ותשובתו הרמתה חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים לג
בורגנין שאין גרים בהם ועשויים רק להגדיל את התחום
שתי עיירות דהוא הדין עיר ובית "דעל יד .וחזי הוית ,לגאון בעל הנודע
ידי בורגנין הולכין" .ע"כ .וכן הוא
בתוס' רא"ש )עירובין נז .בד"ה לא אמרו(. ביהודה בספר דגול מרבבה )בסימן
ע"ש .ומבואר להדיא שהיו עושים את שצח ס"ה( שכתב שזה פשוט דלא מחשב
הבורגנין לצורך העיבור בלבד .וכן בורגנין אלא אם עשו באמת לצורך
הוכיח במישור בשו"ת בית יצחק או"ח שומר השדה או פירות ,דאם לא כן
האי בית שאין בו ד' אמות על ד'
)סימן מט אות ג( ע"ש יד. אמות ,אף דלא חזי למילתיה ,מכל
מקום נהוי כבורגנין .אלא ודאי כיון
ועיין שם שהוכיח כן מסברה שבורגנין שאינו עשוי לשמור בו לאו כלום הוא.
ואם כן מי שרוצה לעשות צריפין בכל
שנועדו רק לשמירת שדות או שבעים אמה כדי להרחיב את התחום,
לאחסנה שפיר יש להם שם של "בית" ואותם צריפין עשויים רק בשביל כן,
גם אם אין שם שומרים כיון שהם ולא לשמור מהם שדות או פירות ,לאו
ראויים לשמירה ואחסנה .משא"כ בית כלום הוא ,וזה פשוט מאוד בעיני.
שהוא פחות מד' אמות הוא עשוי ע"כ .והובא בשערי תשובה )בסימן שצח
לסתירה .ע"ש .ולדינא נקטינן כהרב בית
יצחק מכיון שכן מפורש בתוס' והרא"ש אות ה(.
הנ"ל .ועיין ברב המגיה לספר דעת
תורה שכתב שגם הדגול מרבבה מודה אולם זה לשון התוס' )בעירובין נז :בד"ה רב
בבורגנין שהם יותר מד' אמות על ד'
אמות ,שאפילו אם עשאם לצורך עיבור הונא( ,נקט שתי עיירות משום
העיר דשפיר דמי .וכן האריך להוכיח "דאז רגילות לעשות בורגנין ללכת מזו
הגאון הרב מאיר אריק בספר מנחת לזו" כשרחוקין יותר מד' אלפים שאין
פיתים )בסימן שצח ס"ו( .וכן פסק הרה"ג יכולין לבא על ידי עירוב .ע"כ .ולהלן
מתתיהו דיטש שליט"א בשו"ת נתיבות )שם בד"ה הא( כתבו התוס' וז"ל :ובא
אדם )בסימן כה( .אמור מעתה ,שבנידון להשמיענו דעושים בורגנין הרבה זה
שלפנינו שהניחו בורגנין מעל ד' אמות אחר זה כל אחד תוך ע' אמה ושיריים
על ד' אמות ,אין לחוש אם הניחו אותם של חבירו "ליחשב הכל אחד" .ע"כ .וכן
כתב הרא"ש )פ"ה דעירובין ס"ג( וז"ל :נקט
יד .ולפע"ד כן מוכח בירושלמי )ריש פ"ה דעירובין( אמר רשב"י יכול אני לעשות שיהיו מהלכין
מצור לצידן מטבריה לציפורי על ידי מערות ועל ידי בורגנין .ע"ש .ודוחק לומר שרשב"י התכוין
לאייש את הבורגנים הנ"ל באלפי שומרים במרחק של עשרות קלומטרים .ושו"ר שכן כתב בשו"ת
נתיבות אדם )בסימן כה(.
שער ג ותשובתו הרמתה לד
ושוב העיר לי חכם אחד שגם אם נאמר כדי להגדיל את התחום למרות שאין
שומרים ואין על מה לשמור! ]כלשון
שאין צריך שהבורגנין יהיו בית הגר"ש עמאר בקונטרס דברי שלום
דירה ,והיינו ד' אמות על ד' אמות ,מכל
מקום צריך שבאמת הם יהיו מיועדים ואמת )עמוד לה([.
לשם שמירה .ובבורגנין שהניחו אינם
מיועדים לשמור על אחרים אלא לשמור וכן כתב השפת אמת )בחידושיו בסוכה ג:
על מה שבתוכם .עכת"ד .ולפענ"ד לפי
מה שכתב רש"י )בסוכה ג (:שהבורגנין בד"ה בגמ'( לאחר שהביא בשם רש"י
צריכים להיות מיועדים רק ללינת לילה והריטב"א שבורגנין מועילים אפילו
לאדם אחד .אם כן אין שום ריעותא בפחות מד' אמות כיון דחזי למילתייהו.
שמשתמשים בבורגנין רק ליום אחד. ושוב כתב בזה"ל :ולפי זה בסוכת החג
וכן מוכח ממה שכתבו התוס' והרא"ש לדידן דסגי בראשו ורובו יש לומר
שהבאתי לעיל ,שמועיל בורגנין אפילו דחשוב שפיר חזי למילתייהו ועושין
אם עושה אותם לצורך העיבור בלבד. אותה עיבור לעיר ,גם בלאו הכי נראה
אלא שאפילו בערב פורים אין המבנים דבסוכות אמרינן מיגו דחשוב דירה
הנ"ל מיועדים לשמירה על אחרים. לסוכה חשוב דירה לכל הני מילי
ואפשר שזו כונת מרן הרב עובדיה זצ"ל כדאמרינן לקמן דמיגו דהוי דופן לסוכה
שיש להשתדל לאכלס את המבנים הנ"ל הוי דופן לשבת .ע"כ] .ובערוך לנר )שם(
באופן קבוע .אולם מכיון שלחלק מפקפק בטעם השני[ .הא קמן ,שמותר
משיטות הראשונים ,המבנה הנ"ל להשתמש בסוכה לעיבור העיר ,למרות
מועיל בתור "בורגנין" ,יש לסמוך על שכונתו לסתור אותה לאחר שבעה
ימים .ודון מינה לנידון דידן .וכ"פ
ההיתר הנ"ל לפחות בתור צירוף.
בשו"ת נתיבות אדם )ס"ס כה(.
משא ומתן במה שפסקו גדולי הדור בדין חיבור רמות על ידי בורגנין
לרב מתתיה דייטש .הנה מה שכתבת טו .והנה הלכה זו כבר עלתה על
דאף דעל כורחך אחרי פורים יסתרו את
ענין הבורגנין ,מכל מקום יש לומר שולחן מלכים ,ומאן מלכי רבנן.
דמועיל להחשב חיבור על כל פנים ולהלן נביא את תשובותיהם ,במה
לקרות את המגילה ביום ט"ו .על זה שנוגע לענייננו .תחילה וראש יש להביא
אומר דאף אם היה בא' או ב' בורגנין, את מה שכתב הגאון המנחת יצחק ראש
יש לדון בזה כדלהלן .אבל בענייננו הדוברים בענין ,שהורה בזמנו יחד עם
שנוגע לי"ב בורגנין ויותר ,אשר יבנו הבד"צ עדה חרדית ]בשנת תשמ"ב[
ויסתרו כל שנה ,זה הוי בודאי דבר שאי שברמות צריך לקרוא את המגילה בי"ד.
וזה לשון המכתב שכתב המנחת יצחק
ותשובתו הרמתה חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים לה
ודעת הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך אפשר ,ומי יבטיח שכן יעשו בכל שנה
ושנה .ובהמשך כתב דלכמה פוסקים
זצוק"ל בספר הליכות שלמה צריך להיות ד' אמות ,וצריכים להיות
פורים )פ"כ ס"ח( שכל השכונות השייכות
לכרך בעניינים העירוניים כמו מיסים נעשים בשביל שומר השדה .ע"ש.
וארנונה וכו' ,נידונות ככרך עצמו ,אף
אם אינן סמוכות ונראות .ולכן כל ומה שכתב המנחת יצחק שחושש
שכונות ירושלים ,אף המרוחקות
כשכונת רמות וכדו' ,נוהגים בהם דיני שבאחת השנים יתבטלו הבורגנין
פורים בט"ו בלבד .וכן דעת הגרי"ש הנ"ל ,ויבואו ידי תקלה .לפי מה
אלישיב בספר שבות יצחק פורים )פ"ו שקיבלו אישור מהעיריה ,וכן מיו"ר
אות ג( שלאחר שנעשו החיבורים על ידי הקק"ל לכל הנושא הנ"ל ,אין לחוש
העירוב משכונת רמות לשאר השכונות, שמא יתבטל ענין הבורגנין מכיון
יש לרמות דין סמוך ונראה .וכן דעת שהאישור ניתן לזמן בלתי מוגבל ,ולא
הגר"ש משאש זצוק"ל בשו"ת שמש הצריכו כלל לסלק את הבורגנין לאחר
ומגן ח"א )סימן נא וכן ובחלק ב סימן יז ומז( פורים כדי שנבוא לחוש לתקלה הנ"ל.
והרב קוליץ זצ"ל שהיו רבני ירושלים. ומלבד זה ,אפילו את"ל שהיו צריכים
ולפי שיטתם ,רמות קוראים בט"ו בלא לפרק את הבורגנין כל שנה ,לפע"ד אין
לחוש לתקלה ,כיון שאין אנו רשאים
בורגנין. לגזור גזירות מדעתינו ,לבטל את ענין
הבורגנין בגלל החשש לתקלות .ועיין
ובשו"ת שבט הלוי ח"ו )בסימן צז( כתב במה שהאריך בכיו"ב בשו"ת יביע
אומר ח"א )חאו"ח סימן טז בד"ה ומעתה(.
שאין בורגנין מועילים לבטל ע"ש .ואכמ"ל .ואפשר שגם המנחת
עיר שאינה מוקפת חומה הרחוקה ממש יצחק יודה באופן שמניחים ארבעה
לעיר המוקפת חומה .דאע"ג דלענין וחמשה בורגנין ,כמו בנידון שלפנינו
נראה וסמוך לאו דוקא כפרים אלא גם שאין לחוש לתקלה .ומה שכתב לפקפק
עיירות גדולות ממש כמו שכתבו בבורגנין שהם פחות מד' אמות.
הפוסקים סימן תרפ"ח וע"ש במ"ב. בנידוננו הבורגנין הם יותר מד' אמות.
מכל מקום זה לענין סמוך ונראה דנחשב ומה שהעיר מדברי הדגול מרבבה שאין
אחת ממש אבל לענין בורגנין דכתב לסמוך על בורגנין שנעשו להגדיל את
הרמב"ם )פכ"ח משבת( היה בית זה קרוב התחום .יש להעיר ,שמדברי התוס'
למדינה בשבעים אמה ובית שני קרוב והרא"ש מתבאר להדיא שאין בזה כל
לזה וכו' וכן עד מהלך כמה ימים הרי חשש ,וכמו שהבאתי לעיל .וכן עיקר,
הכל כמדינה אחת וכו' -ואם כן יוצא שלדברי הראשונים אנו שומעים ,וכמו
שאם תעשה בורגנין מירושלים עד תל שכתב הרמ"א חו"מ )סימן כה( .וכ"פ הרב
אביב ועד סוף ארץ ישראל יתבטל כל בית יצחק ,והמנחת פיתים ,ושו"ת
דין עיירות פרזות לענין קריאה בי"ד
והוא דבר שאין השכל סובל .אבל מה נתיבות אדם.
שער ג ותשובתו הרמתה לו
אך לא מימות יהושע בן נון ,והיא תאמר דבורגנין מועיל להאריך ולחבר
נקראת כפר בערך כרך מוקפת מימות אבל לא מועיל לבטל .ואין חיפה בטל
יהושע בן נון והיא נטפלת אליה וקוראת ממש לירושלים בשביל הבורגנין
עם הקטנה ביום ט"ו .וכן פירש"י שביניהם ,דלא הוזכר תורת בטול
להדיא במגלה ב' ע"ב ד"ה וכריב"ל וכו' בבורגנין .ומה שנקט הרמב"ם שהם
אלא כל עיר ועיר הסמוך למדינה תהא כמדינה אחת היינו לענין הליכת תחומין
וכיו"ב ,מה שאין כן סמוך ונראה
כמותה עכ"ל.
דמתורת "בטול" נגעו בה .ע"כ.
הרי שאפילו עיר גדולה מתבטלת לכפר
ומבואר יוצא ,שלדעת הרב שבט הלוי
קטן שהיה מוקף חומה מימות
יהושע בן נון מכיון שהוא סמוך או אין בורגנין מועילים בפורים
נראה לכרך ,והלכך אם היתה תל אביב מכיון שכל תכלית הבורגנין היא רק
או חיפה מחוברת לירושלים ,היו לחבר בין שני מקומות ולא לבטל את
קוראים בהם בט"ו בברכה .וכל שכן המקום השני למקום הראשון .וכל דין
לענין רמות שהיא שכונה ששייכת סמוך ונראה הוא מתורת ביטול ולא
לירושלים ,שמתבטלת אליה .ועל כל מתורת חיבור .ואישתמטיה לפי שעה
פנים ,כבר כתבנו לעיל שאפשר שגם מה שכתב בשו"ת חתם סופר )בסימן קצג(
הרב שבט הלוי יודה שצריך לקרוא לדחות את מה שכתב בשו"ת מהר"ם
בט"ו ברמות מכיון שהיא מרוחקת אלשיך )בסימן נט( שכפרים שחוץ לעיר
פחות ממיל משאר השכונות ,וגם נראית נגררים אחרי העיר .והביא ראיה מדין
מהעיר העתיקה ללא הבתים המסתירים. כפרים שסמוכים לכרך ,דקי"ל שקוראים
בט"ו .וכתב על זה החתם סופר וז"ל:
והגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א ודבריו אלו אין להם שחר" ,אטו משום
גרירה הוא זה" ,וכי כפרים קטנים המה
)קובץ "עדות" ח"ו עמוד סד( כתב הסמוכים לכרך הלז וכי כרך זו גדולה
וז"ל :דעת הדגול מרבבה מסתברים היא שהכפר נגרר אחריה ונטפל לה,
מאוד דעשוי להתיר לא מיקרי חזי הלא כרך שנזכר כאן היא אפילו עיר
למילתיה .והראיות שהביא כבוד תורתו, קטנה וכו' שיש בה חמשים בתים,
אין שום ראיה דמיירי בבורגנין פחות ולפנים היתה מוקפת חומה מימות
מד' אמות .לענין בית שאין קבוע, יהושע בן נון ,ועתה היא כפר קטן רק
משמע בעירובין )נה (:דבית של עץ ואבן שיש בה עשרה בטלנים וקורין בט"ו,
מהני אפילו אין קבוע כדפירש רש"י, ונקראת כרך על שהיתה מלפנים מוקף
אכן לפי דעת מרן בעי שידורו שם. חומה מימות יהושע בן נון .והנה סמוכה
עכ"ד .והנה ביחס לטענה הראשונה, או נראה לה עיר גדולה כזו מאנטוכיא
כתבנו לעיל שהבורגנין הנ"ל הם יותר מלאה לה אדם מישראל ומוקפת חומה
מד' אמות .וביחס לטענה השניה שצריך
ותשובתו הרמתה חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים לז
עיירות ואחר כך נעשו עיר אחת .וכתב שידורו בבורגנין ,הבאנו לעיל שגרים
הגאון הרב דוד פארדו בחסדי דוד )שם( בבורגנין לפני פורים וסגי בהכי .ונמצא
שאין הכונה שבנו הרבה בתים באמצע שאין שום ראיה מכל הגדולים הנ"ל,
עד שנעשו עיר אחת ,אלא הכונה שהם חולקים לדינא על חיבור רמות
שצירפו שתי עיירות על ידי בורגנין
שביניהם עד שנחשבו כעיר אחת .והוא בבורגנין.
תנא דמסייע שניתן לחבר את רמות על
ועתה ראיתי בתוספתא )פ"ה דמגילה(
ידי בורגנין.
שבתחילה היו חמתן וטבריה ב'
הערות שכתב מרן זצוק"ל והופיעו ביביע אומר החדש
והנה בהקדמה של מכון מאור ישראל טז .וראיתי להגר"ש עמאר בקונטרס
בשו"ת יביע אומר ח"א )עמוד ג( "דברי שלום ואמת" )בעמוד נט(
כתבו שמה שנכתב בהערות למטה תחת שהעיר ממה שכתב מרן הרב עובדיה
הכותרת של "גליונות" הם מכתב יד זצוק"ל בשולי הגיליון ביביע אומר ח"ז
קודשו של מרן המחבר ,כפי שהוסיף )חאו"ח סימן נח( החדש שנדפס .וזה לשונו
והגיה בגליון ספרי שו"ת יביע אומר )בהערה (2בשו"ת הר צבי ח"ב )סימן קכח אות
וצויינו בסופם בשם "גליון" .אולם מה כה( כתב ששכונה שהיא מופסקת
שנכתב תחת הכותרת של "כתב יד" הם מהבתים המחוברים לעיר העתיקה,
כתבי ידו של מרן המחבר ,מתוך כתביו וההפסק הוא יותר משבעים אמה
ומחברותיו שנמצאו לאחר פטירתו. ושיריים ,ורחוקה מיל מהעיר העתיקה,
וצויינו בסופם "כת"י" .עכ"ל .הרי שאם וגם אינה נראית משם קוראים בה בי"ד.
צויין שזהו כתב יד ,אלו הערות שמרן ע"ש .ועיין בשו"ת שבט הלוי ח"ו )חאו"ח
זצוק"ל השמיט מתוך התשובה שכתב. סימן צז( שהסכים גם כן בנידון דידן שדין
והנה בהערות הנ"ל כתוב בסופם "כתב רמות כערי הפרזים ,לקרוא בי"ד בברכה
יד" .נמצא שמרן זצוק"ל לא סבירא ליה ובט"ו בלא ברכה ,ולא מהני בורגנין.
את מה שנכתב בהערות אלו .ולכן ובהערה 3כתב שכפר נסמוך לכרך
תמהני על הגר"ש עמאר שמביא מהם שקורא בט"ו ,זהו שרובו של הכפר
ראיה לדבריו ,ואדרבה הם ראיה לסתור. סמוך תוך אלפיים אמה לכרך ,אבל אם
ובפרט מה שכתב הרב שבט הלוי, רק איזה בתים סמוכים שאינם אלא
שבורגנין אינם מועילים לצרף את מיעוט הכפר ,אינם גוררים את הכפר
רמות ,ולא הביא לכך שום מקור ,אלא כולו להחשב כסמוך ,וכדין נראה
כתב כן מדעתו הרחבה ,שאי אפשר
שצריך שיהיה כולו נראה.
שער ג ותשובתו הרמתה לח
חיבורו בכורי שלמה אשר הדפיס .ובו לבטל עיר אחרת לירושלים על ידי
תשובה אשר השיבותיו בעת הייתי בורגנין .ולעיל הערתי על זה ,שגם
בקראשניוויץ ,וגם אשר שלח אלי לשיטתו ,לא שייך דין זה ברמות שהיא
תשובה על מכתבי .לא ישרה בעיני על שכונה ששייכת לירושלים .ואפשר
אשר הדפיס דברי תשובתי בלי רשותי שמטעם זה מרן זצוק"ל השמיט דברי
טרם אשים עיני עליו אם ראוי להפיצו
על פני תבל .וידוע דברי רמב"ם הרב שבט הלוי.
בתשובה .במה שאמרו בגמרא שהאומר
דבר בצבור צריך לעיין בה בינו לבין ובמקום אחר הערנו ממה שכתב הגאון
עצמו ארבעה פעמים אך כאשר יפיץ על
פני תבל אף אלף פעמים מעט .בשגם כי רבי עקיבא איגר לבנו בענין
בעת כתבתי אליו ידעתי כי לא להלכה הדפסת הגהותיו על השו"ע ,וז"ל :ובין
למעשה נתכוין רק לפלפולא בעלמא. כך ובין כך איני יודע התעצלותך לשלוח
לא כן כשיודפס יורו ממנו הלכה לי הפנקס על אורח חיים לשום עיני
שנית בזה ,ואחר כך על שארי השו"ע,
למעשה .אך מה שעבר אין .עכ"ל. "ומקודם לזה אי אפשר לעלותם
בדפוס" .ושוב כתב לבנו ,אשלח לך
הרי שאין למהר להכריע על פי הערות הפנקס על או"ח ,חזרתי על כולו,
ולדעתי הענייה ראוי להעלותו בדפוס,
הנכתבות בשולי הגליון ,אף שימצא בזה תועלת לקטני הערך כמוני,
שמקורם מגדולי ישראל ,כל עוד לא תשלח לי על היו"ד ואעבור עיני עליו.
היתה כונת המחבר שכתבם על מנת
וגם בתשובת אבני נזר או"ח )בסימן תקיז(
להדפיסם .וזה ברור.
כתב וז"ל :הנה הובא לפני את
האם הכבישים מצטרפים לענין החיבור לעיר העתיקה
מחומת העיר ואין הנחל מכלל העיר. יז .וגרסינן בערובין )סא (.עיר שיושבת
ע"ש .וכן כתב בספר העיתים )בסימן עב
בד"ה מתניתין( ,הרמב"ם )פכ"ח משבת ה"ט( על שפת הנחל ,אם יש לפניה דקה
והסמ"ג )ל"ת מצוה סו( שהנהר מצטרף ארבעה מודדים לה משפת הנחל .ואם
לאו אין מודדין לה אלא מפתח ביתו.
לתחום. ע"כ .ופירשו הר"ח והרי"ף )יח (:כי רוב
העתים הנחל מתייבש ומשתמשין בו
והרשב"א )שם בד"ה עיר( הקשה היאך שאינו מתמלא אלא עם הגשמים ,וכיון
שמשתמשין בו נעשה מכלל העיר ,ואם
מודדין להם את הנחל מכלל לא עשו לפניה דקה ארבע אמות אין
העיר והלא אין מעברין את העיר אלא מודדין להם אלא מפתח בתיהם כלומר
ממקום בית דירה או הראוי לדירה
ותשובתו הרמתה חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים לט
מו( שלדינא אין להקל בשאר דברים כדאמרינן לעיל ,והנחל אינו ראוי
שמשתמשים בהם בני העיר כיון שיש לדירה .ועוד דמפתח בתיהם לא משמע
ראשונים שחולקים ,והבו לה דלא מחומת העיר אלא מפתח בתיהן ממש
וכדאמרינן לעיל גבי יושבי צריפין
להוסיף עלה. מודדין להם מפתח בתיהם .ולכן כתב
שפירוש רש"י עיקר דעיר היושבת על
אולם לפי מה שכתב הריטב"א הנ"ל, שפת הנחל בעיתא תשמיש כל העיר כי
לעתים הנחל גדל ושוטף כל העיר ,ואין
נראה שלדעת הר"ח הרי"ף דירת העיר קבועה אלא כיושבי צריפין
והרמב"ם ומרן הוא הדין שיש לצרף כל שהם עתידים ללכת ממקומם .אבל אם
מקום שהוא תשמיש כל העיר ולאו עשו מחיצה ,הרי דירת העיר קבועה
דוקא נחל .וגדולה מזו אני אומר, מעתה ומודדים להם מן המחיצה עצמה
שבתשמיש המוכרח לעיר כמו כבישים מפני שהמחיצה כחומה לעיר .ע"כ .וכן
ומדרכות ,גם המגן אברהם יודה שהם כתב הרז"ה )יח :מדפי הרי"ף( ,המאירי )שם(,
מצטרפים ,שהרי אי אפשר לבנות כיום ובפסקי רי"ד )עירובין סא ,(.ופסקי ריא"ז
עיר בלא כבישי גישה ממקום למקום. )שם פ"ה ה"ו אות ד( ,והאור זרוע ח"ב )עירובין
וכן כתב בפשיטות בשו"ת קנין תורה סימן קסו( .וכן כתב הרא"ש )פ"ה דעירובין
ח"ב )בסימן פ( שמעשים שבכל יום שבכל
עיר יש יותר מקמ"א אמה מקום ריק, סי"ג( והטור )בסימן שצח(.
ואפילו הכי לא חוששים שזה מחלק את
העיר .וכל שכן גשר שאלפי בני אדם והריטב"א )שם בד"ה ור"ח( כתב ליישב
עוברים ממקום למקום שזה הרבה יותר
מנהר שהוא בכלל העיר .ע"ש .וכן את שיטת הרי"ף הנ"ל,
מצאתי בשו"ת פעולת צדיק ח"ב )סימן שהנחל הזה שהוא לפני כל העיר,
קעג( להגאון הרב יחיא צאלח שכתב לא וראויין להשתמש בו כל בני העיר אף
ידעתי מאי מספקא ליה למגן אברהם, על פי שאינו ראוי לדירה ,מעברין בו את
שהרי מכאן משמע דמקום שמשתמשין העיר .ע"כ .הרי שלדעת הר"ח וספר
בו בני העיר נחשב כעיר ,ומחוץ לאותו העתים והרי"ף והרמב"ם יש לצרף את
מקום שמשתמשין בו נתחיל למדוד. הנחל לתחום מכיון שכל בני העיר
ולאחר שהאריך בזה כתב שאפשר דגם ראויים להשתמש בו אף על פי שאינו
רש"י לא יחלוק בענין התשמיש על ראוי לדירה .וכ"פ מרן בשו"ע )בסימן שצח
הרי"ף דמשוי לאותו מקום כעיר .דכי ס"ט( .והמגן אברהם )ס"ק יג( כתב צ"ע אם
פליג רש"י לא לענין התשמיש פליג בכל מקום שמשתמשים בני העיר נתחיל
אלא בפירוש הסוגיה .ולכן העלה למדוד משם .וכתב האליה רבה )שם אות
שלרי"ף והרמב"ם ,כל דבר שהוא יב( שאין להקל כיון שבגוף דין זה נחלקו
שימוש של כל העיר מצטרף לענין רש"י והרשב"א .וכן כתב המאמר
מרדכי )בס"ס שצח( .וכ"פ המשנ"ב )שם ס"ק
תחומין .ע"ש .ודבריו ברורים.
שער ג ותשובתו הרמתה מ
ואין להחשיבם כהפסק לפי שהם וכן כתב בקונטרס "כרכים ומוקפים"
שימושי העיר ,שאין לך עיר גדולה או
קטנה שתבנה בלא כבישים רחבים או )עמוד פו( בשם בעל היביע אומר
צרים ,וכל מעיין בזה יבין שהדברים שהכביש מצטרף לענין תחום שבת.
בזה הם פשוטים וברורים .עכ"ד .ודברי ע"ש .וכן הביא בספר מעיין אומר ח"ב
פי חכם חן .ובלאו הכי ,בשנים תשע"ה )פ"ז סימן כג( בשם מרן זצוק"ל .וכן ראיתי
וכן תשע"ו ,הניחו בורגנין מתחת הלום להגאון הרב ציון בוארון שליט"א
לכביש ,כדי לחוש לסוברים שהכביש חבר בית הדין הגדול לשעבר )בהסכמה
לקונטרס כרכים ומוקפים( שכתב וז"ל :אין
מפריד טו. ספק שהכבישים נידונים כעיר עצמה,
צירופים נוספים לקרוא ברמות בט"ו
סי' שצ"ח לענין תחומין בשבת דכל יח .וכבר נתבאר לעיל )באות א( ,שמלבד
שישבה ואחר כך הוקפה מודדין מן
החומה ,ועיין במגן אברהם )סימן תא סק"א( יסודות הפסק הנ"ל לקרוא ברמות
דצורת הפתח גם כן חשיב לענין זה בט"ו ,שהם חישוב פחות ממיל
כישב ולבסוף הוקף] .וכ"פ המשנ"ב )שם מהחומה ,וכן דין "נראה" ללא הבתים
סק"ז([ .ומעתה כמו שלענין תחומין שמסתירים ,וגם צירוף היתר הבורגנין
חשבינן להו כעיר אחת ומודדין הנ"ל .יש לצרף עוד היתרים שכתבו
מהצורת הפתח ,הכא נמי לענין מגילה. פוסקי זמנינו] .צירופים נוספים כלולים
ע"כ .ועיין שם שפסק שבית חולים
הדסה צריכים לקרוא את המגילה בט"ו במה שכתבתי קודם[.
כיון שיש עירוב שמחבר את בית
החולים יחד עם ירושלים ,ובפרט שבית א( עירוב שמקיף את כל ירושלים -
בשו"ת מנחת שלמה ח"ב )סימן נט(
כתב וז"ל :מבואר בשו"ע או"ח בסוף
טו .וראיתי בקונטרס כרכים ומוקפים )עמוד קכט( כתב שמה שמה שבדרך אגב משתמשים
בכבישים כל תושבי רמות ,אין בזה הכרח שמחשיב זאת כצורכי העיר ,ובפרט הכביש שמתחבר
לכביש מספר ) 1כביש ירושלים ת"א( שלא נעשה כלל בהקשר לשכונת רמות אלא מחבר בין היציאה
מהעיר לכיון ירושלים .ע"כ .ודבריו תמוהים ,שאין עיר בעולם שנבנית בלא כבישים שמחברים את
העיר מקצה לקצה .ובפרט כביש בגין שחוצה את ירושלים לאורכה ,והוא עורק תחבורה ראשי,
ובלעדיו קשה להגיע ממקום למקום בירושלים] .שווה בנפשך מה היה קורה אם היו מבטלים את
נתיבי איילון בתל אביב[ .וגם כביש הגישה מהעיר לכיון כביש מספר 1שנמצא בתווך בין הר
חוצבים לרמות ,משרת את כל תושבי העיר כדי שיוכלו לצאת מירושלים .וזה ברור.
ותשובתו הרמתה חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים מא
אור לציון ח"א )סימן מה( הוסיף עוד החולים נצרך לתושבי ירושלים .וכן
טענה ,שרבים מתושבי ירושלים הוציאו דעת הגרי"ש אלישיב שמחיצות של
את עצמם מכלל העירוב ,ואם כן אין צוות הפתח מצרפות בתים כמו חומה,
העירוב של העיר מועיל להם לענין זה. ומקום שהוקף בצורת הפתח ותחילתו
סמוך ,חשיב כולו סמוך ,הואיל ונעשה
והנה מה שטען הגאון המנחת יצחק כד' אמות .וכן כתב בספר שבות יצחק
פורים )פ"ה עמוד סג( .והאריך )שם( להוכיח
שיש לחוש לטעם של הריטב"א שכן דעת החזון איש .וכן כתב הגר"י
שצריך שיהיה מוגן על ידי הכרך המוקף פישר בשו"ת אבן ישראל ח"ח )סימן נ(.
חומה .לפענ"ד אין כאן קושיה ,מכיון
שרמות נמצאת בתוך פחות ממיל ובשו"ת מנחת יצחק ח"ח )סימן סב(
מהמבנה האחרון בהר חוצבים ]ובקו
אוירי 480מטר עד רמות ב' כפי שניתן הקשה מהא דאיתא בריטב"א
לראות בתמונת הלויין[ ולכן גם לפי )מגילה ב (:שהטעם שמגילה נגרר הסמוך
שיטת הריטב"א היא נקראת מוגנת על אחר הכרך ,משום שמוגן על ידי הכרך
ידי הכרך .ועוד ,שבכל תקנות חז"ל אין המוקף חומה .ע"ש .ובזה ודאי שאין
דנים לפי טעמה ,דקי"ל )ביצה ה (.שבטל שייך לומר שברחוק מן העיר יהיה דין
הטעם לא בטלה התקנה .ומה שכתב סמוך על ידי שהעירוב מחברו ,ורק
שאם נערב את תל אביב עם ירושלים, בסמוך ממש לכרך כשיעור מיל קבעו
הוא הדין שגם בתל אביב יקראו בט"ו. חז"ל שיש לו דין כרך .ועוד הקשה
הנה לא הביא שום ראיה שהעירוב אינו שהרי אפשר למשוך את העירוב על ידי
מועיל לערב גם את תל אביב ,ואין זה עמודי טלפון וכיו"ב ולהקיף גם את תל
אלא כמכריע את הדבר על פי עצמו. אביב .זאת ועוד ,שאם נקבע על ט"ו
ומה שכתב שיש מהדרים שלא לסמוך יבוא לידי חוכא ,שכנודע רבים
על העירוב ,עיין בשו"ת יביע אומר ח"ט מהמהדרים אין סומכים על העירוב
)חאו"ח סימן לג( שהאריך להוכיח שניתן הכללי מפני כמה קולות שהוכרחו
לסמוך על העירוב לענין שבת ,אם כן לצרפם ,ואם כן לדידהו ודאי שיום
בודאי חזי לצרף סברה זו לסניף לכל הקריאה שלהם צריך לקבוע על י"ד,
הנ"ל .ובפרט שכעת בנו חומת ביטחון והסומכים על העירוב הכללי יקראו
סביב חלק מירושלים ,ולפי זה קיבל בט"ו ,ואין לך לא תתגודדו גדול מזה.
העירוב משנה תוקף .וכן כתב בשו"ת ועוד יש חשש גדול שאם יוודע
ראשון לציון ח"א )בסימן ס עמוד רמג( .ומה שהעירוב נפסק באיזה מקום ,והוא דבר
שחשש המנחת יצחק שמא העירוב השכיח מאוד ,נמצא שהפסיד קריאת
יקרע ,ראשית יש לסמוך על החזקה מגילה בשני הימים ,ועל כורחך צריך
שהעירוב קיים ,וכמו שסומכים עליו לומר כאותם גדולים שאין העירוב
בכל שבתות השנה .ועוד ,שלפי מה מועיל להכריע בענין המגילה .ובשו"ת
שער ג ותשובתו הרמתה מב
האלו ,הורה הגרי"ש אלישיב שזמן שיתבאר להלן )אות יט והלאה( יש לחוש
פורים בשכונת רמות הוא בט"ו ,כדין שהעירוב קיים ,וחל על רמות דין של
השכונות הסמוכות ,שהן בתוך אלפיים ט"ו ,ואז נכנסנו לבעיה נוספת ,שדעת
אמה .וכן כתב בספר שבות יצחק דרזי הרשב"א ,והראב"ן והמאירי שבן ט"ו
)פ"ו אות ג(. שקרא בי"ד לא יצא ידי חובה.
ג( היערות כיום נצרכים לעיר -כיון ומה שכתב בשו"ת אור לציון הנ"ל,
שהחוק כיום מחייב לנטוע עצים שיש עירוב פנימי בשאר השכונות
וצמחים בתוך העיר כדי לבטל את שלירושלים ,הנה כל זה נהגו רק
הזהום ,ונקראים מקומות אלו "ריאות לחומרא מחשש שמא העירוב הכללי
העיר" .ולכן בדוקא עושים בתוך העיר נקרע וכיו"ב .אולם אין כונתם להפקיע
פארקים עם עצים לחיות ולתושבים. את העירוב הכללי של כל ירושלים .וזה
ולכן בנידון של רמות ,שבמקום החיבור ברור .ואיך שלא יהיה ,יש לסמוך על
שבין הבתים האחרונים ליד הגשר ,יש
שלט "פארק הארזים" ,והיינו שבכונה העירוב הכללי בתור צירוף.
משמרים את המקום לצמחייה ועצים
לצורך אויר נקי לעיר ,הרי שגם החלקים ב( חיבורים מיוחדים שנעשו לשכונת
האלו יש מקום להחשיבם מתוך העיר.
וכן כתב הרב מרדכי טולדאנו דיין בבית רמות -בשנת תשנ"ז חוברה שכונת
ין האיזורי בירושלים בספר מטל רמות לשכונות ירושלים הסמוכות על
ידי מחיצות של עומד מרובה על הפרוץ.
השמים מועדים )סימן נג(. החיבור נעשה על ידי חצר שפתוחים
אליה בתים משתי השכונות .ובנוסף לזה
ד( קבר שמואל הנביא -הגר"א בספר נעשה עוד חיבור על ידי חצר משכונת
רמות עד סנהדריה המורחבת ,וגם
יהושע )יח ,כח( כתב שהערים בני בתוכה יש בתים משתי השכונות.
בנימין ,גבעון והרמה היו מוקפות חומה מחיצות החצר נעשו על ידי עומד
מימות יהושע בן נון .וכיון שנאמר אצל מרובה על הפרוץ עם צורת הפתח
שמואל הנביא שקברו אותו בביתו בתוך במקום הפרצות ,ולכן מועילות גם
העיר ,נמצא שנקבר בתוך החומה, לדעת הרמב"ם ,שאין צורת הפתח
ומאחר שיש חיבור בין מקום ציונו של מועיל לפירצה זו יותר מעשר אמות
שמואל הנביא לשכונת רמות ,יש לקרוא אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ.
ברמות בט"ו .וכן הוכיח בקונטרס צורת הפתח במקום הפרצות נעשו
"מגילת הרמה" בשם הגר"י פישר זצ"ל. במרחקים קצרים ובחוט חזק ודק
אולם שאר המפרשים לא הזכירו שאלו במיוחד ,ובחלק מהעמודים הונחו גושי
ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן עופרת כבדים שהחוטים קשורים
נון .ע"ש ברש"י ובמצודות .ובפרט אליהם ,ועל ידי זה החוטים מתוחים
תמיד .ומשנת תשנ"ז שנעשו החיבורים
ותשובתו הרמתה חיבור על ידי בורגנין וצירופים נוספים מג
לדברי הגר"א הוא הירושלמי מגילה לדעת רבי בנימין מטלידולא ]שהיה
)פ"א ה"א( ,אבל שם הוא דעת ריש לקיש, לפני 900שנה[ קברו של שמואל הנביא
אבל שאר המפרשים כתבו כרבי יוחנן. היה בתחילה במקום אחר ,ורק אחר כך
וכן מבואר בגמ' ב"ב )נו .(.וקורבן העדה העבירו אותו לכאן .וכן מבואר בספר
כתב שהבבלי אינו חולק .וכבר אין שלשלת הקבלה שהנוצרים העבירו את
הכרח לדברי הגר"א .ומכל מקום חזי הקבר למקום שהוא קיים היום .ואינו
מציין מהיכן העבירו אותו .והנה המקור
לצרף דברי הגר"א הנ"ל לסניף.
שערד
בן ט"ו
שעשה בי"ד
יט .בן ט"ו שעשה בי"ד
כ .שיטת המאירי ועוד ראשונים
כא .דעת הגאונים והרמב"ם בענין הנ"ל
כב .עוד בענין הנ"ל
ותשובתו הרמתה בן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד מז
שער ד -בן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד
בן ט"ו שעשה בי"ד
ויסוד הספק כיון שבן ט"ו אינו מחוייב יט .והנה יש הטוענים שמאחר שביום
לקרוא ביום י"ד לכן אינו יכול להוציא
ידי חובה למי שהוא בן י"ד ,או דלמא י"ד יוצאים ידי חובה גם מי שהיה
כיון שאמר רבי חלבו שהכל קורין בי"ד, צריך לקרוא בט"ו ,אם כן לצאת ידי
מימלא גם בן ט"ו יכול להוציא ידי הספק של הקריאה ברמות יש לקרוא
חובה לבן י"ד ,כיון שאם קרא בדיעבד ביום י"ד .וכן מוכח מדאיתא בירושלמי
בי"ד יצא ידי חובה ,והירושלמי לא )בריש מסכת שקלים( בשם רבי חלבו רב חונה
הכריע ספק זה .והרשב"א )ב .בד"ה ובהא( בשם רבי חייא רבה "הכל" יוצאין בי"ד.
והריטב"א )שם בד"ה ולענין( כתבו בשם ע"כ .ומשמע שכוונת הירושלמי
הירושלמי שאינו יוצא יוצא ידי חובה. שאפילו מי שהוא בן כרך אם קרא בי"ד
והמאירי )מגילה יט .בד"ה כלל( כתב וז"ל: יצא י"ח .וכן כתב הפני משה )שם( ,שלא
שאלו בתלמוד המערב בן עיר מהו אמרו בגמ' שבן כרך קורא בט"ו אלא
שיוציא בן כרך ,ובן כרך מהו שיוציא בן לכתחילה אבל בדיעבד בן ט"ו יוצא ידי
עיר .והשיבו ,בן עיר אינו מוציא בן חובה ביום י"ד .וכן פסק הגר"א )בסימן
כרך ,שהרי נפטר לו ופקעה ממנו חובת תרפח( ,והפמ"ג )שם מש"ז סק"ד( ,והמשנ"ב
מגילה .בן כרך מוציא בן עיר אף על פי )שם סק"ח( .וכן כתב בשו"ת יביע אומר
שאין זמנו עדיין ,שהרי מכל מקום חיוב ח"ז )חאו"ח בס"ס נח( ,שאפילו לא יצאנו
מגילה מוטל על הכל מתחלת ליל י"ד. מידי ספק ,מכל מקום הרי הלכה רווחת
ע"כ .הרי שלפי המאירי הספק הנ"ל בירושלמי )ריש מגילה( שהכל יוצאים בי"ד
בירושלמי נפשט ,שבן כרך מוציא ידי
חובה בן עיר ,כיון שיום י"ד זמן קריאה שהוא זמן קריאתה לרוב העולם.
לכל. ויש להעיר על זה מהא דאיתא
והנה בגמ' במגילה )ב (.איתא שזמנו של בירושלמי )פ"ב ממגילה ה"ג( בן עיר
אינו יכול להוציא בן ט"ו ,דהוי אינו
זה אינו כזמנו של זה .והוכיח מחוייב בדבר ,וקי"ל דכל מי שאינו
מכאן הפרי חדש )ריש סימן תפרח( שיש מחוייב בדבר אינו מוציא את האחרים
בדין זה מחלוקת בבלי וירושלמי .וכן ידי חובה .והסתפק הירושלמי כלפי בן
ט"ו אם יכול להוציא בן י"ד ידי חובה.
שער ד ותשובתו הרמתה מח
הבבלי לדברי הירושלמי שאם קרא את כתב בערך השולחן )שם סק"א וסק"ג( .ולפי
המגילה ביום יד יצא ידי חובה .וכן זה העיקר כדעת הבבלי שבן כרך שקרא
כתבו הפמ"ג )בסימן תרפח מש"ז סק"ד(, את המגילה בי"ד לא יצא ידי חובה.
ותורת חסד מלובלין )או"ח סימן לח אות ח(, אולם רבים מגדולי האחרונים כתבו
ושו"ת זכרון יוסף )או"ח סימן לח אות ח(, שאין סתירה בין הירושלמי לבבלי ,ומה
והמשנ"ב )סימן תפרח סקי"א( ,וכף החיים שכתב הבבלי שבן כרך אינו קורא בי"ד
)שם ס"ק יד( ,והחזון איש )סימן קנג אות ב( טז. הוא לכתחילה ,אבל בדיעבד מודה
שיטת המאירי ועוד ראשונים בענין הנ"ל
נאמר אלא על הספקות" .ע"כ .הא קמן, כ .ועינא דשפיר חזי ,למאירי )מגילה ב.
שאין שום סתירה בין הבבלי לירושלמי.
וגם התלמוד הירושלמי סבירא ליה, בד"ה אע"פ( שכבר עמד על הסתירה
שאין בן ט"ו יוצא ידי חובה בי"ד .ומה הנ"ל בין התלמוד הבבלי והירושלמי,
שאמר הירושלמי הנ"ל ,מיירי בספיקות. ותירץ באופן אחר .וזה לשון המאירי
ואפשר שאם היו רואים הפרי חדש והרב )שם( ,אף על פי שהיקלו באותן הזמנים
ערך השולחן את דברי המאירי הנ"ל ,היו לכפרים להקדים ליום הכניסה ,מכל
ששים לקראתו .וגם מדברי שאר מקום "בני כרכים שקדמו לי"ד לא יצאו
האחרונים שלא הביאו את המאירי, וחוזרין וקורין" ,ובני עיירות שלא קראו
מוכח שלא ראו את דבריו ,שהירושלמי בי"ד הרי הם בכלל מעוות לא יוכל
מיירי בספיקות .ואפשר שאם היו רואים לתקון .בהדיא אמרו זמנו של זה לא זמנו
של זה .ואף על פי שבתלמוד המערב
את המאירי היו חוזרים בהם יז. אמרו הכל יוצאין בארבעה עשר "לא
טז .אלא שלפי זה קשה מדוע במקום שיש ספק ]וכגון בטבריה[ צריך לקרוא יומיים ,הרי
יוצאים ידי חובה באופן מוחלט לאחר שכבר קוראים בי"ד .ותינח אם מה שקרא חזקיה בטבריה
גם בט"ו היה רק ממידת חסידות ,וכמו שכתב הרשב"א )מגילה ה (:והריטב"א )שם( ,והר"ן )מגילה ה:
בד"ה ולענין( .והובא בב"י )בסימן תרפח( .אולם לרוב הראשונים הקריאה ביום ט"ו היא חיוב מן הדין.
וכ"פ מרן בשו"ע )בסימן תרפח ס"ד( ולפי זה צ"ע .ולפי מה שאכתוב לקמן בס"ד ,קושיא מעיקרא
ליתא.
יז .ולא אכחד שהמאירי )שם יט .בד"ה כלל( כתב וז"ל :בן כרך מוציא בן עיר אע"פ שאין זמנו
עדין ,שהרי מכל מקום "חיוב מגילה מוטל על הכל" .ע"כ .הרי שבן כרך נקרא "מחוייב בדבר"
כלפי החיוב של בן י"ד ,דאם לא כן אינו מוציא ידי חובה .ואפשר שיש חילוק בין הוצאה ידי חובה,
ותשובתו הרמתה בן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד מט
ברכה ,כתב אחי הרב יחיאל ,מסתברא וכן בקודש חזיתיה להרשב"א )מגילה ב.
שיקראו בלא ברכה בשני הימים ,ביום
ט"ו לא יברכו דשמא אינה מוקפת בסוף ד"ה אלא שהכפרים( שכתב וז"ל:
חומה ,וביום י"ד לא יברכו ,דשמא היא בני עיירות שאין קורים לעולם אלא
מוקפת ועדיין לא הגיע זמנה ,והויא בי"ד ובני כרכים בט"ו ובני עיירות
ברכה לבטלה .וכיון דברכה לא מעכבה, שקראו בט"ו" ,ובני כרכין שקראו בי"ד
למה יכניס עצמו בספק ברכה לבטלה. לא יצאו" ,דזמנו של זה לא זהו זמנו של
ע"כ .הרי להדיא ,שלדעת רבי יחיאל אין זה .ע"כ .ולהלן )שם ד :בד"ה אלא כל( כתב
זה ברור שאפילו הספיקות יוצאים ידי ומשום די"ד זמן קריאה לכל הוא,
חובה ביום י"ד ,ולכן יקראו בלא ברכה. כלומר לרוב הקוראים" ,וכדאיתא
ונהי דלא קי"ל כוותיה ,אלא כהרמב"ם בירושלמי" .ע"כ .ומבואר יוצא ,שמה
שהביא הטור הנ"ל ,שעיר מסופקת שאמרו בירושלמי שהכל יוצאין ידי
קוראת בברכה ביום י"ד משום שהולכים חובה בי"ד ,הכונה "שרוב" הציבור
אחר רוב העולם .וכ"פ מרן בשו"ע )שם יוצאים ידי חובה בי"ד .אבל לעולם מי
ס"ד( .אולם יש לומר שעיר שהיא ודאי שהוא בן ט"ו אינו יוצא ידי חובה בי"ד.
ט"ו ,אינה יוצאת ידי חובה ביום י"ד וגדולה מזו מצאתי בטור )בסימן תרפח(
שאפילו הספיקות אינם יוצאים ידי
מכיון שלא שייך בה הטעם הנ"ל. חובה בי"ד .וזה לשון הטור )שם( ולענין
דעת הגאונים והרמב"ם שאין בן ט"ו יוצא בי"ד
לארץ במקומות אלו דמספקינן בהו כא .ויש עוד לאלוה מילין ,דהנה
נקרי בי"ד ובט"ו .ועל מה סמכו כל
העולם בי"ד לבד .ויש לומר אילו מדינא הראשונים נתקשו מדוע עשה
מספקא לן ,לית לן למקרי כלל ,דספיקא חזקיה בטבריה שני ימים מספק ,הרי
דרבנן הוא דדברי קבלה כשל דבריהם בספק של דבריהם יש להקל מספק.
ולקולא .אלא משום דלא נימא דלאו וראיתי לריטב"א )מגילה ה (:שעמד
ישראל נינהו ,וגם משום פרסומי ניסא, בשאלה זו וכתב וז"ל :חזקיה קרא
אית לן למעבד חד יומא לבד מיהת מגילה בי"ד ובט"ו מספקא ליה אי
היינו יום י"ד דקרו ביה רובא דעלמא. מוקפת חומה מימות יהושע בן נון או
לא .איכא דקשיא ליה אם כן אנן בחוצה
שנקרא שפיר "שייך" בדבר ,כיון שרוב העולם יוצאם בזה ידי חובתם לרבות גם הספיקות .אבל בן
הכרך גופיה אינו יוצא ידי חובה .וכן כתב בקונטרס כרכים ומוקפים )עמוד קטז בהערה( .וצ"ע .ועל כל
פנים נקוט מיהא חדא ,שדעת המאירי )במגילה ב (.שבן כרך אינו יוצא ידי חובה בקריאה של י"ד באדר.
שער ד ותשובתו הרמתה נ
היתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון וחזקיה ורב אשי דלקמן ,מדת חסידות
או אחר כן הוקפה ,קוראין בשני הימים נהגו בעצמן לקרוא בי"ד ובט"ו .עכ"ל.
שהם ארבעה עשר וחמשה עשר וכן כתב הרשב"א )שם( .וגם הר"ן )שם
ובליליהם .ומברכין על קריאתה בד"ה ולענין( כתב שהורו הגאונים יח
בארבעה עשר בלבד "הואיל והוא זמן שעיירות מסופקות אם הן מוקפות חומה
קריאתה לרוב העולם" .ע"כ .וכן כתב מימות יהושע ,הולכים בהם אחר רוב
הרמב"ם בשו"ת פאר הדור )בסימן קה(. עיירות שרובן אינן מוקפות חומה .ועוד
והוסיף שם ,שאומנם עוד נעשה שאפילו את"ל שהוא ספק שקול ,הוי
להסתלק מן הספק ונקרא גם בט"ו ,אבל ליה ספק של דבריהם ולקולא .ונמצא
בלא ברכה ,לא לפניה ולא לאחריה. פטורות בשניהם ומבטל ממנו בודאי
ע"כ .וכ"פ מרן בשו"ע )בסימן תרפח ס"ד(. מקרא מגילה ,לפיכך קורא בראשון
והאחרונים הקשו שלכאורה אין כאן ופטור בשני .ודאמרינן בגמרא אטבריה
אלא רוב ,ומידי ספק לא יצאנו ,ולכן אין והוצל שהיו קוראים בהם בי"ד וט"ו,
צריך לברך מדין ספק ברכות להקל. מידת חסידות היו נוהגים כן .ע"ש.
והגר"א בביאורו )שם סק"י( כתב שהטעם
הוא שאף בבני הכרכים יוצאים בדיעבד והביאו הב"י )בסימן תרפח(.
בי"ד ,וכמו שכתוב בירושלמי )פ"ב דמגילה
ה"ג( בן כרך מהו שיוציא את בן עיר ידי והרמב"ם )פ"א ממגילה הי"ג( כתב עיר
שהיא ספק ואין ידוע אם
יח .תשובה זו הובאה באוצר הגאונים )מגילה בחלק התשובות סימן ב( בשם הרב משה גאון ,שעיר
שיש עליה ספק אם היא מוקפת חומה ,יש חיוב לקרוא בה את המגילה רק בי"ד .וכל מה שאמרו
בש"ס שחזקיה קרא את המגילה יומים כיון שהיה לו ספק בדין ,האם ימה של טבריה נחשב כחומה,
ולכן החמיר על עצמו לעשות יומים מספק .אבל בספק במציאות יש לנהוג רק יום אחד בי"ד .וכתב
לדחות את מי שהבין שצריך לקרוא מספק בשני הימים .ותשובה זו הובאה בפסקי הרי"ד )מגילה
ה ,(:ובליקוטי הרמב"ן והמאירי )שם( .ובשו"ת מהרי"ל )סימן נו( .ובב"י )בסימן תרפח( .וכן הסכימו
הרשב"א והריטב"א והר"ן )שם( .ולפי תשובה זו יש ליישב מה שהקשה הגאון החזון איש על מה
שכתב מרן החיד"א ,שדוקא עיר שהיא מסופקת אם היא מוקפת מחומה מימות יהושע בן נון,
צריכה לקרוא יומים ,וכמו שכתב הרמב"ם )פ"א ממגילה הי"ג( והשו"ע )בסימן תרפח ס"ד( .אבל מה
שסמוך לישוב שמוקף חומה ,קורא רק ביום הראשון .והקשה החזון איש ,דאם איתא שדין סמוך
הוא כמו העיר עצמה ,אם כן הספק הנ"ל יחול גם על הסמוך .ולפי מה שכתב הר"ן והריטב"א יש
לומר שגם העיר עצמה שהיא ספק מוקפת חומה ,אינה חייבת לקרוא את המגילה אפילו בי"ד .ומה
שקוראים בי"ד הוא משום שלא להוציא את עצמם מכלל היהודים ,וכן משום פירסום הנס ,וכדי
שלא לבטל מצות קריאת מגילה .והקריאה ביום ט"ו הוא רק ממידת חסידות .ולפי זה הבו לה דלא
להוסיף עלה ,שרק בעיר עצמה שהיא מוקפת חומה ,אנו מחמירים לקרוא את המגילה ביום ט"ו
ולא בישובים הסמוכים .ועוד ,דהו"ל ספק ספיקא להקל .שמא הלכה כהגאונים שאין חיוב לקרוא
ותשובתו הרמתה בן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד נא
ויוצא איפוא ,שבאמת בן ט"ו אינו יוצא חובו וכו' .הכל יוצאין בי"ד שהיא זמן
קריאתה .ולכן מברכים בי"ד אף
ידי חובה בי"ד ,ודוקא בספק אנו לכתחילה ,כמו שכתבו התוס' ושאר
הפוסקים או"ח )ר"ס רו( בברכה
מחשיבים את הספק כדין רוב העולם שמסופקין אם בורא פרי האדמה או
בורא פרי העץ וכו' .ע"כ .וכן כתב כיו"ב
ולכן רשאי לברך .וכן יש לומר לדעת הט"ז )שם סק"ד( שכיון שיום י"ד הוא זמן
קריאה לכל ,לכן בדיעבד יצא שם ידי
הגאונים שכתבו שמעיקר הדין הספיקות
חובה .והובא במשנ"ב )שם ס"ק יא(.
לא היו צריכים לקרוא ביום י"ד וט"ו.
ולכאורה אם איתא שכוונת הירושלמי
ורק כדי שלא יתבטל ממצות מגילה,
הנ"ל שהכל יוצאים ידי
לכן סומכים על רוב העולם ,וחוזרים יום חובה ביום י"ד ואפילו בן ט"ו ,או לכל
הפחות שהספיקות יוצאים ידי חובה
אחר כך רק ממידת חסידות .ואי נימא ביום י"ד .מדוע היה צריך הב"י לומר
שלדעת הרמב"ם הספיקות מברכים
שסבירא ליה שכונת הירושלמי שהכל בי"ד משום "שהוא הזמן של רוב
העולם" .תיפוק ליה שאפילו היה כרך
יוצאים ידי חובה בי"ד ,הרי שפשיטא ודאי היה יוצא ידי חובה ביום י"ד.
שיש עליו חיוב לקרוא בי"ד .ומדוע
צריך לקוא עוד פעם בט"ו .ועל כורחנו
כהרשב"א, הבינו שהגאונים
שהירושלמי סבירא ליה שגם בן ט"ו
וגם הספיקות לא יכולים לצאת ידי
חובה ביום י"ד .ולכן כדי לחוש
לירושלמי ,כתבו הגאונים שמידת
חסידות לקרוא בשני הימים.
עוד בענין הנ"ל
הגאונים וסיעתם ,שביום ט"ו קורא רק כב .ועוד ראיה שאין בן ט"ו יוצא ידי
ממידת חסידות ,הרי שאף על פי שיוצא
ידי חובה ביום י"ד ,חוזר לקרוא רק מצד חובה בי"ד ,שאם איתא לשיטת
חומרא .אבל לשיטת הרמב"ם הגר"א שבן כרך שקרא בי"ד יצא ידי
וסיעתו יט ,שיש חיוב לקרוא בשני חובה ,קשה מדוע מחוייב לקרוא גם
ביום ט"ו .ותינח אם נסבור כדעת
את המגילה ביום השני .ואת"ל שיש חיוב לקרוא את המגילה ביום שני כדעת הרמב"ם ,הרי לא
יצא הדבר מידי ספק ,ושמא העיר עצמה לא היתה מוקפת חומה וקוראת רק בט"ו.
יט .וכן כתב השיבולי הלקט )בסימן קצה( בשם רבנו שלמה ,וספר הפרדס הגדול )בסימן רג( ,וספר
המכתם )מגילה ב ,(.והאורחות חיים )הלכות מגילה סימן כב( ,והכלבו )סימן מה( ,וכן הוא דעת המאירי
)מגילה ב,(:
שער ד ותשובתו הרמתה נב
שהמשנ"ב )בסימן תפר"ח בשער הציון אות ח( הימים בעיר שהיא מסופקת ,והכי קי"ל,
שבן ט"ו יוצא בי"ד ,כל זה רק באופן וכמו שכתב השו"ע )בסימן תפרח ס"ד( ,אם
כן על כורחינו לומר ,שביום י"ד אינו
אקראי ולא באופן קבוע. יוצא ידי חובה .וכן משמע מלשון
הרמב"ם בשו"ת פאר הדור הנ"ל שכתב
והן עתה מצאתי עוד תנא דמסייע לפרי שקוראים ביום ט"ו כדי "להסתלק מן
הספק" ונקרא גם בט"ו ,אבל בלא
חדש ,והוא הראב"ן )במגילה סימן תנא ברכה ,לא לפניה ולא לאחריה .ע"כ.
מה (.שכתב בזה"ל :הקורא את המגילה ומבואר שעושה כן להסתלק מן הספק,
למפרע לא יצא ,דכתב נזכרים ונעשים ודלא כהגר"א שכתב שכבר יצא ידי
מה עשיה למפרע לא דמוקפת חומה
שקראה בי"ד לא יצאו אף זכירה דהיא חובה.
קריאה למפרע לא .עכ"ל .והביאו
בשו"ת יביע אומר הנד"מ ח"ז )חאו"ח סימן ושוב הראני ידידי החשוב הרב אברהם
נח הערה (5והניח בצ"ע .והערה זו אינה
מופיעה בכתב יד ישן של היביע אומר בטאט שליט"א ,שאפילו לשיטת
אלא הערה זו כתב מרן זצוק"ל בגיליון הגר"א הנ"ל ,כל זה אם נוהג באופן
של היביע אומר .ומבואר שלאחר שראה עראי לקרוא את המגילה בי"ד אדר.
את דברי הראב"ן ,מודה הרב ואזיל, אבל בן ט"ו שקרא בי"ד באופן קבוע
שאין שום אוקימתא שיש להעמיד אינו יוצא ידי חובה .וכן איתא
בדברי הראב"ן .והאמת תורה דרכה, בירושלמי )שקלים פ"א ה"א( שאם אתה
שמי שהוא בן ט"ו אינו יוצא ידי חובה אומר כן נמצאת עוקר זמן כרכים בידים.
וכתב הגר"א )בהערות על הירושלמי הנ"ל(
ביום י"ד .ולכן הניח בצ"ע. וז"ל :ברייתא אמרה דמקום שנהגו
לקרות ב' ימים היינו מספק שמא הוא
וקרוב בעיני לומר ,שאם היה רואה את כרך וצריך לקרות בט"ו .ואם כן איך
נאמר שלכתחילה יקראו בי"ד תמיד
מה שכתב הרשב"א ,שכתב ותעקור זמן הכרכים .אלא על כורחך
להדיא שאין בן ט"ו יוצא ידי חובה ביום שלכתחילה אסור לבן ט"ו לקרות בי"ד.
י"ד ,וכן את מה שמוכח מכל דברי אבל בההיא דר"ח ]שהכל יוצאים בי"ד[
הראשונים הנ"ל ,ומרן הב"י ,שאין בן איירי דאם קרא פעם באקראי בי"ד
ט"ו יוצא ידי חובה בי"ד ,היה חוזר בו, שיצא בכה"ג ,לא מעיקר זמן הכרכים.
שכן דרכו היתה להיות תמיד מודה על עכ"ל .וכן פסק הגאון החזון איש )מגילה
האמת אפילו לקטנים הרבה ממנו סימן קנג בד"ה בדין( שבן ט"ו שעבר וקרא
בחכמה .ובפרט שדברי הירושלמי לא במזיד באופן קבוע בי"ד לא יצא ידי
הוזכרו כלל בדברי הב"י ,ולמעשה אין חובה כדי שלא לעקור את זמן הקריאה
שום ראשון שיאמר בפירוש ,שבן ט"ו בט"ו .ע"ש .הרי שאפילו לשיטת הגר"א
יוצא ידי חובה ביום י"ד ,מלבד
המשמעות של המאירי )במגילה יט .(.וגם
ותשובתו הרמתה בן ט"ו שקרא את המגילה בי"ד נג
שהזכרנו במאמר הנ"ל ,אין לבוא ולומר המאירי סותר את עצמו ,שהרי כתב
שיש לקרוא את המגילה בי"ד ,כיון )במגילה ב (.שבן ט"ו אינו יוצא ידי חובה
שבכמה דברים יש בזה עיקולי ופישורי, ביום י"ד .ולכן קם דינא ,שמאחר
שהרי לדעת כל הראשונים שהזכרנו ,בן שההלכה היא שברמות צריכים לקרוא
את המגילה בט"ו ,בגלל כל הטעמים
ט"ו אינו יוצא ידי חובה.
שערה
איסור
"לא תתגודדו"
כג .איסור "לא תתגודדו"
כד .שני בתי דין בעיר אחת
כה .בענין הנ"ל
כו .איסור "לא תתגודדו" בקריאה מספק
כז .מיעוט שלא נשאו ונתנו עם הרוב
כח .המיעוט צריכים להשמע לרוב
כט .עבר על איסור "לא תתגודדו" האם יוצא יד"ח מגילה
ל .עוד בענין הנ"ל
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" נז
שער ה -איסור "לא תתגודדו"
האם יש לחוש לאיסור "לא תתגודדו"
קצרה שאינה מכסה את הברך ,ושמות כג .ואני טרם אכלה לדבר ,ראיתי לדון
גרביים בצבע הגוף בעוונות הרבים.
ואם כן קשה מדוע נטפלו רק להלכה זו. האם יש לחוש במחלוקת לגבי
ועל כורחינו שסומכים על סברת הרי"ף קריאת המגילה ברמות משום איסור לא
והרא"ש שפסקו כרבא ביבמות )יד(. תתגודדו ,ואמרו חז"ל )ביבמות יג(:
שאיסור לא תתגודדו שייך רק בבית דין שהכונה שלא יעשו אגודות אגודות.
אחד בעיר אבל בשני בתי דינים ,אין וכתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור )סימן
איסור .ולכן המחלוקת לענין הקריאה קנא( וז"ל :חייבים כל בית ישראל
ברמות נחשבת כשני בתי דינים .וגם הנקראין בשם יעקב המחזיקים בדת
סומכים על כך שאיסור לא תתגודדו משה רבינו להיות כל עדה וקהל
שייך דוקא במנהג ולא באיסור .ולכן מישראל אגודה אחת ,ולא תהיה
כדי להנצל מהאיסור הנ"ל יקראו את ביניהם מחלוקת בשום דבר בעולם.
ע"כ .והובא גם בשו"ת תמים דעים )סימן
המגילה בשני הימים .עכת"ד.
קע(.
ובמה דסליק אפתח ,מה שטען שדוקא
וראיתי למחבר אחד שתמה וכי הלכה
לענין מנהגים שונים שייך איסור
לא תתגודדו ,אבל בדבר הנוגע לאיסור זו לבדה יש בה אגודות
והיתר אין לחוש ,כמבואר בשו"ת יחוה אגודות .והרי בזמנינו יש מחלוקת
דעת ח"ד )סימן לו( .ע"ש .נוראות נפלאתי, אפילו בין הספרדים עצמם ,איש הישר
שהמעיין בשו"ת יחוה דעת הנ"ל )בעמוד בעיניו יעשה .והביא דוגמא ממצות
קצג( ,יראה להיפך ,שכתב להדיא שדוקא כיסוי ראש ,שיש כאלה שהולכים
באיסור והיתר שייך האיסור של "לא בפיאה נוכרית קצרה או ארוכה ,אסופה
תתגודדו" ,אבל במנהג אין איסור או מפוזרת ,ולא רק שמקילים אלא
דאמרינן נהרא נהרא ופשטיה .וכן טוענים שכך צריך לעשות ,והמכסה
מפורש ביבמות )יג .(:וכן כתבו המאירי במטפחת נחשבת בעיניהם לזרא .ולענין
)יבמות יד (.והריטב"א )שם( ,והרשב"א )שם חצאית ,יש כאלו שהולכות בחצאית
ארוכה ,ויש כאלה שהולכות בחצאית
שער ה ותשובתו הרמתה נח
על המדורה ,ודי במחלוקות שישנם. יד .בד"ה אמר אביי( ,וקיצור פסקי הרא"ש
וכיצד נבוא להוסיף עוד איסור של "לא )פ"א דיבמות אות ט( .ומדברי הרמב"ם )פי"ב
תתגודדו" בפורים בטענה שאין דורינו מע"ז הי"ד( מתבאר שגם במנהג שייך
עולה יפה .ובפרט בנושא מהותי של חגי איסור לא תתגודדו .וכן כתב הרמ"א
ישראל ,שכל אחד חוגג את פורים )בסימן תצג ס"ג( .והמגן אברהם )שם( הוכיח
בתאריך אחר ,אין לך איסור לא שכן דעת התוס' )בפסחים יד (.והרי"ף
תתגודדו גדול מזה .ושווה בנפשך, והרא"ש .ובשו"ת יחוה דעת הנ"ל הביא
להיכן היינו מגיעים אם היו נחלקים שיש אחרונים שסוברים שרק במנהג יש
בעיבור השנה ,ולא היו מגיעים איסור של לא תתגודדו כ ,מכל מקום
להכרעה .ולא תהא כזאת בישראל. לדינא לא סמך על דבריהם אלא צירף
ובגמ' )ביבמות יג (:רצו לומר שאפילו בני את שיטת הריטב"א והרשב"א והמאירי
הכפרים קוראים את המגילה בי"א והרא"ש להתיר לבני ישיבה ספרדים
והלאה ,הוי איסור לא תתגודדו .וכל שלומדים בישיבה אשכנזית להתגלח עד
שכן בנידון שלפנינו דהוי מקום אחד. שבוע שחל בו תשעה באב .וטעמו שאין
ועיין בטורי אבן )מגילה ג (:וכן בשו"ת לחוש ללא תתגודדו אלא באיסור ולא
חתם סופר ח"א )סימן קצג( שכתבו שכל במנהג כמו המנהג שלא להסתפר בבין
תקנת רבי יהושע בן לוי דכרך וכל
הסמוך לו נידון ככרך ,היא כדי שלא המצרים.
תיראה התורה כשתי תורות ותרבה
המחלוקת .ואפילו הנראה עימו שהוא ומה שתמה מדוע נטפלו רק להלכה זו
רחוק ממיל ,מכיון שהוא נראה אי
הרי בזמנינו איש הישר בעיניו
אפשר לחלק ביניהם. יעשה .ערבייך ערבא צריך ,מי אמר שכל
אלו עושים כדין ,ומה ראה להוסיף שמן
כ .וכן כתב בשדי חמד )מערכת חול המועד אות יד בד"ה אך( בשם אחד הספרים לבאר בדעת
הרמב"ם ,שהלאו של "לא תתגודדו" שייך דוקא במנהג .דממאי נפשך אין זה שייך באיסור ,שאם
צד מן החולקים הוא הרוב בחכמה ומנין פשוט שהמיעוט נגרר אחר הרוב .ואם שני הצדדים
שקולים ,ויש חומרא בכל צד ,מי נדחה מפני מי ,ובדבר שצד אחד מחמירים וצד אחד מקילין ,בשל
תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל .ועל כורחינו שלא תתגודדו שייך דוקא
במנהג .עכת"ד .וכן כתב בספר משנת חכמים )דף קכג ע"ד( .והטעם שמסקנת הסוגיה )ביבמות יג (:שינוי
במנהג גרע משינוי בדין .והובא בשו"ת חיי אריה )סימן ט דף טו .(.אולם מדברי שאר הפוסקים דין
זה שייך גם באיסור ,וכגון הנחת תפילין בחול המועד וכיו"ב ,ומוכח דלא ס"ל האי חילוקא .וכן
כתב השדי חמד )שם בד"ה ויש סעד( .ואפילו לפי מה שכתב בספר הנ"ל יוצא ,שאם הרוב סוברים כצד
אחד ,בודאי שהצד השני צריכים לנהוג כדעת הרוב .ובנידון דידן הרי כמעט כל האשכנזים
והספרדים ברמות נוהגים לקרוא את המגילה בט"ו .ולכן המיעוט נגררים לאחר הרוב לקרוא את
המגילה בט"ו.
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" נט
הלכה כהרמב"ם וסמ"ג בשני בתי דין בעיר אחת
ובית הלל כשתי בתי דינים בעיר אחת כד .ומה שכתב שהעולם סומכים על
דמי אלא אמר רבא כי אמרינן לא
תתגודדו כגון בית דין בעיר אחת ,פלג הרי"ף והרא"ש ,טעם זה אינו
מורין כדברי בית שמאי ופלג מורין מספיק כיון שדבריהם אינם מוסכמים
כדברי בית הלל אבל שתי בתי דינין להלכה ,וכמו שאפרט לקמן .והנה
בעיר אחת לית לן בה .ע"כ .וכתבו המקור לאיסור "לא תתגודדו" הוא
הרי"ף )שם ג (:והרא"ש )פ"א ס"ט( שהלכה ביבמות )יג (:מגילה נקראת באחד עשר,
כרבא ששני בתי דין בעיר אחת אין ובשנים עשר ,ובשלשה עשר ,ובארבעה
איסור של לא תתגודדו .וכן כתב רבי עשר ,ובחמשה עשר ,לא פחות ולא
ישעיה מטראני בפסקיו )שם( וכן כתב יותר .אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן
בספר החינוך )מצוה תסז( בשם רבו .וכן איקרי כאן "לא תתגודדו" לא תעשו
דעת האוהל מועד )שער טריפות דרך א(, אגודות אגודות] .ופרש"י" ,שנראה"
והמאירי בספר מגן אבות )הקדמה בד"ה וכן כנוהגין כשתי תורות כשקורין כפרים
אולי( ,והאורחות חיים )הלכות מגילה אות כו(. את המגילה ביום כניסה ,ועיירות
וכן משמע קצת ממה שכתב מרן הב"י גדולות ,בי"ד ומוקפין חומה בט"ו[.
)בס"ס תרכד( ע"ש] .אלא שיש לומר שכתב והשיב רבי יוחנן דאמר רב שמן בר אבא
כל זה אליבא דהרא"ש[ .ומעתה מקום אמר רבי יוחנן לקיים את ימי הפורים
שנחלקו הפוסקים באיזה תאריך לקרוא האלה בזמניהם ,זמנים הרבה תיקנו
את המגילה ,וכל אחד נוהג לפי רבו, להם .ופרש"י ,שחכמים אסרו לבני י"ד
נחשב כשני בתי דינים בעיר אחת ,שאין לקרוא בט"ו וכן בני ט"ו לקרוא בי"ד.
ע"כ .הרי שדוקא בני י"ד שאינם רשאים
איסור של "לא תתגודדו". לקרוא בט"ו ,אין איסור של לא
תתגודדו ,מכיון שמלכתחילה תיקנו
אולם הרמב"ם )פי"ב מע"ז הי"ד( כתב להם חכמים שני ימים שונים .אבל
מקום אחד שחלק קורא בי"ד וחלק
וז"ל :לא יהיו שתי בתי דין בעיר קורא בט"ו עוברים על איסור לא
אחת ,זה נוהג כמנהג זה ,וזה כמנהג
אחר ,שדבר זה גורם למחלוקות גדולות, תתגודדו.
שנאמר לא תתגודדו ,לא תעשו אגודות
אגודות .ע"כ .ומבואר שפסק כאביי ולהלן )שם יד (.אמר אביי כי אמרינן לא
שאפילו בשני בתי דין בעיר אחת יש
איסור לא תתגודדו .וכן כתב הסמ"ג תתגודדו כגון שתי בתי דינין
)לאוין סב( ,והכלבו )סימן צז( ,ושו"ת בנימין בעיר אחת ,הללו מורים כדברי בית
זאב )סימן שג בד"ה בעיר ארטא( .והכסף משנה שמאי והללו מורים כדברי בית הלל
)שם( הקשה מדוע פסק הרמב"ם כאביי אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות לית
לן בה .אמר ליה רבא והא בית שמאי
שער ה ותשובתו הרמתה ס
שחולקים לדעת עצמם אבל אם חולקים נגד הכלל שהלכה כרבא נגד אביי.
לדעת אחרים לא שייך כלל זה. ותירץ שהכלל הנ"ל הוא דוקא
עוד בענין הנ"ל
היו נוהגים זה בזה ,לקיים מה שנאמר כה .וכתב הרדב"ז בלשונות הרמב"ם
והאמת והשלום אהבו כא.
)סימן יא( שמסתבר טעמו של אביי,
וכן בקודש חזיתיה בשו"ת מהר"ם שיש לאסור משום לא תתגודדו אפילו
בשני בתי דין בעיר אחת ,שלא ירבו
אלשיך )סימן נט בד"ה איכא למידק( מחלוקות בישראל ,שאף על פי שהם
שהאריך להוכיח שהלכה כרבא .ע"ש. שני בתי דין ,לא ינצלו ממחלוקת,
וכן מוכח בשו"ת המבי"ט ח"ג )סימן עז(. שהציבור נגרר אחריהם זה אוסר וזה
ע"ש .וכן כתב הגאון מהר"ם בן חביב מתיר ,זה מטמא וזה מטהר והעם
בספר כפות תמרים )סוכה מד (.שהרמב"ם פוסחים על שני הסעיפים ,ותרבה
פסק כאביי הוא משום דסוגיה דסוכה ביניהם השנאה והמחלוקת ,כמו שנראה
אזלא כוותיה ,שכיון שלבני חו"ל לא הדבר בחוש העין וכו' .ורק בשני בתי
דחי לולב שבת ,לפי שאינם בקיאים דין בשתי עיירות אין לחוש למחלוקת.
בקביעא דירחא ,לבני ארץ ישראל נמי ומה שנהגו בית שמאי ובית הלל
לא דחי .ופרש"י ,כדי שלא לעשות להורות הלכה כל אחד כדעתו ,לפי
ישראל אגודות אגודות ונראה כשתי שהיו כמה וכמה מישראל הסוברים או
תורות .ע"כ] .וכ"פ השו"ע )בסימן תרנח כבית שמאי או כבית הלל ,ומחלוקתם
ס"ב( שבארץ ישראל לולב נדחה מפני היתה מפורסמת לכל ישראל ,והכל ידעו
השבת ביו"ט ראשון[ .והיינו שבני חו"ל שמחלוקתם לשם שמים ,וכמו שאמרו
עולין לרגל לארץ ישראל ורואים שינוי ביבמות )יד (:שלכן לא נמנעו מלהנשא
ממנהג מקומם ,והוי כשתי בתי דין בעיר אלו לאלו ,מפני שחסידים גמורים היו,
אחת .אלמא דקי"ל כאביי ,שחששו והיו מודיעים חבריהם ,שחיבה וריעות
כא .וכן ראיתי להגאון השדי חמד )כללים ל עט( שהביא בשם הגר"ח פערלמוטר זצ"ל תשובה
ארוכה בנידון דידן ,והסביר דעיקר הענין הוא משום מחלוקת ולא כטעמו של רש"י שהתורה תיראה
כשתי תורות ,ולכך פסק הרמב"ם כאביי .ובמחלוקת בית שמאי ובית הלל אף אם עשו בית שמאי
כדבריהם לא יביא הדבר למחלוקת ,דאמרו בעירובין )יג (:שנוחים ועלובים היו ,והיה ביניהם אהבה
ואחוה שלום ורעות ,ונוהגים כבוד זה בזה ,לקיים מה שנאמר והאמת והשלום אהבו )יבמות יד.(:
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" סא
ולמעשה .וכן כתבו :הרדב"ז ,ומהר"ם משום לא תתגודדו ,ולכך פסק הרמב"ם
אלשיך ,והמבי"ט ,ומהר"ח אבולעפייא, כאביי .וכן כתב הרב חיים אבולעפיא
ומהר"ם בן חביב ועוד .וכן העיר הרה"ג במקראי קודש )דף קיח (:שהרמב"ם פסק
יחזקאל מוצפי שליט"א בקונטרס
"ירושלים העיר שחוברה" )עמוד צא כאביי בגלל הסוגיה בסוכה הנ"ל.
והלאה( .ע"ש .ולפענ"ד אפילו אם לא יצא
הדבר מידי ספק ,יש לחוש להרמב"ם וכן ראיתי הלום להרב מרדכי גאלנטי
והסמ"ג במחלוקת באיסור תורה ]וכמו
בשו"ת דברי מרדכי )גדולת מרדכי סימן
שנתבאר בהערה[ כב. ו( שהיכא דבני העיר חלוקים פלגא
ופלגא המועטים צריכים שינהגו כמו
ובשו"ת הרד"ך )בסוף בית יג( כתב המרובים ואל ישנו מפני המחלוקת .ומה
שפסק הרמב"ם כאביי ,דבריו מכוונים
שבמחלוקת בין הספרדים ואין בהם נפתל ועיקש .ע"כ .אמור
ואשכנזים אין איסור של לא תתגודדו, מעתה ,שכל חכמי ספרד נקטו
שהדבר ידוע שמקדמת דנא ,כל עדה כהרמב"ם לפסוק אביי להלכה
כב .בעיקר איסור "לא תתגודדו" ,מבואר ביבמות )יג (:שאף על פי שפשט הפסוק שאין לעשות
חבורה על המת ,מכל מקום מדלא כתיב "לא תגודדו" ]בלי האות תי"ו בתחילה[ שמע מינה תרתי.
ע"ש .ומשמע לכאורה שאיסור זה מהתורה ,וכדין איסור שריטה על המת .וכן מוכח ממה שכתב
הרמב"ם )פי"ב מע"ז הי"ד( וז"ל" :ובכלל אזהרה זה" ]לא תתגודדו[ שלא יהיו שני בתי דינין בעיר
אחת ,זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר .שדבר זה גורם למחלוקות גדולות שנאמר לא
תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות .ע"כ .וממה שכתב ובכלל אזהרה זו וכו' מתבאר שאיסור זה
הוא מהתורה .וכן דייק מהר"י אלגאזי בספר ארעא דרבנן )מערכת אות ל אות שמד( ,ודחה מה שכתב
הרא"ם )דברים יב ,א( שלא תתגודדו הוא דרך דרש .וכן תמה על הרא"ם מוהר"י עייאש בעפרא דרבנן
)שם( .וגם הבאר שבע בספר צידה לדרך )פרשת ראה( השיג על הרא"ם הנ"ל .וכן מתבאר להדיא
מהכסף משנה )שם( שהקשה היכי לקי הא הוי לאו שבכללות .וכן דעת החקרי לב יו"ד ח"א )סימן
פד( ,ונדיב לב ח"ב )דף צג ע"ד( ,ופמ"ג באשל אברהם )סימן תצג סק"ו( ,ושו"ת מעיל צדקה )סימן מט(.
והנה הרמב"ם בספר המצות )לאוין מה( כתב וז"ל :והנה אמרו )יבמות יג (:שבכלל לאו זה גם כן
האזהרה מחילוק בתי דיני העיר במנהגיהם וחילוף הקבוצים ,ואמרו לא תתגודדו לא תעשו אגודות
אגודות .אבל גופיה דקרא הנה הוא כמו שביארו ואמרו לא תעשו חבורה על מת "וזה הוא כמו
דרש" .ע"כ .ומשמע לכאורה שאיסור זה הוא מדרבנן .וכן כתב הפרי חדש בנימוקיו על הרמב"ם
שבספר מים חיים שמדברי הרמב"ם שבספר המצות מוכח שהוא מדרבנן .וכן כתב מרן החיד"א
בספר יעיר אוזן )במערכת בי"ת אות ח( ,ושיורי ברכה )סימן קנו( ,שו"ת חיים שאל ח"ב )סימן חי( שיש
לפרש את הרמב"ם ביד החזקה כמו שכתב בספר המצות .וכן מוכח ממה שכתב המאירי )יבמות יג(:
שמה שאמרה תורה לא תתגודדו" ,רמז" יש בה לא תעשו אגודות אגודות .ע"ש .ובספר נר מצוה
ח"א )סימן ו ס"ק טז( כתב שהרמב"ם בחיבורו חזר בו וסובר שהוא מהתורה וספר היד החזקה עיקר.
ובספר שדי חמד )מערכת חול המועד אות יד בד"ה ומה( כתב שהעיקר כדעת החיד"א ביעיר אוזן )במערכת
שער ה ותשובתו הרמתה סב
לן בה" ,הכא כבית דין אחד דמי" .אי נוהגת כמנהגיה .והובא בשו"ת
נמי היה מוחה בידם משום דמיחזי מהרשד"ם )חיו"ד סימן מ( .ובשו"ת יחוה
כיוהרא ואתו לידי מחלוקת .וכדעת דעת הנ"ל ,הביא שכן כתבו בשו"ת
הרא"ש מצאתי בשם ספר אגודה )בסוף שערי דיעה ח"ב )סימן ז( ,וכן בשו"ת
יומא( העושין שני ימים יום הכפורים לא דברי יששכר )חאו"ח סימן ד( .ע"ש .ועל כל
יתפללו יום שני כי אם עם שאר הקהל פנים ,בין הספרדים עצמם שנמצאים
ואפילו הם עשרה .ע"כ .והרי בודאי במקום אחד ,וכל אחד קורא את
שאותם אלו שנהגו לעשות יומים היו המגילה ביום אחר ,יש לחוש לאיסור
מנין ויותר ,והוי קהל לעצמו ,ואפילו "לא תתגודדו" לשיטת הרמב"ם .ולפי
הכי כתב מרן דהוי כבית דין אחד .וכן מה שנתבאר לעיל ,שכן הורה מרן הרב
כתב בשו"ת מהר"ם אלשיך )בסימן נט(. עובדיה זצוק"ל לתלמידיו להניח
בורגנין בין רמות לרמת שלמה ,וכן עשו
וכבר רמז לזה קצת במה שכתב בשו"ת מעשה לאחר הסתלקותו ,אם כן יש
לחוש שהציבור הספרדי שאוחזים
יביע אומר ח"ז )חאו"ח סימן נט( בשיפולי גלימתו ,ונוהגים היפך ממה
בסיכום ההלכה ,שהיות שכן מנהג "רוב שהורה וכתב ,גם הרי"ף והרא"ש יודו
אנשי רמות" לקרוא את המגילה ביום
י"ד לכן אין לשנות .ע"ש .ולענ"ד לאסור דהוי "כבית דין אחד".
כוונתו לומר שאין לחוש לאיסור של
"לא תתגודדו" מכיון שרוב השכונה וגדולה מזו אני אומר ,שאפילו
קוראים בי"ד .ושוב מצאתי מכתב
מהגאון יביע אומר )קובץ משנת יוסף ג' אדר להרא"ש הנ"ל יש לאסור
תשע"ד( שכתב לתושבי מבשרת בזה"ל: בנידון שלפנינו .וכן נראה מדברי הטור
את אחי אנוכי מבקש וכו' ,שכולם יעשו )בס"ס תרכד( שכתב שהרא"ש היה מוחה
את חג הפורים ,הן במקרא מגילה ,והן ביד המתחסדים לעשות יום הכיפורים
ביתר מצות הנוהגות בפורים ,בארבעה יומים .וכתב מרן הב"י )שם( נראה
עשר ולא בט"ו" ,כדי שלא יעשו אגודות שטעמו משום לא תתגודדו ,לא תעשו
אגודות" .עכ"ל .הרי להדיא שבעל אגודות אגודות .ואף על גב דביבמות
היביע אומר חשש שכולם יעשו כדעה )יד (.אמרינן דהיינו בית דין אחד ,שלא
אחת משום חשש איסור "לא תתגודדו". יהיה פלג מורין כבית שמאי ופלג כבית
הלל אבל שני בתי דינין בעיר אחת לית
הבית אות ח( שיש להסכים את דברי הרמב"ם בספרו היד החזקה יחד עם מה שכתב בספר המצות
שאיסור לא תתגודדו אינו מהתורה .אולם הניף ידו שנית ,בספרו שדי חמד )מערכת ל כלל עח( ,וכתב
שהעיקר כדעת מרן הכסף משנה שאיסור זה מהתורה .ושכן פסק הגאון באר שבע בספר המצות
)לאוין סימן מה(
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" סג
איסור "לא תתגודדו" בקריאת מגילה מספק
איזה טעם אף שיש שינוי בהוראה ,וכמו כו .ועדין אנו צריכים למודעי ,האם
כן נוכל לומר שאם עושה ומשנה בדבר
יאמר שעושה כן מפני הספק שמסתפק חוששים לאיסור "לא תתגודדו" גם
בדין שפיר דמי .וכן מוכח ממה שכתב באופן שקוראים את המגילה בשני ימים
המגן אברהם )סימן לא סק"ב( שהמניח מספק ,וכדין מקום שיש ספק שקוראים
תפילין בחול המועד אינו עובר משום את המגילה בשני הימים .והנה בשו"ת
בל תוסיף ,וכן מבואר בסמ"ק )סימן קנג(. השיב משה )חיו"ד סימן לא בשאלה השניה(
ע"ש .ופשט הדברים שאינו עובר על גם רצה הרב השואל לומר שאפשר שכשם
על איסור לא תתגודדו מהטעם הנ"ל. שלענין בל תוסיף כתב המגן אברהם
)בסימן לא סק"ב( בשם הסמ"ק שאף לדיעה
אולם יד הנוטה לחלק ,שכל זה דוקא האוסרת אין לחוש משום בל תוסיף
כיון שאינו מכוין להוסיף רק מניח
כאשר אינו מברך על התפילין, מספק שמא חול המועד חייב בתפילין.
וכמו שכתב מחצית השקל )שם( להסביר הכי נמי אפשר שהדין כן לענין לא
את דברי המגן אברהם הנ"ל .וכן כתב תתגודדו כיון שאינו מניח רק משום
הט"ז )שם סק"ב( ,והישועות יעקב )בסימן חומרא .והגאון המחבר השיבו שיש
לא( ,ובשו"ת חיי אריה )בס"ס ט( ,והגר"ז חילוק בין איסור בל תוסיף שתלוי
)סימן שח ס"ב( ,והמשנ"ב )סימן לא סק"ח(. בכוונה ,שאינו עובר עליו אם רוצה רק
ואם כן מאחר שמעשיו מוכיחים לצאת מספק .ואינו דומה ללא תתגודדו,
שעושה כן משום ספק ,שהרי אינו שכיון שיש שינוי בהוראה בין אלו
מברך ,יש לומר שאינו עובר גם על לאלו ,שחלק מורים כך וחלק מורים
איסור לא תתגודדו .מה שאין כן בנידון אחרת ,הוי לא תתגודדו .ואם אי אתה
דידן ,שמברך על קריאת המגילה בי"ד, אומר כן ,נפל לא תתגודדו בבירא,
הרי שמחשיב את יום י"ד כעיקר .ואין שבכל הדינים יש לומר שהמחמיר
זה דומה לערי הספק ,שאנו נוקטים
לברך ביום י"ד ,דשאני התם שהספק מחמיר מפני הספק .ע"ש.
הוא במציאות האם אותן ערים היו
מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ,מה ויש לפקפק בזה ממה שכתב הרב יד
שאין כן בנידון שלנו שהוא מחלוקת
בדין .וכל שכן לפי מה שנתבאר שאנו מלאכי בכללי הדינים )סימן שנה(
נוקטים לגמרי שיש לקרוא ברמות ביום בשם הרב כנסת הגדולה וז"ל :לא
ט"ו ,אם כן אם קורא ביום י"ד אינו תתגודדו לא שייך במי שנוהג כן משום
יוצא ידי חובה ,וכמו שכתבו הרשב"א שבמקומו שיצא משם היו מחמירים כן
והראב"ן ועוד ראשונים )הובאו באות כ - כיון שאם היו המקילים הולכים
למקומו ,היו צריכים לנהוג איסור .ע"כ.
הרי להדיא שהותר בגלל כשעושה מפני
שער ה ותשובתו הרמתה סד
כיו"ב הגאון הרב משה שטרנבוך כא( .ויותר נכון שאדם שרוצה להחמיר
שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות ח"ד על עצמו לקרוא בשני הימים ,יקרא
ביום י"ד בלי ברכה בצינעה .וכן כתב
)סימן קעו( .ע"ש.
מיעוט שלא נשאו ונתנו עם הרוב
אחר הרוב ,דאין הסכמת הרוב אלא כז .וחזות קשה הוגד לי ,שבשו"ת
כשהיתה הסכמת הרוב מתוך מעמד
כולם .ע"כ .והובא בב"י יו"ד )סימן רכח(. הרשב"א ח"ב )סימן קד( נשאל אודות
וכן כתב כיו"ב בהגהות אשר"י )פ"א ראובן ושמעון שבררו עשרה אנשים
לראות בדינם ,הן בדין הן בפשרה,
דסנהדרין ס"ו(. ונשבעו שניהם לקיים עליהם כל אשר
יגזרו אותם העשרה ,ואם לא יסכימו
ועל פי זה כתב הגאון מהר"ם בן חביב לדעת אחת שילכו אחר הרוב .ונסתלק
אחד מהם ואינו רוצה לומר את דעתו.
גט פשוט )חלק הכללים כלל א( וז"ל: והשאלה היא האם ראובן מחוייב למה
במחלוקות שאנו רואים בדברי שיאמרו אותם תשעה שהם הרוב.
הפוסקים זה אוסר וזה מתיר ,זה מטמא והשיב הרשב"א בזה"ל :דבר ברור הוא
וזה מטה ,וכל אחד כתב סברתו בספרו זה ,שאילו היו אלו העשרה נבררים
לפי דעתו או לפי בני ישיבתו ,בין שהיו לדין ,אם נסתלק האחד נתפרדה .ולא
החולקים בזמן אחד בין שהיו בזה אחר עוד ,אלא אפילו אמר :איני יודע ,אינן
זה ,אין הדבר ברור לומר בכה"ג יכולין לדון ולגמור הדין על פי התשעה
שמהתורה יש ללכת אחר הרוב כיון הנותרים .שאין הולכין אחר הרוב אלא
שלא עמדו למנין ,ולא נשאו ונתנו כשרבו המזכין על המחייבין ,או
ביחד פנים אל פנים ופה אל פה .דאנא המחייבין על המזכין ,מתוך משא ומתן
אמינא אילו היו נושאים ונותנים ביחד של כולם .אבל "כשהמיעוט איננו ,לא.
מכח הפילפול והויכוח אפשר שאלו היה שם אותו האחד ,שמא היה
שהמרובים היו מודים לדברי היחידים. מראה טעם להפך כל מה שהסכימו
והביא ראיה מתשובות הרשב"א הנ"ל. הרוב ויודו הרוב בכך" .ע"כ .וכן הוא
ע"ש .וכן כתב המהרלב"ח בתשובה בשו"ת הריטב"א )סימן פה( .והובא בב"י
)סימן קמז( שאין יכולים לומר רבני צפת חו"מ )בס"ס יג( .וכן כתב הרשב"א
שהסמיכה היא מטעם שהם רוב נגד בתשובה ח"ג )סימן דש( וז"ל :אין
רבני ירושלים ,שהסכמת הרוב שהיא ההסכמה הולכת אלא אחר מה
בלא משא ומתן של כולם ,רובו מתוך שהסכימו כולם ,ולא אחר הסכמה
כולו אינה הסכמה כלל .ע"ש .וגם שיסכימו מקצתן .ואפילו היתה הולכת
המהרש"ך בתשובה ח"ב )סימן קט( כתב
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" סה
שאין כן באיסור והיתר וכל הוראה שהסכמת רובו מתוך כולו בעינן אבל
שמעיקר דינא סגי כאחד חכם יחיד אם לא היו כולם במעמד אחד בפני
לאסור ולהתיר כידוע .זולת דאי נחלקו עצמו ,מילתא דפשיטא הוא דלא חשיב
ב' חכמים זה אוסר וזה מתיר ,אף מדינא רוב למימר אחרי רבים להטות .ע"ש.
כל אחד יכול להורות כשיטתו ,מכל ויוצא אם כן ,שמה שנאמר אחרי רבים
מקום לגבי דידן שאין בידנו כח להכריע להטות ,היינו רובו מתוך כולו שיהיו
הוי ליה ספק שקול ,דמי ידעינן מי כיון נושאים ונותנים אלו כנגד אלו .אבל
האמת .ועל כן מספק קי"ל בשל תורה מחלוקת הפוסקים זה אוסר וזה מתיר,
הלך אחר המחמיר ,וכל דידעינן אחד לא שייך בזה אחרי רבים להטות אלא
אוסר ושנים מתירים ,בכי האי אין כאן הוי ספיקא דדינא .וכן כתב המהר"א
ספק דצד ההיתר מוכרע טפי מן
האיסור ,דלא אסרה תורה כי אם ספק ששון )סימן קז( .ע"ש.
שקול. אולם מדברי שאר הפוסקים שסמכו על
ולהלן )בסימן פג( כתב שגם הפוסק דעת רוב הפוסקים בכל דבר,
וכמו שכתב הב"י בהרבה מקומות,
היחיד חייב להורות לרבים מוכח כל בתר איפכא ,שגם בזמנינו יש
להקל כדעת חבריו שהם הרבים .ע"ש. ללכת אחר הרוב .וכן ראיתי להגאון
ולפי זה יש להסביר את מה שכתב הרב יוסף חזן בשו"ת חקרי לב ח"ג
המהרלב"ח שאין כח לסמיכה שהיתה )חיו"ד סימן פב( שכתב שלדברי מהר"ם בן
בצפת מפני שדבר זה מעיקרא אינו חביב לאחר חתימת הש"ס אין לנו
נחתך על פי אדם אחד אלא על פי כל כללים האם הלכה כפוסק נגד פלוני,
גדולי הדור .ולכן בעינן רובו מתוך והרי הדבר בספק כיון שרוב אינו
כולו .וזה שונה מהוראת איסור מועיל ,ובשל תורה הלך אחר המחמיר.
האמורה לעיל ,שאין חיוב שהיחיד "ואין זה דרכנו ודרך כל הפוסקים בדיני
ישמע את דעת הרוב .ודו"ק .וכן כתב איסור ,וכולם נמשכים אחר רוב
בפשיטות בשו"ת הרדב"ז ח"ד )סימן קטז( הפוסקים להקל ולהחמיר" .ובהמשך
וז"ל :עוד אני אומר דלא אמרינן דמצי כתב שיסוד החילוק בין מה שכתב
למימר קים לי כפלוני פוסק אלא היכא הרשב"א לנידון דידן ,דמה דבעינן רובו
שהם אחד כנגד אחד או שנים כנגד מתוך כולו הוא דוקא בסנהדרין של
שנים אלא שהדיין אשר בא לפניו שלושה או עשרים ושלושה או של
המעשה סובר כחד מינייהו ,אז מצי שבעים ואחד .ואלמלי מה שאמרה
אידך למימר תביא ראיה שאין הלכה התורה אחרי רבים להטות היה מקום
כפלוני ותוציא ממני .אבל כשיחיד לומר שצריך שכולם יסכימו לדבר אחד.
חולק על רבים או רבים כנגד מרובים ולכן בעינן שישאו ויתנו ביחד כדי שגם
לא אמרה אדם מעולם ,דאם כן בטלת המיעוט ישמעו את דעת הרוב .מה
שער ה ותשובתו הרמתה סו
ואינו לצרף את שיטת הרמב"ם הנ"ל מה שכתוב בתורה אחרי רבים להטות.
אפילו לספק. וקרא איירי בין לאפוקי ממונא בין
לאוקומי ממונא .וכן לענין דיני נפשות
אתה הורית לדעת כי מדברי הרדב"ז אפילו שרבו המחייבים יאמר קים לי
והמהרי"ט שנקטו בפשיטות רבה כאותם הפוטרים .עכ"ל כג.
שהלכה כרבים בכל דוכתא ,ואין דעת
היחיד מצטרפת ,ואפילו לומר קים לי וכן כתב בשו"ת המהרי"ט )חיו"ד סימן לג(
כוותיהו אין אומרים במקום רבים .וכל
שכן שלא במקום מנהג שנהגו העם על שאין להתחשב בדעת הרמב"ם
פי רוב הפוסקים .ובאמת שבנידון של וסיעתו דסבירא ליה שיש לברך על ספר
שכונת רמות ,הרי הסוברים שיש לקרוא תורה פסול ,שהרי כל הפוסקים
את המגילה בי"ד באדר ,לא אגרו את ראשונים ואחרונים אסרו לברך עליו,
דבריהם אלא פירסמו את דבריהם ואמרו שהקורא בספר תורה פסול לא
בקונטרסים בכל ירושלים .ועליהם באו יצא ידי חובה וישראל קדושים נהגו בו
והשיבו על כל טענותיהם ,וכמו איסור .ואין לקרותו ספק ,שהרי אמרו
שנתבאר באריכות במאמר זה .ואם כן בירושלמי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל
חשיב כנשאו אלו עם אלו .ועוד ,שחלק מקום שהלכה זו רופפת בידך ראה מה
גדול מטענות הסוברים שיש לקרוא את צבור נוהגים ונהוג כן .והביאו הפוסקים
המגילה בי"ד בנוי על טענות שאינן מכאן ראיה לכל דבר שהוא ספק שמנהג
נכונות במציאות ,וכגון מה שטענו ישראל תורה היא ,כל שכן שאין הלכה
שהעיריה לא אישרה את הבורגנין .ואין רופפת דלא בעינן היא ,שהתורה אמרה
זה נכון כאשר יראה הרואה ,שמבנים אחרי רבים להטות וכותלי בית המדרש
אלו אושרו על ידי העיריה והקק"ל, לא הוכיחו ,ובבת קול שיצתה לא
ועמדו על תילם במשך שנה תמימה, השגיחו וזהו יסוד ושורש תורתינו,
ואפילו הוסיפו בהם תיקונים ,וכמו הלזה תקרא ספק .ע"כ .הרי להדיא,
שאין להתחשב כלל בדעת המיעוט
שנתבאר לעיל. אפילו אם הפוסקים לא דנו אלו עם אלו,
כג .ולפע"ד יש להעיר שלכאורה מדברי הגאון חקרי לב יוצא שדוקא בהוראה של איסור
והיתר יש ללכת אחר הרוב אבל בהוראה של ממונות צריך רובו מתוך כולו .אולם לפי מה שכתבו
הרדב"ז ושאר הפוסקים ,לעולם אין צריך רובו מתוך כולו למרות שלא שמעו אלו את אלו .ואפשר
שמה שכתב הרשב"א הנ"ל הוא דוקא אם קיבל על עצמו לדון בפני עשרה אנשים מסויימים ,ולכן
אם אחד חסר או שאינו מגלה דעתו הקבלה הנ"ל אינה מועילה .מה שאין כן בנידון דידן ,שהתורה
אמרה אחרי רבים להטות בכל אופן .ודו"ק.
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" סז
המיעוט צריכים להשמע לרוב
וז"ל :דע שכל ציבור וציבור ,יש להם כח .ולפי האמור ,מאחר שרוב הציבור
רשות על יחידיהם ,שכל ציבור רשאין
לגדור ולתקן בעירם ,כמו שבית דין בשכונת רמות קיימו וקיבלו
הגדול יכולים לגדור ולתקן ,על כל עליהם לקרוא את המגילה בט"ו,
ישראל .ומקרא מלא דבר הכתוב: צריכים המיעוט להתבטל לרוב .וכן
במארה אתם נארים ,הגוי כולו .והרוב, כתב הריא"ז )פ"א דיבמות אות יז( וז"ל :גם
ככולם .כדאיתא בע"ז )לו .(:וגרסינן בזמן הזה שיש ברוב מקומות מחלוקת
בב"ב )ח (:רשאין בני העיר וכו' ,להסיע בין החכמים ובין הגאונים ,אסור להם
על קיצתן .ואלו שנשבעו בתקנת הקהל, לבני העיר ליחלק ולנהוג במנהג פשוט
עשו שלא כדין ,ושלא כהוגן ,ואין קצת כאחד וקצתן כאחר ,אלא יעמדו
על המניין ויעשו כולן על פי הרוב.
רשאין לעשות כן .ע"כ. ע"כ .והובא בשלטי גיבורים )יבמות ג:
מדפי הרי"ף אות א( .ואומנם בריא"ז הנ"ל,
ובשו"ת הרא"ם )סימן נג בד"ה ומה( כתב כתב שכל זה בבית דין אחד אבל בשני
בתי דינים לית לן בה .אולם כבר כתבתי
וז"ל :אין הפרש בין דעת לעיל )באות כה( שדעת גדולי האחרונים
שבעה טובי העיר לדעת כל הקהל ,וכל הספרדים דקי"ל כהרמב"ם וסיעתו,
המקדיש ודאי על דעתם הוא מקדיש שבשני בתי דין בעיר אחת יש איסור לא
אבל כשיש מוחה בידם ורוב הקהל אינם
מתרצים במה שהם רוצים לעשות ,אין תתגודדו.
בדבריהם כלום ,מה שירצו רוב הקהל
הוא העיקר .משום דבכל הדברים וכן מצינו לראשונים רבים שכתבו
השייכים לקהל ,כל הקהל בכללו
נקראים בית דין ,וצריך להמשך אחרי שאפילו החלטות של פרנסי העיר
רוב דעות הקהל ולא אחר טובי הקהל. שאינם לפי דעת תורה ,דעת הרוב היא
ע"כ .ויוצא מבואר ,שגם בהלכות צדקה הקובעת .וכן ראיתי להרא"ש )כלל ו סימן
]הקדשות[ יש להכריע על פי רוב הקהל. ה( שכתב וז"ל :ודע ,כי על עסק של
ודעת הרוב קובעת גם למיעוט מהקהל. רבים אמרה תורה :אחרי רבים להטות.
ומרן בשו"ע יו"ד )בסימן רכח סל"א( כתב ועל כל ענין שהקהל מסכימים ,הולכים
קהל שרוצים להתיר הסכמה בחרם ויש אחר הרוב ,והיחידים צריכים לקיים כל
מוחים ,הולכים אחר הרוב שאם הרוב מה שיסכימו עליהם הרבים .דאם לא כן,
מסכימים להתיר ,מתירין .ע"כ .והוא לעולם לא יסכימו הקהל על שום דבר,
אם יהיה כח ביחידים לבטל הסכמתם.
מתוך תשובת הרא"ש )כלל ז סימן ה(. לכן אמרה תורה ,בכל דבר הסכמה של
רבים אחרי רבים להטות .ע"כ .וכן כתב
וכתב הגאון החבי"ב הרב כנה"ג בתשובות המיוחסות לרמב"ן )בסימן רפ(
בשו"ת בעי חיי )חיו"ד בריש סימן רד(
שער ה ותשובתו הרמתה סח
למיזל בתר רובא בכל עניינים כאלו. כמה דיו משתפך וקולמוסים משתברים
ואם נמתין עד שיסכימו כולם ,לא יגמר בענין כפיית הרוב אל המיעוט כמו שבא
שום ענין ,ויהיה השחתת הכלל .ומהאי הדבר בארוכה בספרי גדולי האחרונים,
טעמא נראה לי דגם לר"ת )ב"ב ח(: ובפרט בתשובות הרא"ם הנ"ל וכו' וגם
דסבירא ליה דאינם יכולים להסיע על הבאים אחריו :מהרלנ"ח ,ומהר"ם
קיצתם אלא כשהסכימו כולם מתחלה, אלאשקר ,ובעל תומת ישרים ,והרד"ך,
מכל מקום דהיינו מדינא אבל מודה הוא ומהריב"ל ,והרשד"ם ,והר"ם מיטראני,
ממנהגא דהרוב כופים היחיד לעשות והרש"ך ,ובעל משפטי שמואל,
כמו שהם אומרים .והן הנה דברי והראנ"ח ,והר"י אדרבי ,ובעל משא
הרמ"א שכתב בש"ע ח"מ )סימן ב( וז"ל: מלך ,ובעל משפט צדק ,והמהר"ם
וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר אלשיך ,וספר בני שמואל ,ובנימין זאב
בעירן כבית דין הגדול וכו' אף על פי האריכו בדרוש הזה בספריהם כאשר עין
שיש חולקין וכו' מכל מקום הולכין
אחר מנהג העיר וכו' רצונו לומר כן הרואה יחזה וכו'.
לדעת ר"ת. ובהמשך כתב וז"ל :ואומנם דרך
ואומנם בשו"ת מהרי"ט ח"א )סימן נח( קצרה אני בא לומר תמצית
היוצא מדבריהם והוא זה ,למיגדר
כתב שגם בענין התקנה בעינן מילתא ולאפרושי מאיסורא כולי עלמא
דוקא כולם ביחד ואז מועיל הסכמת מודו דיכולין הרוב לכוף את המיעוט.
הרוב .אולם בשו"ת מהר"ם שיק )חאו"ח ולדבר רשות במילתא דאיכא רווחא
סימן שח( כתב להשיג על דבריו ,וסבירא להאי ולהאי ,איכא פלוגתא ביני
ליה דלא מבעי באיסורי תורה ,אפילו רבוואתא וכו' .ולמסקנה כתב כללא
באיסורי כרת ומיתה אזלינן בתר רובא דמילתא בהא סלקינן ובהא נחתינן,
אפילו אינם ביחד ,אלא אפילו בתקנה דאפילו בהסכמה לא הוי מיגדר מילתא
שהוא לעשות סייג לתורה גם כן אזלינן אם היה בחרם "יכולין רוב הקהילות
בתר רובא אפילו אין כולם ביחד ]ובזה הרוצים בהסכמה להכריח לקהל אחר
המהרי"ט יודה[ .ואפילו בהסכמה שיקבל הסכמתם מספק חרם" .ואם יתנו
ותקנה פשוטה שהוא רק לישוב העולם כתף סוררת לבלתי שמוע אל ההסכמה,
קשים גם כן דברי המהרי"ט מאוד. מספק הם נלכדים ברשת החומרא
ע"ש .ועיין במה שהאריך בכל זה ובשחיתותיה ,וכבר ידוע החרם מדאו'
הגאון המהרש"ם בספר משפט שלום כמו שכתב הרשב"א וספיקו לחומרא
)בקונטרס תיקון עולם סימן רלא אות ח והלאה( ,וכן
בשו"ת ציץ אליעזר חט"ז )סימן נא(. וכו' .ע"כ.
ע"ש. ובשו"ת חתם סופר )חחו"מ סימן קטז( כתב
כבר נהגו בכל גלילות הללו
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" סט
עבר על איסור "לא תתגודדו" האם יצא ידי חובת המגילה
ולא כן אנוכי עמדי ,דהנה בירושלמי כט .וראיתי להרה"ג יחזקאל מוצפי
)פי"ג משבת ה"ג( אמרו שהקורע שליט"א בקונטרס "ירושלים העיר
בשבת על מתו אף על פי שחילל שבת שחוברה" )עמוד קכח והלאה( שכתב
יצא ידי חובת קריעה .והקשו על זה שהקורא את המגילה ברמות בי"ד
מהא דאמר רבי שמעון בן יהוצדק מצה בפרהסיה ועבר על איסור לא תתגודדו,
גזולה אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח. שאינו יוצא ידי חובת קריאת המגילה.
אמר לון תמן גופה עבירה ברם הכא הוא והביא ראיה מהא דשנינו )בסוכה כט(:
עבר עבירה .ופירש קורבן העדה )שם( לולב הגזול והיבש פסול וכו' .ובגמ'
שמאחר שעיקר המצוה היא אכילת )שם( גזול בשלמא יום טוב ראשון דכתיב
המצה לכן אינו יכול לקיים את המצוה לכם ,משלכם .אלא יום טוב שני ,אמאי
שהרי עובר על מה שנאמר והשיב את לא .אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר
הגזילה אשר גזל .אבל כאן הוא עבר יוחאי ,משום דהוי ליה מצוה הבאה
עבירה שקרע בשבת אבל אין בקריעה בעבירה ,שנאמר והבאתם את הגזול
עבירה אילו קרע בבגד זה בחול ,הלכך וכו' .ע"ש .והקשו התוס' )שם ל .בד"ה
יוצא ידי חובת קריעה .ע"ש .וכן פסק משום( מהא )שם לא (:דפסלינן לולב של
השו"ע יו"ד )בסימן שמ סכ"ח( הקורע אשירה ושל עיר הנידחת משום דמיכתת
בשבת על מתו אף על פי שחילל שבת שיעוריה .תיפוק ליה משום מצוה הבאה
יצא ידי קריעה .ולהלן )שם סכ"ט( כתב בעבירה וכו' .ויש לומר דלא דמי לגזל
הקורע בחלוק גזול לא יצא ידי קריעה. "דמחמת עבירת הגזל באה המצוה
ע"כ .וכתב הט"ז )ס"ק טז( לפי שהגוף של שיוצא בו" אבל הני אטו מחמת עבירה
חלוק בעבירה ,מה שאין כן בקורע שנעשית בו מי נפיק ביה .ע"כ .הרי
שעבירה המביאה את המצוה ובלא
בשבת אין עבירה בגוף החלוק כד. העבירה אי אפשר לצאת ידי חובה
חשיב מצוה הבאה בעבירה .ומשמע
ואיתא בהמשך ירושלמי הנ"ל ,כך אני שהקורא בי"ד במקום שקוראים בט"ו
ועבר על "לא תתגודדו" ,אינו יוצא ידי
אומר הוציא מצה מרשות חובה כיון שעצם קריאתו באה בעבירה.
היחיד לרשות הרבים אינו יוצא ידי
חובתו בפסח .וכתב הפני משה )שם( עכת"ד.
שכל זה בתמיה ]ובאמת יוצא ידי חובתו
כד .ועיין בתורת חסד מלובלין ח"א )סימן לא( שהאריך בכל זה וכתב שהחילוק הוא בין אם
האיסור מחמת עצמו או שהאיסור מחמת הזמן כמו במוציא מצה בשבת וכן קורע בשבת שאין
האיסור בעצם אלא דבר אחר גורם .ולפי זה יישב מה שכתב רש"י )בסוכה כב :בסוף העמוד( גבי סוכה
שער ה ותשובתו הרמתה ע
מצוה הבאה בעבירה .וכן כתב החמד בפסח[ שהרי המצה גופה לאו עבירה
משה )בס"ס תנד( .וכן העלה מהר"א היא אלא הוא שעבר להוציאה .וכך הוא
ישראל בכסא אליהו )שם( .וכן פסק הקריעה בשבת" ,ושאני מצה גזולה
המשנ"ב בבה"ל )בס"ס תנד בד"ה ולענין דהיא גופה לעולם בעבירה היא" .ע"כ.
ברכה( .וסמך על זה בספר חזון עובדיה ויוצא אם כן ,שכל מצוה שניתן לקיימה
שבת ח"ד )עמוד תלא( להתיר אוכל בהיתר ,אין העבירה מבטלת את המצוה
למרות שבאותו פעם מקיים את המצוה
שהסיעו בשבת לחייל .ע"ש. באיסור .ולכן הקורע בשבת יוצא ידי
חובת קריעה כיון "שמעשה" הקריעה
ויוצא אם כן ,שאפילו אם תמצי לומר אינו בהכרח מעשה של איסור ,שהרי
ניתן לקרוע גם ביום חול ולקיים את
שהקורא את המגילה בי"ד באדר מצות קריעה .וכן המוציא את המצה
בשכונת רמות עובר על איסור "לא בשבת בליל הסדר שחל בשבת ,יוצא
תתגודדו" ,מכל מקום יוצא ידי חובה, ידי חובה מכיון שיש אפשרות להוציא
שהרי יכול לקרוא את המגילה בתאריך את המצה ביום חול בהיתר כה .וכן כתב
י"ד באדר בצינעה ביחיד].ובשו"ת הגר"ז )בסימן תנד סי"ב( שמצה שהוציאה
תשובות והנהגות ח"ד )סימן קעו( שבאופן מרשות לרשות מותר לברך עליה ולצאת
כזה אין זה נחשב שעובר על איסור "לא בה ידי חובת מצה ,ושאין בזה משום
תתגודדו"[ .ולכן עצם הקריאה אינה
נחשבת כמעשה של איסור .ודו"ק.
עוד בענין הנ"ל
ידי חובה למרות האיסור של "לא ל .ויש עוד לאלוה מילין ,שיש לומר
תתגודדו" ,לפי מאי דקי"ל )ירושלמי ברכות
שאם קורא את המגילה בי"ד ,יוצא
בראש האילן שאין עולים לה ביום טוב ,ואם עלה יצא ידי חובה .ואף על גב שרש"י סבירא ליה
בעלמא שאפילו במצוה דרבנן יש מצוה הבאה בעבירה.
כה .והנה בשו"ת שאגת אריה )סימן צט( כתב שמה שחילקו התוס' הוא חילוק הירושלמי .ועיין
בשדי חמד )כלל עז אות א( שכתב שכן דעת החתם סופר שאין חילוק בין הירושלמי לתוס' הנ"ל .ועיין
למרן החיד"א במחזיק ברכה )בסימן תרסד אות ב( שהביא בשם הקורבן העדה שתמה על התוס'
והרשב"א הנ"ל שכתבו לחלק אם עשה עבירה בגוף המצוה לבין עבירה חיצונית ,ולא כתבו שכן
מפורש הירושלמי בשבת )פי"ג ה"ג( .אולם החיד"א כתב שהתוס' לימדונו להועיל שאפילו אם
העבירה היתה בגופו ]כגון אשירה[ אם האיסור הוא חיצוני ,למרות זאת יוצא ידי חובת המצוה.
ואינו דומה לגזל שיוצא ידי חובה רק בגלל הגזל.
ותשובתו הרמתה איסור "לא תתגודדו" עא
וכן כתב הגאון חקרי לב יו"ד ח"ב )סימן פ"א ה"ג( שעשה דוחה לא תעשה .וכן
כתב הגאון המהרי"ט בשו"ת שמחת יום
קיח( שאם אי אפשר לקיים המצוה טוב )סימן מא אות יב הנד"מ( דהא דקי"ל
בלא עבירה אדרבה מצוה לעבור על שאין אדם יוצא ידי חובה במצוה הבאה
האיסור ולקיים המצוה .ע"ש .וכן כתב בעבירה ,היינו דוקא בענין שאין לומר
הפתח דביר ח"ג )סימן שדמ דף רפא .(:והובא בו אתי עשה ודחי לא תעשה .אבל בענין
בשדי חמד )מערכת מ כלל עז אות ד( .ע"ש. ששייך לומר בו שעשה דוחה לא
ומעתה לשיטת הסוברים שזמן הקריאה תעשה ,אין להקפיד באופן כזה על
ברמות הוא בי"ד ,הרי הם מחוייבים מצוה הבאה בעבירה .כגון מי שאין לו
]לשיטתם[ לקרוא את המגילה בי"ד אלא מצה של איסור יקיים המצוה בכל
באדר ,ולכן הם יוצאים ידי חובה למרות אופן .ואפילו אם מעשיו גרמו לו ,וכגון
האיסור של לא תתגודדו .והן אמת שיש במצה של טבל שהיה יכול להפריש,
מקום לפקפק על זה ,שהרי סוף סוף הם מכל מקום כיון שעכשיו אין לו היתר,
יכולים לקרוא את המגילה ביחיד .מכל אין לאסור משום מצוה הבאה בעבירה.
מקום כיון שיש מצוה לקרוא את וכן כתב הרב עיקרי הד"ט או"ח )סימן יט
המגילה בעשרה ,וכמו שכתב השו"ע אות ו( .ע"ש .וכן ראיתי בשו"ת שאגת
)בס"ס תרצ( ולכן חשיב קצת כעין אונס. אריה )בסימן צו( שכתב )בד"ה הלכך נ"ל(
ובפרט לפי שיטת הפוסקים דסבירא להו וז"ל :הלכך נראה ברור דעשה דמצה
שיש בזה חיוב גמור ,ואם לא כן אינם דוחה לא תעשה גרידא דחדש ושאר
יוצאים ידי חובה .ומה שכתב בקונטרס איסורים וכיו"ב כגון של כלאי הכרם אי
הנ"ל )בעמוד קלד( לדחות את כל האמור, נמי טבל הטבול למעשר שני בלבד וכו'.
דבריו מגומגמים כאשר עיני המעיין ואם אין לו מצה של היתר ,מותר
לכתחילה לאכול כזית מאחד האיסורין
תחזינה מישרים כו. הללו .ע"כ .ודלא כמו הרב עיקרי הד"ט
וגם יש לצרף את מה שכתבו הרי"ף הנ"ל שכתב שזה רק בדיעבד.
והרא"ש וסיעתם ,שאין איסור "לא
כו .ודע ,שהתוס' בסוכה )ל .בד"ה משום( כתבו שמצוה שהיא מדרבנן יוצאים ידי חובה גם באופן
שהוא מצוה הבאה בעבירה .ולכאורה לפי התוס' ,הקורא את המגילה ברמות בי"ד יצא ידי חובה.
אולם דברי התוס' אינם נוגעים לקריאת מגילה מפני שקריאת מגילה היא מדברי קבלה שהם כדברי
תורה ממש ,וכמו שכתב השו"ע או"ח )בס"ס תרצו( .וכן מוכח להדיא ממה שכתבו הרשב"א וב"י
ושו"ע )בסימן תרצא סי"א( שגם בקריאת מגילה שייך מצוה הבאה בעבירה ,שהרי כתבו שהקורא
במגילה גזולה יצא ידי חובה ואינו נחשב כמצוה הבאה בעבירה .ולפי שיוצא בקול הקורא ולא
בגוף המגילה ובתקיעת שופר .הרי שללא טעם זה שפיר שייך במקרא מגילה דין של מצוה הבאה
בעבירה .וכן העיר בקונטרס "ירושלים העיר שחוברה" )בעמוד קלה( .ודבריו נכונים.
שער ה ותשובתו הרמתה עב
לחוש שהקוראים בירושלים את תתגודדו" בשני בתי דינים בעיר אחת.
המגילה בי"ד אינם יוצאים ידי חובה ואפשר שכל בית הכנסת הנוהג לפי
לפי מה שכתבו הראב"ן והרשב"א רבותיו לקרוא בי"ד ,נחשב כבית דין
)בחידושיו למגילה ב (:והמאירי )שם( ועוד נפרד ,שאין בזה לא תתגודדו .ואולם כל
ראשונים ]הובאו לעיל באותיות יט -כ[. זה כתבתי רק לפילפולא ,אבל לדינא יש
שערו
מסקנת
הדברים
ותשובתו הרמתה מסקנת הדברים עה
מסקנת הדברים
א .שכונה או ישוב שנמצאים ברצף בתים עד העיר העתיקה בירושלים ואין בין
בית לבית ריוח של שבעים אמה ושיריים )שלושים וחמישה מטרים( ובין
שכונה לשכונה אין מרחק של מאה ארבעים ואחת אמות )כשבעים מטרים(
צריכים לקרוא את המגילה בט"ו באדר] .נלמד ממה שכתב השו"ע )בסימן שצח
סעיפים ו -ז( בהלכות תחומין[ .ולפי יסוד זה מחוברות רוב השכונות בירושלים
לעיר העתיקה לרבות שכונות קרית יובל וקרית מנחם.
ב .כפרים ערביים נחשבים כחיבור עד לעיר העתיקה בירושלים )שו"ע שם( .ולכן
שכונת גילה והגבעה הצרפתית וכן פסגת זאב קוראים את המגילה בט"ו
באדר.
ג .איזורי תעשיה שנמצאים בהם רק בשעות היום נחשבים כחיבור לענין הנ"ל
כיון שהבתי חרושת נועדו לשימוש של בני אדם לצורך עצמם ולצורך
אחרים ולכן הם יותר טובים ממחסנים .ועוד שיש שם מקום לשומר שישמור
בימים ובלילות .ולכן שכונת הר נוף קוראים את המגילה בט"ו באדר כיון שיש
איזור תעשיה ברחוב בית הדפוס וכן רחוב כנפי נשרים שמחבר את השכונה
הנ"ל עם שכונת גבעת שאול שיש לה רצף עד העיר העתיקה] .משנ"ב דירשו
סימן שצח בשם הגרי"ש אלישיב ,שו"ת שבט הלוי ח"א סימן נט ,אור לציון ח"ד
פרק נה[.
ד .שכונה שנמצאת במרחק של פחות ממיל ) 960ממטרים( מהבית האחרון
שנמצא ברצף של בתים עד העיר העתיקה ,צריכים לקרוא את המגילה בט"ו
באדר.
ה .רצף בתים פירושו מרחק של פחות משבעים אמה )כשלושים וחמישה מטרים(
בין בית לבית ,או מרחק של קמ"א אמות בין שכונה לשכונה .המשמעות
של המרחקים הנ"ל ,שירושלים העתיקה אינה נגמרת בחומה אלא בבית
האחרון ,שיש לו את הרצף הנ"ל.
ו .לפי האמור ,שכונת רמת שלמה וכן שכונת רמות קוראים את המגילה בט"ו
באדר כשאר כל תושבי ירושלים ללא ההיתר של הבורגנין .וכן הישובים
מסקנת הדברים ותשובתו הרמתה עו
מוצא ובית הזית וכן המושבים אורה ועמינדב וקיבוץ רמת רחל קוראים את
המגילה בט"ו .אבל בגבעת זאב יש לקרוא את המגילה בי"ד כיון שיש מרחק
מעל מיל ]נמצא 6,670מטרים בקו אוירי מהר חוצבים[.
ז .לדעת רוב הראשונים ומרן ,שכונה שנראית מירושלים העתיקה ,צריכה
לקרוא את המגילה בט"ו אדר ,אפילו אם היא רחוקה יותר ממיל מירושלים
העתיקה .וכן הורה מרן הרב עובדיה זצ"ל )בפורים תשע"ג( לישוב הר גילה לקרוא
את המגילה בט"ו באדר מכיון שמהבתים הראשונים של הישוב ניתן לראות את
העיר העתיקה ,למרות שהמרחק הוא מעל ארבעה קילומטרים.
ח .הגדרת "נראה" היא בראיה רגילה ללא שימוש במשקפת וכיו"ב.
ט .הגדרת "נראה" הוא ללא הבתים המסתירים ,ולכן אם השכונה החדשה
נמצאת במקום גבוה ,שלפי המפות הטופוגרפיות ,היא נראית מירושלים
העתיקה ,יש לה דין נראה .ולכן שכונת רמות ורמת שלמה נחשבים "כנראה"
מירושלים העתיקה מכיון שללא הבתים המסתירים היה ניתן לראות מהעיר
העתיקה את השכונות הנ"ל.
י" .נראה" מחושב גם מהבית שנמצא בירושלים החדשה שיש לו רצף בתים עד
העיר העתיקה .וגם לפי טעם זה שכונת רמות צריכים לקרוא את המגילה
בט"ו באדר כיון שרוב השכונה נראית מרחוב מנחם משיב בשכונת קרית צאנז.
יא .ישוב או שכונה שההוראה שם היתה לקרוא את המגילה בט"ו באדר בגלל
שהישוב נראה מהעיר העתיקה ,ושוב הישוב התרחב ורואים את העיר
העתיקה רק מחלק קטן מהישוב ,צריכים להמשיך לקרוא בט"ו משום "שקמא
קמא בטיל" .כלומר כל בית שהצטרף לישוב מתבטל להוראה שהיתה לפני כן.
וכן הורה מרן הרב עובדיה )באדר תשע"ג( בישוב הר גילה.
יב .נחלקו הראשונים בהגדרת בורגנין .יש אומרים שהכונה לצריף שעושים
מערבה לשומרי פירות או סוכות שומרים .ויש אומרים שהכונה לשובכים.
ויש אומרים שהכונה למגדלי שמירה זמניים ]וכעין שידה תיבה "ומגדל" שהוא
מבנה עראי[ .ולמעשה פסקו האחרונים שבורגנין הם סוכת שומרים .וברש"י
)בסוכות ג (:נתבאר שהסוכה הנ"ל מיועדת לשומר אחד ללילה.
ותשובתו הרמתה מסקנת הדברים עז
יג .הבורגנין הנ"ל אינו צריך להיות ראוי לדירה אלא הוא מיועד ללינת אדם
אחד ללילה אחד ,וגם אין חיוב שהוא יהיה ארבע אמות על ארבע אמות.
יד .מותר להסתמך על בורגנין שנבנו מלכתחילה להגדיל את התחום .ואף
לדעת המחמירים ,אם בנה את הבורגנין מעל ד' אמות על ד' אמות ,הם
נחשבים כראויים לדירה.
טו .מרן הרב עובדיה זצוק"ל הורה לכמה תלמידי חכמים וכן לכמה עסקנים
בעיריית ירושלים ,להציב בורגנין בין שכונת רמת שלמה לרמות כדי לאחד
אותה עם ירושלים ,וביקש )במכתב שהובא בשו"ת ברית אברהם ח"ד סימן לה(
שלכתחילה יאכלסו את המבנים הנ"ל ,ויהיו מבנים קבועים אולם מדבריו
מתבאר שאין זה לעיכובא .וכן עשו מעשה בשנת תשע"ה ותשע"ו ,וקיבלו
אישור מהעיריה וכן מיושב ראש הקק"ל .והעיריה לא סילקה את המבנים הנ"ל
במשך שנה תמימה ]נכון לחודש אדר תשע"ז[ וגם הוסיפו שם תיקונים רבים.
טז .מערכת הכבישים שמפרידה בין שכונת רמות להר חוצבים ,לדעת הרי"ף
והרמב"ם ומרן אינה מפסיקה את תחום שבת ,מכיון שהיא משמשת את
כל תושבי העיר ,ולא ניתן לבנות עיר בלי כבישים .ודבר זה יותר עדיף מנהר
שמבואר בש"ס שאינו מפסיק כיון שהוא צורכי העיר.
יז .בן כרך שקרא את המגילה בי"ד בחודש ,לדעת רבים מהראשונים ,לא יצא
ידי חובתו .ולכן בדיעבד שקרא את המגילה באופן הנ"ל בי"ד ,יחזור לקרוא
את המגילה בט"ו לחודש בלי ברכה.
יח .אדם שקורא את המגילה בפרהסיה בשכונת רמות בי"ד נגד מה שהורו רוב
ככל גדולי ישראל ,ונגד רוב הציבור המוחלט בשכונה ,עובר באיסור תורה
של "לא תתגודדו" ,ופירשו חז"ל )ביבמות יג (:לא תעשו אגודות אגודות.
יט .לדעת רבים מהראשונים איסור "לא תתגודדו" שייך דוקא באיסור ולא
במנהג .ויש לצרף סברה זו לסניף.
כ .נחלקו הראשונים האם איסור "לא תתגודדו" שייך בשני בתי דין בעיר אחת.
ולמעשה כתבו הפוסקים שהאיסור שייך גם בשני בתי דין בעיר אחת .ולכן
שני בתי כנסת שנמצאים בשכונה אחת שקוראים את המגילה בתאריכים שונים
עוברים על איסור "לא תתגודדו".
מסקנת הדברים ותשובתו הרמתה עח
כא .אם קורא את המגילה מספק בלי ברכה בצינעה אינו עובר על איסור "לא
תתגודדו" .אבל אם מברך על הקריאה בי"ד עובר על האיסור הנ"ל.
כב .גם אם המיעוט של הפוסקים לא נשאו ונתנו עם הרוב ,יש ללכת אחר רוב
הפוסקים .וכן המנהג פשוט אצל כל גדולי הפוסקים הראשונים
והאחרונים.
כג .לפי כל האמור ,המיעוט צריכים להשמע לרוב .וכתבו הראשונים שיש
לנהוג כן גם בהחלטות של בני העיר ,וכן הדין בחרמות ונדרים.
כד .אדם שקרא את המגילה בפרהסיה בתאריך שרוב הציבור אינם קוראים את
המגילה ,ועבר על האיסור של "לא תתגודדו" ,מכל מקום יצא ידי חובה
של קריאת המגילה.
כה .עיר שיש ספק אם היתה מוקפת מימות יהושע בן נון קוראת את המגילה
בברכה בי"ד באדר אבל חייבת לחזור ולקרוא את המגילה בט"ו באדר
)שו"ע בסימן תרפח ס"ד( .המנהג כיום לקרוא את המגילה יומים בטבריה בגלל שיש
ספק האם הים נחשב כחומה )מגילה ה (.ודוקא בחלק של העיר הישן שנמצא
סמוך לים כינרת )הגאון הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א( .וכן בעיר צפת יש לקרוא
את המגילה יומים בגלל שהיא נראית מטבריה )פאת השולחן הלכות א"י סימן ג ס"ק
לד וכה"ח תרפח ס"ק יט( ,וכן נוהגים בעיר חברון )ברכ"י תרפח סק"ד כה"ח שם ס"ק יז(
וכן בעיר יפו.
כו .עיר שהיא סמוכה לעיר שיש עליה ספק אם היא מוקפת חומה קוראת את
המגילה בי"ד .וטוב לקרוא גם בט"ו .ולכן נכון לקרוא את המגילה בתל
אביב ובני ברק גם ביום ט"ו בלי ברכה ,ובפרט שהן מחוברות לעיר יפו ואינן
בגדר "סמוך" )חזון עובדיה פורים עמוד קיב(.
כז .ערים שיש ספק אם היו בעבר ערי חומה וכעת אין להם חומה אינם בכלל
הספק הנ"ל ,ובפרט שאין ידוע בבירור היכן נמצאת העיר העתיקה .ולכן
בלוד וכן באשקלון ובבאר שבע יש לקרוא את המגילה בי"ד בלבד .וכן הורה
מרן הרב עובדיה זצוק"ל לתושבי באר שבע )קובץ משנת יוסף אדר תשע"ו עמוד ה(.
וכן המנהג פשוט.
ותשובתו הרמתה מסקנת הדברים עט
כח .ערים שהן מסופקות חומה מימות יהושע בן נון לא יקראו בתורה בפרשת
"ויבוא עמלק" ביום השני מפני חשש ברכה לבטלה .אולם יאמרו על
הניסים בתפילה גם ביום ט"ו ,ואין בזה חשש הפסק .וטוב להחמיר לשלוח מנות
ולתת מתנות לאביונים ולעשות סעודת פורים בפורים מספק )חזון עובדיה פורים
עמוד קיד(.
ויהי רצון שה' יתברך יאיר עינינו בתורתו,
ומתורתו יראנו נפלאות אכי"ר.
ברכות לראש משביר
מי שבירך אבותינו הקדושים והטהורים
הוא יברך את כל התורמים והמסייעים
להוצאת הקונטרס היקר "ותשובתו הרמתה".
ועל צבאם:
שמואל שמיאן ורעייתו אורלי חייה וילדיו בנימין ,נהוראי
ואביה לזיווג הגון רפואה והצלחה בכל.
שמעון אלון ובני ביתו הי"ו
להצלחה בחינוך ילדים וכן לרפואה שלימה.
אביב אבוטבול הי"ו להצלחה בחינוך ילדיו
וכן שפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו.
דורון חסאן הי"ו
לרפואת סרח בת ראליה ולהצלחה בחינוך ילדיו.
שי פרץ הי"ו להצלחה בחינוך ילדיו ופרנסה בשפע ובקלות
ישראל בן עלי הי"ו להצלחה בכל מעשי ידיו.
יהי רצון שהשי"ת ימלא כל משאלות ליבם לטובה ולברכה
ויזכו לכל הברכות כולם אמן כן יהי רצון.
לזיכרון בהיכל ה׳
הקונטרס נתרם לעילוי נשמת
סבתי אסתר בת שמחה
סבתי יפה בת פנינה
דבורה בת פרומה
רפאל בן עישה
שרה בת סולטנה
וכן האברך הכשר יוסף בן אילנה
מלך מלכי המלכים יחוס וירחם עליהם
ועל משכבם יהיה שלום
כדכתיב "יבוא שלום ינוחו על משכבותם"
הם וכל בני ישראל בכלל הרחמים והסליחות
אמן.
זכרה ה' לטובה ולברכה
לידידנו היקר רודף צדקה וחסד ,אוהב תורה ולומדיה,
ומחזיק בידי לומדי תורה שהזיל מכיסו להוצאת חיבור זה
ר' חיים כהן הי"ו
השי"ת ימלא כל משאלות לבו לטובה ולברכה אורך ימים ושנות חיים
שלום יוסיפו לו ולכל בני ביתו הי"ו .ויצליח בכל מעשה ידיו
שש ושמח כל הימים באושר וכבוד וכל טוב .אמן.
זכרה ה' לטובה ולברכה
לידידנו היקר אוהב התורה ולומדיה ומחזיק בידי לומדי תורה
והוא עצמו צורבא מרבנן ,שהזיל מכספו להוצאת חיבור זה
הרב רועי ראובן הי"ו
יהי רצון שהשי"ת ימלא את כל משאלות לבו לטובה ולברכה
ויתן לו השי"ת שפע רוחני וגשמי ויזכה לראות נחת מכל יוצאי חלציו
שש ושמח כל הימים באושר וכבוד וכל טוב .אמן.
מי שבירך
אבותינו הקדושים והטהורים
הוא יברך את ידידי החשוב ר' ירון אושרי הי"ו
שמסייע ודואג במסירות לשיעור בבית הכנסת "שבות ישראל" באשקלון
יהי רצון שזכות הרבים תגן בעדו ובעד ביתו ,ויתן לו השי"ת פרנסה
בקדושה בקלות ,ויזכה לראות נחת רוח מכל יוצאי חלציו .אמן.
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
ותשובתו הרמתה - סופי לדפוס
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search