חוברת התקציב שנה"ל תש"פ

‫‏‬ ‫‏‬

‫תקציב ות”ת <‬
‫למערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה‬
‫התקציב השוטף ‪ -‬שנת הלימודים תש”פ‬
‫מוגש על ידי אגף תקצוב‬
‫יולי ‪ 019‬‏‪2‬‬



‫התקציב הרגיל‬ ‫<‬
‫לשנת הלימודים תש״ף‬

‫חזון הקמפוס החדש‬

‫אבני דרך ביישום התכנית הרב שנתית לשנים תשע״ז‪-‬תש״ף והוצאתה מן הכוח אל הפועל‬

‫הקמפוס החדש היא תכנית הדגל של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בתכנית הרב שנתית הנוכחית‬
‫(‪ .)2017 – 2022‬יישום התכנית מבטא ראייה ביקורתית של כלל המערכת והבנה כי לצד הישגים מרשימים‬
‫במחקר ובהוראה‪ ,‬המערכת חייבת להתמודד עם השינויים הגלובליים בעולמות ההשכלה הגבוהה‪,‬‬
‫ולעשות את ההתאמות הנדרשות‪ .‬השינוי המרכזי מקורו במהפכת האינטרנט שיש לה השפעה עצומה‬
‫על עולם הלמידה בכל שלב שהוא‪ ,‬על מתודות המחקר‪ ,‬על עולם התעסוקה ובעקבות כך על היעלמותם‬
‫של מקצועות מסוימים ולידתם של חדשים‪ ,‬על גילאי הלמידה‪ ,‬וכן על העברה קלה יותר של ידע בין‬

‫דיסציפלינות‪ ,‬בין מוסדות במדינה ומחוצה לה ועוד‪.‬‬

‫חזון הקמפוס החדש מתייחס לרכיבים שונים שכולם יחד יוצרים קמפוס עדכני ורלוונטי המעודד פתיחות‬
‫ויזמות ופועל להסרת המחיצות‪ ,‬בין הסגל לסטודנטים‪ ,‬בין הפקולטות השונות ובין האקדמיה לתעשייה‪.‬‬

‫ההסכם הרב שנתי לשנים תשע״ז‪-‬תשפ״ב בין משרד האוצר לות״ת (נחתם ב‪ 4-‬לספטמבר ‪ )2016‬כולל‬
‫תוספת מצטברת של כ‪ 6.8-‬מיליארד ‪ ₪‬למערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬כך שעד לסיום התכנית הרב שנתית‬
‫בשנת תשפ״ב יתווספו כ‪ 1.8-‬מיליארד ‪ ₪‬לבסיס תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬במסגרת יישום חזון‬

‫הקמפוס החדש התוספות התקציביות מיועדות להוצאתה מן הכוח אל הפועל של התכנית הרב שנתית‪.‬‬

‫עיקרי התכנית הרב שנתית – הקמפוס החדש‪:‬‬

‫הרחבת הנגישות לכלל המגזרים והקבוצות באוכלוסייה‬

‫העשור האחרון התאפיין בהכפלת מספר הסטודנטים מהחברה הערבית (מ‪ 24,000-‬ב‪ 2008-‬ל‪48,000-‬‬
‫ב‪ )2018-‬תוך הקצאת מעטפת תמיכה כלכלית ואקדמית מקיפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשנה״ל תשע״ח אישרה ות״ת‬
‫תכניות התערבות רב שנתיות נוספות בהשקעה של כ‪ 260-‬מיליוני שקלים במטרה להגדיל בצורה‬

‫משמעותית את מספרם של הסטודנטים הבדואים מהנגב וסטודנטים תושבי מזרח ירושלים‪.‬‬
‫בתשע״ח החלה ות״ת להפעיל את התכנית בדרך לפסגה – התכנית לעידוד המצויינות האקדמית בקרב‬
‫סטודנטים יוצאי אתיופיה בתקציב של כ‪ 95 -‬מיליוני שקלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשנה״לתש״ף ממשיכה ות״ת לפעול‬
‫להגדלת מספר הסטודנטים החרדים והשתלבותם בהשכלה הגבוהה‪ ,‬בתקציב שנתי של כ‪ 180-‬מיליוני‬

‫שקלים‪.‬‬
‫יודגש כי תקציב הנושאים החברתיים בשנת תש״ף עומד על כ‪ 700-‬מיליוני ‪ ₪‬וכולל בין היתר את תקציבי‬
‫הנגשת האוכלוסיות הייחודיות למערכת ההשכלה הגבוהה (פריפריה‪ ,‬בני מיעוטים‪ ,‬חרדים ויוצאי אתיופיה)‪.‬‬

‫פיתוח הלמידה האקדמית הדיגיטלית – הנגשה ושיפור איכות ההוראה‬

‫על פי נתוני תשע״ט כ‪ 50,000-‬סטודנטים לומדים קורסים אקדמיים דיגיטליים וכ‪ 10,000-‬סטודנטים‬
‫השלימו את המטלות וסיימו את הקורסים‪ .‬התכנית בהובלת המועצה להשכלה גבוהה והמשרד לשוויון‬

‫חברתי כוללת כ‪ 80-‬קורסים אקדמיים פעילים או בשלבים שונים של פיתוח‪.‬‬
‫הקורסים הדיגיטליים פתוחים ונגישים ברשת לכולם‪ ,‬ומשכך הם מאפשרים למועמדים להשכלה גבוהה‬

‫ולציבור הרחב לטעום באופן חופשי ובחינם ממגוון מבואות ותחומי דעת‪.‬‬
‫בשנת תש״ף ות״ת תקצה כ‪ 16-‬מיליוני שקלים לטובת חיזוק ההוראה ופיתוח החדשנות בלמידה‪.‬‬

‫הקמת מרכזי יזמות וחדשנות בקמפוסים‬

‫ישראל היא מדינה בעלת אופי יזמי ומובילת חדשנות‪ ,‬אך עד לאחרונה המוסדות האקדמיים לא ראו ביזמות‬
‫וחדשנות חלק ממטרותיהם‪ .‬חזון הקמפוס החדש נועד לחשוף ולהנגיש את עולם היזמות לסטודנטים‬

‫מכלל הדיסציפלינות‪ ,‬תוך חיזוק החדשנות והיזמות‪ ,‬בדומה לקיים במוסדות הטובים בעולם‪.‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬ות״ת תיקצבה את הקמתם של ‪ 10‬מרכזי יזמות וחדשנות באוניברסיטאות ומכללות בהם‬
‫סטודנטים מדיסציפלינות שונות יקבלו הכשרה ביזמות ויפעלו יחד עם המרצים‪ ,‬ובסיוע של מנטורים‬
‫מקצועיים‪ ,‬לקידום פרויקטים משמעותיים בעלי השפעה על החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬הבריאות ועוד‪ .‬מרכזי‬
‫היזמות יתרמו להפיכת הקמפוס ליצירת אקו‪-‬סיסטם יזמי ומותאם לעולמות החדשנות‪ ,‬המעודד יצירתיות‪.‬‬
‫בשנת תש״ף ות״ת תקצה כ‪ 23-‬מיליוני שקלים להמשך הרחבת המגמה ופיתוח מרכזי היזמות בקמפוסים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫חיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה‬

‫קמפוס עתידי ומפותח חייב שיהיו בו סטודנטים מכל העולם‪ ,‬ושלסטודנטים הישראליים יהיו הכישורים‬
‫הבינלאומיים הנדרשים‪ .‬פרויקט הבינלאומיות נועד ליצור תשתית במוסדות להשכלה גבוהה להשגת מטרה‬
‫חשובה זו‪ .‬חיזוקה של הבינלאומיות תעלה את הרמה והתחרותיות של האקדמיה הישראלית על ידי קליטה‬
‫של סטודנטים מצטיינים מחו״ל‪ ,‬חיזוק הבינלאומיות בקרב הסטודנטים הישראליים‪ ,‬והגברת המוניטין‬
‫הבינלאומי של המוסדות בישראל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לקידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה ישנה חשיבות רבה‬
‫גם בהיבטים המדיניים (קשרים דיפלומטיים עם מדינות זרות)‪ ,‬חברתיים וכלכליים‪ ,‬וכן בהיבטים ציוניים של‬

‫פתיחת המוסדות בפני יהדות העולם והפיכת ישראל למגדלור אקדמי‪.‬‬
‫במסגרת התכנית נקבעו יעדים כמותיים לקליטת סטודנטים בינלאומיים (לרבות לתקופות קצרות)‬
‫ולפיהם‪ :‬בשנת ‪ 2022‬צפויים ללמוד בישראל כ‪ 24,000-‬סטודנטים בינלאומיים לעומת כ‪ 11,000-‬סטודנטים‬

‫בינלאומיים בשנת ‪.2017‬‬
‫בשנת תש״ף ות״ת תקצה כ‪ 80-‬מיליוני שקלים לחיזוק הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫חיזוק המחקר והגדלת תקציבי קרנות המחקר‬

‫מנתוני ות״ת עולה כי מאז תחילת העשור חל גידול של פי ‪ 3‬בתקציב השנתי של קרנות מחקר בישראל‪.‬‬
‫הגידול התקציבי הוא תוצאה של מדיניות ות״ת אשר רואה בקרנות המחקר את עמוד השדרה של המחקר‬
‫הבסיסי התחרותי‪ ,‬שחיזוקו חיוני והכרחי לצורך שימור מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל‪ .‬התוספות‬
‫התקציביות מאפשרות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הגדלת מספר המענקים לחוקרים‪ ,‬הגדלת גובה מענקי המחקר‬

‫ושיפור איכותם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ות״ת אישרה השקעה רב שנתית (‪ )2019-2022‬של כ‪ 430-‬מיליוני שקלים נוספים לתקצוב תכניות‬
‫הדגל במחקר‪ :‬רפואה ממוקדת אישית (‪ 100‬מלש״ח)‪ ,‬מדע וטכנולוגיית קוונטים (‪ 200‬מלש״ח) ומדעי‬

‫הנתונים ‪ 150( Data Science-‬מלש״ח)‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬התכנית הרב שנתית סימנה את נושא תשתיות המחקר כיעד מרכזי והוקצו לו תוספות תקציב‬
‫ייעודיות בסך ‪ 870‬מיליוני שקלים (מעבר לתקציב קרנות המחקר)‪ .‬מתוך סכום זה הוקצו ‪ 460‬מיליון ‪₪‬‬
‫לטובת שדרוג ורכש של ציוד מחקר מתקדם ו‪ 410-‬מיליון ‪ ₪‬הוקצו לטובת שדרוג תשתיות הוראה ומחקר‬

‫במוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫בשנת תש״ף יוקצה למעלה מרבע מיליארד ש״ח להמשך חיזוק המחקר והרחבת המגמה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫עיקרי התקציב לשנה״ל תש״ף‪:‬‬

‫תקציב תש״ף עומד על ‪ 11.8‬מיליארד ‪ ₪‬ומהווה גידול של כחצי מיליארד ‪ ₪‬בהשוואה לשנה״ל‬
‫תשע״ט‪.‬‬

‫המשאבים לתש״ף כוללים תוספת חדשה בסך של כ‪ 402-‬מיליוני ‪ ₪‬לתקציב הרגיל במחירים‬
‫שוטפים‪ ,‬מתוכם ‪ 259‬מיליוני ‪ ₪‬הינם תוספת בהתאם לתכנית הרב שנתית החדשה לשנים תשע״ז‪-‬‬
‫תשפ״ב‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬התקבלו לשנתתש״ף תוספות חד פעמיות מיועדות ואחרות המיועדות בין היתר‬
‫עבור הגדלת מספר הסטודנטים בתחומי הרפואה‪ ,‬מעבר סמינר הקיבוצים ובית ברל לאחריות ות״ת‬

‫ועוד‪.‬‬
‫על בסיס המשאבים הופעלו מדדי קידום בגין מחירים ושערי חליפין שסך השפעתם על תקציב‬
‫תש״ף ביחס לתקציב תשע״ט המקורי נאמדת ב‪ 252-‬מיליוני ‪ ₪‬וכוללת בשלב זה את תוספת פעימות‬

‫השכר של הסכם עם ההסתדרות והסכם סגל בכיר באוניברסיטאות שנחתם בדצמבר ‪.2016‬‬
‫במקביל‪ ,‬על רקע הפחתות בתקציב המדינה לשנת ‪ ,2019‬הופחת תקציב תש״ף לעומת תקציב‬
‫תשע״ט בהיקף של כ‪ 120-‬מיליוני ‪ .₪‬בנוסף‪ ,‬לאור הגידול המשמעותי הצפוי בהשתתפות מדינת‬
‫ישראל בקרן האירופאית נדרשה ות״ת לאזן את התקציב על ידי הפחתות בסעיפים שונים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫הפחתה בתעריפי ההוראה בשיעור של ‪ ,0.5%‬ודחיית פעילויות חדשות במסגרת התכנית הרב‬

‫שנתית‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬

‫שירה נבון‬
‫סמנכ״ל תקצוב‬

‫‪4‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫צוות אגף תקצוב‪:‬‬

‫גב’ שירה נבון ‪ //‬סמנכ״לית אגף תקצוב‬

‫מר אמיר גת ‪ //‬סגן סמנכ״לית אגף תקצוב וממונה בכיר תחום הקצבות למחקר‬
‫גב’ חני ריבלין ‪ //‬מרכזת בתחום הקצבות למחקר‬

‫מר יותם בן שטרית ‪ //‬ממונה תחום תקצוב מאקרו ותשתיות‬
‫גב’ נופר דרעי ‪ //‬מרכזת בתחום תקצוב מאקרו ותשתיות‬

‫מר אריאל חנוכה ‪ //‬ממונה תחום תקצוב אוניברסיטאות‬
‫מר נתן שי יהב ‪ //‬מרכז בכיר בתחום תקצוב אוניברסיטאות‬
‫גב’ שירן פדידה פוטרוך ‪ //‬מרכזת בכירה בתחום תקצוב אוניברסיטאות‬

‫גב’ אפרת זהב ‪ //‬ממונה תחום תקצוב מכללות‬
‫מר אורי זיו ‪ //‬מרכז בתחום תקצוב מכללות‬

‫גב’ רות ארנברג ‪ //‬מרכזת בתחום תקצוב מכללות‬

‫גב’ יעל סימן טוב כהן ‪ //‬ממונה בכירה תחום חברה‪ ,‬קהילה ומכינות‬
‫מר יוסי סבג ‪ //‬מרכז בתחום חברה‪ ,‬קהילה ומכינות‬

‫גב’ דועא כעביה ‪ //‬מרכזת בתחום חברה‪ ,‬קהילה ומכינות‬

‫מר יואב טאובמן ‪ //‬ממונה תחום שכר ותנאי העסקה‬
‫גב’ עירית כהן‪-‬נזרי ‪ //‬מרכזת בכירה בתחום מאגרי מידע‬

‫מר יואל תבור ‪ //‬מרכז בתחום שכר סגל‬

‫מר משה אהרוני ‪ //‬ממונה בכיר תחום מלגות הצטיינות‬

‫גב’ דפנה טיראן ‪ //‬מזכירה בכירה‪ ,‬אגף תקצוב‬

‫‪5‬‬

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫‪6‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫עמוד‬ ‫תוכן העניינים‬

‫‪8‬‬ ‫לוח ‪ :1‬המשאבים בתקציב הרגיל תש״ף‬
‫‪9‬‬ ‫לוח ‪ :2‬ריכוז התקציב לפי סעיפים ראשיים‪ ,‬תשע״ח –תש״ף‬
‫‪17-10‬‬
‫‪19‬‬ ‫לוח ‪ :3‬תקציב ות״ת תשע״ח –תש״ף‬
‫‪19‬‬ ‫דברי הסבר לתקציב הרגיל לשנה״לתש״ף‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ // 1‬השתתפות ישירה‬
‫‪71‬‬ ‫‪ // 2‬הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪ // 3‬הקצבות למחקר‬
‫‪89‬‬ ‫‪ // 4‬הקצבות מיועדות‬
‫‪95‬‬ ‫‪ // 5‬פעולות בין מוסדיות‬
‫‪ // 6‬סיוע לסטודנטים‬

‫‪ // 7‬הקצבות שונות‬
‫‪ // 8‬השתתפות בהוצאות פנסיה תקציבית‬

‫נספחים‬
‫נספח ‪ 1‬תקציב ות״ת לפי סוגי מוסדות ומוטבים ולפי סעיפים ראשיים‪ ,‬תשע״ט –תש״ף ‪97‬‬
‫נספח ‪ 2‬תקציבי האוניברסיטאות‪ ,‬תשע״ט –תש״ף ‪98‬‬
‫נספח ‪ 3‬פירוט ההשתתפות הישירה במכללות האקדמיות‪ ,‬תשע״ט –תש״ף ‪106‬‬
‫נספח ‪ 4‬מכסות סטודנטים לתקצוב‪ ,‬לפי מוסדות ותארים ‪110‬‬
‫נספח ‪ 5‬תעריפי השתתפות ות״ת בהוראה לפי תחומי לימוד באוניברסיטאות ‪111‬‬
‫נספח ‪ 6‬תעריפי השתתפות ות״ת בהוראה לפי תחומי לימוד במכללות ‪112‬‬
‫נספח ‪ 7‬יחסי סטודנט‪/‬סגל ומקדמי התאמה ליעד במוסדות להשכלה גבוהה ‪113‬‬
‫נספח ‪ 8‬מדדי המחירים ‪114‬‬

‫‪7‬‬

‫לוח ‪ :1‬המשאבים בתקציב הרגיל ‪ -‬תש״ף‬

‫(במיליוני שקלים חדשים)‬

‫‪11,267.1‬‬ ‫תקציב תשע״ט מקורי (במחירים שוטפים)‬

‫‪259‬‬ ‫‪ .1‬תוספות התכנית הרב שנתית לתש״ף‪1‬‬
‫מתוך זה‪:‬‬
‫‪206‬‬
‫‪53‬‬ ‫תוספת לבסיס‬
‫תוספת חד פעמית‬
‫(‪)122.3‬‬ ‫‪ .2‬הפחתות במסגרת תקציב המדינה בשנים ‪2017-2018‬‬
‫‪252.7‬‬
‫‪144.3‬‬ ‫‪ .3‬שינוי בגין מחירים‬

‫‪23.8‬‬ ‫‪ .4‬תוספות מעבר לתכנית הרב שנתית‬
‫‪27.1‬‬
‫מתוך זה‪:‬‬
‫‪92‬‬ ‫א‪ .‬תוספת שנתית לבסיס (מכסות רפואה וסיעוד)‬
‫‪1.4‬‬ ‫ב‪ .‬התאמות בהקצבות מיועדות לשנה״ל תש״פ ביחס לשנה״ל‬

‫‪11,800.9‬‬ ‫תשע״ט (בדואים‪ ,‬הישגים להיי‪-‬טק ועוד)‬
‫ג‪ .‬תוספת חד פעמית‬

‫ד‪ .‬העברה לתכנית הבראה הדסה‬

‫תקציב תש״ף מקורי‬

‫‪ 1‬התוספות אינן כוללות תקציבי פיתוח פיסי‬

‫‪8‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫לוח ‪ :2‬ריכוז התקציב לפי סעיפים ראשיים‪ ,‬תשע״ח ‪-‬תש״ף‬

‫אלפי ‪ ,₪‬במחירי תקציבתש״ף‬

‫תשע״ח ‪ -‬ביצוע תשע״ט ‪ -‬מקורי תש״ף ‪ -‬מקורי‬

‫סה״כ אחוז‬ ‫סה״כ אחוז סה״כ אחוז‬

‫‪100% 11,800,943 100% 11,461,364 100% 11,280,198‬‬ ‫‪  ‬תקציב ות״ת‬

‫‪69.0% 8,138,201 69.8% 7,995,710 71.0% 8,011,063‬‬ ‫‪ 1‬השתתפות ישירה‬

‫‪1.2% 138,544 1.2% 139,242 1.2% 139,242‬‬ ‫הקצבות מקבילות‬ ‫‪2‬‬
‫לקרנות צמיתות‬

‫‪13.8% 1,626,686 12.7% 1,460,852 11.6% 1,305,811‬‬ ‫‪ 3‬הקצבות למחקר‬

‫‪4.7% 550,637 4.3% 489,323 3.5% 394,031‬‬ ‫‪ 4‬הקצבות מיועדות‬

‫‪0.1% 12,436 0.1% 12,436 0.1% 12,426‬‬ ‫‪ 5‬פעולות בין מוסדיות‬

‫‪2.2% 254,541 2.2% 257,041 2.2% 244,244‬‬ ‫‪ 6‬סיוע לסטודנטים‬

‫‪2.4% 285,993 2.5% 282,183 1.4% 155,200‬‬ ‫‪ 7‬הקצבות שונות‬

‫‪6.5% 768,060‬‬ ‫‪6.7% 768,060 9.0% 1,018,182‬‬ ‫השתתפות בהוצאות‬ ‫‪8‬‬
‫פנסיה תקציבית‬

‫‪0.2% 25,845 0.5% 56,517‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 100‬רזרבה‬

‫התפלגות סעיפי התקציב‬
‫לשנה”ל תש”ף‬

‫‪9‬‬

‫לוח ‪ :3‬תקציב ות״ת תשע״ח ‪-‬תש״ף‬

‫אלפי ‪ ,₪‬במחירי תקציב תש״ף‬

‫תשע״ט‬ ‫מפתח תשע״ח‬
‫מקורי תש״ף מקורי‬ ‫עדכון* ביצוע‬

‫‪11,800,943‬‬ ‫‪11,280,198‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 00‬תקציב ותת‬

‫‪11,775,098 11,434,503 11,280,198‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תקציב ותת ללא רזרבה‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8,138,201 7,995,710 8,011,063‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫השתתפות ישירה‬ ‫‪1.1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪6,289,646 6,191,290 6,207,968‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אוניברסיטאות‬ ‫‪1.3‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪1,644,550 1,590,538 1,587,743‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מכללות‬ ‫‪2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪204,005 213,882 215,352‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪2.2‬‬
‫‪     ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪138,544 139,242 139,242‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות‬

‫‪137,707 138,400 138,400 €/US‬‬ ‫הקצבות מקבילות‪-‬אוניברסיטאות ‪-‬‬
‫כולל אופ‬
‫‪837 842 842 €/US‬‬
‫הקצבות מקבילות‪-‬מוסדות שאינם‬
‫אוניברסיטאות‬

‫‪1,626,686 1,460,852 1,305,811‬‬ ‫הקצבות למחקר ‪ ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪1,285,303 1,345,223 1,120,033‬‬ ‫קרנות למחקר ‪ ‬‬ ‫‪3.1.1‬‬
‫‪3.1.2‬‬
‫‪566,020 573,500 542,619‬‬ ‫הקרן הלאומית למדע ‪M‬‬
‫‪3.1.3‬‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫קרן למחקרים משותפים משרד ‪M‬‬
‫הבטחון‬ ‫‪3.1.4‬‬
‫‪12,500‬‬ ‫‪11,000‬‬ ‫‪9,610‬‬ ‫‪3.1.8‬‬
‫קרן ע״ש אמנון פזי למחקרים ‪M‬‬
‫‪4,275‬‬ ‫‪4,292‬‬ ‫‪3,100‬‬ ‫משותפים עם הוועדה לאנרגיה אטומית‬
‫‪569,668‬‬ ‫‪516,515‬‬ ‫‪452,990‬‬
‫קרן לחינוך ארה”ב ‪ -‬ישראל (‪US )Fulbright‬‬

‫קרן המו״פ האירופאי ‪€‬‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫תש״ף מקורי‬ ‫תשע״ט‬ ‫תשע״ח‬ ‫מפתח‬ ‫‪ 3.1.17‬השתתפות במנהל המופ האירופאי‬
‫‪4,550‬‬ ‫מקורי‬ ‫ביצוע‬ ‫עדכון*‬
‫‪3,050‬‬ ‫‪3,050‬‬
‫‪2,978‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪10,560‬‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2,776‬‬ ‫‪ 3.1.18‬עידוד תחום מדעי הרוח ‪M‬‬
‫‪23,852‬‬
‫‪10,115‬‬ ‫‪10,115‬‬ ‫‪63,499‬‬ ‫‪ 3.1.19‬קרן למחקרים ברפואה ‪M‬‬
‫‪36,446‬‬
‫‪3,003‬‬ ‫‪2,923‬‬ ‫‪ )gif( 3.1.33‬קרן דו לאומית גרמניה‪-‬ישראל ‪€‬‬
‫‪5,467‬‬
‫‪35,500‬‬ ‫‪35,105‬‬ ‫‪ )BSF( 3.1.34‬קרן ארהב‪-‬ישראל ‪M‬‬
‫‪7,310‬‬
‫‪69,672‬‬ ‫‪72,724‬‬ ‫‪ 3.1.38‬שיתוף פעולה אקדמי ישראל‪-‬מזרח אסיה ‪ ‬‬
‫‪2,945‬‬
‫‪38,000‬‬ ‫‪39,581‬‬ ‫‪11,331‬‬ ‫‪ )NSFC-ISF( 3.1.38.1‬קרן למחקרים משותפים ‪US‬‬
‫‪4,218‬‬ ‫ישראל‪-‬סין‬
‫‪9,039‬‬ ‫‪8,142‬‬
‫‪ 3.1.38.2‬מלגות לבתר‪-‬דוקטורנטים מצטיינים ‪M‬‬
‫‪2,320‬‬ ‫‪4,180‬‬ ‫מסין ומהודו‬

‫‪1,313‬‬ ‫‪2,125‬‬ ‫‪ 3.1.38.3‬קליטת סטודנטים מצטיינים מסין והודו ‪H‬‬
‫‪11,700‬‬ ‫‪12,030‬‬ ‫ללימודי תואר אקדמי בישראל‬
‫‪7,300‬‬ ‫‪6,666‬‬
‫‪ 3.1.38.4‬קורסי קיץ לסטודנטים מסין והודו ‪M‬‬

‫‪ UGC-ISF 3.1.38.5‬קרן מחקר משותפת ‪US‬‬

‫‪ NRF-ISF 3.1.38.6‬קרן מחקר משותפת ‪ ‬‬

‫‪253,299‬‬ ‫‪142,736‬‬ ‫‪124,451‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תשתיות מחקר‬ ‫‪3.2‬‬
‫‪177,809‬‬ ‫‪117,011‬‬
‫‪46,237‬‬ ‫‪45,810‬‬ ‫‪112,490‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 3.2.1‬תשתיות כלליות‬
‫‪4,007‬‬ ‫‪4,312‬‬
‫‪ - CERN 3.2.1.1‬מחקרים אירופאיים משותפים ‪41,064 €/US‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪17,750‬‬ ‫‪7,000‬‬ ‫‪6,884‬‬ ‫‪ - ESRF 3.2.1.2‬מחקרים אירופאיים משותפים ‪€‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ 3.2.1.3‬מכון מחקר לביוטכנולוגיה ‪ -‬בן גוריון ‪3,300 M‬‬

‫‪38,951 M‬‬ ‫‪ 3.2.1.4‬מרכזי מצוינות‬

‫‪22,309 M‬‬ ‫‪ 3.2.1.6‬מחקר תחליפי נפט‬

‫‪3,383‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 3.2.1.7‬מרכז לחקר הים התיכון‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫תש״ף מקורי‬ ‫תשע״ט‬ ‫תשע״ח‬ ‫מפתח‬ ‫‪ ESS 3.2.1.8‬הסקר החברתי האירופאי‬
‫‪1,450‬‬ ‫מקורי‬ ‫ביצוע‬ ‫עדכון*‬
‫‪1,450‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-0 400‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪M Share-Eric 3.2.1.9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪64,750‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 3.2.1.10‬תכניות פיתוח וחיזוק תשתיות מחקר ‪ ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪46,800‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-2,223‬‬ ‫‪ 3.2.1.10.1‬פיתוח ותמיכה בציוד מחקר מוסדי ‪M‬‬

‫‪1,750‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-1,428‬‬ ‫‪ 3.2.1.10.2‬העסקת כח אדם מקצועי להפעלת ‪M‬‬
‫ציוד מחקר‬
‫‪16,200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪ 3.2.1.10.3‬מענקי מחקר לחוקרים מבוססים ‪M‬‬

‫‪00‬‬ ‫‪ 3.2.1.90‬השתתפות המוסדות להשכלה גבוהה ‪ ‬‬
‫ב‪ESRF -‬‬
‫‪43,615‬‬ ‫‪56,337‬‬
‫‪ 3.2.1.91‬השתתפות המוסדות להשכלה ‪ ‬‬
‫גבוהה ב‪CERN -‬‬

‫‪ 3.2.1.100‬יעודה למחקר ‪ ‬‬

‫‪75,490‬‬ ‫‪26,004‬‬ ‫‪11,961‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 3.2.2‬תשתיות מערכתיות‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪ 3.2.2.2‬הקמת מכונים לננוטכנולוגיה‪-‬תלם‬
‫‪2,670‬‬ ‫‪3,300‬‬ ‫‪10,970‬‬
‫תשתית מו״פ לפוטוניקה מתקדמת‬ ‫‪3.2.2.4‬‬
‫‪2,120‬‬ ‫‪3,912‬‬ ‫‪4,100‬‬ ‫‪M‬‬ ‫– תל״מ‬ ‫‪3.2.2.5‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪-3,508‬‬ ‫‪-3,600‬‬ ‫‪M‬‬
‫תכנית מדעי המוח – תל״מ‬

‫‪14,000‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪0M‬‬ ‫‪ 3.2.2.6‬השתתפות המשרדים בתכנית מדעי‬
‫המוח ‪ -‬תל״מ‬
‫‪15,300‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0M‬‬
‫‪-7,000‬‬ ‫‪-7,000‬‬ ‫‪0M‬‬ ‫‪ 3.2.2.7.1‬קרן למחקרים ברפואה מותאמת‬
‫אישית‬

‫‪ 3.2.2.7.2‬מיזם פסיפס ‪ -‬תל״מ‬

‫‪ 3.2.2.8.1‬השתתפות המשרדים בקרן לרפואה‬
‫מותאמת אישית‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫תש״ף מקורי‬ ‫תשע״ט‬ ‫תשע״ח‬ ‫מפתח‬ ‫‪ 3.2.2.9‬תכנית לאומית למדע וטכנולוגיה‬
‫‪20,900‬‬ ‫מקורי‬ ‫ביצוע‬ ‫עדכון*‬ ‫קוונטיים‬
‫‪15,000‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪15,000‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 3.2.2.9.1‬קרן למחקרים משותפים עם מפא״ת ‪M‬‬
‫בתחום המדע והטכנולוגיה הקוונטיים‬
‫‪61,326‬‬
‫‪5,900‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪27,650‬‬ ‫‪ 3.2.2.9.3‬מדע וטכנולוגיה קוונטיים ‪ -‬הכשרת ‪M‬‬
‫‪25,482‬‬ ‫הון אנושי‬
‫‪22,212‬‬
‫‪-5,000‬‬ ‫‪-5,000‬‬ ‫‪3,270‬‬ ‫‪ 3.2.2.10.1‬תכנית לאומית למדע וטכנולוגיה ‪M‬‬
‫‪2,168‬‬ ‫קוונטיים ‪ -‬השתתפויות המשרדים‬
‫‪32,500‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪2,068‬‬
‫‪ 3.2.2.11‬תכנית לאומית במדעי הנתונים ‪ ‬‬
‫‪100‬‬
‫‪339‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪88,084‬‬ ‫‪83,686‬‬ ‫‪3,221‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מלגות‬ ‫‪3.3‬‬
‫‪32,462‬‬ ‫‪32,854‬‬ ‫‪2,259‬‬
‫‪26,725‬‬ ‫‪26,598‬‬ ‫‪962‬‬ ‫‪ 3.3.1‬מלגות לקליטת סגל ‪ ‬‬
‫‪23,195‬‬ ‫‪22,869‬‬
‫‪3,530‬‬ ‫‪3,729‬‬ ‫‪ 3.3.1.1‬מלגות אלון ‪ ‬‬
‫‪4,566‬‬ ‫‪4,624‬‬
‫‪4,286‬‬ ‫‪3,624‬‬ ‫‪ 3.3.1.1.1‬מלגות אלון סגל ‪W‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪280‬‬ ‫‪ 3.3.1.1.2‬מענקי מחקר למלגאי אלון ‪M‬‬
‫‪811‬‬ ‫‪789‬‬
‫‪ 3.3.1.2‬מלגות מעוף ‪ ‬‬

‫‪ 3.3.1.2.1‬מלגות מעוף סגל ‪W‬‬

‫‪ 3.3.1.2.2‬מענקי מחקר למלגאי מעוף ‪M‬‬

‫‪360 843‬‬ ‫‪ 3.3.1.4‬מלגות קליטת סגל בתחום הפיזיקה ‪M‬‬
‫הגרעינית‬
‫‪14,179‬‬ ‫‪10,555‬‬
‫‪6,211‬‬ ‫‪4,736‬‬ ‫‪ 3.3.1.5‬מלגות לעידוד קליטת סגל אקדמי ‪W‬‬
‫‪1,168‬‬ ‫‪1,094‬‬ ‫מקרב יוצאי אתיופיה‬

‫‪ 3.3.2‬מלגות בתר דוקטורנטים ‪ ‬‬

‫‪ 3.3.2.1‬בתר דוקטורנטים ‪US‬‬

‫‪ 3.3.2.5‬מלגות לבתר דוקטורנטים‪ -‬בני החברה ‪US‬‬
‫הערבית‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫תש״ף מקורי‬ ‫תשע״ט‬ ‫תשע״ח‬ ‫מפתח‬ ‫מלגות לבתר דוקטורנטים מצטיינים‬ ‫‪3.3.2.6‬‬
‫‪6,800‬‬ ‫מקורי‬ ‫ביצוע‬ ‫עדכון*‬ ‫בתחומי ה‪STEM-‬‬ ‫‪3.3.3‬‬
‫‪4,725‬‬
‫‪5,923‬‬ ‫‪M‬‬ ‫מלגות דוקטורנטים‬
‫‪13,901‬‬ ‫‪11,381‬‬ ‫‪2,239‬‬
‫‪2,600‬‬ ‫‪2,480‬‬ ‫‪1,278‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1,879‬‬ ‫‪1,775‬‬ ‫‪2,176‬‬
‫‪3,080‬‬ ‫‪2,979‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪ 3.3.3.1‬מלגות רוטנשטרייך ‪M‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ 3.3.3.4‬מלגות לבציון ‪M‬‬
‫‪2,982‬‬
‫‪400 320‬‬ ‫‪757‬‬ ‫‪ 3.3.3.5‬מלגות לדוקטורנטים‪ -‬בני החברה ‪M‬‬
‫‪2,225‬‬ ‫הערבית‬
‫‪1,201‬‬ ‫‪627‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ 3.3.3.6‬מלגות לדוקטורנטים מצטיינים ‪M‬‬
‫‪4,480‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪21,550‬‬ ‫בכלכלת ישראל‬
‫‪261‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪21,259‬‬
‫‪ 3.3.3.7‬מלגות לדוקטורנטיות מצטיינות ‪M‬‬
‫‪291‬‬ ‫בתחומי ההייטק‬

‫‪ 3.3.3.8‬מלגות דוקטורנט ‪ -‬חד שנתי ‪M‬‬

‫‪5,166‬‬ ‫‪4,305‬‬ ‫‪ 3.3.3.9‬מלגות לדוקטורנטים מצטיינים ‪M‬‬
‫‪1,148‬‬ ‫‪1,271‬‬ ‫מהאוכלוסייה החרדית‬
‫‪2,624‬‬ ‫‪2,624‬‬
‫‪ 3.3.4‬מלגות תואר שני ‪ ‬‬

‫‪ 3.3.4.1‬מלגות המר ‪M‬‬

‫‪984 410‬‬ ‫‪ 3.3.4.2‬מלגות לתואר שני מחקרי לבני החברה ‪M‬‬
‫הערבית‬
‫‪410  ‬‬
‫‪ 3.3.4.3‬מלגות לתואר שני מחקרי לסטודנטיות ‪M‬‬
‫‪22,376‬‬ ‫‪24,592‬‬ ‫מצטיינות בתחומי ההייטק‬
‫‪21,454‬‬ ‫‪23,551‬‬
‫‪1,041‬‬ ‫‪ 3.3.4.4‬מלגות תואר שני מחקרי לסטודנטים ‪M‬‬
‫‪922‬‬ ‫מצטיינים מהאוכלוסייה החרדית‬

‫‪ 3.3.5‬תוכניות קליטת חוקרים ‪ ‬‬

‫‪ 3.3.5.2‬קליטת מדענים עולים ‪W‬‬

‫‪ 3.3.5.3‬קליטת מדענים עולים דור ב ‪W‬‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫תש״ף מקורי‬ ‫תשע״ט‬ ‫תשע״ח‬ ‫מפתח‬ ‫הקצבות מיועדות‬ ‫‪4‬‬
‫‪550,637‬‬ ‫מקורי‬ ‫ביצוע‬ ‫עדכון*‬ ‫‪4.1‬‬
‫‪489,323‬‬ ‫‪394,031‬‬ ‫‪4.7‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪4.7.1‬‬
‫‪184 M‬‬ ‫פיתוח תשתית מיחשוב‬
‫‪4.7.2‬‬
‫‪105,311 81,584‬‬ ‫‪71,327‬‬ ‫הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה ‪ ‬‬
‫‪1,763‬‬ ‫לחברה הערבית‬
‫‪500‬‬ ‫‪43,814‬‬
‫מרכז מידע ותמיכה לאוכלוסיה ‪M‬‬
‫‪68,286‬‬ ‫‪46,008‬‬ ‫הערבית‬

‫הרחבת הנגישות לחברה הערבית כללי ‪M‬‬

‫‪16,857‬‬ ‫‪15,451‬‬ ‫‪15,600‬‬ ‫‪M‬‬ ‫מלגות תואר ראשון לסטודנטים‬ ‫‪4.7.4‬‬
‫‪20,168‬‬ ‫‪19,625‬‬ ‫‪10,150‬‬ ‫‪M‬‬ ‫מהחברה הערבית‬ ‫‪4.7.5‬‬

‫פיילוט שער לאקדמיה‬

‫‪6,576‬‬ ‫‪6,576‬‬ ‫‪ 4.9‬אוספי טבע למחקר באוניברסיטאות ‪6,192 H‬‬

‫‪180,679 161,848 142,725‬‬ ‫‪ 4.10‬הרחבת הנגישות לאוכלוסיה החרדית ‪ ‬‬

‫‪128,309 110,404 110,100 H‬‬ ‫‪ 4.10.1‬אוכלוסיה חרדית‪-‬העברה למוסדות‬

‫‪11,528‬‬ ‫‪12,881‬‬ ‫‪12,329‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 4.10.2‬אוכלוסיה חרדית‪-‬העברה למרכזים‬

‫‪13,842‬‬ ‫‪13,563‬‬ ‫‪8,980‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 4.10.3‬מכינות קדם אקדמיות לחרדים‬

‫‪27,000‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫‪11,316‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 4.10.4‬מלגות והלוואות‬

‫‪933 M‬‬ ‫‪ 4.12‬לימודי העשרה‬

‫‪26,899‬‬ ‫‪23,364‬‬ ‫‪25,603‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 4.13‬שידרוג תשתיות הוראה במכללות‬

‫‪31,878‬‬ ‫‪46,448‬‬ ‫‪48,617‬‬ ‫‪M‬‬ ‫שידרוג תשתיות הוראה ומחקר‬ ‫‪4.14‬‬
‫‪30,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪29,720‬‬ ‫‪M‬‬ ‫באוניברסיטאות‬ ‫‪4.16‬‬

‫נגישות לאנשים עם מוגבלות‬

‫‪5,604‬‬ ‫‪3,480‬‬ ‫‪ 4.20‬קידום וייצוג נשים במערכת ההשכלה ‪952 M‬‬
‫הגבוהה‬

‫‪38,347‬‬ ‫‪32,315‬‬ ‫‪27,151‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 4.21‬תכנית “הישגים״ להרחבת הנגישות‬

‫להשכלה גבוהה בפריפריה‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫תש״ף מקורי‬ ‫תשע״ט‬ ‫תשע״ח‬ ‫מפתח‬ ‫‪ 4.21.1‬תכנית “הישגים״ ‪ -‬כללי‬
‫‪5,000‬‬ ‫מקורי‬ ‫ביצוע‬ ‫עדכון*‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪4,191‬‬
‫‪M‬‬
‫‪14,985‬‬ ‫‪12,545‬‬ ‫‪12,795‬‬ ‫‪ 4.21.2‬תכנית “רואד״ – “הישגים״‬
‫‪M‬‬ ‫לחברה הערבית‬

‫‪17,767‬‬ ‫‪14,770‬‬ ‫‪10,165‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 4.21.3‬תכנית “הישגים״ להייטק‬
‫‪595‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪4,500‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 4.21.4‬תכנית הישגים לאוכלוסייה החרדית‬
‫‪8,000‬‬ ‫‪2,378‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪16,000‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫‪13,130‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪ 4.22‬איכות ההוראה‬
‫‪17,640‬‬ ‫‪15,175‬‬ ‫‪6,023‬‬
‫‪ 4.23‬למידה דיגיטלית‬

‫‪52,990‬‬ ‫‪45,820‬‬ ‫‪5,085‬‬ ‫‪M‬‬ ‫הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה‬ ‫‪4.24‬‬
‫ליוצאי אתיופיה‬ ‫‪4.25‬‬
‫‪7,320‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪4.26‬‬
‫‪6,691‬‬ ‫‪H‬‬ ‫קידום בינלאומיות בהוראה וניידות‬
‫‪M‬‬ ‫בינלאומית‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫מענקי קליטה לסגל מצטיין‬

‫‪11,213‬‬ ‫‪9,713‬‬ ‫‪ 4.27‬תקווה ישראלית באקדמיה‬
‫‪23,000‬‬ ‫‪9,000‬‬
‫‪ 4.29‬מרכזי יזמות‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪  ‬‬

‫‪12,436‬‬ ‫‪12,436‬‬ ‫‪12,426‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫פעולות בין‪-‬מוסדיות‬ ‫‪5‬‬
‫‪12,436‬‬ ‫‪12,436‬‬ ‫‪12,426‬‬ ‫‪H‬‬ ‫מכון בינאוניברסיטאי באילת‬ ‫‪5.1‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪254,541‬‬ ‫‪257,041‬‬ ‫‪244,244‬‬ ‫‪M‬‬ ‫סיוע לסטודנטים‬ ‫‪6‬‬
‫‪103,507‬‬ ‫‪103,257‬‬ ‫‪102,253‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪6.1‬‬
‫‪120,450‬‬ ‫‪123,700‬‬ ‫‪113,741‬‬ ‫‪H‬‬ ‫מלגות פרח‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪6,968‬‬ ‫‪6,968‬‬ ‫‪6,659‬‬ ‫‪M‬‬ ‫קרן הסיוע לסטודנטים‬ ‫‪6.5‬‬
‫‪23,616‬‬ ‫‪23,116‬‬ ‫‪21,591‬‬ ‫השתתפות בסיוע לליקוי למידה‬ ‫‪6.6‬‬
‫מעורבות אקדמיה בקהילה‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫תש״ף מקורי‬ ‫תשע״ט‬ ‫תשע״ח‬ ‫מפתח‬ ‫הקצבות שונות‬ ‫‪7‬‬
‫‪285,993‬‬ ‫מקורי‬ ‫ביצוע‬ ‫עדכון*‬ ‫מכינות קדם‪-‬אקדמיות‬ ‫‪7.1‬‬
‫‪282,183‬‬ ‫‪155,200‬‬ ‫‪7.2‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מחקרים רפואיים‬ ‫‪7.5‬‬
‫המרכז הישראלי בקהיר‬ ‫‪7.6‬‬
‫‪50,750‬‬ ‫‪50,750‬‬ ‫‪52,873 M‬‬ ‫האקדמיה הלאומית למדעים‬ ‫‪7.13‬‬
‫הסדרת ההכשרה הקלינית בבתי‬
‫‪75,522‬‬ ‫‪74,091‬‬ ‫‪75,522 M‬‬ ‫‪7.14‬‬
‫הספר לרפואה‬ ‫‪7.15‬‬
‫‪750 750‬‬ ‫‪419 M‬‬ ‫מסחור ידע במכללות‬ ‫‪7.17‬‬
‫‪7.18‬‬
‫‪12,923‬‬ ‫‪12,837‬‬ ‫‪12,494 M‬‬ ‫‪ PIAAC‬סקר‬
‫תכניות הבראה והתייעלות‬ ‫‪ ‬‬
‫‪20,893‬‬ ‫‪20,893‬‬ ‫‪13,262 M‬‬
‫מובילים באקדמיה‬
‫‪1,389‬‬ ‫‪630 M‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪711 412‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪122,944 119,561‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪1,500‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪M‬‬

‫‪      ‬‬

‫‪768,060 768,060 1,018,182  ‬‬ ‫השתתפות בהוצאות פנסיה‬ ‫‪8‬‬
‫‪768,060 768,060 1,018,182 H‬‬ ‫באוניברסיטאות‬ ‫‪8.1‬‬

‫‪      ‬‬ ‫השתתפות ברכיבי פנסיה‬ ‫‪ ‬‬
‫באוניברסיטאות‬

‫‪ ‬‬

‫‪25,845‬‬ ‫‪56,517‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 100‬סהכ רזרבה‬
‫‪ 100.1‬רזרבה‬
‫‪20,845‬‬ ‫‪20,176‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ 100.2‬רזרבה מיועדת‬
‫‪5,000‬‬ ‫‪36,341‬‬ ‫‪ ‬‬

‫*ראה נספח ‪ :8‬פירוט מדדי המחירים‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫דברי הסבר לתקציב הרגיל‬

‫השתתפות ישירה‬ ‫ ‪1‬‬

‫אוניברסיטאות‬ ‫‪1 .1‬‬

‫ההשתתפות הישירה בתקציבי האוניברסיטאות כוללת את מודל התקצוב (מרכיב ההוראה‬
‫ומרכיב המחקר) ואת ההשתתפות הישירה המיועדת‪:‬‬

‫בישיבתה מיום ‪ ,3.11.2010‬במסגרת אישור תקציב תשע״א‪ ,‬אישרה מליאת ות״ת את מודל‬
‫התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬בבסיס המודל עומדים העקרונות הבאים‪ :‬תקצוב‬
‫על בסיס תפוקות (כאשר עלות התשומות ברקע); הגברת הוודאות התכנונית למוסדות‪ ,‬תוך‬
‫קיצור‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬של פרק הזמן בין התפוקה לתקצוב; הגברת שקיפות המודל למוסדות‬
‫ולציבור הרחב; שיפור המודל ככלי מרכזי לתמרוץ המוסדות להשגת יעדי מערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה הכוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את עידוד המצוינות המדעית מחקרית; שיפור איכות ההוראה‬
‫וההון האנושי הנרכש; התייחסות לצרכים לאומיים נוספים כגון צרכי שוק התעסוקה ועוד‪.‬‬
‫בנוסף ליעדים המרכזיים קבעה ות״ת שני יעדי משנה תומכים‪ :‬חידוד היתרונות היחסיים של‬

‫המוסדות וקליטת סגל צעיר מצטיין‪.2‬‬

‫במהלך התקופה התעדכן והתפתח מודל התקצוב מעת לעת בצורה נקודתית על‪-‬פי צורכי‬
‫השעה‪.‬‬

‫שנה זו‪,‬תש״ף‪ ,‬היא השנה השלישית בה אוניברסיטת אריאל מוצגת יחד עם יתר האוניברסיטאות‬
‫ומתוקצבת בהתאם למודל התקצוב של האוניברסיטאות באופן מלא כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬

‫ מרכיב ההוראה‬ ‫‪1.1.1‬‬

‫מרכיב ההוראה מחושב לכל מוסד ככפולה של הפרמטרים‪ :‬תעריף ממוצע בהתאם לתמהיל‬
‫הסטודנטים בתחומים וברמות התואר‪ ,‬מספר הסטודנטים בפועל (בכפוף למכסה)‪ ,‬מקדם‬

‫הניצולת בפועל‪ ,‬מקדמי התאמה בהתאם ליעדי ות״ת לתכנית הרב‪-‬שנתית‪.‬‬

‫תעריפים ‪ -‬תעריפי ות״ת מתפלגים על פני ‪ 28‬תחומים לתואר ראשון ו‪ 28-‬תחומים לתואר‬
‫שני‪ .‬להלן השינויים בתעריפים בין השנים תשע״ט לתש״פ‪:‬‬

‫» »בשנתתש״ף מקודמים תעריפי האוניברסיטאות במדד ‪ ,H1‬מדד השתתפות הישירה‪ ,‬אשר‬
‫כולל את הסכמי השכר השונים‪ .‬הפירוט המלא מועבר למוסדות יחד עם נתוני התקציב‪.‬‬
‫» »הפחתת התעריפים בשיעור ‪ 0.5%‬על רקע הפחתות תקציב המדינה לשנת ‪2019‬‬
‫וגידול בתכנית הורייזן ‪ .2020‬מתוך הפחתה זו‪ 0.42% ,‬הינה הפחתה אחידה בתעריפי‬
‫האוניברסיטאות ו‪ 0.08%-‬הפחתה בתעריף תואר שני בביולוגיה בגובה של אלף ‪ ₪‬לסטודנט‬
‫ובתעריף תואר שני בהנדסה‪ ,‬תעשיה וניהול בגובה של אלפיים ‪ ₪‬לסטודנט בהתאם‬

‫למדיניות ות״ת‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫תעריפי השתתפות ות״ת במרכיב ההוראה באוניברסיטאות בתש״פ מפורטים לפי סוג התואר‬
‫(ראשון ושני) ובחלוקה לתחומים בנספח ‪ 5‬לחוברת התקציב וכוללים את כל השינויים‬

‫המפורטים מעלה‪.‬‬
‫מקדם התאמה ליעד יחס סטודנטים לסגל ‪ -‬החל מתשע״א‪ ,‬חל על תקציב ההוראה של כל‬
‫מוסד מקדם התאמה ליעד בהתאם ליעדי יחס סטודנטים לסגל (יס״ס) אקדמי בכיר שחושבו‬
‫לכל מוסד‪ ,‬על פי השורש הריבועי של היחס בין יחס סטודנטים לסגל בפועל ליעד הנורמטיבי‬
‫למוסד (עד לתקרה של ‪ .)100%‬המקדם בתש״פ מחושב בהתאם לנתוני הסטודנטים לתקצוב‬
‫בפועל בתשע״ט ולנתוני הסגל כפי שדווחו על ידי המוסדות בדו״ח ממוצעי שכר ינואר ‪.2019‬‬
‫בישיבתה מיום ‪ ,31.7.2019‬החליטה ות״ת כי החל משנה״ל תשפ״א מקדם יחס סטודנטים‬

‫לסגל יכלול גם את חברי הסגל הבכיר הנמצאים בשנת שבתון ופטור מהוראה‪.‬‬
‫מקדם ניצולת ‪ -‬מתוך מטרה להקטין תנודתיות חריגה בין שנים‪ ,‬מקדם הניצולת נותר מחושב‬
‫ומיושם ברמת ‪ 12‬תחומי הלימוד של המודל הישן‪ ,‬זאת על אף המעבר לתקצוב לפי ‪ 28‬תחומי‬
‫לימוד בתעריפי מודל ההוראה‪ .‬בתש״פ מיושם במודל מקדם ניצולת המחושב כממוצע נע‬

‫של מקדם הניצולת בשנים תשע״ז (‪ )t-3‬ותשע״ח (‪ ,)t-2‬כפי שנעשה לראשונה בתשע״א‪.‬‬
‫סטודנטים לתקצוב ‪ -‬בתש״פ מתוקצבות האוניברסיטאות במרכיב ההוראה על פי מספרי‬

‫הסטודנטים בפועל בתשע״ט‪ ,‬בכפוף למכסת הסטודנטים לתש״פ‪.‬‬
‫מכסות ‪ -‬סך מכסות הסטודנטים בכל המוסדות עומד על ‪ 110,514‬בהתאם להחלטת ות״ת‬
‫מיום ‪ 13.7.2016‬ואשר מוצגות בנספח ‪ .4‬להלן מספר דגשים הנוגעים למכסות ולמספרי‬

‫הסטודנטים בחלק מהאוניברסיטאות‪:‬‬
‫ ‪ .‬אמכון ויצמן למדע ‪ -‬מכסת הסטודנטים של מכון ויצמן למדע עודכנה ל‪ 451-‬סטודנטים‬
‫בהתאם לגידול מספר הסטודנטים בפועל וזאת עקב מאפייניו היחודיים של המוסד‬

‫ומספרם הנמוך של הסטודנטים‪.‬‬
‫ ‪ .‬באוניברסיטת אריאל ‪ -‬תוספת של ‪ 114‬מכסות בגין הפעימה השניה של התכנית הרב‬
‫שנתית כפי שאושר בות״ת ביום ‪ 25.4.2018‬והפחתה של ‪ 2‬מכסות בגין עדכון מספר‬

‫הסטודנטים בסיעוד‪.‬‬
‫מכסות סיעוד ‪ -‬בהמשך לסיכום בין ות״ת‪ ,‬משרד הבריאות ומשרד האוצר בדבר מתן מענה‬
‫למחסור שנוצר להכשרת כ״א בתחומי הסיעוד‪ ,‬מוקצת תוספת הסטודנטים המתוקצבים‬
‫לתש״פ לפי מוסד עפ״י הפירוט הבא‪ :‬ת״א ‪ ,36 -‬חיפה – ‪ ,30‬בן גוריון – ‪ .50‬בהתאם לסיכום‪,‬‬
‫מכסות אלו יתוקצבו וישולמו למוסדות בתש״פ על בסיס ביצוע בפועל של השנה השוטפת‬

‫ובכפוף למכסה הייעודית לסיעוד‪.‬‬

‫‪ 2‬להרחבה נוספת בנושא מודל התקצוב‪ ,‬ניתן לעיין בחוברת “מודל התקצוב של מערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה בישראל” המפורסמת באתר מל”ג‪/‬ות”ת‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫ מרכיב המחקר‬ ‫‪1.1.2‬‬

‫מרכיב המחקר מחולק לפי חלקו היחסי של כל מוסד בסך תפוקות המחקר‪ .‬מרכיב זה‬
‫משקף את תפוקות המחקר של האוניברסיטאות בחמישה פרמטרים‪ ,‬שלכל אחד משקל‬

‫שונה במודל‪:‬‬

‫ ‪ .‬אזכיה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות (‪ 37.6%‬מהמודל)‪.‬‬

‫ ‪ .‬בפרסומים מדעיים (‪ 34%‬מהמודל)‪.‬‬

‫ ‪ .‬גשווה ערך מקבלי תואר שלישי (‪ 15%‬מהמודל)‪.‬‬

‫ ‪ .‬דהעברת ידע למגזר הציבורי ולתעשייה ‪ -‬קרנות אחרות (‪ 11.4%‬מהמודל)‪.‬‬

‫ ‪ .‬המקבלי תואר שני עם תזה (‪ 2%‬מהמודל)‪.‬‬

‫לאור סיום התכנית הרב‪-‬שנתית לשנים תשע״א‪-‬תשע״ו החליטה ות״ת ביום ‪ 13.7.2016‬על‬
‫מספר עדכונים והתאמות למודל המחקר בהתאם לבחינה של האגף לתכנון ומדיניות ואגף‬

‫התקצוב‪ .‬להלן השינויים שיושמו במודל‪:‬‬

‫רכיב הזכיה במענקי מחקר תחרותיים ורכיב הפרסומים המדעיים ‪ -‬שני רכיבים אלה כוללים‬
‫תוספת בשיעור של עד ‪ 20%‬לתפוקות שני המוסדות המובילים בכל תחום מבין ‪ 9‬תחומי‬
‫הידע הגדולים (תוספת בגין יתרון יחסי)‪ .‬תוספת זו נחלקת לשניים‪ 5% :‬בגין יתרון יחסי לסך‬
‫התפוקה (סך הזכיות בקרנות תחרותיות או סך הפרסומים המשוקללים באימפקט פקטור‬
‫ברכיב הפרסומים)‪ ,‬ו‪ 15%-‬בגין יתרון יחסי לתפוקה הממוצעת לחבר סגל אקדמי בכיר‪.‬‬
‫במסגרת השינוי במודל ובהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ ,28.9.2016‬בוטלה התוספת בגין‬
‫היתרון היחסי לסך התפוקה (‪ )5%‬מחד‪ ,‬ומנגד‪ ,‬הוגדלה התוספת בגין יתרון יחסי לתפוקה‬

‫הממוצעת לחבר סגל מ‪ 15%-‬ל‪.20%-‬‬

‫רכיב הזכיה במענקי מחקר ממקורות אחרים (העברת ידע למגזר הציבורי ולתעשייה) ‪-‬‬
‫רכיב זה כלל בשנים תשע״ב‪-‬תשע״ו‪ ,‬מדרגת תקצוב תוספתית בשיעור של ‪ 20%‬המתעדפת‬
‫תשתיות ידע ומשאבים כספיים הממומנים ע״י התעשיה הביטחונית והמגזר הציבורי בישראל‪,‬‬
‫על‪-‬פני מקורות מהמגזר הפרטי והעסקי בישראל ומחו״ל‪ .‬החל משנה״ל תשע״ז‪ ,‬בהתאם‬
‫להחלטת ות״ת מיום ‪ ,28.9.2016‬בוטלה מדרגת התקצוב התוספתית וההבחנה בין שני סוגי‬

‫המקורות‪.‬‬

‫רכיב הפרסומים ‪ -‬בהתאם להחלטת הות״ת מיום ‪ ,2.8.2017‬ועל‪-‬מנת לצמצם את התנודתיות‬
‫ברכיב הפרסומים במודל המחקר‪ ,‬שעד שנה״ל תשע״ז התבסס על נתונים של שנה אחת‪ ,‬החל‬
‫מתקציב תשע״ח הוחלט למצע את רכיב הפרסומים על פני שנתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקציבתש״ף‬

‫מחושב הרכיב לפי ממוצע נתוני הפרסומים בשנים ‪ 2016‬ו‪.2017-‬‬

‫רכיב הדוקטורנטים (שווה ערך מקבלי תואר שלישי) ‪ -‬בהתאם להחלטת ות״ת מיום‬
‫‪ 28.9.2016‬בוצעו מספר שינויים בחלק ממקדמי התיקון התחומיים‪ ,‬שמהם נגזרת השתתפות‬

‫ות״ת בתקצוב הדוקטורנטים באוניברסיטאות המחקר בכל תחום ותחום‪:‬‬

‫‪20‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫» »מדעי הטבע הביולוגיים – הופחת מקדם התיקון מ‪ 1.67-‬ל‪.1.33-‬‬

‫» »מתמטיקה ומדעי המחשב – מקדם התיקון הוגדל מ‪ 1.33-‬ל‪.1.67-‬‬

‫דולר תחרותי לעומת דולר “אחר״ – במסגרת עדכון מודל התקצוב של ות״ת בתשע״א‬
‫בוצע שינוי במשקלות הרכיבים השונים במודל התקצוב‪ ,‬כאשר משקל רכיב הזכיה‬
‫בקרנות מחקר תחרותיות שונה מ‪ 34.6%-‬ל‪ ,34%-‬ומשקל רכיב הזכיה בקרנות אחרות‬
‫(העברת ידע) שונה מ‪ 19.7%-‬ל‪ .15%-‬כתוצאה מכך‪ ,‬עמד ה‪-‬״תעריף התוצאתי״ של‬
‫ות״ת לכל דולר תחרותי על כ‪ ₪ 4.5-‬לדולר לעומת ‪ ₪ 3.5‬בקירוב לכל דולר “אחר״‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬לאחר החלת מדרגת התקצוב התוספתית ברכיב הקרנות האחרות (העברת‬
‫ידע)‪ ,‬נוצרו שני תעריפים תוצאתיים שונים לכל דולר אחר‪ :‬תעריף של כ‪ ₪ 3.8-‬לדולר‬
‫אחר “במדרגה הגבוהה״ ו‪ ₪ 3.2-‬לדולר “במדרגה הנמוכה״‪ .‬במרוצת השנים שחלפו‬
‫חלה שחיקה בתעריף התוצאתי לדולר תחרותי ביחס לדולר “אחר״‪ ,‬וזאת לאור‬
‫העובדה כי בעוד שסך הזכיות בקרנות מחקר תחרותיות הלך וגדל בצורה משמעותית‪,‬‬
‫סך הזכיות בקרנות מחקר אחרות כמעט ולא השתנה‪ .‬כתוצאה מכך בתשע״ו עמד‬
‫התעריף התוצאתי לדולר תחרותי על כ‪ ₪ 3.6-‬לדולר‪ ,‬בעוד התעריף התוצאתי לדולר‬
‫“אחר״ במדרגה הגבוהה ובמדרגה הנמוכה עמד על כ‪ ₪ 4.7-‬לדולר ו‪ ₪ 3.9-‬לדולר‬
‫(בהתאמה)‪ .‬מתוך רצון להמשיך ולתעדף את הזכיה בקרנות תחרותיות‪ ,‬החליטה ות״ת‬
‫ביום ‪ ,28.9.2016‬כי סך הזכיות – הן בקרנות תחרותיות והן בקרנות אחרות – יאוחדו‬
‫לכדי רכיב תקציבי אחד‪ ,‬ותקבע מדרגת תקצוב תוספתית בשיעור של ‪ 10%‬לכל דולר‬
‫תחרותי‪ ,‬על‪-‬פני דולר “אחר״‪ .‬כך‪ ,‬בהתאם לסך הזכיות בכל שנה בקרנות תחרותיות‬
‫ואחרות‪ ,‬משקלות רכיבי הקרנות התחרותיות והאחרות ישתנו באופן אוטומטי בהתאם‬
‫לסך הזכיות בכל אחד מהרכיבים‪ ,‬כך שהיחס בין תעריף ות״ת לדולר תחרותי ולדולר‬
‫“אחר״ ישמר על ‪ .1.1:1‬לפיכך‪ ,‬בשנת תש״ף יעמוד משקל רכיב הקרנות התחרותיות‬
‫על ‪ 37.6%‬לעומת ‪ 11.4%‬ברכיב הקרנות האחרות (העברת ידע)‪ ,‬והתעריף התוצאתי‬

‫לדולר תחרותי על ‪ ₪ 3.8‬לדולר ו‪ ₪ 3.5-‬לדולר “אחר״‪.‬‬

‫בעקבות השינוי לעיל‪ ,‬משקלות הפרמטרים השונים במרכיב המחקר בשנה״ל‬
‫תש״ף יהיו כדלקמן‪:‬‬

‫משקל‬ ‫משקל‬ ‫פרמטר‬
‫בתשע״ט משקל בתש״פ‬ ‫ישן‬

‫‪37.6%‬‬ ‫‪37.7%‬‬ ‫זכיה במענקים מקרנות מחקר תחרותיות* ‪34%‬‬

‫‪34% 34%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫פרסומים מדעיים‬

‫‪15% 15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫שווה ערך מקבלי תואר שלישי‬

‫‪11.4%‬‬ ‫‪11.3%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫זכיה במענקים מקרנות מחקר אחרות*‬

‫‪2% 2%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫מקבלי תואר שני עם תזה‬

‫* משקל רכיבי הזכיה במענקי מחקר תחרותיים ואחרים הוא תוצאתי‪ ,‬ויתעדכן מדי שנה‬
‫בהתאם לסך הזכיות בכל רכיב‪ .‬משקל שני הרכיבים יחד יהיה ‪ 49%‬ממרכיב המחקר‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ות״ת החליטה ביום ‪ 31.7.2019‬כי בשנה״ל תש״ף יוגדל מרכיב המחקר ב‪ 30-‬מיליוני‬
‫‪ ₪‬מתוכם ‪ 15‬מיליוני ‪ ₪‬ישמשו כרזרבה לתיקון טעויות במודל‪.‬‬

‫אוניברסיטת אריאל ‪ -‬החל משנה״ל תשע״ח מתוקצבת אוניברסיטת אריאל במרכיב המחקר‪.‬‬
‫כדי למנוע פגיעה תקציבית ביתר האוניברסיטאות‪ ,‬כתוצאה מכניסת אוניברסיטת אריאל‬
‫למודל המחקר ובמקביל‪ ,‬לאפשר לאוניברסיטת אריאל לקבל באופן מלא את ההקצאה‬
‫התקציבית המגיעה לה בהתאם לתפוקות המחקר שלה‪ ,‬הוחלט לחשב את חלקו של המוסד‬
‫מסך עוגת המחקר באופן זהה ליתר האוניברסיטאות‪ ,‬כאשר הסכום הנגזר מחלקו של‬
‫המוסד במודל (בתש״פ סכום זה עומד על ‪ 52,833‬אלפי ‪ ,)₪‬יוקצה בנפרד מתוך המקורות‬
‫התקציביים התוספתיים‪ ,‬ויתר המוסדות יתוקצבו בהתאם לחלקם היחסי מסך עוגת המחקר‬

‫המקורית – ללא אוניברסיטת אריאל‪.‬‬

‫ השתתפות ישירה מיועדת – אוניברסיטאות‬ ‫‪1.1.4‬‬

‫ההשתתפות הישירה המיועדת מורכבת מהקצבות מיוחדות המשקפות השלמות למרכיבי‬
‫ההוראה והמחקר‪ ,‬והשתתפויות בנושאים מיוחדים ובפרויקטים מוגבלים בהיקפם במוסדות‬

‫השונים בהתאם להחלטות ות״ת‪.‬‬

‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬צילום‪ :‬דני מכליס‬

‫לימודי פסיכולוגיה בחברה הערבית‬ ‫‪1 .1.4.7‬‬

‫ביום ‪ 30.1.2018‬אישרה ות״ת תכנית מפורטת לתמיכה וליווי סטודנטים ערבים בכלל תחומי‬
‫הפסיכולוגיה לתואר ראשון ושני‪ ,‬החל מתשע״ט לשלושה מחזורים‪.‬‬

‫על מנת לקדם פעולה בנושא‪ ,‬אשרה ות״ת תקציב בגובה ‪ 2,000‬אלפי ‪ ₪‬למחזור‪ ,‬מזה תקציב‬

‫‪22‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫תוספתי בגובה ‪ 1,000‬אלפי ‪ ₪‬לטובת הפעלת תכניות תמיכה לסיוע לסטודנטים ערבים‬
‫בפסיכולוגיה בתואר הראשון והשני‪ .‬המקור לתוספת התקציבית מגיע מתקציבי הרחבת‬

‫הנגישות לחברה הערבית‪.‬‬
‫מטרת התכנית‪ :‬הגדלת מספר הסטודנטים הערבים המשתלבים בתכניות הלימודים‬
‫הרגילות בתואר שני בפסיכולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים בישראל לצורך‬
‫הגדלת מספר נותני השירותים מהחברה הערבית בכלל תחומי הפסיכולוגיה בישראל‪ .‬שילוב‬
‫זה ייעשה על ידי התאמות תרבותיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬אישיות ואקדמיות‪ .‬הליווי הממוקד והייעודי‬
‫עבור הסטודנטים הערבים לפסיכולוגיה יחל בתואר הראשון על ידי מתן מעטפת תמיכה‬
‫מוגברת אשר תאפשר את הצלחתם בלימודי התואר‪ .‬בנוסף תינתן תמיכה במסגרת הליך‬
‫הקבלה לתואר השני‪ ,‬בכדי להגדיל את סיכויי הקבלה לתואר השני‪ .‬בתואר השני לצד לימודי‬
‫הליבה המשותפים יתאפשרו לימודים נפרדים העוסקים בייחודיות התרבותית של החברה‬
‫הערבית‪ ,‬וכן מתן תגבורים‪ ,‬סיוע‪ ,‬ופיתוח מנגנוני ליווי בכדי לתת מענה לצרכים הייחודיים של‬

‫סטודנטים אלה‪.‬‬

‫‪ 1.1.4.8‬קמפוס אילת‬

‫בשנים האחרונות נבחן מעמד הקמפוס באילת במסגרת בדיקה רחבה של נושא ההשכלה‬
‫הגבוהה באילת (הקמת צוות בות״ת‪ ,‬שיתוף משרדי ממשלה נוספים ועוד)‪ .‬עד להבשלת‬
‫תכנית לקידום הקמפוס באילת הוחלט לשמר את “הסטטוס קוו״ הקיים בכל הנוגע לתקצובו‪,‬‬

‫תוך שימור הפעילות בקמפוס מבחינת מספרי הסטודנטים ותכניות הלימוד‪.‬‬
‫שמירת ה״סטטוס קוו״ מבחינה תקציבית‪ ,‬משמעותה הפרדת קמפוס אילת מהקמפוס המרכזי‬
‫של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון וחלוקת תקצוב שונה בין הקמפוסים של המוסד‪ .‬החל מתשע״ב‬
‫כולל סעיף זה את ההקצבות המיוחדות שניתנו עבור הקמפוס ואת התקצוב לקמפוס אילת‬
‫בגין מרכיב ההוראה‪ .‬החל מתשע״ט מרכיב ההוראה בקמפוס אילת מחושב עם נתוני ניצולת‬
‫המבוססים על דיווחי למ״ס כפי שנעשה בכלל המוסדות המתוקצבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שנעשה‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬הסעיף כולל תוספת בסך ‪ 2,500‬אלפי ‪ ₪‬שניתנת לקמפוס אילת בגין‬

‫הסכם השכר עם הסגל הזוטר‪.‬‬

‫‪ 1.1.4.11‬תוספת סטודנטים לרפואה‬

‫הקצבה זו מופעלת ע״י ות״ת החל מתשס״ו בתיאום עם משרד הבריאות והאוצר במטרה‬
‫לתמרץ את הגדלת מחזורי ההכשרה לרפואה‪ .‬בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪25.7.2018‬‬
‫עודכן מודל התמרוץ למוסדות החל מתש״פ‪ ,‬כך שהמוסדות מתוקצבים על הגידול במספר‬
‫הסטודנטים בשנה א’ ללימודים הקליניים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בשנת התקציב הקרובה המוסדות‬

‫יתוקצבו עבור הגידול בין שנות הלימודים תשע״ט לתש״פ‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ 1.1.4.25‬מרכיב מחקר תיקון חד פעמי‬

‫ביום ‪ 4.7.2018‬דנה ות״ת בערעור האוניברסיטה העברית בגין מספר רב של מענקי‬
‫מחקר שהתגלה על ידם כי בטעות לא דווחו‪ .‬בהחלטתה קבעה ות״ת כי האוניברסיטה‬
‫העברית תקבל שיפוי חלקי עבור הפער ברכיב המחקר של תשע״ח בלבד‪ .‬גובה השיפוי‬
‫עומד על ‪ 37,120‬אלפי ‪( ₪‬ריאלי) והוא יתחלק על פני ‪ 4‬שנים כך שאוניברסיטה תקבל‬

‫‪ 9,280‬אלפי ‪ ₪‬בכל אחת מהשנים תשע״ט‪-‬תשפ״ב‪.‬‬

‫‪ 1.1.4.26‬מקבלי תעודת הוראה‬

‫בסעיף זה מתוקצבים מקבלי תעודת הוראה הלומדים במקביל ללימודי התואר‬
‫האקדמי (ראשון ושני) באוניברסיטאות ואשר אינם מדווחים במסגרת מרכיב ההוראה‬
‫במודל‪ .‬אופן החישוב והפרמטרים ששימשו לתקצוב מקבלי תעודת הוראה עד תשע״ט‬
‫היו‪ :‬מספר מקבלי תעודת הוראה במקביל לתואר על פי נתוני הלמ״ס (‪ )t-2‬מוכפל‬
‫בתעריף תעודת הוראה לתואר שני המוכפל במקדם ההתאמה ליעד של המוסד‪ .‬ביצוע‬
‫התקציב חושב באופן דומה אך הוכפל במספרי הבוגרים המדווחים על ידי הלמ״ס‬
‫(‪ .)t-1‬על מנת להסיר את חוסר הודאות לגבי הסכום שישולם בסוף השנה ולצורך ייעול‬
‫ההקצבה‪ ,‬ות״ת החליטה ביום ‪ 31.7.2019‬כי התקציב והביצוע בהקצבה זו יתבססו על‬

‫נתוני הבוגרים המדווחים על ידי הלמ״ס (‪.)t-2‬‬
‫בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ ,26.4.2017‬על תמרוץ תחומים שהוגדרו כנדרשים‬
‫על ידי משרד החינוך‪ ,‬ות״ת החליטה כי החל מתש״פ‪ ,‬תעריף תחום תעודת הוראה‬
‫במודל התקצוב יכלול מקדם עדיפות עפ״י רמות העדיפות שהגדיר משרד החינוך‪:‬‬
‫עדיפות גבוהה‪ ,1.3 -‬עדיפות בינונית ‪ ,1 -‬עדיפות נמוכה ‪ .0.7 -‬כמו כן‪ ,‬ות״ת החליטה‬
‫לבצע עדכון זה בשתי פעימות כך שבתקציבתש״ף יעמדו המקדמים על‪0.85 ,1 ,1.15 :‬‬

‫בהתאמה והחל מתקציב תשפ״א יעודכן המודל באופן מלא‪.‬‬

‫‪ 1.1.4.33‬הקמת בית ספר לרפואה בצפון‬

‫ביום ‪ 17.7.2007‬החליטה מל״ג על הקמת בית ספר לרפואה נוסף אשר יוקם בגליל‪ ,‬על‬
‫ידי אוניברסיטת מחקר בישראל ויתוקצב ע״י ות״ת‪ .‬בהתאם‪ ,‬עפ״י החלטת הממשלה‬
‫מיום ‪ 8.3.2009‬נקבע כי הקמת בית הספר תוכר כפרויקט בעל עדיפות לאומית‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬החליטה מל״ג ביום ‪ ,12.1.2010‬כי אוניברסיטת בר‪-‬אילן תהיה המוסד‬

‫אשר יקים ויפעיל את הפקולטה לרפואה‪.‬‬
‫בהמשך להחלטות הממשלה בנושא והדיונים בין משרדי הממשלה‪ ,‬הוגדר שהממשלה‬
‫תשתתף בכמחצית מעלויות הקמת ביה״ס לרפואה בצפת‪ .‬לאור זאת‪ ,‬בין השנים‬
‫תשע״ב‪-‬תשע״ח ות״ת השתתפה בכמחצית מהעלויות השוטפות של הפעלת בית‪-‬‬

‫הספר באמצעות סעיפי התקצוב הרלוונטיים בתקציב השוטף‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫בנוסף‪ ,‬ביום ‪ 26.4.2017‬החליטה ות״ת לתמוך בבית הספר בהיקף של ‪ 60,000‬אלפי‬
‫‪ 45,000( ₪‬אלפי ‪ ₪‬הפחתת חוב ליעודות‪ 15,000 ,‬אלפי ‪ ₪‬עבור הוצאות שוטפות‬
‫של בית הספר לרפואה ו‪ 10,000-‬אלפי ‪ ₪‬לתמיכה בקליטת סגל)‪ .‬ב‪ 3.1.2018-‬ות״ת‬
‫החליטה על תקצוב נוסף לבית הספר בהיקף של ‪ 20,000‬אלפי ‪ ₪‬מתוכם ‪10,000‬‬
‫אלפי ‪ ₪‬עבור רכישת ציוד מחקר תשתיתי ו‪ 10,000-‬אלפי ‪ ₪‬עבור תקציבו השוטף‬

‫של בית הספר‪.‬‬
‫בהתאם לדו״ח הביקורת ובהמשך לעבודה מול האוניברסיטה לגבי התייעלות בית‬

‫הספר לרפואה בצפון‪ ,‬שוריין סכום של ‪ 25,000‬אלפי ‪ ₪‬בסעיף טרם הוקצה‪.‬‬

‫‪ 1.1.4.34‬תוספת סטודנטים להנדסה באוניברסיטאות‬

‫בחודש יולי ‪ 2012‬פרסם הצוות הבין משרדי‪ ,‬בראשותו של פרופ’ יוג’ין קנדל‪ ,‬ראש‬
‫המועצה הלאומית לכלכלה דאז‪ ,‬דו״ח בנושא “המחסור בכוח אדם מיומן בטכנולוגיה‬
‫עילית״‪ .‬בהתאם להמלצות הדו״ח סיכמו משרד האוצר וות״ת על מתווה תקצוב לשנים‬
‫תשע״ד‪-‬תשע״ו שמטרתו להגדיל את מספר הלומדים לתואר ראשון בתחומי הנדסת‬
‫חשמל ואלקטרוניקה‪ ,‬הנדסת מחשבים‪ ,‬הנדסת מערכות מידע ומדעי המחשב‪,‬‬
‫שהוארך לאחר מכן לשנים תשע״ז ותשע״ח‪ .‬בהמשך‪ ,‬ובמסגרת התכנית הרב שנתית‬
‫לשנים תשע״ז‪-‬תשפ״ב‪ ,‬נקבע יעד גידול מספר הסטודנטים במקצועות הרלוונטיים‬
‫של ‪ 40%‬לכלל המערכת‪ .‬לצורך כך הוקמה ועדת היגוי בין‪-‬משרדית לקידום הנושא‬

‫בראשותה של יו״ר ות״ת‪ ,‬פרופ’ יפה זילברשץ‪.‬‬
‫בהתאם להמלצות הוועדה‪ ,‬ב‪ 25.4.2018-‬אישרה ות״ת תכנית רב שנתית (תשע״ט‪-‬‬
‫תשפ״ב) לעידוד הגדלת הסטודנטים במקצועות ההייטק‪ ,‬כאשר ההגדרה למקצוע‬
‫הייטק הורחבה בהתאם למסקנות הוועדה‪ .‬מודל התקצוב מעודד הגדלת סטודנטים‬
‫לתארים מלאים‪ ,‬דו חוגיים‪ ,‬חוג לאחר תואר ואת הגדלת שיעור הנשים במקצועות‬

‫ההייטק‪.‬‬

‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫‪25‬‬

‫‪ 1 .2‬מכללות‬

‫השתתפות ות״ת הישירה במכללות לתקציבתש״ף כוללת את סעיפי התקציב הבאים‪:‬‬

‫ ‪ .‬אמרכיב ההוראה‬

‫ ‪ .‬בהשתתפות בהסכם השכר במכללות ‪ 2012‬ו‪2017-‬‬

‫ ‪ .‬גתקצוב התכנית לסיעוד במכללות‬

‫ ‪ .‬דעידוד פריפריה חברתית וגיאוגרפית‬

‫ ‪ .‬ההקצבות נוספות‬

‫במעבר מתקציב תשע״ט מקורי לתקציבתש״ף הוטמעו השינויים הנובעים משינוי‬
‫עדכון בסיס התעריפים בשינוי מדד ההשתתפות הישירה של ות״ת הרלוונטי למכללות‬
‫אשר חתמו על הסכם שכר הסגל האקדמי הבכיר ‪ 2017‬ב‪ )H1( 2.24%-‬ולמכללות‬

‫אשר טרם חתמו על הסכם שכר הסגל האקדמי הבכיר ‪ 2017‬ב‪.)H2( 1.08%-‬‬

‫כמו כן‪ ,‬בוצעו השינויים המרכזיים הבאים‪:‬‬

‫ ‪ .‬אתוספת מכסות כמפורט בהמשך‪.‬‬

‫ ‪ .‬בהפעלת מקדם סיום תואר המחושב עפ״י נתוני תשע״ט בפועל‪.‬‬

‫ ‪ .‬גמקדם יחס סטודנטים לסגל בכיר בהתאם לנתונים המעודכנים‪.‬‬

‫ ‪ .‬דעדכון מספר הסטודנטים לתקצוב על פי נתוני הלמ״ס אשר למדו במוסד בפועל‬
‫בשנה״ל תשע״ט‪.‬‬

‫ ‪ .‬העדכון התעריף הממוצע לתקצוב בהתאם לתמהיל הסטודנטים בפועל במוסדות‬
‫על פי נתוני הסטודנטים בתשע״ט‪.‬‬

‫ ‪ .‬והתאמה ועדכון ההקצבה לעידוד פריפריה חברתית וגאוגרפית‪ ,‬בהתאם לנתוני‬
‫הסטודנטים המעודכנים‪ ,‬המבוססים על נתוני הלמ״ס וכמפורט בהמשך‪.‬‬

‫ ‪ .‬זתקצוב סטודנטים הלומדים לתעודות הוראה במכללות האקדמיות לחינוך אשר‬
‫עברו לאחריות ות״ת‪ ,‬בהתאם להחלטות ות״ת ולהסכמים בנושא עם משרד החינוך‪.‬‬

‫ ‪ .‬חהפחתת מרכיב ההוראה ותקצוב תעודות הוראה בשיעור של ‪ 0.5%‬על רקע‬
‫הפחתות תקציב המדינה לשנת ‪ 2019‬וגידול בתכנית הורייזן ‪ .2020‬מתוך הפחתה‬
‫זו‪ 0.23% ,‬הינה הפחתה אחידה בתעריפי המכללות ו‪ 0.27%-‬הפחתה בתעריפי‬
‫תואר ראשון במדעי הרוח (הפחתת ‪ 1.03‬אלפי ‪ ₪‬לסטודנט) ותואר ראשון בהנדסה‪,‬‬

‫תעשייה וניהול (הפחתת ‪ 1‬אלפי ‪ ₪‬לסטודנט) בהתאם למדיניות ות״ת‪.‬‬

‫ ‬

‫‪26‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫להלן פרוט רכיבי ההשתתפות הישירה במכללות‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬מרכיב ההוראה במכללות‬

‫השתתפות ות״ת במרכיב ההוראה מחושבת על פי תוצאת המכפלה של‪ :‬תעריף‬
‫ממוצע מוסדי לשנת תשע״ט × מספר הסטודנטים בפועל בשנת תשע״ט בכפוף‬
‫למכסת הסטודנטים לשנתתש״ף × מקדם סיום תואר × מקדם התאמה ליעד יחס‬

‫סטודנטים לסגל בכיר‪.‬‬
‫ ‪ .‬אמכסות הסטודנטים במכללות‬
‫מכסת הסטודנטים הכוללת במכללות לשנתתש״ף מסתכמת ל‪ 69,913-‬מכסות (מהן‬
‫‪ 186‬מכסות חדשות ייעודיות לסיעוד)‪ ,‬המהוות תוספת של ‪ 1,178‬מכסות בהשוואה‬

‫לשנה״ל תשע״ט‪.‬‬
‫המכסה משמשת כחסם כמותי עליון לתקצוב המוסד במרכיב ההוראה‪.‬‬
‫מכסות כלליות ‪ -‬ביום ‪ 25.4.2018‬החליטה ות״ת על הקצאת מכסות לשנים תשע״ט‪-‬‬
‫תשפ״ב במסגרת הקצאת המכסות לתכנית הרב שנתית תשע״ז‪-‬תשפ״ב‪ .‬מנגנון‬
‫ההקצאה של סה״כ התוספת שיועדה לכל מכללה‪ ,‬נקבע עפ״י הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫צורך המוסד במכסות (‪ ,)35%‬שיעור המקצועות הנדרשים במוסד (‪ ,)40%‬חיזוק‬
‫מוסדות באזורי פריפריה (‪ )10%‬ושיעור סטודנטים מהחברה הערבית במוסד (‪.)15%‬‬
‫בהתאם למתווה המאושר בתקציבתש״ף הוקצו למכללות ‪ 931‬מכסות כלליות‪.‬‬
‫מכסות סיעוד ‪ -‬בהמשך לסיכום בין ות״ת‪ ,‬משרד הבריאות ומשרד האוצר בדבר‬
‫מתן מענה למחסור שנוצר להכשרת כ״א בתחומי הסיעוד‪ ,‬בתקציבתש״ף הוקצו ‪325‬‬
‫מכסות ייעודיות לסיעוד נוספות‪ .‬מתוכן‪ 186 ,‬מכסות תוקצבו בגין סטודנטים אשר‬
‫למדו בתכניות לסיעוד בשנים קודמות והתקצוב בגינן נכלל במודל ההוראה (מכסת‬
‫הסטודנטים הכוללת של המוסד הוגדלה בהתאם) ו‪ 139-‬מכסות אשר יתוקצבו בנוסף‬
‫בגין המשך גידול ופתיחת התוכניות לסיעוד (עבור הסטודנטים הצפויים להתחיל‬

‫ללמוד בתכנית בשנה״ל תש״ף)‪.‬‬

‫המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון‬

‫‪27‬‬

‫ ‪ .‬במקדם סיום תואר‬

‫מקדם סיום תואר מתבסס על עקרון של הפחתת סטודנטים שמשך לימודיהם חורג מהזמן‬
‫התקני לתואר בתוספת שנה‪ .‬אופן החישוב נעשה באמצעות הפחתת שיעור החריגה במוסד‬
‫(היחס בין סך הסטודנטים החורגים עפ״י ההגדרה לעיל לסך הסטודנטים במוסד) ממקדם‬
‫נשירה קבוע (פרמטר קבוע בשיעור ‪ 85%‬אשר מגלם את הנשירה המקובלת במעבר בין‬
‫שנות הלימוד)‪ .‬מקדם זה טרם הופעל על המכללות היוצאות לעצמאות אשר המקדם בהן‬

‫מקובע על ‪ 0.8‬עד אשר יגיעו ליציבות בהתפתחות תכניות הלימוד‪.‬‬

‫ ‪ .‬גמקדם התאמה ליעדי התכנית הרב שנתית‬
‫מקדם התאמה ליעדי יחס סטודנטים לסגל אקדמי בכיר חושב בהתאם לנתוני הסטודנטים‬
‫בתשע״ט בפועל (נתוני הלמ״ס) ולנתוני הסגל כפי שדווחו ע״י המוסדות בדו״ח ממוצעי‬
‫שכר ינואר ‪ .2019‬מקדם ההתאמה חושב לכל מוסד על פי השורש הריבועי של היחס בין‬
‫היעד הנורמטיבי למוסד ליחס סטודנטים לסגל בפועל (ועד לתקרה בגובה ‪ .)100%‬יצוין‪ ,‬כי‬
‫בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ 15.3.2017‬בתקציב תשע״ט חלה הפעימה הראשונה לעידכון‬

‫היעד במכללות והפעימה השנייה תחול בתקציב תשפ״א‪.‬‬

‫ ‪ .‬דהשתתפות ות״ת בהסכמי השכר במכללות‬

‫שיפוי הסכם שכר ‪ - 2012‬תוספת להשתתפות ות״ת בגין הסכם השכר ‪ 2012‬של הסגל הבכיר‬
‫במכללות ובהתאם להחלטות ות״ת מיום ‪ ,17.8.2011‬בתקציב לשנתתש״ף סעיף זה מתוקצב‬
‫בגובה ‪ 91,345‬אלפי ‪ .₪‬חלקו היחסי של כל מוסד נקבע בהתאם לחלקו היחסי מסך רכיב‬
‫ההוראה במכללות‪ .‬בתקציבתש״ף כלל המכללות הצטרפו להסכם ותוקצבו בגינו‪ ,‬ולאור כך‪,‬‬
‫החליטה ות״ת ביום ‪ 31.7.2019‬כי החל משנה״ל תשפ״א סכום זה יוטמע בתעריפי ההוראה‬

‫שיעודכנו בהתאם‪.‬‬

‫שיפוי הסכם שכר ‪ – 2017‬תוספת להשתתפות ות״ת בגין הסכם השכר ‪ 2017‬של הסגל הבכיר‬
‫במכללות ובהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ ,30.1.2018‬בתקציב לשנתתש״ף סעיף זה מתוקצב‬
‫בגובה ‪ 5,000‬אלפי ‪ .₪‬חלקו היחסי של כל מוסד נקבע בהתאם לחלקו היחסי מסך רכיב‬
‫ההוראה במכללות‪ .‬בתקציבתש״ף תוקצבו המוסדות שחתמו על ההסכם או אימצו את‬

‫עקרונות ההסכם בהיעדר ועד יציג‪.‬‬

‫ ‪ .‬התקצוב לומדים לתעודות הוראה במכללות לחינוך שעברו לות״ת‬

‫בשנת תשע״ג מכללת אחווה לחינוך עברה לתקצוב ות״ת עם מיזוגה של המכללה לחינוך עם‬
‫המכללה האקדמית הכללית שהייתה באחריות ות״ת‪ .‬במהלך שנת תשע״ו עברו לאחריות‬
‫ות״ת המכללות האקדמיות לחינוך‪ :‬בית‪-‬ברל וסמינר הקיבוצים‪ .‬כמו כן‪ ,‬צפוי תהליך מעבר‬
‫של מכללות לחינוך נוספות לאחריות ותקצוב ות״ת בשנים הבאות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ובהתאם‬
‫להסכמים בנושא בין ות״ת לבין משרד החינוך על המשך תקצוב לימודי תעודת הוראה‬
‫והכשרת כ״א בתחום המתקיימים במכללות לחינוך‪ ,‬החל מתקציב תשע״ג‪ ,‬ות״ת מתקצבת‬
‫את הוראת הסטודנטים הלומדים לתעודות הוראה במכללות לחינוך שבאחריותה‪ .‬השתתפות‬
‫ות״ת עבור הלומדים לתעודות הוראה מתקיימת במוסדות רק בהתאם ובכפוף לסיכומים בין‬

‫‪28‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫ות״ת לבין משרד החינוך בנושא האחריות והעברת התקצוב הנדרש (כולל מעורבות משרד‬
‫האוצר)‪ .‬השתתפות זו מועברת בנוסף לתקצוב הרגיל בגין הסטודנט דרך מרכיב ההוראה‬
‫המועבר בהתאם לתואר ולתחום הלימודים בו למד הסטודנט‪ .‬בתקציבתש״ף‪ ,‬התעריף‬
‫למקבל תעודת הוראה יעמוד על ‪ 30.18‬אלפי ‪( ₪‬בהתאם למדד ‪ )H1‬בגין כל תקופת‬
‫הלימודים ויתפרס לפי משך הזמן בו הסטודנט לומד את לימודי תעודת ההוראה (בדומה‬
‫לתעריפים בתחומים האחרים‪ ,‬גם התעריף למקבל תעודת הוראה כפוף למקדם סיום התואר‬

‫ומקדם ההתאמה ליעד המוסדי)‪.‬‬
‫הלימודים לתעודת הוראה נפרסים בד״כ על‪-‬פני ‪ 4‬שנים עבור סטודנטים הלומדים לתואר‬
‫ראשון (אשר בד״כ לומדים בנוסף לתואר ראשון בהוראה)‪ ,‬ועל‪-‬פני שנתיים עבור תכניות‬
‫ייחודיות להסבת אקדמאים להוראה (בעלי תואר ראשון הלומדים השלמה לתעודת הוראה)‪,‬‬
‫תכניות לתואר שני ‪ M.teach‬ותכניות להרחבת הסמכה ובהתאם לכך נפרסת השתתפות ות״ת‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ ,26.4.2017‬על תמרוץ תחומים שהוגדרו כנדרשים על ידי‬
‫משרד החינוך‪ ,‬עודכן מודל התקצוב ונוסף מקדם עדיפות עפ״י רמות העדיפות שהגדיר‬
‫משרד החינוך‪ :‬עדיפות גבוהה‪ ,1.3 -‬עדיפות בינונית‪ ,1-‬עדיפות נמוכה‪ .0.7 -‬כמו כן‪ ,‬החליטה‬
‫ות״ת לבצע עדכון זה בשתי פעימות כך שבתקציבתש״ף יעמדו המקדמים על‪0.85 ,1 ,1.15 :‬‬

‫בהתאמה והחל מתקציב תשפ״א יעודכן המודל באופן מלא‪.‬‬
‫ ‪ .‬ומודל סיוע למוסדות בגין שילוב אוכלוסיות מוחלשות‬

‫בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ 25.4.2018‬על הקצאת ‪ 4,000‬אלפי ‪ ₪‬לטובת מודל סיוע‬
‫למכללות עם אחוז גבוה של סטודנטים מהחברה הערבית‪ ,‬החליטה ות״ת ביום ‪31.7.2019‬‬
‫על הקצאת התקציב באופן יחסי בין המוסדות העומדים בתנאי הסף שקבעה ות״ת‪ :‬המכללה‬
‫האקדמית צפת‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת‪ ,‬המכללה האקדמית גליל מערבי‪ ,‬מכללה‬
‫אקדמית להנדסה אורט בראודה והטכניון (באמצעות סעיף ‪ .)1.1‬מנגנון ההקצאה מתבסס‬
‫על הקריטריונים הבאים‪ :‬תמהיל מקצועות הלימוד במוסד‪ ,‬תמהיל מקצועות הלימוד של‬
‫סטודנטים יוצאי החברה הערבית במוסד ואשכול סוציו‪-‬אקונומי ממוצע של האזורים מהם‬

‫מגיעים הסטודנטים במוסד‪.‬‬
‫ ‪ .‬זמודל תקצוב לסיוע למוסדות באזור עוטף עזה לשנים תשע״ט‪-‬תש״פ‬
‫לאור החלטת הממשלה ‪ 2156‬על התכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי “עוטף‬
‫רצועת עזה״ לשנים ‪ ,2017-2018‬במסגרתה הוחלט על הגדרת אזור יישובי עוטף עזה ומתן‬
‫סיוע כלכלי באזור זה‪ ,‬החליטה ות״ת ביום ה‪ 31.10.2018-‬על תקציב סיוע למכללה האקדמית‬
‫ספיר לשנים תשע״ט ותש״פ בגין ירידה במספרי הסטודנטים לשנה א’ במוסד בשנים תשע״ח‬
‫ותשע״ט בהתאמה ביחס לשנה״ל תשע״ז‪ .‬תקציב זה עומד בתש״פ על ‪ 3,323‬אלפי ‪.₪‬‬

‫‪29‬‬

‫‪ 1.2.4‬השתתפות ישירה מיועדת במכללות‬

‫השתתפות ישירה מיועדת במכללות מתוקצבת בתש״פ בהתאם לפירוט בסעיפים הבאים‪.‬‬

‫‪ 1.2.4.8‬השתתפות בהוצאות היציאה לעצמאות‬

‫בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ 26.7.2017‬על מודל תמיכה לחיזוק המכללות היוצאות‬
‫לעצמאות שמטרתו ביסוס המכללות היוצאות לעצמאות בפן הפיננסי ובפן האקדמי‪ ,‬הוקצו‬
‫בתקציב תשע״ח ‪ 3,000‬אלפי ‪ ₪‬עבור יישום המודל בשנים תשע״ח‪-‬תשע״ט‪ ,‬אשר היוו סיום‬

‫הליך היציאה לעצמאות ותקצובו‪.‬‬

‫‪ 1.2.4.22‬עידוד פריפריה חברתית וגיאוגרפית‬

‫הקצבה מיועדת לעידוד הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולמתן עידוד תקציבי למכללות‬
‫הפועלות באזורי פריפריה גיאוגרפית ומכללות הקולטות סטודנטים מאשכולות סוציו‪-‬‬

‫אקונומיים נמוכים יחסית‪.‬‬
‫ההקצבה מוקצית בין המכללות עפ״י שני הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫א ‪ .‬אשכול הפריפריאליות של האזור הגיאוגרפי בו פועל המוסד עפ״י פרסומי הלמ״ס‬
‫(המתייחסת לנגישות האשכול למרכז אורבאני גדול ולמרחק ממרכז הארץ) – משקל‬

‫במודל ‪.50%‬‬
‫ב‪ .‬אשכול סוציו‪-‬אקונומי ממוצע של האזורים מהם מגיעים הסטודנטים למוסד (כפי שנמדד‬
‫באמצעות הלמ״ס ע״י מיקום ישוב מגוריו של הסטודנט בזמן הלימודים בכיתה י״ב) –‬

‫משקל במודל ‪.50%‬‬

‫המכללה האקדמית אורט בראודה‬

‫‪30‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫‪ 1 .3‬האוניברסיטה הפתוחה‬

‫ביום ‪ 7.3.2012‬דנה ות״ת בעדכון מודל ההשתתפות הישירה של האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫בפני ות״ת הוצג מודל תקצוב דינמי חדש‪ ,‬אשר יתמרץ את האוניברסיטה הפתוחה להגשמת‬
‫יעדיה בהתאם לתפקידיה במערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬בתש״פ רכיב ההוראה ורכיב‬
‫התמריצים מסתכמים לסך של ‪ 203,590‬אלפי ‪ .₪‬עקב הפחתות בתקציב המדינה לשנת‬
‫‪ 2019‬והגידול בתכנית הורייזן ‪ ,2020‬סכום זה כולל הפחתה בתעריפי מודל התפוקות של‬
‫האו״פ בתקציבתש״ף בשיעור ‪ ,0.5%‬וכולל תוספת בסך ‪ 1,657‬אלפי ‪ ,₪‬לצורך גידור הירידה‬
‫ברכיבי המודל בין תשע״ט לתש״פ‪ ,‬בהתאם למודל התקצוב שאושר בות״ת במסגרת החלטה‬

‫ע״ב‪ ,40/‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫ ‪ .‬ארכיב הוראה ‪ -‬מחושב מידי שנה ודומה במהותו לרכיב ההוראה במודל הקיים‪ ,‬שבאמצעותו‬
‫מועבר רוב תקציב האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬במקרה ומבוצעת הפחתה‬
‫בתעריפי ההוראה במוסדות אזי תתבצע הפחתה מקבילה בתעריפי מרכיב ההוראה‬
‫באו״פ‪ .‬מרכיב ההוראה מחושב על בסיס הנתונים בפועל (‪ )t-2‬בהתאם לדיווחי הלמ״ס‬
‫הכולל את מספר ההרשמות המוצלחות לתואר ראשון ושני ואת מספר הבוגרים לתואר‬
‫ראשון ושני‪ .‬הרשמה מוצלחת הינה מעבר קורס בציון ‪ 60‬ומעלה‪ .‬בהתאם לאמור‪ ,‬רכיב‬

‫ההוראה לתש״פ מסתכם ב‪ 183,894 -‬אלפי ‪.₪‬‬
‫ ‪ .‬ברכיב התמריצים ‪ -‬מחושב אחת לשנתיים וצמוד למדד ההשתתפות הישירה‪ .‬בתקציבתש״ף‬
‫בוצע עדכון של רכיבי התמריצים במודל המבוססים על דיווחי הלמ״ס והמוסד‪ .‬עדכון‬
‫רכיב התמריצים הבא יחול בתקציב תשפ״ב‪ .‬ייעודו של רכיב התמריצים הינו לתמרץ את‬
‫האוניברסיטה לפעול בתחום הנגשת הלימודים האקדמיים לאוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬לעודד‬
‫את המחקר ולעודד פיתוח אקדמי‪ .‬בהתאם לעקרונות אלה‪ ,‬התבסס מודל התמריצים עד‬

‫תשע״ט על שלושת הרכיבים הבאים‪:‬‬
‫מרכיב פיתוח אקדמי – רכיב זה כולל פיתוח קורסים‪ ,‬הנגשת חומרי לימוד וקורסים אקדמיים‬

‫באמצעות עזרים טכנולוגיים‪ ,‬לשימוש הקהל הרחב‪.‬‬
‫מרכיב הנגשה לאוכלוסיות מיוחדות – רכיב זה כולל עידוד הנגשה של קורסים לתואר ראשון‬
‫לסטודנטים מהמגזר החרדי והערבי וכן לסטודנטים מהפריפריה המשויכים לאשכול חברתי‬

‫כלכלי ‪ 1‬עד ‪.4‬‬
‫מרכיב לעידוד המחקר – רכיב זה מעודד פרסומים וזכייה בקרנות מחקר תחרותיות‪.‬‬
‫סך רכיבי התמריצים מסתכמים בתש״פ ב – ‪ 18,039‬אלפי ‪ .₪‬רכיב התמריצים החליף סכום‬

‫קבוע של ‪ 3,500‬אלפי ‪ ,₪‬שתוקצב במודל הישן של האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫עדכון מודל התמריצים של האו״פ‬

‫לאור שינויים שחלו במרכיבי הפיתוח איתם מתמודדת האוניברסיטה הפתוחה מאז אושר מודל התמריצים‬
‫בשנת ‪ ,2012‬הנובעים בין היתר משינויים ושיפורים טכנולוגיים‪ ,‬מגמות עולמיות בנושא פיתוח תהליכי‬
‫למידה חדשניים וכיו״ב‪ ,‬פנה הצוות המקצועי בות״ת לאוניברסיטה בבקשה להציע חלופות או לחילופין‬
‫לבצע הגדרה מחדש של מרכיבי הפיתוח האקדמי של מרכיבי הפיתוח במודל התמריצים‪ .‬לאור כך‪,‬‬
‫העבירה האוניברסיטה מספר הצעות‪ .‬לאחר בחינת ההצעות החליטה ות״ת ביום ‪ 31.7.2019‬לעדכן את‬

‫מרכיב הפיתוח שבמודל התמריצים החל מתש״פ כך שיעודד פיתוח טכנולוגיות למידה מתקדמות‪.‬‬

‫חשיפת האו״פ למדדי תקצוב ות״ת ‪ -‬התפלגות ההוצאות השוטפות של האו״פ דומה ליתר האוניברסיטאות‬
‫וזאת בשונה מהתפלגות ההכנסות שנשענת ברובה על הכנסות משכ״ל (לעומת יתר האוניברסיטאות‬
‫הנשענות יותר על הכנסות ות״ת)‪ .‬רוב השתתפות ות״ת צמודה למדד השכר ואילו שכר הלימוד צמוד‬
‫למדד המחירים לצרכן‪ .‬לאור הפער החיובי בין מדד המחירים לצרכן למדד ההשתתפות הישירה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬אין התאמה באו״פ בין התייקרות ההוצאות להתייקרות ההכנסות‪ .‬כתוצאה מכך ישנה שחיקה‬
‫בקצב גידול הכנסות המוסד לעומת קצב הגידול בהוצאותיו‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נדרש לפצות את האו״פ על‬
‫החשיפה למדדים בשנה הקודמת בתוספת הגידול בחשיפה למדדים במעבר לתקציבתש״ף‪ .‬החשיפה בגין‬
‫מדדי התקצוב שחושבה בין תשע״ט לתש״פ עומדת על ‪ 1,292‬אלפי ‪ .₪‬בהינתן כי בתשע״ט עמד הגידור‬
‫התקציבי על סך ‪ 2,000‬אלפי ‪ ,₪‬החליטה ות״ת ביום ‪ 31.7.2019‬כי בגין הגידול בחשיפה למדדי התקצוב‬

‫בתש״פ‪ ,‬יעמוד השיפוי בתש״פ על סך ‪ 3,292‬אלפי ‪.₪‬‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫‪32‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫‪ 2‬הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות‬

‫‪ 2.1/2.2‬הקצבות מקבילות‬

‫עפ״י החלטת ות״ת וההסכם עם האוצר והאוניברסיטאות‪ ,‬נקבע כי ערך הקרנות הצמיתות‬
‫הזכאיות להקצבה מקבילה יוקפא לפי ערכן ביום ‪ .30.9.1987‬בנוסף למוסדות ניתנה האופציה‬
‫לפנות לות״ת לקבלת תוספת לבסיס הנ״ל בגין תוספות לקרנות‪ ,‬שסוכמו עם תורמים עד‬
‫לתאריך הקובע‪ ,‬גם אם קבלת הכספים התבצעה עד ‪ .30.9.1988‬מאותו מועד ואילך מועברת‬
‫השתתפות המדינה באמצעות ות״ת‪ .‬עד תשע״ד נקבע תקציב סעיף ההקצבות המקבילות‬
‫לפי ערך הקרנות המשוערכות בתאריך ה‪ 30-‬בספטמבר הקודם לתחילת השנה האקדמית‪.‬‬
‫בישיבתה מיום ‪ 29.7.2015‬החליטה ות״ת לאור ההפחתות בתקציב המדינה לשנים‬
‫‪ ,2014-2015‬להקפיא מתשע״ו ואילך את שערי החליפין ומדד המחירים לצרכן בהתאם‬

‫לערכם בתקציב המקורי בתשע״ה‪.‬‬
‫בדומה להפחתה שבוצעה בתעריפי מרכיב ההוראה בתקציבתש״ף בשיעור ‪ ,0.5%‬החליטה‬

‫ות״ת ביום ‪ 31.7.2019‬על ביצוע הפחתה בשיעור ‪ 0.5%‬מההשתתפות המקבילה של ות״ת‪.‬‬

‫אוניברסיטת בר אילן‬

‫‪33‬‬

‫ ‪ 3‬הקצבות למחקר‬

‫‪ 3.1‬קרנות למחקר‬

‫‪ 3.1.1‬הקרן הלאומית למדע‬

‫הקרן הלאומית למדע מאוגדת כעמותה אשר מטרתה “להעריך‪ ,‬לבחור ולתמוך בהצעות‬
‫למחקר בסיסי בתחומים של מדעי הרוח והחברה‪ ,‬מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים‬
‫והטכנולוגיה‪ ,‬בדרך של הענקת מענקי מחקר להצעות למחקר בסיסי‪ ,‬שייבחרו בהליך תחרותי‬
‫ועל בסיס מצוינות ואיכות מדעית״‪ .‬בראש מועצת הקרן עומד נשיא האקדמיה הלאומית‬
‫למדעים וחברים בה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬יו״ר ות״ת ואחד מחברי ות״ת‪ .‬בתש״פ יעמוד תקציב הקרן על‬

‫סך ‪ 566,020‬אלפי ‪ ₪‬והוא כולל את הרכיבים הבאים‪:‬‬

‫ ‪ .‬אתכניות הליבה של הקרן (ללא תכניות מענקי הציוד) לרבות התכנית למחקרים משותפים‬
‫אוניברסיטאות‪-‬מכללות והתכנית לפוסט דוקטורנטים במדעי החברה והרוח (ראו‬
‫בהמשך)‪ ,‬בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ .28.6.2017‬במסגרת התכנית הרב שנתית ואישור‬
‫המתווה התקציבי של הקרן‪ ,‬גדל התקציב בשנים האחרונות בכ‪ 100,000-‬אלפי ‪ ,₪‬וצפוי‬

‫להגיע בתשפ״ב לכ‪ 600,000-‬אלפי ‪.₪‬‬

‫ ‪ .‬במענקי ציוד לחברי סגל חדשים ‪ -‬התכנית אושרה בות״ת ביום ‪ ,25.7.2018‬כחלק מהתכנית‬
‫הכוללת לתמיכה בהקמה ושדרוג תשתיות מחקר בתכנית הרב שנתית‪ .‬בתש״פ תקציב‬

‫מענקי ציוד לחברי סגל חדשים עומד על ‪ 38,020‬אלפי ‪.₪‬‬

‫ ‪ .‬גמענקי ציוד מוסדי ‪ -‬התכנית אושרה בות״ת ביום ‪ ,25.7.2018‬כחלק מהתכנית הכוללת‬
‫לתמיכה בהקמה ושדרוג תשתיות מחקר בתכנית הרב שנתית‪ .‬בתשע״ט ניתנה תוספת של‬
‫כ‪ 10,000-‬אלפי ‪ ₪‬לתכנית מענקי הציוד המוסדי כך שסכום התקצוב עלה לסך ‪.20,520‬‬
‫החל מתש״פ תעבור הפעלת תכנית מענקי הציוד המוסדי מהקרן הלאומית למדע לות״ת‪,‬‬
‫ובהתאם לכך יופסק תקצובה במסגרת הקרן (סעיף ‪ .)3.1.1‬החל מתש״פ תתוקצב תכנית‬

‫מענקי הציוד המוסדי בסעיף ‪.3.2.1.10.1‬‬

‫ ‪ .‬דהתכנית למחקרים משותפים אוניברסיטאות‪-‬מכללות ‪ -‬בהתאם להחלטת ות״ת‬
‫מיום ‪ ,16.7.2015‬אושרה תכנית לעידוד קיום שיתופי פעולה מחקריים בקרב חוקרים‬
‫מהמכללות עם עמיתיהם באוניברסיטאות‪ .‬שיתופי פעולה אלה עשויים לזכות בתוספת‬
‫מימון מקסימלית בסך ‪ 80‬אלפי ‪ ₪‬במסגרת תכנית מענקי המחקר האישיים‪ .‬בתשע״ז‬
‫מומן מחזור המענקים הראשון בתכנית זו‪ .‬על בסיס חוות דעת הקרן ות״ת החליטה‬
‫להקפיא את התכנית בתש״פ ובמהלך השנה לבחון אפשרויות נוספות להפעלתה בהמשך‪.‬‬
‫האגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך (קרן פורד) – בהתאם להחלטת ות״ת מיום‬
‫‪ 26.10.2011‬אושרה תוספת תקציב לטובת השתלבות האגודה הישראלית לחינוך כתכנית‬
‫ייעודית במסגרת הקרן הלאומית למדע‪ ,‬במסגרתה תפעל תכנית מלגות המיועדת לפוסט‬
‫דוקטורנטים במדעי החברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בין ות״ת לקרן הלאומית סוכם מתווה תקציבי שעל‬
‫פיו נקבע כי בהתאם להתקדמות פירוק האגודה והעברת נכסיה לקרן הלאומית למדע‪,‬‬
‫תינתן ע״י ות״ת תוספת תקציבית לתכנית זו עד לסך של ‪ 310‬אלפי דולר‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬

‫‪34‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫הגדילה ות״ת את השתתפותה בתכנית מסך ‪ 165‬אלפי דולר בתשע״ג לסך של ‪ 225‬אלפי‬
‫דולר החל מתשע״ד ולסך של ‪ 310‬אלף דולר החל מתשע״ט‪ .‬נציין כי המחזור הראשון של‬

‫תכנית המלגות החל לפעול בתשע״ה‪.‬‬

‫ ‪ .‬המענקי קישור (‪ - )Glue Grants‬ביום ‪ 30.3.2016‬אישרה ות״ת הפעלת תכנית שת״פ בין‬
‫הקרן הלאומית למדע (‪ )ISF‬לבין האגודה היפנית לקידום המדע (‪ )JSPS‬לקידום ולמימון‬
‫מענקי קישור (‪ )Glue Grants‬לטובת יצירת שת״פ בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים‬
‫יפנים במסגרת מחקרים פעילים‪ .‬התכנית תתמקד במחקרים בשלושה תחומים מרכזיים‬
‫‪ -‬מדעי החיים ורפואה‪ ,‬מדעים מדויקים ומדעי הרוח והחברה‪ .‬במסגרת התכנית יופעלו‬
‫‪ 6‬מחזורים ויוענקו עד ‪ 5‬מענקים למחזור לתקופה של עד שנתיים‪ .‬גובה המענק השנתי‬
‫שתקצה ה‪ ISF-‬לחוקר ישראלי יהיה עד ‪ 10‬אלפי דולר‪ .‬תקציב הצד הישראלי בהפעלה‬
‫מלאה יסתכם בכ‪ 100-‬אלפי דולר בשנה‪ .‬הצעות המחקר שיוגשו יהיו משותפות לחוקר‬
‫ישראלי ולחוקר יפני‪ .‬תקציב התכנית יסתכם בכ‪ 100-‬אלפי דולר בשנה בין השנים‬
‫תשע״ז‪-‬תשפ״ג‪ .‬כמו כן‪ ,‬ביום ‪ 21.2.2018‬אישרה ות״ת לקרן הפעלת תכנית למענקי‬
‫קישור שיתווספו למענקים האישיים הניתנים במסגרת תכניות הליבה של הקרן הלאומית‬
‫למדע‪ .‬תכנית זו מיועדת לקדם ולחזק קשרי מחקר בינלאומיים של החוקרים הישראליים‬
‫עם עמיתיהם בחו״ל‪ .‬בהחלטת ות״ת אושרה הפעלת שני מחזורים בתכנית‪ ,‬בתשע״ט‬

‫ובתש״פ‪ ,‬וכן אושר תקציב יעודי לנושא בסך ‪ 5,000‬אלפי ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬

‫ הקרן למחקרים משותפים משרד הביטחון‬ ‫‪3.1.2‬‬

‫קרן זו תומכת במחקרים טכנולוגיים במגוון רחב של תחומים‪ ,‬חלקם תיאורטיים וחלקם‬
‫יישומיים‪ ,‬הנערכים באוניברסיטאות‪ ,‬אשר למערכת הביטחון קיים בהם עניין‪ .‬חלקה של‬
‫ות״ת בתקציב הקרן עומד על ‪ 5,000‬אלפי ‪ ₪‬בכפוף להשתתפות מקבילה ממשרד הביטחון‪.‬‬

‫ הקרן ע״ש אמנון פזי למחקרים משותפים עם הוועדה לאנרגיה אטומית‬ ‫‪3.1.3‬‬

‫קרן זו תומכת במחקרים במגוון תחומים‪ ,‬חלקם תיאורטיים וחלקם יישומיים‪ ,‬הנערכים‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה אשר לוועדה לאנרגיה אטומית (הוא״א) קיים עניין בהם‪ .‬המחקרים‬
‫הינם משותפים לחוקרים מהמוסדות ולחוקרים ממרכזי המחקר של הוא״א‪ .‬בהתאם‬
‫להחלטת ות״ת מיום ‪ ,31.7.2013‬החל משנה״ל תשע״ג גדל תקציב הקרן בצורה הדרגתית‬
‫על פני שבע שנים מסכום של ‪ 10,000‬אלפי ‪ ₪‬לשנה בתשע״ב לסך ‪ 40,000‬אלפי ‪ ₪‬לשנה‬
‫מתשע״ט ואילך‪ ,‬כאשר התוספת בסך ‪ 30,000‬אלפי ‪ ₪‬לשנה תמומן באופן הבא‪15,000 :‬‬
‫אלפי ‪ ₪‬משרד האוצר‪ 7,500 ,‬אלפי ‪ ₪‬הוא״א ו‪ 7,500-‬אלפי ‪ ₪‬ות״ת‪ .‬בהתאם למתווה הגידול‬

‫הרב‪-‬שנתי השתתפות ות״ת בקרן לתש״פ תעמוד על ‪ 12,500‬אלפי ‪.₪‬‬

‫ קרן לחינוך ארה״ב‪-‬ישראל (קרן ‪)Fulbright‬‬ ‫‪3.1.4‬‬

‫מטרתה של קרן זו הינה לעודד חילופי חוקרים‪ ,‬מדענים וסטודנטים בין שתי המדינות‪.‬‬
‫השתתפות ות״ת בקרן כוללת את המרכיבים הבאים‪:‬‬

‫‪35‬‬

‫ ‪ .‬אהשתתפות ות״ת בבסיס תקציב הקרן ‪ -‬עפ״י ההסכם עם הקרן‪ ,‬השתתפות המדינה‬
‫מועברת ע״י משרד החוץ וות״ת‪ .‬היקף פעילות הקרן בשנת ‪ 2018‬עמד על כ‪ 2,600-‬אלפי‬
‫דולר‪ ,‬כאשר ממשלת ארה״ב מהווה את המקור העיקרי לתקצוב פעילות זו‪ .‬חלקה של‬

‫ות״ת בתקציב הקרן השוטף הוא ‪ 400‬אלפי ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬

‫ ‪ .‬בתכנית מלגות לבתר דוקטורנטים מארה״ב המשתלמים בישראל ‪ -‬תכנית זו החלה‬
‫לפעול בתשע״א‪ .‬במסגרת התכנית מחולקות עד ‪ 8‬מלגות דו‪-‬שנתיות חדשות בשנה מהן‬
‫‪ 7‬במימון ות״ת ומלגה אחת במימון הקרן‪ .‬בהתאם לכך עומד מספר המלגות בתכנית‬
‫בהפעלה מלאה על ‪ 16‬מלגות בשנה‪ .‬בהחלטת ות״ת מיום ‪ 21.2.2018‬נקבע‪ ,‬כי גובה‬
‫המלגה בתכנית זו יעלה מ‪ 20-‬אלף דולר ל‪ 35-‬אלף דולר בשנה‪ ,‬כך שסך תקציב התכנית‬
‫עומד בהפעלה מלאה על סך ‪ 560‬אלף דולר‪ ,‬וחלקה של ות״ת עומד על ‪ 490‬אלף דולר‪.‬‬

‫ ‪ .‬גתכנית מלגות לבתר דוקטורנטים מישראל המשתלמים בארה״ב ‪ -‬תכנית זו החלה לפעול‬
‫בתשע״ב‪ .‬במסגרת התכנית מחולקות עד ‪ 16‬מלגות חד‪-‬שנתיות חדשות בשנה מהן ‪12‬‬
‫במימון ות״ת וארבע מלגות במימון הקרן‪ .‬בהחלטת ות״ת מיום ‪ 21.2.2018‬נקבע‪ ,‬כי גובה‬
‫המלגה בתכנית זו יעלה מ‪ 37.5-‬אלף דולר ל‪ 47.5-‬אלף דולר לשנה‪ ,‬כך שסך תקציב‬
‫התכנית עומד בהפעלה מלאה על סך ‪ 760‬אלף דולר ומזה ‪ 570‬אלף דולר במימון ות״ת‪.‬‬

‫ קרן המו״פ האירופי‬ ‫‪3.1.8‬‬

‫בשנת ‪ 2014‬נפתחה תכנית ‪ Horizon 2020‬של האיחוד האירופי‪ .‬היקף התכנית צפוי לעמוד‬
‫על ‪ 77‬מיליארד ‪ €‬לתקופה של ‪ 7‬שנים החל משנת ‪ .2014‬חלקה של ישראל בתכניות המו״פ‬
‫האירופאי נקבע בהתאם ליחס התמ״ג המקומי לסך התמ״ג האירופאי (כולל ישראל)‪ .‬בהתאם‬
‫לסיכום דיון של מנכ״ל משרד רוה״מ עם המשרדים השותפים לתוכנית‪ ,‬חלקה של ישראל‬
‫בתוכנית ממומן באופן הבא‪ :‬ות״ת ‪ ;50% -‬הרשות לחדשנות ‪ ;35% -‬משרד המדע ‪;10% -‬‬
‫משרדים רלוונטיים אחרים ‪ .5% -‬תקצוב הסעיף בתש״פ מחושב על בסיס אומדן להשתתפות‬
‫ישראל בתכנית בשנת ‪ ,2020‬כפי שהועבר על ידי התכנית האירופית‪ .‬בשנתתש״ף התקציב‬
‫בסעיף הנ״ל גדל משמעותית עקב גידול הן בתקציב התכנית השנתי והן בשיעור השתתפות‬
‫ישראל בתכנית המחושב כיחס שבין התמ״ג של מדינת ישראל לבין התמ״ג של ‪ 28‬המדינות‬
‫החברות באיחוד האירופי‪ .‬בהתאם לאומדני האיחוד האירופי והרשות לחדשנות צפויה‬
‫השתתפות ות״ת בקרן בתש״פ לגדול לכ‪ 569,688-‬אלפי ‪ ,₪‬המהווים גידול של כ‪50,615-‬‬

‫אלפי ‪ ₪‬בהשוואה לתקציב תשע״ט המקורי‪.‬‬

‫‪ 3.1.17‬השתתפות במינהל המו״פ האירופאי‬

‫בהמשך לאמור בסעיף ‪ 3.1.8‬לעיל‪ ,‬משתתפת ות״ת גם בתקצוב מינהל המו״פ האירופאי‬
‫בישראל (‪ .)ISERD‬תקציב המינהל עומד בתש״פ על ‪ 6,100‬אלפי ‪ ₪‬בשנה‪ ,‬שמהם מממנת‬
‫ות״ת ‪ 50%‬מהעלות‪ ,‬בהתאם לחלקה במימון השתתפות ישראל בקרן המו״פ האירופית‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫פתיחת תכנית המסגרת החדשה ‪ Horizon 2020‬החל מתשע״ד והגדלת חלקה של‬
‫ות״ת במימון התכנית מ‪ 45%-‬ל‪ ,50%-‬הביאה‪ ,‬במקביל‪ ,‬להגדלת השתתפות ות״ת במימון‬
‫המינהל‪ .‬בהתאם להחלטת ות״ת מיום ‪ ,13.3.2019‬הסעיף בשניםתש״ף‪-‬תשפ״א כולל בנוסף‬
‫להשתתפות ות״ת בתקציב מינהל ‪ ISERD‬גם תקציב לתכנית לעידוד חוקרים ורשויות מחקר‬
‫להשתתפות בתכניות המאגדים של ‪ Horizon 2020‬בסכום של ‪ 1,500‬אלפי ‪ ₪‬אשר מתופעל‬

‫ע״י ‪.ISERD‬‬

‫‪ 3.1.18‬עידוד תחום מדעי הרוח‬

‫קרן משותפת לות״ת ויד הנדיב למימון מחקר ופיתוח בתחום מדעי הרוח‪ .‬הקרן הוקמה‬
‫כחלק מיישום המלצות דו״ח ועדת שוחט לאור מצב מדעי הרוח בישראל ומטרתה לתמוך‬
‫בחיוניות ארוכת הטווח של מדעי הרוח באוניברסיטאות בישראל‪ ,‬בין היתר באמצעות שיתופי‬
‫פעולה בין‪-‬אוניברסיטאיים וחדשנות בהוראה‪ .‬מענקי הקרן ממומנים במשותף ע״י קרן יד‬
‫הנדיב וות״ת וימומנו בתש״פ מעודפי התקצוב בשנים קודמות‪ .‬כמו כן‪ ,‬סעיף זה כולל תקציב‬
‫עבור תכניות ועדת ההיגוי למדעי הרוח אשר טרם עברו דיון ואישור במל״ג וות״ת‪ .‬כהיערכות‬
‫לקראת התחלת ביצוען בשנה זו‪ ,‬ות״ת החליטה ביום ‪ 31.7.2019‬כי בתש״פ סעיף זה יתוקצב‬

‫בגובה של ‪ 5,000‬אלפי ‪.₪‬‬

‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫‪37‬‬

‫‪ 3.1.19‬קרן למחקרים ברפואה‬

‫במסגרת התוכניות הייעודיות‪ ,‬שמפעילה הקרן הלאומית למדע‪ ,‬קיימות מספר תכניות‬
‫לקידום המחקר הביו‪-‬רפואי‪ .‬הקרן הביו רפואית תוקצבה לראשונה בתשס״ח‪ ,‬בעקבות‬
‫המלצות ועדת שוחט (יולי ‪ )2007‬והמלצות ועדת ארנון (נובמבר ‪ .)2008‬במסגרת הקרן‬
‫למחקרים ברפואה הופעלו בשנים האחרונות תכניות כדוגמת תכנית מורשה למחקר ביו‬
‫רפואי‪ ,‬שמטרתה לעודד מחקר בסיסי וקליני בנושאים של מחלות ניווניות של מערכת‬
‫העצבים‪ ,‬הפרעות גנטיות ומחלות מטבוליות‪ ,‬שיתופי פעולה של הקרן הלאומית למדע עם‬
‫מכון ‪ BROAD‬האמריקאי‪ ,‬תכנית רופא‪-‬חוקר‪ ,‬שמטרתה לבסס את המחקר הקליני בבתי‬
‫חולים ע״י השתתפות במימון מענקי מחקר מחד ובפינוי זמן הרופאים לביצוע מחקרם‬
‫מאידך‪ ,‬שיתוף הפעולה קנדה‪-‬ישראל‪ ,‬במסגרתו משתפת הקרן פעולה עם המכון הלאומי‬
‫הקנדי למחקרי רפואה (‪ ,)CIHR‬במטרה לעודד מחקר חדשני ופורץ דרך המשותף לחוקרים‬

‫ישראלים וקנדים מצטיינים בתחום הביו‪-‬רפואה וכיו״ב‪.‬‬

‫בתאריך ‪ 28.6.2017‬החליטה ות״ת על מתווה רב‪-‬שנתי לשנים תשע״ז‪-‬תשפ״ב לקרנות‬
‫המחקר המתוקצבות על ידה (באופן מלא או חלקי)‪ .‬במסגרת זו החליטה ות״ת מספר‬

‫החלטות הנוגעות לפעילות הקרן הביו‪-‬רפואית‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬

‫כדי ליעל את התיאום ושיתוף הפעולה בין ות״ת והקרן הלאומית למדע בהיבט של תפעול‬
‫התכניות הביו רפואיות‪ ,‬החליטה ות״ת בישיבתה ביום ‪ ,28.6.2017‬להגמיש את השתתפות‬
‫ות״ת בקרן הביו‪-‬רפואית‪ ,‬ולאפשר להנהלת הקרן להשתמש בהשתתפות ות״ת למימון‬
‫התכניות בתחום המחקר הביו‪-‬רפואי בהתאם לשיקול דעתה‪ ,‬בכפוף להבאת התכניות‬
‫לידיעת ולאישור המוסדות המוסמכים בקרן‪ .‬עוד הוחלט‪ ,‬כי הקרן הביו‪-‬רפואית תתוקצב‬
‫בשנים תשע״ח‪-‬תשפ״ב בסכום גלובלי קבוע של ‪ 10,115‬אלפי ‪ ₪‬בשנה‪ ,‬ומדי שנה תדווח‬

‫הקרן לות״ת על התקציב ועל ביצוע הפעילות‪.‬‬

‫‪G IF - German Israel Foundation 3.1.33‬‬

‫קרן ‪ GIF‬הוקמה בשנת ‪ - 1986‬בתוקף הסכם שנחתם בין המדינות במטרה לממן מענקי‬
‫מחקר משותפים‪ ,‬בעיקר במחקר בסיסי‪ ,‬לקבוצות מחקר מהאוניברסיטאות‪ ,‬בתי החולים‬
‫ושאר מוסדות ההשכלה הגבוהה מהארץ ומגרמניה‪ .‬הקרן הנה תאגיד ציבורי סטטוטורי דו‪-‬‬
‫לאומי ומינהל הקרן יושב בירושלים‪ .‬בשנת ‪ 1995‬עבר בכנסת חוק ‪ GIF‬המגדיר את אופי‬

‫פעולתה‪.‬‬

‫הגוף המחליט והמתווה את מדיניות הקרן הוא מועצת הנגידים שלה‪ ,‬בראשה עומדים שרי‬
‫המדע משתי המדינות וחברים בה שישה מדענים בכירים ‪ -‬שלושה מכל מדינה‪ ,‬המייצגים‬
‫את תחומי המדע העיקריים‪ .‬יצוין כי הקרן מאשרת הצעות בכל מגוון תחומי המדע‪ :‬מדעי‬
‫החיים והרפואה‪ ,‬מדעים מדויקים‪ ,‬חקלאות‪ ,‬איכות הסביבה‪ ,‬מדעי החברה ומדעי הרוח‪ .‬כל‬
‫התמיכות מגיעות לחוקרים במוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובגרמניה‪ ,‬כאשר בממוצע‬
‫שני שליש מכספי התמיכה מגיעים לצד הישראלי ושליש לצד הגרמני‪ .‬הון הקרן עומד כיום‬
‫על כ‪ 211,000-‬אלפי ‪ ,€‬שנתרמו בחלקים שווים ע״י שתי המדינות‪ .‬הקרן רשאית להשתמש‬

‫‪38‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫רק בפירות הריבית על ההון הנ״ל‪ .‬בעקבות ירידה בתשואות הוסכם כי בשנים תשע״א‪-‬‬
‫תשע״ג גם ישראל וגם גרמניה יגדילו את תמיכתן בקרן בסך של ‪ 2,500‬אלפי ‪ €‬לשנה‪ .‬מתווה‬
‫ההגדלה יושם והשתתפות ות״ת בקרן עמדה על ‪ 625‬אלפי ‪ €‬לשנה‪ ,‬כאשר את יתרת הסכום‬
‫הנדרש מישראל‪ 1,850 ,‬אלפי ‪ ,€‬מימנו משרד האוצר‪ ,‬משרד המדע ומשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫תשע״ג הייתה השנה האחרונה ליישום המתווה הנ״ל‪ .‬במהלך תשע״ד נחתם הסכם חדש בין‬
‫מדינת ישראל וגרמניה לפיו התוספת השנתית שתועבר לתקציב השוטף של הקרן פר מדינה‬
‫תהיה בסכום של ‪ 3,000‬אלפי ‪ €‬בשנה לשנים תשע״ה‪-‬תשע״ז‪ .‬במהלך תשע״ה ולבקשת‬
‫הקרן‪ ,‬נחתם מתווה מעודכן לפיו התוספת השנתית פר מדינה תעמוד בתקופה תשע״ה‪-‬‬
‫תשע״ח (‪ 4‬שנים) על ‪ 2,500‬אלפי ‪ €‬בשנה‪ .‬ההסכם הסתיים בשנת תשע״ח וטרם חודש‪.‬‬
‫בימים אלו מתקיימים דיונים בנושא הארכת ההסכם לתקופה נוספת‪ ,‬ובהתאם לכך החליטה‬
‫ות״ת לתקצב את הסעיף בתש״פ בסך ‪ 650‬אלפי ‪ €‬בהתאם להשתתפות ות״ת בקרן במתווה‬

‫הקודם‪.‬‬

‫‪ 3.1.34‬קרן מחקר ארה״ב ישראל – ‪BSF‬‬

‫בתשע״ג החלה לפעול במסגרת הקרן הדו‪-‬לאומית למדע ארה״ב‪-‬ישראל (‪ )BSF‬תכנית‬
‫לשיתוף פעולה עם ה‪ NSF-‬האמריקאית‪ .‬בשנים תשע״ג‪-‬תשע״ה מומנה התכנית בסך‬
‫מצטבר של ‪ 3,000‬אלפי דולר בשנה ע״י משרד האוצר וות״ת (החלטת ות״ת תשע״א‪22/‬‬
‫מיום ‪ ,)29.12.2010‬וזאת אל מול מימון מקביל באותו הסכום שהועבר ע״י ה‪ NSF-‬לחוקרים‬
‫האמריקאים המשתתפים בתכנית‪ .‬במהלך שנת ‪ 2015‬בהסכמת משרד האוצר‪ ,‬אישרה ות״ת‬
‫את תקצוב הקרן לשנה נוספת ובמסגרת תקציב תשע״ז המקורי עמדה השתתפות ישראל‬
‫בתכנית ‪ NSF-BSF‬על סך של ‪ 17,000‬אלפי ‪ .₪‬בתאריך ‪ 28.6.2017‬החליטה ות״ת לאשר‬
‫את הגדלת התקציב הרב‪-‬שנתי של התכנית כך שבתשפ״ב צפוי תקציב התכנית לעמוד על‬

‫כ‪ 38,000-‬אלפי ‪ .₪‬בשנתתש״ף תקציב התכנית עומד על סך ‪ 35,500‬אלפי ‪.₪‬‬

‫‪ 3.1.38‬שיתוף פעולה אקדמי ישראל ‪ -‬מזרח אסיה‬

‫כחלק מהמאמצים הממשלתיים להידוק היחסים הדו‪-‬לאומיים בין סין והודו לישראל‪ ,‬ולאור‬
‫הרצון של ות״ת בקידום שיתופי פעולה אקדמיים בינ״ל בכלל ובהעמקת הקשרים האקדמיים‬
‫עם סין והודו בפרט‪ ,‬החלה ות״ת בשנה״ל תשע״ג‪ ,‬בתיאום עם משרד האוצר‪ ,‬ביישום תכנית‬
‫מקיפה לטובת פיתוח הקשרים האקדמיים עם המדינות סין והודו‪ .‬התכנית מתמקדת כיום‬

‫בארבעה ערוצי פעולה המפורטים בסעיפים הבאים‪:‬‬

‫‪ 3.1.38.1‬קרן מחקר משותפת ‪FSI-CFSN -‬‬

‫קרן ישראלית‪-‬סינית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים‪ ,‬אשר מנוהלת וממומנת‬
‫במשותף ע״י הקרן הלאומית הסינית למדעי הטבע (‪ )NSFC‬והקרן הלאומית למדע (‪.)ISF‬‬
‫במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר משותפים בין שתי המדינות‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫בתאריך ‪ 15.3.2017‬החליטה ות״ת לאשר הארכת פעילות התכנית במתכונת פעילותה‬
‫הנוכחית‪ .‬תקצוב סעיף זה בתש״פ מיועד למימון הסבב החדש ‪ -‬השביעי במספר ‪ -‬וכן‬

‫להמשך מימון הסבבים החמישי והשישי של מענקי המחקר‪.‬‬

‫‪ 3.1.38.2‬מלגות לבתר‪-‬דוקטורנטים מצטיינים מסין ומהודו‬

‫תכנית לעידוד הבאת בתר‪-‬דוקטורנטים מצטיינים מסין ומהודו לאוניברסיטאות המחקר‬
‫בישראל‪ .‬במסגרת התכנית חולקו בכל שנה בין השנים תשע״ג‪-‬תשע״ה עד ‪ 100‬מלגות תלת‪-‬‬
‫שנתיות‪ .‬בשנים תשע״ו‪-‬תשע״ט‪ ,‬בעקבות הפחתות בתקציב המדינה‪ ,‬חולקו ‪ 45‬מלגות תלת‬
‫שנתיות בכל שנה‪ .‬ביום ‪ ,21.2.2018‬ובמסגרת תכנית כוללת לבינלאומיות ההשכלה הגבוהה‪,‬‬
‫הוחלט כי יחולקו מדי שנה ‪ 55‬מלגות דו‪-‬שנתיות לבתר דוקטורנטים בגובה של ‪ 115‬אלפי ‪,₪‬‬

‫מתוך כך חלק ות״ת עומד על ‪ 69‬אלפי ‪.₪‬‬

‫‪ 3.1.38.3‬קליטת סטודנטים מצטיינים מסין ומהודו ללימודי תואר ראשון ושני‬

‫תכנית לעידוד קליטת סטודנטים מצטיינים מסין ומהודו ללימודים מלאים לתואר ראשון ושני‬
‫במוסדות המתוקצבים להשכלה גבוהה בישראל‪ .‬המחזור האחרון לתכנית זו היה תשע״ח‬
‫ועל כן השנה יתוקצבו רק סטודנטים ממשיכים בתכניות שאושרו בעבר‪ .‬תמיכת ות״ת ניתנת‬
‫באמצעות מלגות הכוללות השתתפות בשכר לימוד‪ ,‬מגורים ומענק התארגנות חד‪-‬פעמי‪.‬‬
‫בתש״פ מתוקצבות ‪ 40‬מלגות בשתי תכניות שנותרו פעילות‪ .‬לאור ההסכם בין מל״ג‪/‬ות״ת‬
‫לבין המועצה הסינית למלגות (‪ )CSC‬שנחתם בינואר ‪ ,2015‬החל משנת תשע״ו סטודנטים‬
‫סינים לתואר שני רשאים לקבל מימון נוסף מה‪ CSC-‬לטובת מימון טיסות ודמי מחייה‪ ,‬לרבות‬

‫ביטוח בריאות‪.‬‬

‫‪ 3.1.38.4‬קורסי קיץ לסטודנטים מסין ומהודו‬

‫תכנית לעידוד קליטת סטודנטים מסין ומהודו ללימודי קורסי קיץ בישראל‪ ,‬במטרה ליצור‬
‫חשיפה של האקדמיה הישראלית ולעודד סטודנטים מסין ומהודו להירשם לתארים מתקדמים‬
‫בישראל באמצעות מלגות לסטודנטים המגיעים ורכיב תמיכה חד פעמי למוסדות‪ .‬התכנית‬
‫החלה לפעול בשנת תשע״ג‪ ,‬ובשנת תשע״ה החליטה ות״ת על מתווה המשך לתכנית‪ ,‬אשר‬
‫כלל פתיחה של ‪ 10‬תכניות חדשות לקורסי קיץ וכן הענקת הארכות מימון עבור ‪ 7‬תכניות‬
‫שאושרו בתשע״ג ותשע״ד‪ .‬בתש״פ מתוקצבות ‪ 250‬מלגות הפרוסות על פני ‪ 10‬תכניות‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬לאור ההסכם שנחתם בינואר ‪ 2015‬בין מל״ג‪/‬ות״ת לבין המועצה הסינית למלגות (‪,)CSC‬‬
‫החל משנת תשע״ה סטודנטים סינים בקורסי קיץ רשאים לקבל מימון נוסף מה‪ CSC-‬לשם‬

‫מימון טיסות‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫‪ 3.1.38.5‬קרן מחקר משותפת ‪FSI-CGU -‬‬

‫קרן ישראלית‪-‬הודית לקידום ומימון מחקרים מדעיים משותפים‪ ,‬אשר מנוהלת וממומנת‬
‫במשותף ע״י המועצה למענקים אוניברסיטאיים (‪ - UGC‬גוף סטטוטורי מטעם ממשלת הודו)‬
‫והקרן הלאומית למדע (‪ .)ISF‬במסגרת התכנית ממומנים מענקי מחקר וסדנאות מחקר‬
‫משותפים בתחומים נבחרים בין שתי המדינות‪ .‬תקצוב סעיף זה בתש״פ מיועד למימון הסבב‬
‫השישי של מענקי המחקר וכן להמשך מימון הסבב הרביעי והחמישי של מענקי המחקר‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 30.1.2018‬ות״ת אישרה את הארכת הפעילות של הקרן המשותפת לשלושה‬

‫מחזורים נוספים לשניםתש״ף‪-‬תשפ״ב‪.‬‬

‫‪ 3.1.38.6‬קרן מחקר משותפת ‪FSI-FRN -‬‬

‫בהמשך לאישור ות״ת מיום ‪ ,21.10.2015‬הוקמה קרן ישראלית‪-‬סינגפורית לקידום ומימון‬
‫מחקרים מדעיים משותפים‪ ,‬אשר מנוהלת וממומנת במשותף ע״י הקרן הלאומית למחקר‬
‫בסינגפור (‪ )NRF‬והקרן הלאומית למדע (‪ .)ISF‬במסגרת התכנית ימומנו מענקי מחקר‬
‫משותפים בין שתי המדינות בתחומי מדעי הטבע וההנדסה‪ .‬תקצוב סעיף זה בתש״פ מיועד‬
‫למימון הסבב הרביעי של מענקי המחקר‪ .‬בתאריך ‪ 30.1.2018‬ות״ת אישרה את הארכת‬

‫הפעילות של הקרן המשותפת לשלושה מחזורים נוספים לשנים תשע״ט‪-‬תשפ״א‪.‬‬

‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫‪41‬‬

‫‪ 3.2‬תשתיות מחקר‬

‫‪ 3.2.1‬תשתיות כלליות‬
‫‪ 3.2.1.1‬מחקרים אירופיים משותפים ‪CERN‬‬

‫עד תשע״ב הייתה ישראל חברה נספחת ב‪ - CERN-‬מתקן לאנרגיות גבוהות בג’נבה שבשוויץ‪.‬‬
‫החל מתשע״ג ישראל חברה מלאה ב‪ ,CERN-‬וזאת בהתאם לתשובתה החיובית ממרץ ‪2011‬‬

‫לפניית הארגון‪ .‬בתש״פ כולל הסכום המתוקצב בסעיף זה את הרכיבים הבאים‪:‬‬

‫ ‪ .‬אדמי חבר בארגון ה ‪ -CERN-‬החלטת הממשלה ‪ 3159‬מיום ‪ 17.4.2011‬נקבע כי דמי החבר‬
‫השנתיים של ישראל לארגון ה‪ CERN-‬ימומנו באופן הבא‪ :‬ות״ת‪ ;52% -‬רשות החדשנות‬
‫‪ ;17% -‬משרד המדע והטכנולוגיה‪ ;7% -‬משרד החוץ‪ ;7% -‬משרד ראש הממשלה‪;10% -‬‬
‫משרד האוצר‪ .7% -‬דמי החבר של מדינת ישראל ב‪ CERN-‬ב‪ 2019-‬נאמדים‪ ,‬בשלב זה‪,‬‬
‫בכ‪ 19,380-‬אלפי פרנק שוויצרי‪ ,‬ובהתאם לכך תוקצב חלקה של ות״ת בסך ‪ 40,635‬אלפי‬
‫‪( ₪‬לפי שער חליפין של ‪ ₪ 4.03‬לפרנק שוויצרי בהתאם לסיכומים עם משרד המדע)‪.‬‬
‫ישראל ב‪ CERN-‬ב‪ 2019-‬נאמדים‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬בכ‪ 19,380-‬אלפי פרנק שוויצרי‪ ,‬ובהתאם‬
‫לכך תוקצב חלקה של ות״ת בסך ‪ 40,635‬אלפי ‪( ₪‬לפי שער חליפין של ‪ ₪ 4.03‬לפרנק‬

‫שוויצרי בהתאם לסיכומים עם משרד המדע)‪.‬‬

‫ ‪ .‬בדמי חבר ב‪ ATLAS - ATLAS-‬הוא אחד משני הגלאים הגדולים במאיץ ‪ LHC‬ובשנת ‪1998‬‬
‫נחתם הסכם בו התקבלה ישראל כשותפה בבניית הגלאי‪ .‬מכח הסכם זה מחוייבת‬
‫ישראל בתשלום דמי חבר לתאגיד ה‪ ,ATLAS-‬שעמדו בשנים ‪ 2015-2018‬על ‪ 201‬אלפי‬
‫פרנקים שוויצרים לשנה‪ .‬בישיבתה ביום ‪ 26.12.2018‬דנה ות״ת בחידוש ההסכם עם‬
‫‪ ATLAS‬ובהשתתפות ישראל בשלב השני של שדרוג הגלאי והחליטה לאפשר את חידוש‬
‫ההסכם ואת הגדלת דמי החבר של ישראל בגלאי בשנים ‪ 2019-2023‬עד לסך של ‪265‬‬

‫אלף פרנק״ש בשנה‪.‬‬
‫ בנוסף‪ ,‬החליטה ות״ת לתקצב בתשע״ח את חלקה של מדינת ישראל בבניית קרן משותפת‬
‫(‪ )Common Fund‬המיועדת למימון תשתיות‪ ,‬מתקנים‪ ,‬חוזי שירותים ועוד‪ ,‬הצפויים לשרת‬
‫את כלל הפרויקטים המצויים תחת המטריה הרחבה של שלב ב’ בשדרוג הגלאי עד‬

‫לסכום חד‪-‬פעמי של ‪ 42‬אלף פרנק״ש‪.‬‬

‫ ‪ .‬גפיתוח ה‪ Grid-‬הישראלי ב‪ - ATLAS-‬מיזם ה‪ Grid-‬מאפשר את ניתוח הנתונים הרבים‬
‫שמקורם בניסויים הנעשים במאיץ ‪ .LHC‬בעקבות בחינה של ועדה בינלאומית בשנת‬
‫‪ ,2007‬החליטה ות״ת לאפשר למדענים הישראליים להצטרף לגריד‪ .‬פעילות זו ממומנת‬
‫במלואה ע״י ות״ת ועומדת על סך של כ‪ 640-‬אלפי דולר בשנה‪ .‬סכום זה מועבר‬
‫לאוניברסיטאות הפעילות במיזם ‪ -‬הטכניון‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ומכון ויצמן למדע ‪-‬‬

‫באמצעות האקדמיה הלאומית למדעים‪.‬‬

‫ ‪ .‬דהשתתפות ות״ת בוועדה לאנרגיות גבוהות ‪ -‬השתתפות זו עומדת על סך ‪ 85‬אלפי דולר‬
‫לשנה‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫ ‪ .‬השדרוג הגלאי ‪ ATLAS‬השתתפות ות״ת בפרויקט “הגלגל הקטן״ (‪- )Small Wheel‬‬
‫בהתאם לסיכום משנת ‪ 2013‬ישראל שותפה בפרויקט “הגלגל הקטן״ (‪,)Small Wheel‬‬
‫שהוא השלב הראשון בשדרוג הגלאי ‪ .ATLAS‬השתתפות ות״ת בפרויקט “הגלגל הקטן״‬
‫עומדת במצטבר על ‪ 1,000‬אלפי דולר בשנים ‪ ,2013-2022‬שהם ‪ 100‬אלף דולר לשנה‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי השתתפות זו מתווספת על השתתפות האוניברסיטאות בפרויקט המועברת אף‬

‫היא באמצעות ות״ת‪.‬‬

‫בישיבתה ביום ‪ 26.12.2018‬דנה ות״ת בהמלצות ועדת בדיקה בינלאומית‪ ,‬שמונתה ע״י‬
‫נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים‪ ,‬ובדקה את פעילות קבוצת המחקר הישראלית‬
‫בפרויקט “הגלגל הקטן״ (‪ )Small Wheel‬והעריכה את התכנית המדעית של הקבוצה‬
‫הישראלית‪ ,‬המתייחסת למעורבותה המדעית המתוכננת של הקבוצה בשלב ב’ של‬
‫שדרוג הגלאי ‪ .ATLAS‬בעקבות המלצות הוועדה החיוביות‪ ,‬החליטה ות״ת להשתתף‬
‫בעלויות קבוצת המחקר בשלב ב’ של שדרוג הגלאי ‪ ATLAS‬בכפוף לעקרונות הבאים‪:‬‬
‫ות״ת תשתתף בעלויות קבוצת המחקר עד לסכום של ‪ 4,000‬אלפי פרנק״ש בכפוף‬
‫למימון מקביל של האוניברסיטאות עד לסכום של ‪ 3,000‬אלפי פרנק״ש‪ ,‬כך שסך העלויות‬
‫ימומנו‪ ,‬עד תקרה של ‪ 7,000‬אלפי פרנק״ש‪ ,‬ימומנו בהתאם לחלוקה הבאה‪ 4/7 :‬מהסכום‬
‫ימומנו ע״י ות״ת ו‪ 3/7-‬ע״י האוניברסיטאות המשתתפות‪ .‬השתתפות ישראל בפרויקט‬
‫תיפרס על פני השנים ‪ .2019-2028‬כמו כן מכיוון שמדובר בפרויקט ארוך טווח‪ ,‬החשוף‬
‫מבחינה תקציבית לשינויים בעלויות הרכיבים השונים המרכיבים אותו‪ ,‬החליטה ות״ת‬
‫ביום ‪ 31.7.2019‬כי במהלך תשפ״ג יבחן הצוות המקצועי את מצבו התקציבי של הפרויקט‬

‫ויציע‪ ,‬ככל שיידרש‪ ,‬הצעה לעדכון התקציב ולעדכון תכנית מימונו‪.‬‬

‫‪ 3.2.1.2‬מחקרים אירופיים משותפים ‪ESRF‬‬

‫החל משנת ‪ 1998‬ישראל חברה במתקן קרינת הסינכרוטרון האירופי (‪ ,)ESRF‬הממוקם‬
‫בגרנובל שבצרפת‪ .‬עד תשע״ג השתתפות מדינת ישראל בתקציב ה‪ ESRF-‬עמדה על שיעור‬
‫של ‪ ,1.0%‬המשקף את שיעור השימוש של המדענים הישראלים בזמן השימוש במתקן‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 2013‬נחתם הסכם מחודש לשנים ‪ 2018-2014‬לפיו עלתה השתתפות ישראל‬
‫במתקן ל‪ .1.5%-‬עקב כך פנתה ות״ת למוסדות והציעה הסדר לפיו הגידול בזמן השימוש‬

‫במתקן ימומן ע״י המוסדות בהתאם להתפלגות השימוש ביניהם‪.‬‬
‫בתשע״ח הגדילה ות״ת את שיעור השתתפותה בתקציב ה‪ ESRF-‬ל‪ ,1.75%-‬וביום ‪25.4.2018‬‬
‫החליטה ות״ת על הארכת הסכם ההתקשרות עם ה‪ ESRF-‬לשנים ‪ ,2019-2023‬כדלקמן‪:‬‬
‫בשנים ‪ 2019‬ו‪ ,2020-‬בהן תושבת הפעילות במתקן לצורך שדרוג‪ ,‬יעמוד שיעור ההשתתפות‬

‫על ‪ ,1.5%‬ובשנים ‪ 2011-2023‬יעלה שיעור ההשתתפות ל‪.1.75%-‬‬
‫עוד יצויין כי בשנים בהן שיעור ההשתתפות יעמוד על ‪ 1.5%‬יעמוד חלקה של ות״ת על ‪1.0%‬‬
‫מזמן השימוש הכולל במתקן ובשנים בהם שיעור ההשתתפות יעמוד על ‪ 1.75%‬יעמוד חלקה‬

‫של ות״ת על ‪ 1.25%‬מזמן השימוש והיתרה תמומן ע״י אוניברסיטאות המחקר‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‪ 3.2.1.3‬מכון מחקר לביוטכנולוגיה ‪ -‬בן‪-‬גוריון‬

‫בהמשך לסיכום הבין‪-‬משרדי בין המדען הראשי במשרד הכלכלה‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬המשרד‬
‫לפיתוח הנגב והגליל וות״ת הוחלט על הקמת מרכז מחקר ופיתוח לביוטכנולוגיה באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב בתקציב בסך ‪ 30,000‬אלפי דולר למשך ‪ 7‬שנים‪ .‬חלקה של ות״ת במימון‬
‫הקמת המרכז יעמוד על ‪ 10,500‬אלפי דולר למשך ‪ 7‬שנים (‪ 1,500‬אלפי דולר לשנה) אשר‬
‫יועברו לאוניברסיטה באמצעות משרד הכלכלה‪ .‬העברת כספים זו מותנית בהשקעה זהה‬
‫מצד האוניברסיטה (בסך ‪ 30,000‬אלפי דולר) ומצד קרן דפיצ’וטו (בסך ‪ 30,000‬אלפי דולר)‪.‬‬
‫אם ההשקעה המקבילה מצד הגופים האמורים תקטן‪ ,‬התמיכה הממשלתית תקטן בהתאם‪.‬‬
‫בהחלטת ות״ת תשס״ט‪ 85/‬מיום ‪ 25.2.2009‬הוחלט‪ ,‬כי חלקה השנתי של ות״ת במימון‬
‫הקמת המכון בסך ‪ 6,300‬אלפי ‪ ₪‬ינוכה מההקצבה למכוני המחקר בנגב של אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון‪ .‬בתשע״ג ובתשע״ד לא תוקצב סעיף זה וזאת בשל עיכובים בהתקדמות הפרויקט‪,‬‬
‫אשר יצרו בתקציב ות״ת עודפים מחויבים גדולים לנושא זה‪ .‬בעקבות עיכובים בהפעלת‬
‫התכנית‪ ,‬וועדת ההיגוי העניקה אישור להארכת הפרויקט עד לשנת ‪ .2017‬ביום ‪24.5.2017‬‬
‫החליטה ות״ת לאשר את הארכה נוספת של הפרויקט עד לשנת ‪ 2019‬וזאת בלי לשנות את‬

‫מסגרת השתתפות ות״ת ומשרדי הממשלה‪ .‬בתש״פ סעיף זה לא מתוקצב‪.‬‬

‫‪ 3.2.1.4‬מרכזי מצוינות‬

‫ביום ‪ 14.3.2010‬החליטה ממשלת ישראל לאמץ את התכנית אשר גובשה ע״י יו״ר ות״ת‬
‫דאז בשיתוף שר החינוך ויו״ר המל״ג דאז‪ .‬יעדיה העיקריים של התכנית הינם‪ :‬השבת‬
‫חוקרים מצטיינים לארץ ככלי למניעת “בריחת המוחות״ וחיזוק הסגל האקדמי‪-‬מחקרי‬
‫באוניברסיטאות; חיזוק המחקר המדעי בישראל וביסוס מעמדו; שיפור ושדרוג התשתית‬
‫המחקרית באוניברסיטאות; עידוד חדשנות אקדמית וקיום וקידום תכניות הוראה והכשרה‬
‫בינלאומיות מתקדמות בתחומים נבחרים‪ .‬השתתפות ות״ת בתכנית מתוכננת להגיע לעלות‬

‫תקציבית רב‪-‬שנתית כוללת של עד ‪ 450,000‬אלפי ‪.₪‬‬
‫במסגרת התכנית החלו לפעול בתשע״ב (אוקטובר ‪ )2011‬ארבעה מרכזי מצוינות ראשונים‬
‫ובמחצית השנייה של תשע״ג (מאי ‪ )2013‬החלו לפעול שניים‪-‬עשר מרכזי מצוינות נוספים‪.‬‬
‫מרכזי המצוינות הוקמו במגוון רחב של תחומים‪ :‬מדעי הרוח‪ ,‬מדעי החברה‪ ,‬המדעים‬

‫הפיסיקליים וההנדסה‪ ,‬ומדעי החיים והרפואה‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת ות״ת המרכזים תוקצבו לתקופה של ‪ 5‬שנים‪ ,‬כך שתשע״ח‪ ,‬היתה השנה‬

‫האחרונה בה תוקצבה התכנית בתקציב ות״ת המקורי‪.‬‬

‫‪ 3.2.1.6‬מחקר תחליפי נפט‬

‫רכיב מרכזי בתכנית הלאומית להפחתת התלות בנפט (החלטת ממשלה ‪ )2790‬הוא חיזוק‬
‫תשתית המחקר האקדמי‪ ,‬בסיסי ותרגומי‪ ,‬וקידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות המקטינות‬

‫‪44‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫את התלות העולמית בנפט בתחבורה‪ .‬לשם השגת המטרות הלאומיות ויעדי הממשלה‪,‬‬
‫פועלת המנהלת של התכנית ביחד עם הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה‬
‫על מנת לקדם פיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה וחיזוק‬
‫המחקר בתחום תחליפי הנפט בישראל תוך שאיפה להביאו למעמד מוביל בעולם‪ .‬בהמשך‬
‫להחלטות הממשלה מספר ‪ 1354‬מיום ‪ 7.2.2010‬ומספר ‪ 2790‬מיום ‪ 30.1.2011‬בדבר כינון‬
‫והפעלת תכנית לאומית בנושא פיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט‬
‫בתחבורה‪ ,‬אישרה ות״ת‪ ,‬במסגרת החלטה תשע״א‪ 104/‬מיום ‪ 21.9.2011‬מתווה לקידום‬

‫הפעילות המחקרית והאקדמית בתחום‪ ,‬שתכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫ ‪ .‬אהקמת מרכז מצוינות שיעסוק במקורות לאנרגיות מתחדשות‪ ,‬חלופיות ובנות קיימא;‬

‫ ‪ .‬בהקמת מרכז מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה;‬
‫ ‪ .‬גפתיחת תכנית מענקי מחקר אישיים בנושא תחליפי הדלקים במסגרת הקרן הלאומית‬

‫למדע;‬
‫ ‪ .‬דפתיחת תכנית מוקדי מחקר במסגרת הקרן הלאומית למדע;‬
‫ ‪ .‬ההקמת מרכז לקידום המחקר בתחום התחבורה החכמה‪ .‬בתש״פ מתוקצבים בסעיף זה‬
‫מרכז המחקר בתחום תחליפי נפט ותכנית מוקדי מחקר‪ .‬תקצוב יתר התכניות הסתיים‬
‫למעט המרכז לתחבורה חכמה בה נעשה שימוש בעודפים מחוייבים בשנה זו‪.‬‬
‫מרכז מחקר ‪ -‬במסגרת התכנית החל לפעול במחצית השנייה של תשע״ב “מרכז לתחליפי‬
‫דלק ע״י פיתוח מקורות כוח חדשניים להנעה חשמלית״‪ ,‬שבהקמתו זכתה קבוצת חוקרים‬
‫בהובלת אוניברסיטת בר אילן ובה חוקרים מאוניברסיטאות בר‪-‬אילן‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬הטכניון‬
‫ואריאל‪ .‬התקציב הכולל של המרכז הסתכם ב‪ 45,000-‬אלפי ‪ ₪‬שמתוכם ‪ 15,000‬אלפי ‪,₪‬‬
‫במימון המוסדות השותפים במרכז‪ 15,000 ,‬אלפי ‪ ₪‬במימון ות״ת ו‪ 15,000-‬אלפי ‪ ,₪‬במימון‬
‫המנהלת לתחליפי נפט‪ .‬המרכז תוקצב בין השנים תשע״ב‪-‬תשע״ז‪.‬‬

‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬צילום דני מכליס‬

‫‪45‬‬

‫לאחר תום חמש שנות פעילות‪ ,‬לאור ההישגים המדעיים ושביעות הרצון מהתפתחות‬
‫המרכז‪ ,‬בקשה מנהלת תחליפי דלקים מות״ת להאריך את תקופת המימון למרכז בחמש‬
‫שנים נוספות‪ ,‬וזאת לאחר שבחנה את תוכנית המחקר החמש שנתית שהגיש המרכז‪ .‬ביום‬
‫‪ 13.7.2016‬החליטה ות״ת על הארכת מימון פעילות המרכז לחמש שנים נוספות תשע״ז‪-‬‬
‫תשפ״א‪ .‬השתתפות ות״ת הותניתה בהשתתפות מקבילה של מנהלת תחליפי דלקים‬
‫ובהמלצה חיובית של צוות סוקרים מחו״ל‪ .‬צוות הסוקרים בחן את התפתחות הפעילות‬
‫המדעית ותוצרי המחקר המדעי של המרכז‪ .‬בעקבות דוח ההערכה חיובי שהוגש לות״ת על‬
‫ידי צוות הסוקרים שהדגיש את חשיבות ואיכות המחקר המתקיים במרכז החליטה ות״ת ביום‬
‫‪ 16.8.2018‬על המשך תקצוב המרכז לחמש שנים נוספות בתקציב כולל של ‪ 56,500‬אלפי ‪.₪‬‬
‫אופן חלוקת התקציב נקבע באופן הבא‪ :‬המנהלת לתחליפי דלקים וות״ת יקצו כל אחד סך‬

‫של ‪ 22,500‬אלפי ‪ ,₪‬והמוסדות השותפים במרכז יקציבו סך של ‪ 11,500‬אלפי ‪.₪‬‬

‫תכנית מענקי מחקר אישיים ומוקדי מחקר ‪ -‬במהלך תשע״ב הפיצה הקרן הלאומית למדע‬
‫קול קורא ראשון למענקי מחקר אישיים בתחום מחקר תחליפי נפט לתקופה של בין שנתיים‬

‫לארבע שנים‪ ,‬לרבות אפשרות לקבלת מענק לצורך רכישת ציוד ייעודי מחקרי רלוונטי‪.‬‬

‫בתום שלושה מחזורים של תכנית המענקים האישיים‪ ,‬בוצעה ההערכה מחודשת של התכנית‬
‫ונבחנה מידת הצלחתה בשיתוף הקרן הלאומית למדע ומנהלת תחליפי דלקים‪ .‬בעקבות‬
‫מסקנות הבדיקה התקבלה המלצה להסב את התכנית הקיימת לתכנית מוקדי מחקר בנושא‬
‫דלקים ביולוגיים וסינטטיים שתאפשר יצירת קבוצות מחקר הכוללות שלושה חוקרים ומעלה‬
‫מדיסציפלינות שונות‪ .‬לאור המלצה זאת אישרה ות״ת ביום ‪ ,30.4.2016‬תקציב בסך ‪25,000‬‬

‫אלפי ‪ ₪‬לתכנית מוקדי המחקר שתפעל בין השנים תשע״ח‪-‬תשפ״ב‪.‬‬

‫“המכון לחדשנות בתחבורה״ ‪ -‬ביוזמת מנהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה‬
‫ובמימונה‪ ,‬הוקם באוניברסיטת תל אביב בשנה״ל תשע״ד‪ ,‬במסגרת פיילוט‪ ,‬מכון לחדשנות‬
‫בתחבורה לתקופה של חמש שנים תשע״ד‪-‬תשע״ח‪ .‬המכון פתוח ונגיש לכלל קהילת החוקרים‬
‫בארץ ובין מטרותיו‪ ,‬להוות מוקד משיכה ועידוד של מחקר ויזמות בנושא חדשנות תחבורתית‪.‬‬
‫המנהלת בחרה להקים את המכון בשיתוף בית הספר ללימודי סביבה ע״ש פורטר‪ ,‬והפקולטה‬
‫להנדסה‪ ,‬מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬פיילוט זה סייע בהמשך לגיבוש המדיניות בנושא תחבורה‬
‫חכמה במסגרת צוות בינמשרדי ייעודי שעסק בנושא‪ ,‬כמפורט להלן‪ .‬יצוין כי התקציב המקורי‬
‫בסעיף זה אינו כולל מקורות ממשרדים אחרים הצפויים להתקבל במהלך השנה‪ .‬התקציב‬

‫יעודכן בהתאם להעברת התקציב על ידי מנהלת תחליפי דלקים שבמשרד רה״מ‪.‬‬

‫תחבורה חכמה ‪ -‬בהמשך להחלטת ממשלה ‪ 2316‬מיום ‪ ,22.1.2017‬הוקם צוות בינמשרדי‬
‫שכלל את נציגי משרדי הממשלה הבאים‪ :‬האוצר‪ ,‬רה״מ‪ ,‬התחבורה‪ ,‬המדע‪ ,‬ואת הרשות‬
‫לחדשנות והצוות המקצועי של ות״ת‪ .‬הצוות עסק בהיבטים השונים לקידום המחקר‬
‫בתחום התחבורה החכמה באקדמיה הישראלית ובהמשך הגיש את מסקנותיו והמלצותיו‬
‫לות״ת‪ .‬בהמשך לזאת‪ ,‬אישרה ות״ת ביום ‪ ,18.7.2018‬תכנית לקידום ועידוד המחקר בתחום‬

‫התחבורה החכמה בסך של ‪ 25,000‬אלפי ‪.₪‬‬

‫‪46‬‬

‫תקציב ות”ת למערכת ההשכלה הגבוהה התקציב השוטף לשנה”ל תש”ף›‬

‫יעדי המרכז כפי שהוגדרו בקול הקורא הם‪:‬‬

‫ ‪ .‬אלחזק את המחקר בתחום התחבורה החכמה באקדמיה הישראלית‪ ,‬לרבות באמצעות‬
‫גיבוש קהילה אקדמית פעילה בתחום זה;‬

‫ ‪ .‬בלקדם שיתופי פעולה וידע לטובת מחקר בתחום התחבורה החכמה‪ ,‬הן באקדמיה‪ ,‬והן‬
‫בממשק אקדמיה‪-‬תעשיה‪ ,‬בישראל ומול גורמים דומים בעולם;‬

‫ ‪ .‬גלעודד שיתופי פעולה בתחום התחבורה החכמה הן בממשק אקדמיה‪-‬תעשייה‪ ,‬באקדמיה‬
‫הישראלית ומול גורמים אלה בעולם;‬

‫ ‪ .‬דליצור מוקד ידע וקישוריות ליזמים‪ ,‬לאקדמיה ולתעשייה הישראלית (‪POC - Point of‬‬
‫‪;)Contact‬‬

‫ ‪ .‬הייזום תכניות לצורך קידום ועידוד המחקר בתחום התחבורה החכמה ברמה הארצית‪,‬‬
‫בהתבסס על תוצרי המרכז שיוקם‪ ,‬ניתוח וזיהוי צרכים והיכרות עם הממשק אקדמיה‪-‬‬
‫תעשיה‪ .‬המרכז שייבחר צפוי לפעול במהלךתש״ף‪ .‬התכנית כבר תוקצבה בתשע״ח ולכן‬

‫הביצוע יהיה מעודפי תקציב שנה זו‪.‬‬

‫מרכז לחקר הים התיכון‬ ‫‪3.2.1.7‬‬

‫בעקבות החלטת ות״ת מיום ‪ ,3.12.2011‬יצא ב‪ 5.1.2012-‬קול קורא להגשת בקשות להקמת‬
‫מרכז לחקר הים התיכון‪ .‬במענה לקול קורא זה הוגשו שתי בקשות מתחרות‪ .‬האחת‬
‫בראשות אוניברסיטת חיפה בשיתוף הטכניון‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬המכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬והמכון הגיאולוגי לישראל‪ ,‬והשנייה בראשות‬

‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב ובהשתתפות המרכז האקדמי רופין‪.‬‬

‫תהליך ההערכה והשיפוט של הבקשות נעשה ע״י ועדת הערכה בראשות פרופ’ רות ארנון‪,‬‬
‫נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים דאז‪ ,‬ובהשתתפות דמויות בולטות בתחום ההשכלה‬
‫הגבוהה והמחקר המדעי הבסיסי והיישומי בישראל‪ .‬במהלך עבודתה התייעצה ועדת ההערכה‬
‫עם מומחים עולמיים בחקר מדעי הים על היבטיו השונים ובחנה היבטי שיפוט נוספים‪ ,‬לרבות‬
‫התרומה הצפויה לחברה בישראל‪ ,‬היקף המשאבים הנדרשים להקמת המרכז‪ ,‬תשתיות‬

‫פיזיות ועוד‪.‬‬

‫בישיבתה ביום ‪ 11.7.2012‬אימצה ות״ת את המלצות ועדת ההערכה‪ ,‬והחליטה‪ ,‬על הקמת‬
‫המרכז לחקר הים התיכון בישראל‪ .‬בהתאם לקול הקורא ולהצעה שהוגשה על ידי אוניברסיטת‬
‫חיפה הקצתה ות״ת ‪ 20,000‬אלפי ‪ ₪‬לטובת הקמת המרכז‪ ,‬בכפוף לתנאים שונים המפורטים‬

‫בהחלטת ות״ת‪ .‬במהלך תשע״ד הצטרפו למרכז גם אוניברסיטת תל אביב ומכללת רופין‪.‬‬

‫במהלך שנת תשע״ז החליטה הנהלת ות״ת על בחינת התפתחות המרכז עד כה‪ ,‬הן מן‬
‫ההיבטים האקדמיים והמדעיים והן מההיבטים של השימוש בתשתיות‪ ,‬לרבות אופן תקצובו‪,‬‬
‫השימוש בתשתיות‪ .‬בדיקה זו התבצעה במהלך שנת תשע״ח באמצעות ועדה שהורכבה‬
‫ממדענים בתחום חקר הים מאנגליה‪ ,‬ארה״ב ואוסטרליה‪ ,‬ובליווי האגף להערכת איכות‬

‫‪47‬‬

‫במל״ג‪ .‬בהמשך לעבודת הוועדה החליטה ות״ת ביום ‪ 16.5.2018‬על השתתפות תקציבית‬
‫חד‪-‬פעמית במרכז לחקר הים התיכון בתשע״ט בסך של ‪ 1,500‬אלפי ‪ ₪‬לצורך הנגשת הציוד‬
‫והתשתית שנרכשו ע״י המרכז לחוקרים הישראלים‪ .‬השתתפות זו כפופה ליישום המלצות‬
‫הוועדה ע״י המרכז לחקר הים התיכון‪ ,‬לשביעות רצונה של ות״ת‪ .‬כמו כן‪ ,‬כחלק מהמלצות‬
‫הוועדה‪ ,‬במהלך השנה יבחן הצוות המקצועי בות״ת ובמל״ג את אופן התקצוב של תחום‬

‫מדעי הים וכן יבחן אופן יישום המלצות הוועדה ע״י המרכז‪.‬‬

‫‪ 3.2.1.8‬הסקר החברתי האירופאי ‪ESS‬‬

‫הסקר החברתי האירופאי (‪ )European Social Survey‬הינו סקר רב‪-‬מדינתי דו‪-‬שנתי‪ ,‬המהווה‬
‫תשתית במדעי החברה עבור חוקרים‪ ,‬ממשלות ומעצבי מדיניות אשר עניינם מחקר בסיסי‬
‫במקצועות מדעי החברה‪ .‬הסקר הוא פרי יוזמה של קבוצת מחקר באירופה (כולל ישראל)‬
‫בעידוד הקרן האירופית למדע והאיחוד האירופי‪ .‬הקרן והאיחוד מממנים את הוצאותיו‬
‫המרכזיות של הסקר כאשר כל מדינה שותפה מממנת את ביצוע הסקר המקומי‪ .‬השתתפות‬
‫ישראל בתשתית החלה במימון של ות״ת‪ ,‬כאשר הסבב הראשון של הסקר התבצע בשנת‬
‫‪ .2002‬מדינת ישראל לא השתתפה בסבב השני (‪ )2004-2005‬והשלישי (‪ )2006-2007‬של‬
‫הפרויקט‪ .‬בשנת תשס״ח החליטה ות״ת לחזור ולתקצב את הסקר באמצעות האקדמיה‬
‫הלאומית למדעים‪ ,‬ובהתאם לכך השתתפה ישראל מאז בסבבים הרביעי (‪,)2008-2009‬‬
‫החמישי (‪ )2010-2011‬והשישי (‪ .)2012-2013‬במסגרת הדיונים בנושא תקצוב הסבב השביעי‬
‫(‪ )2015-2014‬ובהתבסס על המלצת הוועדה לתשתיות מחקר מרכזיות‪ ,‬החליטה ות״ת‬
‫לאשר את תקצוב הצטרפות ישראל על תקן “מדינה אורחת״‪ .‬בתאריך ‪ 17.2.2016‬אישרה‬
‫ות״ת את המשך השתתפות מדינת ישראל בסקר על תקן “מדינה אורחת״ גם בסבב השמיני‬
‫(‪ )2016-2017‬בעלות מצטברת של ‪ 2,591‬אלפי ‪ ₪‬הכוללים דמי השתתפות בתשתית‪ ,‬עלויות‬
‫איסוף ועריכת הנתונים ועלויות ניהול התשתית בארץ בשנים אלה‪ .‬בתיאום עם משרד המדע‬
‫הוחלט כי ניהול התכנית‪ ,‬הפיקוח‪ ,‬הבקרה והערכת התכנית וייצוג ישראל בתשתית האירופית‬
‫ימשיך להיות באחריות משרד המדע כמו בסבב הקודם‪ .‬פרויקט זה מלווה ע״י וועדה מקצועית‬
‫המופעלת ע״י משרד המדע‪ .‬בתאריך ‪ 25.4.2018‬החליטה ות״ת לממן הצטרפות של מדינת‬
‫ישראל לסבבים התשיעי והעשירי של איסוף הנתונים במסגרת הסקר החברתי האירופי‬
‫‪ ESSurvey‬על תקן של “מדינה חברה״‪ .‬מימון ות״ת מוערך בסך של כ‪ 5,800-‬אלפי ‪ ₪‬עבור‬

‫שני הסבבים‪ .‬בתש״פ תוקצבו ‪ 1,450‬אלפי ‪ ₪‬לצורך ההשתתפות בסקר‪.‬‬

‫‪ 3.2.1.9‬הסקר החברתי האירופאי ‪SHARE-ERIC‬‬

‫הסקר החברתי האירופאי (‪ )SHARE-ERIC‬הינו סקר רב‪-‬מדינתי דו‪-‬שנתי בנושא בריאות‪,‬‬
‫הזדקנות ופרישה‪ ,‬המהווה תשתית חשובה עבור חוקרים‪ ,‬ממשלות ומעצבי מדיניות אשר‬
‫עניינם מחקר בסיסי בנושאים הנ״ל‪ .‬הסקר הוא פרי יוזמה של קבוצת מחקר באירופה‬
‫(כולל ישראל) בעידוד הקרן האירופית למדע והאיחוד האירופי‪ .‬הקרן והאיחוד מממנים את‬
‫הוצאותיו המרכזיות של הסקר כאשר כל מדינה שותפה מממנת את ביצוע הסקר המקומי‪.‬‬

‫‪48‬‬