סיון תשע''ט
חשובברות מעידועת
הלכות יום טוב
שחל במוצאי שבת
מאת רב העיר מודיעין
הרב אליהו אלחרר שליט"א
ערב חג מתן תורה תשע"ט בס"ד
פתח דבר
שביתת יום טוב מצות עשה היא ,ועשיית מלאכה בו אסורה בלאו .ובטעם המצוה כתב בספר החינוך
(מצוה רצז ,רח"צ) כדי שנזכור את הנסים שנעשו לנו באותו זמן ,ונדבר בהם ,ונודיעם לבנינו ,כי מתוך
השביתה בעסקי העולם נהיה פנויים לעסוק בזה .שאילו היינו מותרים במלאכה ,ואפילו במלאכה קלה,
היה כל אחד פונה לעסקו וכבוד הרגל נשכח מפי עוללים ומפי הגדולים .ועוד יש תועלת בשביתה,
שמתקבצים כל העם בבתי כנסיות ובתי מדרשות לשמוע דברי ספר ,וראשי העם ידריכום וילמדום
דעת .וכעין מה שאמרו חז"ל משה תיקון להם לישראל שיהיו דורשים בהלכות פסח בפסח ,הלכות
עצרת בעצרת.
והנה על אף הכלל של אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ,ישנם הרבה חילוקי דינים בין יו"ט
לשבת ,דיני מוקצה ביו"ט חמורים משבת ,דיני בורר וכן גדרי מלאכת בורר שונים ביו"ט משבת ,ואף
מלאכות אוכל נפש שהותרו ביו"ט לא הותרו לגמרי ,וישנן מלאכות אוכל נפש שנאסרו ,וישנן מלאכות
אוכל נפש שהותרו רק בשינוי ,הגדרת אוכל נפש וכללי מלאכות אוכל נפש ,וכן מכשירי אוכל נפש
הגדרת וכללי היתר של מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך ,עמוקים הם וסבוכים הם בהרבה
סוגיות ,והרבה פרטי דינים .הלקט שלפניכם אמור להקל ולסייע בבירור שאלות העלולות להתעורר
במיוחד כשחל יו"ט סמוך לשבת.
בשל קוצר היריעה "בעומר" שלפניכם הובאו הלכות יו"ט בתמצות רב .והשתדלתי להתרכז בעיקרי
הדינים ובשאלות המצויות.
* * *
כאשר נתבונן בהלכות חג השבועות נראה דבר פלא ,כי בחג השבועות ,החג שבו קיבלנו את התורה
והמצוות ,כמעט שאין מצוות מיוחדות בזמן הזה הקשורות ליום זה ,לעומת שאר ימים טובים .אך בכך
נתבלט יחודו המיוחד ומעמדו הנעלה והנשגב של יום זה שהוא יום "קבלת התורה" ,והרי כל התורה
והתרי"ג מצוות כלולים כחטיבה אחת ביום זה יום מתן תורתינו ,עד שאין יום זה זקוק למצוות מיוחדות
דוגמת שאר ימים טובים.
* * *
לסיום ,אשא תפילה לא-ל שוכן מעונה אבינו מלכנו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה וקרב פזורנו מבין
הגוים ונפוצותנו כנס מירכתי ארץ ,והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם
במהרה בימינו ממש.
הרב אליהו אלחרר
הרב הראשי למודיעין מכבים רעות
3
תוכן עניינים:
תזכורות וזמני היום 5
דיני החג6-19 :
פרק א -ההכנות מיום שישי לקראת השבת והח ג 6-8
פרק ב -איסור הכנה משבת ליו"ט 8-12
פרק ג -שאר ההכנות משבת ליו" ט 12
פרק ד -מקלחת וטבילה במקווה בשבת או ביו" ט 13-
פרק ה -הלכות ניקיון הבית בשבת ויו"ט 14
פרק ו -סדר קידוש והבדל ה 15-16
פרק ז -סדר הדלקת נרות יו"ט ע"י האשה 16
פרק ח -סעודת החג 17
פרק ט -לימוד תור ה 18
פרק י -קידוש היום ואכילת מאכלי חלב 19
פנינים לחג השבועו ת 20
מידע לשכת הר ב 21-22
שיעורי ם 23-26
4
תזכורות וזמני היום בהלכה לשבת וחג השבועות
לשאלת רבים ,אציין את זמני היום החשובים -לשבת וחג השבועות
[לאופק עירנו מודיעין].
תזכורות:
1 .1הכנת נר [יותר מ 26-שעות] לאש מצויה למוצ"ש -יו"ט ,נרות הדלקה ליו"ט ,נר אבוקה להבדלה,
[יקנה"ז].
2 .2מפות ניילון [חד פעמי] ,שקיות אשפה חתוכות וכו' נייר חתוך בכמות כפולה ליומים.
3 .3להכין שעון שבת למכשירי חשמל ,מקרר למצב שבת [ 48שעות] ,פלטה של שבת ,וחגז בחישוב
מוצ"ש-יו"ט.
שבת נשא:
מנחה של שבת [ערב יו"ט] כדאי לקבוע בזמן מוקדם ,כדי שהציבור יוכל לסיים לכתחילה סעודה
שלישית קודם תחילת שעה עשירית .שעה [ 16:00בערך ,לפי שעון קיץ] ,כדי לאכול סעודת חג לתיאבון.
חג השבועות -מוצ"ש
זמן חצות לילה 12:39 -
זמן עלות השחר 4:05 -
זמן טלית [משיכיר] – 4:53
זמן תפילת ותיקין[ ,נץ החמה] ( -הנראה-לוח דבר בזמנו לאופק עירנו מודיעין)
9ביוני 2 019ו׳ בסיון תשע״ ט ראשו ן 5:42
זמן תפילת ותיקין .הנץ החמה [ -אסטרונומי]
9ביוני 2019ו׳ בסיון תשע״ט ראשו ן 5:33
זמני צאת הכוכבים (המוקדם למקוואות) לאופק מודיעין
שבת ושבועות תשע"ט
7ביוני 2019ד׳ בסיון תשע״ט שישי 19:59
8ביוני 2019ה' בסיון תשע״ט שבת 20:00
בברכת שבת שלום וחג שבועות שנזכה לקבלת התורה בשמחה
5
פרק א -ההכנות מיום שישי לקראת השבת והחג
.אמסתפרים ומתגלחים לכבוד הרגל ,וגם בשנה זו יסתפרו בערב שבת מפני כבוד הרגל.1
.במצוה על האדם לטהר עצמו לקראת הרגל ,ואף מי שאינו רגיל לטבול בכל ערב שבת,
יטבול במקוה ביום ששי לכבוד החג [ועיין חזו"ע יו"ט עמ קב].
.גיש לדאוג לאש מצויה שתהא דולקת בבית גם לצורך מוצאי שבת[ 2לצורך הדלקת נר
יו"ט ע"י האשה ,הדלקת נר ההבדלה ,אש לצורך הבישולים וכיוצ"ב].3
.דיש להכין בערב שבת שני זוגות פמוטים אחת לערב שבת ואחת לליל יום טוב ,את נרות השבת
ידליקו בערב שבת כרגיל ואת נרות יום טוב צריכה האשה להדליק אחרי צאת הכוכבים
ואחרי שאמרה בתפילת ערבית ותודיענו או שאמרה ברוך המבדיל בין קודש לקודש.
.האשה שמדליקה נרות יו"ט בנרות פראפין ,ונקב הפמוט גדול מגודל הנר ,כך שדרכה לחמם
הנר ולהדביקו לפמוט ,תכין מערכת נרות נוספת מערב שבת ,לצורך מוצ"ש ,שכן ביו"ט
אסור לחמם הנר ולהדביקו לפמוט מחשש "ממרח".
.וראוי להכין בערב שבת נר 'אבוקה' להבדלה במוצ"ש ,ולכן יחתוך מהנר הקלוע של ההבדלה
חתיכה בגודל 2-3ס"מ (או ישמור קצה של נר ההבדלה ,לפני סיומו] וידביק לצלחת 4מערב שבת,
ויניח בצד לצורך ההבדלה ,ובמוצ"ש ידליקה מאש מצויה ,ויקיים בה מצוה מן המובחר באבוקה.
.זהמדליקות נרות יו" ט בשמן ופתיל צף ,טוב להכין מבעוד יום מספר פתילות מוש�ח
לות למצופים ["פתיל צף"] כדי שיהיו מוכנים לצורך הדלקת נר יו"ט במוצ"ש.5
ואם נקב המצוף עדיין סתום למחצה ,ומשלים לפתחו לגמרי ,הוי מתקן מנא לכו"ע6.
.חיש להכין מפות ניילון חד פעמיות חתוכות לפי מדת השולחנות לצורך ]השבת] ויום טוב
[כמות כפולה] וכן שקיות אשפה חתוכות ומנותקות ,והוא הדין לנייר טואלט חתוך ,נייר
סופג ורדידי אלומיניום וכיו"ב ,כמות המספיקה ליומיים.
1גם למחמירים שלא להסתפר ולא להתגלח עד ערב שבועות כדעת רבינו האר"י ז"ל ,ואע"פ שהרש"ש חכך בזה שאולי צריך
להמתין בכה"ג עד למוצאי שבועות ,ועוד דאיכא כבוד הרגל ,ועיין כה"ח תרצג או יג] ,וחזו"ע [יו"ט עמ' רסז ובהערה שם].
2יש לציין כי בשנה כזו אין עירובי תבשילין וגם לא יועיל להניח עירוב תבשילין כיון שהיו"ט בא לאחר השבת ,ולא לפניה.
3נציין כי נר נשמה של 24שעות לא מחזיק מעמד עד זמן ההדלקה במוצ"ש ,ולכן טוב לקחת נר של 26שעות או נרות נשמה
המצויים כיום של 48שעות ,ויש המוסיפים מעט שמן זית לנר ה 24שעות [בערב שבת[ ודולק ע"י כך 27שעות ויותר
4זכוכית או מתכת ,אך לא צלחת חד פעמית מחשש דליקה ח"ו ,כי ביו"ט עצמו אסור להדביק הנרות כדי שלא יבוא לידי מירוח ,כמו כן
אין להבהב ולתקן הפתילה ביו"ט ולא לשזור אותה מצמר גפן ,ולא לחתוך אותה לשניים משום דמתקן מנא (סי' תקי"ד סעי' ח' ט').
5לצאת מחשש כל דהוא של מכה בפטיש .ואם המצופים מחוברים זה לזה כשרשרת ,ומנתקם זה מזה ,יש המדמים זה
לגביעי אשל המחוברים שדעת מו"ר הגרשז"א [שלחן שלמה סי שיד ס"ק ג.ג] שמותר לנתקם בשבת או ביו"ט[.ועיין
בקונטרס לקט הלכות ודינים הנחוצים ליו"ט ושבועות לייזרזון עמ לג הע' צג( וכ"נ דעת מרן הגרע"י זצ"ל )הליכות עולם
ח"ד ויקהל אות ז ,ובחזו"ע שבת ח"ה עמ' ע"ד בקצרה] ולדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל יש בזה משום מחתך וי"ל .וע"ע
בשש"כ פי"ג סעיף כד ,ופל"ג הגה מט.
6מו"ר הגרשז"א בשש"כ פי"ג סע' כד .ופרק ל"ג הגה מט ובקונטרס הנ"ל שם ,וכן כתב באשרי האיש ח"ג פרק א' סי' ה.
6
.טירקות עלים שצריכים שריה במי אמה וכד' ושטיפה במים ,לצורך ברירתם מחרקים ,יש
להכין מערב שבת ,ולכתחילה ראוי להכין גם את מה שנצרך לחג .7
.ייש להכין מספיק חלות או פיתות שלימות ,ל 'לחם משנה' לסעודות השבת והיום טוב.
.איבמקררים רבים עם מנגנון מיוחד ל"מצב שבת" ישנה אפשרות השהייה של מצב שבת ל
48שעות או ל 72שעות [למקרה של יומיים ר"ה ושבת] צריך לשים לב לא להקדים מדאי
את ההחלפה ל"מצב שבת" מפני שעלול זמן השהייה לפקוע באמצע היו"ט ,והמקרר
יחזור מאליו למצב רגיל [ואז תדלק הנורה בפתיחת הדלת וכו'] ולכן כדאי להסמיך את
השינוי קרוב לכניסת שבת [או לבחור את הטווח הארוך יותר].
.ביאותם הרוצים לבשל על להבת הגז ביו"ט ,ויש להם ומשתמשים ב"חגז" (שעון לכיבוי הגז),
לצורך כיבוי הגז לזמן קצוב ,יזכרו לחבר את שעון הגז מלפני השבת ,לצורך מוצ"ש .וכן
יתנו דעתם לנתק את זרם החשמל מהמצית האלקטרוני של הכיריים מבעוד יום.
.גיביו"ט שחל אחר השבת מצוי שלא רוצים להשתמש בפלטה שהודלקה לכבוד שבת,
לכן יכולים לכוין בער"ש את שעון השבת שיכבה את הפלטה במוצ"ש לחצי שעה,
ובזמן שהפלטה כבויה יכול להוציא את תקע הפלטה מהשעון שבת ,8כיון שבהוצאת
תקע הפלטה בסה"כ גורם שלא תדלק ,וממשיך את המצב הקיים[ .וחייב לעשות
תנאי מע"ש ,משום שיש עוד בעיה הלכתית מדין מוקצה ,ראה הערה למטה באורך].9
ולכל השיטות מותר לטלטל את הפלטה ממקום הכירים לשיש כיון דפל־
טה ביו"ט דינא ככלי שמלאכתו לאיסור ,ולצורך מקומו מותר [סי' שח ס"ג].
אומנם את השעון שבת אסור להוציא מהשקע בקיר כיון שהשעון שבת מקבל כל הזמן זרם
גם שנמצא במצב כיבוי ,שבת או מצב חול ,ובניתוקו גורם להפסקת זרם האסורה ביו"ט.
.דיהנוהגים לקשט הבתים ובתי הכנסת בענפי אילנות ומיני פרחים לקראת חג מתן תורה,
מן הראוי שיעשו כן כבר מערב שבת ,ולא ימתינו עד למוצ"ש.10
7עיין סי' שיט סע' ח ,וס' לוית חן סי' נב ושם ד"ה וראיתי בחזו"ע שבת ח"ד עמ' ריז .ודו"ק .ולגבי יו"ט לא ברור שמותרת
ברירה ע"י שריה במים ביו"ט .ויש אוסרים דומיא דשבת ,בסימן שיט סעיף ח .דהוי כברירה בקנון ותמחוי .ומעיקרא יש
מחמירין בכל בורר שהיה אפשר לעשותו מעיו"ט ,עיין בה"ל סי' תקי סע' ב ,ובחזו"ע יו"ט עמ' עו.
8שערי מועד להגר"א מלכא שליט"א.
9אומנם לגבי מוקצה נחלקו הפוסקים לדעת השו"ע [סי' רעט ס"ד וכן נוהגים בני ספרד] מועיל לעשות תנאי קודם השבת
שרוצה להוציא תקע הפלטה ויכול להוציא כרגילותו ,כיון שסיבת המוקצה הסתלקה ,וכל האיסור מדין מגו דאיקצאי לביה"ש
איתקצאי לכולי יומא ולזה מהני תנאי .ולדעת הרמ"א [שם ,וכן נוהגים בני אשכנז] לא מועיל תנאי ולכן יוציאו את תקע הפלטה
בשינוי דהיינו דאדם אחד ישים את ידו על שעון השבת ואדם שני יוציא את תקע הפלטה מהשעון שבת בין שני גבי היד.
1 0לצאת מכל סוגי חששות של מחתך )בסרט ההדבקה( בונה ,מדבק ,ושאר חששות ,עיין גם במשנ"ב תצד ס"ק ט וכה"ח
שם או' נה ,דבשבת עצמה אסור לעשות כן לצורך הלילה גם משום "הכנה".
7
.וטסידור שעון שבת ומכשירים חשמליים
.1יש לכוון את שעות ההדלקה הרצויות ללילה וליום :ליומיים – שבת ויו"ט ,ובכלל זה ,פלטה
של שבת ,המזגנים וכל מכשירי החשמל.
שכחו לכוון ,ונזכרו במוצ"ש ,ליל יו"ט ,וצריכים ליותר שעות של אור בליל שבועות ,ללומדים בלילה,
כנהוג ,בשעון שבת מכני [לא דיגיטלי] ,מפני שאין הלחיצה גורמת לשינוי בפעולת השעון ,מותר
ללחוץ על הלחצנים כדי שהאור ייכבה או יידלק מאוחר יותר.
.2כמו כן ,ביום טוב מותר אף ללחוץ שיידלק מוקדם יותר [גרם הדלקה מותר ביו"ט] ,אבל אסור
להקדים כיבוי [שגרם כיבוי בנר עצמו ,אסור לדעת מרן השו"ע ,כגון הנחת נר דלוק בכוס שחציה
מלא מים כדי שתכבה האש בהגיעה למים] .ולחיצת זיזים של שעון השבת כדי שהאור יכבה
מוקדם יותר ,במנגנון שעון שבת -כגרם כיבוי בנר עצמו.
.3להאריך מצב קיים – שיישאר דולק או שיישאר כבוי ליותר זמן – מותר ,כמו כן,
אם כעת מכובה ,מותר ללחוץ לגרום שלאחר שיידלק ,שייכבה מוקדם יותר ,ודבר זה
מותר אף לדעת השולחן ערוך שאין זה כיבוי בדבר הדלוק .כמו כן ,כשעכשיו דולק
ועתיד להיכבות ולהידלק – מותר לכוון כעת ,שלאחר שיכבה ,ידלק מוקדם יותר.
נחזור ונדגיש כי בשעונים דיגיטליים אין לבצע שום שינוי.
.זטכמו כן יתנו הגבאים דעתם לדאוג לכמות מים חמים מספקת לצורך שתיה במשך כל
הלילה במוצ"ש[ ,ויראו למלא המיחם עד למקסימום מע"ש ,או להכין עוד מיחם נוסף
למוצ"ש ,11וכיו"ב].
.זיכדאי להכריז על תפילת מנחה מוקדמת [כגון בשעה 3:00אחה"צ או מנחה גדולה] בשבת
זו ,על מנת שיוכלו לסיים לכתחילה סעודה שלישית קודם תחילת שעה עשירית [בערך
4:00שעון קיץ] כדי שיאכלו בלילה סעודת יו"ט לתיאבון.
פרק ב -איסור הכנה משבת ליו"ט
איסור הכנה
.אבגמ' בביצה (דף ב' ע"ב) הובאה דעת רבה שאסור להכין בשבת את צרכי יו"ט ולא ביו"ט
את צרכי השבת ודרש זאת מהפסוק "והכינו את אשר יביאו" ולשיטתו זהו איסור מהתורה
המכונה "הכנה דרבה" ,משמעותו של איסור זה הוא שהאוכל של שבת צריך להיות מוכן
כבר בחול וכן האוכל של יו"ט צריך להיות מוכן בחול ואין להכין משבת עבור יו"ט ולא
מיו"ט עבור שבת.12
.בכמו כן יש להיזהר שלא להכין שום דבר משבת ליו"ט ,ולא להתחיל בהכנות ליו"ט אלא
רק אחר צאת הכוכבים ומוצאי השבת.
1 1או לתאם עם שכן המתגורר בקרבת מקום לביה"כ שירתיח מים חמים במוצ"ש על הגז בביתו ,ויביאם לביהכנ"ס למלא
במיחם.
1 2ובזה ביאר רבה את דברי המשנה בביצה שם שביצה שנולדה ביו"ט הסמוך לשבת אסורה -משום שנגמרה הכנתה בשבת
ונולדה למחרת ביו"ט (וגזרו לאסור ביצה שנולדה בכל יו"ט אפילו שאינו סמוך לשבת אטו יו"ט הסמוך לשבת ,והא דמהני עירובי
8
נפרט כמה הלכות שצריך להזהר בכל דיני הכנה משבת לחול –
.גשטיפת כלים אין לשטוף את הכלים בשבת לצורך ליל יו"ט ,כמו כן אין לחמם תבשילים
לצורך הלילה ,אמנם כוסות מותר לשטוף בשבת זו אף אחר סעודה שלישית משום שאין
קבע לשתיה.13
.דעריכת שולחן אסור לערוך את השולחן בשבת עם הצלחות ,כוסות ,סכו"ם ,חלות ,ויין וכו'
לצורך ליל יו"ט ,ויש להזהר בזה ובשאר דיני הכנה עד זמן צאת הכוכבים.14
.האין להביא את המחזור לשלושה רגלים ,מבעוד יום לבית הכנסת ,להתפלל בו במוצ"ש
דהוי הכנה ,אבל יוכל להביאו אם יקרא בו מעט בשבת עצמה כגון ,מגילת רות או אזהרות
לר"ש אבן גבירול או מעט הלכות וכד' .15כמו כן אסור לגבאים להוציא מהארונות בשבת
עצמה את המחזורים לג' רגלים וכן את ספרי הקריאי מועד לצורך הלימוד של הלילה,
אלא יכינו אותם מערב שבת או במוצ"ש לאחר צאת השבת.16
.וגבאי בתי הכנסת אסורים לגלול הס"ת בשבת לצורך הקריאה של החג ,משום איסור הכנה.17
פעולות משבת לצורך מוצ"ש שאין בהם איסור הכנה
.זבמקרים מסוימים התירו חכמים לעשות פעולות מסויימות משבת לצורך מוצ"ש (או מיו"ט
לחבירו) ואין בהם משום איסור הכנה ע"פ תנאים מסוימים ,והם:18
א .שלא יהיה בדבר שמכין שום שינוי למעליותא או השבחה ,אלא שמירה על מצב
קיים או מניעת נזק או קלקול.
ב .שלא יהיה ניכר שעושה כן לצורך אחר השבת.
ג .שיהיה הדבר לצורך מצווה.
ד .וי"א דבעינן נמי תנאי נוסף ,שאם לא יעשה הדבר בשבת [או ביו"ט א'] תגרם
טירחא גדולה או המתנה מרובה עד שיעשוהו במוצ"ש [וכ"ש אם אי אפשר יהיה
לעשותו כלל במוצ"ש].
תבשילין להכין מיו"ט לשבת עיין בתוס' בביצה (ב :ד"ה והיה) ,אך לגבי יו"ט שאחר השבת לא שייך עירוב תבשילין ,ופשוט.
האיסור הנ"ל [שהוא מדאורי' כנ"ל] נאמר לגבי הכנת מאכלים משבת ליו"ט או מיו"ט לחול .אבל הכנת מאכלים משבת
לחול אינה כלולה באיסור דאורייתא הנ"ל כפי שפירש רש"י (שם ד"ה ואין יו"ט) שסעודת חול לא חשיבא ולא שייך לה
הזמנה ,אולם מדרבנן אסור להכין גם משבת לחול או מיו"ט לחול וכן משבת ליו"ט ולא רק מאכלים אלא כל פעולת הכנה
לצורך חול אסורה ,וכפי שמבואר במשנה בשבת דף קי"ג .שאין מציעין את המיטות משבת למוצאי שבת ,וכן מבואר
בברייתא דף קי"ח .דאין להדיח כלים בשבת מן המנחה ולמעלה (דהיינו עבור מוצ"ש).
1 3חזו"ע יו"ט עמ' לז ,ובחזו"ע שבת ח"ו עמ' ק.
1 4בחזו"ע פסח ח"א עט' רסח -מבואר כשלוש עשרה וחצי דקות אחר השקיעה ,ובמקום צורך גדול אפשר להקל מיד אחר
השקיעה עכ"ד .אולם שאר האחרונים נקטו בצאה"כ דהיינו כחצי שעה אחר שקיע"ח ,או בזמן ר"ת ראה בספריהם.
1 5במקום שאין עירוב או מי שאינו סומך על העירוב ,לא יוכל להביא המחזור בשבת משום איסור "הוצאה" וטלטול[ ,ע"פ
שש"כ פרק כח סע' פב[ ,וכתב בילקו"י [שבת ב עט' רכו] שמותר לקחת המחזור של יו"ט לבית הכנסת בשבת אע"פ שיוצא
קודם השקיעה כל שחושש שמא לא יהיה לו סידור להתפלל ואם יעיין בו מעט כשיגיע לביהנכ"ס מותר בכל אופן .ע"כ.
1 6ועיין שו"ת מחזה אליהו [ח"א סי' נט או' א[.
17אבל מותר לגלול הספר במוצ"ש-ליל החג ,לצורך תפילת שחרית.
18הדברים מבוססים בעיקר על דברי הג"ר פסח א .פאלק שליט"א בשו"ת מחזה אליהו סימנים נד-סד.
9
ח .כל דבר שאינו מלאכה ולא איסור דרבנן ושאין בעשייתו משום טירחה ,וגם רגילים לעשותו
מבלי לחשוב על התועלת שבעשייתו ,מותר לעשותו בשבת ,גם אם תצא מעשייתו זו
תועלת לימות החול ,ובלבד שלא יאמר בפירוש ,שהוא מכין לימות החול (או לאחר השבת).
ולכן:
הלוקח טלית לבית הכנסת (במקום שיש עירוב) מותר אף להחזירה הביתה.
מותר להחזיר ספר למקומו בארון הספרים אחרי גמר הלימוד.
ביו"ט של סוכות מותר להחזיר את הלולב עם או בלי ההדסים והערבות למים אחרי נטילתו
הגם שתצא לו תועלת מזה ,שהם לא יכמשו ויהיו ראויים לו למחרת.
מותר להחזיר למקרר או אפילו לתא ההקפאה את המאכלים שנשארו לאחר גמר הארוחה
וכו' .אע"פ ששומר אותו לצורך יו"ט כל שעושה כן כדי שלא יתקלקל המאכל[ .ילקו"י שבת
ב עמ' רכב].
מותר לשרות במים כלים 19ששיירי אוכל ידבקו בהם ,אם לא יעשה כן בשבת [ואם כבר
נדבקו שאריות התבשיל בהם ויבשו ,אסור לשרותם במים בשבת ,מכיון שבשריה זו
מחשבתו להקל על ניקויו במוצאי היום].
מותר לאדם לצאת מביתו בשבת אחר הצהריים ,אפילו ביום שרב ,ולקחת עימו אפודה
[במקום שיש עירוב] כדי ללובשה בערב בהיותו בדרך ,אבל טוב שלא יאמר שלוקח אותה
בשביל לובשה בערב.
מותר לצאת מביתו אפילו סמוך לחשיכה ,ומפתח ביתו בכיסו (במקום שיש בו עירוב) כדי
שיוכל להיכנס לביתו במוצאי שבת.20
ט .מוצרים שהדרך לשמרם בקירור [כגון במקרר וכדו'] ,והוציאם בשבת כדי לאכול מהם ,ובא
"להחזירם" למקרר בסיום אכילתו ,הדבר מותר בכל גוונא כיוון שאם לא כן יתקלקלו או יפוג
טעמם ,והוי בגדר שמירה על מצב קיים (או אפילו מניעת הפסד וקילקול) דשרינן .ולכן,
אם הוציא מהמקרר גבינות ,קוטג ,חלב ,מעדנים או שאר מאכלים כיו"ב ,מותר להחזירם
למקרר בכל מקרה ,שכן עיקר מטרתו למנוע קלקולם כאמור.
י .וכל שכן דברים שהדרך לשמרם מוקפאים בתא ההקפאה ,כמו גלידה ,ארטיקים ,איגלו וכיו"ב,
והוציאם כדי להשתמש בהם ולאכול מהם ,ובא להחזירם למקפיא ,על מנת לשמור על המצב
19יש להדגיש שאף שמותר להשרות כלים הנ"ל במים ,אסור להדיחם [לשוטפם] ,אא"כ צריך להם ביום השבת.
] 2 0שש"כ פרק כח סע' פט במהדו"ב ,וכן הוא בשלחן שלמה שבת סי רצ סע' א-ה( ובהערה ר"א בשש"כ כתב ,שמעתי מגרש"ז
אוירבך זצ"ל ,דמכיון שאנשים רגילים לעשותו מבלי לחשוב על הצורך ,הה"נ דשרי אפילו לצורך חול ,ומשום כך מותר
לטלטל כלי שמלאכתו להיתר מחמה לצל או להעביר בשר ודגים סמוך ללילה למקום קריר ,אף שזה לצורך חול )וכמו"כ
נלע"ד דיתכן שגם המ"א בסי' רנד ס"ק כג ,האוסר רדיית הפת גם מתנורים שלנו שלא לצורך השבת מפני מכין משבת
לחול וע"ש במ"ב ס"ק מג בשם א"ר – גם הוא מודה שביו"ט מותר להוציא עוגה או תבשיל עם גמר האפיה והבישול ,אף
כשעוזב את הבית והכל הוא לצורך חול ,מפני שביו"ט רגילים כל היום להעמיד על האש ולהוריד מן האש עם גמר האפיה
והבישול משא"כ בשבת שאין רגילים בכך ,וגם בראשון של פסח,
כאשר מחליפים בביהכ"נ את השלט של "מוריד הגשם" לשלט של "מוריד הטל" ,ויחד עם זה מחליפים מ"טל ומטר" ל"ותן
ברכה" שאומרים רק במוצאי היום ,או כאשר מחליפים כל בוקר את השלט של יום הספירה ליום המחרת וכדו' ,כל זה
מותר לעשות בשבת וביו"ט ,ובפרט כאשר יתכן שתצא מזה תועלת עכשוית ,שאנשים ילמדו את פרטי הדינים ,עכ"ד[.
10
הקיים ,או למנוע המשך הפשרתם ,שהדבר מותר [כיון שזהו מקום שמירתם ,וכך דרך שימושם].
יא .ונראה שגם מוצרים שאין הכרח לשמרם קרים או קפואים ,אבל היו כבר במקרר במצב קר
(או קפוא) והוציאם בשבת כדי להשתמש בהם או לאכול מהם ,ובעודם קרים [או קפואים]
בא להחזירם למקומם (למקרר או למקפיא) ג"כ מותר ,שהרי הוא שומר על מצבם הקיים
[ומונע את חימומם או הפשרתם] אך אינו פועל בהם פעולה מחודשת או השבחה.21
יב .הכניס בקבוקי שתיה למקרר על מנת שיתקררו ויהיו קרים לצורך השתיה במוצ"ש ,יש
לחלק ,שאם מכניסם למקרר מבעוד יום ,כגון בשעות הצהרים ,ומכניס כמות שיש סבירות
שבני הבית עוד ישתו ממנה בו ביום ,הדבר מותר דאין זה בגדר הכנה כלל כיון שהדרך
להשתמש בכמות כזו בשבת ,לית לן בה] ,אבל אם מכניס למקרר כמות גדולה כל כך,
דמינכרא מילתא שמכניסם לצורך הלילה נראה דאסור דכיון שעושה פעולה שיש בה"
השבחה למעליותא" קירור (ולא רק שמירה על מצב קיים) הרי זה בגדר "הכנה" ואסור.
וכ"ש שאסור להכניס את בקבוקי השתיה למקפיא לצורך מוצאי שבת.22
יג .להוציא חלות קפואות וכן תבשילים מבושלים או סלטים קפואים [דברים מוכנים הראויים
לאכילה ,אלא שהם קפואים] הנמצאים במקפיא ,מותר להוציאם ולהניחם על השיש
מבעוד יום בשבת ,כדי שיפשירו ויהיו מוכנים לצורך הלילה .ולדעת המ"ב יזהר להוציאם
בעוד היום גדול שלא יהיה ניכר שמכין לצורך הלילה 23באופן שאין בזה טרחה וגם שאינו
ניכר שהוא לצורך הלילה .אולם מדברי הגר"ע יוסף זצ"ל משמע שאפשר להוציאם גם
סמוך לשקיעה .24אך אסור להניחם על הפלטה או לסדרם על השולחן במקומם.25
.דיליתן התבשילים על פלטה" כבויה" שעתידה לדלוק בעוד זמן בתוך השבת ,נראה ג"כ
לאסור ,דהוי הכנה ומנכרה מילתא.26
הוצאה מהמקרר בשבת למוצ"ש
.וטמיהו להוציא בשבת מהמקפיא בשר קפוא או עופות קפואים (לא מבושלים) ושאר דברים
שאינם ראויים לאכילה כמו שהם ,לצורך מוצ"ש נ"ל דאסור [ואף למי שמתיר לטלטלם
ולא חשיבי מוקצה (עיין סי' שח סע לא) ,מ"מ הכא מינכרא מילתא שמכינם לצורך הלילה,
] 21וכנ"ל בסע' ז ,וכ"פ בספר ארחות שבת פרק כב סע' קעח ע"ש].
22עיין היטב בביאורים לסעיף הבא .ודו"ק וכ"פ באורחות שבת פכ"ב סעי' קעה ,ע"ש[ ,כן נראה לפי המבואר בחזו"ע לענין
שטיפת כוסות שאין קבע לשתיה וכ"כ בילקו"י שבת ב' עמ' רכב הערה כו בדרך אפשר].
2 3ומה שנפשרים ומשתנה מצבם למצב חדש ,לית לן בה ,כיון שההפשרה נעשית מאליה ולא ע"י פעולת אדם .בכה"ג לא
חשיב "הכנה",
24חזו"ע שבת ב עמ תמז ,וע"ע בהליכות מועד פ"י אות א
] . 25עיין היטב שו"ת מחזה אליהו סי סד .ועיין בהערה הקודמת מש"כ בזה .וכ"כ מרן הגריש"א באשרי האיש ח"ג (פרק ג
סע' נ(
2 6ואין להביא ראיה ממה שהתיר מרן הראש"ל בשו"ת יביע אומר ח"י או"ח סימן כו ,להתיר ליתן בשבת תבשיל של מרק
מבושל כ"צ מע"ש ,ע"ג פלאטה כשהיא כבויה ,ותדלק לאחר שעה ,דהוי גרמא וכו' ע"ש .דאינו דומה ,דהתם יש לצרף
דעת ה"מתירים" בישול אח"ב בלח" עם סברת המקילים בגרמא לגמרי ,ושפ"ד להקל .משא"כ בנ"ד דהוא גרמא ב"איסור"
דרבנן ,ומנ"ל להתיר בכה"ג ,ומה גם שדעת מו"ר הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל שמעיקרא אין להקל גם בגרמא דבישול
אח"ב בלח .כבנדון היביע אומר .ובכלל גם לא ברירא דבכה"ג דסוף חמה לבא ,חשיב גרמא .ואכמ"ל.
11
דכל הרואה אותו מוציאם מההקפאה ,מבין שלצורך הלילה הוא מוציאם ,וברור לכל שאינו
עומד לאכול מהם בו ביום ,ויש בזה משום הכנה].
שינה
.זטשינה מותר ללכת לישון בשבת על מנת שיהיה לו כח להשאר ער כל הלילה ,אפילו שכל
כוונתו לשם כך כיון שאין זה ניכר שישן לצורך הלילה ,אך אסור לומר בפה שהולך לישון
לצורך הלילה.27
פרק ג -שאר ההכנות משבת ליו"ט
.אכדאי להקדים להתפלל מנחה [מנחה גדולה או בשעה 3:00לערך[ כדי שיוכלו לקיים
סעודה שלישית קודם תחילת שעה עשירית ביום [דהיינו שעה 4:00לפי שעון קיץ] ,על
מנת שיאכלו סעודת ליל יו"ט לתיאבון[ .חזו"ע יו"ט עמ' צ].
.במי שאיחר מלסעוד סעודה ג' קודם תחילת שעה עשירית ביום ,אפילו הכי לא יבטל
סעודה ג' ח"ו ,אלא יקיימנה גם מאוחר יותר ,וישתדל לצמצם בה ככל האפשר ,ויסתפק
בכביצה פת.28
.גבתפילת המנחה אין אומרים 'צדקתך ' [גם משום שהוא ערב יו"ט ,ובלא"ה א"א תחנון
כבר מר"ח סיון].
.דמותר ללבוש בגדי יו"ט בשבת מבעוד יום ,וישתדל לא לאחר לבישתם סמוך לערב ממש.29
.המותר לחזנים וכד' להכין בשבת את קריאת בתורה של יו"ט או קריאת מגילת רות ואזהרות
וכדו' כיון שידיעתו היא כבר מעכשיו.30
.וסידור הבית מותר לסדר את הבית וכן לנקות את השולחן אחר סעודה שלישית כל שעושה
כן לצורך השבת שרוצה שיהיה ביתו נקי ומסודר.31
.זמותר להתקלח [בצונן] ולטבול במקווה טהרה בשבת אע"פ שכוונתו לעשות כן לקראת
החג ,ואין בזה משום "הכנה" ,ובלבד שיקפיד על כללי איסור רחיצה שיתבארו בהמשך.
.חקודם שיצא מביתו לבית הכנסת ,יוודא בנחת רוח ובשפה נעימה שבני ביתו יודעים שאסור
להדליק הנרות או לעשות שאר מלאכות או הכנות לצורך החג ,רק לאחר צאת השבת
לגמרי [כלומר לנוהגים כהגאונים-כחצי שעה לאחר השקיעה ,ולנוהגים כר"ת עד שיגע
זמן ר"ת] .וטוב שיאמר לבני הבית את שעת צאת השבת במדויק.
2 7ע"פ המשנ"ב סי' ר"צ סק"ד בשם מג"א וספר חסידים ,וע"ע בילקו"י שבת ב עמ' ריז.
28עיין שו"ע סי' רצא סע' א ,ובמשנ"ב ס"ק ב] וכזית תבשיל.
29בן איש חי פרשת צו סע' ד .בדיני ער"פ שחל בשבת עיין כה"ח סי' תקכט או' כג .ובמקור חיים לבעל החו"י בסי' תקג,
ובשלחן שלמה להגרשז"א סי' תקכט' ובאורחות שבת פכ"ב סע' קפב.
3 0שלחן שלמה אוירבך שבת סימן ר"צ ס"ק א[.
31ילקו"י שבת ב עמ' רכג ריט
12
פרק ד -מקלחת וטבילת מקווה בשבת או ביו"ט
.אמצד דיני הכנה ,מותר לטבול בשבת לשם טהרה לקראת הרגל [למי שנצרך כטבילת עזרא ,או לשם
תוספת טהרה] ואין בזה משום "הכנה" משבת ליו"ט[ .ולדעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל ,בשבת
יטבול בצונן דווקא ולא בחמין] ויש מקלים לטבול בפושרים.
.בידוע הדין שאסור לרחוץ כל גופו בשבת במים חמים [וגם פושרים שמרגיש בהם חמימות בכלל האיסור]
והוא משום גזירת הבלנין .ואיסור זה קיים בין בחמין שהוחמו בערב שבת ובין שהוחמו בשבת [כולל
דוד שמש] בין במרחץ ובין מחוץ למרחץ [גם לא באמבטיה פרטית] הכל אסור.
.גאבל רחיצה בצונן מותרת ,ובלבד שיזהר שלא יכשל באיסורים אחרים [וכגון:שימוש בספוג רחצה,
סחיטה ,ניגוב השיער בנחת ,ובעיקר צריך לדעת שאסור להסתרק אחר המקלחת בשום אופן!] ולכן
אם ירצה להתקלח בשבת לקראת החג או לשם התרעננות בצונן ,מותר [ובני אשכנז נהגו להחמיר
בזה ,אם לא במקום צער].
.דברחיצה וטבילה ביו"ט ישנה הקלה מסויימת והיא :שאף שבמרחץ עצמו השאירו חכמים את גזירת
הבלנין על מקומה ,ולכן אסור לרחוץ במרחץ בחמין [אפילו פניו ידיו ורגליו .חזון עובדיה יו"ט עמ' מב]
אפילו אם הוחמו מערב יו"ט [ואפילו ע"י דוד שמש].
.האך מחוץ למרחץ [ולדעת מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצוק"ל ה"ה גם באמבטיה ומקלחת פרטיים בבית]
מותר לרחוץ את כל גופו בחמין שהוחמו מערב יו"ט ,ולמעשה מתירין גם בחמין שהוחמו ביו"ט עצמו
מאליהן [בדרך מותרת ,וכגון ע"י דוד שמש .אבל בבויילר חשמלי או סולר או גז וכד' ,אסור .משום
שבפתיחת הברז נכנסים מים חדשים לדוד ומתבשלים ביו"ט ,והרי זה בגדר בישול לצורך רחיצת כל
גופו ,דאינו הנאה השווה לכל נפש ,ואסור].
.וולכן אפשר להתקלח ביו"ט במקלחת פרטית בבית במים של דוד שמש ,ובלבד שיזהר מאד לא לעבור
על איסורים אחרים תוך כדי הרחיצה ,וכנ"ל [עיין חזון עובדיה יו"ט עמ' מא-מב .וע"ע אור לציון ח"ג
פכ"א ס"א.ע"ש.32
* אם נרטבה ריצפת המקלחת ממי הרחצה ,מותר לגרוף את המים במגב גומי בלבד [ללא סחבה] לפנותם33.
.זטבילה במקווה טהרה ביו"ט עצמו ,מותרת גם בחמין ,כיון ש"בית הטבילה" לא נחשב כ"מרחץ" לענין זה.34
3 2ודע דמה שהתרנו לרחוץ ביו"ט בחמין שהוחמו מעיו"ט ,הוא גם השנה שהוחמו המים בשבת [ע"י הדוד שמש] ,ואין
לאסור בזה משום 'הכנה' .ואע"ג דגם הכנה בידי שמים אסורה משבת ליו"ט כמבואר בביצה דף ב ע"ב ובמשנ"ב סי' תקז
ס"ק יג .ובבה"ל שם ד"ה אפילו ,משם הב"ח .ועיין בב"ח ססי תקז וססי' תקיג .מ"מ הכא הכל כבר היה בעולם מקודם,
וראוי לשימוש .ועיין הלכות המועדים פרק א ס"ח הע' 37והע' .40ואכמ"ל].
3 3וכתב מו"ר הגרש"ז אוירבך בשש"כ [מהדו"ב פכ"ג הערה ל ] דהיינו טעמא ,דדווקא נתינת מים ע"ג הקרקע על מנת
להדיח הוא דקרי הדחה ולא אם גורר את המים שכבר נשפכו .ע"ש ,וכ"כ הגר"נ קרליץ שליט"א בספר חוט שני ח"א פי"א
עמ' צז ,והוסיף שכל זה כשמעביר את המים למקום הניקוז דרך מקום צר ,אבל להעבירם דרך מקום רחב אסור ,משום
דבכה"ג נראה כהדחה ,והכל לפי הענין .ע"כ ,וכן הורה מו"ר הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל ,שאם התפוצץ צינור או תקלה
אחרת ונשפכו מים בבית וכיו"ב ,דמותר לגורפם במגב גומי בלבד ,ולא חשיב כמדיח הקרקע ,כיוון שכוונתו לסילוק המים
ולא להדחת הקרקע ,עכת"ד.
34כך הורני מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצוק"ל וכן מתבאר בספרו חזון עובדיה ימים נוראים עמ' סא ושם סוף הערה יב.
ע"ש .וכ"ש לדעת מו"ר הגרב"צ א"ש זצ"ל דשרי.
13
פרק ה -הלכות ניקיון הבית בשבת ויו"ט
טאטוא הבית והחצר
.אמותר לטאטא את הבית [בבתים שלנו שהם מרוצפים [וכן ראוי לעשות מיד בסיום כל
סעודה ,כדי שלא יצטבר ליכלוך רב בבית ,אבל אסור לשטוף את הריצפה בכל אופן ,גם
לא ע"י שפיכת מים וגריפתם ע"י מגב בלבד.35
שטיפת רצפה במים
.במיהו אם התלכלך הבית במקום מסוים [נקודתי] וכגון שנשפך שם משקה מתוק ודביק או
שתינוק לכלך שם וכד' ,רשאי לשטוף אותו המקום ,ואף ע"י שפיכת מים באותו מקום,
וגריפתם ע"י מקל גומי וכף אשפה (ללא שימוש בסחבה) דהוי כגרף של רעי ,שהתירו
לסלקו.36
שטיפת רצפה בבתי כנסת ,ומקומות ציבוריים
.גבחדרי השירותים של בתי הכנסת ,מקואות ,ומקומות ציבוריים שבהם מצטבר לכלוך רב במשך
היומיים של השבת והחג ,ויש בדבר צורך גדול ,וגם משום כבוד בריות ,אפשר להקל לנקותם
ע"י פועל עכו"ם[ .ואם אי אפשר ,יש מקום להקל גם ע"י ישראל ,בשטיפה וניגוב במקל גומי
בלבד ,ללא שימוש בסחבה וכד']
.דמותר לנקות במקל גומי מים שנשפכו על השיש במטבח אף שהשיש מחובר לקרקע ,ואם
מנקה בבגד יש להזהר שלא יסחוט הבגד ,אלא יניחנו על המים בלבד.37
פינוי האשפה
.הפח האשפה הביתי ומה שבתוכו ,הרי הוא מוקצה ואסור לטלטלו ואף לא להוריקו לפח
הציבורי אך אם מעלה צחנה וקשה לסבול הריח או שנתמלא ואין לו לאן לשפוך את
האשפה שנצטברה בבית ,מותר להריקו בפח הציבורי.38
.וקשר של שקית האשפה -יש ליזהר שלא לקשור את שקית האשפה בקשר שעל גבי
קשר ,39כיון שנחשב כקשר של קימא מחמת שנשאר בפועל סגור.40
3 5ואפילו ללא סחבה ,ועיין סי' שלז סעיפים ב ו-ג
3 6הנה מו"ר הגרש"ז אוירבך בשש"כ [מהדו"ב פכ"ג בהע' ל] כתב ,ד'אפשר' שמותר ליתן מים על מקום המלוכלך שברצפה בלבד ולנגב
באופן המותר ,ואין זה בכלל איסור שטיפת הרצפה .ע"ש .וכ"א בשולחן שלמה סי' שלז ס"ק ז.
ובספר חוט שני החמיר טפי דאפילו לשפוך מים על גרף של רעי ,כדי לנקות את הריצפה אסור ,משום דנחשב כהדחה .ע"ש.
וכן נראה גם בדעת מרן החזו"ע [שבת ח"ד עמ' מט] שלא התיר אלא לשפוך מעט מים על "מקום הליכלוך" ולגורפם ,אבל לא בכל
הבית .וכן מדוקדק בלשון קדשו שכתב"-אין מדיחין את קרקע הבית אפילו הוא מרוצף ,אטו שאינו מרוצף ,שמא יבא להשוות גומות,
ומה שלא גזרו כן בכיבוד קרקע מרוצף ,משום שהכיבוד הוא נחוץ יותר ,ומ"מ אם ריצפת הבית נתלכלכה מותר לשפוך מים "על מקום
המלוכלך" ולגרוף המים ע"י מגב עכ"ל .מוכח שלא התיר אלא במקום המלוכלך ותו לא ,והבו דלא להוסיף עלה .ודו"ק ואכמ"ל.
3 7שלא גזרו רבותינו אלא לרבץ כל הבית כי אין צורך בכך כל כך אבל ניקיון השיש שאינו אלא מעט וגם צריך לדבר נראה
פשוט שמותר ובלבד שלא יעשה בבגד שלא בוא לידי סחיטה.
3 8שבת כהלכתה פרק כג אות יג.
3 9קשר זה נאסר באופנים מסוימים ,ראה בהל"ע ואול"צ ושש"כ הביאם בס' הליכות שבת ח"ב פ"י ס"ו.
4 0אולם נדגיש שכל האמור הוא בקשר ע"ג קשר ,אך בקשירה של קשר אחד בלבד ,מותרת.
14
פרק ו -סדר קידוש והבדלה
.אבמוצאי שבת שחל בו יו"ט ,יש חובת קידוש -מצד היו"ט הנכנס ,וחובת הבדלה – מצד
השבת היוצאת ,חז"ל תקנו לנו סדר קידוש והבדלה משולבים יחד וסימנם :יקנה"ז [דהיינו
י' יין=בורא פרי הגפן .ק' קידוש= מקדש ישראל והזמנים .נ' נר= בורא מאורי האש ,ה'
הבדלה=המבדיל בין קדש לקדש .ז' זמן= שהחיינו].
.באין מברכים על הבשמים בהבדלה של מוצ"ש זו.
.גהמנהג שאומרים סדר היקנה"ז מעומד כמו בכל קידוש ,ולבסוף יושב ושותה היין.41
.דנר ההבדלה :מצווה לברך על אבוקה [נר עם שתי פתילות או יותר ,ששלהבתם מחוברת].
.האין מברכין אלא על נר העשוי להאיר [שו"ע סי' רח"צ סע' יא-יב] אבל אם הודלק מעיקרא
למטרה אחרת ,אין מברכין עליו .ולכן נר שהודלק למצוה כגון שהודלק לעילוי נשמה,
לצורכי אש או חום וכד' אין לברך עליו במוצ"ש .וכן לברך ברכת מאורי האש על ה"נר
נשמה" שהדליקו לצורך אש מצויה -אסור[ ,גם משום שהוא שקוע בעומק הכוסית והוי
כנר בעששית ,וגם משום שהודלק לשם אש ולא לשם אור].
.ואסור לכבות את נר ההבדלה ,ככל נר שאין לכבותו ביום טוב.
.זאע"פ שאפשר לברך גם על שני גפרורים שהודלקו מאש מצויה ,לא ממולץ לעשות כן,
כיון שקרוב לודאי שיכשל המחזיק בגפרורים בכיבוים.
.חבברכת ההבדלה שבסדר יקנה"ז חותם "המבדיל בין קדש לקדש [אע"פ שבתחילת הברכה
מזכיר המבדיל בין קדש "לחול].
.טטעה וחתם המבדיל בין קדש לחול ,יחזור ויתקן עצמו מיד [תוך כדי דיבור] ויאמר :המבדיל
בין קדש לקדש .עבר כדי דיבור ,י"א דלא יצא י"ח דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים
בברכות ,וצריך לחזור על ברכת ההבדלה ,42וי"א שיצא י"ח ,דסוף סוף יו"ט כחול חשיב
ביחס לשבת החמורה ,וכן עיקר.43
.ישכח ולא אמר נוסח ההבדלה כלל בקידוש ,חייב עדיין בהבדלה .ובכל זמן שיזכור ,יקח
כוס יין בידו ויברך על הנר ברכת מאורי האש ,ויאמר נוסח ההבדלה ]מיקנה"ז] ויחתום
41כה"ח סי' תעג אות כ.
4 2שש"כ פס"ב סע' כא ועוד ,הובאו בשו"ת רבבות אפרים ח"ב סי' קמה ,וח"ו סי' קעו ,וכתב השש"כ ,שצריך לחזור על ברכת
"המבדיל בין קודש לקודש" ,ולגבי ברכת "פרי הגפן" לא חוזר אם לא הפסיק בדיבור שאינו מעניין הקידוש ולא הסיח
דעתו.
43כן דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל דיצא ,ומרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל ,ומרן בחזו"ע פסח עמ' ערב ,ובהגדה עמ' כט,
וכן עיקר ,וכ"ש דסב"ל .וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קי"ח) שכתב דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים ולא יצא ידי
חובה ,וצריך לחזור והבדיל על הכוס ולומר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" ,ולגבי ברכת בורא פרי הגפן הסתפק האם
יש לדמות זאת למבואר בבה"ל (סי' רח"צ ס"ה ד"ה אין) שאם ברך בברכת "מאורי האש" על נר שלא שבת ממלאכת
15
"המבדיל בין קדש לקדש" .ולא יחזור לברך שהחיינו .ולגבי ברכת "בורא פרי הגפן" ,אם
דרכו לשתות יין בסעודה ועדיין לא הסיח דעתו ,אינו חוזר לברך הגפן ,ואם אין דרכו
לשתות יין בסעודה או שהסיח דעתו מהיין [או שכבר סיים סעודתו] חוזר ומברך גם
ברכת הגפן בתחילת ההבדלה.
.איבסיום סדר הקידוש וההבדלה ,מברך ברכת שהחיינו ,ויושב ושותה מהכוס.
.בינהגו המסובים לטעום מכוס הקידוש לחיבוב מצוה ,כולל הנשים אע"פ שיש בו גם
הבדלה.44
פרק ז -סדר הדלקת נרות יו"ט ע"י האשה
.אתזהר האשה שלא תקדים להדליק הנרות רק לאחר צאת השבת( ,דהיינו כחצי שעה
לאחר השקיעה לגאונים או בזמן ר"ת כמנהגה תמיד) ואמירת "ברוך המבדיל בין קודש
לקודש" או "ותודיענו" ,בערבית.
.בההדלקה מאש מצויה (מוכנה) מערב שבת.
.גקודם ההדלקה תברך :ברוך...להדליק נר של יום טוב ,ולא מזכירים שבת .45תזהר שלא
לכבות הגפרור או הנר בסיום ההדלקה ,אלא תניחם בנחת במקום שיכבו מאליהם.
ואסור לזרקם לכיור רטוב וכד'.
עברה שלא יצא ידי חובה וכתב הרע"קא שגם על ברכת היין צריך לחזור משום שברכת האש הוי הפסק .אך כתב דאולי
יש לחלק בנידון דידן ולומר דאינו הפסק גמור כיון דהזכרת בין קודש לחול בליל מוצ"ש ליו"ט אינה הזכרה פסולה דהא
אדרבה מזכירים אותה בנוסח ההבדלה א"כ י"ל דתיקון זה שצריך לברך עוד פעם אינו פוסל לגמרי מה שהזכיר בראשנה,
אך סיים דמ"מ עדיין צ"ע בזה .גם בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב פרק סב סעיף כא) ,כנ"ל.
4 4שש"כ פרק סב סע' טז ועוד.
4 5שו"ע סי' רסג סע' ה .ועיין שו"ת יחוה דעת ח"א סי' כז .וחזו"ע יו"ט עמ' סא סע' כא.
16
פרק ח -סעודת החג
.אחייב אדם לאכול פת בסעודות יום טוב בלילה וביום ,ולבצוע על לחם משנה.
.ביקפיד מאד לומר יעלה ויבא בברכת המזון ,שלדעת מרן השו"ע 46אם לא אמרו ,חוזר.
מיהו למעשה ,אם נזכר מיד כשאמר "ברוך אתה ה' [לפני שיחתום "בונה ירושלים] ,יסיים
"למדני חוקיך" ,שיראה כאומר פסוק ,ויחזור לומר "יעלה ויבא ,ואם הרגיש בטעותו לאחר
שחתם "בונה ירושלים" יאמר שם ברכת 'אשר נתן' בשם ומלכות .אבל אם סיים ברכת
המזון ,בדיעבד אין מחזירין אותו ,דסב"ל אפילו נגד מרן.47
.גבמוצ"ש זו ,ליל יו"ט ,יש נוהגים שמרבים קצת בסעודה זו לשם "מלווה מלכה".48
.דמצוה לאכול בשר ולשתות יין בסעודת יו"ט ,משום שמחת החג .ומי שאינו יכול בבשר
בהמה יכול לקיימם בבשר עוף ,ובזמן הזה עיקר השמחה ביין .49והני מילי בסעודת היום
דווקא ,אבל בסעודת ליל יו"ט אם נוח לו ומתענג יותר בסעודה חלבית מכובדת ,רשאי
לעשות כן ,דשבת ויו"ט לעונג נתנו.50
.האע"פ שלא נהגו לאכול סעודה שלישית ביו"ט מ"מ יקפיד לאכול את סעודת "היום" ביום
טוב קודם חצות היום ,51ולכן יקפידו לקום בזמן לאחר המנוחה מלימוד הלילה כדי שיספיקו
ליטול ידים ולאכול לפחות כביצה פת וכזית תבשיל ,קודם חצות היום (= 12:45שעון קיץ).
.וגם אם איחר אכילתו ,לא יבטל חלילה סעודת יו"ט ,ויאכלנה גם לאחר חצות.
4 6סימן קפח סע ו.
4 7חזון עובדיה יו"ט עמ' שז ,ויביע אומר ח"ט או"ח סי' מז ובמילואים שם.
48הגדת "ויגד משה" סימן כז אות יב משם הגר"ח פלאג'י בחיים לראש.
4 9שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' לג .ובחזון עובדיה יו"ט עמ' צה
50כ' באורחות רבינו ח"ב עמ' צח שכן נהג הסטייפלר זצוק"ל לאכול מאכלי חלב בליל חג השבועות ,וכן נהגו בכמה קהילות .ובשו"ת
וישב משה ח"ב סי' קג ,מיישב המנהג ,וכ' דמ"מ יאכלו סעודה חשובה ולא כדרכם בימות החול ,ע"ש ,ועיין אשרי האיש ח"ג פס"ו ס'ג.
ומ"מ אם אכל סעודה שלישית דשבת מאוחר ,יזהר ליתן דעתו שעברו שש שעות מסיום הסעודה הבשרית לתחילת
הסעודה החלבית.
5 1מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל ע"פ הרמב"ם פ"ל מהלכות שבת ה"ט ,ובה"ה שם ,וס"ל דה"ה ליו"ט ,וכדמשמע מהזוה"ק
והאר"י ז"ל עיין בכה"ח סי' רצא אות ב ,ועיין בספר ברכת יצחק להגר"י ברכה נר"ו סי' רצא או' ב ,וע"ע בשו"ת ברכת יהודה
ח"ב סי' כב הע' 2
17
פרק ט -לימוד תורה
.אנוהגים להישאר ערים ולעסוק בתורה במשך כל הלילה ,ובזוה"ק הפליגו מאד בחשיבות
לימוד התורה בלילה הזו ,עד שאמרו 52כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים
בו ,כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרונות ,והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות
וכתרים של עולם העליון .וכתב האר"י ז"ל (בשה"כ דף פט] ודע ,דכל מי שלא ישן בלילה
הזאת כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו שישלים שנתו ולא
יארע לו שום נזק בשנה ההיא וכו' ולא ישן כלל ודאי שלא ימות בשנה ההיא .53ויזהר מאד
שלא לדבר שיחת חולין ודברים בטלים ח"ו בלילה יקר זה.
.בכתב רבינו יוסף חיים ,54שנשים לא שייכות בלימוד זה של ליל חג השבועות ,אולם אם
רוצות להישאר ערות ולסיים ספרי תהילים או ללמוד פרקי אבות ומגילת רות וכד' תע"ב.55
ובתנאי שלא יפגע להן הדבר בניהול הבית לכבוד החג ,ביום המחרת ,וכבר אמרו חז"ל
והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה.
.גמנהג בני ספרד ללמוד סדר 'קריאי מועד' הוא תיקון ליל שבועות ,בלילה הזה ,שהוא
מתוקן ע"פ דעת רבותינו המקובלים מארי דרזין * .ומי שקשה לו לגרוס גירסא כ"כ הרבה
,יראה ללמוד לפחות המקראות של התנ"ך ,תחילה וסוף של כל פרשה 56ומעט מדרשים
וחלק מתרי"ג מצות ,ומעט מהזוה"ק .וברוב ככל הלילה יעסוק בגפ"ת בתלמוד ופוסקים
כלבבו .57יש הטובלים במקוה טהרה באשמורת הבקר [מעט קודם עלות השחר] דחג
השבועות ,וחכמי המקובלים הפליגו מאד במעלת וחשיבות טבילה זו .58ורשאי לטבול גם
במים חמים ביו"ט [גם לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ,דס"ל בית הטבילה לא חשיב מרחץ,
וכפי שהורה למעשה ,אך לא להתקלח במקלחות החמים של המרחץ].
.דלאחר שיעלה עמוד השחר יטלו ידיים ג"פ לסרוגין כבכל יום ,אך ללא ברכה .ואח"כ יברכו
כל ברכות השחר וברכות התורה .וברכת "אשר יצר" תלויה במציאות ,שאם נפנה לצרכיו-
יברך ,ואם לאו-לא יברך.59
52הקדמת הזוהר ח"א דף ח.:
5 3וכן איתא בפע"ח שער כג פ"א ,והובא באחרונים ובכה"ח תצד או' ו.
5 4בשו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים סימן ט .חזון עובדיה יו"ט עמ' שי[.
5 5כמובן שאשה חכמה נוהגת בחכמה ,להיזהר מאד שלא תבואנה לידי דיבורים אסורים ח"ו.
56וישתדל לסיימם קודם חצות הלילה.
5 7שו"ת יחוה דעת סי' לב ,וכ"ד מו"ר הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.
5 8כה"ח סי' תצד או' ז.
] 5 9למנהג בני ספרד ,וכ"כ בחזון עובדיה יו"ט עמ' שיב ,ומנהג בני אשכנז ששומעים ברכה"ת ועוד חלק מברכות השחר,
18
פרק י -קידוש היום ואכילת מאכלי חלב
.איש הנוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות ,ויש המקיימים מנהג זה בשחרית לאחר
סיום התפילה ,בשעה שמקדשים על הכוס ,וטועמים מיני תרגימה ומאכלי חלב לקידוש
במקום סעודה ,ואח"כ נחים מעט מלימוד הלילה ,וכשקמים משנתם מקיימים מצוות
סעודת יו"ט ,בבשר ויין.
.ביין פוטר כל מיני משקין ,ולכן מי שקידש על היין [או מיץ ענבים] ושתה ממנו (כמלא
לוגמיו לפחות) ,כשיבא לשתות אח"כ תה או קפה או שאר משקין ,לא יברך על המשקין
"שהכל" לפי שהיין פטרם.
.גגבינה ,שמנת ,מעדני חלב (מוצקים) ג'לי ,שוקולד ,דינם כאוכלין ואינם נפטרים בברכת
היין [וגם מברך עליהם ברכה אחרונה בכזית-כאוכלין] .60אשל שניערו והמחהו להיות
נוזלי ,דינו כמשקה ,ונפטר בברכת היין [שם].
.דגלידה [וכן שלגון ארטיק או קרטיב וכד' הנמסים מאליהם] ,נחלקו האחרונים אם דינם
כמשקה או כאוכל לעניין זה ,ולמעשה נקטינן דסב"ל ,ואם אוכלם עם שתיית יין ,לא יברך
עליהם [שם].
קידוש לבנה
אף אלו שאין מקדשים את לבנה אלא בתום ז' ימים שלמים מהמולד ,רשאים לקדשה במוצאי שבועות,
בן חו"ל הנמצא בא"י יכול לקדשה עם הציבור ,אף שהוא ליל יו"ט שני שלו .
אסרו חג
ו .אין אומרים וידוי ולא תחנון עד י"ב בסיון .2אין מתענים בו אפילו לא חתן ביום חופתו-שו"ע תצד ג
ומג"א .3 .יש נוהגים בארץ ישראל להמשיך ללבוש בגדי יו"ט עד חצות היום [ .4 . ]12:39נוהגים להרבות
קצת באכילה ,ונחשב כאילו בנו מזבח והקריבו עליו הקרבנות -שו"ע סי' תכ"ט.
תשלומין כל שבעה
.1מי שלא עלה לרגל ,ובימינו ,לא בא לפני שריד בית מקדשנו בחג עצמו-יש לו תשלומין כל שבעה.
.2מצוה להקביל פני רבו בחג ,וגם לקיום מצות הקבלת פני רבו יש תשלומין כל שבעה .
"ברוך אלוקינו שנתן לנו תורתו ,ללומדה ,לקיימה ולעשות לו נחת רוח לעולם ועד"
ממי שישן].
6 0עיין היטב בהלכה ברורה ח"י סימן רי ס"ק יד ובבירור הלכה ס"ק יב.ע"ש ,ובספר שו"ת 'יורו משפטיך' ח"א סימן ד.
19
פנינים לחג השבועות
תורה נמשלה לדבש וחלב
חג השבועות חג מתן תורה ,יום בו קבלנו את התורה ,שהיא מרכז חייו של יהודי ,ויש שאלה מפורסמת
מדוע התורה מקדימה בפסוק אחד "ארץ זבת חלב ודבש" הרי שחלב קודם לדבש ,ופסוק אחר (משלי)
אומר "דבש וחלב תחת לשונך" הרי שהקדים דבש לחלב,
מבחינת המציאות כשמדובר בחלב ודבש כפשוטו ,חלב פרה ודבש דבורים ,פשוט שחלב חשוב מן
הדבש לאין ערוך ,החלב יש בו חיי נפש ,ממנו מופקים מאכלים רבים ,והוא אחד מאבות המזון לגוף,
וכו' ,לא כך הדבש שאינו אלא דברי מתיקה ומשום כך הקדים חלב לדבש.
אבל הפסוק במשלי "דבש וחלב תחת לשונך" ,נאמר שנמשלה לדבש וחלב וכשנתבונן נראה ,מה הן
חלב ודבש של תורה ,דבשה של תורה היא מתיקות התורה וכדברי הכתוב (תהילים) "המתוקים מדבש
ונופת צופים" ואילו "חלבה של תורה" הוא העמל ,וכמבואר הגמ' בברכות [דף ס"ג ע"ב] מהו דכתיב
"כי מיץ חלב יוציא חמאה" במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא עליה חלב שינק משדי אמו
הרי שחלבה של תורה רמז הוא למעלה העליונה של עמל ויגיעה ,ומשו"כ אמר הכתוב "דבש וחלב
תחת לשונך" בעסק התורה.
שני מרכיבים אלו הדבש והחלב חיוניים הם ללימוד ועליה בתורה ואי אפשר לזכות לכתרה של תורה
בלעדיהם.
לא בחינם מביאים את הילד הרך לתלמוד תורה ,ביום הראשון והרב מלמדו אותיות התורה תוך טיבולן
בדבש ,סמל כי בבואנו להנחיל תורה לילדידנו לתלמידנו עלינו להקדים את הדבש לחלב ,וכשמתחיל
הילד/התלמיד לטעום מדבשה של תורה לשבוע מטובה ולהתענג בנעם זיוה ,אזי מעצמו זוכה וחפץ
גם לחלבה של תורה ,לעסוק בה בכל כוחו ,לותר על תענוגי ומותרות העולם ,ולהמית עצמו באוהלה
של תורה ,ומתוך מסירות זו זוכה לחמאה של תורה שהוא החלק הנבחר היוצא מן החלב לאחר פירוק
והסרת הנוזל המי חלב מוצאים את החמאה המשובחת ,והרעיון שזור בלשון הזהב הקצרה של המהרש"א
שם בסוגיא בברכות כ' המהרש"א וז"ל-כי מיץ ...וכו שמקיא תענוגי הילדות ממנו וכו' ,ע"י זה מוציא
חמאה של תורה שהיא הוראה כמו החמאה שהיא המובחר מן החלב.
ומכאן תשובה נצחת לאותם המנסים להכניס ללימוד התורה אמצעים קלים ,והמחשה ויזואלית בחושבם
שאם נקצר/נשנה את צורת דף הגמרא ,נקל על לומדיה ,ולא היא ,דוקא הלימוד בעמל להבנת דף
הגמרא בצורתו האותנטית מחבר את הלומד ,ולאחר הלימוד הוא מרגיש מתיקות מדבשה של תורה,
אכן דבש וחלב שמזכים אותנו לומדי התורה בלימוד ובמסירותם בלימוד התורה.
20
ברכה והצלחה
להצלחת
אלכס ונטלי בן מיכאל ומירה בורוכוב הי"ו
בריאות ופרנסה טובה
ברכה והצלחה
תמיר בן עליזה ,קרן בת דליה
רועי בן חנה ,ויקי בת טלי
בריאות ,אושר ,פרנסה טובה וברווח
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
להלן שיעורי תורה ברחבי העיר מפי המרא דאתרא
הרה"ג אליהו אלחרר שליט"א
נושא שעה כתובת בית הכנסת יום
20:00
אור החיים הקדוש בין מנחה לערבית יעל הגיבורה 64 קול יהודה שני
אקטואליה בהלכה 20:30 הנביאים 22 קול יעקב שני
קיפודן 21 קיפודן רבעי
ענינא דיומא 8:40
ולאחמ"כ חברותות קיפודן 12 שישי קיפודן -מרכזי
לאחר תפילת הנץ
הלכות שבת 16:30-17:30 קיפודן 21 שבת הספרדי המרכזי
ולאחמ"כ חברותות נחל פארן 5 שבת דביר מודיעין
לאחר תפילת שחרית קיפודן 21
הלכות שבת א'-ו' מנין ותיקין -קיפודן
גמרא /הלכה
שונה הלכות
הציבור היקר מוזמן לבוא וליטול חלק בשיעורי התורה
להגדיל תורה ולהאדירה
21
מחלקת הנישואין
פתיחת תיקי נישואין מתבצעת בלשכתנו באופן יעיל ומהיר
לתאום פגישה לפתיחת תיק וכן לקביעת פגישה של חתנים וכלות
להתיעצות עם רב העיר שליט"א
ניתן לפנות ללשכת רב העיר
אוריאל ישי גרשון
08-9726172משרד
058-4415403נייד
נשמח לעמוד לרשותכם
מחלקת הכשרות
מחלקת הכשרות מפורסמת בשמה הטוב בעירנו מודיעין ומחוצה לה
כאשר אנשים רבים באים לסעוד את ליבם במסעדות ובתי האוכל המתהדרים בתעודת
הכשרות של רבנות מודיעין בחתימת רב העיר הרב אלחרר שליט"א.
רב העיר פועל רבות ועושה מאמצים מרובים לרומם את הכשרות בעיר,
ובמהלך השנה מתבצעים ביקורים וסיורים מקיפים יחד עם הרבנים המפקחים,
הכנה לבר מצווה
ילדכם לפני בר מצוה? מעוניין ללמוד טעמי המקרא? או לדעת לקרוא בתורה
בצורה מדויקת?
פנה עוד היום ללשכת רב העיר ונתאם לך מפגש חוויתי ללימוד טעמי המקרא
והכנה כללית לבר מצווה
ניתן לפנות לאוריאל גרשון 058-4415403
עירובין
במקביל להתפתחות הבניה בעירנו אנו דואגים להסדרת עמודי העירוב בכדי לשמור על
תקינותם ההלכתית ובמידת הצורך לתקן את העירוב בכדי להקל על תושבי העיר להגיע
ממקום למקום ללא חשש חילול שבת
לדיווח על תקלות ניתן לפנות למפקח העירוב :אליהו חדד 050-9861471
22
בס”ד
במשנתו של
האור החיים הק’
ציבור יקר ,הנכם מוזמנים מידי יום שני
לשיעור מרתק ומיוחד בספרו של
האור החיים הקדוש זיע"א
המועבר בצורה בהירה ע"י
הרה"ג אליהו אלחרר שליט"א
רב העיר
השיעור מתקיים בבית הכנסת קול יהודה
רח' יעל הגיבורה בשעה 20:00
הציבור היקר מוזמן להגדיל תורה ולהאדירה
בכבוד רב
המארגנים
23
בס“ד
היחיד
בעיר!
אשה יקרה!
הנך מוזמנת מידי שבת בשבת
לשיעור מרתק בשלל נושאים
המועבר בשפה ברורה ובנעימות ע"י
הרבנית דבורה אלחרר תחי'
השיעור מתקיים בבית הכנסת הספרדי
ברח' קיפודן מידי שבת בשעה 15:45
24
בס"ד
פעילות חווייתית לבנות
ילדה יקרה
מחפשת תעסוקה מאתגרת ומענינת בשבת?
מקומך איתנו!
כמידי שבת בשעה 13:15
מתקיים פעילות לבנות
החל מכיתה ג' ועד לכיתה ח'
מתאים לכל הסגננות
הפעילות בבית הכשנמבחסתכותשתלוהלםכסןפרדי ברח' קיפודן
לפרטים נוספים08-9704487 :
25
קובץ זה יצא על ידי לשכת רב העיר
הרב אליהו אלחרר שליט"א
לבירורים ולפניות :אוריאל 058-4415403
ניק עיצוב וצילום 052-3311077 -