עיתון בשורק | גיליון חגיגי | פסח תשפ״ה

בס״ד
גיליון חגיגי לכבוד פסח | ט׳ ניסן התשפ״ה | 7.4.25
מהכנסת באהבה
ברכות לחגיגות 75 שנה למועצה
8
עושים היסטוריה
ראשי המועצות על המהלך הייחודי 12
בכל דור ודור
התושבים הותיקים מספרים 19
34
המהפכה החינוכית
14 28
הארכיון
מה השתנה ב75 שנה?
סליחה על השאלה
עם חברי המליאה

...
להשאר צעירים ולחזור לימים הטובים
בינינו,
מה צריך יותר מבריאות?
כואב לך הגב?
בריכת בועות מתרגשת להביא את הבשורה גם לנחל שורק
טיפול הדרותרפיה משקם לוותיקים שרוצים לעשות הכל )חוץ מלסבול(
הבורא טבע במים כוח סגולי מיוחד כאשר עושים במים שימוש מקצועי השמים הם לא הגבול
ההגנה הטבעית של המים מאפשרת למטופלים מבוגרים ומוגבלים לבצע תרגילים מורכבים בלי לחשוש מנפילות.
פרטני או קבוצתי.
המדרגות מקשות
על הנשימה?
הכתף לא ממושמעת כמו
שהיתה פעם?
הרופא לא מרוצה מתוצאות
בדיקת הסוכר?
מה כל כך מיוחד בטיפול במים?
לשרותכם
@ [email protected] merkaz.buot 089568500
050.410.0099
במבט אחר

34 36 37 38 40 43 45 47 51 53 56
המהפכה החינוכית מדרשת ליבי מהפכה במים מוקד המועצה מדור נוער והגדת לבנך מדור אזרחים ותיקים קחו נפל לכם הכתר ״ואנכי נטעתיך שורק״ מפעילים את הראש
תוכן עניינים
דבר תורה 5
נחל שורק חוגגת
סדרת כתבות מיוחדת
ברכות חגיגיות 8 כותבים היסטוריה 12 מאז ועד היום 14 סיפורי סבתא וסבא 19 רק שאלה לחבר מליאה 28
32 מתכונים
כתיבה ועריכה: קרן חמיאל - דוברות נחל שורק שער: ׳עובר בגנים׳ - עטרה אוזן צילומים: יואל אליווה ודוברות נחל שורק
עימוד ועיצוב: ׳עובר בגנים׳ - עטרה אוזן
תודה מיוחדת לנחמיה סילבר על הסיוע בהפקת העיתון.
מועצה קוראת

בס”ד
מושג פיננסי
שגורם לבלבול
אצל לקוחות
ל
משכנתא טובה מתחילה בפתרון מדוייק
לתתהליך לקיחת משכנתא הוא אתגר רציני, אבל איתנו זה הופך נוהליךחלקומהיר,עםניסיוןרבומקצועיותמולהגופיםהשונים, ביל אתכם יד ביד מהתמהיל המדויק ועד למפתח בשעה טובה.
ובירוקטיה
ב
ש
ו
ח
מ
י
ה
מ
המסלול אים
הנכון לתנ
משתלמים
אבינתן פרידלנדר יועץ משכנתאות מומחה כאן כדי לפצח עבורכם את המשכנתא בתנאים שמתאימים בדיוק לכם!
י כ
ם
ג ו
ם
ו
ח
ם
ג
מ
ו ר
י ו
י ח
! ם
*
ם
נ
י
ח
י
ב
ם
י
י
ח
ו
ט
ח
ס
חייגו עכשיו לבדיקה ללא עלות: 052-527-7260 3 חודשים חינם על ביטוח חיים למשכנתא
מוגבל ל-3 מצטרפים ראשונים בכל חודש עד לסכום כולל של 300 ש”ח!
מחזור איחוד משכנתא משכנתא הלוואות הלוואות לגיל השלישי חדשה
משתבצים לפתרון מדויק - אבינתן פרידלנדר | תל חי 9, אשדוד

5
הכל מדוייק! אנו בעיצומם של ההכנות לקראת חג הפסח. ֵמ ֵע ֶבר להכנות הגשמיות, הנקיונות, הקניות וכד' מחובתנו גם להתכונן מבחינה רוחנית ולקבל כוח מהחג למשך כל הימים שאחריו.
הכנה זו משמעותית עוד יותר בתקופה בה אנו נמצאים, בעיצומה של מלחמה מתמשכת, חטופים שטרם שבו, חיילים בחזית ופצועים בגוף ובנפש בעורף – אנו מחפשים מהיכן לשאוב כוח. הזוה"ק וחז"ל מלמדים אותנו שהמצה היא 'לחם רפואה שהיא האמונה'. אנו נפגשים עם הרבה אנשים שבעקבות החוויות שעברו בשנה וחצי האחרונים נתגלו בתוכם
עוצמות של כוח שבאו מתוך אמונה פנימית חזקה. על המצה אותה אפו אבותינו בחיפזון ביציאת מצרים ניתן לשאול, וכי מה היה קורה אם היו מתעכבים עוד קצת כדי שהבצק לא יחמיץ? הרי לכאורה השעבוד נגמר, עמ"י כבר בדרך החוצה, מה כבר יכול לקרות בעוד כמה דקות של עיכוב? אחרי 210 שנים – על כמה דקות נאמר - "לא יכלו להתמהמה"? אלא שיש כאן לימוד שכדאי להעמיק בו, ובעז"ה הוא יהיה עבורנו חיזוק גדול באמונה. הקב"ה מלמדנו – שהכל מדוייק ומושגח! כל דקה של שיעבוד, כאב וצער, אינם לשווא. כל רגע מחושב ומושגח. מכל שניה של התמודדות, אנו יוצאים חזקים יותר וברגע שנגמר ה'לימוד' שאנו צריכים ללמוד – הכאב והצער מפסיקים ואנו משתחררים ויוצאים החוצה ומתחילים לחיות חיים חדשים, בריאים ומשמעותיים יותר. כשם שמחברים 2 קרשים ע"י בורג וכל סיבוב שהבורג נכנס עמוק יותר – קשה לנו יותר להבריג אותו, אך אנו יודעים שכל סיבוב מעצים את החיבור ומעמיק את ההיצמדות של הקרשים אחד לשני. כך כל ניסיון, קושי וצער שאנו עוברים, נצרכים בהעמקת האמונה שלנו בקב"ה, בעמנו ובעצמנו. אין שניה של כאב, צער וקושי מיותרים, כל שניה כזו בונה בתוכנו משהו. וברגע פלאי שבו צריך להיגמר הקושי – הקב"ה מוציא אותנו משם 'בחיפזון', והוא לא רוצה שנסבול שניה מעבר לנצרך לטובתנו ובנייתינו. כך אנו חווים את חזרתם של החטופים. כל אחד מהם חווה קושי אחר, בעוצמה אחרת, ובזמנים אחרים. יש שב"ה חזרו כבר, ויש שלצערנו עוד לא חזרו ויחזרו במהרה. כל אחד נמצא שם בדיוק ובהשגחה פרטית, עפ"י הזמן המתאים ונצרך לו לטובתו הפרטית. כך גם בחיינו האישיים, אנו יכולים לשאוב כוח מהמצה – וללמוד שהכל מדוייק ומושגח! הקב"ה לא משאיר אותנו שניה מיותרת ח"ו בתוך ניסיון או קושי, ואם אנו בתוכו, אפילו אם הוא מתמשך, הרי שזה בדיוק מה שנצרך לנו עכשיו. ברגע שנגמור "בסבב" הנוכחי ללמוד את מה שהיינו צריכים ללמוד – "קץ שם לחושך" (איוב כח ג) – ואין עניין שנישאר "לסבול" סתם בתוך הקושי – וע"כ מיד אנו נגאלים, ואין זמן להתמהמה, אלא חייבים להשתחרר ולצאת. שנזכה להתבשר בשחרורם המהיר של החטופים, ברפואתם של כל הפצועים והחולים ו"כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות" כאן ועכשיו, בגאולה קרובה בקרוב ממש, ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל".
חג שמח, הרב נעם כרמיאל, ראש אולפנת צביה טוהר
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

זו ההזדמנות שלך להשתדרג בדירה חדשה בקרית מלאכי בגבעת הסביונים דירות4,5 חד' עם נוף מדהים, מפרט עשיר ומול הטיילת!
דירת מיני פנטהאוז 4 חדרים +מרפסת ענקית וחניה
לפרטים נוספים ויצירת קשר: | 054-5706271
בס"ד
אכלוס בתוך 6 חודשים
משלמים עכשיו 470,000 ₪ ואת היתרה בכניסה לדירה

השנה מציינת מועצה אזורית נחל שורק 75 שנים של צמיחה, קהילה ודרך משותפת. בכתבות הבאות נקדיש מקום לסיפורים, ליוזמות ולזיכרונות שמספרים את ההיסטוריה הייחודית של המועצה, לצד ההווה והעתיד המבטיחים. הצטרפו אלינו למסע בזמן, שבו נחגוג יחד את הדרך שעשינו – ואת מה שעוד מחכה לנו בהמשך.

בשורק | גיליון חגיגי לפסח
8

9
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

11
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

כשהיסטוריה נכתבת בהסכמה
לא בכל יום משתנות המפות המוניציפליות
והגיאוגרפיות בישראל, ובוודאי שלא במהלך של הסכמה הדדית ושיתוף פעולה יוצא דופן. אך זה בדיוק מה שקרה לאחרונה, כאשר המועצה שלנו קיבלה שטחים חדשים ממועצה אזורית מטה יהודה– במהלך שנרקם מתוך הבנה, כבוד הדדי ושאיפה לפיתוח אזורי מיטבי.
בראיון מיוחד, מספרים ראש מועצה אזורית מטה יהודה, אבישי כהן, וראש מועצה אזורית נחל שורק, שי רייכנר, על התהליך, האתגרים והחזון לעתיד.
אבישי, ההחלטה לתת שטחים למועצה אחרת היא לא מובנת מאליה. מה עמד מאחורי ההחלטה הנדירה הזו? המהלך הזה התבסס על הבנה הדדית ושיקולים משותפים של טובת התושבים והאזור כולו. מדובר בתהליך שהתקיים בשיתוף פעולה מלא, מתוך ראייה רחבה של הצרכים הקהילתיים והתכנוניים של שתי המועצות. יש מקרים שבהם נכון ואפשר להגיע לפתרון שמשרת את שני הצדדים.
איך תושבי המועצה שלכם הגיבו למהלך?
התושבים והיישובים שמהם הועבר השטח היו מעודכנים לאורך כל הדרך, והתהליך כולו נעשה בשקיפות ובשיתוף פעולה. ההחלטה התקבלה מתוך ראייה מערכתית, ואנו משוכנעים שהתושבים מבינים שהמהלך הזה
משרת את טובת כלל האזור.
שי, מה בעצם המשמעות של המהלך הזה עבור
המועצה?
המהלך הזה מגדיל את שטח המועצה שלנו בכמה אלפי דונמים, שהם פוטנציאל עצום גם להרחבת היישובים וגם ליצירת אזורי תעסוקה ותעשייה חדשים שגם יחזקו את החוסן הכלכלי של המועצה. בסופו של דבר, המטרה היא לא רק להתרחב גיאוגרפית, אלא להבטיח שהדור הצעיר שלנו יוכל להמשיך לגור כאן, במקום שבו גדל, להקים משפחות ולהמשיך את המורשת הייחודית שנבנתה כאן לאורך השנים. לכן אנחנו פועלים בכל הכוח מול משרד השיכון כדי להבטיח אחוזי זכאות גבוהים
ככל האפשר לבני המקום, כולל הנחות במסגרת 'מחיר למשתכן'.
מהם השלבים הבאים לקידום הבנייה בפועל?
כרגע אנחנו בעיצומו של הליך מול הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) להכרזה על התוכנית והוצאתה לפועל. המשמעות היא תהליך מהיר של שינוי תב"ע והכנת הקרקע לשיווק. אנחנו עושים הכול כדי שהתהליך יתנהל בצורה המהירה והיעילה ביותר, כדי שנוכל להתחיל לראות בנייה
בשטח כבר הקרוב.
שי, לאחרונה הושלמה העברת שטחים ממועצת מטה יהודה ומועצת יואב למועצה האזורית נחל שורק. ספר לנו איך התחיל המהלך הזה? אחד האתגרים המרכזיים שעלו בפניי לפני מספר שנים היה השינוי הדמוגרפי במועצה, שנבע ממחסור במקומות דיור עבור בני המקום המבקשים להמשיך ולגור כאן. בחנו את כל האפשרויות – הרחבת יישובים, פיצול יחידות דיור ועוד – אך בשל מגבלות השטח הקיימות, הגענו לפתרון יוצא דופן: הקמת יחידות דיור חדשות מעבר לכביש 3. אלא שהשטח המדובר לא היה בתחום מועצת נחל שורק, ושייך בכלל למועצה האזורית מטה יהודה. מכאן החל מהלך משמעותי, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, להעברת השטח ממטה יהודה לנחל שורק. בדרך כלל, שינויי גבולות בין רשויות יוזמת הרשות המבקשת לקלוט את השטח, אך במקרה זה היה מדובר במהלך יוצא דופן, אנחנו היינו אלו שיזמנו את הרעיון להעברת השטחים מהם אלינו, אך ההבנה המשותפת של היתרונות הגלומים בו הייתה כה משמעותית, עד שמועצה אזורית מטה יהודה עצמה בחרה להגיש את הבקשה לוועדה הגיאוגרפית. זהו ביטוי יוצא דופן לשיתוף פעולה פורה בין רשויות ולחשיבה אסטרטגית רחבה, שהובילו להצלחת המהלך לטובת האזור כולו.
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
12

חדש חדש חדש
בס"ד
היישר מהסטודיו בירושלים מוצרי
יודאיקה מהודרים
ציציות * טליתות * כיסויים פמוטים * ועוד ...
02-6283077 058-7954929
משלוחים עד הבית או איסוף עצמי חינם מבני ראם
האם אתם חושבים שמהלך כזה יכול לשמש
דוגמה למועצות אחרות בארץ?
אבישי: בהחלט. גם מועצות נוספות יכולות להגיע להבנות דומות, ולהוכיח שאפשר לפעול אחרת – בשיח, בשיתוף פעולה ובהסכמות. במדינה כמו שלנו, שבה לא חסרים מאבקים מיותרים, חשוב ללמוד ממועצות שיודעות לעבוד יחד, לכבד האחת את השנייה ולחזק את הקהילות שלהן בצורה
חכמה ומוסכמת. שי: מסכים עם אבישי ובהזדמנות זאת, חשוב לי להודות לראשי המועצות השכנות – ניב ויזל, ראש מועצת מטה יהודה לשעבר, שהיה שותף מלא למהלך הזה מיומו הראשון, ולראשי המועצות הנוכחיים, אבישי כהן ממטה יהודה ונתי לרנר מיואב, שהמשיכו את השותפות מתוך הבנה עמוקה לחשיבות התהליך. בנוסף, אני רוצה להודות לצוותי משרד השיכון ומנהל התכנון, שבזכותם הצלחנו לקדם את המהלך בצורה מקצועית ומהירה. וכמובן, תודה מיוחדת לצוותי המועצה שלנו – למהנדס המועצה תומר שמוקלר, לחברי המליאה, ולכל מי שלקח חלק בדרך הארוכה הזו.
לסיום, מה המסר שלך לתושבי המועצה שלנו?
שי: זוהי תקופה של צמיחה ופיתוח למועצה שלנו, וזה רק חלק מהחזון הרחב שאנחנו מובילים. יחד, נוכל לוודא שהמקום המיוחד שלנו ימשיך לפרוח ולהעניק הזדמנויות לדור העתיד. אני בטוח שבשנים הקרובות נראה את הפירות של העבודה הקשה, ובעזרת ה' נמשיך לשמוע בשורות טובות אבישי: אנחנו מאחלים לכם הצלחה רבה ומאמינים שהשינוי הזה יחזק את הקהילה שלכם ואת האזור כולו. כשעובדים יחד מתוך כבוד הדדי, כולם מרוויחים. אנחנו שמחים להיות חלק מתהליך שמוכיח שאפשר לנהוג אחרת – בשיח ובהסכמה, מתוך הבנה ששיתוף פעולה הוא המפתח להצלחה. בברכת חג פסח שמח, בשורות טובות לכולנו וכמובן- שנראה אתכם מבקרים אותנו בפסטיבל היין של מטה יהודה שיחל בחודש מאי
הקרוב.
שליחת וואטסאפ
מעבר לאתר
או חפשו אותנו בגוגל: מרקוביץ' רקמה

קמפוס חינוכי הוא לא המצאה חדשה, מסתבר שעדין מחפשים מלווה להסעה, בבני ראם בית ספר חדש נבנה, והרכבת לא היתה בעיית התחבורה הראשונה
אז מה נשתנה מאז ועד היום ברחבי המועצה
ובעיקר מהמורות...
מה אומרים? אצל מרב מיכאלי זה היה עובר?
מורה? ביקור בית כבר עשית?
מאז
מסתבר שכמעט 75 שנה אנחנו עסוקים באותה בעיה חמורה-
חייבים לשים מלווה להסעה!!
לא פלא שפעם פחדו מהמורים....
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
14

כי באמת חסרים בתי ספר- הכירו את סיני בני ראם!
15
מאז ועד היום
רוצים לראות יותר טוב את קטעי הארכיון? מוזמנים לעיין בגרסה הדיגיטלית בשורק | גיליון חגיגי לפסח
תשלום באמת סמלי
(תמורת "טיול רגלי" של 2 ק'מ הביתה...
דרך השדות כמובן)
פרויקט
השחיה
מסתבר לא
דבר חדש..
אבל למה בגדרה??
יפה תורה
עם דרך ארץ!
?

איפה
אתם
קונים מצות
לחג?
משרד החינוך דורש! כסאות גבוהים ולחם שחור
מלחמה, לצערנו זה לא חדש..
מאז
16 בשורק | גיליון חגיגי לפסח
רוצים לראות יותר טוב את קטעי הארכיון? מוזמנים לעיין בגרסה הדיגיטלית
משבר הרכבת? לא האיום התחבורתי שהתמודדנו איתו...

תיכון מדעי חדש?
בן כמה הוא?
17
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
מכתבים לשיפור בית הספר
מתוך עלון ברויאר לתלמידים

מבצע לפסח דירות אחרונות בשלב א'
מחיר מיוחד
פרויקט קהילתי לבני +55 ביישוב יד בנימין הפרוייקט המבוקש והמדובר במגזר!
דירה מרווחת במיקום מרכזי על שמכם בטאבו (ללא פיקדון) קהילה פעילה ואיכותית של אנשים טובים, כמוכם מ. מסחרי במתחם, מרכזי קניות, תרבות ובריאות במרחק הליכה בית כנסת, בית מדרש וישיבה גבוהה
דמי ניהול נמוכים | אכלוס מיידי | ממ"ד בכל דירה
=
יד בנימין מ.א. נחל שורק חפשו בגוגל: אחוזת יונתן יד בנימין 055-989-1199 | דינה: 054-4978133 www.ahuzatyonatan.co.il

סיפורי סבתא וסבא
19
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
יעקב זליגר, שמואל פלאוט ודב פישר הגיעו למועצה בשנותיה הראשונות (יעקב עוד לפני הקמת
המועצה), יעל ג'הסי ואברהם פלמון בשנות השבעים כאשר הייתה מועצה קטנה של חמישה ישובים ואניטה טוקר ומוטי סנדר הגיעו לאחר הגירוש של גוש קטיף. לרגל חגיגות 75 שנים למועצה, נפגשנו
עם ותיקי יישובי המועצה שסיפרו לנו על הדרך שעבר היישוב שלהם
והמועצה מרגע שהגיעו לכאן ועד עתה- האתגרים, ההצלחות, הקשיים ועצות
לדור ההמשך.
והורי עברו ליסודות והיו מהקבוצות הראשונות בישוב. מוטי סנדר: האמת שהגענו לבית ההארחה של קיבוץ חפץ חיים. בקיץ 2005 גורשנו מהבית שלנו במושב גני טל. כל חברי המושב, הגענו ביחד. לא ידענו מה יהיה ואיך יהיה. אברהם פלמון: הגעתי לבני ראם ב1977, מרחובות. הגענו קבוצה של 15 זוגות צעירים שהתאספו מפה לאוזן, והיו מעוניינים בישוב כפרי ודתי. שמענו שהסוכנות מחפשת זוגות צעירים ליישב משקים פנויים שהיו במושב ולהצעיר מעט את המקום.
יעקב זליגר: קיבוץ חפץ חיים התחיל בגדרה וכפר סבא. אני נולדתי בשנת 1942 בקיבוץ בגדרה. בשנת 1944 הקיבוץ עלה על הקרקע במקום שהוא היום, אני עם שאר ילדי הקיבוץ עברתי
לשטח החדש, רק שנה אח"כ, בשנת 1945. יעל ג'הסי: הגענו לישוב יד בנימין בחודש ספטמבר 1978, בבחינת "הציץ ונפגע". התארחנו בשבת אצל זוג חברים בישוב. במוצאי שבת הוצע לבעלי משרה כמחנך. לאחר שיקולים והתלבטויות החלטנו להגיע. מאז ועד היום אנחנו
בישוב הנחמד יד בנימין. דב פישר: בגיל שנה, אחרי שנולדתי בירושלים
מתי הגעת ליישוב שלך? מה היו הנסיבות שהביאו אותך?
אניטה טוקר: הגעתי בתאריך ה' אייר תשע"ג 1.2013 לנצר חזני החדש- ישוב חדש למגורשי גוש קטיף מנצר חזני, אחרי 7 שנים במגורים
זמניים בקראוונים (קארווילות).
שמואל פלאוט: הייתי הבן הראשון שנולד במושב בית חלקיה בספטמבר 1953. הורי הגיעו לבית חלקיה מבאר יעקב כחצי שנה לפני שנולדתי
והיו בין מקימי בית חלקיה.

איך נראתה המועצה כשעברתם לפה? מה
היה הדבר הראשון שהרשים אותך?
שמואל: בתקופה שנולדתי וגם מס' שנים לאחר מכן לא היו כבישים סלולים במושב אפילו לא כורכר. הבתים היו פחונים- חדר מפח. כמובן לא היה חשמל ולא גז לבישול. הבישול התבצע על פרימוסים. השירותים והמקלחת היו מחוץ לבית במבנים קטנים. בתחילת 1954 התחילו לבנות את בתי האבן- דירה קטנה עם 2 חדרי שינה ומטבח קטן. השרותים והמקלחת עדין היו בחוץ. הבתים חוברו לחשמל לאחר כ3 שנים. סלילת הכבישים נמשכה מס' שנים, תחילה שבילי כורכר ולאחר מכן סלילת הרחוב הראשי (היום שבעת המינים) ורק לבסוף הרחובות הקטנים. עם השנים הבתים התרחבו ובשנים האחרונות נוספה הרחבה למושב שהגדילה את
מס' התושבים ואת גודל הבתים. יעקב: אני הייתי ילד מאוד קטן, מה שאני בעיקר זוכר שהמקום היה שומם חוץ מאוהלים ופה ושם התחלת בניה. חוץ מהקיבוץ לא היו עוד יישובים במועצה – הכל מסביבנו היו ערבים- במסמיה, במחזן (איפה שהיום בית חלקיה) ובגזזה ליד כביש 3 (קרוב למיקום של יד בנימין). יעל: את הישובים בסביבה לא הכרתי, עיקר התרשמותי הראשונית -ישוב קטן, 26 משפחות, שקט ושלווה וסביבה ירוקה. אברהם: באותה תקופה היו 4 יישובים ויד בנימין שהיה מרכז חינוכי ולא בדיוק יישוב. היישובים שאפשר להגיד "שלטו" במועצה היו חפץ חיים ויסודות ובני ראם ובית חלקיה היו פחות דומיננטיים. כאשר אלי אסקוזידו נבחר התחיל להיות מורגש השינוי והחל להיווצר איזון בין היישובים, לשמחתי נראה כי שי ממשיך בדרכו. מוטי: יד בנימין היה ישוב קטן מאוד. היו שם כמה עשרות משפחות ופה ושם ראינו שהתחילו לעבוד על תשתיות על מנת להרחיב את הישוב. מה שהרשים אותי היתה קבלת הפנים של ראשי המועצה ועובדיו שבאו במטרה כמה שיותר לעזור לנו. אניטה: האכפתיות של ראש המועצה דאז אלי אסקוזידו. אבל כללית היה לנו קשה מאד.
מהם השינויים המשמעותיים ביותר שראית
ביישוב ובמועצה בשנים שאתם פה?
שמואל: בשנים הראשונות התושבים עסקו בחקלאות- רפתות קטנות, לולים וגידולי שדה. עם השנים פחתו החקלאים ותושבי המושב עוסקים בעיסוקים שונים. בתחילת המושב היו במועצה גנים ובתים ספר קטנים בכל ישוב. עם הזמן בתי הספר הפכו אזוריים הגנים עדין היו
ביישובים וגני חובה גם כן נהיו אזוריים. יעקב: ממקום שומם שסביבו ערבים, הפכנו למועצה אזורית פורחת עם 10K תושבים,
מה היה תפקידך ביישוב לאורך השנים?
אניטה: פעילת ציבור: בוועדת הקמת בית הכנסת, גן השעשועים ועוד ובהמשך הקמת בניין סניף בני עקיבא , תקופה של כמה שנים יו״ר ההנהלה של האגודה הקהילתי וחברת ועדת רווחה כמה שנים. שמואל: לאורך השנים עסקתי בחקלאות בגידולי
שדה. בחלק מהשנים הייתי ועד המושב. יעקב: אחרי הצבא הייתי סדרן עבודה ועבדתי ברפת. אחרי כמה שנים נבחרתי להיות מרכז משק– תפקיד ששימשתי בו 3 פעמים. חוץ מריכוז משק, עבדתי בד"כ ברפת, הייתי מרכז רפת וגם קצת בבשמת (מפעל המגבונים) שהמפעל הוקם.
הייתי חבר בכל הועדות המרכזיות בקיבוץ. הפרויקט הכי גדול שהבאתי היה המאגרים פרויקט שאני התחלתי ומשה ברוקנטל המשיך אותי. היינו משק כותנה גדול והיה חסר מים. מאחר שלא היה מספיק מים, וזה לא היתה רק בעיה שלנו, למרות שהיו לנו קשרים עם מקורות, המכסה לא הספיקה ולא יכלו לספק את כל המים לכל הישובים. בשלב מסוים עלה לי רעיון, שראיתי בקיבוץ דפנה שבצפון, הוואדי של נחל שורק זרם בשטחנו והיה הביוב של ירושלים. חשבתי שאולי נקים מאגר ונאסוף את המים לשדות. תחום המאגרים בארץ היה מאוד חדש ולכן היו קצת בעיות עם משרדי הבריאות והחקלאות , בסוף הצלחנו וזה נתן למשק דחיפה גדולה. אחרי שהיו מאגרים היה אפשר לגדל את הכותנה. מה שהתחיל עם נחל שורק והמשיך בנתיבה, הפך לשותפות עם אגודת קולחי אשדוד, בני דרום ויבנה והעברנו מים מאשדוד למאגרים שלנו. פתרון המאגרים סייע לא רק לנו אלא גם ליישובי האזור- יד בנימין, בית חלקיה ובני ראם. מלבד בקיבוץ עבדתי במשקי הדרום שם הקמנו ועדת רפת ואחרי מספר שנים החליפו אותי זאב ופרץ. במועצה הייתי חבר המועצה מטעם
הקיבוץ. ובפא"י הקמתי את הארכיון. יעל: תפקידי בישוב מתחלק על פני שתי תקופות: התקופה הראשונה במרכז החינוכי- מלאתי תפקיד של אם בית לתלמידי החטיבה העליונה. התקופה השניה- לאחר סגירת המרכז החינוכי מלאתי תפקיד סייעת באחד הגנים במשך 15
שנה. דב: לאורך השנים חקלאי בשדה, קצת רפת וחבר ועדת תרבות 30 שנה. מוטי: אני לקחתי על עצמי לדאוג לקבלת כספים מקהילות בחו"ל, באמצעות הסוכנות היהודית והקרן קיימת לישראל. זו היתה משימה קשה וב"ה שהיה שכר בצידה וב"ה שהצלחנו לבנות מושב יפה ומסודר לתפארת. אברהם: הייתי חבר ועד כמה קדנציות, חבר מליאה, חבר ועדת ביקורת ונציג ציבור בועדה לבנין ערים (שורקות).
״היום האכפתיות אחד לשני
ממשיכה. הילדים מבינים
שכשאומרים בית יש הרבה
שמתכוונים גם לגוש קטיף בעזה.״
אניטה טוקר
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
20

״ בשנים הראשונות האתגר הגדול ביותר היה פרנסה. אנשים עבדו קשה בידיים, בלא מיכון, עם
חמורים, סוסים ופרות עבודה. הכל היה יותר מורכב.״
שמואל פלאוט
הבעיה הקשה של אובדן הבית ומקום העבודה. במהלך השנים הללו אנחנו בנינו חממות על אדמות חפץ חיים והמתנו ליום שנקבל את החלקה החקלאית שלנו באדמות מושב גני טל. אניטה: בעיות של ניקוז המים שגרמו להצפות, אחזקה נאותה של בניני הציבור והגינון , להכיר את מנגנוני המועצה והכרת השכנים במושב
יסודות והכרתם אותנו
איזה אירוע או תקופה זכורים לך במיוחד בהיסטוריה של היישוב מאז שעברתם למועצה?
אניטה: כל שנה יום הזיכרון כשהזכרנו את החברים שנהרגו מטרור בגוש קטיף והחייל שלנו שנפל. מעורר געגועים הביתה. יעקב: מלחמת העצמאות – הייתי ילד ואני זוכר את ההפצצות של חיל האויר המצרי עלינו ואיך זה הפחיד אותי. אירועים נוספים שאני זוכר זה המעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית. וההפרטה- זה עשה שינוי משמעותי. המעבר מלינה משותפת למשפחתית היה משמעותי מאוד- זה היה בשנת 1964 קצת אחרי שהתחתנו וטוב שכך. קודם היו הילדים גרים בבתי ילדים ורק שעה ביום היו אצל ההורים. הדירות של החברים היו קטנות 4x4 עם שירותים משותפים מחוץ לדירה. שרותים כפריים (בול קליעה). אחד השינויים הגדולים היו הכנסת המים לבתים. אני לא אשכח איך כילד, פתאום היה כיור עם מים- זה היה וואוו! מים בתוך הבית! לא צריך לרוץ החוצה. גם הכנסת המקלחת היה שינוי משמעותי- בילדות היתה לנו מקלחת משותפת גדולה לכל הקיבוץ- חצי גברים, חצי נשים. בגלל שרוב הזמן לא היו מים חמים (היו מים חמים רק למי שהספיק להיכנס ראשון) ולא נעים להתקלח במים הקרים, בדרך כלל ברחנו והתקלחנו פעם בשבוע. שפתאום הכניסו שירותים ומקלחת לבית ולבית הילדים זה היה מבחינתי שיא ההתקדמות. יעל: שבתות הורים, שבתות בוגרים, רגעים מרגשים לראות את הבוגרים לאן הגיע כל אחד. "יגעת ומצאת תאמין". וכן סגירת המרכז החינוכי שהיה ארוע מאוד מצער. אברהם: בשלב מסוים הקבוצה של ה15 משפחות שהגיעה החלה לנטוש את המושב, גם אני בחרתי לעזוב למזכרת בתיה – ועברנו ל4 שנים. באותם שנים עשו את ההרחבה של המושב, והתחילו את השיווק. פתאום ראינו שמגיעים אנשים חדשים ואת ההתחדשות של המושב. ההרחבה יחד עם שיקולים שונים עודדה אותנו לחזור. התהליך של ההרחבה בבני ראם היה שוס. ועובדה שאחרי כמה שנים התרחשה הרחבה גם בבית חלקיה, וגם להם זה תרם וקורה גם היום ביסודות וחפץ חיים ועושה טוב לישובים.
עם ישובים פורחים ומלאי חיים. זה הסיפור של בניית ארץ ישראל. דב: היו תנאים קשים ולאט לאט השתקמו. התנאים השתפרו מאוד עם השנים יעל: שני ארועים משמעותיים: 1. הפיכת הישוב ממרכז חינוכי לישוב קהילתי 2. הגעתם של מגורשי גוש קטיף. אברהם: השינוי הגדול-היה בחינוך הילדים. כאשר הגענו, רוב חברי המושב, היו אנשים ללא השכלה גבוהה ובלי שאיפות גבוהות, היה פער מאוד גדול ביננו לבינם. הפער התבטא גם בחינוך- אנחנו התעקשנו שהילדים שלנו יתחנכו בבי"ס ברויאר שכולל לימודי ליבה ולא בחינוך החרדי ביסודות, אליו נשלחו עד אז ילדי המושב. בעקבותינו גם שאר ילדי המושב דרשו את החינוך הדתי והדינמיקה שנוצרה תרמה לשאיפות של הילדים- אם עד אז ילדי המושב לא סיימו כיתות ח' והתגייסו בעיקר לתומכי לחימה, בעקבות השינוי החינוכי הם יצאו ללימודים גבוהים ולשירות קרבי ומשמעותי. מוטי: אנחנו חווינו במהלך שבע שנים שגרנו בקראוילות ביד בנימין, הפיתוח, והבניה ואיכלוס הישוב היה משהו מיוחד במינו. אניטה: פיתוח האסתטי של הישוב והאזור, הבריכה הנהדרת ביד בנימין והמרכז הידרותרפיה ביד בנימין . גיוון במוסדות חינוך .
מה היו האתגרים הגדולים ביותר בשנים
הראשונות שלכם במועצה?
שמואל: בשנים הראשונות האתגר הגדול ביותר היה פרנסה. אנשים עבדו קשה בידיים, בלא מיכון, עם חמורים, סוסים ופרות עבודה. הכל היה יותר מורכב. הטרקטור הראשון היה שייך לאליעזר וייל ז"ל שנשלח אליו ממשפחתו באמריקה,
והוא עיבד חלק משטחי המושב. יעקב: הקיום עצמו. הייתה שנת שמיטה שהייתה בעייתית והתקשו לפרנס את הקהילה, אז חלק מהחברים עבדו עבודות חוץ בגדרה. בכלל השנים הראשונות היו שנים של מחסור. היה מחסור, אומנם לא היו רעבים אבל היה בעיה של בגדים, ושאני משווה להיום- ממש לא היה. דב: היה אתגר חשוב להקים מושב ולהתבסס ולא להתפשר. כל אחד תרם כמה שיכל להתבססות. אברהם: בעיקר מציאת מסגרת חברתית גם לנו כבוגרים וגם לילדים. לשמחתנו לילדים יש זיכרונות טובים מהתקופה הזאת. יעל: בשנים הראשונות האתגרים היו חינוכם של ילדי ישראל והצלחתם לערכים חינוכיים ולימוד מקצוע במגמות אלקטרוניקה וחשמל, בבחינת "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" מוטי: האתגרים היו למצוא מקום פרנסה, לדאוג לבניית הבית שלנו החדש במושב גני טל שטרם נבנה. לגיבוש הקהילה שלנו שהתמודדנו עם
21
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

בני הדור המבוגר ועודד אותם
דב: מתחילת הקמת המושב היו ארועים חשובים לכתוב על מה שעברו.
כמו 10 שנים ליסודות, 18 שנה ליסודות וארועי מוטי: היה יהודי אחד, מבוגר, שהכרנו אותו
שמיטה גדולים. בימים הראשונים ביד בנימין. קראו לו אייברי.
מוטי: הכנסת ספרי התורה לבית הכנסת, זה היה הוא גר בפתח תקווה והיה מגיע לבתי החברים
אירוע מרגש מאוד. ושבו בנים לגבולם. במטרה לעזור להם, אם זה במימון, אם זה בעצה
ספר/י על דמות מיוחדת שהשפיעה על היישוב טוב. אייברי היה איש מיוחד. אני מאמין שהרבה
מבחרי בגוש קטיף שהתגוררו בכל הישובים
או על המועצה. הכירו אותו טוב מאוד.
אניטה: אין ספק שראש המועצה לשעבר, אלי אברהם: אלי אסקוזידו. הזכויות שלו רשומות
אסקוזידו שהיה ישיר כנה ואכפתי מאד והבין על שמו בטאבו. עשה טוב מאוד גם למושב
את הגעגועים שלנו הביתה . וגם למועצה.
שמואל: דמויות מיוחדות שהו בבית חלקיה היו
איך נראו החיים הקהילתיים בעבר? ואילו מסורות או אירועים קהילתיים היו משמעותיים והאם נשארו לאחר המעבר למועצה?
אניטה: חיים קהילתיים מאד מלאים ואכפתיות גדולה אחד לשני. הרצון העז להעשיר את חיינו מההבדלים ביננו כולל הכרת הכנת האוכל של
כל העדות. החקלאות כמרכז החיים של כמעט כל המשפחות. היה מנהג שבימי שישי כל אחד היה יכול לקחת ירקות מהמשק של האחרים חופשי לשימוש משפחתו לשבת. הנוסח המיוחד של התפילה שאפשר לכל העדות להרגיש נח ובהתחלת הישוב- כל הילדים למדו לקרוא בתורה בכל הנוסחאות. היום האכפתיות אחד מהשני ממשיכה. הילדים מבינים שכשאומרים בית יש הרבה שמתכוונים גם לגוש קטיף בעזה. הבניינים בישוב פה מזכירים יקירים. מהישוב שם, שאינם: בית כנסת ״אור יצחק״ על שם הרב יצחק עראמה הי״ד, מועדון בית איתמר על שם איתמר יפת הי״ד, מועדון נוער יוחנן על שם יוחנן הלברג הי״ד ופארק אסתר על שם אתי פחימה הי״ד. יעקב: מבחינת חיי החברה- כל שבוע אספת חברים שנגמרה מאוחר ושם קבעו את הדברים. הארועים הקהילתים נסובו בעיקר סביב החגים היהודים. היה חדר אוכל אז אכלנו ארוחות שבת יחד. היה בית כנסת אחד, וכל הארועים היהודים צוינו בנוסח יהדות פרנקפורט גרמניה. מה שעוד היה מעניין, ושונה ממה שקורה עכשיו, כל השמחות המשפחתיות- הבר מצוות וגם החתונות- היו מסיבה של כל הקיבוץ. חלק מההווי התרבותי. כל הקיבוץ היו מתפללים יחד ואוכלים וחוגגים יחד. מסיבה של כולם. יעל: היו מפגשים חברתיים של המשפחות עם הילדים, הדלקת המדורה בל"ג בעומר וארוחה משותפת – ערב שהסתיים בשירי ארץ ישראל עד השעות הקטנות של הלילה. ארוע בלתי נשכח. דב: זה היה מושב שיתופי לכל דבר ולפי העיקרון
"תן כפי יכולתך" וקבל לפי קריטריון המושב. אברהם: שאנחנו הגענו, 15 זוגות בתוך תקופה של שנתיים בגילאים דומים, יצרנו לעצמנו
הרב צימרמן, רב המושב שהיוזמה להקים את בית חלקיה היתה שלו והוא עיצב את הצביון החרדי של המושב. יהודה בלאו, שעסק בצרכי הציבור במושב, בחתונות, בלוויות ומה שבינהם. תרם המון להווי המושב ועבד בצרכניה. גב' מרים שטיינר- ניהלה את החשבונות במושב ביחד עם בעלה משה. היתה פעילה בארגון השמחות במושב- בריתות, בר מצוות וקידושים במושב. הפעילה את הבנות הצעירות ואף את נשות המושב באמירת תהילים ובשיעורי פרשת שבוע. יעקב: יצחק גרוס שהיה ראש המועצה הראשון ותושב הקיבוץ ושני הרבנים של הקיבוץ- הרב הלל והרב קלמן שייצגו מבחינתי את בית הלל ובית שמאי. הרב הלל גם היה מנהל בית ספר וגם רב. הרב קלמן היה גם רב וגם איש פוליטי. בזמנו, כל דבר בקיבוץ היה צריך אישור של הרב- והרב הלל היה מקל והרב קלמן יותר הקשה. בסוף הרב הלל נשאר כרב הקיבוץ . בגלל שהיה גם רב הקיבוץ גם מנהל בית ספר וגם נעים הליכות היתה לו השפעה רבה. במועצה יצחק גרוס (וגם המזכיר שלו- מנשה בן חיים) היו הרוח החיה במועצה. דרכם הלך כל פיתוח המועצה והקמת היישובים. מי שעזרו מאוד ליצחק גרוס היו הרב קלמן כהנא ובנימין מינץ, בעבר כל פיתוח היה צריך להיות דרך התנועה המיישבת, התנועה המיישבת שלנו היתה פא"י ובנימין מינץ והרב
קלמן כהנא היו מנהיגי התנועה. יעל: הדמות הזכורה במיוחד הוא ראש המועצה הוקדם אלי אסקוזידו, שפעל רבות לפיתוח הישוב וכל יושבי המועצה. דב: הדמות המיוחדת היתה הגרעין הראשון שעלה על הקרקע ומנה כ7 חברים. חשוב לי מאוד לציין ולהעריך את עבודתו
המסורה של אלי אסקוזידו, שהציל את סיפורם של
״אחד השינויים הגדולים היו הכנסת
מים לבתים. אני לא אשכח איך
כילד, פתאום היה כיור עם מים-זה
היה וואו! מים בתוך הבית!״
יעקב זלינגר
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
22

יעל: הייתי רוצה שהנוער הצעיר יכיר את ההיסטוריה- כיצד ישוב שמנה26 משפחות בלבד, ללא מכולת, אחות אחת, רופא שהגיע פעמיים בשבוע, הפך ליישוב משגשג שכולל מרכז מסחרי, מרפאה עם צוות רופאים ואחיות, ששה ימים בשבוע. גנים, בתי ספר ובתי כנסת
מפוארים. יעקב: הייתי רוצה שידעו ששום דבר לא בא מעצמו. להעריך את העבודה והפעילות של דור המייסדים. דב: חשוב מאוד לשמוע מהותיקים שעדין נשארו. בהחלט מומלץ מפגשים על ההיסטוריה. מוטי: להנחיל לדור הצעיר כל מה שהיה לנו בגוש קטיף ועל הדבר הנורא שגרשו אותנו מהבית וב"ה למרות הכול הצלחנו להשתקם ולהרים מפעל לתפארת. לראות את בית הכנסת שנבנה ועל התפילות והשירה בכניסה לבית הכנסת. אברהם: שהיו פה הרבה אנשים שהזיעו כהוגן כדי להחזיק את המקום ולהתפרנס. אני מאוד מעריך את המייסדים של המושב - החרדים שהקימו את המקום, שהיו פליטי שואה ולא ידעו מה זה חקלאות. חלקם ברחו במהלך השנים הראשונות, אבל אלו שנשארו ממש הזיעו פה ועם הזיעה שלהם יישבו את האדמה.
אילו ערכים או עקרונות ליוו את היישוב
מאז הקמתו ועד היום?
אניטה: לזכור ולהתגעגע ולשאוף ולקוות שבעתיד תהיה גם אפשרות לחזור הבייתה ולבנות גם בעזה מחדש למי שיבחר בכך. שמואל: הערכים שליוו את המושב בתחילתו היו תורה ועבודה והקפדה על קיום מצוות. הקפדה על מצוות התלויות בארץ, שמיטה וכד'. גם היום התושבים המתקבלים למושב הם אנשי תורה המקפידים על קיום מצוות. יעקב: מה שהיה מיוחד בקיבוץ היה שמירת שמיטה לפי שיטת חזון אי"ש, לבוש הנשים שהוא יותר מסורתי (כיסוי ראש וחצאית) ובהתחלה שרות בנות היה רק שרות לאומי. ערכים של ישוב חרדי בארץ ישראל לפי התורה. זאת היתה האמירה והסיסמא. בגלל שהקיבוץ נקרא על שמו של בעל החפץ חיים, תמיד היו לנו שעורים על שמירת הלשון. אלו היו האדיאולוגיות. עם
מסגרת חברתית ויצאנו לטיולים יחד, מסיבות חנוכה וכד׳. היום יש מסגרות מצוינות, אבל לצערי לא לגיל שלנו.
איך השתנו היחסים בין היישובים השונים
במועצה לאורך השנים?
אניטה: לדעתי השתפרו מאד משך השנים, בזכות הצורך לבקר בישובים אחרים כי יש בהם שירותים שצריכים בהם -כמו הצורך לקבור המתים בבית הקברות של יסודות , במכולת ביסודות שמשרת
אותנו. חוות הסוסים בבית חלקיה ועוד. ופעם אחד לדוגמה כשהיינו אמורים להביא כמות גדולה של עוגות לחייליים שיצאו מעזה רעבים, באחת המלחמות הקודמות, והרכזת קהילה אצלנו פנתה לרכזת מיסודות לארגן עוד עוגות שיהיו מספיק להביא לחיילים. החיבור הזה של קשר ישיר אנושי, עשה טוב וחיבר כי יחד הצלחנו
לעמוד במשימה החשובה. יעקב: מהתחלה כל הישובים היו יישובי פאי. ותושבי המועצה היו אנשי עבודה ותורה. עם הזמן האוכלוסייה השתנתה ביסודות ובית חלקיה הפכו ליותר חרדים וחפץ חיים ובני ראם ליותר דתיים-לאומיים. והחינוך שהיה אחיד וכולם למדו בקיבוץ - התפרק. יסודות הקימו בית ספר נפרד עצמאי ובית חלקיה ויסודות הופרדו לגמרי. למרות השינוי שנוצר הקשרים בין הישובים היו טובים. לא היו בעיות רציניות של מתחים ועם הזמן באופן טבעי הקשרים היו רק במסגרת המועצה. את האווירה הטובה הזאת אני זוקף ליצחק גרוס שהיה אדם ידידותי ושוחר שלום. גם שהתחילו להיות חילוקי דעות בצורת החיים הוא שמר על אווירה טובה שלשמחתי כל ראשי המועצה אחריו – הוניג, אלי ועכשיו שי, ממשיכים אותה. האווירה הזאת השתמרה גם אחרי שהגיעו היישובים מגוש קטיף וזה משמח מאוד. דב: כל ישובי המועצה היו בחיתולים כמו משפחה אחת והיו, מה שידוע לי, יחסים מצויינים. אברהם: יסודות ובית חלקיה תמיד היו חרדים ולכן לא היה לנו קשר איתם. עם חפץ חיים, בעקבות הילדים והחינוך המשותף, נוצרו חברויות, בין הילדים, שנשארו עד היום. כתוצאה מחברות הילדים החלה הכרות גם עם ההורים.
מה היית רוצה שהדור הצעיר יידע על ההיסטוריה של היישוב שלכם ועל המועצה?
אניטה: הכל. אבל לא רק הנוער גם המבוגרים בכל הישובים. פעם בשנה סיור של תושבי המועצה בכל ישוב וישוב ללמוד על ההסטוריה
של הישובים שמואל: הייתי רוצה שהדור הצעיר יכיר את ההיסטוריה של המושב וידע שההשגים הושגו בעמל רב של מקימי המושב.
״'איש את אחיו יעזורו', אחדות
ואחווה, תורה עם דרך ארץ.
זהו אופיו של הישוב.״
יעל ג׳הסי
״אני מאוד מעריך את המייסדים
של המושב- החרדים שהקימו את
המקום, שהיו פליטי שואה ולא
ידעו מה זה חקלאות.... ועם הזיעה
שלהם יישבו את האדמה.״
אברהם פלמון
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
24

״לראות שכל המשפחות של המושב הצליחו ובנו בית בגני טל החדשה. היו כאלו שלא האמינו שזה יקרה וב"ה שזכינו וכל המשפחות בנו
בית בגני טל״
מוטי סנדר
חדש. לחיות שוב יחד עם משפחות שנפרדנו מהם בתקופה לאחר החרבת הישוב בעזה ועד לבנייה מחדש והמעבר לישוב החדש. שמואל: נקודת השיא של הישוב היתה ההרחבה של המושב והרחבת המועצה. יעקב: ההפרטה והמעבר ללינה משפחתית. שני השינויים האלו השפיעו מאוד ובאופן מוחלט על אורח החיים. בלינה המשפחתית האחריות עברה מהקיבוץ להורים. מהניסיון שלי שני השינויים היו לטובה. יעל: שני ארועים מיוחדים: 1. בעבודתי במרכז החינוכי- קליטתם המוצלחת של ילדי עולי אתיופיה חינוכית ומקצועית, מרגש אותי עד היום. 2. קליטתם של מגורשי גוש קטיף והשתלבותם בישוב ובישובי המועצה. דב: נקודת השיא היתה כשעברו המייסדים ממגדיאל כפר סבא ומהגבעה הסמוכה למקום הקבע. זה היה משמח ביותר עבור הותיקים אחרי שעברו את התופת הנוראית מוטי: לראות שכל המשפחות של המושב הצליחו ובנו בית בגני טל החדשה. היו כאלו שלא האמינו שזה יקרה וב"ה שזכינו וכל המשפחות בנו בית בגני טל.
הזמן הרכב האוכלוסייה השתנה והדינימיקה משתנה. פעם היה בית כנסת אחד לפי נוסח פרנקפורט, בשלב מסוים הגיעו עדות נוספות לקיבוץ והקיבוץ היה מספיק חכם לפתוח בית כנסת גם לעדות המזרח וגם מנין תימני, למרות בתי הכנסת הנפרדים כל הקידושים ושמחת תורה זה בחצר משותפת לכולם. כך שבתפילה כל אחד לדרכו אבל ההווי הדתי נשאר משותף וכולם יכולים לחיות יחד בלי לפגוע אחד בשני. יעל: "איש את אחיו יעזורו", אחדות ואחווה, תורה
עם דרך ארץ. זהו אופיו של הישוב. דב: לא להתפשר על חינוך, לא על צניעות ולא על לימודי תורה ושיעורים. אברהם: נושא חינוך הילדים. היה לנו מאוד חשוב ליצור מסגרת חברתית טובה, חינוכית לילדים והצלחנו עם זה. שבאנו לפה, רצינו להקים תנועת נוער, באנו מרקע של בני עקיבא אבל הישוב היה של פאי ולכן הקמנו "עזרא" - העיקר היה שתהיה מסגרת חינוכית טובה לילדים שלנו.
מה הייתה נקודת השיא הגדולה ביותר
בהיסטוריה של היישוב לדעתך?
אניטה: המעבר עצמו והצלחת הקמת ישוב

נחל שורק חקלאות. קולינריה. אומנות.
בואו להנות אטרקציות מעולות לכל המשפחה! מתחמי2אוכל,2גלריות2וסדנאות,2חקלאות2ואפשרויות 2לינה2מגוונות2הכל2איכותי,2כשר,2קרוב2ונגיש
שחר- סדנאות קרמיקה סיורים עם אניטה
Ê נצר חזני 6
40
7
חוות הקפה מטעים
חניון נחלי
Ê יסודות יערות המורינגה
ניווט יסודי
מורינגה קופי בר
סיורי הכפר עם דב פישר הסדנא של עמי
7
חוויה בחווה
סדנאות זכוכית- רות פקטרוביץ קפה רוחמה
רכיבה בחווה
טיילת תמנה
משתלת מרמלשטיין
גולפאן
ר יד בנימין Ê פלורה
Ê בית חלקיה
בריכת נחל שורק
לייזר טאג
היכל התרבות
Ê גני טל
חפץ חיים Ê
הרמוני- בוטיק שוקולד
החווה של חוה
40
פלאפל הצומת
גת גדעון
הסדנא של אביטל
פיצה יויו
פינת אלחרר
ציפורי בכפר
מטיילים עם יהודה
פארק המים
מרכז מסחרי יד בנימין
Ê בני רא״ם
ר התאילנדית הכשרה
3
פונדק ורדה
6
משתלת כתום ירוק
3
40
לפרטים הכנסו לאתר התיירות נחל שורק tourismns.co.il או סרקו המועצה2אינה2אחראית2לטיב2המוצרים2או2השירותים2המסופקים2על2ידי2העסקים2המפורסמים,2ואין2לראות2בפרסום2זה2כהמלצה2או2אישור2מטעם2המועצה.
ו מ
ת ו
י
ת
ת
ב
ש
י
ש
ת
צילום: יואל אליווה | עובר בגנים

״חשוב לי מאוד לציין ולהעריך את
עבודותו של אלי אסקוזידו, שהציל
את סיפורם של בני הדור המבוגר
ועודד אותם לכתוב על מה שעברו.״
דב פישר
ופיתוח יותר נגיש למקומות טבע המיוחדים באזור . יעקב: החזון שלי שהמועצה תישאר צנועה, שלא תתרחב יותר מדי, שהיחס ישאר כמו שהוא. אני חושב שהמועצה שלנו יש לה את השירותים הכי טובים, הולכים לקראת התושבים כמה שניתן, האוכלוסייה טובה ואני מקווה שישאר ככה. שלא יהיו חיכוכים , שהקשרים בין כולם ישארו חיוביים והיחס למבוגרים ישאר מצוין. שישאר כמו שזה. יעל: המשך שגשוג ופיתוח ישובי המועצה, מתן פתרונות לזוגות צעירים הרוצים לבנות את ביתם בישובי המועצה, אני גם יודעת שנעשות פעולות לקידום פתרונות. דב: בהחלט תמיד יש לשפר והאזור ממשיך בתנופה ובגידול בכל המושבים ובפרט עם ראש המועצה הנוכחי.
איזו עצה תרצה/י להעביר למנהיגי המועצה
הנוכחיים והעתידיים?
אניטה: שכפי שמנסים להשקיע תקציבים לעשות אירועים אזוריים יש גם לכבד יותר את הרצון לתקציבים לאירועים משמעותיים בתוך כל ישוב וישוב . וכך גם בשעורים- שיהיו תקציבים לשיעורים בתוך כל ישוב וישוב לפי התאמה. לחבר יותר בין נוער הישובים לנוער אזורי ולחפש תקציבים לאחזקת בניני הצבור בישובים בצורה
יותר נאותה. יעקב: שידעו שהם בשביל התושבים ולא התושבים בשבילם. שישתדלו לשמור על המצב הנוכחי של יחס טוב ואווירה טובה גם לדורות הבאים. ויעשו מה שניתן לטובת האוכלוסיה אך בלי להכנע ללחצים. לעבוד לפי השכל הישר והכלל "ואהבת לרעך כמוך". יעל: המשך וחיזוק הפעילות, הידוק הקשר בין המנהיגים לתושבים. דב: כרגע לא נראה לי שום עצה. וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הוא משלם. וכך אנחנו רואים היום את המועצה ובעז"ה גם ברכותינו לעתיד. אברהם: שימשיכו לטפח את המסגרות החברתיות וליצור בכל ישוב מערכת חזקה שתדע לתמוך גם באלו שבשוליים. חשוב שידעו לדאוג גם למבוגרים יותר ולטפח את הגיל השלישי.
אברהם: ההרחבה של המושב. בזכות ההרחבה הצלחנו למלא את בית הכנסת בחזרה. צריך להבין- שהיו תקופות שבקושי היה פה מנין, הישיבה בבני ראם הגיעה כדי שנוכל למלא את בית הכנסת. ההרחבה היתה הצלחה גדולה
ומבורכת.
איך השפיעו אירועים לאומיים (מלחמות,
גלי עלייה) על החיים ביישוב?
אניטה: כל מלחמה שהייתה בעזה והתושבים הרבים שיצאו לשרת בעזה, במלחמות השונות, גרמו לגעגועים הבייתה ושמחנו שהיינו ביחד כעת לחוש את הגעגועים הללו יחד. טכסי יום הזיכרון ויום העצמאות אחדו מאד את התושבים. יעקב: גלי עליה. אני זוכר את הנוער העולה שהגיע לקיבוץ שהיינו ילדים - ילדי טהרן וניצולי שואה. יותר מאוחר הגיעו גם ילדי עדות המזרח. היו פה הרבה נוער עולה והקיבוץ שימש כמערכת הקליטה הראשונית והפרויקט הזה היה בניצוחו של יופ אוירבך. אח״כ המלחמות השפיעו עם המתח שלהם - מלחמת העצמאות שהיתה מלחמה הכי קשה ואגב אז נפתח בית הקברות הראשון של הקיבוץ (ההרוג ישעיהו שפיצר הי"ד נהרג ערב חג הסוכות וכדי להספיק לקוברו לפני כניסת החג, סליק הנשק של הקיבוץ טוהר וסודר לשמש כקבר). כמו כל ישוב שחלק גדול מהאוכלוסייה נמצא בחזית, יש הרבה מתח. ב"ה היה לנו סיעתא דשמיא ולמרות הגיוס הנרחב של בני הקיבוץ, היו רק שני הרוגים במלחמת העצמאות ויום כיפור. לצערנו במלחמה הנוכחית
נוסף חלל נוסף- יקיר לוי הי"ד. יעל: בזכות הערבות והעזרה ההדדית, חשתי כי החיים מתנהלים כסדרן וכי הנושאים בתפקידים במועצה עושים מלאכתם נאמנה. לכל בעיה נמצאה הכתובת המתאימה.
מה החזון שלך לעתיד המועצה והיישובים?
אניטה: למצוא נקודות משותפות שיאפשרו נקודות קשר מתאימות בין הישובים החרדים והדתיים, שיעוררו יותר כבוד הדדי. תקוה לפעם בשנה סיורים של הישובים בישובים האחרים כדי שנלמד להכיר להעריך ולכבד ההיסטוריה של כל ישוב וישוב וכך יותר לחבר ולפתח הערכה אחד בשני . תקווה למרכז קניות יותר מפותח באזור
27
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

שייקה דובדבני, דוד אביכזר,
בית חלקיה יד בנימין
רק שאלה
קבלת פנים הישג מש
לחבר מליאה חזון לעתי
חג פסחאתגרי
גאים בצמיחה הדמוגרפית מהו ההישג המשמעותי ביותר של המועצה בעיניך ב-75
במועצה ובעיקר בקליטת השנים האחרונות, וכיצד הוא השפיע על חיי התושבים?
מפוני גוש קטיף, רוצים
התפתח בצורה משמעותית, מה שהפך את
שייקה: ההישג הגדול ביותר של המועצה בעיניי המועצה למקום שמציע איכות חיים גבוהה
הוא הדרך שבה הצלחנו להפוך אזור קטן, המורכב לתושביה.
מיישובים קטנים של עולים ויוצאי מחנות,
לעודד צמיחה ולדאוג למגורים לצעירים אך גם לשמור על האופי היישובי והמשפחתי הייחודי שנרקם כאן עם השנים.
לכבוד חג הפסח, והציון המרשים של 75 שנים למועצה האזורית נחל שורק, שוחחנו עם חברי המליאה מכלל הישובים על הדרך הארוכה שעברה המועצה, האתגרים והחזון לעתיד.
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
28
יוסי: המועצה עברה דרך ארוכה, ממועצה קטנה וחמימה של יוצאי שואה לקהילה גדולה ומשגשגת עם דור חדש שממשיך את הדרך. ההישג המרכזי בעיניי הוא השילוב בין שמירה על האופי הכפרי והקהילתי לבין פיתוח והתחדשות. המועצה וראשיה תמיד הייתה עם אוזן קשבת לתושב, מעניקה יחס אישי ומענה מהיר, וזה מה שמייחד אותה ומאפשר לה לצמוח בלי לאבד
את צביונה הייחודי.
יגאל: במהלך 75 השנים מאז היווסדה של המועצה, אחת ההצלחות הגדולות ביותר היא קליטת מגורשי גוש קטיף. זו לא רק הצלחה של המועצה, אלא עדות לכוח הקהילה שלנו
להתמודד עם אתגרים מורכבים. כמי שהגיע מגוש קטיף וראה את התהליך מקרוב, אני יכול לומר שהקליטה הייתה יוצאת דופן. מתוך מקום של אובדן, מצאנו כאן לא רק בית, אלא גם חום, תמיכה ותחושת שייכות. זה לא היה רק עניין של בניית בתים, אלא גם של יצירת אפשרויות תעסוקה, שיקום משפחות ושילוב חברתי. מעבר לכך, קליטת המגורשים האיצה את
למועצה פורחת ומשגשגת. זהו אזור מיושב על אדמת ארץ ישראל, שמורכב כולו מיישובים שומרי תורה, עם מוסדות תורה והתפתחות יישובית ואזורית מפוארת. המועצה טיפחה את היישובים לאורך השנים, והודות לראשי המועצה המסורים, יחד עם חברי המליאה ועובדי המועצה, הצלחנו להקים אזור שהוא גאווה למדינת התורה.
דוד: בעיניי, אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של המועצה הוא קליטת מפוני גוש קטיף, לצד עולים חדשים מרחבי העולם – תהליך שהוא ממש קיבוץ גלויות. לא מדובר רק בהבאת תושבים חדשים אלא בהשקעה אינטנסיבית כדי להבטיח קליטה נעימה, תוך התאמה לאופי הקהילה
הקיימת ושמירה על הייחודיות של כל יישוב.
דני: אני רואה את הצמיחה הדמוגרפית המשמעותית שהתרחשה בזכות הרחבות המושבים. קליטת משפחות חדשות תרמה לחיזוק הקהילות ולהתחדשות היישובים. זו הייתה גם הזדמנות לפתח תשתיות, ובפרט הכבישים החדשים ששיפרו את הנגישות בין היישובים והפחיתו את זמני הנסיעה לבתי הספר. לא פחות חשוב, גם תחום החינוך והתרבות
ד

יוסי ויסנשטרן, יגאל מעודד, משה פריימן, אבי אייגרמן, אורן מגידיש,
דני וינברגר,
יסודות יד בנימין גני טל חפץ חיים נצר חזני
בני ראם מעותי תקווה
איזה רגע אישי או ציבורי מהמועצה נחרט אצלך
כמשמעותי במיוחד לאורך השנים?
במהלך השנים פעלתי רבות לחיזוק הצביון הדתי
שייקה: זכור לי במיוחד מפגש בביתו של יצחק
םרגע אישי של המועצה, לתכנון תשתיות לזוגות צעירים
גרוס ז"ל ראש המועצה, בחפץ חיים, שבו חברי
ולטיפוח הסביבה. אני מרגיש שליחות בעשייה
המועצה קיבלו החלטה אסטרטגית שכל שנה
הציבורית, ושמח להמשיך לפעול מתוך דאגה
ייבנה מבנה ציבורי ביישוב אחר. נקבעה חלוקה
כנה לכל תושב ותושב.
הוגנת של אחוזים בין היישובים, כך שכל אחד
מהם יקבל את חלקו בתורו. זה היה פתרון נכון
מליאה
משה: אני זוכר היטב את קבלת הפנים החמה
ובריא שנתן מענה לצרכים של כלל התושבים
שזכינו לה לפני כעשרים שנה, כאשר היישוב
לאורך שנים רבות.
שלנו נקלט במועצה. מהרגע הראשון הרגשנו
כאן בבית, וזה רק התחזק עם השנים. ילדים
דוד: ההשקעה של המועצה בתחום התרבות
התפתחות המועצה, שהפכה לתוססת ומגוונת שנולדו כאן כבר לא מכירים מקום אחר – זה הבית
והאירועים היא משהו שאני זוכר ומוקיר במיוחד.
יותר. היום אנחנו קהילה חיה, דינמית ומחוברת, שלהם. בנוסף, אני גאה מאוד על כך שיחד עם
ראיתי כיצד אירועים שונים, בין אם לנוער,
ואני גאה להיות חלק מהתהליך הזה. ראש המועצה דחפנו את הקמת בתי גיל הזהב
למבוגרים או למשפחות, יוצרים חיבור עמוק בין
משה: אני חושב שההישג המשמעותי ביותר הוא עבור התושבים הוותיקים. זה פרויקט חשוב
התושבים. רגעים כאלה, שבהם אנשים מתאספים
שיתוף הפעולה והפרגון ההדדי בין היישובים שמעניק מסגרת קהילתית ותומכת לדור שתרם
יחד לחגוג, להיזכר וליצור חוויות משותפות, הם
ובין חברי המליאה. זהו היסוד שעליו מושתתת רבות למועצה שלנו."
אלו שמחזקים את המרקם הקהילתי שלנו. זה לא
המועצה שלנו. כאשר יש ויכוחים ומחלוקות, קשה מובן מאליו, וזה כוח משמעותי של המועצה שלנו.
אבי: אחד הימים שלא אשכח לעולם היה כאשר
מאוד לקדם נושאים חשובים לתושבים, ולכן ניהלתי את פארק המים בחפץ חיים, ותנועת 'אל
דני: קליטת מפוני יישובי חוף עזה הייתה רגע
ההשקעה בהידברות ושיתוף פעולה היא קריטית. המעיין' ארגנה שם יום כיף. היו אמורים להגיע
מכונן. זה היה אירוע ששינה את פני המועצה
ראשי המועצה לדורותיהם וחברי המליאה פועלים 5,000 ילדים – ובפועל הגיעו 7,500! היה זה יום
והביא עמו אתגרים והזדמנויות. מצד אחד,
רבות כדי לטפח אווירה חיובית, וכך ניתן להביא שלא נגמר, עם אתגרים לוגיסטיים לא פשוטים,
נדרשנו להיערך קליטית ולתת מענה לצרכים של
לתוצאות טובות עבור כולם. אך כל העייפות נשכחה כאשר זכינו לארח את
קהילה שנעקרה מביתה. מצד שני, זה היווה מנוע
אבי: ללא ספק, ההישג הגדול ביותר של המועצה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. זה היה רגע עוצמתי
צמיחה משמעותי, שהתבטא בהתפתחות פיזית
היה קליטת מפוני גוש קטיף ושילוש מספר ומרגש מאין כמותו.
ודמוגרפית, חיזוק מוסדות החינוך והקהילה,
התושבים. המהלך הזה היה לא פשוט, אך בזכות והפיכת המועצה לשחקן משמעותי בזירה
ההשקעה הרבה, הלב הרחב של הקהילות אורן: הרגע המשמעותי ביותר עבורי הוא הקמת
האזורית.
והמאמץ של המועצה, הצלחנו להפוך את הקליטה היישוב נצר חזני במועצה. הייתי שותף מלא לכל
יוסי: עבורי, החיבור המשפחתי למועצה הוא
להצלחה גדולה. התושבים החדשים הביאו עימם תהליך המעבר והבנייה – מהשלב הראשוני של
עמוק מאוד – סבי וסבתי, מרדכי ופנינה מילר,
רוח של עשייה ותרומה לקהילה, מה שחיזק פיתוח התשתיות ועד להקמת הבתים החדשים.
היו ממקימי מושב יסודות, ואמי גדלה כאן.
מאוד את כל מרקם החיים האזורי." הבאנו עצים מגוש קטיף, שתלנו אותם באופן
לראות איך המקום שהם בנו במו ידיהם הפך
זמני במושב גילת, ובמאמץ משותף יחד עם
אורן: ההישג המשמעותי ביותר הוא האחדות לבית עבור כל כך הרבה משפחות חדשות זו
ראש המועצה אז אלי אסקוזידו הצלחנו לגייס
יוצאת הדופן שמאפיינת את נחל שורק. זוהי תחושת סיפוק אדירה.
תקציבים מקק"ל וגורמים נוספים. אני זוכר איך
מועצה שבה כולם חברים של כולם, ללא מחלוקות נסענו, יחד עם אביאל טוקר ורחל פרץ ז"ל, כדי
יגאל: הרגע שבו מוניתי לסגן ראש המועצה היה
וללא פילוגים – דבר נדיר בנוף המוניציפלי. לשתול את העצים בערב השמיטה – במרוץ נגד
משמעותי עבורי. זה היה שלב שבו קיבלתי את
תחושת השותפות והערבות ההדדית כאן היא הזמן, מתוך רצון לשמר את המורשת ולבנות בית
ההזדמנות להשפיע על התהליכים ולפעול למען
נכס שאין דומה לו, והיא משפיעה על חיי היומיום חדש שימשיך את דרכו של נצר חזני בגוש קטיף.
התושבים.
של כל תושב ותושב.
29
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
ש
ד י

רק שאלה חבר מליאה
אם היית יכול לבחור יעד מרכזי אחד לפיתוח המועצה בעשור הקרוב, מה הוא היה ולמה?
כיצד לדעתך ניתן לשמר
את הערכים והאופי הייחודי
של המועצה גם בעתיד,
לצד ההתפתחות
והשינויים?
שייקה: כדי לשמר את הערכים והאופי הייחודי של המועצה, צריך למצוא אסטרטגיה נכונה שתשפיע על הדורות הבאים. פרסום נכון במקומות הנכונים, על האפשרויות המיוחדות של האזור שלנו יכול לקרוא לציבור המתאים לבוא ולהצטרף, ובכך להמשיך את הדרך המיוחדת שהתווינו כאן
לאורך השנים.
דוד: הסוד טמון ביחסי האנוש. אנחנו צריכים להמשיך לקיים קשרים קרובים עם היישובים והתושבים, להעניק יחס אישי ולשמור על תחושת השייכות והמשפחתיות. רק כך נוכל לוודא שהמועצה תישאר לא רק מקום מגורים,
אלא גם בית אמיתי לכולם.
דני: האיזון בין פיתוח לשמירה על הצביון הייחודי הוא אתגר חשוב. אנחנו רוצים להמשיך לגדול, אבל אסור לנו להפוך לעיר סטנדרטית. יש לשמור על האופי הכפרי, החיבור בין התושבים, והקהילה החמה. הדרך לעשות זאת היא בתכנון חכם—צמיחה הדרגתית עם דגש על מרחבים ירוקים, מבני ציבור איכותיים, וחיזוק הקשרים הקהילתיים. הקשבה לתושבים היא המפתח כדי לוודא שהצמיחה משרתת את מי שכבר
כאן ולא רק את מי שמגיע מבחוץ.
יוסי: הדרך לשמר את האופי המיוחד של המועצה היא להמשיך להקשיב לתושבים ולפעול מתוך מחשבה עליהם. אסור לנו להפוך למשהו שאנחנו לא – מועצה גדולה מדי שמאבדת את הקשר האישי. צריך לפתח בחכמה, לאפשר מקום לדור הבא, אבל תוך שמירה על הקהילה והערכים שעליהם גדלנו – חקלאות, מרחב פתוח, קהילתיות ויחס אישי לכל תושב. חזון ל
יגאל: הבסיס לשמירה על אופייה הייחודי של המועצה טמון בהמשך חיזוק עולם התורה וביצירת חיבור בין הקהילות השונות, תוך מתן דגש על שמירת הצביון הדתי והערכי של כל יישוב ויישוב. המועצה שלנו מאגדת בתוכה קהילות מגוונות– את
הם ערך מרכזי, חשוב להבטיח שהדור הצעיר יוכל להמשיך לחיות ולהקים את ביתו כאן. כיום, אין מספיק עתודות קרקע זמינות, וזהו אתגר משמעותי שאנחנו מחויבים לפתור. עלינו לפתח תכנון ארוך טווח שיאפשר דיור בר- השגה לצעירים, תוך שמירה על הצביון הייחודי של יישובינו. אני מאמין שהיכולת להעניק מקום לדור ההמשך היא לא רק צורך קיומי אלא הבסיס להמשכיות ולחוסן הקהילתי שלנו, ולכן אמשיך
לפעול בנחישות לקידום הנושא.
שייקה: אני מאמין שהיעד המרכזי שצריך להוביל את המועצה בעשור הקרוב הוא הרחבת מדינת התורה – בנייה נוספת לכל הציבור הדתי והחרדי, לצד הקמת אזורי תעשייה ותעסוקה. כל זה כמובן תוך שמירה קפדנית על הצביון של המועצה
והאזור.
דוד: פיתוח הבנייה הוא בעיניי יעד מרכזי וקריטי להמשך שגשוג המועצה. אם כל היישובים ינצלו את אפשרויות הבנייה בצורה מיטבית, נוכל להבטיח שמי שגדל כאן יוכל גם להישאר כאן ולהקים את ביתו. זהו אתגר שדורש איזון – מצד אחד, לאפשר צמיחה ופיתוח, ומצד שני, לשמור על האופי הייחודי של כל יישוב ולשלב בצורה הרמונית בין הוותיקים לצעירים. הצלחת הפיתוח
היא המפתח לשימור החוסן הקהילתי.
דני: האתגר המרכזי שלנו הוא להבטיח את המשכיות הקהילות ולהתאים את המגוון המגורי לדור הצעיר. המועצה חוותה צמיחה משמעותית בעקבות קליטת מפוני גוש קטיף, אך היום מחירי הדיור הגבוהים מקשים על בני המקום להישאר פה. בבנייה העתידית יש צורך לוודא שתכנון הבתים יאפשר כמה שיותר בתים לדונם, כדי להוזיל את עלויות הקרקע ולהבטיח שצעירים
שגדלו כאן יוכלו להקים את ביתם במועצה.
יוסי: היעד המרכזי בעיניי הוא יצירת פתרונות דיור לתושבי המועצה הצעירים, לצד פיתוח אזורי תעשייה ומסחר. חשוב לי שהילדים שלנו יוכלו להמשיך לגור כאן, אך באותו זמן אני חושש מהתרחבות בלתי מבוקרת שתפגע באופי הכפרי של היישובים. לכן, האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון – התפתחות חכמה שתאפשר צמיחה
מבלי להפוך לעיר.
יגאל: היעד המרכזי בעשור הקרוב הוא ללא ספק קידום עתודות קרקע לזוגות צעירים ולבנים ממשיכים. במועצה קהילתית דתית כמו שלנו, שבה חיי הקהילה והקשרים המשפחתיים
משה: הייתי שם דגש על צמיחה ופיתוח מבלי לשכוח את המרקם ההתיישבותי הייחודי של המועצה. כל מושב והאופי הייחודי שלו, והחוכמה היא לצמוח ולהתחדש תוך חיזוק היסודות שעליהם גדלנו. לדוגמה, תחום החקלאות היה ונשאר אחד מאבני היסוד שלנו, וחשוב למצוא את הדרך לחבר אליו גם את הדור הצעיר, בהתאם
לתחומי העניין שלו.
אבי: האתגר הגדול ביותר הוא לשמר את הייחודיות של המועצה לצד ההתרחבות הצפויה. עם הצמיחה והבנייה המתמדת, יש לוודא שהאופי הקהילתי נשמר, שהערכים שמלווים אותנו לאורך השנים לא ייעלמו, ושנוכל להעניק לתושבים החדשים והוותיקים כאחד איכות חיים גבוהה
במסגרת חיי קהילה תוססים ומגובשים.
אורן: היעד המרכזי הוא הרחבת המועצה, תוך חיזוק ופיתוח מערכת חינוך איכותית לכל הזרמים והסגנונות. יש לנו במועצה ילדים מהשורה הראשונה, ואנחנו מחויבים להעניק להם מוסדות חינוך ברמה הגבוהה ביותר. לא ראוי שילדינו יצטרכו לצאת מחוץ למועצה כדי לקבל חינוך טוב. אנחנו צריכים לדאוג לעתידם כאן, בתוך הקהילה, וליצור עבורם מערכת חינוכית מצוינת שתאפשר להם להתפתח ולהגיע להישגים הגבוהים ביותר, המועצה התחילה בשנה האחרונה לפעול בכיוון
ואני מקווה שנראה בזה הצלחה גדולה.
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
30
ק
ע

עובר בגנים
31
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
חג שמח! יגאל מעודד, סגן ראש המועצה
בס״ד
ה-הנדימן שלך לכל משאלה..
דתיות וחרדיות, מיישובים בעלי אופי שונה– והאתגר הנדימן כללי – חשמל, אינסטלציה,
הגדול הוא לשמר את האחדות הרכבת רהיטים, ריצוף, תריסים נגללים,
תוך מתן ביטוי לזהות ולערכים עבודות עץ, ניקוי מזגנים, ניקוי דק עץ,
של כל קהילה. עלינו לטפח את חיי הרוח, לחזק את מוסדות גינון ועוד..
התורה והחינוך, ולהדגיש את כמו כן,
היתרונות שבחיים קהילתיים משותפים מתוך כבוד הדדי. מפקח בניה מוסמך ⋅ קבלן שיפוצים ובניה קלה
מנעולן מוסמך ⋅ לוכד נחשים מורשה
אני מתפלל שנמשיך לראות את האחדות סדנאות וחוגי נגרות ⋅ תפוחים מסוכרים מהדרין
חינוך
והערבות ההדדית שמאפיינות אותנו גם בשנים הבאות, ושנזכה בעזרת ה' להמשיך לבנות את המועצה תוך שמירה על אופייה הייחודי. תשאירו לי ת׳עבודה
משה: זה מתחיל קודם כל בכבוד והערכה לדור יגאל גיאר 050-9433122
המייסדים ולמורשת שהם בנו כאן. כשמבינים מה היה כאן בעבר, קל יותר לכוון גם את הדורות ערבות תקווה
הבאים ללכת באותו כיוון. עלינו להמשיך ולשמר בלת פנים את הרוח הקהילתית, לחזק את הזהות הייחודית של כל יישוב, ולעודד המשכיות שמכבדת את תושבים יקרים,
העבר תוך התחדשות שמתאימה למציאות המשתנה. רגע אישי
עם התקרב חג הפסח, חג החירות, אני מאחל לכולנו– חג שמח וכשר. חזוןאלתעגתרידם
אבי: המפתח לכך הוא הרחבת מפעלי החסד והמשךהחיזוקשלתחושתהמשפחההגדולה "ְוִהַגְּדָתּ ְלִבְנךָ... ַבֲּעבוּר ֶזה ָע ָשׂהה' ִלי ְבֵּצאִתי ִמִמְּצָרִים" (שמותי"ג,ח׳) שמאפיינת את המועצה. המועצה שלנו תמיד מצוות "והגדת לבנך" מזכירה לנו שחובה להעביר את המסורת לא
התבלטה בזכות הנתינה, הערבות ההדדית והחום רק במילים, אלא גם במעשים מוחשיים. כך גם אנו כקהילה – הערכים
מליאה
האנושי – וכך צריך להמשיך גם בעתיד, תוך ים בחיי היומיום, בערבות ההדדית,
לא ניכר
ם, א
נאמרי
ינם רק
שלנו א
חיזוק הקשרים בין היישובים ושמירה על קהילה בחסד ובאחדות.
מאוחדת ומלוכדת. ולסיום, אני רוצה לאחל ולברך בשמי ובשם קהילת חפץ חיים, את כל תושבי בשנה האחרונה הוכחנו שוב את חוסננו הקהילתי, בתמיכה, המועצה, וכמובן את ראש המועצה שי רייכנר, בהתנדבות ובדאגה איש לרעהו. חג הפסח מלמד אותנו שגם ברגעים שנזכה להמשיך לגדול ולהתפתח יחד, תוך שמירה קשים, התקווה והאמונה מובילות אותנו קדימה. הישג משמעותי
על הערכים שלנו. שנוסיף אהבת חינם לכל עם מאחל לכולכם יחד עם חברי למליאת המועצה חג של חירות אמיתית,
ישראל, ונמשיך להיות קהילה מאוחדת וחזקה. בריאות, שמחה והתחדשות.
חג פסח כשר ושמח לכולם!
אורן: הדרך לשמור על האופי הייחודי של המועצה
היא לדאוג שכאשר מתבצעת הרחבה, עיקר
התושבים החדשים יהיו בני ובנות המקום. צריך לפעול מול משרד השיכון והגורמים הרלוונטיים לאשר שיווק נרחב לבני המקום, כך שימשכו
את הדור השני של תושבי המועצה – את אלו רגע אישי
שכבר מכירים ואוהבים את אורח החיים כאן. תיד כאשר הדור הצעיר שלנו ימשיך את דרכם של
הוריו, נוכל להבטיח את המשך הערכים, החזון והקהילתיות שהפכו את נחל שורק למועצה
מיוחדת כל כך. מליאה
גרים
ק
ע ת

נירית, איך בעצם הכול התחיל?
הקמתי ספרייה בשנת 1982 בבני ראם עם חברה שלא גרה במושב היום. המכנה המשותף בינינו שהיינו יוצאות קיבוץ ועניין הספרייה היה חשוב עבורנו ועבור הילדים שלנו. קיבלתי חדרון במושב. כשהיה קטן מדי העבירו אותנו לחדר קצת גדול יותר. לאחר מכן ירדנו למקלט קטן במושב, שעם הזמן בגלל גודלו היו עומדים בחוץ בתור בשביל להיכנס אליו. התנדבנו בזה. בסוף לאחר שנבנה המעון החדש, קיבלנו חלק מהמעון הישן, שאט
אט התרחב למה שהספרייה היום.
32
מועצה מועצה קוראת קוראת במסגרת אירועי
ה-75 למועצה
התיישבנו לשיחה
עם נירית כנה,
מי שהקימה את
הספרייה בבני ראם
ואת רשת הספריות
האזורית וניהלה
את הספרייה
האזורית במשך
שנים ארוכות עד
לפני ארבע שנים.
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

33
עירית זלצר, מנהלת הספרייה כיום (ביתה של רוחמה סרוסי, ספרנית הגוש), נכנסה כעובדת והספרייה נכנסה תחת המועצה האזורית. בנצר חזני, הבנו שצריך ספרייה בגלל המרחק מיד בנימין והיישובים האחרים שכן ביסודות הספרייה מותאמת לקהל החרדי, וגם בגלל בתי הספר שהוקמו שם. המקום היה לפני כן
סניף בני עקיבא.
הזכרת את בתי הספר, איך נולד הקשר ההדוק עם בתי הספר שיש היום?
יצרתי קשר עם המנהלים ומנהלי מחלקת החינוך והחלטנו שהם יגיעו אלינו. חשוב שהספרייה תהיה חלק בלתי נפרד מהעולם של התלמיד, לא רק בשעות אחר הצהרים כי לא כולם מגיעים בעצמם. היה קשר גם עם מרכז יום לקשיש –
ארגנו להם הרצאות מטעמנו. כמובן שהיו אירועים עם הקהילה שאופייניים לספרייה – הפנינג בשבוע הספר העברי, שקיים גם היום וגם קבלת ילדי כיתות א’ בספרייה.
איך המועצה שלנו שופעה בספריות כאלה יפות ומעודכנות?
בראש ובראשונה, בזכות ההשקעה של המועצה, שהאחריות למימון כוח האדם, התחזוקה וכל מה שכרוך בכך מוטלת עליה. השקעה זו הובילה גם לתקציבים יפים ממשרד התרבות, המיועדים למימון הרכש ופעילויות הספרייה. ובאמת ספריות המועצה הן סיפור הצלחה ברמה ארצית, והן נמצאות בין הספריות המובילות בארץ בנתוני
מנויים והשאלות בהתאם לגודל האוכלוסייה.
מהסתכלות היום, החלום שלך התגשם?
החלום ודאי התגשם ומעבר לו. האירוע היה מתגלגל. לא חשבתי שכך יהיה וכך נעשה. היה צורך וענינו עליו כפי שיכולנו. אלו היו 24 שנים אינטנסיביות מאוד, ולא היה אפשר לנוח על זרי הדפנה. כל הזמן היה צריך לענות על עוד צרכים שעלו. חשוב לי לציין שהספרייה היא מוסד שאין בו רווח כלכלי למועצה, והכול התפתח בזכות ראש מועצה שהיה חשוב לו לספק לתושבים את השירות הזה, והוא היה הרוח הגבית לכל
הדבר הזה. רציתי להאהיב את הספר על כמה שיותר אנשים. בסופו של דבר, העלייה בכמות הקוראים במהלך השנים (ועוד עולה), מראה שהיה לקוראים טוב והם המשיכו לבוא עוד ועוד.
מה היה מצב הספריות במועצה?
הייתה ספרייה בחפץ חיים, באזבסטון (במקום של גן שקד היום) ששירתה את הקיבוץ ואת ילדי בית הספר. אז הספרנית הייתה גדוּלה שורק. זו הייתה הספרייה האזורית בזמנו (שהקים קלמן נשר). ביסודות הייתה ספרייה שהייתה שייכת למועצה, ובבית חלקיה רבקה פרידמן הקימה ספרייה בהתנדבות. שתי הספריות אז היו במקלטים, ובשלב מסוים הוחלט להעלות אותן כדי שיהיה יותר מקום ויהיה אפשר להרחיב אותן. כל הספריות היום נמצאות במקומות שהוסבו לספרייה מלבד יד בנימין וחפץ חיים
שנבנו מלכתחילה כספרייה.
ואז את נכנסת לניהול?
בשלב מסוים המוסד החינוכי ביד בנימין הוציא מכרז למנהלת ספרייה האזורית כדי להעסיק את הספרנית אצלם. היא לא הייתה מהמועצה. אלי אסקוזידו, שהיה אז יו”ר הוועד בבני ראם, נלחם שהתפקיד יהיה שלי, כתושבת המועצה. זה היה בקיץ 1997. לאט לאט הספריות נכנסו לרשת שהקמנו – יסודות, בית חלקיה וחפץ חיים בסוף. בשנת 2001–2002 בת שבע גיאר נכנסה לספרייה בבני ראם וניהלה שם חלק מהדברים של הספרייה האזורית כי אני מילאתי
עוד תפקידים במועצה.
מה עם שאר הספריות? היום יש הרי בכל יישוב ספרייה.
חשוב לי לומר שמי שדחף שתהיה בכל יישוב ספרייה היה אלי. ביד בנימין נבנה מבנה לספרייה כשהתחילו לפתח את היישוב. רק אחרי הגירוש היא התחילה לתפקד כספרייה. בגירוש הלכנו לפנות את הספרייה בנווה דקלים. ויקטור בן נעים, מנהל המחלקה לספריות במשרד התרבות במשך שנים ארוכות, אמר לנו שהספרייה אבודה מבחינתו ושמח שהצענו שנלך להציל את מה שהיה שם. הבאנו כל מה שיכולנו – ציוד, מחשבים וספרים. רוחמה סרוסי, שניהלה את הספרייה בגוש, התגייסה לטפל בכל מה שהגיע. נעמי דהן הצטרפה אליה כדי להשלים את שנת השירות שלה וחזרה לאחר מכן כעובדת ומאז היא שם ומנהלת את הספרייה כיום. הרבה מהספרים שם הם מהגוש, חלק ממה שהבאנו נתנו לספרייה אזורית חוף אשקלון שטענה שגם אליה הגיעו מגורשים, אבל הם לא הגיעו לניצן... ומניצן ביקשו
גם ספרים וכך רכשנו ותרמנו לספריית ניצן. בגני טל הייתה ספריית ילדים ע”ש הדר גולדין שהוקמה ביוזמת נשים מהמושב. בשלב מסוים
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

קרית חינוך נחל שורק המהפכה החינוכית
קמפוס חינוכי חדש נפתח במועצה: מהפכה בחינוך העל-יסודי הדתי מענה מותאם אישית לכל גווני הציבור הדתי • שני מסלולים ייחודיים יפעלו כבר בשנת הלימודים הקרובה • "זהו מגדלור חינוכי שמשקף את המחויבות של המועצה לחינוך איכותי"
מסביר מויאל "התיכון שלנו יהווה מקום שבו תלמידים יוכלו לפתח את כישוריהם בסביבה תומכת המכבדת את אורח חייהם.״
שי רייכנר, מה עומד מאחורי ההחלטה להקים קריית חינוך חדשה?
בשנים האחרונות ראינו שתלמידים רבים נאלצים לצאת ללמוד מחוץ למועצה, כי לא היה כאן מענה איכותי ומספק לכל הזרמים בציבור הדתי. היה לנו ברור שאי אפשר להמשיך כך. רצינו לתת לכל תלמיד מסגרת חינוכית מצוינת שתואמת את ערכיו ורמתו הלימודית, תוך שמירה על חיבור לקהילה. קריית החינוך החדשה היא הצעד המשמעותי הראשון
בכיוון הזה, ואנחנו גאים שהוא מתממש.
אופיר ביכלר, איך קריית החינוך החדשה תענה על הצרכים
השונים של תלמידי המועצה?
הייחודיות של קריית החינוך היא שהיא מציעה שני מסלולים נפרדים: ישיבה תיכונית ותיכון מדעי-טכנולוגי. כך כל תלמיד יכול לבחור את הדרך שמתאימה לו – בין אם הוא מחפש מסגרת ישיבתית חזקה או מסלול המשלב מצוינות מדעית וטכנולוגית. השקענו הרבה מחשבה בתכנון
הקרייה, כדי שכל תלמיד יוכל למצוא בה את מקומו.
נתי מויאל, מה מייחד את התיכון החדש?
התיכון המדעי הוא בשורה גדולה. אנו שמים דגש על מצוינות לימודית, בשילוב מגמות מתקדמות כמו סייבר וערבית, תוך שיתוף פעולה עם גופים מובילים בתעשייה. לצד זה, יש דגש רב על חינוך לערכים וחיבור קהילתי. אנחנו מאמינים שבוגר התיכון שלנו ייצא לא רק עם ידע אקדמי, אלא גם עם חוסן אישי וכלים משמעותיים לחיים.
איך מגיבים ההורים והתלמידים למהלך?
שי רייכנר: הביקוש פשוט אדיר! ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה נסגרה, וביקשו להירשם הרבה יותר תלמידים ממה שיכולנו לקלוט. זה רק מראה כמה היה צורך בקריית החינוך הזו. אופיר ביכלר: מעבר לכמות הנרשמים, מה שמרגש
מהפכה חינוכית מתחוללת בימים אלה במועצה האזורית נחל שורק: קמפוס חינוכי חדשני נפתח ביישוב יד בנימין, במטרה לספק מענה חינוכי איכותי לכלל הזרמים בציבור הדתי. הקמפוס, פרי יוזמה משותפת של המועצה ומשרד החינוך, יכלול בשלב ראשון שני מסלולים מרכזיים - ישיבה תיכונית
ותיכון מדעי - שייתנו מענה לגוונים השונים בציבור הדתי במועצה. שוחחנו עם ראש המועצה שי רייכנר, מנהל מחלקת החינוך אופיר ביכלר, ומנהל קריית החינוך נתי מויאל, כדי להבין כיצד הפכה היוזמה למציאות,
ומה מצפה לתלמידים בשנת הלימודים הקרובה.
אבל קודם- קצת רקע
הקמפוס החינוכי החדש, שייפתח בשנת הלימודים הקרובה, יכלול נכון לעכשיו שני מסלולים מרכזיים: הישיבה התיכונית - בהובלת הרב יועד אהרוני, תמשיך להוביל במצוינות בלימודי קודש וחול, תוך חיזוק הרמה הישיבתית והתורנית. הישיבה תציע יום לימודים ארוך עם אפשרות לפנימייה מלאה, ותשמש כמרכז חינוכי לתלמידים מובחרים
מהמועצה ומהאזור.. התיכון המדעי-טכנולוגי - בהובלת הרב נתי מויאל, מנהל הקמפוס,
יציע מסלול ייחודי למצוינות בתחומי המדע והטכנולוגיה. התיכון יפעל בשיתוף עם חברות הייטק מובילות ויכלול מגמות מורחבות בתחומי הסייבר, ערבית ועוד. יום הלימודים בתיכון יהיה קצר יותר וגמיש- ויאפשר לתלמיד הרחבה והתמקצעות בתחומים שונים לפי רצונו ותוך דגש על הווי חברתי עשיר. "אנחנו מאמינים בשילוב בין מצוינות לימודית לערכים דתיים ולמעורבות חברתית"
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
34

הוא לראות תלמידים שתכננו ללמוד מחוץ למועצה מחליטים להישאר כאן בזכות הקמפוס החדש. זו הצלחה אדירה עבורנו.
מה החזון קדימה?
נתי מויאל: אנחנו רק בתחילת הדרך. בעתיד נרחיב את האפשרויות הלימודיות, נשפר את התשתיות ונמשיך לפתח מסגרות שיתנו מענה לכל תלמיד במועצה. המטרה היא להפוך את קריית החינוך למוסד מוביל ברמה הארצית, וליצור כאן מרכז מצוינות חינוכי שמשלב בין ידע,
ערכים וקהילה." שי רייכנר: אני מאמין שזו רק ההתחלה של מהפכה חינוכית ארוכת טווח במועצה. אנחנו מחויבים להמשיך ולפתח את החינוך כאן, ולהבטיח שכל תלמיד יקבל את ההזדמנות הטובה ביותר להצליח. המועצה האזורית נחל שורק משקיעה משאבים רבים בהכשרת המבנים והתשתיות לקראת פתיחת הקמפוס. אנחנו מתכננים סביבות למידה חדשניות, מעבדות מתקדמות וחללי לימוד שיאפשרו חוויית לימוד איכותית ועדכנית. ההשקעה בקמפוס החדש משקפת את המחויבות שלנו לחינוך כאבן יסוד בפיתוח המועצה וקידום תושביה. המטרה שלנו - היא להפוך את הקמפוס החינוכי בנחל שורק למודל של מצוינות והכלה, שיהווה השראה למערכות חינוך ברחבי הארץ. אנחנו מאמינים שכל תלמיד ותלמידה ראויים לחינוך הטוב ביותר, ופתיחת הקמפוס היא צעד משמעותי להגשמת החזון הזה.
צילום: מור מזל | עיצוב: עובר בגנים
ישי שביט עו"ד לדיני עבודה
מייצג עובדים ומעסיקים מקצועיות ללא פשרות יחס וטיפול אישי
לתיאום שיחת ייעוץ צרו קשר
[email protected]∅ 054-5987830€

מדרשת ליבי
יוזמה חדשנית ומבורכת נרקמת באולפנת צביה חפץ חיים בשיתוף פעולה עם המועצה. בשנה הבאה תפתח בעז''ה בתוך מתחם האולפנה מדרשת 'ליבי', מדרשה שמיועדת לבנות מכל הארץ, בוגרות י''ב או שירות לאומי או בנות המחפשות תכנית שילוב.
המתחם הנעים והפסטורלי של קיבוץ חפץ חיים הוא מקום מתאים כל כך לשנה של שקט והתפתחות אישית. נטלי יוסף מתארת שעם היציאה לפרסום כבר הגיעו פניות של בנות מכל הארץ המעוניינות לבדוק את המדרשה לשנה הבאה. יתקיימו ימים פתוחים בהם נציג את המדרשה. אנו מאפשרים כמה תוכניות במדרשת ליבי: תוכנית המרכזית של מדרשה מלאה עם פנימיה ותוכניות שילוב חלקיות שיכולות להתאים לבנות שירות, סטודנטיות ועוד. אנו מבינים שהמקום הזה יכול לתת מענה לבנות רבות שמחפשות מדרשה לצמוח בה.
ממש מתרגש ממה שמתחיל לצמוח כאן. במשך כמה שנים הגיעו פניות הולכות וחוזרות של בנות בוגרות האולפנה ובנות מכל הארץ ברצון שנפתח מדרשה בתחום המועצה האזורית נחל שורק. הרגשנו שהשנה האולפנה שלנו בשלה למהלך כזה. בעבודה מאומצת אנחנו רוצים להפוך את ''מדרשת ליבי'' לאחד המקומות הטובים ביותר לצמיחה עבור בנות. בנינו סגל מרצים ומרצות נדיר עם דמויות מדהימות, ביניהם: הרב מיכי יוספי, הרב יצחק ניסים ראש מכינת קד''צ אלישע, הרב יובל מיטלמן רב בית הכנסת ישורון בגדרה, הרב הלל מרצבך מיד בנימין, הרב יצחק שטרן ראש הכולל בכרם ביבנה, הרב יהונתן אורן ראש מדרשת מכון טל, שלומית כרמיאל מאמנת להתפתחות אישית, מיכל שמחה סעייד מחנכת באולפנה ומדריכת כלות ועוד ועוד...
נטלי יוסף ראש האולפנה והמדרשה מספרת על היוזמה: הבנו את הצורך הגדול במדרשה. היום יותר מתמיד בנות מחפשות להתמלא בעוד שנה של קודש. שנה שתכין אותן לחיים. המחשבה שאפשר לחבר בין הצורך במדרשה לבין האולפנה שלנו הייתה נראית לנו רעיון מדהים שכל הצדדים ירוויחו ממנו. בנות המדרשה יזכו מעבר ללימוד גם לתת ולהיות מחוברות לבנות צעירות יותר מתוך עשייה חברתית והשפעה, ובנות האולפנה יוכלו לקבל השראה מבנות המדרשה, לדוגמא: כחלק מהמערכת יתקיימו חברותות וחיבור בין
שני המוסדות. הרב זאביק הראל, רב האולפנה ורב המדרשה
מתאר את המדרשה החדשה: אני
מתחיל 4 במאי!
יותר מ-13 שנים!
ימי שני ורביעי 19:30 ימי שני ורביעי 20:30 מפגש ראשון: יום שני, 4.5 מפגש ראשון: יום שני, 4.5
ע"פ רישום מראש. מקומות מוגבלים.

מהפכה במים: לימודי שחייה כחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים האם הדור הבא של תלמידי נחל שורק ייצא עם יכולות שחייה מתקדמות יותר? ייתכן מאוד שכן.
מועצה אזורית נחל שורק יצאה במהלך פורץ דרך, הראשון מסוגו בישראל: לימודי שחייה יסודיים ומעמיקים כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים.
החל מכיתה ד', התלמידים ילמדו שחייה באופן מובנה,
הפרויקט, שהוא ראשון מסוגו בישראל, ומתבצע בשיתוף פעולה בין מחלקת החינוך, המתנ"ס ובריכת המועצה, מציע לילדים הכשרה מקיפה וכוללת בשחייה, שמחולקת לשלבים וכוללת חיזוק הביטחון העצמי, חוסן גופני ויכולת תפקוד טובה יותר במים. ראש המועצה, שי רייכנר, מדגיש כי "מדובר בפרויקט יחיד מסוגו בארץ, שממחיש את המחויבות שלנו לחינוך איכותי ומתקדם. אנו גאים להיות הראשונים להוביל תוכנית כזו, שמעניקה לילדינו כלים לחיים, ביטחון במים וערכים
בריאותיים וספורטיביים."
מה הופך את הפרויקט לייחודי?
בעוד שבערים אחרות בישראל שיעורי השחייה מסתכמים בכמה מפגשים בודדים בכיתה ה', כאן בנחל שורק בחרו להעמיק את ההיכרות של הילדים עם המים. לא מדובר רק בלמידת יסודות השחייה, אלא בתהליך הדרגתי שמפתח ביטחון עצמי, חוסן גופני ויכולת תפקוד טובה יותר במים. "שחייה היא לא רק ספורט, אלא מיומנות מצילת חיים. השקענו רבות בפרויקט כדי לוודא שכל תלמיד יקבל הכשרה מקיפה ומותאמת אישית," מסביר מנהל מחלקת החינוך, אופיר ביכלר, ומוסיף: "אנחנו רוצים להפוך את זה לסטנדרט. זו תוכנית שיכולה להוות דוגמה למועצות נוספות, ואנחנו בטוחים שהיא תשפיע
על החינוך גם ברמה הלאומית."
כל שבוע!" משתף תלמיד כיתה ד'.
אין ספק שהמהלך החדשני הזה שם את נחל שורק על המפה החינוכית והספורטיבית של ישראל. עכשיו, נשאר רק לחכות ולראות איך הדור הצעיר של המועצה הופך לשחיינים מצטיינים–
ולא רק בבריכה.
איך זה עובד בפועל?
השיעורים מועברים על ידי צוות מקצועי, עם דגש על התאמה אישית לכל תלמיד. החל מהשלבים הבסיסיים ועד לשחייה בסגנונות שונים, שיפור הכושר הגופני והתמודדות עם אתגרי מים מגוונים. "הכנו את הבריכה ואת הצוות בצורה הכי מקצועית שיש. כל תלמיד מקבל יחס אישי, והתהליך בנוי כך שכל ילד יוכל למצוא את הדרך שלו במים," מציין מנהל
הבריכה, אופיר אליהוא. ההשקעה אינה מסתכמת רק בשיעורים עצמם, אלא גם בשדרוג מתקני הבריכה והכשרת הצוות המקצועי כך שיוכל ללוות את הילדים לאורך כל הדרך. אסתר הנדלר, מנהלת המתנ"ס, מוסיפה: "זהו פרויקט שבו הושקעו משאבים רבים, הן בהיבט הפדגוגי והן בפן התשתיתי. אני שמחה לראות את שיתוף הפעולה בין בתי הספר, המדריכים וההורים."
התגובות בשטח – התלהבות גדולה
התגובות לפרויקט לא איחרו להגיע, וההורים נרגשים מהמהלך החדשני. "אני זוכרת כמה פחדתי ממים בילדותי, והייתי שמחה אם מישהו היה נותן לי ביטחון לשחות בגיל צעיר יותר. אני כל כך שמחה שהבן שלי יקבל את זה במסגרת
הלימודים," מספרת אחת האימהות. גם הילדים עצמם מתלהבים: "בהתחלה קצת פחדתי, אבל עכשיו אני מחכה לשיעורי השחייה
37
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
לאורך שלוש שנים, בכיתות ד'-ו'.

מוקד המועצה תמיד כאן בשבילכם!
ולשפר את השירותים הניתנים לתושבים. תוך בחינה מתמדת של המשובים מהשטח ושילוב פתרונות
טכנולוגיים מתקדמים, המועצה ממשיכה לפעול ללא הרף כדי להעניק שירות טוב, מהיר ויעיל עוד יותר.
המוקד המועצה האזורית נחל שורק הפך בשנים האחרונות ללב הפועם של השירות לתושב.
24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, צוות מקצועי ומסור מקבל פניות, מטפל בבקשות ומוודא שכל תקלה,
שאלה או בעיה זוכות למענה מהיר ואפקטיבי. הנתונים מדברים בעד עצמם: יותר מ-8,700 פניות טופלו בשנה
החולפת – מספר שממחיש עד כמה התושבים סומכים על המוקד ויודעים שתמיד יש אוזן קשבת.
במקביל להצלחה המרשימה, ראש המועצה מקפיד באופן אישי לעקוב אחר עבודת המוקד, לייעל תהליכים
המוקד הוא הרבה מעבר לשירותי תחזוקה – בשנה האחרונה נמנעו יותר מ-27 ניסיונות פריצה ליישובים הודות לערנות ולתגובה המהירה של צוות המוקד. לצד ההצלחות, מופקים לקחים מכל אירוע כדי לשפר עוד יותר את ההגנה על היישובים. בנוסף, בשנה האחרונה חיזקה המועצה את מערך הביטחון הקהילתי עם הצטרפותם של שני שוטרים לשיטור הקהילתי – גולן
מנעו פריצות– ודואגים לביטחון
אם תהיתם במה עוסקות הפניות הרבות שמגיעות למוקד, הנה הרשימה שמככבת בצמרת: תחזוקת כבישים ומדרכות – המקום הראשון והמכובד ברשימת הפניות.
תאורת רחוב – כי אף אחד לא אוהב לחזור הביתה בחושך.
כל פנייה מקבלת מענה
צוות מסור בשירות התושב - עם צוות של שמונה מוקדניםשעובדיםבמשמרותמסביבלשעון,כלקריאה מטופלת במהירות האפשרית, תוך תיאום עם מחלקות המועצה והגורמים הרלוונטיים. בין אם מדובר באירוע ביטחוני, בעיית תשתיות או שאלה פשוטה – המוקד
כאן לתת מענה לכל צורך. אין ספק שמוקד המועצה הוא אחד השירותים החשובים
מוקד 24/7
פחות תלונות– יותר ניקיון
וניצן, שמהווים חיזוק משמעותי בשטח.
ניקיון ותברואה – כי נחל שורק תמיד צריכה להיות נקייה.
גינון – כדי שכולנו נוכל ליהנות מסביבה ירוקה ומטופחת. בעלי חיים – כי גם לתושבים על ארבע יש צרכים.
שיפור משמעותי נרשם השנה בתחום התברואה: אם בשנה שעברה, בין פורים לפסח, התקבלו
במוקד מעל 700 פניות בנושא פינוי אשפה וגזם,
הרי שבשנה הנוכחית המספר צנח ל-108 בלבד! הירידה המרשימה הזו היא תוצאה ישירה של שדרוג שירותי התברואה והמעבר לחברה חדשה, שמביאה
והמשמעותיים עבור התושבים, ומהווה דוגמה מצוינת לשירות יעיל, מקצועי ונגיש. אז אם יש לכם בעיה – אתם כבר יודעים למי לפנות!
הפניות הכי...
שירות יעיל ומהיר יותר. המוקדנים, שבעבר נאלצו להתמודד עם שטף תלונות, מספרים שהשינוי ניכר בשטח – והתושבים
בהחלט מרגישים את ההבדל.
סטטיסטיקה מעניינת:
מספר הפניות למוקד גבוה יותר ממספר התושבים מעל גיל 5 – כלומר, כמעט כל אחד מאיתנו הרים טלפון למוקד לפחות פעם אחת השנה!
הפנייה הכי מצחיקה:
"למה כל עמודי התאורה בצבע ירוק בקבוק? אי אפשר לגוון קצת עם צבעים יותר שמחים?"
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
38

תוכן פרסומי:
יד בנימין 41% כ613 בני ראם 13% 198 בית חלקיה 11% 167 גני טל 7 115 יסןדות 7% 111 ללא ישוב 105 7% חפץ חיים 6% 91 נצר חזני 6% 86
1500 פניות
פתיחה חדשה בגדרה: סניף "ארומה" מציע חוויית בילוי כשרה ונעימה
לפני כחודש נפתח בגדרה סניף חדש של רשת בתי הקפה "ארומה", בתוך מתחם הקניות ביג גדרה. מדובר בתוספת משמעותית לאזור, שמציעה חוויית בילוי נעימה, נוחה ובעיקר - כשרה למהדרין.
הסניף, שבבעלות אוהד, שם דגש על שירות איכותי, אווירה רגועה ועיצוב מרווח, מה שהופך אותו לבחירה מצוינת לפגישות עבודה, בילוי זוגי או זמן איכות משפחתי. בנוסף, לקראת חג הפסח, המקום יציע תפריט כשר עם מנות מיוחדות שנבנו במיוחד עבור החג.
פתיחת מתחם ביג בגדרה עוררה עניין רב, במיוחד בעקבות השלט שהוצב בכניסה ובישר כי המקום פתוח בשבת. לאחר פניות והידברות מצד ראש המועצה מול ראש מועצת גדרה, הוסר השלט– והמתחם ממשיך לפעול תוך התחשבות ברגשות הציבור הדתי באזור.
סניף ארומה גדרה מבדל את עצמו לא רק באיכות הקפה והשירות, אלא גם בעמידתו בערכי השבת והכשרות, ומספק מקום מפגש מושלם לכל מי שמחפש אווירה נעימה, שקטה ומזמינה.
להזמנת אירוע או מגשי אירוח מפנקים התקשרו 08-6410331
על המוקד. אתם פונים אלינו דרך..
67% 2621*
21% הווטסאפ 7% 3% 2%
האתר טלפון המועצה האפליקציה
פניות לפי יישובים
כ-1,500 פניות | ברבעון
יד בנימין בני ראם בית חלקיה גני טל יסודות ללא ישוב חפץ חיים נצר חזני 12 ינואר ומרץ הם החודשים עם הכי הרבה פניות
9:00 בבוקר זו השעה הכי עמוסה של פניות
שיא הפניות למוקד מתושב אחד הוא 16 פניות ברבעון האחרון. האם התושב הזה הוא אתה?

נוער
/// תמר בן דב ////////////////////////////////////////////////////////
שינויים גדולים במחלקה שלנו: הגיעה מנהלת יחידת נוער חדשה
מחלקת הנוער של המועצה האזורית עוברת שינויים משמעותיים: מנהלת יחידת נוער חדשה נכנסה לתפקיד, וכל תפקידי הרכזים אוישו, מה שמאפשר ליווי שנתי סדיר וקשר רציף עם ועדות החינוך ביישובים.
המיני נוער מתרחב
מסגרת המיני נוער (כיתות ז'-ח') התרחבה השנה, ורוני מזרחי מונתה לתפקיד רכזת המיני נוער במקום רעות מכלוף. רעות נכנסה לתפקיד בתקופה מאתגרת, ולצידה עבדו מאיר וחן.
זוהי הזדמנות להודות להם על עבודתם המסורה.
כמעט בכל יישובי המועצה יש רכזי נוער, הכוללים מלגאים ובנות שירות. גם כאן מתפתחות מסורות מועצתיות חדשות לצד עבודה שבועית קבועה. לאחר ל"ג בעומר מתוכננת שבת ייחודית שבה תתארח קבוצת בני ובנות נוער מגבעת ברנר,
סביב נושא האחדות והשותפות לקראת בר/בת מצווה.
במהלך השנה נבנו תוכניות עבודה שנתיות עם כל רכזי הנוער ביישובים, והחלה יצירת מסורות מועצתיות חדשות. אחת מהן היא טיול חנוכה להרי אילת והסביבה, שבו השתתפו כ-150 בני נוער. לצד הפעילות השוטפת, במחלקה נערכים
לקיץ משמעותי ואיכותי לנוער.
בימים אלו מותקנות מצלמות בכל מבני הציבור של מחלקת הנוער, הכוללים חדרי נוער וחדרי תנועות הנוער. מטרת הצבת המצלמות היא ליצור מרחב מוגן ולאתר מקרי ונדליזם ולטפל
בהם באופן מיידי וממוקד.
מועצת הנוער חוזרת לפעול
מועצת הנוער חודשה השנה ומלווה על ידי רעות מכלוף. אחת לחודש מתקיימות פגישות שבהן מועלים רעיונות לפרויקטים ולעשייה משמעותית ביישובים ובמועצה. מועצת הנוער הובילה בהצלחה את יום המעשים הטובים והכינה סיור לעוטף עזה בסימן אמונה ותקווה, שנדחה בעקבות חידוש
המלחמה, אך צפוי להתקיים לאחר פסח.
נתוני בני הנוער במועצה:
1,030 בני נוער בכיתות ט'-י"ב 380 בני נוער בכיתות ז'-ח'
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
40

תנועות הנוער: היערכות לשנה הבאה
בימים אלו נעשית עבודה לאיתור קומונריות לשנה הבאה, לצד תחזוקת המבנים, שיפור הנראות, והעצמת צוותי ההדרכה והעשייה. המועצה ממשיכה במסורת של ימי הכשרה לסגל, ובשנה החולפת הוכתרו חודשי הארגון כהצלחה, יחד עם אירועי פורים והקיץ – למרות אתגרי המלחמה והקורונה, המחלקה
פעלה ואף הגבירה את פעילותה בעת הצורך.
נתוני תנועות הנוער:
1,557 חניכים ומדריכים, מכיתה א' ועד י"ב 11 קומונריות ברחבי המועצה
נוער בסיכוי: תמיכה וליווי
יחידת "להבה" מפעילה מדריכים אשר פוגשים בני נוער במקומות מאתגרים ומעניקים להם ליווי אישי. בנוסף, היחידה העבירה הכשרות למדריכים ולצוותים מתנועות הנוער, וכן לרכזי נוער וקומונריות, על מנת ליצור צוות מודע ומקצועי יותר. באמצעות עבודה קהילתית, שיתופי פעולה עם גורמים מקומיים וליווי אישי, היחידה מסייעת לנוער להתמודד עם אתגרים. ההצלחות אמנם קטנות אך משמעותיות – נער שחזר ללימודים, נערה שהפסיקה להשתמש בחומרים
משני תודעה ועוד סיפורים של שינוי וצמיחה אישית.
מחלקת הנוער ממשיכה לפעול במסירות למען בני הנוער של המועצה, ולקדם פעילויות משמעותיות שיבנו דור ערכי ומעורב. מחלקת הנוער ממשיכה לפעול במסירות למען בני הנוער של המועצה, ולקדם פעילויות משמעותיות שיבנו
דור ערכי ומעורב.
Art therapy Psychotrauma C. B. T.
E. M. D. R.
Ages 2-80 English and Hebrew
יסודות 058-7170947

ראנר לשולחן החג!
במחיר מיוחד 100 ₪
עובר בגנים | 052-4343794
דגמים נוספים :
ט.ל.ח
עובר בגנים | 052-4343794
30 על 1.20 | מודפס על חומר pvc עמיד בחום )מהפלטה( עובר בגנים - עטרה אוזן 052-4343794 | איסוף עצמי מגני טל, בתיאום מראש

איך ההגדה שלכם? מצויירת? מהודרת? אחת כזאת שעברה במשך הדורות במשפחה? או אולי הגדה שקיבלתם מתנה ליום ההולדת, או בהרמת כוסית בעבודה.. עוד לא ראיתי שולחן ליל סדר בלי מגוון של הגדות שונות, יפות ומיוחדות.. אבל ישנן כמה הגדות שהסיפור שלהן לא פחות מרתק מהסיפור שבתוכן.
43
מלחמת העולם השנייה הסתיר הספרן הראשי של המוזיאון, דרוויש קורקוט, את ההגדה מחשש שהנאצים ישמידו אותה. קורקוט הבריח את ההגדה מסרייבו, והחביא אותה במסגד בזניצה. במהלך
מלחמת בוסניה, בשלהי המאה ה,-20 החביא הספרן
ד"ר אנבאראימאמוביץ (enverImamović) את ההגדה
בכספת תת-קרקעית של סניף בנק. בעקבות שמועות
שלפיהן ממשלת בוסניה והרצגובינה מכרה את ההגדה
על מנת לממן רכישת נשק, הציג נשיא בוסניה את ההגדה בסדר פסח שנערך בשנת 1995. מראה ההגדה: ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. כתב היד נחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון מופיעים 34 דפים ובהם איורים של סיפורי התורה מאז בריאת העולם ועד מותו של משה רבנו, תוך פירוט של האירועים הקשורים בהשתקעות עם ישראל במצרים וביציאתו משם. בהגדת סרייבו מופיעים איורים ייחודיים ובלתי שגרתיים (באחד מהם מצוירת, ככל הנראה, דמותו של אלוהים), ובאיור אחר מתואר העולם ככדור - אף שנכתבה כ־140 שנה לפני שקולומבוס גילה את אמריקה. החלק השני הוא נוסח מעוטר של ההגדה, מלווה באיורים אחדים, ובחלק האחרון מופיע מחזור
פיוטים ותפילות לימות הפסח. להגדת סרייבו נחשפתי בזכות ספרה המרתק והמומלץ של ג'רלדין ברוקס, "אנשי הספר".
הגדת סרייבו היא ההגדה המפורסמת מבין הגדות הפסח. ההגדה נכתבה ככל הנראה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב ונחשבת לאחת הגדות העתיקות ביותר שנשמרו עד היום. ייחודה של ההגדה הוא לא רק בגילה המופלג. סיפורה של ההגדה, שככל הנראה נדדה רבות,הוא חלק מהעניין הרב שמוצאים בה: ההגדה כאמור, נכתבה בספרד אך לא נשארה שם. כנראה שהמשפחה שהחזיקה בה עזבה את קטלוניה בעקבות גזירות קנ"א (1391), או בגירוש ספרד ב-1492 וההגדה נדדה לאיטליה. בדף המגן האחורי של הספר מצוי חלק משטר מכר עברי האופייני ליהודי איטליה, שממנו ניתן להבין כי הספר נמכר באיטליה ב-1510. ההגדה נותרה באיטליה לפחות עד ראשית המאה ה-17, כפי שמעידה שורת אישור בכתב יד של צנזור בשם ג'ובאני דומניקו רסטוריני מטעם הכנסייה הקתולית, מ-1609.במועד לא ידוע הגיעה ההגדה מאיטליה לסרייבו, שבעבר הייתה בה קהילה יהודית גדולה. ההגדה הוחזקה אצל משפחת כהן, וב-1894 לאחר שאבי המשפחה נפטר הגיעה המשפחה למצב כלכלי קשה ובנם, שרצה ללמוד, הביא את הספר העתיק למורה בתמורה לשיעוריו. המורה שהבין כי מדובר בספר עתיק מכר את ההגדה למוזיאון הלאומי של בוסניה בסרייבו. שם עוררה ההגדה עניין רב בעולם האקדמי. במהלך
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

ִי ְפרֹשׂ ְכּ ָנ ָפיו ִי ָקּ ֵחהוּ, ִי ָ ׂשּ ֵאהוּ ַעל- ֶא ְב ָרתוֹ" (דברים, ל"ב, י"א). הסבר אחר הוא שהנשר היה סמל של קיסר גרמניה, והבחירה לצייר את היהודים כנשרים הייתה כדי להפגין נאמנות למלוכה. כנגד, טוענת ההיסטוריונית רות מלניקוף שהמאיירים של ההגדה כלל לא היו יהודים אלא נוצרים והדמויות היהודיות בה מהוות קריקטורות אנטישמיות נלעגות: דמות הציפור בעלת המקור הבולט מרמזת על האף הארוך שיוחס ליהודים והיא מחזקת טענה זו בעובדה שלחלק מהדמויות ישנן אוזני חזיר. טענה נוספת היא של פרופסור מארק מיכאל אפשטיין שמאמין שהראשים בהגדה הם לא ציפורים אלא למעשה דמויות של גריפונים, יצור מיתולוגי אהוב.
ההיסטוריה של ההגדה אינה לגמרי ידועה. בכריכת ההגדה רשום שהיא נרכשה בשנת 1864 על ידי ברוך בנדיקט. אחת מצאצאותיו, יהודית בנדיקט, נישאה לשר המשפטים של מדינת באדן, לודויג מרום, וידוע שההגדה הייתה ברשותם. בשנת 1934 נאסר מרום עלידי הנאצים, אשתו וילדיו ברחו לצרפת, ולא ידוע מה עשו עם ההגדה. ההגדה התגלגלה לידיו של הרמן קהאן. קהאן, שלא ידע להעריך את שוויה של ההגדה ולא ידע שהיא ההגדה הקדומה ביותר שקיימת בשלמותה, נאות למכור אותה לבית הנכות בצלאל. לאחר מכן עברה ההגדה לאוסף מוזיאון ישראל. אך כאן לא נגמר הסיפור.. בשנת 2016 טען תושב ירושלים בשם אלי ברזילי כי ההגדה שייכת למשפחתו וכעת תובע את ערכה. לטענתו ההגדה המפורסמת עברה במשפחתו בגרמניה מדור לדור, וכשעלו הנאצים לשלטון – היא נגנבה ממשפחתם ונמכרה ללא הסכמת המשפחה. במשך שנים, המשפחה לא עשתה דבר בנושא ההגדה. אולם בשנה שעברה, לאחר שברזילי שמע נאום במוזיאון ישראל מעורך הדין רנדלשנברג,
החליט לגייס אותו לטובת ההגדה.
לאחר השואה, כשכמעט כל הספרים העתיקים שהיו הגדת איטינגן–זה מצלצל אולי כאגדה אבל דווקא בידי היהודים הושמדו, נמצאה בדרך נס הגדה שנכתבה בכתב יד על קלף.ההגדה נכתבה ב1729 עבור יהודי אמיד ובלתי ידוע בגרמניה בשם איציק איטנגן. לכאורה לא היה צורך בכתיבת ההגדה בכתב יד על גבי קלף כאשר ניתן היה כבר להדפיס את ההגדה בדפוס. אולם כנראה שהייתה זאת האמביציה של יהודי עשיר שרצה לקשט את ארון הספרים שלו דווקא בהגדה כתובה בכתב יד ומצויירת ביד אומן.. את ההגדה הביא אתו אחרי מלחמת
העולם השניה ניצול שואה שבנדודיו בערי גרמניה התארח אצל משפחה גרמנית בעירה קטנה ליד מינכן. בעלת הבית שראתה אותו מתפלל הוציאה מהארון את ההגדה העתיקה ומסרה לידיו כדי שיביא אותה לא"י. הפליט מסר אותה כתשורה לאחר שנים לבן אחיו לבר המצווה שלו. המשפחה לא העריכה את האוצר עד שהגיעו הידיעות על ערכן של כתבי היד העתיקים מהסוג ההוא. ההגדה הועברה ע"י המשפחה למוזיאון ישראל בו הוחזקה זמן מה בתור אוצר יקר. בשלב מסויים הוחזרה ההגדה לבעליה
וכמה שנים אח"כ אספן יהודי מארה"ב שילם סכום גדול עבור המקור ומאז נעלמו עקבותיה. המזל הגדול הוא שהוצאת הספרים נהר שכנעה אותם לתת לה את כתב היד לצילום וניתן למצוא העתקים שלה
למכירה.
מראה ההגדה: הציורים בהגדה מצטיינים ביופיים הרב ובצבעיהם המרשימים. יש בה ציורים של אברהם אבינו ושלושת המלאכים, מראה קריעת ים סוף, המרגלים ששלח משה לארץ ועוד
הגדת ראשי הציפורים היא כתב יד מאוייר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה השלוש עשרה. שמה נובע מהאיורים המקשטים אותה, בהן מופיעות דמויות אדם עם ראשים של ציפורים. הגדה זו הינה ההגדה העתיקה ביותר שקיימת בשלמותה, וכיום היא מוצגת במוזיאון ישראל.ישנן מספר סברות מדוע בחרו המאיירים לצייר את הדמויות עם ראשי ציפור. הסברה הרווחת היא שהיה נהוג בין יהודי אשכנז להימנע מלצייר פני בני אדם בגין הדיברה "א- ַת ֲע ֶשׂה ְל ֶפ ֶסל ְו ָכּל- ְתּמוּנה". בכתבי יד עבריים אחרים מאותה תקופה נמנעו מאיירים מלצייר פני אדם, והיה נהוג להחליף אותן בפני חיות, להסתירן, או לצייר פנים בלי תווים מזהים. יש המסבירים שליהודים יש ראש של נשר משום שבני ישראל מתוארים כנשרים בעת צאתם ממצרים, ככתוב " ְכּ ֶנ ֶ ׁשר ָי ִעיר ִקנּוֹ, ַעל-גּוֹ ָז ָליו ְי ַר ֵחף;
הגדות אלו הן לא היחידות יש עוד רבות שעליהן ניתן להאריך בסיפורים. וגם אצלכם בבית בטוח יש איזה הגדה מיוחדת במינה לדוגמא כזאת שעלתה עם הסבא מארץ רחוקה או אחת שקיבלתם מאישיות חשובה, הרי גם הגדה המקפלת בתוכה מסורת משפחתית יכולה להפוך
בעתיד לאגדה מסתורית..
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
44

45
בשורק | גיליון חגיגי לפסח
אזרחים ותיקים
/// פנינה כהן ///////////////////////////////////////////////////////////////
"אני רוצה להיות כבר אזרח ותיק!" "מתי אפשר להצטרף לקורסים ולהרצאות שלכם?" "תמיד אתם מפנקים ככה??" מילים ששמענו פעמים רבות מפי תושבים במועצה, בסופר, בחנויות, סתם כך ברחוב.
פעילויות שיהוו מעטפת שגרתית, עצמאית ומשמעותית לכל האזרחים הוותיקים. בימים אלה אנחנו עומדים בעיצומו של הקורס המתקיים אחת לשבוע. המשתתפים בקורס, מגיעים למפגשים עתירי ידע, במגוון נושאים. הם לומדים, מקבלים כלים מעשיים ומתקדמים בתהליך בניית עצמם כצוותים פעילים. במקביל לקורס, הצוותים כבר מתחילים להוביל
פרויקטים בקהילות, והמשובים חמים וטובים. הצירוף של צוותי עוצמה ורשת בתי שורק זהב יוצר את החיבור המיוחד - צוותי החשיבה מובילים ומבצעים את הפעילויות וההתכנסויות ובתי שורק זהב הם הכלי לביצועם
וכל זאת – כדי לקדם את כל המהלך הגדול.
מה נאמר?
זקן – זה קנה חכמה. אין מנוס מהמילה היפה הזו המתארת את הזקנה. יש לנו קהילת חכמים מופלאה, שטוב לה להיות פעילה ובעיקר טוב לכל קהילת נחל שורק - כך נצא נשכרים
מכל היכולות, הניסיון, החשיבה הגמישה וכוחות היצירה. מועצה אזורית נחל שורק גאה בקהילת הוותיקים שלה, ומקווה להרחיב את פעילותם לעוד ועוד תחומים בתוך קהילת המועצה. ומהוותיקים נבקש – תוודאו שאתם מחוברים לערוץ תקשורת כלשהו של המועצה לקבל את כל המידע
השוטף שלנו, עבורכם.
זכות לנו להיות חלק ממגמה הולכת ומעמיקה במועצה – של הצעדת תחום אזרחים ותיקים קדימה, מתוך הערכה עמוקה לכל היכולות הרבות והמגוונות של חברי הקהילה ומתוך כבוד רב אליהם. כדי לספר הכל נצטרך את העלון לעצמנו... אז לכבוד שנת 75 למועצה, בחרנו לציין שני מהלכים עיקריים הכרוכים
זה בזה ומראים את המקום אליו מועדות פנינו:
האחד – רשת בתי שורק זהב:
אנחנו מברכים את כולם בהכנות שמחות לחג ובברכת פסח כשר ושמח!
באהבה מהיחידה לאזרחים ותיקים וצוות המחלקה לשירותים חברתיים.
בחצי השנה האחרונה זכינו לחנוך שני בתי שורק זהב חדשים– האחד בבני ראם והשני בנצר חזני – מבנים יפים ומהודרים המיועדים לפעילות הקהילה הוותיקה ומונהגים על ידה. בהנחיית ראש המועצה, אנו פועלים לוודא שבכל יישוב יוקם בית שורק זהב, ובימים אלה אנו בעיצומה של הכנת בית שורק זהב חדש בבית חלקיה. ב"ה, בקרוב נעמוד בהיקף של חמישה בתי שורק זהב במועצה – ועוד שניים לפנינו עד השלמת רשת בתי שורק שלנו בכל היישובים. כל המבנים יפים, מאובזרים ומצוידים, ונבנים בשיתוף עם הצוות המוביל המקומי, תחת קו עיצובי משותף לכל המבנים, המקנה תחושת שייכות וחיבור לקהילה.
המהלך השני – קורס צוותי עוצמה:
קורס הכשרת צוותים מובילים מכל היישובים – העוסק בבניית יכולות מגוונות ובמתן כלים לתווך מידע ולקידום

תקופת ניסיון של חודשיים
בכל
ימות
השבוע
קו ”חוצה שורק“ יוצא לדרך
חדש במועצה- נסיעה ללא עלות בין היישובים
סבב א‘
תחנה בה האוטובוס עוצר בישוב האיסוף
שעה
ישוב איסוף
1,2,3,6
8:45
נצר חזני
תחנה מול המכולת
8:50
יסודות
1,2,3,4,5,6,10
9:00
יד בנימין
7,9,5,3,2,1
9:10
בית חלקיה
אולפנא
9:20
חפץ חיים
תחנת הכניסה ליישוב
9:25
גני טל
9,2,3,6,7,11,10
9:30
בני ראם
1,2,3,4,5,6,10
9:45
יד בנימין
* הקו יעצור בכל התחנות שבצמתי הכניסה ליישובים
סבב ב‘ - יפתח בקרוב...
תחנה בה האוטובוס עוצר בישוב האיסוף
שעה
ישוב איסוף
1,2,3,4,5,6,10
10:30
יד בנימין
1,2,3,6
10:45
נצר חזני
תחנה מול המכולת
10:50
יסודות
1,2,3,4,5,6,10
11:00
יד בנימין
7,9,5,3,2,1
11:10
בית חלקיה
אולפנא
11:20
חפץ חיים
תחנת הכניסה לישוב
11:25
גני טל
9,2,3,6,7,11,10
11:30
בני ראם
1,2,3,4,5,6,10
11:45
יד בנימין

קחו, נפל לכם ה- ! סיפורים קהילתיים שמחממים את הלב ומעוררים גאווה
התגייסו למען המדינה: סיפורן
המרגש של נשות נצר חזני
ארבע נשים, אימהות לילדים ממושב נצר חזני – מזל מצליח, אילנה בשארי ורוני צרור, לצד חברות נוספות – עשו צעד יוצא דופן והצטרפו לשירות הצבאי. הנשים, שבצעירותן שירתו במסגרת שירות לאומי, זיהו את הצורך הדחוף בכוח אדם מיומן בצבא והחליטו, למרות המשפחה והעבודה, להתגייס ולתרום לביטחון המדינה.
אתגר של מחויבות ונחישות
במהלך שבועיים של תהליך גיוס אינטנסיבי, הן עברו חיול מלא, טירונות 02 והכשרה ייעודית, כדי להיות מוכנות לשירות מילואים בעת הצורך. הן התמודדו עם כל האתגרים – מהשכמה מוקדמת, מסדרים ומשמעת צבאית, ועד אימוני כושר ושירות תחת פיקוד
של מפקדות צעירות – בגיל של הבנות שלהן.
נשים שנענו לקריאה
גיוס מיוחד זה כלל כ-100 נשים בגילאי 25-52, רובן בעלות רקע מקצועי מגוון בתחומים כמו רפואה, צילום, עבודה סוציאלית ועוד. כולן לקחו הפסקה מחיי היומיום כדי לתרום למאמץ המלחמתי.
גאווה מקומית – מצטיינת פלוגתית מנצר חזני
הרגע המרגש ביותר הגיע בטקס ההשבעה שנערך כחודש וחצי, כשמזל מצליח נבחרה למצטיינת הפלוגתית – כבוד גדול לה, לנצר חזני ולמועצה כולה.
נשות נצר חזני היקרות, תודה על ההירתמות, השליחות וההשראה שאתן מעניקות לכולנו. אתן סמל לעוצמה נשית ולמחויבות שאין
לה גבולות.
תלמידי ישיבת שערי יצחק
מתגייסים למען משפחות המילואים – הכנות חג פסח בבתי המגויסים
במהלך ימים אלה, כאשר חיילי המילואים מגייסים את כל מרצם להגן על מדינת ישראל, תלמידי הישיבה החרדית שערי יצחק החליטו להירתם למען משפחות המגויסים ולהעניק להן סיוע מיוחד לקראת חג הפסח. במקום לבלות את חופשת בין הזמנים, התלמידים נרתמו לפעילות התנדבותית מרגשת בשיתוף עם מועצה אזורית נחל שורק, והחלו בעבודות ניקיון והכנת הבתים של משפחות המילואים – כל
זאת מתוך רצון לעזור ולסייע במהלך תקופה מאתגרת. היוזמה יצאה לדרך לאחר שנשות המגויסים פנו וחשפו את הקושי שבהכנות לחג, בזמן שהבעלים משרתים כבר חודשים ארוכים בשטח. בעקבות כך, פנה ראש המועצה לצוות ההוראה של ישיבת שערי יצחק, אשר מלווים את הקהילה בהתנדבות מתחילת המלחמה, וביקש מהם להירתם למען משפחות המילואים. התשובה לא איחרה להגיע,
ותלמידי הישיבה מיהרו לקחת על עצמם את המשימה. במהלך הפעילות, שנמשכה מספר ימים, הצליחו התלמידים להגיע לכ-25 בתים של משפחות המגויסים ברחבי המועצה. הם סייעו בניקיון, ארגון הבית והכנת המקום לקראת החג, כל זאת בהשקעה רבה ובחום לב. בבתים, נרשמה התרגשות רבה, והמשפחות הביעו
תודה והערכה למתנדבים שעזרו להקל עליהם את העומס. היוזמה הזו היא דוגמה מופלאה לכוחה של קהילה. תלמידי הישיבה נרתמו מכל הלב, מתוך תחושת שליחות עמוקה. מעבר לעזרה הפיזית, הםהביאואיתםהרבהאור ושמחהלמשפחות,ומדוברכאןגם במעשה ערבות הדדית שמחמם את
הלב. זהו ביטוי אמיתי לערכים של
נתינה, שמסמלים את האופי של
המועצה שלנו. אנו מודים מקרב
לב לרב קלירס ולצוות הישיבה על
ההתגייסות המהירה, ולכל משפחות
המילואים על ההקרבה הרבה
בשמירה על ביטחוננו.
47
בשורק | גיליון חגיגי לפסח

קחו, נפל לכם ה- !
"הדבר הכי גדול בעולם הוא
לעשות טובה למישהו אחר"
בתי הספר ברויאר בנות, ברויאר בנים ולב ברויאר זכו יחד באות "חמ"ד וחסד", פרס יוקרתי המוענק למוסדות חינוך שמצטיינים בחינוך לערכים של נתינה וחסד. הזכייה אינה נקודתית – היא עדות לעבודה חינוכית עקבית ועמוקה, המטמיעה בתלמידים רוח של אחריות חברתית, דאגה לזולת
ופעילות קהילתית משמעותית.
הובלה חינוכית עם שליחות
מאחורי העשייה המרשימה עומדות מנהלות בתי הספר, שמובילות את החינוך לערכים במסירות יוצאת דופן:
נורית ראובן, מנהלת ברויאר בנות
הילה עדני, מנהלת ברויאר בנים רחל סילבר, מנהלת לב ברויאר
שלוש המנהלות מובילות צוותים חינוכיים המעניקים לתלמידים לא רק השכלה, אלא גם חינוך עמוק לערכים, תוך שילוב עקרונות הנתינה והעשייה הקהילתית בחיי היומיום של בתי הספר.
גאווה מקומית
הזכייה באות "חמ"ד וחסד" היא עדות לרוח המיוחדת של קהילת ברויאר – קהילה שמחנכת לערכים, לנתינה ולעשייה למען הכלל. יישר כוח על ההשקעה, ההתמדה והמחויבות לחינוך ערכי. אין ספק
שאתם מהווים אור גדול במועצה שלנו!
סיפורים קהילתיים שמחממים את הלב ומעוררים גאווה
מחצי מיליון בקבוקים – לספר תורה:
פרויקט המחזור שהפך למצווה
ביום חמישי האחרון התקיימה הכנסת ספר תורה מרגשת לחיידר ביסודות, המסכמת מיזם קהילתי יוצא דופן שנמשך יותר משנה. תלמידי תלמודי התורה ביישובי בית חלקיה ויסודות אספו למעלה מ-500,000 בקבוקי פלסטיק למחזור, והכספים שהתקבלו מהם
יועדו לכתיבת ספר תורה חדש. הספר נתרם לעילוי נשמת הילד אלעזר מנחם מן פוליטנסקי ז"ל, כאשר משפחת פוליטנסקי הייתה שותפה מלאה לכל אורך הפרויקט. המשפחה, יחד עם התלמידים והוריהם, הפגינה מסירות יוצאת דופן, מתוך תחושת שליחות להנציח את זכרו בדרך מיוחדת ומשמעותית. מעבר למחזור – חיבור לערכים ולמסורת מה שהתחיל כפרויקט סביבתי הפך למסע של חיבור בין ערכים סביבתיים לערכים רוחניים. התלמידים לא רק למדו על שמירה על הסביבה, אלא גם חוו בפועל ערבות הדדית, נתינה והמשכיות מסורת ישראל. קהילה מאוחדת בהתגייסות מרגשת הפרויקט לא היה מתאפשר ללא תמיכתם של מנהלי החיידר, ההורים והתלמידים, שהשקיעו יחד מאמצים אדירים להפוך את הרעיון למציאות. הכנסת ספר התורה הייתה אירוע מרגש וסמלי, שהראה כיצד ערכים של קיימות ומורשת יהודית יכולים להשתלב זה בזה.
תודה לרב יהודה כהן יו"ר ועדת חינוך ביסודות, למנהל החיידר הרב יהושע ולמשפחת פוליטנסקי וכל משפחות תושבי המועצה שלקחו חלק במיזם הייחודי הזה!
שנמשיך לפעול יחד למען הקהילה, החינוך והמסורת.
לחיות ככה מגיע לכם לחיות חיים
מרגישים פחד? חוסר וודאות? מחשבות קשות מציפות אתכם? יש בכם תיסכול?
אין סיבה
שתמשיכו
שמחים ושלווים
חוה שץ מומחית בפריצת מחסומים מאסטר בNLP
צרו קשר - 054-4909477
אימון וטיפול בנוער ובמבוגרים בשיטת NLP טיפול בטראומות | חרדות | קושי ביצירת מערכות יחסים | השגת מטרות | דימוי עצמי נמוך | ועוד

...
טיפול הידרותרפיה
פרטני ומשקם.
ע"י מטפלים מקצוענים בתחום, פזיותרפיסטים והידרותרפיסטים עם וותק של 30 שנה בבועות בארץ.
מיועד ל:
פגיעות
נוירולוגיות .
חיילים ואנשים בשיקום
מפציעות.
אנשים לאחר ניתוחי החלפת
מפרק.
@ [email protected] merkaz.buot
089568500
לסובלים ממחלות ניווניות.
באישור ומימון של קופות החולים, משרד הבטחון וביטוח לאומי.
ולכל מי שלא מוותר על חזרה לחיים ולתפקוד בבית ובעבודה. גם למי שהתייאש מהשיקום ביבשה )שאלו את מי שכבר היה..(
לשרותכם
050.410.0099
במבט אחר