ותשובתו הרמתה - סופי לדפוס

‫קונטרס‬

‫"ותשובתו הרמתה"‬

‫ובו יבוארו בס"ד שיטות הפוסקים‬
‫בדין שכונת רמות בירושלים‬

‫וכן בענייני חיבור השכונות החדשות לירושלים‬
‫ובירור וחיזוק שיטתו של שר התורה פוסק הדור‬

‫מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל‪1‬‬
‫בעניינים אלו‬

‫סדרתי וערכתי בחסד ה' עלי‬
‫אליהו ארז‬

‫חבר בית דין "כתר משפט"‬
‫רחוב הקבלן ‪ 4‬הר נוף ירושלים‬

‫הוצאת המכון שעל יד‬
‫ישיבת "כתר שושנים"‬

‫אדר תשע"ז‬

‫הוצאת‬
‫המכון שעל יד ישיבת‬

‫"כתר שושנים"‬
‫רחוב הקבלן ‪ ,4‬הר נוף‪,‬‬

‫ירושלים‬
‫פקס‪02-560-6735 :‬‬

‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫למכון שע"י ישיבת‬

‫"כתר שושנים"‬
‫טל‪0583212341 :‬‬

‫הערות יתקבלו בברכה‬

‫בדואר אלקטרוני‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬

‫או בכתובת‪:‬‬
‫רחוב דוד הראובני ‪25/17‬‬

‫ירושלים‬

‫סדר ועימוד‪:‬‬
‫‪0548-450-490‬‬

‫‪ ‬ברכות לראש משביר ‪‬‬

‫לכבוד ידידנו היקר והנעלה‬
‫ראש וראשון לכל דבר שבקדושה‬

‫מקים עולה של תורה‬

‫הר"ר אייל ישר שליט"א‬

‫אשר סייע בהוצאת קובץ זה לאור עולם‬
‫לעילוי נשמת שר התורה‬

‫מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל‪‬‬

‫יהי רצון שזכות החזקת התורה‬
‫תעמוד בעדו ובעד בני ביתו‬
‫ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח‬
‫ויתקיימו בו כל הברכות הכתובות בתורה‬

‫אמן‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬מפתח העניינים ‪1‬‬

‫‪ ‬מפתח העניינים ‪‬‬

‫פתיחה ‪3 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫הסכמות ומכתבים ‪8 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪‬‬

‫שער א ‪ -‬דין פחות ממיל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬

‫א‪ .‬יסוד הפסיקה ברמות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬א‬
‫ב‪ .‬האם יש חילוק בין רמות לרמת שלמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬
‫ג‪ .‬האם סמוך לכרך נידון ככרך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬
‫ד‪ .‬האם ניתן ללמוד הלכות פורים מתחומין למחצה ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬
‫ה‪ .‬עיבור העיר הוא חלק בלתי נפרד מהעיר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬
‫ו‪ .‬משא ומתן בדברי החזון איש ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬

‫שער ב ‪ -‬דין נראה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬

‫ז‪ .‬רוב הראשונים ומרן סוברים שנראה הוא יותר ממיל ‪ . . . . . . . . . . .‬טו‬
‫ח‪" .‬נראה" מחושב ללא הבתים שמסתירים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬
‫ט‪ .‬האם צריך לראות את כל השכונה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬

‫מפתח העניינים ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫‪2‬‬

‫שער ג ‪ -‬חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬כה‬

‫י‪ .‬הוראת מרן זצוק"ל בענין הבורגנין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כה‬
‫יא‪ .‬האם בורגנין יכולים לחבר את ירושלים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כו‬
‫יב‪ .‬האם יש בזמנינו דין בורגנין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כט‬
‫יג‪ .‬האם בורגנין צריכים להיות ראויים לדירה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ל‬
‫יד‪ .‬בורגנין שאין גרים בהם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לג‬
‫טו‪ .‬משא ומתן בדברי גדולי הדור ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לד‬
‫טז‪ .‬הערות שכתב מרן זצוק"ל ביביע אומר החדש ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬לז‬
‫יז‪ .‬האם כבישים מצטרפים לחיבור העיר העתיקה ‪ . . . . . . . . . . . . . . .‬לח‬
‫יח‪ .‬צירופים נוספים להנ"ל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מ‬

‫שער ד ‪ -‬בן ט"ו שעשה בי"ד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מז‬

‫יט‪ .‬בן ט"ו שעשה בי"ד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מז‬
‫כ‪ .‬שיטת המאירי ועוד ראשונים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מח‬
‫כא‪ .‬דעת הגאונים והרמב"ם בענין הנ"ל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מט‬
‫כב‪ .‬עוד בענין הנ"ל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬נא‬

‫שער ה ‪ -‬איסור "לא תתגודדו" ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬נז‬

‫כג‪ .‬איסור "לא תתגודדו" ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬נז‬
‫כד‪ .‬שני בתי דין בעיר אחת ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬נט‬
‫כה‪ .‬בענין הנ"ל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ס‬
‫כו‪ .‬איסור "לא תתגודדו" בקריאה מספק ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סג‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬מפתח העניינים ‪3‬‬

‫כז‪ .‬מיעוט שלא נשאו ונתנו עם הרוב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סד‬
‫כח‪ .‬המיעוט צריכים להשמע לרוב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬סז‬
‫כט‪ .‬עבר על איסור "לא תתגודדו" האם יוצא ידי חובת מגילה ‪ . . . . . .‬סט‬
‫ל‪ .‬עוד בענין הנ"ל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ע‬

‫מסקנת הדברים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬עה‬

‫‪‬‬

‫צילום מדידה קרקעית מרמת שלמה לשועפת‪:‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬הקדמה ‪5‬‬

‫‪ ‬הקדמה ‪‬‬

‫אודה את ה' בכל לב בתוך רבים אהללנו כי הפליא חסדו לי מעודי עד הנה‪ ,‬והושיבני‬

‫בין חובשי בית המדרש להגות בתורתו‪ .‬והגביר חסדו עלי וסייעני לעסוק בנושא‬
‫של חיבור השכונות החדשות לירושלים בדיבוק חברים ובשימוש חכמים ובמיוחד מרן‬
‫עמוד ההוראה הגאון הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א שזכיתי לקירבתו‪ ,‬וביררתי לפניו‬
‫הלכות אלו‪ .‬וכאשר היה ה' בעזרי‪ ,‬רחש ליבי דבר טוב להעלות את הדברים במגילת‬
‫ספר‪ ,‬להקל ולו במקצת לבאי שער הלכות אלו של חיבור השכונות החדשות בירושלים‪,‬‬

‫ונוגעות לכמה הלכות מורכבות‪.‬‬

‫וכאן המקום להודות מעומקא דליבא למרן הגאון הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א‬

‫אשר מטה חסדו אלי להשיב לשאלותי ומאיר עיני בנתיבות ההלכה‪ .‬ואשר הואיל‬
‫להקדיש לי מזמנו לברר וללבן לפניו הרבה עניינים שונים בהלכה‪ .‬יברכהו ה' בבריאות‬
‫איתנה שיוסיף עוד רבות בשנים תת כחו וחילו להשיב ולהורות לכל ישראל בארץ‬

‫ובתפוצות‪.‬‬

‫ולמודעי אני צריך כי כמה פעמים בעת שנשאתי ונתתי בהלכה‪ ,‬עלו ברעיוני השגות‬

‫או הערות על אי אלו מחברים‪ ,‬והוצרכתי להשיב עליהם כדרכה של תורה‪.‬‬
‫ברם לאו ברמות רוחא עבדי הכי‪ ,‬ויודע תעלומות מכיר כמה יגיעות יגעתי שלא להגיע‬
‫לידי מידה זו‪ ,‬ואילו היה מקום ליישב דברי החכם המושג על דרך האמת‪ ,‬הייתי שש‬
‫לקבל היישוב ממי שאמרו‪ .‬אולם כאשר אחר רוב העיון היה נראה לי שדברי נכונים‪,‬‬

‫לא כיחדתי דברי‪ ,‬וכתבתי הנלענ"ד להשיב על דבריהם‪.‬‬

‫וכן ראיתי לרבנו אברהם בן הרמב"ם )במאמרו הנדפס בראש ספר עין יעקב( שכתב‪ ,‬דע כי‬

‫כל מי שירצה להעמיד דעה ידועה ולישא פני אומרה‪ ,‬ולקבל דעתו בלי עיון והבנה‬
‫אם אמת איתו אם לא‪ ,‬זהו מן הדיעות הרעות‪ ,‬והוא נאסר מדרך התורה וגם מדרך‬
‫השכל‪ .‬ואינו ראוי מדרך השכל מפני שהוא מתחייב גרעון וחסרון בהתבוננות מה שצריך‬
‫להאמין בו וכו'‪ .‬ואמר ה' יתברך לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול‪ ,‬בצדק תשפוט‬
‫וכו'‪ ,‬ואמר לא תכירו פנים וכו'‪ .‬ואין הפרש בין קבלת אותה דיעה להעמידה בלא ראיה‪,‬‬
‫או בין שנאמין לאומרה ונישא לו פנים‪ ,‬ונטען לו כי האמת איתו בלי ספק מפני שהוא‬
‫אדם גדול ככלכל והימן ודרדע וכו'‪ .‬אלא יש לנו ולכל נבון וחכם להתבונן כל דיעה וכל‬

‫הקדמה ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫‪6‬‬

‫מאמר על דרך שיש להתבונן בהם‪ ,‬ולאמת ולקיים מה שראוי לקיים‪ .‬וסיים‪ ,‬הנה נתברר‬
‫לנו כי החכמים אינם מעיינים הדיעות ולא מביטים אותם אלא מצד אמיתתם ומצד‬

‫ראיותיהם‪ ,‬ולא מפני האומר אותם‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫ולא אכחד שיש חכמים שאין דעתם נוחה מן ההשגות‪ ,‬ולדעתם אין להשיג כלל על‬

‫שום פוסק קטון כגדול‪ ,‬וכמו שכתב הרב החסיד בעל כף החיים )בסימן תקמה אות‬
‫עט( שצריך האדם להזהר ברוחו בכל מה שאפשר שלא לעשות השגות על אחרים‪,‬‬
‫ובפרט אם לא הגיע למדרגה זו וכו'‪ .‬אלא יש לעשות בחכמה בכל מה שאפשר שהדבר‬
‫יובן אליו וכו'‪ .‬והזהר ברוחך אם בעל נפש אתה‪ .‬ע"ש‪ .‬אך לעומתו רוב ככל המחברים‬
‫אשר שמענו ונדעם‪ ,‬מביאים וקוראים מדברי זולתם ומשיגים עליו בפירוש‪ ,‬ולא‬

‫מרחיקים עידיהם‪ ,‬ובלבד שתהיה כונת המשיג לשם שמים‪.‬‬

‫והגם שיגעתי הרבה בלימוד עניינים אלה‪ ,‬לא הזדרזתי להכריע הדין בטרם שקלתי‬

‫הדברים בזהירות רבה‪ ,‬ועיינתי בהם היטב כפי כוחי הדל‪ ,‬וכמה פעמים בליבון‬
‫הלכה אחת תידד שנתי מעלי לא יום ולא יומים‪ .‬ועם כל זה לא הלכתי בגדולות‬

‫ובנפלאות ממני‪ ,‬ואני מכיר את מקומי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫והנה בשנים האחרונות יצא קול קורא מאת מרן הראש"ל הגאון הרב יצחק יוסף‬

‫שליט"א‪ ,‬ואליו הצטרפו מרן ראש הישיבה הרב שלום כהן שליט"א‪ ,‬והרב יהושע‬
‫מאמאן שליט"א‪ ,‬והרב שלמה בן שמעון שליט"א‪ ,‬והרב דוד יוסף שליט"א‪ ,‬ועוד רבנים‬
‫גאונים חשובים‪ ,‬ומהם רבני שכונת רמות‪ ,‬שפסקו שלאור הנחת הבורגנין במתחם שבין‬
‫שכונת רמות לעתירות מדע‪ ,‬ובגלל טעמים נוספים‪ ,‬יש לקרוא את המגילה ברמות‬
‫בתאריך ט"ו באדר‪ .‬וכן ציוה מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל על כמה מתלמידיו‬
‫לטפל בנושא הבורגנין כדי ללכד את השכונה בפורים דמוקפים‪ .‬וקיימו וקיבלו היהודים‬
‫עליהם ועל זרעם לעשות את אגרת הפורים הזאת‪ ,‬ויעשו כולם אגודה אחת לקרוא את‬
‫המגילה ברמות בט"ו באדר‪ .‬והגאון הרב שלמה עמאר שליט"א רבה של ירושלים פיקפק‬
‫בהיתר זה‪ ,‬וכתב להשיג )בהקדמה לקונטרס "דברי שלום ואמת"( על כמה תלמידי חכמים‬
‫צעירים שבאו לעשות חדשות בטענות שונות‪ ,‬ומטרתם רק לשנות‪ ,‬מדברי מאור ישראל‬
‫המאיר בתורתו‪ .‬עכ"ל‪ .‬והחרה החזיק אחריו הרב אליהו בנימין מאדאר שליט"א ר"מ‬

‫בישיבת כסא רחמים‪ ,‬לערער על הפסק הנ"ל )בירחון אחד מחודש שבט תשע"ז(‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬הקדמה ‪7‬‬

‫ולאחר בקשת מחילה מהרבנים הנ"ל‪ ,‬נעלם מעיניהם‪ ,‬שכן הורה מרן זצוק"ל במשך‬

‫שנים רבות‪ .‬והדברים מפורסמים מכל מי שעסק בנושא זה‪ .‬ולהלן )באות יא(‬
‫אביא את שמות הרבנים שעסקו בנושא בהוראת מרן‪ .‬ואין החי יכול להכחיש את החי‬
‫)ברכות כז‪ .(:‬ולפי הידוע‪ ,‬מרן פעל לסדר את הענין מבחינה חוקית על ידי עירית ירושלים‪.‬‬
‫ומלבד זה כתב בזה פסק הלכה‪ ,‬שהובא בשו"ת ברית אברהם ח"ד )בסימן לה(‪ .‬וגדולה‬
‫מזו‪ ,‬בשכונת רמת שלמה וכן בישוב הר גילה‪ ,‬לא הניחו את הבורגנין‪ ,‬ושכונות אלו‬
‫רחוקות מעל קמ"א אמה מרצף הבתים עד לעיר העתיקה‪ ,‬ולמרות זאת כן מנהגם לקרוא‬
‫את המגילה בט"ו‪ ,‬וכהוראת מופת הדור מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל לרבני השכונות‪.‬‬
‫ובשכונת הר חומה יש יותר ממיל עד גילה וארמון הנציב‪ ,‬ולכפרים הערביים אין רצף‬

‫בתים עד לעיר העתיקה‪ ,‬ומנהגם לקרוא בט"ו באדר‪ ,‬ואין פוצה פה ומצפצף‪.‬‬

‫וטרם כתיבת החיבור אודיע נאמנה‪ ,‬שאין כוונתי לפקפק על מאן דהו‪ ,‬אלא מטרת‬

‫החיבור להשיב כדרכה של תורה לגופו של ענין על השגות הרבנים הגאונים הנ"ל‪,‬‬
‫ולבסס את הוראת מרן זצוק"ל לקרוא ברמות בט"ו על יסודות שונים בצירוף היתר‬
‫הבורגנים‪ .‬וה' יודע אם לעקל או לעקלקלות‪ .‬השומע ישמע והחדל יחדל‪ .‬ואני תפילה‬
‫שלא תצא שום תקלה מתחת ידי‪ ,‬ותרבה הדעת‪ ,‬ותתברר האמת וירבה השלום‪ .‬ויהי‬

‫רצון שהשם יתברך ינחנו בדרך הישר‪.‬‬

‫קראתי את שם החיבור "ותשובתו הרמתה" כיון שהוא מכיל תשובות למה שהשיגו‬

‫כמה חכמים על פסק ההלכה של מרן הראש"ל הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א‬
‫בשכונת רמות‪ .‬וטעם נוסף שקראתי בשם זה הוא להציב יד ושם למרן הרב עובדיה‬
‫יוסף זצוק"ל‪ ,‬שהתקיים בו כתוב זה שנאמר על שמואל )שמואל א ז‪ ,‬יז( ותשובתו הרמתה‬
‫כי שם ביתו‪ .‬שהיה מסובב ממקום למקום כדי להפיץ תורה לכל ישראל לשם שמים‬
‫למרות שהיו באים לבית הכנסת בתחילת דרכו כמה זקנים‪ .‬והקב"ה השיב לו כגמולו‬
‫הטוב‪ ,‬שזכה לשנות את פני הדור‪ ,‬ונתקבל באהדה על כל שכבות הציבור‪ ,‬וכל העם‬

‫עונים אחריו מקודש‪ ,‬מה שלא היה דורות רבים מזמן הראשונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הקדמה ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫‪8‬‬

‫ואני טרם אכלה לדבר אודה לאכסניה של תורה שבה אני זוכה לעסוק בתורה במשך‬

‫רוב שעות היום‪ ,‬הלא היא ישיבת "כתר שושנים" שבראשה עומד הגאון הרב‬
‫עזרא בצרי שליט"א אב"ד ירושלים‪ .‬וכן בנו החכם הרב משה בצרי שליט"א דיין איזורי‬

‫בבית הדין בתל אביב‪.‬‬

‫שלמי תודה וברכה לידידי הרבנים חברי בית המדרש שתרמו לי מזמנם היקר ללבן כמה‬

‫מהסוגיות שנידונו בקונטרס זה‪ .‬והלא הם הרב אברהם בטאט מורה הוראה בעיר‬
‫ביתר יע"א‪ .‬וכן החכם השלם הרב יואל שלום‪ .‬וכן ידידי היקר והחשוב הרב שמעון גרוסמן‬
‫שליט"א‪ ,‬הדיינים הרב מרדכי מזרחי והרב יוסף מזרחי שליט"א‪ ,‬הרב אריאל הלוי שליט"א‪,‬‬
‫הרב משה שוורץ שליט"א אב"ד "מגדלי שאול"‪ ,‬הרב יצחק ברזל שסייע בידי בענין‬
‫העימוד של הקונטרס‪ .‬וכן ידידי הרב שלמה פור שליבן איתי כמה עניינים שקשורים‬
‫לשכונת הר חומה‪ .‬וכן לשאר חברי בית המדרש שהאירו את עיני בעניינים שונים‪ .‬ואחרון‬
‫אחרון חביב הוא הרב ינון ברוכים שליט"א שכיבדני בכמה הערות חשובות וגם הגיה כמה‬

‫פרקים מתוך הקונטרס‪.‬‬

‫וכמו כן אשא ברכה לידידי הרב שלמה ארז מנהל ישיבת "אש התלמוד" והרב ששון‬

‫ארז מנהל מדרשת "דרכי אבות" שעוזרים ומסייעים בידי למסור שיעורי תורה‬
‫לחיילים בכמה בסיסי צבא ברחבי הארץ‪ .‬וכן למשגיח החשוב של ישיבת אש התלמוד‬

‫הרב רוני רפאל אריכא שליט"א‪.‬‬

‫אודה להורי היקרים מר אבי ר' אברהם נר"ו ומרת אימי רחל מב"ת אשר מיום הולדי‬

‫עשו ככל יכולתם לגדלני‪ ,‬ולדאוג לכל צרכי ומחסורי במסירות רבה‪ ,‬ולא חסכו‬
‫עמל וטורח לחנכני ולהדריכני על במותי יושר‪ ,‬ומילדותי הושיבוני בין ברכי תלמידי‬
‫חכמים‪ .‬וכן לחמותי היקרה ז'נט הי"ו שדואגת לנו במסירות רבה‪ .‬יהי רצון שה' יאריך‬

‫ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים‪.‬‬

‫הברכה אחת היא לרעייתי היקרה והמסורה מרים מנב"ת אשת חיל אשר מידה היתה‬

‫לי זאת להגיעני עד הלום‪ ,‬בדאגתה הרבה לי‪ ,‬והתאמצה בכל מאודה לפרוק‬
‫ממני עול החשבונות הרבים‪ ,‬ובעזרתה בטיפול בילדנו ובחינוכם‪ .‬תנו לה מפרי ידיה‬
‫ויהללוה בשערים מעשיה‪ .‬ממעון הברכות תבורך מנשים‪ ,‬ותזכה כל משאלות לבה‬
‫להגשים‪ ,‬ונראה יחד כל צאצאינו זרע אנשים‪ ,‬הולכים בדרכי אבותינו הקדושים‪ .‬מתוך‬

‫בריאות ושמחה‪ ,‬אושר והרוחה‪ ,‬וכל טוב סלע‪ .‬אמן‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬הקדמה ‪9‬‬

‫ובצאתי מן הכרך‪ ,‬אשא עיני בתחינה לאל עליון‪ ,‬אנא חוס על עם דל ואביון‪ ,‬וחיש‬

‫נא במהרה פדות ציון‪ ,‬ושלח מושיע ורב להושיעה ולהרגיעה‪ .‬כי זה כמה לך‬
‫מיחלת‪ ,‬הומיה היא ושואלת‪ ,‬ותחנוניה אליך מפלת‪ ,‬על מי נטשת שארית הצאן עקודים‬
‫ונקודים‪ ,‬תועים ואובדים‪ ,‬בגלויות ונדודים‪ .‬את שני קצותם אכלה אש‪ ,‬ואין לדמם דורש‬
‫ואין מבקש‪ .‬והנשארים בהם מפוזרים ומיוסרים‪ ,‬מדוכאים ושבורים‪ .‬דרוסים ורמוסים‪,‬‬
‫לקול מצהלות שוסים‪ .‬אנא אל נא תתעלם מסאת הצרות אשר הוגדשה חוצה‪ ,‬והשיבנו‬
‫ה' אליך משכנו אחריך נרוצה‪ .‬הסר ממנו לזות העמים חרפה ובזיון‪ ,‬ותחזינה עינינו‬
‫במהרה בשובך שבות ציון‪ ,‬בקיבוץ נידחים לגבול מדבר צין עד שיריון‪ ,‬ובבנין ירושלים‬
‫ואפריון‪ .‬ושונאינו תשמיד‪ ,‬ושלומנו תתמיד‪ .‬לא ישמע עוד בגבולינו שוד ושבר וזריקת‬
‫אבן‪ ,‬ואריה כבקר יאכל תבן‪ .‬והשב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם‪ ,‬יעלזו‬
‫חסידים בכבוד ירננו על משכבותם‪ .‬וכולם מקטנם עד גדולם ידעו אותך שמחים וששים‪,‬‬

‫ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים‪ .‬אמן‪.‬‬

‫הלא כה דברי הצעיר בשבטי ישראל‬

‫אליהו ב"ר אברהם ארז ס"ט‬

‫החונה פה בעיר הקודש ירושלים‬

‫‪‬‬

‫הסכמת מרן הראש"ל‬

‫הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליט"א‬

‫הסכמת הגאון הגדול הרב עזרא בצרי שליט"א‬

‫אב בית דין ירושלים‬



‫מתוך הקובץ החשוב "משנת יוסף"‬

‫שער‪‬א‬

‫דין פחות‬
‫ממיל‬

‫א‪ .‬יסוד הפסיקה ברמות‬
‫ב‪ .‬האם יש חילוק בין רמות לרמת שלמה‬

‫ג‪ .‬האם סמוך לכרך נידון ככרך‬
‫ד‪ .‬האם ניתן ללמוד הלכות פורים מתחומין למחצה‬

‫ה‪ .‬עיבור העיר הוא חלק בלתי נפרד מהעיר‬
‫ו‪ .‬משא ומתן בדברי החזון איש‬



‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חישוב פחות ממיל א‬

‫‪ ‬שער א ‪ -‬חישוב פחות ממיל ‪‬‬

‫יסוד הפסיקה בדין של שכונת רמות‬

‫לקריאה בברכה בט"ו[‪ .‬ויסוד הדין בנוי‬ ‫א‪ .‬פתח דברינו יאיר במה שכתב‬
‫על חישוב פחות ממיל מהמקום‬
‫שמסתיים רצף הבתים מירושלים‬ ‫בשו"ת שבט הלוי ח"י )בסימן קד( הנה‬
‫העתיקה‪ .‬וכן עשו מעשה רב מרן הגאון‬ ‫מעודי אין דעתי נוחה בדרך אלה‬
‫הרב עובדיה יוסף זצוק"ל וכן הגאון‬ ‫שמאספים מכל הספרים כל צדדי‬
‫הרב בן ציון אבא שאול זצוק"ל כאשר‬ ‫הספיקות ועושים מזה אוסף גדול של‬
‫היו גרים ברחוב אלקנה‪ ,‬והיה מרחק של‬ ‫ספקות עד שאי אפשר כבר לבא להלכה‬
‫יותר משבעים אמה לבתים האחרונים‬ ‫ברורה‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי שבפסיקת הלכה אין‬
‫שברצף עם החומות‪ ,‬ובכל זאת קראו‬ ‫להשען על הרבה ספיקות‪ ,‬אלא צריך‬
‫בט"ו‪ ,‬וכמו שהעיד בספר בעתה‬ ‫שיהיה יסוד ההיתר ברור‪ ,‬והוא בסיס‬
‫אחישנה )עמוד קצ(‪ .‬ולהלן אוכיח בס"ד‬ ‫ההיתר‪ ,‬ועל זה יש לצרף סניפי היתר‬
‫שיש לבסס את ההיתר הנ"ל גם על דין‬ ‫שונים‪ .‬וכבר כתב הגאון הרב משה הלוי‬
‫"נראה"‪ ,‬מאחר שמהעיר העתיקה ניתן‬ ‫זצ"ל בהקדמתו לשו"ת תפילה למשה‬
‫לראות את רמות ללא הבתים‬ ‫ח"ב על אותם שתולים בוקי סריקי‬
‫שמסתירים‪ .‬וכל שכן לפי מה שאוכיח‬ ‫בגאון יביע אומר כאילו הוא פוסק שלא‬
‫להלן‪ ,‬שבתים שבנויים במרווח של עד‬ ‫בעיון אלא על פי דעת רוב הפוסקים‪.‬‬
‫שבעים אמה ושיריים‪ ,‬הם נחשבים‬ ‫ועל זה כתב שם‪ ,‬שתמיד יסוד ההלכה‬
‫כחלק אחד מן העיר‪ .‬ומעתה דין‬ ‫בספרי יביע אומר מוצק כברזל על דברי‬
‫"נראה" יש להחשיב מהבית האחרון‬ ‫רבותינו הפוסקים המפורסמים‪ ,‬ומה‬
‫של העיר‪ .‬והדבר ברור מעל לכל ספק‪,‬‬ ‫שמרבה להביא דברי האחרונים הוא כדי‬
‫שמרחוב מנחם משיב בקרית צאנז ניתן‬
‫לבסס את הפסק לחזקו ולאמצו‪.‬‬
‫לראות את כל שכונת רמות‪.‬‬
‫והנה כבר מילתי אמורה‪ ,‬שיסוד הפסק‬
‫וכן שמעתי מאת הגאון הרב יעקב יוסף‬
‫בנידון של שכונת רמות ורמת‬
‫זצ"ל ]בשלהי אדר תשע"ב[‪ ,‬שתמה‬ ‫שלמה אינו תלוי בדין בורגנין אלא כל‬
‫מדוע פסק בספר חזון עובדיה פורים‬ ‫בניית הבורגנין הוא רק בתור צירוף‬
‫)בעמוד קיא( שצריך לקרוא את המגילה‬ ‫לרווחא דמילתא ]ולהלן אוכיח שאין זה‬
‫סניף בעלמא אלא ראוי באמת לצרפו‬

‫שער א ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫ב‬

‫דאבלות‪ ,‬ודחי עשה דרבים דאוריתא‪,‬‬ ‫ברמות כפרזים‪ ,‬הרי כתב שם בהערה‬
‫דלשמוח בפורים "דברי קבלה נינהו‬ ‫שהגאון הגרי"מ חרל"פ בקונטרס אחרון‬
‫שהם כדברי תורה"‪ .‬ע"כ‪ .‬ומצינו בשו"ע‬ ‫לציץ הקודש )בסימן נב(‪ ,‬כתב ששיעור מיל‬
‫)בסימן תפט ס"ח( שמותר לעשות ספק‬ ‫מתחיל מהבית האחרון‪ ,‬ולא מהחומה‪.‬‬
‫ספיקא בהלכות ברכות‪ ,‬כאשר יש‬ ‫וכן דעת כמה מגדולי תורה בדורינו‪,‬‬
‫אומרים שהמצוה היא מהתורה‪ ,‬וכמו‬ ‫וכמו שכתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ט‬
‫)בסימן ע(‪ .‬ע"ש‪ .‬ושכן דעת החזון איש‬
‫שהסבירו האחרונים )שם(‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫)הלכות מגילה סימן קנג(‪ .‬ע"כ‪ .‬ולפי זה מאחר‬
‫ששכונת רמות רחוקה מהר חוצבים‬
‫וכבר הורה גבר כיו"ב‪ ,‬והוא הגאון‬ ‫פחות ממיל ]בדרך הקרקע ‪ 520‬מטרים[‬
‫צריך לקרוא ברמות בט"ו‪ .‬עכת"ד‪.‬‬
‫יביע אומר ח"א )חאו"ח בסימן מג אות‬ ‫וכנראה שדעתו של מרן זצוק"ל היתה‬
‫יז( לקרוא את המגילה בשעת הדחק‬ ‫לצרף את ההיתר של הבורגנין כדי לבסס‬
‫מפלג המנחה‪ .‬ועיקר טעמו‪ ,‬שיש‬ ‫את הקריאה של המגילה בט"ו באדר‪.‬‬
‫לסמוך על ספק ספיקא לברך‪ ,‬שמא‬ ‫וכן כתב מרן הראש"ל הגאון הרב יצחק‬
‫הלכה כדעת תרומת הדשן )בסימן קט(‬ ‫יוסף שליט"א בשו"ת ראשון לציון ח"א‬
‫שמי שהוא אנוס קצת יכול לשמוע את‬ ‫)ס"ס ס( שבניית הבורגנין היא לרווחא‬
‫קריאת המגילה מבעוד יום‪ ,‬לאחר‬
‫תפילת ערבית מפלג המנחה ואילך‪,‬‬ ‫דמילתא א‪.‬‬
‫וכמו שפסק ר"ת‪ ,‬שמזמן ההוא ואילך‬
‫חשוב כלילה‪ .‬ושמא הלכה כמאן‬ ‫ובשיעור הנ"ל צירף הגאון הרב יעקב‬
‫דאמר‪ ,‬שיוצאים ידי חובה ביום הקודם‪.‬‬
‫ואף על פי שאין עושים ספק ספיקא‬ ‫יוסף זצ"ל ששה ספיקות‬
‫בברכות‪ ,‬מכל מקום לענין קריאת‬ ‫מדוע לקרוא בברכה בשכונת רמות‬
‫מגילה בלילה‪ ,‬שדעת הרשב"א‬ ‫בט"ו‪ ,‬ללא היתר הבורגנין‪] .‬ולהלן‬
‫והריטב"א והרוקח‪ ,‬שהקריאה בלילה‬ ‫אביא חלק מהספיקות הנ"ל[‪ .‬והקשו‬
‫היא מדברי קבלה‪ ,‬שהם כדברי תורה‪,‬‬ ‫עליו בשיעור‪ ,‬הרי קי"ל שאין לעשות‬
‫אם כן יש לדמות דין זה‪ ,‬למה שכתבו‬ ‫ספק ספיקא בהלכות ברכות‪ .‬על זה‬
‫האחרונים )בסימן תפט( דהיינו טעמא‬ ‫השיב‪ ,‬שקריאת מגילה שאני שהיא‬
‫שניתן לברך בספק אם ספר את העומר‪,‬‬ ‫מדברי קבלה שהם כדברי תורה‪ ,‬וכמו‬
‫הוא מפני שסומכים בספירת העומר על‬ ‫שכתב השו"ע )בס"ס תרצו( שאונן מותר‬
‫ספק ספיקא‪ ,‬משום שדעת הראבי"ה‬ ‫בבשר ויין‪ ,‬דלא אתי עשה דיחיד‬

‫א‪ .‬ושוב ראיתי שכבר האריך בזה הרה"ג שמעון מועלם שליט"א נין ונכד לכף החיים בקונטרס‬

‫כרכים ומוקפים )בעמוד קיא( ומסיק‪ ,‬שטעם זה הוא עיקר‪ ,‬וכל שאר הטעמים הם כיהודה ועוד לקרא‪.‬‬
‫ע"ש‪ .‬דברי פי חכם חן‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חישוב פחות ממיל ג‬

‫ברמות בט"ו‪ ,‬מלבד הטעם היסודי‬ ‫והרמב"ם שספירת העומר היא‬
‫שהמרחק בין רמות להר חוצבים ושאר‬ ‫מהתורה‪ .‬עכת"ד‪ .‬והכי נמי בנידון דידן‪,‬‬
‫יש לצרף ספיקות רבים להורות לברך‬
‫השכונות באיזור הוא פחות ממיל‪.‬‬

‫האם יש חילוק בין שכונת רמות לשכונת רמת שלמה‬

‫רמת שלמה באופן חלקי מהעיר‬ ‫ב‪ .‬והנה הגאון הרב יוסף ליברמן‬
‫העתיקה‪ .‬ומעתה בזמנינו שהצטמצם‬
‫המרחק בין רמות להר חוצבים וכן‬ ‫שליט"א מחבר השו"ת משנת יוסף‬
‫לקרית צאנז‪ ,‬וגם אין רואים כלל את‬ ‫הקשה על הגאון הרב ווזנר זצ"ל מה‬
‫רמת שלמה מהעיר העתיקה‪ ,‬וכמו‬ ‫החילוק בין שכונת הרכס שבה פסק‬
‫שכתב הרב אליהו בר שלום )הובא בקובץ‬ ‫לקרוא בט"ו ]וכן הורה מרן הגרע"י‬
‫משנת יוסף אדר תשע"ו עמוד נה( שדבר זה‬ ‫הובא בשו"ת יביע אומר ח"ז )חאו"ח סימן‬
‫נתאמת כאשר הולכים על גבי החומה‬ ‫נט הנד"מ הערה ‪ [(1‬לבין שכונת רמות‬
‫לכל האורך מהשער החדש לשער שכם‪,‬‬ ‫שהורה לקרוא בי"ד‪ ,‬הרי בשתי‬
‫שאין רואים את שכונת רמת שלמה‪.‬‬ ‫השכונות אין רצף של קמ"א אמה עד‬
‫והסיבה לכך כי הבניינים שמול החומה‬ ‫לעיר העתיקה‪ .‬ועל זה השיב בשו"ת‬
‫לכיוון רמת שלמה‪ ,‬והם שכונת‬ ‫שבט הלוי ח"י )בסימן קד(‪ ,‬וז"ל‪ :‬לפי‬
‫מוסררה‪ ,‬מסתירים כל אפשרות ראיה‪.‬‬ ‫עניות דעתי יש הבדל בין רמות‬
‫ע"ש‪ .‬ואף על פי כן המנהג פשוט‬ ‫לשועפט‪ ,‬כי רמות "רחוקה יותר‬
‫בשכונת רמת שלמה אצל גדולי הרבנים‬ ‫ממיל"‪ ,‬וגם אינו "נראה" על פי פשטות‬
‫להורות לקרוא בט"ו באדר‪ .‬ולכן חזר‬ ‫ההלכה‪ ,‬דגם ביותר ממיל מהני ראה‬
‫הדין שאין לחלק בין קריאת המגילה בין‬ ‫וכו'‪ .‬אבל בענין שועפט שיש כמה‬
‫צדדים לקריאת ט"ו‪ ,‬ראיית החומה‬
‫רמת שלמה לשכונת רמות‪.‬‬ ‫אפילו במקצת‪ ,‬שאין הוכחה ברורה‬
‫שלא תהנה‪ ,‬ואולי גם יש להסמיך אותה‬
‫וכן מתבאר ממה שכתב בשו"ת יביע‬ ‫לחומה בגדר סמוך‪ ,‬בזה ראוי להצטרף‬
‫מה שנקרא על שם ירושלים וכלול עמה‬
‫אומר ח"ז )חאו"ח סימן נח אות ג( וז"ל‪:‬‬ ‫בתקנות ומסים ואינה רק עיר סמוכה‬
‫אפילו אם היתה שכונת "רמות"‪ ,‬נראית‬
‫מתוך עיר הקודש ירושלים העתיקה‪,‬‬ ‫וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫"כיון שהיא מרוחקת אף מירושלים‬
‫החדשה יותר משיעור מיל"‪ ,‬על תושבי‬ ‫והמעיין בתשובת שבט הלוי הנ"ל‪,‬‬
‫השכונה לקרות המגילה בארבעה עשר‪,‬‬
‫ובפרט שלדברי יודעי דבר גם בקו אויר‬ ‫עיניו יחזו עפעפיו יבחנו‪,‬‬
‫יש מרחק מהבתים האחרונים של‬ ‫שמה שפסק לקרוא ברמת שלמה בט"ו‬
‫ירושלים החדשה לשכונת רמות יותר‬ ‫בנוי על שני טעמים‪ :‬א( רמת שלמה‬
‫רחוקה פחות ממיל‪ .‬ב( ניתן לראות את‬

‫שער א ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫ד‬

‫המגילה בי"ד בברכה‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי דעתו‬ ‫ממיל‪ .‬ע"כ‪ .‬ומבואר שיש לחשב שיעור‬
‫ברורה כשמש‪ ,‬שברמות יש לקרוא בי"ד‬ ‫מיל מהבית האחרון של ירושלים שיש‬
‫בגלל שהיא רחוקה יותר ממיל משאר‬ ‫לו רצף עד העיר העתיקה‪ .‬ומה שהביא‬
‫השכונות‪ .‬וחזר על זה להלן )חאו"ח סימן‬ ‫אחר כך את דברי הגאון החזון איש‬
‫נט אות ג(‪ .‬ע"ש‪ .‬ומעתה בזמנינו‪ ,‬הדין‬ ‫)בסימן קנא( שאסור שיהיה מקום פנוי של‬
‫הנ"ל ישתנה שצריך לקרוא בט"ו‪ .‬וקצת‬ ‫קמ"א אמה ]ולא שיעור מיל הנ"ל[‪.‬‬
‫פלא בעיני שהגר"ש עמאר מביא וקורא‬ ‫כוונתו לחזק דבריו‪ ,‬שכל שכן לשיטת‬
‫את כל התשובה הנ"ל לרבות הסיכום‪,‬‬ ‫החזון איש הנ"ל‪ ,‬שרמות צריכה לקרוא‬
‫בתחילת הקונטרס דברי שלום ואמת‪,‬‬ ‫בי"ד‪ .‬וכידוע לכל הרגיל בספרי יביע‬
‫וכן בהמשך )בעמוד ס(‪ .‬ושם נכתב‬ ‫אומר‪ ,‬שדרכו להביא ראיות מפוסקים‬
‫במפורש שכל התשובה נאמרה דוקא‬ ‫שאינו נוקט להלכה‪ ,‬מכיון שבאותו‬
‫כאשר רמות רחוקה "יותר ממיל"‪.‬‬
‫ותמהני איך מביא ראיה להיום‬ ‫נידון הם מחזקים את פסקו‪.‬‬
‫שהמציאות השתנתה מהפסק הנ"ל‪.‬‬
‫ואומנם המרחק מרמות הצטמצם עוד‬ ‫וחזינן שדעתו של הגאון יביע אומר‬
‫בזמן שמרן היה חי‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫המשיך להורות לקרוא ברמות בי"ד‪.‬‬ ‫פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה‪,‬‬
‫ולעיל )באות א( הבאנו שהרב יעקב יוסף‬ ‫דלא כהחזון איש‪ ,‬אלא כדעת שאר‬
‫זצ"ל תמה על כך‪ .‬ועל כל פנים‪ ,‬נקוט‬ ‫הפוסקים ]שאביא להלן[ שמודדים עד‬
‫מיהא חדא‪ ,‬שלאחר שהניחו את‬ ‫מיל מהבית האחרון שרצוף אל העיר‪.‬‬
‫הבורגנים‪ ,‬על פי הוראת מרן בחייו‪,‬‬ ‫וכן ראיתי שכתב בסיכום התשובה הנ"ל‬
‫חזר הדין שיש לקרוא את המגילה‬ ‫)שם באות ח( וז"ל‪ :‬המורם מכל האמור‪,‬‬
‫שעל תושבי שכונת רמות הסמוכה‬
‫בשכונת רמות כמוקפים‪.‬‬ ‫לירושלים‪ ,‬ויש מגרש פנוי "יותר‬
‫ממיל" בין ירושלים לרמות‪ ,‬לקרוא את‬

‫האם סמוך לכרך נידון ככרך עצמו‬

‫העתיקה‪ ,‬ולא מהבית האחרון שסמוך‬ ‫ג‪ .‬וראיתי למחבר אחד שהסתפק האם‬
‫שנמצא רצוף לעיר העתיקה‪ .‬והיינו‬
‫טעמא‪ ,‬שדין סמוך מיל לעיר אינו כעיר‬ ‫סמוך לכרך נידון כהכרך עצמו‪ .‬ולפי‬
‫ממש אלא רק מדין "סמוך"‪ ,‬ואין סמוך‬ ‫זה כתב שדעת החזון איש )מועד סימן קנג(‬
‫וציץ הקודש ח"א )בסימן נב( והגרצ"פ‬
‫לסמוך‪.‬‬ ‫בספר מקראי קודש )סימן כג( והרה"ג‬
‫זונדל גרוסברג באיגרת הפורים )סימן ד(‬
‫וזה לשון מרן בשו"ע )בסימן שצח סעיפים ה‬ ‫ושו"ת מנחת יצחק ח"ח )סימן סב(‬
‫שמודדים את המיל מחומת העיר‬
‫‪ -‬ו(‪ :‬כל בית דירה שהוא יוצא‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חישוב פחות ממיל ה‬

‫יותר ממה שכתב החזון איש )בסימן קנג‬ ‫מהעיר‪ ,‬אם היה בינו ובין העיר ע' אמה‬
‫אות ג בד"ה במ"ב( להשיג על מה שכתב‬ ‫ושני שלישים וכו'‪" ,‬הרי זה מצטרף‬
‫הברכי יוסף )בסימן תרפח ס"ק ח ‪ -‬ט( והובא‬ ‫לעיר ונחשב ממנה"‪ ,‬וכשמודדין לה‬
‫בבה"ל )שם בד"ה או( שסמוך לכרך ספק‬ ‫אלפים אמה לכל רוח מודדין חוץ מבית‬
‫קוראים בי"ד‪ .‬וכתב על זה החזון איש‬ ‫דירה זה‪ .‬ע"כ‪ .‬ובסעיף ו כתב מרן וז"ל‪:‬‬
‫וז"ל‪ :‬ותימה דסמוך ילפינן מקרא‪,‬‬ ‫היה בית קרוב לעיר בשבעים אמה‪,‬‬
‫ואותו ספק שבכרך הוא ספק בסמוך‬ ‫ובית שני קרוב לבית הראשון בשבעים‬
‫שלו וכו'‪" .‬ואין לן לחלק בין כרך‬ ‫אמה‪ ,‬ובית שלישי קרוב לשני בשבעים‬
‫להסמוך לו בלי מקור‪ ,‬וסתמא שוין‬ ‫אמה וכן עד מהלך כמה ימים‪" ,‬הרי‬
‫הן"‪ .‬ע"כ‪ .‬ומבואר להדיא שדין הסמוך‬ ‫הכל כעיר אחת‪ ,‬וכשמודדין‪ ,‬מודדין‬
‫מחוץ לבית האחרון‪ ,‬והוא שיהיה בית‬
‫שווה לכרך לגמרי‪.‬‬ ‫דירה זה ד' אמות על ד' אמות או יותר‪.‬‬
‫ע"כ‪ .‬הרי להדיא‪ ,‬שבהלכות תחומין‬
‫והנה את היסוד הנ"ל שעיבור העיר‬ ‫נקטינן‪ ,‬שעיבור העיר נחשב לגמרי‬
‫כעיר עצמה‪ ,‬וכן כל הבתים עד הבית‬
‫אינו כעיר ממש‪ ,‬ולכן יש למדוד‬ ‫האחרון שסמוכים זה לזה שבעים אמה‪.‬‬
‫את המיל מחומת העיר‪ ,‬כבר כתב הגאון‬ ‫וכתב כף החיים סופר )בסימן תרפח סק"י(‬
‫הרב טיקוצינסקי זצ"ל בספר העיר‬ ‫שמכאן יש ללמוד גם לענין מגילה‬
‫הקודש והמקדש ח"ג )פרק כז( שיש‬ ‫ששיעור מיל מודדים חוץ מן הבתים‬
‫למדוד מיל דוקא מהחומה של ירושלים‪.‬‬ ‫הסמוכים לעיר‪ ,‬ושכן כתב הב"ח‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫ולפי זה פסק ששכונות שרחוקות‬ ‫וכן משמע ממה שכתב בשו"ת זבחי‬
‫מהחומה של ירושלים יותר ממיל‪ ,‬ואינן‬ ‫צדק החדשות ח"ג )בסימן י( שכרך שקורא‬
‫נראות צריכים לקרוא בי"ד‪ .‬וכן עשה‬ ‫מספק בט"ו‪ ,‬צריכה גם העיר שסמוכה‬
‫מעשה בבית הכנסת "עץ חיים" ליד‬ ‫אליו פחות משיעור מיל לקרוא את‬
‫תחנה מרכזית ירושלים לקרוא את‬
‫המגילה בי"ד באדר כדין פרזים‪ .‬אולם‬ ‫המגילה בט"ו‪.‬‬
‫למעשה לא עמדו דבריו‪ ,‬ולא הסכימו‬
‫איתו כל גדולי הפוסקים בירושלים‪.‬‬ ‫וכן מוכח ממה שכתב הגאון החזון‬
‫וכבר השיב עליו הגאון הרב דוד שפירא‬
‫זצ"ל בשו"ת בנין ציון ח"ג )סימן כח בעמוד‬ ‫איש )חאו"ח סימן קנא בד"ה נראה( וז"ל‪:‬‬
‫נו( וז"ל‪ :‬אתמהה‪ ,‬סמוך ונראה לחומה‬ ‫נראה דאם נתוספו בתים חוץ לחומה‪,‬‬
‫מאן דכר שמיה‪ ,‬ולא נזכר "חומה"‬ ‫אף על פי שהאריכו חוץ לתחום‪ ,‬ויש‬
‫לענין זה לא בש"ס ולא בפוסקים‪ ,‬לא‬ ‫בתים שאינם סמוכים ואינם נראים‪,‬‬
‫בראשונים ולא באחרונים וכו'‪ .‬וכן‬ ‫מכל מקום קורין בט"ו "כיון שכל העיר‬
‫באמת לא נמצא כעת חומה מיהושע בן‬ ‫כד' אמות‪ ,‬ומיקרו כולן תוך התחום"‪.‬‬
‫נון ולא ידעינן כלל מקומה‪ ,‬ואם כן על‬ ‫ע"כ‪ .‬הא קמן‪ ,‬שעיבור העיר נחשב‬
‫כורחך מה שנזכר בחז"ל סמוך ונראה‬ ‫כתוך העיר‪ .‬וכן יש להביא ראיה ברורה‬

‫שער א ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫ו‬

‫החומה‪ .‬עכ"ל‪ .‬ומבואר יוצא‪ ,‬שאם נחוש‬ ‫לכרך‪ ,‬היינו הישוב של הכרך ולא‬
‫למה לדעת הסוברים שעיבורה של עיר‬ ‫החומה‪ .‬ע"כ ב‪.‬‬
‫אינה כעיר ממש‪ ,‬הרי שלא מצאנו את‬
‫ידינו ורגלנו בבית המדרש‪ ,‬שהרי לפי זה‬ ‫ועוד כתב שם‪ ,‬שאפילו אם היתה‬
‫אין שום מקום ברור שעליו ניתן‬
‫להסתמך שממנו מודדים את המיל הנ"ל‪.‬‬ ‫מציאות של חומת יהושע בן נון‪,‬‬
‫ועוד‪ ,‬שאם אנו מניחים שיש ללמוד דין‬ ‫גם כן צריכים למדוד שיעור מיל רק‬
‫סמוך מהלכות תחומין‪ ,‬הרי מרן )בסימן‬ ‫מסוף מקום שנתפשט הישוב ולא חומה‪,‬‬
‫שצח סי"א( פסק שיש למדוד את איסור‬ ‫לפי מה דמבואר בש"ס )עירובין כו‪(.‬‬
‫תחומין מהבית האחרון שבנו מחוץ‬ ‫וברמב"ם )פכ"ח משבת הכ"ה( ובשו"ע )סימן‬
‫לחומה‪ ,‬שנמצא ברצף בתים לתוך העיר‪.‬‬ ‫שצח סי"א(‪ .‬עיר שהוקפה ואחר כך ישבה‪,‬‬
‫"מודדים לה ממקום ישיבתה" ולא מן‬

‫האם ניתן ללמוד הלכות מגילה מהלכות תחומין למחצה‬

‫בתים חוץ לחומה יותר ממיל‪ ,‬ויש רצף‬ ‫ד‪ .‬ומה שטען המחבר הנ"ל שהרוצה‬
‫בתים‪ ,‬כולם קוראים את המגילה בט"ו‪,‬‬
‫בתנאי שאין ביניהם מרחק של שבעים‬ ‫לדמות פורים לעירובין‪ ,‬עליו להביא‬
‫אמה ושיריים או קמ"א אמה "כדין‬ ‫ראיה‪ ,‬וכל עוד שאין ראיה‪ ,‬הדרינן‬
‫תחום שבת"‪ .‬ע"כ‪ .‬וכוונתו ללמוד‬ ‫לפשטא דמילתא‪ ,‬שבפורים עיר‬
‫קריאת המגילה בפורים ממה שכתב‬ ‫הסמוכה לכרך דוקא‪ .‬ותדע‪" ,‬שבאמת‬
‫השו"ע בהלכות תחומין )בסימן שצח ס"ו(‬ ‫פורים אינה דומה לעירובין ממש"‪,‬‬
‫שאם אין בין בית לבית שבעים אמה‬ ‫שהרי בעירובין היקלו בכמה פרטים‬
‫ושיריים‪ ,‬הרי הכל נחשב כתוך העיר‪,‬‬ ‫במדידה‪ ,‬מה שאין בפורים‪ .‬עכת"ד‪.‬‬
‫ולכן מודדים את התחום מהבית‬ ‫והנה לעיל הבאנו את מה שכתב החזון‬
‫איש )הלכות מגילה בסימן קנא( שאם הוסיפו‬

‫ב‪ .‬רוב המחקרים כיום מצביעים על כך‪ ,‬שירושלים של זמן יהושע בן נון והבית הראשון לא‬

‫הגיעה כלל לאזור השער החדש הקיים חומה של היום‪ ,‬אלא העיר השתרעה מדרום לבית המקדש‪,‬‬
‫כלומר בעמק הסילוואן‪ ,‬ובית המקדש היה גבוה מכל העיר‪ .‬וכן כתב התפארת ישראל על המשניות‬
‫)מסכת תמיד(‪ .‬וכן כתב הגר"מ שפירא זצ"ל בספר הר הקודש )עמוד לב ואילך(‪ .‬וכן כתב הגר"מ‬
‫טוקצינסקי זצ"ל בספר עיר הקודש והמקדש ח"ג )פכ"ב הערה ‪ .(2‬ולפי זה יש ליישב מה שהקשה‬
‫הרדב"ז ח"ב )בסימן תרלט( על הא דהר הבית גבוה מכל הארצות‪ ,‬והרי הר ציון גובהו ‪ 41‬מטרים מעל‬
‫פני הר הבית‪ .‬ועי"ש שתירץ‪ ,‬שבאמת בית המקדש היה גבוה‪ ,‬אולם הגויים ערו ערו עד היסוד בה‪,‬‬

‫וציון שדה תחרש להקטין את גובהו והתנשאותו מעל פני המקומות‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חישוב פחות ממיל ז‬

‫ושוב ראיתי בשו"ת יביע אומר ח"ז‬ ‫האחרון‪ .‬אולם בין עיר לעיר ]או שכונות‬
‫גדולות[ המרחק הוא קמ"א אמה‪ ,‬וכמו‬
‫)חאו"ח אות ה( שכתב שאין זה‬
‫מוכרח להשוות דין מקרא מגילה לשאר‬ ‫שכתב השו"ע )שם ס"ז(‪.‬‬
‫תקנות‪ .‬שהרי לפי דברי מרן ומהר"ם‬
‫אלשקאר‪" ,‬סמוך" שאמרו לענין זה‬ ‫ולהלן )בסימן קנג אות ג( כתב הגאון החזון‬
‫היינו רק בתוך עיבורה של עיר‪ ,‬ורק‬
‫בנראה אמרו דהוי מיל‪ .‬והביא שם בשם‬ ‫איש שיעור מיל דיהבו חכמים‬
‫שו"ת ציץ הקודש ח"א )סימן נב אות ג‬ ‫בסמוך‪ ,‬נראה דמבתי עיר לחומה‬
‫והלאה( מה שכתב לחלק בין הנידונים‪.‬‬ ‫משחינן‪ ,‬ואף אם יש בליטות בכרך‪,‬‬
‫ושכן כתב הרב מינצברג בשם הגאון‬ ‫דלענין תחומין מרבעים לעיר מקדם‪,‬‬
‫בעל תורת חסד‪ ,‬שכאשר התחילו לבנות‬ ‫ואחר כך נותנים לה תחומה‪ ,‬לא מיקרי‬
‫את השכונות החדשות בירושלים‪ ,‬הורה‬ ‫סמוך בשביל זה‪ .‬עכ"ד‪ .‬ולכאורה יש‬
‫התורת חסד שלא לסמוך על העירוב‬ ‫לתמוה‪ ,‬שלאחר שהחזון איש נקט‬
‫לצרף את אותן שכונות לירושלים לענין‬ ‫שיש ללמוד את דין "סמוך" במגילה‬
‫קריאת מגילה‪ ,‬אף שלענין שבת אפשר‬ ‫מהלכות תחומין‪ ,‬ולכן כתב שהוא‬
‫להכניס את אותן שכונות‪ .‬ולכן מסיק‬ ‫שבעים אמה ושיריים או קמ"א אמה‪.‬‬
‫בשו"ת יביע אומר הנ"ל‪ ,‬שאין לסמוך‬ ‫וגם כתב בפירוש שכל עיבור העיר‬
‫על העירוב שמאחד את כל ירושלים‬ ‫הוא כד' אמות‪ ,‬וכדין הלכות תחומין‪.‬‬
‫לענין קריאת מגילה‪ ,‬מלבד הבעיה שאין‬ ‫אם כן מנין לנו לחלק ולומר‪ ,‬שאת‬
‫זה מוסכם לדעת הרמב"ם ומרן‪ ,‬דלא‬ ‫המיל יש למדוד דוקא מתוך חומת‬
‫מהני עירוב צורת הפתח לרשות הרבים‪.‬‬ ‫העיר ולא מהבית האחרון שנמצא‬
‫ע"ש‪ .‬הרי שלדינא פוסק היביע אומר‬ ‫רצוף לעיר‪ .‬ובודאי שהוא דבר תימה‬
‫שאין ללמוד כל גדרי פרזי ומוקף‬ ‫ללמוד הלכות מגילה מתחומין‬
‫מהלכות שבת‪] .‬ודוחק לחלק בין הלכות‬ ‫למחצה‪ ,‬שליש ורביע‪ .‬וכן ראיתי‬
‫שכבר הקשה כן בקונטרס כרכים‬
‫תחומין לדיני עירוב[‪.‬‬
‫ומוקפים )בעמוד לח בהערה(‪.‬‬

‫עיבור העיר הוא חלק בלתי נפרד מהעיר‬

‫במרחק של שבעים אמה ושיריים‬ ‫ה‪ .‬ואשר אני אחזה לי בס"ד‪ ,‬שאפילו‬
‫נחשבים כעיר אחת ]ולא מדין "סמוך‬
‫לסמוך"[‪ .‬ושוב ראיתי שכן כתב הרב‬ ‫אם נאמר שדיני מגילה אינם שווים‬
‫טוביה רוזנטל בספר תורה מציון )שנה א‬ ‫לגמרי להלכות תחומין‪ ,‬מכל מקום‬
‫סימן כג( וז"ל‪ :‬כל זה אם החלק המחובר‬ ‫בנידון דידן יש למדוד את המיל מהבית‬
‫לכרך הוא מהתחלתו בתוך שבעים‬ ‫האחרון שיש לו רצף לעיר העתיקה‪,‬‬
‫מכיון שכל הבתים שסמוכים זה לזה‬

‫שער א ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫ח‬

‫עד תחומה של עיר כי היכי דגבי מגילה‬ ‫אמה‪ ,‬שאז נעשה חלק מהכרך‪ ,‬וחושבים‬
‫שהיא תקנה מתפשטת טפי מהעיר גופא‬ ‫את הסמוך והנראה לחלק ההוא‪ .‬אבל‬
‫עד מיל‪ ,‬הכי נמי לכל תקנה וכו'‪ ,‬דלגבי‬ ‫אם החלק ההוא מרוחק מהכרך יותר‬
‫התקנה מתפשטת עד התחום‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכן‬ ‫משבעים אמה עד פחות ממיל‪ ,‬אז הוא‬
‫ראיתי באגודה )מגילה סימן ב( שכן דנין‬ ‫עצמו קורא מדי סמוך‪ ,‬ואין נותנים שוב‬
‫עתה לענין מיסים ולהלוות שמה שלא‬
‫ברשותם‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן בראב"ן )מגילה דף עט(‬ ‫סמוך אליו‪.‬‬
‫כתב שהוא הדין לכל תקנות בני הכרך‪.‬‬
‫וכן כתב הרש"ל בים של שלמה )חולין‬ ‫ויש להביא לכך ראיה גדולה ממה‬
‫סימן נג( דבודאי דעת הנודר אינה אלא על‬
‫העיר ממש וכו' אבל לענין איסור נגרר‬ ‫שכתב הריטב"א )במגילה ב‪ :‬בד"ה ועד‬
‫כל התחום אחר בני העיר לפי מה שהוא‬ ‫כמה( וז"ל‪ :‬ודעת רבותי כל סמוך הוא‬
‫מהלך בני העיר אפילו בשבת‪ .‬ומשום‬ ‫דמשערינן במיל דכיון שאינו נראה עמו‬
‫הכי כל מה שגזרו וכו' נתפשט אותו‬ ‫לא חשיב סמוך ביותר ממיל‪ ,‬אבל‬
‫הדבר על כל בני יושבי התחום‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫"בנראה כל שהוא נראה עמו ומשתתף‬
‫וכן פסקו האליה רבה )בסימן תרפח אות ד(‬ ‫עמו בעניניהם" לית ליה שיעורא‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫והמשנ"ב בשער הציון )שם אות ז(‪.‬‬ ‫ומבואר שהריטב"א הצריך בנראה‬
‫ולכאורה אם איתא שכל דין סמוך‬ ‫שאותו ישוב יהיה מצטרף איתו בכל‬
‫במגילה הוא חידוש וגזירת הכתוב‪ ,‬מנין‬ ‫ענייניו‪ .‬אבל בדין סמוך לא הצריך‬
‫לכל הנך פוסקים ללמוד התפשטות‬ ‫הריטב"א שיהיה משתתף בענייניו‪ .‬ולפי‬
‫שאר התקנות של דיני ממונות לאותם‬ ‫האמור‪ ,‬אתי שפיר מכיון שסמוך הוא‬
‫שגרים בתוך תחום שבת של הכרך‪ .‬אלא‬ ‫חלק בלתי נפרד מהעיר‪ ,‬ולכן אין צורך‬
‫על כורחינו לומר שכל בית שהוא נמצא‬ ‫לשייך אותו לעיר באמצעות תשלום‬
‫בסמיכות לעיר‪ ,‬נחשב כתוך העיר ממש‪,‬‬ ‫מיסים וכיו"ב‪ .‬ודו"ק‪ .‬וכן ראיתי שכתב‬
‫החזון איש )בסימן קנג אות ג בד"ה ותנאי( וז"ל‪:‬‬
‫וחלים עליו כל דיני העיר‪.‬‬ ‫ותנאי דיהיו בני העיר משתתפין עם בני‬
‫הכרך בענייניהם‪ ,‬משמע דאינו אלא‬
‫וכן מצאתי להגאון הרב יעקב משה‬ ‫בנראה ואינו סמוך‪ ,‬אבל סמוך אין צריך‬
‫תנאי זה‪ .‬ע"כ‪ .‬ושוב ראיתי שכבר זכה‬
‫חרל"פ זצ"ל בקונטרס אחרון )בסימן‬ ‫בראיה זו הגר"י פישר זצ"ל בשו"ת אבן‬
‫נב( לציץ הקודש‪ ,‬שכתב שיש להתחיל‬
‫את החשבון של המיל לאחר העיבור‬ ‫ישראל ח"ח )בסימן נ(‪.‬‬
‫דעיבור‪ .‬ועיין שם שכתב לדייק את זה‬
‫ממה שאמרו חז"ל )במגילה ג‪ (:‬כרך וכל‬ ‫ונראה שזו כוונת השלטי גיבורים )ב"ב‬
‫הנראה "עימו" וכל הסמוך "לו" נידון‬
‫ככרך‪ .‬ולא אמרו שיש למדוד את זה‬ ‫יא‪ .‬מדפי הרי"ף אות א( שכתב ללמוד‬
‫מחומת הכרך‪ .‬והיינו טעמא‪ ,‬שדין‬ ‫מדין סמוך שנאמר בהלכות מגילה‬
‫לשאר התקנות שמתפשטות לכל תחום‬
‫העיר‪ .‬וזה לשון השלטי גיבורים )שם(‪:‬‬
‫ומכאן למדו לכל גזירה שהיא מתפשטת‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חישוב פחות ממיל ט‬

‫לקרוא בט"ו‪ .‬והרה"ג שריה דבילצקי‬ ‫העיבור הוא כדין הכרך‪ ,‬וכמו ששנינו‬
‫שליט"א בספר )ירושלים הרים סביב לה מהדורת‬ ‫בנדרים )נו‪ (:‬הנודר מן העיר אסור להכנס‬
‫סטנסיל עמוד ‪ (12‬כתב ששמע מהגר"ש‬ ‫לעיבורה‪ .‬ובגמ' )שם( למדו זאת מיהושע‬
‫אונגר רב בחוג חתם סופר בני ברק בעת‬ ‫ויהי בהיות יהושע "ביריחו"‪ .‬ובודאי‬
‫שהיה רב בגבעת שאול ג' ]כפר דיר‬ ‫שאין הכונה ליריחו‪ ,‬שהרי כתוב שיריחו‬
‫יאסין שהיה בקום המדינה בתחילת‬ ‫סוגרת ומסוגרת‪ .‬אלא שמע מינה‬
‫שכונת הר נוף ליד בית חולים כפר‬ ‫בעיבורה‪ .‬ע"כ‪ .‬וכ"פ השו"ע יו"ד )בסימן‬
‫שאול[ שהחזון איש שאל אותו האם‬ ‫ריז סכ"ט(‪ .‬ומה שכתב בעל ציץ הקודש‬
‫גבעת שאול ג' נמצאת בתוך תחום שבת‬ ‫שאין ללמוד יותר ממיל מהחומה מכיון‬
‫מהבית האחרון שבעיר החדשה‪ ,‬ולאחר‬ ‫שבכל חידוש אין לך בו אלא חידושו‪.‬‬
‫שענה בחיוב פסק החזון איש לקרוא‬ ‫כתב על זה הגאון הרב חרל"פ‪ ,‬שיש‬
‫לדחות‪ ,‬שכל החידוש של חז"ל הוא‬
‫בגבעת שאול ג' בט"ו‪.‬‬ ‫דוקא בדין "נראה"‪ ,‬לומר שדינו ממש‬
‫כדין ירושלים‪ .‬אולם בדין "סמוך" אין‬
‫וכתב על זה הרה"ג שריה דבילצקי‬ ‫בזה חידוש כלל‪ ,‬והוא בסך הכל‬
‫התפשטות התקנה לכל מקום שמחובר‬
‫שליט"א )שם(‪ ,‬שצריך לומר שמה‬ ‫לירושלים ברצף‪ ,‬והביא ראיה מהשלטי‬
‫שכתב החזון איש בספרו שמחשבים‬ ‫גיבורים והרש"ל הנ"ל‪ ,‬שהם עמודים‬
‫פחות ממיל דוקא מהחומה‪ ,‬כל זה היה‬ ‫גדולים לסמוך עליהם שהתחלת חשבון‬
‫בשנת תרח"צ‪ .‬ואילו ההוראה הנ"ל‬ ‫המיל מתחיל מאחרי העיבור דעיבור‪.‬‬
‫היתה בשנת תש"ט ]עשר שנים לאחר‬
‫שכתב את ספרו הנ"ל[ וכנראה שחזר‬ ‫ע"ש‪ .‬והוא כדברינו בס"ד‪.‬‬
‫בו‪] .‬ומה שכתב רב אחד שאין לסמוך‬
‫על שמועות בעל פה‪ ,‬תמהני עליו‬ ‫ובהסכמת הגאון רי"ז מינצברג )לספר‬
‫שחושד את הרה"ג אונגר זצ"ל שהיה‬
‫רב חשוב בחוג חתם סופר בבני ברק‪,‬‬ ‫כרכים ומוקפים של הרה"ג ר' אליעזר‬
‫שיבדה סיפורים מלבו[‪ .‬ועוד כתב שם‬
‫הרב דבילצקי שבשכונת בית וגן וכן‬ ‫בריזל( כתב וז"ל‪ :‬והדין פשוט אצלי כי‬
‫בשכונת בית הכרם וכן בבית יתומים‬ ‫כהיום כל תושבי ירושלים עליהם‬
‫דיסקין שבשכונת גבעת שאול‪ ,‬היתה‬ ‫לקרוא רק בט"ו‪ ,‬וכל השיכונים הבנויים‬
‫ההוראה לקרוא בט"ו עוד לפני קום‬ ‫בתוך תחום שבת של ירושלים הם בדין‬
‫המדינה‪ ,‬למרות שלא היו ברצף בתים‬ ‫סמוכין לכרך שקוראים בט"ו‪ .‬וזכור אני‬
‫של שבעים אמה ושיריים מהעיר‬ ‫מה שהורה גאון הגאונים בעל תורת‬
‫העתיקה בירושלים‪ .‬וכל זה מראה‬ ‫חסד מלובלין לפי שישים שנה‬
‫שהמנהג היה דלא כמו שכתב החזון‬ ‫כשהתחילו לבנות במגרשים של שכונת‬
‫איש בספרו הנ"ל‪ .‬וכן כתב הגאון הרב‬ ‫המערב‪ ,‬אולי היה הבנין של מושב‬
‫דוד עטייה שליט"א ]בנו של הגאון הרב‬ ‫זקנים המאוחד‪ ,‬אף שאז היה קצת רחוק‬
‫מהישוב‪ ,‬אף על פי כן ההוראה ניתנה‬

‫שער א ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫י‬

‫זצ"ל רבה של ירושלים‪ .‬וכן דעת הגאון‬ ‫עזרא עטייה זצוק"ל ראש ישיבת פורת‬
‫הרב יצחק הכהן קוק בספר אורח משפט‬ ‫יוסף[ בהסכמה לקונטרס כרכים‬
‫)סימן קמו( שנשאל אודות בית וגן שנוסדה‬ ‫ומוקפים‪ ,‬שלפני שבעים שנה היה‬
‫אז‪ ,‬ופסק לקרוא בברכה בט"ו‪ ,‬למרות‬ ‫המנהג לקרוא בגבעת שאול בט"ו על‬
‫שהשכונה הנ"ל היתה בתוך מיל לרצף‬
‫בתים עד העיר העתיקה‪] .‬ומה שכתב‬ ‫סמך זה שהיא סמוכה לעיבור‪.‬‬
‫שם שעיירות מסופקות צריכות לקרוא‬
‫בט"ו בברכה ילע"ד‪ ,‬שהוא נגד מה‬ ‫וכן ראיתי בקובץ קול מהיכל )אדר תשס"ז(‬
‫שכתב השו"ע )בסימן תרפח ס"ג( שבעיירות‬
‫מסופקות צריך לקרוא בברכה בי"ד‪.‬‬ ‫מאמר מאת הרב אברהם דייטש‪,‬‬
‫וצ"ע[‪ .‬וכן העלה הגאון הרב עובדיה‬ ‫והביא שם ששמע מבני ביתו של‬
‫הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי ח"א )חאו"ח‬ ‫המהרי"ל דיסקין שבבואו לגור‬
‫ברושלים ביקש למדוד האם ביתו בתוך‬
‫סימן יז אות טו"ב(‪.‬‬ ‫מיל לחומה‪ ,‬ומסברה פשוטה סבר כן‪.‬‬
‫וכן היתה דעת תלמידו הגר"ח זוננפלד‬

‫משא ומתן בדברי החזון איש‬

‫הפסק יותר ממיל הרי הבתים בכלל‬ ‫ו‪ .‬והנה מה שכתב בשו"ת מנחת יצחק‬
‫סמוך‪ ,‬וכל שתחילת העיר במרחק מיל‬
‫ולא יותר‪ ,‬הרי כל העיר בכלל סמוך"‪.‬‬ ‫ח"ח )סימן סב( בדעת החזון איש שניתן‬
‫עכ"ל‪ .‬הא קמן‪ ,‬שרצף של בתים‪ ,‬שקצה‬ ‫לחשב את המיל רק מחומת העיר‬
‫אחד של הבתים נמצא בתוך מיל לחומת‬ ‫עתיקה‪ ,‬במחכ"ת לא נתכוין יפה בדעתו‪.‬‬
‫הכרך‪ ,‬הרי כל הבתים מצטרפים‬ ‫וזה לשון החזון איש )בסימן קנג אות ב בד"ה‬
‫לירושלים וקוראים בט"ו‪ .‬וכן כתב לעיל‬ ‫ולעיל( ולעיל בסימן קנא כתבנו שאם‬
‫)שם אות ( כרך וכל הסמוך לו וכו'‪ ,‬נראה‬ ‫נתווספו בתים סמוך לחומת הכרך והם‬
‫דרצונו לומר דהתחלת העיר תהא תוך‬ ‫מתייחדים לעיר אחת שאין ביניהם‬
‫התחום של הכרך‪" ,‬ואף על גב דהעיר‬ ‫הפסק שבעים אמה ושיריים‪ ,‬אף אם הן‬
‫נמשכת הרבה"‪ .‬ע"כ ג‪ .‬ואם איתא‬ ‫נמשכין חוץ למיל‪ ,‬לא גריעי מסמוכין‬
‫לדברי המנחת יצחק שבתים שיש‬ ‫תוך התחום ומופסקין ע' אמה ושיריים‬
‫ביניהם מרווח כלשהוא נקראים‬ ‫ויותר‪ ,‬ולהמבואר אפילו ביש הפסק‬
‫גדול בין הבתים לחומת הכרך "כל שאין‬

‫ג‪ .‬וכן כתב )בסימן קנג אות א בסוף הפסקה הראשונה( שיעור מיל הוא ההפסק שבין הכרך לעיר‪ ,‬אבל‬

‫העיר עצמה בנויה חוץ למיל‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן כתב )שם בד"ה ודין( ונמצינו למדין דכל שאין מפסיק מיל בין‬
‫עיר לכרך‪ ,‬יש לעיר דין סמוך "אף שהעיר גדולה"‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חישוב פחות ממיל יא‬

‫בכרך‪ ,‬דלענין תחומין מרבעין לעיר‬ ‫"סמוך"‪ .‬הרי כאן החזון איש מתיר‬
‫מקדם ואחר כך נותנים לה תחומה‪ ,‬לא‬ ‫"סמוך דסמוך"‪ ,‬והיינו‪ ,‬המיל בין הכרך‬
‫מיקרי סמוך בשביל זה‪ ,‬אף שהעיר‬ ‫לעיר נקרא "סמוך"‪ ,‬והמרווחים שבתוך‬
‫בתוך התחום על ידי ריבוע שנתנו לכרך‪.‬‬ ‫העיר נקראים סמוך דסמוך‪ .‬ודו"ק‪ .‬ועל‬
‫ע"כ‪ .‬ומשמע לכאורה שיש למדוד את‬ ‫כורחינו לומר‪ ,‬שכל העיר נחשבת רק‬
‫המיל מחומת העיר העתיקה‪ .‬אולם יד‬ ‫כמקום אחד‪ ,‬ולכן יש כאן רק "סמוך"‬
‫הנוטה לדחות‪ ,‬שכל כונתו לומר שאין‬
‫לחשב את המיל מהריבוע של העיר‪,‬‬ ‫אחד‪.‬‬
‫מפני שקולא היא שהיקלו באיסור‬
‫תחומין דרבנן‪ ,‬ואין ללמוד מכאן‬ ‫ויסוד זה שרצף בתים בריוח של‬
‫למגילה בלא ראיה ברורה‪ .‬אולם דין‬
‫סמוך מיל‪ ,‬אינו קולא בהלכות תחומין‪,‬‬ ‫עיבורה של עיר נחשב כמקום‬
‫אלא דין מפורש בתלמוד )במגילה ב‪(:‬‬ ‫אחד הוא מוכרח מסברה‪ ,‬שאי אפשר‬
‫שמודדים מהעיר עד מקום הבתים‪ .‬וכל‬ ‫לומר שכל הבתים של העיר הם צמודים‬
‫הבתים שסמוכים זה לזה בתוך שבעים‬ ‫אחד לשני‪ .‬אלא בודאי שאף על פי שיש‬
‫אמה‪ ,‬נחשבים ביחידה אחת‪ .‬ולזה כיון‬ ‫ריוח בין בית לבית‪ ,‬כל העיר נחשבת‬
‫הגאון החזון איש שכתב )בסימן קנג אות ב(‬ ‫כחטיבה אחת‪ ,‬ואין זה קשור כלל לדין‬
‫שבתים שנתוספו סמוך לחומת הכרך‪,‬‬ ‫"סמוך לסמוך"‪ .‬וכן מצאתי שכתבו‬
‫"והם מתייחדים לעיר אחת שאין‬ ‫התוס' בעירובין )נז‪ .‬בד"ה רב הונא( וז"ל‪:‬‬
‫ביניהם הפסק ע' אמה" וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬הא‬ ‫עיר שאין לה חומה במה יתחברו כאחת‬
‫קמן‪ ,‬שאם אין בין הבתים הפסק של ע'‬ ‫אם לא על ידי שמובלעים יחד תוך ע'‬
‫אמה הכל נחשב כעיר אחת‪ .‬ובזה‬ ‫אמה ושיריים‪" ,‬דאין סברא להצריך‬
‫נתיישבה תמיהתו של חכם אחד‪,‬‬ ‫שיגעו זה לזה"‪ .‬עכ"ל‪ .‬ונמצינו למדים‪,‬‬
‫שהקשה כיצד ניתן ללמוד הלכה זו של‬ ‫שלחזון איש‪ ,‬אם יש רצף של בתים‬
‫חישוב מיל מהבית האחרון מהלכות‬ ‫שסמוכים לעיר במרווח פחות משבעים‬
‫תחומין בלא ראיה ברורה‪ .‬ולפי האמור‪,‬‬ ‫אמה ושיריים‪ ,‬כל הרצף הנ"ל נחשב‬
‫ריוח של עד עיבורה של עיר בין בית‬ ‫כהמשך של העיר‪ ,‬ומסופו מחשבים את‬
‫לבית‪ ,‬הוא צורת הבניה הנורמלית‬
‫שבונים את הבתים במעט ריוח בין בית‬ ‫המיל של סמוך‪.‬‬
‫לבית ואין כאן שום חידוש‪ ,‬והכל נחשב‬
‫והן אמת‪ ,‬שלהלן כתב החזון איש )שם‬
‫כמקום אחד ד‪.‬‬
‫אות ג בד"ה שיעור( שיעור מיל דיהבו‬
‫חכמים בסמוך‪" ,‬נראה דמבתי עיר‬
‫לחומה משחינן"‪ ,‬ואף אם יש בליטות‬

‫ד‪ .‬וכן ראיתי שכתב כיו"ב הגאון הרב ציון בוארון שליט"א חבר בית הדין הגדול לשעבר‬

‫בהסכמה שכתב לקונטרס כרכים ומוקפים וז"ל‪ :‬בענין הכבישים שבתוך העיר‪ ,‬אין אצלי ספק שהם‬

‫שער א ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫יב‬

‫ושוב מצאתי את שאהבה נפשי‪ ,‬והוא שאני ירושלים אשר כל הבתים‬
‫הגאון הרב ישראל פישר ראב"ד הראשונים סמוכים לתוך עיבורה של‬

‫עיר ונחשבים כל הבתים כדין עיר‬ ‫העדה החרדית בשו"ת אבן ישראל ח"ח‬
‫אחת"‪ .‬ע"כ ה‪.‬‬ ‫)בסימן נ( שגם כן תמה על החזון איש‪,‬‬

‫ויישב כיו"ב‪ .‬ואעתיק כאן את לשונו‪:‬‬
‫והדבר צ"ע דאי כל הסמוך אפילו ולפי זה כתב הגר"י פישר דאתי שפיר‬
‫מה שהעיד הרב אונגר בשם החזון‬ ‫הרבה מאוד‪ ,‬כיון דאין בה הפסקה של‬

‫עיבורה של עיר הוה עיר אחת וכד' איש‪ ,‬ואין זה סותר את מה שכתב‬

‫אמות‪ ,‬אמאי יש להם רק דין "סמוך"‪ ,‬בספרו‪ .‬דשאני ירושלים כיום‪ ,‬שהבתים‬

‫דנימא אין סמוך עושה סמוך‪ ,‬ולא נימא הראשונים שנמצאים מחוץ לחומה‪,‬‬

‫דכל הבתים כולם ביחד עם העיר סמוכים בתוך עיבורה של עיר‪ ,‬והחלק‬

‫המוקפח עיר אחת וכד' אמות דמיא שמחובר ברצף לעיר העתיקה‪ ,‬דינו‬

‫וכו'‪ .‬ועל כן נראה לי החזון איש מיירי כעיר אחת לגמרי‪ .‬וכל מה שאין לצרף‬

‫דהבתים הראשונים אשר מחוברים מדין סמוך לסמוך הוא דוקא כאשר‬

‫אינם בתוך עיבורה של העיר‪ ,‬וכל דין הבית הראשון הוא רחוק מהחומה‬

‫ט"ו שיש להם הוא רק מדין סמוך‪ ,‬שבעים אמה ושירים‪ ,‬שמצטרף מדין‬

‫ולזה הוא דסבירא ליה דאף אחר כך "סמוך"‪ ,‬ושוב אחר כך יש שכונה‬

‫נמשכו כל הבתים בתוך עיבורה של שרחוקה מאותו בית מרחק מיל‪ ,‬שאינו‬

‫עיר ונחשבים כל הבתים כדין מוקף‪ ,‬מצטרף משום דהוי סמוך לסמוך‪ .‬ודברי‬

‫פי חכם חן‪.‬‬ ‫זהו רק מין סמוך וכו'‪" .‬ולכן בודאי‬

‫‪‬‬

‫נידונים כעיר עצמה‪ ,‬ואין להחשיבם כהפסק לפי שהם שימושי העיר‪" ,‬שאין לך עיר גדולה או קטנה‬
‫שתבנה בלא כבישים רחבים או צרים"‪ ,‬וכל מעיין בזה יבין שהדברים בזה פשוטים וברורים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫הרי שדין הכביש לא נתפרש בש"ס או בפוסקים‪ ,‬ואפילו הכי כתב הרה"ג ציון בוארון שהוא פשוט‬
‫כביעתא בכותחא‪ ,‬שהוא מצטרף לתחום העיר‪ ,‬ומחשבים את תחומה ממנו והלאה‪] .‬ולהלן אביא‬
‫שכן סברי מרנן רבים מגדולי הפוסקים בדורינו[‪ .‬ועל פי זה פסק שם‪ ,‬שיש להחשיב את תחום‬
‫ירושלים לענין קריאת מגילה בט"ו מאחרי הכביש‪ .‬וכל שכן בנידוננו‪ ,‬שאין שום עיר שבונים את‬

‫הבתים של העיר דבוקים זה לזה ללא הפסק של רחובות וכבישים‪ .‬וכל זה פשוט וברור‪.‬‬

‫ה‪ .‬וכתב הגר"י פישר )שם( שכן מוכח ממה שכתבו התוס' בעירובין )נז‪ .‬בד"ה רב הונא( שכתבו‬

‫שאין סברה שיגעו הבתים זה לזה‪ ,‬אלא כל שהוא בתוך עיבורה‪ ,‬עיר אחת דמי‪ .‬ע"ש‪ .‬ועיין‬
‫לריטב"א בעירובין )לב‪ (:‬שעיבורה של עיר הרי היא כעיר‪ ,‬והוא כעין דין דופן עקומה בסוכה‬

‫שממשיך את הדופן בתקרת הסוכה‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫שער‪‬ב‬

‫דין‬
‫"נראה"‬

‫ז‪ .‬רוב הראשונים ומרן סוברים שנראה הוא יותר ממיל‬
‫ח‪" .‬נראה" מחושב ללא הבתים שמסתירים‬
‫ט‪ .‬האם צריך לראות את כל השכונה‬



‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬דין נראה טו‬

‫‪ ‬שער ב ‪ -‬דין נראה ‪‬‬

‫דעת רוב הראשונים ומרן דין "נראה" הוא יותר ממיל‬

‫המגיד )שם(‪ ,‬ושינה בגלל זה את נוסחת‬ ‫ז‪ .‬והנה נודע בשערים המצויינים‬
‫הרמב"ם‪ .‬וכן דעת רבנו ירוחם )נתיב י‬
‫בהלכה מחלוקת הראשונים האם דין‬
‫ח"א(‪.‬‬ ‫נראה הוא יותר ממיל‪ .‬והמקור במגילה‬
‫)ב‪ (:‬אמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל‬
‫כל קבל דנא‪ ,‬הרמב"ם )בפ"א ממגילה ה"י(‬ ‫הסמוך לו נידון ככרך‪ .‬ועד כמה‬
‫כמחמתן לטבריה מיל‪ .‬ובמגילה )ג‪ (:‬תנא‬
‫כתב וז"ל‪ :‬כרך וכל הסמוך לו‪ ,‬וכל‬ ‫סמוך אף על פי שאינו נראה‪ ,‬נראה אף‬
‫הנראה עימו‪ ,‬אם אין ביניהם יותר על‬ ‫על פי שאינו סמוך‪ .‬ופשט הסוגיה שדין‬
‫אלפיים אמה‪ ,‬הרי זה כככרך‪ ,‬וקוראים‬ ‫מיל מתייחס לסמוך‪ .‬וכן פרש"י‪ ,‬ועד‬
‫בו בחמישה עשר‪ .‬ע"כ‪ .‬ומבואר שנראה‬ ‫כמה חשיב ליה סמוך‪ .‬ע"כ‪ .‬ועל זה‬
‫הוא עד מיל‪ .‬והרב המגיד כתב שנוסחה‬ ‫הגמ' אמרה שהוא מיל‪ .‬הרי שלשיטת‬
‫זו משובשת‪ .‬אולם האורחות חיים )הלכות‬ ‫רש"י‪" ,‬נראה" אינו מוגבל במיל‪ .‬וכן‬
‫מגילה סימן כב( העתיק לשון הרמב"ם‬ ‫פירשו בדעת רש"י‪ ,‬רבנו יהונתן )בגמ' שם(‬
‫כהנוסחה שלפנינו‪ .‬וכן כתב המאירי‬ ‫והרב המגיד )פ"א ממגילה ה"י(‪ .‬וכן כתב‬
‫)שם( וגדולי המחברים כתבו שיעור‬ ‫הר"ח וז"ל‪ :‬נראה אף על פי שאינו‬
‫תחום שבת אף לנראה עימו‪ ,‬ואין‬ ‫סמוך כשיעור מיל אלא יותר מזה‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫הסוגיה מוכחת כן‪ .‬ע"כ‪ .‬וגם בשו"ת‬ ‫וכן כתב רבנו יהונתן )שם( אבל בנראה‬
‫מהר"ם אלשקאר )בסימן קי( כתב שלדעת‬ ‫ואינו סמוך‪ ,‬אין לו שיעור לפי זה‬
‫הרמב"ם מיל קאי על נראה לחוד‪ .‬וכן‬ ‫הפירוש‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן כתב הרשב"א‬
‫כתב בספר אוהל מועד ח"ב )דף נו‪ (.‬כרך‬ ‫)בחידושיו שם( נראה לית ליה שיעורא‪ ,‬אלא‬
‫וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו עד מיל‬ ‫כל שהוא נראה‪ .‬ע"כ‪ .‬ולעיל הבאנו שכן‬
‫נידון ככרך‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן כתב בספר צידה‬ ‫דעת הריטב"א )שם( שבנראה‪ ,‬כל שהוא‬
‫לדרך )דף קלו ע"ג(‪ .‬ומרן הב"י )בסימן תרפח(‬ ‫נראה עמו בענייניהם‪ ,‬לית ליה שיעורא‪.‬‬
‫כתב שכן דעת הר"ן והטור )בסימן תרפח‬ ‫ע"כ‪ .‬וכן דעת הריא"ז בפסקיו )פ"א דמגילה‬
‫וכן בקיצור פסקי הרא"ש( ששיעור מיל‬ ‫סי"ב(‪ ,‬והראב"ן )דף קעה‪ .(.‬וכן מבואר‬
‫מתייחס לדין נראה‪ .‬ע"ש‪ .‬נמצא‬ ‫להדיא במאירי )מגילה ב‪ .(:‬וכן כתב הרב‬
‫ששיעור נראה לא יצא מפלוגתא‬

‫שער ב ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫טז‬

‫)שם אות ז( כתב שהפשט נראה שדעת מרן‬ ‫דרבוואתא‪ .‬ולכן מה שכתב המשנ"ב‬
‫שנראה הוא יותר ממיל‪ .‬אולם מאחר‬ ‫בשער הציון )שם אות ז( שדעת רוב‬
‫שהרמב"ם‪ ,‬והטור והר"ן וצידה לדרך‬ ‫הראשונים שנראה הוא מעל מיל‪ ,‬ואם‬
‫סוברים שנראה הוא עד מיל‪ ,‬הכי‬ ‫היה רואה כן האליה רבה היה סותם כן‬
‫לדינא‪ .‬ע"ש‪ .‬ולפי מה שנתבאר אין זה‬
‫נקטינן‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מוכרח‪ ,‬כיון שרבים מהראשונים אזלי‬

‫ולפענ"ד העיקר כדעת רוב האחרונים‪,‬‬ ‫בשיטת הרמב"ם‪.‬‬

‫שדעת מרן שנראה הוא‬ ‫ומרן בשו"ע )בסימן תרפח ס"ב( כתב‬
‫אפילו יותר ממיל‪ .‬וכמו שמתבאר ממה‬
‫שכתב בב"י בדעת הרמב"ם שהוא סובר‬ ‫בזה"ל‪ :‬וכן הכפרים הנראים‬
‫שמיל חוזר גם על נראה וגם על סמוך‪.‬‬ ‫עמהם‪ ,‬אפילו אינם סמוכים כגון שהם‬
‫וממה שהיפך את לשון הרמב"ם‬ ‫בהר‪ ,‬או שסמוכים להם‪ ,‬אפילו אינם‬
‫בשו"ע‪ ,‬וכתב את המיל על דין סמוך‪,‬‬ ‫נראים עמהם כגון שהם בעמק‪" ,‬ובלבד‬
‫בודאי שכן עיקר בדעת מרן‪ .‬וגם‬ ‫שלא יהיו רחוקים יותר ממיל"‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫החיד"א מודה שכן הפשט בדעת מרן‪.‬‬ ‫והנה מפשט לשונו שכתב ובלבד שלא‬
‫וכן כתב המשנ"ב )שם סק"ו( בדעת‬ ‫יהיו רחוקים מיל לאחר דין סמוך‪,‬‬
‫מרן‪ .‬וכן ראיתי שכתב בשו"ת שמש‬ ‫מתבאר שפסק כדעת רוב הראשונים‬
‫ומגן ח"א )חאו"ח סימן קכג(‪ ,‬ובשו"ת‬ ‫שנראה הוא יותר ממיל‪ .‬וכן מוכח ממה‬
‫אור לציון ח"ד )פנ"ה אות ב(‪ .‬ושוב‬ ‫ששינה מלשונו של הרמב"ם הנ"ל‪,‬‬
‫ראיתי שכן הורה מרן הרב עובדיה יוסף‬ ‫והיפך את לשונו‪ ,‬וכתב שיעור מיל על‬
‫זצוק"ל באדר תשע"ג לישוב הר גילה‬ ‫סמוך ולא על נראה‪ .‬וכן כתבו רוב ככל‬
‫)קובץ משנת יוסף אדר תשע"ו עמוד ז(‬ ‫האחרונים והם‪ :‬המגן אברהם )שם סק"ג(‪,‬‬
‫שימשיכו לקרוא את המגילה בתאריך‬ ‫והאליה רבה )שם אות ד(‪ ,‬והפמ"ג )שם‬
‫ט"ו באדר בגלל שמהבתים הראשונים‬ ‫סק"ג(‪ ,‬והגר"א )שם(‪ ,‬והחיי אדם )כלל קנה‬
‫רואים את העיר העתיקה של ירושלים‪.‬‬ ‫ס"ח(‪ ,‬והמטה יהודה‪ ,‬והשולחן גבוה )שם‬
‫ולמדנו מכאן שני דברים‪ :‬א( דעתו של‬ ‫אות ט( והמאמר מרדכי )שם אות ג(‪ .‬ואומנם‬
‫מרן הרב עובדיה שדין נראה הוא אפילו‬ ‫הפרי חדש )בסימן תרפח( רוח אחרת עימו‪,‬‬
‫מעל מיל‪ .‬ב( אין צריך "נראה" מכל‬ ‫וכתב שאין להביא ראיה מדקדוק לשון‬
‫מרן שהיפך את הגירסה‪ .‬ובברכי יוסף‬
‫הישוב‪ .‬וע"ע להלן באות י‪.‬‬

‫רמות נראית מהעיר העתיקה אם נסלק את הבניינים‬

‫שבתים ואילנות אינם נחשבים הפסק‪,‬‬ ‫ח‪ .‬ועינא דשפיר חזי להגאון הרב‬
‫שאם לא כן ישתנה דין נראה לפי תוספת‬
‫הקומות לבתי הכרך‪ .‬וכן גבעה שעשו‬ ‫טוקצינסקי זצ"ל בספר עיר הקודש‬
‫והמקדש ח"ג )פכ"ז עמוד תיז( שפסק‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬דין נראה יז‬

‫שלא ישתנה מעמדו ההלכתי של איזור‬ ‫בני אדם אינה מפסקת‪ .‬ומה שאמרו‬
‫גוש דן‪ .‬וכן משמע קצת ממה שכתב‬ ‫בזבחים )קיח‪ (:‬רואה שאמרו ]את שילה[‬
‫בשו"ת יביע אומר ח"ז )חאו"ח סימן נח בסוף‬ ‫ולא שמפסיק בינו לבינו‪ ,‬הוא רק‬
‫אות ג( שמסכים לדברי הרב טוקוצינסקי‬ ‫לאכילת קודשים‪ ,‬שהראיה היא מכשרת‬
‫הנ"ל‪ .‬וכן כתב בשו"ת אור לציון ח"ד‬ ‫האכילה‪ ,‬מה שאין כן במגילה‪ ,‬שאין‬
‫)עמוד שכה בהערה( שאין להתחשב בבניינים‬ ‫צריך לראות את הפרוז בשעת קריאת‬
‫וחומת העיר שמסתירים‪ ,‬אם בלא זה‬ ‫המגילה‪ .‬ע"ש‪ .‬והסכים איתו הגאון הרב‬
‫יצחק וייס בשו"ת מנחת יצחק ח"ח‬
‫היה ניתן לראות ו‪.‬‬ ‫)בסימן סב בד"ה וע"ד מש"כ(‪ .‬ולפי עניות דעתי‬
‫הדבר פשוט מסברה‪ ,‬שאפילו אם נבנה‬
‫ולפי המובא במפת ירושלים )הובא בספר‬ ‫בנין עם מאות קומות‪ ,‬ונראה עד תל‬
‫אביב‪ ,‬וכמו שניתן לראות מהמגדל‬
‫יחל ישראל ח"א סימן לז עמוד רפד(‪ ,‬גובה‬ ‫שנמצא בקבר שמואל הנביא‪ ,‬בודאי‬
‫בית המקדש כיום נמצא בגובה של ‪740‬‬
‫מטרים מעל פני הים‪ .‬גובה הגבעות‬

‫ו‪ .‬והנה הגאון הרב טוקוצינסקי זצ"ל )שם( כתב שהר מלאכותי שנבנה על ידי בני אדם אינו‬

‫חוצץ‪ ,‬וכדין בנין שמסתיר‪ .‬ע"ש‪ .‬ולולא דמסתפינא הייתי אומר‪ ,‬שיש לדון גם על הרים טבעיים‬
‫שמסתירים את הראיה מהעיר המוקפת חומה לכפרים הסמוכים‪ ,‬וללא אותם הרים היה ניתן לראות‬
‫את הכפרים או השכונות הסמוכות‪ .‬וחיילי ממה שאמרו בשבת )קיח‪ (:‬אמר רבי יוסי יהא חלקי‬
‫ממכניסי שבת בטבריה וממוציאי שבת בציפורי‪ .‬ופרש"י‪ ,‬מפני שהיא עמוקה ומחשכת מבעוד יום‬
‫"וסבורים" שחשכה‪ ,‬ומוציאי שבת בציפורי שיושבת בראש ההר‪ ,‬ובעוד שהחמה נראית שם אור‬
‫גדול ומאחרין לצאת‪ .‬ע"כ‪ .‬וממה שכתב שסבורים שחשכה מתבאר שהיו מקדימים כניסת שבת‬
‫שלא מן הדין‪ ,‬אלא רק מחמת שסבורים ששקעה השמש‪ .‬וממה שאמר רבי יוסי יהא חלקי עם‬
‫מוציאי שבת בציפורי‪ ,‬מוכח שאין זה מן הדין‪ .‬וכן מצאתי בהדיא בדברי תלמידי רבנו יונה אליבא‬
‫דרש"י )ברכות טל‪ (:‬וז"ל‪ :‬בצפורי מתוך שהיו עומדין בהר לא היו מקבלין את השבת כל כך מבעוד‬
‫יום אבל היו מאחרין מלהניח השבת יותר מאנשי טבריא‪ ,‬שמתוך שהיו בהר לא היה השמש נסתר‬
‫מעיניהם במהרה‪ ,‬ולא היו מניחין השבת כל כך במהרה כמו בטבריא‪" .‬והיו מוסיפין יותר מחול על‬
‫הקדש"‪ .‬ע"כ‪] .‬ודלא כמו שכתב בשו"ת אגרות משה ח"א )ר"ס צז( שהסתפק מה כונת רש"י לגבי‬
‫ציפורי[‪ .‬וכן כתב רב ניסים גאון )שבת קיח‪ :‬בגליון( שטבריה היתה נמוכה‪ ,‬ושקיעתה לשם קודם‬
‫שקיעתה במקומות הגבוהין‪ ,‬ומי שמקבל עליו הכנסת שבת מאותה שעה‪ ,‬הרי עשה סייג לעצמו‬
‫והוא משובח ומעולה מן היושבין במקומות הגבוהין ובהרים‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן כתב בסדר רב עמרם גאון‬
‫השלם ח"ב )סדר שבתות ד‪ ,(.‬ובסידור רש"י )סימן תעד(‪ ,‬ובספר העיתים )סימן קלז(‪ ,‬ובמחזור ויטרי )סימן‬
‫קב(‪ ,‬ובספר המנהיג )ריש הלכות שבת(‪ .‬וכן כתב הטור )סימן רסז(‪ ,‬שמקדימין קבלת שבת‪ .‬ואמר רבי יוסי‬
‫יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריה‪ ,‬שהיתה יושבת בעמק ובעוד היום גדול היה נדמה להם ערב‪.‬‬
‫ולהלן )בסימן רצג( כתב מאחרין תפילת ערבית במוצאי שבת כדי להוסיף מחול על קודש‪ ,‬דאמר רבי‬
‫יוסי יהא חלקי עם מוציאי שבת בציפורי‪ ,‬שהיתה יושבת בהר והיה נראה להם יום גדול עד צאת‬

‫שער ב ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫יח‬

‫בשו"ת יחל ישראל ח"א )בסימן לז(‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫שבין העיר העתיקה לשכונת רמת‬
‫וכן שמעתי מהרב ירחי שליט"א שלפני‬ ‫שלמה אינו עולה על ‪ 760‬מטרים‪ ,‬ואילו‬
‫כשלושים שנה הגיע הרב מרדכי אליהו‬ ‫שכונת רמת שלמה עצמה גובהה כ‪790‬‬
‫זצ"ל לשכונת רמות פולין‪ ,‬ותמה מדוע‬ ‫מטרים‪ ,‬וברמות יש מקומות ]כגון רמות‬
‫אומרים שאין רואים את העיר העתיקה‬ ‫ד'[ שגובהם ‪ 806‬מטרים‪ .‬ע"ש‪ .‬ומעתה‬
‫מרמות‪ ,‬הרי ניתן לראותה ]באותה שנה[‬ ‫אם נסלק את הבניינים בין העיר‬
‫בבירור גם ללא משקפת‪ .‬ולכן פסק שיש‬ ‫העתיקה לרמות‪ ,‬יראו את רמות מהעיר‬
‫לברך בשכונת רמות על המגילה בט"ו‬ ‫העתיקה ז‪ .‬וקצת פלא על הגאון יביע‬
‫אומר שהתעלם מכל זה‪ ,‬וכתב שאין‬
‫באדר‪.‬‬ ‫רואים מהעיר העתיקה את רמות‪ .‬ולפי‬
‫האמור‪ ,‬יש כאן אומדן ברור‪ ,‬שרואים‬
‫וכל שכן לפי מה שנתבאר לעיל )באות ו(‬ ‫את רמות מהעיר העתיקה אם נסלק את‬
‫הבתים בדרך‪ .‬וכן כתב הרב הראשי‬
‫שדין עיבורה של עיר הוא כמו‬ ‫הקודם‪ ,‬הרב ישראל מאיר לאו שליט"א‬
‫העיר עצמה‪ .‬אם כן יוצא איפוא‪ ,‬שכמו‬
‫שאנו מחשבים את המיל מהבית‬

‫הכוכבים‪ .‬וכן כתבו‪ :‬רבי דויד אבודרהם )ריש סדר תפילות שבת(‪ ,‬והמאירי )שבת קיח‪ ,(:‬ובדרשות מהר"י‬
‫אבן שועיב תלמיד הרשב"א )אחרי ד"ה אני(‪ ,‬ורבי יוסף גיקאטליה בספר כללי המצות )מערכת ז עמוד‬
‫פב(‪ ,‬והאגודה )שבת סימן קמג(‪ .‬ובספר מהרי"ל )הלכות תפילה אות ה( מבואר שהמהרי"ל אף כששהה עם‬
‫החזרה עד סמוך לצאת הכוכבים מכל מקום היה מתפלל מנחה‪ .‬והביאו הרמ"א בדרכי משה )סימן‬
‫רלב סק"א(‪ .‬והמגן אברהם )בסימן רלג סק"ז( העתיק את דברי הדרכי משה‪ ,‬וכתב שזה דוקא בעיר שבתיה‬
‫גבוהין‪ ,‬או יושבת בעמק‪ .‬ומרן החיד"א )סימן עו אות ג( כתב שאין צריך לזה ראיה מהגמ'‪ ,‬שהחוש‬
‫יעיד על זה‪ .‬ע"ש‪ .‬וע"ע בשו"ת רבי יוסף אבן מגאש )סימן מה( שכתב שטבריה וציפורי היו קרובות‬
‫זו לזו‪ ,‬ובתוך התחום שיעור מיל‪ ,‬ורק באופן כזה יש להקל‪ .‬ועיין להגר"ד יוסף שליט"א שהאריך‬
‫בכל זה בקונטרס "כי בא השמש"‪ .‬ומסיק‪ ,‬שערים שיש בסמיכות אליהם הרים גבוהים‪ ,‬יש לשער‬
‫שקיעת החמה בניכוי ראשי ההרים‪ .‬ע"ש‪ .‬ונמצינו למדים‪ ,‬שלענין כניסה וצאת השבת‪ ,‬אנו נוקטים‬
‫לדינא כדעת רוב רבותינו הראשונים‪ ,‬שההר אינו מבטל את הראיה‪ .‬והוא הדין לענין תפילה‪.‬‬
‫ולכאורה יש לומר שהוא הדין לענין מגילה‪ .‬ואין לומר‪ ,‬דשאני שבת שהראיה היא מוחלטת‪ ,‬ואינה‬
‫תלויה בראיה בפועל‪ .‬זה אינו‪ ,‬שבודאי שזמני כניסת שבת תלויים בראיה בפועל‪ ,‬דאם לא כן במה‬
‫יוודע שהשבת נכנסה‪ .‬ואדרבה‪ ,‬במגילה נתבאר לעיל שאין אנו מתחשבים בבניינים שמסתירים‪,‬‬
‫והכי נמי יש לומר בהרים שנמצאים בתווך‪ .‬ולפי זה יש לומר שאם יש גבעות שמסתירות מרמות‬

‫את העיר העתיקה‪ ,‬אין לנו להתחשב בהן‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫ז‪ .‬ואל תשיבני‪ ,‬שמאחר ששכונת רמת שלמה נמצאת במרחק ‪ 3,300‬מטרים מהעיר העתיקה‪,‬‬

‫ואילו שכונת רמות נמצאת במרחק ‪ 4,500‬מטרים בקו אוירי‪ ,‬לכן לא רואים היטב את רמות מהעיר‬
‫העתיקה‪ .‬זה אינו‪ ,‬שהרי בבכורות )נד‪ (:‬איתא‪ ,‬שקים להו לרבנן דשיתסר מיל קא שלטא עינא דרועה‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬דין נראה יט‬

‫את כל השירותים מהעירייה הנ"ל‪.‬‬ ‫האחרון של העיר‪ ,‬לפי היסוד שכל זה‬
‫והקשו על זה כמה מפוסקי זמנינו‪ ,‬הרי‬ ‫חלק מהעיר‪ .‬הוא הדין שיש להחשיב‬
‫סברה זו הוזכרה בריטב"א )במגילה ב‪(:‬‬ ‫דין נראה מעיבורה של העיר‪ .‬וכן כתב‬
‫וכן בר"ן )על הרי"ף ב‪ (.‬בשם יש אומרים‪.‬‬ ‫כף החיים )בסימן תרפח סק"י( ואם כן הוא‬
‫אולם סברה זו אינה עומדת בפני עצמה‪,‬‬ ‫הדין בכפרים הרחוקים יותר ממיל‬
‫אלא היא נכונה רק בצירוף דין "נראה"‪.‬‬ ‫ונראים‪ ,‬אף על פי שאין נראים לבתים‬
‫אולם לפי האמור‪ ,‬הדבר ברור מעל לכל‬ ‫שבתוך חומת העיר אלא לבתים שחוץ‬
‫ספק‪ ,‬שמאחר שרמות ד' נמצאת בגובה‬ ‫לחומת העיר‪ ,‬כיון שלענין מדידה דינם‬
‫‪ 806‬מטרים‪ ,‬ואילו העיר העתיקה היא‬ ‫כמו העיר‪ ,‬הוא הדין לענין ראיה וכו'‪.‬‬
‫נמוכה בכמה עשרות מטרים‪ ,‬אין ספק‬ ‫ע"כ‪ .‬וכן נקט בפשיטות הרב שריה‬
‫שניתן לראות את רמות מהעיר העתיקה‪.‬‬ ‫דבליצקי )בספרו ירושלים הרים סביב לה(‬
‫וזאת למודעי‪ ,‬שרואים חלק מהר‬ ‫שלדעת הפוסקים הסוברים שדין מדידת‬
‫הזיתים ]מלון שבע הקשתות[ משכונת‬ ‫מיל הוא מעיבורה של עיר‪ ,‬הוא הדין‬
‫רמות ג' מהגן ברחוב אידלסון‬ ‫לענין נראה‪ .‬וכן ראיתי בספר אגרת‬
‫]בקונטרס "ירושלים העיר שחוברה"‬ ‫פורים )סימן ד(‪ .‬וכן כתבו בשו"ת קנין‬
‫)עמוד קנד( הביא צילום שמוכיח כן‬ ‫תורה בהלכה ח"ד )סימן פז אות ד(‪ ,‬ובשו"ת‬
‫שמש ומגן ח"א )או"ח סימן נב ד"ה ע"ש בכף(‬
‫בודאות[‪.‬‬ ‫שכן סברת כל חכמי הזמן‪ .‬ומעתה‬
‫בשכונת סנהדריה המורחבת יש מקומות‬
‫ומכאן תשובה מוצאת למה שהקשו‬ ‫שרואים שרואים לרמת שלמה כולה‪.‬‬
‫ובקרית בעלז ברחוב מנחם משיב רואים‬
‫מדברי המאמר מרדכי )בסימן‬ ‫את כל רמות‪ .‬ולכן בודאי ששכונת רמות‬
‫תרפח סק"ג( וז"ל‪ :‬ובמעט עיון נראה דלא‬
‫קשיא מידי ]מה החילוק בין נראה‬ ‫נכנסת לדין של "נראה"‪.‬‬
‫לסמוך אם נאמר שנראה זה מיל[‪ .‬דכיון‬
‫שהוא סמוך‪ ,‬על כורחך נחשב מתחומי‬ ‫ואם כנים אנו בזה‪ ,‬יש ליישב את מה‬
‫העיר‪ ,‬מה שאין כן נראה אף על פי‬
‫שאינו סמוך‪ ,‬משכחת לה שפיר כגון על‬ ‫שפסק הגרי"ש אלישיב והגרש"ז‬
‫ידי בורגנין וכיוצא‪ .‬עכ"ל‪ .‬והקשה חכם‬ ‫אוירבך שרמות קוראים בט"ו‪ ,‬על סמך‬
‫אחד שמכאן מוכח שבורגנין אינם‬ ‫ששכונת רמות נחשבת מבחינה‬
‫יוצרים דין "סמוך"‪ .‬ע"ש‪ .‬ויפה דיבר‪,‬‬ ‫מוניציפאלית כשכונה בתוך ירושלים‪,‬‬
‫שהמאמר מרדכי לא אתי עלה מצד‬ ‫וגם משלמת מיסים לעירייה‪ ,‬ומקבלת‬

‫ע"כ‪ .‬והיינו‪ ,‬כחמישה עשר קילומטרים לפי הגר"ח נאה‪ .‬ולפי האמור‪ ,‬אין שום הר שיסתיר את‬
‫שכונת רמות‪ ,‬ולכן היא נראית היטב מהעיר העתיקה‪ .‬וכן הוכיח במישור בשו"ת יחל ישראל ח"א‬

‫)בסימן לז עמוד רפד(‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫שער ב ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫כ‬

‫בט"ו‪ .‬ודו"ק‪ .‬ובלאו הכי‪ ,‬מה שהצריך‬ ‫"סמוך" אלא מצד "נראה"‪ .‬אולם לפי‬
‫המאמר מרדכי‪" ,‬שנראה" יהיה בצירוף‬ ‫מה שנתבאר אתי שפיר‪ ,‬שבאמת ללא‬
‫הבורגנין‪ ,‬הוא יחידי בזה‪ .‬ובראשונים‬ ‫הבתים שמסתירים‪ ,‬היה ניתן לראות את‬
‫שהבאנו לעיל‪ ,‬מתבאר דלא שמיעא ליה‬ ‫שכונת רמות מהעיר עתיקה‪ ,‬ולכן‬
‫בצירוף הבורגנין שפיר דמי לקרוא‬
‫כלומר לא סבירא ליה חילוק זה‪.‬‬

‫האם צריך לראות את כל חלקי השכונה‬

‫ואיכא למותיב מותבינן‪ .‬דבכל דור ודור‬ ‫ט‪ .‬וחזות קשה הוגד לי‪ ,‬כי במאירי‬
‫איכא למימר לאו קטלי קני באגמא אנן‪,‬‬
‫וכדכתבו גדולי האחרונים‪ .‬ע"כ‪ .‬ודון‬ ‫)מגילה ב‪ :‬בד"ה אע"פ( כתב בזה"ל‪:‬‬
‫מינה ואוקי בנידון דידן‪ ,‬דלא נקטינן‬ ‫ונראין הדברים בנראה עמו שהוא‬
‫כוותיה דהמאירי מפני שכל הראשונים‬ ‫מאותו מחוז וטפל לאותו כרך על דרך‬
‫סתמו ולא הזכירו את התנאי שיראה את‬ ‫מה שאמרו בחשבון ובבנותיה בית שאן‬
‫ובנותיה‪" .‬ויש לפרש בששטח כל אותו‬
‫כל העיר‪.‬‬ ‫כפר הנראה עמו נראה להדיא"‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ומבואר שצריך שיראו את כל הכפר דרך‬
‫וכן ראיתי שכתב בשו"ת להורות נתן‬ ‫הכרך‪ .‬ולפי זה נפל פיתא בבירא‪ ,‬שהרי‬
‫אין זה ברור שמהעיר העתיקה ניתן‬
‫חי"א )סימן פ( וז"ל‪ :‬הר"ן והרשב"א‬ ‫לראות את כל רמות‪ .‬אלא שלכאורה‬
‫והריטב"א פירשו לשון נראה עמו‬ ‫משאר הראשונים שלא הזכירו את‬
‫שמתחשב מתחומי העיר‪ ,‬ומשתתפין‬ ‫התנאי הנ"ל‪ ,‬שצריך שיראה את כל‬
‫עמו ומיגני ומכסי בכרך וכו'‪ .‬ולא כתבו‬ ‫הכפר מהכרך‪ ,‬סתמו כפירושו‪ ,‬שאין‬
‫לפרש שיהיה נראה כל הכפר‪ ,‬ומשמע‬ ‫שום חיוב לכך‪ .‬ואם איתא לדברי‬
‫להו דלית להו דבעינן שיהיה נראה כל‬ ‫המאירי היה צריכים הראשונים‬
‫הכפר‪ ,‬ואולי סגי אף במיעוטו או על כל‬ ‫להשמיענו דבר כזה יסודי‪ .‬וכן מצאתי‬
‫פנים בחציו‪ ,‬ומכל שכן דמהני ברובו‪.‬‬ ‫שכתב כיו"ב מרן בשו"ת אבקת רוכל‬
‫ע"כ‪ .‬וכן כתב בפשיטות בשו"ת אור‬ ‫)סימן קנה( וז"ל‪ :‬ועוד דלא אישתמיט שום‬
‫לציון ח"ד )סימן מה בדין נראה( דלא בעינן‬ ‫תנא ושום אמורא‪ ,‬ולא גאון ולא‬
‫לראות את כל העיר‪ ,‬אלא רק את מקצת‬ ‫ראשונים ולא אחרונים לחלק חילוק זה‪.‬‬
‫העיר‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן כתב בספר שואלין‬ ‫לא שבקינן לכולהו ואזלינן בתר‬
‫הריב"ש והריטב"א‪ .‬ואף על גב דאיכא‬
‫ודורשין ח"ב )סימן כד(‪ .‬וכן עיקר‪.‬‬ ‫למימר אינהו דהוו בקיאי בפירוש דברי‬
‫הראשונים טפי מינן‪ .‬הני מילי במילתא‬
‫ואפשר שכונת המאירי לא להצריך‬ ‫בלי טעמא‪ ,‬אבל במילתא דאיכא טעמא‪,‬‬

‫לראות את כל העיר ממש אלא‬
‫כוונתו לומר שאותו השטח מועט‬
‫שנראה‪ ,‬צריך שכל המקצת יהיה נראה‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬דין נראה כא‬

‫כדעת רוב הראשונים ופשט מרן‪,‬‬ ‫עמו להדיא‪ .‬ודו"ק ח‪ .‬וכן כתב כיו"ב‬
‫שראיה מועילה גם ביותר ממיל‪.‬‬ ‫הגר"ח פלאג'י בספר רוח חיים )סימן‬
‫תרפח( שדין נראה עמו שנידון ככרך‪,‬‬
‫ולכאורה לפי מה שפסק מרן זצוק"ל‬ ‫היינו באופן שהראיה היא בעין בלתי‬
‫מזויינת ללא משקפת וכדומה‪ .‬עכת"ד‪.‬‬
‫לתושבי שכונת רמת שלמה‬ ‫ואיך שלא יהיה‪ ,‬כבר הבאנו לעיל )באות‬
‫שצריכים לקרוא את המגילה בט"ו‬ ‫ט( שכבר פסק מרן הרב עובדיה זצוק"ל‬
‫למרות שאין רואים את כל השכונה‬ ‫הלכה למעשה לישוב הר גילה לקרוא‬
‫מהעיר העתיקה‪ ,‬מתבאר שמרן זצ"ל‬
‫סובר שאין לראות את רוב השכונה אלא‬ ‫בט"ו מכח שנראה מקצתו‪.‬‬
‫מספיק ראיה חלקית‪ .‬וכן כתב הרב‬
‫אליהו בר שלום שליט"א )משנת יוסף אדר‬ ‫אולם שוב שמעתי מר' אמיר קריספל‬
‫תשע"ו עמוד נט(‪ :‬רבינו הגר"ע יוסף זלה"ה‬
‫סמך בעיקר על "נראה" שאין צריך רוב‬ ‫שטיפל בענין והלך לראות‬
‫נראה‪ ,‬ושאין צריך נראה מרוב השטח‪,‬‬ ‫בישוב הנ"ל האם רואים את העיר‬
‫ושכיון שמתחתית שכונת רמת שלמה‬ ‫העתיקה‪ .‬והורה לו מרן זצוק"ל שמאחר‬
‫רואים קרוב מאוד את בתי סנהדריה‬ ‫שמהבתים הראשונים שנבנו בישוב‬
‫המורחבת‪ ,‬ולמעשה אין מרחק מיל‬ ‫הנ"ל רואים את העיר העתיקה ונהגו‬
‫ביניהם‪ .‬ע"כ‪ .‬ולפענ"ד אין זה מוכרח‪,‬‬ ‫לקרוא את המגילה בט"ו‪ ,‬לכן גם שאר‬
‫שאפשר שמרן סמך על ראיה חלקית‬ ‫הבתים שהמשיכו לבנות‪ ,‬יש לקרוא‬
‫ברמת שלמה בצירוף העובדה‬ ‫בט"ו משום "שקמא קמא בטיל"‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫שהשכונה נמצאת בפחות ממיל מרצף‬ ‫ויוצא אם כן‪ ,‬שאפשר שמרן זצוק"ל‬
‫הבתים עד העיר העתיקה‪ .‬אבל על‬ ‫מצריך ראיה של רוב חלקי הישוב‬
‫"נראה" חלק מהשכונה לבד אינו סומך‪.‬‬ ‫מהעיר העתיקה‪ ,‬וכמו שכתב המאירי‬
‫ונפקא מינה‪ ,‬לשכונה המרוחקת יותר‬ ‫)מגילה ב‪ .(:‬וכאן שאני שיש לומר שכל‬
‫ממיל אבל אין רואים את רוב השכונה‬ ‫התושבים שבאים אחר כך לישוב‬
‫בטלים למי שהיה קודם‪ .‬ואיך שלא‬
‫מהעיר העתיקה‪.‬‬ ‫יהיה‪ ,‬מכאן מתבאר שמרן זצוק"ל פוסק‬

‫‪‬‬

‫ח‪ .‬ועיין בילקוט יוסף פורים )הנד"מ בסימן תרפח( שכתב להסתפק מה כונת המאירי הנ"ל‪.‬‬



‫שער‪‬ג‬

‫חיבור על ידי‬
‫בורגנין וצירופים‬

‫נוספים‬

‫י‪ .‬הוראת מרן זצוק"ל בענין הבורגנין‬
‫יא‪ .‬האם בורגנין יכולים לחבר את ירושלים‬

‫יב‪ .‬האם יש בזמנינו דין בורגנין‬
‫יג‪ .‬האם בורגנין צריכים להיות ראויים לדירה‬

‫יד‪ .‬בורגנין שאין גרים בהם‬
‫טו‪ .‬משא ומתן בדברי גדולי הדור‬
‫טז‪ .‬הערות שכתב מרן זצוק"ל ביביע אומר החדש‬
‫יז‪ .‬האם כבישים מצטרפים לחיבור העיר העתיקה‬

‫יח‪ .‬צירופים נוספים להנ"ל‬



‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים כה‬

‫‪ ‬שער ג ‪ -‬חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים ‪‬‬

‫הוראת מרן זצוק"ל לחבר את רמות על ידי בורגנין‬

‫לבנות בורגנים שיחברו את רמות‬ ‫י‪ .‬הנה טרם אכתוב את המקורות לדין‬
‫לירושלים‪ .‬וכתב על זה‪ ,‬שלמרות‬
‫ששיבחו על תשובתו החשובה‪ ,‬עם כל‬ ‫בורגנין‪ ,‬אציין את הפעולות שנקט‬
‫זה לא העלים האמת אשר עימו‪ ,‬שיש‬ ‫מרן זצוק"ל בדין זה‪ .‬ובתחילה נעתיק‬
‫להשתדל בכל עוז ותעצומות‪ ,‬גם על‬ ‫את לשון המכתב שכתב מרן זצוק"ל‬
‫איכלוסם של הדירות‪ ,‬ושתהיינה דירות‬ ‫בענין הבורגנין לרה"ג הרב אברהם‬
‫קבועות‪ .‬עכ"ד‪ .‬ותמהני‪ ,‬הרי מרן‬ ‫דניאל רב קהילת "מאורות משה"‬
‫זצוק"ל לא כתב שיש "חיוב" לעשות‬ ‫בשכונת רמות‪ ,‬ומחבר השו"ת ברית‬
‫כן‪ ,‬אלא כתב "יש להשתדל"‪ ,‬ולכן יש‬ ‫אברהם‪] .‬המכתב הובא בשו"ת ברית‬
‫אברהם דניאל ח"ד )סימן לה([‪ .‬וזה לשון‬
‫לסמוך על זה לפחות בתור צירוף‪.‬‬ ‫המכתב‪ :‬לכבוד ידיד נפשי הרה"ג‬
‫אברהם דניאל שליט"א‪ ,‬השלום‬
‫ובזמנו ]למעלה מעשר שנים[ פנה מרן‬ ‫והברכה‪ .‬עיינתי היטב בכל מה שהעלה‬
‫כבוד תורתו‪ ,‬בענין רצף מבנים‬
‫זצ"ל לר' יהושע פולק‪ ,‬שהיה‬ ‫מירושלים לרמות לענין פורים‪ .‬ויפה דן‬
‫סגן ראש עיריית ירושלים‪ ,‬וביקש‬ ‫ויפה הורה בחכמה ובתבונה איישר‬
‫לאפשר מצד העיריה להניח קראוונים‬ ‫חילה לאורייתא‪ .‬ועם כל זאת "יש‬
‫קטנים שיחברו את רמות לשאר‬ ‫להשתדל בכל עוז ותעצומות לאכלס את‬
‫השכונות‪ ,‬אך לא עלה הדבר בידו‪ .‬ואף‬ ‫המבנים ולהפוך אותם לדירות קבועות‪.‬‬
‫על פי שלא היה הדבר מעשי‪ ,‬חזר מרן‬ ‫איישר חיליה לאורייתא לגאון‬
‫והורה לרב אברהם דניאל שליט"א וכן‬ ‫ולתפארת‪ .‬בברכת התורה‪ .‬עובדיה יוסף‪,‬‬
‫לר' אמיר קריספל להכין תוכנית‪ ,‬ואכן‬ ‫ראשון לציון נשיא מועצת חכמי התורה‪.‬‬
‫הכינו תוכנית שאושרה על ידי העיריה‬ ‫עכ"ל‪ .‬ולפענ"ד מה שכתב "יש‬
‫ומהנדס העיר‪ .‬והעיד משמשו בקודש‪,‬‬
‫שמרן סמך את ידו על התוכנית‪ ,‬וחתם‬ ‫להשתדל" אינו לעיכובא‪.‬‬
‫על זה בכתב יד קודשו‪ .‬ותורף התוכנית‬
‫לבנות בורגנים קטנים בצורה עגולה‪,‬‬ ‫וראיתי לגר"ש עמאר בקובץ "דברי‬
‫שיהיו נעולים כל הזמן עם אפשרות‬
‫שלום ואמת" )עמוד נט( שהביא‬
‫פתיחה‪.‬‬ ‫את הפסק הנ"ל של מרן זצוק"ל שיש‬

‫שער ג ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫כו‬

‫כאשר נקבעו מקומות שבהם יוצבו‬ ‫ובתחילת שנת תשס"ח החל סגן ראש‬
‫הקראוונים המיועדים לחבר הלכתית‬
‫את שתי השכונות‪ ,‬ובעצם להפוך את‬ ‫העיר בזמנו‪ ,‬הר' שמחיוף‪,‬‬
‫רמות לחלק בלתי נפרד מירושלים‪ .‬וכן‬ ‫לדאוג לכך שיהיה רצף הראוי על פי‬
‫העיד הרה"ג אברהם יוסף שליט"א רב‬ ‫ההלכה בין רמות לשכונות שבסביבה‪,‬‬
‫העיר חולון‪ .‬אלא שלבסוף נטרפה‬ ‫על ידי הצבת קראוונים או מבנים‬
‫השעה ולא יצא הדבר לפועל‪.‬‬ ‫הראויים למגורים או לאיחסון‪,‬‬
‫והתוכנית אושרה על ידי העיריה בשנת‬ ‫ובמרחקים ובמקומות שיקבעו על ידי‬
‫תשע"ה לאחר פטירתו של מרן‪ ,‬לחבר‬ ‫רבני השכונות ובתיאום והנחיית מרן‬
‫את רמות לשכונת הר חוצבים‪ .‬וכן‬ ‫זיע"א‪ ,‬ליצור רצף בטווחים שלא יעלו‬
‫עשו מעשה על פי צוואתו של מרן‬ ‫על שלושים מטרים‪ ,‬בצורה שבה‬
‫תחובר רמות לשכונות הסמוכות‪ .‬הדרך‬
‫זצוק"ל‪.‬‬ ‫שאורכה שבע מאות מטרים סומנה‪,‬‬

‫האם בורגנין יכולים לחבר את רמות לירושלים‬

‫בגמ' דילן )עירובין כא‪ (.‬כי אתיתו מברניש‬ ‫יא‪ .‬ועתה נבוא לבאר האם ניתן לחבר‬
‫לבית כנישתא דדניאל בשבת‪ ,‬אף על גב‬
‫דהוו מרחקי תלתא פרסי‪ ,‬דסמכיתו‬ ‫שכונות מרוחקות על ידי בורגנין‪.‬‬
‫אבורגנין‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן פסק הרמב"ם )פכ"ח‬ ‫איתא בתוספתא )פ"ד דעירובין ה"ו( אלו‬
‫משבת ה"ב( היה בית זה קרוב למדינה‬ ‫שמתעברין עמה וכו' ובית הכנסת שיש‬
‫בשבעים אמה ובית שני קרוב לבית‬ ‫בה בית דירה לחזן ובית עכו"ם שיש בה‬
‫ראשון בשבעים אמה‪ ,‬ובית שלישי קרוב‬ ‫בית דירה לכומרים‪ ,‬והאורוות‬
‫לשני בשבעים אמה וכן עד מהלך כמה‬ ‫והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה‪,‬‬
‫ימים הרי הכל כמדינה אחת‪ .‬וכשמודדין‬ ‫והבורגנין שבתוכה והבית שבים הרי‬
‫מודדין עד לבית האחרון‪ ,‬והוא שיהיה‬ ‫אלו מתעברין עמה וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬והובאה‬
‫בית דירה זה ארבע אמות על ארבע‬ ‫ברייתא זו בעירובין )נה‪ .(:‬ובירושלמי‬
‫אמות או יותר‪ .‬וכן בית הכנסת כו'‬ ‫)פ"ה דעירובין ה"א( מיבעיא ליה אם נותנין‬
‫והבורגנין כו' כל אלו מצטרפין עמה‪,‬‬ ‫עיבור לעיבור על ידי בורגנין‪ .‬ונחלקו‬
‫אם היו שבעים אמה ושירים וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫בזה‪ ,‬חד אמר שלא תהא תוספת יתירה‬
‫וכן כתבו האחרונים‪ ,‬וכ"פ המשנ"ב‬ ‫על העיקר‪ ,‬וחד אמר בין בעיר גדולה‬

‫)בסימן שצח ס"ק לג(‪.‬‬ ‫בין בעיר קטנה‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫ונחלקו הראשונים מהי הגדרת בורגנין‪.‬‬ ‫והרא"ש )פ"ה דעירובין ה"ג( כתב שהעיקר‬

‫רש"י )סוכה ג‪ :‬בד"ה בורגנין( פירש‬ ‫שנותנים עיבור לעיבור על‬
‫"צריף" שעושין מן ערבה וקנים לשומרי‬ ‫ידי בורגנין‪ ,‬וכרבי שמעון בר יוחאי‬
‫בירושלמי שם‪ .‬והוכיח כן מהא דקאמר‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים כז‬

‫שבורגנין הם "בתים" העשוים "מערבה‬ ‫פירות או לציידי עופות‪ ,‬ותניא בעירובין‬
‫קלופה"‪ ,‬והיינו צריפא דאורביני‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫)נה‪ (:‬בורגנין מתעברין עמה‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ויוצא איפוא‪ ,‬שלכל השיטות הנ"ל‪,‬‬ ‫והר"ש פירש )שם( בורגנין כמין‬
‫בורגנין הם בית זמני שעשוי מחומר קל‬ ‫"שובכין" עשוין בשדות לאצור בהן‪.‬‬
‫ע"כ ט‪ .‬ובפירוש המשנה באהלות )פי"ח‬
‫מאוד‪.‬‬ ‫מ"י( כתב וז"ל‪ :‬בורגנים סוכות עשויין‬
‫בשדה להכניס בהן פירות מפני‬
‫והרמב"ם בפירוש המשניות )מעשרות‬ ‫הגשמים‪ .‬עכ"ל‪ .‬והביאו רבנו עובדיה‬
‫מברטנורא )שם(‪ .‬והרא"ש )מעשרות פ"ג שם(‬
‫פ"ג מ"ז( פירש בורגנין‪ ,‬הם‬ ‫כתב בורגנין‪ ,‬כמין "שובכין" עשויות‬
‫כמו "מגדלין" עשויין לשמירת‬ ‫בשדות לאצור בהם פירות‪ .‬וכך פירש‬
‫הדרכים"‪ .‬ע"כ‪ .‬והמעשה רוקח )פכ"ח‬ ‫נמי הערוך )ערך בדק( כדברי הר"ש‪ .‬ולהלן‬
‫משבת ה"ג( הקשה מדאמרינן )בעירובין‬ ‫)ערך ברגן( פירש הערוך בורגנין "בתים"‬
‫כא‪ (.‬אין בורגנין בחו"ל משום דשכיחי‬ ‫שעושים מחוץ לעיר ושם מוכרין מזונות‬
‫גנבי‪ .‬ולפירוש הרמב"ם‪ ,‬אדרבה הרי הם‬ ‫לעוברין‪ .‬ע"כ‪ .‬ומה שפירש הערוך‬
‫עשויין לשמור הדרכים מפני הגנבים‬ ‫שבורגנים הם בתים‪ ,‬אין כונתו לבתי‬
‫ואנשי רשע‪ .‬ולכן תירץ שיש שני מיני‬ ‫קבע‪ ,‬דאם לא כן דבריו סותרים את מה‬
‫בורגנין‪ :‬א( שעשוי לשמירה‪ .‬ב( מבנה‬ ‫שפירש )בד"ה ערך בדק( שבורגנין הם כעין‬
‫זמני נייד שניתן לגונבו ועלול להסחף‬ ‫שובכין‪ .‬וצריך לומר שכונתו למבנה‬
‫בשיטפונות‪ .‬עכת"ד‪ .‬ולפענ"ד הוא‬ ‫עראי שנועד למכירת מזון‪ .‬וכן מצאתי‬
‫דוחק‪ ,‬דאם כן למה סתמה הגמ' )שם(‬ ‫לרבנו יהודה עניו )הריבב"ן( שפירש‪,‬‬
‫"שאין" בורגנין בחוץ לארץ‪ .‬הרי יש‬
‫סוג בורגנין שעשוי לשמירה ובו אין‬

‫ט‪ .‬ובחזון איש )מעשרות ס"ה סק"ט( הקשה על פירוש הר"ש הנ"ל כיון שאינו משמש כלל לדיורין‬

‫אמאי מתעברין עם העיר‪ .‬ע"ש‪ .‬מיהו בפירוש הר"ח )עירובין דף כא‪ (.‬גם כן פירש כן דבורגנין הוא‬
‫כמין שובכין לאצור בהם תבואה‪ .‬ובעיקר מה שהקשה החזון איש‪ ,‬אינו מחוור‪ ,‬הרי בגמ' בסוכה‬
‫)ג‪ (.‬איתא שבורגנין שונים מבית רגיל שצריך ד' על ד' אמות מכיון שבלא זה אינו ראוי לדירה מה‬
‫שאין כן בורגנין שאינם צריכים להיות ראויים לדירה‪ .‬וכן כתב המאירי )שם( ואם אין בו ד' אמות‬
‫על ד' אמות אינו כלום ואינו חשוב כבורגנין‪ ,‬שהבורגנין חזו למלתיהו‪ ,‬רצונו לומר לשומרי פירות‬
‫ולציידי עופות וכדומה לזה אבל בית לדירה הוא עשוי‪ ,‬ואין זה ראוי לדירה‪ .‬וכן כתבו גם הרשב"א‬
‫והריטב"א )שם( שאין צריך להיות בבורגנין ד' על ד' אמות כיון שאינם עשויים לדירה‪ .‬ושוב ראיתי‬
‫שכן כתב בפשיטות בשו"ת יביע אומר ח"ד )חיו"ד סימן כג אות ד(‪ .‬והוסיף‪ ,‬שכן דעת הרא"ה )סוכה שם(‬
‫וכן פסק הדגול מרבבה )סימן שצח ס"ו( שבורגנין אינם צריכים להיות ד' אמות על ד' אמות‪ .‬והביאו‬

‫להלכה המשנ"ב )ס"ק לג(‪ .‬הרי שאין צורך שהבורגנין יהיו ראויים לדירה‪ .‬וע"ע להלן‪.‬‬

‫שער ג ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫כח‬

‫דרכים‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן כתב הריטב"א )שם בד"ה‬ ‫לחוש לגניבות י‪ .‬ואפשר שכונת‬
‫והא דאמרינן(‪ .‬וכן כתב המאירי )בעירובין כ‪(.‬‬ ‫הרמב"ם לביתן נייד של שומר שניתן‬
‫וז"ל‪ :‬הבורגנין והם כעין סכות שדרים‬ ‫להעבירו ממקום למקום‪ ,‬על דרך‬
‫בהם בני אדם למכור בהם מזון לעוברי‬ ‫שאמרו בשבת )קכב‪ (:‬שידה תיבה‬
‫דרכים או לשמור מהם שדותיהם או‬ ‫"ומגדל"‪ .‬וכן שנינו בב"ק )צח‪ (:‬נתן‬
‫שעושין אותם שומרי העיר כל שהם‬ ‫לאומן לעשות לו שידה תיבה "ומגדל"‪.‬‬
‫בתוך שבעים אמה ושירים לעיר‬ ‫ע"כ‪ .‬הרי שמגדל זו תיבה קטנה עם‬
‫מתעברין עם העיר ומודדין מהם אלפים‬ ‫דלת‪ ,‬וכמו שאמרו בכלים )פי"ג משנה ו'(‪.‬‬
‫אמה מחוץ לעיר‪ .‬ע"כ‪ .‬ולפע"ד יש‬ ‫וכן מתבאר ממה שכתב הרמב"ם )אהלות‬
‫להביא לכך ראיה ממה שאמרו בסוכה‬ ‫פי"ח מ"ט( וז"ל‪ :‬ובורגנין "שובכין"‬
‫)ח‪ (:‬סוכת רקב"ש סוכת רועים‪ ,‬סוכת‬ ‫עשוים להצניע בהן הפירות וכיוצא‬
‫קייצים‪" ,‬סוכת בורגנין"‪ ,‬סוכת שומרי‬ ‫בהן‪ .‬עכ"ל‪ .‬ומבואר שבורגנין פירושו‬
‫פירות‪ ,‬סוכה מכל מקום כשרה‪ .‬ופרש"י‪,‬‬ ‫תיבה ניידת שעשויה מעץ ואינה עשויה‬
‫בורגנין שומרי פירות‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי‬ ‫לקבע‪ .‬ודו"ק‪ .‬ובלאו הכי‪ ,‬הערוך והר"ש‬
‫שהשומרים היו שומרים בתוך סוכה‪.‬‬ ‫)במשנה שם( פירשו שהכונה לשובכים יא‪.‬‬
‫וכן מוכח מהא דעירובין )כא‪ (.‬שאין‬
‫בורגנין בבבל מפני השיטפונות‪ .‬וכן‬ ‫)בעירובין כא‪ .‬בד"ה אין בורגנין( כתבורש"י‬
‫כתב והט"ז )בסימן שז סק"ז( שבורגנין היינו‬
‫סכות שומרים שכל אחד מובלעת בתוך‬ ‫שבורגנין הם "סוכות" שעושין‬
‫ע' אמה וד' טפחים של חבירתה‪ ,‬שעל‬ ‫שומרי העיר "ואינו דבר קבוע"‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ידי זה יכול לילך כמה פרסאות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫וכן כתב ריבב"ן )שם(‪ ,‬ובפסקי הרי"ד‬
‫וכ"פ המשנ"ב )שם ס"ק לא ובסימן שצח ס"ק‬ ‫)שם(‪ .‬וכן כתב הרשב"א )בסוכות ג‪ :‬בד"ה והא(‬
‫שבורגנין הם סוכות שעושין אותם‬
‫לג(‪.‬‬ ‫בדרכים לספק בהם מים ומזון לעוברי‬

‫י‪ .‬ושוב ראיתי בספר הנר )הובא בקובץ שיטות קמאי עירובין כא‪ (.‬בשם רב האיי גאון שבורגנין הם‬

‫מגדלים שעושים חוץ לישוב לשמור הפירות והתבואות ולהשגיח עליהם‪ .‬ומה שסומכים עליהם‬
‫הוא כשנתונים בכפרים או בישובים לשמירה והגנה וכו'‪ .‬בשאר ארצות לא דשכיחי גנבי‪ .‬פירוש‬
‫מחמת "הגנבים המרובים" אין סומכים על הבורגנין‪ .‬ע"כ‪ .‬נמצא שבאמת בורגנין הם מגדלי שמירה‬

‫אלא שאינם מועילים בכל המקומות‪ .‬ונראה שגם לפי פירוש זה‪ ,‬המגדל הוא מבנה עראי‪.‬‬

‫יא‪ .‬וכל זה כתבתי שלא כמו מי שפירש חכם אחד שמגדלים היינו מגדלי שמירה‪ ,‬והיינו בתים‬

‫ממש‪ .‬ולפי דבריו אמאי אין בורגנין בבבל הלא מעולם לא שמענו שיגנבו בית ממש או שבית יסחף‬
‫במים או שיהיה ניזוק מהקרקע‪ .‬ודו"ק‪ .‬וכנראה שחשב שמגדל פירושו "מגדל פיקוח" או "מגדל‬

‫עזריאלי"‪ .‬וזה אינו‪ ,‬שבלשון חז"ל מגדל הוא תיבה‪.‬‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים כט‬

‫האם יש בזמנינו דין בורגנין‬

‫הגנבים ומפני הגשמים ששוטפים‬ ‫יב‪ .‬ויש לדון האם יש דין בורגנין‬
‫אותם" עכ"ל‪ .‬הרב המגיד תמה עליו‪,‬‬
‫ממה שאמרו בגמ' )כא‪ (.‬אין בורגנין‬ ‫בזמנינו‪ .‬ובעירובין )כא‪ (.‬אמר רב‬
‫בבבל דמשמע דוקא בבל‪ .‬ועוד‬ ‫ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין ופסי‬
‫שבפירוש שנינו בברייתא )נה‪(.‬‬ ‫ביראות‪ ,‬לא בבבל ולא בחוץ לארץ‪.‬‬
‫"והבורגנין"‪ .‬אלא ודאי לא אמרו אלא‬ ‫בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי‪ ,‬בחוץ‬
‫בבבל דוקא‪ ,‬ולזה לא כתב רבינו דבר‬ ‫לארץ נמי לא דשכיחי גנבי‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי‬
‫זה‪ .‬ע"כ‪ .‬ומרן הב"י )בסימן שצח( כתב‬ ‫שאם יש לחוש שהנהר יסחוף את‬
‫שאין ספק שנעלם מעיני הרב המגיד‬ ‫הבורגנין או שיבואו גנבים ויקחו אותם‪,‬‬
‫הגמ' בעירובין הנ"ל‪ ,‬שאין דין בורגנין‬ ‫אין הבורגנין מועילים‪ .‬וכן כתבו הרי"ף‬
‫בחו"ל בגלל החשש לגנבים‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי‬ ‫)בעירובין ו‪ (:‬והרא"ש )פ"ב מעירובין ס"א( ועוד‬
‫שדעת מרן‪ ,‬שגם הרשב"א מודה ששייך‬ ‫ראשונים‪ .‬ונראה מלשון הגמ'‬
‫גם בזמנינו דין בורגנין‪ .‬וכל כונתו‬ ‫והראשונים‪ ,‬שכל מה שאמרו אין‬
‫לפסול אם אינם נשמרים היטב‪ .‬ונראה‬ ‫בורגנין בבבל היינו דווקא בבבל‪ ,‬או‬
‫שכן כונת הראבי"ה ח"א )הל' עירובין סימן‬ ‫במקום דשכיחי גנבי‪ ,‬אבל בארץ ישראל‬
‫תג( והאור זרוע ח"ב )הלכות עירובין סימן קסב(‬ ‫שפיר מהני‪ ,‬וכך מצינו בירושלמי‬
‫בשם רבינו שבט זצ"ל שכתבו שאין‬ ‫עירובין )פ"ה ה"א( אמר רבי שמעון בן‬
‫לסמוך על בורגנין‪ .‬ע"ש‪ .‬ולפי האמור‪,‬‬ ‫יוחאי יכול אני לעשות שיהו מהלכין‬
‫אין כונתם לבטל תורת בורגנין אלא‬ ‫מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי‬
‫באופן שאינם נשמרים‪ ,‬אבל אם הם‬ ‫מערות ועל ידי בורגנין‪ .‬ע"ש‪ .‬ועוד‬
‫אמרו )שם( אמר רבי פנחס מעשה‬
‫נשמרים‪ ,‬לית לן בה‪.‬‬ ‫בתלמיד וותיק למד עיבורו בשלוש‬
‫שנים ומחצה לפני רבו ובא ועיבר את‬
‫וכן יש להביא ראיה מדאיתא בשבת‬ ‫הגליל‪ ,‬ולא הספיק לעבר את הדרום עד‬
‫שנטרפה השעה‪ .‬וכ"פ החזון איש‬
‫)קנ‪ (:‬מותר לאדם לומר לחבירו‬
‫לכרך פלוני אני הולך למחר‪ ,‬שאם יש‬ ‫)בליקוטים עירובין סימן קי אות כב(‪.‬‬
‫בורגנין הולך‪ .‬וכך פסקו הרמב"ם )פכ"ד‬
‫מהל' שבת ה"ג( והשו"ע )בסימן שז ס"ח(‪ .‬ואם‬ ‫והרשב"א בספר עבודת הקודש )שער ה‬
‫תמצי לומר דליכא בזה הזמן בורגנין‬
‫כלל‪ ,‬אם כן יהיה אסור לומר לחבירו‬ ‫סימן ו( כתב לא היה עשוי‬
‫לכרך פלוני אני הולך‪ ,‬כיון שאין שום‬ ‫לדירה או שהיה עשוי לדירת עראי אין‬
‫דרך היתר‪ .‬על כרחך דלא סברו שאין זה‬ ‫עושין אותו עיבור לעיר‪ .‬לפיכך‬
‫במציאות ואם יקבעו את הבורגנין‬ ‫הבורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות‬
‫בצורה חזקה בקרקע נפקי מתורת‬ ‫ופרדסין ושומרי העיר חוץ לעיר אינם‬
‫נמדדין עם העיר מפני שהם עראי "מפני‬

‫שער ג ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫ל‬

‫אברהם )בסימן שצח סק"ח( הבורגנין‬ ‫בורגנין או שיסגרו על ידי מנעול‪ ,‬הוי‬
‫שעושין שומרי גנות ושומרי העיר‪ ,‬אין‬ ‫כבתים‪ .‬וכן כתב בשו"ת פנים מאירות‬
‫נמדדין עמה מפני שהם עראי‪ .‬ודוקא‬ ‫ח"א )בסימן לב( שאם אין דין בורגנין‬
‫במקום דשכיח גנבי או גשמים‬ ‫בזמנינו אסור לומר לחבירו לכרך פלוני‬
‫ששוטפין אותו‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן כתב האליה‬ ‫אני הולך‪ .‬ע"ש‪ .‬ומאחר דקי"ל שמותר‬
‫רבה )שם אות ז(‪ ,‬והתוספת שבת )שם אות י(‪,‬‬ ‫לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך‪,‬‬
‫והגר"ז )שם אות ט(‪ .‬והמשנ"ב )שם ס"ק לג(‪,‬‬ ‫וכמו שכתב השו"ע הנ"ל‪ ,‬על כורחך‬
‫שגם בזמנינו שייך דין זה‪ .‬וכן כתב המגן‬
‫וכף החיים )שם אות כד(‪.‬‬

‫האם בורגנין צריכים להיות ראויים לדירה‬

‫ארבע אמות על ארבע אמות‪ ,‬אין עושין‬ ‫יג‪ .‬ולפי האמור‪ ,‬הדבר ברור שבורגנין‬
‫אותו עיבור בין שתי עיירות‪ .‬ומפרש‬
‫בגמ' )ע"ב( דאפילו כבורגנין לא משוינן‬ ‫אינם מבנה של קבע‪ ,‬דאם לא כן‪,‬‬
‫ליה‪ .‬מאי טעמא‪" ,‬בורגנין חזו‬ ‫כיצד יתכן שמבנה כזה אינו עמיד בפני‬
‫למילתייהו" והאי לא חזי למילתיה‪.‬‬ ‫גנבים ושיטפונות עד שהגמ' אומרת‬
‫ופרש"י‪ ,‬למלתייהו‪ ,‬ללינת לילה לאדם‬ ‫שאין בורגנין בחו"ל מהטעמים הנ"ל‪.‬‬
‫אחד‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי שבניית הבורגנין היא‬ ‫אלא על כורחינו לומר שמדובר במבנה‬
‫בדרך עראי לצורך לינת לילה לאדם‬ ‫עראי‪ .‬וכן כתב רבנו יהונתן )עירובין ו‪ .‬מדפי‬
‫אחד‪ .‬ודוקא העובדה שעיקר עשייתם‬ ‫הרי"ף( גבי מה שאמרו )בעירובין כא‪ (.‬שאין‬
‫באופן עראי מקנה לבורגנין יתרון‪ ,‬שאין‬ ‫בורגנין בחו"ל‪ ,‬כתב על זה רבנו יהונתן‪,‬‬
‫צריך לבנות בורגנין ד' על ד' אמות‪.‬‬ ‫דגנבי להו בלילה כל מה שבתוך‬
‫ובלאו הכי בבורגנין הנ"ל יש מעל ד' על‬ ‫הבורגנין‪" ,‬נמצא שאינם עשויין לדירת‬
‫קבע"‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן כתב רש"י )בעירובין כא‪,(.‬‬
‫ד' אמות‪.‬‬ ‫שבורגנין הם סוכות שומרים‪" ,‬ואינו‬
‫דבר קבוע"‪ .‬וכן כתבו הריבב"ן‪ ,‬והרי"ד‪,‬‬
‫וכן כתב המאירי )בסוכה ג‪ (.‬שהבית אם‬ ‫והר"ש‪ ,‬והמאירי‪ ,‬והריטב"א והערוך‬
‫)ערך בורגנין(‪ .‬וכן פסקו הט"ז והמשנ"ב‬
‫אין בו ד' אמות על ד' אמות אינו‬
‫כלום‪ ,‬ואינו חשוב כבורגנין‪ .‬שהבורגנין‬ ‫)בסימן שצח(‪.‬‬
‫חזו למלתיהו‪ ,‬רוצה לומר לשומרי‬
‫פירות ולציידי עופות וכדומה לזה אבל‬ ‫ואיתא בערובין )נה‪ (:‬האורוות‬
‫בית לדירה הוא עשוי ואין זה ראוי‬
‫לדירה‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי להדיא שאין צריך‬ ‫והאוצרות שבשדות ויש בהן‬
‫שהבורגנין יהיה ראוי לדירה אלא עיקרו‬ ‫בית דירה‪ ,‬והבורגנין שבתוכה‪ ,‬והבית‬
‫לשומרים וציידים ולכן גם בפחות מד'‬ ‫שבים הרי אלו מתעברין עמה‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫ובגמ' בסוכה )ג‪ (.‬אמרינן שבית שאין בו‬

‫ותשובתו הרמתה ‪ ‬חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים לא‬

‫לזמן בלתי מוגבל מיו"ר הקק"ל‪ ,‬וכן‬ ‫אמות על ד' אמות סגי‪ .‬וכן כתבו גם‬
‫היה בין שנת תשע"ה ותשע"ו[‪ .‬ועוד‬ ‫הרשב"א והריטב"א )שם( שאין צריך‬
‫תמה מה גרע מבית הכנסת שאין בו בית‬ ‫להיות בבורגנין ד' על ד' אמות כיון‬
‫דירה שאינו יכול להרחיב את התחום‪.‬‬ ‫שאינם עשויים לדירה‪ .‬ושוב ראיתי שכן‬
‫ואם כן גם קופסת עץ שעשויה לאחיזת‬ ‫כתב בפשיטות בשו"ת יביע אומר ח"ד‬
‫עיניים שאין בה בית דירה לא תועיל‪.‬‬ ‫)חיו"ד סימן כג אות ד(‪ .‬והוסיף‪ ,‬שכן דעת‬
‫הרא"ה )סוכה שם( וכן פסק הדגול מרבבה‬
‫עכת"ד‪.‬‬ ‫)סימן שצח ס"ו( שבורגנין אינם צריכים‬
‫להיות ד' אמות על ד' אמות‪ .‬וכ"פ‬
‫ולאחר המחילה דבריו תמוהים‪ ,‬שלפי‬ ‫המשנ"ב )ס"ק לג(‪ .‬הרי שאין צורך‬

‫מה שנתפרש בגמ' והראשונים‬ ‫שהבורגנין יהיו ראויים לדירה יב‪.‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬אין הבורגנין צריכים להיות‬
‫ראויים לדירה‪ ,‬ולכן אין צריך שיהיה‬ ‫וראיתי לגר"ש עמאר בקונטרס דברי‬
‫בהם ד' אמות על ד' אמות‪ .‬ומה שניסה‬
‫ללמוד קל וחומר מבית הכנסת‪ ,‬לא דק‪.‬‬ ‫שלום ואמת )עמוד לג( שכתב‬
‫שדוקא בבית הכנסת צריך שיהיה בית‬ ‫"שהקופסאות" הנ"ל אינם כלום שאינם‬
‫דירה ולא בבורגנין‪ .‬וכן מדוייק במה‬ ‫עשויים לכלום‪ ,‬רק לתוהו ומראה בוהו‪,‬‬
‫שאמרו בתוספתא )פ"ד מעירובין ה"ז( אלו‬ ‫ולבעלי כנף שאולי שם יקננו ושרצים‬
‫שמתעברין עמה נפש שהיא ארבע על‬ ‫יקוננו‪ ,‬ובודאי שגם הבית יצחק יודה‬
‫ארבע וכו'‪ ,‬הגשר והקבר "שיש בהן בית‬ ‫באלו‪ ,‬שאין בהם להרחיב את תחום‬
‫דירה"‪ ,‬בית עבודה זרה "שיש בו בית‬ ‫העיר וכו'‪ ,‬והם דברו רק בבורגנין‬
‫דירה לכומרין" האוריות והאוצרות‬ ‫שעשויים לשימוש בני אדם אלא שאינם‬
‫שבשדה "שיש בהן בית דירה"‪ ,‬בור‬ ‫נמצאים שם‪ ,‬מה שאין כן בנידון דידן‪.‬‬
‫שיח ומערה וגדיר ובורגנין שבתוכה‬ ‫ע"ש‪ .‬ולהלן )בעמוד לד( הקשה שלאחר‬
‫ובית שבים הרי אלו מתעברין עמה‪.‬‬ ‫הפורים לא יהיו עוד הבורגנין שם ]ועיין‬
‫ע"כ‪ .‬הרי שלא הזכירו בית דירה אלא‬ ‫לקמן שאין זה נכון‪ ,‬מאחר שיש אישור‬

‫יב‪ .‬והן אמת שרבנו יונתן )בעירובין כה‪ :‬מדפי הרי"ף( כתב בזה"ל‪ :‬בית שאין בו ד' אמות על ד'‬

‫אמות לא חזי לדירה כלל וכמי שאינו חשוב הוא‪" .‬ויותר חשובין הבורגנין לפי שהן רחבין וראויים‬
‫לעמוד בהן" אבל בית צר כזה אינו ראוי לכלום‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי שנוקט כמו הפירוש הראשון שהביאו‬
‫הרשב"א והריטב"א‪ ,‬שגם בורגנין צריכים להיות יותר מד' אמות‪ .‬ומה שאמרו שבורגנין "חזי‬
‫למילתיה"‪ ,‬הכונה שאינם עשויים מחומר חזק‪ .‬וכן כתב הגאון בעל מנחת פיתים שיש לחוש לסברת‬
‫רבנו יהונתן הנ"ל‪ .‬וכ"פ ערוך השולחן )בסימן שצח סט"ז(‪ .‬אולם נראה שמאחר שהרשב"א והריטב"א‬
‫דחו שיטה זו מהלכה‪ .‬וכן כתבו הרא"ה והמאירי‪ ,‬לכן אין לחוש לשיטת רבנו יונתן‪ ,‬שהיא סברה‬
‫יחידאה‪ .‬וכן כתב מדנפשיה הרב הדגול מרבבה‪ ,‬והמשנ"ב )שם ס"ק לג(‪ .‬וכן פסק בפשיטות בשו"ת‬

‫יביע אומר ח"ד )חיו"ד סימן כג אות ד(‪ .‬והכי נקטינן‪.‬‬

‫שער ג ‪ ‬ותשובתו הרמתה‬ ‫לב‬

‫בין "בית דירה" לבין בורגנין שאין צורך‬ ‫באורוות מחסנים‪ ,‬גשר וקבר ובית‬
‫שיהיה בהם בית דירה‪ .‬והביאו בשו"ת‬ ‫עבודה זרה‪ .‬ואילו בבורגנין לא הזכירו‬
‫ראשון לציון ח"א )בסימן ס עמוד רמא(‪.‬‬ ‫בית דירה ולא שיהיה שם ד' על ד'‬
‫אמות‪ .‬וכן פסק הרמב"ם )פכ"ח משבת ה"ב(‬
‫ע"ש‪.‬‬ ‫וז"ל‪ :‬כן בית הכנסת שיש בו "בית דירה‬
‫לחזנין" ובית עבודה זרה "שיש בו בית‬
‫ואפילו לשיטת הרב עמאר שמצריך‬ ‫דירה לכומרין"‪ ,‬והאוצרות "שיש בהן‬
‫בית דירה"‪ ,‬והגשר והקבר שיש בהן‬
‫בית דירה‪ ,‬הרי הבורגנין‬ ‫"בית דירה" וכו'‪ .‬והבורגנין והבית‬
‫שהניחו במתחם שבין רמות להר‬ ‫הבנוי בים ושתי מחיצות שיש עליהם‬
‫חוצבים‪ ,‬אינן קופסאות אלא הם בתים‬ ‫תקרה‪ ,‬ומערה שיש בנין על פיה "ויש‬
‫מעץ הנקראים "צימרים"‪ .‬והגשם אינו‬ ‫בה בית דירה"‪ ,‬כל אלו מצטרפין עמה‬
‫יכול להכנס לשם מכיון שהגג מצופה‬ ‫אם היו בתוך שבעים אמה ושירים‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫בנילון‪ ,‬וגם הם עומדים בפני שיטפונות‪,‬‬ ‫ומבואר שדוקא בבית הכנסת‪ ,‬ומערה‬
‫והם משתמרים מפני גנבים כיון שיש‬ ‫וכיו"ב הצריך הרמב"ם בית דירה‪ ,‬ולא‬
‫להם נעילה חזקה‪ ,‬וגובהם הוא מטר‬
‫ושמונים‪ ,‬האורך והרוחב שלהם זה שני‬ ‫בבורגנין‪.‬‬
‫מטרים וקצת‪ ,‬שהוא מעל ד' על ד'‬
‫אמות‪ .‬והעיריה אישרה להניח אותם‪,‬‬ ‫וכן ראיתי הלום בשו"ת חתם סופר‬
‫ויש אישור מראש הקק"ל לזמן שאינו‬
‫מוגבל‪ .‬ובתוך הבורגנים הנ"ל הניחו‬ ‫)חאו"ח סימן צה( לענין אורוות סוסים‪,‬‬
‫בקבוקי מים‪ ,‬תאורה חשמלית נטענת‪,‬‬ ‫שהשו"ע השמיט דין זה משום דס"ל‬
‫מזרונים‪ ,‬וכסאות‪ .‬והלכך לפי דעת כל‬ ‫דלא בעינן בהו בית דירה‪ ,‬דלא גרע‬
‫הראשונים הנ"ל‪ ,‬הם נחשבים כבורגנין‪,‬‬ ‫מבורגנין שמתעברים עם העיר ואין‬
‫בהם בית דירה‪ .‬ע"ש‪ .‬הרי שיש לחלק‬
‫ואין בהם שום נפתל ועיקש יג‪.‬‬

‫יג‪ .‬ועיין מה שכתב החזון איש )נגעים סימן ט בד"ה למדנו( ולענין עיבור לעיר‪ ,‬משמע דסגי בנבנה‬

‫לדירה או שנייחד פעם אחת לדירה‪ ,‬אע"ג דהשתא אינו מיועד לדירה‪ .‬ובמזוזה כתב הגאון רע"א‬
‫)בסימן ט( דבעינן שידור בו עכשיו‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי שאפילו לשיטת החזון איש דסבירא ליה שלענין עיבור‬
‫לא מהני דירת בהמה או בית אוצר ]וכמו שכתב שם בהמשך[‪ ,‬מכל מקום אם גרו בדירה הנ"ל‪,‬‬
‫שוב אין צריך שיגורו בו לעולם‪ .‬ולפי זה בנידון דידן‪ ,‬שכבר גרו שם בחורי ישיבה לפני פורים‬
‫בשנים תשע"ה ותשע"ו‪ ,‬שוב אין צורך שימשיכו לגור שם‪ .‬וכן הוכיח מרן הראש"ל הגאון הרב‬
‫יצחק יוסף שליט"א בשו"ת ראשון לציון ח"א )בסימן ס עמוד רמ(‪ .‬ולפענ"ד אינו מוכרח‪ ,‬מכיון ששם‬
‫מדובר שבאמת בנו את המבנה לשם דירה‪ ,‬וגם גרו בה במשך זמן רב‪ ,‬ושוב המקום נחרב‪ .‬ובאופן‬
‫כזה המקום מצטרף לעיבור העיר‪ ,‬וכמו שכתב השו"ע )בסימן שצח ס"ו(‪ .‬אולם שאני הכא‪ ,‬שמעיקרא‬
‫הקארוונים הנ"ל לא נועדו לבנין מגורים‪ ,‬אלא מועילים רק מדין "בורגנין" ולא מדין בית דירה‪.‬‬

‫ודו"ק‪.‬‬