נחלת הכלל מגיש: רום מאור חזון תכנוני לעתיד המושבים בישראל תודות: אמיר מן יואב שיבר פרויקט גמר בי״ס לאדריכלות 2023
תוכן עניינים: . המושבים בארץ ישראל 1 - הקדמה 2-1 - אזורי תפקוד 4-3 - המרחב החקלאי 6-5 - הישוב הכפרי 8-7 - אפיון הבעיה הציבורית 10-9 . הקמת המושב 3 - סוגי מושבים 12-11 - החזון האוטופי 14-13 - מפעל ההתיישבות 16-15 - מקרה בוחן: נהלל 18-17 - פריסות מרחביות 20-19 . מרכיבי המושב 2 - ערך היצרנות 22-21 - המשק המשפחתי 24-23 - היזמותהכפרית 26-25 - האגודה השיתופית 28-27 - חיי הקהילה 34-29 - ההרחבה 36-35 . תמונת העתיד 4 - המדיניות המוצעת 38-37 - הכלים למימוש החזון 40-39 - מקרה בוחן: מושב גאליה 48-41 - הנחלה 58-49 - מרכז המושב 62-59 . ביבליוגרפיה 63 5
בנימה אישית אספר שאני גדלתי במושב, הוריי עברו מהעיר למושב כשהייתי בן שנר תיים. איננו חקלאים, אבל המרחב החקלאי תפס תפקיד חשוב בנוף הילדות שלי. המבט מחלוני היה לשדה של השכן, ונסעתי על טרקטורים הרבה לפני שנהגתי ברכב. המושב בצורתו הנוכחית הינו מוסד התיישבותי שקיים בישראל כבר 100 שנים. במהלכן תרם אורח החיים החקלאי המתקיים בו במידה רבה למשימות הלאומיות. השאלה המהותית היא - כיצד בימינו יכול המושב להמשיך ולעמוד במשימותיו? בעבודתי אבחן את מודל המושב הקיים, ואגבש חזון תכנוני למושב העתידי. 2
המושבים בא״י המושב, המשלב צורת התיישבות כפרית והתארגנות חקלאית שיתופית, הוא המצאה ישראלית-ציונית ייחודית, בעלת תרומה ברמה עולמית. ייחודו נובע משילובם של ארבעה רכיבים: משקים חקלאיים משפחתיים, התארגנויות חקלאים לפעילות כלכלית משותפת, קשר בין הניהול המוניציפאלי של הישוב להתארגנות החקלאית וכמובן החקלאות, המהווה רקע ותכלית לשאר הרכיבים. תרומותיהם של הרכיבים השונים והסינרגיה ביניהם . 1 ממחישה את היות המושב נכס אסטרטגי לישראל, המשרת מגוון תועלות של המדינה עקרונות המושב נועדו להשיג הן מטרה כלכלית – מתן מענה לחסרונות המובנים של המשק המשפחתי, והן מטרה ערכית – הזדמנויות שוות לכל החברים והבטחת רשת ביטחון לקיום בסיסי של משקי הבית. הדמיון הבסיסי בין המושב לכפר המוכר בעולם )המבוסס על משקים משפחתיים(, אך בתוספת שכבת ההתארגנות של חקלאים שכנים המייחדת את המושב, הופך את המושב למודל רלוונטי למדינות רבות ברחבי העולם, במיוחד למדינות ולאזורים המתמודדים עם צורך בפיתוח חקלאי וכפרי. ארגון החקלאים בכפרים קואופרטיביים למחצה מהווה כלי חשוב לפיתוח בתנאים מאתגרים. מכאן נובעת תרומתו של מודל המושב ברמה . 2 העולמית, ולא רק כחלק חשוב מהמורשת הציונית-ישראלית במשך שלושת העשורים האחרונים עבר המושב שינויים מהותיים בהשוואה למודל ההתיישבות המקורי. כיום מנסה הדיון הציבורי להמשיך לפרק ולבטל חלקים מתוך מודל המושב, מתוך תפיסה שזהו מודל השייך לעבר. במדיניות הנוכחית, חלק גדול ממרכיבי המושב נמצאים תחת סימן שאלה: החשיבה העיקרית בקרב מקבלי ההחלטות היא על ״כמות במקום איכות״ וריכוז הפעילות החקלאית אצל החקלאים הגדולים, מה שממעיט בערכו של המשק החקלאי הקטן. יש נסיון לפרק את התארגנויות החקלאים מתוך תפיסה מוטעית שאינם דואגים לרווחת הצרכנים. נוצר פער בין האגודה החקלאית במושב ובין ניהולו המוניציפאלי ע״י הוועד המקומי. אוכלוסיות קהילתיות שאינן חקלאיות מערערות על עצם קיומה של החקלאות במושב ומבקשות להרחיקה מבתי המגורים, ורשויות המדינה מטילות מגבלות על פיתוח סוגי . 3 תעסוקה שאינם חקלאיים, ובכך מקטינות את תפקודו היצרני 1 ד״ר לירון אמדור, ׳נייר מדיניות - מושב העתיד׳, אוק׳ 2021 ,עמ׳ 3 2 שם. עמ׳ 5 3 שם. עמ׳ 2 הקדמה 1
מדד הפריפריאליות בישראל 4
סוגיית המושב והמרחב הכפרי מעסיקה גופים ממשלתיים וציבוריים רבים: ר דורש שפיתוח איזורים חדשים בישוב יותנה בחידוש המר ת מרכז המועצות האזוריתו קם הוותיק. בנוסף שיש לאפשר שילוב תעסוקה ומסחר מקומי בשטח הישוב. משרד החקלאות ופיתוח הכפר טוען שיש לעודד הגירה של חקלאים חדשים אל המושבים, וכך להגדיל את הזיקה בין החקלאות למכלול התושבים במושב. בימים אלה נערכת תמ״א 5/35 אשר מטרתה לתת מענה לגידול ולצמיחה רב דורית של הישובים הכפריים תוך שמירה על מגוון ישובים, אופי הישובים, תפקודם החקלאי והמורשת החקלאית. התוכנית נותנת דגש על חיזוק הרב דוריות ועידוד תמהיל אוכלוסייה, עידוד תהליך של התחדשות כפרית וציפוף בתוך השטח הבנוי, . 1 וקובעת כללים לפי גודל ישוב, מיקום גיאוגרפי ומרחב תפקוד בישראל, מרחב כפרי מוגדר כ״מרחב של שטחים חקלאיים ופתוחים אחרים שתפפ קודו מתבסס על חקלאות ומשאבי הטבע והתרבות בו״. אך כדאי לציין כי היישובים הכפריים בישראל מגוונים ושונים בצורה משמעותית זה מזה, בסוג האוכלוסייה שלהם ובצורת החיים שמתקיימת בהם. עיקר תרומתם של המושבים במרכז הארץ היא הייצור החקלאי ואספקת מזון, מכיוון שבאזור זה מתקיימים תנאים אקולוגיים מותאמים לחקלאות )מזג האוויר, משקעים, סוג הקרקע וטופוגרפיה(. כמו כן, המושבים ממוקמים קרוב לאוכלוסיית הצרכנים המרכזית בישראל. לעומת זאת, המזון. חשיבותם כוללת שמירה על הגבולות ומניעת ״שטחי הפקר״, אספקת שירור תרומתם של המושבים באזורי הפריפריה מתבטאת בהיבטים נוספים, פרט לאספקת 2 .תים ציבוריים ואיכות חיים גבוהה לתושבים באזור הפריפריה המאתגר, שם מקורות הפרנסה מוגבלים בארגונים בין-לאומיים כגון UN, EU, OECD קיימת הגדרה רשמית למרחב הכפרי המתבססת על מדדים כמותיים ומחלקת אותו לאזורי תפקוד. מתוך ועדת העורכים של תמ״א 5/35 ,מטרות העבודה. 1 אמדור, 2021 .עמ׳ 6 2 אזורי תפקוד 3
6
המרחב החקלאי המושב הוא צורת היישוב הנפוצה ביותר במרחב הכפרי בישראל. בישראל כיום 410 מושבים המאוגדים תחת 54 מועצות אזוריות, המעבדים יחד קרוב ל-%30 1 .מהקרקעות החקלאיות בישראל. מספר החקלאים הפעילים במושבים הוא כ-000,11 איש ואישה, המהווים כ-%60 מהחקלאים הפעילים בישראל יחידת הייצור הבסיסית במושב היא המשק המשפחתי האינדיבידואלי, אך כלל המשקים מאורגנים יחד באמצעות אגודה חקלאית שיתופית. כל משפחה מתמחה גלם, שיווק התוצרת וגיוס אשראי לצורך פיתוח המשק, מתבצעות באמצעות האגור בעיבוד המשק החקלאי שלה עצמה, אך פעולות תמך ומעטפת, כמו רכישת חומרי . 2 דה השיתופית, שבבעלות משותפת לכל חברי המושב חשיבות תזונתית רבה. מרבית הירקות הטריים בסל המזון הישראלי מגיעים מחר המשקים המשפחתיים הם הבסיס לאספקת ירקות טריים ומגוון מוצרי מזון בעלי (, שכאמור 3 ממות )%88 מהעגבניות, %73 מהמלפפונים, %80 מהפלפלים ועוד קיימות בעיקר במושבים. גם חלק מענפי הפירות שבהם הקטיף הוא ידני ואינטנסיבי )ענבים, זיתים( אופייניים בעיקר למושבים. בנוסף ליתרון הטריות, המספק לתוצרים ערכים תזונתיים גבוהים, החקלאות במושר בים תורמת רבות לביטחון המזון הלאומי. שכן על מנת למנוע תלות בייבוא תוצרים מחו״ל, או חשיפה לתנודות במשק העולמי )לדוגמא: המלחמה באוקראינה שפגעה ( על המדינה מוטלת החובה בפיתוח יכולות עצמאיות 4 באספקת החיטה העולמית אשר יאפשרו לספק לאזרחיה את הצורך הבסיסי במזון. נוספת לכך העובדה שישראל מתפארת בהיותה חלוצה בתחום ה״אגריטק״ - שימוש בטכנולוגיות חדשניות לשיפור היעילות והתפוקה של תהליכים חקלאיים. בפועל, ענף האגריטק משפיע יותר על הכלכלה הישראלית )ע״י ייצוא מערכות אלו למדינות מתפתחות בעולם( מאשר על מה שנמצא אצלנו בצלחת. עבור רבים מאיתנו הקשר היחיד לחקלאות הוא הצפייה בהם מצידי הדרך כשנוסעים ברחבי המדינה. נסו לדמיין, כיצד הייתה נראית הארץ בלעדיהם? ביסודו של דבר, חשוב להכיר בחשיבות הנופית האדירה שיש להם לארץ ישראל. מתוך אתר ׳יסודות - למדיניות ציבורית ולציונות מעשית׳ 1 . אמדור, 2021 ,עמ׳ 6 2 ממ״ג משרד החקלאות, 2020. 3 ניצן דוד פוקס, מקור ראשון, מרץ 2022. 4 5
בית בנחלה במושב בית חנן- נטוע בתוך המרחב החקלאי ומוקף כולו בעצים. )צילום: רום מאור( בית בהרחבה במושב יוגב- חסר ניחוח כפרי הן באדריכלות והן במרחב הסביבתי. )צילום: שלומי יוסף( 8
המושב הצליח לספק ערך מוסף מבוקש מאוד בחברה הישראלית: ערכי קהילה, לכידות חברתית, שייכות, חינוך ודמוקרטיה השתתפותית. היישוב הקטן, בו ״כולם . 1 מכירים את כולם״, הצליח לייצר קהילתיות יותר מכל מסגרת עירונית מייסדי המושב האמינו כי כדי לשמור על מבנה החברה הקואופרטיבי של המופ שב, עליהם ליצור קהילה אינטימית והומוגנית שתקל על חיכוכים בין המשפחות השותפות למערך הקואופרטיבי. הם הגבילו את מספר הנחלות לכ-100 יחידות, כדי למנוע צמיחה דמוגרפית כתוצאה מריבוי טבעי שייכול להשפיע על איזון החברה. באמצעות הגבלה זו, השתדלו לשמור על קהילה פעילה ואיכותית, ולהקל על ערבוב . 2 חברי המושב באופן אחיד ומאוזן עד שנות ה-90 של המאה הקודמת כיוון ההגירה המרכזי היה מן הכפר אל העיר. עם הצטופפות הערים, הפך המושב המרווח ליעד מושך עבור האוכלוסייה העירונית, ונתפס כמקום עם איכות חיים משודרגת. ריח התפוזים, הנוף הירוק ומראה הטרקר טורים הנוסעים בכביש קסם באופן נוסטלגי לאזרחים רבים, שלרובם לא היה קשר ישיר לחקלאות, אך עוד זכרו את הארץ בתקופה שהיו בה יותר פרדסים מבניינים. ריבוי האוכלוסייה תרם רבות לפיתוח המוניציפלי במושב: פתאום הופיעו מדרכות, שלטים עם שמות לרחובות )שעד היום לא חילחלו בקרב התושבים הוותיקים(, מערכת השירותים כגון גני ילדים, גינות שעשועים ובתי הספר זכו לריענון הן מבחינה פיזית )אני זוכר את היום בו החליפו את המגלשה החלודה מברזל שהייתה לוהטת מחום ברוב שעות היום( והן מבחינה דמוגרפית: המושב הוותיק אשר לרוב היה מזוהה עם מוצא או עדה מסוימת, זכה בתוספת מגוונת ומעשירה לאוכלוסייה. עם זאת, כניסתם של התושבים החדשים אל כותלי המושב, אך לא אל האגודה השיתופית המנהלת אותו )מפני שרוב עיסוקה היה במרחב החקלאי( הוביל לקשיים בתהליכי ההסתגלות ההדדיים ויצר קונפליקטים בין הותיקים לחדשים. מהות העניין הייתה השוני בתפיסה הבסיסית של כיצד החיים במושב אמורים להיראות. כיום, המושב הוא יישוב היברידי, שבו חיים זה בצד זה חקלאים במשרה מלאה, משקי בית המשלבים חקלאות עם פרנסות אחרות )בתוך המושב ומחוצה לו( ומשקי בית שלא היו חקלאים מעולם. האוכלוסיות הלא-חקלאיות מהוות את רוב התושבים. כל זאת מעמיד בסימן שאלה את המשך קיומו של המושב כמרחב חקלאי . 3 או יצרני, לעומת הפיכתו לפרבר עירוני או ליישוב קהילתי 1 אמדור, 2021 ,עמ׳ 17. 2 ברכה ומיכאל חיוטין, ׳אדריכלות החברה האוטופית: קיבוץ ומושב׳, 2010 ,עמ׳ 188 3 אמדור, 2021 ,עמ׳ 18. הישוב הכפרי 7
היישובים הכפריים באזור המרכז - חיכוך עם העיר גיבתון/רחובות כפר יונה/לב השרון נורדיה/נתניה מושב ״כלוא״ בתוך עיר ישובי ״לווין״ המאבדים משטחיהם לטובת העיר פיתוח ובנייה חדשה מעלה את סוגיית ״קו התפר״ בין העיר למושב מתוך ׳השפעות הותמ״ל על דמות הארץ׳ בהוצאת האוניברסיטה העברית. במעטפת של ״משבר דיור לאומי״ המדינה נוגסת ביותר ויותר שטחים ירוקים לטובת ההרחבה של הערים. חממות לא פעילות במושב תלמי אליהו. )צילום: אילן אסייג( כפר מעש וברקע הבנייה בגני תקווה. בימים אלה מקודמת תוכנית להתרחבות של גני תקווה על חשבון השטחים החקלאיים של המושב )צילום: יובל חן( 10
: 1 כאמור, המושב מספק תרומה ציבורית ייחודית במספר תחומים אספקת מזון: המשקים החקלאיים המשפחתיים במושב מספקים מזון טרי ומגוון של פירות וירקות בממשקי גידול אינטנסיביים, תורמים לשמירה על זיקת המזון המקומית בישראל. פיתוח טכנולוגי: המשקים החקלאיים במושב משפיעים על פיתוח תעשיית האגריטק בישראל בשל הצורך ליצור יבול גבוה מיחידת שטח קטנה באמצעות ממשקים מתוחכמים. תחרותיות: כמות המשקים הקטנים במושב מקנה תחרותיות בענף החקלאות ושומר על החקלאים הקטנים מאיום היציאה מהענף. תמיכה ועזרה הדדית: קיומן של קהילות כפריות מקיימות במושב מספק רשת ביטחון ותמיכה חברתית, תורם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית בפריפריה. שיתוף הציבור: התארגנויות המושב מקדמות שיתוף הציבור בקביעת אורחות חייו באמצעות התארגנויות בעלות דמוקרטיה השתתפותית. מורש:ת: המושב הינו אחד מנכסי המורשת של הכפר הישראלי, והמודל החקלאי-כפרי שפו תח ע״י התנועה הציונית מיושם גם במקומות אחרים בעולם שזקוקים לפיתוח חקלאי-כפרי. כיום, סל תרומות זה נמצא בסכנת הכחדה. השינויים במושב ב-30 השנים האחרונות יצרו חוסר התאמה גדל והולך בין המבנה הארגוני הישן, שממשיך להתקיים, ובין המבנה הכלכלי- חברתי הנוכחי. תהליך השינוי, הבונה מחדש את המאפיינים הבסיסיים של המושב, מעלה ספקות בנוגע ליכולתו לשמור על זהותו כקהילה כפרית ייחודית בעתיד לבוא. רכיבים מרכזיים במודל המושב, שיש להם תרומות ייחודיות לציבור הישראלי – כגון המשק המשפחתי, התארגנות החקלאים או החקלאות והיצרנות בכלל – אינם זוכים לדיון ציבורי, . 2 ואם דנים בהם, הדיון הוא בעיקר על דרך השלילה נוספת לכך היא התפיסה הציבורית של שטחי החקלאות כנכס נדל״ני נזיל, ותאוות הבצע של הערים בנסיונם לרכוש בעלות על קרקע זו. היחס הבעייתי בין המושב לעיר מגיע לשיאו במרכז הארץ, שם הקרקע בעלת ביקוש רב. בעיני העירוניים, המושבניקים ״טחונים שיושבים כל אחד על 10 דונם״. אך בפועל, האחרונים תלויים רבות בעיר לטובת מקורות פרנסה ומגוון שירותים נוספים שאין ביכולתו של המושב כיום לספק. בתמצית, הבעיה הציבורית היא דחיפה מצד גורמי מדיניות שונים לשינוי מהותי במאפייניו . 3 הייחודיים של המודל המושבי והפיכתו לכדי יישוב פרברי ״רגיל״ 1 אמדור, 2021 ,עמ׳ 27 2 שם. עמ׳ 26. 3 שם. עמ׳ 21. אפיון הבעיה הציבורית 9
מתוך האתר Scenes Unequal המוקדש לתיעוד קווי ההפרדה הבולטים ביותר של אי-שוויון ברחבי העולם. בתמונה: פרימרוז ומקאוזה, שכונות לא שוות ביוהנסבורג, דרום אפריקה.
דגם החלוקה האזורית של פריסת המושב השיתופי. )מקור: אדריכלות החברה האוטופית, עמ׳ 176) בזמן שמושב העולים ומושב העובדים חולקים מאפיינים מורפולוגיים דומים, המושב השיתופי והקיבוץ חולקים גם טיפולוגיה ומערך חברתי דומה. תבנית המושב השיתופי נאות גולן )מקור: אדריכלות החברה האוטופית, עמ׳ 176) דוגמאות למערך השותפות בשדות החקלאיים במושב העובדים )מקור: אדריכלות החברה האוטופית, עמ׳ 231) 12
: 1 צורת ההתיישבות המושבית העדכנית מחולקת ל-3 סוגים, בהתאם לסוג השותפות מושב עובדים מושב עובדים הוא מסגרת שיתופית להתיישבות, בה מהווה המשפחה יחידה כלכלית אוטור נומית, הן בתחום הייצור והן בתחום הצריכה. במושב עובדים כל חבר עובד במשק משלו. המסגרת השיתופית באה לידי ביטוי באיחוד עוסקים לצורכי רישום, ובערבות הדדית. כמו בכל צורת התיישבות, גם כאן נשמר ההיבט הציבורי של הקהילה. מושב העובדים היווה תצריף של מספר צורות התיישבות שקדמו לו: הקבוצה - כצורת יישוב שיתופית, והמושבה – כצורת התיישבות כפרית אינדיבידואלית. מושב שיתופי מעין דרך ביניים בין הקיבוץ ההיסטורי לבין מושב העובדים. גם כאן, כמו במושב העובדים, מהווה המשפחה יחידה כלכלית אוטונומית, אולם בתחום הצריכה בלבד. כיום, אין למער שה הבדל בין המושב השיתופי ההיסטורי לבין הקיבוץ השיתופי. החברים במושב השיתופי מאוגדים באגודה. בדומה לקיבוץ אדמות המושב, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החר קלאית הם רכוש האגודה. כמו כן העבודה מתבצעת על פי סידור מרכזי ולכל משפחה ניתן תקציב לקיום ביתה על פי גודלה וצרכיה. בניגוד לקיבוץ ההיסטורי ובדומה למושב העובדים, אין במושב השיתופי חדר אוכל משותף ולינה משותפת. לכל משפחה ישנה חלקת אדמה לשימושה הפרטי, עליה בנוי בית המגורים, וחשבון בנק פרטי, בו היא מנהלת את ענייניה כרצונה. מושב עולים למושבים אלה ישנו היבט פוליטי-חברתי, אשר נועד לפתור את מצוקת הדיור במעברות, כמו כן ליישב במהירות את השטחים והכפרים אשר נכבשו ע״י צה״ל במלחמת העצמאות. הם הוקמו ביוזמת המדינה, בעיקר בשנים הראשונות לקיומה, ומטרתם הייתה יישוב עולים בישובים חקלאיים מתוך התפיסה שעבודת האדמה תיצור את הזהות הישראלית. חשוב לציין שרוב המושבים בישראל הם מושבי עובדים. לכן מעתה, ההתייחסות ל״מושב״ תהיה אל מושב העובדים. 1 ויקיפדיה, ערך ׳מושב׳ הקמת המושב סוגי המושבים 11
דגם לפריסת ישוב חקלאי קואופרטיבי עפ״י אטינגר דגם עיר הגנים עפ״י הווארד קטע מתכנית עיר גנים תכנן אזורי כפרי עפ״י טישלר צמיחה עתידית דינמית 14
הדוגמאות ההיסטוריות לתכנון ערים אוטופיות מאמצע המאה ה-19 ,ובמיוחד תאוריית עיר הגנים, השפיעו באופן מכריע על תכנון היישובים החקלאיים הקומונליים והקואופרטיביים 1 .רעיונותיו של אבנעזר הווארד )Howard )בקשר לבעלות ציבורית על הקרקע בארץ ישראל התאימו לתפיסה של ההסתדרות הציונית ושל הקרן הקיימת לישראל, וכן למציאות הפוליפ טית בהתייחס לרכישת קרקעות מהאוכלוסייה הערבית. העירוב בין חיי עיר וכפר תאם את השאיפה הציונית לבסס את הכלכלה על החקלאות. הצורך בהסבת העיסוקים המסורתיים של היהודים ממסחר לעבודת אדמה התאים לרוחה של עיר הגנים, והיסודות הקואופרטיביים . 2 שבתאוריית עיר הגנים תאמו את מגמות ההתיישבות החקלאית היהודית בא״י השפעתו של הווארד בולטת בפרסומים ובתכניות שהכין האדריכל יוסף טישלר )Tischler) להתיישבות הכפרית והעירונית בא״י בעשור השני של המאה הקודמת. טישלר הציע לחלק את הארץ למחוזות, כאשר במרכז המחוז עיר המוקפת בשישה עד עשרה כפרים. לתכנונו של הכפר הטיפוסי הציע טישלר מודל מעגלי ומודל מלבני. במרכז הכפר מבני הציבור וחלקות הבתים של המשפחות של נותני השירותים. בפריפריה מספר טבעות של חלקות המיועדות למשפחות החקלאים. עשרים אחוז משטח הקרקע יהיו בבעלות ציברית ויועדו למבני הציבור, . 3 לנטיעת יערות ולשטחי מרעה תאוריית עיר הגנים והרעיונות הקואופרטיביים הטמונים בה הייתה גם הבסיס הרעיוני של תכנון המושב השיתופי הקואופרטיבי. המתכנן היהודי יעקב אטינגר )Ettinger ,)אשר הושפע מנסיונות קולוניאליים פרוסים להקמת מושבות כפריות מתוכננות עוד בימי הביניים וכן מסכפ מת עיר הגנים של הווארד, הציע בשנ ת 1916 סכמה קונצנטרית, טבעתית, לתכנון ישוב חק לאי קואופרטיבי בא״י, שממנה הושפע ככל הנראה טישלר. היסוד הרעיוני הקואופרטיבי עפ״י אטינגר כלל את עקרונות הבעלות הציבורית על הקרקע, המוסדות ואמצעי הייצור המשותפ פים וההקצאה השוויונית של הנחלות. אטינגר הציע ישוב שאיננו קטן מ-100 משפחות אך . 4 עשוי לגדול ולהכפיל את אוכלוסייתו, ועל כן כוללת הסכמה שטח רזרבי המאפשר צמיחה את הקשר ההדוק בין העיר האוטופית לצורה העגולה ניתן לנמק בעזרת משפט שאמר האדריכל הצרפתי המפורסם לה קורבוזייה )Corbusier Le:) גיאומטריה היא האמצעי שנברא על ידינו אשר בעזרתו אנו בוחנים את העולם החיצון . 5 ומבטאים את העולם שבתוכנו. כאשר האדם חופשי, נטייתו היא אל הגיאומטריה הטהורה 1 יוסי כץ, ׳עיר גנים: הלכה ומעשה׳, 1977 ,עמ׳ 354-343 2 חיוטין, 2010 ,עמ׳ 209 3 שם. עמ׳ 214 4 שם. עמ׳ 215. 5 לה קורבוזייה, 1978, Tomorrow of City The ,עמ׳ 1 החזון האוטופי 13
המושב בשנותיו הראשונות )מקור: ארכיון מושב תנובות( קיפול האוהלים ששימשו כמגורים זמניים בעת הכניסה למבני הקבע צילום אופקי של מושב תנובות, צולם בשנת 1967 בית העם של המושב 16
בשנת 1903 בקונגרס הציוני השישי, הציג הסוציולוג היהודי-גרמני פראנץ אופנהיימר, את רעיון ההתיישבות השיתופית. העקרונות שאופנהיימר הציג היו: עבודה עצמית, חקלאות, קרקע ציבורית וקואופרציה. אנשי העלייה השנייה עיבדו את הרעיון ויישמו אותו. הרעיון העיקרי שעמד בבסיס הקמת המושבים הוא הקמת כפר של איכרים עבריים, עצמאיים וחופשיים, דוברי עברית אשר יהוו ניגוד ליהודי הגלותי דובר היידיש, ויעמוד מול התהום המוסרי, אשר לתפיסת אנשי העלייה השנייה, הגיעו קודמיהם, אנשי העלייה הראשונה אשר לא דבקו בעבודה עברית וראו לנגד עיניהם בעיקר את הרווחים הכלכליים מהיחידה המשקית. אנשי העלייה השנייה התייחסו למושבות העלייה הראשונה כאל העתק החיים בגולה, מכאן 1 . גם הרצון ליצור צורת התיישבות חדשה במטרה לכבוש את העבודה בארץ ישראל המושב הוא יישוב מתוכנן, המבוסס על עקרונות מבניים מיוחדים, המבקשים לבטא עקרור נות אידיאולוגיים באמצעים פיזיים וארגוניים. מכלול הרעיונות שביסוד המושב גובש על ידי אליעזר יפה, בחיבור משנת 1919 – יסוד מושבי עובדים. עקרונות היסוד של המושב היו: קרקע לאומתית - הקרקע במושב תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למע בד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה שוב. עבודה עצמית - על מנת למנוע מצב שבו נוצר מעמד של פועלים כנגד מעמד של מעסיקים, נקבע כי במושב אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי )עקרון שלא ממש נשמר כיום(. משק חקלאי מעורב - נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות. עזרה הדדית - חברי המושב יתגייסו כדי למנוע מהפרט להיכשל. אחריות וערבות הדדתית - מטרתו של סעיף זה לאפשר לגייס אנשים וכספים למפעלים ציבו ריים, כגון קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל. קנייה ומכירה משותפת - נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף. דמוקרטיה ישירה באמצעות אספת חברים - יצירת זהות בין האגודה החקלאית השיתופית ובין הכפר כיישוב. 1 ויקיפדיה, ערך ׳תנועת המושבים׳ מפעל ההתיישבות 15
באיור הבא מוצג ניתוח סכמתי של מרכיבי הנחלה, ומיקומם ע״ג מפת המושב. באיור זה מוצג היחס בין המושב אל העיר הקרובה אליה. מגדל העמק נהלל אוכלוסיה: 977 (2014( אוכלוסיה: 636,25 (2019( 18
לפי עקרונות אלו, הוקם בעמק יזרעאל בשנת 1921 מושב העובדים הראשון- נהלל. המושב תוכנן ע״י האדריכל ריכרד קאופמן, בהשתתפות פעילה של המתיישבים לעתיד. הייתה זו עבודת תכנון ישוב הראשונה של קאופמן, שעלה לארץ ישראל ב-1920 .מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. קאופמן ניצל את התנאים הטופוגרפיים ופיתח ישוב מעגלי המתפרס ממרכז הגבעה אל שיפוליה במספר טבעות, כל אחת בעלת ייעוד קרקע משלה: בפסגת הגבעה מוקם לב היישוב, ובו גן ציבורי וכלל מוסדות הציבור של הקהילה. במסגרת החלק המרכזי, סביב איזור המבנים המשותפים, תוכננו המגורים של עובדי הציבור ואנשי השירותים, שלא היו חקלאים אך עדיין חברים במושב. מיקומם בצמוד לאזור השירותים 1 . ביטא את תפקודה החברתי של קבוצת אוכלוסייה זו כמשרתי הציבור אזור הנחלות החקלאיות העוטף את המרכז חולק ל-80 נחלות, השוות בגודלן ובמיקומן היחסי כלפי המרכז. בין אזור הנחלות החקלאיות לאנשי השירותים נוצר כביש טבעתי ראשי המקיף את מרכז השירותים ומאפשר נגישות מיידית לכל נחלה. בצד הקרוב לטבעת הפניר מית מוקמו בתי המגורים של החקלאיים, כאשר בצמוד אליהם בצידם האחורי מוקמו מבני המשק. הקרבה בין המגורים למשק איפשרה ניצול יעיל של כוח העבודה המשפחתי, וכך חיזקה את עקרון העבודה העצמית. בחלקה האחורי של הנחלה מוקמו המטעים החקלאיים, אשר יצרו יחדיו מעין חגורה הכיתרה את המושב מסביב שנועדה למנוע תקיפה של אוכלוסייה ערבית עוינת. שדרה ראשית חצתה את הכפר וקישרה בין בית העם, בית הספר ושיפולי הגבעה. בחירת הצורה המעגלית מדגישה את חשיבותו של המרכז כלפי מעגל המתיישבים המקיף אותו ומגן עליו. במילותיו של אחד המתיישבים המקוריים: ׳צורת המעגל נתנה ביטוי למטרה 2 .בפועל, שטחו הרחב של המרכז )כ-100 של שיתוף רב הדדיות בהזדקקות לשירותים׳ דונם( אינו פותח בצורה משמעותית. השטח שיועד למרכז נגזר באופן מקרי מבחירת הצורה . 3 המעגלית ולא מצורך צרכים פונקציונאליים 1 חיוטין, 2010 ,עמ׳ 197 2 מ׳ עמית, נהלל חזון בהגשמתו, 1971 ,עמ׳ 481-479 3 חיוטין, 2010 ,עמ׳ 198 מקרה בוחן: נהלל 17
תצלום אווירי של מושב נהלל )מקור: ויקיפדיה(
תכנון נהלל הוא דוגמא ייחודית בהיסטוריה של בינוי היישובים החופשי תהליך תלת שלבי: בשלב ראשון מוגדרים העקרונות החברתיים והכלכליים של התארגנות קבוצה אנושית, בשלב השני מפותחת סכמה תכנונית לפריסה ההתיישבותית שבאה לשרת את הקבוצה ובשלב הסופי מוקם 1 . ומאוכלס היישוב בהתאמה מוחלטת לתכנון המקור 1 חיוטין, 2010 ,עמ׳ 199
1 2 3 פריסת המושב נראית כאילו תוכנן על ידי מהנדסי מים ולא ע״י מתכננים אורבניים. הדגש הוא על תכנון יעיל של מערכות התשתית, והן הקובעות את שלד הבינוי של המושב. מושבים אלו הוקמו בעיקר עבור עולים חדשים. המוסדות המיישבים האמינו שהצלחה כלכלית תביא לגיבוש חברתי של האוכלוסייה המהגרת. שורה ישרה ומתמשכת של בתי מתיישבים משני צדיה של הדרך. המרחקים אל מרכז השיר רותים החברתי והמנהלי מגיעים בקצוות ליותר מקילומטר. לפיכך נאלצים התושבים להשתמש ברכבם לביצוע הקניות, ולא פעם פוסחים על השירותים המקומיים ומבצעים את קניותיהם מחוץ לתחומי המושב. התבנית הרדיאלית מהווה את הדוגמא הטובה ביותר לשימוש בסכמת עיר הגנים האוטופית. מודל שהוא בעייתי מלכתחילה, מפני שהצורה הסגורה אינה מאפשרת התפתחות ושינוי עתידי. המחשבה במקור הייתה: כשיגמר המקום- הצאצאים פשוט יעברו להקים יישוב אחר וכך יתרמו למפעל ההתיישבות הציונית בא״י. מושב ׳מגבת׳ מושב ׳רחוב׳ מושב ׳טבעת׳ 20
פריסתו של מושב העובדים מבטאת את העקרונות המייחדים את תפיסת העולם החברתית של מייסדיו: קולקטיביות ושוויוניות מחד וחופש פעולה כלכלי של המשפחה הבודדת מאידך. : 1 מספר עקרונות חוזרים ומופיעים בתכנון הפיזי של מושבי העובדים חלוקה אזורית וקונצנטרתית - פריסת המושב נחלקת לשני אזורים: אזור השירותים המשות פים- הממוקם במרכז המושב, ואזור הנחלות החקלאיות הפרטיות- המקיפות אותו. מרכזיותו של איזור השירותים מאפשרת יחסים גיאומטריים שוויוניים בינו לבין הנחלות החקלאיות, וכן מבטאת את היחסים בין הקולקטיב למשפחה הבודדת. שילוב המגורים והייצור - במשק החקלאי המשפחתי קיים קשר הדוק בין בית המגורים של המשפחה לבין אזור הייצור שלה. הנחלה החקלאית במושב מורכבת מאזור מגורים, אזור חצא ומשק חי וגידולי מטע שדה. מייסדי המושבים האמינו כי בכדי שכל משפחת האיכר תישא בעול עבודת המשק חייבת להיות קרבה מרבית בין המגורים לאזור הייצור. שוויוניתות - עקרון השוויוניות בין חברי הקואופרטיב הינו הבסיס לחיי המושב. הנחלות החק לאיות שוות בשטחן ובמימדיהן ככל הניתן. עקרון השוויוניות מוצא את ביטויו גם במרחקים בין הנחלה לאזורים המשותפים- אזור השירותים ואזורי הייצור. מרכזיות איזור השירותים - אזור השירותים כולל את פעילויות הייצור הקואופרטיביות כמחסנים, אסמים, מוסכים וכד׳ ואת השירותים החברתיים והמנהליים כבית ספר, בית כנסת, צרכנייה, מרפאה, מזכירות, ספורט וכד׳. אזור השירותים ממוקם בד״כ בתנאים סביבתיים מועדפים כגון ראש גבעה, ליד נחל וכד׳. תנועה - קיימת העדפה לתנועה רגלית, אך לא על חשבון הקשר המוטורי לנחלה. עקרון השוויוניות והחיים ביחידות חקלאיות משפחתיות מחייבים גישת רכב אל כל נחלה בודדת. הדרך הראשית של המושב מקיפה את מרכז השירותים, מקשרת את כל הנחלות ומתחברת אל הכביש הארצי הראשי, הנמצא בד״כ במרחק מה מהמושב. קומפקטיות - קיים קשר בין ריכוז אזורי המגורים בשטח מצומצם ככל הניתן, לבין היציבות החברתית של הקואופרטיב. הקומפקטיות מאפשרת מפגש אינטסיבי יותר בין חברי המושב, החקלאים ועובדי הציבור, כתנאי הכרחי לגיבוש חברתי. 1 חיוטין, 2010 ,עמ׳ 195-192 פריסות מרחביות 19
בר-עם חלץ עידן נווה ירק גבע כרמל באר מילכה כפר נטר עין זיוון שדה עוזיהו פתחיה חצבה נווה ירק תוצרים חקלאיים מהירקן השכונתי וציון מקורותיהם )צילום: רום מאור( שטחים חקלאיים במושב בית חנן )צילום: רום מאור( 22
הרעיון האוטופי של חברה קואופרטיבית המקיימת את עצמה מחייב בתוכו ערך של יצרנות. המושב הגדיל והפך ערך זה למנוע כלכלי, שלא רק מקיים את חבריו, אלא גם מפיק ומפיץ : 1 תוצרים החוצה אל כלל האוכלוסייה. שלושה מרכיבים מונחים ביסודו של המושב 1 .קהילה כפרית מבוססת על עבודת אדמה. 2 .טיפוח המשפחה כתא הראשוני, יצרני וצרכני. 3 .חברה שוויונית ככל האפשר ללא פגיעה בחופש הפעולה של הפרט. אפשר שהתכונה המבדילה יותר מכל את הכפר מן העיר היא השילוב בין תפקוד מגורים וייצור ]...[ בעיר יש הפרדה גמורה בין מגורים לעבודה. לעומת זאת בכפר החקלאי, במיוחד 2 . במשק המשפחתי, יש קשר אמיץ בין התפקודים של מגורים וייצור למעשה, המושב מהווה דוגמא מובהקת למונח ׳עירוב שימושים׳. מודל שכיום העיר מנסה להנחיל לשורותיה, לאחר שנים של הפרדת שימושים )׳איזור׳ - Zoning) הייחודיות של המושב מתבטאת בכך שהוא קושר ארבעה רכיבים לכדי מודל אחד: משק חקלאי משפחתי - מתמחה בגידולים אינטסיביים )מטעים וחממות( בשל הצורך לייצר תפוקה רבה משטח קטן יחסית. ריבוי המשקים מייצר מגוון בסוג הגידולים ומעודד תחרות בשוק החופשי. פעילות שיתופית - ועזרה הדדית בהקמת תשתיות חקלאיות ובשיווק התוצרים )אגודה חקלאית(. מיקום מרחבי מוגדר - המושב הוא בו זמנית יישוב ותאגיד, למעשה ארגון כלכלי שיש לו מרחב גיאוגרפי. חקלאות ויצרנות - זהו הבסיס. היסוד היצרני של המושב הוא שמייחד אותו מיישוב קהילתי, שלרוב משמש כ״פרבר שינה״ ואינו כולל תעסוקה משמעותית בתחום היישוב. כל אחד מהרכיבים האלו כשלעצמו קיים גם בצורות התיישבות אחרות, אך רק המושב מתכלל את כולן. 1 שם. עמ׳ 185. 2 י׳ מעוז, ׳התכנון הפיסי של התיישבות כפרית חדישה בישראל׳, 1984 ,עמ׳ 85. מרכיבי המושב ערך היצרנות 21
משק חקלאי למכירה במושב שפיר )מקור: אתר ׳הומלס׳( Øé×ÝàÕÓŃĊĉŃŃěÜÜÕÛŃ çéÞÔŃÜâÑ ĊĒđčŃěÔàé Øé×èŁÞŃĊďĎŃě ÚÙéÞÞŃßÑ ċĉĊĒŃěÔàé Øé×èŁÞŃċĎĉŃě Þ×ÔÐÕÑêŃßá ĊĒĒĒŃěÔàé Øé×èŁÞŃĒđĉŃě ניתוח נחלה לדוגמא במושב גאליה בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים במושבים, המרחיקים את המצב בפועל מהמודל הוותיק של המושב. התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות ומדיניות ממשלתית מתמשכת גרמו לשינויים כלכליים, שהביאו לירידת חשיבותה של החקלאות כגורם כלכלי ותעסוקתי מרכזי במושב. כתוצאה מכך פרשו חקלאים רבים מהעיסוק בחקלאות והחלו לחפש תעסוקה ומקורות הכנסה לא-חקלאיים במושב 5 ומחוצה לו. חלה הגדלה משמעותית של חלק מהמשקים החקלאיים, בעוד משקים אחרים צומצמו. 24
המשפחה הינה היחידה החברתית הבסיסית של המושב הקואופרטיבי. בשונה מן הקיבוץ, שבו החבר הבודד הוא היחידה הבסיסית. זכות החכירה של הקרקע היא משפחתית ועוברת בירושה מאב לבן. המשפחה מתפרנסת כגוף יצרני וצרכני, מעבדת את אדמת הנחלה המפ שפחתית ובונה עליה את מגוריה. עם הצטרפותו של בן יורש המקים משפחה ובונה בית על . 1 אדמת הנחלה, נשמרת שלמות המשפחה כגוף יצרני המושב משלב את יתרונות המשק המשפחתי עם העוצמות הקהילתיות והארגוניות של יישוב כפרי או של משק חקלאי גדול, וכך נהנה ״מכל העולמות״. בכך שונה המושב מהקיבוץ השיפ תופי ומהכפר המוכר במרבית מדינות העולם, שבו כל משק פועל בנפרד ומתמודד לבדו מול . 2 כוחות השוק והסביבה הכלכלית בייסוד המשק החקלאי המשפחתי במושב עמדו שני עקרונות: שמירה על פעילות חקלאית בהיקף צנוע ושוויוניות בין משקים במושב אחד. לפיכך חולקו הקרקעות באופן שווה לנחלות. נחלה היא קרקע חקלאית שהוחכרה לחוכר לתקופה ארוכה לצורך פרנסתו ומגוריו ומהווה 3 .הפעילות החקלאית בנחלה נועדה לשמש מקור הכנסה עיקרי יחידה משקית חקלאית אחת של משק הבית. הגודל ומבנה הנחלה תוכננו כך שיספקו למשפחה הכנסה הדומה לזו של משפחה עירונית. לשם כך, נדרשו המתיישבים לעבוד במשק במשרה מלאה. בהיבט החברתי, מחקרים מראים כי משקים משפחתיים קטנים מייצרים מגוון מקורות פרנסה, דבר שמחזק את בסיס התעסוקה המרחבי ומרחיב אותו לענפים כלכליים מעבר לחקלאות. למשקים המשפחתיים ערכי מורשת, מעצם הזהות בין העסק למשפחה, המשכיות בין-דורית, יזמות ויצירתיות וקשר למקום. החקלאים במשקים משפחתיים קטנים מתייחסים . 4 לחקלאות במונחים ערכיים, הקשורים לקהילה ולזהות עצמית ולא רק לערכים כלכליים כיום, רוב הפעילות של המשקים החקלאיים הקטנים היא בגידולי ״נישה״, שכן היקפי תפוקתם תואמים את דרישות השוק. לטובת ייעול השימוש במשאב הקרקע ושיפור הפריון, נעזרים החקלאים פעמים רבות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. צורך זה מניע את תהליך הפיתוח המחקרי ובכך מקדם את תעשיית האגריטק הישראלית. 1 חיוטין, 2010 ,עמ׳ 186 2 אמדור, 2021 ,עמ׳ 5 3 לפי החלטה מס׳ 9 של מועצת מקרקעי ישראל. 4 אמדור, 2021 ,עמ׳ 10. 5 שם. עמ׳ 6. המשק המשפחתי 23
היזמות הכפרית המקומית מחזקת את הקשר בין התושבים ליישוב. עבור יזמים כפריים, הצמיחה הכלכלית והרחבת הפעילות אינן בהכרח יעדים ראשונים במעלה, אלא דווקא המפ גורים במרחב הכפרי, ולעיתים הפריפריאלי, תוך הפקת הכנסה סבירה, שתאפשר את המשך המגורים במקום. בעלי עסקים מקומיים קטנים נוטים להיות מעורבים בחיי הקהילה ולתרום את חלקם לפעילות ציבורית מקומית. ׳בסטה׳ למכירת פירות במושב גן שורק )צילום: אורטל יוחננוף( דוכן ג׳חנון במושב קדימה )צילום: ערן פאר( 3 26
המושבים קיבלו אדמות מדינה למטרה מוגדרת, שעיקרה שימוש חקלאי. עם זאת, מזה שנים רבות עוסקים חברי המושבים בפרנסות אחרות. עוד בטרם הקמת המדינה כבר היו פעילויות לא-חקלאיות במושבים. סקר של משרד החקלאות משנת 1965 הראה כבר אז כי כשליש מבעלי המשקים התפרנסו גם מעבודת חוץ. משנות ה-80 ,על רקע משבר החקלאות, צמחו פעילויות כלכליות לא-חקלאיות בתחומי המושבים עצמם. כיום, עסקים כפריים רבים פועלים בתוך בית המגורים או בצמוד לו, במבני משק שיצאו מכלל שימוש, בנוסף או כתחליף לפעיפ . 1 לות חקלאית כתוצאה מהתקדמות הטכנולוגיה בתחום החקלאות, ירד מספר משקי הבית היכולים להתפר רנס ממנה באופן מלא. משמעות הירידה ברווחיות החקלאות היא כי משקי הבית המעוניינים להמשיך בה נדרשים לנקוט אסטרטגיות של גיוון תעסוקות )שילוב של חקלאות עם פעילויות כלכליות אחרות( או אפילו גיוון הפעילות בתוך המשק החקלאי עצמו. גיוון תעסוקות הוא אסטרטגיית הישרדות מרכזית של משקים חקלאיים רבים במדינות המר פותחות, כאשר מיעוט קטן מתושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות בלבד, ומרבית משקי הבית . 2 עוסקים בצד החקלאות בפרנסות ממקורות לא-חקלאיים המדיניות הנוכחית בישראל אינה מאפשרת שימושים נוספים בנחלה מלבד חקלאות, אך המושבניקים ביוזמתם הגדילו והצליחו למצוא פרצה: אחסנה. ניצול השטח הגדול בנחלה והמרת מבני המשק הריקים כמחסנים להשכרה להפקת רווח מגורמים חיצוניים הינה הביטוי הנפוץ ביותר בישראל כיום ליזמות הכפרית. היזמות הכפרית המקומית מאפשרת לשמור על ערכי היצרנות של המשפחה והיישוב, 3 .אכן ניתן לראות שערך זה הצליח לחלחל גם לדור הצעיר: שהם עמוד תווך במודל המושב בימי הקיץ החמים, צצים להם ברחבי המושב דוכני לימונדה שהוקמו ביוזמתם של ילדים. שיטות המכירה שלהן קיצוניות, אך הוכחו כיעילות: כאשר מגיע רכב, קופצים ומנופפים הילר דים בידיים באקסטזה באופן שגורם לחשוב שאולי הם זקוקים לעזרה. כשהרכב עוצר, ניגשים הילדים בחמידות ומציעים לנהג כוס לימונדה קרה בשקל. הלימונדה עצמה לא תמיד טעימה, וגם נראה שהכוס נהיית קטנה מפעם לפעם, אך סה״כ החוויה נעימה. אני באופן אישי הפסקתי לעצור להם כאשר המוצר עבר מלימונדה לצדפים, ואף הידרדר והגיע למכירת אבנים קטנות במחיר המופקע של שקל ליחידה. 1 שם. עמ׳ 18 2 שם. עמ׳ 19 3 שם. עמ׳ 20 היזמות הכפרית 2 25
נראה כי במושבים יש רצון וצורך בשיתוף פעולה בין החקלאים, כולל בענפים נוספים מעבר לחקלאות )למשל תיירות(. עם זאת, לאור השונות שהתפתחה בין משקי הבית במושב, נראה כי בנוסף לאגודה השיתופית, המאגדת את תחומי הקרקע והמים והעסקים המשותפים, קיים 1 צורך בארגונים נוספים, המשרתים צרכים שונים ופועלים זה בצד זה, תוך יצירת תרומות הדדיות במרחב יישובי קטן. כיום, האגודה מתרכזת בפעילות החקלאית-כלכלית בלבד. אך במקור, האגודה השיתופית היוותה הבית הדמוקרטי של התושבים וסיפקה את כלל השיר רותים הנדרשים לקהילה )כגון מרפאה, מוסדות החינוך ועוד( אך עם המשבר הכלכלי של שנות ה-80 אט אט הופסקה הפעילות במרכזי השירותים במושבים, וכפועל יוצא לכך הוצאו משימוש מבנים מסוימים ברחבי המושב. דוגמא לכך היא הבית בו גדלתי, אשר נחשב ל״בית מקצועי״, מפני שנבנה במקור בכדי לספק מגורים לרואה החשבון של המושב. שלושת הבתים המקצועיים במושב, אשר ממוקמים )כיאה למודל המקורי של קאופמן( במרכז היישוב, מאחורי בית העם, הינם היחידים במושב שלא משוייך אליהם משק חקלאי. כניסתם של תושבים חדשים אל בתים אלו, אך ללא אפשרות להצטרף לאגודה )מפני שלא היו בעלי משק חקלאי( יצר תחושה של אי-שיוויון הנוגדת את עקרונות המושב הבסיסיים. שכן נמנעה מהם היכולת להשתתף בהצבעות ובתהליך קבלת ההחלטות במושב. ככל שגבר מספר התושבים שאינם עוסקים בחקלאות, נדחק מקומה של האגודה הצידה לטובת הוועד המקומי, אשר אחראי על ניהול כל התחום המוניציפלי של המושב. כבר -ב-1990 בוצע שינוי חקיקה, שממנו התחייבה הקמת ועדים מקומיים במושבים, שת פקידם ניהול מוניציפאלי של היישוב, וזאת בנפרד מהאגודה החקלאית השיתופית. הוועדים המקומיים אחראים על כל תושבי המושב. בנוסף להיחלשות האגודה השיתופית הביא מהלך זה לנתק בין היישוב ובין הפעילות החקלאית והקואופרטיבית ולשינוי מהותי באופי ניהול היישוב. מנגנון הניהול באמצעות ועד מקומי )במקום אספת חברים( מביא לפחות מעורבות . 2 מצד התושבים, והוא קרוב באופיו לניהול המוניציפאלי העירוני 1 שם. עמ׳ 16 2 שם. עמ׳ 17 28
המושב לא החל את דרכו כארגון שיתופי, והדגש בתחילה היה על המשק המשפחתי, כניגוד למודל הקיבוצי הוותיק יותר. עם זאת, מייסדי המושב הבינו כי המשק המשפחתי לא ישרוד בתנאי התקופה ללא מערכת תמך, שגולמה באגודה השיתופית. בתחילת הדרך הוקמו בכל מושב כמה מוסדות משותפים ששימשו למטרות שונות – שיווק, אספקה, אשראי, מים וכו'. במושב היוותה האגודה השיתופית רשת ביטחון ציבורית לקיומם של החברים והמשקים הבודדים. מבחינה כלכלית, מטרת האגודה הייתה למזער את הסיכונים הנובעים מהממדים 1 הקטנים של המשקים, לצמצם את התחרות בין שכנים בשיווק התוצרת ולפנות לחקלאים זמן להתעסק בפעילות החקלאית, היות שכל רכיבי המעטפת בוצעו על ידי האגודה. האגודה השיתופית הגנה על החקלאי הבודד בהתמודדות עם הלחצים המופעלים עליו: התאר רגנות החקלאים בצורה של אגודה סיפקה להם כוח עמידה מול תעשיות העיבוד וצינורות השיווק המרכזיים. במקרים של נסיונות הפקעה של קרקעות חקלאיות לטובת בינוי, האגודה היא זו שמניעה תהליכים של שימוע והתנגדות. דוגמאות טובות לפעילות משותפת של אגודות חקלאיות במושבים הן שדה ורבורג, בצרה ובני ציון – שבהם האגודה ריכזה קרקעות לעיבודים משותפים, וכמובן לכיש – מושב שבו האגודה הקימה מותג )״ענבי טלי״( ושיווק משותף. 1 שם. עמ׳ 12 האגודה השיתופית ענבי טלי - כל עינב זהב )מי זו טלי ומה זה עינב בכלל?( 27
תמונות מפעילויות ציבוריות בקהילה, באדיבות דף הפייסבוק של מועצה אזורית גן רווה: הטבע הוא חלק בלתי נפרד מהקהילה, ולעתים נתפס אף כ״מובן מאליו״ בשל היותו המרחב הזמין ביותר לפעילויות חוץ. 30
״המודל המקורי של המושב ראה במושב קהילה חקלאית, שחבריה מתפרנסים מחקלאות. ]...[ זאת בניגוד ליישוב קהילתי, שהוא במהותו מרחב צרכני, לרוב אין בו שטחי תעסוקה 1 ותושביו מתפרנסים ביישובים אחרים״. עם השנים, נחלש הקשר הישיר בין הקהילה לחקלאות. אך עם זאת לא נפגע הקסם הייחודי שהמושב טומן בחובו. המסגרת הקטנה ומספר המשפחות המצומצם מייצר קהילה מלוכדת, בה כולם מכירים את כולם. היתרון המרכזי של חיי הקהילה במושב הוא החופש שהילדים נהנים ממנו. הם יכולים להסתובב במושב לבדם, לשחק בחצרות של השכנים ולגדול בתחושה שהם בטוחים ומוגנים. ההורים מרגישים שיש להם חופש ואמון לתת לילדים להיות עצמאיים. אכן, בתור ילד במושב ביליתי את רוב זמני בחוץ עם החברים. המרחב החקלאי במושב מתפקד כמגרש המשחקים האידיאלי לילדים. העוצמה של הטבע הסובב אותם מעניקה להם את החופש לרוץ, לטפס על עצים ולשוטט במטעים הירוקים. הפשטות של הטבע מספקת הנאה עוצמתית שאין לגבור עליה, אף יותר מכל מגרש משחקים עירוני. היכולת ליצור יש מאין, מפתחת בקרב הילדים תכונות של חדשנות ויצירתיות. בנוסף, ערך הדוריות משחק גם הוא תפקיד חשוב ביצירת הזהות בקהילה. במושב מתגוררים סבים לצד הורים וילדים, עובדה שמחזקת את התא המשפחתי, המרכיב את היחידה הבסיסית שיוצר את הקהילה במושב. צאצאים של דור המייסדים מרגישים תחושת מחויבות חזקה למר קום שנבנה ע״י אבותיהם, ובכך משמרים את המורשת והזהות הייחודית הקיימת בכל מושב. אופי הבינוי, מערכת הדרכים והשכנות המרחבית תורמת אף היא לתחושת הקהילה. במושב אין חניונים, לובאים או מעליות. חוויית הכניסה והיציאה מהבית מתקשרת באופן ישיר עם הרחוב הכפרי, שאותו חולקים בשלווה הרכבים, הטרקטורים, רוכבי האופניים והולכי הרגל. למרות העובדה שבמושבים רבים אין אפילו מדרכות, כמות התאונות במושבים נמוכה מאוד. קיימת סינרגיה בין כלל משתמשי הדרך שנובעת מתחושת הערבות ההדדית. הצרכניה מהווה לרוב נקודת המפגש הפעילה ביותר. לשם מגיעים כלל חברי הקהילה, אשר זוכים להזדמנויות להתעדכן, לרכל ולקשקש עם שכניהם בנוסף לביצוע הקניות לבית. כבר 30 שנה שאני פוקד את הצרכניה במושב, אך מעולם לא שילמתי שם. לכל משפחה קיים חשבון עליו הם רושמים את המצרכים. האמון ההדדי, תחושת הקביעות והביטחון מהווים גם הם מרכיבים חשובים ביצירת חיי הקהילה במושב. 1 שם. עמ׳ 18 חיי הקהילה 29
עם חנוכת בית העם פרסם הסופר אברהם שלמון בעיתון דבר מאמר על המושב תחת הכותרת "אנשי עיר שהפכו לאיכרים". המאמר שמהדר ללא גבולות את חברי המושב נפתח במילים "בית-חנן היא פנינה יקרה במסכת מושבי העובדים בישראל", ומסתיים במילים "ולואי וכל הכפרים החדשים ילכו בדרכי בית-חנן הכפר הפורח והמשגשג". בין לבין הוא מציין כי בית העם הוא "מרכז תרבותי רב חשיבות", המשמש את אנשי בית חנן היטב היות והם "אנשי תרבות וברצון הם מאזינים לקונצרטים, להצגות ולהרצאות הנערכות במקום". התרנגולים, בצל ירוק ולהקת הנח"ל הופיעו בשנותיו הראשונות של בית העם שזכה להצלחה. לבד מהפקות מקומיות )הצגות ומקהלה(, התארחו על הבמה גם הצגות מכל התאטראות בארץ ואפילו התזמורת הפילהרמונית הישראלית בחנה את האפשרות להקליט כאן יצירות, הודות לאקוסטיקה שנחשבה היתה למעולה. מידי שבוע הוזמן נתן אקסלרוד להקרין סרט. לאחר כמה שנים נרכש מקרן, אחד החברים התמנה לתפקיד המקרין והסרטים הוקרנו פה אפילו פעמיים בשבוע. לבד מאירועי תרבות, התקיימו באולם וברחבה שבחזיתו חתונות, בר מצוות ושאר שמחות אליהם הוזמנו כל התופ שבים, מה שחיזק והידק את הלכידות הקהילתית. בשעתו היה המבנה הגבוה והגדול במושב. גן חוצץ בינו ובין הרחוב. רחבה גדולה ומרוצפת מובילה לבניין עצמו הסוגר עליה משני עבריה, מתמזג בה מבלי להתנתק מהמרחב הפתוח והציבורי. עדיין ניתן לדמיין כמה התרגשות ושמחה ליכדו את אלה שבאו בשעריו לאורך שלושים שנות הפעילות שהתקיימה בתוכו. הזמנים והאנשים השתנו וכיום האולם נעול ונטוש. "האולם התחיל לשקוע כשהמושב התחיל להתפרק", סיפר לי כמה שעות מאוחר יותר אברהם דנון, שהיה ב ן 5 כשהוריו הצטרפו לגרעין שייסד את בית-חנן ועלה על הקרקע ב-1929" .זה התחיל בש כנים שגרו מסביב לבית העם שהתלוננו על הרעש, והוויכוחים אתם היו יותר ויותר קשים. בכלל, ברגע שדור המייסדים התחיל להיעלם התחילו הסכסוכים של דור הבנים. מיד אחר כך הופיעה הטלוויזיה וכולם נעלמו". 1955 :חנוכת בית העם כללה שולחנות ערוכים ברחבה המרוצפת ושלט גדול המציין את חג חצי היובל למושב )מקור: ארכיון בית-חנן( כיום: הרחבה הגדולה המרוצפת כולה באבן פראית עומדת ריקה. )צילום: מיכאל יעקובסון( 32
חמש גבעות מרכיבות את בית-חנן, והמתכנן שהוקצה מטעם הסוכנות היהודית לתכנון המושב, החליט יחד עם החברים ליישב את ראשי הגבעות, ואת העמקים המפרידים ביניהן להותיר פתוחים. שתי הגבעות המרכזיות מבין החמש, כוללות כל אחת מבנה ציבור אחר: המערבית את בית העם והמזרחית את בית הספר. כאן הוגדר מרכז המושב, וכיום אף אחד מהם לא מתפקד בייעודו המקורי. ב-1929 עלו החברים על הקרקע. מאורעות תרפ״ט שהתרחשו באותה שנה לא מנעו מחברי הקבוצה, כולם עולים חדשים מבולגריה, לעלות על הקרקע. קודם לעלייה ישבו כולם תקופה מסוימת בפתח תקווה. הנכס הרציני הראשון שלהם היה צריף פח גדול ששרת אותם כבר בפתח תקוה. ניתן היה לפרק ולהרכיב אותו מחדש ולכן מפתח תקוה הוא נדד לראש הגבעה בבית-חנן. הצריף שימש למגורי חברים ולאולם התכנסות וברגע שהיו מספיק ילדים אז נפתח בו גם הבית ספר עד שנבנה מבנה הקבע. היה זה הבניין הראשון במושב, ומיד לאחר הקמתו התפנו החברים לבנות את בתיהם. באמצע שנות ה-40 נבנה צריף נוסף בצמוד לצריף הוותיק, שנועד לשמש בית אריזה. במהלך הימים ארזו בו תפוזים ובלילות הפכו אותו לחלק מאולם ההתכנסות שהפך לבית תרבות. מבנה הפח שימש היטב את החברים, אלא שהזמן עשה את שלו והתחושה היתה שגם הצריף עשה את שלו ויכול ללכת. ב-1950 הוזמנו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר )שלאחר מכן המשיכו לתכנן בהצלחה כמה ממבני הציבור החשובים ביותר בתולדות האדריכלות הישראלית, כגון בנק החקלאות בת״א וספריית סוראסקי באוני׳ ת״א( לתכנן בית עם חדש. מבנה הקהילה הראשי - בית העם 1955 :בית העם )מקור: אוסף משרד נדלר-ביקסון-גיל אדריכלים( שנות ה-50 :בית העם בראש הגבעה )מקור: ארכיון בית-חנן( מתוך: חלון אחורי - ארכיטקטורה ואידיאולוגיה בדיסנילנד מקומי. סיבוב בבית העם הנטוש במושב בית-חנן. מאת: מיכאל יעקובסון. 31
גן גדול חוצץ בין הרחוב ובין רחבת בית העם. שביל אספלט עולה אל הרחבה הגבוהה ממפלס הרחוב. )צילום: מיכאל יעקובסון( שורת מדרגות שלישית מובילה אל אולם התרבות הנעול כבר שלושים שנה. משני צידי הכניסה ציורי ילדי המושב. )צילום: מיכאל יעקובסון( 1955 :הקהל נלהב. )מקור: ארכיון בית-חנן( מבט מחלון המקרין על האולם. 750 איש מתוכנן האולם להכיל. בקצה הימני ניתן לזהות את פסנתר הכנף שעדיין שורד. )צילום: מיכאל יעקובסון(. 1966 :גם חתונות נערכו כאן. ברחבה כשברקע דלתות הכניסה לאולם ושורת מושבים, נערך טקס החתונה של אילנה ופרץ לוי )מקור: משפחת לוי( כיום: הקהל נעלם. )צילום: מיכאל יעקובסון( 34
הגן שבחזית בית העם מטופח ומתוחזק באופן מעורר הערכה, כך גם הרחבה והבניין עצמו כלפי חוץ. בחירת הצמחייה והמגוון מרשימים ומעוצבים היטב: שביל אספלט קשתי מוביל מהרחוב אל הרחבה הממוקמת בראש הגבעה, כשקשת השביל עוטפת מדשאה גדולה מדרום ואתרי זיכרון קטנים ממוקמים מצפון: משוריין ממלחמת העצמאות שהוביל ביצים וחלב לירושלים הנצורה, הקטרפילר הראשון במושב שעבד בשדות, ואנדרטה לזכר הנופלים שעיצב הפסל זאב צ'רנוב. מדרגות רחבות לכל אורך חזית הרחבה מקשרות אותה למדשאה ולגן. הרחבה עצמה יוצרת פלטה שטוחה ומודרניסטית, שתוך שנים ספורות תופיע בלא מעט פרויקטים גדולים באדריכלות הישראלית )אוניברסיטת חיפה, קמפוס בזק בירושלים, תיכון בויאר בירושלים(. אופי כפרי יש לבית העם: גג רעפים עם מרפסת הנמתחת לכל אורך חזיתו ופתחי חלונות רחבים משני עבריו. הפתגם האומר ש"הסימטריה היא ההרמוניה של הטיפשים" היה כנראה ידוע לאדריכלים והם בחרו ליצור מבנה בו המשקל במבנה מתחלק בין שני מרכיבים: הבנוי והנוף. בית העם מורכב ממבנה מרכזי הסוגר על הרחבה ממערב ובו האולם, ומאגף נוסף המורכב מזרוע של חדרים הסוגר על הרחפ בה מצפון. את המזרח ואת הדרום הותירו האדריכלים לנוף. הדגשת המבט לנוף הועצמה באמצעות הכוונת ועיצוב הפתחים. יש כאן למעשה חזית כפולה: מרפסות רחבות בחזית כל אגף ואחריהן מופיעות דלתות זכוכית רחבות שאינן מונעות את רציפות המבט גם מתוך החדרים עצמם. האולם שמכיל 750 מקומות ישיבה אינו מתפקד כבר מאז שנות ה-80 .הוא נעול ונטוש אך רוב הציוד המקורי נותר במקומו. תקרת העץ המושקעת התפרקה וזזה ממקומה, חלק מזכוכיות החלונות שבורות, וגם הווילון הגדול שסגר על הבמה נעלם. אפילו פסנתר הכנף שעומד למרגלות במת העץ הגדולה שרד. בסדרת החדרים שבאגף הצפוני התפקוד ממשיך: סניף הדואר נפתח כאן בשמונה בבוקר בדיוק, בחדר אחר יושב על כסאו מנהל החשבונות ושקוע בעבודתו. הספרייה שבקצה האגף המוארך הוסבה מזמן לחדר ישיבות רב-תכליתי. הרשות לטפס לחדר המקרין ולהשקיף על האולם מלמעלה, ניתנה לאחר שתחילה לא נמצא המפתח לאולם הנעול. המקרן וכמה סרטי קולנוע ישנים שוכבים שם ומחכים לגואל. נזילה רצינית מהתקרה מעידה כי אם איטום הגג לא יטופל במהרה, מצבו הפיסי של הבניין ידרדר והוא יהפוך לבניין מסוכן עד שעלות חידושו לא תעלה על הדעת ויהיה צורך להרוס אותו. ואולי בכלל זו השאיפה הכמוסה. בנימה אישית אוסיף, בתור יליד בית חנן, שמבנה זה קרוב לליבי במיוחד. שכן הוא היווה את הנוף מהחצר האחורית של בית ילדותי במושב. גם ללא פעילויות ואירועים רשמיים, סיפק לנו בית העם )מבפנים ומבחוץ( שעות של הנאה ואטרקציות. אולי בגללנו נעלו אותו מכל הכיוונים. 33
הרצון למקסם את הזכויות בקרקע, יצר קושי בהתחקות אחר המורפולגיה הקיימת של המרחב הכפרי. הלכה למעשה, ההרחבות שקמו נראו לרוב כמו שכונות וילות גנריות שניתן 1 והייחודיות הטמונה בכל מושב. לראות בכל פרבר עירוני, ואינן מייצגות את ״רוח המקום״ כיאה לקהילה הסגורה והמלוכדת שהיווה המושב, זכות הראשונים ברכישת המגרשים ניתנה לבנים הממשיכים, בדגש על אלו שהנחלה המשפחתית לא איפשרה בנייה של בית נוסף בשר טחה. המהלך, שנתפס ככזה שמעמיק את הפער בין האוכלוסיות השונות במדינה, יצר סערה בקרב הציבור הרחב. רגולציות נוספות שיזמה הממשלה פתחו את ההזדמנות לחיים במושב אל האוכלוסייה הרחבה, וזאת בתנאי שיעברו את תהליך הקבלה למושב )הכולל בתוכו ראיונות, הצבעה של חברי הועד, הערכה פסיכולוגית ואף בדיקה של גרפולוג(. עם זאת, כניסתה של האוכלוסיה החדשה לקהילה לווה בקשיי הסתגלות רבים. למרות הערך הכלכלי ותוספת המשאבים ששידרגה את מערכת השירותים והתשתיות במושב, החקלאים הותיקים התקשו בלאמץ את האוכלוסייה העירונית לשעבר לחיקה. מצד שני העירוניים, שעברו למושב כי שאפו לאורח חיים שקט וקרוב לטבע, לא העריכו את רעש הטרקטורים מוקדם בבוקר, ריח הריסוס ושאר המפגעים הסביבתיים שהחקלאות מייצרת. עד היום, קיים פער חברתי משמעותי בין ״התושבים״ ל״חברים״ שמתגוררים במושב. כל עוד היה המושב קהילה קטנה יכלו חבריו לבצע ״פיקוח חברתי״ ולשמור על מסגרת ערכית והתנהלותית בהתאם לעקרונות המודל המושבי. במושב הגדול, שיכול להגיע כיום לכ- . 2 500 משקי בית, יש קושי לשמור על מסגרת ערכית אחת לכל התושבים בנוסף תושבים חדשים, אשר הגיעו ממעמד כלכלי גבוה יותר ורכשו לעצמם נחלה, לרוב הקימו בתי מידות שהתפרסו לאורך כל הנחלה ולא תאמו לאופי הבנייה הצנוע שהיה קיים עד כה במושב. תגובת הוותיקים להתעלמות מהמורשת החקלאית התפרשה כ״צרות עין״, שלא עזרה לאיחוד הלבבות. 1" רוח המקום" הנו נושא חמקמק שלעיתים קשה לקרוא אותו נכונה בעת התכנון. ראוי לשים לב היטב למאפייניו, מיקומו והווייתו של היישוב הבודד, ולעודד יצירתיות וגיוון בתכנון. )מתוך ׳המסמך המנחה לתכנון היישובים במרחב הכפרי׳( 2 אמדור, 2021 ,עמ׳ 17 ״אחוזה״ במושב גאליה. הפרשנות האישית של הבעלים לבנייה הכפרית. 36
1 בעולם המערבי, ובישראל בכלל זה, מתרחשת בעשרות השנים האחרונות הבניה מחדש של המרחב הכפרי, ההופך ממרחב חקלאי-יצרני למרחב מעורב. החל במחצית השנות -ה-70 ביקשה הסוכנות היהודית, אשר מימנה את הקמת מרבית המו שבים לאחר הקמת המדינה, לקבל חזרה את הכספים שהשקיעה בטענה שמרבית המושבים כבר ״מבוססים״ כלכלית ויכולים להחזיר כספים אלה. המשבר האינפלציוני במדינת ישראל בשנות ה-80 ,בנוסף למשבר בחקלאות באותן השנים הובילו להתמוטטות ארגוני הקניות הגדולים של המושבים. בשנים אלה נקלעו המושבים לחובות גדולים וכל אגודה נקראה לסלק את החוב שלה. 2 .בעקבו ההתמוטטות גם שיקפה את הפסקת הערבות הלא מוגבלת של המדינה לחקלאםים תיה התחוללו שינויים בדפוסי ההתנהגות וקבלת ההחלטות של חברי המושבים, אשר החלו לבחון צעדיהם במונחים של יעילות וכדאיות כלכלית, כדרך להתמודד עם הקשיים. בנסיון לעזור למושבים, איפשרה המדינה הפשרה של קרקעות חקלאיות והמרתם לשטחים המיועדים למגורים. תוכנית ההרחבה הקהילתית במושבים בשנות ה-90 היוותה הצלחה גדולה מבחינת משיכת אוכלוסייה. עד סוף שנת 2001 קיבלו 364 מושבים אישור להקצאת . למשקי הבית שנוספו לא הייתה זיקה לחקלאות, 3 למעלה מ-000,35 מגרשים קהילתיים ולפיכך לא יכלו להפוך לחברים באגודה. מעמדם הרשמי הוגדר כ״תושבים״, סטטוס חדש . 4 שנוצר במושב והתווסף למעמדות הקיימים של החקלאים ועובדי השירותים 1 שם. עמ׳ 18 2 שם. עמ׳ 22 3 שם. עמ׳ 17 4 חיוטין, 2010 ,עמ׳ 190 ההרחבה תוכנית הרחבה למושב נטעים. ה׳שיכון ציבורי׳ הפך ל׳שיכון בנים׳ בשל העובדה שמרבית רוכשי הקרקעות היו מהמושב עצמו. 35
תמונה אווירית של הרחבה משנות ה-90 במושב גן שורק )צילום: רום מאור( אזור המגורים המיועד לאנשי השירותים חולק למגרשים קטנים יותר ונמכר למשפחות צעירות
1 מרחב חקלאי יצרני קיים קושי משמעותי להסב את כיוונן של המגמות הנוכחיות, המדגישות בעיקר מטר־ דים הכרוכים בפעילות החקלאית ופחות את תרומותיה לציבוריות הישראלית. גם בנו־ שא זה, ככל שניתן יהיה לחזק את הזיקה בין מכלול תושבי המושב לחקלאות היישובית, נדמה כי יהיה קל יותר לקדם מדיניות של הכלת החקלאות והכרה בחשיבותה. אך גם נושא זה הוא מורכב ביותר לקידום. נדמה כי רכיבי המושב שניתן לשמור עליהם, לקדם ולטפח אותם בצורה מיטבית וישימה הם חיזוק המשק המשפחתי ותמיכה בהתארגנויות חקלאים. מוצע לרכז את מאמצי קידום המדיניות בשני הנושאים הללו. במקביל, מוצע לשקול קיום ״שולחנות עגולים״ לחשיבה על המבנה הקהילתי והארגוני של המושב ובחינת אפשרות הרחבת החברות באגודות יחד עם כל בעלי העניין. התוצאות הצפויות לקידום מדיניות זו הן הגדלת הפעילות החקלאית של משקים מש־ פחתיים, הגדלת הייצור של פירות, ירקות ומוצרים חקלאיים אחרים האופייניים למשק המשפחתי, ייצוב הפעילות החקלאית המשפחתית באמצעות התארגנויות וצמצום יציאתם של משקים משפחתיים ממעגל החקלאות. תוצאות מהתחום הקהילתי והארגוני יגובשו יחד עם מכלול בעלי העניין, תושבי המו־ שבים, בתהליך של דיאלוג משתף, בהתאם לרצונות וליכולות של השותפים, ובמטרה לחזק את ערכי הקהילתיות והלכידות החברתית במושב. באופן אישי, אני חושב שהצעדים שמציעה אמדור הם נכונים, פשוטים ויעילים. הבעיה היא שצעדים אלה יכולים להתמשש אך ורק בעזרתה של הממשלה, שאינני בטוח כמה סוגיית עתיד המושבים מעסיקה אותה בימים אלה. דרכי הפעולה המוצעות אינן מספקות כלים שיכולים לשמש את המושבניקים עצמם, מה שמותיר אותם חשופים לתנודות במפה הפוליטית. בהקשר הציבורי, אני מאמין שיש לקדם קודם כל שיח של הסברה, והעלאת המודעות לערכם של המושבים ותרומתם ברמה הלאומית. 1 שם. עמ׳ 18 *בקפיצה בין עבר לעתיד ---< מתחלף הפונט והופך למודרני יותר 38
תמונת העתיד המדיניות הציבורית המומלצת לקידום המושב במאמרה ׳מושב העתיד׳ ניתחה ד״ר לירון אמדור את מרכיבי המושב והתמורות שעבר במרוצת השנים, וגיבשה נייר מדיניות שמטרתו לשרת את הגופים הממשלתיים )כגון המשרד לחקלאות ופיתוח הכפר( בנסיונם להמשיך ולקיים את המרחב הכפרי בישראל. להלן סיכום של המדיניות המוצעת לגבי כל אחד ממרכיבי המושב: 1 המשק המשפחתי חשוב לחזק את המשק המשפחתי בכל האמצעים. נראה שהמדיניות שתזכה למרב התמיכה הציבורית היא תמיכה בחדשנות חקלאית )המאפשרת הגדלת הפריון וההכנסות משטח קטן(, שכן היא חלק מקידום תעשיית האגריטק הישראלית. קידום מחקרים לפיתוח גידולי נישה, הענקת הדרכות מטעם משרד החקלאות, ומענקי השקעה במבנים חקלאיים ובאמצעים טכנולוגיים לשיפור היבול ליחידת שטח. 2 התארגנות חקלאים קידום התארגנויות של חקלאים מושביים ממגוון סוגים, גדלים ותחומי פעילות. פיתוח תוכנית לחיזוק האגודות השיתופיות במושבים אשר תכלול, בין השאר, שעות ייעוץ וליווי כלכלי, ארגוני וקהילתי לאגודות הוותיקות במושבים, כדי "להפעיל אותן מחדש" כמנוף לצמיחה חקלאית, כלכלית וחברתית של המושבים. יש לבחון האם נדרש לפתח מודלים שונים של אגודות מושביות ולעדכן את תקנון האגודה המושבית בהתאם. 3 התיישבות וקהילה קליטת תושבים קהילתיים באגודות המושב יכולה לתרום רבות לייצוב הקהילתי של היישובים ולניהולם היעיל. יש צורך לייצר זהות בין הוועד המקומי לאגודה החקלאית. יש לתת את הדעת לחששותיהם של חברי האגודות הוותיקים, לנהל את המהלך בדיאלוג ושיח אינטנסיביים ולמצוא פתרונות משביעי רצון לקשיים שיתעוררו. ישנו קול מקרב בעלי נחלות השולל פתרון זה. יש לתת עליו את הדעת ולמצוא אפשרויות לגשר על הדברים מתוך הבנה. יש להתקדם כך שהמהלך יהיה וולונטרי, ומושבים שאינם מעוניינים בו לא יידרשו אליו. 1 אמדור, 2021 ,עמ׳ 7 2 שם. עמ׳ 12 3 שם. עמ׳ 16 37
תמהיל רב דורי פיתוח מגוון סוגי מגורים בהתאמה לקבוצות גיל ומצב משפחתי, כולל יח"ד קטנות ודירות מעבר, מגוון סוגי קניין/בעלות במגורים, מגוון צפיפויות. השלד הירוק הצללה לאורך השבילים, חיבור ורציפות שטחים ציבוריים פתוחים, חיבור וקישוריות למוקדי ציבור. חתך רחוב "כפרי" המותאם למיתון תנועה ולאופי הישוב. התחדשות כפרית התאמת היקף ומגוון מבני ציבור לצרכי האוכלוסייה ביישוב. פיתוח שרותי תיירות, נופש, תרבות ומסחר בעל אופי כפרי וחקלאי, ו"פתיחת" האזור הציבורי לאוכלוסיות חוץ־יישוביות. תעסוקה מתן עדיפות לתעסוקות מבוססות חקלאות. עידוד תעסוקה מקומית לצמצום היוממות, פיתוח מסחר מקומי בעלי מאפיינים כפריים, עירוב שימושים תוך תיאום עם היקפי התעסוקה במרחב הסובב. לעומת זאת, ׳המסמך המנחה לתכנון היישובים במרחב הכפרי׳ שנוצר ביוזמת מרכז המועצות האזוריות, נועד לשמש ככלי בידי התושבים והמתכננים עצמם. בעזרתו, ניסחתי סט ערכים אשר יחדיו מרכיבים את תמונת העתיד של המושב: 40
קהילתיות וסולידריות טיפוח מעורבות, קואופרציה ושיתופיות. התאמת המבנה הארגוני כך שיכלול את כל תושבי היישוב )אגודה שיתופית, וועד מקומי, אגודה קהילתית(. זיקה לחקלאות התאמת הבינוי, הפיתוח והחזות הפיזית למרחב ולנוף. אחריות לשמירה, טיפוח ועיבוד השטחים החקלאיים ב"משבצת" שבאחריות האגודה השיתופית־חקלאית. קיימות התייחסות אקולוגית לסביבה על בסיס עקרונות הקיימות. תוספת בנייה בכלל ומגורים בפרט, תתאפשר ככל הניתן, בתחום שטח ה"מחנה", בין השאר תוך הגדלת צפיפות הבינוי. רוח המקום שמירת מורשת הכוללת מאפיינים התיישבותיים, השתלבות בטופוגרפיה, מאפיינים ייחודיים, מבנים, אתרים, מתחמים, מרקמים, שטחי ערך טבעיים ונופיים. תמונת העתיד כלים למימוש החזון העתידי 39
כביש 410 נחל שורק יבנה בתי מגורים מבני ציבור מבני משק שטח חקלאי המושב, שממוקם בין רחובות ליבנה, הוקם בשנת 1948 ע״י עולים מבולגריה. גאליה משתייכת למועצה האזורית גן רווה, שגם המושב שלי הוא חלק ממנו. שטחו כ-800,1 דונם, והוא מאכלס 942 תושבים )למ״ס 2021.) 42