בחרתי במושב גאליה מפני שאין בו שום אילוץ טופוגרפי או סביבתי )מלבד נחל שורק הזורם מצידו הצפון-מערבי( שהשפיע על פריסתו המרחבית. בתור ילדים, קראנו למושב הזה ״משעמם״. ואכן היום, אני משתמש בזהות הגנרית שלו ליצירת מהלכים תכנוניים שיוכלו להיות מיושמים גם במושבים אחרים. מושב גאליה את העקרונות בהם אני מאמין החלטתי ליישם על מושב לדוגמא: כביש 411 רחובות 41
סכמת הבינוי מציגה באופן ברור את החלוקה בין 99 הנחלות ל-102 המגרשים, אשר מקיפים את מרכז היישוב. סכמת התנועה מציגה את השלד הבסיסי של המושב. ריבוי הדרכים ללא מוצא אולי מחזק את תחושת הפרטיות במושב, אך אינו מספק את התשתית הראויה להתפתחות. מפת הנולי מציגה היחס בין השטחים הפתוחים למרחב הבנוי 44
מושב גאליה תוכנית בר/1/198 מציגה את חלוקת ייעודי הקרקע בגאליה. ניתן לראות את השטחים החקלאיים ממוקמים מאחורי ״המשבצת הצהובה״- האיזור המיועד למגורים בנחלה. כאן נראית החלוקה בין תחום המחנה למרחב החקלאי, ומערכת השבילים המחברת ביר ניהם. שנוצרה בעקבות ה״מטרוקות״- קרקע ברשות הרבים, המאפשרת גישה לכל חלקה. 43
שורת העצים הצהובה מסמנת את רח׳ הרימון, אחד הצירים הראשוניים שהרכיבו את שלד המושב. מצידו השמאלי, שורה של נחלות עם משק חקלאי. ומצידו הימני, מגרשים קטנים למגורים בלבד.
מושב גאליה
בית מקורי בנחלה )צילום: רום מאור( רחבה משותפת לארבעה מגרשים )צילום: רום מאור( 46
מושב גאליה הליכה על דרך הרימון, חושפת את ההבדלים הפיזיים בין סוגי המגורים השונים המתקיימים במושב. מצד ימין באיזור המגרשים ניתן לראות מדרכה ופנסי תאורה, בזמן שבצד השני, באיזור הנחלות, אין מדרכה אלא שבילי חצץ המובילים אל תוך עומק הנחלה. שלטי עץ צנועים בעלי עיצוב זהה, פרוסים לאורך כל הרחוב ומציינים את שם המשפחה הגרה במשק. בנושא טיפוסי המגורים, ניתן לראות כיצד הבית המקורי בנחלה מוקף בצמחייה נמוכה התוחמת אותו ומהווה את גבול החלקה, אך עדיין מאפשרת קשר עין. בזמן שגבול המגרשים מסומן לרוב באמצעות גדרות גבוהים, המנתקים את בית המגורים מהמרחב הציבורי. הימצאותם המרובה של עצים וצמחייה, הן בשטחים הפרטיים והן בציבוריים, תורמת לא רק להצללת המרחב, אלא גם לחיזוק הזהות הכפרית והחיבור אל הטבע. מושב גאליה מדגים כיצד שתי צורות המגורים, המגרשים הפרטיים והנחלות החקלאיות יכולות להתקיים זה לצד זה ללא הפרעה, תוך כיבוד הרצונות והצרכים אחד של השני. רחוב הרימון מנק׳ מבט של הולך רגל. לא תמיד ההליכה היא על המדרכה )צילום: רום מאור( 45
הנחלה לעומת זאת, מהווה טיפולוגיית מגורים שונה לגמרי. הבית המקורי, אשר נבנה בצמוד לכביש מסתיר מאחוריו עולם ומלואו, המשתנה באופיו מנחלה לנחלה. עם זאת, ישנם מרכיבים זהים שניתן למצוא בכולן: בית לבן ממשיך, אשר נבנה לרוב בצמוד לבית המקורי. הצמידות בין הבתים מייצרת תא משפחתי מלוכד, אך אם תשאלו בקרב הבנים, חלקם יגידו שהיו מעדיפים מעט יותר מרחק בינם לבין ההורים. מבני חממות ולולים, שרובם אינם משמשים את הייעוד המקורי שלהם: חלק הומרו למחסנים, חלק פורקו, אך רובם פשוט ננטשו והוזנחו. את המטע החקלאי ניתן למצוא תמיד בדופן האחורית של המשק, והיקף הפעילות שבו תלוי במידת הזיקה הנוכחית של המשפחה אל העשייה החקלאית. בית לבן ממשיך לצד הבית המקורי בנחלה )צילום: רום מאור( 48
מושב גאליה צילומי אוויר מתוך ה-GIS של אתר שורקות, חושפות מהלך תכנוני מעניין: כל ארבעה מגרשים מקיפים ״רחוב הולנדי״ )דרך מרוצפת המשמשת במקביל הולכי רגל ורכבים(, מה שמייצר איזור סמי-פרטי המשותף לארבעת המשפחות. ואכן, ברחבות אלו ניתן למצוא ילדים מבלים ומשחקים בכדור, לרוב ללא השגחת ההורים, שכן המרחב התחום אשר נצפה מכל אחד מהבתים סביבו, מקנה למשפחות תחושת ביטחון. תחושת הערבות ההדדית הנוצרת בכל אחד ממשעולים אלה, מתקשרת עם הערכים הבסייסים עליהם הוקם המושב. 47
סכמת שימושים למושב גאליה 50
אני מאמין, שהנחלה צריכה לאמץ אליה מודל של עירוב שימושים, אשר יכניס שימוש ותועלת בשטח הרב שלה. כיאה לערך היזמות הכפרית, השימוש אינו חייב לעסוק רק בחקלאות, אם כי תינתן העדפה לכך. על מנת לאפשר את אורח החיים המרווח והשקט יש צורך בקביעה מחייבת של שטחים פתוחים המפרידים בין השימושים השונים, עם רמות שונות של פרטיות בהתאם לצורך. לטובת ניצול העומק הרב של הנחלה, דרכי גישה משותפות לכל צמד נחלות יוכל לאפשר שימוש יותר יעיל, מתוך הבנה ששיתוף פעולה בין השכנים יכול להניב תוצאות בעלות השפעה גדולה יותר, בדיוק כפי שהאגודה השיתופית הוכיחה בזמנו. שטח פתוח פרטי אשר יפריד בין הבית המקורי לבית הבן הממשיך, ייתן את האופציה לבעלי הנחלה להשכיר את הנכס, מבלי שירגישו ש״הכניסו מישהו זר לחצר שלהם״ מאחורי הבן ממשיך, רצועה של שטחים פתוחים ציבוריים תפריד בין המגורים אל התוספת החדשה ביותר לנחלה - חממות התעסוקה. שימוש בתוואי מבני המשק הקיימים כשמתאפשר, או לחלופין יוזמות משותפות של בעלי הנחלות בהקמת מבנים חדשים, יוכל להכניס מוקדי תעסוקה אל תוך המושב. ובכך להטות את היוצרות: במקום שהמושבניקים יצאו לעבוד בעיר, כעת העירוניים מגיעים לעבוד במושב. בעלי המשרדים, אשר כיום מצטופפים במגדלים בעיר הגדולה, יקפצו על האופציה של לעבור למרחב יותר מרווח, ועוד בחיק הטבע. את המבנים האלו הגדרתי כ״חממת הייטק״ - אזור המרכז ותומך בפעילות טכנולוגית, חדשנות ושיתוף פעולה בין חברות. בתקווה שמהלך זה יעודד את תעשיית האגריטק לרכז פועלה במושב, ועצם זאת לתמוך ולקדם את החקלאות המקומית. הנחלה 49
תוכנית גגות של צמד נחלות 52
בין צמד נחלות יצרתי רחבה סמי-פרטית, בדומה למודל הקיים במגרשים במושב. איזור זה המיועד לחנייה עבור שני הבתים המקוריים בנוסף לבתי הבנים, יגדיל את שטח הפנים של איזור המגורים. ובכך ייצור הזדמנויות נוספות לפעילות ואירועים משותפים, הנחוצים ליצירת קהילה מלוכדת. שימוש בצמחייה נמוכה במקום גדרות להגדרת השטח הקנייני של כל בית יתרום גם הוא ליחסי השכנות הטובים, וימנע תחושת זרות. בין בית האב לבנו ניתן להקים משטח דק משותף, שיקשר בין שתי החצרות. באופן זה יהיה ניתן לשמר את הקשר הבין-דורי. במידה והבית אינו משמש את דור ההמשך, שורת עצים תייצר הפרדה ופרטיות בין שתי המשפחות. הנחלה 51
3 006 3 006 0.0 4.1- 20 300 35 130 20 223 140 90 150 60 35 550 598 20 576 235 35 365 20 20 48 400 65 299 120 153 7 140 35 473 60 35 613 58 450 82 200 8.2- 8.2 -0.0 חצר אנגלית חצר אנגלית מטבח פ .אוכל סלון ממ" ד /ח .עבודה קו קומה מעל קו פרגולה מעל מרפסת מקורה 6.3 7.1 35 435 10 218 140 10 335 20 20 376 10 180 10 355 10 270 20 508 38 185 10 60 275 35 431 168 20 565 20 20 316 259 267 11 295 35 576 200 295 20 0.0 ח .הורים 155 10 265 10 125 20 20 170 10 235 10 390 20 ח . שינה1 ח . שינה2 ח .רחצה מרפסת ח .רחצה חלל כפול קומת קרקע קומה עליונה 54
הנחלה - סוגיית הבן הממשיך בהקשר לסוגיית המגורים, נשאלת השאלה כיצד ניתן לייצר המשכיות ומודל לצמיחה בקרב דור הבנים הממשיכים, אשר כיום מרביתו עוזב את המושב לטובת העיר. ההזדמנות לבנות את ״בית החלומות״ אשר מאפשר את המגורים בנחלה אך עדיין מספק מימד של פרטיות, יכולה להוות את גורם המשיכה. בהיגשי למלאכת התכנון, ניסיתי להבין מה מייחד בית במושב? כיצד אפשר לתת הומאז׳ לבנייה הכפרית תוך כדי שמירה על הרצונות והצרכים המודרניים? העקרונות שאני מצאתי שמאפיינים את הבנייה המושבית הינם: גג משופע - צילומי האוויר שהצגתי במהלך העבודה מהווים בסיס לטענה זו. וריבוי חומרים - גם אם לא במודע, הבנייה בהמשכים והתוספות המאוחרות יצרו קולאז׳ חומרים שנותן אופי מסויים לבית במושב. בתכנון המוצע יצרתי שתי מסות, האחת ״כפרית״ והשניה ״מודרנית״ אותם התכתי יחדיו בעזרת ויטרינת זכוכית החולשת על פני שתי הקומות. רעיון ההיתוך, או הפיוז׳ן בלועזית, מייצג בצורה הטובה ביותר את תמונת העתיד שאני צופה למושב בישראל. 53
56
הנחלה - חממת תעסוקה את מבנה החממה החדש, החלטתי לעצב באופן שיזוהה ויתקשר עם מבני המשק הקיימים במושב, תוך כדי שימוש בחומרים ואמצעים מודרניים. השאיפה היא להקמת המבנים ע״ג התכסית הקיימת של מבני המשק שפורקו. מתוך תפיסה של קיימות והרצון להשתמש ב״מה שיש״ לפני פיתוח איזורים חדשים. צורת ה׳אקסטרוזיה׳ מאפשרת קביעת הגודל לפי הצורך והשימוש. כמו כן אפשרות להרכבה עצמית, כיאה לחקלאים במושב. המוטיב המרכזי שהוביל אותי היה ביצירת מבט דרך המבנה, אל הטבע העוטף אותו. החיבור הבלתי נפרד אל הטבע, גם כאשר נמצאים בתוך המבנה, הוא מה שימשוך את העסקים השונים לעבור מהעיר אל המושב. מיקום החממות בעומק הנחלה בצמוד לשטחים החקלאיים יספק אווירה פסטורלית ושלווה הנחוצה כל כך במהלך יום עבודה קדחני במשרד. המהלך של הכנסת מבני תעסוקה אל כותלי המושב יוביל אחריו צמיחה של מגוון עסקים משלימים )לדוגמא: מקום לעובדים לאכול צהריים(. כל אלה יחזקו את הבסיס הכלכלי של המושב, שיאפשר את המשך קיומו. מבנה לול נטוש במושב גאליה. השלד הדקיק מאפשר ״מבט דרך״ אל השדות החקלאיים 55
תוכנית חממת משרדים חתך מבנה החממה שטח: 700 מ״ר מכיל: 100 עובדים 58
הנחלה - חממת תעסוקה חזיתות זכוכית עוטפות את החממה ומעניקות לו את התחושה הפתוחה. על מנת להוביל את המבט דרך המבנה, יצרתי ציר ירוק המושך את המבט קדימה והחוצה. ובנוסף מחלק את החלל לאזורים בעלי פורמליות שונה. החלל העצום ותוכנית הקומה הפתוחה יכול לאפשר מגוון שימושים שונים במבנה. הכל ממעבדות הייטק, משרדים, גלריות ומסעדות. התושבים במושב יכולים לבחור ולעבוד באחת החממות, ובכך לצמצם את היוממות שלהם והתלות בעיר. אני מאמין שפתיחת דלתות המושב לאוכלוסייה צעירה ומגוונת, המביאה איתה אנרגיות חדשות הגורמות לפיתוח וקידום המושב, איננה רק המהלך הנכון אלא גם הצעד הטבעי התואם לתהליך המודרניזציה שמתרחש בעולם. ״קסם המושב״ אכן טמון בערכים החקלאיים אשר מכיל, אך כניסתם של שחקנים חדשים למגרש איננה בהכרח מבטלת אותם, ואף יכולה להעשיר את סל הערכים שמחזיק היישוב הכפרי. ובכך להביא אותו למצב המשקף תמונה אמיתית של הלך הרוח ורצונות החברה הישראלית. הדמייה למבט דרך מבנה החממה החדש אל השטחים החקלאיים מאחור 57
תנועת נוער בית העם אודיטוריום רחבת טקסים/אירועים אנדרטת יד לבנים סופרמרקט בית קפה דיור מוגן דואר מזכירות הדמייה למרכז היישוב תוכנית קומת קרקע 60
מרכז היישוב - מתחם המייסדים בלב גאליה, נמצא שטח ציבורי רחב לא מפותח. זהו המקום בו בחרתי לפתח מודל המרכז את מגוון השירותים הציבוריים שהמושב מציע, כגון: בית העם, הצרכניה )שכעת שודרגה לסופרמרקט(, תנועת הנוער, המזכירות, הדואר ובית הדיור המוגן- עליו נרחיב בהמשך. הצורה הריבועית הגנרית נועדה לאפשר שימוש של הדגם הזה גם במושבים אחרים. מתחם אחד המרכז את שלל הפעילויות, יעודד אינטראקציה ומפגש בין חברי המושב ויתרום לתחושת הלכידות. המרכז החדש, אותו בחרתי לכנות ׳מתחם המייסדים׳, מורכב מארבעה מבנים המקיפים כיכר פתוחה המשמשת לטקסים ואירועים שונים. בין המבנים מחברים שבילים מקורים המאפשרים שימוש ומעבר בין הפונקציות בכל ימות השנה. האופי האינטרוברטי של המתחם מהווה ניגוד מוצהר לאקסטרוברטיות המצופה מהבינוי במושב, הנטוע בטבע. וזאת בכדי לחזק את מעמדה של הקהילה כערך עליון ביצירת הזהות הייחודית לכל מושב. 59
5 A003 9 A003 9 A003 5 A003 5 A003 9 A003 9 A003 תוכנית קומת קרקע תוכנית קומה טיפוסית 62
5 A003 מרכז היישוב - דיור מוגן 269 10 129 20 20 404 20 10 144 10 80 160 20 234 170 80 10 49 269 כיום, גילו של החקלאי הממוצע בישראל הינו מעל ל-60 .בהעדר פתרון ראוי, נוכל לצפות בשנים הקרובות להגירה שלילית של האוכלוסיה הותיקה מהמושב לטובת מוסדות סיעודיים. זהו שירות שאני מאמין שהמושב צריך לספק, כאות תודה לדור המייסדים. יתרון נוסף ביצירת בית ראוי לקהילה הוותיקה, הוא ״הפינוי״ של הבתים המקוריים בנחלה. כך דור ההמשך לא יצטרך בהכרח לבנות בית חדש אלא להמשיך את המסורת והמורשת המשפחתית ע״י מגורים בנחלה. המבנה, המכיל בנוסף ליחידות הדיור חדר אוכל, חדרי טיפול ואזורים להארחה, הינו הגבוה ביותר מבין הארבעה. וזאת בכדי להעצים את החשיבות שיש להיסטוריה והכבוד לאלו שהקימו את המושב, תוך הצגה לדורות הבאים שיש על מי להישען. גג הרעפים המסורתי בשילוב קירות המסך מזכוכית מייצגים את האופן שבו העבר נקשר אל העתיד. באותו האופן שיסודות המושב הוותיק צריכים לרחף מעל ראשינו בהגעינו ליצור את תמונת העתיד, התאפשר למושב להמשיך ולקחת חלק מרכזי ביצירת הזהות הכפרית בארץ ישראל. תוכנית יחידת דיור ליחיד 61
ביבליוגרפיה ד״ר לירון אמדור )2021 .)מושב העתיד - כיצד לשמור, לחזק ולהמשיך הצלחה בת 100 שנים? הוצאת מכון יסודות. חיוטין, מיכאל וברכה )2010 .)אדריכלות החברה האוטופית - קיבוץ ומושב. הוצאת ספרים מאגנס, האוני׳ העברית בירושלים. צאלה קרניאל, פרופ׳ ארזה צ׳רצ׳מן )2012 .)שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו. מחקרי פלורסהיימר, המכון ללימודים עירוניים ואזוריים, האוני׳ העברית בירושלים. א.ג. איזן - אדריכלים ובוני ערים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר )2015 )מסמך מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל. כרך א - דו״ח 1 .אפיון, מיפוי ומגמות. דני קידר, אסף קשטן, עריכה- מילכה כרמל, מרכז המועצות האזוריות; אדר׳ צאלה קרניאל, )2019) מסמך מנחה לתכנון היישובים במרחב הכפרי. הוצאת יד טבנקין. ערן פייטלסון, נעם לוין, צביקה מינץ, שאול צבן, ענת הורוביץ-הראל, גיא סטינקמפ )2019.) השפעות הותמ״ל על דמות הארץ. האוני׳ העברית בירושלים. מינהל התכנון והאגף לתכנון מרחבי, ועדת העורכים )אוקטובר 2022 .) תמ״א 5/35 - ישובים כפריים. יוסי כץ )1977 .)׳עיר גנים: הלכה ומעשה׳ הוצאת אוניברסיטת בר אילן. מ׳ עמית )1971 .)׳נהלל חזון בהגשמתו, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך. י׳ מעוז )1984 .)׳התכנון הפיסי של התיישבות כפרית חדישה בישראל׳ הוצאת כתר. 63