גליון מיוחד שיו"ל לרגל שבת התכנסות דקהל חסידי ביאלא | שבת פר' מטו"מ ר"ח מנחם אב תשפ"א | בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
פתח המאורות
מתנה טובה יש לנו – ושבת התכנסות שמה
הקטנים עם הגדולים ,להתכנס ולהתאגד בעניני תיקוני הנשמות הטמירים והגבוהים. הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל
כאיש אחד בלב אחד לשבות בצוותא חדא אך מוסר השכל גדול יש לנו לקחת מעובדא זיע"א היה עוסק בתיקון נשמות החיים
עם אבינו רוענו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נוראה זו ,כמה גדול כוחה של התאספות והמתים ,ורבות מסופר איך שבאו נשמות
במושב בית חלקיה ,פנויים מטירדת הזמן יהודים חסידים ואנשי מעשה זה לצד זה, מהעולם העליון לפניו בבקשה שיעשה
ומנותקים משעבוד הבית במטרה נעלית ובייחוד בשבת קודש .יכול יהודי יקר לשבת
ומרוממת לנצל יום השבת כדת וכהלכה, עם אחוזת מרעיו בסעודת שבת קודש ,ואינו למענם ויתקנם.
לקנות קניני נצח ולהתעלות במסילה העולה מעלה על דעתו איזו השפעה עצומה ונצחית פעם באה נשמה אחת בוכיה לפני הצדיק,
בית א-ל כרצון אבינו שבשמים וכשאיפת יש למעשה פשוט שכזה ,ואפילו יועיל לאחר והתחננה לפניו שיפעל עבורה תיקון כי אין
לה מנוחה בעולם האמת מחמת רוב חטאיה.
נשמותינו. אריכות ימיו ושנותיו. שמוע שמעה כי ישנם נשמות שרק צדיק
איתא בפרשת שמות שאמר פרעה עוד מעלה באסיפת חברים ביום השבת, הדור יכול לתקנם ,לפיכך טרחה והתייסרה
הרשע לשוטרים (שמות ו ,ז) "לא תאספון כדאיתא בספה"ק עבודת ישראל (קאזניץ, עד שהצליחה להגיע אליו ולבקש על נשמתה
לתת תבן" .בספה"ק שם משמואל אבות פ"א) שכתב בזה"ל" :צריך האדם
[סוכטשוב] הביא מהרה"ק רבי דוד מלעלוב להכין עצמו לעבודת הבורא יתברך כל חד המיוסרת.
זיע"א ,דמה שאמר פרעה לא תאספון ,היינו לפום שיעורא דיליה ...ועל דרך זה בימות פנה אליה הרה"ק באהבת ישראל
שפרעה לא הניח להם לאסוף יחד .וכן איתא השבוע היינו ביום ד' ה' ו' להכין עצמו לשבת, העמוקה שבקרבו ,ושאלה" :האם בחיים
בספה"ק בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת והוא חיותך נהגת לשבת בהתאספות עם ידידים
מרימינוב זצוק"ל שאמר (מדרש ,שמות מ"ש הריב"ש זצ"ל בפירוש הכתוב (שמות
פ"ה) כי מנהג ישראל במצרים שביום השבת לד ,כא) בחריש ובקציר תשבות ,כי חר"ש וחסידים בליל שבת קודש"?
נחו מהעבודה כנודע מחז"ל והיו מתאספים הוא נוטריקון חמשי רביעי ששי ,רצ"ל כמו השיבה הנשמה בשלילה .לא כך היה
ומדברים דברי התחזקות אשר הקב"ה יקיים שהחרישה היא הכנה לזריעה ולקצירה ,כך
הבטחתו להאבות ויגאל אותם ,וכאשר נודע אלו הג' ימים שייכים לשבת הבא ולהכין מנהגה.
עצמו בכל מיני הכנות שיוכל מה לעבוד את "ושמא ביום השבת כן היה מנהגך לשבת
זאת לפרעה הרשע ,גזר לאמר 'לא תאספון', בוראו ביום השבת דהיא הזריעה ...והנה מי במחיצת יהודים כשרים בהתאספות יחד"?
שלא הכין עצמו או שאינו יכול ,אזי יתחבר ניסה הצדיק .הנשמה השיבה שוב בשלילה,
היינו שלא להניח לישראל לעשות שום את עצמו בשאר חבירים אשר הכינו את
עצמם ומתוך כך יוכל לעלות עמהם ,כמו מי לא הכירה מנהג זה.
אסיפות ,רק כל אחד ישב בדד ,כי האסיפה שלא הכין לעצמו לאכול בשבת ובא חבירו ניסה הצדיק מוצא אחרון ושאל כמעט
אשר הכין לו והזמינו לאכול אצלו ומתוך כך בתחינה" :אולי בסעודה שלישית של שבת
גורמת שיתחזקו באמונה ובטחון בהשי"ת. יש לו לאכול ,אף זה כן שבעצמו אין לו כלום כן נהגת להסתופף בצוותא חדא עם יהודים
רק שהם יזמינוהו" ,ע"כ לשון קדשו וכל זה לצד זה ,לשיר מעט זמירות ולשמוע דבר
הזמן גרמא לכבוד יום השבת ולכבוד
תוספת -מגרעת! תורה"?
התורה ולומדיה לירד השדה ללקט שושנים לראשונה! זוכים קהל עדתנו שיחיו אנ"ש והנשמה השיבה בשלישית בשלילה,
היקרים והמסולאים מפז ,זקנים עם נערים
ציצים ופרחים מהני מיני מעלייתא להאיר מעודה לא ראתה מנהג זה במחוזותיה.
"חבל ,חבל "...נאנח הצדיק אנחה
עניני הפרשה והזמן ,אוצרות ההלכה והמנהג השוברת חצי גופו של אדם" ,אם כן ,אין בידי
ועוד' ,דבר בעתו מה טוב' ,כפי אשר תחזינה לעזור לך "...בכה הצדיק ובכתה הנשמה.
אין לנו שום עסק בנסתרות ,לא לנו ההבנה
עיניכם בקונטרס יקר זה שיוצא לאור לקראת
שבת מלכתא.
ַא ׁ ְש ֵר י ַע ִי ן ָר ֲא ָת ה ִג י ֵל נ ּו ּ ִ ,ד י ַצ ת ְק ָה ֵל נ ּו
חלק גדול מהוצאות הקונטרס נתנדב לזכות ולרפואת האה"ח
מרת שיילא רחל בת צירל תחי'
לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל
הודו לו ברכו שמו
התודה והברכה מתוך רגשי הכרת הטוב והוקרה רבה לכל אלו שטרחו עמלו ויגעו בסידור ועריכת הקונטרס
על הצד היותר טוב איש איש כפי מהללו ,ותרמו מכשרונותיהם הברוכות .ואלה שמותם (לפי סדר א-ב):
הרב מנחם מנדל רבינוביץ הרב אברהם אביש רבינוביץ
הבה"ח מרדכי וייזר הרב חיים מאיר לרנר
הרב ישראל פינחס מנחם גשייד הרב חיים פיקסלר – משב"ק
הרב נחמן גשייד הבה"ח יקותיאל יהודה הלוי טאובר
יתברכו כולם ממעון הברכות ברו"ג עד בלי די
***
קובע ברכה לעצמו ידידינו הדגול והמרומם בנו בכורו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ה"ה
הגה"צ רבי יחיאל יהושע רבינוביץ שליט"א
גאב"ד שפיקוב אנטווערפן
שנהג בנו בעין יפה ברוח נדיבה ובטוב לבב להעשיר קונטרס דנן מאוצרותיו הברוכים
והמיוחדים בכל מקצועות התורה והחסידות ,וחלק גדול מתוכן הקונטרס הוא מבית גנזיו.
יזכה לרב טוב וברכות לרוב בכל מילי דמיטב.
יו"ל ע"י מכון "מאורות יחיאל" ביאלא
להוצאת דא"ח כ"ק רבותינו זי"ע ולהבחל"ח כ"ק אד"ש
רחוב רוזנהיים 19רמת אהרן בני ברק .טלפון03-6169587 :
עיצוב ועימוד :ח.מ .קליין 054-843-9972
טובים מאורות
תוכן המדורים:
מאורות חיינו :כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א – ס"ג פרשת מטות תשע"א ה
מאורות רבותינו :כ"ק רבוה"ק הקדושת יחיאל והאהבת יעקב זי"ע לפרשת השבוע וענינא דיומא .ז
מאורות הפרשה :רעיונות נפלאים ולקחי מוסר על פרשת השבוע .יב
מאורות פירושו של רש"י :חשיבות לימוד חומש עם פירש"י בכל שבוע .כא
מאורות השבת :ליקוט פסקי והלכות הוצאה בשבת .כג
מאורות ההלכה :פסקי הלכות בענין האבלות בתשעת הימים .כה
מאורות המנהג :בירור בענין אמירת צאתכם לשלום ומנהג רבוה"ק .ל
מאורות בחורבות פולין :מסע הקודש של כ"ק אדמו"ר זי"ע בפולין – תמוז תשס"ג .לג
מאורות ההילולא :הילולת הרה"ק ר"ש מאוסטרפוליא והאר"י הק' זי"ע .נח
מאורות המעשיות :עובדין טבין מצדיקי הדורות על פרשת השבוע .סה
ג
זמני היום
לפי אופק מושב בית חלקיה
יום שב"ק מטו"מ א' מנחם אב יום ערש"ק מטו"מ כ"ט תמוז
עלות השחר [ 72דקות שוות]4:31 : חצות היום12:45 :
נץ החמה5:43 : פלג המנחה6:21 :
סו"ז ק"ש א'8:38 : הדלקת הנרות7:27 :
סו"ז ק"ש ב'9:14 : שקיעת החמה7:49 :
חצות היום12:46 : חצות הלילה12:46 :
שקיעת החמה7:48 :
זמן מוצ"ש8:31 :
זמן ר"ת9:01 :
ד
מאורות חיינו
דברות קודש מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
פרשת מטות – ס"ג תשע"א
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר ,זה הדבר אשר צוה ה' .איש כי ידור
נדר לה' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו ,ככל היוצא מפיו יעשה"
(במדבר ל' ב-ג).
ממקור הקדושה רח"ל ,אלא נעשים ככיסוי כדי הנה בספה"ק תולדות אדם (ליקוטים ,קי"ז
שבני אדם יטעו -ולא ידעו את האמת על אדם -מדה"ס) מובא שזקיני הרה"ק רבי יהושע
מאוסטרובה זי"ע אמר על הפסוק (הנ"ל) "איש כי
שלילי זה ,עכהד"ק. ידר נדר" ,שאותיות יד"ר הן ראשי תיבות "יעזוב
רשע דרכו" (ישעיהו נ"ה ז') ,ותיבת "יעזוב" היא
והשתא איכא למימר ,דהא אתא קרא דידן ללמדנו לשון 'עזר' כמו (שמות כ"ג ה') "עזוב תעזוב עמו",
ולרמז על אחד כזה שמעמיד פני צדיק -הנודר
נדרים ומקבל על עצמו גדרים וסייגים ,אולם אין עכד"ק יעו"ש.
תוכו כברו ,וכל קבלותיו נדריו וסייגיו באים לכסות
-שלא יראו בני אדם את מידותיו השליליות .ועל ובפשטות כוונתו למימר ,דהנה תנן (אבות פ"ג
כגון דא אומר הנביא (שם) "יעזוב רשע דרכו" וכו', מ"י) "כל שרוח הבריות נוחה הימנו -רוח המקום
דאיירי בזה שנעזר ומסתייע בנדריו כדי שיוכל ללכת נוחה הימנו ,וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו -
בדרך זו -שהיא ההיפך הגמור מהדרך הטובה ,וכל אין רוח המקום נוחה הימנו" .ודברי חז"ל אלו באים
נדריו הן על פי דרכו והתנהגותו כצבוע ,וכאותו בעל ללמדנו יסוד גדול -אותו שמעתי חדא זימנא מכ"ק
חי דמתקרייא 'דבר אחר' -הפושט טלפיו לאמר חו"ז אדמו"ר מבוהוש זי"ע שאמר לי להדיא :דע
לך כלל זה ,שאם הנך רואה אחד מישראל שמקפיד
'טהור אני' .זה נראה בפשטות כוונת דברי קדשו. מאד במצוות שבין אדם למקום ומקיימם בהידור
בהוספת גדרים וסייגים ,ומאידך חזינן ביה הנהגה
איברא ,דהנה כ"ק אאזמו"ר הקדושת יחיאל שלילית ביותר בכל המצוות שבין אדם לחבירו,
מביאלא זצללה"ה ,מביא בכתי"ק את תמצית אזי אין להתפעל הימנו ,ולא להאמין בו כלל ,שכן
אימרת זקיננו הרה"ק מאוסטרובה זי"ע (הנ"ל), מעשיו בשמים ממעל אינם רצוים גם לא במצוות
והוסיף דהנה באמת איתא בשם רבינו הבעש"ט שבין אדם למקום ,ואדרבה ,אולי אף כל הגדרים
זי"ע על דברי התנא באבות (פ"ו מ"ב) אמר רבי והסייגים שקיבל על עצמו במצוות אלו ,הן אינם
יהושע בן לוי ,בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר
חורב ומכרזת ואומרת 'אוי להם לבריות מעלבונה
ה
עכ"פ ,כ"ק אאזמו"ר הקדושת יחיאל זי"ע מביא של תורה' ,עכ"ל .והקשה ,הרי ממה נפשך ,אם
בכתביו את ראשית דברי זקינו הרה"ק מאוסטרובה הקול יוצא -אמאי אין שומעין אותו ,ואם אי אפשר
זי"ע[ ,והיוצא מזה הוא ,שתיבת "יעזוב" מתפרשת לשמעו -א"כ אמאי יוצא בכדי .והשיב ,שהבת
על פי דרך הפשט בלבד] וכתב לבאר את פסוקי קול היוצאת היא ההרהורי תשובה שבאים לנפש
הפרשה דידן ,דהנה ברית הלשון וברית המעור - האדם בכל יום ,והאיש החכם יודע שזה משמים -
מכוונים ,ומשום הכי אפשר לקיים "יעזוב רשע בבחינת "איהו לא חזי -מזליה חזי" ,ומתעורר על
דרכו" על ידי שיקיים "לא יחל דברו" ,דכן הא בהא ידם לתשובה כדבעי ,אבל הסכל מדמה בנפשו שזה
עצבות וכדומה ,ומדחה בידיים הרהורים אלו ממנו,
תליא ,עכתוד"ק.
עכתוד"ק של רבינו הבעש"ט הק' זי"ע.
וכ"ק אאמו"ר זצללה"ה הכ"מ הוסיף עלה ,דאמנם
משום כך נסמכה פרשת נדרים לפרשת פינחס, והנה כ"ק אאמו"ר זצללה"ה הכ"מ אמר משמיה
לרמז על האמור כאן ,שברית הלשון וברית המעור דהרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא זי"ע שאמר
-תלויים זה בזה .וצריכים להזהר מאד מניבול פה ליישב את קושיית רבינו הבעש"ט (הנ"ל) בדרך
וליצנות וכדומה ,והזהירות באלו הדברים מסייעת משל ,לסוחר עצים שנוסע ביערות ועושה חריצים
ביותר לבוא אל שערי הקדושה בכח הענינים. וסימנים על העצים שצריכים הפועלים לכרות
ומאידך נמי ,שמירת ברית המעור היא המביאה את בעבורו -כמה ימים אח"כ .ופעם אחת לקח עמו
האדם לדיבורי קדושה הנמצאים בתורה ובתפילה, ליער את בנו הילד הקטן ,וכשהיו עמוק בתוך היער,
וכוחם של יוסף הצדיק שומר הברית -ופינחס בן החל הילד לבקש מאביו שיניח לו ללקט שם כמהין
אלעזר נוקם הברית הוא הנותן לכל אחד מישראל ופטריות ,ואביו ענהו שסכנה בעבורו להוותר לבדו
הרוצה בכך שלא יהא פוגם הברית רח"ל ,ועל ידי זה במקום שכזה ,שכן הוא אינו יכול להמתין לשווא
יזכה נמי לבוא לשערי תורה ושערי תפילה ושערי ולא לעסוק במטרת ביאתו ליער .אולם הילד החל
צורח וצווח ואמר לאביו "תמשיך במלאכתך,
קדושה וטהרה ,עכתוד"ק. ואני אלקט הפטריות ,וכל כמה רגעים אני אקרא
לך "אבא ,אבא" ,ואתה תשיב לי בקולך ,וכך לא
••• אלך לאבדון ח"ו .והאבא שלא יכול היה לעמוד
בהפצרותיו נענה לו .ואמנם בשעה הראשונה שמעו
יעזור השי"ת שנזכה בכ"א ימים אלו של בין האחד את השני ,אולם לאחמ"כ התרחק הילד יותר
המצרים ,לבוא לבחינת כ"א הימים הראשונים של מידי -עד מרחק כזה שחוש השמיעה כבר אינו
חדש האיתנים ,והקריאה המעוררת את הזמן - עובד שם ,ועל אף שאביו משמיע את קולו וצועק
כדאיתא בספה"ק באמרי נועם מהרה"ק מדז'יקוב לעברו -אינו מועיל מאומה והולך לאבדון רח"ל.
זי"ע שפרשת נדרים דידן היא כנגד תפילת "כל וסיים הרה"ק רבי בונים זי"ע ואמר ,הנמשל מובן,
נדרי" בליל יום הכיפורים ,תביא עמה מקצת שאכן בת קול יוצאת ומכרזת ואומרת ,אבל הבת
מההתעוררות שיש לכל אחד מישראל בשעת קול הזו יכולים לשמוע רק אלו שלא התרחקו יותר
תפילת "כל נדרי" הנאמרת בהתרגשות עצומה
בליל יום הכיפורים ,ובכך נעשה נחת רוח לבורא מידי ל"ע ,עכתוד"ק.
ית"ש שיחיש לגאלנו במהרה ,והימים האלו יהפכו
לששון ולשמחה ,אכי"ר.
ו
מאורות רבותינו
דברות קודש מכ"ק מרן רבינו הקדושת יחיאל זיע"א
(קדושת חלקת יהושע ,ריש פר' מטות)
שמתחלה תתקן את העצמיות שלך ,והגשמיות ,ואח"כ איש כי ידור נדר לה' וכו' ,הקדושת לוי ז"ל זי"ע
ללמוד תורה ,תוכל להיות לך התלהבות אמיתית מצד מביא המדרש הה"ד (תהלים קמד) [ימיו] (ימינו) כצל
הקדושה לתורה ועבודה ,ובזה יוכל להיות הפירוש עובר ,ולהבין השייכות ,אך מבואר בשם הבעש"ט
המשנה (שם מ"ח) אם למדת תורה הרבה ,שמרמז ז"ל זי"ע בחטא נמצא אל"ף [לרמז] שמוסתר כביכול
שיש לך לפעמים התלהבות לתורה ועבודה ,אין עוד אלופו של עולם [בחטא] ,ולהבין הענין נראה לי לבאר
ראי' ,כי יוכל להיות שזה מצד היצר ,והעיקר אל תחזיק בעזר השי"ת החונן לאדם דעת דהנה לפעמים מצינו
טובה לעצמך ,שבעצמיות שלך ,ועניני הרשותיים, שיש לאדם איזה התרוממות והתלהבות לתפלה או
תתנהג בדרך התורה ,כי התלהבות לתורה לבד יוכל לתורה או לעשות מצוה ,וזה יותר מהשגתו ,ובכן צריך
להיות כי לכך נוצרת ,שזה מצד היצר ,כי איתא בג' מאד בדיקה כל הענין ,כי יכול היות שזה מצד היצר,
כאשר רואה שנתפס ברשתו בתאות היתר וכדומה,
סנהדרין (צא ):דעה אחת שהיצר בא משעת יצירה. ולאיש ישראל יש לו חלק א' ממעל ,ובכן ירא שיעשה
דין וחשבון ,ובכן עושה היצר כל התחבולות ושולח לו
וזה נוכל לפרש איש כי ידור נדר לה' ,לפעמים לפעמים התלהבות מדומה ,בכדי לחפות על התאות
אדם נודר ומתלהב לעבודתו ית' ,כמו נדר[ ,הרי] זה היתר ,שיוכל לתפסו ברשתו עוד יותר ויותר ,וצריך לזה
עלי ,אך לפעמים יכול לטעות ,ולזה נתן לנו או התורה בדיקה וחקירה היטב ,ולא לסמוך על התלהבות כזה ,כי
הקדושה עצה ,או השבע שבועה ,שיזכור השבועה אם העיקר לדעת מה מותר לעשות או לא ,כי כל מה
משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע (נדה ל,):
והעיקר מקודם לאסור איסר על נפשו ,שיזכור מה שיותר מן ההכרח והסיפוק הוא בכלל איסור.
שאסור לעשות ,ומה מותר ,לא יחל דברו ,שאין חולין,
כי הכל או מצוה או עבירה כידוע (חוה"ל שער עבודת ובזה נבין בודקין את החמץ לאור הנר (פסחים ב).
הא' פ"ד) ,ככל היוצא מפיו יעשה ,שיהי' פיו ולבו שוין, כי נר מרמז על מצוה ,כי נר מצוה ותורה אור (משלי
וזה מרמז המדרש הה"ד (ימינו) [ימיו] כצל עובר, ו) ,לרמז שבתוך המצוה והתלהבות יכול למצוא שזה
שיוכל להיות לפעמים בהירות והשגה והתלהבות מצד היצר וכת דילי' ,וצריך בדיקה וחקירה מאד ,וזה
שמרמז על יום ,כצל בעלמא ,מכוסה ומוסתר בלבוש נוכל לפרש ויגער ביצר הרע מן הנשואים ,שמבקשין
היצר ,והעיקר שידקדק על עצמו בעניני היתר ורשות מהשי"ת שיגעור ביצר כזה ששולח התלהבות ,שנוכל
שיעשה עפ"י תורה ,וזה שמרמז שמוסתר בהחטא, לדעת מאיזה מקום ,וזה מן הנשואים ,לשון משיאין
שהיצר לפעמים מכסה עצמו בלבושין כאלו ,וצריך משואות (ר"ה כב ,):וזה נעשה ונשמע ,שמתחלה
מאד להתפלל להשי"ת שיצילנו מזה ,ונזכה לגאולה צריכים לתקן עניני עשי' ותאוות היתר ,שיהי' עפ"י
תורה ,ואז ונשמע ,מאיזה צד הוא ההתלהבות ,וזה
שלמה במהרה ,אכי"ר. (אבות פ"ב מי"ב) והתקן עצמך [ללמוד תורה],
ז
מכתב קודש מכ"ק מרן אדמו"ר האהבת יעקב זיע"א
ספר אהבת יעקב אגרות ומאמרים – אגרת ל"ג
חיזוק האחדות בימי בין המצרים
ימי בין המצרים אשר יזרחו במהרה לישרים תשנ"ו ,פה בני ברק ארץ הקודש תובב"א
ברכות וישועות מרובות יחולו על ראש ידידנו היקר
הרה"ח ר' ...הי"ו מושבו לע"ע בעיר ...יע"א
ויתן לך חן וחסד והצלחה בכל אשר תפנה
וימלא משאלות לבבך בגו"ר לטובה ולברכה אכי"ר
אחדשה"ט באה"ר...
כידוע מספרי רבוה"ק זי"ע אשר הורו לנו כי ימי בין המצרים הינם הימים הראויים לעמול על תיקון מידת "אהבת
ישראל" ,וענין ה"אחדות" ,ולכך דבר בעיתו מה טוב ,לעורר ולחזק רעים נאמנים בענין זה של מידת האחדות וההתחברות
אחד עם רעהו.
הנה נודע גודל מעלת האחדות ,כי תועלתו הם שניים ,הן בקיום העולם ,והן בחיי הנצח.
המעלה הראשונה היא ,כי עיקר סוד קיומם של כלל ישראל הוא רק מכח אחדותם והתחברותם זה עם זה ,כי אז
איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק ,ואם יפול האחד ח"ו יקימו השני .,ובהיפוך ח"ו ,הפירוד הוא המפסיד היותר גדול
לקיום האומה ,ואמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא בעוון שנאת חינם ,ואף הם אמרו ,ויתר הקב"ה וכו' ולא ויתר על עון
שנאת חינם.
והמעלה השניה בחיי הנצח היא ,ששלימות שמירת המצוות נשלם בכח האחדות ,ולכן מה דעלך סאני לחברך לא
תעביד ,זהו כל התורה כולה על רגל אחת ,כפי שדרש הלל הזקן לאותו גר.
וביאור הענין הוא ,דהנה חובת האדם בעולמו לקיים את כל התורה כולה ומצוותיה ,בכל חושיו וכוחותיו ,במחשבה
דיבור ומעשה .מחשבה -לכוון בכל מצוה את כוונותיה הראויות לה ,ובראשם שהנני הולך לקיים המצוה כיון שהשי"ת
ציוה עלי לעשות רצונו .דיבור -ללמוד את פרטי המצוות והלכותיהן .מעשה -הוא קיום המצוות בפועל.
אמנם לאו כל איניש זוכה לקיים את כל המצוות ,ובכל הכוונות והדיבורים הראויים ,אך ע"י התאחדות עם כלל ישראל,
נשלם ע"י כולם קיום כל המצוות בתכלית השלימות ,כי האחד מכוון כראוי הכוונות ומשעבד מחשבתו למצוה ,והשני
לומד היטב פרטי המצוה והלכותיה ומקיימה בדיבור ,והשלישי עושה אותה בפועל כפי שצריך לעשותה ,ומקיימה
במעשה ,וזהו ענין אמירת "לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה וכו' בשם כל ישראל" קודם עשיית כל מצוה ,כי ע"י שכולל עצמו
עם הכלל ישראל ,משלים את מעשהו בתכלית השלימות.
וזה שאמרו ז"ל "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי
ידי להתפאר" ,והיינו "כל ישראל" כשישראל הם כולם כאחד ,וכלולים זה בזה ,ומתאחדים זה עם זה ,אז יש להם חלק
לעולם הבא ,כי מקיימים את התורה כולה במחשבה דיבור ומעשה כאמור לעיל ,ובין כולם נשלם קיום כל התורה ,ונוחלים
עי"ז עוה"ב ,שנאמר "ועמך כולם" – שהם בבחינת כולם ,באחדות ,אז הם צדיקים ,ולכן לעולם ירשו ארץ ,היא ארץ
ח
החיים נחלת עוה"ב ,ואז כ"א מישראל הוא "נצר מטעי מעשי ידי להתפאר" ,שהשכינה הק' מתפארת חזו במאי ברא
קא אתינא לגבך ,וענין האחדות הוא באמת תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם ,ואז נעשה אדם ,נגמר יצירת האדם
השלם.
והנה בימים אלו מתחילים לדרוש את משנה התורה ,והפסוק הראשון במשנה תורה הוא "אלה הדברים אשר
דבר משה אל כל ישראל" ,ואי' בחז"ל בכמה מקומות "כל מקום שכתוב אלה פוסל את הראשונים ,ואלה מוסיף על
הראשונים" ,ומה בא משה רבינו לפסול ב"אלה הדברים" ,אולי לענינינו יש לרמז ,שהפרשה שקודם לכן הוא פרשת
מסעי "אלה מסעי בני ישראל" ,ומסעי רומז על העדר האחדות ואהבת חברים ,כדמצינו שאמר המלאך ליוסף הצדיק
"נסעו מזה" וברש"י שם ,וע"כ בא משה רבינו לרמז "אלה" – לפסול את הראשונים ,את מסעי בני ישראל ,והורה לנו
איך יכולים לקנות את קניני התורה וקיום מצוותיה ,רק ע"י "אשר דבר משה אל כל ישראל" ,ע"י שנכללים אחד ברעהו
ומתאגדים ומתחברים ואומרים "בשם כל ישראל" קודם קיום המצוה ,ורק ע"י זה יכולים להגיע לשלימות קיום משנה
התורה שבכתב ,ושבעל פה המרומזים בדברים אשר דבר משה.
ויעזור השי"ת שע"י תיקון ענין האחדות ואהבת ישראל בימים האלו ,כתשובת המשקל לעוון שמחמתו גלינו מארצנו
ונשרף היכלנו ,נזכה לבנין ביהמ"ק בביאת משיח צדקנו ,ויהפכו עוד בשנה זו אלו הימים מאבל ליו"ט ונצא מאפילה לאור
גדול ,אכי"ר.
הכ"ד ידידו אוהבו הדושו"ט כל הימים
יצחק יעקב
•••
ספר אהבת יעקב אגרות ומאמרים – אגרת מ"ג
לאחד שביקש חיזוק בענינים שבין אדם לחברו ותיקון המידות וביאור תפילת
אדרבא תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו
אור ליום חמישי בשבת ז' מנ"א תשנ"ח בין המצרים יזרח אור לישרים
שלומים רבים עוז ותעצומות לידידי המובחר הרה"ג ...שליט"א
בדבר אשר ביקש ממני לכתוב לו דברי חיזוק בעניני מידות טובות ובין אדם לחברו ,אזי ראשית זהו שמחה גדולה
מאוד בעבורי שישנם עוד בדורינו יהודים שמחפשים להתחזק בעמוד ויסוד עולם זה.
שנית ,את הדברים הללו איני כותב רק בעבורך ,אלא בעבורי כי גם אני צריך להתחזק בזה ,ובצוותא חדא נתחזק
בענינים נעלים אלו.
תחילה וראש לכל המידות הטובות ,צריכים אנו לחזור ולשנן היטב ולחקוק בליבנו את תפילת הרה"ק האלוקי הרבי
ר' אלימלך זי"ע מליזענסק "אדרבא תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו" ,ועל תפלה זו רצוני לכתוב לך
ולעצמי כאמור ,כמה דיבורים.
ט
אדרבא תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברו וכו' ,אא"ז הק' זצללה"ה מביאלא בעל הדברי בינה אמר ,כי זה היסוד
של התפלה הקדושה.
יש להבין ולהסביר אמרי קודש אלו ,כי לכאורה יפלא דהן אמת שבאם רואים חסרון חברו ,אזי עי"ז באים לידי מעשה
כלה"ר ורכילות וכדו' ,ולכך כיון שזהו מחשבה שיכולה להביא לידי מעשה ח"ו ,צריכים לגדרה היטב סחור סחור לכרמא
לא תקרב ,כי הגדרים והסייגים המה חלק בלתי נפרד מקיום המצוה עצמה ,ובהעדר גדרים וסייגים וודאי יפול ברעה
החולה.
אך לכאורה מדברי רבינו נראה ,דלא רק ראיית הרע היא חולה רעה ,אלא גם אי ראיית הטוב בחבירו ,הוי חטא
לכשעצמו וחסרון ,שהרי אם לא כן היה לו לרבינו לכתוב "שלא נראה חסרונם" ,ומדוע פתח "שנראה כל אחד מעלת
חברו" ,ויוצא לנו מזה שאי ראיית הטוב בחברו ,הוי בעצמו חטא.
וביאור הדברים הוא כפי שמובא בספרי הקדמונים ,עי' ברמב"ן פרשת קדושים ועוד ,דיסוד הציווי של "ואהבת לרעך
כמוך" לא בא להורות על דברים שהמה כנגד הטבע האנושי שהאדם קרוב אצל עצמו ,ואף אינו סתירה ח"ו להלכה של
שנים שהיו מהלכין בדרך וכו' חייך קודמין ,אלא בא להורות לאדם ,שכשם שכל אחד רואה אצל עצמו את המעלות
וכמעט שאינו מבחין בחסרונותיו ,כן עליו לנהוג בחברו ולא לראות את חסרונותיו תחת מעלותיו .כי התנהגות האנשים
אינה כן ,ובזולתם יראו רוב חסרונות ומעט מעלות ,ולעצמם יראו רק מעלות ,וע"ז מצווה התורה הק' "ואהבת לרעך כמוך"
שתראה מעלת חברו ולא חסרונו ,כפי שהינך רואה אצל עצמך ,וא"כ כשאינו רואה מעלת חברו הוא עצמו עוון ,דהלא
ציוונו השי"ת "ואהבת לרעך כמוך".
אולם חובה עלינו להתבונן בחכמה האלוקית הטמונה במצוה זו ,דמדוע באמת זה כך ,מדוע אני רואה לעצמי את
המעלות ,ואצל זולתי את החולשות והמגרעות .התשובה היא ,שמטבע יצירתו של האדם ובריאתו נולד עמו גאווה
טבעית ,כמאמר לויטס איש יבנה במסכת אבות פ"ד (משנה ד') "מאוד מאוד הוי שפל רוח שתקות אנוש ִר ָמה" ,ואפשר
אף לקרוא זאת "שתקות אנוש ָר ָמה" ,כלומר תקוותו ותשוקתו של האדם הוא ָר ָמה התרוממות והתנשאות על זולתו,
וכלשון הכתוב בתפילת חנה (שמואל א' ב' ,א') "רמה קרני בד'" ,וכדי להגיע לדרגת ואהבת לרעך כמוך הנ"ל ,לראות
מעלת חברו ,צריך תחילה לעקור מקרבו שורש הרע שהוא מידת הגאוה המאוסה ,זהו החכמה הטמונה בציווי זה ,ולכן
אמר התנא הק' "מאוד מאוד הוי שפל רוח".
א"כ מצוות ואהבת לרעך כמוך שהיא ממצוות שבין אדם לחברו ,שרשה היא ממצוות שבין אדם למקום ,שהוא
עקירת מידת הגאווה המאוסה.
בזה יובן היטב דברי הרמב"ם בהלכות תשובה ,דבריש פרק א' (הלכה א') כתב :כל המצוות שבתורה בין עשה בין לא
תעשה כל המצוות שבתורה ,אם עבר אדם על אחת מהן ,בין בזדון בין בשגגה ,כשיעשה תשובה וישוב מחטאו ,חייב
להתוודות לפני ד' וכו' .ולקמן (פ"ב ,הלכה ט') כתב :אבל עבירות שבין אדם לחברו ,כגון חובל חברו או המקלל את חברו
או גוזלו וכיוצא בהן ,אינו נמחל לו לעולם ,עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו ,וירצהו.
אך ע"פ מש"כ הרמב"ם בריש דבריו מבואר ,שאף שריצה את חברו על עוונות שבין אדם לחברו ,מידי ווידוי לפני ד' לא
נפטר ,כי בכל עוון שבין אדם לחברו יש חלק שהוא עוון בין אדם למקום ,ובעוון זה של ראיית חסרונות חברו ,ולא לראות
מעלת חברו ,החלק של בין אדם למקום ,הינו חטא הגאוה המאוסה כל כך.
ולכן מוכרח כל אחד לראות מעלת חברו ,כי בכך מדכא בקרבו את הגאוה המאוסה ,ואינו מזלזל בליבו בחברו ,ולומד
מכל אדם את מידותיו הנאצלות והטובות ,ומתקשרים יחדיו ,ומושבם אינו מושב לצים כמ"ש באבות ב' (משנה ג')
"שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים" ,והכוונה על שני תלמידי חכמים שלמרות שיושבים יחדיו
וכל אחד מהם עוסק בתורה ,אולם אינם מתחברים ביניהם ללמוד בחברותא יחדיו ,על כן לא אמר עליהם "שנים שיושבים
ואין עוסקים בתורה" ,אלא דייק התנא הק' ואמר "אין ביניהם דברי תורה" ,למרות שכל אחד לעצמו עוסק בתורה ,נקרא
זה בפי התנא הק' "מושב לצים" כי ברור שסיבת אי התחברותם ללמוד בצוותא היא מחמת שכל אחד מהם בז לחברו
ולידיעתו בתורה ,ומתלוצץ בקרבו על רעהו ,ואם כן בוודאי שמושבם הוא -מושב לצים.
י
עוד י"ל ,בהא שהאריכו ספרי היראים וספרי החסידות בגודל הענין שיש ללמד זכות על חברו ,ששרשו בדברי חז"ל
בריש אבות (פ"א ,ו') ,והחובה ללמד זכות על כל אחד ואחד מישראל ,בבחינת "וראה בטוב ירושלים" (תהילים קל"ה,
כ"א) ,ורמז יש בפסוק בתהילים קפיטל קי"ט (פסוק ל"ז) "העבר עיני מראות שוא" ,דלכאורה היה צריך לומר "העבר שוא
מעיני" ומהו "מראות שוא" ,ראה מה שפירש בזה הטור (או"ח) ריש סי' א'.
אך לדברינו הנ"ל הבקשה היא ,רבש"ע ,אף שאני יודע שיש אצל חברי שוא ,כי אצל כל אדם יש מעלות וחסרונות,
אך בקשתינו היא "העבר עיני מראות שוא" שעיני לא יראו את השוא שבו ,אלא רק את מעלותיו וזכויותיו ,והוא כדברי
רבינו הק' "שנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו".
וביותר י"ל בזה ,דהנה ידוע לכל מעיין בספרי החסידות הקדושים ,מעלת וגודל החיוב והענין בהתקשרות חברים
להדדי ,עד בחינת גוי אחד בארץ ,כי אי אפשר לנברא לבוא לשלימות כי אם בהצטרף אחד עם חברו ,ואז הוא בבחינת
קומה שלימה ,ואף צדיק אינו יכול להיות שלם רק מתוך כללות ישראל ,כדאי' להדיא בברכות ל"ב (עמוד א') שהשי"ת
אמר למשה רבינו "כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ,ועכשיו ישראל חטאו ,אתה למה לי".
ומלבד עצם הענין הנעלה ,והעליה הפרטית שיש לכל איש ישראל כשמתחבר עם רעהו ,אף נסתמים בכך פיות
המקטרגים דעצם ההתחברות שיש בין ישראל הוא ההכנה לתורה ולתפילה ,ועיין באור החיים הק' פרשת יתרו עה"פ
"ויסעו ישראל מרפידים".
ובספה"ק זרע קודש בפרשת וירא ,אי' בשם הרה"ק הרבי זצללה"ה מלובלין עה"פ "אל נא אחי תרעו" ,דהנה נא הוא
אחד מלשונות תפלה ובקשה ,דאם ח"ו רואה שהוא בבחינת "אל נא" שאינו יכול להתפלל ,התקנה היא "אחי תרעו",
להתחבר לכלל ישראל מלשון רעות ואחוה ,וזהו ענין אמירת לשם יחוד וכו' בשם כל ישראל.
ואף זה יש לרמז בתפילת רבינו הק' זי"ע ,שנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו ,דהיינו התחברות לכלל ישראל
שהיא ההכנה לתפילה ולתורה ,וכנגד זה אמר הכתוב בפרשת יתרו "ויחן שם ישראל כנגד ההר" ,לשון ייחוד ,שנעשו
כולם כאחד ביחד ,וגם מלשון חן ,שכל אחד מצא חן בעיני חברו והיו ראויים לקבלת התורה הק'.
ועי"ז הוא מתרחק משנאת חינם ,ואינו נכשל בלאו של "לא תשנא את אחיך בלבבך" ,והוא זהיר במצוות עשה של
"ואהבת לרעך כמוך" ,דאף שהם מצוות קלות דהא לאו דלא תשנא הוי לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו ,אך זהו "הוי
זהיר בקלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות" ,דמצוה זו אדוקה וקשורה בעוד מצוות הרבה ,וכשמקיימה
הוא עוקר את שורש הרע של חטא הגאוה שהוא אם כל חטאת.
ובפרט שאם ח"ו עובר על מצוה זו ,הוא פוגם במידת השלום ,ונעשה נפרד מכלל ישראל ,וכשנפרד ח"ו מהאחדות
דלתתא ,הוא נפרד מהאחדות דלעילא ח"ו ,ואז הוא בחינת ע"ז ממש שהוא כבר מג' העבירות החמורות ביותר רח"ל.
ועוד שפגם השלום ,הוא פגם היסוד ,שהוא פגם ג"ע ,כדכתיב במשלי י"ח (פסוק א') "לתאוה יבקש נפרד" ,וכן פי'
שם רבינו יונה ,דהמבקש למלא תאוותו בוש מפני חבריו ורעיו ,ולכך מסיתו יצרו להיפרד מחבריו ,ואז לא יבוש מהם.
ושנאת חינם ופירוד לבבות מושכת את האדם אחריה לשפיכות דמים ח"ו ,בהלבנת פנים ,אזיל סימקא וכו' ,ואף
לשפ"ד בפועל ממש ,רח"ל.
ולכך אמרו הוי זהיר במצוה קלה -של אהבת חינם ,כבחמורה ,כמו אחד מהמצוות החמורות ביותר ,כי אם ח"ו פוגמין
בה ,יכול ליפול לשאול תחתית.
ובזכות אהבת חינם ודיבוק חברים בראיית מעלת חברו ולא חסרונו ,נזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אכי"ר.
הכ"ד ידידו עוז
יצחק יעקב רבינוביץ
בן לכ"ק מרן אאמו"ר זצללה"ה מביאלא
יא
מאורות הפרשה
"ישמע חכם ויוסף לקח" רעיונות נפלאים על פרשת השבוע
להפך לזכות כדי שייצא חייב
בפרשתן (במדבר לה ,כד) "והצילו העדה את הרוצח" .בגמרא (שבועות ל"א ).דרשו חז"ל את הפסוק "מדבר שקר תרחק"
(שמות כג ,ז) "אף להוציא דין צדק" ועל המשך הפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" ,מביא רש"י מאחז"ל שאין מחזירין לדין מי
שיצא זכאי ,אף אם יש מי שיכול לחייבו "וזה צדיק הוא שנצטדק בדינו".
וכידוע הדין הוא (סנהדרין י"ז ).סנהדרין שראו כולם לחובה -פוטרין אותו מיד ,מ"ט בעי הלנת דין וליכא .ועוד הרבה
טעמים נאמרו בזה.
בפסוק לא תהיה אחרי רבים לרעות (שם כג ,ב) כותב האור החיים הק' ,שאם הדיין האחרון שמע שכולם לפניו פסקו
לחובה ,ואף הוא סבור כמוהם ,אולם אם יאמר אף הוא חייב -ייצא זכאי בדין ,לכך רוצה לומר זכאי ,ואז הדין יחתם ע"פ הרוב
שפסקו לחובה ,אסור לו "להתחכם" ולעשות כן ,וע"ז כתוב "מדבר שקר תרחק" ,עיי"ש באריכות דברי קדשו.
ולכאורה היערות דבש חולק על דין זה ,דאיהו כתב (ח"ב ,דרוש ח')" :עמ"ש בגמ' (שם) אין ממנין בסנהדרין רק מי שיודע
לטהר את השרץ מן התורה ,דהיינו שיוכל לומר על טמא טהור וכן להיפך ,ומראה לו פנים .והק' בתוס' (שם ,ד"ה שיודע) מה
לי בחריפות של הבל .ובימי חורפי הייתי אומר ,דידוע המצוה לבער רשעים ולעשות משפט כתוב בעושי רע ,וא"כ העושה
רציחה וכדו' בפני בי"ד ,עד שאין פתחון פה לצדד בזכותו ,וא"כ יהיה זכאי [וכו'] ואף הם מרבין שפיכות דמים בישראל ,אך
באמת כשיקרה דבר נבל כזה ,אף אם אחד מהסנהדרין מתכוון לומר זכאי כדי שלא יהיו כולם אומרים חייב ,והרי הוא חייב,
אך ודאי לא יתכן לומר בבי"ד זכאי או חייב בלי נתינת טעם לדבריו ,וא"כ זה שפעל רע איך אפשר לומר זכאי ,אבל אם הם
יודעין בכח התורה לומר על טמא טהור ולהראות פנים [כלומר ,להראות ראיות לדבריו מהתורה] ,הרי יכול לומר על חייב זכאי
ולהראות פנים בתורה ,ובגלל כן ייצא משפט צדק ,וא"ש" ,עכ"ל[ ,והגר"י פיק מעיר על ה"בפני בי"ד" ,אך לא על עצם הדין
של היערות דבש].
ולכאו' אין שום מחלוקת בין שני המאורות הגדולים ,כי האוה"ח הק' מדבר מדיין שמשקר ,שדעתו שהוא חייב ואמר
זכאי ,עיי"ש באריכות בדבריו ,ואילו היערות דבש כותב בהדיא ,שהדיין האחרון מוצא פנים בתורה לזכותו ,שהרי בידו לטהר
את השרץ מן התורה ,ואולי בזה גם האוה"ח הק' יודה שאין זה בגדר מדבר שקר תרחק ,והכל א"ש.
ונראה להעיר בדברי היערות דבש ,כי דבריו "ואף הם מרבין שפיכות דמים בישראל" הם דברי רשב"ג במשנה (מכות ז).
על דברי ר"ט ור"ע" :אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם" ,והיו מחמירין ב"והצילו העדה" ,עד שאי אפשר היה ע"פ דין
לחייבו במיתה .ובגמ' מפרש שהיו יכולים לחקור העדים" :ראיתם טריפה הרג ,שלם הרג ,ואת"ל שלם ,דלמא במקום סייף נקב
הוה" ,וע"ז אמר רשב"ג שתקנתם קלקלתם ,שחומרא דאתי לידי שפיכות דמים הוא .והנה ,רשב"ג לא אמר שחקירותיהם
החמורות של ר"ט ור"ע אינן לפי דיני התורה ,אלא אפשר לגלות פנים בתורה לחקירות אלו ,אלא שעי"ז מרבים שפיכות דמים
בישראל .ולפי"ז באופן שלא שייך לומר על "גילוי פנים בתורה" שירבה שפיכות דמים ,אלא אדרבא החומרות של ר"ט ור"ע
יב
ימנעו שפיכות דמים ,נראה שגם רשב"ג יודה לחומרותיהם של ר"ט ור"ע.
ולפי"ז נלענ"ד שאפשר ללמוד מכאן את חידוש דינו של היערות דבש :הדיין האחרון שרוצה לזכות כדי לחייב ,יחמיר
בחקירותיו כר"ט ור"ע ,דילמא במקום סייף נקב הוה ,ועל זה לא יכולים העדים לענות ,ויזכהו ,ועי"ז יתחייב בדין ובצדק ע"י
רוב הדיינים שחייבוהו ,ובכך לא ירבו שפיכות דמים בישראל .ובזה יקויימו דברי המאירי בפירוש דברי רשב"ג" :כלומר ,כשם
שמצוה להשתדל בהצלת הנקי ,כך מצוה להשתדל בהריגת המחייב ולבער הרעה ,וכן הלכה" [ובד"ה י"ל"-והצילו העדה"-
עדת בני ישראל ,מן הרוצחים].
וע"פ זה יש לעיין למה ליה להיערות דבש להרבות בפירושים איך אפשר לחייב את הרוצח ,ע"י שיאמר על
הטמא טהור ,הו"ל לייעץ עצה פשוטה -כשירצה הדיין לזכות את החייב כדי שיצא חייב ,ינקוט כחומרת ר"ט
ור"ע ,ויאמר זכאי לפי דיני התורה ,ועי"ז יבער הרעה מישראל.
יתירה מזו ,היערות דבש לומד זאת בפירוש דברי הגמ' "אין ממנין לסנהדרין אלא מי שיודע לטהר השרץ מן
התורה" ,ובעצה פשוטה שכזו אין צורך ללמדן גדול חריף ועצום ,כי להחמיר יכול כל אחד (ראה רש"י ביצה ב,):
והשאלות לעדים מופיעות בהדיא דילמא נקב הוה וכו' ,וא"כ צ"ע לכל פי' היערות דבש.
שם שמים שגור בפיו תדיר
בני גד ובני ראובן ביקשו לקבל את נחלתם בעבר הירדן ,שהיו מקומות הראויים למרעה למקניהם .הם מתחייבים לפני
משה רבינו" :ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל ,עד אשר אם הביאונום אל מקומם .לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני
ישראל איש נחלתו" (במדבר ל"ב ,י"ז-י"ח) .משה רבינו הסכים להתחייבות זו וחזר עליה באופן מפורט" :ויאמר אליהם משה,
אם תעשון את הדבר הזה ,אם תחלצו לפני ה' למלחמה .ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' עד הורישו את אויביו מפניו,
ונכבשה הארץ לפני ה' ,ואחר תשובו – והייתם נקיים מה' ומישראל ,והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'" (במדבר ל"ב,
כ'-כ"ב).
יש לדקדק ,מדוע חזר משה רבינו על כל פרט ופרט ,הרי לכאורה ,די היה שיאמר" :אם תעשון את הדבר הזה ,והיתה הארץ
הזאת לכם לאחוזה"? מדוע התורה הקדושה ,שתיבותיה כה ספורות ומדודות ,חוזרת על הדברים במלואם?
אולם כל מי שיעיין בדברים יווכח ,שאין כאן חזרה אלא תוספת! שוב ושוב הוסיף משה רבינו פרט אחד ,את שם ה' ,את
הבסייעתא דשמיא! הם אמרו" :אנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל" .אנחנו .והוא אמר" :אם תחלצו לפני ה' למלחמה ,ועבר
לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' ,עד הורישו את אויביו מפניו" .ה' יוריש את אויביו .למעשה ,אין בכם צורך .עליכם להחלץ
חושים ,רק כדי שלא יאמרו שנשארתם מאחור מפחד המלחמה ,רק כדי שתהיו "נקיים מה' ומישראל" .הם אמרו" :עד
אשר אם הביאונום אל מקומם" .אנחנו .ומשה רבינו אמר" :ונכבשה הארץ לפני ה'" .לא אתם אלא ה' .הם אמרו" :לא נשוב
אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו" ,אנחנו נשוב אל ביתנו ואל נחלתנו .ומשה רבינו תיקן" :והיתה הארץ הזאת לכם
לאחוזה לפני ה'".
אך חלילה ,בדברי השבטים הק' בני גד ובני ראובן לא היה כל כוונה של "כוחי ועוצם ידי" ,ח"ו ,מן הראוי להדגיש :בל נטעה!
המודבר הוא על דור דעה .דור שקם בכל בוקר ומצא את מנת המן שירדה מן השמים .לפנות ערב הגיעו ענני שליו ורבצו סביבות
המחנה כדי שיאספום .עמוד ענן הלך לפניהם יומם ועמוד אש לילה .כל ההרים הושפלו לפניהם במסעם ,כל הגאיות הוגבהו.
סיחון ,עוג ומדיין נפלו לפניהם ללא אבידות מצד ישראל" .ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם ,אשר כגובה ארזים גובהו וחסון
הוא כאלונים ,ואשמיד פריו ממעל ושורשיו מתחת" (עמוס ב' ,ט') .יום ולילה הם חיו עם השי"ת ,דבקו בו וראו את ניסיו .כשהם
אמרו "ואנחנו נחלץ חושים" ,היה ברור שכוונתם שהשי"ת ילך בראש מחנינו ,הם הרי חיו וחוו זאת כל רגע ורגע.
יג
ועם כל זאת ,הם נתבעו שהדבר יבוא לידי ביטוי גם באופן דיבורם .עליהם להדגיש באופן מפורש שהכל בידי שמים ,אף
שלא היה כל צל של ספק ,שלכך היתה כוונתם.
אם הדברים אמורים כלפיהם ,אנו ,העלולים ליפול בפח ההשקפה המעוותת והקלוקלת של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את
החיל הזה" ,בוודאי שחייבים אנו להזכיר שם שמים בהקשר למעשינו .עלינו לדעת שהדברים נעשים לפי צו השי"ת ,שהם
ייעשו אם ירצה ה' ובעזרת ה'" ,כי הוא לבדו עשה ,עושה ויעשה את כל המעשים".
בחורים שהיו זוכים לסעוד על שולחנו של הגה"צ המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל מעיה"ק ירושת"ו ,היו רואים איך שבכל
מאכל שהגישו אל השולחן היה אומר ,ורצה שאף האחרים יאמרו "הננו אוכלים לכבוד שבת קודש" .פעם היסב אצלו יהודי
מבוגר שהגיע מחו"ל ,והוא הקשה לרבי דניאל :הלא לב יודע מרת נפשו ,לא כל האורחים המסיבים כאן כוונתם לכבוד שבת
קודש ,הם רעבים ,ואוכלים לשם הנאת גופם ,מה א"כ מועילים אלו הדיבורים? השיבו רבי דניאל במתק שפתיים :מה שהינך
מרגיש וחושב הוא הלא בליבך ,המה דברים שבלב ,מה שהינך מוציא מפיך עושה הרבה יותר רושם מהדברים שבלב ,הן מצד
ההלכה ,והן מצד עשיית הרושם בנפש האדם ,שדיבוריו בפה משרישים בקרבו ,שאף בליבו לבסוף יחשוב כך.
כשיהיה שם שמים שגור בפינו ,אזי הדיבורים הללו ישרישו את האמונה בליבנו ,אמונה חיה ומוחשית.
לתת את נקמת ה' -לדורות עולם
משה רבנו ,נצטווה מהשי"ת לצאת למלחמה במדין ,והקב"ה אמר לו זאת בלשון זו "נקום נקמת בני ישראל מאת
המדינים" .אולם כשמשה רבינו עומד ומכנס את העם לומר להם את ציוויו של השי"ת ,הוא משנה מעט מסגנון הדברים
שנאמרו לו ,ואומר להם "החלצו מאיתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין להביא נקמת ה' במדין" ,לא נקמת בני ישראל ,אלא
נקמת ה' .והמפרשים מבארים כ"א לפי דרכו מדוע משה רבינו שינה( ,עי' באבן עזרא ,בכלי יקר ,באוה"ח הק' ,ועוד) ישנו
משל נפלא ע"כ בספה"ק באר מים חיים:
מלך רם וחזק ,אשר מדינות רבות היו תחתיו ,ונתיניו אהבהו ביותר ,אהב מאוד לשמוע תזמורת איכותית ,לא כל אוחז
בכלי נגינה יכול היה לנגן לפני מלך זה ,כי הבנתו מנגינה הייתה גדולה .לימים החליט אותו מלך ,שברצונו להעמיד לפניו באופן
קבוע מומחה שישמח את ליבו מרגשים ושמחים ,בנבל וכינור ושאר כלי הנגינה .מאחר ומלך זה ,הבין היטב בנגינה ,קשתה
עליו עד מאוד הבחירה ,היות ותר וחיפש אחר מומחה ייחודי לחכמה זו .ולשם כך העבירו לפניו עשרות מומחים לנגינה ,עד
שביניהם מצא ובחר אחד ,שיעמוד כל העת לפניו לשמחו במומחיותו בנגינה.
אותו בעל מנגן שנבחר לשם כך ,באופן טבעי נהיה קשור מאוד למלך ,הוא הוערך מאוד על פעלו ,והנחת רוח התמידית
שהיסב למלך הביאה לאהבה גדולה ביניהם ,אהבת המלך אליו הייתה כה גדולה ,שבכל דין ודברים שהיה בין אותו בעל
מנגן לאנשים אחרים בארמון ,הצדיקו המלך באופן קבוע .כמובן שבארמון הסתובבו עוד אנשים ,שלא יכלו לחזות באהבתו
הגדולה של המלך אליו ,וניסו לשים לה קץ באופנים שונים ,אך ללא הועיל.
אחד מאנשי הארמון ,החליט להתמסר למשימה זו ,לעשות פירוד לבבות בין המלך למנגנו האישי ,הוא התבונן והפנים,
שכל זמן שהלה יהיה המנגן של המלך ,לא יוכלו לעשות לו דבר ,אחר והנחת הרוח הקבועה שמסיב למלך ,מעצימה את אהבת
המלך אליו .לשם כך החליט לשבש את יכולתו של אותו אדם ,לנגן ,הוא אמנם ידע שייענש ע"כ קשות ,אך קיווה ,שמכאן
והלאה ,האהבה תתפוגג ,אחר שאין המלך אוהבו בעצם ,אלא רק מחמת כישוריו ופועליו .לשם כך הלך ,וקטע את ידו של
המנגן.
המלך שמע ,את אשר עשה אותו אדם לאהובו ,והחליט לנקום את נקמת ידידו ,והושיבו בבור מחשכים ,בצינוק אפל .אך
למחרת ,המלך שוב היה צריך אדם שיעמוד וינגן לפניו ,אותו אדם שידו נקטעה כבר לא היה מסוגל לכך ,והחיפושים החלו
יד
שוב ,ואף נשאו פרי ,המנגן הקודם נשלח בכבוד לביתו ,ואף קיבל פיצוים גבוהים מבית המלוכה .המנגן החדש התחבב בבית
המלך ,ואט אט נשכח המעשה ,עד כדי כך ,שכעבור שנים ספורות ,כשבקשו מהמלך לחון את האדם שעשה מעשה נפשע
זה ,נענה המלך ושחררו לחפשי.
אך לו יצוייר ,שבעת שהמלך חיפש אחר מנגן מומחה ,לא מצא אלא את בנו יחידו ואהובו ,ואותו העמיד לנגן לפניו ,ואת
ידו קטע אותו נוכל ,אזי אף שהבן אינו יכול להסב לאביו נחת רוח בנגינתו המופלאה ,אך אהבת המלך אליו לא פגה כלל ,אחר
והיא אינה אהבה התלויה בדבר ,אלא אהבה טבעית של אב לבנו .ולכך אף אחד לא יהין לבקש מהמלך לחון את אותו אדם,
אף כעבור עשרות שנים ,כי בכל פעם שהמלך נזכר במעשה הנפשע שעוללו לבנו יחידו ,חמתו עולה ,ויעניש שוב את הפושע.
הנהגתו של הקב"ה בכל יום ויום היא ,שרגע אחד כביכול הקב"ה כועס ,כמבואר בגמרא (ברכות ז .ע"ז ד .סנהדרין ק"ה,):
בלעם נביא האומות ,ידע לכוון רגע זה ,ובכך לכלות כל מי שרצה .כך עשה למואב בעת שסיחון שכרו ,וכך אולי נהג בעוד
מקרים .ולכך לא הייתה שום סיבה ,שבלעם לא יוכל להיענות לבקשתו של בלק ,ולבוא "לברך" את עם ישראל .אך לפתע
במקרה זה ,הקב"ה מכשילו ,בתחילה אינו מניחו ללכת ,וכשנותן לו רשות ללכת ,שולח לו מלאך בדרך להפריעו ,אתונו
מכלימתו ברבים .וכשמגיע למואב ,הופך לו הקב"ה כל קללותיו לברכה ,ואת העיקר אומר בלעם עצמו "מה אקב לא קבה קל,
מה אזעם לא זעם ה'" .בלק כעס על בלעם בצדק ,ולכך החל להתבונן בלעם מה אירע פה .והגיע למסקנה ,להשי"ת הייתה
תורה ,שהאומה היחידה שהסכימה לקבלה ,הייתה עם ישראל ,הנחת רוחת הקבועה שהם עושים לקב"ה בשמירת וקיום
התורה ,מביאה לאהבה ביניהם ,והשי"ת לא נותן להרע להם .ולכך החליט שצריך 'לקטוע את היד' ,להפסיק את הנח"ר ,הוא
הבין שיענש ע"כ כעת ,אך מכאן והילך תחלש ח"ו האהבה בין השי"ת לישראל ,ויוכלו לנצחם .ולכך החטיאם בבנות מואב
ומדין.
בעת שהשי"ת אמר למשה רבינו לצאת ולנקום נקמת בני ישראל ממדין ,נעמד משה והתפלל ,וביקש ,רבש"ע ,לא ,איני
רוצה שנקמתך במדין תהיה בגלל שפגעו כרגע בעמך ישראל ,אלא תהיה נקמתך במדין ,בגלל שפגעו בך ,בכך 'שקטעו את
ידם של בניך' ,ולא נקמת ישראל.
וכוונת משה הייתה ,לדורות עולם ,אם יעמדו שונאי ישראל ומבקשי נפשם ,להשמידם ,שהקב"ה בעת הזאת לא יבדוק
וישפוט אם עם ישראל בעת ההיא מסיבים לו נח"ר ומקיימים כראוי את מצוות התורה ,כי אבא נוקם נקמת בנו ,גם אם בנו
אינו מסיב לו נחת רוח כמצופה ממנו ,האהבה אינה תלויה בדבר ,ולזמנים כאלו התפלל משה רבינו כבר אז ,שישראל בכל
מצב שהם ינצחו את אויביהם.
לב חכם בילדיו !!! ...
לאחר הנצחון על סיחון ועוג וכיבוש ארצותיהם ,פנו בני גד ובני ראובן אל משה וביקשו לקבל חבל ארץ זה
לנחלה" .ויאמרו אם מצאנו חן בעינך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה ,אל תעבירנו את הירדן" (במדבר ל"ב,
ה') מאחר שאזור זה התברך בשטחי מרעה נרחבים ,וברשות בני גד וראובן היה מקנה רב ,התאים חבל ארץ זה
במיוחד בעבורם.
אולם משה רבינו חשש שמא בקשה זו נובעת מיראתם מעמי כנען ,שנאמר" :ולמה תניאון את לב בני ישראל
מעבור אל הארץ אשר נתן להם ה'" (במדבר ל"ב ,ז') .עדיין הדהדו באוזניו דברי המרגלים שהניאו את לב העם
מלהכנס לארץ ישראל מפחד חוזקם של יושבי הארץ .הוא חשש ,שמא זהו המניע לבקשת בני גד ובני ראובן
להישאר בעבר הירדן .ואמנם אילו כך היה באמת ,הרי שמלבד העובדה שהיתה בבקשה זו הבעת חוסר ביטחון
בהשי"ת ,עלולות היו להיות לה השלכות חמורות על כל השבטים .הימנעותם של שני שבטים אלו מלחצות את
טו
הירדן ,היתה עלולה להחדיר מורך ללבבות .בני גד ובני ראובן ידועים היו כגיבורים ואמיצים ,ואילו היו נרתעים
מעוצמת עמי כנען ,היה הדבר משפיע לרעה על תחושות העם כולו.
כדי להפיג חשש זה הם הצהירו ,שגם אם יקבלו את חבל הארץ המזרחי ,הם יעמדו בראש המחנה העובר את
הירדן ויילחמו כחלוצים בראש מערכות ישראל עד לכיבוש הארץ מידי הכנענים.
בהבטחה זו של בני ראובן ובני גד לעבור חלוצים לפני המחנה ,היה נראה שפרשה זו הגיעה לסיומה המוצלח.
אולם חז"ל מגלים לנו נקודת ביקורת על בני גד ובני ראובן ,על שהקנו חשיבות רבה מדי לצאנם (במדב"ר כב ,ט):
"לב חכם לימינו" (קהלת י ,ב) – זה משה" ,ולב כסיל לשמאלו" – אלו בני גד ובני ראובן ,שעשו את העיקר טפל ואת
הטפל עיקר ,שחיבבו את ממונם יותר מן הנפשות".
בני גד ובני ראובן ביקשו" :גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו" (במדבר לב ,טז) .משה רבינו הפך את סדר
הדברים" :בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם" (שם כ"ד) .הם הקדימו את הצאן לטף ,שכן חסים היו על ממונם
יותר מאשר על בניהם ובנותיהם .אמר להם משה :בנו לכם תחילה ערים לטפכם ,ואחר כך גדרות לצאן .המטרה
ומשאת החיים היא הבית והמתרחש בתוכו .גולת הכותרת היא גידול הילדים ,חינוכם והכוונתם בנתיבות החיים.
הצאן ,המסמל את העבודה ,את הפרנסה ,תופס מקום משני בלבד ,הוא טפל ועליו להתייצב באחרונה.
ובאמת יש להבין כיצד יתכן שאדם יקדים את ממונו לבניו? האם קיים מי שיטעה עד כדי המרת ילדיו ברכוש,
בצאן ובקר?
אמנם כולם סבורים שהילדים הינם אוצר שערכו לא יסולא בפז ,אולם בפועל ,בחיים עצמם ,המצב שונה .אנשים
מקדישים את כל יומם לצבירת ממון ולהשגת פרנסה .ההתייחסות לילדים ולחינוכם לפעמים נדחקת לקרן זוית.
משה רבינו בדבריו מנחה אותנו אל מהלך החיים הנכון :הילדים קודמים לכל.
עומק ענין אבלות על החורבן
ביום ש"ק – ר"ח מנחם אב החלו לדאבונינו ימי האבלות החמורים על חורבן ביהמ"ק בשנה זאת ,שוב פעם חלפה לה
שנה תמימה ועדיין לא זכינו לאורו של משיח ,לגאולה שלימה ,ויה"ר שנזכה שיהפכו ימי אבלות אלו לששון ולשמחה
לישועה ולנחמה.
כתיב (קהלת פ"ז ,ד') לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה .וברש"י -חכמים חושבים על יום המיתה ,וכסילים
שקועים בשמחה ולא דואגים למיתה.
יש א"כ להבין מדוע לא מפורש בפסוק מיתה ,מדוע כתוב "אבל"? התרגום מפרש את הפסוק כך :לבהון דחכימיא אנן על
חורבן בית מקדשיא ,ועציב על גלות בית ישראל ,ולב שטיא בחדוות בית ליצנתהון ,אכלין ושתין ,ומתפנקין ,ולא יתבין על
לבהון סיגוף דאחיהון.
לכאורה ,מהי הגדרת החכמה והטפשות בזה ,זה הרי ענין התלוי ברגש ,מי שאינו מתאבל על ביהמ"ק ,ומצפה שתענית י"ז
בתמוז תסתיים ,ותענית ת"ב תעבור ,ויוכל הוא לנסוע לחופש ,הוא אדם בלי רגש כלל .והאבל על ביהמ"ק ומצטער בצרותיהם
של ישראל עקב הגלות ,הוא אדם עם רגש ,מדוע זהו קשור לחכמה וטפשות.
חכמה אינה פקחות ,ואינה חריפות ,חכמה היא ישרות החיים ,ישרות המתפתחת כל העת כפי התפתחותו של האדם ,וכן
פי' רע"ב בפירושו במסכת עדויות (פ"ב ,משנה ט') עיי"ש .אדם שהתפתחותו נעצרת ,ונעדר הוא ישרות החיים ,אינו חכם,
טז
וההיפך מחכם הוא טפש ,וכנ"ל ,טפש לאו דווקא מי שאינו פיקח או חריף ,אלא אדם עקום ואגואיסט.
תינוק שנולד אינו רואה רק את עצמו ,הוא נאנח כשחסר לו דבר מה ,ואינו רואה כלל אנשים אחרים ,ככל שהילד מתבגר
והופך לנער ולמבוגר ,לומד הוא לזהות עוד אנשים ,לומד הוא להרגיש את רגשותיהם ,להשתתף בצערם ,לשמוח בשמחתם,
מי שנשאר אגואיסט ורואה ומרגיש את עצמו ולא את האחרים ,הרי שהתפתחותו נתקעה באחד משלבי ילדותו ,ישרות
החיים שלו נעדרת ,גידולה אינה מספיק ,ועל כן חכם הוא אינו ,וההפך מזה הוא טפש.
מתי קורה שאדם לא ירגיש את חסרונה של הגאולה ,וכאבה של הגלות? אם מר לו ,הרי ודאי שמרגיש הוא ,מידי יום נאנח
הוא ואומר "משיח יכול כבר לבוא".
אלא אם הוא אדם שלא חסר לו מאומה ,ויש לו כל טוב בעולמו ,או אז יכול הוא להגיע למצב שאינו מרגיש בגלות ,הגאולה
אינה חסרה לו.
אך מדוע?
הלא אם ישא עיניו ימין ושמאל ,יראה את אחיו היהודים טובלים בים של דמעות הנשפכות על צרותיהם עקב הגלות,
אם "חכם" הוא ,אם רגש של ישרות החיים יש בו ,לבו דומע ורותח מצער יחד עם משפחותיהם של הנרצחים בפיגוע הנוראי
בבולגריה הי"ד.
אם הוא אינו אגואיסט ,האסון הנורא של משפחת אטיאס שנכחדה כמעט כליל רח"ל בתאונת דרכים בטבריה ,והותירה
נשמה אומללה שנועדה לחיי צער קשים ,אינו יכול למוש מזכרו,
וכי רק הם? הלא אם רק יביט לבית שכנו ויראה את מחסורו אמור הוא להשתתף בצערו ,אין לך יום שאין קללתו מרובה
רח"ל ,עד שכשל כח הסבל .כיצד א"כ אינו מתאבל על חורבן ביהמ"ק ועל הגלות הנוראה ,מהיכן נובעת זחיחות דעת זו?
מוכרח להיות שהוא כה אטום ,הוא כ"כ אגואיסט ,הוא אדם שאינו רואה מעבר לד' אמות שלו בשמירת עינים קפדנית,
ובמילים אחרות ,הוא נשאר ילד בהתפתחותו ,ישרות החיים נעדרת ממנו ,וע"כ חכם אינו! אלא נקרא הוא לב כסילים -
וכתרגום לב שטיא.
הלא כל מי שלב פועם בקרבו ,צריך לזעוק במר לבבו "עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר" ,להתחנן ולבקש ללא הרף
"עוררה גבורתך" ונזכה לביאת גואל צדק בב"א.
צדיקים ביארו ששבת "חזון" הוא מלשון ראיה ,זהו הזמן בו כל אחד צריך להתבונן לפנימיותו אל עצמו ,ולבדוק מה החלק
שלי בשריפת בית המקדש של שנה זאת ,יען אי בניית בית המקדש – כמוה כשריפת בית המקדש ,כי כל דור שלא נבנה וכו'
כאילו נחרב בימיו .ועל כן שומה עלינו לראות ,במה יכולים אנו לבנותו ,בב"א.
יז
הרה"ג ר' אברהם אביש רבינוביץ שליט"א
מאמר בנושא קברי צדיקים אינם מטמאין
במאמר זה לא באנו להכריע האם מותר לכהנים ללכת לקברי צדיקים ,אלא בדרך דרוש וחידוד
שאיסור אלעזר ואיתמר הוראת-שעה היתה ,והיה בשב''ק זו א' מנחם אב חל יום פטירת אהרן הכהן
דינם באותה שעה כמו כהן משוח מלחמה)]. כפי שמופיע בפרשתן (פרק ל''ג פ' ל''ח) :ויעל אהרן
הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם בשנת הארבעים
ברמב''ן תחי' פרשת חוקת כתב שקברי צדיקים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד
אינם מטמאין ,ובביאור הדבר איתא בפירוש המיוחס
לרמב"ן ,דטומאת המת היא מצד המלאך המשחית לחדש.
הנקרא יצר הרע ,ולכן צדיקים שנפטרים מהעולם על
ידי השכינה [ולא על ידי מלאך המות] אינם מטמאים. פרטי פטירתו מוזכר בפ' חוקת (פ' כ') באריכות,
וחזי' התם בהשתלשלות הענינים דמשה רבינו ע''ה
והנה בכתובות דף ק"ג ע"ב במעשה דאשכבתיה ואלעזר בן אהרן הכהן נכנסו עמו לאהל ויצאו משם
דרבי איתא" ,אותו היום בטלה קדושה" ובתוס' שם רק לאחר פטירתו ולאחמ''כ נסתמה המערה (ע' ילקוט
מצינו ב' פירושים .א' ,ביום מיתת רבי בטלה קדושה
מן העולם שלא הניח כמותו קדוש וטהור ומשום כך שמעוני תורה פרשת חקת רמז תשסד)
נקרא רבינו הקדוש .וכוונת חז"ל כעין מה שאמרו
בסוף מסכת סוטה משמת רבי בטלה ענוה וכדו', ויש לעיין טובא,
אך התוס' הביאו מר"ח כהן שפירש שבו ביום בטלה
קדושת כהונה והתירו לכהנים להתעסק בכבודו ,ואמר א .מדוע לא הוזכר בתורה הק' שנצטוו משה
שאילו היה במיתתו של ר"ת היה מטמא לו וכמו ואלעזר לפרוש כדין טמא מת.
שאמרו באשכבתיה דרבי דבטלה קדושה היינו קדושת
כהונה ,ובפשטות ,דעתו כהרמב"ן שצדיקים אינם ב .וביתר שאת יל"ע איך הותר לאלעזר ליטמא
מטמאים ( ,יעו' בפסקי התוספות שכתב את דברי רבנו חיים הכהן לאביו אהרן ,והרי כהן גדול אסור ליטמא אפי' לשבעה
קרובים (ויקרא כ''א י''א) ,ואלעזר נתמנה לכהונה
בסתמא ,ונראה שפסק כדבריו). גדולה עוד קודם פטירת אהרן כמובא בפ' חוקת (כ'
ובביאור שיטת רבינו חיים כהן י''א דמקורו כ''ח ,וברש''י שם).
בירושלמי ברכות פ"ג דהכריז ר' ינאי במיתתו של ר'
יהודה הנשיא" ,אין כהונה היום" ,ולכאורה משמע [ובמאמר המוסגר כדאי לציין כאן פלוגתת
מזה דאין צדיקים מטמאין במת( .וכך כתב שם לפרש בהגהות הראשונים בענין פטירת נדב ואביהוא ,דחזי' דאלעזר
ואיתמר לא נטמאו להם די''א (בעלי התוספות על התורה ופירוש
הרש"ש ,וכ"כ באגרא דכלה בפרשת בהעלותך עי"ש) הטור ויקרא י ד ,וחזקוני שם ה) דהסיבה היא דאע''פ שאלעזר
ואיתמר היו כהנים הדיוטות ,אך מכיון שנמשחו בשמן
אך לאידך גיסא חזינן בכל רבותינו הראשונים שם המשחה בשבעת ימי המילואים (ויקרא ח ,ל) דינם ביום
משיחתם ככהן גדול ,ואסורים בטומאת קרובים ,וי''א
(רמב"ן על התורה שם ו ,ובהשגות לספר המצות לא תעשה קסג ) ,שכתבו
יח
דשני טעמים יש בטומאת מת ,א' :משום ג' טיפות דאין זה משום שאין צדיקים מטמאין אלא דמשום
מרה שמטיל מלאך המות לגוף האדם כדי להמיתו כבוד הנשיא שכולם יתעסקו בקבורתו ובכבודו עשוהו
וכמ"ש הרח"ו ,ב' :משום דהקליפות וכוחות הטומאה כמת מצוה שמותר לכהנים להטמאות לו ,וכמבואר
נדבקים במנא דקדושה כמ"ש בזוה"ק (ח"ג דף פ"ח) ,וטעם
זה לא שייך בצדיקים שגופם קדוש בעצם ולא לבוש בדברי הריטב"א והר"ן שם.
בעלמא לקדושה ,ולפי"ז חידש האבנ"ז דצדיק הנהרג
ע"י אדם אינו מטמא טומאת מת דממ"נ שני הטעמים וכך הוא גם ברמב"ם פרק ג' מהלכות אבל הלכה י'
לא שייכי בי' ,דבזוה"ק (ח"א קי"ד) מבואר דהנהרג ע"י "נשיא שמת הכל מטמאין לו אפילו כהנים עשאוהו
כמת מצוה לכל מפני שהכל חייבין בכבודו וכן הכל
אדם אין מיתתו ע"י מלאך המות עי"ש, אוננין עליו" ,ע"כ .הרי דמותר לכהן לטמא עצמו
לנשיא ישראל ,ולא משום שאין הצדיק מטמא.
ובאמת כבר כבר דנו בשאלה זו למעשה גדולי והבית יוסף והב"ח ביו"ד סימן שע"ד כתבו דגדול
הדורות .בפתחי תשובה (סימן שע"ב סק"ב) הביא
משו"ת בתי כהונה שאוסר ,וידוע דזקני הרה''ק הדור דינו כנשיא.
משינאווא זי''ע בתשובה שנדפסה בסוף דברי יחזקאל
על התורה (סי' ל''ז) אסר בתוקף רב עיי"ש .ומובא (ןיעויין עוד בתוס' בב''מ קי''ד :דדן בדבר זה דחזי' דאליהו (שהיה
בשם השדי חמד שעיקר מטרת ביקורו של הרה''ק
משינאווא בארץ ישראל היה להזהיר על ענין זה ,וידוע כהן) התעסק בקבורת רבי עקיבא יעו''ש ,וכן חזי' עוד בגמ' בבא מציעא
דשהה בצפת אצל הגאון רבי שמואל העליר אבדק''ק
צפת במשך י''ג חודש ודן עמו בדבר זה ,אך הגר''ש (פ''ה ):דמסופר שריש לקיש היה מציין את מערות הקבורה של רבנן,
העליר לא הסכים עמו לאסור ונימוקו עמו דכן היה
המנהג להתיר כבר בימי החיד''א והפרי חדש כדלקמן. ופירש רש"י כדי שלא יכשלו הכהנים לעבור ולהאהיל עליהם הרי
אך לעומת זאת יש מרבותינו שהראו קצת פנים דס''ל דקברי צדיקים מטמאין יעו''ש באריכות ,ויעויין עוד מה שכתב
להיתר .ראשית כל בספה''ק אגרא דכלה (פרשת
בהעלותך) כתב דהמנהג בארץ ישראל שהכהנים הגר''ש קלוגר בספרו מעשי ידי יוצר על הגדה של פסח בענין זה על
הולכים להשתטח על קברות הצדיקים עי"ש .וכן
הרה''ק המנחת אלעזר ממונקאטש זיע"א בשו"ת הגמ' בסנהדרין דף ל''ט .א''ל ההוא מינא לר' אבהו אלקיכם כהן הוא
מנח"א כתב שהיה מוצא מקום להתיר לולי שחשש
שכל אחד יבנה במה לעצמו ומי זה שיקום ויאמר כי קבריה למשה במאי טביל וכו').
שפלוני לאו צדיק הוא ,וגם בשו"ת בית שערים (סי'
תמ"ח) הראה פנים שוחקות ודן בזה בדיני ספיקות, ועוד היתר בדבר מצינו בספר כד הקמח לרבינו
אך באמת לא מצינו בזה מנהג ברור ,והשדי חמד היה בחיי (סוף שער אהבת ה') דבטלה קדושה משום שרבי מת
בארץ ישראל והאריך מאוד ולא כתב המנהג בזה
בבירור ,וכן החיד"א בספרו פני דוד בפר' בשלח כתב בנשיקה ולא היה מטמא באהל עי"ש.
שהמנהג להקל בזה. הרי לנו ג' סיבות מדוע הותר לאלעזר הכהן ליטמא
לאביו אהרן הכהן,
והנראה לבאר בדרך דרוש את פלוגתת רבותינו אם
א .שיטת הרמב''ם (אליבא דב''י) דלאהרן היה דין
מת מצוה.
ב .שיטת רבינו בחיי דכיון דמת בנשיקה אינו
מטמא באהל.
ג .שיטת ר' חיים כהן והרמב''ן דקברי צדיקים אינם
מטמאין.
בשו"ת אבני נזר יו"ד סי' תס"ו אות י"ז חידש
חידוש נפלא מאד דצדיק שנהרג ע"י אדם אין בו
טומאת מת ,אבל אם מת מיתה טבעית הוא מטמא,
יט
בפלוגתא דאמוראי אם ראוי לחזק ולא ללכת לקברי מותר כיום לכהנים ללכת לקברי צדיקים.
צדיקים אע''פ שאיסורו הוא רק מדרבנן וכנ''ל.
בהקדם דברי השדי חמד דבכל קברי צדיקים יש
מענין לענין באותו ענין מצאתי מהגאון הגדול ספק ספיקא אם הם מטמאין.
רבי משה שטרנבוך שליט''א דכתב בתשובה ,בנדון
נשיאת כפיים במערת הרשב''י דגם המקילים להכנס א .ספק ראשון אם קברי צדיקים מטמאים [כי נחלקו
מטעם דאיכא שם פותח טפח (ואכמ''ל בנדון זה) ,אך ס''ל
שלא ישאו כפיים שם .ונימוקו עמו ע''פ מה שכתב בזה ראשונים ,כדלעיל].
בפירוש הראב''ד למס' תמיד בשם ספר המקצועות
(לרבינו חננאל) שאסור לכהן לישא כפיו בבית שנמצאים שם ב .ספק שני אם הלכה כהראב"ד שכתב (הלכות נזירות
אנשים טמאים ואם עושה כן תפלתו תועבה וגורם פ"ה הי"ז) שכהן טמא בזמן הזה שוב אין עליו איסור
לזרעו שיאבד מישראל ח''ו .ולפ''ז כתב הגאון הנ''ל
דחמירא סכנתא מאיסורא ויש לחוש לשיטות שס''ל להטמאות למתים.
דאיתא טומאה במירון (ובכל קברי צדיקים) ולא לישא שם
והנה קיי''ל דספק דאורייתא לחומרא ,אך ידוע
כפיים. דפליגי קדמאי אם היא מדאורייתא לחומרא או רק
מדרבנן ,ושיטת הרמב''ם) הלכות טומאת מת ,פרק ה' הלכה
ובסיום העניין יש לציין דידוע דהרה''ק מבעלז י"ב) דכל ספק דאורייתא דאמרי' לחומרא הוא ''רק''
זי''ע אמר שבכל ענין מותר לנכד לסמוך על שיטת מדרבנן( ,וכן הוא שיטת הראב''ד והרי"ף ויעויין בשב שמעתתא דכתב
דהוי מחלו' אמוראים) ,א''כ יוצא שהספק הראשון הוי רק
זקנו אפי' היכא שרוב הפוסקים חולקים עליו.
איסור דרבנן.
ובאותו עניין כדאי לציין מעשה פלא מרבינו האלשיך הק'
ולפ''ז יש לדון בספק ספיקא אם עשו חיזוק דהנה
שהיה פעם באחד מנסיעותיו בחו''ל והתארח בבית של יהודי תמים באמת בספק ספיקא אפי' איסור דרבנן ליכא.
מאד ,ולאחר מס' ימים נגש אליו היהודי ואמר לאלשיך הק' שראה אך בספר גליוני הש''ס (להגר''י אנגל זצ"ל) בכתובות
דף ט .כתב דבאיסורים יש להחמיר מדרבנן אפי'
את עבודתו והתרשם מאד שהוא צדיק גדול ולכן רוצה להרגו כדי
בספק ספיקא.
שיהיה לו סמוך לביתו קבר של צדיק כיון שאין בכל הסביבה
ואולי יש לדמות מילתא למילתא ולדון באיזה
קבר צדיק .בתחילה חשב האלשיך הק' שהלה חומד לו לצון ,אך איסורים יש להחמיר האם רק באיסור שיש עליו
לאחמ''כ כשראה שכוונתו באמת ,ניסה להסביר לו את חומר מיתה או גם באיסור לאו בלבד
איסור שפיכת דמים אך ללא הועיל ,ולכן סיכם עמו שיתן לו זמן ונראה לתלות זאת במח' האמוראים בגמ' פרק
הזהב (נ''ה :נ''ו ).דפליגי רב ששת ואביי האם דין
עד הבוקר ,ובלילה עשה שאלת חלום ואמרו לו משמים שכך צריך דחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה (פ' דדין דרבנן
יחשב כדין דאורייתא לכל פרטיו) הוא רק באיסור דבדאורייתא
להיות שיהרג ע''י אותו יהודי ,כיון שהיהודי הלה מתכוין בתמימות איכא עליו מיתה ,או גם באיסור דבדאורייתא איכא
לאו בעלמא ,דר''ש מחמיר בדבר ואביי מיקל בדבר
ממש ,ושאל האלשיך הק' עצה לכך איך יוכל להנצל ממוות לחיים, יעו''ש .ולפ''ז בנדון דידן דטומאת כהנים דאיסורו
(בדאורייתא) הוא לאו ולא מיתה ,י''ל דפליגי רבותינו
ואמרו לו משמים שיגיד למארחו שהשולחן הזה שאכל עליו יהיה
חשוב כקבר ויוכל להתפלל ולפעול אצל זה ,ועשה ע''ז יחודים וכן
הוה שהתפללו על שולחן זה וראו ישועות גדולות.
כ
מאורות פירושו של רש"י
לימוד פי' רש"י הק' בכל שבוע
כ''ט תמוז ,הוא יומא דהילולא של רבן ומאורן של ישראל
רבינו שלמה ירחי בן רבי יצחק -רש''י הק' זיעוכי''א
שנולד בשנת ד' ת''ת בעיר טרויש ,ונתעלה לגנז''מ בכ''ט תמוז תתס''ה
וזה הזמן גרמא ,לעורר על גודל מעלת לימוד פי' רש"י בכל שבוע
רש"י .ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם ,שילמוד בכל שבוע ואשים למאור פני נרות המנורה הטהורה ,פירושי
הסדרא עם פרש"י לבד התרגום ,כי יש כמה פרשיות רבינו שלמה עטרת צבי וצפירת תפארה ,מוכתר בנימוסו
בתורה ,ובפרט בחלק ויקרא ,שאי אפשר להבינם כלל ע"י במקרא במשנה ובגמרא ,לו משפט הבכורה ,בדבריו
אהגה ,באהבתם אשגה ,ועמהם יהיה לנו משא ומתן
תרגום לחוד. דרישה וחקירה ,בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה ,אשר
(שו"ע או"ח סי' רפ"ה ,א-ב ,מג"א ס"ק ג' ,ומ"ב ס"ק
ו') בפירושיו זכורה.
(הקדמת רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל ,לפירושו על
ואנכי לא ידעתי ,מי פטרם לכמה מתופסי התורה ,דהם התורה)
לא יצאו מכלל יראי שמים ,ואמאי אין נזהרין ללמוד גם
פירוש רש"י ,בין ערב שבת וליל שבת ויומו ,ואפילו שלא למד פרשיותיך עם הציבור ,שנים מקרא ואחד תרגום,
יגמרו יכולים להשלים באמצע השבוע ,וכיון שהוא דינא ופירוש רש"י ז"ל ותדקדק בו כאשר תוכל.
דשו"ע ראוי להם לקיים הדבר ,ובמקום שילמדו דבר אחר,
(ארחות חיים להרא"ש ז"ל ,אות ל"ז)
ילמדו כל הפרשה מפירוש רש"י.
(כף החיים סימן כ"ז ,סק"ז) שמעתי מפ"ק רב מופלג שקיבל מרבו ,דרש"י התענה
תרי"ג תעניות קודם שכתב פירוש התורה ,והיה אומר נכדו
אל יאמר האדם ,הנה אני מעביר הסדרא שנים מקרא רבינו תם "מה שפירש אדוני זקני הש"ס ,אף אני אעשה
ואחד תרגום ,ובזה אני יוצא ידי חובתי ,לא כן הדבר זאת ,אבל פירוש המקרא לית בחילי ,כי לא אוכל עשוהו".
[וכו'] ,בימינו אלו אין אנו יוצאים ידי חובה בתרגום ,לפי (שם הגדולים להחיד"א ,בערך רש"י)
שאין המוני אחב"י מבינים אותו ,וצריכים אנו לביאור
נכבד שיפרש היטב את תורתינו הקדושה ,וביאור כזה אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור,
הוא פירוש רש"י ,והוא אצלינו מדינא ,במקום התרגום חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע ,שנים
מקרא ואחד תרגום .אם למד הפרשה בפירוש רש"י,
שלפנים. חשוב כמו תרגום .וירא שמים יקרא בתרגום ובפירוש
(מכתבי החפץ חיים ,אגרת י"ח)
כא
שמע [הרה"ק מקאריץ] שיש שערוריות גדולות ,וצוה והבחורים אשר אומרים כי חרפה היא להם ללמוד
ללמוד ולהשלים פרש"י מכל סדרא בכל שבוע. בישיבות פרשה חומש עם רש"י [וכו'] ,לו חכמו ישכילו היו
לומדים זאת ראשונה מכל ,ראה נא הרא"ם ז"ל אשר האיר
(אמרי פנחס ש"ה אות י-יא) עיני כל ישראל בחיבורו על רש"י על התורה ,ואני משבח
הספרדיים בזה אשר לימודם אשר לימודם בזה עולה יפה
פעם בא אחד אל הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח צדק, [וכו'] ,והנכון אמנם ראוי היה ,שישגיחו בעין חמלה ולזכות
והתאונן ,שיש לו תקלות ,ענה לו הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הדור שהמלמדים ילמדו עם התלמידים [וכו'] ,ומהם תצא
הצמח צדק למד חומש עם רש"י ולא תהיינה לך תקלות. תורה [וכו'] ,ולא כאותן שלומדים עם התלמידים גפ"ת ,עם
(אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ,ספר השיחות תש"ה) שיודע להקשות איזה קושיא ותירוץ ,חכים ורבי יתקרי,
העצה היעוצה שתתחזק האמונה בלב האדם ,הוא ובתנ"ך אין לו שום ידיעה[ ,וכו'].
שילמד פרשת השבוע בכל שבוע עם פרש"י ,וידקדק (הקדמת הפמ"ג לשו"ע או"ח ,הקטע השלישי באגרת)
ויעיין בהם היטב. והלוואי שילמוד חומש ורש"י ונביאים ראשונים
(החפץ חיים ,זכור למרים ,פרק כ"א) ותהילים ,עם בעלי בתים וגם עם בחורים ,כי בזה הצליח
אדמו"ר החתם סופר ז"ל ,כי היו הכל שוחקים עליו בנעוריו,
מי שיש לו לב להבין ולהשכיל ,מה טוב שיקרא פירוש
רש"י והרא"ם מפרשת השבוע [וכו'] ,כדי שיהיה לו והוא נעשה ראש הדור לכל גדולי עולם.
(מתוך מכתבו של הגאון המחנה חיים זצ"ל ,קן סופר
לסימנא טבא לכל ימות השבוע [וכו']. מכתב קכ"א)
(כף החיים ל"א ,אות כ"א)
הגאון רבי נטע וואלף ז"ל רב"ד פרעשבורג [ר' וואלף
רבנו [רבי יצחק אייזיק מזידטשויב זי"ע] נהג קדושה ליבער] הגיד ,כשלמד מרן החתם סופר חומש ורש"י היה
יתירה בפרש"י ז"ל ,וכשהיה מזכיר ממנו מאמר ,היה נזהר בכל פעם אש להבה ,וכשלמד משנה תורה ספר דברים,
לאומרו בלשונו מבלי לדלג אפי' על תיבת וגו' ,או לשון לעז
היה כולו אש.
שבו ,מפני שאין בפרש"י אפי' קוצו של יו"ד מיותר. (הגר"י וייס אלף כתב ,אות נ"ו)
(פאר יצחק פכ"א ,ב')
כתב בספר דברי יצחק אות י"ג ,ששמע בשם הקדוש
מסופר שמרן הפחד יצחק זי"ע אמר פעם כשלמד כל מהר"ש מבעלזא זצוק"ל ,שמי שלומד וגומר בכל שבוע
הש"ס כולו ,בגמרו ראה כי אינו מרגיש את ה'הארה' של ושבוע פי' רש"י עה"ת ,אזי הוא מובטח שבעלמא דקשוט
לימוד הש"ס .והבין כי זאת הייתה לו עקב שהיה מדלג
על תיבות הבלעז שברש"י ,היות ואינם מובנים בלשונינו, יהיה עכ"פ ממתיבתא דרש"י [וכו'].
וכשחזר ולמד הש"ס עם תיבות הלעז שברש"י ,אז הרגיש (ארחות חיים ,ר"ס רפ"ה)
את ההארה של לימוד הש"ס. פעם שמע הרה"ק ר' פנחס מקאריץ זי"ע ,שמצויים
(גליון קהל חסידי באיאן ,קל"ט ,מטו"מ תשנ"ט) בעירו פוחזים ורוצחים ,וציוה ללמוד פרש"י בחומש ,כי
פרש"י בחומש הוא סגולה ממחשבות רעות .ובקיץ אחד
כב
מאורות השבת
ׁש ֹו ְמֵרי ִמ ְצ ֹו ֶתי ָהִ .י ְנ ָחל ּו ְלי ֹום ׁ ֶש ֻּכ ּל ֹו ׁ ַש ָּבת ְּב ִצ ְבא ֹו ֶתי ָה
דיני הוצאה וטלטול בשבת
ליקוט פסקי הלכה בהלכות שבת החמורים
לצאת בו בשבת .כן יזהר מאוד שלא לצאת את תחומה של "אמר הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי
העיר ,והמחמיר תבוא עליו ברכה. ושבת שמה לך והודיעם" ,ע"כ לשון הגמ' בשבת דף י'
ע"ב .הרבה הלכות מהלכות שבת שכיחים ומצויים תדיר
ג] כתוב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' ל"ח) דנכון ליזהר בינינו ,ומשום הרגילות בזה ידוע לנו גודל חובת השמירה
שלא לצאת לרשות הרבים כשדבר מאכל בפיו ,דאי"ז והזהירות בהם .איברא ,דיש הלכות חמורות בשבת אשר
הוצאה כלאחר יד ,ולפיכך יש לנקר היטב בין השיניים בשבתנו תדיר בעירנו -עיר התורה והחסידות בני ברק
את שיורי האוכלין במקום שאפשר ,קודם שיצא לרשות יצ"ו -אינם מצויים כ"כ בינינו כדי שנוכל לידע במה ליזהר,
הרבים. והוא ,דיני הוצאה וטלטול בשבת במקום שאין עירוב.
ד] כובע שנפל ברשות הרבים יגביהנו ויניחנו על אשר ע"כ ,בבואנו עתה לשבות כולנו כאחד בצוותא
ראשו בזמן שעומד עכשיו במקומו ,דהיינו ,כל ההיתר של חדא בישוב בית חלקיה ,קרוב הדבר להכשל חלילה
הגבהת הכובע והנחתו על הראש ,הוא רק בעודו עומד ,אך בהלכות עירובין ,חוב קדוש עלינו ללמוד ולדעת הלכות
להגביהו ולהניחו על ראשו תוך כדי הילוכו אסור ,משום אלו ,ולכן לקטנו הלכות נחוצות לכאו"א לידע מה חובתו
דאז עושה באופן זה עקירה והנחה ברה"ר. בעולמו.
ה] בשו"ת אז נדברו (ח"א סי' י"ב) כתב ,משקפיים א] חז"ל תיקנו דין היתר "תחום שבת" .והוא ,שמותר
שנשברה אחת מהידיות יש לאסור לצאת עמהם לרשות לצאת בשבת מחוץ לעיר רק עד אלפיים אמה מהבית
הרבים ,שמא יפלו ממנו ואתי לאתויי ד' אמות ברה"ר, האחרון של העיר או מסוף גבול העירוב .לדעת הגר"ח
וה"ה משקפיים המיועדים רק לקריאה ג"כ יש לאסור אפי' נאה המרחק הוא 069מטר ולדעת החזו"א הוא 251,1מטר
באופן של לבישה ,שהרי אפשר שיסירם ויבוא לטלטל ד'
(קצת יותר מקילומטר).
אמות ברה"ר.
ב] כאשר אדם מטייל בשבת יש לו ליזהר שלא יטלטל
ו] בשו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' צ') מתיר לכרוך שום חפץ מחוץ לעירוב ,ומצוה שימשמש אדם בבגדיו
מטפחת סביב הצוואר במקום שאין עירוב ,אף דבחול אין טרם צאתו את מקום העירוב שלא יהיה לו דבר שאסור
הדרך לכרוך מטפחת בצווארו ,מ"מ כיון דבשבת הדרך
כג
דאינו בטל לבגד שהרי הכפתור חשוב לו ודעתו עוד לעשות כן משום איסור הוצאה ,מיקרי דרך לבושו בכך,
לתופרו. אבל אם אינה כורכה אלא נותנה על הצוואר והקצוות
יא] אבל באופן שמצא זאת באמצע השבת ואין לו בגד תלויין לו מלפניו זהו איסור גמור.
אחר לצאת בו ,יש לו עצה שיחליט בדעתו שאחר השבת
יסיר את הכפתור מהבגד וישליכנו לאיבוד ,דאז לא מיקרי ז] כל הדין הנ"ל שייך גם במגבת שהולך עם זה למקוה
דבר חשוב והוי בטל לבגד ,ויהא מותר לצאת באופ"ז ובחזירתו.
בשבת. ח] מתלה של חליפה – שתולים בו הבגד ונקרע
המתלה מצד אחד וראשו האחר עוד מחובר ,אם בדעתו
יב] נפסק בשו"ע הרב (סי' ש"א סעיף ל"ו) דמותר לתקן זאת אחר השבת נחשב כמשאוי ואינו בטל לבגד
להגביה קצת שולי בגדיו שלא יעכבוהו מללכת ,או שלא ואסור לצאת עם בגד זה ברה"ר ,אך אם אין בדעתו לתקן
יתלכלך או שלא יקרע ,אך יש ליזהר שלא יגביה הרבה
זאת אין למתלה שום חשיבות ומותר לצאת בו בשבת.
בענין שלא יהיו דרך מלבוש כלל ,ועע"ש בארוכה.
ט] יש ליזהר בצאתו מהמקוה [במקום שאין עירוב]
*** שלא לצאת עם המים שעליו בלא ניגוב ,וכן יש ליזהר
שלא לסחוט בשבת השערות ,אלא יש להמתין עד שהמים
וראוי לכל בעל נפש להחמיר ולבדוק עוד בערב יתייבשו מאיליהם ,וכשממהר להתפלל או לתהלים מותר
שב"ק כל בגדיו ולתקן כל הקלקולים שיש ולא להכשל לצאת בכרמלית כשלא יעמוד כלל באמצע הדרך עד
ח"ו באיסורי דאורייתא ,וכן הזהיר השל"ה הק' לבדוק את
כיסיו אם אין בהן פירורין [או מטפחת ,טישיו וכל כיו"ב], שיבוא לביתו.
ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר ,ולשומעים יונעם
ותבוא עליהם ברכת טוב ,ובזכות קיום הלכות שבת נזכה י] כפתור – אם בערב ש"ק נתרופף כפתור מכפתורי
במהרה לנחלה בלי מצרים ברו"ג ,ונגאל בתשועת עולמים בגדו ונשאר תלוי בחוט רחוק מעט ממקומו ואינו ראוי
לכפתר בה ,אסור לצאת בבגד זה במקום האסור בטלטול,
כיה"ר אמן ואמן. שהרי עכשיו אינו משמש כמלבוש וכחלק מזה ,וגם אינו
נחשב כנוי הבגד בהאי גוונא כשעומד תלוי בחוט ,וגם
כד
מאורות ההלכה
הרה"ג ר' מנחם מנדל רבינוביץ שליט"א
אליבא דהלכתא בדיני תשעת הימים
דינים הנוהגים מר"ח אב
דין כלים ובגדים חדשים
א .מותר לקנות כלי בית [וכן מוצרי חשמל ואפילו מזגן] כשאינו למטרת הרחבת הדעת ,וכן מותר להשתמש בהם ,אבל אם
מטרתו להרווחה [ספה] ,או לנוי [וילון] ,וכן כלים של שמחה [כלי כסף] טוב להימנע ולהחמיר1.
ב .כשיש יריד [מבצעים המצוי בימים אלו] מותר לקנות כלים אפילו להרווחה דהוי דבר האבד ,ולגבי כלי שמחה צ"ע 2.אבל
להשתמש בהם אסור (שעה"צ ס"ק מ"ח דמר"ח אסור דיש למעט בשמחה).
ג .קניית בגדים חדשים אסור אף שלא להרווחה[ 3,ואפילו דעתן ללובשן אחר ת"ב] ,אולם כשיש מבצעים מותר לקנות.
ד .אסור ללבוש בגדים חדשים ,אפילו בשבת (משנ"ב סק"ט) ,מלבד אם כבר לבשו ג' ימים קודם ר"ח אז מותר ללובשו 4,אבל בגדי
זיעה חדשים מותר ללבוש לכבוד שבת (פמ"ג ביה"ל ס"ו ד"ה כלים).
מדינא דגמ' והתירו מפני הפסד .יצויין ,דתיקוני בגדים ישנים אינו בכלל 1קיי"ל כהפוסקים דהכל נחשב כדי פרנסתינו ואין איסור משא ומתן
מנהג הנשים ומותר. (משנ"ב סימן תקנא ,יא) ,אלא דבכלי שמחה י"א דטוב להימנע ,וכן מסיק
4ביאור :דלמנהגינו שאין מברכין שהחיינו על בגדים חדשים אין איסור השעה"צ (סקי"ג).
ללבוש בגדים חדשים עד ר"ח ,מלבד בגדים חשובים כתב בא"ר שאסור 2פמ"ג ,משנ"ב יא.
משום שהוא שמחה גדולה (שעה"צ מ"ח) ,אולם מר"ח יש איסור בלבישת 3והטעם שבגדים חמיר כיון שמלבד איסור משא ומתן יש בקנייתם נמי
חדשים משום מכובסים ,וכיון שגיהוצן ניכר טפי אין מועיל מה שלובש איסור עפ"י הירושלמי "שנהגו הנשים שלא לארוג בגדים מר"ח ,זכר
שעה אחת קודם ר"ח [כמו במכובסים] ,דכדי לבטל גיהוצן בעי שילבשנו שבטלה אבן שתיה" ,ודעת הרמ"א (ס"ז) דה"ה דאסור לקנותן מהאי
ג' ימים( .עפ"י הבאר הגולה יור"ד סי' שפ"ט סקי"ז מהכלבו גבי אבל תוך טעמא ,אולם כשהוא דבר האבד מסתבר דמותר מק"ו ממשא ומתן שאסור
כה
דין רחיצה
ה .אדם איסטניס שאם לא יתרחץ יצטער הרבה ויבוא לידי מיחוש מותר להתרחץ כרגיל" 5,וערום יעשה בדעת".
ו .במקומות שחם מאד מותר לרחוץ כל גופו במים קרים [או פושרין להפיג צינתן] להסיר הזיעה ,ובאופן שאינו יכול להסיר הזיעה
ללא סבון מותר עם סבון 6,וראוי לעשותו בצינעה.
ז .בער"ש חזון המיקל לרחוץ כמו שרגיל בכל ער"ש יש לו ע"מ לסמוך ,אבל ראוי שיעשנו בצינעא בביתו7.
ח .אין מקור (בשו"ע ובנו"כ) לאסור שטיפת רצפות ,ומותר כרגיל אפילו לצורך חול ,וכ"ש לכבוד שבת( ,ויש שהורו בזה להחמיר
לצורך חול דדמי לכיבוס).
דין בגדים מכובסים
ט .פשיטא שאין דין כיבוס בתשעת הימים כמו איסור כיבוס בשבת ,8וע"כ מותר לנקות במים כתם מע"ג הבגד ,וכן מותר לסחוט
סמרטוט ממים המטונפים ,וכן מותר לנקות ולצחצח נעלים( ,ויש מחמירין בכל זה .אבל לכבוד שבת מותר לכו"ע).
י .בשנה זו אין דין שבוע שחל בו [כיון שת"ב חל ביום ראשון] ולכך מי שיש לו רק בגד אחד [רעקי"ל וכיו"ב] ונתלכלך בדרגה
שבשאר ימות השנה היה מכבסו ,מותר לו לכבס.9
יא .בגדי זיעה הפנימיים [וכן הגרביים] אין צריך להכינם קודם ר"ח ומותר להחליפם כרגיל 10,אבל שאר בגדים [אפילו בגדי זיעה
כמו חולצה] יש ללובשם שעה אחת קודם ר"ח לבטל שם מכובס( ,כמבואר גבי אבל תוך שלושים יור"ד סי' שכ"ט א') ,ואז מותר להחליף
כרגיל.
מ"מ אף אם לא לובשם קודם ר"ח אם נתלכלכו בגדיו לגמרי ואין כוונתו לשם תענוג מותר להחליף וללבוש בגד מכובס.11
יב .כשאין לו בגדי זיעה מכובסים עדיף להלביש בגדי זיעה חדשים מאשר לכבס ולהלביש מכובסים ,כיון שבלבישת בגדי זיעה
בזה שעוסק בצורכי הגוף. שלושים ,דדיני אבילות עד ת"ב כמו אבל תוך שלושים).
9משנ"ב (ס"ק כט) מהא"ר ,ביאור :אף שנתלכלך במצב שעדיין יכול 5שו"ע יור"ד סי' שפ"א (ס"ג) גבי אבל בתוך שבעת ימי אבילות ,וכ"ש כאן.
ללובשו עד לאחר ת"ב מותר ,דאם נתלכלכך עד שלא שייך ללובשו כלל 6אגר"מ (אהע"ז ,ח"ד ,פ"ד) ,ובשבה"ל (ח"ז ,ע"ז) כתב "הדבר מסור ללב
מותר לכבס אף בשבוע שחל בו ,והטעם שמקילין כיון שדין אבילות עד
שבוע שחל בו הוא רק מצד מנהג ולא מדינא ,ע"כ מקילין לענין כמה דברים ירא ד' מתי להקל בזה".
7הגרמ"ש קליין שליט"א ,ויש בזה אריכות דברים ,ותמציתם :א .דבזמנינו
שאינו איסור גמור. מקפידין כולם להתרחץ כל ער"ש כל גופו בחמין ובסבון ,ודמי למש"כ
10דכיון שאינו מקפיד על חזותם וגיהוצם לאו שם בגד עליו( .אחרונים). המשנ"ב (ס"ק צז) מהחיי"א .ב .דמצינו שהתירו כיבוס ורחיצה לצורך מצוה
11פת"ת (יור"ד שכ"ט ,ו') מהלחמי תודה גבי אבל תוך ז' ימים ,והא וא"כ גם בער"ש הרחיצה מצוה היא .ועוד כמה צירופים .אכן מכיון שאינו
דמשמע ברמ"א (תקנ"א ,א) דרק בשבת חזון מותר להחליף הכתונת שהוא
בגד זיעה ,וכ"כ המשנ"ב (סק"ו) גבי גרביים ,יש לומר דאיירי אפילו באופן כסתימת הפוסקים ראוי שיעשנו בצינעא.
8כיון שאיסור כיבוס בתשעת הימים הוה משום שמסיח דעתו מהאבילות
כו
חדשים אין איסור טפי ממכובסים (לעיל אות ד') וא"כ מונע בזה איסור כיבוס.
יג .הסובל מזיעה ומספיק לו -או להחליף בגדים או להתרחץ ,עדיף שיתרחץ שאין איסורו מדינא דגמרא ולא ילביש בגדים
מכובסים שאיסורו מדין המשנה.
דיני אבילות לקטן
יד .אכילת בשר -מעת שהגיע לגיל חינוך [כבן שש] יש לחנכו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ,ואכן מנהג העולם להחמיר
בקטנים אף קודם שהגיעו לגיל חינוך [בפרט כיום שמצוי ריבוי תחליפים למוצרים הבשריים].
ולצורך מצוה [הבדלה במוצ"ש חזון לנוהגים ליתן לקטן ,או בברית] מותר ליתן לקטן שהגיע לחינוך ובלבד שלא הגיע לגיל שיודע
להתאבל [כבן תשע].12
טו .כיבוס לקטנים -עד גיל שמלכלכים בגדיהם בתדירות [שש-שבע ,ולפעמים יותר תלוי לפי הענין] מותר כרגיל לכבס להם
ולהלבישם מכובסים 13,וכ"ש סוגי בגדים שהרגילות לטנפם מותר14.
ומגיל שאין מלכלכים בתדירות עד גיל בר מצוה -בשנה זו שאין דין שבוע שחל בו אפשר להקל בשעת הצורך טפי מבגדי
הגדולים (הנ"ל)15.
טז .רחיצה -הדין כנ"ל בכיבוס ,ויתכן דבשנה זו [שאין שבוע שחל בו] יש מקום גדול להקל לילדים עד גיל בר מצוה לרחוץ כרגיל
עד שבת חזון 16.וכל זה בנוסף להיתר הנ"ל -אות ו' בענין רחיצה אף לגדולים.
יז .בשנה זו מותר [אף לגדולים] ליטול צפרניים אף באמצע השבוע 17,וכ"ש לכבוד שבת.
שתיית יין
יח .מנהג העולם להקל לשתות משקה מיץ בטעם ענבים [פריגת ,ג'אמפ] ,והוא כדעת הפוסקים שאין צריך להחמיר בתבשיל של
יין ,אמנם ראוי להחמיר שלא במקום הצורך.18
שבוע שחל בו ,ודעת החיי"א להקל [עד גיל בר מצוה] .והמשנ"ב לא הכריע, שלא נתלכלכו לגמרי ומחליף לשם תענוג.
ויש מורין להיתר בעת הצורך. 12דגמ"ר וא"ר דלא כהמ"א (שעה"צ ,עו) ,ויש להקפיד ליתן כוס הבדלה
16הנה ,אף שהמשנ"ב (ס"ק צג) הביא מהלבוש שקטנים שיש להם חטטין דווקא לקטנים שכבר הגיעו לחינוך.
בראשם נהגו לרחצן ,ומשמע שקטנים שאין להם אסור ,מ"מ מסתבר להקל 13כ"כ הפמ"ג (א"א ,לח) בהבנת דברי הרמ"א (סעיף יג) "ואפילו בבגדי
בזה מכ"ש מכיבוס (הנ"ל) כיון שעצם איסור רחיצה גם בשבוע שחל בו אינו שאר קטנים נוהגים להקל" ,וכ"מ בתרה"ד שזהו מקורו של הרמ"א (יעו"ש)
וכן משמע בסי' תקל"ד ברמ"א סעיף א'( .אכן החיי"א הבין דברי הרמ"א
מעיקר הדין.
17דאף הט"ז (תקנא ,י"ג) שאוסר לצורך חול ,הוא רק בשבוע שחל בו. באופן אחר).
18על הבקבוק מופיע שמכיל כ 10% -פרי ,ויש לדון אם גם בתבשיל של יין 14כגון מצעי המיטה לילד שמרטיב בלילה במיטתו ,ומקורו ברמ"א (סי"ג)
נוהגים להחמיר כמו בתבשיל של בשר דאין לשתותו כשאין שישים לבטל דבגדים שמלפלפין בהם הקטנים ....ודאי שרי.
הטעם ,דעת הט"ז (סק"ט) להתיר ,וביאר השע"ת החילוק דבבשר הקדשים 15ע' משנ"ב (ס"ק פב) שהביא ב' דעות לענין כיבוס לקטנים מר"ח עד
כז
דינים הנוגעים כשחל ת"ב במוצ"ש
יט .בשבת אחר חצות היום לכתחילה ילמד רק דברים המותרים ללמוד בת"ב (רמ"א) ,והלומד כרגיל לא הפסיד שכרו (ט"ז).
כ .מותר לקחת קלי צום בשבת 19רק שלא יאמר בפיו שנוטלו לצורך התענית.
כא .בירך ברהמ"ז של סעודה שלישית קודם שקיעת החמה מותר להמשיך ולאכול ולשתות עד השקיעה ואין צריך להתנות
מפורש20.
כב .איסור אכילה ושתיה אסור מהשקיעה ,אבל נעילת הסנדל מותר עד זמן הגאונים של מוצאי שבת [המופיע בלוח] 21והנוהגים
כר"ת ראוי שלא ילבשו נעלי ת"ב עד זמן ר"ת אלא רק יחלצו נעלי שבת.
כג .בענין בגדי שבת וישיבה ע"ג כסא גבוה הנוהגים כר"ת מותרים עד זמן ר"ת22.
כד .המנהג שהגברים מברכין מאורי האש בביהכנ"ס קודם איכה ,ויזהר שלא יברך רק באופן שיוכל להנות מאורו (שו"ע סי' רחצ ,ד),
והנשים יברכו בעצמם בבית 23.ויכולים לברך עד עלוה"ש.
כה .חולה שצריך לאכול בת"ב יבדיל קודם שיאכל ,וכשזקוק לאכול רק בבוקר יבדיל אז 24.אלא דהפסוקים הנה א-ל ישועתי וכו'
אומרים רק כשמבדילין במוצ"ש (קצה המטה סי' תקפא ,פא).
כו .אשה שצריכה לאכול בת"ב רבו הדיעות לענין הבדלה ,ולמעשה תבדיל בעצמה על מיץ ענבים ,ואם קשה לה לשתות מיץ
ענבים יכולה להבדיל על קפה עם חלב שזהו משקה חשוב בזמנינו .ואם גם זה אינו יכולה מותר לה לאכול ללא הבדלה ,אבל בתנאי
שתתפלל ערבית ותזכיר הבדלה בתפילה25 .
ר"ת ,וכן נהג זקיני רבינו הקדוש"י זצוק"ל לזמר זמירות ס"ג בציבור עד זמן היה ג"כ רוטב ועבדינן זכר לכך ,משא"כ יין מזוג פסול לנסכים ,אולם הא"ר
ר"ת עם בגדי שבת ורק אז בירך ברהמ"ז. (הובא בבאה"ט) כתב דהנוהגים להחמיר בתבשיל של בשר צריכים נמי
22כיון דאין איסור מדינא דגמ' ללכת בתשעה באב בבגדי שבת וכל האסור להחמיר בתבשיל יין.
לילך בבגדים מכובסים (והרי כבר השתמש בהם) ,וכן ישיבה ע"ג כסא הוא 19אין בזה משום איסור רפואה בשבת כיון שפעולתו לאגור את האוכל
והנוזלים בגוף לזמן מרובה ודומה להנחת רטיה ע"ג מכה שנתרפאה שלא
רק מנהג ,ע"כ בזה בוודאי יכולים להקל עד זמן ר"ת. תחזור לקלקלו (שכ"ח ,כ"ז) .ומשום הכנה ליכא כדעת הפוסקים דפעולת
23בפסחים (נד ).מבואר דנשים חייבות בברכת האש ,וכ"כ הריטב"א (שם) הצלה אין בזה משום הכנה כיון דלא נראה שמזלזל בשבת דהרי לא יוכל
בהדיא ,ועוד דנשים יכולות לחייב עצמם בהבדלה וה"ה בברכת האש (ב"ח,
ומ"א סי' רצ"ו) אכן דעת הביה"ל (רצ"ו ס"ח) דברכת מאורי האש אינם לעשותו בחול.
20שעה"צ (תקנג ,ז) מהפתחי עולם ,והטעם כיון שאסור להראות עינוי
חייבות אף אם נימא דיכולות לחייב עצמם בהבדלה (וצ"ב).
24ודלא כי"א שיבדיל במוצ"ש שזהו זמנה לכתחילה (כ"מ בכנה"ג הובא בשבת א"כ מסתמא לא התכוין לקבל ע"ע התענית.
21עי' רמ"א (תקנג ,ב) דבשבת חולצים אחר ברכו ,וברמ"א (רצט ,י) כתב
בשע"ת סק"א) ,ויתן לקטן לשתות ,דזה אינו דאין ליתן לקטן לשתות דהמנהג להדליק נרות מיד אחר ברכו א"כ מוכח דהתפללו ערבית בצה"כ,
דאתא למיסרח ואינו דומה למילה כיון שחולה שאין בו סכנה הוה מילתא [דהגאונים] ואפ"ה כתב הרמ"א שחולצים אחר ברכו .וא"כ מסתבר דאלו
הנוהגים להחמיר כר"ת בכל מילי רשאים להישאר עם המנעלים עד זמן
דשכיחא.
25דיש ספק ספיקא ,שיטת הרמב"ן (הובא בריטב"א סוכה נד ,ובטור סי'
כח
כז .לקטנים מותר לאכול בלא הבדלה וישמעו הבדלה במוצאי תשעה באב ,26וי"א שיש לחנך הקטנים להבדיל קודם שיאכלו27.
כח .ראוי להיזהר מאוד שלא לשכוח להבדיל בתפילה כשחל ת"ב במוצ"ש 28,אבל בדיעבד אם טעה ולא הבדיל בתפילה אי"צ
לחזור כיון שיבדיל על הכוס29.
כט .חולה וכיו"ב שאכלו ושכחו להבדיל על הכוס וגם אם לא הבדילו בתפילה צריכים לחזור ולהתפלל ערבית.
ל .בעל שרוצה לצאת הבדלה בבית המדרש כדי לטעום משהו ואשתו ממתינה עליו בביתו [וא"כ הרי לא יוכל להבדיל שוב בביתו
בשבילה (סי' רצ"ו משנ"ב ס"ק ל"ו)] אם יש לו בן שהגיע לחינוך יאמר לבנו שיכוין שאינו רוצה לצאת בהבדלה בביהמ"ד ואז יוכל
הבעל לחזור ולהבדיל שוב בביתו בשביל בנו30.
בת"ב לא שייך חינוך מ"מ גבי הבדלה באופן כללי יש בו חינוך. תקנ"ד) שחכמים לא תיקנו מצות הבדלה על הכוס בת"ב שחל במוצ"ש
28כיון שלדעת הרמב"ן (הנ"ל) לא תיקנו חכמים במוצ"ש כזו הבדלה על דכיון שאין יכולים לשתות כולנו כעניים דמי ,ועוד די"א דנשים אינם חייבות
כלל בהבדלה (הובא בשו"ע סי' רצ"ו ,ח) ,אולם חייבת לרמב"ן להבדיל
הכוס אלא רק הבדלה בתפילה ,וע"כ לדעתו אם שכח ולא הבדיל בתפילה
חייב לחזור ולהתפלל שנית ,ואף יש מורין להתפלל שוב בתנאי שאם אינו בתפילה.
26דהרי מותר לקטנים לאכול קודם הבדלה (סי' רס"ט ,קודם קידוש) ,וע"כ
חייב תהא תפילתו נדבה.
29דלמעשה קיי"ל (תקנ"ו) כהרא"ש שתיקנו הבדלה על הכוס גם במוצ"ש עדיף לגביהם לחשוש לשיטת הרמב"ן הנ"ל (שש"כ פרק ס"ב ,מה).
27מהרי"ל דיסקין (קוט"א ,ה' ,עב) ,ואף דכשיגדל לא יאכל בת"ב וא"כ מה
שחל בו ת"ב ,וכ"כ המשנ"ב (סק"ב). שייך חינוך ,מ"מ כיון שלגבי הבדלה בשבת שייך חינוך ע"כ אף שלענין הבדלה
30סי' רצ"ו משנ"ב ס"ק ל"ב ,יצוין ,דהנשים רשאות לשתות מים קודם
הבדלה( .שו"ע סי' רצ"ט ס"א).
כט
מאורות המנהג
הבה"ח יקותיאל יהודה הלוי טאובר הי"ו
בירור בענין אמירת צאתכם לשלום ומנהג רבוה"ק
שפיר דקאי אלהבא ,דהיינו לכשיצאו ,ומיישב דגם הנה אנו קרבים ועומדים סמוך ונראה לקראת שבת
לנוסחתנו אשר אומרים 'צאתכם לשלום' ג"כ אתי התאחדות ,יחד שבטי ישראל זקנים עם נערים בצילא
שפיר דכאשר יצאו יברכוהו .ודבריו הובאו בשערי דמהימנותא ,ובעת צאתנו לשלום הבה נרדה השדה
תשובה (או"ח סי' רמ"ד סק"ב) ,ועי' במחצית השקל ללקוט שושנים אחד ממנהגי ישראל קדושים ,אי נכון
(שם) שכתב דאין למוחקו ו'צאתכם לשלום' הכוונה לומר בעת זמירות ליל שבת קודש את הנוסח 'צאתכם
ע"ד מ"ש 'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך' ,ולא
לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון' ,והמסתעף.
שמתכוין שיצאו עכשיו אלא כשיצאו.
שיטת הפוסקים
ביאור שיטת הפוסקים
החיד"א ב'מחזיק ברכה' (או"ח סי' רס"ב אות ב')
היעב"ץ בסידורו כתב וז"ל ,גם יש להפליג עוד כתב וז"ל :בספר 'תוספות שבת' הביא כאן מגדול
על זה ששילח המלאכים ופוטרם לשלום ,הלא טוב אחד שמחק בנוסח שנדפס בתקון שבת לומר בבואו
שיתעכבו יותר וישמחו גם בסעודה אם היה כתיקונה לבית שלום עליכם מלאכי השרת וכו' ללא הנוסח
וכראוי לה בוודאי נרבה את שמחתם ויוסיפו לו 'צאתכם לשלום' וכתב שהדין עמו ע"כ ,ואני אומר
ברכתם ,ולמה ימהר לשולחם מזה [והלואי יישארו כי בנוסחתנו כתוב בצאתכם לשלום ,והכוונה שנמשך
אצלנו לעולם כי אז נשמר בכל דרכינו כי לכך באו אחר מ''ש בבית הקודם 'ברכוני לשלום' ,רוצה לומר,
עמנו ככתוב] ,אלא אולי נתיירא שיראו דבר שלא שיברכוהו בזמן צאתם ולא שדוחה אותם ופוטרם,
כהוגן ודואג שלא יפרשו מעצמם מתוך כעס ,לפיכך רק כי עתה מדבר אליהם ומתחנן שיברכוהו כשיצאו,
בשעה שיוצאים לרצונם ולבחירתם ,כי הרי הוא אינו
נתחכם לפוטרם בפיוס ,עכ"ל. יודע פרק יציאתם וגם אינו מדבר אליהם אלא עתה,
לכן משלים דיבורו עמהם ...וכן נהגו בכל תפוצות
מתו"ד משמע דתחילה סבר דאין לומר צאתכם ישראל לומר זה ואין למחוק דבר שנהגו בו רוב ישראל
לשלום שלא לפוטרם ,דאדרבה צריכים אנו לברכתם,
אך אח"כ מיישב דאולי שמא יבא דבר שאינו מתוקן וכמ"ש בספר 'תוספות שבת' ,עכ"ל.
כ"כ ע"כ שולחם .והיינו דס"ל ד'צאתכם לשלום' היינו
היוצא מתו''ד דודאי לנוסחתו [וכן נוסח עדות
שרוצה ממש לשלחם. המזרח] שאומרים 'צאתכם לשלום' ודאי אתי
ל
אחת ,וכן נוהג כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כדי הרהור מנהג הצדיקים
פעם אחת.
ועיין בזמירות שבת 'אור אש' שהביא עובדא דהוה
סיפר לי הגה"ח ר' מנחם דוד זיכרמן שליט"א אצל הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זיע"א שפעם
שבכל פעם שהיה בשולחן הטהור בליל שבת קודש חלה ובאו לבקרו ,ומשהגיע זמן אכילה נענה ואמר
אצל רביה"ק ה'קדושת יחיאל' היה שומע איך שאומר לאורחים ,שבליל שבת מלוים אותנו שני מלאכים
בנעימה גדולה את כל שלום עליכם בנוסח המקובל לביתינו ,ומכל מקום כשהולכים לאכול משלחים
מהרה"ק הרבי רבי מנחם מנדל מרימינוב זיע"א, אותם .וכן כעי"ז היה אצל הרה"ק רבי ישראל מרוזין
ובהגיעו לאמירת צאתכם לשלום היה מנמיך את קולו זי"ע כאשר באו לבקרו בזמן שהיה חולה ,וכידוע
שהרה"ק הנ"ל כמעט ולא אכל ,ומחותנו הרה"ק
ואומרו בלחש. בעל תורת חיים מקאסוב זיע"א שהיה שם בראש
המבקרים סירב לאכול ,בהטעימו לאמר כי במחיצתם
ב' דעות במנהג הרה"ק ה'דברי חיים' זי"ע
של המלאכים קשה לאכול.
בספר 'דרכי חיים' (מנהגי הרה"ק מצאנז זי"ע) כתב
שה'דברי חיים' לא היה אומר כלל החרוז 'צאתכם הא חזינן משיחתם של הני תרי צדיקיא ש'צאתכם
לשלום' ,אמנם אח"כ בסוף אמירת רבון העולמים היה לשלום' היא לשלח המלאכים .ועי' בספה"ק 'שם
משמואל' (פר' חיי שרה) דהביא משם אביו הרה"ק
מסיים צאתכם ובואכם לשלום'. בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב זי"ע שביאר כוונת אמירת
'צאתכם לשלום' דכמו שיעקב אבינו היה לו שני
וכן איתא בספר נזר הקודש שהרה"ק מראפשיץ מחנות של מלאכים' ,אחד בחוצה לארץ ואחד בארץ
זי"ע לא אמר כלל 'צאתכם לשלום' ,וביאר הרה"ק ישראל ,כך גם בשבת יש שני מחנות של מלאכים,
מצאנז-קלויזנבורג זצוק"ל שמפני שהאדם מתבייש אחד של ימות החול ואחד של יום השבת ,ולכן פיוט
שהולך לעסוק באכילה ושתיה ,ע"כ מברכם שיצאו שלום עליכם היינו למלאכי השבת וצאתכם לשלום
לשלום קודם האכילה ,אך הרה"ק מצאנז זי"ע ובניו
אחריו ,שכל אכילתם היה אך ורק לשם שמים בלבד היינו למלאכים של חול ,ודפח"ח.
לא היה להם להתבייש מן המלאכים ולא לומר
צאתכם לשלום ,ואדרבה יעמדו ויראו האיך קרוצי מנהג רבוה"ק
חומר עובדים את השי"ת בקדושת האכילה. בספה"ק 'ישרי לב' מרביה"ק ה'דברי בינה' זי"ע
איתא וז"ל ,וכמו שעיקר התפילה בליל שבת היא
ובספר מקור חיים (וכן בספר רבינו הקודש מצאנז) על שלום כמו ופרוש עלינו סוכת שלומך וכו' ,ואנו
הביא עובדא שפ"א אמר הוא [הרה"ק מצאנז זי"ע], אומרים שלום עליכם והחתימה ברכוני לשלום וכו'
למה אנו אומרים צאתכם לשלום 'וואס הערט דיך
אז זיי זענען דא' ,אך אפשר לבאר עפ"י מה שכתב ע"כ ,משמע מתו"ד דאין לומר צאתכם לשלום.
בשו"ת 'דברי יציב' (או"ח סי' קכ"ג) ,שלצדיקים
נשלחים מלאכים מיוחדים לכניסת שב"ק ואינם כלל בזמירות לשבת עפ"י נוסח רבוה"ק [שי"ל טבת
מלאכי שמירה ולהם צריך לומר צאתכם לשלום ,ולזה תשע"ז] מובא שמנהג רביה"ק ה'קדושת יחיאל'
אפשר שאמר הרה"ק מצאנז 'צאתכם לשלום' משום בפולין ובת"א היה לומר בלחש ,אך לאחמ"כ בשנותיו
גודל ענוותנותו שאליו לא באים מלאכים מיוחדים, המאחורות – רוב שנות מגוריו בירושלים ת"ו לא
אלא רק המלאכים ככל האנשים ,מלאכים של שמירה, היה אומר כלל אלא מהרהר כדי שיעור אמירת פעם
ולכן צריך לומר 'צאתכם לשלום'.
לא
ב' דעות במנהג ה'חתם סופר' זי"ע דעת הרה"ק משינאווא זי"ע
ובספר פסקי החת"ס כתב שמרן החת"ס לא היה אך בליקוטי מהרי"ח הביא בשם רבו הרה"ק
אומר כלל את כל הפיוט שלום עליכם ,ומבאר בדברי משינאווא זי"ע ,שהיה אומר צאתכם לשלום.
יציב שזהו מדין של התכבדו מכובדים שאין אומרים ובזמירות עטרת יהושע הביא בשם ראב"ד ירושלים
בבית הכסא משום שאין אנו מוחזקים ליראי שמים הגה"צ הרמ"א פריינד זצ"ל ששמע מזקינו הרה"ק
שהמלאכים מלווים אותו לכל מקום[ .אך היעב"ץ מנאסויד זי"ע שביאר לו הרה"ק משינאווא שכוונת
במור וקציעה סי' ג כתב שכל אחד אפי' מי שאינו צאתכם לשלום היא כאדם האומר לחבירו שיכול
לצאת ולסובב בביתו כרצונו מבלי בקשת רשות
חסיד ג"כ מתלווים אליו המלאכים]. כלל .אך יש לציין שבספר 'לעטר פתורא' הביא
בשם הרה"ק ר' משה יצחק מפשווערסק-אנטווערפן
אך יש סוברים שכן אמר הפיוט כמו שכתב בספר זצוק"ל שאמר בשם ה'דברי יחזקאל' זיע"א שהקפיד
זכרון למטה (מכתב ט' אות ו' ) שכתב הגר"י וועלץ מאד על כל הבאים תחת קורות ביתו ,שהיו מאוכלי
זצ"ל ראב"ד פעסט ששמע מתלמיד המהר"ם שיק שולחנו ,ולא היה יכול לסבול את אלו הנקראים 'צו
זי"ע שאמר על רבו החת"ס שהיה אומר בחשאי בינו קוקעס' [=אלו שבאים להביט] ,ואמר בדרך צחות
לבין עצמו ומחמת ענוותנותו לא אמר בקול ובפומבי. שלכן אנו אומרים 'צאתכם שלום' למלאכים ,משום
אך מ"מ בספר חת"ס על התורה (ויקרא עמ' קס"ג) שהם אינם אוכלים איתנו ע"כ ,וזה הוא לכאורה כדעת
כתב וז"ל' ,אין לומר למלאכים ולכל דבר שבקדושה
צאתכם לשלום כי אין להוציאם' עכ"ל .משמע שלא אביו הרה"ק מצאנז זי"ע.
היתה דעתו ניחא לומר זאת. והנה כ"ק אדמו"ר מטשחויב זי"ע [חותנו של
רביה"ק ה'אהבת יעקב זי"ע] היה נוהג לומר צאתכם
כל הנ"ל הוא על קצה המזלג ,ותן לחכם ויחכם לשלום כמנהג זקינו ורבותיו הק' לבית שינאווא צאנז.
עוד ,ולא הארכתי כי קצר המצע מהשתרע ,ועוד חזון
למועד בס"ד .ומ"מ חזינן להדיא אשר מנהגי ישראל
תורה יסודתם בהררי קודש.
לב
מאורות
בחורבות
פולין
מיומנו של אחד המשתתפים,
במסעו המרטיט של כ"ק מרן אדמו"ר האהבת יעקב זצוקללה"ה
לשפוך שיח על קברי רבוה"ק בפולין
יום ראשון כ' בתמוז תשס"ג – יום חמישי כ"ד בתמוז תשס"ג
מילין זעירין -כ' בתמוז תשפ"א
הכול תלוי במזל אפילו קונטרס שבהיכל ,...בינות לקלסרים עבי כרס ,גנוזות וכתבי יד המונחים במכון "מאורות יחיאל",
היה מונח קונטרס קטן ,בכת"י של אחד המשתתפים במסעו של רבינו האהבת יעקב זי"ע לפולין ,כאבן שאין לה גואלין היה
מונח שם ,ולא הבחינו בו עד לאחרונה ,עת הגיע זמן פרסומו ,למען ספות הרוה את הצמאה.
פרסום הקונטרס התעכב עד כה ,כי אלו שזכו להשתתף במסע מרטיט זה -הרוה ,אין הם צריכים לקונטרס זכרון כדי
להיזכר ,מסע עילאי זה חרוט בעצמותיהם וכתוב על לוח ליבם לנצח .ובעבור הצמאה -שפרסום הקונטרס היה חיוני בעבורם,
כמה הרפתקי דעדו עליה באותם ימי סערה ,שרבינו זי"ע נחלה ונחלש בעוה"ר ,עכבו ודחו את הוצאתו ופרסומו ,עד עתה
שהגיע זמן גאולתו.
רבינו זי"ע במשך שנים ארוכות לא אבה לנסוע לפולין ,הוא נשא בדממה וביגון את חורבנה של יהדות פולין ,בה גדל וצמח,
וזכה להכיר את גדוליה וחכמיה חסידים ואנשי מעשה ,והיה קשה עד למאוד בעבורו לחזור לארץ ספוגת דם אחב"י ,בהם רוב
בני משפחתו ,כל חבריו.
ביטוי קל לסערת לבבו של רבינו נשמע פעם ,בעת שישב עם אחיו כ"ק האדמורי"ם הברכת צבי מביאלה -פשיסחא,
והלהבת דוד מביאלה -ב"ב זצ"ל ,בביקור חולים אצל אחותם הגדולה מרת גיטל גוטהולף ע"ה ,ואחותם שהתייסרה בייסורי
איוב קודם לפטירתה ,ביקשה לחזק לבב אחיה הצעירים ממנה שלא יכלו לראותה בסבלה ,ואמרה" :אל לכם להתייסר בגיני,
מאושרת אני ,מכל חברותיי בשדליץ אני היחידה שזכיתי בס"ד להינצל ולעלות לארה"ק ולהקים בה משפחה עם דורות
ישרים ומבורכים ,אף אחת מחברותיי לא זכתה לזה" .רבינו זי"ע הרהר קמעה ,ואמר לה ולהם" ,אכן ,כיום שכבר ביקרתי
בהרבה מקומות בעולם בהם גרים מאחב"י ,ופוגש אני יהודים רבים ,מעולם עוד לא יצא לי לפגוש יהודי שיאמר לי ,שהוא
למד עמי בתלמוד תורה בשדליץ ,או נצר לאחד מחבריי מהתלמוד תורה" .הוסיף והחרה אחריו אחיו האדמו"ר הלהבת דוד
לג
מביאלה -ב"ב זצ"ל" ,אף אני מעולם לא חשבתי על זה ,והרי אני נסעתי בכל העולם לגייס כספים להקמת ישיבת ביאלא,
וזכרון אור קדושים ליהדות שעדליץ ,וכמוכם ,מעולם מעולם לא זכיתי להיפגש עם עוד יהודי אחד ,מחברינו בשדליץ".
שתיקת יגון ארוכה השתררה בחדר בבית החולים איכילוב ,לא יסף .ושדליץ לא עיירה קטנה היתה ,אלא עיר גדולה עם
עשרות אלפי תושבים ,עיר של חכמים וסופרים חסידים ואנשי מעשה ,שכולם עלו על מוקד"ה הי"ד.
במשך השנים ,ניסו רבים לבקש את רבינו זי"ע שיסע לקברי אבותיו הק' בפולין ,ובמיוחד אחיו הצעיר ממנו כ"ק האדמו"ר
הלהבת דוד מביאלה -ב"ב זצ"ל ,שעשה מספר נסיעות לפולין ,וחפץ עד למאוד לנסוע נסיעה יחד עם רבינו זי"ע ,באומרו
אני הייתי ילד צעיר בעת שפרצה המלחמה ,אתה כבר היית בגיל בר מצוה ,הינך זוכר יותר .אך רבינו זי"ע השיב ,שקשה לו
לחזור למקום זה .גם בביקורו האחרון של אחיו הלהבת דוד ,בחול המועד סוכות תשנ"ח – ימים ספורים לפני הסתלקותו
הפתאומית ,עוד דיבר וביקש מרבינו שלפחות יחשוב על זה שוב ,ובאותו מעמד השיבו רבינו ,שיחשוב על זה.
חלפו עוד מספר שנים ,וזכור לטוב הרה"ח ר' שמעון שלום בוים הי"ו ,שהיה חוזר מפולין מנסיעותיו עם אביו הרה"ח ר'
יהודה מנחם ז"ל ,שהיה נכנס לרבינו זי"ע ומתאר את פרטי נסיעותיו ,ואף הביא אל רבינו את הרה"ח ר' אברהם מרדכי אלתר
הי"ו מחבר הספר "בדרכי פולין האבלות" שידבר על לב רבינו זי"ע שיסכים לנסוע לפולין .כמו כן אשת חבר הרבנית ע"ה
הפצירה רבות ברבינו שברצונה לנסוע כדי לפקוד את ציוני אבותיה הקדושים לבית צאנז שינאווא ורופשיץ זי"ע ,עד שרבינו
נענה ב'הן' .וביקש מהנ"ל שיכינו תוכנית נסיעה.
לאחר חודשים שענין הנסיעה לא התקדם מן הכוח אל הפועל ,קרא רבינו לבנו כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ואמר לו" ,ליבי אומר
לי שאם לא אסע עתה ,לא אוכל יותר לנסוע" ,ואכן חודשים ספורים לאחר הנסיעה שהתקיימה בחודש תמוז תשס"ג ,לקה
רבינו באירוע מוחי ,וקיבל שיתוק ל"ע בחצי פלג גופו ,והיה אסור לו לטוס.
מעת שהוחלט על תאריך הנסיעה ,רבינו זי"ע החל בהכנה דרבה ,הוא התנה ,שהנסיעה צריכה להיות באימה וביראה,
ברצינות "מיט א ערנסטקייט" כלשונו ,ולכך כל מי שרצה להשתתף בנסיעה היה צריך לבקש את אישורו ורשותו של רבינו,
אפשר כמעט לומר שרבינו בחר את המשתתפים אחד לאחד.
אל הנסיעה הצטרפו ,מבני המשפחה :בנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ובניו הרה"צ אב"ד שפיקוב שליט"א ,והרה"ג רבי
אברהם אביש שליט"א .בנו הרה"צ רבי ברוך שלמה ליב שליט"א ובנו הרה"ג רבי אברהם אביש שליט"א .חדב"נ הרב דקהלתנו
שליט"א ובנו הרה"ג רבי נחמן גשייד שליט"א .המשב"ק המסור והנאמן הרה"ח ר' חיים פיקסלר הי"ו ,והרה"ח ר' מאיר דוב
הופמן הי"ו שהיה משב"ק עד שרבינו נחלה .הרה"ח הנגיד ר' יהושע לוי הי"ו שאף תרם את חלק הארי של הנסיעה .ועוד
קבוצה קטנה של פחות מעשרים אנשים שרבינו אישר את השתתפותם.
אחד מאלו העלה את זכרונותיו על גבי הכתב ,והביאה לפני רבינו זי"ע ,הרשימה נשארה ספונה אצל רבינו ,שכוונתו
כנראה היתה להגיהה כמנהגו ,אך כאמור רבינו נחלה תקופה קצרה לאחר מכן ,וההגהה לא הושלמה ,על כן שומה עלינו
להקדים שרשימה זו אינה מוגהת ,אלא היא פסיפס מרטיט מחווייתו האישית של אחד מהמשתתפים ,ומעתה רשות
הדיבור ניתנת לו.
השארנו את הרשימה כפי שהיא ,ואף לא שינינו את התוארים מאותם ימים ,מלבד בפעם הראשונה בה מוזכר האיש,
הוספנו בסוגריים מרובעות כדי שידעו במי המדובר.
ולהשתטח על קברי אבותיו הק' בפולין ,אך בכל עת שכבר אקדמות מילין ,ושריות שותא:
עמדו לנסוע ,צצו ועלו עיכובים שונים .אולם בקיץ האחרון,
אחר שרק בשנה האחרונה התבטלו שני נסיונות נסיעה, יושב אני במטוס ,ומכין את רמ"ח אברי ושס"ה גידי
הודיע כ"ק אד"ש ששלהי תמוז זהו הזמן שהוא רוצה למסע הקודש ,אמנם איני יודע האיך יראה מסע זה ,אך
לנסוע ואם לא עכשיו מי יודע אם יוכל עוד לנסוע ,יהיה מה עכ"פ נותן אני דרור למחשבותי ומשחזר אני את מה שקדם
לנסיעה זו .זה כבר זמן רב ששמענו מכ"ק מרן אדמו"ר
שיהיה ,והוסיף שצריך מסירות נפש בשביל זה. שליט"א [רבינו האהבת יעקב זי"ע] ,שאוותה נפשו לנסוע
לד
ואכן ,במהירות יוצאת מן הכלל ,נכנסו לעובי הקורה ויעזור השי"ת שכל הנסיעה תתנהל עצהיו"ט.
אחד מהחבורה מציע ,שכבר עתה כדאי להזיז את מספר עסקנים נמרצים ,ובראשם הרה"ח ר' שמעון שלום
השעון אחורה ,כיון שבפולין השעון הוא שעה אחת לפני בוים הי"ו שגייס אף את הרה"ח ר' אברהם מרדכי אלתר
ארה"ק ,ואכן כולנו הזזנו את השעון ,וא"כ השעה היא
הי"ו ,ובצוותא תכננו נסיעה זו עצהיו"ט ,ותשוח"ח להם.
אני ,זעירא דמן חבריא ,גם זוכה עתה להשתתף בנסיעה עתה ,04:61 ,לפי שעון פולין.
מרטיטה זו לאחר שהפצרתי רבות בכ"ק אד"ש שיאשר את
- 20:05ווארשה השתתפותי והתנה עמי שצריך שיהיה ברצינות הגדולה
ביותר ,וחפץ אני בעזרת צורי ויוצרי ,לתת ביטוי לקוצר
גלגלי המטוס נושקים עתה לאדמת פולין הארורה, השגותי ,ואת אשר יראו עיני להעלות ע"ג הכתב ,ואף
במוחי חולפות עתה המחשבות ,אוי כמה דם יהודי שנשפך שנהיר לי ,שיהיו דברים רבים שעיני וחושי לא יבחינו בהם,
במדינה זו ,ומי יודע אם לא נשפך אף במקום זה שזה עתה וכנראה אף במה שיראו ,לא ישכילו הבן את משמעותם
העמוקה ,אולם אף על פי כן ,מותר לי להביע את הגיגי ואת
דורכות רגלי. מה שרואות עיני על גבי הכתב ,ואולי ברבות הימים יהיה זה
מסמך שיעשיר את קוראי הדורות ,ולכך עבור ההיסטוריה
את פנינו מקבל המדריך ,והוא מפנה אותנו למלון מפואר מקדים אני בבקשת מחילה עוד לפני הכתיבה ,שכל המעיין
ביותר LETOHOVONשמו ,הכל פונים להתארגן ,ולסדר ביומני זה ,שיקדים ויחרוט על לוח ליבו ,שאין הכותב בר
את החפצים בחדרים ,והמשב"ק הרה"ח מאיר דב הופמן סמכא לדברים הגבוהים מנפשו של אדם פשוט ,ומכאן
הי"ו כבר מעורר את הקהל להתעורר ולגשת לתפילת
ערבית.
והילך מעביר אני את שרביט האחריות לכל מי שיבנה תילי
הלכות על דברי22:45 .
ירדנו לפינה מיוחדת בלובי המלון שהקצו בעבורינו, אוסיף עוד נקודה אחת ,איני מתכווין לתאר ביומני
והתחלנו להתפלל ערבית ,תפילה ראשונה שלנו באדמת זה כמה קמ"ש חצינו ,ובכמה תחנות דלק מתעתדים אנו
פולין ,לפני העמוד ניגש הרב יחיאל יהושע רבינוביץ לעצור ,ואף לא אכתוב את מנין העצים שראינו בדרכינו,
כי לשם כך לא הייתי צריך להצטרף לאד"ש במסעו לפולין,
מאנטוורפן -נכד כ"ק אד"ש [אב"ד שפיקוב]. וע"כ אשתדל להיצמד בתיאורי זה אך ורק למקומות
23:15 שבהם בקרנו ,ואולי אחרוג פה ושם מאשר גדרתי לעצמי,
תפלת ערבית הסתיימה ,וכ"ק אד"ש מסתובב ,ומברך אך זאת תהיה רק עם סיבה ,ובזה החלי:
את כולם במאור פנים ,בברכת "א גוטע נאכט" ,ומוסיף: יום א' כ' בתמוז
היום בערב הוא יומא דהילולא של הרה"ק משטעפינעשט
זיע"א .ופנה לעבר הרה"ח ר' 17:00
אשר שארף מארה"ב ואמר אנו כבר נמצאים עתה,
לו" :ער איז דאך גיוועזן א בשדה התעופה בלוד ,וכ"ק
איש קדוש" .ופנה לחדרו. אד"ש מתפלל מנחה בבית
היות והוצרכתי לשאול חב"ד ,בקומה ב' בשדה
שאלה דחופה ,התלוויתי התעופה .אד"ש שרוי
לכ"ק אד"ש למעלית בדרך בתענית דיבור ,ועונה רק
לחדרו ,ובדרכו שח לי אד"ש
בהנהוני ראש.
שכבר שישים ושלש שנה
שהוא לא היה בפולין ,ונאנח בית החיים בוורשא 17:40
ואמר לי" ,יודע אתה מה זה עתה ממריא המטוס,
לה
פרט מעניין גילינו עתה ,שכ"ק אד"ש ביקש לנסוע עם היתה ווארשה ,בכל רחוב כמעט היה רבי ,אנשים גדולים,
האוטובוס יחד עם כל הקהל ,ולא ברכב הפרטי שהוצמד לו, מאות אלפי יהודים ,חסידים ואנשי מעשה ,והכל נמחק
רח"ל" .מעולם לא שמעתי את אד"ש לדבר על זכרונותיו
אני מניח שאד"ש מתכוון לדרוש בפנינו בדרך.
האישיים מפולין.
9:45 יום ב' כ"א בתמוז
את פנינו מקבל שלט "בית המדרש דקהלה קדושה
ווארשה" ,המקום משמש היום יותר כמוזיאון מאשר 6:45
ביכנ"ס ,וע"כ הוצרכנו לשלם כמו כל הנכנסים למוזיאון 5 כ"ק אד"ש פתח בתפילת שחרית ,כשלפני העמוד
זלוטי לנפש ,לאחר שהשגנו את מפתח ההיכל ,ניגש כ"ק ניגש חדב"נ הרה"ג קלונימוס ק .גשייד שליט"א [הרב
אד"ש לפתוח את הארון קודש ,ונתן את הס"ת לש"צ דקהלתינו] ,לאחר חזרת הש"ץ הפטיר כ"ק אד"ש לעבר
משחרית הר"ק גשייד ,הרי"י רבינוביץ מאנטוורפן קרא
בתורה ,והמשב"ק ר"ח פיקסלר נתכבד בהגבהה ראשונה, הבעל תפילה ,יתגדל ...מכיון שלא היה ס"ת במקום.
בעליות נתכבדו ,ראשון -הר"י לוי מפאריז ,שני -הרמ"ד 8:10
הופמן ,שלישי -אד"ש ,שאף בירך הגומל ,והוציא את כולם
ידי חובתם .לאחר סיור קצר בבנין עלינו לאוטובוס ונסענו זה עתה הסתיימה תפילת שחרית ,כולנו עוד תחת
לבית החיים הגדול ביותר באירופה ,שעל פי השמועה רישומי דבריו של כ"ק אד"ש שלאחר שהסתיימה תפילת
שחרית ,בירך כדרכו במאור פנים "צפרא טבא ,צפרא
טמונים פה קרוב לחצי מליון יהודים. טבא לכל ישראל" ,והוסיף" :ב"ה שזכינו להתפלל שחרית
10:50 בווארשה ,ועי"ז לטהר במקצת את אוירה של פולין,
ואמנם בימים ההם לא היו צריכים לנו ,כיון דבכל פולין
ציוני רבוה"ק מאוסטרובה ,ביאלא ובמיוחד בווארשה היו מסלתה ומשמנה של יהודי העולם,
ראשונה נגשנו לציוני רבוה"ק ,ה"ה הרה"ק ר' יהושע וכמה תפילות שהתפללו פה ,ורח"ל ,מה יש כאן היום ,אוי,
אוי ,וב"ה שאנו זכינו לחזור ולהתפלל בעיר הזאת ,ומכיון מאוסטרובה -התולדות אדם ,וחתנו ומ"מ הרה"ק ר' יצחק
שיש בכל מקום נשמות טועות ,וכמו שידוע המאמר 'כל יעקב מביאלא -הדברי בינה וישרי לב ,ובנו הרה"ק ר' מאיר
ישראל ערבים זה לזה' וכו' ,וע"י תפלה זו התעלו הנשמות שלמה יהודא לייב מביאלא -מעזריטש ,זיעוכי"א.
רבינו התולדות אדם ,צוה בצוואתו שלא לקבור שום אדם שתעו במקום זה".
הכל פנו לחדריהם לטעום פת שחרית ,ולהתחיל בד' אמותיו ,ואכן על מצבת חתנו הדברי בינה נחרט שע"פ פסק
הבי"ד דווארשה ,ודאי לא נתכיון להתארגן ליציאה .לאחר
ח"ו לחתנו זה ,וכן נחרט כנוסח שהנגיד הרה"ח ר' יהושע
הזה על מצבת נכדו הרה"ק לוי הי"ו מפאריז סידר את כל
ממעזריטש. עניני התשלום עם המלון,
כ"ק אד"ש נטל ידיו ,וכעת עלינו על האוטובוס ויצאנו
בסוף כתיבת היומן הוסיף, לדרכינו .אמנם יעד נסיעתינו
שכן היה לפני כל ציון וציון היתה לבית העלמין הגדול
שכ"ק אד"ש ניגש ,נטל הוא של ווארשה ,אך כ"ק
תחילה את ידיו ,מלבד הציון אד"ש עורר שעדיין לא
הק' בליזענסק שאד"ש הלך שמענו קריאת התורה ,וע"כ
לטבול שוב במקוה קודם השתנתה התכנית ונסענו
לביהכנ"ס .וורשא
לו
העליה לציון .לאחר שהדליקו הכל נרות ,פתח כ"ק אד"ש אתה הרי אמרת שאתה געטרייער טאטע ,והיית באמת
בהתרגשות רבה באמירת ספר רביעי שבתהילים ,וראו על מסור לילדיך ולנכדיך ולכל בית ישראל ,ובמילא מבקש
פניו שהוא משתדל מאוד שלא להתרגש יתר על המידה אני מזקני זצוק"ל עתה זהו עת רצון ,תעלה לפני השי"ת
כדי שיוכל לומר את התהילים ,אך כשהגיע לקפיטעל צ"ד את תפילותינו ואת בקשותינו ,תקשיב נא למה שכ"א
"א-ל נקמות" וגו' ,לא יכל לעצור ופרץ בבכי ,ולאחמ"כ אמר ישפוך את ליבו ,כ"א יודע מה חסר לו ובמה צריך הוא
אד"ש קדיש ,לאחר קדיש אמר כ"ק אד"ש בהתרגשות ישועה ,ותפעל שתפילותינו ובקשותינו יתקבלו לפני כסא
גדולה ובדמעות – בניגון הדרשה שאומר לפני התקיעות :הכבוד ,אמן".
לאחר מכן אמר תפילה כללית על כל הצדיקים שנפקוד "הגענו פה לציונים של זקניי הקדושים ,צריך קודם כל
את ציונם ,התפילה היא מבעל הישמח משה ,וקרא כל להתפלל על כל כלל ישראל ,כלל ישראל צריך ישועה
הקוויטלעך שנשלחו מארה"ק ,ועל חלק מהקוויטלעך אמר גדולה ,כבר הגיע הזמן שתבא הגאולה השלימה ,רבש"ע
שיניח בציונו הק' של הנועם אלימלך זי"ע ,כמו"כ הזכיר תשפיע נא לכלל ישראל רפואות וישועות ,ונחת מהילדים,
אד"ש את ֶאחיו זצ"ל ויבלחט"א שליט"א ,שפעלו לחפש ושיוכלו לעשות שידוכים טובים ,אחרי שכל אחד יתפלל
על הכלל יבקש כל אחד בקשות פרטיות ,ועל צרכיו
ולתקן את המצבות במקום. האישיים ,אך לפני זה נאמר ביחד ,אחינו כל בית ישראל
אהל אדמור"י ווארקא הנתונים בצרה ובשביה בעומדים בין בים ובין ביבשה,
המקום ירחם אליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה
לאחר מכן פנינו ללכת לציונו של הרה"ק ר' מנחם לאורה ומשיעבוד לגאולה ,השתא בעגלא ובזמן קריב
מענדיל האדמו"ר הצעיר מווארקא זי"ע ,ואף שם הדליק ונאמר אמן .אי' בספה"ק שכשבאים לציונים קדושים
להייליגער זיידע'ס זצללה"ה זיעוכי"א ,מדגישים בזה
אד"ש נרות ואמר תהילים.
את אמונתינו שיש צדיקים שהם בחינת נשמה ,ואחרי
הרה"ק ר' נחמיה מקוידנוב זי"ע הפטירה שהגוף מזדכך לדרגת נשמה ,והנפש מתעלה
לעולמות העליונים מתחת לכסא הכבוד ,אך בציון נשאר
השומר של ביה"ח אמר לנו שיש כאן אף אהל של הגוף שנהפך לנפש ,וכשמבקשים בקשות בציון של צדיק
קאידענאווער רבי ,וכששמע זאת אד"ש אמר שיבדקו אם הנפש מקבלת את הבקשות ,והנפש מעבירה את הבקשות
זה ר' נחמיהל'ה כי היום הוא יומא דהילולא שלו ,ואכן זה לנשמה ,והנשמה מעבירה את הבקשות לכסא הכבוד
היה ציונו ועל מצבתו נכתב שבכ"א תמוז נלג"מ ,וע"כ אמר לבורא כל העולמים מלך מלכי המלכים הקב"ה ,ועל כן
זהו עתה עת רצון שכל הבקשות מתקבלים ,ואפשר עתה
אד"ש קדיש.
שאר הציונים הק' להוושע בבני חיי מזוני רוויחי לנו ולכל ישראל ,אמן ,כי
אלו הם הצינורות שעל ידם
ניגשנו לציונו של הרה"ק מתעלים התפילות לכסא
ר' אהרן מביאלא זי"ע, הכבוד ,ולכך צריך כ"א לפרט
וכן לציונם של הרה"ק ר' ולומר בקול את בקשותיו,
שמואל מסלאנימא זי"ע, ושהשי"ת יעזור וימלא את
שהיה חתן חתנו של הרה"ק כל בקשותינו לרצון .עוד
מלענטשנא זי"ע ,ולאהל דבר אחד ברצוני לומר לזקני
בית אמשינוב ,ולאהל בית זצוק"ל ,ולאוסטראבער
סקערנביץ ,והרה"ק ר' יעקב זיידע זצוק"ל ,אתם הרי
מיאבלונא זי"ע ,ושם אף הייתם כל כך מסורים
ביקש מורנו הגר"צ רבינוביץ אהל ווארקא לצאצאיכם ,זקני מביאלא
לז
[כ"ק אדמו"ר] שליט"א שיאמרו קדיש מאחר ולא נשארו הרחובות אמר אד"ש שנדמה לו שברחוב זה היה בית
הסוהר ,ואכן המדריך אישר זאת ,וברחוב אחר שאל אי מי לו צאצאים.
את המדריך לשם הרחוב וכששמע אד"ש את השם אמר, כן ניגש אד"ש לציונם של הרה"צ ר' שלמהל'ה אלתר
לא ,רחוב זה נקרא בשם אחר ,כיון שאת שם הרחוב שאמר אחיו השפת אמת ,ואביו הרה"צ רא"מ אלתר בן החידושי
המדריך ,מכיר הוא ואינו רחוב כ"כ גדול ,ולאחר שהמדריך הרי"ם זי"ע ,ולציונו של החמדת שלמה ,בכל הציונים אמרו
קדיש ,אך לא בכולם אמר אד"ש אלא היו מקומות שכיבד
בדק ,אישר אף את זה.
לאחמ"כ ירדנו ע"י שדה מלאה קוצים ,וליבנו נחמץ אחרים לומר את הקדיש .בציונו של הרה"צ ר' שלמה'לה
אלתר ,ביקש רבינו שכל אנ"ש יזוזו מהציון ,וקרא לבתו ונשבר כששמענו מהמדריך שזהו ...בית החיים ,אד"ש
הרבנית קופולוביץ תחי' ,שבעלה הרה"ג ר' שלמה שליט"א אמר שמאות שנים קברו יהודים בבית חיים זה ואיה כל
הוא נכדו ונקרא על שם רבי שלמה'לה אלתר זצוק"ל ,ויחד המצבות? שברי מצבות יחידים מתגוללים שם בשדה
עמה קרא את התוארים המופלגים הכתובים על הציון ,ובעלי חיים מהלכים בו .נעמדנו על יד שער השדה ,וכ"ק
ואמר לה ,באותם הימים בפולין לא יכלו לכתוב כל מה אד"ש אמר" :כל אחד ואחד יפרט את בקשותיו ,יש פה
שרוצים ,הנוסח הזה בוודאי היה למראה עיני האמרי אמת הרבה ציונים של צדיקי עליון וקדושים ,ושיאמר בפה
זי"ע ,כל כולו של ר' שלמה'לה היה איש אלוקים קדוש מלא וברור שמבקש רפואה לפלוני ,ושידוך לפלוני ,וכדו',
אך קודם שיבקשו בשביל כל כלל ישראל ,וזה יגיע לכסא הוא ,והפציר בה להאריך בתפילה במקום זה.
הכבוד ,וכידוע שהיכן שטמונים צדיקים הרי זה כאויר א"י,
ושיתקבלו כל תפילות ישראל ,אמן". 13:25
ואח"כ אמר תהילים ,וראו בחוש את שברון לבבו העמוק לאחר שיצאנו מביה"ח ,עלינו לאוטובוס ושמענו
מהמצב שבו ראה את ביה"ח ,והוסיף" :זקיני משעדליץ מהמדריך שיעד נסיעתינו עתה הוא ל...שעדליץ ,שתיקה
זי"ע היה אומר יתגדל ויתקדש שמיה רבא ,מהו הדבר השתררה באוטובוס ,ובראשי התרוצצו המחשבות
שעמו אפשר להגדיל ולהקדיש את שמו יתברך ,בעלמא, שעדליץ ...היא הרי עיר הולדתו של כ"ק אד"ש ,שעדליץ
בעולם הזה ,די ברא כרעותיה ,שכשאדם מסתלק מהעולם היא הרי העיר שבה כיהן תקופה קצרה הרה"ק ר' ירחמיאל
משאיר הוא בן -ברא שעובד את השי"ת ,וע"כ נבקש צבי מביאלא שעדליץ זי"ע ,ולאחמ"כ עד פרוץ המלחמה
מזקיני זצללה"ה שיפעל שעד סוף כל הדורות צאצאינו כיהן שם רבינו הקדושת יחיאל זי"ע ,מאד"ש שמעתי
ילכו בדרך טובים ,ויעבדו את השי"ת ,אוי ,שיהיו נוחלים שבשעדליץ התגוררו כעשרים אלף יהודים ,ומי יודע מה
עוה"ז ויושבים בעולם הבא ,השי"ת יעזור שיהיה מליץ נראה שם עתה ,וכן חששתי להתרגשותו של אד"ש לאחר
יושר ,אני מבקש מחילה מזקיני שלא יכולתי לגשת עד 36שנה שהוא עזב את העיר האם לא תקשה עליו החזרה.
לציונו הק' ממש ,אך עשינו ככל שיכלנו ,זקיני היה ציס"ע,
השי"ת יעזור שזכותו יגן - 15:10שעדליץ
עלינו ,אמן".
אד"ש אמר קדיש, זה עתה רואים אנו
והוסיף :אפילו שאי אפשר מחלונות האוטובוס בתים,
לגשת עד לציון ,שכ"א יאמר והמדריך אומר שאלו הם
את בקשותיו ,והבקשות בתיה של שעדליץ ,פניו
של אד"ש אינם מסגירים
יתקבלו. את המתחולל בליבו ,אך
15:45 הוא רק אומר שכמובן העיר
השתנתה מאוד והוא לא
עלינו בחזרה לאוטובוס
קאצק יכול להכירה ,אולם באחד
שבורים ורצוצים מאשר
לח
בפולין ,שבה הוקם מבצרו של הגר"מ שפירא זצ"ל ,והיא נתגלה לעינינו ,ואד"ש החליט שאינו רוצה לסייר בעיר כפי
העיר שמימים ימימה איוו לה למושב גדולי הדור וצוקי שהיה מתוכנן אלא לנסוע מפה מיד.
ארץ ,כהמהר"ם והמהרש"ל ,ועוד לפני זה הגאון רבי יעקב
הלוי קופילמן [פולק] זצוק"ל שהיה רבם של הגאון ר' - 17:30קאצק
שכנא מלובלין ,ושל הסמ"ע ,והרמ"א היה תלמיד תלמידו זה עתה עצר האוטובוס ע"י ביה"ח בעיירה הקטנה
כפי שכותב הוא פעמים רבות ,העיר שרבים עלו אליה לרגל קאצק ,העיר קטנה מאוד ודרכיה משובשות ,וניכר שכל
בזמן שהאיר בה אור קדושתו של הרבי [החוזה] מלובלין גדלותה היא רק היותה מקום מנוחתו של הרבי מקאצק
זי"ע .מהמדריך שמענו שלובלין היא אף כיום עיר גדולה, ובניו ,אד"ש העיר שהיום בערב הוא יו"ד של הרבי ר' דוד
אך מהי הבנת גוי "בגדלותה" של עיר. מקאצק זי"ע.
- 18:45לובלין ירדנו מהאוטובוס ופנינו לציונם הקדושים של הרה"ק
ר' מנחם מענדיל מקאצק ,ובנו מ"מ הרה"ק ר' דוד מקאצק
ישיבת חכמי לובלין
-ואכן על מצבתו ראינו שבכ"ב תמוז נלג"מ ,ובנו השני
האוטובוס נעצר בלובלין ,בטבורו של רחוב גדול ,ואנו הרה"צ ר' בנימין ,וחתנו הגה"ח ר' דוד זאב אב"ד קאצק,
לתומינו נשארנו לשבת במקומות כיון שלא ראינו ביה"ח והרה"ק ר' יושע לייב בנו של ר"ד מקאצק ,זיע"א.
וכדו' ,אך המדריך הצביע על בנין עתיר מימדים -פשוט אד"ש הדליק נרות ואמר תהילים ,אחינו וכו' ,וקדיש,
בנין ענק ,ועוד לפני שהספיק לומר מילה נחסר ליבנו ולאחמ"כ פו"א" :דער הייליגער קאצקער רבי היה נקרא
פעימה ,כן ,...הכרנו את הבנין מהתמונות הנפוצות" ,ישיבת השרף מבין הרבי'ס ,זכותו וזכות שאר הצדיקים הטמונים
חכמי לובלין" ,ירדנו בזריזות מהאוטובוס וראינו לפנינו בנין פה יגן עלינו ועכי"א ,ושהשי"ת ימלא כל בקשותינו בני
מרשים ,שאפילו כיום נחשב לבנין מיוחד ,וחשבתי ,בנין זה חיי מזוני ורויחי לנו ולכל ישראל אמן .החידושי הרי"ם
נבנה כבר כמעט לפני 08שנה והיה בוודאי חידוש גדול אף זי"ע יצא פעם מווארשה ביום חרפי מושלג ,ללכת
יותר .הנה השער הנפוץ שבו קבע האדמו"ר מטשארטקוב לקאצק ,ולקח עמו את שני נכדיו ,השפת אמת והשפתי
זי"ע את המזוזה ,והנה המרפסת המפורסמת שבה עמדו צדיק זי"ע ,ובדרך פגש אותו החמדת שלמה -אבדק"ק
גדולי עולם בחנוכת הבית ,וממרפסת זו נשאו דברים ווארשה ,ושאל אותו בפליאה להיכן אתה לוקח את נכדיך
האדמו"ר האמרי אמת מגור ,והאדמו"ר מטשארטקוב, הקטנים ביום סוער שכזה ,ולאחר ששמע שלקאצק פניו
והגר"מ שפירא ,זי"ע ,נכנסנו להיכל הגדול שבו ישבו מועדות ,אמר לו ,ר' יצחק מאיר זהו סכנת נפשות ,וענהו
מאות בחורי יח"ל והגו בתוה"ק ,וכיום ...משמש בנין זה החידושי הרי"ם ,הכל כדאי וראוי ,כדי שיוכלו לראות אש
לאוניברסיטה לרופאים ואחיות ,בבחינת הרצח ָת וגם ירשת. להבה" .אד"ש עוד סיפר איזה סיפור על צעקה שהרבי
הבנין הוא רחב ידים מקאצק צעק לא תגנוב ,אך
והחדרים גדולים מאוד ,כן, לא שמעתי בדיוק ,אברר
אפילו בשכלי הקט השכלתי לאחמ"כ אי"ה.
הבן את טענתו הידועה של
הגר"מ שפירא ,שבבנין זה ישיבת חכמי לובלין 17:50
מרומם הוא את קרן התורה.
לאחר דיבורי קודש אלו,
לאחר סיור קצר בבנין, שבנו ועלינו לאוטובוס,
התכנסנו בהיכל הישיבה כשיעד נסיעתינו עתה
לתפילת מנחה ,לפני הוא לובלין ,העיר שהיתה
העמוד ניגש מורנו הגר"צ בשנים האחרונות שלפני
רבינוביץ שליט"א ,שאף פרוץ המלחמה מרכז התורה
ביקש להדליק נרות לע"נ
לט
של ראשי ומנהלי הישיבה ,ה"ה הגר"מ שפירא זצ"ל ,היהודי הק' ,הרבי ר' דויד'ל לעלובער ,דער הייליגער
האדמו"ר מבאיאן -קראקא ,ה"ארץ צבי" מקאז'יקלאב ,ראפשיצע'ר רב ,דער הייליגער צאנזע'ר רב ,ועוד הרבה
והמשגיח המפורסם הגה"צ ר' שימעל'ה זעליכובער ,צדיקים ,וכידוע היו שם 003בעלי רוח הקודש ,צדיקים
הי"ד .לאחר תפילת מנחה אמר מורנו הגרב"ש רבינוביץ -היו אומרים שהעיר לובלין קדושה כ"כ שכשיהודי
מארה"ב שבעת שהצטרף למסע דודו האדמו"ר רבי דוד מגיע ללובלין הרי דומה הוא לנכנס לירושלים עיה"ק,
מתתי' זצ"ל ,אמר ,שישנו מנהג לרקוד כמו בשמחת תורה וכשנכנס לחצר הק' של הרבי מלובלין דומה הוא לנכנס
כשמגיעים למקום זה ,וע"כ רקדנו בניגון ברוך הוא אלוקינו ל ַע ָזרה ,וכשנכנס לבית המדרש דומה הוא לנכנס להיכל,
וכשנכנס לחדרו של הרבי דומה הוא לנכנס לקודש שבראנו לכבודו.
הקודשים ,כזו קדושה היתה שם ,וא"כ קדושתו נשארה
פה בציונו הק' ,וע"כ חובה על כל אחד ואחד להתבונן 19:45
הייטב שנמצא הוא במקום קדוש שכזה .הרבי ר' דויד'ל
לעלובער לא יכל פעם לנסוע אל הרבי מלובלין ליו"ט, ציון הקודש בלובלין
כיון שהיה חלש ,וראו תלמידיו את שברון לבבו וע"כ
נכנסו לנחמו ,ואמר להם אני לכשעצמי סובר דכל העולם זה עתה הגענו לבית החיים בלובלין ,עצרנו בציונו של
כולו צריך היה לנסוע לרבי ללובלין ,נ ּו ,וכי יש מקום הגאון ר' יעקב קופילמן זצ"ל בעל החילוקים ,ולאחר שהות
לכולם בלובלין? ,אלא העולם יעמדו מלובלין עד לעלוב, קצרה ע"י ציונו ,המשכנו במעלה הגבעה לציונו של הרבי
מלובלין זי"ע.
כ"ק אד"ש ביקש מבנו מורנו הגר"צ שליט"א שיקרא וא"כ אף אנו עתה בלובלין .עד כדי כך ,...וא"כ במקום
את הכתוב על פני המצבה הק' כי לדמדומי החמה היה קדוש שכזה צריכים אנו להעתיר בתחינה ,ראשית כל
קשה לו לקרוא ,ולאחר מכן פו"א" :הגענו עתה לציון עבור כל כלל ישראל וע"כ נאמר בצוותא ,אחינו וכו' ,כ"א
הקדוש של כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו מאור שיפרט את בקשותיו ,והרבי מלובלין שהיה אוהבם של
עינינו ,שהיה רשכבה"ג של דורו ,הרבי של הרבי'ס ,מורנו ישראל יתאמץ בעבורינו להמליץ טוב בעדינו שיתמלאו
ר' יצחק יעקב בן מורנו רבי אברהם הלוי ,זכותו תגן עלינו בקשותינו לרצון ,אמן".
עתה ניגשנו לציונו של הגאון ר' שכנא מלובלין ,ואף ועל כל כלל ישראל שיוושעו בברכה המשולשת -בני חיי
פה ביקש אד"ש שיקראו לפניו את הנכתב על המצבה, מזוני רוויחי ,ושיוושעו בכל מיני ישועות ככל משאלות
ולאחמ"כ פו"א" :כאן הוא ציונו של גאון הגאונים רבי שלום
לבבו של כל אחד ואחד ,אמן נצח סלה ועד".
לאחמ"כ הדליקו נרות ,וכ"ק אד"ש פתח באמירת שכנא זצוק"ל בן ר' יוסף ,מבקשים אנו ממנו שיתאמץ
תהילים מקפיטעל ק"מ -סוף ,אחינו וכו' ,וקדיש .במתיבתא דרקיעא להחיש את גאולתינו ,צדיקים העידו
עליו שמסוגל הוא לפעול לאחמ"כ אמר אד"ש
ישועות ,ואנו התאמצנו לבא שבציון של צדיק צריך
על ציונך לכבודך ,עתה אתה לומר את קפיטעל צ' -
במרומים יודע מהו מחסורו תפילה למשה ,וע"כ התחיל
האמיתי של כ"א ואחד, שוב באמירת ספר רביעי,
לזה חסר פרנסה ,ולאחר ולאחמ"כ פו"א בניגון של
נחת מילדיו ,זיווגים הגונים, הדרשה לפני התקיעות
ישועות ,כל כלל ישראל כמו שהיה בבוקר בווארשה
צריך להוושע בישועה בציוני ביאלא" :בציון זה
גדולה ,מבקש אני ממך גאון של הרבי של הרבי'ס ,ולא
הגאונים ציס"ע ,שדבר ידוע של רבי'ס פשוטים ,אלא
הוא שעמל בתורה לשמה הרבי מלובלין של גדולי הרבי'ס ,כזקני
מ
כל ימיו ,שבזכות זו שתראה להרעיש את העולמות שכל זי"ע ,המגיד שלח את ר' אהרן קארלינער לליטא ,והמעשה
יהודי יוושע בכל מיני ישועות ,ושתמלץ טוב שנזכה היה בשבת אחת בקריאת התורה שהמגיד כיבד את ר' אהרן
בעליה וסיים בפסוק "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" ,ואז להוושע בגאולה השלימה ,בב"א".
נענה ר' אהרן או ּי הרבי כיבדני עם ליטא ,ומאחר וההתנגדות לאחר אמירת תהילים ,אמרו לכ"ק אד"ש שמבקשים
היתה גדולה מאוד שם היה לו עבודה קשה מאוד ,והוא ממנו שלא יתאמץ לטפס את ההר לקבריהם של המהרש"ל
עשה מהם חסידים .ומסופר על בעל ההילולא ר' שלמה והמהר"ם ,ולאחר שחכך בדעתו נענה ,ומינה שליח שיעלה
קארלינער שתפילתו היתה בהתלהבות גדולה מאוד עד בהר בשליחותו ,ואד"ש נשאר לעמוד למטה ואמר תהילים
שכתלי הבית נעו מקולו ,ופעם נאנח באמצע תפילתו, לכל הציונים הק' אשר נמצאים במעלה ההר ,וע"פ המסורה
ועברה שם מטרונית ושמעה את קולו ואמרה ניכר שאנחה טמונים שם אף הרבי ר' צדוק הכהן ,הרבי מאיז'ביצא ,הרבי
זו יוצאת באמת ,וכשאמרו זאת לר' שלמה קארלינער אמר
שאנחה אמיתית מבין אפילו גוי .ואמנם אף שקיי"ל דאנחה ר' לייבל'ה אייגר מלובלין ,ועוד ,זי"ע.
שוברת חצי גופו של אדם ,מ"מ אנחת אמת מותר ,זכותו יגן 20:45
עלינו ,אמן ,א גוטע נאכט". יצאנו מביה"ח ,עלינו לאוטובוס ,ויעד נסיעתינו עתה
יום ג' כ"ב בתמוז הוא ליזענסק ,שם אנו אמורים ללון בלילה בבית ההכנסת
אורחים שבהנהלת הרה"ח ר' שמחה קרקובסקי הי"ו מב"ב,
וזאת מאחר שכ"ק אד"ש רצה להיות בציון הק' בליזענסק 6:00
בבוקר ,ולא אחר עייפות מעמל של כל היום.
כל הקהל השכים קום על אף השעה המאוחרת שעלו
על יצועם ,ירדנו לטבול במקוה החמה שבמקום ,וב54:6 -
כבר התחיל כ"ק אד"ש באמירת ברכות השחר ,ותפילת - 23:30ליזענסק
זה עתה ירדנו מהאוטובוס בפאתי העיר ליזענסק ,אין שחרית ,ואת רוב התפילה התפלל אד"ש כשליח ציבור.
בכוחו של יומני לסבול את רגשותי העמוסים אחר יום 8:25
תפילת שחרית הסתיימה ,ואד"ש הסתובב ובירך את מפרך ומרומם כאחד ,נכנסנו לבית ההכנסת אורחים ,ואת
שמחתו הגדולה של אד"ש לאחר ששמע שיש במקום הקהל בצפרא טבא ,צפרא טבא לכל ישראל ,והזכיר שוב
מקוה טהרה ,אי אפשר לתאר .כל חולשתו נעלמה ,וכוחות שהיום הוא יומא דהילולא של הרה"ק מקארלין זי"ע ,ואמר
רעננים נסוכו בו.
שצריך להתחיל בהכנות לציון הק' ,אד"ש הניח ר"ת תפילין,
לאחר שסידרנו את חבילותינו ואת חדרינו ,וטבילה ולאחמ"כ טעם פת שחרית ,ואח"כ ירד שוב למקוה ,ופנינו
במקוה טהרה ,התכנסנו בביהמ"ד "תפילה למשה" שבמקום לצאת לציון הק'.
לתפילת ערבית ,לפני העמוד 10:15
ניגש הרי"י רבינוביץ ,ולאחר
הרה"ק ר' אלימלך התפילה שהיתה בהתלהבות
מליזענסק זי"ע הסתובב כ"ק אד"ש ואיחל
לכולם א גוטע נאכט ,והוסיף:
זכיתי להחזיק בידו של "היום בערב (כ"ב תמוז) הוא
כ"ק אד"ש בדרכו לציון יומא דהילולא של הרה"ק ר'
הק' בליזענסק ,ומעיד אני שלמה קארלינער זי"ע ,הוא
שידיו רעדו ,וממה הרגשתי היה תלמיד של הרבי ר' אהרן
שאבריו דא לדא נקשן ,היה הגדול מקארלין ,ושל רבו
ניכר התרגשותו הגדולה, המגיד הגדול ממעזריטש,
ובדרך אמר לי שבכוונתו
לשהות זמן רב בציון הק'. ליזענסק
מא
וכו' ,ויהי נועם וכו' ,ואמירת ספר רביעי שבתהילים ,אין לפני שעלה במדריגות של האהל ,ביקש מהמשב"ק רמ"ד
בכוחו של עטי ,ואין די חוזק בדפי יומני ,כדי לתאר את הופמן שיכנס ויקרא החוצה לכל הזריזים שכבר נכנסו לציון
ההתרגשות הגדולה ששררה במקום ,וכמובן לאחר דברים
חוצבים שכאלו ששמענו מאד"ש ,כתלי האהל רעדו מקול לתפוס מקום טוב.
אמירת התהילים ,כ"ק אד"ש אמר את התהילים במתינות
ובהתרגשות גדולה ,כשהכל חוזים בדמעות המתגלגלות כשיצאו ביקש שיבדקו שנית אם כולם יצאו ,ואף אחד
במורד פניו ,וראה ראינו שהיה ענין לאד"ש שיאמרו אינו נשאר בפנים ,לאחר שאמרו לו שכולם כבר בחוץ ,פו"א:
כולם ביחד את התהילים ,ע"כ כך שהיה אחד שאמר כ"כ "זה עתה אנו נמצאים במקום קדוש מאוד ,אין לנו השגה
במתינות ,וכשכ"ק אד"ש סיים באמירת קפיטעל ,אותו בעוצם הקדושה של המקום הזה ,פחד ואימה להיכנס בו,
אחד עדיין לא סיים ,ואד"ש המתין עד שההוא יסיים .לאחר אני מבקש מהעולם שהיות ואנו נכנסים עתה לציונו הק'
אמירת התהילים ,אמרו ביחד ובקול את תפילת אחינו וכו', של האי מלאך אלוקים אדונינו מורינו ורבינו רבי אלימלך
וכ"ק אד"ש אמר קדיש בקול בוכים ,והיה צריך לעצור בן רבינו ר' אליעזר ליפמן ,כבר אתמול אמרתי שאצל הרבי
מלובלין הציון הוא בחינת קודש הקודשים ,אך אצל הרבי
מספר פעמים כדי להשלים את התיבות מגודל הבכיה. ר' אלימלך המדריגה גבוהה יותר פה הוא בחינה של 'בין
שני בדי הארון' ,זהו כמו דרגת כהן גדול שנכנס לשרת לפני
לאחמ"כ קיבל את הקוויטלע"ך מכל הקהל ,וכן קרא את ולפנים ביום הכיפורים ,מעולם לא זזה שכינה מעל הציון
את הקוויטלעך שנשלחו ע"י קהל אנ"ש בכל מקום שהם, הזה ,והקדושה של המקום הזה בוקעת ועולה עד הרקיע
וכן הניח עוד כמה שקיות גדולות של קוויטלעך שהיו -עד כסא הכבוד ,וע"כ אני מבקש מאוד שיהיו ברצינות
בכל העת ,לא להתעסק בשום דבר מלבד התפילות ,בשום
באמתחתו. אופן לא לעשות תמונות ,לא לעשות כלל תמונות ,מקום
קדוש זה אסור בהיסח הדעת ,ואני מתחנן שלא יסיחו את
ואז ,כשהיה נראה שהמעמד הסתיים ,וחלק מהציבור דעתי ,שיאמרו כולם בצוותא את התהילים במתינות ,ועי"ז
החל לצאת מהאהל ,ביקש אד"ש שיקראו שוב לכל הקהל נוכל לעורר רחמים וחסדים על כל כלל ישראל ,וכידוע
להתאסף סביבו ,והורה לחלק את היה"ר האמיתי של נסים גדולים שנעשו במקום הזה ,כיון שחצי ביה"ח נהרס
הרבי ר' אלימלך ,ואף בירר אם יש זאת גם בעזה"נ ,ואחר ע"י הפורעים ימ"ש ,והם נעצרו כשהגיעו לציונו של הרבי
כן התחיל לומר בקול גדול יהי רצון וכו' ,ואנכי זעירא דמן ר' אלימלך ,ויש אומרים שאף ראו את צורתו השלימה
חבריא כותב שורות אלו יכול להעיד ,שחשתי בשערי וברחו מפחד ,ונתקיים במקום הזה 'וראו כל עמי הארץ כי
שמים הפתוחים עתה לתפילותינו ,חשתי לפתע הרבה שם ה' נראה עליך ויראו ממך' ,ועי"ז נשאר החצי השני
יותר מתמיד את המשמעות העמוקה של מילות התפילה של ביה"ח ,צדיקים אמרו שחמש מאות שנה לפני שבאה
הק' הזו ,יכולתי לומר לעצמי אז -אילו כל נסיעתנו היתה נשמתו לעולם כבר ירדה ההשפעה ,וא"כ על אחת כו"כ
אחר שהנשמה כבר היתה בעולם והתעלה למעלה מדרגת
לליזענסק בלבד ,דיינו ,על אחת כמה וכמה וכו'. מלאך ושרף ,וודאי שבזכותו אפשר להשפיע כו"ט לכלל
ישראל ,וע"כ מבקש אני שוב שיהיו ברצינות ושלא יפריעו
לאחר אמירת היה"ר הגיש המשב"ק ר"ח פיקסלר לכ"ק לי ,ושיאמרו את התהילים בכוונה גדולה ,ואני מבקש
אד"ש את הספה"ק נועם אלימלך ,אד"ש הקריא קטע שישתדלו לומר ביחד עמי את התהילים ולא לחטוף את
מתוך הספר ,לא הצלחתי להבין איזה שטיקל היה זה ,אך המילים ,ולומר אחינו בית ישראל עם כל הלב ,ולאחמ"כ
את המילים האחרונות שבו מסיים הנועם אלימלך שאין יוכל כ"א לבקש את בקשותיו האישיות ,ומי שיתפלל עמי
שום תכלית בלהביא חלילה מחלה על ישראל וזה בלתי בכל הרצינות ללא היסח הדעת ,מובטח לו שתפילותיו
ישמעו ,ויפעול אך טוב וחסד בכל משאלות לבבו לטובה".
אפשר וכו' ,אמר אד"ש בקול גדול.
כ"ק אד"ש נכנס לציון הק' ,ותחילה קרא לבדו את
לאחר סיום הלימוד ערך אד"ש מי שברך להאדמורי"ם הנכתב על המצבה ,ולאחמ"כ החל באמירת לשם יחוד
ר' משה יהושע ור' מרדכי בני מרגלית מויזניץ שליט"א,
לאחר מכן עוד הוסיף אד"ש" :זיעוכי"א ,כל כך הרבה
כוחות ותפילות הורדנו עתה בציון הק' ,המקום מעורר,
היה"ר הק' מעורר ,בזכות זו מבקשים אנו ממך אדמו"ר
רבי אלימלך רשכבה"ג ,שתבקש ותפעל ישועות לכל
מב
כלל ישראל ,כל מיני ישועות שצריך ,בני חיי מזוני ורויחי ,שרח"ל ח"ו אין השגחה ,ובדורינו אנו רח"ל יש הרבה
שיהודים יהיו בריאים ,שיהודים יהיו בריאים ,שיהודים שנחלשו באמונה ,אפילו שהדור מאוד התעלה בהרבה
יהיו בריאים ,תפעל ותשפיע לכלל ישראל פרנסה ברווח ,דברים אך נחלש קצת בפרט הזה ,וכדי לחזק את האמונה
שהשי"ת יסיר מהם את דאגת הפרנסה ,כל היה"ר הוא צריך שתהיה התקשרות אמת לצדיק ,דע"י שמאמינים
מלא בקשות על פרנסה ברווח לכלל ישראל ,וכמו שאי' בצדיק זה מועיל לאמונה בהשי"ת ,וכשח"ו יהודי מטיל
בזוה"ק שכשמתפללים על ציון של צדיק ,נעמד הצדיק ספיקות בצדיק ,ה"ה מטיל ספיקות בהשי"ת ,וכדכתי'
לפני השכינה הק' ומבקש בעבור המעתירים ,ושיתקבלו 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' הא בהא תליא ,וע"כ כדי
כל תפילות ישראל ,ונזכה במהרה לגאולה השלימה שהקב"ה יקבל את התשובה ,צריך הוא להוסיף באמונת
צדיקים שבדור ,וע"י זה מוכיח שמה שחטא רח"ל היה כי במהרה בימינו ,אמן".
יצרו פיתהו ולא כי לא האמין בהשגחה ,נ ּו וכשאדם רואה אד"ש עוד הוסיף להזכיר את צאצאיו הק' של הרבי ר'
שבעה"ב משגיח על ביתו ועכ"ז נכנס וגונב ה"ה משוגע, אלימלך הטמונים באהל ,ופנינו לצאת מהציון הק' ,לפני
כי כל אדם נורמלי מבין שאם בעה"ב משגיח הוא יתפוס היציאה הסתובב אד"ש ויצא מהאהל כשפניו לכיוון הציון
אותו מיד ,וע"כ ע"י שהוא מאמין בצדיק מראה שמאמין
הוא בהשגחה ושהשי"ת צופה ומביט ,וא"כ האיך ההין ובכריעה קלה.
לחטוא ,על כרחך צ"ל כי הוא לא היה בדעת 'אין אדם חוטא 12:15
אא"כ נכנסה בו רוח שטות' ,וא"כ אין הוא צריך תשובה כי
הוא היה משוגע אלא די בקבלה על העתיד ,וזהו התועלת טיש בליז'ענסק
הבאה ע"י התקשרות והתבטלות לצדיקים .וכשבאים כולנו עדיין תחת רישומם של השעתיים המרוממות
לציון של צדיק ,ה"ז ג"כ אותה בחינה ,שע"י זה מוכיחים, ששהינו בציון הק' ,והנה מתבשרים אנו מהמשב"ק
הר"ח פיקסלר שכ"ק אד"ש עומד לערוך עתה שולחן אנו מאמינים בצדיקים שחיים בעוה"ז וקיימים לעוה"ב,
לחיים בביהמ"ד ,לאחר אמירת לחיים פו"א" :אוי ,הרבי וזהו יסוד היסודות של תשובה ושל התוה"ק ,וע"י אמונה
ר' אלימלך ,צדיקים נפלאים הלכו במסי"נ אליו ,באחד השי"ת סולח ומוחל ,ומחזיר את כל הענינים לטובה ,ה'
השנים כשאמרתי השיעור בהלכו' תשובה לרמב"ם בליל יגמור בעדינו ,אמן ואמן".
יום הקדוש ,שאלתי ,לכאו' מה מועילה החרטה על העבר,
לאחמ"כ הורה אד"ש לזמר תהא השעה הזאת שעת קבלה על העתיד ניחא ,אך מה דהוה הוה והאיך אפשר
רחמים ועת רצון מלפניך .ולאחמ"כ הורה לזמר ממקומך ע"י חרטה לתקן דבר שכבר נעשה? רק הביאור ע"פ
מלכינו תופיע וכו' בניגון המיוחד לס"ג בשבת מהרבי ר' ספרים הק' הוא ,דכח"ו אדם חוטא גורם שאותו יום שבו
אהרן ראטה זי"ע ,לאחמ"כ ביקש מהר"י לוי לברך בקול על חוטא נחסר מחשבון ימיו ,אך כשמתחרט ושב ממעשיו
המחיה ולהוציא את כולם יד"ח. הרעים אי' בזוה"ק 'יומא
12:45 פוק לדוכתייה' ,היום חוזר
לחשבון ימיו ומתעלה .אך
ברגשות עמוסים ע"ז הוספתי ,הרי אדם חוטא
משני סיבות ,או שיצרו הרע
התעלות עלינו על פיתהו לעבור ,ואף שיודע
שיש מנהיג לבירה פיתהו
האוטובוס ,ומהמדריך יצרו לעבור על ציוויו ,או
יש דרגה גרועה יותר ,שח"ו
ש"רגז" על העיכוב הממושך שכח הוא שיש בכלל בורא
שצופה ומביט ,וע"י שעושה
שמענו שיעד נסיעתינו עתה העוון מראה שסובר הוא
הוא שינאווא ,שם הלא
חלקת מחוקק ספון של
הרה"ק רבי יחזקאל שרגא
ה"דברי יחזקאל" משינאווא טיש בליזענסק
מג
בנו בכורו של מרן ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע ,שנסתלק ימלא בקשתינו וכל כלל ישראל יוושע בבני חיי מזוני
ב-ו' טבת תרנ"ט ,והרבנית תליט"א א"ח אד"ש נמנית על רוויחי ,ובפרט שכידוע בסוף ימיו בשבע שנותיו האחרונות
צאצאיו ,כולנו ממתינים עתה בצפיה שנזכה כבר להגיע הרעיש עולמות לביאת משיח צדקינו ,רק הס"מ קלקל
את העת רצון ,ויעזור השי"ת שנזכה במהרה לביאת משיח לציון הק'.
צדקינו ,אמן".
ולאחמ"כ התחיל אד"ש באמירת התהילים ,אחינו וכו', - 13:15שינאווא
קדיש ,וקוויטלע"ך .לפני שניגש כל אחד אל הציון לבקש זה עתה הגענו לשינאווא ,ביה"ח נראה כמו כל בתי
את בקשותיו ,אמר אד"ש שברצונו להקדים דבר מה: החיים שראינו עד עתה ,מצבות מעטות ומטות לנפול ,אך
"הדברים ידועים ,וכן שמעתי כמה וכמה פעמים ממו"ח במרכז בולט האהל ,נכנסנו לאהל ,ובמרכזו עומדת המצבה,
[כ"ק אדמו"ר מטשחויב] זצ"ל ,שהשינאווער רב הקפיד ראוי לציון שעל קיר האהל ישנו שלט האומר שבשנת
מאוד שכל הבאים אליו להוושע בדבר ישועה ורחמים תש"ב נטמן בבית החיים זה הגה"צ ר' נחום ווידנפעלד
יאמרו רק את האמת ,והצר לו מאוד אם אחד מהבאים היה מדאמבאווארא ה"חזון נחום" זצ"ל -שלאחר המלחמה
אומר שקר ,והשינאווער רב הטביע זאת בכל המסתופפים נשאר לפליטה מכל משפחתו אחיו המפורסם שר התורה
בצילו -ששקר הוא דבר מאוס ביותר אשר צריך להתרחק הרב מטשעבין זצ"ל ,החזון נחום -אומרת המצבה -נמלט
הימנה מאוד ,וע"כ מבקש אני שכל אחד יבקש את מהגרמנים ימ"ש ,ונלב"ע בהגיעו לשינאווא ,ונטמן באהל
בקשותיו באמת ,היינו -זעך נישט פא ּפי'ן ,ועי"ז מבקש
אני מצדיק זה שהאמת היתה נר לרגלו ,שיבקש ויפעל בכ"א שבט.
בעבור כל כלל ישראל ובעבורינו דבר ישועה ורחמים,
בכל הענינים ,ובפרט שאנו מצאצאיו ,ותתננו לחן לחסד הכל המתינו עד שכ"ק אד"ש נטל את ידיו -כמנהגו
בכל הציונים הק' ,ונכנס לאהל ,ולאחר שקרא את הכתוב
ולרחמים לפני אדון הכל ,ונזכה לגאולה השלימה בב"א". על המצבה ,פו"א" :עומדים אנו עתה בציונו הק' של
השינאווער רב זי"ע ,רבים מצדיקי דורו נסעו אליו ,וכן
מורינו הגר"צ שליט"א הגיש לאד"ש ספר דברי יחזקאל, היה ידוע ומפורסם כאיש אמת ע"כ כך שאביו הצאנזער
וממנו למד אד"ש בקול קטע בפרשת תצוה ,וסיים בהקשר רב העיד עליו 'אפילו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא ישנה
לד"ת שלמד מתוך הספר" :נ ּו ,זה אכן אמת ,וע"כ שינאווער מדיבורו' ,וכידוע מספה"ק מידה זו של אמת מסייעת
רב זאלס'ט זען אז אידישער קינדער זאל'ן קענ'ן מקבל לצדיק שכל אשר יגזור אומר ,יקום .וכמו דאומרים
זיין דיע תורה בשני ידים ,אורך ימים בימינה ובשמאלה משמיה דהרה"ק ר' מאיר'ל פרימשלאנער זי"ע ,אהא
דכתיב בפרשתן 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה',
עושר וכבוד ,אמן ,זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן".
וביאר – 'לא יחל דברו' -כשיהודי אינו מוציא דבר שקר
14:00 מפיו ,וכל אשר אומר אינו מחלל' ,ככל היוצא מפיו יעשה' -
התפילה לאחר כל אשר מבקש ,פועל ונעשה
המרוממת בשינאווא, במתיבתא דרקיעא .נ ּו ,היות
עלינו לאוטובוס ויעד שאנו עתה נצבים בציון של
נסיעתינו עתה הוא דער הייליגער שינאווער
ללאנצוט ,שם נמצא ציונו רב זיע"א ,שהיה איש אמת,
הק' של הרה"ק רבי נפתלי מבקשים אנו ממנו שימליץ
צבי מראפשיץ ה"זרע טוב בעדינו ,והרי כל מה
קדש" זי"ע ,שהרבנית שיבקש ימלאו ,ובפרט שאנו
תליט"א נמנית על נמנים על צאצאיו ,וע"כ
צאצאיו ,דרך חתנו הגדול שימליץ טוב בעדינו ובעד כל
מ"מ הרה"ק רבי אשר ציון הרה''ק משינאווא כלל ישראל ,וודאי השי"ת
מד
להיות ברצינות ,ולומר את מזמורי התהילים כראוי ,ולא ישעיה רובין מראפשיץ זי"ע.
להסתובב אנה ואנה ללא תכלית -לא שח"ו קודם לכן עשו
כך ,אלא פה צריך זהירות יתירה ,וידוע אז דער הייליגער - 15:00לאנצוט
צאנזער רב -שהיה תלמידו של הראפשיצער רב ,היה
קורא לכל רבותיו בשם 'רבי' ,מלבד הראפשיצער ,שהיה ציון הרה"ק מראפשיץ זי"ע
קורהו 'רב' ,מכיון שלא השיג את גדלות מדרגותיו ,וכן ידוע
שהיו קוראים לראפשיצער רב די 'חכם' פין די רבי'ס ,הרבי האוטבוס עצר ,ומהמדריך נודע לנו שעלינו לעשות עוד
ר' בונים היה ה'פקח' מבין הרבי'ס ,אך הראפשיצער היה צעדה רגלית במעלה ההר לאהל הק' ,נכנסנו לציון הק' של
ה'חכם' ,ושמעתי ממו"ח [כ"ק אדמו"ר מטשחויב] זצ"ל, הראפשיצער רב ,ומורינו הגר"צ שליט"א העיר ששמע
שהראפשיצער רב בצעירותו היה אומר הרבה מילתא מכ"ק אדמו"ר ממוז'אי שליט"א מחותנו של כ"ק אד"ש ,חותן
דבדיחותא ,ובשנים המאוחרות יותר הפסיק ,וכששאלהו בנו מורינו הגרב"ש שליט"א -מארה"ב ,שהמצבה בראפשיץ
מדוע הפסיק ,ענה :מעודי לא אמרתי סתם בדחנות ,אלא אינה בדיוק במקומה הנכון באהל ,וע"כ צריך להיזהר לא
לעמוד בין המצבה לקיר.
כ"ק אד"ש פו"א" :כאן הוא ציונו הק' של הראפשיצער כשהייתי אומר הייתי מכווין שמות הקדושים ובייחוד שם
רב זיע"א ,הוא אמנם התגורר בראפשיץ שאינה רחוקה ה'ו'י'ה ברוך הוא ,אולם עתה כבר אין כוחי כבעבר וע"כ
מפה ,אך נטמן בלאנצוט .אוי ,דער הייליגער ראפשיצער איני יכול לכוין כבצעירותי ,ולכך הפסקתי .אוי ,ער איז דאך
רב היה ידוע כפועל ישועות ,אך הוא גם היה נראה כקפדן ,געווען א איש קדוש ונורא ,ועתה כשוחחנו מאפס קצהו
והיו הרבה שהיו חרדים מהקפדתו ,אמנם ע"י הקפדתו היו של אותו צדיק ,נחל באמירת התהילים".
אחרי דיבורי קודש אלו ,החלנו באמירת תהלים, נפעלים ישועות לבנ"י ,וכמו שידוע המעשה שהיה יהודי
מלאנצוט שנחלה ,ורח"ל נהיה משותק על רגליו ,וכו"כ בהתעוררות גדולה מאוד ,אחינו וכו' ,וקדיש .לאחר
פעמים שהיו אצל הראפשיצער רב שיושיעו לא נענו ,אמירת הקדיש ,הגיע טלפון מארה"ק שבו בקשו להזכיר
עד שהחליטו שפעם כשיבא הראפשיצער רב ללאנצוט ,הזקוק לרפואה ,וכ"ק אד"ש ערך מי שברך לאותו חולה.
יניחו את אותו יהודי על הגשר ששם צריך הוא לעבור ,ולאחמ"כ עוד הוסיף אד"ש" :ידוע מה שאומרים משמיה
וע"י זה אולי תבא ישועתו ,וכן עשו .לפני הראפשיצער של הראפשיצער רב זי"ע ,אה"ד 'אל נא אחי תרעו'' ,נא'
רב היה הולך גבאי ,וכשהגבאי ראה את אותו יהודי שוכב -הוא מלשון תפילה כידוע' ,אל' -הוא לשון שלילה כמו
גער בו שיקום ,אך היהיודי ענהו שאינו יכול ללכת על לא ,כשח"ו יהודים כבר מגיעים למצב שלא תפילה ,שכבר
רגליו ,ועודם מדברים הגיע הראפשיצער רב ,וכשראה אין באפשרותם להתפלל ,ורוצים הם להתחזק ,מהי העצה
את אותו יהודי המשותק שוכב על הגשר נופף אליו עם לכך' ,אחי תרעו' -מלשון רעות ואחדות ,להתחזק ולהאחז
מקלו וצעק עליו 'תקום ,ותלך מפה מיד' ,וכן הוה היהודי בצוותא ובאחדות .איך בעט ביי אייך הייליגער ראפשיצער
קם וברח על נפשו .ובזה
רב ,איר זענט דאך א זיידע
ביארתי את מאמר המשנה
משני הצדדים ,אוי ,זאלסט
'אמר ר"מ ,הלומד תורה
זעהן צי בייט'ן פאר אונז,
לשמה זוכה לדברים הרבה',
אין פארן גאנץ כלל ישראל
הראפשיצער רב היה לומד
זאל מען שוין געאלפ'ן
תורה לשמה ,וע"כ כשאמר
ווערען בכל הענינים ,רפואה,
מילה אפילו בדרך אגב -
ישועה ,הצלחה ,וזיווגים
לכאורה ,מיד כן נעשה.
הגונים ,בכלל ובפרט ,אין
ולכאורה מדוע מזכיר אני את
זאל מען שוין זוכה זיין צי
קפדנותו של הראפשיצער
די גאולה השלימה ,במהרה
רב ,כיון שעתה שאנו
בימנו אמן".
ציון הרה"ק מראפשיץ נמצאים בציונו הק' צריכים
מה
מנוחתו ,כדי שאנשי העיר ידעו שרואה ומשגיח הוא על
הנעשה בעירו ,ובאם יתנהגו כשורה יפעל הוא בעבורם ציון הרה"ק ר"א מלאנצוט זי"ע
ישועות.
לאחר מכן נכנסנו לאהל הסמוך ,ששם נטמן הרה"ק ר'
ציון הרבי ר' מנדל'י רימינובער זי"ע אלעזר מלאנצוט בן הרה"ק ה"בני יששכר" מדינוב ,ואד"ש
שאל אם הוא נסתלק בלאנצוט ,והר"ח פיקסלר הי"ו סיפר
אד"ש אמר שכמובן ראשונה עלינו להיכנס לצינו של סיפור מעניין ,שר' אלעזר מלאנצוט נסע לצרכי רפואה
לוויען ,ושם נסתלק ,והברון רוטשילד מאוד היה מעוניין הרבי ר' מנדלי ,ולהבדיל אף הגוי -שוער בית החיים יודע
ששם יטמן ,ובני ביתו לא ידעו מה לעשות ,וע"כ שלחו לבטאות בשפתותיו הערלות את השמות הק' ,ואמר שבצד
מברק לצאנזער רב ,אך מאחר ולא הגיע מענה ,נכנעו ללחציו ימין קבור הצדיק מנדל ,ובצד שמאל הצדיק הכהן ,נכנסנו
של הברון והחלו לחפור את הקבר ,תוך כדי העבודות ,הגיע לאהל הימני של הרבי ר' מנדל'י רימינובער ,וכ"ק אד"ש
מברק מהצאנזער רב שיטמנהו בעיר מגוריו לאנצוט .אד"ש החל באמירת התהילים ,אחינו וכו' ,קדיש.
לאחמ"כ פו"א" :זקיני הק' מלענטשנא זי"ע היה תלמיד האזין למעשה ,ולאחמ"כ החל באמירת תהילים ,אחינו וכו',
מובהק של הרבי ר' מנדלי רימינובער ,אף שהיה לו עוד והורה לרמ"ד הופמן לומר קדיש.
לאחר קדיש ,פו"א" :מורינו ורבינו ר' אלעזר בן מורינו רבי'ס כהיהודי הק' וכדו' ,מ"מ רבו המובהק היה הרבי ר'
ורבינו ר' צבי אלימלך זיע"א ,היה קדוש עליון ,שיהיה מליץ מנדלי רימונבער ,וישנם כמה מימרות שהיה חוזר בשם
טוב בעבורינו ,שכל כלל ישראל יוושעו בכל משאלות רבו ,וכגון' ,ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה' ,והמליץ בזה
הפסוק טוב על כלל ישראל ,וביאר' ,ולזקנים' אף שיהודי לבבם לטובה ולברכה ,אמן כן יהי רצון".
הוא כבר זקן ,עם כל זה 'שבו -צריך הוא עדיין להתעכב
בזה העולם ולא להסתלק חלילה מהעולם ,ד'שבו' -הוא 15:50
מלשון עיכוב ,וכדכתי' 'וישבו בקדש' -ומבאר רש"י,
נתעכבו ,ועי"ז המליץ טוב ליהודים שיהיו בריאים עם לאחר התפילה המרוממת בשני הציונים הק' ,עלינו
אריכות ימים ושנים טובות ,אמן .וכן מביא בשמו ,שאברים בחזרה לאוטובוס ,כששומעים אנו מהמדריך שיעד נסיעתינו
של יהודי צריכים להיות מורגלים לרצות לעשות את רצון עתה הוא לרימינוב ,העיר שבה דרש בכל יום במשך כ"ב שנה
הבורא ,ואבריו צריכים מעצמם לרוץ לכל דבר שבקדושה, הרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימינוב זי"ע על פרשת המן,
ולכל דבר שהשי"ת רוצה ,ומהיכן הראיה לזה ,מאברהם כדי להשפיע פרנסה לכלל ישראל ,רימינוב העיר שבה עמד
אבינו ע"ה שכתיב שם 'וישלח אברהם את ידו ויקח את הכהן הגדול הרבי ר' הערש'לי רימינובער זי"ע ביוהכ"פ ,והיה
המאכלת לשחוט את בנו' ,ולכאורה מהו לשון 'וישלח', אומר :וכך הייתי אומר ,אנא ה' וכו' ,רימינוב העיר שאליה היו
הוי ליה למימר 'ויקח אברהם את המאכלת בידו' ,וללא נוסעים כל צדיקי הדור לחזות בנועם עבודתם הק' של צדיקי
תיבת 'וישלח' .רק הביאור הוא דאבריו של אברהם אבינו העליון שדרו בה ,וכך עטופים במחשבותינו ישבנו באוטובוס
היו רגילים לעשות מעצמם
העושה דרכו בכבישי פולין רימינובה.
מה שהוא רצון השי"ת, - 17:25רימינוב
וכמו דילפינן מאברהם
אבינו ,דגדולה הכנסת ירדנו מהאוטובוס ,ואף
אורחים יותר מקבלת פני פה אמורים אנו לטפס
השכינה ,דהשכינה הק' מרחק של עשרה רגעים
היתה אצל אברהם וכשראה רגלי ,בדרך סיפר מורנו
אורחים עזב את השכינה הגרב"ש -מארה"ב שליט"א
ורץ לקראתם ,ולכאורה לאביו אד"ש ,שהרה"ק
האיך מלאו ליבו לעשות ר' מנדל'י רימינובער זי"ע
כן ולעזוב את השכינה הק' ציווה שיעשו חלונות באהל
ציון הרה''ק רמ''מ מרימנוב
מו
אומנות ,והרבי ר' הערש הסתובב בבית מדרשו של הרבי אפי' שיש מרחוק אורחים ,ומהיכן אברהם ידע שבאמת
ר' מנדלי ,וכידוע בימים ההם -ואף אני זוכר עוד את זה - גדולה הכנסת אורחים? אלא לא אברהם רץ ,רק רגליו
היו התנורים גדולים ,והיו מסיקים זאת עם עצים ,וזו היתה שהיו רגילים לעשות מה שהוא רצון השי"ת הוליכהו,
עבודה קשה מאוד ,כיון שהיו צריכים לברור עצים טובים ומכך ידע שלקבל אורחים עדיף מקבלת פני השכינה .וה"נ
ויבשים וכו' ,והר"ר הערש התחנן למסיק התנורים בבית היה בעקידת יצחק ,כיון דבאמת השי"ת לא חפץ בשחיטת
המדרש שהוא רוצה לסדר את התנור ולהסיקו ,והלה מאוד יצחק ,אלא רק בנסיון ,אך אברהם אבינו לא ידע מזה ,אך
שמח שביכולתו ליפטר מעבודה קשה זו ,וכך החל את אבריו שידעו את רצונו האמיתי של השי"ת לא נענו לו
עבודתו בבית הרבי ר' מנדלי ,עד שנהיה משרתו האישי, כשרצה כבר ללכת ולשחוט בפועל את יצחק ,ולכך 'וישלח
וע"י התקרבותו אליו זכה להתעלות לדרגות רמות מאוד, את ידו' -ידו לא רצתה לקחת את המאכלת והיו אברהם
והוא היה מגדולי הצדיקים בדורו ממש ,ואריות נסעו אליו, אבינו צריך בכח לשלחה ,ומכך חזינן שאדם צריך להרגיל
כהשינאווער רב ,והרבי ר' אליעזר'ל דז'יקעבער ,ועוד. את אבריו שמעצמם יעשו את רצון השי"ת .ומבקשים
תפילתו היתה בהתלהבות גדולה מאוד ,עד שהיה תופס אנו מאדמו"ר הקדוש שהיה מגדולי תלמידיו של הרבי
את ארובת התנור הלוהטת ,ולא חש ולא הרגיש מאומה, ר' אלימלך ,שכל ימיו פעל שלכלל ישראל יהיה פרנסה
והצאנזער רב אמר ,שהוא נוסע לרימינוב כדי לראות איך ברווח ,כדי שעי"ז יהיו פנויים לעבוד את הקב"ה ,ומאמין
שהוא תופס את ארובת התנור הלוהטת ,ואינו מבחין באיזה אני באמונה שלימה שהוא יעמוד עכשיו לפני השי"ת,
עולם הוא נמצא .ומספרים ,שהרבי ר' הערש השתדך עם ויפעל בבור כלל ישראל שיהיה להם פרנסה ברווח ובניקל,
הרה"ק מרוז'ין ,ולרוז'ינער היה מנהג שלפני שידוך היה ויוכלו להשיא את צאצאיהם מתוך הרחבה גדולה ,ונזכה
מונה את יחוסם של החתן והכלה ,נ ּו ,לרוז'ינער היה יחוס
גדול ,אביו הרבי ר' שלום פראהבישטער ,דער מאור עינים, לגאולה השלימה בב"א".
דער מלאך ,סמיכת חכמים ,דער רבי ר' בער דער גרויסער
מגיד פון מעזריטש ,ולמעלה בקודש עד דוד המלך ע"ה. לאחמ"כ פנה אד"ש לצאת מהאהל ,ולפני שיצא נעצר
כשהרוז'ינער סיים ביקש ממחותנו הרבי ר' הערש שימנה רגע כחוכך בדעתו ,וניגש בחזרה לציון הק' והתכופף ללחוש
את יחוסו ,ענה לו הרימנובער ,אני התיימתי בגיל צעיר בן דבר מה ,אנכי כותב שורות אלו עמדתי ע"י ושמעתי שאמר,
חמש וחצי שנים ,ודודי גדלני והוא היה חיט ולכך לימדני "פלוני בן פלונית [הזכיר שם של אחד מאנ"ש הי"ו] דארף
את מקצועו ,ומה למדתי אצלו -שדברים ישנים צריך האבן פרנסה ברווח ובניקל ,איך בעט זאל נשפע ווער'ן פאר
לתקן ,ודברים חדשים אסור לקלקל ,כשהרוז'ינער שמע
זאת נענה ,שוין ,גענוג ,אפשר לגשת לתנאים זה יחוס טוב, העם" ,ופנה לצאת מהציון הק'.
זיעוכי"א". ציון הרבי ר' הערש'לי רימנובער ,ובנו רבי
יוסל'ה רימנובער ,זי"ע
לאחר דיבורי קודש אלו ,החל אד"ש באמירת התהילים
בהתלהבות גדולה ,אחינו וכו' ,קדיש ,וכ"ק אד"ש הוסיף: נכנסנו לאהל השמאלי ,שבו טמונים אב ובנו ,הרבי
"הרבה צדיקים היו נוסעים אל הרבי ר' הערש זי"ע ,ובתוכם ר' הערש ,ובנו מ"מ רבי יוסף רימנובער ,כ"ק אד"ש קרא
אף השינאווער רב ,פ"א היה השינאווער רב ברימינוב את הכתוב על המצבות ,ולאחמ"כ פו"א" :הרבי ר' הערש
בשבת פר' נשא ,והוא היה אז קצת בשברון לב ,דכידוע היה היה משרת של הרבי ר' מנדלי ,והוא היה מכין בכל בוקר
לשינאווער רב סיבות עם הרבניות שלו ששחל"ח ,והוא את הביהמ"ד לתפילה ,וזו לא היתה עבודה פשוטה ,כיון
התאלמן כמה פעמים ,והרבי ר' הערש הרגיש זאת ואמר, שפעם אחת 'חטף' אחד התלמידים להרבי ר' הערש את
'נשא את בני גרשון גם הם למשפחתם לבית אבותם', העבודה וסידר את ביהמ"ד ,וכשהרבי ר' מנדלי נכנס אמר
רבש"ע תנשא ותחזק דער ערליכער איד'ן שהם בחי' שאינו יכול להתפלל כדבעי ,כיון שלא הערש'ל סידר את
'גרשון' -שהם שבורים בתוך עצמם ,והעיד השינאווער ביהמ"ד ,כי כשהוא מסדר את ביהמ"ד הוא מגרש את כל
רב ,שהוא כ"כ התחזק מתורה זו עד שהוא הרגיש זאת החיצונים המפריעים לתפילה .ושמעתי מזקנים בדור
כל ימיו" .והוסיף אד"ש בבכיה ,ובניגון המעורר של קודם העבר שסיפרו שאת ארון הקודש של הרבי ר' מנדלי היה
התקיעות" :ובמילא מבקשים אנו עתה מהרבי ר' הערש, הרבי ר' הערש מנקה בזקנו -בדיוקנא קדישא שלו .הרבי
ר' הערש התייתם בקטנותו ,ודודו לקחו לחייט שילמדו
מז
עלינו לאוטובוס ,כשכולנו עדיין תחת רישומו של תמשיך הלאה לבקש בעבור כלל ישראל 'נשא את ראש
המעשה שהיה במקום ,ופנינו לצאנז ,או יותר נכון בהיגוי בני גרשון' ,שהשי"ת ירומם את בני ישראל שהם שבורים
הנכון סאנ'ז ,אך היו צדיקים שהקפידו לומר צאנז ,כדי כעת ,שיתרוממו ברוחניות ,בגשמיות ,ובכל הענינים,
ובכל הצטרכותם ,וכידוע דיבורים של צדיק קיימים לעד,
להגות אף את האות צדיק בשם העיר. וכמ"ש 'הוא היה אומר' -ולא 'אמר' ,כי הדברים נאמרים כל
- 21:45צאנז' העת ,ונזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן".
בחוץ כבר החלה החמה לשקוע ,החשיכה מתחילה לאחמ"כ ניגש אד"ש לציונו של הרה"ק ר' יוסף הכהן
לשרור ביקום ,אך בליבינו נדלק עתה אור ,צ -א -נ -ז, פרידמאן מרימינוב ,בנו של הרבי ר' הערש ,ובנו חורגו של
מילה שהעבירה רטט של קדושה בגיוום של רבבות הרוזינער זי"ע ,ואמר עוד כמה פרקי תהילים ,אחינו וכו',
יהודים ,רבנים ,אדמורי"ם ,וגדולי הדור ,וכי מילתא זוטרתא
וקדיש.
היא זאת.
18:55
ציונם של מרן הדברי חיים ובניו ,הרה"ק
ר' אהרן ,ור' מאיר נתן ונכדו ,הרה"ק ר' עזבנו זה עתה את רימינוב ,ויעד נסיעתינו הוא לצאנז,
משה'לה שינאווער ונינו ,הרה"ק ר' לייבוש לציונם הק' של הצאנזער רב ,ובניו הקרייזער רב ,והרה"ק ר'
מרדכי משינאווא מאיר נתן ,ונכדו הרבי ר' משהל'ה שינאווער ,זי"ע.
נכנסנו לאהל הק' ,וכמובן תחילה ניגש אד"ש לציונו - 19:20איבאניץ'
של מרן הדברי חיים זי"ע ,לפני אמירת התהילים הקדים
אד"ש" :זה עתה הגענו לציונו הק' של הצאנזער רב ויו"ח תפילת מנחה על אם הדרך
זי"ע ,אוי ,דער הייליגער שינעווער רב העיד על אביו הק'
שהתמזגו בו שלושה עמודי עולם ,תורה עבודה וגמ"ח ,נ ּו, אמנם ביומני זה משתדל אני להביא רק את רישומי
כל אחד מכלל ישראל צריך את שלשה עמודים אלו ,תורה מהציונים הק' ,ולא מכל התחנות שעשינו בדרך ,אך
עבודה ,וגמילות חסדים ,וכמובן כדי לעשות גמ"ח צריך בתחנה זו שנעשתה בתחנת דלק שע"י העיר איבאניץ',
שיושפע פרנסה ברווח לכלל ישראל ,ואף בתורה צריך קרה מעשה פלא .האוטובוס עצר לצורך תידלוק וכדו',
התחזקות ,וצריך שהילדים ילכו יתעלו בתורה ,וילכו בדרכי ולפתע כ"ק אד"ש מתנער משרעפיו קם ממקומו ויורד
ישרים ,וכן בעבודה שבלב -היא תפילה ,צריך להתחזק מהרכב ,לאחר סיבוב קצר במקום קורא הוא למדריך
שתיהיה בערלכקייט ,דער הייליגער צאנזער רב היה בעל ומבקש ממנו בקשה לכאורה מוזרה ,שיכנס למסעדה
צדקה נשגב ,ולא יכל לישון בלילה עם נשארה עוד פרוטה הסמוכה ויבקש מבעה"ב שברצונו לשכור את המקום
בביתו שלא חולקה לצדקה ,ואף רבים הלכו לאורו ,גאון לרבע שעה ושיוציאו אז את כל הסועדים וינעלו את
עולם הוא היה ,זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל ,וע"כ צריך הדלת ,המדריך מושך בכתפיו כאומר איני מבין למה,
להתפלל על ציונו הק' בכוונה ומעומק הלב" .כ"ק אד"ש אך ניגש לבקש ,בעה"ב עט על המציאה ודרש סכום
מפולפל של 07זלוטי 51 -דולר ,אד"ש נענה ,והורה
פתח באמירת התהילים ,מספר רביעי ,אחינו וכו' וקדיש. לבקש מכולם לרדת מהאוטובוס ,...ואמר" :הולכים כעת
להתפלל מנחה ,ואבקש שכולם יתפללו בכוונה גדולה כיון
לאחר מכן נגש אד"ש סמוך לציונו של הרה"ק ר' משה שבמקום זה מגולגלים נשמות הזקוקים לתיקון" ,לפני
משינאווא זי"ע ,והוסיף עוד ג' קפיטלע"ך תהילים ,אחינו העמוד ניגש הב' א"א רבינוביץ ני"ו [הרה"ג ר' אברהם
וכו' ,קדיש .ולאחר מכן הוסיף עוד לומר" :איך בעט פין די אביש שליט"א] ,ואכן ראינו שאף דבלאו הכי תפילתו של
הייליגער צדיקים ,שיעלו את תפילותינו ששפכנו עתה על אד"ש ארוכה היא ,במקום זה היתה ארוכה הרבה יותר,
ציוניהם הק' לפני אדון כל ,ולכל אלו שנמצאים עמנו כעת
פה יושפע בני חיי מזוני ,ונחת מיו"ח עד סוף כל הדורות ,וכן ובסוד יראיו מי יעמוד.
אני רוצה לבקש מחילה שהוכרחתי לקצר ,כי ע"פ האמת היה
19:55
מח
שמעתי איזהו שהוא רשרוש של ברזל מתחת לחלון חדרי, ראוי שבציונם של קדושי עליון כאלו נשהה שעה ארוכה,
קמתי ממיטתי ושאלתי את שכיני לחדר מהו הרשרוש אך מחמת קוצר הזמן הוכרחנו לקצר ,אך למעשה הוא
הזה ,מאחר שאף הוא לא ידע ,ניגשנו שנינו אל החלון מועט המחזיק את המרובה ,וע"כ מבקשים אנו שיתאמצו
והבטנו למטה ,ואז ראיתי שאני לא במלון אלא באושוויץ, בעבורינו להעלות את בקשותינו ,וכל כלל ישראל יוושע בכל
מתחת לחלון חדרי היו כעשרה פסי רכבת ,שהתפטלו
והתחברו זו בזו ,וכל מספר דקות עברה רכבת משא ,את מיני ישועות ,אמן כן יהי רצון ,סלה ועד".
תמונות הרכבות האלו אני מכיר ממקום אחר ,בכאלו רכבות
הובלו אחינו להשמדה ,חזרתי למיטתי אולם לא הצלחתי יצאנו מביה"ח בחזרה לרחוב ,ובאופן ספונטני השתלבו
לתת תנומה לעפעפי לזמן ארוך ,לא הייתי צריך לתור אחר הידים זו בזו ,והכל פרצו בריקוד סוער ,לתדהמתם המרובה
של הגוים שעברו ברחוב ,הכל זימרו בלהט -והוא ימלא
הסיבה ,היא פשוטה ,אושוויץ. משאלותינו ,עד שהמדריך הגיע לגעור בנו שלפנינו עדיין 3
שעות נסיעה למלון ,וע"כ שומה עלינו להזדרז לפני שינעלו
יום ד' כ"ג בתמוז שערי המלון ,אך אחד מהחבורה העיר שעד שנגיע למלון
תחלוף כבר שעת חצות ומה עם ערבית? ,אך המדריך לא
7:30 הסכים בשום אופן לעיכוב נוסף של חצי שעה ,כיון שהוא
כבר ראה בימים אלו את תפילותיו הארוכות של אד"ש,
הרמ"ד הופמן דופק בחדרים ,ומודיע שכ"ק אד"ש וע"כ הגענו עמו לפשרה שנתפלל בנסיעה עד שמו"ע,
כבר ממתין עטור בטלית ותפילין לתפילת שחרית ,קמנו
בזריזות ,אך עד שכל הקהל היה מוכן לתפילת שחרית לקח ובשמו"ע יעצור האוטובוס ונרד להתפלל.
זמן רב ,מאחר והגענו בשעה מאוחרת מאוד ,וע"כ רק ב -
22:50
03:8התחלנו בתפילת שחרית.
עלינו בחזרה לאוטובוס ,והתחלנו מיד בתפילת ערבית,
לאחר התפילה ,הלכנו לטעום פת שחרית בזריזות, כשהגענו לשמו"ע היה האוטובוס בנסיעה מהירה בכביש
ושאר ההכנות לפני היציאה ,בדרך אגב מציץ אנכי בתכנית מרכזי וסואן ,וע"כ סימן אד"ש בידו שנתפלל שמו"ע
ליום זה ,וראיתי שלמעשה תכנית קצרה היא מאוד ,ואת באוטובוס ,ראיתי שהיו אחדים מחבורתינו שנעמדו
פליאתי הסחתי לשכני לחדר -מדוע התכנית קצרה לשמו"ע ,אך אני נהגתי כפי שראיתי שכ"ק אד"ש נהג,
כ"כ ליום זה? שכני ענה לי שהרא"מ אלתר שהכין את ונשארתי לשבת .לאחר התפילה שאלתי את המדריך
התכנית אמר שביום שיש אושוויץ אי אפשר ללכת להרבה כמסיח לפי תומי היכן המלון ,וכששמעתי את שם העיר
כמעט נפלתי על רגלי ,בקרירות ענה לי המדריך ב...
מקומות ,נ ּו נ ּו ,משכתי בכתפי כלא מבין למה. אושוויץ ,כן שם הוא המלון שאנו אמורים לשהות בלילה,
ואנכי תמה ,באושוויץ יש מלון? ,אך המדריך סיבר את
עמדנו כולנו בשערי המלון ,ממתינים לכ"ק אד"ש ,אך אוזני שאושוויץ -בגרמנית ,ואושפיצין בפולנית ,היא עיר
לפתע מגיע שליח בשמו שהוא מבקש שלא ימתינו לו כי
הוא אינו מסוגל לסייר במחנה ,וע"כ שכל הקהל ילכו לסייר, לכל דבר ,ואנכי לא ידעתי.
והוא יגיע מאוחר יותר רק
לאמירת קדיש.
– 1:45אושוויץ /אושפיצין
" – 11:20מחנה" אושוויץ מחנה אושוויץ כן ,כפי שאמר המדריך,
-בירקנאוו אושוויץ היא עיר לכל דבר,
אנו מגיעים למלון ,מלון ישן
יצאנו מהמלון בדרכינו ורחוק מלהיות על רמה,
למחנה אושוויץ ,אני לא ומתכנסים בחדרים שהוקצו
יכול לעלות ע"ג הכתב בעבורינו ,לאחר שעליתי על
את רגשותי ,שכנראה יצועי לא הצלחתי להרדם,
הם אף רגשותיהם של כל מחמת שכל כמה רגעים
בני החבורה ,אני לא יכול
מט
עיני זולגות דמעות רותחות כשאני משחזר את הרגעים לתאר לעצמי אף איך נראה מחנה זה ,כי מוחי ממש יבש
ספורים אלו שאד"ש עמד ע"י המשרפות ,אד"ש הורה ממחשבות.
לומר את קפיטל ע"ט בתהילים פסוק בפסוק ,ואד"ש החל בשערי המחנה כבר נתקלנו בשלט המזוויע TEBRAH
"משכיל לאסף א-להים באו גוים בנחלתך" וגו' ,אד"ש פרץ - IIARF THCAMהעבודה משחררת ,השלט באותיות
בבכי מר ,ובקושי הצליח להוציא מפיו את תיבות התהילים, יפות ומעוטרות ומעוגלות ,ממש משכנע ,איני סופר ,אלא
עמדתי בשעת אמירת התהילים ע"י אד"ש ותמכתי בו, כותב יומן אישי ,וע"כ איני רואה צורך לתאר את כל מה
והרגשתי שכל גופו רועד ,אלו קולות וברקים שנשמעו שראו עיני שם ,את ערימות השערות ,הכלים ,המשקפים,
אז בחלל אוירה של בירקנאו" ,שפכו דמם כמים סביבות הבגדים ,הרגלים והידים התותבות ,וכו' ,אך ליד ערימה
ירושלים ואין קובר" ,איך שהמילים תואמות למקום אחת החסיר ליבי פעימה ,ומעיני החלו לזלוג דמעות ,באחד
ארור זה ,נדמה כאילו חובר הוא בשבילי אושוויץ ,אד"ש הביתנים ראינו ערימה ענקית של קופסאות שעליהם איור,
התייפח בכבדות בין פסוק לפסוק ,אך כשהגיע לפסוקים ומתחת הציור ישנו הכיתוב - B - NOLKIZTציקלון בי,
"שפוך חמתך וגו' ,יודע בגוים לעינינו וגו' ,והשב לשכינינו כן אלו הם קופסאות הגז שבהם השתמשו הגרמנים ימ"ש,
שבעתיים" וגו' ,נשמעה בקולו בקשה ותביעה ,ואת הפסוק אני לא יכול לעמוד זמן רב ליד אלו הקופסאות ,ופניתי
האחרון "ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם" וגו', ללכת משם ,איני יכול להרחיב יתר על המידה בתיאורים
סיים בחזקה וללא בכי. המזוויעים שחזו עיני במקום ארור הזה.
לאחמ"כ החל אד"ש באמירת א-ל ארך אפים וכו' ,וי"ג יצאנו ממחנה אושוויץ ,1 -ופנינו לנסוע למחנה אושוויץ
מידות של רחמים ,חטאנו צורינו סלח לנו יוצרינו ,שמע ,2 -המפורסם יותר בשמו בירקנאוו הידוע לשימצה.
ישראל וגו' א -ח -ד ,ברוך שם כבוד וכו' ג' פעמים ,ה' הוא במחנה זה על פי המסורה נטבחו כ 3 -מליון יהודים לפחות,
הא-להים ז' פעמים ,ה' מלך ה' וכו' פעם אחת ,וכשעצמתי ואולי אף יותר ,הי"ד .למקום זה אף הגיעו כבר כ"ק אד"ש
את עיני חשתי ככל ישראל העומדים כמלאכים בתפילת ומלוויו שנשארו במלון ,אד"ש נכנס למחנה ,וכותב שורות
נעילה ביום הכיפורים ,כן במקום זה ננעלו חייהם של אלו שעמדתי ע"י התבוננתי היטב לראות את תגובותיו,
מליוני יהודים ,ונתעלו כמלאכים לשמי מרום ,בקריאת אד"ש שתק כל העת ,והחל לפסוע בשביל הרחב שסמוך
שמע ישראל .ולאחמ"כ אמר אד"ש קדיש לזכר כל מליוני לפסי הרכבת שבתוך המחנה לכיוון העצים הגבוהים
היהודים שנעקד"ה ,קדיש שוודאי ישאר חרוט בזכרונם שמאחוריהם היו תאי הגזים והמשרפות ,כשעברנו ע"י
וטבוע בדמם של כל המשתתפים במסע זה ,כשאד"ש הרמ ּפה המפורסמת ששם היה עומד ד"ר מנגל'ה ימש"ו
סיים את הקדיש הורה לזמר אני מאמין וכו' בניגון הידוע וחורץ את גזר דינם של היהודים לימין או לשמאל ,נעצר כ"ק
מנעילת החג .לאחר אני מאמין העיר מורנו הגר"צ שליט"א, אד"ש לרגע ,והמשיך ללכת ישר לכיוון העצים ,בדרך עוד
שכל משפחתו של רמ"ד הופמן משני הצדדים נעקדה סיפרו כמה מבני החבורה סיפורים מסמרי שער ששמעו
באושוויץ ,וע"כ מן הראוי שאף הוא יאמר קדיש ,קודם לכן הם מניצולים ,אך אד"ש לא הגיב כמעט לשום סיפור ,ורק
עוד אמרו אב הרחמים וכו' -
תפילה הנהוגה לומר בחלק מפעם לפעם שמענו אנחה
ממקהלות ישראל לפני עמוקה מפיו ,כשהגענו
תפילת מוסף בשבת בבוקר, לחורבות המשרפות ותאי
הגזים ,נעצר אד"ש וביקש
ורמד"ה אמר קדיש. את סידורו ,והחל באמירת
החלנו לפסוע בכיוון תהילים ,כשיושב אני כעת
היציאה מבירקנאוו ,ובדרך וכותב שורות אלו נדמה לי
חזרה כבר הגיב אד"ש לכל שלעולם לא אוכל לשכוח
מה שנשאל ,וכגון :ר"י לוי רגעים מרטיטים אלו ,ואנסה
שאל את אד"ש אם הקדיש לתארם לזיכרון כמעט כמו
הוא לע"נ הנרצחים ,ואד"ש קראקא שול שהם היו.
נ
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
מאורות יחיאל1 - עותק
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search