עזר כנגדה

עזר כנגדה טליה צוק

פרויקט הגמר מוקדש למשפחתי ולחבריי לתואר שעזרו לי לצלוח לילות לבנים וימים של בכי בעזרת המון צחוקים ואהבה

עזר כנגדה פרויקט גמר מגישה: טליה צוק מנחת פרויקט: אדר‘ אילה רונל מנחה תזה: ד“ר יואב שיבר אוניברסיטת תל אביב בית הספר לאדריכלות ע“ש דוד עזריאלי

04 תוכן עניינים אישה לא נולדת אישה אלא נעשית אישה סימון דה בובואר ‘‘ ‘‘

תוכן עניינים 02 01 05 03 04 05 07 08 09 10 11 06 אבסטרקט פרולוג תוכן עניינים מבוא סקר מסגרת ביקורתית חזון תחנוני קונספט עיצובי מהלך אדריכלי סיכום ביבליוגרפיה האתר 6-7 8-9 10-11 12-19 20-25 26-31 32-37 38-41 43-61 62-63 64-65

נובמבר-דצמבר 2022 ינואר 2023 גניזת היוזמה להארכת חופשת הלידה של אבות הצעת חוק להרחבת רחצה בהפרדה הצעת חוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים הקואליציה מפילה את חוק הפיקוח האלקטרוני ישראל מסרבת לחתום על אמנת איסטנבול הממשלה ממנה רק שישה שרות הממשלה מפרטת את תשעת המנכ“ליות במשרדי הממשלה הממשלה קמה 06 פרולוג

פרולוג פברואר 2023 מרץ 2023 יוני 2023 יולי 2023 הקמת ועדת שרים ליוקר המחיה עם שרה אחת מתוך ארבע עשרה חוק מאסר על חוסר צניעות בכותל ביטול עילת הסבירות הצעת חוק לפירוק הרשות לקידום מעמד האישה ומחיקת השוויון המגדרי והמאבק בהפליה והאלימות מהחוק נציב שירות המדינה מודיע על שינוי הפרסומים ללשון זכר בלבד הצעת חוק להרחבת סמכות בית הדין הרבני במזונות הצעת חוק לביטול חזקת הגיל הרך פרק זה נכתב לאחר סיום הפרויקט, ביולי 2023 ,בתקופה לא פשוטה שעוברת על המדינה עם תחושה שאנו פונים אל הלא נודע. שיח מעמד האישה רלוונטי מתמיד וחייב להשמע. במהלך השנה עבודתי על הפרויקט הייתה אופטימית, תוך הסתכלות על העבר המפלה ועל המהלכים שנעשו ועדיין נעשים על ידי נשים כדי לשפר את מעמדן. התהליכים אותם מקדמת הממשלה מטרידים, אך גם היום הייתי רוצה להסתכל על חוזק הנשים ועל המחאה הגוברת אותה הן מקדמות למען עתיד הנשים והמדינה. מנכ“לית הרשות לקידום מעמד האישה מפוטרת 07 פרולוג

08 אבסטרקט היי שקטה מילים: רחל שפירא היי שקטה, עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לך הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה היי שקטה כמו לא עברת אף פעם כמו לא היית צרימה בנוף המטופח כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם כמו אלומת האור הנה מצאה אותך היי שקטה כאילו אין בך דופי... היי שקטה, כמה אפשר לשטוח את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה היי שקטה כאילו אין בך דופי...

09 אבסטרקט אבסטרקט מרחב ציבורי, כשמו כן הוא, אמור לשמש את הציבור בכללו, ללא הבדל דת, גזע , מין ומגדר. הוא אמור לאפשר הזדמנויות שוות לכל פרט, אישה ואיש מן הציבור. בפועל, המצב רחוק מכך. סוגיית חוסר הבטחון במרחב הציבורי נוגעת לכל אישה, בחוויה האישית שלי התנהלותי במרחב מונעת מפחד וחוסר בטחון. עולמנו הוגדר על פי הגבר, המודל הגברי הוא מודל בן האדם שלפיו כולנו התרגלנו לחיות והאישה הוכרחה להתאים את עצמה אליו. אך אנחנו בנות אדם, ויש לנו צרכים אחרים. הפרויקט משתמש באדריכלות כדי לשנות את השיח בחברה ולהביא את העולם הנשי לסדר היום. מרחב ההתערבות של הפרויקט הוא פארק צ‘ארלס קלור, מובלעת חסרת בעלות בעקבות ההיסטוריה שלה. בחווייתי, הפארק מייצר מרחב לא נעים לשהייה במקום מלא פוטנציאל. הפרויקט מייצר מתחם לשימוש כלל האוכלוסייה אך מפנה זרקור לנשים על ידי כך שמייחד מרחבים לנשים ומייעד אחרים להענקת ידע על נשים לכלל הציבור ולפנאי. גם באזורים המיועדים לכלל הציבור התכנון מסתכל מפרספקטיבה נשית השמה את צרכיהן במרכז. תכנון זה נועד להניע שיח חדש הרואה את השוויון בין המינים אך גם את ההבדלים בניהם.

10 מבוא Feminism isn't about making women stronger. Women are already strong, it's about changing the way the world perceives that strength. ‘‘ ‘‘ G.D. Anderson

G.D. Anderson מבוא 11 מבוא נקודת המוצא שלי לפרויקט הייתה הרגשת חוסר הבטחון במרחב אותה אני חווה על בסיס יומי בכל מרחב אליו אני מגיעה. מטרת העל בתכננון הפרויקט היה להניע שיח למען שוויון מגדרי בין המינים ושוויון במרחב הציבורי. התנועה הפמיניסטית לאורך ההיסטוריה הצליחה לשנות את המציאות החברתית בצורה משמעותית, אך עדיין אפילו במדינות הליברליות ביותר מעמדן של הנשים מופחת על זה של הגברים. דפוסים בסיסיים של קיפוח טמועים בנו כחברה. הפמניזם אינה תנועה עשויה מקשה אחת, היא רבת פנים ופועלת בצורות שונות במישורים שונים במהלך קיומה כמאתיים שנה. גם בתחום העיצוב המין הנשי זוכה למקום השני, לכן בתכנוני אני מבקשת לשים את האישה וצרכיה במרכז.

12 סקר Barbara Kruger Untitled from Untitled (We Will No Longer Be Seen and Not Heard) 1985

סקר בטחון במרחב 13 סקר

14 סקר אילו מקומות בעיר זכורים לך כנעימים?

אילו מקומות בעיר זכורים לך כנעימים? אילו מקומות בעיר זכורים לך כלא נעימים? שדרות חן הבימה רוטשילד פארק המסילה המושבה האמריקאית גן הפסגה אוניברסיטת תל אביב שוק הכרמל בלילה קו 125 גן העיר חניונים תחנה מרכזית חדשה הבניין שלי פלורנטין אלנבי פארק הירקון בלילה סמטאות בלילה באף מקום בעיר פיצוציות 15 סקר

מה את עושה כשאת לא מרגישה בנוח במרחב? מתקשרת לחברה הולכת מהר, עוברת צד מחפשת אנשים שאוכל להיעזר בהם מחזיקה תרסיס פלפל לא מתלבשת פרובוקטיבי אוספת את השיער נמנעת מלהגיע לאיזור 16 סקר לא מישירה מבט האם חווית חוויה לא נעימה במרחב הציבורי?

בפארק ליד הבית שלי הרגשתי שמישהו עוקב אחריי ודווקא בגלל שזה היה פארק רחב ידיים ולא רחוב עם אנשים הרגשתי ממש לבד ופחדתי בטח. הטרדה ברף גבוה בהרצליה בחוף הקשתות בחניון- גבר שאונן מול הרכב שלי כשבאתי להכנס אליו . עוד הרבה פעמים בהרצליה בים אם הייתי לבד אינסוף הטרדות בדרך ל.. או מ.. ריצה, צפירות, שריקות, זריקת הערות. הומלס שיכור שנידש ומתחיל לדבר איתי בשעה מאוחרת, גברים משתינים ברחוב, הומלס ניפץ לידי בקבוק זכוכית לא משהו מיוחד אבל ההליכה בתור אישה בערב מוקדם אף פעם לא נעימה, תמיד מסתכלים, צופרים, מסתכלים האם חווית חוויה לא נעימה במרחב הציבורי? ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, כשהייתי לבד ברכבת ולא היו כמעט אנשים. היה בחור שהטריד אותי 17 סקר למזלי לא כי אני תמיד נזהרת מראש, תמיד עם ליווי פיזי או טלפוני חיכוכים מגברים במקומות צפופים, גם במקום העבודה שלי גבר מבוגר התיישב לידי באוטובוס ונמצד אליי מדי, הניח יד על הרגל שלי כן. בעיקר במרכז העיר.. גברים שיכורים/הומלסים שנדבקים אלייך

מה נותן לך בטחון במרחב? מה מפחיד אותך במרחב? 18 סקר הכל כלום אם יש איתי עוד חברים ומסתובבים בקבוצה, או מתלווה אליי גבר. בשעות היום אני מרגישה בטוחה אבל בלילה נלחצת אם זה לא בשכונות הידודיתיות תאורה, מרחב, איזורים אסטתים, צמחיה משטרה, רחובות מוארים, אנשים מסביב, מצלמות איזור מואר, עם עסקים פעילים, אנשים שיכולים לעזור לי בצרה רכבים עם מוזיקה בפול ווליום במכונית עם חלונות פתוחים. נהגים גברים ששולחים מבטים מוזרים מאוד חושך, להסתובב לבד חושך, ברים , חבורות של גברים , לכלוך צפיפות שמונעת ממני לראות קדימה או אחורה ואני מרגישה שאני נבלעת לתוך המון של אנשים, או מקוממות שאני יודעת שהם פחות סימפטיים אני כבר מגיעה חסרת בטחון חושך, מעט אנשים, איזור שאני יודעת שהם בעייתים רחובות חשוכים, כשאין אנשים באיזה סוגי מקומות את מרגישה לא בנוח עם היותך אישה? איזה פעילות היית רוצה לקיים רק בחברת נשים? הייתי שמחה אם השירותים שעושים בהם בדיקות שתן היו מופרדים לפי מגדר בדיקות רפואיות, ספורט, עיסוי מקומות ואינטרקאציות שאני יודעת שהיו נראות אחרת אם הייתי גבר, נותני שירות בעיקר במקומות שאני צריכה להיות עם גבר שאני לא מכירה בחדר כושר, מועדנים, שוק ושווארמיות או פלאפיות כשאני הולכת לבד בלילה, נוסעת באוטובוס אני מרגישה שזה שאני אישה מגביר את הפגיעות שלי

באיזה סוגי מקומות את מרגישה לא בנוח עם היותך אישה? איזה פעילות היית רוצה לקיים רק בחברת נשים? 19 סקר וואו הכל אני מעדיפה כמה שניתן להיעזר בבעלות מקצוע ולא בבעלי מקצוע. רפואה, שיפוצים, הסעות, ספורט כל דבר שיותר אינטימי, נוגע לגוף שלי או שנראה לי שאישה תבין יותר טוב מעצם היותה אישה. ברפואה תמיד נשים, גם מדריכות ספורט הייתי שמחה אם השירותים שעושים בהם בדיקות שתן היו מופרדים לפי מגדר בדיקות רפואיות, ספורט, עיסוי מקומות ואינטרקאציות שאני יודעת שהיו נראות אחרת אם הייתי גבר, נותני שירות בעיקר מקומות הומי אדם או מקומות בהם מסתובבים בעיקר גברים מובטלים/פנסיונרים/ללא עבודה במקומות שאני צריכה להיות עם גבר שאני לא מכירה בחדר כושר, מועדנים, שוק ושווארמיות או פלאפיות כשאני הולכת לבד בלילה, נוסעת באוטובוס אני מרגישה שזה שאני אישה מגביר את הפגיעות שלי

20 מסגרת ביקורתית בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה ולשתוק הרבה בחורה מבית טוב צריכה להיות תמימה ולשתוק הרבה אם תגלי לו מה בליבך אם תשאלי אותו למה ואיך אולי יקום הוא וילך אל תדברי על טבעת יש חגיגה אומרים בעיר מסיבה אומרים ההיא התחתנה חגגנו עד אור הבוקר יש לך סיבה ההוא הולך וזה בא גם לך תהיה חתונה אומרים שבעל זה אושר רק האחד יקשיב לך הוא המיועד רק האחד יבין אותך הוא שלך לעד הוא יקח אותך ותיסעו מכאן אל העיר הגדולה אל החופה אל הגאולה בחורה מבית טוב צריכה לדעת לבשל ולשתוק הרבה בחורה מבית טוב ילדים צריכה לגדל ולשתוק הרבה ........ חגיגה מילים:שרית חדד מסגרת ביקורתית

נשים הן שונות מגברים, דבר זה הובא למודעות וקיימות התייחסויות לכך במהלך ההיסטוריה למשל: סימון דה בובואר שואלת בהקדמה לספרה: מהי אישה? ואומרת כי עצם השאלה מהווה חלק מהתשובה, איש אינו שואל מה הוא גבר כיוון שהמין האנושי מתחלק לשני סוגים רק מבחינה טכנית, מכל בחינה אחרת המין האנושי הוא המין הגברי, דוגמא לכך היא לשון הדיבור שלנו, בתפקידים ראשיים ובעולמות המדע. אישה זקוקה להגדרה בראש ובראשונה כיוון שהיא החריגה מהנורמה. דה בבואר ציינה גם כי בעבר דיכוי האישה נבע מהעובדות הפיזיות שנשים לא היו יכולות להיות ציידות כיוון שהיו להן אילוצים פיזיים של מחזור והריון, אך היום אני רואה אילוצים אלו כחוזק הנשיות. בעיית הבטחון במרחב הציבורי היא סוגיה מורכבת ורבת פנים. כמו כל תחום בחיינו גם תחום העיצוב נשלט בעבר וגם כיום לרוב על ידי גברים, לכן נקודת המבט וסדרי העדיפויות הושפעו מכך. חללים ציבוריים וגם פרטיים דוחקים את צרכי האישה הצידה ונותנים מקום בעיקר לגבר, דבר ההופך חללים מסוימים ללא בטוחים לנשים. נשים חוות לעתים קרובות הטרדה, תקיפה והפחדה במרחבים ציבוריים, מה שעלול להגביל את הגישה וההשתתפות שלהן בחיים הציבוריים. נושא ביטחון האישה במרחב הציבורי נעוץ בנורמות החברתיות והתרבותיות המנציחות אלימות ואפליה על רקע מגדר. נורמות אלו יוצרות תרבות של פחד והפחדה המשפיעה על נשים מכל הגילאים, הגזעים והרקע הסוציו-אקונומי. נשים חשות לעיתים קרובות לא בטוחות במרחבים ציבוריים עקב איום של הטרדה מינית או תקיפה, ועלולות לשנות את התנהגותן או להימנע לחלוטין ממרחבים מסוימים כתוצאה מכך. 21 מסגרת ביקורתית מסגרת ביקורתית

22 פמיניזם רדיקלימסגרת ביקורתית הפמיניזם נולד בתגובה למציאות חייהן של נשים, כקבוצה, בחברה האנושית. למרות שנשים מהוות לפחות %50 מהאוכלסייה, הן אינן נהנות מייצוג הולם בחיינו כחברה. ייצוגן חסר במוסדות תרבות, ספורט תקשורת, מוסדות דתיים, האקדמיה ובתפקידי מפתח בשלטון. העדר ייצוג של נשים בזירות אלה גורם לאי שמיעת קולן של הנשים בקבלת החלטות ולכן נקודת המבט והצרכים שלהן לא זוכות התייחסות. התנועה הפמיניסטית לאורך ההיסטוריה הצליחה לשנות את המציאות החברתית בצורה משמעותית, אך עדיין אפילו במדינות הליברליות ביותר מעמדן של הנשים מופחת על זה של הגברים. דפוסים בסיסיים של קיפוח טבועים בנו כחברה. מבנה החברה שלנו נבנה לפי אמות מידותיו של הגבר, האישה הותאמה למידות אלו אף שלא תואמות את מידותיה בדיסציפלינות שונות כמו רפואה, פסיכולוגיה, לשון הדיבור, אקדמיה ועוד הרבה. לשון הדיבור שלנו המתייחסת לבן האדם, כללי השפה העברית פונות בלשון זכר לכל קהל המכיל בתוכו גם נשים, שימוש במושג מדעי האדם גם הוא מצביע על דפוסי החשיבה של החברה שלנו. הרי מדעי האדם מתייחסים לכל המדעים הנוגעים לנשים וגברים אך השם מתחייס רק לדמות הגברית ”אדם“ וכך מושלכת גם על האישה ולא ההפך. מסגרת ביקורתית

23 מסגרת ביקורתית גישת הפיניזם הרדיקלי מתמקדמת בדיכוי הנשים מול הפטריארכיה. הגישה מסבירה כי ההבדלים בין נשים לגברים היא אינה סיבת השיעבוד אלא התוצאה שלו. הגישה טוענת כי ההבדלים בין גברים לנשים הם אינם נקודת המוצא הטבעית. הגברים שעבדו את הנשים בכל אותן מלאכות שהם לא היו מוכנים לעשות כמו טיפול בילדים, בחלשים או בקשישים, מלאכות יד עדינות וכו. אישה טובה הייתה אישה שהייתה מצטיינת באותם תפקידים, הסלקציה החברתית גרמה להישרדותן של הנשים כיוון שאישה מוצלחת שהייתה בעלת קישורי טיפול טובים הייתה נבחרת על ידי הגברים ומקבלת הגנה בעולם הפטריאכלי. תכונות נוספות אותן טיפחו הנשים בשביל למצוא חן בעיני הגברים הן תכונות חיצוניות של טיפוח המראה, ותכונות אותן דכאו היו אותן תכוננות שלא אהדו הגברים. לכן, תכונות אלה אינן נולדות אצל הנשים אלא הן תופעת לוואי של הדרישות הגבריות. רק אחרי שחרור מהדיכוי של אותן סטריוטיפים ופטריאכליות תייהנה חופשיות להגדיר את עצמן. כנראה יתגלה כי חלק מהנשים אכן בעלות אותן תכונות נשיות אותן שייכו להן, אך אולי חלק אחר תעדיף מימוש עצמי שונה לחלוטין לכן לפי גישה זו חסרה לאישה ההגדרה העצמית של מה היא אישה כשהיא לא מוכתבת על פי הגבר. מדוגמאות אלו אפשר להבין כמה האישה היא הנספחת לגבר וכמה דבר זה מובן לנו מאליו בחברה שלנו ומנציח את מרכזיותו של הגבר. לכן בדעותי בחרתי להתייחס לפמינזם הרדיקלי שיוביל את הפרויקט שלי כיוון שלדעתי יש לשנות את בסיס השיח בחברה באופן שורשי.

שיוויון וחוסר שוויון 24 מסגרת ביקורתית בשביל להסביר את הפרדוקס של חוסר השוויון במושג השיוויון בין המינים אציג את ביקורתה של פרופ‘ מקינון על תפיסת השוויון המסורתית. מקינון מציינת כי תפיסת השוויון המסרותית לפיה החברה פועלת נובעת מתפיסתו הקלאסית של אריסטו לפיו יש להעניק יחס דומה לדומים ויחס שונה לשונים. לכן אם נטען כי נשים דומות לגברים נוכל להחיל עליהן את הזכות לשוויון. אולם בפועל בעולם הפטריאכלי בו אנו חיים הגבר הוא המכתיב והאישה היא תמונת המראה שלו ומוכתבת על ידיו. עולם הדימויים שלנו כלפי נשים וגברים הוא הופכי, ולכן הגדרת האישה היא כ“שונה“. מקינון מסבירה כי כשמחברים ביחד את תפיסת השוויון כשמדברים על שיוון נשים ואת המציאות הפטריאכלית נוצר אוקסימרון: יחס דומה לשונים. לכן אין הדרישה לשוויון נשים האינטואטיבית נכונה ויש לחשוב מחדש על תפיסת השוויון בנוגע לנשים. מסגרת ביקורתית

25 מסגרת ביקורתית מקינון מסבירה כי כשמחברים ביחד את תפיסת השוויון כשמדברים על שיוון נשים ואת המציאות הפטריאכלית נוצר אוקסימרון: יחס דומה לשונים. לכן אין הדרישה לשוויון נשים האינטואטיבית נכונה ויש לחשוב מחדש על תפיסת השוויון בנוגע לנשים. תפיסת השוויון החדשה הוא שחרור של הגבר כמכתיב החברה ואמת המידה, שחרור החשיבה לשוויון לגבר או דמיון לגבר ולהכתיב מה הן הזכויות המגיעות לאישה כי היא אישה ולא כי היא שווה לגבר. הזכויות המגיעות לנו כאנושות צריכות להיות מוכתבות לפי צריכהם של הגברים ושל הנשים בלי קשר התלוי זה בזה. כשזכויות הנשים יקבעו לפי צרכיהן באופן עצמאי ולא תלוי בגבר, כפי שזכויות הגבר אינם תלויים באישה, אז יושג שייוויון.

26 האתר תכנית פרספקטיבית צ‘ארלס קלור האתר

2 7 האתר האתר מרחב העיסוק של הפרויקט הוא הפארק צ‘ארלס קלור בתל אביב. החלטתי לעסוק במרחב זה התחילה מחוויה אישית, הפארק ממוקם קרוב לביתי ולמרות היותו בשכונת המגורים שלי אני נמנעת מהליכה או שימוש במרחב למרות היותו מרחב מלא בפוטנציאל. כבר בתחילת העיסוק בשטח הבנתי שהביטוי הפיזי של חוסר הבטחון באתר הוא קצה הקרחון והוא בעצם מושפע מאלמנטים רבים. בראש ובראשונה ההיסטוריה של מנשייה, בזמן הקרבות שקדמו לקום המדינה היוותה הרצועה שטח מלחמה בין תל אביב ליפו שלא באמת היה שייך לאף אחד, תחושה שמלווה את המרחב עד היום. גורל האזור ממשיך בקום המדינה, אקט הריסת השכונה והכיסוי הלא מתוכנן של השטח כפארק לא עזר לאקריות של המרחב ואף יותר מכך, הרס את רצועת החוף וניתק עוד יותר את תל אביב ויפו. בהמשך השנים נהיה האזור גן משחקים למבנים משונים, ראשית קם המע“ר שהיה מיועד לחבר את רוטשילד אל הים וכך לחזק את החיבור של יפו ותל אביב, אך שוב עשה בדיוק הפוך כשלא צלח. המבנים הבאים היו מלונות דן פנורמה ודיויד קונטיננטל, הדולפינריום וגם כיכר השעות היפות שהיום נעול ומשמש רק כחניון. בנוסף לכל אלו, חתך הרחוב כולל מצד אחד את הים המתנפץ על הסלעים שהחליפו את רצועת החוף ההיסטורית ומצד שני חניונים, רחוב סואן ומגדלים גבוהים ואקראים.

1947 1948 1948 מנשייה ואבו כביר הוצאו מתחום המובלעת של יפו ונותרו בשטח המדינה היהודית ב13 למאי נכבשה יפו, כ24 שעות לפני הכרזת המדינה לאחר שרוב האוכלסיה פונתה מהאיזור והשכונה נהייתה אתר למלחמת התשה, החליטו האצ“ל לכבוש את מנשייה צארלס קלור 28 האתר האתר

1963 1979 1949 1974 פינוי והריסת השכונה הקמה של בית הטקסטיל הכולל שישה בניינים, בנוסף שני מלונות דן פנורמה ודיוויד קונטיננטל הבתים ההרוסים אוכלסו בעולים חדשים והשכונה נהייתה שכונת עוני. בשביל למנוע את הדבר ישראל רוקח ומהנדס העיר יזמו את הריסת השכונה על דעת עצמם הקמת גן צ‘ארלס קלור על חורבות השכונה 29 האתר

30 צארלס קלור האתר מסגד חסן בק מלונות דן פנורמה ודיויד קונטיננטל מסגד חסן בק הוא מסגד עות‘מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916 ,על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק נבנו כחלק מתכנית המער של תל אביב. המלונות נבנו ב1979 וב1999

31 האתר כיכר השעות היפות בית הטקסטיל כיכר השעות היפות תוכננה לראשונה בשנות ה-60 כחלק מתוכנית אב להקמת מע“ר תל אביב בית הטקסטיל נבנה בהדרגה ב1963 כחלק מתכנית המער של תל אביב

32 חזון תכנוני האמנם האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד ותלכי בשדה ותלכי בו כהלך התם ומחשוף ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת על כתפייך, חזך, צווארך וראשך רענן ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט כאור בשולי הענן ונשמת נשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע וראית את השמש בראי השלולית הזהוב ופשוטים ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב ומותר, ומותר לאהוב את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת כאחד הדשאים כאחד האדם את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת כאחד הדשאים כאחד האדם את תלכי בשדה מילים: חוה אלברשטיין חזון תכנוני

33 חזון תכנוני חזון תכנוני הפרויקט מייצר מרחב חדש בגן צ‘ארלס קלור, המרחב הינו מתחם המשלב פרוגרמות שונות עם רמות אינטימיות ופרטיות שונות. מטרת התכנון הינה ליצור מרחב בטוח לנשים הן באלמנטים האדריכליים והן בפרוגרמה שלו. תכנון הפרויקט שם זרקור על נשים ומטרתו לייצר אדריכלות המתייחסת קודם כל לצרכי המשתמשת. תהליך התכנון הושפע ממצאי הסקר אותו ביצעתי ותוך חשיבה על חיי היום יום בתור אישה. מטרה נוספת בתכנון הפרויקט היא חיבור, יצירת קישור הרמוני בין המינים, בין העיר לרצועת החוף האבודה ובין יפו לתל אביב. המבנים הפזורים במתחם לאורך הדרך הראשית מאופיינים כל אחד בתחושות מרחביות אותן תרגמתי לאדריכלות. כל מבנה לוקח חלק בפרוגרמה השלמה של הפארק ותורם לתחושות המשתמשים. בנוסף למבנים, המתחם משלב צמחייה, מים וטופוגרפיה בצורות התורמות לתחושות פתיחות מול אינטימיות ברחבי הפארק.

פרוגרמה הפארק מורכב מפורגרמה המאופיינת במרחבים משותפים לכלל מול מרחבים המקנים אינטימיות ופרטיות לנשים. בחלקים האינטימיים של הפארק הפרוגרמה עונה על צרכיהן השונים של נשים כמו מרפאה נשית ומתחם ספורט לנשים. בחלקו המשותף של המתחם הפרוגרמה תורמת לידע והשיח החברתי בנוגע לנשים ובמקביל מושכת את האנשים לפארק על מנת להנות מחידוש המתחם המנצל את הפוטנציאל שלו. 34 חזון תכנוני חזון תכנוני

ספריה מטרת הספריה במתחם היא לאפשר גישה נוחה ומזמינה לידע הקשור לנשיות. נושאים נשיים ומיניים מקבלים קונטציה אסורה בשיח החברה, כיום לאט לאט עולים נושאים אלה לסדר היום ומביאים למודעות צרכים נשיים שלא זכו להכרה בעבר. הספרייה מעודדת שיח על נושאים אלו ומעניקה מקור ידע חשוף ומזמין לציבור. 35 חזון תכנוני ספורט מתחם הספורט גם הוא כמו המרפאה בא לענות על צורך של פורגרמה אינטמית למשתמשת. בדומה למרפאה גם מבנה הספורט משלב את המים ואת הנוף בתוכו ומשלים את חווית הגוף האינטימית. מתחם הספורט משולב עם בית קפה הפתוח לציבור ומייצר תנועה של אנשים בכל שעות היממה למען הרגשת הבטחון.

רחצה איזור הרחצה הוא נקודות השיא במפגשי הפרויקט, הוא מפגיש בין הים לעיר, בין מינים ובין הפונקציות. מטרת הפרוגרמה היא בנוסף לכל למשוך את כלל האוכלסייה ולייצר מרחב משותף תוך כבוד לכל המינים. הרצאות מבנה ההרצאות דומה במטרתו לספרייה, הפצת הידע והבאתו לשיח החברה תוך משיכה של אנשים להנות מהמתחם ומהחיבור לים. 36 חזון תכנוני חזון תכנוני

37 חזון תכנוני מרפאה כתוצאה מהסקר אותו קיימתי בתחילת הפרויקט ועל סמך חוויות אישיות שלי, יצרתי את המרפאה במתחם. המרפאה מספקת שירותי בריאות למחלות נשיות אשר לא מקבלות את תשומת הלב המגיע להן ברפואה העכשווית. המרפאה מתפקדת כבית מרקחת המקנה מרחב פרטי לקניית מוצרים אינטימיים בסביבה נשית. המרפאה מתחברת למי הים בצורת בריכות רחצה המתמלאות במי הים. חיבור זה משלים את חווית הגוף- נפש של האישה ומאפשר את הפרטיות לרחצה לרוצות בכך.

38 קונספט עיצובי סכמת עקרונות תכנון פרוגרמה פרטיות הפרוגרמה מחולקת למבנים המפוזרים בפארק. בקצוות הפארק המבנים הפתוחים לציבור ובתוך המתחם המבנים הפרטיים לנשים. פיזור המבנים והצבתם על הדרך הראשית מקנה הרגשת בטחון במתחם. השביל העילי מקשר בין המבנים בפארק שביל ובין העיר לים. הדרך מוגבהת ומייצרת ניתוק מהכביש הסואן ומהעיר. הגבהת השביל מייצרת ניתוק וחיבור בהתאם לרמת הפרטיות בפארק. ירוק פיתוח השטח משולב בין המים לדרך ומקנה הרגשה נעימה ומגשר בין מפלסי הפארק. פיתוח השטח כולל טופוגרפיה, טרסות וגינות עם אופי שונה לאורך הפארק לפי הפורגרמה. בחלקיו המיועדים לנשים בלבד יוצר פיתוח השטח ניתוק והסתרה יחד עם תחושת בטחון. המים מלווים את הפארק ומחזקים את מים הקשר בין העיר לים. באיזורים הציבוריים נפתחים המים לבריכות רחבות, באיזורים הפרטיים הופכים לפלגים קטנים המלווים את המשתמשת. מטרת התכנון בפארק היא לתת פרטיות לנשים וביתרו להזמין את כלל הציבור לאיזוריו הציבוריים. המוקדים הפרטיים ביותר הם המרפאה, מתחם הספורט וסביבתם. מרכיבי הפארק תורמים לתחושות אלו ומייצרים חוויות פרטיות ומחברות. קונספט עיצובי

39 קונספט עיצובי קונספט עיצובי הפארק בנוי ממבני הפרוגרמה, שביל חיבור ראשי, אלמנט מים ושטחים ירוקים. כל אלה ביחד תורמים לתחושות המשתמש ולשינוי ברמת האינטימיות אותם מבקש הפארק לייצר. השביל עילי ויוצר ניתוק נעים ממפלס הכביש והרחוב אך מייצר גם חיבורים נעימים שנותנים הרגשה של ריבוי אפשרויות הליכה. המים מלווים את הפארק ומחזקים את החיבור בין הים לעיר. בחלקים הציבוריים המים מתרחבים לבריכות המזמינות אנשים לשהות ובאיזורים האינטימיים יותר המים מצטמצמים לפלגים קטנים המלווים את המשתמשת ונותנים הרגשה של ליווי ובטחון. לבסוף איזורי פיתוח השטח מתחברים למרכיבי הפארק ומשלמים את החוויה בפינות ישיבה בסקאלה של אינטימיות לפי איזור הפארק ואופן השימוש בו.

40 קונספט עיצובי Marlene Dumas The Visitor קונספט עיצובי

בטחון בנוסף לפרוגרמה שתפקידה לייצר איזור בטוח ומכבד לכלל האוכלסייה, הפארק משלב גם אלמנטים אדריכליים תכוניניים שמטרתם לייצר תחושת בטחון למשתמשים. שילוב פונקציות כמו בתי קפה שיפעלו לאורך כל שעות היממה כדי לאייש את הפארק יצירת חזית פתוחה והפניית המבנים הציבוריים כלפי הרחוב והשבילים כדי להקנות להולכי הרגל הרגשה של בטחון הנמכת הכביש הסואן ברחוב הירקון ופינוי החניונים באיזור כדי ליצור סביבה יותר שקטה עם דומיננטיות של הולכי הרגל יצירת מפגשים נעימים עם הים שיכול להיות מאיים בניפוצו על הסלעים בטיילת במצבו הקיים תכנון שבילים רחבים ואופציות הליכה מרובות 41 קונספט עיצובי

מהלך אדריכלי 42 מהלך אדריכלי תכנית המתחם מהלך אדריכלי

43 מהלך אדריכלי

מרפאה אינטימית. מרגיעה. נגישה המרפאה היא אחד מהמוקדים האינטימיים יותר במתחם, לכן האדריכלות שלה מחבקת ומייצרת תחושת הגנה תוך כדי היותה נגישה ולא מסתתרת מהשביל הראשי. האדריכלות מייצרת פרטיות ללא הסתרה, בעזרת תכנון שכבתי בשכבות מאווררות הבונות את רמות הפרטיות ושילוב הזווית אליו פונה המבנה, שקיעותו באדמה והפנייתו. 44 מהלך אדריכלי מהלך אדריכלי

45 מהלך אדריכלי

מבטים מבט אל המרפאה 46 מהלך אדריכלי מהלך אדריכלי

47 מהלך אדריכלי

ספריה מקשרת. ציבורית. מזמינה כאמור, תפקיד הספריה הוא להפיץ ידע ושיח חדש על מיניות ונשיות, לכן המבנה מזמין את הציבור אליו דרך הפתיחות שלו לכל מפלסי הפארק. הספרייה משמשת גם כמערכת קישור בין חלקי הפארק כדי להזמין את המשתמשים לעבור דרכה גם אם לא תכננו. המבנה מייצר נקודות מבט שונות ונותן הרגשה בטוחה להולכי הרגל סביבו בכל המישורים. 48 מהלך אדריכלי מהלך אדריכלי

49 מהלך אדריכלי

50 מהלך אדריכלי מבטים מבט אל הספריה מהלך אדריכלי