כל הזכויות שמורות
לזאב גוז
אין להעתיק לשכפל
All rights reserved
to Zeev Goz
2016
אהבה במחתרת
אהבה במחתרת
בכל מקום בעולם שבו נביט
בכל פינה שנאיר במרחבי ההיסטוריה
נמצאה אותה אהבה חיוורת
אותה אהבה במחתרת
שאינה מקובלת על הבריות
שמנוגדת לכל הדעות
אך היא חזקה מכל יהלום
והיא תשרוד את כל המאבקים
והיא זו שתשכין שלום.
נצנוץ ראשון של בקר עולה מבין המסגדים הבנויים אבן אפורה .על ההרים
סביב המקיפים את העיר הישנה ,מתפרס ערפל הבקר כשטיח העוטף ומגן
על ההרים החשופים .מבעד הערפל השמים מכחילים באיטיות ודוחקים את
הערפל שעל לאחר שעל.
קול המואזין הקורא לתפילת השחרית מהדהד ברחובות שאך לפני רגע קט היו
שוממים ולפתע מתמלא הרחוב בגברים עטופי קורי שינה הממהרים אל
המסגד לעבודת הבורא.
חלקם לבוש בחליפות חומות וחולצות כחולות ואת ראשיהם עוטפות כפיות
צבעוניות מעוטרות בצבעים אדומים ,שחורים ולבנים .המבוגרים יותר לבושים
בגלביות לבנות וסודרים בכדי לגרש את צינת הבוקר .בפתח המסגד סדורות
נעלים בשורות כמוצגות במסדר.
מתך המסגד נשמעות תפילות המהללות את אלאה ומוחמד נביאו .גברים
כורעים על מחצלות כשפניהם מופנות לכיוון מכה ,מעלים תפילה לאל השוכן
במרום ומוחמד שליחו.
לאחר קריאת שמו של אלאה על ידי המואזין ,הגברים מרכינים את ראשם בפני
האלוהים.
על גג אחד מבתי האבן האפורים הצופה לקסבה עומד חייל על משמרתו
במדיו הירוקים וכומתתו החומה מתנוססת בגאווה על ראשו ,החייל עוטה
מעיל מפאט הקור ומחבק גלילון כשמחסנית נמצאת במצב הכנס וידו אוחזת
בידית הנשק מוכנה לפעולה.
החייל מביט בשמש העולה מבין המסגדים ובוחן את הרחוב המתמלא
בהמונים .ילדים הנושאים ילקוטים מרופטים דהויים בידיהם ,אצים לבית
הספר ,נשים בשמלות ישנות ומטפחות לראשיהן סוחבות סלים ריקים בכדי
למלאם בכל טוב המוצע בשוק .חנוונים פותחים את חנויותיהם ומסדרים את
מרכולתם בפתח החנות ,אחרים קוראים בקול ומכריזים על מרכולתם .נער
צעיר דוחף מריצה בעלת גלגלי אופניים הצבועה בירוק וכחול
העמוסה לעייפה במיני מאפה טריים ומתוקים.
החייל מביט בשעונו ובאותו רגע חייל נוסף עולה במדרגות המובילות לגג ,פונה
בדברים
אל השומר בכדי שיזהה אותו ,ולמנוע מטעויות שאירעו בעבר שחייל ששמר
בעמדתו פתח באש לעבר חברו בחושבו שהינו מחבל.
חיוך ממלא את פני השומר בראותו את חברו הנגלה בפתח ,השומר המחליף
טופח על שכמו ושואל אך עבר הלילה? יבש כמו הנגב ,חוץ מאיזו מריבה
משפחתית בבית ממול.
יאלה המיטה קוראת לך אומר המחליף וצחוק קל עולה על שפתותיו .אני
שומע אותה בוכה מרוב געגועים מחזיר הראשון .אתה עדין כאן ,כבר לא והוא
מתחיל לרדת במדרגות מנופף בידו לשומר.
בשובו למוצב ובהיכנסו למכולה שבעבר שימשה להעברת מטענים בים ועברה
שינויים והוסבה למקום מגורים ,נחרות ממלאות את החלל שבו חיילים
מכורבלים בשקי שינה וישנים את השעות הספורות בין הפעילות המבצעית
שהם מבצעים .אחד החיילים מרים את ראשו ומביט בו ,נו מה קורה דני? שקט
כמו קבר חסר קצת אקשן.
דני זורק את האפוד המאובק והכבד מעומס המחסניות ,הנושאות את קלעי
המוות תחת מיטת הברזל .את נישקו מניח תחת המזרון הירוק .משיל את
נעליו ונשכב על המיטה במלוא מדיו ,מתכסה בשק השינה מתהפך על הצד
כשפניו מופנות לקיר ונרדם.
לפתע נשמעת ברחבי המוצב צריחת צופר האזעקה והמוצב הופך לקלחת
רוחשת כולם אצים ממהרים .בחדר החיילים מזנקים ממיטותיהם נועלים את
הנעלים הגבוהות תופסים את הנשק והאפוד ורצים החוצה לכיוון רחבת הדגל.
במהלך ריצתו מביט דני בשעונו וקללה מסתננת מפיו כוס אוחתו ,רק חצי
שעה שינה ושוב איזה תרגיל מזורגג .הם ממש מגזימים השרמוטות מוסיף חייל
נוסף.
ברחבת הדגל המ"פ עומד על כל ציודו כשחיילים מתקבצים סביבו ,נשמעות
לחישות של אי שבעיות רצון .המ"פ מרים את קולו ואומר זה אינו עד תרגיל.
מתנהלת הפגנה ליד בית הספר לבנות ואנו יוצאים לפזר את ההפגנה ולהרגיע
את הרוחות .המפגינים צלבו את אחד התושבים המקומיים שהואשם בשיתוף
פעולה עמנו.
אין יורים ללא פקודה ,אני חוזר שוב אין יורים בלא פקודה .המ"פ מקריא את
הוראות הפתיחה באש .והחייל שדיבר עם דני בהיכנסו לחדר פונה אליו,
משאלתך התממשה יש אקשן.
החיילים עולים על הג'יפים שמנועם הופעל מבעוד מועד ונהימתם נשמעת
כחית בר צרודה ועוזבים את המוצב.
בין סבך הבתים מתיימר עשן שחור סמיך .בהתקרב הג'יפים לרחוב החסום
באבנים חביות וצמיגים בוערים ,החיילים קופצים מהרכבים קסדות לראשיהם
אפודים ונשקים תלויים על גופם העייף ואלות שחורות בידיהם.
ברגע שהמתפרעים מבחינים בחיילים הם מתקיפים את החיילים ומשליחים
אבנים לעברם.
צעירים שפניהם מוסתרות בכפיות ורוגטקות בידיהם יורים אבנים לכיוון
החיילים ,צעקות בערבית ממלאות את הרחוב ייטבח אל יהוד ,ברוח בדם
נפדה את פלשתין .אבנים גדולות וכבדות יותר מושלחות על החיילים מגגות
הבתים ורעש פגיעתן בקרקע נבלע בשאון הצעקות.
עיתונאים וכתבי טלוויזיה מגיעים למקום ברכבים שכורים ששלטים הנושאים
את שם התואר עיתונות מוצמדים לחלון הקדמי של הרכב .העיתונאים
מתרוצצים בין החיילים מתקתקים במצלמותיהם ומתעדים כל תנועה של
החיילים הרודפים אחרי מיידי האבנים.
עם בוא העיתונות ההפגנה הופכת אלימה יותר ,נשים יוצאות מפתחי הבתים
וצועקות סיסמאות רצח כלפי החיילים ,צעקות אלו מלבות את היצרים .ילדים
קטנים מנופפים בדגלי פלשתין ,המתפרעים מניפים ידים בסימן הניצחון כלפי
המצלמות וצרחות רצח ליהודים ,ברוח ודם נפדה את פלשתין מתחזקות .מטר
האבנים מתחזק והופך לשיטפון.
מגגות הבתים ניתכים בלוקים לכיוון החיילים ,מההמון המתפרע נזרק לעבר
החיילים בקבוק תבערה המתנפץ ברעש על הכביש ומתלקח.
אבן כבדה שנזרקה מגג אחד הבתים פוגעת בראשו של אחד הכתבים והוא
נופל ארצה שוטת דם ,שאר הכתבים מפסיקים להתרוצץ בינות לחיילים
תופסים מסתור וממשיכים לתקתק במצלמותיהם.
חיילים נחלצים לעזרתו של הכתב הפצוע ומפנים אותו למקום בטוח תחת
מטר אבנים כבד המותח עליהם וחובשים את פצעיו.
המתפרעים מתארגנים ופותחים במתקפה מחודשת חמושים בכלי נשק
תוצרת בית :מגרפות ,מעדרים ,כידונים מאולתרים העשויים ממקל מטאטא
כשמראשם מזדקר מסמר ארוך עבה וחלוד.
לפי הוראת המ"פ הרחוב מתמלא ענני עשן לבן ומחניק מהגז המדמיע הנורה
על ידי החיילים ,הגז חודר לעיניים וצורב את הגרונות .כדורי גומי נורים לעבר
מתפרעים המשליכים אבנים.
מאחת החצרות בין המון המתפרעים בלב הרעש וההמולה מבחין דני בנערה
ערביה בשמלת פסים ירוקה לבנה מתחתיה מבצבצים מכנסי טרנינג אפורות,
את ראשה עוטפת מטפחת כחולה .פניה נעות מאד ולא ניתן לגלות בהן אף
שמץ של איפור .גופה הטמיר והיפה מסתתר תחת בגדיה הפשוטים המושכים
את תשומת ליבו של דני ,הנועץ בה את מבטו המהופנט ללא יכולת לגרוע את
עיניו מימנה .הנערה מבחינה במבטו היא מביטה בו לרגע קצר ומשפילה את
מבטה לרצפה בביישנות ,לאחר רגע ארוך היא שבה ומביטה לכיוונו .מידי פעם
היא מסתכלת לצדדים בחשדנות שלא יבחינו במבטיה .דני מחייך אליה
והנערה מחזירה לו חיוך מבויש ושומטת את ראשה בביישנות.
רימון גז מדמיע הנורה בידי אחד החיילים מתפוצץ לא הרחק ממקום עמידתה
וענן לבן מיתמר .מפיה נפלטת צרחה רמה וארוכה והיא נמלטת בפחד
מהמקום לביתה.
דני ממשיך להביט בחלונות ,ומאחורי אחד הוילונות בקומה השניה מבצבץ
ראשה בעוד שמעיניה ניבט הפחד ,פניה מביאות כעס ואשמה .דני מושך
בכתפיו כרוצה לומר שהוא מצטער ,הנערה מבינה את כוונתו היא מחייכת
שוב ונעלמת מאחורי הוילון שממשיך להתנועע זמן קצר לאחר שהיא נעלמה.
צרחות נשים הנמלטות לכל עבר משאיפת הגז נשמעות ברחוב ,מבול האבנים
הופך לטפטוף והרחוב מתרוקן מלבד מספר אמיצים הממשיכים במאבקם.
הם מהדקים את הכפייה סביב לפניהם ,בכדי למנוע את שאיפת הגז.
צעקות חנוקות יותר נשמעות ואבנים מושלחות לכיוון החיילים .אחד
המתפרעים מתנתק מקבוצת המתפרעים ורץ לכיוון החיילים בצעקות "אלא
ואכבר" ובידו מונף מעדר בכדי לפגוע בחיילים .אחד החיילים יורה בערבי
המסתער מטווח קצר ,הנופל לאחוריו כשידו עדיין אוחזת במעדר .כתם דם
הולך וגדל ומכסה את הגלבייה שלבש .העיתונאים ממשיכים להבזיק
במצלמותיהם ולתעד את תנועות המתפרעים ומהלומות הנגד של החיילים.
אט אט המתפרעים נשברים ונמלטים מהמקום .הרחוב חוזר לשגרת החיים
הרגילה ,נשים הלבושות שמלות ישנות ומטפחות לראשיהן עומדות על גגות
הבתים סוטרות לפניהן וצועקות בערבית .עשן שחור מתיימר מצמיגים שכובו,
ערבי הרוג זרוק על הכביש ומרחוק בין סבך הרחובות נשמע צופרו של
אמבולנס.
חיילים שנפגעו במהלך ההפגנה מאבנים שהושלכו לעברם נחבשים בידי
החובש ליד הרכבים החונים ברחוב .מספר ערבים מפנים את האבנים
החוסמות את הכביש תחת עינם הבוחנת של החיילים .לאחר שהסדר הוחזר
על כנו הכוח עולה על הג'יפים וחוזר למוצב.
ערב יורד על המוצב ברחבת הדגל מסתיימת עד עליית משמר אחת מיני רבות
ההופכות לשיגרה במהלך שהותם במוצב .דריכת נשקים מהדהדת ברחבי
המוצב השלו .שומרים בעמדותיהם מסתובבים בעצבנות וסופרים כל שניה
שחולפת וממתינים בקוצר רוח לחבריהם שישחררו אותם מתפקידם והם יחזרו
לחיקו החמימם של שק השינה.
ו
מהטלוויזיה שבבידורית שעומדת מול משרדי הפלוגה מהדהד שירו של שלמה
ארצי ,לילה לא שקט ,השיר גווע באיטיות ומבט לחדשות מתחיל .מספר חיילים
וביניהם דני יושבים מול המרקע וצופים בחדשות .הקרין מקריא את עיקר
החדשות" :בהפגנה אלימה בחברון נורה אחד המתפרעים למוות בידי כוחות
הביטחון" .גופתו של המתפרע ממלאת את המרקע ולאחר מכן רואים את
החיילים היורים לכיוון המתפרעים ועשן לבן המתאבך בין הבניינים .על רקע
התמונות הקרין מקריין את האירוע" :בשעת בקר מוקדמת פתחו
המתפרעים בהפגנה וחסמו צירי תנועה באבנים וצמיגים בוערים .לאחר הגעת
כוחות הביטחון הפכה ההפגנה לאלימה ,המתפרעים החלו ליידות אבנים
וקראו קריאות אנטי ישראליות לכיוון החיילים .כוחות צה"ל פתחו בירי גז
מדמיע וכדורי גומי בכדי לפזר את ההפגנה.
דני מתרומם מכיסאו בחריקת שיניים על פניו מסתמן כעס והוא פונה לכיוון
חדרו.
עד בוקר עולה על העיר הערבית ,בשמים מסתמנים עננים .בעמדה
המשקיפה על הקסבה דני ניצב על משמרתו וצופה ברחוב המתמלא באדם.
על המדרכה המלאה שאריות מזון וניירות המתגלגלים ברוח הקלה ,זרוק עיתון
בערבית שתצלום הערבי ההרוג ממלאת את חציו העליון של העמוד הראשי.
דני סורק במבטו את הרחוב מקצהו האחד ועד לאן שהעין מגיעה .בקרן אחד
הרחובות נגלת לעיניו אותה נערה הלבושה באותה שמלה פשוטה .הנערה
קרבה אל הבניין שעל גגו נמצאת העמדה שממנה דני מביט בה ,חיוך של
שימחה מציף את פניו .הנערה מבחינה בחיוכו היא מביטה בו לשבריר של
שניה חיוך קל עולה על דל שפתותיה אך היא מורידה את מבטה המבויש
לרצפה .מבטה נתקל בעיתון שרגליה דורכות עליו כשבשער נראה
צילומו של המתפרע ההרוג ,היא נרתעת לאחור מהעיתון .חיוכה נמחה
מפניה ,היא מרימה את ראשה ונועצת בדני מבט מלא אשמה וסלידה ,בעיניה
נצתת להבת השנאה אך כשהיא פוגשת במבטו החיוך שב למלא את פניה.
הארץ וממענת לזוז ממקומה .אך לבסוף היא ניתקת ממקום עמידתה ועולה
לגג במדרגות האבן כשקול פסיעותיה מהדהד ברחבי חדר המדרגות .השנים
עומדים זה מול זו ,בוהים ובוחנים אחד את השניה למשך זמן ארוך .לאחר רגע
ארוך מתעשת דני ומורה בידו על עצמו אומר שמי דני ,הנערה מעקלת את
דבריו ומשיבה בערבית אסמי סמירה .דני מחייך ואומר בעברית את נורא יפה,
הנערה מביטה בו במבט שואל ושואלת בערבית לכוונתו .דני נותר
ללא מענה וממשיך להביט בה ,פניה מאדימות מבושה והיא מורידה את מבטה
לרצפה.
ו
לאחר רגע ארוך של שתיקה דני פוצה את פיו ושצף משפטים בעברית נשפכים
מפיו כמים במפל :אני מצטער סמירה על מה שארע אתמול ,אני באמת
מצטער .סמירה שבה ומביטה בפניו במבט רציני ודני ממשיך במונולוג .האמיני
לי שאין בי כל רצון להרוג אחרים ,את חושבת שאנחנו נהנים לרדוף אחרי מידי
האבנים? אני מעדיף לשבת עם חברים בפאב בתל אביב ,להקשיב למוסיקה
טובה וללגום בירה צוננת מאשר לעמוד על הגג הזה בקור כלבים .אך אין בידי
כל ברירה אני חייב לבצע את תפקידי ולהגן על מולדתי .אתם לא
מבינים שגם בנו בוער הרצון לחיות ,לגדל את ילדנו במדינה שקטה לראות
אותם גדליםmבשלווה בלי כל פחד שמחר יזרקו בקבוק תבערה .גם אנו רוצים
לטייל בין גבעות מוריקות להריח את פריחת השושנים ולחבק נערות יפות .את
חושבת שהורי לא דואגים? שהם ישנים בשלווה כשאני נמצא כאן חשוף לכל
סכנה ,אימי כוססת ציפורניים ,בוכה בלילות בשקט אל תך הכר שאבי לא
ישמע .כל הזמן היא מתפללת שאשוב בריא ושלם .אתם חושבים
שאנחנו שטנים שכל רצוננו הוא להרוג ,אך מי פוגע בנשים ותינוקות חפים
מפשע .דמי אדום ויקר להורי בדיוק כמו דמכם .אני לא נהנה לראות ערבי מת,
אך כמו שכתוב בתנ"ך "הקם להורגך השקם להורגו" אנו מגינים על עצמנו וזה
מה שקרה אתמול .את ואני יודעיםmזאת אך מה שפורסם בכלי התקשורת
היינו עיוות של המציאות .אנו איננו חפצים במלחמה.
סמירה מביטה בו במבט רציני ומשתומם ,דני מתנשף ומחייך היא מחזירה לו
חיוך ודני אומרmמה אני מרצה לך את הרי לא מבינה את מה שאמרתי.
לפתע מבחינה סמירה בפטרול העובר ברחוב והיא פונה לכיוון המדרגות .היא
מסתובבת מביטה בו שוב מחייכת ויורדת במדרגות כשבאוזניה מצטלצלות
המילים הבלתי מובנות "אנו איננו חפצים במלחמה".
בשמים כהים בינות לעננים מציצים כוכבים זוהרים הקורצים לכל המביט בהם
ורוח קלה מנשבת בין עלי העצים.
במוצב מתנהלת עלית משמר ורק קול הקצין נשמע בקוראו את הוראות
הפתיחה באש.
החיילים בודקים את נישקם וציודם ,כשלפתע מרעידות את שלוות המוצב יריות
הנורות מעמדת הש"ג .החיילים דורכים את נשקיהם תך כדי ריצה ,בהתקרבם
למקום היריות להבות המלחכות את העמדה מקבלות את פניהם .מספר
חיילים מנסים לכבות את הלהבות במטפים שנלקחו מעמדת כיבוי האש ,בזמן
שהמ"מ מתחקר את השומר כשברקע נשמעות מהלומות נעלים על האספלט
כשחיילים נוספים שהוקפצו ממיטותיהם על ידי הדי הירי מגיעים למקום.
ואם התברכתי באפשרות כזו אז אשמח לעשות זאת ומצד שני אמא שלי חולה
וצריכה לעבור ניתוח שדורש כסף רב וזו דרכי היחידה לעזור לה ,אני גם לא
מאמינה שעשה זאת מעבר לפעם הזו ,אני מבין השיב דני אני מקווה שהכל
יהיה בסדר עם אמך ,תודה היא עונה ומחייכת קלות.
הם לא שמו לב אך השעות חלפו במהירות ואף אדם לא נותר במסעדה
המלצרים והצוות זזו באי נוחות ורצו שיעזבו כבר בכדי ללכת הביתה לפתע דני
שם לב ואמר לה ,היא הביטה סביבה וצחקה קלות ,דני הזמין את החשבון
והשאיר טיפ גדול במיוחד .
מחוץ למסעדה היא אמרה לו אני לא גרה רחוק אני אחזור ברגל ,אשמח ללוות
אותך אמר דני והם הלכו כך קרובים אחד לשני אך מרוחקים .היא שאלה אותו
האם יש לו כבר ביציות עדין לא השיב דני זה השלב הבא אחפש ביציות
להפריה .תראה אתה נורא נחמד אשמח לעזור לך ואתרום ללא עלות ביציות,
ואוו את ממש נהדרת אני מודה לך .דני ליווה אותה לביתה הם נפרדו וקבעו
להיפגש שוב למחרת בכדי לראות אך הם מתקדמים בנוגע לעניין שלשמו דני
הגיע.
דני העריך את שהותו והשנים החלו לגלגל את נושא הפונדקאות .ניפגשו עם
מומחה מקומי שהסביר להם על תהליך שאיבת הבציות ההפריה וההשתלה
חזרה ברחמה של הפונדקאית .ערכו בדיקות לשניםצותמורת תשלומים
מכובדים ששילם דני למומחה התוצאות חזרו במהרה ומבטיחות.
השלב הבא היה לשאוב ביציות מרחמההרופא רשם לה הזרקות הורמונליות
במשך השבועיים הבאים וקבע לה תור לשבועים לאחר מכן לשאיבת הביציות.
דני נפרד ממנה והבטיח שיחזור בעד שבועים ויעבור את התהליך עימה .דני
שב לעבודות והמשיך לשוחח עמה בשיחות טלפון כמעט יומיומיות דרש
בשלומה והחליפו חוויות שחוו במהלך הזמן שלא שוחחו.
כעבור כשבועים טס דני חזרה הם ניפגשו והכל התנהל כאילו לא נפרדו
לשבועים שיחתם כלחה והיא היתה פחות בישנית ועצורה .הוא ליווה אותה
לבית החולים ותחת הרדמה כללית הרופא השתמש במחט ואולטרסואנד
ושאב ביציות .לאחר השאיבה נלקחו הביציות למעבדה לבדיקות לודא את
איכותן את הבציות האיכותיות הפרו בזרעו של דני ,את הבציות שהופרו
כהלכה השתילו שוב ברחמה ואת העודפיםצהקפיאו בבית החולים על מנת
לנסות שוב למקרה והנסיון הראשון יכשל.
לאחר ששוחררה מבית החולים החזיר אותה לביתה השכיבה במיטה ונותר
בסלון במשך כל הלילה באםצתזדקק לדבר מה.
בבוקר כשהתעוררה וגילתה שהוא היה שם כל הלילה היא חיכה חיוך נבוך
למה לא חזרת למלון לישון בנוח ,חשבתי שאהיה פה למקרה שתצטרכי
משהו ,אני לא נכה והשנים צחקו בקול.
דני הכין ארוחת בוקר בריאה ומזינה ואמר לה מהיום את לא שותה קפה
ואלכוהול וגם לא סושי וכל מיני דברים בסגנון כן אבא היא אמרה.
ועכשיו מה עם אמא שלך תזמיני לה כבר את הניתוח המיוחל ,אחרי הלידה
כשאקבל את הכסף אתפנה לזה .לא אומר דני תזמיני עכשיו ואל תדאגי לכסף,
היא מביטה בו משתוממת הוא מחייך אליה ואומר יהיה בסדר אני סומך עליך.
היא משילה את מבטה ומנסה בהחבא לנגב דימעה המתגלגלת על לחיה.
לאחר ארוחת הבוקר היא מתחילה לעשות טלפונים ובעקבות הבטחותיה
לשלם היא קובעת לאמה אשפוז יומים לאחר מכן ,היא מתמלאת שימחה
ומודה לדני ואומרת לו בא אקח אותך למקום הכי יפה בעיר המקום שאני הכי
אוהבת.
היא מכינה להם כריכים ופירות יין עבורו ושתיה קלה והם יוצאים לדרך לפארק
קטן על גדות נחל בין עצים ירוקים ציוץ ציפורים ממלא את החלל הם פורסים
שמכה ומתיישבים והיא מספרת לו שזה המקום האהוב עליה ביותר ,אביה
בעודה קטנה היה מביא אותה לשם והיו מבלים יחדיו בימי ראשון מלקקים
גלידה
משחקים טובלים את רגליהם במים ולפעמים דגים .דני אומר לה אני מבין למה
את אוהבת את המקום זה מקום מקסים ואני מודה לך שאת חולקת בו איתי.
היא מחייכת בביישנות ובכדי להסתיר את פניה לוגמת מכוסה.
ביום האשפוז ליוו השנים את אמה לבית החולים למרות שהיא אמרה לו שהוא
לא חייב אם הוא עסוק אך דני ענה בשמחה וחוץ מזה אין לי כל דבר לעשות.
כל תהליכי הקבלה והכנה לניתוח היא עברה והחזירו אותה למיטתה בהמתנה
לתוצאות הבדיקות .דני נפרד מאמה לשלום ואמר מקווה שתעברי זאת בקלות
ותחזרי לעצמך במהירות .הוא נפרד גם ממנה ואמר שלמחרת הוא חייב לחזור
ארצה ולשם שינוי לעבוד קצת אם היא זקוקה למשהו שתתקשר והוא ישוחח
עימה בכל יום ,העצבות נקרת בפניה כשהיא לוחצת
את ידו לשלום ושוב מודה לו על שעזר לה.
דני שב לעבודות אך רוב מחשבותיו היו משיטות למרחקים בדאגה לאמה
וכמובן לרחמה ,יומיום שוחח עימה בטלפון היא סיפרה לו שהניתוח הצליח
לפי דברי הרופאים ואמה מתאוששת ובימים הקרובים עם לא יחול שינוי היא
תשוחרר לביתה ,היא עצמה חשה בטוב וממשיכה לעבוד וברור שלא שותה
קפה ולא אלכוהול ואף סושי לא נגע בשפתיה לקול צחוקו.
ערב אחד לאחר כחודש דני עונה לטלפון המצלצל קולה הבוכה ומלא צער
נשמע מעברו השני של הקו.
אאאני בכי חזק ממממש ובכי קורע לב משתק את דבריה .דני נדרך מה קרה
למה את בוכה? בכיה נמשך והיא אינה יכולה לענות .תרגעי מה קורה אמא
שלך בסדר שואל דני בגימגום נשנק מדמעות היא עונה נכןן ,אז מה קרה?
תרגעי הכל בסדר מה קרה ,אאנני הפסקה של בכי חונק אאנני מצטעררת
ושוב דמעות דני ממתין בסבלנות ומנסה להרגיעה ,אנני הפלתי .מה הפלת
שואל דני ,את הילד והיא פורצת שוב בבכי היסטרי.
דני נאלם דום לרגע ארוך ברקע הוא שומע את בכיה אך לא מגיב במוחו
חולפות תמונות ומחשבות שלדבר
כזה הוא לא ציפה ולא חשב שיקרה .לאחר רגע ארוך הוא מתעשת וחוזר
להרגיע אותה ,לא נורא אל תדאגי זה יכול לקרות ,היא ממשיכה למרר בבכי
אך לאט לאט בכיה נרגע.
תראי הרי הוקפאו עד ביציות מופרות ננסה שוב ,במהלך השיחה דני גולש
באינטרנט ובודק מתי זמן טוב לנסות שוב לפי מה שקרא כמה שיותר מוקדם
לאחר ההפלה כדאי לנסות שוב בכדי להגדיל את סיכויי ההצלחה ,הוא מקריא
לה את הנאמר ואומר שתך שבועים יגיע שוב היא נרגעת כמעט לחלוטין
ואומרת מצטערת הפעם אעשה הכל שזה יצליח ,דני מחייך ואומר אני מאד
מקווה שזה יצליח הפעם.
דני ואמו נפגשים לכוס קפה והוא מספר לה ששבוע הבא הוא טס לחו"ל ,שוב
פעם היא מתפלאת פרויקט גדול ,כן אמא פרויקט גדול עם תוצאות מעולות
בסופו הוא מחייך.
הם חוזרים לבית החולים לניסיון נוסף הוא מתייעץ עם הרופא מה לעשות שזה
יצליח ,הרופא מסביר לו שדבר כזה יכול לקרות למרות כל מה שעשו בבית
החולים וגם הם בביתם ,כולי תקווה שהפעם זה יצליח יותר ,אולי שתנסה
פחות להתאמץ פיזית אומר הרופא .אין בעיה אומר דני אני אדאג שלא תתאמץ
יותר מידי.
כשהחזיר אותה דני הביתה אמר לה הרופא אמר שלא תתאמצי יתר על
המידה לא נפשית ולא פיזית ,מה את רוצה שאשמור עליך יומם וליל ,היא
צחקה ואמרה כן זה נשמע נחמד אבל אני ילדה גדולה ומבטיחה
לך שהפעם אתאמץ פחות ואתרגש פחות ואנוח יותר .סיכמנו אם הכל ילך
כמו שצריך אני אקח אותך למקום האהוב עלי הבטיח דני .החודשים חלפו
ביעף והם שוחחו בטלפון יומיום שיחותיהם התארכו ולא נגעו רק לנושא ההריון
אלא לכל נושא שבעלום מחדשות וסרטים ואוכל ומה עשו .דני היה מגיע
לביקור והם היו יוצאים יחד בדיקות רופא אולטראסאונד ומעקב רפואי כללי.
הכל התנהל כשורה היא הלכה וטפחה אך עדין היתה מקסימה נשית
ומטופחת ,הם חשו היטב אחד עם השני כזוג חברים ותיקים צחקו נהנו
מאותם הדברים .ככל שהזמן חלף והריונה נעשה מתקדם יותר ויותר דני הגיע
פעמים תכופות יותר ובילה איתה זמן רב יותר שמא היא תאלץ להגיע לבית
החולים.
בחודש האחרון להריון דני יצא לחופשה והם המתינו יחד ללידה כשהחלו
הצירים הם ספרו יחדיו את מרווחי הזמן וכשהרגע המיוחל הגיע נסעו לבית
החולים .הרופא בדק אותה ואמר שיש עדין זמן שילכו לטייל רגלית בכדי לזרז
את הלידה .הם טילו ברחבי בית החולים ולפתע היא הרגישה רטיבות
בתחתוניה היא צחקה וספקה כפיים ירדו לי המים אמרה.
הם חזרו לחדרי הלידה והצוות הרפואי החל לטפל בה אפידורל לא יכלו לתת
לה כיוון שהיתה כבר בפתיחה מלאה ,המיילדת אמרה לה לנשום ולדחוף ותך
כדי ציר היא צעקה מכאב והתנשפה דני החזיק בידה ותך כדי צעקות הכאב
היא מעכה לו את היד עד שהוא כמעט ואיבד תחושה באצבעותיו .לאחר
כשעה של לחיצות נשיפות הזעה וצעקות המיילדת אמרה הינה זה מגיע ,דני
החל לצלם ולפתע יצא לאוויר העולם יצור חיי כחלכל אדמדם מכוסה רירית
המילדת חתכה את חבל הטבור ולקחה אותו לנקותו ,תך כדי
היא אמרה מזל טוב נולדה לכם בת חמודה ,התינוקת החלה לבכות .דני חיבק
וליטף את ראשה ואמר לה מזל טוב אמא סבטלנה וחייך ,מעיניה של סבטלנה
זלגו דמעות והיא חיבקה את ידו של דני ונשקה לה.
המילדת החזירה את התינוקת לסבטלנה ודני שהניח אותה על בטנה של
סבטלנה צילם כמה תמונות של הילדה והאם ושתיהן יחד וגם שלושתם יחד
ושלח לאמו מספר תמונות וכתב לה מזל טוב סבתא.
סוף
התחלות וקיצים
בכל רגע חיים נפסקים
ואחרים מתחדשים
.
בכל רגע תינוקות נולדים
ואנשים משתנים
.
בכל יום אנו לומדים את מהות החיים
את סודות השירים ואת כוח המילים
.
שדה תעופה ביום מעונן ,רעש מטוסים נוחתים או כאלו שבורחים בשניות
משנים נתיבי חיים.
ברמקולים מתנגן קול מתקתק של נערה המבשרת על טיסה נכנסת ,אנשים
בצבעים כה שונים אך כה דומים אצים מתחבקים מזילים דמעות שושנים
אדומות מחליפות ידיים.
שוטרים במדים דרוכים עם אצבע על ההדק ונערות יפות ממתינות לאוהבים.
הכל כמו בסרט שחור לבן מתחילת המאה הכל נע במהירות וחסרה רק נגינת
הפסנתר ברקע.
בכל המרוץ האינסופי והמרדף לשום מקום ,על אחד הספסלים יושב בחור
בשנות העשרים לחייו שער קצר מקדימה ומאחור שער ארוך האסוף יחדיו
בגומייה .ג'ינס משופשף וגופיה שחורה ,לרגליו המשוכלות זרוק תרמיל ובחיקו
מונחת דפדפת שהוא משרבט בה .אין כל התייחסות מצדו לסביבה ,הוא אינו
ממהר ,אינו ממתין לאף אחד ואינו מנגב דמעה בקצה העין רק יושב משרבט
בדפדפתו ונותן לזמן לזרום.
כשהמהומה שוחחת הבחור קם ממקומו מעמיס את תרמילו על כתפו ועוזב
את בית הנתיבות ,זורק מבט במטוס ממריא ונדחס למונית .הוא מבקש מהנהג
שיסיעו לבית מלון זול .לאחר זמן נסיעה הנראה כנצח הנהג עוצר בפתח מלון
הנראה כחורבה בסביבת בתי חרושת ומוסכים .זוהמה פזורה ברחוב בקבוקי
בירה ריקים מתגלגלים ,אנשים בבגדים בלויים חולפים על פניו ובועטים באחד
הבקבוקים המתגלגל לרגליו .בתחנת האוטובוס ממול שוכב גבר על הספסל
לידו ישובה אישה ששערה הבהיר המלוכלך פזור לכל רוח
ראשה מכונס בכפות ידיה .היא נראת רדומה ילד קטן כבן שנתיים לבוש בלויים
ויחף זוחל בין התיקים הקרועים העומדים לרגליה .התינוק מרים דבר מה
מהארץ מכניס לפיו ולועס.
האם אינה מבחינה בדבר או מתעלמת מהנעשה סביבה .הם ישובים כך
וממתינים לאוטובוס או לחלום שיבוא ויתגשם וימצא אותם במקום אחר.
בהיכנסו למלון פונה הבחור לקבלה ומבקש חדר לפתע נכנסת זונה במיני
שחור הצמוד לישבנה ,חולצת טריקו שחורה המבליטה את שדיה .שערה
שחור ארוך ומתולתל ופניה מרוחות בצבע ,על רגליה היא נועלת נעלי עקב
אדומות .אחריה משתרך לקוח מבוגר כבן חמישים וחמש לבוש בטרנינג כחול.
הזונה משלחת מבט ארוך בבחור וקורצת לעומתו ,קריצתה נותרת תלויה
באוויר ללא מענה .היא לוקחת מפתח מהקבלה ועולה במדרגות כשהיא
זורקת אליו שוב מבט מלא תשוקה זולה.
הבחור משלם ומקבל מפתח ,המדרגות חורקות תחת עקבי נעליו .בעלותו
לקומה הראשונה הוא מנסה לפתוח את דלת חדרו הנושא את המספר ,17
המספרים נעוצים בדלת בצורה עקומה .לאחר מספר מאמצים הוא מצליח
לפתוח את הדלת ,על רצפת החדר מונח שטיח מקיר לקיר בצבע חום כהה.
חורים עגולים חרוכים מבדילי סיגריות מעטרים את השטיח ,המיטה מבולגנת
ועליה זרוק קונדום משומש ושרידי סיגריות .הוא מניח את תרמילו על השרפרף
הניצב ליד השידה שאחת המגרות חסרה והוא נכנס לחדר האמבטיה הרצפה
מלאה בשלולית מים והאמבטיה מלאה בשאריות של שערות ,פיסות סבון
ולכלוך שדבק לקירות האמבטיה .מגבות מטונפות זרוקות בפינה תחת הכיור.
הבחור יורד חזרה לקבלה ומבקש שינקו ,יסדרו ויחליפו את המצעים והמגבות
בחדרו .הוא נכנס לבאר המלא באנשים שונים זונות בבגדים הדוקים מחבקות
גברים והם מלטפים את שדיהן .זונה שמנה ומבוגרת מביטה בו ,אך הוא מפנה
את מבטו מימנה .הוא מתיישב על כסא גבוה ליד הבאר ומזמין בירה .לידו יושב
גבר בעל פרצוף אדום זיפי זקן מעטרים את פניו ומפיו ובגדיו עולה סירחון של
בירה ושתן .הגבר פונה אליו בחיוך חסר שיניים קדמיות ובדיבור מבולבל מבקש
סיגריה הבחור מתנצל ואומר שאינו מעשן .הוא לוגם מהבירה ומביט על
סביבתו ,על אחד השולחנות זרוק גבר ראשו מונח על השולחן בין בקבוקי
הבירה והכוסות .בפינה אחרת גבר מתנדנד מנסה לרקוד לצלילי המוסיקה
ובידו כוסית שהוא לוגם ממנה מידי פעם .לפתע הבחור חש יד המלטפת את
רגלו ,הוא מפנה את מבטו לעומתה ורואה יד של בחורה המטפסת במעלה
רגלו .הוא מביט בנערה בקשיחות ונתקל בחיוכה ,כשהנערה מבחינה במבטו
הקשוח היא נרתעת ומושכת את ידה בחזרה.
לאחר שהוא מסים את הבירה ומניח את הבקבוק הריק על הבאר הוא עוזב
את המקום .הגבר שרקד מועד נופל ונשאר שכוב על הארץ ,הבחור שב לחדרו
שסודר .הוא מתפשט ומזיז את השמיכות סדינים מחוררים מבצבצים כלפיו
הוא מנענע בראשו ומגחך קלות .הבחור נזרק על המיטה מנסה להדליק את
מנורת הלילה הקבועה מעל אך היא מסרבת להידלק ולבסוף הוא קורא ספר
לאורה של מנורה בעלת אהיל צהוב וקרוע במספר מקומות המתנדנדת
מהתקרה.
הבחור ישוב במיטתו כשראשו שעון על הקיר כשברקע בוקע קטע בלוזי של
גיטרה ומפוחית פה מהרדיו העומד על השידה .על הארץ לא הרחק מהמיטה
זרוקים מכנסי ג'ינס ,גופיית טריקו ומגפי בוקרים .ברכו האחת מקופלת ועליה
נתמכת דפדפת בידו הימנית הוא אוחז בעט וקורא לעצמו" :סרטים שחור לבן
חולפים במהירות" הוא ממתין שניה וקורא שורה חדשה "אנשים שחור לבן
מחפשים עד רגע של רכות .הוא מאפשר לעט לצנוח לארץ ומגרד בראשו.
לקראת הערב הבחור יורד לבאר ,סוף שבוע מתחיל הבאר מלא באנשים חלקם
רוקדים אחרים מתבודדים בפינות האולם ושותים .זקן כבן שבעים מרופט פרצופו
אדום מצריכה מוגברת של אלכוהול פיו חסר שיניים ,לבוש בז'קט חום מרופט
מכנסים ירוקות המשתפשפות על הארץ ונעלים שחורות בלויות .הזקן מסתובב
בין האנשים ,מציק לנשים לוחץ את ידיהן מחבקן ומבקש סיגריה .הוא ניטפל
לגברים ומבקש שיקנו לו בירה ,לפעמים הוא רק עומד ליד קבוצה של אנשים
ומביט בהם מדברים .הגברים מסלקים אותו בקללות לקול גיחוכן של הנשים.
הבחור יושב מזמין בקבוק בירה ובוחן את סביבתו ,מביט באנשים הפשוטים שבאו
לשרוף כמה שעות לשתות ,ליהנות ולשכוח מהצרות מפרנסה ועבודה פשוט
לברוח .שתי נשים מבוגרות בשנות החמישים לחייהן המלוות בגבר הצעיר מהן
שותות ברנדי עם קולה בכוס גבוהה .אחת מהן מלטפת את הגבר מכף רגל ועד
ראש ובעיקר מתמקדת בעכוזו.
לפתע הזונה נצמדת אל גבו ומחככת את שדיה על גבו של הבחור ,המתרחק
ממגעה ומסתובב לעומתה על שפתיה מרוח חיוך של אושר .הוא מבקש מימנה
להתרחק והיא משיבה בשאלה מדוע אתה מתחמק מימני? הבחור משיב
בחריפות את לא הסגנון שלי אז אל תסתובבי לידי .הבחורה מפנה לו עורף
והולכת ,היא מפנה את ראשה לעומתו בזמן לכתה ואומרת אני לא מעונינת
בכספך רק לידיעתך .הבחור מחזיר לה מבט שואל ,היא מתרחקת לצד השני של
המועדון לעבר קבוצת גברים העומדים יחדיו ושותים מכוסות המוחזקות בידיהם
ומשוחחים בניהם ,כאשר היא ניגשת השיחה נפסקת ואחד מהם מחבק את
מותניה וידו חופנת את שדיה .שני נערים צעירים כבני שמונה עשרה ,תשע
עשרה מנסים לשתות טקילה בלגימה אחת ,בכדי להרשים את עצמם ולהוכיח
לעולם שהם אינם ילדים עד אלא גברים .לאחר הלגימה פרצופם מתעקם בגועל
והם מבקשים קולה בכדי לשטוף את מרירות המשקה.
לאחר מספר דקות הזונה פונה לכיוון היציאה מחובקת עם הלקוח ,היא מעיפה
מבט לעבר הבחור וחיוך מרפרף על שפתיה.
נערה בעלת שער בלונדיני ,הלבושה בג'ינס צמוד קמה ממושבה ליד הבאר בידה
היא אוחזת ז'קט .היא פונה לבחורה שחורת שער המשוחחת עם בחורה נוספת,
זורקת את הז'קט לחיקה של הבחורה ובפרצוף עצבני מפנה אליה אצבע מאשימה
וצועקת עליה מידי פעם מתגנבות חלקי מילים לאוזניו של הבחור רוב שיחתן נבלעת
במוסיקה הרועשת הממלאת את המועדון .מה עזבת ......אני יוש .....כמו
פוסטמה .......ומחכה .על פניה של הנערה השנייה נסוך מבט מתנצל רוכנת על
ברכיה ומתנצלת ,מניחה את ידה על ברכי חברתה ומתחננת.
הנערה הבלונדינית מפנה את ראשה ,הבחורה הישובה על ברכיה מחבקת את
חברתה ומנסה לנשקה אך הנערה האחרת מסלקת את ידיה .השחרחורת
ממשיכה להתנצל ולהתחנן ולבסוף הן מתפיסות בנשיקה.
שמש מחממת רחובות מנסה להתגנב לפינות מוצלות אך בניינים רבי קומות
חוסמים את דרכה .בתחנת אוטובוס ישובות שתי זקנות על הספסל אחת מהן מונה
את המטבעות בכף ידה ,השנייה חובקת את תיק היד שלה ומעיפה מבטים חשדניים
על הסביבה .על עדן חלון יושבת נערה במיני כחול גרביונים שערה השחור גולש על
כתפיה ,פניה מלאות חום ויופייה משכר .הבחור ניגש ומתיישב לצידה ,גברים
הנוסעים במכונית החולפת על פניהם זוקפים את ראשיהם בכדי להביט בבחורה
היפה .הנערה שקועה במחשבות ,הוא פונה אליה תמיד את כה עצובה או זה רק
מפני שראית אותי .היא מפנה את מבטה אליו ומחייכת ,לא אני רק חושבת .הבחור
מציג את עצמו :שמי סטן ,הנערה משיבה ששמה אנג'י .האוטובוס נעצר בתחנה
השנים ישובים קרוב אחד אל השני וניחוח הבושם העולה מגופה מגרה את אפו של
סטן .יש לך ריח מטרף לוחש לה הבחור ,והוא ממשיך לשאול אותה לעיסוקיה .אני
לומדת בקולג' יחסי ציבור ואתה ,אני סופר ובאחד הימים אפרסם משהו משיב סטן.
אני אהיה המעריצה מספר אחת שלך ,תודה אזכור את טוב לבך ואצרף אותך
לאוטוביוגרפיה שלי .אנג'י שואלת למקום מגוריו ולאחר שסטן אומר את שם מלונו
החיוך נמחה מפניה ,סטן מחייך ואומר אני יודע איזה שם יש למקום אך זהו המקום
שאני יכול להרשות לעצמי עד שאעשה מיליונים מכתבי ומקום זה מספק לי הרבה
השראה.
כשהבחורה קמה ממושבה ומתכוונת לעזוב את האוטובוס סטן שואל אותה אך
אפשר לראות אותה שוב ,אנג'י מחייכת ואומרת זו תהיה משימה בלתי אפשרית
יש לי חבר .מבטו של סטן מרצין ובמבטא של רופא זקן הוא שואל וכמה זמן
הגברת סובלת מזה ,היא צוחקת ומשיבה חמש שנים כבר דוקטור .אוי אוי את
צריכה דחוף להיבדק אצל רופא מומחה אני אפנה אותך אליו .אולי אני באמת
אעשה זאת היא מחייכת ומנפנפת ידה לשלום ויורדת מהאוטובוס .סטן ממשיך
להביט בה לאחר שהאוטובוס עוזב את התחנה הזקנה שמנתה את מטבעותיה
מביטה בו בפרצוף חמוץ וקמטיה נראים ביתר בירור .סטן עולה במדרגות אחריו
מדדה גבר שתוי שפניו לא ראו את קצהו של התער במשך שבוע שלם .הגבר
נעצר מידי פעם מכווץ את אגרופיו ופולט מילה לא מובנת בכעס ,מכנסיו נופלים
בכל פעם והוא מושך אותם חזרה .רוכסנו פתוח ומכנסיו מלאים בכתמי שמן
גדולים ,לגופו הוא לובש סוודר שחור מטונף .כשהוא מבחין בסטן הוא מחייך
ואומר שלום ,סטן משיב הי מה שלומך .הגבר מביט בקצות נעליו ולאחר רגע
ארוך מרים מבט הכל בסדר כאילו כלום לא קרה ,בוא נעלה אלי לחדר יש לי
בקבוק לשתות סטן מסתקרן ואומר למה לא .הגבר מציג את עצמו בשם רוני,
הם נכנסים לחדרו המבולגן מגבות קרועות תלויות על הכסא ,בגדים מלוכלכים
זרוקים בפינת החדר .בחדר עומד ריח חזק של אלכוהול ,הגבר מזמין את סטן
לשבת .הוא מתיישב על הארץ ומשעין את גבו על הקיר ,רוני מניח את תיקו על
המיטה ופותח אותו וחיוך מציף את פניו יש גם מה לאכול שמרתי את ארוחת
הבוקר והוא מוציא מהתיק צלחת פלסטיק מכוסה בניר כסף נוטפת שמן
המטפטף על התיק והמיטה .רוני מראה את הצלחת לסטן וחוזר על דבריו
ארוחת בוקר ,ידיו שחורות מגריז ומבריקות מהשמן .הוא מכניס את הצלחת
לארון ,לפתע הוא מביט בידיו ופורץ בצחוק קצר .סטן מדליק את הרדיו
מצית סיגריה ומעביר אותה לרוני ומצית שניה לעצמו .הגבר מודה לו ומעשן
בשתיקה לאחר רגע ארוך של שתיקה רוני מתחיל לחפש בחדר ומתחיל לקלל,
הוא שם יד על פיו ואומר סליחה אני זה לא יפה לקלל ושוב קללה פורצת מפיו.
סטן שואל מה אתה מחפש את הבקבוק משיב רוני ,בטח בתיק אומר סטן .רוני
מסתכל לתך התיק מחייך ואומר כן ,הוא מוציא בקבוק ברנדי זול ובקבוק קולה.
מבטו המתפלא שואל למה הבקבוקים רטובים כל כך ,סטן מנענע בראשו ואומר
לו זה מהשמן של ארוחת הבוקר .רוני מביט בנעליו ולאחר רגע ארוך אומר אתה
צודק ,הוא מרים מגבת קרועה מהכסא ומנגב את הבקבוק .רוני פונה לעברו של
סטן עשיתי היום קניות יש מה לאכול להיום והוא מוציא את שללו מהתיק
קופסאות שימורים של ספגטי ,שועית וחצי לחם לבן ומניח אותם בארון .רוני
מרים כוסות שעומדות הפוכות על מגבת מטונפת ,ומביט בהן אל מול האור
ואומר אני אוהב לשתות בכוסות נקיות .הוא הולך לאמבטיה ושוטף את הכוסות ו
מנגבן במגבת המטונפת ,הוא מוזג את הברנדי והקולה ומגיש כוס מלאה עד
הקצה לסטן ידיו הרועדות גורמות למשקה לנזול בטיפות גדולות על השטיח
וליצור בהם כתמים .השנים לוגמים בשתיקה ומקשיבים לרדיו לפתע סטן מביט
ורואה שהגבר נרדם בישיבה ,סטן עוזב את החדר וסוגר את הדלת בעדינות
מאחוריו.
חדר אמבטיה רווי לחות ואדים המכסים את המראה ,האמבטיה מלאה במים
וקצף .סטן יושב בתך המים החמים ונותן לגופו להירגע מכל היום .לפתע
נשמעת דפיקה על הדלת ,ברגע הראשון סטן אינו שומע אך לאחר הדפיקה
השניה הוא מתנער ממחשבותיו וצועק רגע.
סטן יוצא מהמים מתעטף במגבת ,טיפות נוזלות על הארץ הוא רץ ופותח את
הדלת .בפתח נגלית לעיניו אנג'י היא רואה אותו ופורצת בצחוק ואומרת אתה
נראה כמו חתול ביום גשום ,מבט של תימהון נסוך על פניו של סטן ופיו נפער
לרווחה .היא מחייכת ואומרת תסגור את פיך לפני שתבלע פיל .סטן מתעשת
מנסה לשאול אך הוא מגמגם מ.....ה א ...שמעתי לעצתך ובאתי להיבדק על ידי
מומחה ,אני יכולה להיכנס בטח עונה סטן ומפנה לה את המעבר .אני בדיוק
באמבטיה אומר סטן ,אני רואה אתה מרטיב את השטיח.
חדר האמבטיה המלא אדים ,שלוליות מים נקבות על הרצפה בתך הקצף
עומדים השנים על ברכיהם ומביטים האחד לשני עמוק בעיניים .לפתע סטן
פותח את פיו אני ל ....אנג'י שמה את אצבעה על שפתיו בכדי להשתיקו ,היא
מנשקת את צווארו ויורדת לעבר חזהו סטן נושך ברכות את כתפיה השזופות
מלכך את תנוך אוזנה .סטן מנשק לשדיה ובאטיות עולה לכיוון שפתיה כשהוא
מכסה כל נקודה ונקודה בנשיקות .לאחר שהוא מוצא את שפתיה ,שפתותיהם
מתהדקות והם מתנשקים ארוכות .השנים מתגלגלים על שמיכה הפרושה על
השטיח ,מתנשקים בתאווה .תאורה עמומה יוצרת אוירה של שקט ותאווה .סטן
מנשק אותה ברכות לאורך כל גופה ,עיניה נעצמות היא מלטפת את ראשו
וכתפיו .לפתע נשמעת דפיקה בדלת וסטן שואל מי זה מעבר לדלת הסגורה
נשמע קולו של רוני מה העניינים ,אני עדין ישן עונה סטן אתפוס אותך מאוחר
יותר תבוא לבאר משיב רוני.
אנג'י מחייכת ומלטפת את חזהו השעיר ונושקת לשפתיו ואומרת לו יש לך עיניים
מטריפות וסטן משיב את כולך מטריפה והוא מנשק לה ומושך אותה חזרה אל
גופו .השנים שוכבים על השטיח חבוקים ומתנשקים בתאווה.
פנסי רחוב דולקים ומכוניות חולפות במהירות יושביהן ממהרים לעד מועדון
ללגום עד בירה לחבק בחורה .במועדון של המלון הזונות כרגיל מחפשות,
מנדנדות ומשדלות לקוחות.
שיכורים מתנדנדים לוגמים מהמשקה ,מוסיקה מתנגנת בעוצמה סטן יושב לוגם
בירה מלאתצקצף סיגריה מעלה עשן במאפרה עט בידו ודפדפת נייר על הבאר
הוא מביט באנשי וכותב .אחת המלצריות מחזיקה בידה שקית בוטנים והיא
ממלאת את הצלוחיות העומדות לאורך הבאר ,רוני מחזיק שקית נייר חומה בידו
מתנדנד אחריה ומרוקן את צלוחיות הבוטנים לתך השקית .כשהמלצרית
מסיימת את מלאכתה היא מביטה לאחור ונדהמת לראות שהצלוחיות ריקות
היא שבה על עקבותיה ופותחת מחדש במלאכתה .רוני שוב מדדה אחריה
ומרוקן אותן ,אנשים נוטלים בוטן מהצלוחית ורוצים להמשיך לכרסם אך רוני
חוטף את הצלוחית ומרוקנה .המלצרית מביטה ורואה את רוני במלאכתו ,חיוך
ממלא את שפתיה בפינת האולם תחת מנורה בעלת אהיל ירוק שתי נערות
כבנות שמונה עשרה משחקות סנוקר השנים לבושות כגברים מכנסי ג'ינס
כבדים אחת מהן לבושה בז'קט ג'ינס האחרת כתפיות מחזיקות את מכנסי
הג'ינס למקומם ,ולבושה בחולצת פלנל גברית חומה הפתוחה מלפנים וגופיה
לבנה מבצבצת מהחולצה הפתוחה .על הכסא ישובה בחורה בחצאית כחולה
וחולצה צהובה ,שערה נופל על פניה ומסתיר את אחת מעיניה .ברגע שאחת
מהבנות מכה בכדור השניה ישובה על ברכי הנערה והן מתחבקות ,מתנשקות
ומתלטפות .לפתע הן קמות מחובקות ופונות לשירותים לאחר דקה קצרה
ממהרת השלישית בעקבותיהן.
גבר בשנות החמישים המאוחרות מגיש לאחת המלצריות קופסת קרטון,
הבחורה יושבת מכרסמת צ'יפס ונוגסת בכרע עוף .היא קוראת למלצרית
השניה להצטרף אליה ,המלצרית הגבוה יותר שצלקת מעטרת את סנטרה
תופסת בחתיכת העוף שנותרה בקופסא הראשונה מתנגדת וחוטפת את העוף
מידיה והודפת את השניה בידה הפנויה .המלצרית הגבוה מתרגזת ותופסת
אותה בגרונה חונקת ומקללת ,כל הפעילות במועדון נפסקת וכולם עוקבים
אחר המתרחש וגיחוכים נשמעים בקרב הצופים .המלצרית הנמוכה תופסת
בשערה של
אהגבוה יותר ומושכת בחוזקה ,צעקת שבר נפלטת מפיה המלווה בקללה ובידה
הפנויה היא משחררת אגרוף לפניה של המלצרית הנופלת לאחר מספר שניות
היא מתרוממת מהרצפה דם נוזל מאפה ודמעות זולגות מעיניה והיא עוזבת את
הבאר .אט אט חוזר המועדון לשגרת יומו ,רוני מתנדנד ליד הבאר צוחק בקול
פרוע ובאין רואים לוקח את קופסת הקרטון .הוא מוציא חתיכת חסה תוחב לפיו
ובזמן שהוא לועס את הירק וחתיכה ירוקה עדין משתרבבת מפיו הוא פונה
לעבר סטן ,יש ארוחת ערב דשנה היום ופורץ בצחוק.
שלושת הבחורות רוקדות על רחבת הריקודים ומגניבות נשיקות וליטופים אחת
לשניה.
בחדרו של סטן ,המיטה מבולגנת על הארץ זרוקים מכנסים ,נעלים ,פח
האשפה בפינת החדר מלא בקופסאות שימורים ריקות ,מאפרה על השולחן
מלאה בסיגריות מעוכות ,ברדיו מתנגנת מוסיקה .בחדר האמבטיה סטן כורע
על ברכיו ליד האמבטיה המלאה במי סבון ובה צפים תחתונים על הארץ לידו
זרוקים גרביים ,סטן מכבס את בגדיו ומזמזם לצלילי המוסיקה הבוקעים מהרדיו.
ברקע נשמע צלצולו של מפתח המנסה לפתוח את הדלת הנעולה ,אך סטן
המרוכז בעבודתו אינו מבחין בדבר .לאחר מספר ניסיונות במראה התלויה
על הקיר משתקפת הדלת הנפתחת והזונה נכנסת לחדר וסוגרת את הדלת
מאחוריה ,היא מתקרבת לדלתה הפתוחה של חדר האמבטיה עומדת שם רגע
ארוך ופורצת בצחוק למראהו של סטן המכבס .סטן מפנה את ראשו בתימהון
ולאחר רגע ארוך הוא שואל מה את עושה כאן ,אך נכנסת היא ממשיכה לגחך
ולבסוף עונה לו באתי לדבר אתך אתה מתחמק ממני אז החלטתי לתפוס אותך.
סטן פותח את פיו לדבר אך היא מקדימה אותו ,יש לי בעיה ואני רוצה שתעזור
לי .סטן קם מהארץ מנגב את ידיו ונכנס לחדר ,הזונה מתיישבת על המיטה
סטן יושב על הארץ מצית סיגריה ומציא גם לה אחת .היא מודה לו והשנים
מעשנים בשתיקה ולבסוף סטן שואל מה הבעיה? דבר ראשון שמי מגי ואני סטן,
אני יודעת וסטן חוזר על שאלתו מה את רוצה .בוא נצא לצהרים אני מזמינה
ואדבר אתך שם.
סטן חושב לרגע ארוך מנענע את ראשו לאות הסכמה הוא מוציא את בגדיו
מהארון ומתחיל להתפשט .מגי מפנה את ראשה סטן מחייך ושואל מה קרה את
נבוכה את הרי רגילה לראות גברים מתפשטים .מגי עונה בכעס אולי תפסיק עם
זה .השנים מגיעים למסעדה יוקרתית ,מגי מחנה את רכבה ובהיכנסם למסעדה
היא חובקת את זרועו בזרועה .הם עוברים בין השולחנות בעוקבם אחרי המלצר
המוביל אותם אל שולחנם עיני הסועדים ננעצות בסקרנות בזוג המוזר.
מגי מזמינה עבור שניהם בקבוק שמפניה ,המלצר מוזג את המשקה המבעבע
מגי מרימה את כוסה מחייכת אל סטן לחיי ידידות ארוכה .סטן מביט בה
משתומם הם משיקים כוסיות ולוגמים את המשקה הצונן ,הוא מביט בה
בהפתעה ומגי שואלת אותו אתה מופתע אני הסתובבתי במקומות הללו אתה
רואה את הגבר בפינה שיושב עם אישתו .הגבר בפינה מנסה להימנע מלהרים
את מבטו ולהביט לתך עיניה של מגי ,הלחץ מתגלה בפניו ומצחו מתמלא עגלי
זיעה אישתו פונה אליו בשאלה שאינה נשמעת אך ניתן לנחשה.
סטן לוגם מהשמפניה ושואל לשם מה כל זה .מגי מחזירה לו חיוך מתוק ,אתה
שונה אתה לא כמו כל הגברים שהכרתי בחיי .חשתי בזאת ברגע הראשון
שראיתי אותך ,חשתי במשיכה הזאת סטן מקשיב לדבריה כשידו אוחזת בכוסית.
ואני לא מתכוונת למשיכה מינית חשתי בצורך להיפתח לקראתך לספר לך את
הדברים שקרו וקורים לי עדין ,אני חשה שאתה תעזור לי .בכל הזדמנות שניסיתי
ליצור קשר לפתח שיחה אתה התחמקת ,הפנתה מבטך.
איני מאשימה אותך אף אחד אינו מעוניין בשיחה עם זונה במיוחד לא על דברים
שכואבים לה ,על מה שמציק ,אני לא פסל עשוי שיש יוקרתי .גם לי יש רגשות
מחשבות רצונות ופחדים ,זו הפעם הראשונה במשך כל חיי שאני מדברת עם
מישהו על זה והוא מקשיב לי.
אני רואה שצדקתי בהערכתי ואתה באמת שונה ולא מעוניין רק לספק את
צרכיך ולא להתייחס אל האני שבי .סטן קוטע את דבריה אני רוצה רק לומר לך
שקושר השכנוע והשיחה שלך מדהימים אותי ולפני שאת ממשיכה בלהסגיר את
כל סודותיך האינטימיים ,אני חייב להזהיר אותך שאני סופר ומה שתספרי לי אולי
אשתמש בו באחד מסיפורי כמובן תחת שם בדוי .מגי מניחה את ידה על ידו של
סטן ומלטפת אותה קלות ,אינני מתנגדת בתנאי שתקרא אותו בפני ותקדיש לי
עותק אחד .סטן מחייך ואומר את תקראי אותו ראשונה ,מגי מושכת את ידה
חזרה לוגמת מהמשקה וממשיכה בסיפורה.
הכל החל לפני כשש שנים הייתי בת שמונה עשרה אחרי תיכון נאיבית וטיפשה.
חיפשתי עבודה בנרות לעשות כסף ולצאת לטיול באירופה ,הייתי ממש ילדונת
עם פני תינוק ממש ילדה של אימלה מפונקת ,לא מכירה את העולם וכל
הסודות הצפונים בו .אימי הייתה מסיעה אותי לבית הספר ומחכה לי בסיום יום
הלימודים .בבית לא הזזתי אצבע ,תצחק אבל אפילו לא ידעתי אך לפרוס לחם
או לטגן ביצה .בעקבות מודעה בעיתון הגעתי לראיון עבודה במשרד לנערות ליווי
לא הבנתי מה מסתתר מאחורי השם והם לא תרמו להבנתי .הייתי כל כך
תמימה שעד הנשיקה הראשונה האמנתי שכך נכנסים להריון וגם לאחר
הנשיקה הראשונה המגע היחיד שבחור קיבל היה לא יותר מנשיקה וגם אז
חשבתי שבטח נתחתן,
על סקס בכלל לא חשבתי .הייתה לי הופעה נאה והתקבלתי לעבודה נאלצתי
לעזוב את הבית ולנדוד לעיר הגדולה .אימי בכתה ביום שעזבתי ואבי רק חיבק
אותי ,הביט בי במבט עצוב ושתק הוא כנראה חש בתוכו שהינה הוא מאבד את
ביתו התינוקת לעולם וזו הפעם האחרונה שהוא רואה אותה.
המלצר מגיש להם את המנה הראשונה שרימפ קוקטיל המגיע בגביע זכוכית
שקופה ,הוא מוזג עד יין לכוסיות ונעלם .מהמקדמה שקיבלתי השכרתי לי דירת
סטודיו קטנה עם כל הקשקושים הקטנים של נערות מתבגרות כריות ,פרחים,
פוסטרים של ג'ימס דין ,אלויס אחרים ותמונות של המשפחה .היום הראשון
בעבודה התרגשתי חשתי כאילו אני נולדת מחדש ,התכווצויות בכל הגוף ,זעה
קרה כיסתה את כל גופי .ישבתי מול המראה התאפרתי ולפתע פרצו הדמעות
כשראיתי בזווית העין את תמונת הורי ,האיפור נמרח לי ולאחר כשעה נרגעתי
שטפתי את פני עיני היו נפוחות ואדומות התאפרתי ,לבשתי מיני ירקרק
וחולצה שחורה ויצאתי למשרד.
באותו הערב התלוותי לארוחת ערב עסקית ,בן זוגי היה כבן חמישים בעל חברת
מחשבים לבוש בקפידה נוהג במרצדס חדשה בפגישה נכחו אנשי עסקים יפניים
וגרמנים הם לטשו בי עיניים וריר נזל מזווית פיהם .בסוף הערב הוא החזיר אותי
לדירתי נתן לי טיפ שמן ,הודה לי על הערב והבטיח שיראה אותי שוב בעד
כשבועיים .בתחילת הערב הייתי נרגשת ועצבנית מה לומר אך להתנהג אך הכל
עבר בשלום ולמראה שטרות הכסף פרצתי בצחוק בדירתי הקטנה חשבתי
שתפסתי את החיים בביצים.
הפעם השנייה הייתה ממש טרגדיה נשלחתי לאיזה מלון זול בהיכנסי לחדר ישב
שם שמן מכוער נוטף ריר וזיעה ,לוגם בירה מהפחית .בהבחינו בי הוא גיהק
בקול רם וצחק בקול גס למראה תגובתי .כששאלתי בתמימות מתי אנו יוצאים
למסיבה הוא צחק הטה את ראשו לאחור ואמר זאת המסיבה את לא נהנית,
הוא החל לחבק אותי ,ללטף את שדי וניסה לנשקני .נרתעתי מימנו ודחפתי אותו
מעלי ,הוא התעצבן תפס אותי בכוח וזרק אותי על המיטה ובקול עצבני אמר אני
אוהב משחקים .התחלתי לבכות ותך כדי הבכי התחננתי שיתן לי ללכת ,הוא
החל לשלוח ידים מתחת לחצאיתי בכיתי התחננתי הסברתי לו שאני לא עושה
דברים כאלה ,שאני עדין בתולה .אך דברי רק הדליקו אותו צחוקו גבר והיה
נראה שהנאתו מהמשחק פרצה גבולות.
בין צחקוקיו הגסים הוא אמר אני אראה לך מה זה אהבה את לא תצטערי על זה
ששמרת זאת לכבודי ,אני שכבתי על המיטה רועדת בוכה ומפוחדת משותקת
ללא כל יכולת לזוז.
הוא אנס אותי בכוח ,היום כשאני מביטה לאחור עם ניסיוני כל הבטחותיו נשברו
כמים על סלע בלב ים .לאחר שהוא גמר הוא זרק עלי את הבגדים וכסף ואמר
תסתלקי מכאן אני לא רוצה לראות אותך תך חמש דקות .סטן מחתת בשאריות
שבצלחתו במזלג ומקשיב למגי.
לאחר מכן הסתובבתי ברחובות הריקים ,בוכה ורועדת לא ידעתי לאן לפנות למי
לספר לא הכרתי אף אחד בעיר הגדולה .להורי לא העזתי לצלצל שלא ידאגו,
לקראת הבוקר שבתי לדירה נזרקתי על המיטה כבר יבשו לי הדמעות ולא יכולתי
לבכות יותר שכבתי שם במשך שלושה ימים לא אכלתי ולא שתיתי רק שכבתי
במיטה בוהה בתקרה לעבודה כמובן שלא חזרתי.
לאחר שלא שילמתי שכר דירה במשך חודשים זרקו אותי משם ונאלצתי לנדוד
ברחובות להתחנן לטובות למשהו לאכול ולמקום לישון .הייתי יוצאת עם בחורים
כל ערב עם אחר רק בכדי למצוא מקום להניח את הראש ,היו ימים שלמים
שדבר לא נכנס לפי לפעמים ישנתי על ספסלים בגנים ציבוריים או במושב אחורי
של אוטובוס .מתינוקת מפונקת הפכתי בקריצת עין לאישה בוגרת מנוסה בחיים,
לפתע בדקות למדתי את סודות היקום את סודות ההישרדות הבנתי שגופי הוא
נשק ודבר אחד ניתן לומר לטובתו של האנס שהוא לימד אותי את עובדות
החיים .החלטתי שאיני נותנת את גופי בחינם והתחלתי להשתמש בנשקי החדש
וסכומי כסף החלו לזרום ולפתע לא נאלצתי לרעוב יותר לדאוג היכן אישן ,קניתי
פנטהוז חדש מכונית ארוחות במסעדות יוקרתיות ממש התחלתי לפרוח לצמוח
מחדש.
המצפון הציק לי אני שהייתי ילדה טובה מבית חם אך הגעתי לכל זה ,אך
המצפון החל לדעוך הקשר עם הורי נותק לחלוטין ובמשך חמש שנים
האחרונות לא ראיתי ולא שוחחתי אתם.
זונה זה לא רק מקצוע של סיפוק יצרים מיניים לאחרים הרבה גברים באים
ומדברים מספרים על צרותיהם על חלומותיהם ,אחד אמר שהוא רוצה להרוג
את אישתו אחר סיפר שהוא מאוהב בשכנה .במקום ללכת לפסיכיאטר הם היו
באים אלי ,אולי הייתי זולה יותר.
גברים הנשואים בשמחה היו באים לממש פנטזיות מיניות דברים שלא רק לא
יכלו לעשות עם נשותיהם אלא לא יכלו לדבר על פנטזיות שערגו .אחרים
התביישו בגודל איברם או בבעיות תפקודיות ופחדו מתגובתן של נשים ולכן באו
אלי לזכות במעט אומץ והכרה למרות שרובם בתת המודע ידעו שתגובותיי
שקריות והכל הוא חלק מהמשחק אך זה עשה להם שהייתי נותנת הרגשה
שהוא הכי סקסי והטוב ביותר ביקום .האוזן הקשבת והיד המלטפת והיא
שהביאה אותי לפסגת ההצלחה .בכל פעם הייתי חושבת שאני אפסיק
אחסוך רק כסף שאוכל לממש את כל העולה ברוחי ,אך כשהגעתי לסכום
המיוחל או שהוצאתי אותו על מותרות או שתמיד חשקתי ביותר ותמיד חזרתי
חזרה.
במשך כל הקרירה שלי לא הייתה לי אהבת אמת או אפילו חברות עם גבר ,אף
פעם לא יצאתי עם גבר בסוף כל פגישה אספתי את הכסף שהשאירו לי על
הכר .אני חשה בודדה סגורה בתך עצמי מפוחדת ,אני רוצה לשנות להשתנות
אך פוחדת .בסוף כל יום לפני שהבוקר עולה אני חוזרת לדירתי יושבת מול
החלון מביטה בשמש העולה מעל גגות הבתים ומתחילה לבכות אני רוצה
להשיל את המעיל שאני לובשת לצאת לחשוף את עצמי לעלות על דרך חדשה
בלי להביט לאחור ,אך איני יודעת היכן להתחיל ומה לעשות .דמעות עולות
בעיניה של מגי סטן מניח את ידו על ידה מביט בה ולוחש אל תדאגי.
בחזרה במלון סטן דופק על דלתו של רוני בידיו הוא נושא ארגז בירות ,קול חלוש
מתך החדר שואל מי זה? סטן ,אה בסדר רוני פותח את הדלת בא כנס באת
בזמן לתפוס קצת ראש .סטן נכנס לחדר ורואה גבר היושב על הארץ רוני מכיר
בניהם שמו דונלד היי מה קורה שואל סטן הוא שולף בירות והם לוגמים .דונלד
שולף שקית פלסטיק קטנה המלאה בעשבים שופך אותם לכף ידו מנפה את
הגבעולים לוקח פיסת נייר ממלא את אמצעו בעשב ומגלגל לסיגריה ,מדליק
אותה ושואף את העשן לקרבו .הוא מעביר את הסיגריה לרוני השואף מהסיגריה
הבוערת ומעביר לסטן ,לא תודה מודה סטן אני מעדיף בירה ורוני פונה אליו
ילאה תפסיק תפוס קצת ראש תשכח את הצרות .לא באמת תודה זה לא
בשבילי משיב סטן או קי ,רוני ממשיך לעשן ומחזיר את הסיגריה לדונלד .רוני
לוגם מהבירה ואומר אתה לא יודע מה אתה מפסיד וממשיך אתה באמת חבר
טוב חושב עלינו הבודדים מביא בירות ,אני אוהב אותך והוא מחבק את סטן.
תאמין לי אתה טוב יותר מאבי .אתה יודע מה קרה לי פעם בבית של אבי שתיתי
כמה בירות ואבי ביקש מימני משהו סירבתי הוא סטר לי ,התחלתי להשתולל
שברתי כסא והוא הזעיק את המשטרה שעצרו אותי על שכרות במקום
פרטי והפרת הסדר .אבי ממש בן זונה הם עברו עכשיו דירה והם לא נותנים לי
את הכתובת בכדי שלא אבוא לבקר אותם ,הוא לא רוצה לראות אותי .מה עם
העבודה שואל סטן מי צריך את זה בכלל כשיש מה לשתות ולעשן ,לעבוד עבור
איזה בוס שמנצל אותך ומשלם כמו למנקה רחובות.
דונלד מעשן ואומר אצלי זה הפוך אבי משוגע עלי ,אם הוא רואה אותי בוכה ישר
שואל מה הבעיות מי הכאיב לי .בן כמה אתה שואל סטן ,ארבעים ואחת וממשיך
פעם הבוס הכעיס אותי באתי הביתה עצבני אבי ראה אותי ככה ושאל מה קרה,
סיפרתי לו מה שקרה הוא לקח את האקדח הישן שלו מהמגירה .אבא שלי בן
שישים וחמש היד שלו זה כמו שתים שלי .הוא הלך לעבודה שלי ואמר לבוס שלי
"שלא תעיז לעצבן את הבן שלי אחרת אני אטפל בך" .הוא הכניס לו אגרוף
בפרצוף שהפיל אותו לרצפה ואפו נשבר.
רוני יושב נשען בגבו על הקיר ובוהה במבט ריק בתקרה ,אז מה קרה שאתה
במלון שואל סטן .הרבה בעיות כולם רק מתנכלים לי הייתי נשוי אתה יודע יש לי
שלושה ילדים ,הבת הגדולה שלי בת שבעה עשרה .הוא שוב חוזר הייתי נשוי כן,
אל תאמין אישתי רצתה שאפסיק לשתות אך מה יישאר לגבר לעשות אם ייקחו
מימנו את השתייה .יום אחד חזרתי מהעבודה ומצאתי פתק "עזבתי לא רוצה
לראות אותך יותר" .באתי לבאר עצבני ,כועס שתיתי כמה ויסקי כפול והלכתי
להוריה .האחים שלה פתחו את הדלת ואמרו לי להסתלק ,ניסיתי להיכנס היא
עמדה מאחוריהם אמרתי לה תחזרי הביתה .אחיה שם עלי את היד ודחף אותי
כן אותי ,שלפתי סכין ודקרתי אותו בבטן .עצרו אותי באותו הערב ,השרמוטה
הזאת העידה נגדי במשפט .אתה יודע ישבתי שנתיים בבית משוגעים ,אני שלא
עשיתי כלום שרק רציתי את אישתי בחזרה.
הבת זונה שנתיים בבית משוגעים ,אני נראה לך מטורף .הוא קם מהארץ שואף
מהסיגריה ,גומר בגמיעה אחת את הבירה .אני אני והוא מתחיל לבעוט בדלתות
אני ,לפתע רוני מתנער מהזייתו קם וניגש אל דונלד .תפסיק לבעוט בדלתות
שלי ,סטן יושב לוגם מהבירה ועוקב אחר המתרחש בעניין רב .מה אתה רוצה
שואל דונלד אתה רוצה גם בוא בוא יא חרה בוא אני אראה לך מי אני ,אתה רוצה
להתחיל איתי.
עד סוף שבוע יורד על העיר האנשים הרגילים שבים ונפגשים במועדון ,סטן יושב
בוחן את האנשים ולוגם בירה .דונלד יושב לידו מזמין לו עד בירה ומצביע על
אחת הבחורות זאת אתה רואה לא הייתי מתנגד שתשב לי על הפנים במשך כל
הלילה .המלצרית מחייכת אל סטן ואומרת לו אתה ממש חתיך ,ונותנת לו עד
בירה אני מזמינה .לקראת חצות מגיעות כל הנשים הבודדות המחפשות חברה
אל תך הלילה ,לוחשת מגי על אוזנו של סטן .דונלד תופס אישה כבת חמישים
ורוקד איתה ,רוני מגיע ומזמין סיבוב בירות ואומר מה המצב אני מקווה שאתה
לא כועס על הפעם האחרונה זה בסדר פותר אותו סטן .אישה כבת שלושים
וחמש ניגשת אליו מאחור וצובתת את ישבנו ונצמדת אליו בנשיקה .לידו יושב
בחור צעיר כבן עשרים מביט בו מתנשק עם האישה ,כשהיא מסתלקת הוא
שואל את סטן מה אתה שותה ומזמין לו בירה ,הבחור שואל אותו לשמו ומציג
את עצמו בשם מייק .מייק שואל האם אתה מגיע הרבה למועדון ,אני גר כאן
משיב סטן .מה אתה עובד במלון ,לא תודה אומר סטן.
האנשים כאן נורא משונים אומר מייק ומקרב את הכסא אל סטן ושואל אפשר
לשאול אותך שאלה אישית ,כן ודאי עונה סטן והבחור לוחש האם אתה הומו
במקרה אתה ממש ממש מצאת חן בעיני .סטן מביט בו בהפתעה ואומר לא אני
מעדיף נשים ,חבל משיב מייקמוממשיך לשתות את הבירה .לפתע הוא שוב פונה
לסטן ,תגיד יש לך משהו נגד הומואים.
לא משיב סטן כל עוד הם לא פוגעים בחברה .מייק לוגם שוב ואומר אתה רואה
את הבחור שיושב עם הבחורה שחורת השער היושבים ליד השולחן השמאלי,
סטן מביט לעברם ומייק אומר הוא באמת חמוד לא הייתי מתנגד שהוא יבקר
אותי .סטן מחייך ואומר אני לא הייתי מתנגד שהיא תבקר אותי .אז בוא ננסה את
מזלנו משיב מייק וצוחק.
השעות זולגות הנשים הבודדות מוצאות חברה ,סטן יושב שותה ומעשן לידו
יושבת בחורהידה מלטפת את כתפו .ברגע שהוא מסיים את בקבוק הבירה היא
מזמינה לו בירה נוספת ושואלת אותו לעיסוקיו ,סטן חצי שיכור עונה לה אני
נושא הבשורה של המדוכאים .היא פורצת בצחוק הנקטע לפתע כאשר היא
איננה מבינה את כוונתו .לקראת הבוקר היא שואלת אותו אם הוא מעוניין לנשום
אויר צח ,הם יוצאים לרחוב אור ראשון עולה קור כלבים בחוץ אומר סטן ותוחב
את ידיו לכיסי מכנסיו .הם עומדים כך וסטן מציע לה לעלות לחדרו.
השנים שוכבים במיטה תחת השמיכות מתנשקים מתלטפים ,שמש מחייכת
מבעד החלון .סטן מתעורר מתהפך ורואה את הבחורה השוכבת לידו ,היא
מביטה בו במבט שואל הוא מביט בה ושואל אותה מה את עושה כאן .אתה
הזמנתה אותי לעלות ,את בטוחה מה אתה לא זוכר .לא משיב סטן וראשו שב
וצונח על הכר ועיניו נעצמות ,היא מנערת אותו אתה לא רוצה לשאול לשמי לא
משיב סטן ועוצם שוב את עיניו .אתה בדרך כלל שוכב עם בחורות בלי לשאול
לשמן ,סטן פותח את עיניו ואומר אני בדרך כלל זוכר כשאני שוכב עם מי שהיא
אך אותך אני לא זוכר .הבחורה מתלבשת טורקת את הדלת מאחוריה וסטן שב
ונרדם .אחר הצהרים באותו היום דפיקות על הדלת מעירות את סטן השואל מי
שם ,מגי משיבה וסטן קם בקושי מהמיטה לובש שורטס ופותח את הדלת .מגי
נכנסת ובידיה מגש עם קפה המעלה אדם ,צלחת ועליה מונח סטייק עסיסי
וצ'יפס .חשבתי שתהיה רעב אחרי לילה של שתייה ,יש לך ראש על הכתפיים
וקראת את מחשבתי את ממש מלאך אני גווע ברעב .הוא לועס את המזון
ברעבתנות ובפה מלא אומר נהדר ממש טוב ובזמן .מגי יושבת ובוהה בו
מחסל את המזון שבצלחת ,כשהוא מוזג קפה לשניהם והיא שואלת אותו ספר לי
על החיים שלך .סטן מחייך אין הרבה מה לספר הדבר הכי מעניין שקרה זה
שבלילה אחד נדלק עלי איזה מתרומם ובבוקר אני מתעורר ומוצא מישהי
במיטתי שאני לא מכיר ולא זוכר.
חוץ מי זה חיי עברו עלי כמו על כל צעיר מתבגר ,פצעי בגרות אהבות אכזבות
נערה ראשונה וכ"ו וכ"ו.
תגידי שואל סטן הייתה לי שאלה שקיננה בי מאז שסיפרת לי על חייך ,מגי
מחייכת ואומרת אך הגעתי לכאן מכל העושר והזוהר של חיי פרוצה .אני אומר
לך את מדיום ,קוראת מחשבות ובטח בחצות מעלה רוחות רעות צוחק סטן .כן
אתמול הייתה לי שיחה מעמיקה עם ליאונרדו דה וינצ'י על חיוכה של המונה
ליזה .אתה רוצה לדעת ,על חיוכה של המונהליזה שואל סטן .לא צוחקת מגי אך
התגלגלתי לחור הזה ,כן ודאי משיב סטן אבל גם על החיוך .כמו שסיפרתי לך
חייתי חיי זוהר ובדידות הייתי חוזרת לביתי בודדה ועצובה למרות כל הכסף
המקומות שביקרתי ,אך להיות לבד אכל אותי מבפנים .יום אחד הוזמנתי
למסיבה הרבה אנשים נוצצים הרבה זקנים עם ילדות שהן כשליש מגילם ,באחת
הפינות הסניפו הרואין עד לאותו רגע ראיתי אך זה נראה רק בסרטים .לפתע
ראיתי את זה מקרוב ,אחד הבחורים העביר לי שורה .בהתחלה התנגדתי הוא
צחק ואמר מה קרה לך ,אחרי זה תרגישי בעננים תרצי לעוף והכל יראה ורוד.
השתכנעתי והסנפתי התחלתי להתעטש בהתחלה אך לפתע הכל זרם באיטיות
הכל נראה בבירור שקוף ,התחלתי להבין הכל לשמוע צלילים נסתרים חשתי
במוסיקה הסוחפת את רגלי והתחלתי לרקוד .לפתע הפסקתי להרגיש לבד
כל האנשים סביב כולם אוהבים אותי מפרגנים לי כולם איתי ,לפתע הרגשתי
אחת מהם.
זה היה הלילה המאושר בחיי הרגשת קלילות ריחוף בעננים ,אתה מרגיש שאתה
כל יכול ואף אחד לא יכול לעצור אותך ואתה תצליח בכל שתעשה.היא מפסיקה
לדבר מציתה סיגריה לוקחת שאיפה ארוכה ממלאת את ריאותיה בעשן ,בחוץ
הלילה כבר נדלק ולהבת הסיגריה מתחזקת אל מול החושך .סטן מדליק את
מנורת הלילה לוגם מהקפה שהתקרר ויורק אותו חזרה לכוס ,מגי נושפת את
העשן החוצה וממשיכה.
באותו הבוקר לא ישבתי מול החלון מביטה בזריחה ומזילה דמעות ,לראשונה
שהתעוררתי בבוקר עם כאב ראש איום אך חשבתי שמצאתי את התשובה
לבעיית הבדידות שכרסמה בי.
בדל הסיגריה הנשכחת במאפרה מעלה עננת עשן אחרונה לפני שהיא כבתה.
התחלתי להתמכר לסם בהתחלה זה היה קוק אך לאחר תקופה זה כבר היה
חלש עבורי וגיליתי את הקראק .שברתימחסומים חדשים פרחתי בהזיות על
משפחה ילדים ,דרך חיים אחרת נאהבת נחשקת .חזרה בבית הורי כילדה
תמימה ,הסמים הרסו אותי כרסמו בכל חלקה טובה שעד נותרה בי ,הפסקתי
לטפל בעצמי לא היה לי חשוב אך אני נראת הרי אני מושכת נחשקת .הרבה
פעמים תחת השפעת הסם אמרתי ללקוחות את האמת שלא רצו לשמוע ולכן
היו באים אלי ,אט אט הכל התמוטט כמו מגדל קלפים .כל הזוהר נותץ
והרסיסים התפזרו לכל עבר ונותרתי רוטטת רועדת ובודדה יותר מתמיד.
נזקקתי לכסף לקיים את צרכי בכדי להרגיע את עצמי ,מפני שהזוהר הפנה את
גבו אלי וטרק את הדלת בפני נאלצתי לנדוד לקצה השני של העיר וכך הגעתי
לכאן .זונה מהמניין חמש דקות של דפיקה בשביל מאיה .לאחר שנתיים של
צריכת סמים בכמויות אדירות ,יום אחד שכבתי זרוקה ממנת יתר .הזעיקו
אמבולנס ובנס הצילו את חיי לאחר שהתעוררתי בבית החולים החלטתי
להפסיק עם זה תאמין לי שהיה קשה ,נאבקתי עם עצמי.
היו כמה פעמים שנשברתי וחזרתי לצרוך אך לבסוף התגברתי ,נאבקתי בשיניים
וניצחתי.
היום אני נקיה מסם כבר למעלה משנה ,אני לא רוצה לחזור לתופת שהייתי בה.
כיום אני מנסה לעלות בסולם לעבור גם את שלב הזוהר ולכן אני צריכה את
עזרתך .מגי מציתה עד סיגריהנ ומעשנת בשתיקה .סטן שואל ומה עם החיוך,
אה מתפלאת מגי הא הוא פשוט סיפר לה בדיחה .שניהם מחייכים סטן לובש
מכנסים וסוודר ואומר לה מתאים לי עכשיו כוס קפה חם בא לך ,למה לא
משיבה מגי והם עוזבים את החדר.
השנים יושבים אחד מול השני ולוגמים קפה בשתיקה ולפתע מגי אומרת הייתי
רוצה לשמוע משהו שכתבתה .תאמיני לי שאין שום דבר מעולה ,הכל פרטי ויש
עד לעבוד על זה .בחייך תשמיע לי משהו ,בסדר בסדר מתגונן סטן ומרים את
ידיו מול פניו כמנסה להתגונן .אני קורא לשיר שירים ללא שמות :שירים ללא
שמות על אנשים אלמונים /שירים ללא שמות לאנשים ממוספרים /שנפלו
במלחמות עם שמות מפוצצים /שקיעות מרהיבות על חיים צעירים /שירים ללא
שמות על גלים מתנפצים /על נשמות המתרוצצות ביקום ללא רוח חיים /מצבות
ללא שמות עולמות משתנים /שירים ללא שמות /שמות ללא אנשים.
לאחר רגע ארוך של שתיקה בקול שבור מעט היא אומרת זה כל כך יפה ועצוב,
יש לך עד שירים כאלה? רוב השירים שאני כותב וגם הסיפורים עוסקים בכאב,
באנשים הקטנים ,באהבות הנעקרות מליבות צעירים בגלל מלחמות חסרות
טעם .מגי מקשיבה ואומרת אתה נשמע כמו בחור עצוב ובודד .סטן חושב ואומר
אקריא לך שיר שאני כתבתי אתמול ויש לעבוד עליו עדין ,הוא מוציא מכיס
מכנסיו פיסת נייר מקומטת מיישרה ומתחיל לקרוא את הכתוב :לפעמים אני
מרגיש כנושא הבשורה /את הכאב והמצוקה /את כל הרוע על כתפיי אני נושא/
כל כובדה של אהבה שבורה /אנשים אבודים בחלל /הכל מתך עטי יוצא/
שבור מנוכר וכואב /אך כל העולם סובב /לפעמים אני מרגיש כנושא השרביט/
שבעזרת המילים /נשנה את הגורל העוטה שחורים /ונזרים מעט אור לרעבים/
לפעמים אני מרגיש שכל כוחי כבר תש.
מגי מביטה בו בפה פעור ולאחר מספר דקות של שתיקה סטן מביט בה ושואל
נו .מגי מתעשתת זה פשוט אדיר אתה ממש כשרוני .בית הקפה מתמלא אנשים,
סטן רומז לה לעזוב והם מטיילים ברחוב לאור הפנסים והמכוניות החולפות ,מגי
שואלת מה קרה שהשתתקת .אולי השירים השפיעו על מצב רוחי.
בוקר מטאטי הרחובות מסלקים עדויות מהלילה שעבר ,בטלנים מסתובבים
ברחוב סטן יורד לבאר להתקשר .בבאר יושבים כבר מספר בטלנים מחוסרי
עבודה ושותים ,סטן משלשל מטבע לטלפון התלוי על הקיר והמעוטר בכתובות
ומספרי טלפון .מהעבר השני נשמע צליל תפוס ,הוא תולה את השפופרת על
מקומה ומתכונן לעזוב את הבאר .דונלד מרים את מבטו וקורא לו היי סטן בוא
שב ,סטן מתקרב לבאר הברמן מברך אותו בבוקר טוב מה נשמע ודונלד מזמין
משקה .סטן לוגם בשתיקה דונלד לעומת זאת שתה כבר מספר כוסיות נו מה
נשמע ,הכל זורם משיב סטן אך אתך .לשאלה זו המתין דונלד ומוריד מבט לכוס
וקללה משתחררת מפיו .הבעל של אחותי עשיתי לו עבודה והוא צריך לשלם לי
אלפים הוא נתן לי חמש מאות ומחזיק את השאר חתיכת חרה ,היום אני הולך
לדבר איתו לסגור איתו את החשבון .לפתע הוא קם מתנדנד לכיוון השירותים
מסתובב לעבר סטן ואומר אני כבר חוזר רק הולך לשחרר לחץ .סטן מחייך
לעצמו מלצרית מתקרבת אליו נו מה חדש ,בסדר ומה אתך אני משתגעת
משעמום כמוני כמוך .בא נעשה משהו הערב היא פונה אליו אני מזמינה אותך
סגרנו אומר סטן ,המלצרית בעלת פנים עגולות ומלאות גם שאר חלקי גופה
האחרים מלאים אך לא בצורה מוגזמת פונה לשרת לקוח שזה עתה נכנס .אני
אאסוף אותך בתשע מאה אחוז אומר סטן קבענו אני מחכה לך כאן בתשע.
דונלד חוזר מביט במלצרית המתרחקת ואומר אני שונא אותה היא ממש כלבה,
הוא מזמין סיבוב נוסף וסטן שואל אותוממה קורה עם עבודה .מי צריך את זה
אתה יודע היתה לי עבודה מצוינת אך בגלל אשתי הבת זונה בגלל בית
המשוגעים לא קיבלו אותי ,חתיכת זונה אני אחתוך אותה .הוא זז בעצבנות על
הכסא וזורק מבט ארסי לכיוון המלצרית ,גבר נכנס לבאר לבוש בז'קט עור ופונה
לדונלד הי מה נשמע ,חרה תכיר זה סטן הגבר לוחץ את ידו של סטן ואומר שמי
טוני .דונלד מזמין עד סיבוב משקאות וטוני שואל נו מה קורה מה עם עבודה.
עזוב אותי כולם חרות וגנבים הוא לוקח לגימה וממשיך הנה תראה את הבעל של
אחותי חייב לי כסף החרה הזה אני אפוצץ אותו .טוני מביט בסטן מניע בראשו
ואומר מתי תפסיק להאשים את כולם זוהי רק אשמתך .מה אשמתי? שואל
נדהם כשהוא מניח את ידו על חזהו ,אני רוצה לעבוד .אז בוא להירשם כמו
שאמרתי לך בקידוחי נפט ,תעזוב את זה בא ניסע לאלסקה נעבוד על ספינות
דייג כמה חודשים ונחזור עם בוכטות .ומה אז? נשתה מרים דונלד את כוסו ,זה
מה שיש לך בראש לשתות להשתכר .מה אתה גם נגדי אני קונה לך משקה כמו
חבר ואתה תוקף אותי .טוני משחרר נשיפת אויר מפיו ואומר לו אני חבר שלך,
אני דואג לך תשכח מהעבר תפתח דף חדש .לא רוצה מחזיר דונלד היתה לי
עבודה ,משפחה הכל ,ומי אשם שאיבדת הכל שואל טוני רק אתה לא אף אחד
אחר .היא העידה נגדי במשפט ,אתה יודע יש לי בת בת שבעה עשרה בגיל חמש
עשרה היא נכנסה להריון אתה מאמין והבת זונה האימא שלה לא סיפרה לי.
הלכתי לקנות לה ג'ינס והיא ביקשה מידה גדולה יותר ,לא קלטתי עד ששמעתי
מהשכנים .הלכתי אליה שאלתי אותה והיא התחילה לבכות שאלתי אותה מי זה.
אתה יודע הוא בן עשרים ותשע חתיכת בן זונה לא יכולתי יותר גמרתי בקבוק
ויסקי ,הלכתי אליו תפסתי אותו בחולצה נערתי אותו .בן זונה אמרתי אתה יודע
אנסת אותה היא בהריון ,הוא רק גיחך היו לי דמעות בעיניים והוא מגחך .כך הוא
עשה לתינוקת שלי ירדתי עליו במכות רצח שברתי לו את האף ושתי צלעות .הוא
לקח אותי לבית המשפט והשופט מאשים אותי ,התרתחתי אמרתי לשפוט
אידיוט הוא אנס אותה היא קטינה .הבן זונה סיפר שהיא אמרה לו שהיא בת
תשע עשרה ,הוא שכן שלה מכיר אותה מאז שנולדה ,הייתי צריך לשלם קנס
אבל לא היה לי כסף .הוא אנס את ביתי ואני ישבתי בכלא בגלל שלא שילמתי.
דמעות החלו לעלות בעיניו ,סטן מניח את ידו על שכמו תירגע ,טוני מזמין עד
משקאות .דונלד מסיים את שלו בלגימה אחת ובוהה בדמות במראה שמאחורי
מדפי המשקאות בבאר.
באחד הערבים סטן מבחין במגי במועדון ומסמן לה לעלות לחדרו .היא נוטשת
לקוח שהתנשק איתה ואומרת לו מצטערת מותק מיקרה חירום ומה אני לא
חירום ,אתה מקרה חרמן הוא מקרה מיוחד והיא פונה לכיוון המדרגות.
היא נכנסת לחדרו של סטן ,סטן מחזיק בידו שתי כוסות מלאות יין .הוא מוסר
לה אחת וחיוך רחב פרוש על שפתיו ידה מושטת בכיוון הכוס אך היא עדין אינה
אוחזת בה ובפליאה שואלת מה אתה מבסוט כל כך מה קורה .מזל טוב לוחש
סטן בקול מתוק ורך ומושיט לה את הכוס ומקיש בכוס היא מביטה עליו
בהתלהבות מה התחתנת ,לא צוחק סטן אך בקשתך התמלאה מצאתי לך
עבודה .לא משהו רק פקידת קבלה במלון ,מה צועקת מגי ופיה נשאר
פעור .היא מניחה את כוסה על השידה מחבקת אותו וקופצת עליו השנים
מחובקים ומסתובבים במעגל בריקוד איטי.
לבסוף היא לוגמת מהכוס ובקול לא בטוח אומרת מה אני אעשה אך אדבר אך
להתנהג מה ללבוש .סטן מחבק את כתפה תהיה את עצמך ,זה הכי טוב שיש
זרקי את העבר וחשבי על העתיד .תצעדי ברגל בוטחת ואני אחכה מעבר לפינה
אם לפתע תזדקקי לכתף תומכת או לעזרה תמיד אהיה בקרבתך .היא מחייכת
ומניחה את ראשה על כתפו ,תודה באמת אני לא אאכזב אותך בחיי אני יודע
והוא מלטף את כתפה ברכות.
קרני שמש חודרות מבעד לוילון המחורר אל תך החדר ,ספרים ובלוקי כתיבה
זרוקים על הרצפה ליד ערמת בגדים .דפיקה בדלת מהדהדת בחדר ואחריה
אחת נוספת חזקה יותר ,סטן ניעור משנתו ומתיישב בזינוק במיטה מפהק ובקול
מנומנם שואל מי זה? סנטה קלואס.
סטן פותח את הדלת ורוני שיכור מדדה לחדר מה קורה שואל סטן ,לא טוב
הכל גרוע נשבר לי הוא מתיישב על הארץ ומוציא חפיסת סיגריות ומציע אחת
לסטן .רוני מעשן ומביט בקיר בשתיקה ,מה קורה חוזר שוב סטן על השאלה.
הא אני צריך לעזוב את המלון לא נשאר לי גרוש אין אוכל אין כסף בשביל המלון.
מה עם העבודה ,הוא פיטר אותי ,אתה מחפש עבודה כן בטח הלכתי לחברת
שמירה אך לא צריכים בינתיים .ומה על מקומות אחרים ,כן אני אלך .מהיכן
הכסף לשתיה ,היה לי כמה גרושים אז קניתי כמה בקבוקים .אתה לא תשתנה
הא קודם השתייה ואחר כך כל היתר במקום לשתות היית צריך לשלם .מה אתה
נטפל אלי יש לך בעיות צרות ואתה מוציא הכל עלי רוני פונה לעומתו בכעס .לא
משיב סטן אני דואג לך שלא כמוך חתיכת אידיוט ,רוני קם אני לא רצוי הוא עוזב
את החדר וטורק את הדלת אחריו.
בכניסה למלון עומד סטן רוקע ברגליו ידיו תחובות בכיסיו לפתע רוני מופיע
מתנדנד שיכור כשהוא מבחין בסטן ,חיוך ממלא את שפתיו .היי סטן מה קורה
בסדר ואתך אני מצטער על מה שקרה אתמול לא התכוונתי הייתי קצת שתוי
ועצבני ,באמת לא התכוונתי .מגי עוצרת את רכבה לידו סטן מחייך ואומר לרוני
זה בסדר אראה אותך מאוחר יותר להתראות והוא נכנס לרכב .רוני מרים יד
לשלום ונותר בתנוחה זו גם לאחר שהרכב עקר ממקומו והתרחק לבסוף הוא
שומט את ידו ומתנדנד עולה במדרגות .ברכב מגי מתנצלת מצטערת
שאיחרתי אך היה קשה להחליט מה ללבוש ,את ניראת טוב מחייך סטן אבל
אינך חושבת שהגזמת עם הכפתורים תפתחי אחד או שנים את לא נזירה והוא
פורם את כפתורי חולצתה הרכוסים עד צווארה .פחדתי מתנצלת מגי שיחשבו
שיזהו מה שהייתי ,תירגעי תצאי מי זה אני אתך והוא מניח את ידו על בירכה .מה
להגיד אם ישאלו מה עשיתי ,תגידי שטיילת בחו"ל ורק עכשיו חזרת ומידי פעם
עבדת כמלצרית .מגי מחנה את רכבה ליד המלון והם נכנסים פנימה ,סטן
מושך אותה בידה ומוביל אותה לחדרו של המנהל .המזכירה מחייכת לעומתו היי
מה שלומך על הכיפק ואת ,בסדר זאת בת דודתך כן משיב סטן חמודה לא.
הייתי יוצא אתה אם לא הייתה קרובתי ,הוא מחכה לך .אך אני ניראת שואלת מגי
מהממת ילאה תלכי ותקרעי אותו לוחש סטן היא פונה לכיוון הדלת ומעיפה
מבט אליו בידו האחת צולב סטן את אצבעותיו ובשניה מפריח לה נשיקה .מגי
מחזירה חיוך עצבני ודופקת על הדלת.
הדלת נפתחת סטן נשען על שולחנה של המזכירה וברגע שהוא שומע את
הדלת הנפתחת ,הוא מביט לעברה מגי יוצאת שמחה וחיוך רחב ממלא את
פניה .סטן קרב אליה היא מחבקת אותו נו שואל סטן אני מתחילה בתחילת
השבוע בוא הולכים לחגוג .הוא מחבק אותה אומר להתראות למזכירה והיא
אומרת לו אל תשכח מחר בערב ,אל תדאגי משיב סטן .מה קורה שואלת מגי לא
רק הבטחתי לה קפה .נו תספרי אך הלך הוא רק מדד אותי מכף רגל ועד ראש,
שאל מה למדתי ומה עשיתי ואמר שאני מתאימה .אני שמח בשבילך והוא נושק
קלות על לחיה הכל בזכותך היא אומרת ומצמידה אותו קרוב אליה.
ליד דלפק הקבלה בלובי של המלון ,מגי עומדת בתלבושת כחולה לבנה
מתקתקת על קלידי המחשב .אישה מבוגרת מברכת אותה בבוקר טוב
ומשלשלת את מפתחות חדרה לתיבה המסומנת בציור של מפתח .הדלת
נפתחת וחבורת אנשים הכוללת שני גברים ושלוש נשים נכנסים ,בידם נושאים
תיקים ומשוחחים ביניהם בזמן שאחד הגברים פונה למגי ומבקש את
חדריהם שהוזמנו מראש .סטן עומד בפינה מוסתר על ידי המדרגות וצופה בה
היא מחייכת לגבר ומושיטה לו טפסים ,הגבר ממלא אותם ומידי פעם מגניב מבט
הערכה לעברה .כשהוא מסיים למלא את הטופס היא מעיפה בו מבט מהיר
לבדוק שהכל מולא בשלמות ומושיטה לו מפתחות .הגבר מודה לה ומצטרף
ליתר הקבוצה הממתינה והם פונים לכיוון המעליות ,הגבר מעיף בה מבט אחרון
לפני שדלת המעלית נסגרת.
סטן עוזב את מקומו וניגש אליה ,היא עסוקה ואינה מבחינה בו .סטן מסווה את
קולו ואומר הזמנתי חדר מגי מתנצלת סליחה עד שניה אתפנה אליך אדוני ,אין
לי זמן נערונת אני רוצה את החדר שלי .מגי מרימה מבט מבחינה בו צוחקת
ומכה בו בטפסים שהיא אוחזת בידה ,אתה לא מתבייש להפחיד אותי ככה .לא
רק בוחן את התנהגותך תחת לחץ ,אני עומד כאן כבר חצי שעה ואת שולטת
במצב .כן הכל מתחיל לעלות על הפסים הנכונים ,אתה יודע והיא מפסיקה
חכה שניה היא נכנסת לחדר האחורי ומבקשת ממשהיא שתחליף אותה
לחצי שעה .היא נוטלת את ידו ומובילה אותו החוצה לעבר הבריכה ,התקשרתי
להורי אתמול בערב .לפתע אני מרגישה מוכנה להתמודד עם החיים אולי אני
אמעד אך אני מקווה שתעזור לי ,סמכי עלי .מגי חוזרת לדבריה ,התקשרתי
אליהם היה קשה בהתחלה חייגתי ניתקתי וחייגתי שוב שלוש ארבע פעמים
לפחות .עזבתי את זה אך בסוף חזרתי וחייגתי שוב ,אימי ענתה ברגע הראשון לא
יכולתי לדבר ורציתי לנתק ואימי ממשיכה לשאול האלו מי זה בסוף אמרתי אימא
כשדמעות בעיניי חונקות את גרוני .היא לא האמינה ניסתה לדבר אך זה נשמע
כמו גרגור לבסוף היא אמרה בגמגום את שמי והשיחה נפסקה .קולו של אבי
עלה מהצד השני קול חנוק אומר לי מגי ביתי זו את היכן את מה קורה את יודעת
אמך
איבדה את ההכרה כששמעה שזו את .לפתע גם הוא השתתק ניסיתי לענות לו
להגיד להם שאני מצטערת ,שאני אוהבת אותם אך לא יכולתי לדבר כך נותרנו
על הקו בשתיקה.
לאחר זמן ארוך אמרתי אני אוהבת אתכם קולי נחנק מדמעות שהציפו את עיניי
וניתקתי ,לא יכולתי לומר דבר נוסף .בכיתי משמחה מהולה בעצב ששברתי את
ליבם במשך כל השנים הללו .דמעות החלו עולות בעיניה ,סטן מחבק אותה היא
נרגעת מעט ואומרת אני רוצה לנסוע ולראות אותם .אך אני פוחדת מה אגיד
להם לספר את האמת זה יהרוג אותם הבת הקטנה והנאיבית הייתה פרוצה אני
פוחדת מה לעשות .סטן מלטף את ראשה המונח על כתפו ואומר אל תדאגי
נמצא פתרון .אמרתי לך פתחת דף חדש תשכחי מהעבר זה היה רק חלום
בלהות.
מתוך החלון הפתוח רואים גינה ירוקה ושושנים אדומות ולבנות פורחות בצידי
השביל המוביל אל הבית ,ציוץ הציפורים המקננות בעצים ממלא את החצר.
בסלון על שתי כורסאות יושבים הוריה של מגי מבוגרים ,שער שייבא אנשים
פשוטים האב בסרבל עבודה כחול והאם בשמלת בית פשוטה .סטן ומגי יושבים
על הספה מולם באמצע השולחן עומדים קנקן המלא מיץ צהבהב כוסות זכוכית
מעוטרות וצלחת עוגיות .הוריה בוחנים אותם בשתיקה סטן מביט במגי ועיניה
מביטות באימה לפתע האב שובר את השתיקה .להיכן נעלמת כל
השנים האלו ,מגי בולעת את רוקה בקושי רב ואומרת עבדתי חסכתי כסף
ונסעתי בעולם לטייל ,לראות ,לחוות ,ללמוד ולפקוח את העיניים .למה לא
הודעת לנו לא שלחת מכתב ,אנחנו הוריך את הוא הדבר היחיד החשוב לנו
בחיים אומרת אימה .פחדתי שלא תיתנו לי לנסוע ,מה עשית בכל הזמן הזה
שואל האב .טיילתי באירופה ,במזרח הרחוק ובדרום אמריקה בכל פעם במקום
חדש עבדתי כמלצרית .באנגליה טיפלתי בילד חסכתי כסף.
והמשכתי לטייל פגשתי באנשים פתחתי את העיניים למדתי המון על החיים
ועכשיו אני שמחה לחזור הביתה .האם מביטה בה והדמעות עולות בעיניה ,האב
משלב רגל על רגל מתרווח בכיסאו ומקשיב .בסוף פגשתי את סטן המשכנו
לטייל וחזרנו חזרה ,אני כרגע עובדת כפקידת קבלה במלון עד שאמצא משהו
מעניין יותר.
סטן מניח את ידו על בירכה בכדי לעודדה ,האב אומר אני לא מבין אותך תמיד
היית אחראית כל כך מה חשבת כשבילית לך שם לא חשבת שאנחנו דואגים לך.
בכלל חשבת עלינו אנחנו שגידלנו אותך ,היה אכפת לך בכלל מהוריך לא חשבת
שאמך לא מחזיקה מעמד .לא יודעת היכן התינוקת שלה נעלמה ,לא דאגת
שאולי קרה לנו משהו .מתנו מדאגה חשבנו שקרה לך משהו אומרת אימא בקול
דואג חנוק מדמעות .מגי מרימה את ידה מכסה את פניה ובוכה ,האב ממשיך
תבכי כן כמו שאמך בכתה במשך כל השנים האלה ופתאום את מופיעה
ומבקשת שנסלח לך .האם מביטה במגי ואומרת זה מספיק ג'ון.
בואי תינוקת בואי אלי ,מגי קמה ממקומה והולכת לכיוון אימה היא מתיישבת
.על הארץ לרגלי אימה מניחה את ראשה על בירכיה והאם מלטפת את שערה
בחוץ הערב החמים יורד ומכסה כבשמיכה כהה את החצר המטופחת ודרך
החלון הפתוח נשקף החדר המואר מהמנורה המשתלשלת מהתקרה
מגי יושבת לרגלי אימה המלטפת את ראשה ושני הגברים מביטים בהן בשתיקה
סוף
למה אלוהים עד חבר נסגר
ורק בזיכרון נותר
עד אישה בוכה
ותינוק שאותו לא ראה
שוב מוחה דמעה
ושוב מביט אל השמים
ונושא עד תפילה
שואל שוב אותה שאלה
למה אלוהים
למה כך זה קרה
רחובות העיר מוארים ומנסים להשרות אוירה של יום ,ערב של שמים בהירים
ירד על העיר.
אחרוני החנויות סוגרים שערים ,אנשים מטיילים מסתכלים בחלונות הראווה.
אחרים חוצים רחובות במהירות מחפשים עד מקום לבלות עד מקום חדש
לגלות .רמזורים קורצים מחליפים אורות מכוניות חולפות בכבישים צופרות
בקולי קולות בכדי למשוך תשומת לב.
המסעדות על הטיילת מנסות לשכנע אנשים החולפים על פניהן להכנס
פנימה בריחות משכרים ומוסיקה משלל הצבעים.
גלים לבנים מתנפצים על הסלעים ומתיזים רסיסי מים מלוחים .זוגות אוהבים
שלובי זרועות יושבים על הספסלים המשקיפים לים ,אחרים מתרוצצים על
החול.
באחד הרחובות בצד השקט של תל אביב עוצר רכב ליד אחד הבתים ,בחור
נועל מאחוריו את דלת הרכב ונכנס לבנין .הוא מדליק את האור במדרגות
ומקפץ על המדרגות שתי מדרגות בו זמנית .תחת זרועו השמאלית הוא נושא
חבילה ארוזה בנייר עטיפה צבעוני .הוא נעצר בפיתחה של אחת הדלתות בו
ברגע שהוא לוחץ על הפעמון המבקיע את השקט בתך הבית האור במדרגות
כבה .בחורה צעירה ששערה משתלשל על כתפיה פותחת את הדלת
ומחבקת אותו הוא נושק לה קלות ושואל לשלומה ,עוטף אותה בזרועו סביב
מותניה והם נכנסים לסלון שבו יושבים מספר בחורות ובחורים .הם מביטים בו
בהיכנסו קריאות אהלן מה המצב מה חדש ,מופנות לעברו הבחור מניף את
ידו ואומר אהלן הכל מאה אחוז היכן התינוק המגודל ומבטו ננעץ באחד
הבחורים .הבחור קם וניגש אליו האלו מני מה נשמע ,מזל טוב והוא מעביר את
החבילה הארוזה .השנים מתחבקים ארוכות ודמעה נוזלת מעיניה של
הבחורה ,היא מנגבת אותן במהירות .האורחים מביטים בהם ואחת הבחורות
אומרת לאה עד נתחיל לחשוד שמתנהל איזה רומן ,הבחורה שפתחה את
הדלת מחייכת ואומרת אתם לא יודעים שזה נמשך כבר שנים ואני רק הכיסוי.
כולם צוחקים מני מתיישב על הספה ואומר נו מה קורה מה אתם יושבים כמו
בהלוויה צריך לחגוג הבן אדם בן עשרים וארבע.
היכן המשקאות ,השמפניה מה קורה אתם מביישים את הפירמה .הבחורה
אומרת לו בוא תעזור לי במטבח אם אתה רוצה לשתות .מני מתרומם ממושבו
בדרכו חוטף מהשולחן כריך קטן המונח על טס זכוכית לועס ברעבתנות
ועוקב אחריה לעבר המטבח .הבחורה פונה אליו מני אתה יודע שאני בהריון,
מה צורח מני מחבק אותה ואומר מזל טוב דינה מייק יודע לא עדיין לא חשבתי
להפתיע אותו .הוא מרים אותה על ידיו ונכנס לסלון בוא לפה פסיכי תפוס את
אישתך לפני שאני מקבל קילה יש לה הפתעה בשבילך ליום הולדתך .החברים
מביטים בהם בהשתוממות כאשר דינה אומרת לו אני בהריון ,צעקות של הופה
אבאלה שריקות ומחיאות כפים ממלאות את חלל החדר .כל הכבוד מייק אתה
עובד מהר הא ,מייק קם נדהם ותופס את אישתו בזרועותיו ואומר לה לי את לא
מספרת .מני צוחק אתה לא יודע שהאב יודע תמיד אחרון וחוץ מי זה היא מתה
עלי נכון דינוש ,ועוד איך והיא מחבקת את שניהם.
בקבוקי משקה החלו להתרוקן משקאות זרמו כמים וכך גם החטיפים
והמאכלים .ברחוב נשמע קול צחוקם הרועם של יושבי הדירה וקולו של מייק
הפונה לאחד מהחברה ילאה עזרא תיקח את הגיטרה ותתחיל לנגן .קולות
גיטרה עולים ונשמעים מילות השיר הראשונות של שיר אהבה בדואי מהדהדות
ברחוב השלו .שעה מאוחרת לפנות בוקר בתך הדירה נותרו שבעה חברים,
מייק מחבק את אישתו לוגם בירה ושר מני ישוב על הארץ לוגם מבקבוק
וודקה ומוצץ חצי לימון ושר בקולי קולות ,עזרא ממשיך לפרוט על הגיטרה.
אחת הבחורות שוכבת על ברכיו של מני ומלטפת את חזהו דרך צווארון
חולצתו הפתוחה .אחד הזוגות יושב בצד מתייחדים בשקט ומתנשקים ,השעון
שעל הקיר מראה שלוש ורבע והבחורה ששכבה על ברכיו של מני קמה
נושקת לו ועוזבת.
מני פונה לזוג המאושר ואומר ילאה עכשיו מתחילה החגיגה האמיתית ,דינה
נושאת מהמטבח צלחות חומוס פיתות וחמוצים השלושה מנגבים את החומוס
ומני אומר תמזוג משהו התייבש לי הגרון והשלושה מרימים לחיים .מני צועק
לחייך מייק והתינוק שבדרך ולוגם מבקבוק הוודקה .מני פונה לדינה תגידי
מותק למה לא רצית אותי והתחתנת עם הגולם הזה? דינה צוחקת ואומרת
אתה לא רציני פרפר כזה כל יום לוגם צוף מפרח אחר והיא מחבקת את
בעלה .טוב זה הכל באשמתך אומר מני אז שעזבת אותי הייתי צריך
להתנחם בזרועותיה של אחרת ועד היום אני סובל ,רק שתדעי שאני עדיין
מחכה לך וכשתחליטי להתפטר מימנו אני אהיה כאן .תפסיק עם השטויות
הללו והיא סוטרת לו קלות .מייק אומר תצטרך להזדקן לבד כי אני ודינוש
הולכים לבנות משפחה גדולה.ואלה אני מת עליך אומר מני ולוגם מהבקבוק.
ואומר לדינה את חושבת שהוא כזה מלאך ,ילד טוב ירושלים? לפני שהכיר
אותך הוא היה ממש רב שגל ומני פונה למייק אתה זוכר את אותו ערב
שחטפת כאב ביצים ועד אך פורץ מייק בצחוק .טוב מה הסיפור שואלת דינה,
דני מתרווח בכורסא לוקח עד לגימה ומתחיל לספר מעשה שהיה כך היה
הסיפור מתחיל בשני צעירים רגישים ותמיד מאוהבים ובאחד הימים בילינו
בפארק הירקון עם כמה בחורות בעלך היקר והחרמן איבד כל כיוון ושם עין
על אחת שלא נדע מצרות שמנה שזה היה מפחיד והוא התחיל להתחרמן
עליה הוא ממש רתח ,יצא לו עשן מהאוזניים והידיים ניסו להיכנס לה
למכנסים .בקיצר הבחורה הבטיחה לו שהיא תשכב איתו בתנאי שהוא יצליח
לסחוב אותה על הגב עד הדירה שלנו .רק תחשבי שהיא היתה בראש גבוה
מימנו ובערך פי שלוש ברחוב .מייק מתפרץ אל תגזים היא לא היתה עד כדי כך
גרועה ,הרבה יותר צוחק מני ומייק פונה לאישתו אל תאמיני לו .אני דווקא כן
מאמינה לו ילאה תמשיך .בעלך המתוק היה ממש חרמן וכמובן הסכים
לעסקה וסחב אותה על הגב בסחיבת פצוע מהפארק עד הדירה שלנו ,את
זוכרת היכן גרנו .בטח ליד אורדע .הגענו לשם מייק מוריד אותה מגבו
מביט בי בחיוך זומם ,אך היא חשבה אחרת היא אמרה לו תודה רבה לילה טוב
ולהתראות מתי שהו .מייק לא האמין לקח לו איזה שניה ואז הוא החל רץ
אחריה וצעק מה קרה לך הרי הסכמת מה הסיפור שלך עכשיו ,היא נעצרה
פנתה אליו התכופפה נישקה אותו בחום ואמרה פריירים לא מתים הם רק
מתחלפים .אני תפסתי כזה צחוק שכמעט נפלתי על המדרכה פשוט לא
יכולתי להפסיק .חזרנו הביתה עייפים אך מייק חרמן רצח אני כבר
במיטה מנסה להירדם ומייק החל להתאונן שכואבות לו הביצים הושבתי אותו
באמבטיה על הר של קוביות קרח למשך כל הלילה שירגיע את הכאב .דינה
פורצת בצחוק ואומרת תמיד הוא היה כזה פתי מתוק ומנשקת אותו.
מה אתה צוחק אומר מייק ומה שקרה לך יותר טוב הינו באיזה מועדון חשוך
והחרמנוביץ הזה קלט איזו בלונדה עם שער ארוך .טוב הוא תופס אומץ וניגש
לסבן אותה ,מתחיל לדבר איתה מזמין לה משקה הם רוקדים משתוללים ככה
כל הערב .היא הטריפה אותו ממש טימטמה לו את המוח והוא כל רגע אומר
לי מייק תפסתי את אהבת חיי ,אני מאוהב תראה איזו כוסית היא אני משתגע
עליה .בחצות שמו שיר סלאו שקט רוגע כזה לרקוד צמוד וממש להרגיש את
כל מה שלבחורה יש להציע .דינה סוטרת לו ואומרת שוביניסט שכמוך .מני
מה זה מבסוט קם לרקוד איתה מצמיד אותה קרוב אליו ראשה כך מונח על
כתפו היא משחקת לו בשער והוא מלטף לה את הישבן ככה מבסוט עד
השמים והיא מה זה כוסית בגדים הדוקים מבליטים לה את כל הגוף הארוך
שלה .מני ממשיך ללטף אותה היא מקרבת את שפתיה לשפתיו ומנסה לנשקו,
פתאום מני דוחף אותה ובורח השיר הסתיים והאורות נדלקו ואך שאני מסתכל
מהמכנס הצמוד שלה פתאום מזדקר איזה תותח .מני מכסה את פניו
בביישנות והשלושה צוחקים בקול .דינה אומרת ולחרמנים לא תהיה תקווה.
אור הבוקר מתגנב מבעד לחרכי התריס ויוצר פסי אור על השטיח ,מני ישן על
הארץ מייק ודינה חבוקים ישנים על הספה בסלון בקבוקים ריקים מתגלגלים
בכל מקום.
בשעת בוקר מאוחרת במטבח השלושה ישובים לשולחן ולוגמים קפה המעלה
אדים .דינה שואלת תגידו מה קרה שהחלטתם להישאר בקבע .מני אומר הכל
בגלל בעלך הוא נדלק על הפקידה הפלוגתית ,היא היתה חדשה ביחידה והוא
רצה להישאר קרוב אליה שאף אחד אחר לא יתפוס אותה ולכן החליט לחתום
קבע .חתיכת שקרן זועק מייק ,תספר לה את האמת הוא מסתכל על אישתו
הוא יצא לקורס קצינים והוא לא רצה להישאר בודד בחרה ולכן שכנע גם אותי
לשקוע בו .אני כבר לא יודעת למי להאמין שניכם כאלה שקרנים.
אנחנו מתאמנים על זה כבר שנים עונה מייק .ילאה תתלבשו אומר מני ניסע
לטייל ביפו ניקח כמה תמונות כי בקרוב לא תוכלי להצטלם את פשוט תמלאי
את כל הפריים .גועלי אומרת דינה וזורקת עליו כפית.
שלושתם מסתובבים ברחובות יפו העתיקה עוקבים אחרי המזלות המסתתרים
בסמטאות ,שמש מחממת את הרחובות ומסתתרת מאחורי מגדל הפעמונים.
הם מצטלמים באתרים הנוטפים היסטוריה מכל סנטימטר ,בנמל הדייגים מני
מצטלם שכוב על רשת דייגים והוא קולט במצלמתו את דינה מחבקת את מייק
האוחז בזנבו של דג גדול.
השלושה יוצאים לשייט על ספינת דייג ישנה כשדייג זקן בעל זקן לבן ושערות
אפורות מבצבצות תחת מגבעתו מנווט את הסירה בין הגלים וטיפות זעירות
ניתזות על פניהם של יושבי הסירה .מני מוציא מתיקו בקבוק שמפניה קורע את
העטיפה הזהובה והפקק ניתז ברעש ועף אל הים וממשיך לצוף בינות הגלים
וקצף לבן נשפך מראש הבקבוק על ריצפת העץ של הסירה הקטנה ,הם
לוגמים לחיי הזוג המאושר והתינוק שבדרך והבקבוק עובר מיד ליד .דינה לוגמת
מהבקבוק ומניחה את ידה על אפה או נכנסו לי בועות לאף לקול צחוקם
של מייק ומני ,היא סוטרת לידו של מייק ואומרת בקול כעוס מה אתה צוחק
עלי .מייק מחבק את אישתו ונושק לה לקול הקליק של המצלמה.
בשעה מאוחרת יותר הם יושבים במסעדה הצופה לנמל לארוחת דגים הם
לוגמים יין לבן צונן ומשבעים את רעבונם בדגים שאך זה נמשו מהים .דינה
לוגמת מכוסית היין ואומרת אני אף פעם לא אשכח את הפעם הראשונה
שראיתי אתכם .שני משוגעים רצים על גדות הכינרת לבושים במכנסים צבאיות
וגופיות לבנות מנוקדות בסימנים רטובים מזיעה ,על גבכם מתנדנד תרמיל כבד
ונשק כשאחרכם רודפת חצי מהמשטרה הצבאית של טבריה ואם ממשיכים
כך לברוח .היה מזל שעצרת לנו אחרת היינו מבלים כמה ימים בקלבוש מוסיף
מייק.
ראיתי שני פסיכים חמודים והרגשות האימהיים השתלתו עלי כמו כן אמרתי
לעצמי אולי יצא מי זה משהו .מייק מחייך ונושק קלות על שפתיה .את עדין
זוכרת את הפעם הראשונה שבאת אלינו לדירה? שואל מני .ועד אך צוחקת
דינה זה היה ממש בית זונות מנורות אדומות ,נרות מוסיקה רוגעת ,מיטות מים
מה רצית שאחשוב .אך אל תגזימי אומר מני זה לא היה כל כך גרוע בסך הכל
היינו מארחים טובים שאף פעם הבחורות לא רצו לעזוב בסוף הערב זה לא
אשמתנו נכון.
אתה לעולם לא תשתנה פונה דינה למני לעולם תישאר כזה שטוטניק? אף
פעם לא תתגבר תרצין תמיד תמשיך לקפץ מבחורה לבחורה? תגיד לי אתה
לא חושב שהגיע הזמן להתיישב להכיר מישהי רצינית לחשוב על משפחה.
לחשוב זה טוב מאד אך תראי מה יצא מיזה ומני מצביע על מייק ,חתיכת
מניאק זורק מייק לעברו .לא ברצינות אני עדיין צעיר מידי בשביל זה את רוצה
שבגילי אתנהג כבן חמישים וחוץ מיזה עדין לא מצאתי אהבת אמת .ומה איתי
שואלת דינה בפרצוף כעוס .טוב זה משהו אחר רק שבעלך לא ישמע ומייק
מחייך והשלושה מרימים את כוסיות היין משיקים אותן ולוגמים לחיים.
באחד הבקרים שמש שוטפת את הסלון באורה המחמם ,דינה ישובה על
הספה מחבקת בשתי ידיה כוס קפה ומקשיבה לשיר המתנגן ברדיו .לפתע
נשמע צלצול בדלת ,פתוח צועקת דינה הדלת נפתחת מני נכנס פנימה ומביט
בה טוב מה קורה בעלך איננו ואת ישר מתקשרת אלי.
דינה מחייכת בא לכאן אידיוט ,מני ניגש אליה נושק על לחייה והיא שואלת אותו
בא לך קפה .כן למה לא אז תלך למזוג לעצמך הקפה עדין חם ואם בא לך
לאכול משהו יש במקרר.
מני אומר מהמטבח את רוצה משהו ,לא תודה אומרת דינה בוא לכאן אני
רוצה לדבר אתך .מני מתיישב מולה על הכורסא ושואל נו מה מתגלגל לך
בראש .תגיד לי את האמת את לא חושב שהגיע הזמן שתהיה רציני ,הו שוב
פעם שיחות מוטיבציה אומר מני .לא תהיה פעם רציני בחייך אתה יודע שאני
כמו אחותך ,יותר כמו אימא שלי צוחק מני .ילאה תצא מיזה רציני לשם שינוי,
אך אני יכול להגיד לך לא ,מה בא לך לדעת .מה קורה לך הכרתי לך כל
כך הרבה חברות שלי אתה לא רוצה לומר לי שאף אחת לא ניראת לך? תראי
דינה הן בחורות זהב יפות חכמות פשוט נפלאות אבל באמת אני לא יודע זה
פשוט לא זה ,חסר משהו ולפני שתגידי לי חשבתי שאולי משהו לא בסדר בי
ואני באמת לא יודע כי אני חושב מדמיין ורוצה במשפחה בילד באהבה
להתעורר בצידה של אותה בחורה אך זה לא קורה.
תירגע אל תילחץ אני מבינה אותך מני ,זה פשוט יקרה ביום מין הימים אתה
לבסוף תמצא מישהי שאתה תאהב אותה והיא פשוט תשתגע אחריך ותאמין
לי לא חסר בך שום דבר.
תאמין לי כשזה יקרה אתה תרגיש בזה לא תישן לא תאכל רק תדמיין אותה
ותרצה להיות איתה בכל רגע .מני מתפרץ ובצחוק אומר זה מה שקורה כשאני
רואה אותך ,תפסיק אמרנו רציני נכון .טוב טוב מאמי .קרה לי כבר כמה
פעמים שהרגשתי כך ,חשבתי שאני מאוהב לא יכול לישון אך זה עבר לאחר
שבוע חודש וזה פשוט ניגמר כמו שזה התחיל .זה פשוט לא היה זה אומרת
דינה .את יודעת שאני לפעמים מסתכל בך ובמייק באהבה שבניכם ולפעמים
אני מקנא גם אני רוצה להרגיש כך אך זה מתאדה ,אולי בגלל זה אני מתחבא
מאחורי כל האי אכפתיות הזו .מני לוגם מהקפה קם ועומד ליד החלון מביט
לרחוב ,דינה עוקבת אחריו במבטה בשתיקה.
מייק יושב בחברת אישתו חברם יוני יושב עם נערה ומני יושב לבד לוגם בירה
ומביט בבחורות המסתובבות בפאב ברקע מתנגן שיר של החיפושיות .מייק
ומני מתחרים מי יגמור ראשון את כוס הבירה לקול עידודו של יוני הצועק כן,
כן ,כן .דינה מביטה בבחורה השניה מחייכת ואומרת הם תמיד יישארו ילדים
להתחרות מי הטוב ביותר החזק ,זה מהחינוך הגברי שהם קיבלו עונה הנערה.
לפתע ניגשת בחורה בעלת שיער אדמוני אל השולחן היא מזהה את מני
ונופלת בזרועותיו הי מני מה חדש .מני מזהה אותה וצועק שולה מה שלומך
הרבה זמן עבר השנים מתנשקים למבטיהם המשתהים של האחרים .מני
ניתק משפתיה ואומר חברה זאת שולה ,שמענו צוחקת דינה ומני מציג את
החבורה לשולה היושבת לידו ומלטפת את לחיו .דינה מביטה בו והוא לוחש
לעברה את רואה מה אני מתכוון .הקבוצה שותה צוחקת ושולה אומרת זה
היה מקרה כל כך מוזר אך שהכרתי את מני התחמן הזה מצא שיטה אך
להכיר בחורות הוא פרסם מודעה בעיתון שצלם מקצועי מחפש נערות צעירות
וסקסיות לצילומי אופנה .אני לתומי התקשרתי וקבענו פגישה בדיזנגוף בקפה,
שתינו כמה כוסות קפה פטפטנו והוא הזמין אותי לארוחת ערב אפילו שכחתי
לשאול אותו בקשר לצילומים .אני בטוחה לא הייתה לו מצלמה ,למה את
עובדת עליהם אומר מני תספרי להם את האמת שפיתית אותי שסתם נדבקת
אלי ברחוב ופיתית אותי לבוא אתך .קרן צוחקת שולה מכה אותו ,הוא תמיד
היה מניאק כזה צוחק מייק תמיד מחפש דרכים לתפוש חתיכות .מה יש תמים
שלי אתה לא השתמשת בטריקים שלי אומר מני .אני שמחה על מה
שהוא עשה אומרת שולה ,הוא פשוט נהדר .זה אני מסכים אתך צוחק מני
ולוגם מהבירה.
עד בוקר עולה על העיר שמש משתקפת מהמים .מייק ודינה ישובים במטבח,
מייק לוגם מהקפה המעלה אדים ודינה מערימה על צלחתו חביתה עם
פטריות וגבינה צהובה מותחת הנמתחת כמו גומי לעיסה .צלצול בדלת קוטע
את עבודתה ,היא מניחה את הצלחת וניגשת לפתוח את הדלת .מני מקבל את
פניה בפתח הדלת לבוש מדים דרגות סרן מעטרות את הכותפות ,נשק תלוי
על כתפו .הוא נושק לה ודינה שואלת בקול רועד מדאגה קרה משהו ,אני לא
יודע ומייק צועק מהמטבח מי זה .מני נכנס למטבח כשדינה משתרכת
בעקבותיו בפנים מתוחות .מה קרה שואל מייק וקם מהכיסא ,אני לא יודע
הקפיצו אותנו מיק עוזב הכל והולך להתלבש .דינה שואלת את מני רוצה
לאכול ,לא תודה קפה יספיק דינה מוזגת לו קפה בשתיקה ועל פניה מסתמנת
עצבות .מני מביט בה מניח את ידו על ידה ואומר תפסיקי לדאוג זה בטח עד
אחד מהתרגילים האלה הקפצה וחזרה הביתה בערב ,אל תדאגי הוא יחזור עד
הערב .דינה מאלצת חיוך ,מייק נכנס למטבח לבוש מדים את הנשק אוחז בידו
מחייך ואומר ילאה נזוז .מה עם האוכל שואלת דינה ,נאכל בדרך משיב מייק.
הוא מחבק את אישתו נושק לה ארוכות ויוצא את הדירה ,מני מסיים את
הקפה בעמידה אומר ילאה להתראות וצועד לכיוון הדלת .היא הולכת
בעקבותיו בפתח מחבקת אותו מניחה את ראשה על כתפו ,עומדת כך לרגע
לפתע דמעה נושרת מעינה ובקול שבור אומרת לו שמור עליו אתה המשפחה
היחידה שיש לו .מני נוטל את ראשה בידו מוחה את הדמעה נושק על לחייה
ואומר אל תדאגי הוא יחזור שלם אני מבטיח עד הערב תכיני בירות וארוחת
ערב טובה הוא נושק לה שוב ומקפץ במדרגות .דינה רצה למרפסת ועומדת
שם עוד זמן מה אחרי שהרכב נעלם משדה ראייתה.
בשעת ערב חדשות בטלוויזיה מתחילות ,הקרין קורא את כותרות החדשות,
כוחות צה"ל נכנסו ללבנון למסע טיהור קניי מחבלים .דינה בוהה במרקע
שומעת לא שומעת את הנאמר ,ידיה מכסות את פניה וגופה רועד .הטלוויזיה
ממשיכה להראות את החיילים ישובים על נגמשים ,טנקים ומשאיות מנופפים
למצלמות חוצים את גדר המערכת ונכנסים למדינה אחרת .המצלמות
מתעדות קרבות אש ראשונים בין חיילי צה"ל ומחבלים.
אשמורת אחרונה של לילה במזרח מעל ההרים כוכב השחר עולה ,חצי ירח
משיט בינות לכוכבים הנוצצים העומדים בשמים כקבוצת חיילים במסדר.
על פי סימן שאותת ממפקד המחלקה וקבוצת החיילים נשכבת על הקרקע,
נשקיהם דרוכים והם מביטים ובוחנים את הסביבה.
מני מבקש את המכשיר לראיית לילה ומביט בו ,הוא מזהה את המטרה קבוצת
בתים במרחק כמה מאות מטרים מהם .ברקע נשמע קול זרימת מים של נחל
קרוב .דרך עינית המכשיר הכל נראה שלוו ורגוע .מני מסמן לחייליו
המתרוממים מרבצם ומחדשים את מסעם לעבר היעד .לפתע מבין השיחים
נפתחת אש תופת ,רימונים מתפוצצים סביב מחלקת החיילים מני צועק לשכב
החיילים נופלים על הארץ וזוחלים למקומות מסתור מאחורי אבנים או גזעי
עצים .החיילים משיבים אש לעבר מקורות הירי ,מני צועק קשר .הקשר מגיע
בזחילה ומעביר למני את המהד ,מני משדר הודעה בקשר :זרזיר אחד מחמש
עבור זרזיר אחד מחמש עבור .כאן אחד מה קורה חמש נשמעת התשובה
בינות לרעשי היריות ,כאן חמש נכנסנו למערב כקילומטר מהמטרה עבור.
רות כאן אחד תיסוג חוזר תיסוג עבור ,כאן חמש קיבלתי רות כאן אחד רות
סוף .מני צועק משה וחיים תחפו יחד איתי השאר לסגת ,השלושה משפרים
עמדות ופותחים באש מסיבית לעבר מקורות הירי .המאגיסט מרסס את
הסביבה ותרמילים לוהטים נפלטים מהכלי בקול צלצול מתכתי כשהם נופלים
על הקרקע המסולעת .מני והחייל הנוסף יורים לכיוון המחבלים בכדי לגרום
להם להוריד ראשים ולהפסיק בירי לעברם בכדי שהכוח יוכל לסגת.
לפתע מייק מזהה מחבל המנסה לאגפם משמאל ולהפתיע את הכוח ,מייק
קם ממחסהו ופותח בהסתערות לעברו של המחבל תך כדי שהוא יורה צרור
לעבר מקום הימצאו של המחבל .אש נפתחת לעברו של מייק הממשיך לרוץ
מטר נוסף ונופל על האדמה הקשה.
מני רואה את הנעשה ,קם ממשכבו צועק בקול מחריש אוזניים ל....א יורה
ומסתער לכיוון המחבל החוטף מכת אש בחזהו ונזרק אחורה מעוצמת
המכה .מני קורס ליד מייק מרים את ראשו על ברכיו ,חולצתו של מייק מנוקבת
באזור החזה ודם רב נוזל מהפצע הפעור בחזהו.
מני דוחף את אגרופו לתך הפצע בכדי לעצור את הדם וצועק במלוא גרונו
חובש ,חובש מייק מביט בו משתעל קשות ובלחישה אומר תגיד לה שאני אוהב
אותה .מחמת הכאבים הוא מפסיק בין מילה למילה ומוסיף שמור עליה והילד,
מני אומר על תדאג אתה חוזר הביתה והוא מסלק בידו קבוצת שיער
המשתלשלת על עיניו של מייק .מייק מורח חיוך כואב
על פניו ראשו נשמט הצידה ,מני מיישר את ראשו וצועק לא ,לא אל תעזוב אותי
לבד ובאגרופיו הקפוצים מכה על חזהו של מייק .מני מתאושש תופס את
הגלילון מסתער בירי ובצעקות בני זונות ,שרמוטות לעבר מקורות הירי ,מני
מחסל שני מחבלים על השלישי הוא קופץ כי הכדורים במחסניות נגמרו ובקת
הנשק מכה בראשו של המחבל .לאחר שהמחבל נופל על הארץ מני ממשיך
להכות בכוח בראשו עד שגלגלתו מתרסקת .הקשר קורא בקול הנשנק מבכי
בקשר אחד מחמש ,אחד מחמש מבקש דרדר ,יש לנו פצועים והרוגים עבור
כאן אחד מיקומך הקשר נשבר פורץ בבכי ומגמגם את מיקומו רות קבל דרדר
תך חמש קטנות עבור המהד נופל מידיו של הקשר הוא מכסה את פניו בידיו
ובוכה.
המסוק נוחת מרחק לא רב מהקבוצה ומעלה תימרות אבק אל השמים.
החיילים מפנים את הפצועים וההרוגים מני סוחב את מייק בזרועותיו ומשכיבו
בתך המסוק עם עד שני הרוגים וחמישה פצועים המסוק ממריא לעבר השחר
העולה .השמש מתחילה בזריחתה עולה מבין רכסי ההרים במזרח ,השקט
חוזר לפיסת הארץ הירוקה אך לא לזמן ארוך .רק גופות מנוקבות כדורים דם
קרוש וזבובים המזמזמים מעל הגופות מכערים את האווירה הפסטורלית.
קבוצת החיילים שבורה כואבת על אובדן חבריה מורכנת ראש פותחת בצעדה
חזרה.
החיילים מכוסים סימני דם קרוש על מדיהם אבק ולכלוך הדבק למדים
הירוקים .חלקם אינם עומדים בכובד המשקל והכאב ,הם נשברים ופורצים
בבכי .מני מביט לשמים ובקול שבור וחלוש ממלמל מבין שפתיו "למה ,למה
אלוהים".
בשעה מאוחרת יותר באותו בוקר כואב עצוב וחרישי ,מני בלבושו המלוכלך
והמרושל נכנס לחדרו של המח"ט .הוא עומד זקוף מצדיע לאל"מ ,מה קרה
שם שואל הקצין הבכיר .מני מתאר את פירטי האירוע ,המח"ט מרכין את
ראשו ומביט בקצות ציפורניו ואומר אני מצטער.
מני פונה לקצין ,המפקד אני רוצה לחזור ארצה לבקר את הפצועים ולהודיע
למשפחות הנופלים .מאה אחוז אומר המח"ט תחזור כשתהיה מוכן .כן
המפקד מני מצדיע ועוזב.
מני מגיע לבית החולים רמב"ם בחיפה ,הערב ירד על העיר ואווירת דיכאון
אופפת את מני כשמיכה .מני מבקר את חבריו הלוחמים מעודד מחייך וטופח
על השכם .שלושה שנפצעו קלות שוחררו הביתה ,שני האחרים הפצועים
פצעים בינוניים שוכבים במיטה צחורה
מחוברים לאינפוזיה המטפטפת טיפה אחרי טיפה .מני נכנס לחדר השנים
שכובים בעיניים פקוחות ,החייל הראשון עבר ניתוח ותחבושת לבנה מכסה
את מקום הקיטוע של רגלו.
החייל השני איבד את ידו השמאלית ,הם מביטים במני במבט מזוגג .מני מנסה
לאלץ חיוך אך עיניו לחות ,מה נשמע אך שאלתו נותרת תלויה באוויר בלא
מענה .מסביבם עומדים בני משפחותיהם ,האם מלטפת את ראש בנה ובוכה
האב ויתר בני המשפחה עומדים שותקים ומחניקים דמעות .מני אומר ילאה
להתראות אבוא שוב מחר ,אתם צריכים משהו אך השאלה נותרת ללא מענה
מני מסתובב ועוזב את החדר בהליכה איטית.
אל מני מתלווה קצינה מקצין העיר בכדי להודיע למשפחות השכולות ,שאיבדו
את בניהן.
שני החיילים הם בני העיר חיפה ומני נוהג את הרכב בשקט ,הקצינה ישובה
לידו מעיפה בומבט מידי פעם אך שומרת על שתיקה.
מני דופק על דלת כשברקע נשמעים החדשות ,במארב שהוטמן לכוחות
צה"ל לפנות בוקר נהרגו שלושה חיילים ונפצעו חמישה .האם רואה את מני
ואת הקצינה המתלווה אליו ופורצת בזעקות שבר רמות ובבכי המהדהד ברחבי
הבניין .שכנים שנזעקו לקול הצעקות נכנסים בדלת הפתוחה לראות מה גרם
לצעקות ,האב קורע את חולצתו מתיישב על הארץ ושותק .האם ממשיכה
בצעקותיה לא ,לא יכול להיות הוא בן יחיד לא .הקצינה מחבקת אותה ומנסה
להרגיעה ,אך דבר לא עוזר האם ממשיכה בבכייה וסותרת לפניה עם כל
צעקה הנפלטת מפיה .מני אינו יכול לעמוד במראות אלו ומסתובב לכיוון
הדלת .ידיו מתכנסות לאגרופים קמוצים המלבנים את פרקי אצבעותיו מהלחץ
שנוצר.
ליד דלתה של המשפחה השניה מני אומר לקצינה אני לא מסוגל ,אני לא יכול
והקצינה אומרת לו זה בסדר אני אכנס לבד .היא דופקת קלות על הדלת
ונכנסת פנימה כשהדלת נפתחת ונסגרת אחריה ,רעש סגירת הדלת נשמע
כרעם המפלח את השמים .ברגע הראשון הכל נשמע שלוו ושקט כאילו דבר
לא אירע ,אך לפתע נשמעים קולות בכי רמים של נשים וחבטות על הקיר .מני
מניח את ראשו על הקיר ובידיו מכסה את אוזניו לנסות לאטום לעצור
מהקולות לחדור לראשו.
נסיעתם בכביש החוף בדרך היורדת לתל אביב עברה בשקט כשמני מביט
מרוכז בכביש.
בכניסה לתל אביב מני פונה אליה ואומר את הביקור הבא אני אעשה לבד,
למה שואלת הקצינה .זה משפחה משיב מני וידיו מתהדקות על ההגה ,בסדר
אומרת הבחורה .שאחכה לך באוטו ונלך לעשות משהו ,מני מביט בה במבט
כעוס ושפתים קפוצות ואומר תשכחי מיזה.
בשעת ערב מאוחרת מני עוצר את רכבו ליד הבניין ,הוא מדומם את המנוע
ויושב כך ברכב בשקט למספר דקות .הוא מטפס במדרגות באטיות בחושך,
הוא דופק על הדלת .בכניסה עומדת דינה מביטה בו בשקט אור חלש מאיר
את הפתח .לפתע היא מכנסת את ידיה לאגרופים ומתיחה אותם בחזהו של
מני ואומרת הבטחתה ,הבטחתה ,הבטחתה .מני אינו עוצר בעדה ומשיב
בקול שבור אני יודע.
לפתע דינה פורצת בבכי ומניחה את ראשה על חזהו ,עיניו לחות והוא מביט
בדלת מחבק את כתפיה והם עומדים כך.
מאוחר יותר באותו הלילה דני מהלך על הטיילת בתל אביב אנשים חולפים על
פניו נועצים בו מבט ,קצין צה"ל לבוש מדים מרושל במראהו מהלך ללא כל
כיוון ומבט ריק ממלא את עיניו .מני נעצר ומביט בגלים לפתע מתחיל לרדת
גשם הנוזל על פניו גופו של מני רוטט אנשים ממהרים רצים למקומות מסתור
מפני הגשם .אך מני נותר לעמוד שם רוטט.
סוף
המתבודד
עוד אדם שברח
עוד מתבודד מקווה שישכח
מנסה למחוק זיכרונות
מנסה בכוח שלא לבכות
נודד בין חלומות
עובר בין פחדים
ששבים אליו ממרחקים
ממלחמות על אדמות של אחרים
מקווה להעלם בין הקפלים.
ממעוף הציפור נגלה לעין נוף ירוק סבוך שאת מרכזו חוצה נהר מפוטל וכסוף.
המקום נראה כמקור השקט והשלווה האחרון שנותר עלי אדמות ,שהצליח
לשרוד משיני ורגלי האדם המודרני .יערות הגשם פיסת ארץ ירוקה ששרדה
למרות כל התהפוכות שחלו בעולם.
בין עצי הג'ונגל הסבוך שרק קרני אור בודדות מפלחות את הסבך כפנסים
בהופעה של האבולוציה האנושית .בין העצים נשמעות צרחות התוכים וצווחות
הקופים המדלגים בין הענפים כלוליינים בקרקס וכל רשת הצלה לא תציל את
אלא שגורלם לא שפר עליהם ומאבדים את אחיזתם בענף ונחבטים ברעש
באדמה.
הנהר הדומם רובצות גופות תנינים בלא מנוח הנראים כבולי עץ השטים עם
הזרם ,אך תנינים אלו אינם נחים על משכבם הם בהמתנה מתמדת לטרף
הקרב למים לשבור את צימאונו ואז נפתחות המלתעות ותופסות בבעל החיים
ומושכות אותו אל המים לריקוד המוות.
בשעות הלילה כשהכל נראה רדום ושלוו ובקרחות יער קטנות נגלים שמים
זרועי כוכבים וירח המשייט בינם בנחת .ביער החשוך נפקחות עיניים של יצורי
הלילה ובמקומות שאור הירח מצליח להתגנב בינות הענפים הסבוכים עיניהן
הנוצצות בחשכה משחרות לטרף .משק כנפי עטלפים וקריאת ינשופים
מפריעות את שלוות המוות השוררת במקום .במרחק נשמעות נהמות של
חיות הטרף אל מול הירח הנוסק.
בקרחת יער בקרבת הנהר המנצנץ באור הירח ניצבת בקתת עץ חשוכה
השוברת את מראהו של הנוף הפסטורלי והפראי.
שמש מטפסת בשמים ובחצר הבקתה עולה קריאת התרנגול ,בתוך הבקתה
על מיטה מבולגנת שנראת כאחרי מאבק איתנים מתהפך על משכבו גבר
המתנער משנתו יורד מהמיטה .גבה קומה צרוב שמש ושרירי ,את פניו מעטר
זקן ומראשו משתלשל שער ארוך.
הגבר עוזב את הבקתה וממלא דלי במים צוננים ממימיי הנהר ,הוא מניח את
הדלי על שרפרף בכניסה לבקתה ושוטף את פלג גופו הערום .כשהדלי נישא
בידיו ומים ניתזים מימנו הוא פונה אל מאחורי הבקתה במכלאת עץ מסתובבות
מספר כבשים ועזים ,הוא שופך להם מזון ומים חולב אותן וניגש ללול שבו
מקרקרות תרנגולות בכדי ללקט ביצים .לידו מתרוצץ כלב רועים גרמני שחור
הרץ אחרי התרנגולות ונובח על הכבשים .בשובו לבקתה הוא משליח מספר
גזרי עצים לכירת מתכת ומבעיר בה אש .הוא שופת קנקן קפה ומעמיד מחבת
על האש לתוך השמן המלחשש במחבת הוא פורש בשר מיובש התלוי על
הקיר מאחורי וילון בד אפור וגס ושובר מספר ביצים לתוך הקלחת הרוחשת.
כלבו יושב בפינת החדר ועוקב אחר מעשה ידיו וממתין בסבלנות למזונו .הגבר
מתחלק עם כלבו במזון המבושל ,הכלב מקשקש בזנבו ומלקק את היד
המגישה לו את קערת המזון.
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
תמונות חיים
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search