48 תכנית מרתף מפלס 2( -קנ"מ במקור 1000:1) מפלס זה הוא המפלס הנמוך ביותר של האצטדיון, הוא משמש עבור תפעול של האצטדיון בימי האירועים השונים. בחלק התחתון קיים חניון תפעולי עבור רכבי שירות, אוטובוסי הקבוצה ובעלי תפקידים שונים הצריכים גישה עם רכב לאצטדיון. כמו כן קיים בחניון אזור פריקה וטעינה למשאיות עבור תפעול שוטף של המבנה. בצד ימין קיים אזור לשחקנים, לשופטים ולצוות האצטדיון. חדרי ההלבשה מכילים מקלחות, שירותים וחדרי פיזותרפיה עבור השחקנים כנדרש. בחלק העליון קיים אזור אדמיניסטרטיבי עבור המנהלה של אצטדיון שאחראית לניהול המבנה. בצד שמאל קיימים חללי אחסון שונים, למשל לציוד עבור הופעות. מסביב ליציע קיימים חללי שירות עבור מערכות תפעול של האצטדיון, כמו משאבות, אשפה או מיזוג אוויר.
51
50 תכנית מפלס קרקע )קנ"מ במקור 500:1) מפלס קומת הקרקע הוא מפלס הכניסה אל האצטדיון. קיימות 18 כניסות אל האצטדיון, שתי כניסות ממוקמות משני הצדדים של כל אחד מ-9 גרעיני התנועה במבנה. אפשר לראות את שבירת היציעים שהופכת כל אחד מהם לבלוק עירוני שעומד בפני עצמו ומאפשר קשרי מבט חדשים וכניסה אל האצטדיון בשגרה. היציע שפונה לירקון מתאים את עצמו לתוואי הירקון ומשלב חזית מסחרית פעילה כלפיי הטיילת. כלפי פנים האצטדיון ממוקמים 10 תאי צפייה. שלושת היציעים האחרים מכילים גם הם חזית מסחרית כלפי חוץ ואילו בפנים הם מכילים שירותים ומזנוזנים עבור הצופים. בצד המערבי של האצטדיון ישנה רחבה מרוצפת המשמשת ככיכר חדשה עבור האצטדיון. פיתוח השטח נובע למעשה מחלוקת החזית, ותת החלוקות הן מבוססות על הפרופילים בחזית. פיתוח השטח כולל רצועות דשא כאשר בשתי הפינות, הצפון-מערבית והדרום- מערבית רצועות הדשא מסמלות על כניסה דרך הפינות הפתוחות של המבנה. פיתוח השטח כולל גם ספסלים חדשים המשלבים עצים כדי לייצר הצללה הן ברחבה והן במרחב הנוצר בין האצטדיון לבין המלון ומבנה המשרדים. הספסלים החדשים אינם ממוקמים מול הגרעינים כדי להדגיש את הכניסות ולא להפריע להן, וגם לא מול הפתחים במעטפת כדי לאפשר קשרי מבט ללא הפרעות. פיתוח השטח מסביב לטיילת כולל הוספה של עצים, שבילים ובניית טריבונה בגדות הירקון כדי לייצר מקום ישיבה עבור ההולכים בטיילת. הבחירה בטריבונה נובעת כדי לחזק את הקשר אל הטריבונות הקיימות באצטדיון. הפיתוח באזור הטיילת יוצר המשכיות של הרצועה הירוקה שמגיעה לאזור מפארק הירקון. מצפון לאצטדיון קיים מבנה המשמש למשרדים, אך קומת הקרקע שלו מיועדת עבור מסחר. כך גם מדרום לאצטדיון במבנה המשמש את בית המלון. קומת הקרקע עם מסחר הפונה לרחוב, בנוסף ללובי המלון. ניתן לראות את פורטל הכניסה המוסתר, השייך לחניון התפעולי של האצטדיון. פורטלי כניסה של לחניונים הם "פצע פתוח" במרחב והבחירה להסתיר אותו נובעת משיקול לשפר את נראות המרחב הציבורי. בין האצטדיון לבין המלון והמבנה בצפון נוצר מעין מדרחוב עם דופן מסחר פעילה, ובשל הגובה הדופן הנמוך של האצטדיון וההצללה המתקבלת נוצר מרחב שהייה נעים ומזמין עבור המבקרים השונים.
53 תכנית מפלס קומה 2( קנמ במקור 1000:1) מפלס זה הוא המפלס הגבוה ביותר של האצטדיון. הוא מכיל גג לשימוש המבקרים המאפשר תצפית על האזור שסובב את האצטדיון. בתכנית זו ניתן לראות בצורה טובה את סכמת ה-C של המושבים המקיפים את המגרש. בקומה זו ניתן לראות את העמודים התומכים בגג המבנה. החלק במבנה המלון מצוי בנסיגה מהקומות התחתונות וכך יוצר מרפסת היקפית רחבה עבור האורחים ושומר על גובה אחיד עבור האנשים במפלס הרחוב. בפינות המלון ממוקמים חדרי סוויטות. בסך הכל קיימים במלון 13 חדרי סוויטה ו- 42 חדרים רגילים, בסך הכל 55 חדרים.
52 תכנית מפלס קומה 1( קנמ במקור 1000:1) במפלס זה ניתן לראות מצד ימין את הטיילת העליונה המשולבת בגג היציע המזרחי. לטיילת ניתן להגיע באמצעות הרמפה מצפון או באמצעות הגשר החדש שמתחבר ליציע. בגשר החדש יש ניגודיות בין קו ישר לבין קו שבור המייצג את תוואי הירקון, כאשר הניגודיות הזו חוזרת על עצמה גם ביציע המערבי. הגשר מסתיים ברחבה עליונה אשר ממנה לצפות לפנים האצטידון, להיכנס לאצטדיון או להמשיך בטיילת העליונה עד לקצה הצפוני שלה. ביציע הצפוני, הדרומי והמערבי ממוקמים כלפי פנים האצטדיון 18 תאי צפייה. ביציע המערבי קיימת גם מפרסת היקיפית המאפשרת מבט אל יריד המזרח והיא משמשת את הצופים בתאים. במרכז היציע הזה קיים חדר השידור והתקשורת עבור צוות השדרים בזמן משחק הכדורגל. במבנה המלון קיימת קומה עבור ייעוד של תעסוקה, כמו גם במבנה הממוקם מצפון לאצטדיון.
55 הגדלה של מקטע חתך א-א )קנ"מ במקור 100:1 .)בהגדלה ניתן לראות בצורה טובה את המדרחוב הנוצר בין האצטדיון למבנה המשרדים והמסחר הממוקם מצפון אליו. מדרחוב זהה קיים גם מדרום לאצטדיון בדופן הפונה למלון. ההצללה במדרחוב נעשית באמצעות עצים המהווים חלק מפיתוח שטח שמייצר גם מקומות ישיבה וגם באמצעות הצללה מלאכותית בזיז היוצא מחזיתות המבנים.
54 חתך א-א )קנ"מ במקור 250:1) החתך הארוך דרך האצטדיון והמלון, עובר בציר צפון-דרום. ניתן לראות את היציעים השקועים של האצטדיון ואת הפינות המשוחררות שלו. דרך החתך ניתן לראות גם את מבנה הקערה של האצטדיון, את הגג הפעיל ואת הקירוי שמעליו. החזית הפנימית של האצטדיון מכילה תאי צפייה ובמרכזה ממוקם תא השדרים. בצד שמאל אפשר לראות את החניון התפעולי ואת המלון עם האטריום המרכזי שמחדיר אור אל החלל הפנימי. המלון מעוצב בסגנון בינלאומי הבא לידי ביטוי בעיקר דרך המרפסות שנגרעות מהמסה וההצללות. החתך הוא כלי מצוין שעוזר להבין את קנה המידה של האצטדיון ביחס לסביבה וביחס לאנשים החווים את המרחב. בצורה כזו האצטדיון נראה פחות מאיים ויותר "אנושי", דבר שמסייע בהנגשה שלו. גם המלון שהוא המבנה הגבוה, מתוכנן בנסיגה ממפלס הרחוב כדי שיתפס פחות גבוה ממפלס הרחוב. בשטח שבין האצטדיון למלון נוצר מדרחוב, עם חזית מסחרית הפונה אליו. ההצללות שפונות למדרחוב יחד עם העצים בו יוצרים מרחב נעים לשהייה ומעבר.
57 הגדלה של מקטע חתך ב-ב )קנ"מ במקור 100:1 .)בהגדלה ניתן לראות את הרחבה הנוצרת בחזית המערבית מול האצטדיון. ההצללה ברחבה נעשית באמצעות העצים שמהווים חלק מפיתוח השטח. החזית המערבית פונה אל מתחם יריד המזרח והיא מעוצבת בסגנון הבינלאומי, עם המרפסות שנגרעות מהמסה וההצללות.
56 חתך ב-ב )קנ"מ במקור 250:1) החתך הקצר שעובר דרך האצטדיון ונחל הירקון, עובר בציר מזרח- מערב. בצד ימין )מזרח( ניתן לראות את הטיילת הנמוכה והטיילת העילית שבנויה על גג היציע המזרחי ומשלבת בתוכה צמחיה ליצירת צל ומקומות ישיבה בתצורה של טריבונה. הטריבונה חוזרת על עצמה גם על גדות הירקון ומייצרת לאורכו מקומות שהייה נוספים עבור השוהים במרחב. היציע המזרחי נמוך יותר בהשוואה ליציעים האחרים וכך גם הקירוי שלו. האצטדיון עובר סוג של פירוק ממערב למזרח, עד שהוא "נעלם" לתוך הירקון. מצד שמאל )מערב( ניתן לראות את היציע שפונה אל יריד המזרח וגם הוא מקבל טיפול שונה, בדמות הרחבה המרכזית עם פיתוח השטח שמשלב בין עצים למקומות ישיבה ומרפסות המשמשות את תאי הצפייה הממוקמים במפלס הקומה הראשונה, שצופות אל יריד המזרח והסביבה. בתכנון יש רצון לייצר גג פעיל, בן אם מדובר בטיילת המוגבהת או בגג המקורה מעל היציע המערבי.
59 השראות לעיצוב החזית מרפסות מקורות בהשראת הסגנון הבינלאומי, נוסף על המשחק במשטחים במחזית היוצר תלת- מימדיות, כפי שבא לידי ביטוי בבית ליבלינג. קפה גלינה היווה השראה למקטעים הקיצוניים, עם המרפסת המעוקלת ההיקפית, כמו גם ההשראה שהתקבלה מקומת הקרקע.
58 חזית מערבית )קנ"מ במקור 250:1) החזית המערבית פונה אל יריד המזרח והיא מעוצבת בהשראת הסגנון הבינלאומי, שהיה סגנון האדריכלי הבולט במתחם יריד המזרח. האלמנט הבולט ביותר בחזית זו הוא גרעין התנועה שמחלק את החזית ל-4 מקטעים. האלמנט הבולט בגרעין התנועה הוא החלונות האנכיים, בהשראת חלונות הטרמומטר שאפיינו חדרי מדרגות של בניינים הנבנו בסגנון הביננלאומי. החזית מחולקת לשתי זוגות מקטעים. שני מקטעי הקצה מעוגלים בקצוות שלהם, בהשראת קפה גלינה שהיה חלק ממבני היריד אך נהרס, ובדומה אליו קיימת במקטע מרפסת היקיפית מקורה. שני מקטעי האמצע מחולקים לתת מקטעים באמצעות הקונסטרוקציה של הגג, שמכתיבה את המקצב וקובעת את הסדר. גם במקטע המרכזי ישנה מרפסת מקורה לאורך החזית. בחזית יש משחקים והבדלים בין המשטחים המרכיבים את החזית, היוצרים הצללות שונות ומאפשרות לחזית ליצור אשליה של עומק תלת-מימדי. כמו כן, הגג השטוח המזכיר סיפון אונייה מאפשר תצפית אל פנים האצטדיון ומחוצה לו. גם מבחינת חומרי חיפוי, האצטדיון מחופה בטיח לבן, כחלק מיישום מאפייני הסגנון.
61 מבנה מחסן טיפוסי במתחם נמל תל-אביב. החזית מחולקת למסגרות בטון כאשר במרכז קיים אלמנט גבוה. מסגרות הבטון אטומות מלבד חלון קטן הממוקם בקטע העליון של החזית. הפינה של המבנה מעוגלת. השראות לעיצוב החזית
60 חזית דרומית )קנ"מ במקור 250:1) החזית הדרומית פונה אל המלון והיא זהה לחזית הצפוינית שפונה לאזור מתחם נמל תל-אביב. גם בחזית הזו יש שימוש בגרעין התנועה עם חלונות הטרמומטר, כפי שנעשה בחזית המערבית. בחזית הדרומית והצפונית נלקחה השראה ממבני התעשייה של הנמל, המורכבים ממסגרות בטון. גם החזית הזו מחולקת למקטעים שנוצרו מקונסטרוקציית הגג. בתוך כל מסגרת בטון יש קיר מסך מזכוכית, המשלב בין מבנה התעשייה המסורתי לשיטת בנייה מודרנית יותר. בנוסף יוצא מקיר המסך זיז תלוי , בהשראת הגג, שיותר הצללה הן על החזית והן על המרחב הצמוד לה. בחזית הצפונית והדרומית יש שילוב בין הסגנון הבינלאומי לבין מבני התעשייה שהיו בנמל. מסגרות הבטון מתעגלות בקצוות בדומה למקטעי הקצה בחזית המערבית, המעוגלים גם הם, רק שבניגוד לחזית המערבית לא קיימת כאן מרפסת היקיפית לאורך החזית. עם זאת קיים גג שטוח ומקורה בדומה לחזית המערבית. גם בחזיתות אלו, החיפוי הוא טיח צבוע לבן. בניגוד לחזית המערבית אשר בנויה באופן מובהק בסגנון הבינלאומי, החזית הדרומית והצפונית משלבות בינהם מאפיינים של שני הסגנונות ויוצרים דיפוזיה הדרגתית. שילוב סגנונות כזה קיים גם בעיצוב בית המלון, ששתי הקומות הראשונות שלו בסגנון מבני התעשייה ומעליהן מבנה בסגנון הבינלאומי.
63 עירוב שימושים באצטדיון עירוב השימושים שמתחיל ברמת המתחם מתרחש גם ברמת האצטדיון עצמו ושני המבנים הסמוכים לו. במפלס 1 -של האצטדיון )תכנית שמאלית( ממוקמים חללים לשימוש הציבור, היכולים לשמש חוגים או אירועים פרטיים של תושבים. בקומת הקרקע )תכנית מרכזית( השימוש העיקרי הוא מסחר הפונה אל הרחוב במטרה לייצר דופן פעילה כלפי הסביבה במפלס הקרקע. כמו כן, בקרקע קיים גם הלובי של המלון. בקומה הראשונה )תכנית ימנית( השימוש העיקרי הוא עבור תעסוקה. תאי הצפייה הממוקמים בהיקף, יכולים להפוך לחדרים להשכרה עבור הציבור, לטובת חללי למידה פרטיים, חדרי ישיבות או עבור אירועים פרטיים, לפי צורך. באזור האצטדיון, השימוש העיקרי הוא עבור מלונאות )כ-500,4 מ"ר(, לאחר מכן מסחר )כ-100,4 מ"ר( הממוקם בקומת הקרקע. ייעוד השטח עבור תעסוקה והחדרים להשכרה דומה מבחינת השטח ועומד על כ-500,1 מ"ר והשימוש האחרון, שטחי ציבור עומד על 500,2 מ"ר. עירוב השימושים מסייע להפוך את סביבת האצטדיון למוקד משיכה שלא תלוי באירועים המתרחשים באצטדיון ועשוי למשוך אוכלוסיות מגוונות אליו. סכמת השימושים בתוכניות ובחתכים. בסגול מלונאות, בכחול כהה תעסוקה, בתכלת חדרים להשכרה, ציבורי באפור-כחול ומסחר צבוע בכחול.
62 קירוי האצטדיון תפקיד הקירוי באצטדיון הוא משמעותי והוא נועד להגן על הצופים מתנאי מזג האוויר השונים בזמן האירועים. מלבד הקירוי הגג גם מכיל מערכות תאורה וסאונד המשפרות את החוויה. הקונסטרוקציה שואבת השראת מאלמנטים בולטים בסביבה. ראשית כל הצורה שלה מזכירה את המנוף הקיים בנמל תל-אביב אבל בגרסה מינימליסטית שלו. הבחירה בשימוש בכבל היא אדפטציה מהקונסטרוקציה של ביתן ההסתדרות בתכנונו של אריה שרון ששכן בסמוך לאצטדיון. הבחירה בקירוי קל באמצעות בדים נובע מהמיקום בסמוך לים ונועד להזכיר את סירות המפרש והוא סוג של אלמנט ימי המחזק את הקשר של האצטדיון אל המיקום. הגג אינו תופס יותר מידי תשומת לב, הוא אוורירי ומשמר קשרי מבט עם הסביבה ומצלחי לשמר על קנה המידה של האצטדיון ביחס לסביבה. איזומטריה של מקטע בגג. הקירוי מורכב מקונסטרוקציית פלדה המעוגנת בכבל לרצפה והקירוי עצמו נעשה באמצעות בדים חצי שקופים במתיחה. האלמנטים במערכת הקירוי שואבים השראה מהסביבה. המנוף בנמל תל-אביב היווה השראה לצורה של הקונסטרוקציה בקירוי בית ההסתדרות שנהרס, בתכונו של אריה שרון והיה בסגנון הקונסטקטיביזם
65
64 יצירת מרחב עירוני פעיל בתכנון יש חשיבות רבה ליצירה של קנה מידה אנושי ולא מאיים, על מנת להצליח לייצר מרחב עירוני נעים מסביב לאצטדיון. הפעולה של שיקוע המבנה מאפשרת לשמור על קיבולת גבוהה ובאותו זמן שומרת על האצטדיון נמוך יחסית במפלס הרחוב. המרחב העירוני בגדות הירקון מועצם באמצעות חיזוק הטיילת והוספה של מקומות ישיבה לאורכה וגם באמצעות הטיילת המוגבהת. אל מפלס הרחוב פונות חזיתות מסחריות היוצרות מרחב עירוני פעיל מסביב לאצטדיון, ויחד עם פיתוח השטח הכולל מקומות ישיבה והצצלות טבעיות ומלאכותיות מצליחות לייצר מרחב עירוני אטרקטיבי המזמין הליכתיות או שהייה במרכז. החשיבות של יצירה של מרחב עירוני פעיל הופכת את המתחם כולו למוקד משיכה הפעיל במשך כל ימות השנה, ללא קשר לאירועים המתרחשים באצטדיון ומעניקות למתחם את היכולת למשוך אליו אוכלוסיות מגוונות. ההדמיות המופיעות בעמודים הבאים הדמיית טיילת: הדמיה של הטיילת לאורך הירקון, עם הטריבונה שמאפשרת מקומות ישיבה נוספים על הגדה. לחזית זו יש דופן מסחרית פעילה שמעצימה את הטיילת הקיימת הדמיית טיילת מוגבהת: הדמיה של הטיילת המוגבהת מעל היציע המזרחיץ היא מאפשרת תצפית על הירקון ועל האצטדיון, ומכילה גם היא טריבונה קטנה המיוצרת מקומות ישיבה. הדמיית מדרחוב: הדמיה אל המדרחוב הנוצר בין האצטדיון למבנים הסמוכים. פיתוח השטח יוצר מקומות ישיבה ומכיל הצללה טבעית, בנוסף להמללה הנוצרת על ידי הקירוי בחזיתות. קנה המידה אנושי ונעים, המזמין שהיה ומעבר הדניית רחבה מערבית: הדמיה של החזית המערבית הבנויה בסגנון הבינלאומי. מול החזית ישנה רחבה המוצללת באמצעות העצים שמהווים חלק מפיתוח השטח. אפשר לראות את המרפסות המקורות וחלון הטרמומטר בגרעין המבנה.
67
75 החזיתות של המבנים בסגנון זה, קיימות גם במבנה. ההדגשה האופקית נעשית באמצעות המרפסות בדומה למבנים בסגנון שנבנו בישראל. סגנון נוסף במתחם לוקח השראה ממבני הנמל הבנויים ממסגרות בטון אך שולב בהם קיר מסך מודרני ומערכת הצללה בתלייה מן החזית. השילוב בין הסגנונות בא לידי ביטוי בתכנון המלון והחזית הצפונית והדרומית של המבנה. בחזיתות אלו יש עירוב בין שני הסגונות השונים כאשר מתקיימת דיפוזיה בין המאפיניים הבולטים של שני הסגנונות לקבלת מערכת חדשה שמצליחה לחבר בינהם. המלון עצמו מעוצב גם הוא בשני סגנונות, כאשר שתי הקומות התחתונות בנויות עם מסגרות הבטון וקירות המסך ואילו המבנה העליו ןשבנסיגה בנוי בסגנון הבינלואמי עם פינות מעוגלות, הדגשה אופקית באמצעות מרפסות הקפיות מוצללות וחוסר סימטריה. הקירוי של החלקים השונים לוקח השראה מאלמטים ימיים הקיימים בסביבה, כמו המנוף של נמל תל-אביב, סירות המפרש והבדים של אותם מפרשים.
74 עיצוב אדריכלי של המתחם העיצוב של מתחם האצטדיון לוקח השראה משני סגנונות הנמצאים בסמוך למתחם, הסגנון הבינלואמי של מבני יריד המזרח והסגנון התעשייתי של המבנים המרכיבים את נמל תל-אביב. העיצוב האחיד של המתחם מסייע לקשור יחדיו את האלמנטים השונים שיוצרים את המרחב ועיצוב האלמנטים שלוקח השראה מהסביבה הקרובה מסייע לקשור את המתחם באופן אינטרלי וברור למרקם העירוני בו הוא ממוקם. ראשית כל מבחינת הנפחים המרכיבים את המתחם, קיים דמיון הן מבחינת גובה הנפחים החדשים וגם מבחינת הגדלים שלהם. בחירות אלו יוצרים קנה מידה אנושי יותר ומסייעות להפוך את המרחב לנגיש ונעים להסתובבות. החלוקה של יציעי האצטדיון לבלוקים עירוניים הופכת אותו למאיים פחות ומאפשרת קישוריות יותר טובה במרחב. הגובה האחיד של המבנים מתאים את עצמו למבנים הנמצאים בסביבה ולא חרגים בנוף העירוני. מבנים גבוהים יותר, כמו המלון והפנימייה נמצאים בנסיגה מקו הרחוב כדי להסתיר את ההגבה שלהם ממפלס הרחוב ולשמור על גובה אחיד מנקודת המבט של האנשים שהולכים במרחב. הסגנון הבינלאומי הוא המרכזי בעיצוב המתחם. צבע הטיח הלבן שמחפה את המבנים השונים מסייע לקשור אותם יחדיו. אלמט בולט נוסף הוג הגגות השטוחים המזכירים סיפון של אונייה ומאפשרים חזיתת חמישית פעילה. מאפיין נוסף הוא המרפסות ההקיפיות שמתקבות באמצעות גריעה מהמסה והפינות המעוגלות בקצוות היציעים בהשראת מבנה קפה גלינה שהיה חלק ממבני יריד המזרח. בגרעיני התנועה קיימים חלונות טרמומטר אנכיים המאפיינים חדרי מדרגות של מבנים הנבנו בסגנון הבינלאומי. כמו כן גם האופקיות והמשחקים במשטחיות המאפיינים את
77 פרויקט הגמר נועד להראות את הפוטנציאל הטמון באצטדיון עירוני שמשולב באופן אינטגרלי עם הסביבה בה הוא בנוי. הפרויקט מראה את החשיבות במתחם מעורב שימושים כאשר במרכזו עומד האצטדיון הרב תכליתי. התכנון מראה את החשיבות בתכנון מתחמי כוללני ויצירה של תוכנית אב עבור המתחם, כחלק מהביקורת כלפי מגמת תכנון אצטדיונים כיום בארץ. התכנון העכשווי בישראל מתייחס רק אל האצטדיון כאובייקט בודד ללא הסתכלות רחבה יותר על הסביבה. ההרחקה של האצטדיונים אל שולי הערים מבזבז את הפוטנציאל הטמון בהם, הופך אותם ללא פעילים במשך רוב ימות השנה וגורם למבקרים לפקוד אותם רק עבור האירועים המתרחשים בו. בשיח התכנון העירוני בישראל כיום מדובר על החייאת מרכזים עירוניים ויצירת מרחב אורבני תוסס ופעיל אך המגמה של החזרת האצטדיונים למרכזי הערים כפי שהיה לאורך ההיסטוריה בערים שונות בעולם וגם בישראל, נראית מנוקת כמעט לחלוטין מהשיח אודות התחדשות עירונית בישראל. רנסנס האצטדיונים שמתרחש בארץ מהווה הזדמנות אמיתית להחזיר את האצטדיונים לחלק ממרכזי הערים שלנו כפי שהיה נהוג וכך לנצל את הפוטנציאל הרב הטמון באצטדיון העירוני ולהראות שהם יכולים לתפקד כשכן טוב המסוגל לתרום רבות הן לסביבה הבנויה והן לתושבים הגרים באזור. האצטדיון הוא מבנה ציבור ייחודי בעל השפעה רבה על סביבתו הקרובה והרחוקה. אצטדיונים מסייעים לייצר תחושת שייכות, קהילתיות ומפגשים פיזיים בין אנשים. במידה והתכנון של האצטדיון כחלק מהרקמה העירונית הוא רחב ומקיף, שלוקח בחשבון את כל הגורמים הקשורים בתכנון, התוצר המתקבל יהיה אצטדיון שיהווה שכן טוב לסביבתו הקרובה ותהיה לו השפעה חיובית. הפרויקט יוצר מתחם מעורב שימושים אשר במרכזו עומד אצטדיון רב תכליתי. המתחם החדש מבוסס בעיקר על ספורט, אך משלב בתוכו גם אזורי מסחר ותעסוקה שיהפכו אותו למוקד משיכה עירוני, המסוגל למשוך אליו סוגי אוכלוסייה מגוונים במשך כל ימות השנה ללא תלות באירועים המתרחשים באצטדיון. העיצוב האדרכלי לוקח השראה ממאפיינים עיצוביים הקיימים בסביבה כדי להצליח לקשור את המתחם אליה. בתכנון נעשה חשיבה תמידית על קנה המידה והרצון לייצר קנה מידה אנושי ונעים עבור האנשים שחווים את המרחב. פרויקט זה מהווה את ה-"אני מאמין" שלי בתכנון אצטדיונים בה אני מציע את הדרך שלי, כאוהד שפוקד את המגרשים מגיל צעיר, שגדל להיות אדריכל, לתכנון אצטדיון. אני מאמין שזו הדרך הנכונה שהתכנון צריך להתבצע. כולי תקווה שפרויקט זה יוביל לשינוי ויצליח לייצר איצטדיונים טובים יותר, עבור האוהדים, עבור התושבים ועבור הערים בהן ייבנו האצטדיונים. סיכום
79 מאמרים אקדמאים וספרים - חטב, א., רופא, י. )2021 .)מיקום אצטדיוני כדורגל בישראל כביטוי לעירוניוּת ולאנטי- עירוניוּת. בתנועה: כתב-עת למדעי החינוך הגופני והספורט, יג)2 ,)122–150. - לונטל א'., קדרון, ע' )2017 )משמעותם הסמלית של אצטדיונים לאומיים באירופה: את מי ואת מה הם משרתים? רוח הספורט, 3 ,18-1. - רופא, י'. )2013 .)לקראת עירוניות תוססת בישראל. פנים, 64 ,42-32 . Property. heritage built of values The). 2013. (J, Irons., & L, Armitage- .Management urban and architecture Stadium). 2010. (W, Maennig., & G, Ahlfeldt- journal International. economics urban of perspective the from development .646-629), 3(34, research regional and urban of and Origin the on Reflections). 1991. (I, Communities., & B, Anderson- .21993, York New, London. Nationalism of Spread .stadium modern the of development spatial The). 1993. (J, Bale- .133-121), 3-2(28, Sport of Sociology the for Review International .Routledge. geography Sports). 2002. (J, Bale- attachment place, identity Place). 2013. (J, Oliveira-Palma., & F, Bernardo- .193-167), 2(4, Psyecology. salience place of impact The: place of scale the and footballing club European The In. supporters and Stadiums). 2019. (Eufa- .(35-30. pp (2017 year financial, report benchmarking licensing Club: landscape .Centre Intelligence UEFA the of iconography the and Architecture: Stadiums). 2013. (B, Flowers- .Routledge). 117-106. pp (Sport in Visual The In. game beautiful the and, space, football: worlds Stadium). 2010. (S, Steets., & S, Frank- .Routledge. environment built :Sport of Sites In. stadium the Sensing. 2004. J, Bale and. C, Gaffney- :London. 39 –25. pp, Bale. J and Vertinsky. P eds Experience, Place, Space .Routledge European in identity place and morphology Urban). 2004. (A, Gospodini- -225), 2(9, design Urban of Journal. design innovative and heritage built: cities .248 urban and memory Geographical). 1998. (J, Mercer., & E, Hague- the of Journal: Geography. Kirkcaldy and FC Rovers Raith: Scotland in identity .105), 2(83, Association Geographical design populous The: Stadia). 2013. (B, Vickery., & R, Sheard., G, John- ביבליוגרפיה
81
,Football: worlds Stadium. stadium European new The). 2010. (A, King. - Routledge. guide development and last the in come we have far How: attachment Place). 2011. (M, Lewicka. - 35-19, environment built the and space 31, psychology environmental of Journal? years 40 ) 3 .230-207), .assembly London- 2015( led-Stadium: game regeneration The). .C, Campos., & B, Buraimo., L. J, Paramio. - committee regeneration The. regeneration 2008( to modern From). ,society in Sport. Europe in stadia football of development The: postmodern 11 ) 5 .534-517), .R, Kaminoff., & K. A, Fabian., M. H, Proshansky- 1983( :identity-Place). an: agenda stadia healthy the and heritage Sport). 2017. (G, Ramshaw. - 83-57), 1(3, Psychology Environmental of Journal. self the of socialization world Physical 20, society in Sport. overview ) 2 .G, Ramshaw. 225-219), 2019( and Heritage). of arena new a: memory Collective). 2015. (M, Abel., & L. H, Roediger. - Publications View Channel. introduction An: sport 19, sciences cognitive in Trends. study cognitive ) 7 .361-359), .T, Hinch., & G, Ramshaw- 2006( The: tourism sport and identity Place). 9, Tourism in Issues Current. event hockey ice classic heritage the of case 5-4( ,( .H, Shobe. - 418-399 2008( catalanisme, Catalonia: football and, identity, Place). 10, identities National. 1975–1899, Barcelona club football and ) 3 .343-329), .R, Pacifici-Wagner- 1996( things of shapes The: making the in Memories). .321-301, 19, Sociology Qualitative. went that תיקי תיעוד מתחם יריד המזרח - תיעוד היסטורי ותיעוד אדריכלי. בעריכת אמנון בר-אור - אדריכלים חצי האי הירקוני - סקר תיעוד מתחמי נמל תל אביב ומחסני שפך הירקון. בעריכת - אדר' ד"ר קרן מיטרני ואדר' עדי סלע וינר