עלון שבועות תשעט

‫סיון תשע''ט‬

‫חשובברות מעידועת‬

‫הלכות יום טוב‬
‫שחל במוצאי שבת‬

‫מאת רב העיר מודיעין‬

‫הרב אליהו אלחרר שליט"א‬



‫ערב חג מתן תורה תשע"ט‬ ‫בס"ד ‬

‫פתח דבר‬

‫שביתת יום טוב מצות עשה היא‪ ,‬ועשיית מלאכה בו אסורה בלאו‪ .‬ובטעם המצוה כתב בספר החינוך‬

‫(מצוה רצז‪ ,‬רח"צ) כדי שנזכור את הנסים שנעשו לנו באותו זמן‪ ,‬ונדבר בהם‪ ,‬ונודיעם לבנינו‪ ,‬כי מתוך‬

‫השביתה בעסקי העולם נהיה פנויים לעסוק בזה‪ .‬שאילו היינו מותרים במלאכה‪ ,‬ואפילו במלאכה קלה‪,‬‬

‫היה כל אחד פונה לעסקו וכבוד הרגל נשכח מפי עוללים ומפי הגדולים‪ .‬ועוד יש תועלת בשביתה‪,‬‬

‫שמתקבצים כל העם בבתי כנסיות ובתי מדרשות לשמוע דברי ספר‪ ,‬וראשי העם ידריכום וילמדום‬

‫דעת‪ .‬וכעין מה שאמרו חז"ל משה תיקון להם לישראל שיהיו דורשים בהלכות פסח בפסח‪ ,‬הלכות‬

‫עצרת בעצרת‪.‬‬

‫והנה על אף הכלל של אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד‪ ,‬ישנם הרבה חילוקי דינים בין יו"ט‬

‫לשבת‪ ,‬דיני מוקצה ביו"ט חמורים משבת‪ ,‬דיני בורר וכן גדרי מלאכת בורר שונים ביו"ט משבת‪ ,‬ואף‬

‫מלאכות אוכל נפש שהותרו ביו"ט לא הותרו לגמרי‪ ,‬וישנן מלאכות אוכל נפש שנאסרו‪ ,‬וישנן מלאכות‬

‫אוכל נפש שהותרו רק בשינוי‪ ,‬הגדרת אוכל נפש וכללי מלאכות אוכל נפש‪ ,‬וכן מכשירי אוכל נפש‬

‫הגדרת וכללי היתר של מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך‪ ,‬עמוקים הם וסבוכים הם בהרבה‬

‫סוגיות‪ ,‬והרבה פרטי דינים‪ .‬הלקט שלפניכם אמור להקל ולסייע בבירור שאלות העלולות להתעורר‬

‫במיוחד כשחל יו"ט סמוך לשבת‪.‬‬

‫בשל קוצר היריעה "בעומר" שלפניכם הובאו הלכות יו"ט בתמצות רב‪ .‬והשתדלתי להתרכז בעיקרי‬

‫הדינים ובשאלות המצויות‪.‬‬

‫*‬ ‫* ‬ ‫* ‬ ‫ ‬

‫כאשר נתבונן בהלכות חג השבועות נראה דבר פלא‪ ,‬כי בחג השבועות‪ ,‬החג שבו קיבלנו את התורה‬

‫והמצוות‪ ,‬כמעט שאין מצוות מיוחדות בזמן הזה הקשורות ליום זה‪ ,‬לעומת שאר ימים טובים‪ .‬אך בכך‬

‫נתבלט יחודו המיוחד ומעמדו הנעלה והנשגב של יום זה שהוא יום "קבלת התורה"‪ ,‬והרי כל התורה‬

‫והתרי"ג מצוות כלולים כחטיבה אחת ביום זה יום מתן תורתינו‪ ,‬עד שאין יום זה זקוק למצוות מיוחדות‬

‫דוגמת שאר ימים טובים‪.‬‬
‫ * * *‬

‫לסיום‪ ,‬אשא תפילה לא‪-‬ל שוכן מעונה אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה וקרב פזורנו מבין‬

‫הגוים ונפוצותנו כנס מירכתי ארץ‪ ,‬והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם‬

‫במהרה בימינו ממש‪.‬‬

‫הרב אליהו אלחרר‬

‫הרב הראשי למודיעין מכבים רעות‬

‫‪3‬‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬

‫תזכורות וזמני היום ‪5‬‬
‫דיני החג‪6-19 :‬‬
‫פרק א ‪ -‬ההכנות מיום שישי לקראת השבת והח ג ‪6-8‬‬
‫פרק ב ‪ -‬איסור הכנה משבת ליו"ט ‪8-12‬‬

‫פרק ג ‪ -‬שאר ההכנות משבת ליו" ט ‪12‬‬
‫פרק ד ‪ -‬מקלחת וטבילה במקווה בשבת או ביו" ט ‪13-‬‬
‫פרק ה ‪ -‬הלכות ניקיון הבית בשבת ויו"ט ‪14‬‬
‫פרק ו ‪ -‬סדר קידוש והבדל ה ‪15-16‬‬
‫פרק ז ‪ -‬סדר הדלקת נרות יו"ט ע"י האשה ‪16‬‬
‫פרק ח ‪ -‬סעודת החג ‪17‬‬
‫פרק ט ‪ -‬לימוד תור ה ‪18‬‬
‫פרק י ‪ -‬קידוש היום ואכילת מאכלי חלב ‪19‬‬
‫פנינים לחג השבועו ת ‪20‬‬
‫מידע לשכת הר ב ‪21-22‬‬
‫שיעורי ם ‪23-26‬‬

‫‪4‬‬

‫תזכורות וזמני היום בהלכה לשבת וחג השבועות‬

‫לשאלת רבים‪ ,‬אציין את זמני היום החשובים ‪ -‬לשבת וחג השבועות‬
‫[לאופק עירנו מודיעין]‪.‬‬

‫תזכורות‪:‬‬

‫‪1 .1‬הכנת נר [יותר מ‪ 26-‬שעות] לאש מצויה למוצ"ש ‪ -‬יו"ט‪ ,‬נרות הדלקה ליו"ט‪ ,‬נר אבוקה להבדלה‪,‬‬
‫[יקנה"ז]‪.‬‬

‫‪2 .2‬מפות ניילון [חד פעמי]‪ ,‬שקיות אשפה חתוכות וכו' נייר חתוך בכמות כפולה ליומים‪.‬‬
‫‪3 .3‬להכין שעון שבת למכשירי חשמל‪ ,‬מקרר למצב שבת [‪ 48‬שעות]‪ ,‬פלטה של שבת‪ ,‬וחגז בחישוב‬

‫מוצ"ש‪-‬יו"ט‪.‬‬

‫שבת נשא‪:‬‬

‫מנחה של שבת [ערב יו"ט] כדאי לקבוע בזמן מוקדם ‪ ,‬כדי שהציבור יוכל לסיים לכתחילה סעודה‬
‫שלישית קודם תחילת שעה עשירית‪ .‬שעה ‪[ 16:00‬בערך‪ ,‬לפי שעון קיץ] ‪ ,‬כדי לאכול סעודת חג לתיאבון‪.‬‬

‫חג השבועות ‪-‬מוצ"ש‬

‫זמן חצות לילה ‪12:39 -‬‬
‫זמן עלות השחר ‪4:05 -‬‬
‫זמן טלית [משיכיר] – ‪4:53‬‬
‫זמן תפילת ותיקין‪[ ,‬נץ החמה] ‪( -‬הנראה‪-‬לוח דבר בזמנו לאופק עירנו מודיעין)‬
‫‪ 9‬ביוני ‪ 2 019‬ו׳ בסיון תשע״ ט ראשו ן ‪5:42‬‬

‫זמן תפילת ותיקין‪ .‬הנץ החמה ‪[ -‬אסטרונומי]‬
‫‪ 9‬ביוני ‪ 2019‬ו׳ בסיון תשע״ט ראשו ן ‪5:33‬‬

‫זמני צאת הכוכבים (המוקדם למקוואות) לאופק מודיעין‬
‫שבת ושבועות תשע"ט‬

‫‪ 7‬ביוני ‪ 2019‬ד׳ בסיון תשע״ט שישי ‪19:59‬‬
‫‪ 8‬ביוני ‪ 2019‬ה' בסיון תשע״ט שבת ‪20:00‬‬

‫בברכת שבת שלום וחג שבועות שנזכה לקבלת התורה בשמחה‬ ‫ ‬

‫‪5‬‬

‫פרק א ‪ -‬ההכנות מיום שישי לקראת השבת והחג‬

‫ ‪ .‬אמסתפרים ומתגלחים לכבוד הרגל‪ ,‬וגם בשנה זו יסתפרו בערב שבת מפני כבוד הרגל‪.1‬‬

‫ ‪ .‬במצוה על האדם לטהר עצמו לקראת הרגל‪ ,‬ואף מי שאינו רגיל לטבול בכל ערב שבת‪,‬‬
‫יטבול במקוה ביום ששי לכבוד החג [ועיין חזו"ע יו"ט עמ קב]‪.‬‬

‫ ‪ .‬גיש לדאוג לאש מצויה שתהא דולקת בבית גם לצורך מוצאי שבת‪[ 2‬לצורך הדלקת נר‬
‫יו"ט ע"י האשה‪ ,‬הדלקת נר ההבדלה‪ ,‬אש לצורך הבישולים וכיוצ"ב]‪.3‬‬

‫ ‪ .‬דיש להכין בערב שבת שני זוגות פמוטים אחת לערב שבת ואחת לליל יום טוב‪ ,‬את נרות השבת‬
‫ידליקו בערב שבת כרגיל ואת נרות יום טוב צריכה האשה להדליק אחרי צאת הכוכבים‬

‫ואחרי שאמרה בתפילת ערבית ותודיענו או שאמרה ברוך המבדיל בין קודש לקודש‪.‬‬

‫ ‪ .‬האשה שמדליקה נרות יו"ט בנרות פראפין‪ ,‬ונקב הפמוט גדול מגודל הנר‪ ,‬כך שדרכה לחמם‬
‫הנר ולהדביקו לפמוט‪ ,‬תכין מערכת נרות נוספת מערב שבת‪ ,‬לצורך מוצ"ש‪ ,‬שכן ביו"ט‬

‫אסור לחמם הנר ולהדביקו לפמוט מחשש "ממרח"‪.‬‬

‫ ‪ .‬וראוי להכין בערב שבת נר 'אבוקה' להבדלה במוצ"ש‪ ,‬ולכן יחתוך מהנר הקלוע של ההבדלה‬
‫חתיכה בגודל ‪ 2-3‬ס"מ (או ישמור קצה של נר ההבדלה‪ ,‬לפני סיומו] וידביק לצלחת‪ 4‬מערב שבת‪,‬‬
‫ויניח בצד לצורך ההבדלה‪ ,‬ובמוצ"ש ידליקה מאש מצויה‪ ,‬ויקיים בה מצוה מן המובחר באבוקה‪.‬‬

‫ ‪ .‬זהמדליקות נרות יו" ט בשמן ופתיל צף‪ ,‬טוב להכין מבעוד יום מספר פתילות מוש�ח‬
‫לות למצופים ["פתיל צף"] כדי שיהיו מוכנים לצורך הדלקת נר יו"ט במוצ"ש‪.5‬‬

‫ואם נקב המצוף עדיין סתום למחצה‪ ,‬ומשלים לפתחו לגמרי‪ ,‬הוי מתקן מנא לכו"ע‪6.‬‬

‫ ‪ .‬חיש להכין מפות ניילון חד פעמיות חתוכות לפי מדת השולחנות לצורך ]השבת] ויום טוב‬
‫[כמות כפולה] וכן שקיות אשפה חתוכות ומנותקות‪ ,‬והוא הדין לנייר טואלט חתוך‪ ,‬נייר‬

‫סופג ורדידי אלומיניום וכיו"ב‪ ,‬כמות המספיקה ליומיים‪.‬‬

‫‪ 1‬גם למחמירים שלא להסתפר ולא להתגלח עד ערב שבועות כדעת רבינו האר"י ז"ל‪ ,‬ואע"פ שהרש"ש חכך בזה שאולי צריך‬
‫להמתין בכה"ג עד למוצאי שבועות‪ ,‬ועוד דאיכא כבוד הרגל‪ ,‬ועיין כה"ח תרצג או יג]‪ ,‬וחזו"ע [יו"ט עמ' רסז ובהערה שם]‪.‬‬
‫ ‪ 2‬יש לציין כי בשנה כזו אין עירובי תבשילין וגם לא יועיל להניח עירוב תבשילין כיון שהיו"ט בא לאחר השבת‪ ,‬ולא לפניה‪.‬‬
‫ ‪ 3‬נציין כי נר נשמה של ‪ 24‬שעות לא מחזיק מעמד עד זמן ההדלקה במוצ"ש‪ ,‬ולכן טוב לקחת נר של ‪ 26‬שעות או נרות נשמה‬

‫המצויים כיום של ‪ 48‬שעות‪ ,‬ויש המוסיפים מעט שמן זית לנר ה ‪ 24‬שעות [בערב שבת[ ודולק ע"י כך ‪ 27‬שעות ויותר‬
‫ ‪ 4‬זכוכית או מתכת‪ ,‬אך לא צלחת חד פעמית מחשש דליקה ח"ו‪ ,‬כי ביו"ט עצמו אסור להדביק הנרות כדי שלא יבוא לידי מירוח‪ ,‬כמו כן‬
‫אין להבהב ולתקן הפתילה ביו"ט ולא לשזור אותה מצמר גפן‪ ,‬ולא לחתוך אותה לשניים משום דמתקן מנא (סי' תקי"ד סעי' ח' ט')‪.‬‬
‫‪ 5‬לצאת מחשש כל דהוא של מכה בפטיש‪ .‬ואם המצופים מחוברים זה לזה כשרשרת ‪,‬ומנתקם זה מזה‪ ,‬יש המדמים זה‬
‫לגביעי אשל המחוברים שדעת מו"ר הגרשז"א [שלחן שלמה סי שיד ס"ק ג‪.‬ג] שמותר לנתקם בשבת או ביו"ט‪[.‬ועיין‬
‫בקונטרס לקט הלכות ודינים הנחוצים ליו"ט ושבועות לייזרזון עמ לג הע' צג( וכ"נ דעת מרן הגרע"י זצ"ל )הליכות עולם‬
‫ח"ד ויקהל אות ז‪ ,‬ובחזו"ע שבת ח"ה עמ' ע"ד בקצרה] ולדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל יש בזה משום מחתך וי"ל‪ .‬וע"ע‬

‫בשש"כ פי"ג סעיף כד‪ ,‬ופל"ג הגה מט‪.‬‬
‫‪ 6‬מו"ר הגרשז"א בשש"כ פי"ג סע' כד‪ .‬ופרק ל"ג הגה מט ובקונטרס הנ"ל שם‪ ,‬וכן כתב באשרי האיש ח"ג פרק א' סי' ה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ ‪ .‬טירקות עלים שצריכים שריה במי אמה וכד' ושטיפה במים‪ ,‬לצורך ברירתם מחרקים‪ ,‬יש‬
‫להכין מערב שבת‪ ,‬ולכתחילה ראוי להכין גם את מה שנצרך לחג ‪.7‬‬

‫ ‪ .‬ייש להכין מספיק חלות או פיתות שלימות‪ ,‬ל 'לחם משנה' לסעודות השבת והיום טוב‪.‬‬

‫ ‪.‬איבמקררים רבים עם מנגנון מיוחד ל"מצב שבת" ישנה אפשרות השהייה של מצב שבת ל‬
‫‪ 48‬שעות או ל ‪ 72‬שעות [למקרה של יומיים ר"ה ושבת] צריך לשים לב לא להקדים מדאי‬
‫את ההחלפה ל"מצב שבת" מפני שעלול זמן השהייה לפקוע באמצע היו"ט‪ ,‬והמקרר‬
‫יחזור מאליו למצב רגיל [ואז תדלק הנורה בפתיחת הדלת וכו'] ולכן כדאי להסמיך את‬

‫השינוי קרוב לכניסת שבת [או לבחור את הטווח הארוך יותר]‪.‬‬

‫ ‪.‬ביאותם הרוצים לבשל על להבת הגז ביו"ט‪ ,‬ויש להם ומשתמשים ב"חגז" (שעון לכיבוי הגז)‪,‬‬
‫לצורך כיבוי הגז לזמן קצוב‪ ,‬יזכרו לחבר את שעון הגז מלפני השבת‪ ,‬לצורך מוצ"ש‪ .‬וכן‬

‫יתנו דעתם לנתק את זרם החשמל מהמצית האלקטרוני של הכיריים מבעוד יום‪.‬‬

‫ ‪.‬גיביו"ט שחל אחר השבת מצוי שלא רוצים להשתמש בפלטה שהודלקה לכבוד שבת‪,‬‬
‫לכן יכולים לכוין בער"ש את שעון השבת שיכבה את הפלטה במוצ"ש לחצי שעה‪,‬‬
‫ובזמן שהפלטה כבויה יכול להוציא את תקע הפלטה מהשעון שבת‪ ,8‬כיון שבהוצאת‬
‫תקע הפלטה בסה"כ גורם שלא תדלק‪ ,‬וממשיך את המצב הקיים‪[ .‬וחייב לעשות‬
‫תנאי מע"ש‪ ,‬משום שיש עוד בעיה הלכתית מדין מוקצה‪ ,‬ראה הערה למטה באורך]‪.9‬‬
‫ולכל השיטות מותר לטלטל את הפלטה ממקום הכירים לשיש כיון דפל־‬
‫טה ביו"ט דינא ככלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬ולצורך מקומו מותר [סי' שח ס"ג]‪.‬‬
‫אומנם את השעון שבת אסור להוציא מהשקע בקיר כיון שהשעון שבת מקבל כל הזמן זרם‬
‫גם שנמצא במצב כיבוי‪ ,‬שבת או מצב חול‪ ,‬ובניתוקו גורם להפסקת זרם האסורה ביו"ט‪.‬‬

‫ ‪.‬דיהנוהגים לקשט הבתים ובתי הכנסת בענפי אילנות ומיני פרחים לקראת חג מתן תורה‪,‬‬
‫מן הראוי שיעשו כן כבר מערב שבת‪ ,‬ולא ימתינו עד למוצ"ש‪.10‬‬

‫ ‪ 7‬עיין סי' שיט סע' ח‪ ,‬וס' לוית חן סי' נב ושם ד"ה וראיתי בחזו"ע שבת ח"ד עמ' ריז‪ .‬ודו"ק‪ .‬ולגבי יו"ט לא ברור שמותרת‬
‫ברירה ע"י שריה במים ביו"ט‪ .‬ויש אוסרים דומיא דשבת‪ ,‬בסימן שיט סעיף ח‪ .‬דהוי כברירה בקנון ותמחוי‪ .‬ומעיקרא יש‬

‫מחמירין בכל בורר שהיה אפשר לעשותו מעיו"ט‪ ,‬עיין בה"ל סי' תקי סע' ב‪ ,‬ובחזו"ע יו"ט עמ' עו‪.‬‬
‫‪ 8‬שערי מועד להגר"א מלכא שליט"א‪.‬‬

‫ ‪ 9‬אומנם לגבי מוקצה נחלקו הפוסקים לדעת השו"ע [סי' רעט ס"ד וכן נוהגים בני ספרד] מועיל לעשות תנאי קודם השבת‬
‫שרוצה להוציא תקע הפלטה ויכול להוציא כרגילותו‪ ,‬כיון שסיבת המוקצה הסתלקה‪ ,‬וכל האיסור מדין מגו דאיקצאי לביה"ש‬
‫איתקצאי לכולי יומא ולזה מהני תנאי‪ .‬ולדעת הרמ"א [שם‪ ,‬וכן נוהגים בני אשכנז] לא מועיל תנאי ולכן יוציאו את תקע הפלטה‬

‫בשינוי דהיינו דאדם אחד ישים את ידו על שעון השבת ואדם שני יוציא את תקע הפלטה מהשעון שבת בין שני גבי היד‪.‬‬
‫‪ 1 0‬לצאת מכל סוגי חששות של מחתך )בסרט ההדבקה( בונה‪ ,‬מדבק‪ ,‬ושאר חששות‪ ,‬עיין גם במשנ"ב תצד ס"ק ט וכה"ח‬

‫שם או' נה‪ ,‬דבשבת עצמה אסור לעשות כן לצורך הלילה גם משום "הכנה"‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫ ‪.‬וטסידור שעון שבת ומכשירים חשמליים‬
‫‪ .1‬יש לכוון את שעות ההדלקה הרצויות ללילה וליום‪ :‬ליומיים – שבת ויו"ט‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬פלטה‬

‫של שבת‪ ,‬המזגנים וכל מכשירי החשמל‪.‬‬
‫שכחו לכוון‪ ,‬ונזכרו במוצ"ש‪ ,‬ליל יו"ט‪ ,‬וצריכים ליותר שעות של אור בליל שבועות‪ ,‬ללומדים בלילה‪,‬‬
‫כנהוג‪ ,‬בשעון שבת מכני [לא דיגיטלי]‪ ,‬מפני שאין הלחיצה גורמת לשינוי בפעולת השעון‪ ,‬מותר‬

‫ללחוץ על הלחצנים כדי שהאור ייכבה או יידלק מאוחר יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬כמו כן‪ ,‬ביום טוב מותר אף ללחוץ שיידלק מוקדם יותר [גרם הדלקה מותר ביו"ט]‪ ,‬אבל אסור‬
‫להקדים כיבוי [שגרם כיבוי בנר עצמו‪ ,‬אסור לדעת מרן השו"ע ‪ ,‬כגון הנחת נר דלוק בכוס שחציה‬
‫מלא מים כדי שתכבה האש בהגיעה למים]‪ .‬ולחיצת זיזים של שעון השבת כדי שהאור יכבה‬

‫מוקדם יותר‪ ,‬במנגנון שעון שבת ‪ -‬כגרם כיבוי בנר עצמו‪.‬‬
‫‪ .3‬להאריך מצב קיים – שיישאר דולק או שיישאר כבוי ליותר זמן – מותר ‪ ,‬כמו כן‪,‬‬
‫אם כעת מכובה‪ ,‬מותר ללחוץ לגרום שלאחר שיידלק‪ ,‬שייכבה מוקדם יותר‪ ,‬ודבר זה‬
‫מותר אף לדעת השולחן ערוך שאין זה כיבוי בדבר הדלוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬כשעכשיו דולק‬
‫ועתיד להיכבות ולהידלק – מותר לכוון כעת‪ ,‬שלאחר שיכבה‪ ,‬ידלק מוקדם יותר‪.‬‬

‫נחזור ונדגיש כי בשעונים דיגיטליים אין לבצע שום שינוי‪.‬‬
‫ ‪.‬זטכמו כן יתנו הגבאים דעתם לדאוג לכמות מים חמים מספקת לצורך שתיה במשך כל‬
‫הלילה במוצ"ש‪[ ,‬ויראו למלא המיחם עד למקסימום מע"ש‪ ,‬או להכין עוד מיחם נוסף‬

‫למוצ"ש‪ ,11‬וכיו"ב]‪.‬‬

‫ ‪.‬זיכדאי להכריז על תפילת מנחה מוקדמת [כגון בשעה ‪ 3:00‬אחה"צ או מנחה גדולה] בשבת‬
‫זו‪ ,‬על מנת שיוכלו לסיים לכתחילה סעודה שלישית קודם תחילת שעה עשירית [בערך‬

‫‪ 4:00‬שעון קיץ] כדי שיאכלו בלילה סעודת יו"ט לתיאבון‪.‬‬

‫פרק ב ‪ -‬איסור הכנה משבת ליו"ט‬

‫איסור הכנה‬

‫ ‪ .‬אבגמ' בביצה (דף ב' ע"ב) הובאה דעת רבה שאסור להכין בשבת את צרכי יו"ט ולא ביו"ט‬

‫את צרכי השבת ודרש זאת מהפסוק "והכינו את אשר יביאו" ולשיטתו זהו איסור מהתורה‬

‫המכונה "הכנה דרבה"‪ ,‬משמעותו של איסור זה הוא שהאוכל של שבת צריך להיות מוכן‬

‫כבר בחול וכן האוכל של יו"ט צריך להיות מוכן בחול ואין להכין משבת עבור יו"ט ולא‬

‫מיו"ט עבור שבת‪.12‬‬
‫ ‪ .‬בכמו כן יש להיזהר שלא להכין שום דבר משבת ליו"ט‪ ,‬ולא להתחיל בהכנות ליו"ט אלא‬

‫רק אחר צאת הכוכבים ומוצאי השבת‪.‬‬

‫‪ 1 1‬או לתאם עם שכן המתגורר בקרבת מקום לביה"כ שירתיח מים חמים במוצ"ש על הגז בביתו‪ ,‬ויביאם לביהכנ"ס למלא‬
‫במיחם‪.‬‬

‫‪ 1 2‬ובזה ביאר רבה את דברי המשנה בביצה שם שביצה שנולדה ביו"ט הסמוך לשבת אסורה ‪ -‬משום שנגמרה הכנתה בשבת‬
‫ונולדה למחרת ביו"ט (וגזרו לאסור ביצה שנולדה בכל יו"ט אפילו שאינו סמוך לשבת אטו יו"ט הסמוך לשבת‪ ,‬והא דמהני עירובי‬

‫‪8‬‬

‫נפרט כמה הלכות שצריך להזהר בכל דיני הכנה משבת לחול –‬
‫ ‪ .‬גשטיפת כלים אין לשטוף את הכלים בשבת לצורך ליל יו"ט‪ ,‬כמו כן אין לחמם תבשילים‬
‫לצורך הלילה‪ ,‬אמנם כוסות מותר לשטוף בשבת זו אף אחר סעודה שלישית משום שאין‬

‫קבע לשתיה‪.13‬‬
‫ ‪ .‬דעריכת שולחן אסור לערוך את השולחן בשבת עם הצלחות‪ ,‬כוסות‪ ,‬סכו"ם‪ ,‬חלות‪ ,‬ויין וכו'‬

‫לצורך ליל יו"ט‪ ,‬ויש להזהר בזה ובשאר דיני הכנה עד זמן צאת הכוכבים‪.14‬‬
‫ ‪ .‬האין להביא את המחזור לשלושה רגלים‪ ,‬מבעוד יום לבית הכנסת‪ ,‬להתפלל בו במוצ"ש‬
‫דהוי הכנה‪ ,‬אבל יוכל להביאו אם יקרא בו מעט בשבת עצמה כגון‪ ,‬מגילת רות או אזהרות‬
‫לר"ש אבן גבירול או מעט הלכות וכד'‪ .15‬כמו כן אסור לגבאים להוציא מהארונות בשבת‬
‫עצמה את המחזורים לג' רגלים וכן את ספרי הקריאי מועד לצורך הלימוד של הלילה‪,‬‬

‫אלא יכינו אותם מערב שבת או במוצ"ש לאחר צאת השבת‪.16‬‬
‫ ‪ .‬וגבאי בתי הכנסת אסורים לגלול הס"ת בשבת לצורך הקריאה של החג‪ ,‬משום איסור הכנה‪.17‬‬

‫פעולות משבת לצורך מוצ"ש שאין בהם איסור הכנה‬

‫ ‪ .‬זבמקרים מסוימים התירו חכמים לעשות פעולות מסויימות משבת לצורך מוצ"ש (או מיו"ט‬
‫לחבירו) ואין בהם משום איסור הכנה ע"פ תנאים מסוימים‪ ,‬והם‪:18‬‬

‫א‪ .‬שלא יהיה בדבר שמכין שום שינוי למעליותא או השבחה‪ ,‬אלא שמירה על מצב‬
‫קיים או מניעת נזק או קלקול‪.‬‬

‫ב‪ .‬שלא יהיה ניכר שעושה כן לצורך אחר השבת‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיהיה הדבר לצורך מצווה‪.‬‬

‫ד‪ .‬וי"א דבעינן נמי תנאי נוסף‪ ,‬שאם לא יעשה הדבר בשבת [או ביו"ט א'] תגרם‬
‫טירחא גדולה או המתנה מרובה עד שיעשוהו במוצ"ש [וכ"ש אם אי אפשר יהיה‬

‫לעשותו כלל במוצ"ש]‪.‬‬

‫תבשילין להכין מיו"ט לשבת עיין בתוס' בביצה (ב‪ :‬ד"ה והיה)‪ ,‬אך לגבי יו"ט שאחר השבת לא שייך עירוב תבשילין‪ ,‬ופשוט‪.‬‬
‫ האיסור הנ"ל [שהוא מדאורי' כנ"ל] נאמר לגבי הכנת מאכלים משבת ליו"ט או מיו"ט לחול‪ .‬אבל הכנת מאכלים משבת‬
‫לחול אינה כלולה באיסור דאורייתא הנ"ל כפי שפירש רש"י (שם ד"ה ואין יו"ט) שסעודת חול לא חשיבא ולא שייך לה‬
‫הזמנה‪ ,‬אולם מדרבנן אסור להכין גם משבת לחול או מיו"ט לחול וכן משבת ליו"ט ולא רק מאכלים אלא כל פעולת הכנה‬
‫לצורך חול אסורה‪ ,‬וכפי שמבואר במשנה בשבת דף קי"ג‪ .‬שאין מציעין את המיטות משבת למוצאי שבת‪ ,‬וכן מבואר‬

‫בברייתא דף קי"ח‪ .‬דאין להדיח כלים בשבת מן המנחה ולמעלה (דהיינו עבור מוצ"ש)‪.‬‬
‫‪ 1 3‬חזו"ע יו"ט עמ' לז‪ ,‬ובחזו"ע שבת ח"ו עמ' ק‪.‬‬

‫‪ 1 4‬בחזו"ע פסח ח"א עט' רסח‪ -‬מבואר כשלוש עשרה וחצי דקות אחר השקיעה‪ ,‬ובמקום צורך גדול אפשר להקל מיד אחר‬
‫השקיעה עכ"ד‪ .‬אולם שאר האחרונים נקטו בצאה"כ דהיינו כחצי שעה אחר שקיע"ח‪ ,‬או בזמן ר"ת ראה בספריהם‪.‬‬

‫‪ 1 5‬במקום שאין עירוב או מי שאינו סומך על העירוב‪ ,‬לא יוכל להביא המחזור בשבת משום איסור "הוצאה" וטלטול‪[ ,‬ע"פ‬
‫שש"כ פרק כח סע' פב[‪ ,‬וכתב בילקו"י [שבת ב עט' רכו] שמותר לקחת המחזור של יו"ט לבית הכנסת בשבת אע"פ שיוצא‬
‫קודם השקיעה כל שחושש שמא לא יהיה לו סידור להתפלל ואם יעיין בו מעט כשיגיע לביהנכ"ס מותר בכל אופן‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫‪ 1 6‬ועיין שו"ת מחזה אליהו [ח"א סי' נט או' א[‪.‬‬
‫‪ 17‬אבל מותר לגלול הספר במוצ"ש‪-‬ליל החג‪ ,‬לצורך תפילת שחרית‪.‬‬
‫‪ 18‬הדברים מבוססים בעיקר על דברי הג"ר פסח א‪ .‬פאלק שליט"א בשו"ת מחזה אליהו סימנים נד‪-‬סד‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ח‪ .‬כל דבר שאינו מלאכה ולא איסור דרבנן ושאין בעשייתו משום טירחה‪ ,‬וגם רגילים לעשותו‬

‫מבלי לחשוב על התועלת שבעשייתו‪ ,‬מותר לעשותו בשבת‪ ,‬גם אם תצא מעשייתו זו‬

‫תועלת לימות החול‪ ,‬ובלבד שלא יאמר בפירוש‪ ,‬שהוא מכין לימות החול (או לאחר השבת)‪.‬‬

‫ולכן‪:‬‬
‫ ‪‬הלוקח טלית לבית הכנסת (במקום שיש עירוב) מותר אף להחזירה הביתה‪.‬‬

‫ ‪‬מותר להחזיר ספר למקומו בארון הספרים אחרי גמר הלימוד‪.‬‬

‫ ‪‬ביו"ט של סוכות מותר להחזיר את הלולב עם או בלי ההדסים והערבות למים אחרי נטילתו‬
‫הגם שתצא לו תועלת מזה‪ ,‬שהם לא יכמשו ויהיו ראויים לו למחרת‪.‬‬

‫ ‪‬מותר להחזיר למקרר או אפילו לתא ההקפאה את המאכלים שנשארו לאחר גמר הארוחה‬
‫וכו'‪ .‬אע"פ ששומר אותו לצורך יו"ט כל שעושה כן כדי שלא יתקלקל המאכל‪[ .‬ילקו"י שבת‬

‫ב עמ' רכב]‪.‬‬

‫ ‪‬מותר לשרות במים כלים‪ 19‬ששיירי אוכל ידבקו בהם‪ ,‬אם לא יעשה כן בשבת [ואם כבר‬
‫נדבקו שאריות התבשיל בהם ויבשו‪ ,‬אסור לשרותם במים בשבת‪ ,‬מכיון שבשריה זו‬

‫מחשבתו להקל על ניקויו במוצאי היום]‪.‬‬

‫ ‪‬מותר לאדם לצאת מביתו בשבת אחר הצהריים‪ ,‬אפילו ביום שרב‪ ,‬ולקחת עימו אפודה‬
‫[במקום שיש עירוב] כדי ללובשה בערב בהיותו בדרך‪ ,‬אבל טוב שלא יאמר שלוקח אותה‬

‫בשביל לובשה בערב‪.‬‬

‫ ‪‬מותר לצאת מביתו אפילו סמוך לחשיכה‪ ,‬ומפתח ביתו בכיסו (במקום שיש בו עירוב) כדי‬
‫שיוכל להיכנס לביתו במוצאי שבת‪.20‬‬

‫ט‪ .‬מוצרים שהדרך לשמרם בקירור [כגון במקרר וכדו']‪ ,‬והוציאם בשבת כדי לאכול מהם‪ ,‬ובא‬
‫"להחזירם" למקרר בסיום אכילתו‪ ,‬הדבר מותר בכל גוונא כיוון שאם לא כן יתקלקלו או יפוג‬
‫טעמם‪ ,‬והוי בגדר שמירה על מצב קיים (או אפילו מניעת הפסד וקילקול) דשרינן‪ .‬ולכן‪,‬‬
‫אם הוציא מהמקרר גבינות‪ ,‬קוטג‪ ,‬חלב‪ ,‬מעדנים או שאר מאכלים כיו"ב‪ ,‬מותר להחזירם‬

‫למקרר בכל מקרה‪ ,‬שכן עיקר מטרתו למנוע קלקולם כאמור‪.‬‬

‫י‪ .‬וכל שכן דברים שהדרך לשמרם מוקפאים בתא ההקפאה‪ ,‬כמו גלידה‪ ,‬ארטיקים‪ ,‬איגלו וכיו"ב‪,‬‬

‫והוציאם כדי להשתמש בהם ולאכול מהם‪ ,‬ובא להחזירם למקפיא‪ ,‬על מנת לשמור על המצב‬

‫‪ 19‬יש להדגיש שאף שמותר להשרות כלים הנ"ל במים‪ ,‬אסור להדיחם [לשוטפם]‪ ,‬אא"כ צריך להם ביום השבת‪.‬‬
‫‪] 2 0‬שש"כ פרק כח סע' פט במהדו"ב‪ ,‬וכן הוא בשלחן שלמה שבת סי רצ סע' א‪-‬ה( ובהערה ר"א בשש"כ כתב‪ ,‬שמעתי מגרש"ז‬
‫אוירבך זצ"ל‪ ,‬דמכיון שאנשים רגילים לעשותו מבלי לחשוב על הצורך‪ ,‬הה"נ דשרי אפילו לצורך חול‪ ,‬ומשום כך מותר‬
‫לטלטל כלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל או להעביר בשר ודגים סמוך ללילה למקום קריר‪ ,‬אף שזה לצורך חול )וכמו"כ‬
‫נלע"ד דיתכן שגם המ"א בסי' רנד ס"ק כג‪ ,‬האוסר רדיית הפת גם מתנורים שלנו שלא לצורך השבת מפני מכין משבת‬
‫לחול וע"ש במ"ב ס"ק מג בשם א"ר – גם הוא מודה שביו"ט מותר להוציא עוגה או תבשיל עם גמר האפיה והבישול‪ ,‬אף‬
‫כשעוזב את הבית והכל הוא לצורך חול‪ ,‬מפני שביו"ט רגילים כל היום להעמיד על האש ולהוריד מן האש עם גמר האפיה‬

‫והבישול משא"כ בשבת שאין רגילים בכך‪ ,‬וגם בראשון של פסח‪,‬‬
‫כאשר מחליפים בביהכ"נ את השלט של "מוריד הגשם" לשלט של "מוריד הטל"‪ ,‬ויחד עם זה מחליפים מ"טל ומטר" ל"ותן‬
‫ברכה" שאומרים רק במוצאי היום‪ ,‬או כאשר מחליפים כל בוקר את השלט של יום הספירה ליום המחרת וכדו'‪ ,‬כל זה‬
‫מותר לעשות בשבת וביו"ט‪ ,‬ובפרט כאשר יתכן שתצא מזה תועלת עכשוית‪ ,‬שאנשים ילמדו את פרטי הדינים‪ ,‬עכ"ד[‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫הקיים‪ ,‬או למנוע המשך הפשרתם‪ ,‬שהדבר מותר [כיון שזהו מקום שמירתם‪ ,‬וכך דרך שימושם]‪.‬‬
‫יא ‪ .‬ונראה שגם מוצרים שאין הכרח לשמרם קרים או קפואים‪ ,‬אבל היו כבר במקרר במצב קר‬
‫(או קפוא) והוציאם בשבת כדי להשתמש בהם או לאכול מהם‪ ,‬ובעודם קרים [או קפואים]‬
‫בא להחזירם למקומם (למקרר או למקפיא) ג"כ מותר‪ ,‬שהרי הוא שומר על מצבם הקיים‬

‫[ומונע את חימומם או הפשרתם] אך אינו פועל בהם פעולה מחודשת או השבחה‪.21‬‬
‫יב‪ .‬הכניס בקבוקי שתיה למקרר על מנת שיתקררו ויהיו קרים לצורך השתיה במוצ"ש‪ ,‬יש‬
‫לחלק‪ ,‬שאם מכניסם למקרר מבעוד יום‪ ,‬כגון בשעות הצהרים‪ ,‬ומכניס כמות שיש סבירות‬
‫שבני הבית עוד ישתו ממנה בו ביום‪ ,‬הדבר מותר דאין זה בגדר הכנה כלל כיון שהדרך‬
‫להשתמש בכמות כזו בשבת‪ ,‬לית לן בה]‪ ,‬אבל אם מכניס למקרר כמות גדולה כל כך‪,‬‬
‫דמינכרא מילתא שמכניסם לצורך הלילה נראה דאסור דכיון שעושה פעולה שיש בה"‬
‫השבחה למעליותא" קירור (ולא רק שמירה על מצב קיים) הרי זה בגדר "הכנה" ואסור‪.‬‬

‫וכ"ש שאסור להכניס את בקבוקי השתיה למקפיא לצורך מוצאי שבת‪.22‬‬
‫יג ‪ .‬להוציא חלות קפואות וכן תבשילים מבושלים או סלטים קפואים [דברים מוכנים הראויים‬
‫לאכילה‪ ,‬אלא שהם קפואים] הנמצאים במקפיא‪ ,‬מותר להוציאם ולהניחם על השיש‬
‫מבעוד יום בשבת‪ ,‬כדי שיפשירו ויהיו מוכנים לצורך הלילה‪ .‬ולדעת המ"ב יזהר להוציאם‬
‫בעוד היום גדול שלא יהיה ניכר שמכין לצורך הלילה‪ 23‬באופן שאין בזה טרחה וגם שאינו‬
‫ניכר שהוא לצורך הלילה‪ .‬אולם מדברי הגר"ע יוסף זצ"ל משמע שאפשר להוציאם גם‬

‫סמוך לשקיעה‪ .24‬אך אסור להניחם על הפלטה או לסדרם על השולחן במקומם‪.25‬‬
‫ ‪.‬דיליתן התבשילים על פלטה" כבויה" שעתידה לדלוק בעוד זמן בתוך השבת‪ ,‬נראה ג"כ‬

‫לאסור‪ ,‬דהוי הכנה ומנכרה מילתא‪.26‬‬

‫הוצאה מהמקרר בשבת למוצ"ש‬

‫ ‪.‬וטמיהו להוציא בשבת מהמקפיא בשר קפוא או עופות קפואים (לא מבושלים) ושאר דברים‬
‫שאינם ראויים לאכילה כמו שהם‪ ,‬לצורך מוצ"ש נ"ל דאסור [ואף למי שמתיר לטלטלם‬
‫ולא חשיבי מוקצה (עיין סי' שח סע לא)‪ ,‬מ"מ הכא מינכרא מילתא שמכינם לצורך הלילה‪,‬‬

‫‪] 21‬וכנ"ל בסע' ז‪ ,‬וכ"פ בספר ארחות שבת פרק כב סע' קעח ע"ש]‪.‬‬
‫‪ 22‬עיין היטב בביאורים לסעיף הבא‪ .‬ודו"ק וכ"פ באורחות שבת פכ"ב סעי' קעה‪ ,‬ע"ש‪[ ,‬כן נראה לפי המבואר בחזו"ע לענין‬

‫שטיפת כוסות שאין קבע לשתיה וכ"כ בילקו"י שבת ב' עמ' רכב הערה כו בדרך אפשר]‪.‬‬
‫‪ 2 3‬ומה שנפשרים ומשתנה מצבם למצב חדש‪ ,‬לית לן בה‪ ,‬כיון שההפשרה נעשית מאליה ולא ע"י פעולת אדם‪ .‬בכה"ג לא‬

‫חשיב "הכנה"‪,‬‬
‫‪ 24‬חזו"ע שבת ב עמ תמז‪ ,‬וע"ע בהליכות מועד פ"י אות א‬
‫‪] . 25‬עיין היטב שו"ת מחזה אליהו סי סד‪ .‬ועיין בהערה הקודמת מש"כ בזה‪ .‬וכ"כ מרן הגריש"א באשרי האיש ח"ג (פרק ג‬

‫סע' נ(‬
‫‪ 2 6‬ואין להביא ראיה ממה שהתיר מרן הראש"ל בשו"ת יביע אומר ח"י או"ח סימן כו‪ ,‬להתיר ליתן בשבת תבשיל של מרק‬
‫מבושל כ"צ מע"ש‪ ,‬ע"ג פלאטה כשהיא כבויה‪ ,‬ותדלק לאחר שעה‪ ,‬דהוי גרמא וכו' ע"ש‪ .‬דאינו דומה‪ ,‬דהתם יש לצרף‬
‫דעת ה"מתירים" בישול אח"ב בלח" עם סברת המקילים בגרמא לגמרי‪ ,‬ושפ"ד להקל‪ .‬משא"כ בנ"ד דהוא גרמא ב"איסור"‬
‫דרבנן‪ ,‬ומנ"ל להתיר בכה"ג‪ ,‬ומה גם שדעת מו"ר הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל שמעיקרא אין להקל גם בגרמא דבישול‬

‫אח"ב בלח‪ .‬כבנדון היביע אומר‪ .‬ובכלל גם לא ברירא דבכה"ג דסוף חמה לבא‪ ,‬חשיב גרמא‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫דכל הרואה אותו מוציאם מההקפאה‪ ,‬מבין שלצורך הלילה הוא מוציאם‪ ,‬וברור לכל שאינו‬
‫עומד לאכול מהם בו ביום‪ ,‬ויש בזה משום הכנה]‪.‬‬

‫שינה‬

‫ ‪.‬זטשינה מותר ללכת לישון בשבת על מנת שיהיה לו כח להשאר ער כל הלילה‪ ,‬אפילו שכל‬
‫כוונתו לשם כך כיון שאין זה ניכר שישן לצורך הלילה‪ ,‬אך אסור לומר בפה שהולך לישון‬

‫לצורך הלילה‪.27‬‬

‫פרק ג ‪ -‬שאר ההכנות משבת ליו"ט‬

‫ ‪ .‬אכדאי להקדים להתפלל מנחה [מנחה גדולה או בשעה ‪ 3:00‬לערך[ כדי שיוכלו לקיים‬
‫סעודה שלישית קודם תחילת שעה עשירית ביום [דהיינו שעה ‪ 4:00‬לפי שעון קיץ]‪ ,‬על‬

‫מנת שיאכלו סעודת ליל יו"ט לתיאבון‪[ .‬חזו"ע יו"ט עמ' צ]‪.‬‬
‫ ‪ .‬במי שאיחר מלסעוד סעודה ג' קודם תחילת שעה עשירית ביום‪ ,‬אפילו הכי לא יבטל‬
‫סעודה ג' ח"ו‪ ,‬אלא יקיימנה גם מאוחר יותר‪ ,‬וישתדל לצמצם בה ככל האפשר‪ ,‬ויסתפק‬

‫בכביצה פת‪.28‬‬
‫ ‪ .‬גבתפילת המנחה אין אומרים 'צדקתך ' [גם משום שהוא ערב יו"ט‪ ,‬ובלא"ה א"א תחנון‬

‫כבר מר"ח סיון]‪.‬‬
‫ ‪ .‬דמותר ללבוש בגדי יו"ט בשבת מבעוד יום‪ ,‬וישתדל לא לאחר לבישתם סמוך לערב ממש‪.29‬‬
‫ ‪ .‬המותר לחזנים וכד' להכין בשבת את קריאת בתורה של יו"ט או קריאת מגילת רות ואזהרות‬

‫וכדו' כיון שידיעתו היא כבר מעכשיו‪.30‬‬
‫ ‪ .‬וסידור הבית מותר לסדר את הבית וכן לנקות את השולחן אחר סעודה שלישית כל שעושה‬

‫כן לצורך השבת שרוצה שיהיה ביתו נקי ומסודר‪.31‬‬
‫ ‪ .‬זמותר להתקלח [בצונן] ולטבול במקווה טהרה בשבת אע"פ שכוונתו לעשות כן לקראת‬
‫החג‪ ,‬ואין בזה משום "הכנה"‪ ,‬ובלבד שיקפיד על כללי איסור רחיצה שיתבארו בהמשך‪.‬‬
‫ ‪ .‬חקודם שיצא מביתו לבית הכנסת‪ ,‬יוודא בנחת רוח ובשפה נעימה שבני ביתו יודעים שאסור‬
‫להדליק הנרות או לעשות שאר מלאכות או הכנות לצורך החג‪ ,‬רק לאחר צאת השבת‬
‫לגמרי [כלומר לנוהגים כהגאונים‪-‬כחצי שעה לאחר השקיעה‪ ,‬ולנוהגים כר"ת עד שיגע‬

‫זמן ר"ת]‪ .‬וטוב שיאמר לבני הבית את שעת צאת השבת במדויק‪.‬‬

‫‪ 2 7‬ע"פ המשנ"ב סי' ר"צ סק"ד בשם מג"א וספר חסידים‪ ,‬וע"ע בילקו"י שבת ב עמ' ריז‪.‬‬
‫‪ 28‬עיין שו"ע סי' רצא סע' א‪ ,‬ובמשנ"ב ס"ק ב] וכזית תבשיל‪.‬‬

‫‪ 29‬בן איש חי פרשת צו סע' ד‪ .‬בדיני ער"פ שחל בשבת עיין כה"ח סי' תקכט או' כג‪ .‬ובמקור חיים לבעל החו"י בסי' תקג‪,‬‬
‫ובשלחן שלמה להגרשז"א סי' תקכט' ובאורחות שבת פכ"ב סע' קפב‪.‬‬
‫‪ 3 0‬שלחן שלמה אוירבך שבת סימן ר"צ ס"ק א[‪.‬‬
‫‪ 31‬ילקו"י שבת ב עמ' רכג ריט‬

‫‪12‬‬

‫פרק ד ‪ -‬מקלחת וטבילת מקווה בשבת או ביו"ט‬

‫ ‪ .‬אמצד דיני הכנה‪ ,‬מותר לטבול בשבת לשם טהרה לקראת הרגל [למי שנצרך כטבילת עזרא‪ ,‬או לשם‬
‫תוספת טהרה] ואין בזה משום "הכנה" משבת ליו"ט‪[ .‬ולדעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל‪ ,‬בשבת‬

‫יטבול בצונן דווקא ולא בחמין] ויש מקלים לטבול בפושרים‪.‬‬
‫ ‪ .‬בידוע הדין שאסור לרחוץ כל גופו בשבת במים חמים [וגם פושרים שמרגיש בהם חמימות בכלל האיסור]‬
‫והוא משום גזירת הבלנין‪ .‬ואיסור זה קיים בין בחמין שהוחמו בערב שבת ובין שהוחמו בשבת [כולל‬

‫דוד שמש] בין במרחץ ובין מחוץ למרחץ [גם לא באמבטיה פרטית] הכל אסור‪.‬‬
‫ ‪ .‬גאבל רחיצה בצונן מותרת‪ ,‬ובלבד שיזהר שלא יכשל באיסורים אחרים [וכגון‪:‬שימוש בספוג רחצה‪,‬‬
‫סחיטה‪ ,‬ניגוב השיער בנחת‪ ,‬ובעיקר צריך לדעת שאסור להסתרק אחר המקלחת בשום אופן!] ולכן‬
‫אם ירצה להתקלח בשבת לקראת החג או לשם התרעננות בצונן‪ ,‬מותר [ובני אשכנז נהגו להחמיר‬

‫בזה‪ ,‬אם לא במקום צער]‪.‬‬
‫ ‪ .‬דברחיצה וטבילה ביו"ט ישנה הקלה מסויימת והיא‪ :‬שאף שבמרחץ עצמו השאירו חכמים את גזירת‬
‫הבלנין על מקומה‪ ,‬ולכן אסור לרחוץ במרחץ בחמין [אפילו פניו ידיו ורגליו‪ .‬חזון עובדיה יו"ט עמ' מב]‬

‫אפילו אם הוחמו מערב יו"ט [ואפילו ע"י דוד שמש]‪.‬‬
‫ ‪ .‬האך מחוץ למרחץ [ולדעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצוק"ל ה"ה גם באמבטיה ומקלחת פרטיים בבית]‬
‫מותר לרחוץ את כל גופו בחמין שהוחמו מערב יו"ט‪ ,‬ולמעשה מתירין גם בחמין שהוחמו ביו"ט עצמו‬
‫מאליהן [בדרך מותרת‪ ,‬וכגון ע"י דוד שמש‪ .‬אבל בבויילר חשמלי או סולר או גז וכד'‪ ,‬אסור‪ .‬משום‬
‫שבפתיחת הברז נכנסים מים חדשים לדוד ומתבשלים ביו"ט‪ ,‬והרי זה בגדר בישול לצורך רחיצת כל‬

‫גופו ‪ ,‬דאינו הנאה השווה לכל נפש‪ ,‬ואסור]‪.‬‬
‫ ‪ .‬וולכן אפשר להתקלח ביו"ט במקלחת פרטית בבית במים של דוד שמש‪ ,‬ובלבד שיזהר מאד לא לעבור‬
‫על איסורים אחרים תוך כדי הרחיצה‪ ,‬וכנ"ל [עיין חזון עובדיה יו"ט עמ' מא‪-‬מב‪ .‬וע"ע אור לציון ח"ג‬

‫פכ"א ס"א‪.‬ע"ש‪.32‬‬

‫* אם נרטבה ריצפת המקלחת ממי הרחצה‪ ,‬מותר לגרוף את המים במגב גומי בלבד [ללא סחבה] לפנותם‪33.‬‬

‫ ‪ .‬זטבילה במקווה טהרה ביו"ט עצמו‪ ,‬מותרת גם בחמין‪ ,‬כיון ש"בית הטבילה" לא נחשב כ"מרחץ" לענין זה‪.34‬‬

‫‪ 3 2‬ודע דמה שהתרנו לרחוץ ביו"ט בחמין שהוחמו מעיו"ט‪ ,‬הוא גם השנה שהוחמו המים בשבת [ע"י הדוד שמש]‪ ,‬ואין‬
‫לאסור בזה משום 'הכנה'‪ .‬ואע"ג דגם הכנה בידי שמים אסורה משבת ליו"ט כמבואר בביצה דף ב ע"ב ובמשנ"ב סי' תקז‬
‫ס"ק יג‪ .‬ובבה"ל שם ד"ה אפילו‪ ,‬משם הב"ח‪ .‬ועיין בב"ח ססי תקז וססי' תקיג‪ .‬מ"מ הכא הכל כבר היה בעולם מקודם‪,‬‬

‫וראוי לשימוש‪ .‬ועיין הלכות המועדים פרק א ס"ח הע' ‪ 37‬והע' ‪ .40‬ואכמ"ל]‪.‬‬
‫‪ 3 3‬וכתב מו"ר הגרש"ז אוירבך בשש"כ [מהדו"ב פכ"ג הערה ל ] דהיינו טעמא‪ ,‬דדווקא נתינת מים ע"ג הקרקע על מנת‬
‫להדיח הוא דקרי הדחה ולא אם גורר את המים שכבר נשפכו‪ .‬ע"ש‪ ,‬וכ"כ הגר"נ קרליץ שליט"א בספר חוט שני ח"א פי"א‬
‫עמ' צז‪ ,‬והוסיף שכל זה כשמעביר את המים למקום הניקוז דרך מקום צר‪ ,‬אבל להעבירם דרך מקום רחב אסור‪ ,‬משום‬
‫דבכה"ג נראה כהדחה‪ ,‬והכל לפי הענין‪ .‬ע"כ‪ ,‬וכן הורה מו"ר הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל‪ ,‬שאם התפוצץ צינור או תקלה‬
‫אחרת ונשפכו מים בבית וכיו"ב‪ ,‬דמותר לגורפם במגב גומי בלבד‪ ,‬ולא חשיב כמדיח הקרקע‪ ,‬כיוון שכוונתו לסילוק המים‬

‫ולא להדחת הקרקע‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬
‫‪ 34‬כך הורני מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצוק"ל וכן מתבאר בספרו חזון עובדיה ימים נוראים עמ' סא ושם סוף הערה יב‪.‬‬

‫ע"ש‪ .‬וכ"ש לדעת מו"ר הגרב"צ א"ש זצ"ל דשרי‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫פרק ה ‪ -‬הלכות ניקיון הבית בשבת ויו"ט‬

‫טאטוא הבית והחצר‬

‫ ‪ .‬אמותר לטאטא את הבית [בבתים שלנו שהם מרוצפים [וכן ראוי לעשות מיד בסיום כל‬
‫סעודה‪ ,‬כדי שלא יצטבר ליכלוך רב בבית‪ ,‬אבל אסור לשטוף את הריצפה בכל אופן‪ ,‬גם‬

‫לא ע"י שפיכת מים וגריפתם ע"י מגב בלבד‪.35‬‬

‫שטיפת רצפה במים‬

‫ ‪ .‬במיהו אם התלכלך הבית במקום מסוים [נקודתי] וכגון שנשפך שם משקה מתוק ודביק או‬
‫שתינוק לכלך שם וכד'‪ ,‬רשאי לשטוף אותו המקום‪ ,‬ואף ע"י שפיכת מים באותו מקום‪,‬‬
‫וגריפתם ע"י מקל גומי וכף אשפה (ללא שימוש בסחבה) דהוי כגרף של רעי‪ ,‬שהתירו‬

‫לסלקו‪.36‬‬

‫שטיפת רצפה בבתי כנסת‪ ,‬ומקומות ציבוריים‬

‫ ‪ .‬גבחדרי השירותים של בתי הכנסת‪ ,‬מקואות‪ ,‬ומקומות ציבוריים שבהם מצטבר לכלוך רב במשך‬
‫היומיים של השבת והחג‪ ,‬ויש בדבר צורך גדול‪ ,‬וגם משום כבוד בריות‪ ,‬אפשר להקל לנקותם‬
‫ע"י פועל עכו"ם‪[ .‬ואם אי אפשר‪ ,‬יש מקום להקל גם ע"י ישראל‪ ,‬בשטיפה וניגוב במקל גומי‬

‫בלבד‪ ,‬ללא שימוש בסחבה וכד']‬

‫ ‪ .‬דמותר לנקות במקל גומי מים שנשפכו על השיש במטבח אף שהשיש מחובר לקרקע‪ ,‬ואם‬
‫מנקה בבגד יש להזהר שלא יסחוט הבגד‪ ,‬אלא יניחנו על המים בלבד‪.37‬‬

‫פינוי האשפה‬

‫ ‪ .‬הפח האשפה הביתי ומה שבתוכו‪ ,‬הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו ואף לא להוריקו לפח‬
‫הציבורי אך אם מעלה צחנה וקשה לסבול הריח או שנתמלא ואין לו לאן לשפוך את‬

‫האשפה שנצטברה בבית‪ ,‬מותר להריקו בפח הציבורי‪.38‬‬

‫ ‪ .‬וקשר של שקית האשפה ‪ -‬יש ליזהר שלא לקשור את שקית האשפה בקשר שעל גבי‬
‫קשר‪ ,39‬כיון שנחשב כקשר של קימא מחמת שנשאר בפועל סגור‪.40‬‬

‫‪ 3 5‬ואפילו ללא סחבה‪ ,‬ועיין סי' שלז סעיפים ב ו‪-‬ג‬
‫‪ 3 6‬הנה מו"ר הגרש"ז אוירבך בשש"כ [מהדו"ב פכ"ג בהע' ל] כתב‪ ,‬ד'אפשר' שמותר ליתן מים על מקום המלוכלך שברצפה בלבד ולנגב‬

‫באופן המותר‪ ,‬ואין זה בכלל איסור שטיפת הרצפה‪ .‬ע"ש‪ .‬וכ"א בשולחן שלמה סי' שלז ס"ק ז‪.‬‬
‫ ובספר חוט שני החמיר טפי דאפילו לשפוך מים על גרף של רעי‪ ,‬כדי לנקות את הריצפה אסור‪ ,‬משום דנחשב כהדחה‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫ וכן נראה גם בדעת מרן החזו"ע [שבת ח"ד עמ' מט] שלא התיר אלא לשפוך מעט מים על "מקום הליכלוך" ולגורפם‪ ,‬אבל לא בכל‬
‫הבית‪ .‬וכן מדוקדק בלשון קדשו שכתב‪"-‬אין מדיחין את קרקע הבית אפילו הוא מרוצף‪ ,‬אטו שאינו מרוצף‪ ,‬שמא יבא להשוות גומות‪,‬‬
‫ומה שלא גזרו כן בכיבוד קרקע מרוצף‪ ,‬משום שהכיבוד הוא נחוץ יותר‪ ,‬ומ"מ אם ריצפת הבית נתלכלכה מותר לשפוך מים "על מקום‬
‫המלוכלך" ולגרוף המים ע"י מגב עכ"ל‪ .‬מוכח שלא התיר אלא במקום המלוכלך ותו לא‪ ,‬והבו דלא להוסיף עלה‪ .‬ודו"ק ואכמ"ל‪.‬‬
‫‪ 3 7‬שלא גזרו רבותינו אלא לרבץ כל הבית כי אין צורך בכך כל כך אבל ניקיון השיש שאינו אלא מעט וגם צריך לדבר נראה‬

‫פשוט שמותר ובלבד שלא יעשה בבגד שלא בוא לידי סחיטה‪.‬‬
‫‪ 3 8‬שבת כהלכתה פרק כג אות יג‪.‬‬

‫‪ 3 9‬קשר זה נאסר באופנים מסוימים‪ ,‬ראה בהל"ע ואול"צ ושש"כ הביאם בס' הליכות שבת ח"ב פ"י ס"ו‪.‬‬
‫‪ 4 0‬אולם נדגיש שכל האמור הוא בקשר ע"ג קשר‪ ,‬אך בקשירה של קשר אחד בלבד‪ ,‬מותרת‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פרק ו ‪ -‬סדר קידוש והבדלה‬

‫ ‪ .‬אבמוצאי שבת שחל בו יו"ט‪ ,‬יש חובת קידוש‪ -‬מצד היו"ט הנכנס‪ ,‬וחובת הבדלה – מצד‬
‫השבת היוצאת‪ ,‬חז"ל תקנו לנו סדר קידוש והבדלה משולבים יחד וסימנם‪ :‬יקנה"ז [דהיינו‬
‫י' יין=בורא פרי הגפן‪ .‬ק' קידוש= מקדש ישראל והזמנים‪ .‬נ' נר= בורא מאורי האש‪ ,‬ה'‬

‫הבדלה=המבדיל בין קדש לקדש‪ .‬ז' זמן= שהחיינו]‪.‬‬

‫ ‪ .‬באין מברכים על הבשמים בהבדלה של מוצ"ש זו‪.‬‬

‫ ‪ .‬גהמנהג שאומרים סדר היקנה"ז מעומד כמו בכל קידוש‪ ,‬ולבסוף יושב ושותה היין‪.41‬‬

‫ ‪ .‬דנר ההבדלה‪ :‬מצווה לברך על אבוקה [נר עם שתי פתילות או יותר‪ ,‬ששלהבתם מחוברת]‪.‬‬

‫ ‪ .‬האין מברכין אלא על נר העשוי להאיר [שו"ע סי' רח"צ סע' יא‪-‬יב] אבל אם הודלק מעיקרא‬
‫למטרה אחרת‪ ,‬אין מברכין עליו‪ .‬ולכן נר שהודלק למצוה כגון שהודלק לעילוי נשמה‪,‬‬
‫לצורכי אש או חום וכד' אין לברך עליו במוצ"ש‪ .‬וכן לברך ברכת מאורי האש על ה"נר‬
‫נשמה" שהדליקו לצורך אש מצויה‪ -‬אסור‪[ ,‬גם משום שהוא שקוע בעומק הכוסית והוי‬

‫כנר בעששית‪ ,‬וגם משום שהודלק לשם אש ולא לשם אור]‪.‬‬

‫ ‪ .‬ואסור לכבות את נר ההבדלה‪ ,‬ככל נר שאין לכבותו ביום טוב‪.‬‬

‫ ‪ .‬זאע"פ שאפשר לברך גם על שני גפרורים שהודלקו מאש מצויה‪ ,‬לא ממולץ לעשות כן‪,‬‬
‫כיון שקרוב לודאי שיכשל המחזיק בגפרורים בכיבוים‪.‬‬

‫ ‪ .‬חבברכת ההבדלה שבסדר יקנה"ז חותם "המבדיל בין קדש לקדש [אע"פ שבתחילת הברכה‬
‫מזכיר המבדיל בין קדש "לחול]‪.‬‬

‫ ‪ .‬טטעה וחתם המבדיל בין קדש לחול‪ ,‬יחזור ויתקן עצמו מיד [תוך כדי דיבור] ויאמר‪ :‬המבדיל‬
‫בין קדש לקדש‪ .‬עבר כדי דיבור‪ ,‬י"א דלא יצא י"ח דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים‬
‫בברכות‪ ,‬וצריך לחזור על ברכת ההבדלה‪ ,42‬וי"א שיצא י"ח‪ ,‬דסוף סוף יו"ט כחול חשיב‬

‫ביחס לשבת החמורה‪ ,‬וכן עיקר‪.43‬‬

‫ ‪ .‬ישכח ולא אמר נוסח ההבדלה כלל בקידוש‪ ,‬חייב עדיין בהבדלה‪ .‬ובכל זמן שיזכור‪ ,‬יקח‬
‫כוס יין בידו ויברך על הנר ברכת מאורי האש‪ ,‬ויאמר נוסח ההבדלה ]מיקנה"ז] ויחתום‬

‫‪ 41‬כה"ח סי' תעג אות כ‪.‬‬
‫‪ 4 2‬שש"כ פס"ב סע' כא ועוד‪ ,‬הובאו בשו"ת רבבות אפרים ח"ב סי' קמה‪ ,‬וח"ו סי' קעו‪ ,‬וכתב השש"כ‪ ,‬שצריך לחזור על ברכת‬
‫"המבדיל בין קודש לקודש"‪ ,‬ולגבי ברכת "פרי הגפן" לא חוזר אם לא הפסיק בדיבור שאינו מעניין הקידוש ולא הסיח‬

‫דעתו‪.‬‬
‫‪ 43‬כן דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל דיצא‪ ,‬ומרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל‪ ,‬ומרן בחזו"ע פסח עמ' ערב‪ ,‬ובהגדה עמ' כט‪,‬‬
‫וכן עיקר‪ ,‬וכ"ש דסב"ל‪ .‬וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קי"ח) שכתב דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים ולא יצא ידי‬
‫חובה‪ ,‬וצריך לחזור והבדיל על הכוס ולומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש"‪ ,‬ולגבי ברכת בורא פרי הגפן הסתפק האם‬
‫יש לדמות זאת למבואר בבה"ל (סי' רח"צ ס"ה ד"ה אין) שאם ברך בברכת "מאורי האש" על נר שלא שבת ממלאכת‬

‫‪15‬‬

‫"המבדיל בין קדש לקדש"‪ .‬ולא יחזור לברך שהחיינו‪ .‬ולגבי ברכת "בורא פרי הגפן"‪ ,‬אם‬
‫דרכו לשתות יין בסעודה ועדיין לא הסיח דעתו‪ ,‬אינו חוזר לברך הגפן‪ ,‬ואם אין דרכו‬
‫לשתות יין בסעודה או שהסיח דעתו מהיין [או שכבר סיים סעודתו] חוזר ומברך גם‬

‫ברכת הגפן בתחילת ההבדלה‪.‬‬
‫ ‪.‬איבסיום סדר הקידוש וההבדלה‪ ,‬מברך ברכת שהחיינו‪ ,‬ויושב ושותה מהכוס‪.‬‬
‫ ‪.‬בינהגו המסובים לטעום מכוס הקידוש לחיבוב מצוה‪ ,‬כולל הנשים אע"פ שיש בו גם‬

‫הבדלה‪.44‬‬

‫פרק ז ‪ -‬סדר הדלקת נרות יו"ט ע"י האשה‬

‫ ‪ .‬אתזהר האשה שלא תקדים להדליק הנרות רק לאחר צאת השבת‪( ,‬דהיינו כחצי שעה‬
‫לאחר השקיעה לגאונים או בזמן ר"ת כמנהגה תמיד) ואמירת "ברוך המבדיל בין קודש‬

‫לקודש" או "ותודיענו"‪ ,‬בערבית‪.‬‬
‫ ‪ .‬בההדלקה מאש מצויה (מוכנה) מערב שבת‪.‬‬
‫ ‪ .‬גקודם ההדלקה תברך‪ :‬ברוך‪...‬להדליק נר של יום טוב‪ ,‬ולא מזכירים שבת‪ .45‬תזהר שלא‬
‫לכבות הגפרור או הנר בסיום ההדלקה‪ ,‬אלא תניחם בנחת במקום שיכבו מאליהם‪.‬‬

‫ואסור לזרקם לכיור רטוב וכד'‪.‬‬

‫עברה שלא יצא ידי חובה וכתב הרע"קא שגם על ברכת היין צריך לחזור משום שברכת האש הוי הפסק‪ .‬אך כתב דאולי‬
‫יש לחלק בנידון דידן ולומר דאינו הפסק גמור כיון דהזכרת בין קודש לחול בליל מוצ"ש ליו"ט אינה הזכרה פסולה דהא‬
‫אדרבה מזכירים אותה בנוסח ההבדלה א"כ י"ל דתיקון זה שצריך לברך עוד פעם אינו פוסל לגמרי מה שהזכיר בראשנה‪,‬‬

‫אך סיים דמ"מ עדיין צ"ע בזה‪ .‬גם בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב פרק סב סעיף כא)‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ 4 4‬שש"כ פרק סב סע' טז ועוד‪.‬‬

‫‪ 4 5‬שו"ע סי' רסג סע' ה‪ .‬ועיין שו"ת יחוה דעת ח"א סי' כז‪ .‬וחזו"ע יו"ט עמ' סא סע' כא‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫פרק ח ‪ -‬סעודת החג‬

‫ ‪ .‬אחייב אדם לאכול פת בסעודות יום טוב בלילה וביום‪ ,‬ולבצוע על לחם משנה‪.‬‬
‫ ‪ .‬ביקפיד מאד לומר יעלה ויבא בברכת המזון‪ ,‬שלדעת מרן השו"ע‪ 46‬אם לא אמרו‪ ,‬חוזר‪.‬‬
‫מיהו למעשה‪ ,‬אם נזכר מיד כשאמר "ברוך אתה ה' [לפני שיחתום "בונה ירושלים]‪ ,‬יסיים‬
‫"למדני חוקיך"‪ ,‬שיראה כאומר פסוק‪ ,‬ויחזור לומר "יעלה ויבא‪ ,‬ואם הרגיש בטעותו לאחר‬
‫שחתם "בונה ירושלים" יאמר שם ברכת 'אשר נתן' בשם ומלכות‪ .‬אבל אם סיים ברכת‬

‫המזון‪ ,‬בדיעבד אין מחזירין אותו‪ ,‬דסב"ל אפילו נגד מרן‪.47‬‬
‫ ‪ .‬גבמוצ"ש זו‪ ,‬ליל יו"ט‪ ,‬יש נוהגים שמרבים קצת בסעודה זו לשם "מלווה מלכה"‪.48‬‬
‫ ‪ .‬דמצוה לאכול בשר ולשתות יין בסעודת יו"ט‪ ,‬משום שמחת החג‪ .‬ומי שאינו יכול בבשר‬
‫בהמה יכול לקיימם בבשר עוף‪ ,‬ובזמן הזה עיקר השמחה ביין‪ .49‬והני מילי בסעודת היום‬
‫דווקא‪ ,‬אבל בסעודת ליל יו"ט אם נוח לו ומתענג יותר בסעודה חלבית מכובדת‪ ,‬רשאי‬

‫לעשות כן‪ ,‬דשבת ויו"ט לעונג נתנו‪.50‬‬
‫ ‪ .‬האע"פ שלא נהגו לאכול סעודה שלישית ביו"ט מ"מ יקפיד לאכול את סעודת "היום" ביום‬
‫טוב קודם חצות היום‪ ,51‬ולכן יקפידו לקום בזמן לאחר המנוחה מלימוד הלילה כדי שיספיקו‬
‫ליטול ידים ולאכול לפחות כביצה פת וכזית תבשיל‪ ,‬קודם חצות היום (= ‪ 12:45‬שעון קיץ)‪.‬‬

‫ ‪ .‬וגם אם איחר אכילתו‪ ,‬לא יבטל חלילה סעודת יו"ט‪ ,‬ויאכלנה גם לאחר חצות‪.‬‬

‫‪ 4 6‬סימן קפח סע ו‪.‬‬
‫‪ 4 7‬חזון עובדיה יו"ט עמ' שז‪ ,‬ויביע אומר ח"ט או"ח סי' מז ובמילואים שם‪.‬‬

‫‪ 48‬הגדת "ויגד משה" סימן כז אות יב משם הגר"ח פלאג'י בחיים לראש‪.‬‬
‫‪ 4 9‬שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' לג‪ .‬ובחזון עובדיה יו"ט עמ' צה‬

‫‪ 50‬כ' באורחות רבינו ח"ב עמ' צח שכן נהג הסטייפלר זצוק"ל לאכול מאכלי חלב בליל חג השבועות‪ ,‬וכן נהגו בכמה קהילות‪ .‬ובשו"ת‬
‫וישב משה ח"ב סי' קג‪ ,‬מיישב המנהג‪ ,‬וכ' דמ"מ יאכלו סעודה חשובה ולא כדרכם בימות החול‪ ,‬ע"ש‪ ,‬ועיין אשרי האיש ח"ג פס"ו ס'ג‪.‬‬
‫ומ"מ אם אכל סעודה שלישית דשבת מאוחר‪ ,‬יזהר ליתן דעתו שעברו שש שעות מסיום הסעודה הבשרית לתחילת‬

‫הסעודה החלבית‪.‬‬
‫‪ 5 1‬מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל ע"פ הרמב"ם פ"ל מהלכות שבת ה"ט‪ ,‬ובה"ה שם‪ ,‬וס"ל דה"ה ליו"ט‪ ,‬וכדמשמע מהזוה"ק‬
‫והאר"י ז"ל עיין בכה"ח סי' רצא אות ב‪ ,‬ועיין בספר ברכת יצחק להגר"י ברכה נר"ו סי' רצא או' ב‪ ,‬וע"ע בשו"ת ברכת יהודה‬

‫ח"ב סי' כב הע' ‪2‬‬

‫‪17‬‬

‫פרק ט ‪ -‬לימוד תורה‬

‫ ‪ .‬אנוהגים להישאר ערים ולעסוק בתורה במשך כל הלילה‪ ,‬ובזוה"ק הפליגו מאד בחשיבות‬
‫לימוד התורה בלילה הזו‪ ,‬עד שאמרו‪ 52‬כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים‬
‫בו‪ ,‬כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות‪ ,‬והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות‬
‫וכתרים של עולם העליון‪ .‬וכתב האר"י ז"ל (בשה"כ דף פט] ודע‪ ,‬דכל מי שלא ישן בלילה‬
‫הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא‬
‫יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכו' ולא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא‪ .53‬ויזהר מאד‬

‫שלא לדבר שיחת חולין ודברים בטלים ח"ו בלילה יקר זה‪.‬‬

‫ ‪ .‬בכתב רבינו יוסף חיים‪ ,54‬שנשים לא שייכות בלימוד זה של ליל חג השבועות‪ ,‬אולם אם‬
‫רוצות להישאר ערות ולסיים ספרי תהילים או ללמוד פרקי אבות ומגילת רות וכד' תע"ב‪.55‬‬
‫ובתנאי שלא יפגע להן הדבר בניהול הבית לכבוד החג‪ ,‬ביום המחרת‪ ,‬וכבר אמרו חז"ל‬

‫והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה‪.‬‬

‫ ‪ .‬גמנהג בני ספרד ללמוד סדר 'קריאי מועד' הוא תיקון ליל שבועות‪ ,‬בלילה הזה‪ ,‬שהוא‬
‫מתוקן ע"פ דעת רבותינו המקובלים מארי דרזין‪ * .‬ומי שקשה לו לגרוס גירסא כ"כ הרבה‬
‫‪ ,‬יראה ללמוד לפחות המקראות של התנ"ך‪ ,‬תחילה וסוף של כל פרשה‪ 56‬ומעט מדרשים‬
‫וחלק מתרי"ג מצות‪ ,‬ומעט מהזוה"ק‪ .‬וברוב ככל הלילה יעסוק בגפ"ת בתלמוד ופוסקים‬
‫כלבבו‪ .57‬יש הטובלים במקוה טהרה באשמורת הבקר [מעט קודם עלות השחר] דחג‬
‫השבועות‪ ,‬וחכמי המקובלים הפליגו מאד במעלת וחשיבות טבילה זו ‪ .58‬ורשאי לטבול גם‬
‫במים חמים ביו"ט [גם לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל‪ ,‬דס"ל בית הטבילה לא חשיב מרחץ‪,‬‬

‫וכפי שהורה למעשה‪ ,‬אך לא להתקלח במקלחות החמים של המרחץ]‪.‬‬

‫ ‪ .‬דלאחר שיעלה עמוד השחר יטלו ידיים ג"פ לסרוגין כבכל יום‪ ,‬אך ללא ברכה‪ .‬ואח"כ יברכו‬
‫כל ברכות השחר וברכות התורה‪ .‬וברכת "אשר יצר" תלויה במציאות‪ ,‬שאם נפנה לצרכיו‪-‬‬

‫יברך‪ ,‬ואם לאו‪-‬לא יברך‪.59‬‬

‫‪ 52‬הקדמת הזוהר ח"א דף ח‪.:‬‬
‫‪ 5 3‬וכן איתא בפע"ח שער כג פ"א‪ ,‬והובא באחרונים ובכה"ח תצד או' ו‪.‬‬
‫‪ 5 4‬בשו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים סימן ט‪ .‬חזון עובדיה יו"ט עמ' שי[‪.‬‬
‫‪ 5 5‬כמובן שאשה חכמה נוהגת בחכמה‪ ,‬להיזהר מאד שלא תבואנה לידי דיבורים אסורים ח"ו‪.‬‬

‫‪ 56‬וישתדל לסיימם קודם חצות הלילה‪.‬‬
‫‪ 5 7‬שו"ת יחוה דעת סי' לב‪ ,‬וכ"ד מו"ר הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל‪.‬‬

‫‪ 5 8‬כה"ח סי' תצד או' ז‪.‬‬
‫‪] 5 9‬למנהג בני ספרד‪ ,‬וכ"כ בחזון עובדיה יו"ט עמ' שיב‪ ,‬ומנהג בני אשכנז ששומעים ברכה"ת ועוד חלק מברכות השחר‪,‬‬

‫‪18‬‬

‫פרק י ‪ -‬קידוש היום ואכילת מאכלי חלב‬

‫ ‪ .‬איש הנוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות‪ ,‬ויש המקיימים מנהג זה בשחרית לאחר‬
‫סיום התפילה‪ ,‬בשעה שמקדשים על הכוס‪ ,‬וטועמים מיני תרגימה ומאכלי חלב לקידוש‬
‫במקום סעודה‪ ,‬ואח"כ נחים מעט מלימוד הלילה‪ ,‬וכשקמים משנתם מקיימים מצוות‬

‫סעודת יו"ט‪ ,‬בבשר ויין‪.‬‬

‫ ‪ .‬ביין פוטר כל מיני משקין‪ ,‬ולכן מי שקידש על היין [או מיץ ענבים] ושתה ממנו (כמלא‬
‫לוגמיו לפחות)‪ ,‬כשיבא לשתות אח"כ תה או קפה או שאר משקין‪ ,‬לא יברך על המשקין‬

‫"שהכל" לפי שהיין פטרם‪.‬‬

‫ ‪ .‬גגבינה‪ ,‬שמנת‪ ,‬מעדני חלב (מוצקים) ג'לי‪ ,‬שוקולד‪ ,‬דינם כאוכלין ואינם נפטרים בברכת‬
‫היין [וגם מברך עליהם ברכה אחרונה בכזית‪-‬כאוכלין]‪ .60‬אשל שניערו והמחהו להיות‬

‫נוזלי‪ ,‬דינו כמשקה‪ ,‬ונפטר בברכת היין [שם]‪.‬‬

‫ ‪ .‬דגלידה [וכן שלגון ארטיק או קרטיב וכד' הנמסים מאליהם]‪ ,‬נחלקו האחרונים אם דינם‬
‫כמשקה או כאוכל לעניין זה‪ ,‬ולמעשה נקטינן דסב"ל‪ ,‬ואם אוכלם עם שתיית יין‪ ,‬לא יברך‬

‫עליהם [שם]‪.‬‬

‫קידוש לבנה‬

‫אף אלו שאין מקדשים את לבנה אלא בתום ז' ימים שלמים מהמולד‪ ,‬רשאים לקדשה במוצאי שבועות‪,‬‬
‫בן חו"ל הנמצא בא"י יכול לקדשה עם הציבור‪ ,‬אף שהוא ליל יו"ט שני שלו ‪.‬‬

‫אסרו חג‬

‫ו‪ .‬אין אומרים וידוי ולא תחנון עד י"ב בסיון ‪ .2‬אין מתענים בו אפילו לא חתן ביום חופתו‪-‬שו"ע תצד ג‬
‫ומג"א‪ .3 .‬יש נוהגים בארץ ישראל להמשיך ללבוש בגדי יו"ט עד חצות היום [‪ .4 . ]12:39‬נוהגים להרבות‬

‫קצת באכילה‪ ,‬ונחשב כאילו בנו מזבח והקריבו עליו הקרבנות‪ -‬שו"ע סי' תכ"ט‪.‬‬

‫תשלומין כל שבעה‬

‫‪ .1‬מי שלא עלה לרגל‪ ,‬ובימינו‪ ,‬לא בא לפני שריד בית מקדשנו בחג עצמו‪-‬יש לו תשלומין כל שבעה‪.‬‬
‫‪ .2‬מצוה להקביל פני רבו בחג‪ ,‬וגם לקיום מצות הקבלת פני רבו יש תשלומין כל שבעה ‪.‬‬

‫"ברוך אלוקינו שנתן לנו תורתו‪ ,‬ללומדה‪ ,‬לקיימה ולעשות לו נחת רוח לעולם ועד"‬

‫ממי שישן]‪.‬‬
‫‪ 6 0‬עיין היטב בהלכה ברורה ח"י סימן רי ס"ק יד ובבירור הלכה ס"ק יב‪.‬ע"ש‪ ,‬ובספר שו"ת 'יורו משפטיך' ח"א סימן ד‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫פנינים לחג השבועות‬

‫תורה נמשלה לדבש וחלב‬

‫חג השבועות חג מתן תורה‪ ,‬יום בו קבלנו את התורה‪ ,‬שהיא מרכז חייו של יהודי‪ ,‬ויש שאלה מפורסמת‬
‫מדוע התורה מקדימה בפסוק אחד "ארץ זבת חלב ודבש" הרי שחלב קודם לדבש‪ ,‬ופסוק אחר (משלי)‬

‫אומר "דבש וחלב תחת לשונך" הרי שהקדים דבש לחלב‪,‬‬
‫מבחינת המציאות כשמדובר בחלב ודבש כפשוטו‪ ,‬חלב פרה ודבש דבורים‪ ,‬פשוט שחלב חשוב מן‬
‫הדבש לאין ערוך‪ ,‬החלב יש בו חיי נפש‪ ,‬ממנו מופקים מאכלים רבים‪ ,‬והוא אחד מאבות המזון לגוף‪,‬‬

‫וכו'‪ ,‬לא כך הדבש שאינו אלא דברי מתיקה ומשום כך הקדים חלב לדבש‪.‬‬
‫אבל הפסוק במשלי "דבש וחלב תחת לשונך"‪ ,‬נאמר שנמשלה לדבש וחלב וכשנתבונן נראה‪ ,‬מה הן‬
‫חלב ודבש של תורה‪ ,‬דבשה של תורה היא מתיקות התורה וכדברי הכתוב (תהילים) "המתוקים מדבש‬
‫ונופת צופים" ואילו "חלבה של תורה" הוא העמל‪ ,‬וכמבואר הגמ' בברכות [דף ס"ג ע"ב] מהו דכתיב‬
‫"כי מיץ חלב יוציא חמאה" במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא עליה חלב שינק משדי אמו‬
‫הרי שחלבה של תורה רמז הוא למעלה העליונה של עמל ויגיעה‪ ,‬ומשו"כ אמר הכתוב "דבש וחלב‬

‫תחת לשונך" בעסק התורה‪.‬‬
‫שני מרכיבים אלו הדבש והחלב חיוניים הם ללימוד ועליה בתורה ואי אפשר לזכות לכתרה של תורה‬

‫בלעדיהם‪.‬‬
‫לא בחינם מביאים את הילד הרך לתלמוד תורה‪ ,‬ביום הראשון והרב מלמדו אותיות התורה תוך טיבולן‬
‫בדבש‪ ,‬סמל כי בבואנו להנחיל תורה לילדידנו לתלמידנו עלינו להקדים את הדבש לחלב‪ ,‬וכשמתחיל‬
‫הילד‪/‬התלמיד לטעום מדבשה של תורה לשבוע מטובה ולהתענג בנעם זיוה‪ ,‬אזי מעצמו זוכה וחפץ‬
‫גם לחלבה של תורה‪ ,‬לעסוק בה בכל כוחו‪ ,‬לותר על תענוגי ומותרות העולם‪ ,‬ולהמית עצמו באוהלה‬
‫של תורה‪ ,‬ומתוך מסירות זו זוכה לחמאה של תורה שהוא החלק הנבחר היוצא מן החלב לאחר פירוק‬
‫והסרת הנוזל המי חלב מוצאים את החמאה המשובחת‪ ,‬והרעיון שזור בלשון הזהב הקצרה של המהרש"א‬
‫שם בסוגיא בברכות כ' המהרש"א וז"ל‪-‬כי מיץ‪ ...‬וכו שמקיא תענוגי הילדות ממנו וכו'‪ ,‬ע"י זה מוציא‬

‫חמאה של תורה שהיא הוראה כמו החמאה שהיא המובחר מן החלב‪.‬‬
‫ומכאן תשובה נצחת לאותם המנסים להכניס ללימוד התורה אמצעים קלים‪ ,‬והמחשה ויזואלית בחושבם‬
‫שאם נקצר‪/‬נשנה את צורת דף הגמרא‪ ,‬נקל על לומדיה‪ ,‬ולא היא‪ ,‬דוקא הלימוד בעמל להבנת דף‬
‫הגמרא בצורתו האותנטית מחבר את הלומד‪ ,‬ולאחר הלימוד הוא מרגיש מתיקות מדבשה של תורה‪,‬‬

‫אכן דבש וחלב שמזכים אותנו לומדי התורה בלימוד ובמסירותם בלימוד התורה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫ברכה והצלחה‬
‫להצלחת‬

‫אלכס ונטלי בן מיכאל ומירה בורוכוב הי"ו‬
‫בריאות ופרנסה טובה‬

‫ברכה והצלחה‬

‫תמיר בן עליזה‪ ,‬קרן בת דליה‬
‫רועי בן חנה‪ ,‬ויקי בת טלי‬

‫בריאות‪ ,‬אושר‪ ,‬פרנסה טובה וברווח‬

‫טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף‬

‫להלן שיעורי תורה ברחבי העיר מפי המרא דאתרא‬
‫הרה"ג אליהו אלחרר שליט"א‬

‫נושא‬ ‫שעה‬ ‫כתובת‬ ‫בית הכנסת‬ ‫יום‬
‫‪20:00‬‬
‫אור החיים הקדוש‬ ‫בין מנחה לערבית‬ ‫יעל הגיבורה ‪64‬‬ ‫קול יהודה‬ ‫שני‬
‫אקטואליה בהלכה‬ ‫‪20:30‬‬ ‫הנביאים ‪22‬‬ ‫קול יעקב‬ ‫שני‬
‫קיפודן ‪21‬‬ ‫קיפודן‬ ‫רבעי‬
‫ענינא דיומא‬ ‫‪8:40‬‬
‫ולאחמ"כ חברותות‬ ‫קיפודן ‪12‬‬ ‫שישי קיפודן ‪ -‬מרכזי‬
‫לאחר תפילת הנץ‬
‫הלכות שבת‬ ‫‪16:30-17:30‬‬ ‫קיפודן ‪21‬‬ ‫שבת הספרדי המרכזי‬
‫ולאחמ"כ חברותות‬ ‫נחל פארן ‪5‬‬ ‫שבת דביר מודיעין‬
‫לאחר תפילת שחרית‬ ‫קיפודן ‪21‬‬
‫הלכות שבת‬ ‫א'‪-‬ו' מנין ותיקין ‪ -‬קיפודן‬
‫גמרא ‪ /‬הלכה‬
‫שונה הלכות‬

‫הציבור היקר מוזמן לבוא וליטול חלק בשיעורי התורה‬
‫להגדיל תורה ולהאדירה‬

‫‪21‬‬

‫מחלקת הנישואין‬

‫פתיחת תיקי נישואין מתבצעת בלשכתנו באופן יעיל ומהיר‬
‫לתאום פגישה לפתיחת תיק וכן לקביעת פגישה של חתנים וכלות‬

‫להתיעצות עם רב העיר שליט"א‬
‫ניתן לפנות ללשכת רב העיר‬
‫אוריאל ישי גרשון‬
‫‪ 08-9726172‬משרד‬
‫‪ 058-4415403‬נייד‬
‫נשמח לעמוד לרשותכם‬

‫מחלקת הכשרות‬

‫מחלקת הכשרות מפורסמת בשמה הטוב בעירנו מודיעין ומחוצה לה‬
‫כאשר אנשים רבים באים לסעוד את ליבם במסעדות ובתי האוכל המתהדרים בתעודת‬

‫הכשרות של רבנות מודיעין בחתימת רב העיר הרב אלחרר שליט"א‪.‬‬
‫רב העיר פועל רבות ועושה מאמצים מרובים לרומם את הכשרות בעיר‪,‬‬
‫ובמהלך השנה מתבצעים ביקורים וסיורים מקיפים יחד עם הרבנים המפקחים‪,‬‬

‫הכנה לבר מצווה‬

‫ילדכם לפני בר מצוה? מעוניין ללמוד טעמי המקרא? או לדעת לקרוא בתורה‬
‫בצורה מדויקת?‬

‫פנה עוד היום ללשכת רב העיר ונתאם לך מפגש חוויתי ללימוד טעמי המקרא‬
‫והכנה כללית לבר מצווה‬

‫ניתן לפנות לאוריאל גרשון ‪058-4415403‬‬

‫עירובין‬

‫במקביל להתפתחות הבניה בעירנו אנו דואגים להסדרת עמודי העירוב בכדי לשמור על‬
‫תקינותם ההלכתית ובמידת הצורך לתקן את העירוב בכדי להקל על תושבי העיר להגיע‬

‫ממקום למקום ללא חשש חילול שבת‬
‫לדיווח על תקלות ניתן לפנות למפקח העירוב‪ :‬אליהו חדד ‪050-9861471‬‬

‫‪22‬‬

‫בס”ד‬

‫במשנתו של‬

‫האור החיים הק’‬
‫ציבור יקר‪ ,‬הנכם מוזמנים מידי יום שני‬
‫לשיעור מרתק ומיוחד בספרו של‬
‫האור החיים הקדוש זיע"א‬
‫המועבר בצורה בהירה ע"י‬
‫הרה"ג אליהו אלחרר שליט"א‬
‫רב העיר‬
‫השיעור מתקיים בבית הכנסת קול יהודה‬
‫רח' יעל הגיבורה בשעה ‪20:00‬‬
‫הציבור היקר מוזמן להגדיל תורה ולהאדירה‬
‫בכבוד רב‬
‫המארגנים‬

‫‪23‬‬

‫בס“ד‬

‫היחיד‬
‫בעיר!‬

‫אשה יקרה!‬

‫הנך מוזמנת מידי שבת בשבת‬
‫לשיעור מרתק בשלל נושאים‬
‫המועבר בשפה ברורה ובנעימות ע"י‬

‫הרבנית דבורה אלחרר תחי'‬

‫השיעור מתקיים בבית הכנסת הספרדי‬
‫ברח' קיפודן מידי שבת בשעה ‪15:45‬‬

‫‪24‬‬

‫בס"ד‬

‫פעילות חווייתית לבנות‬

‫ילדה יקרה‬

‫מחפשת תעסוקה מאתגרת ומענינת בשבת?‬
‫מקומך איתנו!‬

‫כמידי שבת בשעה ‪13:15‬‬
‫מתקיים פעילות לבנות‬
‫החל מכיתה ג' ועד לכיתה ח'‬
‫מתאים לכל הסגננות‬
‫הפעילות בבית הכשנמבחסתכותשתלוהלםכסןפרדי ברח' קיפודן‬

‫לפרטים נוספים‪08-9704487 :‬‬

‫‪25‬‬





‫קובץ זה יצא על ידי לשכת רב העיר‬
‫הרב אליהו אלחרר שליט"א‬

‫לבירורים ולפניות‪ :‬אוריאל ‪058-4415403‬‬

‫ניק עיצוב וצילום ‪052-3311077 -‬‬