלה והם הפכו ממבנה שימושי לסמל או אייקון עבור אזור בעיר )2014, Ramshaw .)למורשת הספורט יש תפקיד חשוב בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי של החברה, זאת משום שאצטדיונים רבים כוללים תצוגות מתחם ותערוכות היסטוריות על הקבוצה או המתקן, הכוללות משחקים, שחקנים ואירועים משמעותיים. כמו כן, האצטדיונים יכולים לשמש כמקומות ייחודיים לפעילויות בריאות הציבור וחינוך, במיוחד במהלך ימים שאינם מארחים משחק ומחוץ לעונת הכדורגל. זיכרון קולקטיבי הוא מונח המתאר זיכרון המשותף לחלק גדול מהחברה, והוא מהווה מרכיב חשוב בזהות של חברי הקבוצה כיחידים ובזהות הקבוצה כקולקטיב. הזיכרון הקולקטיבי יכול להיות מעוצב על ידי בעלי הכוח או השליטה כדי לייצר נרטיב מסוים, כדי להעצים גיבורי תרבות או למזער השפעות שליליות של מהלכים מסוימים, כל זאת על מנת לשרת את המטרות שלהם )2015, Abel and, Roediger .)המונח קיים גם בספורט, ביכולת של החברה לקשור זיכרון מסוים אל מבנה בו התרחש אירוע משמעותי עבור החברה בכלל וקהילת האוהדים בפרט )1996, Pacifici-Wagner .)אירוע כזה יכול להיות למשל ניצחון משמעותי, זכייה בטורניר גדול או רגע היסטורי המתרחש באצטדיון. רנסנס האצטדיונים ומגמת התכנון בישראל בשנים האחרונות )2018-2007 )אנחנו עדים לרנסנס של ממש בתכנון ובנייה של אצטדיונים, המתבטא בהקמה של עשרות אצטדיונים חדשים או שיפוץ וחידוש של אצטדיוני כדורגל וותיקים במדינות אירופה )2019, EUFA .)במדינות השייכות לאופ"א )ההתאחדות האירופאית לכדורגל( נבנו 221 פרויקטים של אצטדיוני כדורגל בעלי קיבולת של 5000 צופים ומעלה, מתוך 495 פרויקטיי אצטדיונים באופן כללי. המדינות בהן התרחשה בנייה המואצת ביותר היו פולין )27 ,)טורקיה )26 )וגרמניה ורוסיה )16 .)גם בישראל אנחנו עדים לרנסנס הזה, עם בנייה של חמישה אצטדיוני כדורגל בעלי קיבולת של מעל 5000 צופים , כאשר הבולטים ביותר הם אצטדיון סמי עופר בחיפה ואצטדיון בלומפילד בתל-אביב-יפו. בנוסף נבנו עוד שלושה מתקנים קטנים וחודשו שלושה אצטדיונים נוספים. כמו כן, לפחות עוד 11 עיריות מקדמות תוכניות לבניית אצטדיון בתחומן )חטב ורופא, 2021 .) כאשר מדברים על רנסנס האצטדיונים בישראל, המגמה הרווחת היא הריסה של האצטדיון ובנייה מחדש שלו בשוליים של העיר. מגמה נוספת היא הקמת של אצטדיון חדש לגמרי, גם בשולי העיר. הסיבה הבולטת למהלך זה היא עליית מחירי הקרקע במרכזי הערים, היכן שמוקמו בעבר רוב האצטדיונים בעיר. בניית אצטדיון חדש היא עסק יקר, לכן יש רצון לצמצם עלויות ולבנות את האצטדיון בשולי הערים, היכן שהקרקע זולה יותר לבנייה. כמו כן, עיריות או יזמים יעדיפו לנצל את הקרקע במרכזי הערים עבור בנייה למגורים שהיא ריווחית יותר מאשר להשתמש בקרקע עבור אצטדיון, הדורש גם עלויות תפעול שוטפות. בולטת במיוחד בנוף היא עיריית תל-אביב, שהשלימה בשנים האחרונות את שיפוץ אצטדיון בלומפילד ומקדמת בימים אלו את שיפוץ אצטדיון בני יהודה בשכונת התקווה, זאת בניגוד הפוך למגמה הנפוצה בישראל.

10 היציעים נוצר מתחתם חלל שיכול להכיל פונקציות נוספות המסייעות לתפעול שוטף של האצטדיון בשגרה או במהלך אירועים המתקיימים בו. דגש מרכזי בתכנון אצטדיונים מודרניים הוא שימושים מגוונים, ולכן הכלת פונקציות נוספות בתוך המבנה כמו למשל מוזיאון למועדון, חנויות, אולמות כנסים ומסעדות שגורמות לאצטדיון להיות פעיל בכל זמן ),Paramio 2008, Campos and Buraimo .) המעטפת של האצטדיון מסייעת לקשור את כל המבנה ביחד, לייצג חזית אחידה אל הסביבה וגם לקרות את היציעים והמגרש. המעטפת מגינה על האוהדים והשחקנים מפני תנאי מזג האוויר וכלפי פנים משולבות בה מערכות שונות. כיום יש דגש מיוחד בתכנון אקוסטי של המעטפת, זאת משום שסאונד הוא המרכיב המרכזי ביותר בחוויה של האוהדים מהמשחק וביצירת האווירה באצטדיון )2004, Bale and Gaffney .)באמצעות תכנון אקוסטי טוב של מעטפת המבנה ניתן מצד אחד להעצים את השפעת הסאונד ובכך לשפר את חווית המשחק ואת האווירה הנוצרת, ומצד שני לצמצם השפעות של זליגת רעש שמפריע לסביבה, בעיקר סביב אצטדיונים הממוקמים בסביבה עירונית צפופה. בנוסף בתכנון מעטפת האצטדיון יש הזדמנות לעיצוב חדשני ויוצא דופן, כאשר יש למתכנן אפשרות לצאת מהקופסא, לשלב חומרים חדשניים או להשתמש בצורות לא שגרתיות )2010, King .)בשל הרצון לייצר מרחב עירוני הפעיל מחוץ לימי משחק וכדי למשוך אוכלוסיות נוספות, רוב האצטדיונים בנויים כחלק מקומפלקס המכיל בתוכו עירוב שימושים. מסביב לאצטדיונים מודרניים אפשר למצוא גם מגורים, בתי מלון, מרכזי מסחר, תרבות וקהילה, מתקני אימונים או מרחבים ציבוריים פתוחים, שהופכים את אזור האצטדיון ליותר אטרקטיבי ופעיל, עוזרים לייצר זהות וקשר למקום ומחזקים את תחושת השייכות של האוהדים ושל תושבי הסביבה );2013, Vickery and Sheard, John 2008, Campos and Buraimo, Paramio .) מורשת בנויה, מורשת ספורט וזיכרון קולקטיבי הכוונה במורשת בנויה היא למבנה, אתר או רקמה עירונית בעלת ערכים אדריכליים, אסתטיים, תרבותיים, מדעיים, חברתיים וכד', החשובים עבור הדור הנוכחי ושנרצה להעביר את אותם הערכים עבור הדורות הבאים )2013, Irons and Armitage .)העברת הערכים הללו נעשית בדרך כלל באמצעים של שימור ותיעוד, וגוררים אחריהם וויכוחים פוליטיים רבים העוסקים בנושא של מה ראוי לשמר וגם בהיבטים של שימור מול פיתוח והתחדשות עירונית )2004, Gospodini .)מה שאנחנו רואים היום כמורשת בנויה הם למעשה התוצרים של תהליך מניפולטיבי ארוך שנים אשר עסק בשאלה של מה ואיך לשמר. המורשת הבנויה חשובה עבור חברה כי היא מצליחה להעביר לה ערכים אינדיבידואלים עבור הפרט וערכים קולקטיביים עבור החברה כולה. השפעה נוספת יכולה להיות השפעה כלכלית כתוצאה מתיירות או עליית שווי של האזור )2013, Irons and Armitage .) בין ספורט לבין מורשת קיימת מערכת יחסים קרובה. הספורט למעשה עוזר להנחיל ערכים, זיכרונות וחוויות אל תוך המבנים הדוממים ומסייע למלא אותם בתוכן. האירועים וההישגים המתרחשים במבנים האלו תורמים לזיכרון הקולקטיבי של החברה כלפי אותו מבנה ומחזקים

13 האצטדיון והעיר בין האצטדיון לבין העיר קיימים יחסים מורכבים, שהשתנו לא מעט פעמים לאורך ההיסטוריה. במשך שנים רבות שימשו האצטדיונים כמרכיב מרכזי בעירוניות, בערי יוון או רומא, כאשר הם מוקמו במרכזי הערים לצד ריכוזי אוכלוסייה משמעותיים. בהמשך חלה מגמה של הרחקה של האצטדיונים ממרכזי הערים אל אזורים פחות מאוכלסים, בעיקר בשולי העיר או ממש אל פרפר סמוך לעיר מרכזית)1993, Bale .)הרחקה זו נעשתה משום שלעיתים קרובות האצטדיון נתפס לעיתים כשכן רע המפריע לסביבתו הקרובה, ולכן יש רצון להרחיק אותו ממרכז העיר וריכוזי אוכלוסייה )yard back my in not-NIMBY .)כמו כן, האצטדיונים שתוכננו לא הכילו פונקציות נוספות, מה שהפך אותם ללא פעילים במשך רוב ימות השנה. עם זאת, נראה שכיום המגמה היא הפוכה ויש נטייה לנסות לשמור על האצטדיונים כחלק מהרקמה העירונית בה הם נבנו, מתוך הבנה שהאצטדיון הוא איננו שכן רע, אלא שיש בכוחות לייצר הזדמניות ולתרום רבות לסביבה בה הוא בנוי. בעקבות שינוי זה התפתחה גישות של התחדשות עירונית מובלת אצטדיון )-Stadium regenaration led )שמשתמשת באצטדיון ככלי מחולל להתחדשות עירונית )London 2015, Assembley )באמצעות עירוב שימושים והפיכת אזור האצטדיון למרחב עירוני פעיל ומגוון. הספורט, כחלק אינטרלי מהמרחב ומתרבות המקום, כאשר הביטוי הפיזי שלו במרחב הוא האצטדיון, האולם או המגרש יכול לתרום רבות להחייאה של המרחב הציבורי, לשיפור העירוניות, ליצירת מרחב עירוני פעיל ואטרקטיבי ואף להחיות מרכזי ערים לא פעילים )רופא, 2013 ;לונטל וקדרון, 2017 .)ההשפעות של אצטדיון על הסביבה הבנויה ועל המרחב העירוני שמקיף אותו נקרא עירוניות אצטדיון )Urbanism Stadium.)

12 אצטדיון קריית אליעזר, חיפה )נהרס בשנת 2015) והכיל 000,14 מושבים. אצטדיון הקופסא, נתניה )נהרס בשנת 2014)והכיל 500,7 מושבים. אצדטיון סמי עופר, חיפה )נפתח ב-2014 )ומכיל 850,30 מושבים האצטדיון העירוני, נתניה )נפתח ב-2012 )ומכיל 600,13 מושבים בשני הזוגות של מפות הנולי הללו ניתן לראות בצורה הטובה ביותר את מגמת תכנון האצטדיונים בישראל, את המעבר מאצטדיון הממוקם בלב שכונה עירונית לאצטדיון בשולי העיר ומנותק ממנה, מוקף בשממה של מגרשי חניה המפרידים אותו מהרקמה העירונית הקיימת. אל שני מקרים בולטים אלו אפשר להוסיף גם את הנדידה של אצטדיון האורווה אל אצטדיון המושבה בפתח תקווה, של אצטדיון וסרמיל לאצטידון טרנר בבאר שבע, או אפילו אולם אוסישקין שהוחלף באולם הדרייב אין בתל-אביב.

15 מפות נולי אלו מציגות את המגמה העכשווית בתכנון אצטדיונים. ארבעת אצטדיונים אלו הם דוגמאות לאצטדיונים עירוניים אשר שמרו על המיקום המקורי שלהם, אך עברו שיפוץ כדי להתאים את עצמם לצרכים המשנים של הסביבה העירונית שמקיפה אותם. מלבד אצטדיון בלומפילד, שלושת האצטדיונים האחרים השתמשו בשיפוץ כדי לשפר את המרחב העירוני מסביבם, בין אם ביצירת מרחבים עירוניים מסביב לאצטדיון או בעירוב שימושים, האצטדיונים הללו מהווים מוקדי משיכה למגוון רחב של מבקרים, מעבר לאוהדים הפוקדים את המתחם בימי משחק. עם זאת, השיפוץ של אצטדיון בלומפילד מראה על ניצני מגמה של עירוניות אצטדיונים בישראל וכי ניתן לבצע זאת גם בישראל. אצטדיון הוא מבנה ציבור ייחודי בעל השפעה רבה על סביבתו הקרובה והרחוקה. אצטדיונים מסייעים לייצר תחושת שייכות, קהילתיות ומפגשים פיזיים בין אנשים. באצטדיון עירוני טמון פוטנציאל והזדמנויות רבות. אצטדיון עירוני, המשולב כחלק אינטגרלי מרקמה אורבנית קיימת, יכול לתרום רבות לסביבתו ולאנשים שחיים בה. האצטדיון יכול להוות "שכן טוב" עבורם ולשמש ככלי מחולל לזהות מקום, תחושת שייכות למקום ויצירת קהילה.

14 אצטדיון קרייבן קוטג', לונדון, הממלכה המאוחדת. שופץ ב-2021 ומכיל 500,25 מושבים אצטדיון בלומפילד, תל-אביב יפו, ישראל. שופץ ב-2019 ומכיל 400,29 מושבים אצטדיון סיטי גראונד )מימין(, נוטינגהאם, הממלכה המאוחדת שעובר שיפוץ בימים אלו ויכיל 500,30 מושבים. אצטדיון מידואו ליין, מכיל 800,19 מושבים אצטדיון הסנטיאגו ברנבאו, מדריד, ספרד. שופץ ב-2023 ומכיל 000,81 מושבים

17 Islands Faroe, Torshavn, Stadium Torsvollur אצטדיון של כ-000,6 מקומות בסמוך לחופי האוקיאנוס האטלנטי. האצטדיון מארח משחקי כדורגל, הופעות ואירועים שונים. הוא משמש כמרכז תרבותי וספורטיבי חשוב עבור האזור. קומפלקס האצטדיון מכיל בתוכו מבנים שונים היוצרים יחדיו אזור של תרבות, פנאי וספורט כמו היכל ספורט מקורה עבור משחקי כדורסל, כדורעף, מתחם לספורט שדה )ריצה, אתלטיקה קלה וכו'( מתחם אימונים ומרכז עיתונאים. האצטדיון ממוקם בסמוך לאזור מרכז העיר המכיל אזורי תעסוקה, מסחר ומגורים. Netherlands The, Helmond, Braak De Park Sport קומפלקס של פארק ספורט מעורב שימושים סביב אצטדיון של כ-500,4 מקומות בדרום הולנד. הקומפלקס מכיל, בנוסף לאצטדיון, בית ספר, פארק ספורט, היכל ספורט מקורה ומספר מגרשי ספורט פתוחים. הקומפלקס מאפשר ומעודד הלכתיות או רכיבה על אופניים. המתחם הוא בית לכמה קבוצות ספורט שונות ומציע לציבור הרחב מגוון פעילויות ספורטיביות שונות, כמו אומניות לחימה, טניס או התעמלות אומנותית וגם אירועים ציבוריים וחברתיים. המתחם מכיל גם מרכז רפואי לפציעות ספורט, מסחר, הסעדה ומלון לשירות הספורטאים שמתארחים במתחם. המתחם הוא מקום מפגש מרכזי עבור הקהילה המקיפה אותו ומהווה מקור גאווה עירוני.

16 Kingdom United, London, Redevelopment Stand Riverside Cottage Craven השיפוץ שנעשה בין השנים 2021-2018 ביציע הסמוך לנהר התמזה בלונדון, מציג דוגמא לתכנון מודרני של אצטדיוני כדורגל. היציע החדש מכיל בתוכו פונקציות מגוונות, כמו מסחר, פנאי, תרבות, מרכז ספורט עם בריכה וגם מלון. כמו כן, הוא יוצר טיילת חדשה לאורך התמזה ומחזק את הקשר של האצטדיון עם הנהר, בצורה שלא הייתה קיימת קודם. כעת לאצטדיון יש יכולת למשוך אליו מגוון רחב של מבקרים, גם ללא קשר למשחקים המשוחקים באצטדיון משום שקיימות בו פונקציות רבות ומגוונות שיכולות למשוך קהל. מקרי בוחן Kingdom United, Nottingham, Project Redevelopment Ground City ההרחבה של האצטדיון של נוטינגהאם פורסט היא חלק מתוכנית התחדשות עירונית רחבה יותר עבור אזור האצטדיון. האצטדיון הולך להפוך לקומפלקס מעורב שימושים ויכיל בו פונקציות של מסחר, פנאי וקהילה. חלק מהתכנון יוצר קישוריות חדשה אל נהר הטרנט הסמוך לאצטדיון, בדמות טיילת חדשה ואזורים ציבוריים בין האצטדיון לנהר. בקומפלקס הרחב צפוי להיות מתחם בעירוב שימושים המכיל כיכר עירונית חדשה, מוזיאון למועדון, חללי קהילה נוסף על מגורים, מסחר ותעסוקה.

19 מתחם יריד המזרח מתחם יריד המזרח הוא הידוע והמפורסם מבין שלושת מתחמי חצי האי הירקוני. יריד המזרח נועד להיות אירוע מסחרי משמעותי, והוא נועד להציג התפתחויות טכנולוגיות, אדריכליות ומעשיות של המעמד היוצר במדינת ישראל, ולהוות מעיין "חלון ראווה" של המפעל הציוני בימיו המוקדמים. היריד הראשון התקיים ב-1934 וביקרו בו 600 אלף מבקרים. סקיצה ראשונית של ריכרד קאופמן משנת 1933 עבור מתחם יריד המזרח, כאשר האצטדיון בנוי מצפון למתחם. קיימת הפרדה ברורה בין האזורים ומספר צירי תנועה תוכנית של מבני יריד המזרח, המבנים המודגשים בעלי חשיבות היסטורית, לפי האדריכל. ג'ניה אוורבוך )כחול(, אריה אלחנני )ירוק(, אריה שרון )ורוד(, יוסף נויפלד )אדום(, ריכרד קאופמן )צהוב( ואדריכלים אחרים )אפור( ריכרד קאופמן תכנן את תכנית האב עבור יריד המזרח, ובראש מנהלת תכנון הבניינים עמד אדר' אריה אלחנני. במתחם חברו יחדיו דמויות מפתח של היצירה האדריכלית של אותם השנים ויצרו מתחם בעל זהות אדריכלית מוגדרת, בסגנון הבינלאומי. ליריד המזרח היה אופי ברור של "עיר תערוכות" עם רחובות ומרחבים ציבוריים. רוב מבני היריד נהרסו באופן מוחלט או חלקי. חלק מהפסלים שהיו במקום שוחזרו, כמו פסל הפועל העברי שמוצב כיום במקום או פסל הגמל המעופף שממוקם בגני התערוכה בסמוך לשדרות רוקח. לאורך השנים היו מספר תוכניות עבור יריד המזרח בפרט והאזר בכלל, למשל הקמת מרינה, עיר ימים או שכונת מגורים, אך התוכניות האלו לא יצאו לפועל. בשנת 2006 עיריית תל-אביב, באמצעות החברה לפיתוח העיר, החלה בשיפוץ ופיתוח המתחם והפיכתו לאזור של מסחר, בילוי וחיי לילה, יחד עם נמל תל-אביב הסמוך. העבודות הסתיימו בשנת 2013.

18 מתחם חצי האי הירקוני האתר הנבחר ממוקדם באזור חצי האי הירקוני. חצי האי הירקוני או אזור שפך נהר הירקון ממוקם בצפון תל אביב, בו נחל הירקון נשפך לים התיכון. אזור חצי האי התחיל להתפתח בשנות ה-30 של המאה ה-20 והגיע לשיאו בתחילת שנות ה-40 .במשך שנים רבות הוא עמד מוזנח עד שעבר התחדשות בתחילת שנות ה-2000 .כיום האזור מתפקד כמרכז בילוי, תרבות, מסחר וחיי לילה. חקר אתר את אזור חצי האי ניתן לחלק ל-3 תתי אזורים, כל אחד עם חשיבות אדריכלית והיסטורית משלו, אשר נבנו בסדר כרונולוגי הבא: ראשית אצטדיון המכביה )1932 ,)לאחר מכן מתחם יריד המזרח )1934 )ולבסוף מתחם נמל תל-אביב )1936.) נמל ת"א יריד המזרח אצטדיון המכביה

21 החל משנות ה-2000 המשיכו בעבודות פיתוח נמל תל-אביב, בתכנון של משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף. התכנון כלל הרחבת הטיילת, הקמת תשתיות בסיסיות, עבודות שיקום מבנים והסבתם למסחר ובילוי אך הפעולה המשמעותית ביותר שנעשתה הייתה הסרת הגדרות שהקיפו את הנמל, כך חיברו אותו מחדש ליריד המזרח ואל פארק הירקון. בשנת 2012 הוחלט להשיב את הנמל לייעודו המקורי, באמצעות החזרת הפעילות הימית עם הקמת מעגנה ל-120 כלי שיט. נכון ל-2023 החלטה זו לא יושמה בפועל. מבו אל מתחם חצי האי כיום, במרכז התמונה ניתן לראות את נמל תל-אביב לאחר עבודות הפיתוח והשיקום כאשר מצד ימין ניתן לראות את אזור יריד המזרח המחודש. במקום שבו עמד אצטדיון המכביה עומד כיום פארק פתוח מעבר לירקון ממוקמת תחנת הכוח רידינג לאחר התוספות ולצידה מימין מיכלי הדלק מבט אל נמל תל אביב לאחר הקמתו. מצד ימין ניתן לראות את אצטדיון המכביה ואת יריד המזרח, כאשר מעבר לירקון ניתן לראות את תחנת הכוח רידינג בימיה הראשונים, כאשר גשר ווקוופ חוצה את הירקון

20 מבט על מתחם יריד המזרח בשנת 1936 .ניתן לראות את פסל הפועל העברי שנהרס ושוחזר קולאג' המציג מבנים ופסלים מיריד המזרח מבט על יריד המזרח בשנת 1936 .המבט מכיוון כיכר הכניסה הראשית, כיכר פלומר, את ציר הכניסה הראשי אשר בקצה שלו ניתן לראות את ארמון תוצרת הארץ בתכנונו של אדר' ריכרד קאופמן נמל תל-אביב נמל תל-אביב הוא מתחם נוסף באזור חצי האי הירקוני והוא מכונה "הנמל העברי הראשון". בשנת 1936 הוקם המזרח הראשון ובשנת 1938 הנמל נפתח באופן רשמי. הנמל פעל עד שנת 1965 ,כאשר נפתח נמל אשדוד. לאחר סגירתו שימשו מחסני הנמל כשטח של מחסנים ובתי מלאכה, השטח נזנח והפך ל-"חצר האחורית" של תל-אביב. באמצע שנות ה-90 עיריית תל-אביב ביצעה ניסיון ראשון לשקם את מתחם הנמל, באמצעות שיפור מיידי של החזות שלו, בין היתר באמצעות יצירת טיילת חדשה ובניינת תשתיות כדי להכין את האזור לקראת הכנסת שימושי מסחר, תיירות ובילוי.

23 1932 אצטדיון המכביה בתכנונה של אדר' ג'ניה אוורבוך נפתח. הוא הכיל 000,15 מקומות. 1935 מכבי תל אביב עוברת לשחק באצטדיון, שהפך לבית הרשמי הקבוע שלה. 1950 אצטדיון רמת-גן נבנה כדי לאחר את משחקי המכביה, עם זאת באצטדיון המכביה המשיכו להתקיים תחרויות

22 אצטדיון המכביה אצטדיון המכביה הוא אחד מאצטדיוני הספורט הראשונים שהוקמו בארץ ישראל והוא נועד לארח את משחקי המכביה. האצטדיון נבנה בשנת 1932 ,בתכנונה של האדריכלית ג'ניה אוורבוך והוא נבנה בתוך 10 ימים בלבד על שטח שמסרה ממשלת המנדט הבריטי. לקראת המכביה השנייה שנערכה בשנת 1935 האצטדיון הורחב ושופץ, נבנו מתקני שירות ומתקני ספורט חדשים שהפכו את האזור למתחם המקושר עם ספורט וציונות. מכבי תל-אביב התחלה לשתמש באצטדיון המכביה כבית הרשמי שלה החל משנת 1935 ,לאחר שנדדה בין כמה מגרשים שונים בעיר. מכבי שיחקה באצטדיון עד שנת 1969 ,לאחר שעברה לאצטדיון בלומפילד שבו היא משחקת עד היום. בין 1969 ל-2012 האצטדיון שימש את מחלקת הנוער של מכבי עד שזו עברה לקמפוס החדש בקריית שלום, בדרום העיר. האצטדיון נהרס באופן רשמי בשנת 2012 ,כחלק מתוכניות פיתוח של מתחם חצי האי הירקוני ובשטחו נבנה מגרש חניה ומגרש משחקים. לפי התב"ע האזור מוגדר כשטח לפיתוח עתידי. 1958-1957 המכביה ה-7 שהיא האחרונה באצטדיון והוא עובר לרשות מכבי באופן בלעדי 1969 מכבי תל אביב עוזבת את האצטדיון לטובת בלומפילד, מחלקת הנוער משתמשת בו כמגרש אימון 2012 האצטדיון נהרס ובשטחו הוקם גן משחקים וחניון. שטח מוגדר לפיתוח עתידי

25 נגישות תחבורתית תחבורה ונגישות היא עניין קריטי בתכנון אצטדיון. יש צורך בסיפוק פתרונות תחבורתיים עבור המקרים בימי משחק ובאופן שוטף. התכנון מתחשב בתוכניות תחבורה עתידיות, כמו תחנת רידינג של הקו הירוק של הרכבת הקלה )550 מ'( ומסוף אוטובוסים רידינג )350 מ'( שעתיד לעבור שדרוג. שני מוקדי תחבורה ציבורית אלו הנמצאים בסמוך לאתר יכולים לשמש את הבאים למתחם ואפילו לגרום למבקרים להעדיף להגיע לאזור באמצעות תחבורה ציבורית. האתר ממוקדם בסמוך לציר רוקח, שהוא ציר תחבורה מרכזי בעיר המקשר בין מזרח למערב. קיימים בסמוך שני גשרים להולכי רגל החוצים את הירקון, גשר ווקוופ מצפון וגשר התערוכה מדרום-מערב. לאורך הירקון קיימות טיילות הולכי רגל המגיעות מפארק הירקון. אצטדיונים רבים המתוכננים כיום בארץ מוקפים במגרשי חניה עצומים וההגעה אליהם מתאפשרת אך ורק באמצעות רכב פרטי, זאת גם משום שהתכנון בארץ הוא מוטה רכב ולא מוטה תחבורה ציבורית. בחירה זו יוצרת עומסי תנועה רבים בזמן אירועים שונים באצטדיון ופוגע בחווויה של המשתשמים. הקרבה למוקדי תחבורה אלו, נוסף על מספר גדול יחסית של קווי אוטובוס המגיעים למקומות רבים, עשוי לגרום ולעודד את המשתמשים להגיע אל האזור בתחבורה ציבורית. במפה מסומנים מוקדי התחבורה המרכזיים, מסוף רידינג ותחנת הרק"ל רידינג. כמו כן מסומנים שני גשרי הולכי הרגל וגשר המכוניות "גשר בן-אליעזר"

24 גבולות גזרה ומוקדי עניין האתר הנבחר )מסומן בקו אדום( ממוקם בשטח של אצטדיון המכביה שנהרס, ושטחו הוא 38 דונם. מכיוון שהמטרה היא יצירה של מתחם אצטדיון, תחום שטח ההתערבות )מסומן בכחול( גדול יותר והוא כולל גם שטחים מעבר הירקון. סך כל שטח ההתערבות הוא 104 דונם. האתר גובל מצפון בנמל תל-אביב, ממערב ומדרום ביריד המזרח וממזרח הוא גובל בנחל הירקון. ניתוח אתר מגורים במפה מסומנים כמה מוקדי עניין מרכזיים הנמצאים באזור ההתערבות או סמוך אליו. תחנת הכוח רידינג )1 ,) שפך הירקון )2 ,)מיכלי הדלק של תחנת הכוח )3 ,)אצטדיון המכביה )4 ,)יריד המזרח )5 ,)נמל תל-אביב )6 ,) מרכז דניאל לחתירה )7 )ופארק הירקון )8 .)כמו כן מדרום לאתר קיים אזור מגורים.

27 בינוי עתידי באזור שדה דוב, הדמייה של משרד האדריכלים ארי כהן מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים תכנית רוקח/אבן גבירול, הדמיה של משרד מנספלד-קהת אדריכלים. ניתן לראות את הפיתוח האינטנסיבי, ההמשך של פארק הירקון, תחנת הכוח רידינג והבינוי העתידי בשכונות הסובבות מצפון וממזרח

26 שימושי קרקע ותכנון עתידי שימושי הקרקע באזור ההתערבות מגוונים ושונים. יש רצון על שמירה של האזורים מצפון הירקון כשטחים פתוחים המהווים המשך ישיר של הפארק, מול פיתוח של האזורים מדרום לירקון, בחצי האי הירקוני, כמתחם של מסחר, פנאי, בילוי וחיי לילה. אזור הנמל מוגדר כטיילת והמבנים כמבנים עם שימוש מסחרי בעלי חזית מסחרית. כמו כן מסומן מרכז תחבורה במיקום של מסוף רידיגנ שאמור לעבור עבודות שיפוץ ופיתוח. האתר עצמו מוגדר כשטח לתכנון עתידי. אזור שפך הירקון עתיד לעבוד בקרוב תהליכי בינוי אינטנסיבי. באזור שדה דוב מצפון יבנו כ-000,16 יחידות דיור חדשות, נוסף לאלפי מטרים של מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור. בסמוך לאתר מתוכננת לביצוע תוכנית רוקח/ אבן גבירול, הכוללת הקצאת שטחים נרחבים למסחר ותעסוקה, מבני ציבור, שטחים פתוחים ומסוף תחבורה חדש. מיכלי הדלק יהפוך לפארק עירוני שימשיך את פארק הירקון לכיוון הים. תוכנית זו תוכננה על ידי משרד האדריכלים מנספלד-קהת. בגלל הפיתוח העתידי האינטנסיבי לאזור הכולל בנייה מסיבת של אזורי מגורים, משרדים ומסחר, הפונקציה הציבורית של מתחם אצטדיון, יכול לשמש את האזור כולו ולהוות מוקד משיכה עיקרי, כפי שראינו שנהוג בעולם באמצעות עירוניות מובלת אצטדיון. אזורי המגורים הנוכחיים )מדרום וממזרח לאתר( והעתידיים )מצפון לירקון, במתחם "שדה דב"( מתוך מחשבה שהאנשים שיאכלסו את האזור בעתיד וכיום את אותם אזורי מגורים הם אלו שישתמשו באצטדיון ובמתחם שלו ויוכלו להנות ממנו. תכנית ייעודי קרקע עבור אזור ההתערבות הנבחר. המיקום בו יבנה האצטדיון מוגדר כשטח לתכנון עתידי ואילו מצידו השני של הירקון מוגדר שטח פתוח ומסוף תחבורה

29

28 האתר הנבחר "לאתר ערך היסטורי, ערך תרבותי, ערך מתחמי וכן ערך אורבני ]...[ מיקומו סמוך לירקון ו'תפיסת' שטח גדול מחזית המתחם הפונה אל הנחל- הגדרתה כדופן עם פיתוח אך לא מבונה ]...[ מרכיב עירוני יחיד מסוגו" )מתוך תיק השימור של מתחם יריד המזרח( אצטדיון המכביה היה חלק בלתי נפרד מהעיר תל-אביב, ועם המחיקה שלו מהמרקם נמחקה גם פיסת היסטוריה משמעותית של העיר ואף של מדינת ישראל כולה. לאתר יש היסטוריה עשירה ומשמעות גדולה, הוא מזוהה עם ציונות ומצוינות לספורט, ערכים שארצה לשחזר בתכנון מתחם האצטדיון העתידי. שטח האתר מוגדר לפי התב"ע כשטח לתכנון עתידי, ממוקמים בו מספר מבנים קטנים, מגרש חניה, אמפיתיאטרון קטן ומגרש משחקים לילדים. שטח האתר הוא 38 דונם, כאשר רובו לא מבונה. האתר גובל מצפון בנמל תל-אביב, במערב ובדרום ביריד המזרח, ומזרח לאתר נחל הירקון והטיילת. מבט אל החניון ותחנת הכוח רידינג מבט אל מגרש המשחקים מבט אל הטיילת לכיוון דרום מבט אל הטיילת לכיוון צפון

31 חתך 1 :פיתוח של חתך חדש ליציע הפונה אל הירקון כדי לייצר קשר בין היציע אליו ולהעצים את הטיילת הנוכחית חתך 2 :פיתוח מודל החתך תוך יצירת מערכת קשרים בין הטיילות העיליות וחשיבה על סכמת התנועה במבנה וסוגי התנועה השונים בו חתך 3 :התאמה של החתך הקונספטואלי אל תוואי הירקון וחשיבה על קנה מידה שיותר תואם לאזור וחשיבה על יצירת מקומות לפונקציות ביציע וקונסטרוקציית הגג

30 בחינה של חתך האצטדיון המחקר העיצובי שלי התחיל בבחינת החתך המסורתי של האצטדיון, משום שזו הדרך בה בדרך כלל מתכננים אצטדיונים. רציתי לפתח סוג חדש של חתך המגדיר בצורה שונה את היחסים בין החוץ לבין הפנים כדי לייצר קישוריות טובה יותר, להבין כיצד אוכל לנצל את החללים הרבים מתחת ליציעים עבור פונקציות מגוונות וכיצד להפוך את האצטדיון לפחות סגור ואקסקלוסיבי למבנה שהוא אינקלוסיבי. המחשבה הייתה גם ליצור חתך שיודע לתקשר עם הטיילת בדופן הסמוכה לירקון ויודע להעצים אותה. בשלב הראשון יצרתי חתך כאשר הדופן החיצונית שלו פתוחה ומאפשרת קשר ישיר בין הפנים לחוץ והוספתי מערכת של טיילות עיליות שמעצימות את הטיילת הנוכחית במפלס הקרקע. בשלב השני פיתחתי את מודל החתך תוך כדי יצירה וחשיבה על מערכת התנועה באצטדיון, כניסה לאצטדיון, תנועה בתוך המבנה ותנועה חווייתית בו. כמו כן יצרתי מערכת קשרים בין הטיילות העיליות. בשלב האחרון התאמתי את החתך אל תוואי הירקון )שאינו קו ישר( וחשבתי על קנה מידה שיותר מתאים לדופן הזו. יצרתי מקום עבור פונקציות בתוך היציע וגם על קונסטרוקציה עבור הגג של המבנה. מודלי החתך היו חלק מסמסטר א' וסייעו לי להבין את היחסים בין האלמנטים השונים המרכיבים את החתך, כמו כן את השימושים והיחס מול הסביבה של האצטדיון. בסמסטר ב' החתך עבר שינוי אינטנסיבי, בייחוד של דופן הפונה אל הירקון והאצטדיון כולו עבר התאמה של קנה המידה כדי להתחבר לסביבה באופן טוב יותר. החתך הוא גם סוג של ביקורת על התכנון הקיים, משום שהוא מציע להגדיר באופן חדש את היחס בין הדופן לבין הסביבה ומציע קישוריות שלא קיימת באצטדיונים המתוכננים היום בארץ. מחקר עיצובי

33 החזון התכנוני תכנון מתחמי של קומפלקס מעורב שימושים אשר במרכזו אצטדיון רב שימושי, במגרש ההיסטורי של אצטדיון המכביה. למתחם תהיה יכולת למשוךאליו מגוון רחב של מבקרים ולהפוך את האזור למרחב עירוני פעיל בכל שעות ביממה, לכל אורך השנה. דרכי הביצוע יצירה של מרחב עירוני פעיל ואטרקטיבי במשך כל ימות השנה חיבור אינטגרלי למרקם קיים תוך כדי יצירת קישוריות עם הסביבה שימוש בטיילת כגורם מחולל ושילובה ביציע והעצמה של הטיילת הקיימת יצירת מתחם מעורב שימושים שבמרכזו אצטדיון רב-תכליתי

32 קישוריות לסביבה מכיוון האצטדיון "נוחת" בסביבה קיימת עם מאפיינים ברורים, יש צורך לטפל בכל אחת מהדפנות שלו בדרך שונה כדי לחבר אותו באופן אינטגרלי לסביבה. לכן יהיה שוני בחתך בין הדופן שפונה אל הירקון לבין אלו שפונות אל יריד המזרח ונמל תל אביב. כל דופן תהיה מתוכננת בצורה שונה איך מיטבית כדי להתחבר אל המרקם הקיים תוך שימוש במאפיינים שזוהו בחקר האתר כדי לייצר את הקשר לסביבה הבנויה. בנוסף לכך, בחרתי לשבור את היציעים ההיקפיים ולייצר מעטפת שהיא איננה רציפה, כדי לייצר "פריים נופי" שעוזר לחבר את האצטדיון אל הסביבה וגם ממקד את המבט על אלמנטים משמעותיים בסביבה, למשל הים התיכון או תחנת הכוח רידינג. העובדה שהמעטפת איננה רציפה גורמת לאצטדיון להיראות פחות מסיבי ,עוזרת להנגיש את קנה המידה שלו ומאפשרת טיפול ייחודי לכל חזית. ההתייחסות היא שכל יציע יודע לתפקד כבלוק עירוני עצמאי, הן מבחינה פונקציונלית והן מבחינה עיצובית, ויחדיו הם יוצרים מתחם המקיף את מגרש הפעילות. בחרתי להשקיע את המגרש עצמו כדי מצד אחד לשמור על כמות גבוהה יחסית של מושבים אבל מצד שני לייצר אשליה שהמבנה נמוך כלפי חוץ. היציעים שממוקמים מתחת למפלס הרחוב הם היקפיים ואילו מעל הקרקע מתרחש הפירוק. היציע שפונה אל הירקון והטיילת הופך ליציע שבגג שלו משולבת טיילת עליונה חדשה , המעצימה את הטיילת הקיימת. אל הטיילת העילית מחובר קשר חדש החוצה את הירקון. הגשר מסייע בשיפור הנגישות אל מוקדי התחבורה המצאים בצידו השני של הירקון. בקצהו של הגשר ישנה רחבה חדשה המאפשרת הצצה אל פנים האצטדיון . כמו כן בחרתי למקם שני מבנים חדשים מצפון ומדרום לאצטדיון כדי לגשר על הפערים שנוצרו בין הפנוי לבנוי לאחר מיקום האצטדיון באתר. החשיבות של תכנון מתחמי כדי לתכנן אצטדיון שמהווה השפעה חיובית על הסביבה, יש חשיבות בתכנון כוללני שיוצר מתחם, כאשר האצטדיון ממוקדם במרכז שלו ומהווה את המוקד העיקרי. ישנה חשיבות רבה בתכנון תכנית אב לכל מתחם האצטדיון, כדי להצליח לייצר מתחם אטרקטיבי ופעיל. ישנה חשיבות רבה לאלמנטים הממוקמים במרחב וליחס בינהם, לעירוב שימושים, לקישוריות ונגישות וכמו גם לעיצוב הכולל של המתחם. כל אלו צריכים לבוא בחשבון בתכנון המתחם כדי להצליח לייצר קומפלקס המחובר באופן אינטרגלי אל הסביבה הקיימת. המתחם עצמו עושה שימוש בגישה של עירוניות מובלת אצטדיון. התכנון הוא לייצר קומפלקס מעורב שימושים במיקום של אצטדיון המכביה ובאזור שמצידו השני של הירקון. מרכז הקומפלקס יהיה אצטדיון עבור כדורגל והופעות, כאשר היציעים שלו יכילו שימושים מגוונים כמו מסחר, פנאי ופונקציות קהילתיות עבור הציבור הרחב. האצטדיון יוקף בשטחים ציבוריים ותתבצע של הטיילת הקיימת במקום, במטרה לעזור ולחזק את האזור כמרכז של תרבות ופנאי. כמו כן, כחלק מהקומפלקס ארצה לשלב גם אקדמיה לנוער, משרדים עבור ההתאחדות לכדורגל, ומרכז תחבורה חדש, כחלק מתוכנית רוקח/אבן גבירול העתידית

תכנית אב לאצטדיון המכביה )קנ"מ במקור 2500:1) ( שעוברת הסבה למבנה בתוכנית ממוקמים תחנת הכוח רידינג )1 ( כחלק מתכנית רוקח/ אבן גבירול, ציבור, מבני התעסוקה )2 (, האצטדיון (, מבנה המסחר והמשרדים )4 המשך פאר הירקון )3 ( ומסוף (, מתחם האקדמיה ומשרדי ההתאחדות )7 (, המלון )6 5 ) ( האוטובוסים החדש )8

34 תוכנית אב לאזור אצטדיון המכביה אני מאמין כי אצטדיון עירוני, המשולב כחלק אינטגרלי מרקמה אורבנית קיימת, יכול לתרום רבות לסביבתו ולאנשים שחיים בה. האצטדיון יכול להוות "שכן טוב" עבורם ולשמש ככלי מחולל לזהות מקום, תחושת שייכות למקום ויצירת קהילה. זאת בייחוד בגלל בחירת המיקום ההיסטורי שלו, במיקום של אצטדיון המכביה, המזוהה עם ציונות, ספורט, מצוינות ואתלטיקה. לכן, הצעד הראשון צריך להיות תכנון תוכנית אב )Masterplan )כוללנית שיוצרת מתחם אשר במרכזו עומד האצטדיון. תכנית האב שיצרתי משתמשת בתכנית רוקח/אבן גבירול לפיתוח מעבר לירקון אך הכנסתי לתוכה שימושים שונים. מתוך מחשבה לחזק את המתחם כמתחם מוביל המזוהה עם ספורט ומצוינות, מלבד האצטדיון יוקם גם מתחם אקדמיה לאומית לנוער הכוללת מגרשים ופנימייה עבור השחקנים, בה יגדלו הדור הבא של שחקני הכדורגל והמאמנים. כמו כן מתם האקדמיה יכלול גם מקום עבור משרדי ההתאחדות ששוכנים כיום באצטדיון רמת-גן שעתיד להיהרס. מסוף התחבורה החדש של רידינג הנבנה בסמוך לתחנת הרק"ל יכיל גם הוא עירוב של תעסוקה ומסחר. ישנה חשיבות רבה ליצירת רצף ירוק ולכן קיימת המשכיות של פארק הירקון ושל הטיילות משני צידי הירקון, תוך העצמה שלהן באמצעות דופן מסחרית הפונה לירקון. במרכז המתחם יעמוד אצטדיון רב תכליתי, המשמש משחקי כדורגל או הופעות חיות ובשאר הזמן ישמש כפארק עירוני הפתוח לציבור הרחב. האצטדיון מכיל בתוכו חללים לשימוש הציבור, מסחר בקומת הרחוב וחדרי משרדים הניתנים להשכרה. פונקציות אלו יהפכו אותו למוקד משיכה גם מעבר לשעות הפעילות שלו בזמן האירועים השונים ואפילו יסייעו בסיכוי עלויות התפעול. מצפון לאצטדיון ממוקם בניין המשלב תעסוקה ומסחר ומדרום לאצטדיון יבנה מלון שיוכל לשמש את המופיעים, השחקנים או באי האצטדיון השונים. העיצוב האדריכלי של המבנים השונים שממוקמים במתחם מעוצבים בהשראת ממבני יריד המזרח שנבנו בסגנון הבינלאומי ומבני התעשייה שנמצאים במתחם נמל תל-אביב. העיצוב האדריכלי נועד לקשור יחדיו את החלקים השונים של המתחם וגם לקשור אותו אל הסביבה בצורה מיטבית ובכך להפוך אותו לחלק אינטגרלי מהרקמה העירונית הקיימת. התכנון הכוללני של המתחם נועד להראות את הפוטנציאל הרב וההזדמנויות הטמונות דווקא באצטדיון עירוני. החשיבות של יצירת מתחם מעורב שימושים מסביב לאצטדיון והפיכתו לחלק משמעותי מהעיר נועדו לייצר ולחזק זהות מקום ותחושת שייכות, הופכות את האזור לפעיל ואטרקטיבי יותר ומחזקות את הקשר בין האצטדיון לבין העיר והתושבים. תכנון כזה יצליח לייצר זהות מקום ותחושת שייכות בקרבם ובקרב הסביבה שלו. תכנון כזה יצליח לייצר אצטדיון טובים שיותר שיוכלו לתרום רבות לסביבה העירונית בה הם מצויים. הפרויקט

37 שלב 5 :יצירת המשכיות בטיילת. הגשר החדש שהופך לטיילת עליונה מעצים ומחזק את הטיילת הקיימת ושילובה בגג היציע מייצר דרך ייחודית לחוות את האצטדיון מבחוץ. בקצה הגשר נוצרת רחבה המאפשרת מבט אל פנים האצטדיון שלב 6 :מיקום נפחים הקיפיים. מיקום הנפחים מאפשר הכנסה ושילוב פרוגרמות שונות באצטדיון. הנפחים מסייעים בהגדרת הבלוק וגרעיני התנועה מייצרים חלוקה פנימים ומרמזים על הכניסות למבנה, כמו כן מיקום הנפח עבור המלון שלב 7 :בניית הגג. הגג הוא אלמנט חשוב בכל אצטדיון שנועד לקירוי היציעים. הגג מסייע לייצר חלוקה פנימית והוא שואב השראה מאלמנטים ימיים של הקיימים באזור שלב 8 :פירוט המבנים. פירוט של היציעים ושל מעטפות המבנים השונים בהשראה של הסגנון הבינלאומי ומבני הנמל. חלוקת הגג מכתיבה את תת החלוקה של החזית ומייצרת משחקיות

36 שלבי התפתחות המבנה שלב 1 :מיקום המגרש באתר. המגרש ממוקדם בסטייה של 20 מעלות ביחס לציר צפון דרום. ההסתה היא אידאלית ביחס למיקום של ישראל והוא נועד לתת הצללה מיטבית לשחקנים ולאוהדים בזמן האירועים השונים שלב 2 :מיקום היציעים. היציעים ממוקמים בהיקף המגרש ויוצרים קערה היקפית, המורכבת משתי טבעות. עיצוב הקערה מאפשר זוויות צפייה מיטבית לאוהדים. ערך ה-C הממוצע עומד על 150 ,ערך שנחשב גבוה מאוד שלב 3 :שיקוע היציעים והמגרש. השיקוע נועד כדי לשמר על קיבולת גבוהה יחסית של מקומות ובאותו זמן לגרום לאצטדיון להיראות נמוך ממפלס הרחוב, בכך להנגיש את קנה המידה שלו וליישר קו עם הבניינים הנמוכים בסביבתו שלב 4 :יצירת פתחים בדפנות ומיקום תאי צפייה. הפתחים בדפנות יוצרים קשרי מבט חדשים בין האצטדיון לבין הסביבה והופכים כל יציע לבלוק עירוני שעומד בפני עצמו. תאי הצפייה מאפשרים חווית צפייה יחודית והם אלמנט חשוב בתכנון

39

38

תוספת השטחים אינה לוקחת בחשבון את שטחי התפעול או השירות הקיימים באצטדיון אלא רק את תוספת ייעודי הקרקע בכל המתחם. ניתן לראות שעיקר התוספת היא למסחר )כ-000,11 מ"ר( ולתעסוקה )כ-8000 מ"ר(. שילוב של שתי פרוגרמות עיקריות אלה יחד עם סוגי הפרוגרמות האחרים יסייעו להפוך את האזור למוקד משיכה הפעיל במשך כל שעות היום וגם לחבר אותו לשימושי הקרקע שעתידים להיבנות בעתיד ולשרת את האזורים הללו.

"לא טוב האצטדיון לבדו" בהמשך לתפיסת התכנון הכוללני והרצון לייצר מתחם מעורב שימושים כאשר האצטדיון הרב תכליתי עומד במרכז שלו, קיימים במתחם מבנים שונים המכילים שימושים מגוונים שהופכים את האזור לאטרקטיבי, פעיל, המהווה מוקד משיכה במשך כל ימות השנה. ( של הקו הירוק, מסוף האוטובוסים במבט על המתחם כולו ניתן לראות את תחנת הרק"ל )1 ( עם בניין ( שמשלב בתוכו גם מסחר ותעסוקה, מתחם האקדמיה לנוער )5 רידינג המחודש )2 (. כמו כן מעבר לירקון קיים ( שמכיל 54 חדרים ובניין עבור משרדי ההתאחדות )4 הפנימייה )3 ( לפי תוכנית רוקח/ אבן גבירול וההמשך של פארק קומפלקס התעסוקה ומבני הציבור )6 ( שמכיל 55 חדרים, מתוכם 13 סוויטות. ( ממוקם מבנה המלון )8 (. לצד האצטדיון )9 הירקון )7 מצפון לאצטודיון קיים מבנה )10 )המשלב מסחר ותעסוקה. מהמבט המתחמי ניתן לראות שהעיצוב האדריכלי מסייע לקשור יחדיו בין חלקי המתחם השונים וכי קנה המידה של המבנים מתאים את עצמו לסביבה הקרובה, הן מבחינת הגובה קומות יש נסיגה( והן מבחינת גודל הנפחים. )מעל 2

43

42

45 איור 1 :בשגרה האצטדיון מתפקד כפארק עירוני פתוח לציבור הרחב. ניתן להשתמש במשטח הדשא עבור כנסים או תערוכות שונות איור 2 :האצטדיון בזמן הופעה. מיקום הבמה באופן הזה מאפשר קרבה יחסית לבמה מהיצעים בצורה המקסימלית ומאפשר 000,28 צופים איור 3 :האצטדיון בזמן משחק כדורגל. היציעים מחולקים ל-3 טבעות, המאכלסות 640,21 צופים ביציע ו-28 תאי צפייה בהיקף האצטדיון הדמיה של האצטדיון בזמן הופעה. אפשר לראות את הצופים ביציעים לפי סכמת ה-C ,כאשר היציע מאחורי הבמה נותר ריק ואילו הדשא מאפשר מקומות עמידה מסביב לבמה המרכזית היכולת של האצטדיון להיות רב תכליתי בצורה מיטבית מסייעת למקסם את הפעילות שמתרחשת בו. הפעילויות השונות שמתרחשות בו מושכות אליו קהל מגוון. כמו כן היכולת שלו להוות פארק עירוני במשך שאר הזמן מאפשרת לו להיות פעיל באופן ספונטני במשך כל ימות השנה, ללא צורך באירוע המתרחש בו, מה שמחזק את המעמד שלו כמוקד משיכה עירוני.

44 סכמת ישיבה באצטדיון האצטדיון והיציעים מתוכננים כקערה )Bowl )על מנת למקסם את זוויות הצפייה של האוהדים במשחק או הצופים בהופעה. את היציעים ניתן לחלק ל-3 טבעות, כאשר שתי הטבעות הראשונות מקיפות באופן מלא את המגרש ואילו הטבעת ה-3 מחולקת ל-3 מקטעים. סכמת הישיבה שנוצרת היא בצורה האות C ,והיא מייעלת את המבנה כאצטדיון רב תכליתי. משום שרוב המושבים ממוקמים בצורה של האות C ,אם נרצה לשמש את האצטדיון עבור הופעות נוכל למקם את הבמה במרכז היציע הארוך )כפי שניתן לראות באיור 2 .)במצב כזה רוב המושבים יהיו מול הבמה ויהיו ממוקמים יחסית קרוב אליה, בהשוואה למיקום הבמה במרכז אחד היציעים הקצרים, כפי שנהוג בדרך כלל. בצורה כזו מצליחים למקסם את כמות הצופים ולדאוג שהם יהנו מחווית צפייה טובה. האצטדיון מכיל 640,21 מושבים מה שהופך אותו לאצטדיון הרביעי בגודלו בארץ )לאחר אצטדיון טדי, סמי עופר ובלומפילד( ולאצטדיון השני בגודלו בעיר. באצטדיון קיימים 28 תאי צפייה בהיקף האצטדיון )השני הכי הרבה באצטדיון ישראלי( שמציעים חווית צפייה מיוחדת והם אלמנט משמעותי המכניס הרבה כסף לאצטדיון בימי משחק. בתצורת הופעות, האצטדיון מכיל 000,13 מקומות ישיבה ו-000,15 מקומות עמידה על הדשא )לפי מקדם צפיפות של 5.3 ,)כלומרבסך הכל 000,28 צופים, מה שהופך אותו לאמפי השלישי בגודלו בישראל )לאחר פארק הירקון וסמי עופר(. בימי שגרה כר הדשא הופך לפארק עירוני הפתוח לציבור הרחב, כפי שנהוג למשל באצטדיון האולימפי במונטריאול או באצטדיון של פולהאם בלונדון. כמו כן ניתן להשתמש במשטח הדשא עבור כנסים או תערוכות שונות. הדמיה של האצטדיון בימי משחק. ניתן לראות את הפתיחות ביציעים היוצרים בלוקים עירוניים נפרדים, הטיילת המוגבהת והרחבות מסביב לאצטדיון, מבנה המלון החדש ואת עיצוב החזיתות של המבנים.

47 הדמיה נוספת בימי משחק. המבט אל תוך האצטדיון נעשה מהרחבה שבקצה הגשר המוביל אל האצטדיון. הרחבה מאפשרת הצצה אל הנעשה בפנים האצטדיון וממנה ניתן לגשת לטיילת העליונה. הדמיה אל תאי הצפייה במהלך משחק. תא הצפייה מאפשר חווית צפייה ייחודית והוא כלי כלכלי חשוב באצטדיון. הוא משמש אורחים חשובים או חברות גדולות שרוכשות מינויים עבור ההנהלה הבכירה. המשתמשים בתא הצפייה נהנים ממסכים המשדרים את המשחק במקביל, כמו כן מאוכל ומשתייה לפני, במהלך ובסוף המשחק.

46 הדמיה של האצטדיון בימי משחק כאשר כל היציעים ההיקפיים מלאים. ניתן לראות עוד אלמנט משמעותי במרחב, את תחנת הכוח רידינג. המבט מתאפשר בזכות השבירה של היציעים המאפשרת קשרי מבט הדמיה של האצטדיון בשגרה המראה כיצד הוא מתפקד כפארק ציבורי. שבירת היצעים מאפשרת גישה נוחה אל משטח הדשא. אצטדיון "לוקח" מרחב ציבורי מן התושבים אבל בזכות השבירה של היציע הציבור יכול למעשה להשתלט בחזרה על השטח הציבורי ולהשתמש בו.

49 תכנית מרתף מפלס 1( -קנ"מ במקור 1000:1) בתכנית ניתן לראות את הכניסה ליציעים בשתי הטבעות הנמוכות, המתאפשרת דרך מפלס זה בלבד. מסביב ליצעימים ממוקמים שירותים ומזנונים לטובת האוהדים, כמו גם חללים טכניים עבור המערכות השונות בפינות האצטדיון. בהיקף החיצוני של האצטדיון ממוקמים חללים המיועדים לצורכי ציבור שונים בשגרה. בחלק התחתון של התכנית ממוקם החניון עבור אורחי המלון עם הגרעין המשמש אותם.