עזר כנגדה

51 מהלך אדריכלי

רחצה מקשרת. מלכדת. מושכת איזור הרחצה מייצר חיבורים בין כיכר השעות היפות למתחם, בין המגדרים השונים המגיעים לרחוץ בחוף ובין הים למתחם. גם פה, מטרת המבנה היא לייצר קישוריות בכל חלקיו. ניתן לראות באיזור הרחצה את השקעת הכביש והניתוק אותו הפארק יוצר מרעשי הכביש. 52 מהלך אדריכלי מהלך אדריכלי

53 מהלך אדריכלי

מבטים מבט אל חוף הרחצה 54 מהלך אדריכלי מהלך אדריכלי

55 מהלך אדריכלי

הרצאות מכנסת. צופה. מזמינה מבנה ההרצאות בדומה לספריה, מבקש להזמין אליו את הסביבה, במקרה זה על ידי חיבור נוסף עם רצועת החוף. המבנה מייצר אדריכלות הנותנת הרגשה של צפייה ובטחון להולכי הרגל ולשוהים בו. המבנה שקוע מעט כדי לייצר תחושת הרמוניה בחיבורו עם הפארק. סביב המבנה משולבות פינות ישיבה המושכות את הסביבה אליו, אך עם זאת משלב טרסות היוצרות ניתוק ופרטיות מהמפלס התחתון הסמוך אליו המשמש כחצר למתחם הספורט. 56 מהלך אדריכלי מהלך אדריכלי

57 מהלך אדריכלי

ספורט מקשרת. ציבורית. מזמינה מתחם הספורט הוא איזור אינטימי המחבר בין הגוף לנוף הפארק. כפי שצוין, החצר המלווה את המבנה מוקפת טרסות המייצרות פרטיות, פלגי המים המלווים את החצר נכנסים למבנה ומייצרים הרגשת רוגע והוליסטיות. חתך המבנה בנוי משכבתיות של חומריות היוצרת פרטיות ללא הסתרה. למרות האינטימיות של המבנה, הוא מחובר למפלס השביל הציבורי ומייצר מפגש שונה בין המינים. ההולכים בשביל יודעים כי מתקיים עולם נשי במבנה אך אין להם סיבה להגיע אליו ולכן המפגש יוצר הפרדה בצורה נעימה ולא גסה. בית הקפה הממוקם מעל המתחם הינו ציבורי ומושך אליו אנשים שתורמים לתחושת הבטחון סביבו. 58 מהלך אדריכלי מהלך אדריכלי

59 מהלך אדריכלי

60 מהלך אדריכלי מבטים מבט אל חצר מתחם הספורט מהלך אדריכלי

61 מהלך אדריכלי

62 סיכוםסיכום המרחב בו אנו חיים היום אינו מתקיים כמרחב ציבורי שוויוני כפי שנועד להיות, בחברה שלנו קיימים מעמדי כוח וקיפוח הטמועים בנו כחברה. בעיסוקי בנושא הייתה מטרתי להניע שיח שיוויוני המתחיל מעולם התכנון אך יכול להתרחב לאופקים אחרים בעולם הפמיניזם. משחר ההיסטוריה האישה הוגדרה כנגטיב המורכב לפי ועל ידי הגבר השולט, אך בתקופה בה אנו חיים אני מאמינה כי יש מקום לשיח חדש המגדיר את האישה באופן עצמאי שלא תלויה בגבר. לבנות האדם צרכים שונים שזקוקים להתייחסות בעיצוב העולם הפיזי והתיאורטי בו אנו חיים. בתכנון הפרויקט ניתן דגש על צרכי האישה ורק לאחר מכן על בניית העולם סביבה. מרחב הפעולה של הפרויקט הינו צארלס קלור הזוכה לתכנון חדש המחזק את מקומו האסטרטגי ומייצר חיבורים הרמוניים בין הים לעיר ובין תל אביב ליפו. הקונספט העיצובי של המתחם שם דגש על בטחון פיזי במרחב לצד רעיון פרוגרומטי המייצר סביבה בטוחה לנשים. סיכום

63 סיכום הפונקציות השונות במתחם מתאפייננות ברמות שונות של אינטימיות הנגזרות מהפורגרמה אותם מקיימים המבנים השונים. הפונקציות במתחם נותנות מענה לצריכהן של נשים בחיי היום יום בנוסף לפונקציות המספקות לכלל האוכלסייה דרך ללמוד על המין הנשי תוך בילוי בפארק. הפרויקט מייצר מרחב נעים והרמוני לכלל האוכלסייה תוך שימוש בפוטנציאל הלא ממומש של גן צארלס קלור, תפקידו של המתחם להביא את הנושאים הנשיים והאינטימיים על סדר היום ולא להתבייש בקיומם.

64 ביבליוגרפיה כהן, שלי )2021 )אדריכלות ודאגה: אתיקה ואסתטיקה ביוזמות חברתיות באדריכלות. תל אביב: רסלינג עמיר, טולה )2017 )תמרורות: פמיניזם ומרחב בישראל. ישראל: חרגול הוצאה לאור קמיר, אורית )2002 )פמיניזם, זכויות ומשפט. ירושלים: אוניברסיטה משודרת ביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה חתוקה, טלי )2008 )רגעי תיקון: אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב. תל אביב: רסלינג כהן, שלי )2021 )אדריכלות ודאגה: אתיקה ואסתטיקה ביוזמות חברתיות באדריכלות. תל אביב: רסלינג עמיר, טולה )2017 )תמרורות: פמיניזם ומרחב בישראל. ישראל: חרגול הוצאה לאור קמיר, אורית )2002 )פמיניזם, זכויות ומשפט. ירושלים: אוניברסיטה משודרת Rendell, Jane. “Critical spatial practices: Setting out a feminist approach to some modes and what matters in architecture.” Feminist Practices. Routledge, 2016. 39-77. Rendell, Jane.“Tendencies and Trajectories: Feminist approaches.” The SAGE handbook of architectural theory (2012): 85. סימון דה בובאר )1949 )המין השני , כרך ראשון: העובדות והמיתוסים. תל אביב: הוצאת בבל )2001) MacKinnon, C. A. (1987). Feminism unmodified: Discourses on life and law. Harvard university press. 01 02 03 04 05 06 07 08 65 ביבליוגרפיה