מגישה: רננה גרינברגר ויינטראוב מנחים: אדר' דקלה יזהר ופרופ‘ אדר‘ מוטי בודק אדריכלות שנה ה | פרוייקט גמר | אוניברסיטת תל אביב על ערכו של שיתוף ציבור אמיתי ומשמעותו בתהליכי התחדשות עירונית 2
3
4
5
תוכן עניינים: תקציר.....................................................................................................8 פרק א: התחדשות עירונית מהי?.............................................................10 א.1 .מדוע צריך התחדשות עירונית.......................................................10 א.2 .התהליכים הקיימים להתחדשות....................................................15 פרק ב: התחדשות עירונית - האמנם?......................................................20 ב.1 .קשיים וכשלים חברתיים-כלכליים..................................................20 ב.2 .מיהו בעל ההשפעה ומי מושפע?...................................................23 ב.2.1 .מי יוזם ומתכנן?...................................................................23 ב.2.2 .תהליך שיתוף ציבור כיום......................................................24 ב.2.3 .מרחב עירוני צודק................................................................27 ב.3 .ומה הלאה? מניעת התיישנות עירונית............................................29 פרק ג: אז איך מחדשים?........................................................................32 ג.1 .חידוש הרוח – שיתוף ציבור אמיתי.................................................32 ג.2 .חידוש החומר – לשמור על החדש..................................................36 פרק ד: המחקר שלי – תכנון לדוגמא........................................................38 ד.1 .בחירת אתר וניתוח.......................................................................38 ד.2 .ביצוע סקר ונתונים........................................................................43 ד.3 .מרקם אנושי חברתי......................................................................54 ביבליוגרפיה.............................................................................................61 6
7
באזורים רבים בארץ מתרחשים כיום תהליכים של "התחדשות עירונית" אשר מטרתם לדאוג לחוזק המבנים, להתאים לצפיפות הגדלה ולשפר את הסביבה הבנויה. אולם תהליכים אלו לרוב ממוקדים בפתרון מיידי ואינם מתייחסים לשינויים עתידיים ובעיקר לרצונות ולצרכים המשתנים של תושבי השכונה עצמם. הפרויקט מבקש לקדם ערכים של צדק מרחבי ולחזק את היכולת של תושבים להשפיע על חידושה של סביבת החיים בעיר. אני מפתחת טענה שהיכולת של תושבים להשפיע על התכנון היא דינמית ומתמשכת ולפיכך יש לפתח כלים המסייעים לתכנון גמיש, מגיב, המשתנה לאורך זמן. הפרוייקט מתמקד בשכונת רמת יוסף בבת ים אשר נמצאת בליבם של תהליכי התחדשות רבים. בפרוייקט אדגים תהליך של תכנון התחדשות עירונית המבוסס על מאגרי ידע חברתיים בנוסף לידע מקצועי תכנוני. תהליכים של שיתוף ציבור רציפים יאפשרו ללמד ולעודד את התושבים התבוננות במרחב שתקדם ביקורת אמיתית ובונה על הסביבה, כך נוכל להטמיע בתכנון סוגי מידע שונים הנוגעים לאיכות חייהם וצרכיהם של התושבים. תקציר: 8
9
א.1 .מדוע צריך התחדשות עירונית? צמד המילים התחדשות עירונית מוכר לכולם, זהו לא מושג חדשני או מסקרן, כולנו מכירים תהליכי התחדשות המתרחשים באזורים שונים בערים שונות בארץ כחלק משגרת חיים הכוללת גידול מהיר באוכלוסייה מצד אחד וריבוי מבנים ישנים וקטנים מצד שני. אך התובנה הזו, שהעיר היא מקום שלא רק צריך אלא אף שווה לחדש לא תמיד היתה ברורה כל כך. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יותר מ-%80 מהאוכלוסייה בישראל גרה בערים והגרף רק ממשיך לעלות. ישנה הבנה שהעיר היא מקום חיוני המאפשר הזדמנויות רבות הן בנוגע לתעסוקה, משפחה, קהילה ועוד. התפיסה הרווחת היא שהעיר, בניגוד לפרבר היא מקום שהנגישות בו מהירה, הכל קרוב, ושישנם שירותים רבים ומגוונים במרחק לא רב. אך הערים הקיימות כיום לא תמיד בנויות בהתאם לתפיסה הקיימת לגביהן ואינן מכילות את מגוון השירותים הנחוצים לחיים עירוניים מלאים. שכונות שלמות בנויות במרוחק מאזורי מסחר ושירות ומצריכות נסיעות גם אם קצרות, באופן יומיומי. פרק א: התחדשות עירונית מהי? 10
התפיסה של מסחר כחלק מעירוניות טובה אמנם רווחת כעת מאוד וישנם מאמצים לתכנן מוקדי עירוב שימושים בתוך הערים אך לא תמיד המצב היה כך. תחום המסחר הוצא אל מחוץ לעיר בגלל מחירי שכירות גבוהים במרכזי הערים וחוסר בנגישות. ניתן לראות דוגמאות רבות בארץ למרכזים מסחריים ותעשייתם הנמצאים בשולי הערים הגדולות )מתחם האייר פורט סיטי ליד נתב"ג, מרכז ישפרו במודיעין ועוד( אשר גישה עם רכב אליהם נוחה הרבה יותר מהגישה עם רכב למרכז העיר.עם זאת, לאורך השנים עברה הכלכלה שינויים רבים ואיתם גם המעבר מתעשייה כבדה ומוקדי צרכנות ענקיים לכלכלה מבוססת שירותים, תרבות ואיכות חיים. לכן מרכזי הערים החלו לחזק את היתרון הכלכלי שלהן המבוסס על ההון האנושי, התרבותי והפיזי שלהן והחלו בהליכי התחדשות. בנוסף לתהליכים אלו גידול האוכלוסייה צובר תאוצה בעשרות השנים האחרונות ולכן ישנו צורך אמיתי ומהיר בהגדלת שטח המגורים ולצידם הגדלה בשטחי השירותים והמוסדות התומכים כגון בתי ספר, גנים, מרפאות וכו. על פי תכנית תמ"א 35 שמטרתה היתה להגדיר את עקרונות התכנון והפיתוח בארץ צפו שרוב השטח לבינוי יתווסף במתחמים עירוניים. מטרת התכנית היתה צמצום הפרבור ושמירה על שטחים פתוחים תוך מתן שירותים נאותים ומענה לצפיפות שתגדל במרכזי הערים והכוונת תעסוקה ותחבורה ציבורית אל אזורים אלו. 11
כלומר מטרת ההתחדשות אינה רק בניית מגדלים גבוהים וגדולים יותר אשר יכילו את האוכלוסייה אלא מתן מענה לחיים בעיר בצפיפות תוך מתן תשומת לב לשיפור איכות החיים בעיר. המילה 'התחדשות' עשויה לצמצם את מהות המושג לכדי פעולה של חידוש, החלפת דבר ישן בחדש, כאשר למעשה ישנו צורך עמוק ורחב יותר ממה שהיא מרמזת. 12
"אליהו שטרן וחגית נעלי יוסף מציגים את המונח "החייאה עירונית" אשר לפיהם עוסק ב"עצירת תהליכי ההידרדרות בערים, תוך קידום פעילות כלכלית המתבססת על פיתוח עיסקי והשקעות פרטיות. הגדרה אחרת טוענת, שעיקרה של ההחייאה העירונית של שכונה נתונה הוא להעלות את ערכי הרכוש בשכונה, ובמקביל להיטיב את תנאי החיים של תושביה... הגדרה נוספת טוענת, שהחייאה עירונית היא חזון כולל ואינטגרטיבי, לרבות פעולה, המובילים לפתרון של בעיות עירוניות וחותרים להביא פתרון ארוך טווח לבעיות כלכליות, פיזיות, חברתיות וסביבתיות באזור שהיה נתון לתהליכי שינוי." )הכנסת מרכז המחקר והמידע. )2011 .)כלי מדיניות לקידום תהליכי התחדשות עירונית. ירושלים. שירי בס ספקטור. עמוד 4) 13
ישנם אם כך, מגוון דרכים לחדש אזור עירוני; ניתן לפתח את התרבות בעיר וכך לשפר את התדמית שלה ואת ההשקעות שיוזרמו אליה ובנוסף למשוך אוכלוסייה של אמנים ואנשי תרבות לעיר. ניתן לפתח את המסחר בעיר ולשקם את הפעילות הכלכלית וכך ליצור חיות עירונית. הכנסת המסחר והתעסוקה לתחומי המגורים ותכנון עירוב שימושים במרכזי ערים משמעותי לא רק לתחושת חיות אלא גם לצמחיה כלכלית שכונתית, עידוד הליכתיות והפחתת הצורך ברכב צמוד לכל יציאה קטנה. הרחוב מתמלא חיים, נעשה בטוח יותר ופעיל יותר ולכן ניתן לראות בו מקום חברתי. התחדשות עירונית נדרשת כאמור על מנת לחדש את העיר, את השכונות, את הפעילויות שהיא מציעה, את התרבות ואת אזורי המסחר, כל אלו ועוד נעשים על מנת להחיות את העיר וליצור מצב שבו התושבים יכולים ליצור חיים עירוניים ערים. על מנת להגיע למצב זה נדרש גם להגיע למגוון חברתי בשכונות מהסיבה ששכונה הומגנית מבחינת אוכלוסייה תזדקן ותתנוון בבת אחת. לכן בתכנון התחדשות עירונית יש לשים לב למשיכת סוגים שונים ומגוונים של אוכלוסייה על ידי תשומת לב לתכנון המתאים לצרכים שונים ולבינוי בעל תמהיל דירות מגוון ככל האפשר. 14
א.2 .התהליכים הקיימים להתחדשות תהליכי התחדשות עירונית התקיימו במגוון צורות עוד משנות ה-50 ,התקופה הראשונה שבה החל תהליך שכזה כונתה "דור הבולדוזר" שבה התמקדו בפעילות ציבורית של הריסה ופינוי אוכלוסייה ללא מעורבות רבה של הרשויות. התקופה השניה היתה בשנות ה-70 כאשר החלו בפרוייקט שיקום שכונות שהיתה בו מעורבות ניכרת של הרשויות ונתן מענה לשיפור פני העיר ולא להחלפת שכונות שלמות, הפרוייקט לא היה בעל תקציב גבוה ופעל לאט כמה שנים. השוני הגדול בין האחרון לבין "דור הבולדוזור" מלבד המעורבות הרבה של הרשויות הוא שפרוייקט השיקום התמקד ברכיבים הקהילתיים של הערים ולאו דווקא בשיפור הדיור בלבד. התקופה השלישית שהתחילה בסוף שנות ה- 90 ונמשכת עד היום מתאפיינת בהתחדשות עירונית שפעולת במסגרת פעילות כלכלית שנעה בתוך היחסים בין היזם הפרטי לדיירים תוך קביעת מדיניות וחוקים כללים על ידי המדינה. 15
1977 1998 2005 פרוייקט שיקום שכונות: פרוייקט פינוי בינוי: פרוייקט תמ"א 38: 16 תמונות: ניר ודל מתוך: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#/media/%D7%A 7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg https://avivurban.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%90-38- :'אורבן אביב' %D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94/ https://www.yaaz.co.il/magazine/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%90-38- :'ובנייה יזמות יעז' %D7%91%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8-2022-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A7/
ההתחדשות הקיימת כיום פעולת בעיקר בשני מסלולים, תמ"א 38 ופינוי בינוי. בשני המסלולים נטל המימון והביצוע על יזמים פרטיים, כלומר ישנה אסדרה מדינית באשר למסגרת החוקית והמשפטית של תהליכים אלו אך הביצוע וכל האחריות לתהליך נמצא בידיים פרטיות והפרויקטים שונים בעיקר בהיקף הפעילות שלהם. מסלול פינוי בינוי כולל לרוב הריסה של כמה מבנים ובנייתם מחדש, כלומר חידוש כולל של מתחם בו כל דייר יקבל בתמורה דירה גדולה יותר, ממוגנת וחדשה. במסלול זה נכללת בתהליך גם הקמה של תשתיות ושטחי ציבור לתמיכה בגודל האוכלוסייה החדש. המימון לפרוייקט נעשה על ידי היזם שבתמורה מקבל יחידות דיור נוספות שנבנו במתחם מעצם הגדלתו ובאמצעות הקלות מסוימות שמוענקות לו. מסלול תמ"א 38 פועל במסגרת תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים שאושרה בשנת 2005 ופעולתו כוללת בכל פעם מבנה בודד ומתוך כך גם זמן התכנון והביצוע קצר יותר ממסלול פינוי בינוי, גם מסלול זה ממומן על ידי היזם בתמורה לדירות בפרוייקט. נדרש לציין כי בכל אחד מהמסלולים אין תכנון בראייה שכונתית, אפילו במסלול פינוי בינוי שהינו כולל ורחב יותר מתמ"א 38 נעשה על מתחם קטן וכולל מספר קטן מאוד של מבנים. 17
18 הדמיה: קבוצת גבאי, מתוך האתר: \https://www.ynet.co.il/economy/article/byhvazekf תמונה: יעז יזמות ובנייה, מתוך האתר: AA-7%D7%99%D0%A7%B%D7%9AA%D7%D-%D7%9D7%95%D7%99%D1%A7%https://www.yaaz.co.il/magazine/%D -8-2022A7%D7%91%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%91%D%-7%90-38E%D7%9AA%D7%%D /7A7%D7%94%D%-8A7%D7%91%D9%A7%E%D7%9D%-8A7%D7%95%D7%90%C%D7%9D%
19
ב.1 .קשיים וכשלים חברתיים-כלכליים פעולות ההתחדשות העירונית על כלל סוגן לא תמיד הגשימו את התקוות שתלו בהן, וגם כיום לאחר שנים רבות של פעילות בתחום עולים כשלים וחסמים בתכניות הקיימות. ככלל, כל הפרויקטים תחת הליכי ההתחדשות העירונית אינם עומדים בקצב התפוקה שציפתה המדינה עד לזמן זה, ואילו לפעילות תמ"א 38 כשלים רבים הנוגעים למהות ומטרת הפרויקט. בעוד שהפרויקט החל במטרה לתת מענה לחיזוק מבנים בכל הארץ ובעיקר באזורי הפריפריה שם ישנה חשיפה גדולה יותר לרעידות אדמה אנו רואים כי עיקר הפרויקטים נמצאים באזורי הביקוש, להלן גוש דן והמרכז. בנוסף לכך, ישנו דיון ציבורי שעולה ומתרחב בנוגע לסוגיות חברתיות וכלכליות מורכבות הקשורות בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות, ולחלוקה הוגנת של משאבים. במחקר אתמקד בעיקר בכשלים הנוגעים לסוגיות חברתיות – כלכליות. פרק ב: התחדשות עירונית - האמנם? 20
ההיבטים החברתיים הקשורים בתהליכי ההתחדשות נוגעים גם בהתנהלות גורמים אנושיים המשתתפים בתהליכים, הן של המשתתפים מטעם היזם או הרשות המקומית והן של הדיירים עצמם ולאיזון בין האינטרסים של כל הקבוצות הללו. לדיירים יש פעמים רבות חששות רבים בנוגע לשינוי העצום שתביא איתה ההתחדשות, שינוי באופי השכונה, שינוי באופי הדיירים בבניין, הצפיפות הגדולה והחשש האם כל זה בכלל כדאי להם. החששות מתעצמים נוכח חוסר האמון השורר בין הדיירים ליזמים בגלל חוסר הגישור בין השניים, על הדיירים להתמודד עם היזמים לבדם ולא פעם הם נותרים חסרי אונים מול סוגיות משפטיות, עירוניות, כלכליות שהם אינם מבינים בהם. לא פעם רוב הדיירים המתגוררים במתחמים המיועדים להתחדשות הינם מבוגרים, המתמודדים באופן פחות טוב עם שינוי וחוששים בנוגע לסיכונים וחוסר הודאות שבתכנון החדש. אוכלוסיות בחתך סוציו-אקונומי נמוך עשויות לסבול גם הן מההתחדשות מכיוון שבמתחמים בהם נבנו בניינים חדשים ערך כל דירה עולה במאות אלפי שקלים אם לא יותר, כך מוצאות את עצמן אוכלוסיות אלו מחוץ לשכונה מכיוון שאינן יכולות לעמוד עוד במחירי השכירות הגבוהים. מסיבה זו תוכניות אלו נראות לנו כמוכוונות ג'נטריפיקציה, שנועדה במובן מסוים להחליף אוכלוסיות חלשות בחזקות. 21
כפי שהוזכר בפרק הקודם, פעילות של התחדשות עירונית חייבת להיות מלווה בהליכי התחדשות ובנייה של תשתיות עירוניות היכולות לספק מענה לכמות התושבים הגדלה כתוצאה מההתחדשות. מסיבה זו רשויות מקומיות עשויות לסרב לקדם תהליכי התחדשות מכיוון שנדרשות לשלם עבור התשתיות הללו אך לא נהנית מההכנסות של ההתחדשות בשונה מהיזמים שיוצאים עם רווחים של עשרות מיליונים. על מנת לנסות לתקן את הבעיות הללו המדינה החלה לקדם תמריצים כלכליים שונים לרשויות מקומיות שונות אך לא ניתן לדעת כרגע כיצד ישפיעו על ההתנהלות של הרשויות בקידום תהליכים אלו בטווח הארוך. ואילו על מנת להתמודד עם אתגרים חברתיים שונים יזמים חויבו להכין דוח חברתי וכן תכנית ליווי לדיירים, בנוסף ישנם הליכי שיתוף ציבור בהליך התכנון. 22
ב.2 .מיהו בעל ההשפעה ומי מושפע? ב.2.1 .מי יוזם ומתכנן? לתכנון התחדשות בשכונה עשויים להיות כמה מנועים, הרשות המקומית יכולה להניע את התהליכים וגם יזמים פרטיים יכולים להתחיל להניע את התהליכים. בכל מקרה על מנת להתחיל בתכנון יש צורך בהכנת תוכניות לאזור המיועד הנעשות על ידי בעלי העניין, היזמים או הרשות המקומית ולאחר מכן לאשרן בכפוף לכל התוכניות )תב"עות, תמ"אות( הקיימות והחלות על האזור המיועד. לכל אחד מבעלי העניין יש אינטרסים משלו, אך היכן האינטרסים של החשובים ביותר, הדיירים? מי מייצג אותם ומביא את הצרכים שלהם אל שולחן התכנון? שאלה זו הובילה לפיתוח מנגנונים לשיתוף ציבור, אך ממחקר של התהליך נראה שהם רחוקים מלהיות פתרון לבעיה. בתהליכים כאלו יש מקום לשאול; מה כולל שיתוף ציבור במתכונתו הנוכחית? ומיהו הציבור הזה שאותו משתפים? שאלות אלו יעזרו לנו להבין למי יש השפעה על התכנון ויתרה מכך, האם בעלי ההשפעה משפיעים לטובה או לרעה על מטרת העל של התכנון – ההתחדשות העירונית? 23
ב.2.2 .תהליך שיתוף ציבור כיום שיתוף ציבור הוא מושג שפירושו תהליך שבו לכל מי שמושפע מהתכנון ישנו חלק בקבלת ההחלטות הנוגעות לו. הבסיס להליך זה הוא דמוקרטי, תהליך של השתתפות ושקיפות בקבלת החלטות, אך גם מעשי, מתוך הבנה שתוכנית שהציבור מעורב בה תיתן מענה טוב לצרכיו ותצמצם התנגדויות. עם זאת היישום של הליך שיתוף ציבור מוגבל ביותר למרות שקיימים לו מגוון מנגנונים. 24
המנגנון הראשון הוא שקיפות שלמעשה מאפשר לציבור לדעת על הליכי תכנון ולקבל גישה לפרטים שלהם, בתוך מנגנון זה נכללת החובה ליידע את התושבים על התגבשות התוכנית על ידי פרסום בעיתונים, באתרי אינטרנט וכו, וכן החובה למתן מידע הכוללת גישה למידע התכנוני ועיון בו. צריך לומר שלמרות הצעדים הללו קשה מאוד לאזרח מן השורה שאינו גורם מקצועי לגשת לתוכניות, להבין ולקבל מהם מידע ממשי וברור לגבי התכנון בשכונה. המנגנון השני הוא מעורבות הציבור בהליכי תכנון שנעשה בין היתר על ידי נציגות של הציבור בוועדות ומועצות, על ידי אפשרות הגשת התנגדויות לתכנון ועל ידי האפשרות להגיש תכנית חלופית מטעם המתנגדים. אך כל אלו אינם מביאים לידי ביטוי את הדעות והרצונות של כל אחד ואחד מהציבור הרחב מכיוון שנציגות כמובן אינה מבטאת את דעותיו של האדם היחיד אלא של קבוצה )ובכל מקרה הייצוג מוגבל מאוד בוועדות(, התנגדות לתכנון מוגשת רק בשלבים מתקדמים יחסית של התוכנית ולכן היכולת להשפיע עליה באמת היא קטנה ואילו הגשת תכנית חלופית הינה אפשרית בחלק מהמקרים אך מצריכה משאבים וזמן שכמובן לא לכל הציבור יש. 25
תהליכי שיתוף ציבור פרטניים יותר נעשים לעיתים על ידי יזם המתכנן תכנית מתאר על מנת להתחיל בהליכי התחדשות. תהליכים אלו כוללים לרוב ערבי שיתוף ציבור וסקרים בהם נשאלים התושבים מספר שאלות הקשורות לשכונה, לאורח החיים בה על מנת להבין טוב יותר את אופי המקום והצרכים של דייריו ולהגיע לתכנון מיטבי. גם יוזמות אלו שמנסות לעשות את הצעד הנכון לקראת הדיירים לוקות בחסר. בראשונה, הן אינן מספקות לתושבים מידע הקשור לחייהם בסביבה ובמרחב הנתון שיאפשר להם לשפוט ולהתבונן בסביבה באופן מודע יותר ואינן נוגעות בשאלות הקשורות בתכנון. רוב השאלות נוגעות בנושאים פשוטים כגון שימוש ברכב, או חששות לקראת הבנייה וכו. ובכל מקרה גם אם יתגלה מידע משמעותי בערבי שיתוף ציבור אלו כיצד ניתן לדעת האם זהו שיקוף של דעת הרוב או של הציבור שהגיע לשמוע ולהביע דעה? הרי קבוצות מוחלשות באוכלוסיה כגון מבוגרים, אימהות חד הוריות או אוכלוסיות מחתך סוציו-אקונומי נמוך אינם יכולים להרשות לעצמם את הזמן הפנוי הנדרש או את יכולת ההגעה הפיזית למפגשים אלו. כך גם אם נעשה מאמץ לשיתוף ציבור הוא מדיר את דעתם של הקבוצות שצריכות שקולן ישמע. 26
ב.2.3 .מרחב עירוני צודק ישנו מושג הנקרא "הוגנות חברתית", המושג מורכב ואין לו הגדרה חד משמעית אך הוא עוסק בחלוקת הצדק, מי מקבל מה ועל פי אלו כללים, למי התועלת ומי נושא בעלויות. הוא יוצא מתוך הנחה שכל מדיניות ציבורית מתחלקת באופן בלתי שווה ומעוררת את השאלה מהי חלוקה הוגנת של התועלת? בהקשר של חידוש אזורי מגורים עירוניים, מובילים שלושה מרכיבים של הוגנות חברתית; 1 .צדק חלוקתי שדן בעיקר במי מקבל מה ובאילו תנאים? מהי חלוקה הוגנת ועוד. 2 .צדק הליכי שדן בהשתתפות הציבור בתהליכים עירוניים. השיתוף יכול להיות בכל דרך בה אנשים שהם לא נבחרי ציבור משפיעים על קבלת החלטות הנוגעות לחייהם. במושג זה ישנו דגש על כך שהמילה 'ציבור' אינה מדויקת ורומזת על כך שישנו ציבור אחד הומוגני למרות שברור שהציבור מורכב מקבוצות שונות בעלי אינטרסים שונים. ישנה גם אבחנה חשובה נוספת בין המילה "שיתוף" ל"השתתפות" כאשר ההבדל העיקרי הוא משקף את יוזמת המשתפים שהם בעלי הכוח ואילו השתתפות היא משקפת את פעולת התושבים שנענים ליוזמת השיתוף ולוקחים בה חלק אקטיבי. 3 .עירוב חברתי-כלכלי במגורים שדן בתפיסה המעודדת דיור שדייריו משתייכים לקבוצות חברתיות שונות מבחינה אתנית, רמת הכנסה וחזקה על דירה זאת על מנת לעלות את הרמת של האוכלוסיות החלשות, לעודד הכרת תרבויות שונות, לקדם שוויון הזדמנויות, להפחית גזענות, לשפר את פני העיר, לייצב את אזורי המגורים ועוד. 27
על פי מושגים אלו ניתן לנתח את הדרך שבה נעשית התחדשות עירונית ולהבין איפה הכשלים הגדולים של התוכניות מבחינה חברתית. ניתן גם להסיק מסקנות בנוגע לאיך כן ניתן לגשת לתכנון מראייה חברתית נכונה על מנת ליצור חידושים רלוונטיים שעונים על צרכים של מגוון אוכלוסיות ולנסות להגיע לתכנון שבסופו נתקרב לתכנון של מרחב עירוני צודק. 28
ב.3 .ומה הלאה? מניעת התיישנות עירונית החידושים הנדרשים בתהליכי התכנון הם גם חברתיים כפי שנטען בפרקים הקודמים אך מלבד הטענה שהתחדשות עירונית לא מחדשת לנו מבחינה חברתית ויש לטפל בכך נדרש לחשוב כיצד מונעים מהמצב החדש להתיישן. כלומר גם אם התכנון עכשיו יהיה חדשני ורלוונטי בעוד כמה עשרות שנים כנראה שהוא יתיישן ויהיה נדרש להחליפו בדיוק כפי שאם נעיין בדפי ההיסטוריה נגלה שגם מה שתוכנן ונבנה פעם היה חדשני לאותה תקופה, בין אם מדובר במבני הברוטליזם בארץ או ברעיון השיכונים ועוד. ניתן לחשוב שהרעיון של התיישנות עירונית הוא בלתי נמנע, "הזמן עושה את שלו", ואי אפשר להתעלם מכך שאנו לא יודעים היכן נהיה עוד כמה עשרות שנים או למה נזדקק. אבל צריך ליצור מצב בו אנו מחדשים בצורה שבה נוכל לשמור על הפיזיות של החידוש ועל רוח החידוש גם יחד ולשם כך דרוש להבין מהם הגורמים שמניעים את ההתיישנות העירונית. חוסר במשאבים כלכלים פרטיים הוא גורם מכריע בהזנחה והידרדרות של המרחב הפיזי בשכונה. בניינים שאינם מתוחזקים היטב וחצרות אחוריות שאינן מטופחות גורמות לשכונה להראות מלוכלכת, ישנה, מוזנחת, חסרת שימוש ומתוך כך, חסרת ערך. גם אם הפארקים הציבוריים והשדרות העירוניות מתוחזקות על ידי הרשויות אין ערובה לרמת תחזוקה שווה במרחב הפרטי. 29
מלבד המשאב הכלכלי הדרוש לתחזוקה ראויה של המרחב הפרטי ציבורי )בניין הוא דוגמא למרחב פרטי ציבורי( ישנו המשאב החמקמק יותר שהוא המשאב החברתי. מקום בו יש חברה שעושה שימוש במרחבים פרטיים ציבוריים )להלן חצר הבניין, הלובי, מועדון דיירים( תרצה לשמור עליהם מטופחים. מלבד הכסף הדרוש לשמירת איכות המרחב, שימוש ראוי ותדיר גורם למוטיבציה לשמירה עליו, ויתרה מכך לשינוי והתאמה שלו לצרכים המשתנים של דיירי הבניין ומתוך כך להחייאה מתמדת שלו. המשאב החברתי מורכב מדיירים רבים, דיירי הבניין הבודד ודיירי השכונה כולה. ככל שהדיירים יראו עצמם קשורים לשכונה באופן עמוק יותר תגבר תחושת השייכות שלהם ותחושת האחריות שלהם למקום מכיוון שהם רואים בו בית ארוך טווח בשבילם ובשביל ילדיהם. לכן, שכונה שהמשאב החברתי בה חזק לא יכולה להיות שכונה שהדיירים בה רואים עצמם כ"זמניים" אלא תורכב ממגוון סוגים של דיירים, שוכרים ובעלי דירות כאחד, מבוגרים וצעירים. כמובן ששכונה שטוב לגור בה ועונה על הצרכים של התושבים בה ומספקת להם איכות חיים גבוהה, תשמר את הדיירים לזמן רב יותר. כלומר גורם נוסף להתיישנות שכונה נובע מיכולת שימור הדיירים שלה, דבר משמעותי מאוד בתהליכי התחדשות בהם דיירים רבים עוזבים מכיוון שאינם יכולים לעמוד בעליית מחירי השכירות, וכן קשור לתמהיל הדירות הנבנה בשכונה שתורם לגיוון של האוכלוסייה. 30
31
ג.1 .חידוש הרוח - שיתוף ציבור אמיתי כאשר מגיעים לדון בדרכי החידוש הנכונות נדרש להתחשב בשני החלקים החיוניים של העיר, הרוח והחומר. הרוח היא כמובן אנשי העיר, הדיירים המהווים חלק חיוני ועיקרי בשימור העיר כמקום מוצלח, נוח שטוב לחיות בו ולכן טבעי להניח ששיתוף ציבור זו דרך מצוינת לצלוח תהליכים של התחדשות עירונית. אך כמו שכבר הוזכר, שיתוף הציבור שנעשה היום אינו מצליח לספק את התוצרים הנדרשים, התהליכים נעשים בהיקף מצומצם, לא מסונכרנים עם תהליכי שיתוף ציבור נוספים המתרחשים בעיר וגם אינם מספקים לציבור מידע חיוני אודות קריאה נכונה של המרחב סביבם. כמובן שבכל תהליך שיתוף ציבור ישנו גם הקושי הגדול בלהגיע באמת לכל הדיירים בעיר / בשכונה. ישנם קשיים רבים בארגון של תהליך שיתוף ציבור מוצלח; ישנו הקושי בתזמון מוצלח של השיתוף לצד התכנון עצמו שברוב הפעמים מתחיל עוד לפני שיתוף הציבור, הקושי בארגון המידע המתקבל מהדיירים, סינון הפידבקים הרלוונטיים ויישומם בתכנון, וישנו הקושי העצום בלתת אפשרות לכל דייר להביע את עמדתו ודעתו. על פי כל הקשיים הללו נדרש לתכנן מערכת שנותנת מענה באופן רחב על מנת ששיתוף ציבור יהיה תהליך פשוט שיזמים ורשויות יוכלו לעשות בקלות ואף להיעזר בתוצרים שלו באופן ישיר בתהליך התכנון שלהם וגם שהציבור עצמו יוכל להשתתף ולהיות מוקד ידע חכם יותר שיודע להעריך את הסביבה ואת התכנון סביבו בצורה טובה יותר. פרק ג: אז איך מחדשים? 32
תכנון של פלטפורמה דיגיטלית עשוי להיות פתרון לבעיות רבות שהוזכרו קודם. מלבד העובדה שפלטפורמה דיגיטלית מסירה את מגבלות הזמן והמקום אשר מונעים מאנשים רבים להגיע לערבי שיתוף ציבור, היא גם עשויה לתת מענה להסברים רחבים יותר לגבי התהליכים. על ידי מתן מידע פשוט נוח ונגיש לגבי כל מבנה בשכונה )על בסיס מערכות מידע גאוגרפיות קיימות כגון (GISניתן להנגיש מידע בסיסי לגבי הסביבה העירונית וכך לאפשר לתושבים להיות מודעים יותר לסביבה שלהם, להביע דעות רלוונטיות יותר, לתרום לתחושת המחויבות שלהם לעיר ולפטור את התושבים מהתעסקות בבירוקרטיות עירוניות. בנוסף לכך, ניתן לייצר מערכת של שאלות אשר משתנה בהתאם לזמן ולתהליכים העירוניים המתרחשים וכל התשובות והנתונים שייאספו מהציבור יישמרו במאגר מידע שמאפשר זיהוי צרכים והצפת בעיות. ישנם כיום מגוון מקרים רבים בהם פועלות פלטפורמות דיגיטליות אשר אוספות נתונים מאנשים "לא מקצועיים" ומפיקה מהם תוצרים, לדוגמא אפליקציית "וויז" )WAZE )אשר מדווחת על מפגעים בכביש בעזרתם של מיליוני משתמשים. 33
ניתן להוסיף כי במדינות שונות כבר נעשו מחקריים מגוונים שבחנו האם תיווך תהליכי התחדשות עירונית דרך פלטפורמות דיגיטליות אכן יסיר את המגבלות הרבות שיש בתהליכי שיתוף ציבור והאם יעודד אנשים להשתתף בצורה אקטיבית יותר. לדוגמא, במחקר שנערך באנגליה בחנו את השתתפות התושבים דרך אפליקציה בשעון חכם אשר עדכנה את העונדים אותו בכל פעם שעברו בשכונה ליד אזור בעל פוטנציאל התחדשות ושלחה להם שאלות לגבי ההעדפות שלהם או הדעות שלהם לגבי התהליך ובנוסף עדכנה אותם במידע תכנוני קצר אשר נתן להם רקע נוסף. הם יכלו לענות על שאלות רבות ברירה ולהוסיף הערות משלהם. על פי הממצאים המשתתפים דיווחו שהיה בהם רצון לשתף בתשובות מורחבות ולא להסתפק בסימון תשובה אחת מתוך האפשרויות, כלומר מתן המידע הקצר על אפשרויות החידוש גרם להם להבין שיש להם דעה רלוונטית בנושא ובחרו לפרט עליה. המשתתפים דיווחו גם על כך שההתראות לגבי אפשרויות התחדשות בשכונה גרמו להם להרהר יותר בתכנון העירוני גם לאחר מכן. 34 Wilson Alexander, Tewdwr-Jones Mark, Comber Rob. (2107). Urban :מתוך תמונה planning, public participation and digital technology: App development as a method of generating citizen involvement in local planning processes. B Urban Analytics and City Science volume 46 (issue 2). https://doi.org/10.1177/2399808317712515
עמדתי היא שכאשר נציע לציבור דרך אפקטיבית להביע את דעתם על הסביבה שלהם, תחושה שבאמת שומעים אותם, נוכל להציע צורת תכנון שלוקחת בחשבון את דרך חייהם ונותנת אפשרות הוגנת לכל המגזרים להשפיע ללא הבדל של גודל קהילה, שייכות קבוצתית או מעמד פוליטי, אז נוכל לקבל שיתוף ציבור אמיתי שישפיע על התכנון באופן שיוכל להישאר רלוונטי, להתעדכן עם הזמן, ליצור אופי ותחושת מקום לציבור רחב יותר. 35
ג.2 .חידוש החומר - לשמור על החדש החלק השני המרכיב את העיר הוא החומר, המבנים, השדרות, הפארקים, הגינות, הרחובות ועוד. על מנת לשמור על החומר של העיר צריך ליצור מנגנון שמאפשר לדיירים לשמור על המבנים שלהם בצורה טובה נוחה וקלה. הבניינים והשכונה מתיישנים ללא ספק, אך האם ישנו מנגנון כלכלי מספק לשמירה על איכות המבנים החדשים שאנו מתכננים? הרי רבים מהמבנים החדשים דורשים עלות אחזקה גבוהה מאוד וההוצאות השוטפות הגבוהות כבדות להרבה דיירים במיוחד הדיירים שגרו בבניין לפני החידוש ואינם רגילים בהוצאות אלו. דבר זה מוביל לירידה באיכות המבנה ובטיפוחו וניתן לצפות שבעוד כמה עשרות שנים מבנים שנמצאים באזורים שאינם חזקים מבחינה כלכלית יוזנחו, לא יהיו בשימוש ויהוו הידרדרות מתמדת לשכונה. על ידי עזרה של הרשויות בפיתוח מנגנונים שונים ניתן לדרוש מיזמים להשאיר בבניין נדל"ן לטובת הדיירים. זו יכולה להיות חנות להשכרה בקומת הקרקע, משרד קטן להשכרה וכדומה אשר הרווח מדמי השכירות שיגבה הבניין ישמש את הבניין עצמו לשמירה תמידית עליו. הרווח ליזמים ממבנים של התחדשות עירונית הוא עצום ולכן בהינתן מנגנון אחיד שכזה תוכל להיפתר בעיית התחזוקה לשנים רבות. בנוסף להיבט הכלכלי של השמירה על השכונות והמבנים ישנו השימוש התדיר במשאבי הבניין על מנת לשמור על חיות מתמדת בו ועל הרלוונטיות שלו. לשם כך לדוגמא נצטרך לתכנן באופן גמיש יותר, לתכנן מבנים בעלי חללים גמישים שניתן להסב אותם במידת הצורך לתכלית אחרת, תכנון שכולל חללים בעלי תכלית שונה בתוך מרחב המגורים שלנו למשל קומת הקרקע יכולה להכיל חללים לקומת מסחר אשר יכולים להיות מוסבים לחללים לצרכי הדיירים עצמם ואף להפך. כלומר להתייחס אל בניין לא רק כמקום למגורים בלבד. 36
37
ד.1 .בחירת אתר וניתוח על מנת להדגים הצעה לדרך בה נוכל לבצע שיתוף ציבור הוגן ולתכנן תכנית בהתאם לתוצאותיו בחרתי בשכונת רמת יוסף בבת ים כאתר לניסוי שלי. לבחירה זו מספר סיבות אשר הראשונה בהם היא שהשכונה נבנתה בשנות ה- 50 וה- 60 ומורכבת ממבני שיכונים טיפוסיים אשר במסגרת החוק נדרשים להיות מוחלפים בשנים הקרובות על מנת להתאים לסטנדרט בטיחות בפני רעידות אדמה ולהתאים לצפיפות האוכלוסייה במקום. כלומר ישנה הזדמנות ליצור מערך תכנוני שלם של שכונה שלמה לפני בנייתה מחדש אשר יוכל להסתנכרן באופן מלא. בנוסף לכך השכונה במצב סוציו אקונומי נמוך וכמעט מחצית מדיריה גרים בשכירות דבר המהווה סיכון לבריחת אוכלוסייה ולכן גם מהווה הזדמנות לחידוש הוגן ופוטנציאל גיוון דמוגרפי עתידי. פרק ד: תכנון לדוגמא 38 https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L- באתר הכתבה מתוך, ים בת עיריית ארכיון: צילום 4932958,00.html
השכונה נמצאת לצד העיר חולון בסמוך לצומת המחברת את העיר לנתיבי איילון ולצד תחנת הרכבת בת ים יוספטל. מסלולי הרכבת הקלה והמטרו גם כן עוברים לצד השכונה מה שהופך את המיקום שלה לאטרקטיבי ביותר. 39
השכונה כאמור החלה לבנות בשנות ה- 50 ותוכננה על ידי האדריכל יצחק פרלשטיין. השכונה תוכננה על ידי חלוקה ל"תתי שכונות" על מנת להקטין את קנה המידה וליצור קהילות קטנות יותר. הרחובות המקיפים את השכונה הם רחבים וסואנים ואת השכונה חוצה כביש ראשי יחיד שממנו מסתעפים רחובות קטנים יותר המובילים לתתי השכונות. את השכונה מרכיב שלד של שטחים ירוקים אשר מארגן סביבו את מבני הציבור של השכונה כך השטחים הירוקים מאפשרים מקומות מפגש בטוחים לצד מבני הציבור. מבני המגורים מחולקים לטיפוסים שונים של שיכונים, כאשר מבני הרכבת הם הטיפוס הנפוץ ביותר. המבנים מאורגנים לרוב ב"העמדת מסרק" על מנת לאפשר פרטיות ושטח פתוח בין הבניינים. רחובות וכבישים חלוקה לתתי שכונות שלד ירוק מארגן מבני ציבור העדמת מסרק ברווחים גדולים 40
מביקור בשכונה אפשר להרגיש את האווירה הסואנת בגבולות השכונה אבל ניתן להיכנס לשכונה משבילים קטנים ללא כביש המובילים לחצרות פתוחות ועזובות לרוב. האווירה בתוך השכונה רגועה ובטוחה מאוד להולכי רגל וילדים מכיוון שמרושתת בשבילים ללא כביש המאפשרים מעברים וקיצורי דרך בין המבנים. הרחובות רחבים ונוחים, התחזוקה לקויה בכל מקום כמעט ולשכונה מרכז מסחרי גדול אחד במרכזה. מהביקור אפשר להבין כי לשכונה פוטנציאל אדיר, היא נמצאת במיקום אטרקטיבי אך עם זאת היא שומרת על אופי רגוע ונעים, יש בה המון שטחים פתוחים שניתן לנצל בכל מיני אופנים ולצרכים שונים. המסחר בשכונה הוא מאוד מצומצם ויש פוטנציאל פיתוח גם בתחום הזה. בנוסף לכך יש לשים לב לאוכלוסייה הקיימת ולמצב הפיסי של השכונה, בתכנון יידרש לשים דגש על שמירת התחזוקה לעתיד על מנת לשמור על השכונה במצב טוב. 41
ביטחון הולכי רגל גבולות השכונה תחזוקה מרחב בין בינייני מרכז מסחרי חתך רחוב שטחי חניה 42 תמונות: צילום שלי
ד.2 .ביצוע סקר ונתונים הרעיון של פיתוח כלי דיגיטלי על מנת לקבל נתונים מהתושבים ולשמור אותם במאגר חכם )כזה המפורט בפרק ג.1 ) נותר הקונספט המרכזי של המחקר אבל מטעמי מגבלות הזמן והיכולת שניתן להגיע אליה בשנת הלימודים ביצעתי את עבודת הכלי באופן מחקרי "ידני". בתחילה יצרתי סקר שהופץ בקבוצות התושבים של השכונה. בסקר היו שאלות הנוגעות להעדפות בהתחדשות בנייני המגורים, בנוגע לפיתוח השטחים הציבוריים, להעדפות המסחר והשירותים הציבוריים וכן להרגלים שונים של התושבים הנוגעים לתנועה וכו. מכיוון שחלק מהקונספט הוא מסירת מידע לתושב ורק לאחר מכן מענה על השאלות הלכתי בשכונה וביקשתי מאנשים להשתתף בסקר שלי ויחד עברנו על הנתונים הנוגעים למקום המגורים שלהם ולהתחדשות הפוטנציאלית ולאחר מכן על השאלות והתשובות. הנתונים הרלוונטיים שעברנו עליהם היו בהקשר למקום המגורים של התושב, מיקום הדירה שלו בתוך השכונה, קרבה למקומות שונים, מרחקי הליכה, דרך התניידות ועוד. זאת על מנת לעורר בתושבים דרך חשיבה חדשה על תכנון המשפיע על אורח החיים היומיומי שלהם ופיתוח מודעות לאלמנטים סביבתיים קטנים שנראים זניחים כמשפיעים על החיים שלהם בשכונה. 43
את התוצאות ניתן לראות בגרפים השונים )באחוזים(. 44
45
46
47
48
בנוסף לכך ניתן לראות כיצד הכלי הדיגיטלי שתיארתי פועל על ידי כמה דוגמאות, צילומים מצורפים. 49
הכלי מחולק לשלב צפייה, בו התושב יכול לצפות בנתונים על מקום מגוריו הספציפי הכוללים נתונים גולמיים וכן נתוניים יחסיים כגון מרחקים ממוקדים שונים. 50
לאחר מכן יש את שלב הסימון והשיתוף שבו ישנן שאלות משתנות שדרכן המתכנן עשוי להפיק מידע חיוני על הרגלי התושבים ועל העדפות לגבי נושאים תכנוניים שונים. 51