גיליון מוגדל 56 עמודים29הקומה השניהלנוער 352948מוסיפה מילהוהולכתשיקופים מהחייםבאיור ובקריצהחווית קריאה מבית טוב42ככה מוסיפים ועוליםשיטות פרקטיותמן העולםשפים קטנים | 12מסר בקצב24מוסיפותומשתתפות ומי יגיד לרותתודה רבה?מוסיף והולךככה גדלים בתורהראיון מרגשוטיפים מעשייםלילדים ששואפים גבוה18חנוכה תשפ\"ווגם: רעיונות מן המקורות, משחקים לערבי לביבות, שני סיפורים לחנוכה ועוד שלל מדורים שיוסיפו לכם הרבה אור וילכו אתכם הלאה...לו תשפ\"ו | פרשת מקץ | מספר גליון 2586כ\"ז בכס13פטיפור סביבוןמתוק ויוקרתי בקלי קלות
ת\"ד 5284 ,ירושליםמיקוד: 910520102-5385468 :טלפון02-5372784 :פקסעורכת: לאה פרידסגנית עורכת: תמר מיזלטוב לגדול עם זרקורלהצטרפות למשפחת המנויים חייגו: 5385468-02ציורים: אביגיל כהן | חיה חסיד | בתיה יונה | תמי קורן חני אייזנשטיין | רבקה מייברג | אסתר אריאלעיצוב גרפי: ר' וצלר | חני חשיןבס\"ד34567810121416182223242628303234המנוי על זרקור הוא על דעת שכל טעות ממונית שתיווצר בשגגה ע\"י זרקור ולא תיתבע, תיחשב כוויתור מצד המנויבפיקוח הועדה לביקורת ספרים על טהרת הקודש שע\"י בד\"ץ שערי הוראהִליםִֹ ִ ים ל ָ ִ יל ּ ים גְ דוּּמָ ִה מלחֲ נ כָּ ה, חֲ נ כָּ ה, חַ ג יָ פֶ ה כָּ ל כָּ ... ּכַסְ בִ יבוֹנִ ים מְ רַ קְּ דִ ים, ס פְ גָּ נִ יּוֹת מְ תוּקוֹת, שַׁ לְ הָ בוֹת מְ נַ צְ נְ צוֹת בְּ אוֹר חֲ גִ יגִ י, אוּלַ י אֲ פִ לּוּ כַּ מָּ ה מַ טְ בְּ עוֹת שֶׁ ל דְּ מֵ י חֲ נ כָּ ה מִ סַּ בָּ א...וְ -זֶ הוּ?תָּ לוּי אֶ ת מִ י שׁוֹאֲ לִ ים.אִ ם יֵ שׁ לָ כֶ ם אַ חִ ים קְ טַ נִּ ים, זֶ ה בְּ הֶ חְ לֵ ט יְ סַ פֵּ ק אוֹתָ ם. הֵ ם יְ לַ קְּ קוּ אֶ ת אַ בְ קַ ת הַ סּ כָּ ר מֵ עַ ל לַ סּ פְ גָּ נִ יָּ ה, יְ סוֹבְ בוּ אֶ ת הַ סְּ בִ יבוֹן שֶׁ קִּ בְּ לוּ בַּ גַּ ן (אוֹ יְ בַ קְּ שׁוּ מִ כֶּ ם לַ עֲ שׂוֹת זֹאת בִּ שְׁ בִ ילָ ם...) וְ יִ הְ יוּ הַ מְ א שָּׁ רִ ים בְּ תֵ בֵ ל.הָ אַ חִ ים הַ גְּ דוֹלִ ים מֵ הֶ ם בִּ מְ עַ ט, יֵ הָ נוּ לְ סַ פֵּ ר עַ ל נִ צְ חוֹן הַ חַ שְׁ מוֹנָ אִ ים. הֵ ם גַּ ם יֵ דְ עוּ לְ הַ סְ בִּ יר שֶׁ אֶ ת הַ סּ פְ גָּ נִ יָּ ה הַ זּוֹ אוֹכְ לִ ים לְ זֵ כֶ ר פַּ הַ שֶּׁ מֶ ן הַ קָּ טָ ן שֶׁ הִ סְ פִּ יק לִ שְׁ מוֹנָ ה יָ מִ ים.אֲ בָ ל לָ כֶ ם, הַ בּוֹגְ רִ ים עוֹד יוֹתֵ ר, כְּ בָ ר יֵ שׁ מ שָּׂ גִ ים שֶׁ ל מַ מָּ שׁ.כְּ שֶׁ תַּ דְ לִ יקוּ אֶ ת נֵ רוֹת הַ חֲ נ כָּ ה, תִּ תְ כַּ וְּ נוּ לְ פַ רְ סֵ ם אֶ ת הַ נִּ סִּ ים וְ הַ נִּ פְ לָ אוֹת; כְּ שֶׁ תִּ טְ עֲ מוּ מִ מַּ אַ כְ לֵ י הֶ חָ לָ ב, תֶּ חֱ ווּ אֶ ת הַ יְ שׁוּעָ ה הַ גְּ דוֹלָ ה שֶׁ ל מַ עֲ שֵׂ ה יְ הוּדִ ית וְ אֶ לִ יפוֹרְ נוּס; וּכְ שֶׁ תֹּאחֲ זוּ סְ בִ יבוֹן בְּ כַ ף יַ דְ כֶ ם, תַּ רְ גִּ ישׁוּ שֶׁ אַ תֶּ ם הֶ מְ שֵׁ יָ שִׁ יר לְ אוֹתָ ם יְ לָ דִ ים שֶׁ הָ יוּ נְ כוֹנִ ים לִ מְ סֹר אֶ ת נַ פְ שָׁ ם עַ ל לִ מּוּד הַ תּוֹרָ ה.הַ אִ ם גַּ ם בַּ חֲ נ כָּ ה שֶׁ ל הַ שָּׁ נָ ה שֶׁ עָ בְ רָ ה הָ יוּ לָ כֶ ם הַ שָּׂ גוֹת יָ פוֹת כָּ אֵ לֶּ ה? בְּ וַ דַּ אי קְ צָ ת פָּ חוֹת. כִּ י מִ שָּׁ נָ ה לְ שָׁ נָ ה אַ תֶּ ם הוֹלְ כִ ים וּגְ דֵ לִ ים, הוֹלְ כִ ים וּמוֹסִ יפִ ים דַּ עַ ת.וּמַ ה יִּ הְ יֶ ה בַּ חֲ נ כָּ ה שֶׁ ל הַ שָּׁ נָ ה הַ בָּ אָ ה? וְ שֶׁ ל עוֹד שְׁ נָ תַ יִ ם? הוֹ, הָ אֳ פָ קִ ים שֶׁ לָּ כֶ ם יִ תְ רַ חֲ בוּ עוֹד יוֹתֵ ר. כָּ ל מִ צְ וָ ה וְ כָ ל מִ נְ הָ ג יְ קַ בְּ לוּ מַ שְׁ מָ עוּת עֲ מ קָּ ה יוֹתֵ ר, וּמִ מֵּ ילָ א גַּ ם חִ בּוּר חָ זָ ק יוֹתֵ ר.נוֹשֵׂ א הַ גִּ לָּ יוֹן שֶׁ לָּ נוּ הַ פַּ עַ ם הוּא 'מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ ', כְּ דַ עַ ת בֵּ ית הִ לֵּ ל ⋅שֶׁ נִּ פְ סְ קָ ה לַ הֲ לָ כָ ה בְּ אֹפֶ ן הַ דְ לָ קַ ת נֵ רוֹת חֲ נ כָּ ה: \"יוֹם רִ אשׁוֹן מַ דְ לִ יק אֶ חָ ד, מִ כָּ אן וָ אֵ ילָ מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ \".בְּ סִ ימָ ן זֶ ה, נִ פְ גֹּשׁ כָּ אן יְ לָ דִ ים שֶׁ מּוֹסִ יפִ ים וְ הוֹלְ כִ ים, מִ תְ קַ דְּ מִ ים וּמִ תְ פַּ תְּ חִ ים – כָּ ל אֶ חָ ד בִּ תְ חוּמוֹ שֶׁ לּוֹ.בַּ סִּ פּוּר לַ אֲ רוּחַ ת עֶ רֶ ב נַ כִּ יר אֶ ת יוֹנָ תָ ן, שֶׁ הוּא אָ מְ נָ ם עֲ דַ יִ ן קָ טָ ן, אַ הַ תּוֹבָ נָ ה שֶׁ הוּא רוֹכֵ שׁ הִ יא דַּ וְ קָ א גְּ דוֹלָ ה.נִ תְ רַ גֵּ שׁ לְ מִ קְ רָ א הַ כַּ תָּ בָ ה עַ ל אַ בְ רֵ ימִ י בֶּ ן הָ עֶ שֶׂ ר שֶׁ עוֹשֶׂ ה חַ יִ ל וּמִ תְ עַ שֵּׁ ר בִּ קְ נִ יַּ ת דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א.נַ קְ שִׁ יב גַּ ם לְ שׁוֹלֶ ם יְ דִ ידֵ נוּ, שֶׁ בְּ סִ יּוּעַ מַ כְ שִׁ יר הַ קֶּ שֶׁ ר הַ פִּ לְ אִ י מוֹסִ יף לְ אַ רְ נָ קוֹ מַ סְ קָ נָ ה בּוֹגֶ רֶ ת לְ גַ בֵּ י דְּ מֵ י הַ חֲ נ כָּ ה שֶׁ קִּ בֵּ ל.וּבַ סִּ פּוּר הַ מְ חֹרָ ז שֶׁ ל 'מֶ סֶ ר בְּ קֶ צֶ ב', ¤א נְ וַ תֵּ ר עַ ל הַ נִּ סָּ יוֹן הֶ חָ שׁוּב שֶׁ צּוֹבֶ רֶ ת רוּת בְּ מַ הֲ לַ הֲ כָ נַ ת מְ סִ בַּ ת הַ חֲ נ כָּ ה.גַּ ם אַ תֶּ ם, יְ לָ דִ ים, מ זְ מָ נִ ים לְ הַ דְ לִ יק נֵ ר, וּלְ כַ וֵּ ן אוֹתוֹ אֶ ל פְּ נִ ימִ יּוּתְ כֶ ם. לְ אוֹרוֹ, בְּ וַ דַּ אי תִּ שְׂ מְ חוּ לְ גַ לּוֹת אֶ ת כָּ ל אוֹתָ ם תְּ חוּמִ ים שֶׁ בָּ הֶ ם גְּ דַ לְ תֶּ ם וּבְ גַ רְ תֶּ ם מִ כְּ פִ י שֶׁ הִ כַּ רְ תֶּ ם אֶ ת עַ צְ מְ כֶ ם.שֶׁ יִּ הְ יֶ ה לָ כֶ ם חֲ נ כָּ ה שָׂ מֵ חַ וְ אוֹר גָּ דוֹל!שֶׁ לָּ כֶ םלֵ אָ ה פְ רִ ידדבר מערכת כמה מיליםלהתחלההחלוקה ברוב הערים בימים שלישי ורביעי עד השעה עשר בבוקר.בביתר עילית, במודיעין עילית ובקריית יערים עד יום חמישי בשעה שמונה בבוקר.אם הגיליון לא מגיע עד לזמן הנקוב, אנא עדכנו אותנוכדי שנוכל לשלוח גיליון השלמה עוד לפני שבת.מה תקראו הפעם?פרשת השבוע עם סבא יהושע נערכים למבחןאור שמוסיף והולךמעשה אבות לבניםכמה נרות?אני קורא בעצמידמי חנוכה ליונתןסיפור לארוחת ערבמשפחה בחרוזים כל האור שקיבלנוסביבון בלי יווניםסיפור לחנוכה המוסיף וההולךעוד סיפור לחנוכהפטיפור סביבוניםשפים קטניםעד הפעם הבאהפרק אחרון עם שולובולובום!מוסיף והולךמן המקורותהכספת האישית שליכתבה לילדים שרוצים לגדולהעמוד שלנומכל קצות הארץזרעים של זהבכל אחת מוסיפהמסר בקצבמוסיפים ומשחקיםמשחקי חנוכהיש מישהו בבית לאן, ברנטשי?כמו חיה ביערלעוף מעבר להרהמטבע של שולםהקומיקס הקצראתנחתא35 והלאה הקומה השנייה לנוערתשפ\"ו
עמוד זה טעון גניזהנֶ עֱ רָ כִ ים לְ מִ בְ חָ ן \"...יֵ רֶ א פַ רְ עֹה אִ ישׁ נָ בוֹן וְ חָ כָ ם וִ ישִׁ יתֵ הוּ עַ ל אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִ ם\" (בראשית מ\"א ל\"ג)כָּ ל הַ מִּ שְׁ פָּ חָ ה מִ צְ טוֹפֶ פֶ ת בַּ מִּ טְ בָּ ח לְ יַ ד הַ חַ לּוֹן שֶׁ עָ לָ יו מ צָּ בוֹת הַ חֲ נ כִּ יּוֹת. בְּ צַ לְ אֵ ל מְ נַ סֶּ ה לְ חַ שְׁ בֵּ ן כַּ מָּ ה נֵ רוֹת הִ דְ לִ יקוּ בְּ סַ הַ כֹּל עַ ד הַ יּוֹם, אִ ם יֵ שׁ חֲ מִ שָּׁ ה שֶׁ מַּ דְ לִ יקִ ים פֹּה בַּ בַּ יִ ת, וְ עָ בְ רוּ כְּ בָ ר שְׁ לוֹשָׁ ה יָ מִ ים; אִ מָּ א מְ טַ גֶּ נֶ ת לְ בִ יבוֹת רֵ יחָ נִ יּוֹת, וְ אַ בָּ א חָ ד חִ ידוֹת לִ קְ טַ נִּ ים וְ לִ גְ דוֹלִ ים, מְ תַ גְ מֵּ ל בְּ מַ טְ בְּ עוֹת שׁוֹקוֹלָ ד כְּ סוּפוֹת.\"הָ יִ ית רוֹצָ ה לְ הִ שְׁ תַּ תֵּ ף מָ חָ ר בַּ בֹּקֶ ר בְּ מִ פְ גַּ שׁ חֲ נ כָּ ה חָ בִ יב עִ ם ס פְ גָּ נִ יּוֹת וּמִ שְׂ חֲ קֵ י חֶ בְ רָ ה וְ כָ אֵ לֶּ ה?\" מַ פְ צִ יעָ ה שִׂ יחַ ת טֶ לֶ פוֹן מֵ חֶ פְ צִ י, חֲ בֶ רְ תָּ הּ שֶׁ ל רִ נָּ ה. \"נָ עֳ מִ י מְ נַ דֶּ בֶ ת אֶ ת בֵּ יתָ הּ, וְ צִ לִּ י כְּ בָ ר נָ תְ נָ ה תְּ שׁוּבָ ה חִ יּוּבִ ית\".\"אַ תְּ ¤א צְ רִ יכָ ה לִ דְ אֹג\", מַ רְ גִּ יעָ ה חֶ פְ צִ י כְּ שֶׁ רִ נָּ ה אֵ ינָ הּ מְ גִ יבָ ה, \"אִ מָּ א שֶׁ ל נָ עֳ מִ י תִּ הְ יֶ ה בַּ בַּ יִ ת, כָּ שֶׁ נִּ הְ יֶ ה תַּ חַ ת הַ שְׁ גָּ חָ ה צְ מוּדָ ה... אֵ ין שׁוּם אִ סּוּר לַ חְ גֹּג קְ צָ ת\".מַ שֶּׁ הוּ אַ חֵ ר מַ טְ רִ יד אֶ ת רִ נָּ ה. \"תִּ כְ נַ נְ תִּ י עִ ם רִ בְ קִ י לִ לְ מֹד מָ חָ ר בְּ 'מ שָּׂ גִ ים בְּ יַ הֲ דוּת'. שְׁ כַ חְ תֶּ ן אֶ ת הַ מִּ בְ חָ ן שֶׁ נִּ קְ בַּ ע לְ יוֹם שְׁ לִ ישִׁ י הַ בָּ א? יֵ שׁ הֲ מוֹן חֹמֶ ר!\" \"סְ לִ יחָ ה?!\" מִ תְ קוֹמֶ מֶ ת חֶ פְ צִ י, \"אֲ נִ י ¤א מִ תְ כַּ וֶּ נֶ ת לְ בַ זְ בֵּ ז אֶ ת הַ ח פְ שָׁ ה הַ קְּ צָ רָ ה שֶׁ לִּ י לְ שִׁ נּוּן מְ יַ גֵּ עַ שֶׁ ל מ שָּׂ גִ ים... מ תָּ ר לָ נוּ לְ מַ צּוֹת אֶ ת הַ כַּ מָּ הªיָ מִ ים הָ אֵ לּוּ לַ הֲ נָ אָ תֵ נוּ. תֵּ רָ גְ עִ י, תַּ רְ פִּ י, תַּ רְ שִׁ י לְ עַ צְ מֵ לָ צֵ את קְ צָ ת מֵ הָ עֹל הַ כָּ בֵ ד וּמֵ הָ עֹמֶ ס!\"\"¤א יוֹדַ עַ ת...\" רִ נָּ ה קְ צָ ת מִ תְ בַּ לְ בֶּ לֶ ת. הַ מִּ לִּ ים נִ שְׁ מָ עוֹת לָ הּ קְ צָ ת מ גְ זָ מוֹת. עֹמֶ ס? עֹל? הִ יא דַּ וְ קָ א אוֹהֶ בֶ ת אֶ ת הַ מּ שָׂ גִ ים בְּ יַ הֲ דוּת. \"וּמַ ה תַּ עֲ שִׂ י בַּ מִּ בְ חָ ן?\" הִ יא מְ בָ רֶ רֶ ת עִ ם חֶ פְ צִ י, \"אַ תְּ ¤א תִּ רְ צִ י הֲ רֵ י לְ הִ כָּ שֵׁ ל בּוֹ! וְ חוּץ מִ זֶּ ה, הַ מּוֹרָ ה הִ זְ הִ ירָ ה שֶׁ מִּ י שֶׁ »א תַּ שְׁ קִ יעַ בַּ מִּ בְ חָ נִ ים הַ קְּ טַ נִּ ים, אֵ ין לָ הּ סִ כּוּי לְ הַ צְ לִ יחַ בַּ מִּ בְ חָ ן הָ אַ רְ צִ י!\"\"עַ ד הַ מִּ בְ חָ ן הָ אַ רְ צִ י יֵ שׁ הֲ -מוֹן זְ מַ ן. אַ ל תִּ דְ אֲ גִ י, נִ סְ תַּ דֵּ ר אֵ יכְ שֶׁ הוּ...\" שׁוּב מַ רְ גִּ יעָ ה חֶ פְ צִ י. \"תַּ עֲ שִׂ י מַ ה שֶּׁ אַ תְּ מְ בִ ינָ ה, אֲ נִ י רוֹצָ ה לֵ הָ נוֹת מָ חָ ר. נְ ק דָּ ה\". סוֹף שִׂ יחָ ה.\"קָ רָ ה מַ שֶּׁ הוּ?\" בּוֹדֶ קֶ ת אִ מָּ א, הוֹפֶ כֶ ת עוֹד לְ בִ יבַ ת גְּ בִ ינָ ה שְׁ חוּמָ ה. הָ אֲ רֶ שֶׁ ת הַ מְּ ע נֶּ נֶ ת שֶׁ עַ ל פְּ נֵ י רִ נָּ ה הַ שָּׁ בָ ה אֶ ל הַ מִּ טְ בָּ ח, בּוֹלֶ טֶ ת מְ אֹד עַ ל רֶ קַ ע הָ אֲ וִ ירָ ה הַ חֲ גִ יגִ ית סָ בִ יב.\"מָ ה, רַ ק אֲ נִ י כָּ זוֹ, לְ חוּצָ ה וְ ¤א מַ צְ לִ יחָ ה לְ הַ רְ פּוֹת?\" רִ נָּ ה מ טְ רֶ דֶ ת. \"אֵ י זֶ ה שֶׁ אֲ נִ י רוֹאָ ה בְּ עֵ ינֵ י רוּחִ י כְּ בָ ר הַ יּוֹם אֶ ת הַ מִּ בְ חָ ן שֶׁ ל שָׁ בוּעַ הַ בָּ א וְ אֶ ת הַ מִּ בְ חָ ן הָ אַ רְ צִ י, בִּ זְ מַ ן שֶׁ הַ חֲ בֵ רוֹת שֶׁ לִּ י חוֹגְ גוֹת וּמְ שׁ חְ רָ רוֹת לְ גַ מְ רֵ י?\"\"וּמַ ה בְּ עֶ צֶ ם טוֹב יוֹתֵ ר?\" בּוֹדֵ ק אַ בָּ א, \"לִ רְ אוֹת הַ יּוֹם אֶ ת הֶ עָ תִ יד, אוֹ לְ הִ צְ טַ עֵ ר בְּ עֵ ת מִ בְ חָ ן עַ ל שֶׁ »א נֶ עֱ רַ כְ נוּ אֵ לָ יו כָּ רָ אוּי?\"רִ נָּ ה מְ הַ רְ הֶ רֶ ת. חָ שׁוּב לָ הּ לְ הַ צְ לִ יחַ בַּ מִּ בְ חָ ן. הִ יא אֵ ינָ הּ מְ ס גֶּ לֶ ת לַ חְ גֹּג בְּ לִ י חֶ שְׁ בּוֹן כְּ אִ לּוּ אֵ ין מָ חָ ר...\"הִ נֵּ ה, תִּ שְׁ מְ עִ י מַ ה מַּ מְ לִ יץ יוֹסֵ ף הַ צַּ דִּ יק לְ פַ רְ עֹה, לְ אַ חַ ר שֶׁ פָּ תַ ר אֶ ת חֲ לוֹם הַ פָּ רוֹת וְ אֶ ת חֲ לוֹם הַ שִּׁ בֳּ לִ ים. הוּא מַ צִּ יעַ לְ מַ נּוֹת עַ ל הַ כַּ לְ כָּ לָ ה שֶׁ ל מִ צְ רַ יִ ם 'אִ ישׁ נָ בוֹן וְ חָ כָ ם', שֶׁ יִּ הְ יֶ ה אַ חֲ רַ אי עַ ל אֲ גִ ירַ ת מָ זוֹן בִּ שְׁ נוֹת הַ שֹּׂבַ ע. אֲ בָ ל הַ מַּ שְׁ גִּ יחַ , הָ רַ ב דֹּב יָ פֶ ה, מַ קְ שֶׁ ה בְּ שֵׁ ם רַ בִּ י אֵ לִ יָּ הוּ לוּפְּ יָ אן: מַ דּוּעַ נִ דְ רָ שׁוֹת לְ מַ טָּ רָ ה זוֹ תְּ כוּנוֹת שֶׁ ל תְּ בוּנָ ה וְ חָ כְ מָ ה? מַ דּוּעַ ¤א הִ סְ תַּ פֵּ ק יוֹסֵ ף בְּ אָ דָ ם שֶׁ יֵּ שׁ לוֹ כֹּשֶׁ ר אִ רְ גּוּן וְ יֶ דַ ע בְּ שִׁ מּוּר הַ מָּ זוֹן? וְ כִ י מָ ה הַ בְּ עָ יָ ה לֶ אֱ סֹף מָ זוֹן לְ מַ חְ סָ נִ ים? אֵ ילוּ חָ כְ מָ ה וּתְ בוּנָ ה נִ צְ רָ כוֹת כָּ אן?אֶ לָּ א, שֶׁ יּוֹסֵ ף יָ דַ ע אֵ יזֶ ה שֶׁ פַ ע יִ הְ יֶ ה בְּ מִ צְ רַ יִ ם בְּ שֶׁ בַ ע שְׁ נוֹת הַ שֹּׂבַ ע, שָׁ נִ ים שֶׁ בָּ הֶ ן מַ חְ סְ נֵ י הַ שִּׁ מּוּר יִ הְ יוּ גְּ דוּשִׁ ים בְּ כָ ל טוּב מִ צְ רַ יִ ם, וּמַ דְּ פֵ י הַ מָּ זוֹן בַּ חֲ נ יּוֹת יִ כְ רְ עוּ מֵ רֹב עֹמֶ ס. וּמִ י יֵ דַ ע לֶ אֱ סֹף בִּ רְ צִ ינוּת וּבְ אַ חְ רָ יוּת בִּ תְ קוּפָ ה כָּ זוֹ? בְּ עֵ ת כָּ זֹאת, כְּ שֶׁ הַ שֶּׁ פַ ע כֹּה גָּ דוֹל, מִ י יַ צְ לִ יחַ לִ רְ אוֹת בְּ עֵ ינֵ י רוּחוֹ אֶ ת הַ מְּ צוּקָ ה הָ אֲ יּ מָ ה שֶׁ תִּ וָּ צֵ ר כַּ אֲ שֶׁ ר יִ פְ רֹץ הָ רָ עָ ב? מִ י יוּכַ ל לְ הַ עֲ רִ י כָּ ל גַּ רְ גִּ יר חִ טָּ ה, בְּ עִ ידָ ן שֶׁ ל שֹׂבַ ע וְ שֶׁ פַ ע? הֵ בִ ין יוֹסֵ ף, שֶׁ רַ ק מִ י שֶׁ הוּא נָ בוֹן וְ חָ כָ ם יָ כוֹל לִ רְ אוֹת בְּ עֵ ינֵ י שִׂ כְ לוֹ אֶ ת הַ נּוֹלַ ד, וְ לִ חְ יוֹת אֶ ת מַ צַּ ב הָ רָ עָ ב גַּ ם בִּ שְׁ נוֹת הַ שֹּׂבַ ע – וְ לָ כֵ ן רַ ק אָ דָ ם חָ כָ ם וְ נָ בוֹן יַ תְ אִ ים לִ מְ לֶ אכֶ ת הָ אִ סּוּף, וְ יֵ דַ ע לַ עֲ שׂוֹתָ הּ בָּ רְ צִ ינוּת הָ רְ אוּיָ ה!\"אַ בָּ א וְ אִ מָּ ארִ נָּ ה - 13יְ דִ ידְ יָ ה - 11בְּ צַ לְ אֵ ל - 5.9חִ ילִ יק - 8שִׁ ימִ י וּמִ ימִ י - 6לֵ יקִ י - כִּ מְ עַ ט שְׁ נָ תַ יִ םfi ffffl fffl ffi : ff ffiשןמִ קֵּ ץ ִע ִם מְׁ ּפַַח ּ ת דְַרָׁמקורות: לעבדך באמת – בראשית | הרה\"ג דב יפה | עמ' קנ\"ח סיפור וחידוש /// ע' בר כוכבאאִ ָ , רִ ָה הִ יא ָ ט ח כָ מָ ה...אֵ יזֶ ה חָ כָ ה ראֶ האֶ ת הַ לַד! תשפ\"ו
הָ רַ ב רָ פוּל דָּ אַ ג בְּ כָ ל לִ בּוֹ לִ בְ נֵ י הַ נֹּעַ ר שֶׁ גָּ דְ לוּ בִּ מְ קוֹמוֹת רְ חוֹקִ ים מִ תּוֹרָ ה. הוּא הָ יָ ה נוֹהֵ ג לְ הָ בִ יא בַּ חוּרִ ים צְ עִ ירִ ים אֶ ל מָ רָ ן הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ' עַ ל מְ נָ ת שֶׁ יְּ דַ בֵּ ר עַ ל לִ בָּ ם שֶׁ יֵּ לְ כוּ לִ לְ מֹד בִּ ישִׁ יבָ ה.אַ חֲ רֵ י פְּ טִ ירַ ת הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ', כְּ שֶׁ הִ תְ גַּ לָּ ה לָ רַ בִּ ים שֶׁ לַּ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ' הָ יָ ה מִ קְ וֶ ה בְּ בֵ יתוֹ, הָ יוּ כּ לָּ ם מ פְ תָּ עִ ים מְ אֹד – אַ הָ רַ ב רָ פוּל ¤א הָ יָ ה מ פְ תָּ ע. מַ דּוּעַ ? מְ סַ פְּ רִ ים, כִּ י בְּ אַ חַ ד הַ יָּ מִ ים הוּא הֵ בִ יא לַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ' קְ בוּצָ ה שֶׁ ל שְׁ מוֹנָ ה בַּ חוּרִ ים מִ בֵּ ית סֵ פֶ ר בְּ בֵ ית הַ כֶּ רֶ ם, כְּ דֵ י שֶׁ הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ' יְ דַ בֵּ ר עַ ל לִ בָּ ם וְ יַ סְ בִּ יר לָ הֶ ם כַּ מָּ ה כְּ דַ אי לָ הֶ ם לְ הַ בְ טִ יחַ אֶ ת עֲ תִ ידָ ם בִּ ישִׁ יבָ ה קְ דוֹשָׁ ה. הַ בַּ חוּרִ ים שָׁ מְ עוּ לִ דְ בָ רָ יו וְ נֵ אוֹתוּ לָ לֶ כֶ ת לַ יְּ שִׁ יבָ ה, אוּלָ ם מִ שְׁ אָ לָ ה הָ יְ תָ ה בְּ לִ בָּ ם, שֶׁ בַּ יְּ שִׁ יבָ ה שֶׁ אֵ לֶ יהָ הֵ ם יַ גִּ יעוּ לִ לְ מֹד – תִּ הְ יֶ ה בְּ רֵ כָ ה... אָ כֵ ן, אוֹתָ ם נְ עָ רִ ים ¤א בֶּ אֱ מֶ ת הִ כִּ ירוּ יְ שִׁ יבוֹת קְ דוֹשׁוֹת, הֵ ם עוֹד ¤א לָ מְ דוּ לֶ אֱ הֹב בְּ כָ ל לִ בָּ ם אֶ ת הַ תּוֹרָ ה הַ קְּ דוֹשָׁ ה, וְ לִ בָּ ם עוֹד הָ יָ ה נָ תוּן לְ הַ בְ לֵ י הָ עוֹלָ ם.אֲ בָ ל הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ' ¤א נִ בְ הַ ל. הוּא אָ מַ ר לָ הֶ ם שֶׁ זּוֹ ¤א בְּ עָ יָ ה, וְ ... הֶ רְ אָ ה לָ הֶ ם שֶׁ אֲ פִ לּוּ בְּ בֵ יתוֹ הַ פְּ רָ טִ י יֵ שׁ בְּ רֵ כָ ה! (הָ יָ ה זֶ ה אוֹתוֹ מִ קְ וֶ ה פְּ רָ טִ י נִ סְ תָּ ר שֶׁ הֶ חְ זִ יק בְּ בֵ יתוֹ).אַ חַ ר כָּ בֵּ רֵ ר הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ' אֵ צֶ ל הָ רַ ב מִ פּוֹנִ יבֶ ז', אוּלַ י לְ יַ ד אַ חַ ת מֵ הַ יְ שִׁ יבוֹת שֶׁ הֵ קִ ים יֵ שׁ בְּ רֵ כָ ה סְ מוּכָ ה? וְ אָ כֵ ן, נִ מְ צְ אָ ה יְ שִׁ יבָ ה שֶׁ הַ תְּ נַ אי הַ זֶּ ה הִ תְ קַ יֵּ ם בָּ הּ, וְ גַ ם הַ בַּ חוּרִ ים הַ לָּ לוּ נִ כְ נְ סוּ לְ שַׁ עֲ רֵ י הַ יְּ שִׁ יבָ ה.סִ פּוּר זֶ ה שֶׁ הִ תְ פַּ רְ סֵ ם לְ אַ חַ ר פְּ טִ ירַ ת הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ', הָ יָ ה מִ ן הַ פְּ עָ מִ ים הַ בּוֹדְ דוֹת בָּ הֶ ן הָ רַ ב אֵ לִ יָּ הוּ רָ פוּל סִ פֵּ ר עַ ל הַ מִּ פְ עָ לִ ים שֶׁ לּוֹ. רָ גִ יל הָ יָ ה לְ הַ צְ נִ יעַ אֶ ת מַ עֲ שָׂ יו הַ כַּ בִּ ירִ ים, וְ רַ ק מִ י שֶׁ הָ יָ ה נוֹגֵ עַ יְ שִׁ ירוֹת לָ עִ נְ יָ ן – יָ דַ ע עֲ לֵ יהֶ ם.אֲ נָ שִׁ ים רַ בִּ ים פָּ עֲ לוּ בְּ יַ חַ ד עִ ם הָ רַ ב אֵ לִ יָּ הוּ בִּ פְ עָ לָ יו הַ גְּ דוֹלִ ים לְ מַ עַ ן קֵ רוּב יְ הוּדִ ים לַ אֲ בִ יהֶ ם שֶׁ בַּ שָּׁ מַ יִ ם. לִ פְ עָ מִ ים, הָ יוּ בָּ נִ ים שֶׁ ל אֲ נָ שִׁ ים חֲ שׁוּבִ ים שֶׁ הָ לְ כוּ לְ עוֹלָ מָ ם, מַ גִּ יעִ ים אֶ ל הָ רַ ב אֵ לִ יָּ הוּ וּמְ בַ קְּ שִׁ ים לִ שְׁ מֹעַ סִ פּוּרִ ים עַ ל הוֹרֵ יהֶ ם – שֶׁ עָ בְ דוּ אִ תּוֹ בָּ עֲ שִׂ יָּ ה הַ חֲ שׁוּבָ ה הַ זּוֹ. אַ הָ רַ ב רָ פוּל הָ יָ ה שׁוֹאֵ ל אוֹתָ ם: \"לְ שֵׁ ם מָ ה לָ כֶ ם לָ דַ עַ ת??? הֵ ן מַ עֲ שִׂ ים שֶׁ נַּ עֲ שׂוּ בִּ צְ נִ יעוּת שָׁ וִ ים לְ אֵ ין עָ רֹ מִ מַּ עֲ שִׂ ים שֶׁ נִּ גְ לוּ לְ עֵ ין כֹּל!\"כָּ , נַ עֲ שׂוּ מַ עֲ שָׂ יו בְּ הֶ סְ תֵּ ר וְ ר בָּ ם הַ גָּ דוֹל ¤א נוֹדְ עוּ לָ רַ בִּ ים.אוּלָ ם, עַ ל אַ ף שֶׁ הָ רַ ב רָ פוּל פָּ עַ ל תָּ מִ יד בְּ הֶ סְ תֵּ ר – מַ עֲ שֶׂ ה נוֹסָ ף הִ גִּ יעַ לְ יָ דֵ ינוּ, שֶׁ נּוֹתֵ ן הֲ צָ צָ ה קְ טַ נָּ ה כֵּ יצַ ד אָ סַ ף בִּ ימֵ י חַ יָּ יו יֶ לֶ ד אַ חַ ר יֶ לֶ ד, נַ עַ ר אַ חַ ר נַ עַ ר, הִ כְ נִ יס כָּ ל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם לְ עוֹלָ מָ הּ שֶׁ ל תּוֹרָ ה וּבָ נָ ה עוֹלָ מוֹת.הָ יָ ה זֶ ה כַּ אֲ שֶׁ ר הָ רַ ב רָ פוּל הֵ בִ יא לִ פְ נֵ י הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ' נַ עַ ר צָ עִ יר אֶ חָ ד, כְּ דֵ י שֶׁ יְּ דַ בֵּ ר עַ ל לִ בּוֹ לָ לֶ כֶ ת לִ ישִׁ יבָ ה. הַ נַּ עַ ר טָ עַ ן שֶׁ »א מִ תְ חַ שֵּׁ ק לוֹ לָ לֶ כֶ ת לְ מָ קוֹם ¤א יָ דוּעַ שֶׁ הוּא אֵ ינוֹ מַ כִּ יר, וְ עוֹד יִ הְ יֶ ה שָׁ ם יָ חִ יד מִ כִּ תָּ תוֹ...\"אַ דְּ רַ בָּ ה\", אָ מַ ר לוֹ הַ 'חֲ זוֹן אִ ישׁ', \"תָּ בִ יא אֶ ת רְ שִׁ ימַ ת בְּ נֵ י הַ כִּ תָּ ה שֶׁ לְּ ́, וְ נִ רְ אֶ ה מִ י עוֹד יָ כוֹל לָ לֶ כֶ ת אִ תְּ ́ לַ יְּ שִׁ יבָ ה\". הַ נַּ עַ ר הֵ בִ יא אֶ ת רְ שִׁ ימַ ת בְּ נֵ י כִּ תָּ תוֹ, וּבְ יַ חַ ד עִ ם הָ רַ ב רָ פוּל הֵ ם חָ שְׁ בוּ, מִ י עוֹד בִּ רְ שִׁ ימָ ה זוֹ אֶ פְ שָׁ ר לְ דַ בֵּ ר עַ ל לִ בּוֹ וּלְ שַׁ כְ נְ עוֹ. וְ אָ כֵ ן, מִ בֵּ ין הַ יְ לָ דִ ים שֶׁ הֵ ם שׂוֹחֲ חוּ אִ תָּ ם, נִ רְ שַׁ ם נַ עַ ר נוֹסָ ף לַ יְּ שִׁ יבָ ה. כָּ הִ צִּ יל הָ רַ ב רָ פוּל יֶ לֶ ד אֶ חָ ד, וּבְ עִ קְ בוֹתָ יו עוֹד יֶ לֶ ד. אוּלָ ם בְּ כָ ¤א נִ גְ מַ ר הַ סִּ פּוּר. הַ נַּ עַ ר הַ שֵּׁ נִ י – זֶ ה שֶׁ הִ גִּ יעַ רַ ק מִ כּוֹחוֹ שֶׁ ל הַ נַּ עַ ר הָ רִ אשׁוֹן – הִ צְ לִ יחַ בַּ יְּ שִׁ יבָ ה עַ ד מְ אֹד, וְ הָ פַ לְ יָ מִ ים לְ רֹאשׁ יְ שִׁ יבָ ה, שֶׁ אוֹר תּוֹרָ תוֹ הוֹלֵ וּמַ שְׁ פִּ יעַ הָ לְ אָ ה עַ ל צוֹרְ בִ ים צְ עִ ירִ ים, שֶׁ בְּ בוֹא הַ יּוֹם יַ דְ לִ יקוּ גַּ ם הֵ ם עוֹד וְ עוֹד נֵ רוֹת שֶׁ ל תּוֹרָ ה בְּ לִ בָּ ם שֶׁ ל תַּ לְ מִ ידֵ יהֶ ם וְ תַ לְ מִ ידֵ י תַּ לְ מִ ידֵ יהֶ ם. וְ אוֹר הַ תּוֹרָ ה עוֹד מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ וְ גוֹבֵ ר לְ אֵ ינְ סוֹף, וְ הַ כֹּל מִ כּוֹחַ מַ עֲ שָׂ יו הַ גְּ דוֹלִ ים שֶׁ ל הָ רַ ב אֵ לִ יָּ הוּ.מעשה אבות לבנים /// ר' בר חייםואלה תולדותוְ הֹולֵ ְך אֹור ׁשֶ ּמֹוסִ יף רַ בִּ י אֵ לִ יָּ הוּ רָ פוּל זצ\"ל הָ רַ ב הַ גָּ אוֹןרֹאשׁ יְ שִׁ יבַ ת 'נְ וֵ ה אֶ רֶ ץ',מֵ קִ ים יְ שִׁ יבַ ת 'כְּ נֶ סֶ ת שָׁ לוֹם'גָּ דַ ר גָּ דֵ ר וְ עָ מַ ד בַּ פֶּ רֶ ץנוֹלַ ד בְּ י' בְּ אִ יָּ ר תר\"צ, נִ פְ טַ ר בְּ כ\"ו בְּ חֶ שְׁ וָ ן תשפ\"והרב אליהו רפול זצלתשפ\"ו
באותיות גדולות/// ח' פרידמןאֵ ילּו ּדְ בָ רִ ים הַ ּקְ ׁשּורִ ים לַ חֲ נֻ ּכָ ה מַ זְ ּכִ ירִ ים לָ כֶ ם ׁשְ מֹות הַ יְ לָ דִ ים ׁשֶ ּבַ ּסִ ּפּור?יְ הּודָ ה -ׁשִ מְ ׁשֹון -חֲ נֹוכִ י -אּורִ י -// ח' פרידמןאֵ ילּו ּדְ בָ רִ ים הַ ּקְ ׁשּורִ ים לַ חֲ נֻ ּכָ ה מַ זְ ּכִ ירִ ים לָ כֶ ם ׁשְ מֹות הַ יְ לָ דִ ים ׁשֶ ּבַ ּסִ ּפּור?ּכַ ּמָ ה נֵ רֹות?הַ ּשָׁ נָ ה אּורִ י ּכְ בָ ר ּגָ דֹול.הּוא מְ סַ ּדֵ ר ּבְ עַ צְ מֹו אֶ ת הַ ּנֵ רֹות הַ ּצִ בְ עֹונִ ּיִ ים ּבַ חֲ נֻ ּכִ ּיָ ה ׁשֶ ּקִ ּבֵ ל ּבַ חֵ ידֶ ר.הּוא מְ בָ רֵ ְך לְ בַ ד לְ בַ ד, ּומַ דְ לִ יק רַ ק עִ ם קְ צָ ת עֶ זְ רָ ה מֵ אַ ּבָ א.אּורִ י ּגַ ם עֹוזֵ ר לְ אִ ּמָ א לְ הַ ּגִ יׁש אֶ ת הַ ּסֻ פְ ּגָ נִ ּיֹותלִ כְ בֹוד סַ ּבָ א וְ סַ בְ ּתָ א ׁשֶ הִ ּגִ יעּו לְ בַ ּקֵ ר.סַ ּבָ א מְ לַ ּטֵ ף אֶ ת לֶ חְ יֹו וְ ׁשֹואֵ ל: מָ ה אַ ּתָ ה אֹומֵ ר, אּורִ י?ּכַ ּמָ ה נֵ רֹות מַ דְ לִ יקִ ים ּבַ ּלַ יְ לָ ה הָ רִ אׁשֹון ׁשֶ ל חֲ נֻ ּכָ ה?אּורִ י חֹוׁשֵ ב וְ עֹונֶ ה ּבְ קֹול: חָ מֵ ׁש!חֲ מִ ּשָׁ ה נֵ רֹות?! מִ תְ ּפַ ּלֵ א סַ ּבָ א.וְ אּורִ י עֹונֶ ה ּבְ בִ ּטָ חֹון: ּבְ וַ ּדַ אי! נֵ ר אֶ חָ ד – אַ ּבָ א מַ דְ לִ יק.נֵ ר אֶ חָ ד יְ הּודָ ה. נֵ ר אֶ חָ ד חֲ נֹוכִ י. נֵ ר אֶ חָ ד ׁשִ מְ ׁשֹון. וְ נֵ ר אֶ חָ ד אֲ נִ י! תשפ\"ו
אמא מספרת/// ר' פסלַ אֲ רּוחַ ת עֶ רֶ בסִ ּפּורִ ים ּדְ מֵ י חֲ נֻ ּכָ ה לְ יֹונָ תָ ןבַּ יּוֹם הָ רִ אשׁוֹן שֶׁ ל חֲ נ כָּ ה, אַ בָּ א הֵ כִ ין בַּ חֲ נ כִּ יָּ ה שֶׁ לּוֹ נֵ ר אֶ חָ ד שֶׁ ל מִ צְ וָ ה וְ נֵ ר שַׁ עֲ וָ ה לַ שַּׁ מָּ שׁ. גַּ ם מוֹיְ שִׁ י הֵ כִ ין לְ עַ צְ מוֹ נֵ ר שֶׁ ל מִ צְ וָ ה. רַ ק יוֹנָ תָ ן הִ בִּ יט בַּ חֲ נ כִּ יָּ ה שֶׁ אַ בָּ א סִ דֵּ ר לוֹ, וְ ¤א הָ יָ ה מְ ר צֶּ ה. \"זֶ ה ¤א יָ פֶ ה שֶׁ נִּ שְׁ אָ רִ ים מְ קוֹמוֹת רֵ יקִ ים\", הוּא חָ שַׁ ב לְ עַ צְ מוֹ. הוּא נָ טַ ל אֶ ת ק פְ סַ ת הַ נֵּ רוֹת הַ צִּ בְ עוֹנִ יִּ ים וְ הִ שְׁ חִ יל עוֹד נֵ רוֹת בַּ מְּ קוֹמוֹת הָ רֵ יקִ ים.כְּ שֶׁ הִ גִּ יעַ הַ זְּ מַ ן לְ בָ רֵ אַ בָּ א גִּ לָּ ה שֶׁ הַ חֲ נ כִּ יָּ ה שֶׁ ל יוֹנָ תָ ן מְ לֵ אָ ה. \"הֵ י, יוֹנָ תָ ן\" הוּא קָ רָ א בְּ חִ בָּ ה. \"¤א לִ קְ פֹּץ מִ יָּ ד לַ יּוֹם הָ אַ חֲ רוֹן, מַ ה זֶּ ה, אַ תָּ ה רוֹצֶ ה שֶׁ תּוֹ יוֹם אֶ חָ ד יִ גָּ מֵ ר חֲ נ כָּ ה?\"יוֹנָ תָ ן הֵ בִ ין וְ הֶ חְ זִ יר אֶ ת הַ נֵּ רוֹת הַ מְ י תָּ רִ ים לַ קּ פְ סָ ה, בֵּ רֵ וְ הִ דְ לִ יק נֵ ר אֶ חָ ד שֶׁ ל מִ צְ וָ ה וְ עוֹד נֵ ר גָּ בוֹהַּ לַ שַּׁ מָּ שׁ. מֵ אָ ז בְּ כָ ל יוֹם יוֹנָ תָ ן הֵ כִ ין בַּ חֲ נ כִּ יָּ ה שֶׁ לּוֹ נֵ רוֹת בַּ מִּ סְ פָּ ר שֶׁ ל אֶ תְ מוֹל, וְ הוֹסִ יף לָ הֶ ם רַ ק עוֹד נֵ ר אֶ חָ ד. כָּ כָ ה הָ לְ כָ ה הַ חֲ נ כִּ יָּ ה וְ הִ תְ מַ לְּ אָ ה לְ אַ ט לְ אַ ט. מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ .בְּ יוֹם שִׁ שִּׁ י נָ סְ עוּ יוֹנָ תָ ן וְ הַ מִּ שְׁ פָּ חָ ה שֶׁ לּוֹ לְ סַ בָּ א וּלְ סַ בְ תָּ א, לְ שַׁ בָּ ת חֲ נ כָּ ה. בְּ כָ ל פַּ עַ ם שֶׁ יּוֹנָ תָ ן מַ גִּ יעַ לְ שַׁ בָּ ת לְ סַ בָּ א וּלְ סַ בְ תָּ א, הוּא רָ ץ רִ אשׁוֹן, עוֹלֶ ה בַּ מַּ דְ רֵ גוֹת וְ נוֹקֵ שׁ נְ קִ ישָׁ ה קְ טַ נָּ ה. סַ בָּ א תָּ מִ יד פּוֹתֵ חַ אֶ ת הַ דֶּ לֶ ת, מֵ נִ יף אוֹתוֹ גָּ בוֹהַּ כִּ מְ עַ ט עַ ד הַ תִּ קְ רָ ה וְ שׁוֹאֵ ל: \"אֵ יפֹה אַ תֶּ ם אוֹחֲ זִ ים?\"וְ כַ מָּ ה מְ עַ נְ יֵ ן, אַ חַ ר כָּ כְּ שֶׁ נִּ כְ נָ ס מוֹיְ שִׁ י הַ גָּ דוֹל סַ בָּ א שׁוֹאֵ ל אוֹתוֹ בְּ דִ יּוּק אֶ ת אוֹתָ הּ שְׁ אֵ לָ ה: \"נוּ, מוֹיְ שִׁ י, אֵ יפֹה אוֹחֲ זִ ים?\"וּכְ שֶׁ אַ בָּ א מַ גִּ יעַ עִ ם הַ מִּ זְ וָ דָ ה, סַ בָּ א שׁוּב שׁוֹאֵ ל גַּ ם אוֹתוֹ: \"אֵ יפֹה אַ תֶּ ם אוֹחֲ זִ ים?\"אוֹתָ הּ שְׁ אֵ לָ ה בְּ דִ יּוּק, וּלְ כָ ל אֶ חָ ד יֵ שׁ תְּ שׁוּבָ ה אַ חֶ רֶ ת. כִּ י יוֹנָ תָ ן לוֹמֵ ד בְּ כִ תָּ ה מְ כִ ינָ ה שֶׁ ל רֶ בֶּ 'ה שִׁ מְ שׁוֹן. וְ הוּא עוֹנֶ ה וּמְ סַ פֵּ ר לְ סַ בָּ א הֵ יכָ ן אוֹחֲ זִ ים עַ כְ שָׁ ו בַּ לִּ מּוּד בַּ כִּ תָּ ה שֶׁ לּוֹ. \"בְּ חֹדֶ שׁ אֱ לוּל חָ זַ רְ נוּ עַ ל הָ אוֹתִ יּוֹת, בְּ תִ שְׁ רֵ י לָ מַ דְ נוּ קָ מַ ץ, בְּ חֶ שְׁ וָ ן הוֹסַ פְ נוּ פָּ תַ ח וּבַ שָּׁ בוּעַ שֶׁ עָ בַ ר הִ תְ חַ לְ נוּ לִ לְ מֹד צֵ ירֶ ה\".סַ בָּ א שָׂ מֵ חַ לִ שְׁ מֹעַ : \"אַ תָּ ה מַ מָּ שׁ מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ !\"בְּ מוֹצָ אֵ י שַׁ בָּ ת, סַ בָּ א חִ לֵּ ק מַ תָּ נוֹת לְ כָ ל יֶ לֶ ד, בִּ שְׁ בִ יל 'דְּ מֵ י חֲ נ כָּ ה'. יוֹנָ תָ ן אָ מַ ר לְ סַ בָּ א 'תּוֹדָ ה' כְּ מוֹ שֶׁ צָּ רִ י, אֲ בָ ל סַ בָּ א הִ בְ חִ ין שֶׁ יּוֹנָ תָ ן ¤א מְ ר צֶּ ה מַ סְ פִּ יק. \"מַ ה »א טוֹב בְּ כַ דּוּר?\" סַ בָּ א שָׁ אַ ל.\"גַּ ם אֲ נִ י גָּ דוֹל, גַּ ם אֲ נִ י כִּ מְ עַ ט יוֹדֵ עַ לִ קְ רֹא\", קָ רָ א יוֹנָ תָ ן. \"לָ מָּ ה לִ י מְ בִ יאִ ים רַ ק מִ שְׂ חָ ק, וּלְ מוֹיְ שִׁ י סְ פָ רִ ים שֶׁ ל גְּ דוֹלִ ים?\"סַ בָּ א הוֹשִׁ יב אֶ ת יוֹנָ תָ ן עַ ל בִּ רְ כָּ יו. \"בּוֹא תַּ קְ שִׁ יב רֶ גַ ע. כְּ שֶׁ מּוֹיְ שִׁ י הָ יָ ה בְּ כִ תָּ ה מְ כִ ינָ ה, הוּא לָ מַ ד אוֹתִ יּוֹת וְ נִ קּוּדִ ים. אַ חַ ר כָּ הוּא לָ מַ ד לְ הִ תְ פַּ לֵּ ל מִ סִּ דּוּר וְ אַ חַ ר כָּ הוּא לָ מַ ד ח מָּ שׁ, וְ רַ ק אַ חֲ רֵ י כָּ ל זֶ ה הוּא הִ תְ חִ יל לִ לְ מֹד מִ שְׁ נָ יוֹת וַ אֲ פִ לּוּ גְּ מָ רָ א. עַ כְ שָׁ ו כְּ שֶׁ הוּא לוֹמֵ ד מִ שְׁ נָ יוֹת, קָ נִ יתִ י לוֹ מִ שְׁ נָ יוֹת כִּ יס, שֶׁ יִּ הְ יֶ ה לוֹ קַ ל לִ לְ מֹד מֵ הֶ ן בִּ דְ רָ כִ ים.אֲ בָ ל אַ תָּ ה, אִ ם תִּ רְ צֶ ה לִ לְ מֹד כְּ בָ ר עַ כְ שָׁ ו בְּ בַ ת אַ חַ ת מִ שְׁ נָ יוֹת, בִּ מְ קוֹם לַ עֲ לוֹת שָׁ לָ בªשָׁ לָ ב וְ לִ לְ מֹד קֹדֶ ם כֹּל נִ קּוּד – אַ תָּ ה ¤א תַּ צְ לִ יחַ וְ ¤א תָּ בִ ין כְּ לוּם, וְ אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ מַ ה יִּ קְ רֶ ה כְּ שֶׁ תִּ הְ יֶ ה בַּ גִּ יל שֶׁ ל מוֹיְ שִׁ י?\"\"מָ ה?\" הִ סְ תַּ קְ רֵ ן יוֹנָ תָ ן.\"בַּ גִּ יל שֶׁ לּוֹ אַ תָּ ה ¤א תֵּ דַ ע ¤א לִ קְ רֹא וְ ¤א לִ לְ מֹד, תּוּכַ ל רַ ק לְ שַׂ חֵ ק בְּ כַ דּוּר\".\"חָ חָ חָ ה\", צָ חַ ק יוֹנָ תָ ן. הוּא הִ קְ פִּ יץ אֶ ת הַ כַּ דּוּר. \"טוֹב, אֲ נִ י שָׂ מֵ חַ בַּ כַּ דּוּר, וַ אֲ נִ י אֲ שַׂ חֵ ק בּוֹ, וְ גַ ם אֶ חְ זֹר עַ ל הַ צֵּ ירֶ ה, וּבְ עֶ זְ רַ ת ה' אֶ לְ מַ ד וְ אוֹסִ יף לְ אַ ט לְ אַ ט, עַ ד שֶׁ אֶ גְ דַּ ל וְ אוּכַ ל גַּ ם אֲ נִ י לִ לְ מֹד מִ שְׁ נָ יוֹת!\"סַ בָּ א נֶ הֱ נָ ה לִ רְ אוֹת כַּ מָּ ה יוֹנָ תָ ן גָּ דוֹל וּמֵ בִ ין. הוּא הוֹצִ יא מֵ הָ אָ רוֹן סֵ פֶ ר נֶ חְ מָ ד עִ ם תְּ מוּנוֹת וְ אוֹתִ יּוֹת. \"הִ נֵּ ה עוֹד מַ תָּ נָ ה בִּ שְׁ בִ ילְ ́, יוֹנָ תָ ן, וּבְ עֶ זְ רַ ת הַ שֵּׁ ם בְּ שָׁ נָ ה הַ בָּ אָ ה כְּ בָ ר תֵּ דַ ע לִ קְ רֹא וְ אוּכַ ל לָ תֵ ת לְ ́ סֵ פֶ ר סִ פּוּרִ ים שֶׁ ל מַ מָּ שׁ\".\"תּוֹדָ ה רַ בָּ ה\", צָ הַ ל יוֹנָ תָ ן. \"אֲ נִ י מַ מָּ שׁ כְּ מוֹ הַ נֵּ רוֹת שֶׁ ל חֲ נ כָּ ה, מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ !\"\"הֵ י, יוֹנָ תָ ן\" הוּא קָ רָ א בְּ חִ בָּ ה. \"¤א לִ קְ פֹּץ מִ יָּ ד לַ יּוֹם הָ אַ חֲ רוֹן, מַ ה זֶּ ה, אַ תָּ ה רוֹצֶ ה שֶׁ תּוֹ יוֹם אֶ חָ ד יִ גָּ מֵ ר חֲ נ כָּ ה?\"יוֹנָ תָ ן הֵ בִ ין וְ הֶ חְ זִ יר אֶ ת הַ נֵּ רוֹת הַ מְ י תָּ רִ ים לַ קּ פְ סָ ה, בֵּ רֵ וְ הִ דְ לִ יק נֵ ר אֶ חָ ד שֶׁ ל מִ צְ וָ ה וְ עוֹד נֵ ר גָּ בוֹהַּ לַ שַּׁ מָּ שׁ. מֵ אָ ז בְּ כָ ל יוֹם יוֹנָ תָ ן הֵ כִ ין בַּ חֲ נ כִּ יָּ ה שֶׁ לּוֹ נֵ רוֹת בַּ מִּ סְ פָּ ר שֶׁ ל אֶ תְ מוֹל, וְ הוֹסִ יף לָ הֶ ם רַ ק עוֹד נֵ ר אֶ חָ ד. כָּ כָ ה הָ לְ כָ ה הַ חֲ נ כִּ יָּ ה וְ הִ תְ מַ לְּ אָ ה לְ אַ ט לְ אַ ט. מוֹסִ יף בְּ יוֹם שִׁ שִּׁ י נָ סְ עוּ יוֹנָ תָ ן וְ הַ מִּ שְׁ פָּ חָ ה שֶׁ לּוֹ לְ סַ בָּ א וּלְ סַ בְ תָּ א, לְ שַׁ בָּ ת חֲ נ כָּ ה. בְּ כָ ל פַּ עַ ם שֶׁ יּוֹנָ תָ ן מַ גִּ יעַ לְ שַׁ בָּ ת לְ סַ בָּ א וּלְ סַ בְ תָּ א, הוּא רָ ץ רִ אשׁוֹן, עוֹלֶ ה בַּ מַּ דְ רֵ גוֹת וְ נוֹקֵ שׁ נְ קִ ישָׁ ה קְ טַ נָּ ה. סַ בָּ א תָּ מִ יד פּוֹתֵ חַ אֶ ת הַ דֶּ לֶ ת, מֵ נִ יף אוֹתוֹ גָּ בוֹהַּ כִּ מְ עַ ט עַ ד הַ תִּ קְ רָ ה וְ שׁוֹאֵ ל: \"אֵ יפֹה אַ תֶּ ם אוֹחֲ זִ ים?\"וְ כַ מָּ ה מְ עַ נְ יֵ ן, אַ חַ ר כָּ כְּ שֶׁ נִּ כְ נָ ס מוֹיְ שִׁ י הַ גָּ דוֹל סַ בָּ א שׁוֹאֵ ל אוֹתוֹ בְּ דִ יּוּק אֶ ת אוֹתָ הּ שְׁ אֵ לָ ה: \"נוּ, מוֹיְ שִׁ י, אֵ יפֹה אוֹחֲ זִ ים?\"וּכְ שֶׁ אַ בָּ א מַ גִּ יעַ עִ ם הַ מִּ זְ וָ דָ ה, סַ בָּ א שׁוּב שׁוֹאֵ ל גַּ ם אוֹתוֹ: \"אֵ יפֹה אַ תֶּ ם אוֹחֲ זִ ים?\"לִ י מְ בִ יאִ ים רַ ק מִ שְׂ חָ ק, וּלְ מוֹיְ שִׁ י סְ פָ רִ ים שֶׁ ל גְּ דוֹלִ ים?\"סַ בָּ א הוֹשִׁ יב אֶ ת יוֹנָ תָ ן עַ ל בִּ רְ כָּ יו. \"בּוֹא תַּ קְ שִׁ יב רֶ גַ ע. כְּ שֶׁ מּוֹיְ שִׁ י הָ יָ ה בְּ כִ תָּ ה מְ כִ ינָ ה, הוּא לָ מַ ד אוֹתִ יּוֹת וְ נִ קּוּדִ ים. אַ חַ ר כָּ הוּא לָ מַ ד לְ הִ תְ פַּ לֵּ ל מִ סִּ דּוּר וְ אַ חַ ר כָּ הוּא לָ מַ ד ח מָּ שׁ, וְ רַ ק אַ חֲ רֵ י כָּ ל זֶ ה הוּא הִ תְ חִ יל לִ לְ מֹד מִ שְׁ נָ יוֹת וַ אֲ פִ לּוּ גְּ מָ רָ א. עַ כְ שָׁ ו כְּ שֶׁ הוּא לוֹמֵ ד מִ שְׁ נָ יוֹת, קָ נִ יתִ י לוֹ מִ שְׁ נָ יוֹת כִּ יס, שֶׁ יִּ הְ יֶ ה לוֹ קַ ל לִ לְ מֹד מֵ הֶ ן בִּ דְ רָ כִ ים.אֲ בָ ל אַ תָּ ה, אִ ם תִּ רְ צֶ ה לִ לְ מֹד כְּ בָ ר עַ כְ שָׁ ו בְּ בַ ת אַ חַ ת מִ שְׁ נָ יוֹת, בִּ מְ קוֹם לַ עֲ לוֹת שָׁ לָ בªשָׁ לָ ב וְ לִ לְ מֹד קֹדֶ ם כֹּל נִ קּוּד – אַ תָּ ה ¤א תַּ צְ לִ יחַ וְ ¤א תָּ בִ ין כְּ לוּם, וְ אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ מַ ה יִּ קְ רֶ ה כְּ שֶׁ תִּ הְ יֶ ה בַּ גִּ יל שֶׁ ל מוֹיְ שִׁ י?\"\"מָ ה?\" הִ סְ תַּ קְ רֵ ן יוֹנָ תָ ן.\"בַּ גִּ יל שֶׁ לּוֹ אַ תָּ ה ¤א תֵּ דַ ע ¤א לִ קְ רֹא וְ ¤א לִ לְ מֹד, תּוּכַ ל רַ ק לְ שַׂ חֵ ק בְּ כַ דּוּר\".\"חָ חָ חָ ה\", צָ חַ ק יוֹנָ תָ ן. הוּא הִ קְ פִּ יץ אֶ ת הַ כַּ דּוּר. \"טוֹב, אֲ נִ י שָׂ מֵ חַ בַּ כַּ דּוּר, וַ אֲ נִ י אֲ שַׂ חֵ ק בּוֹ, וְ גַ ם אֶ חְ זֹר עַ ל הַ צֵּ ירֶ ה, וּבְ עֶ זְ רַ ת ה' אֶ לְ מַ ד וְ אוֹסִ יף לְ אַ ט לְ אַ ט, עַ ד שֶׁ אֶ גְ דַּ ל וְ אוּכַ ל גַּ ם אֲ נִ י לִ לְ מֹד מִ שְׁ נָ יוֹת!\"סַ בָּ א נֶ הֱ נָ ה לִ רְ אוֹת כַּ מָּ ה יוֹנָ תָ ן גָּ דוֹל וּמֵ בִ ין. הוּא הוֹצִ יא תשפ\"ו fl
מוישי קיניג, אלעדשמואל לבון, ירושליםזאבי איתןחיים שאול בלום, בני ברק שלום נח דייטש, ירושלים ברוך ויס, ירושלים יוסף שלום נובק, בית שמש חיים שאול בלום, בני ברק חיים שושן, ירושלים מוטי ארשטיין, בית שמש יאיר מסורי, חיפה איציק קוליץ, בני ברק יעקב אייזנשטיין, אחיסמך שמואל רייך, אלעד יואל לבון, ירושלים אלי גרוסברד, ירושלים מוישי פרייליך, בני ברק יוסף גולוב, ביתר עילית יוסי לנדסברג, בני ברק ישראל צור, מגדל העמק יאיר ארלנגר, בית שמש שרולי אייזנבאך, אשדוד דודי מורטנפלד, טלזסטון אלחנן ירוחיבומיץ, אופקים שלמה דב קסלר, לוד בנימין ריינר, ביתר עילית צורי אחיטוב, פסגות יהודה ברוורמן, מודיעין עילית מוישי לוריא, ירושלים אלעזר מנחם מן ברגמן, מודיעין עילית חננאלשוורץ, בני ברקבת מצוהזיסי ריגל, בית שמשדבורי גרינברג, בני ברק טליה קן, ירושלים אתי יונגרייז, בני ברק שרה שוורץ, ביתר עילית חנה בוקיעט, ז'יטומיר אוקראינה חגית פינקלשטיין, מודיעין עילית נעמי כהן, ירושלים מיכאלה פיקמן, ירושלים אביגיל מילר, אלעד פייגי וידיסלבסקי, אשדוד טובי ליברמן, אחיסמך תמר לויפר, ירושלים מרים אפרת פאף, זכרון יעקב איילת אייזנבך, ירושלים תהילה ורזגר, ירושלים שרה נחם, ירושלים שרי וייספיש, תל ציון משפחה בחרוזים /// חני פ'ּכָ ל הָ אֹור ׁשֶ ּקִ ּבַ לְ נּולֶ הָ בָ ה דּוֹלֶ קֶ ת בַּ שַּׁ מָּ שׁאַ בָּ א אוֹחֵ ז בּוֹ נִ רְ גָּ שׁבְּ כֹבֶ ד רֹאשׁ, בְּ כַ וָּ נָ המְ בָ רֵ הַ מִּ שְׁ פָּ חָ ה עוֹנָ הוַ אֲ נִ י מְ בִ ינָ ה –שִׂ מְ חַ ת הַ מִּ צְ וָ ה¤א נִ גְ מְ רָ ה לָ הּהִ יא תּוֹסִ יף וְ תֵ לֵ אִ תָּ נוּ גַּ ם הָ לְ אָ ה.שִׁ ירָ ה מְ קָ רֶ בֶ ת לְ בָ בוֹתאִ מָּ א מַ גִּ ישָׁ ה לְ בִ יבוֹתוּמִ שְׂ חַ ק סְ בִ יבוֹן סוֹעֵ רªאֵ שׁאֶ ת הַ שּׁ לְ חָ ן כּוֹבֵ שׁוְ לִ י לוֹחֵ שׁ –שֶׁ 'יַּ חַ ד' מִ שְׁ פַּ חְ תִּ י¤א רַ ק כָּ אן וְ עַ כְ שָׁ והוּא יוֹסִ יף וְ יֵ לֵ עוֹד מִ מֶּ נּוּ נִ שְׁ אַ ב.כְּ שֶׁ סַּ בָּ א וְ סַ בְ תָּ א בָּ אִ יםמַ ה טּוֹב וּמַ ה נָּ עִ יםסִ פּוּרֵ י אֱ מוּנָ ה וְ הַ שְׁ גָּ חָ הנִ סִּ ים שֶׁ אֵ רְ עוּ בַּ מִּ שְׁ פָּ חָ הוַ אֲ נִ י בְּ טוּחָ ה –ר טובה בשעה ה איחולי מזל טוב למנויי זרקו כדי להתברך במדור זה שלחו שנת לידה וכתובת פרטיכם )שם, תאריך, מדויקת( בכתבלמערכתבר מצוה:אברמי לנארד, ירושליםשמעיה מקסימוב, חיפהימי הולדת בני:מוטי דרשוביץ, זכרון יעקבישראל גלזר, מודיעין עיליתאהרן מילר, בני ברקיהודה מושייב, זכרון יעקבאלעזר ברקוביץ, ירושליםיעקב ברקוביץ, ביתר עיליתשלמה שרייבר, ירושליםיעקב ישראל אביבי, ירושליםנתן צבי פרצמן, ביתר עיליתיהודה ליברמן, לודמושי קניגסברג, חיפהמשה דב שרייבר, מודיעין עיליתיהודה קרמר, ירושליםירחמיאל אברהם לוי, צפתשלמה יהודה ליאון, רכסיםיצחק אייזנבך, בית שמשאברהם המבורגר, אופקיםיוסי ברנשטיין, בני ברקצבי קמינצקי, בית שמששלום נח גולינסקי, עמנואליוסף שלום גודיק, ירושליםשלומי גולדברג, בני ברקדבי טרופ, רחובותמנחם כהן, קרית יעריםדודי איזנטל, חזון יחזקאלבת מצוה:תמר כהן, בית שמשיהודית גליק, בית שמשיעל שרשבסקי, רחליםגילי מלוביצקי, חזון יחזקאלאבישג אזולאי, אלעדללי ברנד, בני ברק ימי הולדת בנות:נעמי בלעך, אשדודאביגיל וולך, ירושליםיעלי גודיק, ירושליםדבורה גוטליב, בני ברקמנוחה נבון, נוף הגלילתמר בנג'י, רכסיםעליזה ברסלר, גבעת זאבבתיה חווה גרינפלד, ירושליםחיה סמיונוב, חיפהדבורי אלתר, ירושליםרחלי גולד, ירושליםשירה רננה גרינשטיין, לודציפי המניק, בני ברקחיהלה קרמר, ביתר עיליתשרה שגיב, ירושליםיהודית ברגשטין, חרישנועה הרשקוביץ, רחובותלאה לוין, ירושליםיעל הירשנזון חַ ּיִ יםבן 9כָּ ל הָ אוֹר שֶׁ קִּ בַּ לְ נוּבַּ חֲ נ כָּ ה הַ זֶּ היוֹסִ יף וְ יֵ לֵ וְ אוֹתָ נוּ יְ לַ וֶּ ה! תשפ\"ו ffi
םיִָונְ ִלי ְיב ּןְֹס ִביבואַ בָּ א נוֹתֵ ן יָ ד לְ רִ יקִ י וּלְ צִ פִּ י, וַ אֲ נִ י עוֹזֵ ר לְ אִ מָּ א לִ דְ חֹף אֶ ת הָ עֲ גָ לָ ה, שֶׁ בָּ הּ מִ צְ טוֹפֵ ף מוֹיְ שִׁ י בְּ יַ חַ ד עִ ם הַ תִּ ינוֹק. הָ עֲ גָ לָ ה כְּ בֵ דָ ה, קְ צָ ת כְּ מוֹ הָ רַ גְ לַ יִ ם הָ עֲ יֵ פוֹת שֶׁ לִּ י. גַּ ם הָ עֵ ינַ יִ ם רוֹצוֹת לְ הֵ עָ צֵ ם. כָּ כָ ה זֶ ה כְּ שֶׁ יֵּ שׁ עֶ רֶ ב לְ בִ יבוֹת כִּ מְ עַ ט כָּ ל לַ יְ לָ ה. ⋅כְּ שֶׁ מַּ גִּ יעַ הַ בֹּקֶ ר, אֲ נִ י שׁוֹמֵ עַ אֶ ת הַ שָּׁ עוֹן הַ מְּ עוֹרֵ ר שֶׁ ל הַ טֶּ לֶ פוֹן, אֲ בָ ל אֲ נִ י עֲ דַ יִ ן עָ יֵ ף מְ אֹד. בְּ כוֹחַ אֲ נִ י מִ תְ נַ תֵּ ק מֵ הַ מִּ טָּ ה. אֲ נִ י יוֹדֵ עַ שֶׁ אֲ נִ י כְּ בָ ר צָ רִ י לְ הִ תְ לַ בֵּ שׁ, וְ לָ לֶ כֶ ת לְ אִ מָּ א שֶׁ תְּ סַ דֵּ ר לִ י אֶ ת הַ פֵּ אוֹת. בַּ יְ צִ יאָ ה מֵ הַ בַּ יִ ת הִ יא נוֹתֶ נֶ ת לִ י אֶ ת הַ תִּ יק וְ לוֹחֶ שֶׁ ת לִ י בָּ אֹזֶ ן שֶׁ יֵּ שׁ בִּ פְ נִ ים לַ חְ מָ נִ יַּ ת בָּ צָ ל מֵ אֶ תְ מוֹל. הִ יא שָׁ מְ רָ ה בִּ שְׁ בִ ילִ י מֵ הַ מְּ סִ בָּ ה, כְּ דֵ י שֶׁ יִּ הְ יֶ ה לִ י טָ עִ ים בַּ לִּ מּוּדִ ים. אֲ נִ י חוֹשֵׁ ב שֶׁ אִ מָּ א נוֹתֶ נֶ ת לִ י דְּ בָ רִ ים טְ עִ ימִ ים כְּ דֵ י שֶׁ »א אַ רְ גִּ ישׁ מִ סְ כֵּ ן שֶׁ רַ ק אֲ נִ י לוֹמֵ ד כָּ רָ גִ יל וְ אֵ ין לִ י ח פְ שָׁ ה וְ ¤א קַ יְ טָ נָ ה. הַ דֶּ לֶ ת חוֹרֶ קֶ ת כְּ שֶׁ רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם סוֹגֵ ר אוֹתָ הּ וְ אוֹמֵ ר \"חֲ נ כָּ ה שָׂ מֵ חַ \". בַּ כִּ תָּ ה יֵ שׁ מְ עַ ט מְ אֹד יְ לָ דִ ים בַּ תְּ פִ לָּ ה, וַ אֲ פִ לּוּ בְּ 'אָ בִ ינוּ אָ ב הָ רַ חֲ מָ ן' הָ רַ עַ שׁ שֶׁ ל הַ מַּ זְ גָּ ן עֲ דַ יִ ן חָ זָ ק יוֹתֵ ר מֵ הַ קּוֹל שֶׁ לָּ נוּ. כּ לָּ ם עֲ יֵ פִ ים כַּ נִּ רְ אֶ ה, וּלְ כ לָּ ם יֵ שׁ חֲ גִ יגוֹת בַּ לֵּ ילוֹת. בַּ שִּׁ עוּר כּ לָּ ם מִ סְ תַּ כְּ לִ ים עַ ל הַ צִּ פּוֹר שֶׁ קּוֹפֶ צֶ ת בַּ חַ לּוֹן, עַ ד שֶׁ הָ רֶ בֶּ 'ה סוֹגֵ ר אֶ ת הַ וִּ ילוֹן וְ אוֹמֵ ר לָ נוּ לִ הְ יוֹת בְּ שֶׁ קֶ ט. אֲ נַ חְ נוּ מַ מְ שִׁ יכִ ים לִ לְ מֹד מִ תּוֹ הַ מִּ שְׁ נָ יוֹת. כָּ ל כַּ מָּ ה דַּ קּוֹת נִ כְ נָ סִ ים יְ לָ דִ ים נוֹסָ פִ ים שֶׁ הִ גִּ יעוּ מְ א חָ ר. בַּ שִּׁ עוּר הָ אַ חֲ רוֹן אֲ נִ י מַ שְׁ עִ ין אֶ ת רֹאשִׁ י עַ ל הַ מַּ רְ פְּ קִ ים, כִּ י שׁוּב וָ שׁוּב הוּא מַ תְ חִ יל לִ פֹּל לִ י לַ שּׁ לְ חָ ן מֵ רֹב עֲ יֵ פוּת. כְּ שֶׁ הַ מָּ חוֹג הַ קָּ צָ ר בַּ שָּׁ עוֹן שֶׁ מֵּ עַ ל הַ לּוּחַ נִ מְ צָ א קְ צָ ת לִ פְ נֵ י הַ מִּ סְ פָּ ר שָׁ לוֹשׁ, דּוֹפֵ ק הָ רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם עַ ל הַ שּׁ לְ חָ ן וְ אוֹמֵ ר שֶׁ יֵּ שׁ לוֹ הוֹדָ עָ ה חֲ שׁוּבָ ה מְ אֹד. \"מָ חָ ר כָּ ל יֶ לֶ ד צָ רִ י לְ הָ בִ יא לַ כִּ תָּ ה סְ בִ יבוֹן. בְּ לִ י סְ בִ יבוֹן אֵ ין כְּ נִ יסָ ה!\" הוּא מְ חַ יֵּ , וְ יוֹצֵ א מֵ הַ כִּ תָּ ה בְּ יַ חַ ד עִ ם הַ צִּ לְ צוּל שֶׁ שָּׁ ר 'מָ עוֹז צוּר' בְּ מַ עֲ רֶ כֶ ת הַ כְּ רִ יזָ ה.⋅הַ יּוֹם יֵ שׁ לִ י יוֹתֵ ר כּוֹחַ . אֲ נִ י יוֹשֵׁ ב עַ ל הַ כִּ סֵּ א בַּ שּׁ לְ חָ ן הָ רְ בִ יעִ י מִ יָּ מִ ין. שֶׁ קֶ ט בַּ כִּ תָּ ה וְ כ לָּ ם מַ קְ שִׁ יבִ ים. בַּ תִּ יק יֵ שׁ לִ י לֶ חֶ ם מְ מ לָּ א בְּ הַ רְ בֵּ ה גְּ בִ ינָ ה צְ ה בָּ ה, שַׂ קִּ ית נִ שְׁ נוּשִׁ ים שַׁ מֶּ נֶ תªבָּ צָ ל, וּסְ בִ יבוֹן. מִ זָּ וִ ית הָ עַ יִ ן אֲ נִ י רוֹאֶ ה אֶ ת יוֹסִ י מַ חְ זִ יק בִּ סְ בִ יבוֹן מֵ עֵ ץ מֵ אֲ חוֹרֵ י גַּ בּוֹ. נִ רְ אֶ ה לִ י שֶׁ יֵּ שׁ עוֹד יְ לָ דִ ים שֶׁ יֵּ שׁ לָ הֶ ם מַ חְ שָׁ בוֹת סַ קְ רָ נִ יּוֹת לְ גַ בֵּ י הַ סְּ בִ יבוֹן. אַ חֲ רֵ י שֶׁ הַ צִּ פּוֹר שׁוּב קוֹפֶ צֶ ת בַּ חוּץ וִ ילָ דִ ים מַ תְ חִ ילִ ים לִ דְ פֹּק עַ ל הַ חַ לּוֹן כְּ דֵ י לְ גָ רֵ שׁ אוֹתָ הּ, רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם סוֹגֵ ר אֶ ת הַ וִּ ילוֹן וְ אֶ ת הַ פֶּ ה, מִ סְ תַּ כֵּ ל עָ לֵ ינוּ, וְ עַ ל שְׂ פָ תָ יו פָּ רוּשׂ חִ יּוּ צוֹפֵ ן סוֹד. \"אַ תֶּ ם חוֹשְׁ בִ ים שֶׁ שָּׁ כַ חְ תִּ י\", הוּא אוֹמֵ ר. \"חַ כּוּ עוֹד רֶ גַ ע. אַ חֲ רֵ י שֶׁ נִּ גְ מֹר אֶ ת הַ מִּ שְׁ נָ ה יַ גִּ יעַ הַ תּוֹר שֶׁ ל הַ סְּ בִ יבוֹן\". הַ סְּ בִ יבוֹן שֶׁ בַּ תִּ יק שֶׁ לִּ י מַ זְ כִּ יר לִ י אֶ ת הַ מִּ שְׂ חָ ק שֶׁ שִּׂ חַ קְ נוּ כְּ שֶׁ הָ יִ ינוּ בְּ כִ תָּ הªגַּ ן. הִ סְ תַּ תַּ רְ נוּ אָ ז מִ תַּ חַ ת לַ שּׁ לְ חָ נוֹת עִ ם חוֹבְ רוֹת הָ אָ לֶ ףªבֵּ ית וְ לָ מַ דְ נוּ בִּ שְׁ קִ ידָ ה, וּבְ כָ ל פַּ עַ ם שֶׁ הִ גִּ יעַ הָ עוֹיְ זֶ ר – שֶׁ הָ יָ ה כְּ אִ לּוּ הַ יְּ וָ נִ י – הָ יִ ינוּ מַ חְ בִּ יאִ ים אֶ ת הַ דַּ פִּ ים וּמְ שַׂ חֲ קִ ים בַּ סְּ בִ יבוֹן. הָ רֶ בֶּ 'ה מַ סְ בִּ יר לָ נוּ שֶׁ הַ שָּׁ נָ ה אֲ נַ חְ נוּ כְּ בָ ר מְ בִ ינִ ים שֶׁ »א רַ ק הַ יְּ וָ נִ ים נִ סּוּ לְ הַ פְ רִ יעַ . גַּ ם הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע הוּא כְּ מוֹ אַ נְ טִ יּוֹכוּס שֶׁ »א מַ רְ שֶׁ ה לִ ילָ דִ ים יְ הוּדִ ים לִ לְ מֹד תּוֹרָ ה. לָ כֵ ן הוּא שׁוֹלֵ חַ צִ פּוֹר לַ חַ לּוֹן, שֶׁ נִּ סְ תַּ כֵּ ל עָ לֶ יהָ וְ יִ הְ יֶ ה לָ נוּ קָ שֶׁ ה לְ הַ קְ שִׁ יב. הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע הַ זֶּ ה גַּ ם מַ זְ כִּ יר לִ ילָ דִ ים כַּ מָּ ה הֵ ם עֲ יֵ פִ ים, וּמְ שַׁ כְ נֵ עַ אוֹתָ נוּ שֶׁ חֹפֶ שׁ שָׁ וֶ ה יוֹתֵ ר מִ לִּ מּוּד תּוֹרָ ה. \"ה' מְ חַ כֶּ ה כָּ ל כָּ לִ שְׁ מֹעַ אֶ תְ כֶ ם לוֹמְ דִ ים\", אוֹמֵ ר הָ רֶ בֶּ 'ה. \"חָ שַׁ בְ תִּ י הַ רְ בֵּ ה מָ ה אֶ פְ שָׁ ר לַ עֲ שׂוֹת כְּ דֵ י שֶׁ נּוּכַ ל לְ הִ תְ גַּ בֵּ ר עַ ל הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע שֶׁ מַּ פְ רִ יעַ . הַ חַ שְׁ מוֹנָ אִ ים בָּ רְ חוּ לִ לְ מֹד תּוֹרָ ה בַּ מְּ עָ רוֹת, אֲ בָ ל הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע שֶׁ לָּ נוּ מַ צְ לִ יחַ לְ הַ גִּ יעַ לְ כָ ל מָ קוֹם\".\"גַּ ם הַ יְּ וָ נִ ים הִ גִּ יעוּ לְ כָ ל מָ קוֹם שֶׁ יְּ הוּדִ ים הִ תְ חַ בְּ אוּ בּוֹ!\" אוֹמֵ ר שִׁ ימִ י בְּ קוֹל. \"נָ כוֹן מְ אֹד!\" נִ שְׁ מָ ע קוֹלוֹ הֶ חָ זָ ק שֶׁ ל רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם. \"וּמָ ה הַ יְּ הוּדִ ים עָ שׂוּ?\"ללְ אִ מָּ א שֶׁ תְּ סַ דֵּ ר לִ י אֶ ת הַ פֵּ אוֹת. בַּ יְ צִ יאָ ה מֵ הַ בַּ יִ ת הִ יא נוֹתֶ נֶ ת לִ י אֶ ת הַ תִּ יק וְ לוֹחֶ שֶׁ ת לִ י בָּ אֹזֶ ן שֶׁ יֵּ שׁ בִּ פְ נִ ים לַ חְ מָ נִ יַּ ת בָּ צָ ל מֵ אֶ תְ מוֹל. הִ יא שָׁ מְ רָ ה בִּ שְׁ בִ ילִ י מֵ הַ מְּ סִ בָּ ה, כְּ דֵ י שֶׁ יִּ הְ יֶ ה לִ י טָ עִ ים בַּ לִּ מּוּדִ ים. אֲ נִ י חוֹשֵׁ ב שֶׁ אִ מָּ א נוֹתֶ נֶ ת לִ י דְּ בָ רִ ים טְ עִ ימִ ים כְּ דֵ י שֶׁ »א אַ רְ גִּ ישׁ מִ סְ כֵּ ן שֶׁ רַ ק אֲ נִ י לוֹמֵ ד כָּ רָ גִ יל וְ אֵ ין לִ י ח פְ שָׁ ה וְ ¤א קַ יְ טָ נָ ה. הַ דֶּ לֶ ת חוֹרֶ קֶ ת כְּ שֶׁ רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם סוֹגֵ ר אוֹתָ הּ וְ אוֹמֵ ר \"חֲ נ כָּ ה שָׂ מֵ חַ \". בַּ כִּ תָּ ה יֵ שׁ מְ עַ ט מְ אֹד יְ לָ דִ ים בַּ תְּ פִ לָּ ה, וַ אֲ פִ לּוּ בְּ 'אָ בִ ינוּ אָ ב הָ רַ חֲ מָ ן' הָ רַ עַ שׁ שֶׁ ל הַ מַּ זְ גָּ ן עֲ דַ יִ ן חָ זָ ק יוֹתֵ ר מֵ הַ קּוֹל שֶׁ לָּ נוּ. כּ לָּ ם עֲ יֵ פִ ים כַּ נִּ רְ אֶ ה, וּלְ כ לָּ ם יֵ שׁ חֲ גִ יגוֹת בַּ לֵּ ילוֹת. בַּ שִּׁ עוּר כּ לָּ ם מִ סְ תַּ כְּ לִ ים עַ ל הַ צִּ פּוֹר שֶׁ קּוֹפֶ צֶ ת בַּ חַ לּוֹן, עַ ד שֶׁ הָ רֶ בֶּ 'ה סוֹגֵ ר אֶ ת הַ וִּ ילוֹן וְ אוֹמֵ ר לָ נוּ לִ הְ יוֹת בְּ שֶׁ קֶ ט. אֲ נַ חְ נוּ מַ מְ שִׁ יכִ ים לִ לְ מֹד מִ תּוֹ הַ מִּ שְׁ נָ יוֹת. כָּ ל כַּ מָּ ה דַּ קּוֹת נִ כְ נָ סִ ים יְ לָ דִ ים נוֹסָ פִ ים שֶׁ הִ גִּ יעוּ מְ א חָ ר. בַּ שִּׁ עוּר הָ אַ חֲ רוֹן אֲ נִ י מַ שְׁ עִ ין אֶ ת רֹאשִׁ י עַ ל הַ מַּ רְ פְּ קִ ים, כִּ י שׁוּב וָ שׁוּב הוּא מַ תְ חִ יל לִ פֹּל לִ י לַ שּׁ לְ חָ ן מֵ רֹב עֲ יֵ פוּת. כְּ שֶׁ הַ מָּ חוֹג הַ קָּ צָ ר בַּ שָּׁ עוֹן שֶׁ מֵּ עַ ל הַ לּוּחַ נִ מְ צָ א קְ צָ ת לִ פְ נֵ י הַ מִּ סְ פָּ ר שָׁ לוֹשׁ, דּוֹפֵ ק הָ רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם עַ ל הַ שּׁ לְ חָ ן וְ אוֹמֵ ר שֶׁ יֵּ שׁ לוֹ הוֹדָ עָ ה חֲ שׁוּבָ ה מְ אֹד. \"מָ חָ ר כָּ ל יֶ לֶ ד צָ רִ י לְ הָ בִ יא לַ כִּ תָּ ה סְ בִ יבוֹן. בְּ לִ י סְ בִ יבוֹן אֵ ין כְּ נִ יסָ ה!\" הוּא מְ חַ יֵּ , וְ יוֹצֵ א מֵ הַ כִּ תָּ ה בְּ יַ חַ ד עִ ם הַ צִּ לְ צוּל שֶׁ שָּׁ ר 'מָ עוֹז צוּר' בְּ מַ עֲ רֶ כֶ ת הַ כְּ רִ יזָ ה.עַ ל הַ חַ לּוֹן כְּ דֵ י לְ גָ רֵ שׁ אוֹתָ הּ, רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם סוֹגֵ ר אֶ ת הַ וִּ ילוֹן וְ אֶ ת הַ פֶּ ה, מִ סְ תַּ כֵּ ל עָ לֵ ינוּ, וְ עַ ל שְׂ פָ תָ יו פָּ רוּשׂ חִ יּוּ צוֹפֵ ן סוֹד. \"אַ תֶּ ם חוֹשְׁ בִ ים שֶׁ שָּׁ כַ חְ תִּ י\", הוּא אוֹמֵ ר. \"חַ כּוּ עוֹד רֶ גַ ע. אַ חֲ רֵ י שֶׁ נִּ גְ מֹר אֶ ת הַ מִּ שְׁ נָ ה יַ גִּ יעַ הַ תּוֹר שֶׁ ל הַ סְּ בִ יבוֹן\". הַ סְּ בִ יבוֹן שֶׁ בַּ תִּ יק שֶׁ לִּ י מַ זְ כִּ יר לִ י אֶ ת הַ מִּ שְׂ חָ ק שֶׁ שִּׂ חַ קְ נוּ כְּ שֶׁ הָ יִ ינוּ בְּ כִ תָּ הªגַּ ן. הִ סְ תַּ תַּ רְ נוּ אָ ז מִ תַּ חַ ת לַ שּׁ לְ חָ נוֹת עִ ם חוֹבְ רוֹת הָ אָ לֶ ףªבֵּ ית וְ לָ מַ דְ נוּ בִּ שְׁ קִ ידָ ה, וּבְ כָ ל פַּ עַ ם שֶׁ הִ גִּ יעַ הָ עוֹיְ זֶ ר – שֶׁ הָ יָ ה כְּ אִ לּוּ הַ יְּ וָ נִ י – הָ יִ ינוּ מַ חְ בִּ יאִ ים אֶ ת הַ דַּ פִּ ים וּמְ שַׂ חֲ קִ ים בַּ סְּ בִ יבוֹן. הָ רֶ בֶּ 'ה מַ סְ בִּ יר לָ נוּ שֶׁ הַ שָּׁ נָ ה אֲ נַ חְ נוּ כְּ בָ ר מְ בִ ינִ ים שֶׁ »א רַ ק הַ יְּ וָ נִ ים נִ סּוּ לְ הַ פְ רִ יעַ . גַּ ם הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע הוּא כְּ מוֹ אַ נְ טִ יּוֹכוּס שֶׁ »א מַ רְ שֶׁ ה לִ ילָ דִ ים יְ הוּדִ ים לִ לְ מֹד תּוֹרָ ה. לָ כֵ ן הוּא שׁוֹלֵ חַ צִ פּוֹר לַ חַ לּוֹן, שֶׁ נִּ סְ תַּ כֵּ ל עָ לֶ יהָ וְ יִ הְ יֶ ה לָ נוּ קָ שֶׁ ה לְ הַ קְ שִׁ יב. הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע הַ זֶּ ה גַּ ם מַ זְ כִּ יר לִ ילָ דִ ים כַּ מָּ ה הֵ ם עֲ יֵ פִ ים, וּמְ שַׁ כְ נֵ עַ אוֹתָ נוּ שֶׁ חֹפֶ שׁ שָׁ וֶ ה יוֹתֵ ר מִ לִּ מּוּד תּוֹרָ ה. \"ה' מְ חַ כֶּ ה כָּ ל כָּ לִ שְׁ מֹעַ אֶ תְ כֶ ם לוֹמְ דִ ים\", אוֹמֵ ר הָ רֶ בֶּ 'ה. \"חָ שַׁ בְ תִּ י הַ רְ בֵּ ה מָ ה אֶ פְ שָׁ ר לַ עֲ שׂוֹת כְּ דֵ י שֶׁ נּוּכַ ל לְ הִ תְ גַּ בֵּ ר עַ ל הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע שֶׁ מַּ פְ רִ יעַ . הַ חַ שְׁ מוֹנָ אִ ים בָּ רְ חוּ לִ לְ מֹד תּוֹרָ ה בַּ מְּ עָ רוֹת, אֲ בָ ל הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע שֶׁ לָּ נוּ מַ צְ לִ יחַ לְ הַ גִּ יעַ לְ כָ ל מָ קוֹם\".\"גַּ ם הַ יְּ וָ נִ ים הִ גִּ יעוּ לְ כָ ל מָ קוֹם שֶׁ יְּ הוּדִ ים הִ תְ חַ בְּ אוּ בּוֹ!\" אוֹמֵ ר שִׁ ימִ י בְּ קוֹל. \"נָ כוֹן מְ אֹד!\" נִ שְׁ מָ ע קוֹלוֹ הֶ חָ זָ ק שֶׁ ל רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם. \"וּמָ ה הַ יְּ הוּדִ ים עָ שׂוּ?\"תשפ\"ו ffl
סיפור לחנוכה /// מאת: שני רוזנטל\"שִׂ חֲ קוּ בִּ סְ בִ יבוֹנִ ים!\" כּ לָּ ם צוֹעֲ קִ ים בְּ יַ חַ ד. מַ חְ שָׁ בָ ה מְ טַ פֶּ סֶ ת לִ י לָ רֹאשׁ. \"אֲ נִ י יוֹדֵ עַ מָ ה הַ פִּ תְ רוֹן! בְּ כָ ל פַּ עַ ם שֶׁ הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע יִ רְ צֶ ה לְ הַ פְ סִ יק אֶ ת הַ לִּ מּוּד שֶׁ לָּ נוּ – נַ רְ אֶ ה לוֹ שֶׁ אֲ נַ חְ נוּ רַ ק מְ שַׂ חֲ קִ ים, וְ אַ חֲ רֵ י שֶׁ יֵּ לֵ – נַ מְ שִׁ י לִ לְ מֹד\". אֲ נִ י שׁוֹמֵ עַ אֶ ת הַ קּוֹל שֶׁ לִּ י מִ תְ פַּ זֵּ ר בַּ כִּ תָּ ה, וְ הַ לְּ חָ יַ יִ ם שֶׁ לִּ י מַ אֲ דִ ימוֹת כְּ מוֹ הָ רִ בָּ ה שֶׁ ל הַ סּ פְ גָּ נִ יָּ ה. הָ רֶ בֶּ 'ה שָׂ מֵ חַ עַ ל הַ פִּ תְ רוֹן שֶׁ לִּ י, וְ גַ ם כָּ ל הַ יְ לָ דִ ים מְ הַ נְ הֲ נִ ים בְּ הִ תְ לַ הֲ בוּת.קְ צָ ת לִ פְ נֵ י הַ פְ סָ קַ ת הַ צָּ הֳ רַ יִ ם, אֲ נִ י מַ תְ חִ יל לְ הַ רְ גִּ ישׁ קְ צָ ת רָ עֵ ב. יוֹסִ י מִ שְׁ תַּ עֵ ל חָ זָ ק, וְ גַ ם מִ תְ עַ טֵּ שׁ, עַ ד שֶׁ נִּ גְ מָ ר לוֹ הַ טִּ ישׁוּ וְ הוּא מַ תְ חִ יל לְ בַ קֵּ שׁ מֵ חֲ בֵ רִ ים. הַ רְ בֵּ ה יְ לָ דִ ים מְ דַ בְּ רִ ים בְּ קוֹל. פִּ תְ אוֹם נִ שְׁ מַ עַ ת צְ עָ קָ ה בַּ כִּ תָּ ה: \"מִ י לְ הַ שֵּׁ ם אֵ לַ י! הוֹצִ יאוּ סְ בִ יבוֹנִ ים!\"בְּ הִ תְ רַ גְּ שׁוּת רַ בָּ ה אֲ נַ חְ נוּ מִ שְׁ תַּ תְּ קִ ים, מוֹצִ יאִ ים אוֹתָ ם מֵ הַ כִּ יסִ ים וּמְ סוֹבְ בִ ים עַ ל הַ שּׁ לְ חָ נוֹת. אַ חֲ רֵ י שְׁ תֵּ י דַּ קּוֹת כְּ בָ ר מִ שְׂ תָּ רֶ רֶ ת דְּ מָ מָ ה. אֲ נַ חְ נוּ מַ חְ זִ ירִ ים אֶ ת הַ סְּ בִ יבוֹנִ ים פְּ נִ ימָ ה וּמַ מְ שִׁ יכִ ים לִ לְ מֹד בְּ חֵ שֶׁ ק רַ ב.בַּ יָּ מִ ים הַ בָּ אִ ים הַ סְּ בִ יבוֹנִ ים יוֹצְ אִ ים עוֹד פְּ עָ מִ ים, וּבִ שְׁ אָ ר הַ זְּ מַ ן לוֹמְ דִ ים בְּ הִ תְ לַ הֲ בוּת. כּ לָּ ם מַ קְ שִׁ יבִ ים בְּ שֶׁ קֶ ט לַ הֶ סְ בֵּ ר שֶׁ ל הָ רֶ בֶּ 'ה, וְ כִ מְ עַ ט ¤א שׁוֹמְ עִ ים אֶ ת הַ צִּ פְ צוּפִ ים הַ קְּ בוּעִ ים שֶׁ ל הַ צִּ פּוֹר מֵ הַ חַ לּוֹן. לְ פֶ תַ ע, בְּ רֶ גַ ע אֶ חָ ד, מַ תְ חִ ילִ ים כּ לָּ ם לִ צְ עֹק. הַ צִּ פּוֹר נִ כְ נְ סָ ה פְּ נִ ימָ ה! קָ רוֹב לַ תִּ קְ רָ ה הִ יא עָ פָ ה, נִ דְ פֶּ קֶ ת בַּ קִּ ירוֹת, מְ חַ פֶּ שֶׂ ת דֶּ רֶ לָ צֵ את. אֲ נִ י מִ תְ כּוֹפֵ ף מִ תַּ חַ ת לַ שּׁ לְ חָ ן, מַ חְ זִ יק בַּ יָּ ד אֶ ת הַ כִּ פָּ ה וְ עוֹקֵ ב אַ חֲ רֵ י הַ צִּ פּוֹר. נִ רְ אֶ ה לִ י שֶׁ הִ יא מְ פַ חֶ דֶ ת. יוֹסִ י מַ כְ רִ יז בְּ מַ נְ גִּ ינָ ה מַ צְ חִ יקָ ה: \"זֶ ה חֲ לִ יפָ תִ י! זֶ ה תְּ מוּרָ תִ י!\" כְּ שֶׁ הַ צִּ פּוֹר מִ סְ תּוֹבֶ בֶ ת מֵ עָ לָ יו. הַ צִּ פּוֹר הַ מְ בֹהֶ לֶ ת עוֹבֶ רֶ ת לְ יַ ד הַ חַ לּוֹן וּבְ רֶ גַ ע אֶ חָ ד מִ תְ עוֹפֶ פֶ ת הַ חוּצָ ה. מִ יָּ ד יֵ שׁ רְ עָ שִׁ ים שֶׁ ל מְ חִ יאוֹת כַּ פַּ יִ ם וּטְ רִ יקַ ת חַ לּוֹנוֹת. הַ צִּ פּוֹר כְּ בָ ר יָ צְ אָ ה, אֲ בָ ל עַ ל הָ רִ צְ פָּ ה הִ יא הִ שְׁ אִ ירָ ה לִ כְ לוּ ¤א נָ עִ ים שֶׁ מַּ פְ רִ יעַ לָ נוּ לִ לְ מֹד.הַ מְ לַ מֵּ ד יוֹצֵ א לִ קְ רֹא לְ בוֹרִ יס הַ מְ נַ קֶּ ה הַ מְ ב גָּ ר. כְּ שֶׁ הֵ ם חוֹזְ רִ ים בְּ יַ חַ ד, הַ מְ לַ מֵּ ד קוֹרֵ א בְּ קוֹל: \"מִ י לַ ה' אֵ לַ י!\" אֲ נִ י מַ כְ נִ יס אֶ ת הַ יָּ ד עָ מֹק לַ כִּ יס כְּ דֵ י לְ הוֹצִ יא אֶ ת הַ סְּ בִ יבוֹן.פִּ תְ אוֹם מַ פְ סִ יק בּוֹרִ יס לְ שַׁ פְ שֵׁ ף אֶ ת הַ לִּ כְ לוּ עַ ל הָ רִ צְ פָּ ה, וּמַ בָּ טוֹ נִ נְ עָ ץ בַּ יָּ דַ יִ ם שֶׁ לָּ נוּ. הוּא שׁוֹתֵ ק מִ סְ פַּ ר רְ גָ עִ ים וּמִ תְ בּוֹנֵ ן בָּ נוּ וּבַ סְּ בִ יבוֹנִ ים עַ ד שֶׁ הָ רֶ בֶּ 'ה שׁוֹאֵ ל: \"מַ ה קָּ רָ ה?\"\"אֲ נִ י לִ הְ יוֹת יְ הוּדִ י! סַ בְ תָּ א שֶׁ לִּ י לְ הַ דְ לִ יק נֵ רוֹת בָּ אָ רוֹן כָּ ל שַׁ בָּ ת!\" אוֹמֵ ר בּוֹרִ יס. יֵ שׁ לוֹ ר' אֲ ר כָּ ה וּמִ תְ גַּ לְ גֶּ לֶ ת. \"הִ יא אָ מְ רָ ה לִ י שֶׁ סְּ בִ יבוֹן מְ סוֹבְ בִ ים רַ ק כְּ שֶׁ בָּ א גּוֹיִ ים יְ וָ נִ ים\". רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם מֵ נִ יחַ יָ ד עַ ל כְּ תֵ פוֹ וּמַ סְ בִּ יר לוֹ שֶׁ אֲ נַ חְ נוּ רוֹצִ ים לְ בַ לְ בֵּ ל אֶ ת הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע שֶׁ מַּ פְ רִ יעַ לָ נוּ לִ לְ מֹד, וְ הַ סְּ בִ יבוֹן הוּא רַ ק פָּ טֶ נְ ט. \"בִּ זְ מַ ן שֶׁ הָ יִ יתִ י יֶ לֶ ד כְּ מוֹ אַ תֶּ ם, גַּ רְ תִּ י בְּ רוּסְ יָ ה, שָׁ ם מִ י שֶׁ מִּ תְ נַ הֵ ג כְּ מוֹ יְ הוּדִ י הוֹלֵ לְ סִ יבִּ יר\", בּוֹרִ יס מְ סַ פֵּ ר. הוּא מְ גַ לֶּ ה לָ נוּ שֶׁ סַּ בְ תָּ א שֶׁ לּוֹ קָ רְ אָ ה לוֹ בָּ רוּ. בְּ כָ ל פַּ עַ ם שֶׁ הַ מִּ שְׁ טָ רָ ה הִ גִּ יעָ ה בִּ זְ מַ ן שֶׁ הֵ ם לָ מְ דוּ תּוֹרָ ה, הֵ ם שִׂ חֲ קוּ בְּ שַׁ חְ מָ ט – מַ מָּ שׁ כְּ מוֹ שֶׁ עָ שׂוּ הַ יְ לָ דִ ים הַ יְּ הוּדִ ים בַּ סְּ בִ יבוֹן כְּ שֶׁ בָּ אוּ הַ יְּ וָ נִ ים.\"יְ לָ דִ ים!\" מְ חַ יֵּ בּוֹרִ יס חִ יּוּ רָ חָ ב, \"אַ תֶּ ם צְ רִ יכִ ים לִ הְ יוֹת שְׂ מֵ חִ ים שֶׁ לִּ הְ יוֹת לָ כֶ ם חֵ יידֶ ר! אֲ נִ י ¤א יָ כֹלְ תִּ י לִ לְ מֹד הַ רְ בֵּ ה תּוֹרָ ה, הָ רוּסִ ים ¤א הִ רְ שׁוּ וְ הִ צְ לַ חְ נוּ לִ לְ מֹד רַ ק קְ צָ ת. אֲ בָ ל אַ תֶּ ם תִּ לְ מְ דוּ חָ זָ ק מְ אֹד! כָּ כָ ה אַ תֶּ ם תִּ גְ דְּ לוּ וְ תִ הְ יוּ רֹאשׁ יְ שִׁ יבָ ה וְ רַ בָּ נִ ים, וְ ¤א עוֹבֵ ד מְ נַ קֶּ ה כָּ מוֹנִ י!\" \"אָ מֵ ן!!!\" אֲ נִ י עוֹנֶ ה בְּ יַ חַ ד עִ ם כּ לָּ ם. הַ לְ וַ אי שֶׁ אַ צְ לִ יחַ !בּוֹרִ יס מְ סַ יֵּ ם לְ נַ גֵּ ב אֶ ת הָ רִ צְ פָּ ה. רֵ יחַ שֶׁ ל נִ קָּ יוֹן מִ תְ פַּ שֵּׁ ט בַּ כִּ תָּ ה. בַּ לֵּ ב אֲ נִ י מַ רְ גִּ ישׁ שֶׁ אֲ נִ י כֵּ ן רוֹצֶ ה לִ הְ יוֹת קְ צָ ת כְּ מוֹ בּוֹרִ יס, לְ הַ צְ לִ יחַ לִ לְ מֹד תּוֹרָ ה בִּ מְ סִ ירוּת נֶ פֶ שׁ וּלְ הִ תְ גַּ בֵּ ר עַ ל כָּ ל הַ הַ פְ רָ עוֹת וְ הַ הַ טְ רָ דוֹת שֶׁ ל הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע.לִ לְ מֹד\". אֲ נִ י שׁוֹמֵ עַ אֶ ת הַ קּוֹל שֶׁ לִּ י מִ תְ פַּ זֵּ ר בַּ כִּ תָּ ה, וְ הַ לְּ חָ יַ יִ ם שֶׁ לִּ י מַ אֲ דִ ימוֹת כְּ מוֹ הָ רִ בָּ ה שֶׁ ל הַ סּ פְ גָּ נִ יָּ ה. הָ רֶ בֶּ 'ה שָׂ מֵ חַ עַ ל הַ פִּ תְ רוֹן שֶׁ לִּ י, וְ גַ ם כָּ ל הַ יְ לָ דִ ים מְ הַ נְ הֲ נִ ים בְּ הִ תְ לַ הֲ בוּת.קְ צָ ת לִ פְ נֵ י הַ פְ סָ קַ ת הַ צָּ הֳ רַ יִ ם, אֲ נִ י מַ תְ חִ יל לְ הַ רְ גִּ ישׁ קְ צָ ת רָ עֵ ב. יוֹסִ י מִ שְׁ תַּ עֵ ל חָ זָ ק, וְ גַ ם מִ תְ עַ טֵּ שׁ, עַ ד שֶׁ נִּ גְ מָ ר לוֹ הַ טִּ ישׁוּ וְ הוּא מַ תְ חִ יל לְ בַ קֵּ שׁ מֵ חֲ בֵ רִ ים. הַ רְ בֵּ ה יְ לָ דִ ים מְ דַ בְּ רִ ים בְּ קוֹל. פִּ תְ אוֹם נִ שְׁ מַ עַ ת צְ עָ קָ ה בַּ כִּ תָּ ה: \"מִ י לְ הַ שֵּׁ ם אֵ לַ י! הוֹצִ יאוּ סְ בִ יבוֹנִ ים!\"בְּ הִ תְ רַ גְּ שׁוּת רַ בָּ ה אֲ נַ חְ נוּ מִ שְׁ תַּ תְּ קִ ים, מוֹצִ יאִ ים אוֹתָ ם מֵ הַ כִּ יסִ ים וּמְ סוֹבְ בִ ים עַ ל הַ שּׁ לְ חָ נוֹת. אַ חֲ רֵ י שְׁ תֵּ י דַּ קּוֹת כְּ בָ ר מִ שְׂ תָּ רֶ רֶ ת דְּ מָ מָ ה. אֲ נַ חְ נוּ מַ חְ זִ ירִ ים אֶ ת הַ סְּ בִ יבוֹנִ ים פְּ נִ ימָ ה וּמַ מְ שִׁ יכִ ים לִ לְ מֹד בְּ חֵ שֶׁ ק רַ ב.בַּ יָּ מִ ים הַ בָּ אִ ים הַ סְּ בִ יבוֹנִ ים יוֹצְ אִ ים עוֹד פְּ עָ מִ ים, וּבִ שְׁ אָ ר הַ זְּ מַ ן לוֹמְ דִ ים בְּ הִ תְ לַ הֲ בוּת. כּ לָּ ם מַ קְ שִׁ יבִ ים בְּ שֶׁ קֶ ט לַ הֶ סְ בֵּ ר שֶׁ ל הָ רֶ בֶּ 'ה, וְ כִ מְ עַ ט ¤א שׁוֹמְ עִ ים אֶ ת הַ צִּ פְ צוּפִ ים הַ קְּ בוּעִ ים שֶׁ ל הַ צִּ פּוֹר מֵ הַ חַ לּוֹן. לְ פֶ תַ ע, בְּ רֶ גַ ע אֶ חָ ד, מַ תְ חִ ילִ ים כּ לָּ ם לִ צְ עֹק. הַ צִּ פּוֹר נִ כְ נְ סָ ה פְּ נִ ימָ ה! קָ רוֹב לַ תִּ קְ רָ ה הִ יא עָ פָ ה, נִ דְ פֶּ קֶ ת בַּ קִּ ירוֹת, מְ חַ פֶּ שֶׂ ת דֶּ רֶ לָ צֵ את. אֲ נִ י מִ תְ כּוֹפֵ ף מִ תַּ חַ ת לַ שּׁ לְ חָ ן, מַ חְ זִ יק בַּ יָּ ד אֶ ת הַ כִּ פָּ ה וְ עוֹקֵ ב אַ חֲ רֵ י הַ צִּ פּוֹר. נִ רְ אֶ ה לִ י שֶׁ הִ יא מְ פַ חֶ דֶ ת. יוֹסִ י מַ כְ רִ יז בְּ מַ נְ גִּ ינָ ה מַ צְ חִ יקָ ה: \"זֶ ה חֲ לִ יפָ תִ י! זֶ ה תְּ מוּרָ תִ י!\" כְּ שֶׁ הַ צִּ פּוֹר מִ סְ תּוֹבֶ בֶ ת מֵ עָ לָ יו. הַ צִּ פּוֹר הַ מְ בֹהֶ לֶ ת עוֹבֶ רֶ ת לְ יַ ד הַ חַ לּוֹן וּבְ רֶ גַ ע אֶ חָ ד מִ תְ עוֹפֶ פֶ ת הַ חוּצָ ה. מִ יָּ ד יֵ שׁ רְ עָ שִׁ ים שֶׁ ל מְ חִ יאוֹת כַּ פַּ יִ ם וּטְ רִ יקַ ת חַ לּוֹנוֹת. הַ צִּ פּוֹר כְּ בָ ר יָ צְ אָ ה, אֲ בָ ל עַ ל הָ רִ צְ פָּ ה הִ יא הִ שְׁ אִ ירָ ה לִ כְ לוּ ¤א נָ עִ ים שֶׁ מַּ פְ רִ יעַ לָ נוּ לִ לְ מֹד.פִּ תְ אוֹם מַ פְ סִ יק בּוֹרִ יס לְ שַׁ פְ שֵׁ ף אֶ ת הַ לִּ כְ לוּ עַ ל הָ רִ צְ פָּ ה, וּמַ בָּ טוֹ נִ נְ עָ ץ בַּ יָּ דַ יִ ם שֶׁ לָּ נוּ. הוּא שׁוֹתֵ ק מִ סְ פַּ ר רְ גָ עִ ים וּמִ תְ בּוֹנֵ ן בָּ נוּ וּבַ סְּ בִ יבוֹנִ ים עַ ד שֶׁ הָ רֶ בֶּ 'ה שׁוֹאֵ ל: \"מַ ה קָּ רָ ה?\"\"אֲ נִ י לִ הְ יוֹת יְ הוּדִ י! סַ בְ תָּ א שֶׁ לִּ י לְ הַ דְ לִ יק נֵ רוֹת בָּ אָ רוֹן כָּ ל שַׁ בָּ ת!\" אוֹמֵ ר בּוֹרִ יס. יֵ שׁ לוֹ ר' אֲ ר כָּ ה וּמִ תְ גַּ לְ גֶּ לֶ ת. \"הִ יא אָ מְ רָ ה לִ י שֶׁ סְּ בִ יבוֹן מְ סוֹבְ בִ ים רַ ק כְּ שֶׁ בָּ א גּוֹיִ ים יְ וָ נִ ים\". רֶ בֶּ 'ה נוּסְ בּוֹיְ ם מֵ נִ יחַ יָ ד עַ ל כְּ תֵ פוֹ וּמַ סְ בִּ יר לוֹ שֶׁ אֲ נַ חְ נוּ רוֹצִ ים לְ בַ לְ בֵּ ל אֶ ת הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע שֶׁ מַּ פְ רִ יעַ לָ נוּ לִ לְ מֹד, וְ הַ סְּ בִ יבוֹן הוּא רַ ק פָּ טֶ נְ ט. \"בִּ זְ מַ ן שֶׁ הָ יִ יתִ י יֶ לֶ ד כְּ מוֹ אַ תֶּ ם, גַּ רְ תִּ י בְּ רוּסְ יָ ה, שָׁ ם מִ י שֶׁ מִּ תְ נַ הֵ ג כְּ מוֹ יְ הוּדִ י הוֹלֵ לְ סִ יבִּ יר\", בּוֹרִ יס מְ סַ פֵּ ר. הוּא מְ גַ לֶּ ה לָ נוּ שֶׁ סַּ בְ תָּ א שֶׁ לּוֹ קָ רְ אָ ה לוֹ בָּ רוּ. בְּ כָ ל פַּ עַ ם שֶׁ הַ מִּ שְׁ טָ רָ ה הִ גִּ יעָ ה בִּ זְ מַ ן שֶׁ הֵ ם לָ מְ דוּ תּוֹרָ ה, הֵ ם שִׂ חֲ קוּ בְּ שַׁ חְ מָ ט – מַ מָּ שׁ כְּ מוֹ שֶׁ עָ שׂוּ הַ יְ לָ דִ ים הַ יְּ הוּדִ ים בַּ סְּ בִ יבוֹן כְּ שֶׁ בָּ אוּ הַ יְּ וָ נִ ים.\"יְ לָ דִ ים!\" מְ חַ יֵּ בּוֹרִ יס חִ יּוּ רָ חָ ב, \"אַ תֶּ ם צְ רִ יכִ ים לִ הְ יוֹת שְׂ מֵ חִ ים שֶׁ לִּ הְ יוֹת לָ כֶ ם חֵ יידֶ ר! אֲ נִ י ¤א יָ כֹלְ תִּ י לִ לְ מֹד הַ רְ בֵּ ה תּוֹרָ ה, הָ רוּסִ ים ¤א הִ רְ שׁוּ וְ הִ צְ לַ חְ נוּ לִ לְ מֹד רַ ק קְ צָ ת. אֲ בָ ל אַ תֶּ ם תִּ לְ מְ דוּ חָ זָ ק מְ אֹד! כָּ כָ ה אַ תֶּ ם תִּ גְ דְּ לוּ וְ תִ הְ יוּ רֹאשׁ יְ שִׁ יבָ ה וְ רַ בָּ נִ ים, וְ ¤א עוֹבֵ ד מְ נַ קֶּ ה כָּ מוֹנִ י!\" \"אָ מֵ ן!!!\" אֲ נִ י עוֹנֶ ה בְּ יַ חַ ד עִ ם כּ לָּ ם. הַ לְ וַ אי שֶׁ אַ צְ לִ יחַ !בּוֹרִ יס מְ סַ יֵּ ם לְ נַ גֵּ ב אֶ ת הָ רִ צְ פָּ ה. רֵ יחַ שֶׁ ל נִ קָּ יוֹן מִ תְ פַּ שֵּׁ ט בַּ כִּ תָּ ה. בַּ לֵּ ב אֲ נִ י מַ רְ גִּ ישׁ שֶׁ אֲ נִ י כֵּ ן רוֹצֶ ה לִ הְ יוֹת קְ צָ ת כְּ מוֹ בּוֹרִ יס, לְ הַ צְ לִ יחַ לִ לְ מֹד תּוֹרָ ה בִּ מְ סִ ירוּת נֶ פֶ שׁ וּלְ הִ תְ גַּ בֵּ ר עַ ל כָּ ל הַ הַ פְ רָ עוֹת וְ הַ הַ טְ רָ דוֹת שֶׁ ל הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע. תשפ\"ו ff
ֹל ֵ ְוַההִסיף ְוַֹהמ ּ ולמוֹסִ יףאֲ נִ י מוֹסִ יף עוֹד כַּ ף חַ ד פְּ עָ מִ ית שְׁ קוּפָ הªמ זְ הֶ בֶ ת לְ יַ ד צַ לַּ חַ ת זוֹהֶ רֶ ת, אוֹהֵ ב אֶ ת הַ גְּ וָ נִ ים הַ בּוֹעֲ רִ ים שֶׁ הַ שּׁ לְ חָ ן נִ צְ בָּ ע בָּ הֶ ם. זְ אֵ בִ י טָ עַ ן שֶׁ הַ שִּׁ לּוּב נוֹרָ אִ י, אֲ בָ ל מִ בְּ חִ ינָ תִ י אֵ ין לוֹ זְ כוּת דִּ בּוּר. מִ י הִ תְ נַ דֵּ ב לָ לֶ כֶ ת לְ 'חַ ד וּמְ י חָ ד' וּלְ חַ כּוֹת בְּ תוֹרוֹת אֵ ינְ סוֹפִ יִּ ים, אֲ נִ י אוֹ הוּא?אֲ נִ י. כְּ מוֹ תָּ מִ יד. וְ אִ ם כָּ , שֶׁ »א יָ בוֹא בִּ טְ עָ נוֹת.אַ גַּ ב, אֵ יפֹה הוּא עַ כְ שָׁ ו, בִּ כְ לָ ל? ¤א כָּ אן בַּ סָּ לוֹן. אֲ נִ י מְ נַ חֵ שׁ שֶׁ גַּ ם ¤א עִ ם אִ מָּ א בַּ מִּ טְ בָּ ח. הַ יֶּ לֶ ד הַ זֶּ ה אֵ ינוֹ יוֹדֵ עַ לַ עֲ זֹר.זֶ ה ¤א הָ עֵ סֶ ק שֶׁ לִּ י, אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן לְ עַ צְ מִ י עַ ל אַ ף שֶׁ זֶּ ה מַ רְ גִּ יז אוֹתִ י מְ אֹד. אֲ נִ י נֶ הֱ נֶ ה לַ עֲ זֹר וְ לַ עֲ בֹד, וְ זֶ ה מַ ה שֶּׁ אַ מְ שִׁ י לַ עֲ שׂוֹת גַּ ם בְּ לִ י קֶ שֶׁ ר אֵ לָ יו.הַ שּׁ לְ חָ ן הָ אָ רֹ כְּ בָ ר כִּ מְ עַ ט עָ רוּ. בְּ עוֹד מִ סְ פַּ ר שָׁ עוֹת יִ כָּ נְ סוּ כָּ ל בְּ נֵ י הַ מִּ שְׁ פָּ חָ ה הַ מּ רְ חֶ בֶ ת וְ יֵ שְׁ בוּ סְ בִ יבוֹ לְ עֶ רֶ ב לְ בִ יבוֹת נִ פְ לָ א. הַ שָּׁ נָ ה הַ תּוֹר שֶׁ לָּ נוּ לְ אָ רֵ חַ . לְ דַ עְ תִּ י, זֶ ה נֶ חְ מָ ד יוֹתֵ ר מִ טִּ לְ טוּלִ ים בַּ דְּ רָ כִ ים.\"אוּף, חֲ בָ ל שֶׁ »א נוֹסְ עִ ים\", זְ אֵ בִ י מוֹפִ יעַ פִּ תְ אוֹם בְּ פַ רְ צוּף יַ שְׁ נוּנִ י, מִ תְ יַ שֵּׁ ב עַ ל הַ סַּ פָּ ה לְ הֶ מְ שֵׁ הַ מְּ נוּחָ ה.\"חֲ בָ ל גַּ ם שֶׁ אַ תָּ ה ¤א עוֹזֵ ר\". עַ כְ שָׁ ו אֲ נִ י כְּ בָ ר ¤א מִ תְ אַ פֵּ ק מִ לּוֹמַ ר לוֹ. בֶּ אֱ מֶ ת! מַ ה הוּא חוֹשֵׁ ב לְ עַ צְ מוֹ!\"אָ ה\", הוּא עוֹשֶׂ ה טוֹבָ ה וְ נֶ עֱ מָ ד. \"מַ ה צָּ רִ י?\"מַ ה »א? מְ עַ צְ בֵּ ן שֶׁ הוּא אֲ פִ לּוּ ¤א מֵ בִ ין.\"לְ הַ נִּ יחַ כּוֹסוֹת\", אֲ נִ י מוֹצֵ א לוֹ תַּ פְ קִ יד.\"אֲ בָ ל כְּ בָ ר יֵ שׁ\", הוּא מֵ רִ ים כּוֹס זְ ה בָּ ה אַ חַ ת מֵ הַ זָּ וִ ית הַ מְ ד יֶּ קֶ ת בָּ הּ הִ נַּ חְ תִּ י אוֹתָ הּ.\"הִ תְ כַּ וַּ נְ תִּ י לְ כוֹסוֹת פְּ שׁוּטוֹת, לְ הַ נִּ יחַ בַּ עֲ רֵ מוֹת בְּ מֶ רְ כַּ ז הַ שּׁ לְ חָ ן\", אֲ נִ י מַ סְ בִּ יר אֶ ת הַ מּוּבָ ן מֵ אֵ לָ יו.\"אָ ה\", הוּא מַ נִּ יחַ חֲ זָ רָ ה אֶ ת הַ כּוֹס, בְּ תוֹ הַ צַּ לַּ חַ ת. אוֹיְ שׁ! \"אֵ יפֹה יֵ שׁ?\"\"אֵ יפֹה יֵ שׁ בַּ בַּ יִ ת שֶׁ לָּ נוּ חֲ בִ ילוֹת שֶׁ ל כּוֹסוֹת חַ ד פַּ עֲ מִ יּוֹת?\" אֲ נִ י שׁוֹמֵ ר עַ ל טוֹן נָ מוּ, כִּ י אִ ם אַ עֲ לֶ ה אוֹתוֹ רַ ק קְ צָ ת – אֶ צְ עַ ק.\"אָ ה\", שׁוּב הַ הֲ בָ רָ ה הַ מְ ט פֶּ שֶׁ ת הַ זּוֹ. \"בַּ מְּ גֵ רָ ה מִ תַּ חַ ת לַ תַּ נּוּר\".\"תְּ שׁוּבָ ה נְ כוֹנָ ה! בְּ בַ קָּ שָׁ ה, לֵ וְ תָ בִ יא מִ שָּׁ ם\". הַ צִּ ינִ יּוּת מִ שְׁ תַּ רְ בֶּ בֶ ת לְ מִ לּוֹתַ י.הוֹלֵ אֲ נִ י הוֹלֵ בַּ חֲ זָ רָ ה לַ מִּ טְ בָּ ח. לִ פְ נֵ י דַּ קָּ תַ יִּ ים הָ לַ כְ תִּ י מִ מֶּ נּוּ אֶ ל הַ סָּ לוֹן, כִּ י הִ רְ גַּ שְׁ תִּ י שֶׁ הַ מּוֹחַ שֶׁ לִּ י מִ תְ עַ רְ בֵּ ב בְּ יַ חַ ד עִ ם הַ סָּ לָ ט שֶׁ עַ ל הַ שַּׁ יִ שׁ. סְ תָ ם יָ שַׁ בְ תִּ י שָׁ ם וְ טָ עַ מְ תִּ י מִ כָּ ל הַ מַּ אֲ כָ לִ ים, בְּ עִ קָּ ר מִ לְּ בִ יבוֹת הַ גְּ בִ ינָ ה, עַ ד שֶׁ שּׁוֹשִׁ י צָ עֲ קָ ה עָ לַ י שֶׁ אֲ נִ י גּוֹמֵ ר אֶ ת הַ כֹּל וְ שֶׁ עָ דִ יף שֶׁ אֲ נִ י אֶ שְׁ טֹף כֵּ לִ ים בֵּ ינְ תַ יִ ם.אֲ נִ י שׂוֹנֵ א, מַ מָּ שׁ שׂוֹנֵ א, לִ שְׁ טֹף כֵּ לִ ים. זֶ ה פְּ רוֹיֶ קְ ט מְ יַ גֵּ עַ וּמַ תִּ ישׁ, שֶׁ מְּ בַ לְ בֵּ ל אוֹתִ י בְּ כָ ל פַּ עַ ם מֵ חָ דָ שׁ.אֲ בָ ל ¤א יָ כֹלְ תִּ י לְ הִ תְ חַ מֵּ ק כְּ שֶׁ הִ יא עָ מְ דָ ה לְ יָ דִ י כָּ כָ ה עִ ם הַ מַּ עֲ רוֹ. נֶ עֱ מַ דְ תִּ י לְ יַ ד הַ כִּ יּוֹר וְ ¤א יָ דַ עְ תִּ י מֵ אַ יִ ן לְ הַ תְ חִ יל. מֵ הַ קְּ עָ רוֹת? מֵ הַ כַּ פּוֹת? מֵ הַ סַּ כִּ ינִ ים?חִ פַּ שְׂ תִּ י אֶ ת הַ סְּ קוֹטְ שׁ, וְ אַ חַ ר כָּ אֶ ת הַ סַּ בּוֹן, וְ שָׁ פַ כְ תִּ י הַ רְ בֵּ ה מִ דַּ י, וְ הַ כֹּל הִ תְ מַ לֵּ א בְּ קֶ צֶ ף, וּפָ שׁוּט עָ זַ בְ תִּ י הַ כֹּל וּבָ רַ חְ תִּ י מִ שָּׁ ם – הַ יְ שֵׁ ר אֶ ל חַ יִּ ים וְ הַ בַּ קָּ שׁוֹת שֶׁ לּוֹ.מַ ה הוּא בִּ קֵּ שׁ, בֶּ אֱ מֶ ת? אָ ה, כּוֹסוֹת. שֶׁ יִּ הְ יֶ ה.אֲ נִ י רוֹצֶ ה לִ פְ תֹּחַ אֶ ת הַ מְּ גֵ רָ ה, אֲ בָ ל הַ תַּ נּוּר שֶׁ מֵּ עָ לֶ יהָ פָּ תוּחַ . הוּא רֵ יק, אֲ בָ ל פּוֹעֵ ל. מַ ה זֶּ ה אוֹמֵ ר? אֲ נִ י ¤א יוֹדֵ עַ אִ ם אֶ פְ שָׁ ר לִ סְ גֹּר אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁ מָּ א אִ מָּ א פָּ תְ חָ ה בְּ כַ וָּ נָ ה. לָ כֵ ן אֲ נִ י הוֹלֵ מִ שָּׁ ם בְּ שֶׁ קֶ ט אֶ ל הַ חֶ דֶ ר.בַּ חֶ דֶ ר מְ שַׂ חֲ קִ ים הַ קְּ טַ נִּ ים בַּ מַּ גְ נֵ טִ ים, וְ נֶ חְ מָ ד מְ אֹד לִ י וְ לָ הֶ ם שֶׁ אֲ נִ י מִ צְ טָ רֵ ף לַ מִּ שְׂ חָ ק. לְ שַׂ חֵ ק אֲ נִ י יוֹדֵ עַ , לַ עֲ זֹר – ¤א. זֶ ה אֲ נִ י. מָ ה אֶ פְ שָׁ ר לַ עֲ שׂוֹת. חַ יִּ ים, לְ מָ שָׁ ל, אוֹהֵ ב לַ עֲ זֹר כְּ מוֹ שֶׁ אֲ נִ י אוֹהֵ ב לְ שַׂ חֵ ק. מַ רְ גִּ יז רַ ק שֶׁ הוּא בָּ טוּחַ שֶׁ כּ לָּ ם צְ רִ יכִ ים כָּ מוֹהוּ לֶ אֱ הֹב אֶ ת הַ דָּ בָ ר הַ זֶּ ה. אֲ נִ י מַ מָּ שׁ ¤א חוֹשֵׁ ב כָּ . מ תָּ ר לְ יֶ לֶ ד אֶ חָ ד לֶ אֱ הֹב לֶ אֱ כֹל תַּ פּוּחַ וּלְ יֶ לֶ ד אַ חֵ ר לֶ אֱ הֹב אַ גָּ ס.\"זְ אֵ בִ י!\" אוֹי, הוּא קוֹרֵ א לִ י מֵ הַ סָּ לוֹן. אֵ ין לִ י חֵ שֶׁ ק לָ צֵ את אֵ לָ יו.תשפ\"ו
עוד סיפור לחנוכה /// מאת: נחמי קריבוסמוֹסִ יף אֲ נִ י מוֹסִ יף וְ קוֹרֵ א לִ זְ אֵ בִ י. כּוֹסוֹת כְּ בָ ר הֵ בֵ אתִ י בְּ עַ צְ מִ י אַ חֲ רֵ י שֶׁ חִ כִּ יתִ י כְּ מוֹ טִ פֵּ שׁ עֶ שֶׂ ר דַּ קּוֹת עַ ד שֶׁ הוּא יָ בִ יא אוֹתָ ן, אֲ בָ ל פִּ תְ אוֹם נִ הְ יָ ה מְ א חָ ר וְ חַ יָּ בִ ים לְ הָ בִ יא עוֹד כִּ סְּ אוֹת מֵ הַ גְּ מַ \"ח.¤א אִ כְ פַּ ת לִ י בְּ עַ צְ מִ י לָ לֶ כֶ ת, כִּ י אֲ נִ י יוֹדֵ עַ מֵ רֹאשׁ שֶׁ לִּ זְ אֵ בִ י ¤א יִ הְ יֶ ה כּוֹחַ , אֲ בָ ל לְ הַ נִּ יחַ בֵּ ינְ תַ יִ ם בַּ קְ בּוּקֵ י שְׁ תִ יָּ ה עַ ל הַ שּׁ לְ חָ ן – כַּ נִּ רְ אֶ ה הוּא כֵּ ן יִ הְ יֶ ה מְ ס גָּ ל. אֲ בָ ל הוּא ¤א בָּ א. ¤א שׁוֹמֵ עַ . אוֹ ¤א רוֹצֶ ה לִ שְׁ מֹעַ , אֲ נִ י מְ דַ יֵּ ק.אוּף! אוּף! אֲ נִ י מַ רְ גִּ ישׁ אֵ י הַ כַּ עַ ס מְ מַ לֵּ א אֶ ת הַ לֵּ ב שֶׁ לִּ י, וְ ¤א מַ צְ לִ יחַ לִ סְ פֹּר אֲ פִ לּוּ עַ ד שְׁ תַּ יִ ם כְּ דֵ י לְ הֵ רָ גַ ע.כְּ שֶׁ הָ יִ יתִ י בַּ גִּ יל שֶׁ לּוֹ, עָ זַ רְ תִּ י פִּ י מָ אתַ יִ ם מִ מֶּ נּוּ! אִ מָּ א אֲ פִ לּוּ ¤א הָ יְ תָ ה צְ רִ יכָ ה לְ בַ קֵּ שׁ מִ מֶּ נִּ י! לָ מָּ ה ¤א מוּבָ ן לוֹ מֵ אֵ לָ יו שֶׁ בְּ יוֹם כָּ זֶ ה צְ רִ יכִ ים הַ רְ בֵּ ה עֶ זְ רָ ה? לָ מָּ ה הוּא ¤א מֵ בִ ין בְּ אֹפֶ ן כְּ לָ לִ י שֶׁ יֶּ לֶ ד ¤א יָ כוֹל רַ ק לֵ הָ נוֹת מֵ הַ זְּ כ יּוֹת כָּ אן בַּ בַּ יִ ת, בְּ לִ י לְ מַ לֵּ א אֲ פִ לּוּ חוֹבָ ה אַ חַ ת???יֵ שׁ לוֹ מ מְ חִ יּוּת לָ לֶ כֶ ת מִ כָּ ל מָ קוֹם שֶׁ בּוֹ צְ רִ יכִ ים אוֹתוֹ. פָּ שׁוּט לְ הֵ עָ לֵ ם, וְ לַ חְ זֹר כְּ שֶׁ שַּׁ בָּ ת כְּ בָ ר נִ כְ נֶ סֶ ת, כְּ שֶׁ הַ בַּ יִ ת כְּ בָ ר מְ ס דָּ ר אוֹ כְּ שֶׁ הָ אוֹרְ חִ ים כְּ בָ ר בָּ אִ ים. אֲ בָ ל הַ פַּ עַ ם אֲ נִ י ¤א אֲ וַ תֵּ ר לוֹ. יֵ שׁ גְּ בוּל!אֲ נִ י מוֹצֵ א אוֹתוֹ בַּ חֶ דֶ ר, מְ שַׂ חֵ ק כְּ מוֹ קָ טָ ן עִ ם הַ קְּ טַ נִּ ים. \"בֶּ אֱ מֶ ת, זְ אֵ בִ י! בֶּ ן כַּ מָּ ה אַ תָּ ה?\" הַ צְּ עָ קוֹת פּוֹרְ צוֹת מִ מֶּ נִּ י בְּ לִ י שְׁ לִ יטָ ה. הַ מִּ גְ דָּ ל שֶׁ לּוֹ מִ תְ פָּ רֵ ק. \"מַ ה כְּ בָ ר בִּ קְּ שׁוּ מִ מְּ ́? קְ צָ ת לַ עֲ זֹר??? זֶ ה נִ רְ אֶ ה לְ ́ מַ תְ אִ ים, לְ שַׂ חֵ ק עַ כְ שָׁ ו???\"אִ מָּ א בָּ אָ ה בְּ עִ קְ בוֹת הַ צְּ עָ קוֹת.\"חַ יִּ ים, אֲ נִ י מְ בַ קֶּ שֶׁ ת שֶׁ תַּ עֲ זֹב אוֹתוֹ\", הִ יא אוֹמֶ רֶ ת בְּ קוֹל שֶׁ אֵ ין לְ עַ רְ עֵ ר אַ חֲ רָ יו.\"אֲ בָ ל רַ ק אֲ נִ י עוֹשֶׂ ה הַ כֹּל! זְ אֵ בִ י סְ תָ ם מִ תְ בַּ טֵּ ל!\" אֲ נִ י קוֹרֵ א בְּ כָ ל זֹאת.\"אֲ נִ י מַ רְ שָׁ ה לוֹ לְ הִ תְ בַּ טֵּ ל\", אִ מָּ א מַ פְ תִּ יעָ ה אוֹתִ י. \"הוּא עוֹזֵ ר בְּ מָ ה שֶׁ הוּא יָ כוֹל. אֶ ת הַ תַּ פְ קִ יד שֶׁ לּוֹ לְ סַ דֵּ ר אֶ ת הַ מִּ טּוֹת בַּ בֹּקֶ ר הוּא עוֹשֶׂ ה מְ צ יָּ ן, וַ אֲ נִ י מְ בַ קֶּ שֶׁ ת שֶׁ »א תְּ בַ קֵּ שׁ מִ מֶּ נּוּ דְּ בָ רִ ים נוֹסָ פִ ים\".אֲ נִ י מַ רְ גִּ ישׁ אֵ י חוּץ מֵ הַ כַּ עַ ס בָּ אָ ה אֵ לַ י גַּ ם קִ נְ אָ ה. מַ ה זֶּ ה פֹּה, שֶׁ מַּ רְ שִׁ ים לְ יֶ לֶ ד ¤א לַ עֲ זֹר? אוּלַ י גַּ ם אֲ נִ י ¤א אֶ עֱ זֹר?\"אֲ נִ י מַ עֲ רִ יכָ ה מְ אֹד אֶ ת מַ ה שֶּׁ אַ תָּ ה עוֹשֶׂ ה\", אִ מָּ א מְ נַ סָּ ה לְ צַ נֵּ ן אֶ ת כַּ עֲ סִ י. קוֹרֵ את לִ י לַ מִּ טְ בָּ ח וְ נוֹתֶ נֶ ת לִ י בְּ שֶׁ קֶ ט ק בִּ יַּ ת שׁוֹקוֹלָ ד. \"אַ תָּ ה עוֹזֵ ר לִ י מְ אֹד מְ אֹד. אַ תָּ ה בֶּ אֱ מֶ ת יֶ לֶ ד נֶ הֱ דָ ר\".הוֹלֵ אֲ נִ י הוֹלֵ מֵ הַ חֶ דֶ ר וּמֵ הַ צְּ עָ קוֹת הַ מְ בַ יְּ שׁוֹת שֶׁ ל חַ יִּ ים. בּוֹרֵ חַ לַ מִּ רְ פֶּ סֶ ת. עוֹמֵ ד מוּל הָ אֲ וִ יר וּמַ רְ גִּ ישׁ מְ רוֹקָ ן, קָ טָ ן, טִ פֵּ שׁ.אֲ נִ י רוֹצֶ ה לִ פְ עָ מִ ים לַ עֲ זֹר, בֶּ אֱ מֶ ת שֶׁ אֲ נִ י רוֹצֶ ה. אֲ נִ י פָּ שׁוּט ¤א יוֹדֵ עַ אֵ י עוֹשִׂ ים אֶ ת זֶ ה. כְּ מוֹ שֶׁ חַ יִּ ים ¤א יוֹדֵ עַ לְ נַ גֵּ ן בְּ אוֹרְ גָ נִ ית, כְּ מוֹ שֶׁ הוּא ¤א יוֹדֵ עַ לַ עֲ מֹד עַ ל הָ רֹאשׁ. הַ רְ בֵּ ה דְּ בָ רִ ים אֲ נִ י ¤א יוֹדֵ עַ כָּ מוֹהוּ. גַּ ם בַּ לִּ מּוּדִ ים אֲ נִ י מִ תְ קַ שֶּׁ ה לְ הָ בִ ין הוֹרָ אוֹת וּלְ יַ שֵּׂ ם אוֹתָ ן. חַ יִּ ים ¤א יוֹדֵ עַ שֶׁ אֲ נִ י עוֹבֵ ד עַ ל הַ נּוֹשֵׂ א הַ זֶּ ה יַ חַ ד עִ ם הַ חוֹנֵ שֶׁ לִּ י, אֵ לִ יָּ הוּ. זֶ ה סוֹד שֶׁ בִּ קַּ שְׁ תִּ י מְ אֹד שֶׁ הוּא ¤א יֵ דַ ע, הָ אָ ח הַ מּ שְׁ לָ ם הַ זֶּ ה.אִ ם הוּא הָ יָ ה יוֹדֵ עַ , אוּלַ י הוּא הָ יָ ה קְ צָ ת מְ רַ חֵ ם עָ לַ י.אוּלַ י הוּא הָ יָ ה מוֹדֶ ה לְ הַ שֵּׁ ם עַ ל פְּ ע לּוֹת שֶׁ נִּ רְ אוֹת לוֹ פְּ שׁוּטוֹת כָּ ל כָּ , שֶׁ הוּא מְ ס גָּ ל לְ בַ צֵּ עַ בְּ קַ לּוּת – וַ אֲ נִ י ¤א.הָ יָ ה יוֹדֵ עַ כַּ מָּ ה טוֹב לוֹ שֶׁ הוּא מוֹסִ יף; וּמֵ בִ ין שֶׁ אֲ נִ י ¤א אָ שֵׁ ם שֶׁ אֲ נִ י הוֹלֵ .אֲ בָ ל הוּא ¤א בָּ א. ¤א שׁוֹמֵ עַ . אוֹ ¤א רוֹצֶ ה לִ שְׁ מֹעַ , אֲ נִ י מְ דַ יֵּ ק.אוּף! אוּף! אֲ נִ י מַ רְ גִּ ישׁ אֵ י הַ כַּ עַ ס מְ מַ לֵּ א אֶ ת הַ לֵּ ב שֶׁ לִּ י, וְ ¤א מַ צְ לִ יחַ לִ סְ פֹּר אֲ פִ לּוּ עַ ד שְׁ תַּ יִ ם כְּ דֵ י לְ הֵ רָ גַ ע.כְּ שֶׁ הָ יִ יתִ י בַּ גִּ יל שֶׁ לּוֹ, עָ זַ רְ תִּ י פִּ י מָ אתַ יִ ם מִ מֶּ נּוּ! אִ מָּ א אֲ פִ לּוּ ¤א הָ יְ תָ ה צְ רִ יכָ ה לְ בַ קֵּ שׁ מִ מֶּ נִּ י! לָ מָּ ה ¤א מוּבָ ן לוֹ מֵ אֵ לָ יו שֶׁ בְּ יוֹם כָּ זֶ ה צְ רִ יכִ ים הַ רְ בֵּ ה עֶ זְ רָ ה? לָ מָּ ה הוּא ¤א מֵ בִ ין בְּ אֹפֶ ן כְּ לָ לִ י שֶׁ יֶּ לֶ ד ¤א יָ כוֹל רַ ק לֵ הָ נוֹת מֵ הַ זְּ כ יּוֹת כָּ אן בַּ בַּ יִ ת, בְּ לִ י לְ מַ לֵּ א אֲ פִ לּוּ חוֹבָ ה אַ חַ ת???יֵ שׁ לוֹ מ מְ חִ יּוּת לָ לֶ כֶ ת מִ כָּ ל מָ קוֹם שֶׁ בּוֹ צְ רִ יכִ ים אוֹתוֹ. פָּ שׁוּט לְ הֵ עָ לֵ ם, וְ לַ חְ זֹר כְּ שֶׁ שַּׁ בָּ ת כְּ בָ ר נִ כְ נֶ סֶ ת, כְּ שֶׁ הַ בַּ יִ ת כְּ בָ ר מְ ס דָּ ר אוֹ כְּ שֶׁ הָ אוֹרְ חִ ים כְּ בָ ר בָּ אִ ים. אֲ בָ ל הַ פַּ עַ ם אֲ נִ י ¤א אֲ וַ תֵּ ר לוֹ. יֵ שׁ גְּ בוּל!אֲ נִ י מוֹצֵ א אוֹתוֹ בַּ חֶ דֶ ר, מְ שַׂ חֵ ק כְּ מוֹ קָ טָ ן עִ ם הַ קְּ טַ נִּ ים. \"בֶּ אֱ מֶ ת, זְ אֵ בִ י! בֶּ ן כַּ מָּ ה אַ תָּ ה?\" הַ צְּ עָ קוֹת פּוֹרְ צוֹת מִ מֶּ נִּ י בְּ לִ י שְׁ לִ יטָ ה. הַ מִּ גְ דָּ ל שֶׁ לּוֹ מִ תְ פָּ רֵ ק. \"מַ ה כְּ בָ ר בִּ קְּ שׁוּ מִ מְּ ́? קְ צָ ת לַ עֲ זֹר??? זֶ ה נִ רְ אֶ ה לְ ́ מַ תְ אִ ים, לְ שַׂ חֵ ק עַ כְ שָׁ ו???\"אִ מָּ א בָּ אָ ה בְּ עִ קְ בוֹת הַ צְּ עָ קוֹת.\"חַ יִּ ים, אֲ נִ י מְ בַ קֶּ שֶׁ ת שֶׁ תַּ עֲ זֹב אוֹתוֹ\", הִ יא אוֹמֶ רֶ ת בְּ קוֹל שֶׁ אֵ ין לְ עַ רְ עֵ ר אַ חֲ רָ יו.\"אֲ בָ ל רַ ק אֲ נִ י עוֹשֶׂ ה הַ כֹּל! זְ אֵ בִ י סְ תָ ם מִ תְ בַּ טֵּ ל!\" אֲ נִ י קוֹרֵ א בְּ כָ ל זֹאת.לְ צַ נֵּ ן אֶ ת כַּ עֲ סִ י. קוֹרֵ את לִ י לַ מִּ טְ בָּ ח וְ נוֹתֶ נֶ ת לִ י בְּ שֶׁ קֶ ט ק בִּ יַּ ת שׁוֹקוֹלָ ד. \"אַ תָּ ה עוֹזֵ ר לִ י מְ אֹד מְ אֹד. אַ תָּ ה בֶּ אֱ מֶ ת יֶ לֶ ד נֶ הֱ דָ ר\".הוֹלֵ אֲ נִ י הוֹלֵ מֵ הַ חֶ דֶ ר וּמֵ הַ צְּ עָ קוֹת הַ מְ בַ יְּ שׁוֹת שֶׁ ל חַ יִּ ים. בּוֹרֵ חַ לַ מִּ רְ פֶּ סֶ ת. עוֹמֵ ד מוּל הָ אֲ וִ יר וּמַ רְ גִּ ישׁ מְ רוֹקָ ן, קָ טָ ן, טִ פֵּ שׁ.אֲ נִ י רוֹצֶ ה לִ פְ עָ מִ ים לַ עֲ זֹר, בֶּ אֱ מֶ ת שֶׁ אֲ נִ י רוֹצֶ ה. אֲ נִ י פָּ שׁוּט ¤א יוֹדֵ עַ אֵ י עוֹשִׂ ים אֶ ת זֶ ה. כְּ מוֹ שֶׁ חַ יִּ ים ¤א יוֹדֵ עַ לְ נַ גֵּ ן בְּ אוֹרְ גָ נִ ית, כְּ מוֹ שֶׁ הוּא ¤א יוֹדֵ עַ לַ עֲ מֹד עַ ל הָ רֹאשׁ. הַ רְ בֵּ ה דְּ בָ רִ ים אֲ נִ י ¤א יוֹדֵ עַ כָּ מוֹהוּ. גַּ ם בַּ לִּ מּוּדִ ים אֲ נִ י מִ תְ קַ שֶּׁ ה לְ הָ בִ ין הוֹרָ אוֹת וּלְ יַ שֵּׂ ם אוֹתָ ן. חַ יִּ ים ¤א יוֹדֵ עַ שֶׁ אֲ נִ י עוֹבֵ ד עַ ל הַ נּוֹשֵׂ א הַ זֶּ ה יַ חַ ד עִ ם הַ חוֹנֵ שֶׁ לִּ י, אֵ לִ יָּ הוּ. זֶ ה סוֹד שֶׁ בִּ קַּ שְׁ תִּ י מְ אֹד שֶׁ הוּא ¤א יֵ דַ ע, הָ אָ ח הַ מּ שְׁ לָ ם הַ זֶּ ה.אִ ם הוּא הָ יָ ה יוֹדֵ עַ , אוּלַ י הוּא הָ יָ ה קְ צָ ת מְ רַ חֵ ם עָ לַ י.אוּלַ י הוּא הָ יָ ה מוֹדֶ ה לְ הַ שֵּׁ ם עַ ל פְּ ע לּוֹת שֶׁ נִּ רְ אוֹת לוֹ פְּ שׁוּטוֹת כָּ ל כָּ , שֶׁ הוּא מְ ס גָּ ל לְ בַ צֵּ עַ בְּ קַ לּוּת – וַ אֲ נִ י ¤א.הָ יָ ה יוֹדֵ עַ כַּ מָּ ה טוֹב לוֹ שֶׁ הוּא מוֹסִ יף; וּמֵ בִ ין שֶׁ אֲ נִ י ¤א אָ שֵׁ ם שֶׁ אֲ נִ י הוֹלֵ . תשפ\"ו
נחוגה חוגסְ בִ יבֹון הּוא ּדָ בָ ר יְ צִ ירָ תִ י!הּוא אֵ ינֹו ּתָ קּועַ עַ ל מָ קֹום אֶ חָ ד. אֶ פְ ׁשָ ר לְ סֹובֵ ב אֹותֹו ּפַ עַ ם לְ צַ ד זֶ ה ּופַ עַ ם לְ צַ ד אַ חֵ ר...הִ ּנֵ ה, ּבְ ׁשָ בּועַ ׁשֶ עָ בַ ר הֵ בֵ אנּו ּבְ עַ ּמּודִ ים אֵ ּלֶ ה סְ בִ יבֹונֵ י יְ רָ קֹות ּבְ רִ יאִ ים; וְ הַ ּפַ עַ ם, ּבִ ימֵ י הַ חֲ נֻ ּכָ ה, נָ פַ ל הַ ּסְ בִ יבֹון ׁשֶ ּלָ נּו ּדַ וְ קָ א עַ ל הַ ּצַ ד הַ ּמָ תֹוק. ּבֹואּו לְ הָ כִ ין אִ ּתָ נּו סְ בִ יבֹון ׁשֹוקֹולָ ד יְ צִ ירָ תִ י, מְ קֹורִ י, טָ עִ ים ּומְ ׁשֻ ּבָ ח, ׁשֶ הּוא ּבְ עֶ צֶ ם ּפֶ טִ יפּור יֻ קְ רָ תִ י, וַ הֲ כִ י חָ ׁשּוב – ֹלא מְ סֻ ּבָ ְך לַ הֲ כָ נָ ה! ּפֶ טִ יפּור סְ בִ יבֹונִ ים מְ תּוקִ יםהֶ חֳ מָ רִ ים:• 250ּ גְ רָ ם עּוגַ ת טֹורְ ט. נִ ּתָ ן לָ קַ חַ ת עּוגָ ה ׁשֶ ּנִ ׁשְ אֲ רָ ה מִ ּׁשַ ּבָ ת ּוקְ צָ ת הִ תְ יַ ּבְ ׁשָ ה, אֹו עּוגָ ה קְ נּויָ ה. אֶ פְ ׁשָ ר ּגַ ם לְ הָ מִ יר ּבְ בִ יסְ קְ וִ יטִ ים • 2ּ כַ ּפֹות גְ דּוׁשֹות קְ רֶ ם נּוגָ ט• 2/1ּ כֹוס קַ ּצֶ פֶ ת צִ מְ חִ ית• ּכֹוס ּבֵ יגָ לֶ ה )לִ טְ חִ ינָ ה(• מַ קְ לֹות ּבֵ יגָ לָ ְך )לְ יָ דִ ּיֹות הַ ּסְ בִ יבֹונִ ים( לְ צִ ּפּוי:• 200ּ גְ רָ ם ׁשֹוקֹולָ ד מָ רִ יר• 2ּ כַ ּפֹות ׁשֶ מֶ ן • ֹלא חֹובָ ה: 50ּ גְ רָ ם ׁשֹוקֹולָ ד לָ בָ ן + ּכַ ּפִ ית ׁשֶ מֶ ן )לְ זִ ּלּוף אֹותִ ּיֹות(לַ הֲ כָ נַ ת ּכִ ׁשְ לֹוׁשִ ים וַ חֲ מִ ּׁשָ ה סְ בִ יבֹונִ ים:תשפ\"ו
שפים קטנים /// מאת: מְ רַ ּסְ קִ ים ּבִ מְ עַ ּבֵ ד מָ זֹון אֹו ּבַ ּיָ ד אֶ ת הָ עּוגָ ה אִ ם ּבֹוחֲ רִ ים ּבְ בִ יסְ קְ וִ יטִ ים, מְ רַ ּסְ קִ ים הֵ יטֵ ב ּבִ מְ עַ ּבֵ ד מָ זֹון לְ פֵ רּורִ ים ּדַ ּקִ ים . מְ רַ ּסְ קִ ים ּגַ ם אֶ ת הַ ּבֵ יגָ לֶ ה לְ פֵ רּורִ ים טְ חּונִ ים הֵ יטֵ ב.מֹוסִ יפִ ים אֶ ת ׁשְ אָ ר הֶ חֳ מָ רִ ים, ּומְ עַ רְ ּבְ בִ ים לְ עִ יסָ ה אֲ חִ ידָ ה.עַ ל ּתַ בְ נִ ית מְ רֻ ּפֶ דֶ ת ּבִ נְ יַ ר אֲ פִ ּיָ ה יֹוצְ רִ ים צּורֹות ׁשֶ ל סְ בִ יבֹונִ ים – מְ כַ דְ רְ רִ ים מֵ הָ עִ ּסָ ה לְ כַ ּדּור, ּומֹועֲ כִ ים אֶ ת הַ ּקָ צֶ ה לְ חֹד ּכְ מֹו ּבָ סִ יס ׁשֶ ל סְ בִ יבֹון.מַ קְ ּפִ יאִ ים אֶ ת הַ ּסְ בִ יבֹונִ ים לְ מֶ ׁשֶ ְך ׁשְ עָ תַ יִ ם לְ פָ חֹות.מְ מִ ּסִ ים אֶ ת הַ ּׁשֹוקֹולָ ד הַ ּלָ בָ ן עִ ם הַ ּׁשֶ מֶ ן ּבְ ׂשַ ּקִ ית זִ ּלּוף אֹו ּבְ ׂשַ ּקִ ית אֹכֶ ל רְ גִ ילָ ה, וְ עֹוׂשִ ים חֹר קָ טָ ן ּבְ עֶ זְ רַ ת קֵ יסָ ם ּבִ קְ צֵ ה הַ ³ּ ַקִ ית.אֶ ת מַ ּקְ לֹות הַ ּבֵ יגָ לָ ְך חֹוצִ ים לְ חֵ צִ י, וְ תֹוקְ עִ ים יָ דִ ית לְ כָ ל סְ בִ יבֹון.מֹוצִ יאִ ים ּבְ כָ ל ּפַ עַ ם רַ ק ׁשְ לֹוׁשָ ה סְ בִ יבֹונִ ים מֵ הַ ּמַ קְ ּפִ יא ּכְ דֵ י ׁשֶ ּכֻ ּלָ ם יִ ּׁשָ אֲ רּו ּבֵ ינְ תַ יִ ם קְ פּואִ ים הֵ יטֵ ב , מַ חְ זִ יקִ ים ּכָ ל סְ בִ יבֹון ּבַ ּמַ ּקֵ ל וְ טֹובְ לִ ים ּבַ ּׁשֹוקֹולָ ד הַ ּמּומָ ס. מַ מְ ׁשִ יכִ ים לְ הַ חְ זִ יק אֶ ת הַ ּסְ בִ יבֹון ּבָ אֲ וִ יר לְ מֶ ׁשֶ ְך ּדַ ּקָ ה, לְ יִ ּבּוׁש ׁשֶ ל הַ ּׁשֹוקֹולָ ד, וְ רַ ק אָ ז מַ ּנִ יחִ ים אֹותֹו עַ ל מִ ׁשְ טַ ח הָ עֲ בֹודָ ה.מְ מִ ּסִ ים ׁשֹוקֹולָ ד מָ רִ יר וְ ׁשֶ מֶ ן ּבִ כְ לִ י צַ ר וְ גָ בֹוּהַ . אֶ פְ ׁשָ ר לָ ׂשִ ים אֶ ת הַ ּכְ לִ י ּבְ מִ יקְ רֹוגָ ל ּולְ הָ מֵ ס ּבְ מִ סְ ּפַ ר חִ ּמּומִ ים קְ צָ רִ ים, אֹו לִ טְ ּבֹל אֶ ת הַ ּכְ לִ י ּבְ תֹוְך סִ יר מַ יִ ם רֹותְ חִ ים, עַ ד ׁשֶ הַ ּׁשֹוקֹולָ ד נָ מֵ ס.מְ זַ ּלְ פִ ים אֹותִ ּיֹות עַ ל הַ ּסְ בִ יבֹונִ ים. אֶ ת הַ ּסְ בִ יבֹונִ ים הַ ּמּוכָ נִ ים מַ ּנִ יחִ ים ּבַ ּמְ קָ רֵ ר לְ יִ ּבּוׁש ּולְ הִ תְ קַ ּׁשּות מְ לֵ אָ ה..3 .2 .1.4.7.5.8.6.9 ׁשְ לַ ב ּבֹונּוס – ֹלא חֹובָ ה תשפ\"ו
כְּ שֶׁ שּׁוּלוּבּוּלוּבּוּם מִ תְ חַ מֶּ מֶ ת, מִ תְ גַּ לּוֹת מִ תַּ חַ ת לַ קַּ רְ חוֹנִ ים הַ דְּ מ יּוֹת הַ מְּ קוֹרִ יּוֹת – שֶׁ רַ ק הָ יוּ מְ צ פּוֹת בְּ קֶ רַ ח. הַ שּׁוּלוּבּוּלוּבּוּמִ ים שְׂ מֵ חִ ים, וּמַ חְ לִ יטִ ים לְ מוֹטֵ ט אֶ ת כָּ ל הַ קִּ ירוֹת שֶׁ סְּ בִ יב אַ רְ צָ ם, כּוֹלֵ ל הַ קִּ יר שֶׁ בֵּ ינָ ם לְ בֵ ין פּוּצוּלוּפּוּפּוּם, וּלְ הַ שְׁ אִ יר רַ ק אֶ ת הַ חוֹמָ ה בֵּ ינָ ם לְ בֵ ין הַ דַּ בְ רָ רִ ים הַ מְּ ס כָּ נִ ים. רַ ק אַ רְ טִ יק חוֹשֵׁ שׁ. הוּא עוֹזֵ ר לָ הֶ ם בַּ הַ תְ חָ לָ ה, אֲ בָ ל כְּ שֶׁ הוּא נָ מֵ ס הוּא בּוֹרֵ חַ בְּ פַ חַ ד אֶ ל הַ ר הַ גְּ לִ ידוֹת וּמַ פְ עִ יל מוּלוֹ אֶ ת הַ מְּ אַ וְ רֵ ר. כּ לָּ ם מְ נַ סִּ ים לְ שַׁ כְ נֵ עַ אוֹתוֹ שֶׁ יָּ בוֹא.ּפֶ רֶ ק36 עַ ד הַ ּפַ עַ ם הַ ּבָ אָ הפֶּ רֶ ק הַ סִּ יּוּםהַ מְ אַ וְ רֵ ר הִ שְׁ מִ יעַ רַ עַ שׁ נוֹרָ א. אַ רְ טִ יק עֲ דַ יִ ן עָ מַ ד וְ הִ תְ לַ בֵּ ט.\"אֲ נַ חְ נוּ הוֹלְ כִ ים\", רוּתִ י הוֹדִ יעָ ה. \"אִ ם אַ תָּ ה רוֹצֶ ה תָּ בוֹא, אֲ נַ חְ נוּ מְ חַ כִּ ים לְ ́. אֱ לִ ימֶ לֶ , תּוֹבִ יל אוֹתִ י בְּ בַ קָּ שָׁ ה\", הִ יא הוֹרְ תָ ה לוֹ. \"אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ כַּ מָּ ה קָ שֶׁ ה הָ יָ ה לִ י לְ סוֹבֵ ב לְ בַ ד אֶ ת הַ גַּ לְ גַּ לִּ ים שֶׁ ל כִּ סֵּ א הַ גַּ לְ גַּ לִּ ים כְּ דֵ י לְ הַ גִּ יעַ לְ פֹה? וַ אֲ נִ י חַ יֶּ בֶ ת כְּ בָ ר לִ רְ אוֹת אֶ ת פּוּצוּלוּפּוּפּוּם!\"מַ צְ חִ יקֹנֶ ת שֶׁ כָּ זוֹ, כְּ אִ לּוּ הִ יא קָ רְ אָ ה אֵ י פַּ עַ ם אֶ ת הַ סֵּ פֶ ר פּוּצוּלוּפּוּפּוּם וְ יוֹדַ עַ ת מַ שֶּׁ הוּ עַ ל הָ אָ רֶ ץ הַ זּוֹ. בְּ סַ הַ כֹּל הִ יא יוֹדַ עַ ת שֶׁ יֵּ שׁ דָּ בָ ר כָּ זֶ ה צִ פּוֹרִ ים בּוֹלַ נְ דִּ יּוֹת שֶׁ עוֹשׂוֹת 'צוּ צוּ', וְ זֶ ה הַ כֹּל.אֲ בָ ל כָּ ל הַ שּׁוּלוּבּוּלוּבּוּמִ ים הָ לְ כוּ אֶ ל הַ קִּ יר שֶׁ ל פּוּצוּלוּפּוּפּוּם בְּ שַׁ יָּ רָ ה גְּ דוֹלָ ה, וּבֶ אֱ מֶ ת ¤א הָ יְ תָ ה סִ בָּ ה לְ הִ תְ עַ כֵּ ב יוֹתֵ ר. רַ ק אֱ לִ ימֶ לֶ הִ סְ תַּ כֵּ ל עוֹד אֲ חוֹרָ ה, אֶ ל אַ רְ טִ יק שֶׁ שּׁוּב יָ שַׁ ב עָ צוּב עַ ל הַ ר הַ גְּ לִ ידוֹת.הַ מַּ צָּ ב שֶׁ לּוֹ כְּ בָ ר פָּ חוֹת נוֹרָ א מֵ אֲ שֶׁ ר קֹדֶ ם, הוּא נִ חֵ ם אֶ ת עַ צְ מוֹ. אַ רְ טִ יק כְּ בָ ר יוֹדֵ עַ שֶׁ גַּ ם אִ ם הוּא נָ מֵ ס, ¤א קוֹרֶ ה לוֹ שׁוּם דָּ בָ ר.\"צוּ צוּ, צוּ צוּ, הַ שּׁוּלוּבּוּלוּבּוּמִ ים שׁוֹבְ רִ ים אֶ ת הַ קִּ יר!\" נִ שְׁ מְ עוּ קוֹלוֹת נִ רְ גָּ שִׁ ים מֵ אֲ חוֹרֵ י הַ קִּ יר.\"אֵ לּוּ בֶּ אֱ מֶ ת הַ צִּ פּוֹרִ ים הַ בּוֹלַ נְ דִּ יּוֹת\", אֱ לִ ימֶ לֶ לָ חַ ץ בְּ הִ תְ רַ גְּ שׁוּת אֶ ת הַ יָּ ד שֶׁ ל רוּתִ י. \"אֲ נִ י ¤א מַ אֲ מִ ין!\"הֵ ם הִ מְ שִׁ יכוּ לִ שְׁ בֹּר אֶ ת הַ קִּ יר בִּ זְ הִ ירוּת וְ לַ עֲ רֹם גּוּשֵׁ י קֶ רַ ח בַּ פִּ נָּ ה. הַ חוֹמָ ה נָ פְ לָ ה פִּ תְ אוֹם, מְ גַ לָּ ה אֶ רֶ ץ יְ פֵ הפִ יָּ ה. שֶׁ מֶ שׁ צִ בְ עוֹנִ ית, הָ רִ ים כְּ ח לִּ ים זוֹהֲ רִ ים. צִ פּוֹרִ ים עֲ נָ קִ יּוֹת וְ צוֹחֲ קוֹת שֶׁ מִּ תְ עוֹפְ פוֹת לְ כָ ל עֵ בֶ ר וְ צוֹעֲ קוֹת: \"צוּ צוּ, בְּ רוּכִ ים הַ בָּ אִ ים\". \"צוּ צוּ, הִ תְ גַּ עְ גַּ עְ נוּ\". \"צוּ צוּ, כַּ מָּ ה טוֹב שֶׁ אֲ נַ חְ נוּ סוֹף סוֹף נִ פְ גָּ שִׁ ים\".הוּא אִ מֵּ ץ אֶ ת הָ עֵ ינַ יִ ם כְּ דֵ י לִ רְ אוֹת לַ מֶּ רְ חָ ק. הִ נֵּ ה מְ עָ רוֹת מְ אִ ירוֹת שֶׁ הָ יוּ פַּ עַ ם מְ עָ רוֹת הַ חֹשֶׁ , וְ הִ נֵּ ה הַ יָּ ם הַ כָּ תֹם! וְ הִ נֵּ ה הַ מֶּ לֶ מִ תְ קָ רֵ ב, מַ רְ שִׁ ים וּמַ לְ כוּתִ י. ¤א לְ הַ אֲ מִ ין שֶׁ לֵּ אָ ה חָ שְׁ בָ ה בַּ הַ תְ חָ לָ ה שֶׁ הוּא בּ בַּ ת פְּ לֵ יְ מוֹבִּ יל!\"תִּ רְ אֶ ה, הַ מֶּ לֶ לוֹחֵ ץ יָ דַ יִ ם לְ מִ שְׁ מֵ שׁ\", רוּתִ י הִ תְ לַ הֲ בָ ה. כַּ מָּ ה טוֹב שֶׁ הוּא הֶ חְ לִ יט לְ הָ בִ יא אוֹתָ הּ אִ תּוֹ וְ הִ יא ¤א מַ פְ סִ ידָ ה. כַּ מָּ ה טוֹב שֶׁ הִ יא ¤א מְ עִ זָּ ה עַ כְ שָׁ ו 'לְ נַ דְ נֵ ד' שֶׁ הִ יא רוֹצָ ה לָ רֶ דֶ ת מֵ הַ כִּ סֵּ א... נֵ ס שֶׁ חָ שַׁ ב לְ הַ זְ הִ יר אוֹתָ הּ מֵ רֹאשׁ.בּוּץ וְ גוּשׁ הִ תְ גַּ לְ גְּ לוּ יַ חַ ד וְ דִ בְּ רוּ דִּ בּוּרִ ים סוֹדִ יִּ ים. הַ צִּ פּוֹרִ ים הַ בּוֹלַ נְ דִּ יּוֹת חִ לְּ קוּ לְ כ לָּ ם מַ רְ שְׁ מֶ לוֹ עֲ נָ קִ יִּ ים מֵ עֵ ץ הַ מַּ רְ שְׁ מֶ לוֹ, וְ אַ חַ ר כָּ הִ תְ עוֹפְ פוּ לְ נַ קֵּ ר אֶ ת עֲ צֵ י הַ קֶּ רַ ח הַ גְּ דוֹלִ ים שֶׁ ל שׁוּלוּבּוּלוּבּוּם.שׁוּלְ פּוּם וּפוּצוּלִ ית דִּ בְּ רוּ עַ ל עִ נְ יָ נִ ים חֲ שׁוּבִ ים, וְ רַ ק אַ פִּ ילוּ דָּ אַ ג. \"אֵ יפֹה אַ רְ טִ יק?\" הוּא רָ צָ ה לָ דַ עַ ת. \"אֲ נִ י מִ תְ גַּ עְ גֵּ עַ אֵ לָ יו כָּ ל כָּ \", וּכְ בָ ר שָׁ מַ ט רֹאשׁ וְ נִ רְ אָ ה פִּ יל מִ סְ כֵּ ן וְ א מְ לָ ל כְּ מוֹ בַּ צִּ יּוּרִ ים.\"אַ רְ טִ יק בְּ הַ ר הַ גְּ לִ ידוֹת\", שׁוּלְ פּוּם הִ תְ גַּ לְ גֵּ ל בְּ עֶ צֶ ב. \"הוּא רוֹצֶ ה לְ הִ שָּׁ אֵ ר קָ פוּא, הוּא ¤א הִ סְ כִּ ים לָ בוֹא אִ תָּ נוּ\".\"אֲ נִ י אֵ לֵ אֵ לָ יו\", אַ פִּ ילוּ הִ תְ עַ קֵּ שׁ.\"הוּא ¤א מַ סְ כִּ ים לָ רֶ דֶ ת, כּ לָּ ם כְּ בָ ר נִ סּוּ לְ שַׁ כְ נֵ עַ אוֹתוֹ\", רוּתִ י צִ יְּ צָ ה. אֵ יזוֹ מִ ין יַ לְ דָּ ה שֶׁ אֵ ין לָ הּ בְּ עָ יָ ה לְ דַ בֵּ ר עִ ם מִ י שֶׁ הִ יא ¤א מַ כִּ ירָ ה.אֲ בָ ל אַ פִּ ילוּ ¤א הִ תְ יַ חֵ ס לְ אַ ף אֶ חָ ד. הוּא הִ תְ חִ יל לִ צְ עֹד לְ כִ וּוּן הַ ר הַ גְּ לִ ידוֹת, וְ כ לָּ ם אַ חֲ רָ יו. \"בְּ רְ רְ רְ ר, אֵ יזֶ ה קֹר\", הוּא הִ תְ לוֹנֵ ן כָּ ל הַ דֶּ רֶ .\"אַ רְ טִ יק, בּוֹא כְּ בָ ר\", הוּא קָ רָ א מֵ רָ חוֹק קְ צָ ת, \"הֶ חָ בֵ ר הֲ כִ י טוֹב שֶׁ לְּ ́ רוֹצֶ ה לְ חַ בֵּ ק אוֹתְ ́, תִּ קְ פָּ א אַ חַ ר כָּ אִ ם אַ תָּ ה רוֹצֶ ה!\" אַ רְ טִ יק הִ תְ רוֹמֵ ם, הִ תְ יַ שֵּ ב עַ ל קְ צֵ ה הַ ר הַ גְּ לִ ידוֹת. הִ תְ לַ בֵּ ט.\"מֶ ה חָ שׁוּב יוֹתֵ ר? אַ פִּ ילוּ הַ מִּ סְ כֵּ ן אוֹ קְ צָ ת קֶ רַ ח?\" אַ פִּ ילוּ הִ תְ לוֹנֵ ן.אַ רְ טִ יק הֶ חְ לִ יק לְ מַ טָּ ה, אֲ בָ ל עֲ דַ יִ ן ¤א הֵ עֵ ז לְ הִ תְ רַ חֵ ק מֵ הָ הָ ר.שׁוּלְ פּוּם וּפוּצוּלִ ית דִּ בְּ רוּ עַ ל עִ נְ יָ נִ ים חֲ שׁוּבִ ים, וְ רַ ק אַ פִּ ילוּ דָּ אַ ג. \"אֵ יפֹה אַ רְ טִ יק?\" הוּא רָ צָ ה לָ דַ עַ ת. \"אֲ נִ י \"הוּא ¤א מַ סְ כִּ ים לָ רֶ דֶ ת, כּ לָּ ם כְּ בָ ר נִ סּוּ לְ שַׁ כְ נֵ עַ אוֹתוֹ\", רוּתִ י צִ יְּ צָ ה. אֵ יזוֹ מִ ין יַ לְ דָּ ה שֶׁ אֵ ין לָ הּ בְּ עָ יָ ה לְ דַ בֵּ ר עִ ם מִ י שֶׁ הִ יא ¤א מַ כִּ ירָ ה.אֲ בָ ל אַ פִּ ילוּ ¤א הִ תְ יַ חֵ ס לְ אַ ף אֶ חָ ד. הוּא הִ תְ חִ יל לִ צְ עֹד לְ כִ וּוּן הַ ר הַ גְּ לִ ידוֹת, וְ כ לָּ ם אַ חֲ רָ יו. \"בְּ רְ רְ רְ ר, אֵ יזֶ ה קֹר\", הוּא הִ תְ לוֹנֵ ן כָּ ל הַ דֶּ רֶ .\"אַ רְ טִ יק, בּוֹא כְּ בָ ר\", הוּא קָ רָ א מֵ רָ חוֹק קְ צָ ת, \"הֶ חָ בֵ ר הֲ כִ י טוֹב שֶׁ לְּ ́ רוֹצֶ ה לְ חַ בֵּ ק אוֹתְ ́, תִּ קְ פָּ א אַ חַ ר כָּ אִ ם אַ תָּ ה רוֹצֶ ה!\" צּו צּו, ּכַ ּמָ הְהִ ת ְּגַ ע ְּגַ ענּו לַ עֲ צֵ י הָ אֲ נָ נָ ס!ְ צּו צּו, ּומכֹונַ ת הָ אֹכֶ ל!תשפ\"ו
כּ לָּ ם עָ מְ דוּ וְ הִ תְ בּוֹנְ נוּ בּוֹ, קָ פְ אוּ מִ קֹּר. הַ קֹּר הָ יָ ה מ רְ גָּ שׁ הַ רְ בֵּ ה יוֹתֵ ר עַ כְ שָׁ ו, כְּ שֶׁ שּׁוּלוּבּוּלוּבּוּם הָ יְ תָ ה סְ תָ ם אֶ רֶ ץ מ שְׁ לֶ גֶ ת חֲ מוּדָ ה וְ ¤א קַ רְ חוֹן אֶ חָ ד גָּ דוֹל.\"צוּªצוּ, תְּ כַ בּוּ כְּ בָ ר אֶ ת הַ דָּ בָ ר הַ נּוֹרָ אִ י הַ זֶּ ה\", צִ פּוֹרִ ים בּוֹלַ נְ דִּ יּוֹת מִ לְּ אוּ פִּ תְ אוֹם אֶ ת הָ אֵ זוֹר. \"צוּªצוּ, אִ י אֶ פְ שָׁ ר\".\"צוּªצוּ, תִּ זָּ הֲ רוּ מֵ הַ כְּ נָ פַ יִ ם!\" אֱ לִ ימֶ לֶ צָ עַ ק צוּªצוּ בְּ טָ עוּת מֵ רֹב בֶּ הָ לָ ה כְּ שֶׁ הֵ ן הִ סְ תַּ עֲ רוּ עַ ל הַ מְּ אַ וְ רֵ ר. קָ פְ צוּ עַ ל כַּ פְ תּוֹר הַ הַ פְ עָ לָ ה. כִּ בּוּ אוֹתוֹ בְּ בַ ת אַ חַ ת.\"צוּªצוּ, בּוֹא כְּ בָ ר!\" הֵ ן סָ חֲ בוּ אֶ ת אַ רְ טִ יק בַּ כְּ נָ פַ יִ ם שֶׁ לָּ הֶ ן, \"כַּ מָּ ה אֶ פְ שָׁ ר לַ חְ שֹׁב? כּ לָּ ם מְ חַ כִּ ים לְ ́\".אַ רְ טִ יק הַ מְ ב לְ בָּ ל נִ גְ רַ ר אִ תָּ ן. הַ כַּ דּוּרִ ים שֶׁ לּוֹ הִ תְ חַ בְּ אוּ מְ בֹהָ לִ ים כְּ דֵ י שֶׁ הַ צִּ פּוֹרִ ים ¤א יִ נְ גְּ סוּ בָּ הֶ ן, בִּ מְ קוֹם לִ קְ פֹּץ עֲ לֵ יהֶ ן וּלְ נַ סּוֹת לְ סַ לֵּ ק אוֹתָ ן. \"צוּªצוּ הִ נֵּ ה אַ פִּ ילוּ\", הַ צִּ פּוֹרִ ים צִ יְּ צוּ. \"תְּ דַ בְּ רוּ. דַּ י כְּ בָ ר\".אֵ יזֶ ה מִ ין צִ פּוֹרִ ים בִּ לְ תִּ י אֶ פְ שָׁ רִ יּוֹת. אַ רְ טִ יק נִ גְ רַ ר אַ חֲ רֵ יהֶ ן, אוּלַ י עוֹד חָ שַׁ ב לִ בְ רֹחַ וְ לָ רוּץ חֲ זָ רָ ה אֶ ל הָ הָ ר, אֲ בָ ל אָ ז אַ פִּ ילוּ נִ גַּ שׁ אֵ לָ יו וּשְׁ נֵ יהֶ ם חִ בְּ קוּ זֶ ה אֶ ת זֶ ה בְּ חָ זְ קָ ה. מִ י יוֹדֵ עַ כַּ מָּ ה שָׁ נִ ים הֵ ם ¤א נִ פְ גְּ שׁוּ.\"מַ חֲ זֶ ה כֹּה מְ רַ גֵּ שׁ\", נִ שְׁ מַ ע קוֹל מֵ אָ חוֹר. הוּא הָ יָ ה שַׁ יָּ לִ יצוּר מַ צְ חִ יק: כּ לּוֹ עָ שׂוּי כַּ דּוּרִ ים שְׁ מַ נְ מַ נִּ ים, עַ ל רֹאשׁוֹ שְׁ נֵ י מָ שׁוֹשִׁ ים אֲ ר כִּ ים, מְ בַ צְ בְּ צִ ים מִ כּוֹבָ עוֹ הַ שָּׁ חֹר, וְ הוּא עוֹסֵ ק בְּ כִ רְ סוּמוֹ שֶׁ ל סֵ פֶ ר עָ בֶ ה.\"אֲ רִ יכְ תָ א!\" אֱ לִ ימֶ לֶ הֵ רִ יעַ .\"זֶ הוּ שְׁ מִ י\", הַ יְ צוּר אָ מַ ר. \"רָ אֹה רָ אִ יתִ י בְּ סִ פְ רֵ י הַ חָ כְ מָ ה שֶׁ לִּ י כַּ מָּ ה גְּ דוֹלָ ה הַ יְ דִ ידוּת, כַּ מָּ ה מְ שַׂ מֵּ חַ כַּ אֲ שֶׁ ר יְ דִ ידִ ים מִ שֶּׁ כְּ בָ ר הַ יָּ מִ ים נִ פְ גָּ שִׁ ים זֶ ה עִ ם זֶ ה, לָ כֵ ן הִ גַּ עְ תִּ י הֵ נָּ ה עַ תָּ ה. אֲ בָ ל אַ תָּ ה, מִ נַּ יִ ן תַּ כִּ יר אוֹתִ י?\"אוֹי וַ אֲ בוֹי, אֵ ילוּ מִ לִּ ים מְ ס בָּ כוֹת. גַּ ם מֵ אִ יר וְ לֵ אָ ה מִ פּוּצוּלוּפּוּפּוּם ¤א מַ מָּ שׁ הֵ בִ ינוּ בְּ כָ ל פַּ עַ ם מָ ה אֲ רִ יכְ תָ א אָ מַ ר. \"קָ רָ אתִ י עָ לֶ י́ סֵ פֶ ר\", אֱ לִ ימֶ לֶ הִ סְ בִּ יר. \"אֲ נִ י מַ מָּ שׁ מִ תְ רַ גֵּ שׁ לִ רְ אוֹת אוֹתְ ́\".\"אֲ רִ יכְ תָ א הֶ חָ כָ ם, אֲ רִ יכְ תָ א הַ נָּ בוֹן\", אֲ רִ יכְ תָ א נִ עְ נַ ע בְּ רֹאשׁוֹ בִּ שְׂ בִ יעוּת רָ צוֹן, וּלְ מַ רְ בֵּ ה הַ נֵּ ס – הִ שְׁ תַּ תֵּ ק.\"בּוֹאוּ נֵ שֵׁ ב לִ מְ סִ בָּ ה שְׂ מֵ חָ ה, סוֹף סוֹף הִ תְ אַ חַ דְ נוּ\", הַ מֶּ לֶ קָ רָ א לְ כ לָּ ם.אַ פִּ ילוּ וְ אַ רְ טִ יק רָ צוּ בִּ מְ הִ ירוּת לְ הָ בִ יא עוּגִ יּוֹת שׁוֹקוֹלָ דªצִ 'יפְּ ס מִ שְּׂ דֵ ה הַ שּׁוֹקוֹלָ דªצִ 'יפְּ ס שֶׁ בְּ פוּצוּלוּפּוּפּוּם, וֶ אֱ לִ ימֶ לֶ הִ זְ מִ ין קַ עֲ רַ ת שׁוֹקוֹלָ דִ ים עֲ נָ קִ יִּ ים בִּ מְ כוֹנַ ת הָ אֹכֶ ל. הַ פּוּצוּאִ ים וְ הַ שּׁוּלוּבּוּלוּבּוּמִ ים אָ כְ לוּ וְ אָ כְ לוּ, נִ רְ אָ ה שֶׁ לְּ תֵ אָ בוֹן דִּ מְ יוֹנִ י אֵ ין גְּ בוּל.נִ הְ יָ ה מְ א חָ ר. רוּתִ י שִׁ פְ שְ ¶פָ ה עֵ ינַ יִ ם, וְ הִ גִּ יעַ הַ זְּ מַ ן לַ חְ זֹר הַ בַּ יְ תָ ה.\"שָׁ לוֹם, שָׁ לוֹם לְ כ לָּ ם, עוֹד נָ בוֹא לְ בַ קֵּ ר\", אֱ לִ ימֶ לֶ וְ רוּתִ י נִ פְ רְ דוּ מִ כָּ ל הַ יְ צוּרִ ים הַ שְּׂ מֵ חִ ים וְ הָ לְ כוּ לְ כִ וּוּן הַ טַּ בַּ עַ ת. אֲ בָ ל רַ עַ שׁ מַ פְ חִ יד עָ צַ ר אוֹתָ ם פִּ תְ אוֹם.\"הַ דַּ בְ רָ רִ ים!\" הָ אַ רְ יֵ אִ ית הַ מְ צ מְ פֶּ צֶ ת צָ רְ חָ ה. \"וּוּוּאָ אָ אָ אָ אָ אָ אָ אָ ה\" הִ יא שָׁ אֲ גָ ה בְּ בֶ הָ לָ ה. \"וּוּוּאָ אָ אָ ה!\" כּ לָּ ם נִ שְׁ כְּ בוּ עַ ל הָ רִ צְ פָּ ה, מְ בֹהָ לִ ים מְ אֹד.\"הַ כֹּל כִּ י שְׁ בַ רְ תֶּ ם אֶ ת הַ קִּ ירוֹת\", אַ רְ טִ יק בָּ כָ ה. \"קֹדֶ ם, מֵ אֲ חוֹרֵ י כָּ ל הַ קִּ ירוֹת שֶׁ ל הַ קֶּ רַ ח, ¤א שָׁ מַ עְ נוּ אוֹתָ ם בִּ כְ לָ ל\".\"הֵ -ם ¤א יְ כוֹ-לִ ים לַ עֲ -בֹ-ר אֵ לֵ י-נוּ\", גּוּשׁ אָ מַ ר. \"¤א צָ -רִ י- לִ פְ -חֹד\".וּבְ כָ ל זֹאת הַ פּוּצוּאִ ים שָׁ כְ בוּ מְ בֹהָ לִ ים, וְ כָ ל יְ צוּרֵ י הַ קֶּ רַ ח הִ לְ בִּ ינוּ בְּ בַ ת אַ חַ ת. אֱ לִ ימֶ לֶ יָ כוֹל הָ יָ ה לְ הָ בִ ין לָ מָּ ה, הָ רַ עַ שׁ בֶּ אֱ מֶ ת הָ יָ ה מַ פְ חִ יד וְ ¤א נָ עִ ים. מִ י הַ דַּ בְ רָ רִ ים הָ אֵ לֶּ ה בִּ כְ לָ ל?\"זֹאת אֶ רֶ ץ מַ פְ חִ ידָ ה שֶׁ »א נָ עִ ים לִ הְ יוֹת שְׁ כֵ נִ ים שֶׁ לָּ הּ\", מִ שְׁ מֵ שׁ אָ מַ ר. \"הֵ ם צוֹעֲ קִ ים וְ זוֹרְ קִ ים חֲ פָ צִ ים. אֲ בָ ל יֵ שׁ בֵּ ינֵ ינוּ חוֹמָ ה גְּ בוֹהָ ה, הֵ ם ¤א יַ צְ לִ יחוּ לַ עֲ שׂוֹת שׁוּם דָּ בָ ר רַ ע. ¤א צָ רִ י לִ דְ אֹג\".לְ אַ ט לְ אַ ט הִ תְ אוֹשְׁ שׁוּ כּ לָּ ם וְ קָ מוּ. \"שָׁ לוֹם אֱ לִ ימֶ לֶ וְ רוּתִ י, הָ יָ ה נָ עִ ים מְ אֹד אִ תְּ כֶ ם, תָּ בוֹאוּ שׁוּב\", הֵ ם נוֹפְ פוּ לָ הֶ ם לְ שָׁ לוֹם.\"מִ סְ כֵּ נִ ים\", רוּתִ י אָ מְ רָ ה כָּ ל הַ דֶּ רֶ . \"הַ דַּ בְ רָ רִ ים מַ פְ חִ ידִ ים כָּ אֵ לֶּ ה. צָ רִ י לַ עֲ זֹר לָ הֶ ם\".\"אֲ נַ חְ נוּ רַ ק יְ לָ דִ ים, אֲ נַ חְ נוּ ¤א יְ כוֹלִ ים\", אֱ לִ ימֶ לֶ הִ סְ בִּ יר לָ הּ.\"אֲ נַ חְ נוּ כֵּ ן, כְּ בָ ר עָ זַ רְ נוּ לָ הֶ ם\", רוּתִ י מָ תְ חָ ה קַ ו עַ קְ שָׁ נִ י בַּ פֶּ ה.אוּלַ י בְּ עֶ צֶ ם הִ יא צוֹדֶ קֶ ת? בַּ אֲ רָ צוֹת דִּ מְ יוֹנִ יּוֹת יְ לָ דִ ים יְ כוֹלִ ים ¤א מְ עַ ט. \"אוּלַ י בַּ פַּ עַ ם הַ בָּ אָ ה\", אֱ לִ ימֶ לֶ נִ כְ נַ ע.\"בַּ פַּ עַ ם הַ בָּ אָ ה\", רוּתִ י שׁוֹרְ רָ ה לְ עַ צְ מָ הּ. \"בַּ פַּ עַ ם הַ בָּ אָ ה נַ עֲ זֹר לְ צוּפּוּלוּפּוּ וְ שׁוּבּוּמוּלוּ שֶׁ הַ בַ דְ רָ רִ ים ¤א יַ פְ חִ ידוּ אוֹתָ ם\".אָ יֹם וְ נוֹרָ א אֵ י שֶׁ הִ תְ בַּ לְ בְּ לָ ה לָ הּ הַ לָּ שׁוֹן, אֲ בָ ל אֱ לִ ימֶ לֶ רַ ק חִ יֵּ לְ עַ צְ מוֹ וְ ¤א אָ מַ ר לָ הּ מִ לָּ ה. 'אוּלַ י בַּ פַּ עַ ם הַ בָּ אָ ה', הוּא אָ מַ ר גַּ ם לְ עַ צְ מוֹ. מִ י יוֹדֵ עַ .בֵּ ינְ תַ יִ ם הוּא הִ סְ תּוֹבֵ ב שׁוּב לָ אָ רֶ ץ הַ יָּ פָ ה וְ לַ יְ צוּרִ ים הַ נֶּ חֱ מָ דִ ים שֶׁ לָּ הּ, נוֹפֵ ף לָ הֶ ם לְ שָׁ לוֹם רֶ גַ ע לִ פְ נֵ י שֶׁ רוּתִ י וְ הוּא עָ בְ רוּ דֶּ רֶ הַ טַּ בַּ עַ ת הַ מַּ גְ דִּ ילָ ה וְ חָ זְ רוּ לָ עוֹלָ ם הָ רָ גִ יל שֶׁ לָּ הֶ ם.\"שָׁ לוֹם שׁוּלוּאִ ים, שָׁ לוֹם פּוּצוּאִ ים\", גַּ ם רוּתִ י צָ עֲ קָ ה. וּשְׁ נֵ יהֶ ם הָ יוּ שְׂ מֵ חִ ים מְ אֹד. סוֹףהרפתקה מעולם אחר /// תמר מוראוּלַ י בְּ עֶ צֶ ם הִ יא צוֹדֶ קֶ ת? בַּ אֲ רָ צוֹת דִּ מְ יוֹנִ יּוֹת יְ לָ דִ ים יְ כוֹלִ ים ¤א מְ עַ ט. \"אוּלַ י בַּ פַּ עַ ם הַ בָּ אָ ה\", אֱ לִ ימֶ לֶ נִ כְ נַ ע.\"בַּ פַּ עַ ם הַ בָּ אָ ה\", רוּתִ י שׁוֹרְ רָ ה לְ עַ צְ מָ הּ. \"בַּ פַּ עַ ם הַ בָּ אָ ה נַ עֲ זֹר לְ צוּפּוּלוּפּוּ וְ שׁוּבּוּמוּלוּ שֶׁ הַ בַ דְ רָ רִ ים ¤א יַ פְ חִ ידוּ אָ יֹם וְ נוֹרָ א אֵ י שֶׁ הִ תְ בַּ לְ בְּ לָ ה לָ הּ הַ לָּ שׁוֹן, אֲ בָ ל אֱ לִ ימֶ לֶ רַ ק חִ יֵּ לְ עַ צְ מוֹ וְ ¤א אָ מַ ר לָ הּ מִ לָּ ה. 'אוּלַ י בַּ פַּ עַ ם בֵּ ינְ תַ יִ ם הוּא הִ סְ תּוֹבֵ ב שׁוּב לָ אָ רֶ ץ הַ יָּ פָ ה וְ לַ יְ צוּרִ ים הַ נֶּ חֱ מָ דִ ים שֶׁ לָּ הּ, נוֹפֵ ף לָ הֶ ם לְ שָׁ לוֹם רֶ גַ ע לִ פְ נֵ י שֶׁ רוּתִ י וְ הוּא \"שָׁ לוֹם שׁוּלוּאִ ים, שָׁ לוֹם פּוּצוּאִ ים\", גַּ ם רוּתִ י צָ עֲ קָ ה. וּשְׁ נֵ יהֶ ם הָ יוּ שְׂ מֵ חִ ים מְ אֹד. סוֹף\"צוּªצוּ, תִּ זָּ הֲ רוּ מֵ הַ כְּ נָ פַ יִ ם!\" אֱ לִ ימֶ לֶ צָ עַ ק צוּªצוּ בְּ טָ עוּת מֵ רֹב בֶּ הָ לָ ה כְּ שֶׁ הֵ ן הִ סְ תַּ עֲ רוּ עַ ל הַ מְּ אַ וְ רֵ ר. קָ פְ צוּ אַ רְ טִ יק הַ מְ ב לְ בָּ ל נִ גְ רַ ר אִ תָּ ן. הַ כַּ דּוּרִ ים שֶׁ לּוֹ הִ תְ חַ בְּ אוּ מְ בֹהָ לִ ים כְּ דֵ י שֶׁ הַ צִּ פּוֹרִ ים ¤א יִ נְ גְּ סוּ בָּ הֶ ן, בִּ מְ קוֹם אֵ יזֶ ה מִ ין צִ פּוֹרִ ים בִּ לְ תִּ י אֶ פְ שָׁ רִ יּוֹת. אַ רְ טִ יק נִ גְ רַ ר אַ חֲ רֵ יהֶ ן, אוּלַ י עוֹד חָ שַׁ ב לִ בְ רֹחַ וְ לָ רוּץ חֲ זָ רָ ה אֶ ל הָ הָ ר, אֲ בָ ל \"מַ חֲ זֶ ה כֹּה מְ רַ גֵּ שׁ\", נִ שְׁ מַ ע קוֹל מֵ אָ חוֹר. הוּא הָ יָ ה שַׁ יָּ לִ יצוּר מַ צְ חִ יק: כּ לּוֹ עָ שׂוּי כַּ דּוּרִ ים שְׁ מַ נְ מַ נִּ ים, עַ ל רֹאשׁוֹ \"זֶ הוּ שְׁ מִ י\", הַ יְ צוּר אָ מַ ר. \"רָ אֹה רָ אִ יתִ י בְּ סִ פְ רֵ י הַ חָ כְ מָ ה שֶׁ לִּ י כַּ מָּ ה גְּ דוֹלָ ה הַ יְ דִ ידוּת, כַּ מָּ ה מְ שַׂ מֵּ חַ כַּ אֲ שֶׁ ר יְ דִ ידִ ים אַ פִּ ילוּ וְ אַ רְ טִ יק רָ צוּ בִּ מְ הִ ירוּת לְ הָ בִ יא עוּגִ יּוֹת שׁוֹקוֹלָ דªצִ 'יפְּ ס מִ שְּׂ דֵ ה הַ שּׁוֹקוֹלָ דªצִ 'יפְּ ס שֶׁ בְּ פוּצוּלוּפּוּפּוּם, וֶ אֱ לִ ימֶ לֶ הִ זְ מִ ין קַ עֲ רַ ת שׁוֹקוֹלָ דִ ים עֲ נָ קִ יִּ ים בִּ מְ כוֹנַ ת הָ אֹכֶ ל. הַ פּוּצוּאִ ים מַ ּמָ ׁש מַ עֲ לִ יב אֹותִ י ְלַ חׁשֹב עַ ל זֶ ה, אֲ בָ ל ְל ְדַ ע ְ ּתִ י יֵ ׁש ּכָ אן קֹוראִ ים ׁשֶ ֹּלא מַ ּכִ ירִ ים אֹותָ נּו ְּבִ כלָ ל. אָ ז הִ ּנֵ ה, אֲ נִ י ּפּוצּולִ ית ְהַ ּנֶ ח ְ מָ דָ ה ו ְ הַ ּמֻ צלַ חַ ת ְ מִ ּפּוצּולּוּפּוּפּום, ואֵ ּלֶ ה הַ חֲ בֵ רִ ים ׁשֶ ּלָ נּו –\"שָׁ לוֹם, שָׁ לוֹם לְ כ לָּ ם, עוֹד נָ בוֹא לְ בַ קֵּ ר\", אֱ לִ ימֶ לֶ וְ רוּתִ י נִ פְ רְ דוּ מִ כָּ ל הַ יְ צוּרִ ים הַ שְּׂ מֵ חִ ים וְ הָ לְ כוּ לְ כִ וּוּן הַ טַּ בַּ עַ ת. \"הַ דַּ בְ רָ רִ ים!\" הָ אַ רְ יֵ אִ ית הַ מְ צ מְ פֶּ צֶ ת צָ רְ חָ ה. \"וּוּוּאָ אָ אָ אָ אָ אָ אָ אָ ה\" הִ יא שָׁ אֲ גָ ה בְּ בֶ הָ לָ ה. \"וּוּוּאָ אָ אָ ה!\" כּ לָּ ם נִ שְׁ כְּ בוּ \"הַ כֹּל כִּ י שְׁ בַ רְ תֶּ ם אֶ ת הַ קִּ ירוֹת\", אַ רְ טִ יק בָּ כָ ה. \"קֹדֶ ם, מֵ אֲ חוֹרֵ י כָּ ל הַ קִּ ירוֹת שֶׁ ל הַ קֶּ רַ ח, ¤א שָׁ מַ עְ נוּ אוֹתָ ם וּבְ כָ ל זֹאת הַ פּוּצוּאִ ים שָׁ כְ בוּ מְ בֹהָ לִ ים, וְ כָ ל יְ צוּרֵ י הַ קֶּ רַ ח הִ לְ בִּ ינוּ בְּ בַ ת אַ חַ ת. אֱ לִ ימֶ לֶ יָ כוֹל הָ יָ ה לְ הָ בִ ין לָ מָּ ה, תמר מורשֶׁ בְּ פוּצוּלוּפּוּפּוּם, וֶ אֱ לִ ימֶ לֶ הִ זְ מִ ין קַ עֲ רַ ת שׁוֹקוֹלָ דִ ים עֲ נָ קִ יִּ ים בִּ מְ כוֹנַ ת הָ אֹכֶ ל. הַ פּוּצוּאִ ים הַ חֲ בֵ רִ ים ׁשֶ ּלָ נּו –ְ הָ אַ ר ְ יֵ אִ ית הַ מ ְצֻ מּפֶ צֶ ת, ְ אַ ּפִ ילּו, ּבּוץ וַ אֲ רִ יכתָ א הֶ חָ כָ ם. יֵ ׁש עֹוד ּכַ ּמָ ה, ְ אֲ בָ ל אֲ נַ חנּו הֲ כִ י חֲ ׁשּובִ ים. תשפ\"ו
\"הַ ּיֹום הָ יְ תָ ה לִ י הִ תְ לַ ּבְ טּות קָ ׁשָ ה\", סִ ּפֵ ר יֹוסֵ ף ּבִ ׁשְ עַ ת אֲ רּוחַ ת הָ עֶ רֶ ב. \"רַ צְ ּתִ י לַ ּתַ לְ מּוד ּתֹורָ ה אַ חֲ רֵ י הַ פְ סָ קַ ת צָ הֳ רַ יִ ם, אֲ בָ ל ּכְ ׁשֶ עָ בַ רְ ּתִ י לְ יַ ד הַ ּתַ חֲ נָ ה עָ מְ דָ ה ׁשָ ם אִ ּׁשָ ה מְ בֻ ּגֶ רֶ ת עִ ם עֶ גְ לַ ת קְ נִ ּיֹות ּכָ בֵ דָ ה וְ הִ יא קָ רְ אָ ה אֵ לַ י: 'הֵ י יֶ לֶ ד, הָ אֹוטֹוּבּוס ׁשֶ ּלִ י ּכְ בָ ר מַ ּגִ יעַ , ּתַ עֲ זֹר לִ י לְ הַ עֲ לֹות אֵ לָ יו אֶ ת הָ עֲ גָ לָ ה'. יָ דַ עְ ּתִ י ׁשֶ הָ רֶ ּבֶ 'ה מַ קְ ּפִ יד עַ ל אִ חּור ּבַ ּצָ הֳ רַ יִ ם, אֲ בָ ל הִ סְ ּתַ ּכַ לְ ּתִ י סְ בִ יבִ י, וְ ֹלא הָ יָ ה אַ ף אָ דָ ם ּבַ ּתַ חֲ נָ ה מִ ּלְ בַ ּדִ י. רַ ק אֲ נִ י יָ כֹלְ ּתִ י לַ עֲ זֹר לָ ּה, מֶ ה הָ יִ יתִ י צָ רִ יְך לַ עֲ ׂשֹות?\"\"ּומַ ה ּבֶ אֱ מֶ ת עָ ׂשִ יתָ ?\" ׁשָ אֲ לָ ה אִ ּמָ א\"עָ זַ רְ ּתִ י לָ ּה. אֲ בָ ל ּכָ ל הַ ּזְ מַ ן הִ תְ לַ ּבַ טְ ּתִ י הַ אִ ם זֹו הָ יְ תָ ה מִ צְ וָ ה אֹו ׁשֶ ּמָ א הָ יְ תָ ה זֹו עֲ בֵ רָ ה, ּכִ י ּבִ גְ לַ ל הָ עִ ּכּוב עִ ם הָ אֹוטֹוּבּוס אִ חַ רְ ּתִ י לִ תְ פִ ּלַ ת מִ נְ חָ ה וְ הִ ּגַ עְ ּתִ י ּכְ ׁשֶ ּכְ בָ ר ּגָ מְ רּו 'אַ ׁשְ רֵ י'\".\"וְ אֵ יְך הִ תְ ּפַ ּלַ לְ ּתָ אַ חַ ר ּכָ ְך?\" ּבֵ רְ רָ ה אִ ּמָ א.\"הִ תְ ּפַ ּלַ לְ ּתִ י ּבְ לִ י לְ הֹוצִ יא עַ יִ ן מֵ הַ ּסִ ּדּור, וַ אֲ פִ ּלּו ּכִ ּוַ נְ ּתִ י ּבִ בְ רָ כֹות רַ ּבֹות, ּדָ בָ ר ׁשֶ ּלִ פְ עָ מִ ים קָ ׁשֶ ה לִ י\".\"אִ ם ּכָ ְך, הַ ּמִ בְ חָ ן הִ צְ לִ יחַ \", מָ חֲ אָ ה אִ ּמָ א ּכַ ף.\"אֵ יזֶ ה מִ בְ חָ ן?\" ּתָ הָ ה יֹוסֵ ף.\"ּכָ תּוב ּבַ ּסְ פָ רִ ים ׁשֶ אִ ם אָ דָ ם מִ תְ לַ ּבֵ ט עַ ל מַ עֲ ׂשֶ ה ּכָ לְ ׁשֶ הּו אִ ם הָ יָ ה מַ עֲ ׂשֶ ה טֹוב אֹו חָ לִ ילָ ה מַ עֲ ׂשֶ ה רַ ע, הּוא יָ כֹול לִ בְ ּדֹק אֶ ת עַ צְ מֹו עַ ל ּפִ י הַ ּמַ עֲ ׂשֶ ה הַ ּבָ א אַ חֲ רֵ י אֹותֹו מַ עֲ ׂשֶ ה. ּכִ י ּכְ ׁשֶ אָ דָ ם עֹוׂשֶ ה מַ עֲ ׂשֶ ה טֹוב, ׁשֹורָ ה עָ לָ יו רּוחַ טֹובָ ה, וְ הִ יא מֹוׁשֶ כֶ ת אֹותֹו לְ הֹוסִ יף עֹוד מַ עֲ ׂשֶ ה טֹוב, וְ כָ ְך ׁשּוב ׁשֹורָ ה עָ לָ יו רּוחַ טֹובָ ה וְ הּוא נִ מְ ׁשָ ְך לְ עֹוד מַ עֲ ׂשֶ ה טֹוב. אֲ בָ ל אִ ם חָ לִ ילָ ה עֹוׂשִ ים מַ עֲ ׂשֶ ה רַ ע, נִ מְ ׁשֶ כֶ ת עַ ל הָ אָ דָ ם רּוחַ רָ עָ ה וְ הּוא נִ גְ רָ ר לְ מַ עֲ ׂשֶ ה רַ ע נֹוסָ ף\". זֶ ה מַ ה שֶּׁ אָ מַ ר הַ תַּ נָּ א בְּ אָ בוֹת 'מִ צְ וָ ה גּוֹרֶ רֶ ת מִ צְ וָ ה וַ עֲ בֵ רָ ה גּוֹרֶ רֶ ת עֲ בֵ רָ ה'.אִ ם אַ חֲ רֵ י גְּ מִ ילוּת הַ חֲ סָ דִ ים שֶׁ עָ שִׂ יתָ הָ יְ תָ ה לְ תְּ פִ לָּ ה טוֹבָ ה בִּ מְ י חָ ד, סִ ימָ ן שֶׁ הַ מַּ עֲ שֶׂ ה שֶׁ לִּ פְ נֵ י הַ תְּ פִ לָּ ה הָ יָ ה מַ עֲ שֶׂ ה טוֹב!מַ ה ּגָ רְ רָ ה הָ עֲ גָ לָ ה?רַ ּבִ י זֶ לְ מָ לֶ 'ה מִ ּוָ ואלָ זִ 'ין הָ יָ ה ּתַ לְ מִ ידֹו הַ ּקָ רֹוב ׁשֶ ל הַ ּגָ אֹון מִ ּוִ ילְ נָ א. ּפַ עַ ם אַ חַ ת, לִ פְ נֵ י הַ ּׁש ִ עּור, הּוא ּבִ ּקֵ ׁש מֵ הַ ּגָ אֹון לִ דְ חֹות אֶ ת הַ ּׁשִ עּור.\"עַ ל מָ ה וְ לָ ּמָ ה?\" הִ תְ ּפַ ּלֵ א הַ ּגָ אֹון.הִ סְ ּבִ יר רַ ּבִ י זֶ לְ מָ לֶ 'ה: \"ּבְ כָ ל ּפַ עַ ם ּכְ ׁשֶ אֲ נִ י ׁשֹומֵ עַ אֶ ת הַ ּׁשִ עּור אֲ נִ י מְ חַ ּיֶ ה אֶ ת הַ ּדְ בָ רִ ים אֶ צְ לִ י וְ קֹובֵ עַ אֹותָ ם עַ ל לִ ּבִ י. אּולָ ם אֶ ת הַ ּדְ בָ רִ ים ׁשֶ ּׁשָ מַ עְ ּתִ י אֶ תְ מֹול עֲ דַ יִ ן ֹלא הִ צְ לַ חְ ּתִ י לִ חְ יֹות. אֲ נִ י רֹוצֶ ה לָ ׁשֶ בֶ ת עֲ לֵ יהֶ ם עֹוד, לִ לְ מֹד אֹותָ ם ּולְ הַ כְ נִ יס אֹותָ ם אֶ ל לִ ּבִ י הֲ לָ כָ ה לְ מַ עֲ ׂשֶ ה, עַ ד ׁשֶ אֶ קְ נֶ ה אֹותָ ם קִ נְ יָ ן ּגָ מּור, וְ רַ ק אָ ז לְ הֹוסִ יף וְ לִ לְ מֹד ּדְ בָ רִ ים חֳ דָ ׁשִ ים.אִ ם אֹוסִ יף ּכָ עֵ ת לִ ּמּודִ ים חֲ דָ ׁשִ ים לִ פְ נֵ י ׁשֶ ּסִ ּיַ מְ ּתִ י לִ קְ נֹות אֶ ת הַ ּלִ ּמּוד ׁשֶ ל אֶ תְ מֹול, הֲ רֵ י ׁשֶ אֲ אַ ּבֵ ד אֹותֹו!\"מִ י שֶׁ לּוֹמֵ ד סֵ פֶ ר שָׁ לֵ ם בִּ קְ רִ יאָ ה אַ חַ ת, א יֵ צֵ א עִ ם כְּ לוּם. הַ חָ כְ מָ ה הִ יא לִ לְ מֹד אַ ט אַ ט, לְ הַ חְ דִּ יר אֶ ת הַ נִּ לְ מָ ד לָ עֹמֶ ק, וְ רַ ק אַ חַ ר כָּ OE לְ הַ מְ שִׁ יOE הָ לְ אָ ה. וְ כָ OE לִ הְ יוֹת בִּ בְ חִ ינַ ת 'מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ OE'. עֲ צֹר – ׂשִ ים עַ ל הַ ּלֵ בּבַ חֲ נֻ ּכִ ּיָ ה ׁשֶ עַ ל הַ חַ ּלֹון יֵ ׁש ׁשְ מֹונָ ה ּבָ זִ יכִ ים. ּכֻ ּלָ ם מְ חַ ּכִ ים ׁשֶ ּיַ כְ נִ יסּו ּבָ הֶ ם נֵ ר וְיַ דְ לִ יקּו אֹותֹו לְ מִ צְ וָה.לָ ּמָ ה אֵ ינֶ ּנּו מַ דְ לִ יקִ ים ׁשְ מֹונָ ה נֵ רֹות ּבְ פַ עַ ם אַ חַ ת? לְ ׁשֵ ם מָ ה הַ הַ דְ רָ גָ ה? – עֹוד נֵ ר אֶ חָ ד ּבְ יֹום, וְעֹוד אֶ חָ ד ּבַ ּיֹום הַ ּבָ א...ּבֹואּו נָ צִ יץ לַ ּמְ קֹורֹות ׁשֶ ּלָ נּו, וְנִ לְ מַ ד עַ ל הַ ּמַ עֲ לָ ה הַ ּגְ דֹולָ ה ׁשֶ ּבְ 'מֹוסִ יף וְהֹולֵ ְך' - אֵ יְך מַ ׁשְ ּפִ יעַ ּכָ ל מַ עֲ ׂשֶ ה עַ ל הַ ּׁשָ לָ ב הַ ּבָ א אַ חֲ רָ יו, וְאֵ יְך מִ צְ טַ ּבְ רִ ים הַ ּצְ עָ דִ ים לַ עֲ לִ ּיָ ה ּבְ טּוחָ ה וְיַ ּצִ יבָ ה!מֹוסִ יף וְהֹולֵ ְךמִ ן הַ ּמְ קֹורֹותר' פסתשפ\"ו fl עמוד זה טעון גניזה
\"ּבֶ ן ּכַ ּמָ ה הָ עֵ גֶ ל הַ ּזֶ ה?\" ׁשָ אַ ל יֹוסֵ ף אֶ ת הָ רַ פְ תָ ן.\"הּוא נֹולַ ד הַ ּיֹום לִ פְ נֵ י ּכַ ּמָ ה ׁשָ עֹות\", עָ נָ ה הָ רַ פְ תָ ן.\"ֹלא יִ ּתָ כֵ ן!\" יֹוסֵ ף נִ דְ הָ ם, \"הּוא נִ רְ אֶ ה ּכְ מֹו ׁשֹור רָ גִ יל – רַ ק ּבְ קָ טָ ן! ּכְ בָ ר הֹולֵ ְך עַ ל רַ גְ לָ יו, ּגֹועֶ ה...\"\"אָ כֵ ן\", הִ סְ ּכִ ים ּבַ עַ ל הָ רֶ פֶ ת, \"ׁשֹור נֹולָ ד ׁשֹור. מִ ּלְ בַ ד ּכַ ּמָ ה מְ אֹות קִ ילֹו ׁשֶ הּוא עֹומֵ ד לְ הֹוסִ יף לַ ּמִ ׁשְ קָ ל ׁשֶ ּלֹו ּבַ ּׁשָ נִ ים הַ ּקְ רֹובֹות, ֹלא יִ הְ יֶ ה ּבֹו ׁשּום ׁשִ ּנּוי מַ ׁשְ מָ עּותִ י\". ּומַ ה ּלְ עֻ ּמַ ת זֹאת קֹורֶ ה אֵ צֶ ל הָ אָ דָ ם?ּכְ ׁשֶ ּתִ ינֹוק נֹולָ ד, הּוא רַ ק יָ ׁשֵ ן וְ אֹוכֵ ל ּובֹוכֶ ה. ּתֹוְך חֹדֶ ׁש־חָ דְ ׁשַ יִ ם הּוא ּכְ בָ ר מְ חַ ּיֵ ְך וְ צֹוחֵ ק, ּבַ הֶ מְ ׁשֵ ְך לֹומֵ ד לִ תְ ּפֹס מִ ׂשְ חָ קִ ים וְ אַ חֲ רֵ י כֵ ן יִ זְ חַ ל וְ יֵ ׁשֵ ב וְ יָ קּום וְ יֵ לֵ ְך, יְ דַ ּבֵ ר וְ יִ לְ מַ ד וְ יָ בִ ין... ּבֶ ן אָ דָ ם ּכָ ל הַ חַ ּיִ ים מִ תְ קַ ּדֵ ם ּומִ תְ ּפַ ּתֵ חַ . אַ ְך אָ דָ ם ׁשֶ ּמַ ׁשְ קִ יעַ ּבַ הִ תְ ּפַ ּתְ חּות הָ עַ צְ מִ ית רַ ק מִ ּבְ חִ ינָ ה ּגּופָ נִ ית, אֵ ין לֹו ׁשּום יִ תְ רֹון עַ ל הַ ּׁשֹור – ׁשֶ ּנֹולָ ד ּכְ בָ ר מְ פֻ ּתָ ח לְ גַ מְ רֵ י מִ ּבְ חִ ינָ ה ּגּופָ נִ ית. ּכְ דֵ י ׁשֶ הָ אָ דָ ם יִ הְ יֶ ה נַ עֲ לֶ ה עַ ל הַ ּׁשֹור וְ הַ ּפָ רָ ה, הּוא צָ רִ יְך לְ הִ תְ ּפַ ּתֵ חַ ּבְ עִ ּקָ ר מִ ּבְ חִ ינָ ה רּוחָ נִ ית. לְ הֹוסִ יף ׁשָ לָ ב אַ חַ ר ׁשָ לָ ב ּבַ עֲ לִ ּיָ ה. כְּ מוֹ שֶׁ אָ מַ ר הַ תַּ נָּ א: בֶּ ן חָ מֵ שׁ לְ מִ קְ רָ א, בֶּ ן עֶ שֶׂ ר לְ מִ שְׁ נָ ה, בֶּ ן שְׁ לוֹשׁ עֶ שְׂ רֵ ה לְ מִ צְ ווֹת... כָּ OE עַ ל הָ אָ דָ ם לְ הוֹסִ יף וְ לָ לֶ כֶ ת וּלְ הִ תְ קַ דֵּ ם וְ לַ עֲ לוֹת מִ שָּׁ נָ ה לְ שָׁ נָ ה בְּ כָ ל תְּ חוּמֵ י עֲ בוֹדַ ת הַ שֵּׁ ם. ׁשֹור הּוא ֹלא ּבֶ ן אָ דָ ם\"ּתָ בִ יא לִ י ּבְ בַ ּקָ ׁשָ ה מִ יץ ּתַ ּפּוזִ ים ּבֶ ן חָ מֵ ׁש ׁשָ נִ ים\", ּבִ ּקֵ ׁש יֹוסֵ ף מֵ הַ ּמֹוכֵ ר.\"הֵ י, יֶ לֶ ד, מָ ה הַ ּׁשְ טֻ ּיֹות הַ ּלָ לּו? הַ ּמִ יץ ּתַ ּפּוזִ ים ׁשֶ אֲ נִ י מֹוכֵ ר נִ סְ חַ ט הַ ּיֹום. אִ ם אֶ ׁשְ מֹר מִ יץ ּתַ ּפּוזִ ים חָ מֵ ׁש ׁשָ נִ ים, אַ ּתָ ה יֹודֵ עַ אֵ יזֶ ה רֵ יחַ יִ הְ יֶ ה ּפֹה ּבַ חֲ נּות?\"\"אֲ בָ ל לִ פְ נֵ י רֶ גַ ע יָ צָ א מִ ּכָ אן אָ דֹון ׁשֶ ּקָ נָ ה לְ עַ צְ מֹו יַ יִ ן ּבֶ ן חָ מֵ ׁש ׁשָ נִ ים!\" הִ תְ ּפַ ּלֵ א יֹוסֵ ף.\"אָ כֵ ן, חָ מּוד. ּכָ ל מַ ׁשְ קֶ ה אַ חֵ ר מִ תְ קַ לְ קֵ ל ּכְ כָ ל ׁשֶ עֹובֵ ר הַ ּזְ מַ ן – יַ יִ ן זֶ הּו הַ ּמַ ׁשְ קֶ ה הַ ּיָ חִ יד ׁשֶ הֹולֵ ְך ּומִ ׁשְ ּתַ ּבֵ חַ וְ טַ עֲ מֹו מִ ׁשְ ּתַ ּפֵ ר עִ ם הַ ּׁשָ נִ ים.וְ זֶ ה מַ זְ ּכִ יר לִ י אֶ ת ּתַ לְ מִ ידֵ י הַ חֲ כָ מִ ים, ׁשֶ ּנִ מְ ׁשְ לּו לַ ּיַ יִ ן, ּכְ מֹו ׁשֶ ּכָ תּוב ּבְ ׁשִ יר הַ ּׁשִ ירִ ים: \"ּכְ יֵ ין הַ ּטֹוב\". ּכְ כָ ל ׁשֶ חֹולְ פֹות עֲ לֵ יהֶ ם הַ ּׁשָ נִ ים הֵ ם מַ חְ ּכִ ימִ ים ּומִ תְ עַ ּדְ נִ ים, מַ עֲ מִ יקִ ים ּומִ ׁשְ ּתַ ּבְ חִ ים.וְ כָ OE כָּ תוּב בְּ מַ סֶּ כֶ ת קִ נִּ ים: \"זִ קְ נֵ י תּוֹרָ ה דַּ עְ תָּ ם מִ תְ יַ שֶּׁ בֶ ת עֲ לֵ יהֶ ם, זִ קְ נֵ י עַ מֵּ י הָ אֲ רָ צוֹת דַּ עְ תָּ ם מִ טָּ רֶ פֶ ת עֲ לֵ יהֶ ם\".מִ יץ ּתַ ּפּוזִים יָׁשָ ן נֹוׁשָ ןּבְ אַ חַ ד הַ ּלֵ ילֹות ׁשֶ ל אֶ מְ צַ ע הַ חֹדֶ ׁש, יָ צָ א יֹוסֵ ף הַ חּוצָ ה וְ הִ ּבִ יט אֶ ל הַ ּׁשָ מַ יִ ם. לְ בָ נָ ה עֲ גֻ ּלָ ה חִ ּיְ כָ ה אֵ לָ יו מִ ּׁשָ ם ּבְ חִ ּיּוְך מָ לֵ א.חָ לְ פּו מִ סְ ּפַ ר לֵ ילֹות, וְ ׁשּוב הִ ּבִ יט יֹוסֵ ף אֶ ל הַ ּׁשָ מַ יִ ם. ּכָ עֵ ת נִ רְ אֲ תָ ה הַ ּלְ בָ נָ ה קְ טַ ּנָ ה ּומְ צֻ ּמֶ קֶ ת, ּבַ ּיֹום הַ ּבָ א הִ צְ טַ ּמֵ ק הַ ּיָ רֵ חַ יֹותֵ ר ּובַ ּיֹום ׁשֶ אַ חֲ רָ יו – עֹוד יֹותֵ ר. \"מִ סְ ּכֵ ן הַ ּיָ רֵ חַ \", הִ צְ טַ עֵ ר יֹוסֵ ף, \"הּוא הֹולֵ ְך וְ נֶ עֱ לָ ם\".הִ ּגִ יעַ רֹאׁש חֹדֶ ׁש, הַ ּיָ רֵ חַ נַ עֲ ׂשָ ה קָ טָ ן ּכָ ל ּכָ ְך עַ ד ׁשֶ ֹּלא נִ רְ אָ ה. יֹוסֵ ף הִ תְ אַ ּבֵ ל עַ ל הַ ּיָ רֵ חַ ׁשֶ ּנָ מֹוג, אֲ בָ ל... ּכְ בָ ר לְ מָ חֳ רָ ת נִ רְ אָ ה הַ ּיָ רֵ חַ , ּובַ ּיָ מִ ים הַ ּבָ אִ ים הֹוסִ יף וְ גָ דַ ל יֹותֵ ר וְ יֹותֵ ר, מַ ּמָ ׁש מֹוסִ יף וְ הֹולֵ ְך.יְ הוּדִ י מָ שׁוּל לִ לְ בָ נָ ה. לִ פְ עָ מִ ים נִ רְ אֶ ה שֶׁ הַ מַּ צָּ ב קָ שֶׁ ה וְ אֵ ין תִּ קְ וָ ה, אַ OE יְ הוּדִ י זוֹכֵ ר שֶׁ זֶּ ה זְ מַ נִּ י בִּ לְ בַ ד. דַּ וְ קָ א מִ תּוֹOE הַ חֹשֶׁ OE הֶ חָ זָ ק בְּ יוֹתֵ ר – הַ יָּ רֵ חַ מַ תְ חִ יל שׁוּב לִ גְ דֹּל, הוֹלֵ OE וּמוֹסִ יף עוֹד וְ עוֹד אוֹר לָ עוֹלָ ם. וְ כָ OE תִּ הְ יֶ ה גַּ ם גְּ א לָּ תָ ם שֶׁ ל כְּ לַ ל יִ שְׂ רָ אֵ ל מִ תּוֹOE חֶ שְׁ כַ ת הַ גָּ לוּת, כְּ פִ י שֶׁ אוֹמְ רִ ים בְּ קִ דּוּשׁ לְ בָ נָ ה: \"וְ לַ לְּ בָ נָ ה אָ מַ ר שֶׁ תִּ תְ חַ דֵּ שׁ... שֶׁ הֵ ם עֲ תִ ידִ ים לְ הִ תְ חַ דֵּ שׁ כְּ מוֹתָ הּ\".יֵ ׁש ּתִ קְ וָה!!! עמוד זה טעון גניזה ffi תשפ\"ו
אִ י אֶ פְ ָ ר לְהַ תְ חִ יל לִלְמֹד ְ עַ ל ֶ ה ַ ְ מָ רָ א ֶ ָ ה א מֵ בִ י. רַ ק ח רֵ י ֶ ָמַ דְ ָ אֶ ת הַ ַ ַ ָ ה ְ עָ מִ י וְהא ָ רר לְ לְ ַ ֵ את. לְגַ מְ רֵ י, ָ ה יָכל לְהַ תְ חִ ילְ ּ בָר כ ְ ִמ ּ עַ ט מַ סֶכֶת ֹ ּ דֵ עַ כֹד אֶחָד. הוּא יוְעוֹד אֶחָד, וְעוְמָ רָ א, וְאַב ׁ רֵ ימִ י ש ּ ִ נ ּ ֵן ד ּ ַ ף גֶׂ ה אֶת ֹשֹ ְלֵך ּ . לָמָ ה הוּא עוְהוֹסִיף וֹד מוֹם הוּא עוֹ ְם ליוׁש ְ ּ לֵמָ ה בְ ּ עַ ל פֶה, וּמִ יּוְ ְ אֵיך הוּ ְ א מַ צלִיחַ?זֶה? וֹרָ הֹ ּ ל ב ּ ַתוֹ ְ צִים לִג ּדֹ ׁ ת לִילָדִ ים שֶ רוׂ ִ יּוֹת מַ עֲ שְעֵ צוּכ ּ ַת ְ ָ בָה מ ּרַ גֶׁש ּ ֶ ת עִ ם טִיפִים ור' הורביץתשפ\"ו ffl
בִּ זְ מַ ן שֶׁ כָּ ל הַ יְ לָ דִ ים מַ כְ נִ יסִ ים אֶ ת דְּ מֵ י הַ חֲ נ כָּ ה לַ מְּ גֵ רָ ה, גַּ ם הָ אַ רְ נָ ק שֶׁ ל אַ בְ רֵ ימִ י מִ בֵּ יתָ ר מָ לֵ א וְ גָ דוּשׁ. אַ בְ רֵ ימִ י בֶּ ן הָ עֶ שֶׂ ר הוּא מִ ילְ יוֹנֶ ר אֲ מִ תִּ י. הַ כַּ סֶּ פֶ ת שֶׁ לּוֹ מְ לֵ אָ ה בְּ דַ פֵּ י גְּ מָ רָ א! הַ שָּׁ וִ ים הַ רְ בֵּ ה יוֹתֵ ר מֵ אַ לְ פֵ י זָ הָ ב וָ כֶ סֶ ף. אַ בְ רֵ ימִ י יוֹדֵ עַ אֶ ת הַ דַּ פִּ ים בְּ עַ ל פֶּ ה, מְ שַׁ נֵּ ן אוֹתָ ם וּמוֹסִ יף עֲ לֵ יהֶ ם עוֹד וְ עוֹד – עַ ד שֶׁ בְּ סוֹפוֹ שֶׁ ל דָּ בָ ר, בְּ עֶ זְ רַ ת ה', הוּא עוֹד יֵ דַ ע אֶ ת כָּ ל הַ שַּׁ \"ס!ֹ ְ ל, אַב ּ רֵ ימִ י? מִ נ ְ ַיִן עָ לָה לךָ ְאֵיך ְ הִת ּ חִיל הַכֹ ּ ד אֶת הַד ּ ַ פ ּ ִים בְ ּ עַ ל פֶה?ֹ ְ ן לִלמְ הָרַ עיואַ בְ רֵ ימִ י: \"בָּ רוּ ה' אֲ נִ י יוֹדֵ עַ לִ לְ מֹד וְ אוֹהֵ ב לִ לְ מֹד, אֲ בָ ל הָ יָ ה דָּ בָ ר שֶׁ תִּ סְ כֵּ ל אוֹתִ י מְ אֹד: שְׁ לוֹשָׁ ה חֳ דָ שִׁ ים אֲ נַ חְ נוּ לוֹמְ דִ ים פֶּ רֶ ק גְּ מָ רָ א, אֲ נִ י מַ שְׁ קִ יעַ בּוֹ מְ אֹד, יוֹדֵ עַ אוֹתוֹ מְ צ יָּ ן, וְ אַ חֲ רֵ י חָ דְ שַׁ יִ ם – הוּא אֵ ינֶ נּוּ! הִ תְ קַ דַּ מְ תִּ י לַ פֶּ רֶ ק הַ בָּ א וְ שָׁ כַ חְ תִּ י אֶ ת הַ קּוֹדֵ ם... זֶ ה הָ יָ ה מְ תַ סְ כֵּ ל כָּ ל כָּ , לִ לְ מֹד וְ לִ שְׁ כֹּחַ . הִ רְ גַּ שְׁ תִּ י שֶׁ בַּ צּוּרָ ה הַ זּוֹ אֲ נִ י ¤א אַ גִּ יעַ לְ שׁוּם מָ קוֹם!וְ אָ ז שָׁ מַ עְ תִּ י עַ ל קְ בוּצַ ת יְ לָ דִ ים בְּ בֵ יתָ ר שֶׁ הִ תְ חִ ילָ ה לִ לְ מֹד דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א בְּ עַ ל פֶּ ה. הִ צְ טָ רַ פְ תִּ י אֲ לֵ יהֶ ם, וּמֵ אָ ז הַ חַ יִּ ים שֶׁ לִּ י הִ שְׁ תַּ נּוּ. כָּ ל דַּ ף שֶׁ אֲ נִ י לוֹמֵ ד – אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן וְ זוֹכֵ ר. הַ דַּ פִּ ים שֶׁ לִּ י נִ צְ בָּ רִ ים אַ ט אַ ט, וְ הַ כַּ סֶּ פֶ ת שֶׁ לִּ י הוֹלֶ כֶ ת וּמִ תְ מַ לֵּ את!\"מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:ְאַב ּ רֵ ימִ י, מָ תַ י ב ּ ֶאֱמֶ ת אַת ְ ָ ה מַ ס ּפ ְ ִיק ל ׁש ּ ַ נֵן אֶת ֹמֵ ד ֹ ּ ם אַתָ ה לוֹב הַיּוּהַד ּ ַ פ ּ ִים בְ ּ עַ ל פֶה? הֲרֵ י רּבַחֵידֶ ר!אַ בְ רֵ ימִ י: \"בַּ הַ תְ חָ לָ ה בֶּ אֱ מֶ ת חָ שַׁ בְ תִּ י שֶׁ »א יִ הְ יֶ ה לִ י זְ מַ ן, אֲ בָ ל גִּ לִּ יתִ י שֶׁ מָּ ה שֶׁ רוֹצִ ים – מַ סְ פִּ יקִ ים. עָ שִׂ יתִ י לִ י סֵ דֶ ר קָ בוּעַ : כָּ ל עֶ רֶ ב בֵּ ין מִ נְ חָ ה לְ מַ עֲ רִ יב אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן אֶ ת הַ דַּ ף שֶׁ לָּ מַ דְ תִּ י הַ יּוֹם, וּבְ שַׁ בָּ ת אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן אֶ ת הַ דַּ פִּ ים שֶׁ ל כָּ ל הַ שָּׁ בוּעַ . בְּ כָ ל שַׁ בָּ ת אֲ נִ י יוֹצֵ א אֶ ל הָ עַ רְ סָ ל בַּ מִּ רְ פֶּ סֶ ת, מִ תְ נַ דְ נֵ ד עָ לָ יו וְ חוֹזֵ ר בְּ קוֹל עַ ל הַ דַּ פִּ ים. אֲ נִ י בָּ טוּחַ שֶׁ הָ עַ רְ סָ ל כְּ בָ ר יָ כוֹל לוֹמַ ר אוֹתָ ם יַ חַ ד אִ תִּ י!וְ חוּץ מֵ הַ זְּ מַ ן הַ קָּ בוּעַ , אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן אֶ ת הַ דַּ פִּ ים בְּ כָ ל רֶ גַ ע פָּ נוּי. בַּ תּוֹר לַ מַּ כֹּלֶ ת, בְּ תַ חֲ נַ ת הָ אוֹטוֹבּוּס, בְּ חָ מֵ שׁ דַּ קּוֹת עַ ד מִ נְ חָ ה... בִּ מְ קוֹם לַ עֲ מֹד וְ לַ חְ ¤ם – אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן דַּ פִּ ים. לִ פְ עָ מִ ים אֲ נִ י מְ חַ יֵּ כְּ שֶׁ אֲ נִ י חוֹשֵׁ ב: מַ ה חוֹשְׁ בִ ים הָ אֲ נָ שִׁ ים בָּ רְ חוֹב שֶׁ רוֹאִ ים יֶ לֶ ד הוֹלֵ וּמְ דַ בֵּ ר לְ עַ צְ מוֹ? אֲ בָ ל כֵּ ן, בָּ רְ גָ עִ ים הָ אֵ לֶּ ה אֲ נִ י מַ מָּ שׁ: 'הוֹלֵ וּמוֹסִ יף'!\"מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:ְז ְ רִ ים להֵרָ דֵ םֹּד ּ ַ פ ׁ ִים שֶ עואַ בְ רֵ ימִ י מְ שַׁ תֵּ ף: \"גִּ לִּ יתִ י סְ ג לָּ ה מְ י חֶ דֶ ת: אִ ם אֲ נִ י ¤א נִ רְ דָּ ם – אֲ נִ י ¤א מִ תְ הַ פֵּ מִ צַּ ד לְ צַ ד וְ סוֹפֵ ר כְּ בָ שִׂ ים דִּ מְ יוֹנִ יּוֹת. אֲ נִ י מְ נַ צֵּ ל אֶ ת הַ זְּ מַ ן לְ שִׁ נּוּן דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א! וְ לָ מָּ ה זוֹ סְ ג לָּ ה? קֹדֶ ם כֹּל, כִּ י הַ יֵּ צֶ ר הָ רַ ע אֵ ינוֹ מְ ס גָּ ל לִ רְ אוֹת אוֹתִ י לוֹמֵ ד, וְ הוּא עוֹזֵ ר לִ י לְ הֵ רָ דֵ ם מִ יָּ ד... וְ חוּץ מִ זֶּ ה, כְּ שֶׁ נִּ רְ דָּ מִ ים מִ תּוֹ דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א, חוֹלְ מִ ים עֲ לֵ יהֶ ם בַּ לַּ יְ לָ ה, קָ מִ ים אִ תָּ ם בַּ בֹּקֶ ר. כָּ ל הַ יּוֹם סוֹבֵ ב סְ בִ יב הַ גְּ מָ רָ א!\"מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:בִּ זְ מַ ן שֶׁ כָּ ל הַ יְ לָ דִ ים מַ כְ נִ יסִ ים אֶ ת דְּ מֵ י הַ חֲ נ כָּ ה לַ מְּ גֵ רָ ה, גַּ ם הָ אַ רְ נָ ק שֶׁ ל אַ בְ רֵ ימִ י מִ בֵּ יתָ ר מָ לֵ א וְ גָ דוּשׁ. אַ בְ רֵ ימִ י בֶּ ן הָ עֶ שֶׂ ר הוּא מִ ילְ יוֹנֶ ר אֲ מִ תִּ י. הַ כַּ סֶּ פֶ ת שֶׁ לּוֹ מְ לֵ אָ ה בְּ דַ פֵּ י גְּ מָ רָ א! הַ שָּׁ וִ ים הַ רְ בֵּ ה יוֹתֵ ר מֵ אַ לְ פֵ י זָ הָ ב וָ כֶ סֶ ף. אַ בְ רֵ ימִ י יוֹדֵ עַ אֶ ת הַ דַּ פִּ ים בְּ עַ ל פֶּ ה, מְ שַׁ נֵּ ן אוֹתָ ם וּמוֹסִ יף עֲ לֵ יהֶ ם עוֹד וְ עוֹד – עַ ד שֶׁ בְּ סוֹפוֹ שֶׁ ל דָּ בָ ר, בְּ עֶ זְ רַ ת ה', הוּא עוֹד יֵ דַ ע אֶ ת כָּ ל הַ שַּׁ \"ס!ֹ ְ ל, אַבְאֵיך ְ הִת ּ חִיל הַכֹ ּ ד אֶת הַדַ פֹ ְ ן לִלמְ הָרַ עיואַ בְ רֵ ימִ י: \"בָּ רוּ ה' אֲ נִ י יוֹדֵ עַ לִ לְ מֹד וְ אוֹהֵ ב לִ לְ מֹד, אֲ בָ ל הָ יָ ה דָּ בָ ר שֶׁ תִּ סְ כֵּ ל אוֹתִ י מְ אֹד: שְׁ לוֹשָׁ ה חֳ דָ שִׁ ים אֲ נַ חְ נוּ לוֹמְ דִ ים פֶּ רֶ ק גְּ מָ רָ א, אֲ נִ י מַ שְׁ קִ יעַ בּוֹ מְ אֹד, יוֹדֵ עַ אוֹתוֹ מְ צ יָּ ן, וְ אַ חֲ רֵ י חָ דְ שַׁ יִ ם – הוּא אֵ ינֶ נּוּ! הִ תְ קַ דַּ מְ תִּ י לַ פֶּ רֶ ק הַ בָּ א וְ שָׁ כַ חְ תִּ י אֶ ת הַ קּוֹדֵ ם... זֶ ה הָ יָ ה מְ תַ סְ כֵּ ל כָּ ל כָּ , לִ לְ מֹד וְ לִ שְׁ כֹּחַ . הִ רְ גַּ שְׁ תִּ י שֶׁ בַּ צּוּרָ ה הַ זּוֹ אֲ נִ י ¤א אַ גִּ יעַ לְ שׁוּם מָ קוֹם!וְ אָ ז שָׁ מַ עְ תִּ י עַ ל קְ בוּצַ ת יְ לָ דִ ים בְּ בֵ יתָ ר שֶׁ הִ תְ חִ ילָ ה לִ לְ מֹד דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א בְּ עַ ל פֶּ ה. הִ צְ טָ רַ פְ תִּ י אֲ לֵ יהֶ ם, וּמֵ אָ ז הַ חַ יִּ ים שֶׁ לִּ י הִ שְׁ תַּ נּוּ. כָּ ל דַּ ף שֶׁ אֲ נִ י לוֹמֵ ד – אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן וְ זוֹכֵ ר. הַ דַּ פִּ ים שֶׁ לִּ י נִ צְ בָּ רִ ים אַ ט אַ ט, וְ הַ כַּ סֶּ פֶ ת שֶׁ לִּ י הוֹלֶ כֶ ת וּמִ תְ מַ לֵּ את!\"מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:ֹ ְלֵךהוְֹסִיף ומוְאֵיך אוּ ּ כַל ג ְ ַם אֲנִי ל ׁש ּ ַ נ ּ ֵן ד ּ ַ פ ּ ִים בְ עַ ל ּפֶה?אוֹמְ רִ ים בְּ שֵׁ ם הַ גָּ אוֹן מִ וִּ ילְ נָ א, שֶׁ כָּ ל יְ הוּדִ י צָ רִ י שֶׁ תִּ הְ יֶ ה לוֹ מַ סֶּ כְ תָּ א מִ שֶּׁ לּוֹ, כְּ דֵ י שֶׁ גַּ ם אִ ם אֵ ין לוֹ עַ כְ שָׁ ו גְּ מָ רָ א – יוּכַ ל לִ לְ מֹד תּוֹרָ ה בְּ עַ ל פֶּ ה בְּ כָ ל מָ קוֹם וּבְ כָ ל זְ מַ ן. וּבִ כְ לָ ל, יֵ שׁ מִ צְ וָ ה אַ חַ ת לִ לְ מֹד אֶ ת הַ תּוֹרָ ה, וְ יֵ שׁ מִ צְ וָ ה נוֹסֶ פֶ ת לִ זְ כֹּר אֶ ת הַ תּוֹרָ ה. אֲ נַ חְ נוּ ¤א מְ וַ תְּ רִ ים עַ ל הַ זְּ כוּת הַ כְּ פוּלָ ה הַ זּוֹ!ֹאת?ׂ ִ ים זֹשְאֵיך ּ בֶאֱמֶ ת עוקֹדֶ ם כֹּל, אַ תָּ ה לוֹמֵ ד אֶ ת הַ דַּ ף הֵ יטֵ ב, פַּ עַ ם, פַּ עֲ מַ יִ ם וְ שָׁ לוֹשׁ. אַ תָּ ה מֵ בִ ין אוֹתוֹ לָ עֹמֶ ק וְ רוֹאֶ ה שֶׁ הַ כֹּל בָּ רוּר לְ ́ לַ חֲ לוּטִ ין. כְּ שֶׁ הַ דַּ ף חָ לָ ק וּמוּבָ ן, אַ תָּ ה חוֹזֵ ר עָ לָ יו מִ סְ פַּ ר פְּ עָ מִ ים, עַ ד שֶׁ יִּ הְ יֶ ה שָׁ גוּר בַּ פֶּ ה.אַ חַ ר כָּ אֶ פְ שָׁ ר לְ נַ סּוֹת לְ אַ רְ גֵּ ן בָּ רֹאשׁ: מָ ה הָ רַ עְ יוֹן הַ מֶּ רְ כָּ זִ י שֶׁ ל הַ דַּ ף? מָ ה הַ מַּ חֲ לוֹקוֹת? מַ ה הָ רְ אָ יוֹת? מַ ה לּוֹמְ דִ ים מֵ הַ פְּ סוּקִ ים? וְ כַ דּוֹמֶ ה. בַּ שָּׁ לָ ב הַ בָּ א נַ סֵּ ה לְ הַ סְ בִּ יר אֶ ת הַ גְּ מָ רָ א בַּ מִּ לִּ ים שֶׁ לְּ ́. תְּ סַ כֵּ ם אֶ ת הַ דַּ ף לְ פִ י הָ רֹאשׁ שֶׁ לְּ ́, בְּ מִ לִּ ים קְ צָ רוֹת וּבְ תִ מְ צוּת. לְ סַ כֵּ ם דַּ ף שָׁ לֵ ם זֶ ה קָ שֶׁ ה, וְ לָ כֵ ן עוֹבְ דִ ים צַ עַ ד צַ עַ ד – מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ . תַּ תְ חִ יל עִ ם הַ שּׁוּרוֹת הָ רִ אשׁוֹנוֹת. תַּ סְ בִּ יר לְ עַ צְ מְ ́ בְּ קוֹל מַ ה בְּ עֶ צֶ ם כָּ תוּב כָּ אן, כְּ אִ לּוּ אַ תָּ ה מְ סַ פֵּ ר לְ מִ ישֶׁ הוּ אַ חֵ ר שֶׁ אֵ ין לוֹ עַ כְ שָׁ ו גְּ מָ רָ א. תַּ חְ זֹר עַ ל הַ הֶ סְ בֵּ ר עַ ד שֶׁ תַּ רְ גִּ ישׁ שֶׁ הוּא הִ תְ יַ שֵּׁ ב לְ ́ עַ ל הַ לֵּ ב. עַ כְ שָׁ ו תַּ מְ שִׁ י לַ קֶּ טַ ע הַ בָּ א – לִ לְ מֹד, לְ סַ כֵּ ם; וְ עַ כְ שָׁ ו תַּ חְ זֹר בְּ עַ ל פֶּ ה עַ ל שְׁ נֵ י הַ קְּ טָ עִ ים... לָ זֶ ה קוֹרְ אִ ים 'מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ '!בַּ פְּ עָ מִ ים הָ רִ אשׁוֹנוֹת תּוּכַ ל לְ הָ צִ יץ בַּ דַּ ף כְּ דֵ י לִ רְ אוֹת שֶׁ סִּ כַּ מְ תָּ כְּ שֶׁ אֲ נִ י רוֹאֶ ה יְ לָ דִ יםכְּ מוֹ אַ בְ רֵ ימִ י, שֶׁ מּוֹסִ יפִ ים שְׁ עוֹת לִ מּוּד מֵ עֵ בֶ ר לַ לִּ מּוּדִ ים בַּ תַּ לְ מוּד תּוֹרָ ה – אִ ם בְּ 'אָ בוֹת וּבָ נִ ים' אוֹ בְּ 'מַ תְ מִ ידִ ים' אוֹ בְּ כָ ל מִ סְ גֶּ רֶ ת אַ חֶ רֶ ת – אֲ נִ י מִ תְ רַ גֵּ שׁ כָּ ל כָּ . מִ י שֶׁ לּוֹמֵ ד מֵ עֵ בֶ ר לְ מָ ה שֶׁ הוּא חַ יָּ ב, מַ רְ אֶ ה כַּ מָּ ה הַ תּוֹרָ ה יְ קָ רָ ה לוֹ, וְ הוּא יִ צְ מַ ח בְּ עֶ זְ רַ ת ה' לְ תַ לְ מִ יד חָ כָ ם גָּ דוֹל!זוֹ בֶּ אֱ מֶ ת תַּ גְ לִ יתמַ דְ הִ ימָ ה: יֵ שׁ הַ רְ בֵּ ה יוֹתֵ ר מֵ עֶ שְׂ רִ ים וְ אַ רְ בַּ ע שָׁ עוֹת בִּ ימָ מָ ה! כְּ שֶׁ אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א בְּ עַ ל פֶּ ה, אַ תָּ ה יָ כוֹל לִ לְ מֹד אוֹתָ ם בְּ כָ ל מָ קוֹם, בְּ כָ ל זְ מַ ן, גַּ ם בְּ לִ י גְּ מָ רָ א מוּלְ Y.רֹב הַ יְ לָ דִ ים בַּ חֵ ידֶ ר,וּבְ עֶ צֶ ם רֹב הָ אֲ נָ שִׁ ים בָּ עוֹלָ ם,מְ נַ צְּ לִ ים אָ חוּז מַ מָּ שׁ קָ טָ ן מֵ הַ יְ כוֹלוֹת שֶׁ לָּ הֶ ם. הֵ ם פָּ שׁוּט ¢א מְ נַ סִּ ים יוֹתֵ ר, וְ אֵ ין לָ הֶ ם מ שָּׂ ג לְ אָ ן הֵ ם יְ כוֹלִ ים לְ הַ גִּ יעַ . כְּ שֶׁ אַ תָּ ה מוֹסִ יף וְ לוֹמֵ ד עוֹד וְ עוֹד – פִּ תְ אוֹם אַ תָּ ה מְ גַ לֶּ ה שֶׁ אַ תָּ ה מְ ס גָּ ל לְ הַ רְ בֵּ ה יוֹתֵ ר, וְ אַ תָּ ה מַ גִּ יעַ לְ הֶ סְ פֵּ קִ ים שֶׁ מֵּ עוֹלָ ם ¢א חָ לַ מְ תָּשֶׁ הֵ ם אֶ פְ שָׁ רִ יִּ ים.<<< תשפ\"ו ff
ְ ְ נִיסָה ל ּנִתוּחְַ ּ מָ רָ א ב ּ ַכּד ּ ַ פ ּ ֵי גאַ בְ רֵ ימִ י מְ סַ פֵּ ר: \"שָׁ מַ עְ תִּ י סִ פּוּר מְ רַ גֵּ שׁ עַ ל יֶ לֶ ד מֵ חֵ ידֶ ר אַ חֵ ר, שֶׁ לָּ מַ ד גַּ ם הוּא דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א בְּ עַ ל פֶּ ה. הַ יֶּ לֶ ד הַ הוּא נֶ אֱ לַ ץ לַ עֲ בֹר נִ תּוּחַ , וְ אַ חֲ רֵ י זְ רִ יקַ ת הַ הַ רְ דָּ מָ ה, כְּ שֶׁ כְּ בָ ר הָ יָ ה מְ ט שְׁ טָ שׁ, הַ הוֹרִ ים שָׂ מוּ לֵ ב שֶׁ הַ יֶּ לֶ ד מְ מַ לְ מֵ ל מַ שֶּׁ הוּ. מַ ה הוּא מְ נַ סֶּ ה לוֹמַ ר? הָ אַ בָּ א הֶ חָ רֵ ד הִ תְ כּוֹפֵ ף אֶ ל הַ בֵּ ן שֶׁ לּוֹ, לִ בְ דֹּק מַ ה מַּ פְ רִ יעַ לוֹ, וְ נִ דְ הַ ם: תַּ חַ ת טִ שְׁ טוּשׁ, כְּ שֶׁ הוּא כְּ בָ ר שְׁ לוֹשֶׁ תªרִ בְ עֵ י יָ שֵׁ ן, הַ יֶּ לֶ ד מִ לְ מֵ ל דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א בְּ עַ ל פֶּ ה! הַ דַּ פִּ ים נִ הְ יוּ חֵ לֶ ק מִ מֶּ נּוּ, הֵ ם כָּ ל חַ יָּ יו, וְ אִ תָּ ם הוּא נִ כְ נַ ס אֶ ל הַ נִּ תּוּחַ , וְ גַ ם יָ צָ א מִ מֶּ נּוּ בָּ רִ יא וְ שָׁ לֵ ם, בָּ רוּ ה'\". מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:ֹבהֶחָבֵר הֲכִי טוֹמֵ ד ְלוְאַב ּ רֵ ימִ י, אַת ׁ ָ ה מַ ש ְ ּ קִ יעַ ב ּ ַד ּ ַ פִים וְהַר ּב ּ ֵה כ ּ ָל כ ְ ָך ּ . ג ּ ַלֵה לָנוּ ּ : מָ הֶם הַד ּ ַ פִים – ּב ׁ ִש ְ ְבִילךָ?\"הָ אֱ מֶ ת הִ יא שֶׁ הַ דַּ ף נִ הְ יֶ ה הֶ חָ בֵ ר הֲ כִ י טוֹב שֶׁ לִּ י\", אַ בְ רֵ ימִ י מְ חַ יֵּ . \"אֲ נִ י פָּ שׁוּט אוֹהֵ ב אוֹתוֹ, וְ נֶ הֱ נֶ ה מִ כָּ ל מִ פְ גָּ שׁ אִ תּוֹ!אַ חֲ רֵ י שֶׁ אֲ נִ י מְ שַׁ נֵּ ן דַּ ף בְּ עַ ל פֶּ ה, וְ יוֹדֵ עַ אוֹתוֹ 'אֶ לֶ ף אָ חוּז', אֲ נִ י מַ רְ גִּ ישׁ אֵ לָ יו מַ מָּ שׁ קֶ שֶׁ ר עָ מֹק. הַ דַּ ף הַ זֶּ ה הוּא שֶׁ לִּ י! כִּ י דָּ בָ ר שֶׁ מַּ שְׁ קִ יעִ ים בּוֹ – אוֹהֲ בִ ים אוֹתוֹ. וּכְ מוֹ שֶׁ הָ אֲ חָ יוֹת הַ קְּ טַ נּוֹת שֶׁ לִּ י ¤א גּוֹמְ רוֹת לְ דַ פְ דֵּ ף בְּ אַ לְ בּוֹמֵ י הַ מַּ דְ בֵּ קוֹת שֶׁ לָּ הֶ ן – אֲ נִ י נֶ הֱ נֶ ה לְ דַ פְ דֵּ ף בַּ מּוֹחַ בְּ דַ פֵּ י הַ גְּ מָ רָ א שֶׁ רָ כַ שְׁ תִּ י לִ י. אֲ נִ י פָּ שׁוּט אוֹהֵ ב אוֹתָ ם!\"מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:ֹ ְ חֵז, אַברֵ ימִ י, אִם וּ ְב ּכַמ ּ ָ ה ד ּ ַ פ ּ ִים אַתָ ה אוֹל?ּמֻ תָ ר לָנוּ ׁ לִש ְ א\"אֲ נִ י מַ עֲ דִ יף שֶׁ »א לְ גַ לּוֹת, בְּ לִ י עַ יִ ן הָ רַ ע\", אַ בְ רֵ ימִ י מַ סְ מִ יק. \"רַ ק אֲ שַׁ תֵּ ף שֶׁ בְּ עֶ זְ רַ ת ה' בְּ קָ רוֹב אֲ נִ י הוֹלֵ לַ עֲ שׂוֹת סִ יּוּם עַ ל מַ סֶּ כֶ ת שְׁ לֵ מָ ה בְּ עַ ל פֶּ ה!\"מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:נָ כוֹן וּבָ רוּר בְּ לִ י לִ שְׁ כֹּחַ פְּ רָ טִ ים, וּבַ הֶ מְ שֵׁ תִּ לְ מַ ד אֶ ת הַ סִּ כּוּם בְּ עַ ל פֶּ ה. ¤א מִ לָּ ה בְּ מִ לָּ ה, אֶ לָּ א אֶ ת הָ רַ עְ יוֹן. ֹסִיפִים ּ אֲבָל רֶ גַע, אִם בְ ּ כָל פַעַ ם מוֹ ׁ א אֶש ְ ּכ ּ ַח אֶת הַד ּ ַ פִים ֹ ְ ד, אֵיך לְעוֹד ועוְדמִ ים?ֹּהַקובְּ דִ יּוּק בִּ שְׁ בִ יל זֶ ה צָ רִ י לִ קְ בֹּעַ זְ מַ ן לְ שִׁ מּוּר. אַ חַ ת לְ שָׁ בוּעַ , בְּ שַׁ בָּ ת לְ מָ שָׁ ל, תַּ חֲ זֹר בְּ עַ ל פֶּ ה עַ ל כָּ ----ל הַ דַּ פִּ ים שֶׁ אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ . כָּ הֵ ם יְ מַ לְּ אוּ לְ ́ אֶ ת הַ כַּ סֶּ פֶ ת וְ ¤א יֹאבְ דוּ.ֹ ּ ד טִיפ ְ לסִיּוּם: כְּ דַ אי לְ ́ לִ מְ צֹא ְעוושׁ תָּ ף טוֹב, יֶ לֶ ד נוֹסָ ף שֶׁ יִּ לְ מַ ד אִ תְּ ́ אֶ ת הַ דַּ פִּ ים וְ יַ חַ ד תְּ שַׁ נְּ נוּ, כִּ י קַ ל יוֹתֵ ר לְ הַ סְ בִּ יר לְ מִ ישֶׁ הוּ אַ חֵ ר מֵ אֲ שֶׁ ר לְ דַ בֵּ ר 'לְ עַ צְ מְ ́'. בְּ זוּג תּוּכְ לוּ לַ עֲ שׂוֹת תּוֹרªתּוֹר: דַּ ף אֶ חָ ד אַ תָּ ה מְ סַ כֵּ ם בְּ עַ ל פֶּ ה וְ הוּא מַ קְ שִׁ יב, וְ דַ ף שֵׁ נִ י הוּא מְ סַ כֵּ ם וְ אַ תָּ ה מַ קְ שִׁ יב.מַ דּוּעַ נִ קְ רֵ את הַ גְּ מָ רָ א 'תּוֹרָ ה שֶׁ בְּ עַ ל פֶּ ה'? – כִּ י פַּ עַ ם, כּ לָּ ם לָ מְ דוּ אוֹתָ הּ בְּ עַ ל פֶּ ה. אֲ פִ לּוּ אָ סוּר הָ יָ ה לִ כְ תֹּב אוֹתָ הּ. כְּ שֶׁ נֶּ חְ לְ שׁוּ הַ כּוֹחוֹת, הִ תִּ ירוּ חֲ כָ מִ ים לִ כְ תֹּב אֶ ת הַ תּוֹרָ ה שֶׁ בְּ עַ ל פֶּ ה כְּ דֵ י שֶׁ »א תִּ שְׁ תַּ כַּ ח, אֲ בָ ל כְּ שֶׁ אַ תָּ ה יוֹשֵׁ ב וּמְ שַׁ נֵּ ן דַּ פֵּ י גְּ מָ רָ א – אַ תָּ ה מַ מְ שִׁ י אֶ ת דַּ רְ כָּ ם שֶׁ ל הַ תַּ נָּ אִ ים וְ הָ אֲ מוֹרָ אִ ים, שֶׁ לָּ מְ דוּ בְּ דִ יּוּק כָּ , אַ לְ פֵ י שָׁ נִ ים לְ פָ נֶ י́. וּבְ עֶ זְ רַ ת ה' שֶׁ תִּ זְ כֶּ ה לָ לֶ כֶ ת בְּ דַ רְ כָּ ם, וְ לִ הְ יוֹת כָּ ל הַ חַ יִּ ים בִּ בְ חִ ינַ ת 'מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ '. ַ הַ תְ חָ לָה חָ ַ בְ ִ י ֶ OEא יִהְ יֶה לִי זְ מַ , א בָ ל ז ִ ִיתִ י מַ ְ ִ יקִי. ֶ ָ ה ֶ רצִ י – כְּ שֶׁ דִּ בְ רֵ י תּוֹרָ ה שְׁ גוּרִ ים בַּ פֶּ ה תָּ מִ יד, הַ תּוֹרָ ה אֵ ינֶ נָּ ה חֹמֶ ר שֶׁ לּוֹמְ דִ ים בַּ כִּ תָּ ה, הִ יא ¢א סֵ פֶ ר שֶׁ מּ נָּ ח בָּ אָ רוֹן – הִ יא חֵ לֶ ק בִּ לְ תִּ י נִ פְ רָ ד מֵ הַ חַ יִּ ים!מִ נִּ סָּ יוֹן אֲ רֹ שָׁ נִ ים רָ אִ יתִ י: דַּ ף שֶׁ אֵ ינוֹ בָּ רוּר מַ סְ פִּ יק – מֵ עִ יק וּמְ תַ סְ כֵּ ל; דַּ ף בָּ רוּר וּמוּבָ ן – נִ הְ יֶ ה אָ הוּב וּמְ ח בָּ ר!כָּ כָ ה זֶ ה, כָּ ל דַּ ף גְּ מָ רָ א שֶׁ אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ הֵ יטֵ ב וְ לוֹמֵ ד בְּ עַ ל פֶּ ה – נוֹתֵ ן סִ פּוּק אַ דִּ יר וּמוֹטִ יבַ צְ יָ ה רְ צִ ינִ ית לְ הַ מְ שִׁ י. <<<תשפ\"ו
לִ מּוּד בְּ עַ ל פֶּ ה הוּא 'מְ מַ כֵּ ר'! כְּ שֶׁ מִּ תְ רַ גְּ לִ ים אֵ לָ יו אִ י אֶ פְ שָׁ ר לְ הַ פְ סִ יק. בְּ כָ ל רֶ גַ ע נָ תוּן אַ תָּ ה מוֹצֵ א אֶ ת עַ צְ מְ ́ מְ שַׁ נֵּ ן דַּ פִּ ים, לוֹמֵ ד עוֹד וְ עוֹד. הַ תּוֹרָ ה מְ תוּקָ ה כָּ ל כָּ , שֶׁ אַ תָּ ה פָּ שׁוּט ¤א מְ ס גָּ ל לַ עֲ צֹר!אַ בְ רֵ ימִ י מִ תְ רַ גֵּ שׁ לְ שַׁ תֵּ ף: \"בַּ הַ תְ חָ לָ ה זֶ ה הָ יָ ה נִ רְ אֶ ה לִ י מְ ס בָּ כָּ ל כָּ . אֵ י לוֹמְ דִ ים כֹּה הַ רְ בֵּ ה דַּ פִּ ים בְּ עַ ל פֶּ ה?! אֲ בָ ל הֶ חְ לַ טְ תִּ י לָ לֶ כֶ ת בִּ פְ סִ יעוֹת קְ טַ נְ טַ נּוֹת. שָׁ לוֹשׁ שׁוּרוֹת אֲ נִ י יָ כוֹל לִ לְ מֹד בְּ עַ ל פֶּ ה? כֵּ ן. לָ מַ דְ תִּ י אוֹתָ ן, שִׁ נַּ נְ תִּ י שׁוּב וְ שׁוּב, עַ ד שֶׁ הָ פְ כוּ לִ הְ יוֹת חֵ לֶ ק מִ מֶּ נִּ י. אַ חַ ר כָּ הוֹסַ פְ תִּ י אֶ ת הַ 'שַׁ קְ לָ א וְ טַ רְ יָ א' הַ בָּ אָ ה. כָּ עוֹד פְּ סִ יעָ ה, וְ עוֹד אַ חַ ת, עַ ד שֶׁ הַ יּוֹם אֲ נִ י מַ מָּ שׁ קָ רוֹב לְ סוֹף הַ מַּ סֶּ כֶ ת, בס\"ד\".מִ ָה ֶ ל מְ לֵַ ד:אַ בְ רֵ ימִ י הוּא חָ כָ ם אֲ מִ תִּ י! הוּא מוֹסִ יף וְ הוֹלֵ : דַּ ף וְ עוֹד דַּ ף, עַ ד שֶׁ בְּ עֶ זְ רַ ת ה' יֵ דַ ע אֶ ת כָּ ל הַ תּוֹרָ ה כּ לָּ הּ! רַ ק אַ ל תִּ שְׁ כַּ ח לְ הַ זְ מִ ין גַּ ם אוֹתָ נוּ לְ סִ יּוּם הַ שַּׁ \"ס שֶׁ לְּ ́...זֶ ה מַ מָּ שׁ מַ זְ כִּ יר לִ י סִ פּוּרמֵ הַ מִּ דְ רָ שׁ! מְ ס פָּ ר שָׁ ם עַ ל שְׁ נֵ י יְ הוּדִ ים שֶׁ נִּ כְ נְ סוּ לְ בֵ ית הַ מִּ דְ רָ שׁ וְ רָ אוּ אָ רוֹן מָ לֵ א סְ פָ רִ ים מִ קָּ צֶ ה לְ קָ צֶ ה. הַ טִּ פֵּ שׁ הִ תְ יָ אֵ שׁ: \"מִ י יָ כוֹל לִ לְ מֹד אֶ ת כָּ ל זֶ ה?\" וְ הֶ חָ כָ ם הָ יָ ה נָ חוּשׁ: \"אֶ לְ מַ ד הַ יּוֹם פֶּ רֶ ק אֶ חָ ד וּמָ חָ ר פֶּ רֶ ק אֶ חָ ד, עַ ד שֶׁ לְּ בַ סּוֹף אֵ דַ ע אֶ ת כָּ להַ תּוֹרָ ה כּ לָּ הּ\". לָ מַ דְ תִּ י כְּ בָ ר בְּ חַ יַּ י הַ רְ בֵּ ה מִ שְׁ נָ יוֹת בְּ עַ ל פֶּ ה. מָ ה הַ הֶ בְ דֵּ ל בֵּ ין לִ מּוּד מִ שְׁ נָ יוֹת בְּ עַ ל פֶּ ה, לְ לִ מּוּד גְּ מָ רָ א?אָ כֵ ן, יֵ שׁ הֶ בְ דֵּ ל מַ הוּתִ י בֵּ ין לִ מּוּד גְּ מָ רָ א בְּ עַ ל פֶּ ה לְ שִׁ נּוּן מִ שְׁ נָ יוֹת. מִ שְׁ נָ ה מִ לְּ שׁוֹן שִׁ נּוּן. הַ מִּ שְׁ נָ יוֹת בְּ נוּיוֹת בְּ אֹפֶ ן שֶׁ קַּ ל לְ שַׁ נֵּ ן אוֹתָ ן וְ לִ זְ כֹּר. כְּ שֶׁ מְּ שַׁ נְּ נִ ים מִ שְׁ נָ יוֹת, לוֹמְ דִ ים אֶ ת הַ מִּ לִּ ים הַ קְּ דוֹשׁוֹת בְּ עַ ל פֶּ ה, מִ לָּ ה בְּ מִ לָּ ה מַ מָּ שׁ. אוּלַ י אֲ פִ לּוּ מַ צְ מִ ידִ ים לָ הֶ ן מַ נְ גִּ ינָ ה. לְ ע מַּ ת זֹאת, בִּ גְ מָ רָ א אֵ ין לוֹמְ דִ ים בְּ עַ ל פֶּ ה אֶ ת הַ מִּ לִּ ים, אֶ לָּ א מְ בִ ינִ ים וְ לוֹמְ דִ ים אֶ ת הַ תֹּכֶ ן. וְ לָ כֵ ן, שִׁ נּוּן מִ שְׁ נָ יוֹת יָ כוֹל לִ הְ יוֹת בְּ הֶ סַּ ח הַ דַּ עַ ת, תּוֹ עֲ שִׂ יַּ ת פְּ ע לּוֹת אֲ חֵ רוֹת – כִּ י הַ מִּ לִּ ים כְּ בָ ר זוֹרְ מוֹת אוֹטוֹמָ טִ ית בַּ מּוֹחַ ; לְ ע מַּ ת זֹאת, דַּ ף גְּ מָ רָ א בְּ עַ ל פֶּ ה דּוֹרֵ שׁ רִ כּוּז, חֲ שִׁ יבָ ה וְ סִ כּוּם מְ ס דָּ ר. הוּא תּוֹפֵ ס אֶ ת הָ רֹאשׁ וּמְ נַ תֵּ ק מֵ הָ עוֹלָ ם הַ זֶּ ה לְ גַ ן עֵ דֶ ן עֲ לֵ י אֲ דָ מוֹת... מְ מַ כֵּ ר, כְּ בָ ר אָ מַ רְ נוּ?!אלחנן מור ברכפלדתמי גולדברג מבני ברקשירהמירי וניט מבני ברקליבי בראנד צרפתאלישבע אלוני בת 10 וחצי מפתח תקווההָ עַ מּוּד ללי ריס בת 7 וחצי מכרמיאלשֶׁ לָּ נוּשמעון טלר אשדוד בן 8 ּבִ ׁשְ קִ יעַ ת הַ חַ ּמָ ה אֹו ּבְ צֵ את הַ ּכֹוכָ בִ ים? תשפ\"ו
אסתי מושקוביץ בת 9 מערד אהרן מור ברכפלד שמעון מנשה בן 12 ביתר עיליתחיה גולדברג מבני ברק שימי וינברגשיפי מנשה בת 8 מביתר עיליתאביגיל ברנט בת כמעט 6 ירושלים אילה בלחסן קרית ביאליקאלי סטוארט כיתה א מימי רקובסקי בת 8 וחצישמוליק בן 6 מלי ושבי בנות 4 ממשפחת אסטריקאיורים - צבעוניים בלבד, בצבעים חזקיםחיבורים ובדיחות - בדף נפרד ובכתב גדול, בעט שחור עבה או בארטלייןיש לשלוח ל: 'זרקור' ת.ד. 5284 ירושלים 9105201 או בפקס 5372784-02 | לציין 'עבור העמוד שלנו'חֲ נֻ ּכִ ּיָ ה לְ קִ ׁשּּוט, עֲ ׂשּויָ ה מִ ּצִ נְ צֶ נֶ ת זְ כּוכִ ית ּובְ תֹוכָ ּה חָ מְ רֵ י יְ צִ ירָ ה מְ נַ צְ נְ צִ ים וְ אֹורֹות לֶ דשמוליק בן יש לשלוח ל: 'זרקור' ת.ד. וּדנוּאֵ ין ׁשִ גְ רָ הטליה גדליהׁשּוב ׁשִ גְ רָ ה אֲ פֹרָ ה ּומְ ׁשַ עֲ מֶ מֶ תאַ חֲ רֵ י חַ ּגִ ים ּוׂשְ מָ חֹות הִ יא ׁשּוב חֹוזֶ רֶ תּגִ ילָ ה ֹלא אֹוהֶ בֶ ת אֶ ת הַ ּשִׁ גְ רָ הּכַ ּזֹאתִ י אֲ פֹרָ הׁשּוב חֹוזְ רִ ים לְ ׁשִ עּורֵ י ּבַ יִ ת, לִ ּמּודִ יםאֵ ין חֻ פְ ׁשָ ה וְ ֹלא נִ פְ ּגָ ׁשִ ים עִ ם הַ ּמִ ׁשְ ּפָ חָ הּבְ נֵ י ּדֹודִ ים, וְ סָ בִ יםמַ ּבִ יטָ ה ּגִ ילָ ה ּבַ חַ ּלֹון וְ חֹוׁשֶ בֶ תאּולַ י הַ ּשִׁ גְ רָ ה יְ כֹולָ ה לִ הְ יֹותֹלא ּכָ ל ּכָ ְך מְ ׁשַ עֲ מֶ מֶ ת?אּולַ י, אּולַ י ּדַ וְ קָ א מְ עַ נְ יֶ נֶ ת!הִ יא חֹוׁשֶ בֶ ת לֹוקַ חַ ת ּדַ ף וְ כֹותֶ בֶ ת:מִ בְ צַ ע וִ ּתּור לָ אַ חִ יםוְ כָ ְך ּכֻ ּלָ ם ׂשְ מֵ חִ ים!ּגִ ילָ ה עִ ם ׁשִ גְ רָ ה מְ עַ נְ יֶ נֶ תוְ הָ אַ חִ ים עַ ל מִ בְ צַ ע וִ ּתּורִ יםוְ הַ ּשִׁ גְ רָ ה חָ זְ רָ ה לָ ּהרֶ גַ ע! הִ ּנֵ ה חֶ ׁשְ וָ ן, ּכִ סְ לֵ ו וְ הִ ּנֵ ה חֲ נֻ ּכָ הּכָ ל ּכָ ְך מַ הֵ ר אֵ יְך ֹלא ׂשַ מְ נּו לֵ ב?הַ ּשִׁ גְ רָ ה הָ יְ תָ ה ּכָ ל ּכָ ְך ׂשְ מֵ חָ האֹו ׁשֶ ּבְ עֶ צֶ ם ֹלא הָ יְ תָ ה ׁשִ גְ רָ ה...תשפ\"ו
סדרתה של דבורה צוף בָהֶָל זִׁים שרעְָזטִ ּפֹות צְ פּופֹות ׁשֶ ל מָ טָ ר ּדֹולְ פֹות עַ ל מִ רְ צֶ פֶ ת הָ רְ חֹוב, נֹוקְ ׁשֹות עַ ל הַ חַ ּלֹונֹות ּומַ זְ ּכִ ירֹות לְ כֻ ּלָ ם ּכִ י חֹדֶ ׁש ּכִ סְ לֵ ו ּכְ בָ ר ּבְ עִ ּצּומֹו. עֹוד מְ עַ ט יִ פְ רְ חּו הַ ּנַ רְ קִ יסִ ים ּבַ חֲ צַ ר ּבֵ יתֵ נּו. הֹו! ּכַ ּמָ ה ׁשֶ אֲ נִ י מְ צַ ּפָ ה לְ בֹואָ ם. אֵ ין לְ ׁשַ עֵ ר וְ אֵ ין לְ תָ אֵ ר אֵ יזֶ ה נִ יחֹוחַ קָ סּום יָ כֹול לְ הָ בִ יא נַ רְ קִ יס ּבֹודֵ ד אֶ חָ ד לְ בַ יִ ת ׁשֶ ל ׁשַ ּבָ ת. נִ יחֹוחַ ׁשֶ ּמְ בַ ּשֵׂ ם אֶ ת חַ דְ רֵ י הַ ּלֵ ב ּומַ ׁשְ רֶ ה אֲ וִ ירָ ה ׁשֶ ל מֵ עֵ ין עֹולָ ם הַ ּבָ א.אַ ְך עֹוד לִ פְ נֵ י ׁשֶ ּיִ פְ רְ חּו הַ ּנַ רְ קִ יסִ ים וְ נִ יחֹוחָ ם יְ מַ ּלֵ א אֶ ת הַ ּבַ יִ ת, יַ ּגִ יעַ מַ ּשֶׁ הּו אַ חֵ ר, מְ רַ ּגֵ ׁש ּומַ לְ הִ יב – חֲ נֻ ּכָ ה! יָ מִ ים ׁשֶ ל אֹור. ּגַ ם לַ חֲ נֻ ּכָ ה יֵ ׁש אֶ ת הַ ּנִ יחֹוחֹות ׁשֶ ּלֹו. רֵ יחַ ׁשֶ ל סֻ פְ ּגָ נִ ּיֹות ּולְ בִ יבֹות ּתַ ּפּוחֵ י אֲ דָ מָ ה, וְ רֵ יחַ ׁשֶ ל עּוגַ ת ּגְ בִ ינָ ה הַ ּנֶ אֱ פֵ ית לָ ּה אַ ט אַ ט ּבְ סִ יר ּפֶ לֶ א. הַ ּתַ ּנּור ׁשֶ ּלָ נּו הִ ּנֹו לְ ׁשִ ּמּוׁש ּפַ רְ וֶ ה ּבִ לְ בַ ד, וְ אֶ ת עּוגַ ת הַ ּגְ בִ ינָ ה אֹופָ ה אִ ּמָ א עַ ל הַ ּכִ ירָ ה ּבְ סִ יר ּפֶ לֶ א. זֶ הּו סִ יר עָ גֹל וְ גָ בֹוּהַ ּבְ צּורַ ת 'ּבֵ יגָ לֶ ה', ּבְ מֶ רְ ּכָ זֹו חָ לָ ל מְ פֻ ּלָ ׁש, וְ כַ ּמּובָ ן מִ כְ סֶ ה מֵ עַ ל. ּכְ דֵ י לֶ אֱ פֹות ּבְ סִ יר הַ ּפֶ לֶ א יֵ ׁש לְ הַ ּנִ יחַ עַ ל הַ ּלֶ הָ בָ ה ּתַ חְ ּתִ ית עֲ גֻ ּלָ ה, מְ חֹרֶ רֶ ת אַ ף הִ יא ּבְ מֶ רְ ּכָ זָ ּה. עַ ל הַ ּתַ חְ ּתִ ית מֻ ּנָ ח סִ יר הַ ּפֶ לֶ א. מִ ּבַ עַ ד לַ חֹר ּפֹורֵ ץ חֻ ּמָ ּה ׁשֶ ל הַ ּלֶ הָ בָ ה אֶ ל הֶ חָ לָ ל הַ ּמְ פֻ ּלָ ׁש ׁשֶ ּבְ מֶ רְ ּכַ ז הַ ּסִ יר. ּכָ ְך חֹם הָ אֵ ׁש מִ תְ ּפַ ּשֵׁ ט ּבְ ׁשָ וֶ ה אֶ ל ּכָ ל סִ יר הַ ּפֶ לֶ א, וְ הָ עּוגָ ה נֶ אֱ פֵ ית מִ ּבִ פְ נִ ים ּומִ ּבַ חּוץ ּבְ לִ י לְ הֵ יחָ רֵ ְך. מִ ּדֵ י עֶ רֶ ב, לְ אַ חַ ר הַ דְ לָ קַ ת נֵ רֹות חֲ נֻ ּכָ ה וְ ׁשִ ירַ ת 'מָ עֹוז צּור' ּוׁשְ אָ ר הַ ּפִ זְ מֹונִ ים, מַ ּגִ יׁשָ ה אִ ּמָ א ּתִ קְ רֹבֶ ת מְ ׂשַ ּמַ חַ ת – ּובְ אֶ חָ ד מִ ּיְ מֵ י הַ חֲ נֻ ּכָ ה הַ ּכִ ּבּוד הַ ּמֻ ּגָ ׁש הּוא עּוגַ ת ּגְ בִ ינָ ה.הִ ּגִ יעַ יֹום ׁשְ לִ יׁשִ י ׁשֶ ל חֲ נֻ ּכָ ה. ּתֹורָ ּה ׁשֶ ל עּוגַ ת הַ ּגְ בִ ינָ ה הַ ּמָ סָ רְ ּתִ ית ׁשֶ ּלָ נּו מִ תְ קָ רֵ ב. עָ זַ רְ ּתִ י לְ אִ ּמָ א לְ הַ ּדֵ ק ּבְ אֶ צְ ּבְ עֹותַ י אֶ ת ּתַ חְ ּתִ ית הַ ּבָ צֵ ק אֶ ל ּתַ חְ ּתִ ית סִ יר הַ ּפֶ לֶ א הַ מְ ׁשֻ ּמָ ן. ּבֵ ינְ תַ יִ ם הֵ כִ ינָ ה אִ ּמָ א אֶ ת ּתַ עֲ רֹבֶ ת הַ ּגְ בִ ינָ ה.\"לְ ׁשֹוׁשַ ּנָ ה אֵ ין סִ יר ּפֶ לֶ א\", אָ מְ רָ ה אִ ּמָ א ּבְ עֹודָ ּה מַ חְ לִ יקָ ה אֶ ת הַ ּתַ עֲ רֹבֶ ת הַ מְ תּוקָ ה עַ ל ׁשִ כְ בַ ת הַ ּבָ צֵ ק. מְ עַ נְ יֵ ן, ּבְ דִ ּיּוק עַ ל זֶ ה חָ ׁשַ בְ ּתִ י ּגַ ם אֲ נִ י ּבְ אֹותֹו הָ רֶ גַ ע! חֲ נֻ ּכָ ה ּבְ לִ י עּוגַ ת ּגְ בִ ינָ ה מָ סָ רְ ּתִ ית? זֶ ה נִ ׁשְ מַ ע לִ י ּבִ לְ ּתִ י אֶ פְ ׁשָ רִ י. ּכַ ּנִ רְ אֶ ה ּגַ ם אִ ּמָ א חֹוׁשֶ בֶ ת ּכָ ְך.הַ ּפִ תְ רֹון הִ ּגִ יעַ ׁשָ לֹוׁש ׁשָ עֹות לִ פְ נֵ י הַ דְ לָ קַ ת הַ ּנֵ רֹות. ּדֹוד יִ ׂשְ רָ אֵ ל הִ פְ ּתִ יעַ ּבְ בִ ּקּור קָ צָ ר, יָ דָ יו עֲ מּוסֹות ּבְ אַ רְ ּגַ ז אָ בֹוקָ דֹו. הּוא ּבִ ּקֵ ׁש אֶ ת עֶ זְ רָ תֹו ׁשֶ ל יְ הּודָ ה, וְ יַ חַ ד הֵ ם הֹורִ ידּו מִ ן הָ רֶ כֶ ב לְ בֵ יתֵ נּו ּגַ ם אַ רְ ּגַ ז ּתַ ּפּוזִ ים וְ ׂשַ ק אֱ גֹוזִ ים.ּכְ ׁשֶ ּדֹוד יִ ׂשְ רָ אֵ ל מַ ּגִ יעַ , הַ ּבַ יִ ת מִ תְ מַ ּלֵ א ׂשִ מְ חָ ה. וְ אִ ם חֲ ׁשַ בְ ּתֶ ם ׁשֶ ּזֶ ה ּבִ גְ לַ ל הַ ּפֵ רֹות, אֲ סַ ּפֵ ר לָ כֶ ם ׁשֶ רֻ ּבֵ נּו אֵ ינֶ ּנּו אֹוהֲ בִ ים אָ בֹוקָ דֹו וְ תַ ּפּוזִ ים, ּומֵ אָ ז ׁשֶ אֱ גֹוזִ ים הָ פְ כּו לִ הְ יֹות ּבְ בֵ יתֵ נּו ּכְ מֹו ּתֶ בֶ ן ּבְ מִ צְ רַ יִ ם – אִ יׁש ּכְ בָ ר אֵ ינֹו מִ תְ רַ ּגֵ ׁש ּגַ ם מֵ הֶ ם יֹותֵ ר מִ ּדַ י. מַ ה ּכֵ ן? ּדֹוד יִ ׂשְ רָ אֵ ל מֵ בִ יא אֶ ת עַ צְ מֹו, אֶ ת חִ ּיּוכֹו הַ חַ ם וְ הָ אֹוהֵ ב, אֶ ת הַ ּצְ בִ יטָ ה ּבַ ּלְ חִ י ׁשֶ ל יְ הּודָ ה וְ אֶ פְ רַ יִ ם, אֶ ת הַ ּמַ חְ מָ אֹות וְ הַ ּמִ ּלִ ים הַ ּטֹובֹות לְ כֻ ּלָ ם. ּכֵ ן, אֲ נַ חְ נּו אֹוהֲ בִ ים אֶ ת הַ ּלֵ ב ׁשֶ ל הַ ּדֹוד יִ ׂשְ רָ אֵ ל. ּכְ ׁשֶ הּוא קָ ם לָ לֶ כֶ ת, סִ ּפֵ ר הַ ּדֹוד לַ אֲ חֹותֹו )הֲ ֹלא הִ יא אִ ּמָ א( ׁשֶ הַ ּלַ יְ לָ ה יֵ ׁש לֹו חֲ תֻ ּנָ ה ּבִ בְ נֵ י ּבְ רַ ק. \"רֹוצָ ה ׁשֶ אַ קְ ּפִ יץ מַ ּשֶׁ הּו לְ ׁשֹוׁשַ ּנָ ה?\" ׁשָ אַ ל, \"אַ ּתְ יֹודַ עַ ת\", הֹוסִ יף הַ ּדֹוד ּבַ הֲ לָ צָ ה, \"אֲ נִ י הֲ רֵ י 'ּבַ עַ ל עֲ גָ לָ ה'...\"עֵ ינֶ יהָ ׁשֶ ל אִ ּמָ א אֹורּו. \"אֵ יזֶ ה יֹפִ י!\" ׂשָ מְ חָ ה. הִ יא הִ זְ ּדָ רְ זָ ה לַ ּמִ טְ ּבָ ח ּכְ דֵ י לְ הָ כִ ין מִ ׁשְ לֹוחַ לְ ׁשֹוׁשַ ּנָ ה, וְ כַ ּמּובָ ן־ּכַ ּמּובָ ן ֹלא ׁשָ כְ חָ ה אֶ ת הַ ּמַ אֲ פֶ ה ׁשֶ ּבְ גִ ינֹו חָ ׁשָ ה הַ ּיֹום צְ בִ יטֹנֶ ת ּבַ ּלֵ ב... אִ ּמָ א ּפָ רְ סָ ה ּפְ רּוסֹות מֵ עּוגַ ת הַ ּגְ בִ ינָ ה, צָ רְ רָ ה ּבְ מַ ּפִ ּיֹון וְ הֹוסִ יפָ ה לַ ּמִ ׁשְ לֹוחַ הַ מְ לַ ּבֵ ב. הַ ּצְ רֹור עָ בַ ר לִ ידֵ י הַ ּדֹוד יִ ׂשְ רָ אֵ ל ּבְ תֹוסֶ פֶ ת ּתֹודֹות ּובְ רָ כֹות עַ ל הַ ּבִ ּקּור, עַ ל הַ ּפֵ רֹות וְ עַ ל הַ הִ תְ נַ ּדְ בּות.ּדֹוד יִ ׂשְ רָ אֵ ל עֹוׂשֶ ה אֶ ת ּדַ רְ ּכֹו הַ ּבַ יְ תָ ה, ּובְ אֹותָ ּה עֵ ת ׁשֹוׁשַ ּנָ ה יֹוצֵ את מִ ּבֵ יתָ ּה ׁשֶ ּבִ בְ נֵ י ּבְ רַ ק לְ סִ ּדּורִ ים ׁשֹונִ ים. הִ יא חֹולֶ פֶ ת עַ ל ּפְ נֵ י חֲ נֻ ּיֹות. ּבְ קֶ רֶ ן הָ רְ חֹוב נִ ּצֶ בֶ ת חֲ נּות ּכֵ לִ ים קְ טַ ּנָ ה, סְ חֹורָ תָ ּה מִ ׁשְ ּתַ ּפֶ לֶ ת אֶ ל מִ דְ רֶ כֶ ת הָ רְ חֹוב. עֵ ינֶ יהָ נָ חֹות עַ ל... סִ יר ּפֶ לֶ א. סִ יר ּפֶ לֶ א?! מִ תְ רַ ּגֶ ׁשֶ ת ׁשֹוׁשַ ּנָ ה. אֵ יְך ֹלא חָ ׁשַ בְ ּתִ י עַ ל ּכָ ְך? אֵ יְך אֶ פְ ׁשָ ר ׁשֶ ּיַ עֲ בֹר חֲ נֻ ּכָ ה ּבְ לִ י עּוגַ ת הַ ּגְ בִ ינָ ה הַ ּמָ סָ רְ ּתִ ית? הִ יא נֹוטֶ לֶ ת סִ יר ּפֶ לֶ א אֶ חָ ד מֵ עֲ רֵ מַ ת הַ ּסִ ירִ ים הַ ּגֹודְ ׁשִ ים אֶ ת הַ ּמִ דְ רָ כָ ה, מְ ׁשַ ּלֶ מֶ ת, ּומַ מְ ׁשִ יכָ ה ּבַ הֲ קָ לָ ה ּבַ ּקְ נִ ּיֹות.סָ מּוְך לְ הַ דְ לָ קַ ת הַ ּנֵ רֹות, ּכְ ׁשֶ הָ אַ בְ רֵ ְך הַ ּטָ רִ י ׁשְ ֹלמֹה פְ רִ ידְ מַ ן, הֲ ֹלא הּוא ּבַ עֲ לָ ּה ׁשֶ ל ׁשֹוׁשַ ּנָ ה, הִ תְ ּכֹונֵ ן לָ צֵ את מֵ הַ יְ ׁשִ יבָ ה לְ עֵ בֶ ר ּבֵ יתֹו, קָ רָ א אַ חֲ רָ יו הַ ּבֵ ן ׁשֶ ל ּכֹהֵ ן, הַ ּשְׁ כֵ נִ ים ׁשֶ ּלָ הֶ ם מֵ חֵ יפָ ה: \"ׁשְ ֹלמֹה, ּכִ מְ עַ ט ׁשָ כַ חְ ּתִ י, הָ יִ ינּו אֶ תְ מֹול ּבְ חֵ יפָ ה. אִ ּמָ א ׁשֶ ּלְ ָך ׁשָ לְ חָ ה לְ ָך...\" אָ מַ ר וְ הִ ּגִ יׁש לִ ׁשְ ֹלמֹה ׂשַ ּקִ ית. \"ּתֹודָ ה\", אָ מַ ר ׁשְ ֹלמֹה הַ ּמֻ פְ ּתָ ע, \"ּוסְ לִ יחָ ה עַ ל הַ ּטִ רְ חָ ה\".\"הֹו, אַ ּתָ ה ּכְ מֹו אִ ּמָ א ׁשֶ ּלְ ָך. ּגַ ם הִ יא הִ תְ נַ ּצְ לָ ה. הִ יא אָ מְ רָ ה ׁשֶ הִ יא חַ ּיֶ בֶ ת לִ ׁשְ ֹלחַ לָ כֶ ם עּוגַ ת ּגְ בִ ינָ ה לַ חֲ נֻ ּכָ ה\".לְ אַ חַ ר הַ דְ לָ קַ ת הַ ּנֵ רֹות הִ תְ אַ רְ ּגְ נּו הַ ּדֹוד יִ ׂשְ רָ אֵ ל וְ הַ ּדֹודָ ה ּבַ תְ יָ ה לַ ּנְ סִ יעָ ה לִ בְ נֵ י ּבְ רַ ק. הֵ ם ּכַ ּמּובָ ן הִ כְ נִ יסּו לָ רֶ כֶ ב אֶ ת הַ ּמִ ׁשְ לֹוחַ הָ אָ רּוז ׁשֶ ל אִ ּמָ א, ׁשֶ ּנָ ח ּבֵ ינְ תַ יִ ם ּבַ ּמְ קָ רֵ ר הַ ּבֵ יתִ י ׁשֶ ּלָ הֶ ם.הַ ּדֹודָ ה ּבַ תְ יָ ה אָ מְ רָ ה: \"מִ סְ ּתַ ּבֵ ר ׁשֶ ּלְ ׁשֹוׁשַ ּנָ ה אֵ ין עֲ דַ יִ ן סִ יר ּפֶ לֶ א. חַ ּכֵ ה, אֶ פְ רֹס לָ ּה ּפְ רּוסֹות אֲ חָ דֹות ׁשֶ ל עּוגַ ת ּגְ בִ ינָ ה\".ּכְ ׁשֶ ּשְׁ ֹלמֹה ׁשָ ב הַ ּבַ יְ תָ ה קִ ּדֵ ם אֶ ת ּפָ נָ יו ּפֶ רֶ ץ עַ ז ׁשֶ ל רֵ יחַ מַ אֲ פֵ ה ּגְ בִ ינָ ה. סִ יר ּפֶ לֶ א חָ דָ ׁש וְ נֹוצֵ ץ עָ מַ ד עַ ל הַ ּכִ ירָ ה, ּובֹו עּוגַ ת ּגְ בִ ינָ ה מַ עֲ ׂשֵ ה יְ דֵ י ׁשֹוׁשַ ּנָ ה.ׁשְ ֹלמֹה וְ ׁשֹוׁשַ ּנָ ה הִ ּבִ יטּו מְ חֻ ּיָ כִ ים ּבְ מִ ׁשְ לֹוחַ עּוגֹות הַ ּגְ בִ ינָ ה ׁשֶ הִ ּגִ יעּו מִ ּשָׁ לֹוׁש קְ צֹות הָ אָ רֶ ץ. ּכֹוחָ ּה ׁשֶ ל מָ סֹרֶ ת - - -בְּ יַ לְ דוּתִ י לִ פְ נֵ י כַּ חֲ מִ שִּׁ ים שָׁ נָ ה: אֲ חוֹתֵ נוּ שׁוֹשַׁ נָּ ה הִ תְ חַ תְּ נָ ה, וּרְ פָ אֵ ל אַ חֵ ינוּ עָ לָ ה לִ ישִׁ יבָ ה.ֶץֹת הָאָרֶק נט מִכָּל קְצ וֶרּפ תשפ\"ו
מְ לֵ אִ ים בְּ קִ שְׁ קוּשִׁ ים מַ תִּ ישִׁ ים, מְ יָ אַ שִ יםוְ אֵ ין לָ הּ! אֵ ין לָ הּ הַ צָּ גָ הלִ מְ סִ בַּ ת הַ חֲ נ כָּ ה...אוֹמֶ רֶ ת אִ מָּ א – \"רוּת, כְּ דַ אייַ עֲ זֹר לָ TM בְּ וַ דַּ אילְ הִ תְ קַ שֵּׁ ר לְ שׁוּלַ מִּ ית שֶׁ תַּ עֲ זֹר לָ TM בַּ תָּ כְ נִ ית\".אַ TM רוּת מַ מָּ שׁ אֵ ינָ הּ רוֹצָ ההֵ ן הִ יא זְ רִ יזָ ה וְ חָ רוּצָ ההִ יא מְ כִ ינָ ה הַ כֹּל לְ בַ ד⋅ כָּ TM נָ עִ ים וְ כָ TM נֶ חְ מָ ד!!!הָ רְ שִׁ ימָ ה עַ ל הַ שּׁ לְ חָ ןרוּת oeא מְ בַ זְ בֶּ זֶ ת זְ מַ ןוְ קוֹרֵ את אֶ ת הַ שּׁוּרָ ההַ שְּׁ נִ יָּ ה בָּ רְ שִׁ ימָ ה:\"בְּ סוֹפָ הּ – יִ הְ יֶ ה הִ מְ נוֹן⋅ בַּ חֲ רוּזִ ים כּוֹלֵ ל פִּ זְ מוֹן\".חוֹלְ פוֹת שָׁ עָ ה וּשְׁ עָ תַ יִ םמְ שַׁ פְ שֶׁ פֶ ת רוּת עֵ ינַ יִ םהִ יא כּוֹתֶ בֶ ת וּמוֹחֶ קֶ תעוֹד וְ עוֹד דַּ פִּ ים זוֹרֶ קֶ תמְ לֵ אִ ים בְּ קִ שְׁ קוּשִׁ ים מַ תִּ ישִׁ ים, מְ יָ אַ שִ יםוְ אֵ ין לָ הּ, אֵ ין לָ הּ שׁוּם הִ מְ נוֹןיָ פֶ ה, קָ לִ יט, כּוֹלֵ ל פִּ זְ מוֹן.אוֹמֵ ר לָ הּ אַ בָּ א – \"רוּת, כְּ דַ אייַ עֲ זֹר לָ TM בְּ וַ דַּ איחֲ נ כָּ ה כְּ בָ ר מִ תְ קָ רֵ בוְ רוּת חוֹשֶׁ בֶ ת לָ הּ בַּ לֵּ במַ חְ שָׁ בָ ה כֹּה מְ תוּקָ הרַ עְ יוֹן לַ חֲ נ כָּ ה:יִ תְ אַ סְּ פוּ הַ בְּ נוֹת דּוֹדוֹתבַּ בַּ יִ ת, בַּ חֲ דַ ר בָּ נוֹתלִ מְ סִ בָּ ה עִ ם תָּ כְ נִ יּוֹתוְ כַ מּוּבָ ן – ס פְ גָּ נִ יּוֹת.לְ אֶ פְ רָ ת הִ יא תִּ תְ קַ שֵּׁ רלְ שׁוּלַ מִּ ית וּלְ אֶ סְ תֵּ רוְ תִ קְ בַּ ע יוֹם וְ שָׁ עָ ה⋅ לִ מְ סִ בַּ ת הַ חֲ נ כָּ ה.לְ אִ מָּ א מְ מַ הֶ רֶ ת רוּתלְ סַ פֵּ ר, לִ שְׁ אֹל רְ שׁוּת,וּכְ שֶׁ אִ מָּ א מַ סְ כִּ ימָ ההִ יא רוֹשֶׁ מֶ ת רְ שִׁ ימָ ה:לִ כְ תֹּב הַ צָּ גָ ה מַ צְ חִ יקָ הבְּ נוֹשֵׂ א הַ חֲ נ כָּ הבְּ סוֹפָ הּ – יִ הְ יֶ ה הִ מְ נוֹןבַּ חֲ רוּזִ ים כּוֹלֵ ל פִּ זְ מוֹןקִ שּׁוּטִ ים – לִ יצֹר יָ פִ יםמִ בְּ רִ יסְ טוֹלִ ים וּמִ שְּׁ קָ פִ יםוְ לִ תְ לוֹת עַ ל הַ חַ לּוֹןעַ ל הַ תִּ קְ רָ ה עַ ל הָ אָ רוֹן.מִ שְׂ חַ ק 'מְ צָ א אֶ ת הַ מַּ טְ מוֹן'מִ שְׂ חָ ק נֶ חְ מָ ד בִּ סְ בִ יבוֹןיְ צִ ירָ ה אוֹ אֲ פִ יָּ הוּלְ קִ נּוּחַ – ס פְ גָּ נִ יָּ ה.וּבְ סוֹף הָ רְ שִׁ ימָ הרוֹשֶׁ מֶ ת רוּת בְּ עֵ ט כְּ ת מָּ ה:וּבְ עִ קָּ ר: אֲ נִ י רוֹצָ הלִ הְ יוֹת זְ רִ יזָ ה וְ חָ רוּצָ הוּלְ אַ רְ גֵּ ן בְּ לִ י עֶ זְ רָ המְ סִ בָּ ה לְ תִ פְ אָ רָ הבְּ וַ דַּ אי יִ הְ יֶ ה נֶ חְ מָ דלְ הָ כִ ין הַ כֹּל לְ בַ דוּבְ סוֹף הַ מְּ סִ בָּ הרַ ק לִ י! יֹאמְ רוּ: תּוֹדָ ה רַ בָּ ה.הָ רְ שִׁ ימָ ה עַ ל הַ שּׁ לְ חָ ןרוּת oeא מְ בַ זְ בֶּ זֶ ת זְ מַ ןאֶ ת הַ שּׁוּרָ ה הָ רִ אשׁוֹנָ ההִ יא קוֹרֵ את בְּ כַ וָּ נָ ה:\"לִ כְ תֹּב הַ צָּ גָ ה מַ צְ חִ יקָ ה⋅ בְּ נוֹשֵׂ א הַ חֲ נ כָּ ה\".חוֹלְ פוֹת שָׁ עָ ה וּשְׁ עָ תַ יִ םמְ שַׁ פְ שֶׁ פֶ ת רוּת עֵ ינַ יִ םהִ יא כּוֹתֶ בֶ ת, וּמוֹחֶ קֶ תעוֹד וְ עוֹד דַּ פִּ ים זוֹרֶ קֶ תבְּ נוֹשֵׂ א הַ חֲ נ כָּ הבְּ סוֹפָ הּ – יִ הְ יֶ ה הִ מְ נוֹןבַּ חֲ רוּזִ ים כּוֹלֵ ל פִּ זְ מוֹןיָ פֶ ה, קָ לִ יט, כּוֹלֵ ל פִּ זְ מוֹן.אוֹמֵ ר לָ הּ אַ בָּ א – \"רוּת, כְּ דַ אייַ עֲ זֹר לָ TM בְּ וַ דַּ איתשפ\"ו
לְ אֶ פְ רָ ת לְ הִ תְ קַ שֵּׁ רשֶׁ תַּ עֲ זֹר לָ TM לְ חַ בֵּ ר\".אַ TM רוּת מַ מָּ שׁ אֵ ינָ הּ רוֹצָ ההֵ ן הִ יא זְ רִ יזָ ה וְ חָ רוּצָ הוּמְ אַ רְ גֶּ נֶ ת בְּ לִ י עֶ זְ רָ המְ סִ בָּ ה לְ תִ פְ אָ רָ ה.⋅הָ רְ שִׁ ימָ ה עַ ל הַ שּׁ לְ חָ ןרוּת oeא מְ בַ זְ בֶּ זֶ ת זְ מַ ןקִ שּׁוּטִ ים תָּ כִ ין – יָ פִ יםמִ בְּ רִ יסְ טוֹלִ ים וּמִ שְּׁ קָ פִ ים.חוֹלְ פוֹת שָׁ עָ ה וּשְׁ עָ תַ יִ םכּוֹאֲ בוֹת לָ הּ הַ יָּ דַ יִ םוְ אֵ ין לָ הּ כּוֹחַ עוֹד בַּ יָּ דלִ תְ לוֹת אַ ף oeא קִ שּׁוּט אֶ חָ ד.רוֹאֶ ה אוֹתָ הּ שְׁ מוּאֵ ל אָ חִ יהָוּבְ חֶ מְ לָ ה לְ רוּת מַ צִּ יעַ :\"תִּ תְ קַ שְּׁ רִ י כְּ בָ ר לְ אֶ סְ תֵּ רהִ יא לַ עֲ זֹר תָּ בוֹא מַ הֵ ר\".וְ רוּת, הִ יא שׁוּב oeא הִ תְ קַ שְּׁ רָ הoeא, הִ יא oeא רוֹצָ ה עֶ זְ רָ ה!הִ יא מְ כִ ינָ ה הַ כֹּל לְ בַ דכָּ TM נָ עִ ים וְ כָ TM נֶ חְ מָ ד!!!⋅חוֹלֵ ף יוֹם, חוֹלְ פִ ים יוֹמַ יִ םמִ תְ קַ דֶּ מֶ ת רוּת בֵּ ינְ תַ יִ םהִ יא קָ נְ תָ ה כְּ בָ ר יְ צִ ירוֹתבְּ צוּרַ ת שְׁ מוֹנָ ה נֵ רוֹתוְ קָ נְ תָ ה גַּ ם סְ בִ יבוֹןוְ הִ שִּׂ יגָ ה לָ הּ מַ תְ כּוֹןלַ הֲ כָ נַ ת ס פְ גָּ נִ יּוֹתטְ עִ ימוֹת, אַ וְ רִ ירִ יּוֹת.אַ TM לְ אַ רְ גֵּ ן - הִ יא oeא גָּ מְ רָ האֵ ין קִ שּׁוּטִ ים עַ ל הַ תִּ קְ רָ הגַּ ם אֵ ין מַ סְ פִּ יק עַ ל הַ חַ לּוֹןוְ oeא מוּכָ ן – מִ שְׂ חַ ק§מַ טְ מוֹןמַ סְ כִּ ימָ ה רוּת, אֵ ין בְּ רֵ רָ ההִ יא בֶּ אֱ מֶ ת צְ רִ יכָ ה עֶ זְ רָ האַ TM בִּ פְ נִ ים, עָ מֹק בַּ לֵּ בלוֹחֵ שׁ לָ הּ קוֹל שֶׁ מִּ תְ אַ כְ זֵ ב:\"חָ שַׁ בְ תִּ י שֶׁ יִּ הְ יֶ ה נֶ חְ מָ דלְ אַ רְ גֵּ ן הַ כֹּל לְ בַ ד...וְ עַ כְ שָׁ ו, בַּ מְּ סִ בָּ ה –לְ מִ י יֹאמְ רוּ תּוֹדָ ה רַ בָּ ה??⋅בַּ בַּ יִ ת, בַּ חֲ דַ ר בָּ נוֹתיוֹשְׁ בוֹת כּ לָּ ן וְ נֶ הֱ נוֹתוּמוּל רִ צּוּד אוֹר הַ נֵּ רוֹתהִ מְ נוֹן בַּ חֲ רוּזִ ים שָׁ רוֹתוְ יֵ שׁ מִ שְׂ חָ ק בִּ סְ בִ יבוֹןוְ יֵ שׁ 'מְ צָ א אֶ ת הַ מַּ טְ מוֹן'וִ יצִ ירַ ת שְׁ מוֹנָ ה נֵ רוֹתוְ ס פְ גָּ נִ יּוֹת אַ וְ רִ ירִ יּוֹתוְ קִ שּׁוּטִ ים – הֲ מוֹן הֲ מוֹןעַ ל הַ תִּ קְ רָ ה וְ הַ חַ לּוֹןוְ הַ צָּ גָ ה כֹּה מַ צְ חִ יקָ ה בְּ נוֹשֵׂ א הַ חֲ נ כָּ הוְ הַ רְ גָּ שָׁ ה כָּ ל כָּ TM חַ מָּ הלְ כָ ל אַ חַ ת שֶׁ כָּ אן תָּ רְ מָ הוּבְ סוֹף הַ מְּ סִ בָּ האוֹמְ רוֹת כּ לָּ ן: תּוֹדָ ה רַ בָּ ה!וְ אֵ ין לָ הּ שֵׁ מֶ ץ רַ עְ יוֹןלְ הַ צָּ גָ ה אוֹ לְ פִ זְ מוֹןוְ עוֹד מְ עַ ט כְּ בָ ר חֲ נ כָּ ההִ יא בִּ כְ לָ ל oeא מַ סְ פִּ יקָ ה.אוּלַ י בְּ כָ ל זֹאת תִּ תְ קַ שֵּׁ רלְ אֶ פְ רָ ת אוֹ לְ אֶ סְ תֵּ ר?אוֹ אוּלַ י לְ שׁוּלַ מִּ יתשֶׁ תַּ עֲ זֹר לָ הּ בַּ תָּ כְ נִ ית???⋅וְ אָ ז מְ צַ לְ צֵ ל הַ טֶּ לֶ פוֹןרוּת עוֹנָ ה לוֹ \"כֵּ ן, שָׁ לוֹם\"וְ שׁוֹמַ עַ ת – זוֹ אֶ סְ תֵּ רשֶׁ רוֹצָ ה קְ צָ ת לְ בָ רֵ רבַּ מְּ סִ בָּ ה – מַ ה מְּ ת כְ נָ ןוְ הַ הִ מְ נוֹן – הַ אִ ם מוּכָ ן?רוּת שׁוֹתֶ קֶ ת, נֶ אֱ נַ חַ ת,וְ עוֹנָ ה בְּ חֹסֶ ר נַ חַ תשֶׁ ̄א – הִ יא oeא חִ בְּ רָ ה הִ מְ נוֹןוְ עוֹד oeא אִ רְ גְּ נָ ה מַ טְ מוֹןוַ עֲ בוֹדָ ה – יֵ שׁ עוֹד הַ רְ בֵּ ההִ יא oeא יוֹדַ עַ ת מַ ה יִּ הְ יֶ ה...וְ אֶ סְ תֵּ ר – כּ לָּ הּ גּוֹעֶ שֶׁ ת\"לָ מָּ ה אַ תְּ oeא מְ בַ קֶּ שֶׁ ת???לְ חַ בֵּ ר – אֲ נִ י אוֹהֶ בֶ תהִ נֵּ ה, כְּ בָ ר אֲ נִ י כּוֹתֶ בֶ ת!הִ מְ נוֹן יָ פֶ ה כּוֹלֵ ל פִּ זְ מוֹןוְ גַ ם, כְּ בָ ר יֵ שׁ לִ י רַ עְ יוֹןלְ הַ צָּ גָ ה מַ צְ חִ יקָ הבְּ נוֹשֵׂ א הַ חֲ נ כָּ ה.אֶ עֱ זֹר לָ TM בְּ שִׂ מְ חָ הבִּ שְׁ בִ ילִ י זוֹ oeא טִ רְ חָ ה!לְ שׁוּלַ מִּ ית וּלְ אֶ פְ רָ ת אֶ תְ קַ שֵּׁ ר גַּ ם עוֹד מְ עַ טשֶׁ יָּ בוֹאוּ לַ עֲ זֹר בְּ מָ ה שֶׁ עוֹד נוֹתַ ר לִ גְ מֹר...\"⋅לְ רוּת שֶׁ -הַ כֹּל אִ רְ גְּ נָ הוְ הָ יְ תָ ה גַּ ם מוּכָ נָ הלְ שַׁ תֵּ ף בַּ הֲ כָ נוֹתאֶ ת כָּ ל יֶ תֶ ר הַ בָּ נוֹת.וְ רוּת – שְׂ מֵ חָ ה וּמְ אִ ירָ העַ ל הַ תּוֹדָ ה, עַ ל הָ עֶ זְ רָ ה,עַ ל הִ תְ גַּ שְּׁ מוּת הָ רְ שִׁ ימָ המַ מָּ שׁ כְּ מוֹ שֶׁ הִ יא חָ לְ מָ ה.\"תּוֹדָ ה לָ כֶ ן\", בְּ חֹם אוֹמֶ רֶ ת\"עַ ל הִ שְׁ תַּ תְּ פוּת כֹּה נֶ הְ דֶּ רֶ תכָּ ל אַ חַ ת עָ זְ רָ ה כָּ ל כָּ TM וְ הַ כֹּל יָ צָ א מ צְ לָ ח!\"וּבְ לִ בָּ הּ – יֵ שׁ רֶ גֶ שׁ חַ םשֶׁ לּוֹחֵ שׁ בְּ קוֹל חָ כָ ם:\"אוּלַ י הָ יָ ה מְ אֹד נֶ חְ מָ ד,לְ הָ כִ ין הַ כֹּל לְ בַ דאַ TM בְּ וַ דַּ אי מ צְ לָ ח יוֹתֵ רבִּ בְ נוֹת דּוֹדוֹת לְ הֵ עָ זֵ רלְ כָ ל אַ חַ ת אוֹר מְ י חָ דרַ ק לָ הּ, שֶׁ אֵ ין לְ אַ ף אֶ חָ דוּכְ שֶׁ כָּ ל אַ חַ ת תּוֹרֶ מֶ תהַ תּוֹצָ אָ ה יוֹצֵ את מ שְׁ לֶ מֶ ת!\"טְ עִ ימוֹת, אַ וְ רִ ירִ יּוֹת.אַ TM לְ אַ רְ גֵּ ן - הִ יא oeא גָּ מְ רָ האֵ ין קִ שּׁוּטִ ים עַ ל הַ תִּ קְ רָ הגַּ ם אֵ ין מַ סְ פִּ יק עַ ל הַ חַ לּוֹןוְ oeא מוּכָ ן – מִ שְׂ חַ ק§מַ טְ מוֹןמיכל פינסקי תשפ\"ו
מאת רבקה זונשייןָּה? ַּ נׁ ְ תּמַ ה הִשֹסַ ף? ווּמַ ה נמ ש ח ק מרת ק ש ד ורש הכנ ה מ ר אשמַ ה צָּ רִ י? טֵ יְ פּ, נַ גָּ ן אוֹ הַ קְ לָ טָ ה בְּ טֶ לֶ פוֹן נַ יָּ דהֲ כָ נָ ה מֵ רֹאשׁמַ נְ חֵ ה הַ מִּ שְׂ חָ ק חוֹשֵׁ ב מֵ רֹאשׁ עַ ל סִ פּוּר. זֶ ה יָ כוֹל לִ הְ יוֹת סִ פּוּר אֲ מִ תִּ י אוֹ מ מְ צָ א, אַ חָ שׁוּב שֶׁ יִּ הְ יֶ ה סִ פּוּר מְ עַ נְ יֵ ן וּבַ עַ ל פְּ רָ טִ ים רַ בִּ ים. הַ מַּ נְ חֶ ה כּוֹתֵ ב וּמַ קְ לִ יט שְׁ תֵּ י גִּ רְ סָ אוֹת לַ סִּ פּוּר. גִּ רְ סָ ה אַ חַ ת כְּ אִ לּוּ מִ פִּ יו שֶׁ ל מִ ישֶׁ הוּ שֶׁ הָ יָ ה בָּ אֵ רוּעַ , וְ גִ רְ סָ ה שְׁ נִ יָּ ה כְּ אִ לּוּ הִ קְ לִ יט אֶ ת הָ אֵ רוּעַ בְּ הִ תְ רַ חֲ שׁוּתוֹ. בֵּ ין שְׁ תֵּ י הַ גִּ רְ סָ אוֹת אֲ מוּרוֹת לִ הְ יוֹת עֶ שֶׂ ר סְ תִ ירוֹת שֶׁ ל אִ י הַ תְ אָ מָ ה. לְ ד גְ מָ ה: הַ מְ סַ פֵּ ר אוֹמֵ ר שֶׁ שָּׁ תוּ קָ פֶ ה, וּבְ הַ קְ לָ טַ ת הַ מַּ עֲ שֶׂ ה שׁוֹמְ עִ ים שֶׁ הַ גִּ בּוֹרִ ים אוֹמְ רִ ים 'לְ חַ יִּ ים'. הַ מְ סַ פֵּ ר אוֹמֵ ר שֶׁ זֶּ ה קָ רָ ה שָׁ עָ ה לִ פְ נֵ י שַׁ בָּ ת, וּבַ הַ קְ לָ טָ ה שׁוֹמְ עִ ים בָּ רֶ קַ ע אֶ ת מַ נְ גִּ ינַ ת הַ צִּ פְ צוּף. • חָ שׁוּב לְ הַ תְ אִ ים אֶ ת הַ שְּׁ גִ יאוֹת לְ גִ יל הַ מִּ שְׁ תַּ תְּ פִ ים בַּ מִּ שְׂ חָ ק. כְּ כָ ל שֶׁ הַ גִּ יל עוֹלֶ ה, הַ שְּׁ גִ יאוֹת אֲ מוּרוֹת לִ הְ יוֹת קָ שׁוֹת יוֹתֵ ר לְ זִ הוּי. • לַ הֲ כָ נָ ה קַ לָּ ה יוֹתֵ ר, נִ תָּ ן לְ וַ תֵּ ר עַ ל הַ הַ קְ לָ טָ ה וּפָ שׁוּט לְ הַ קְ רִ יא שְׁ תֵּ י גִּ רְ סָ אוֹת מֵ חֲ וָ יוֹתֵ יהֶ ם שֶׁ ל שְׁ נֵ י מִ שְׁ תַּ תְּ פִ ים שׁוֹנִ ים בָּ אֵ רוּעַ . אֵ י מְ שַׂ חֲ קִ ים? הַ מַּ נְ חֶ ה מַ שְׁ מִ יעַ אוֹ מַ קְ רִ יא אֶ ת שְׁ תֵּ י הַ גִּ רְ סָ אוֹת. עַ ל הַ מִּ שְׁ תַּ תְּ פִ ים לְ הַ קְ שִׁ יב הֵ יטֵ ב וְ לִ רְ שֹׁם אֶ ת עֶ שֶׂ ר הַ סְּ תִ ירוֹת שֶׁ בֵּ ין הַ גִּ רְ סָ אוֹת. שִׂ ימוּ לֵ ב! אֵ ין לְ אַ פְ שֵׁ ר לַ מִּ שְׁ תַּ תְּ פִ ים לְ הַ כְ רִ יז עַ ל הַ סְּ תִ ירוֹת בִּ שְׁ עַ ת הַ שְׁ מָ עָ ה, כְּ דֵ י לָ תֵ ת לְ כ לָּ ם הִ זְ דַּ מְּ נוּת. הַ מְ נַ צֵּ חַ הוּא זֶ ה שֶׁ מָּ צָ א אֶ ת מִ סְ פַּ ר הַ סְּ תִ ירוֹת הַ גָּ דוֹל בְּ יוֹתֵ ר. מַ ה צָּ רִ י? עֶ שְׂ רִ ים חֲ פָ צִ ים שְׁ נֵ י כִּ סְּ אוֹת וּשְׁ נֵ י מְ עִ ילִ ים שֶׁ מְּ ח בָּ רִ ים אֲ לֵ יהֶ ם כּוֹבָ עִ יםשֶׁ טַ ח פָּ נוּי בַּ חֶ דֶ ראֵ י מִ תְ חָ רִ ים?1 .מְ פַ זְּ רִ ים אֶ ת הַ חֲ פָ צִ ים לְ יַ ד אַ חַ ד הַ קִּ ירוֹת, וּמַ נִּ יחִ ים אֶ ת הַ כִּ סְּ אוֹת וְ אֶ ת הַ מְּ עִ ילִ ים לְ יַ ד הַ קִּ יר הַ נֶּ גְ דִּ י.ֹת! ּ אוֹסִיפוּ ות ל ה אחת?... ו ת אפש ר ל הו ס יף למ כ מ ה או תיאֵ י מְ שַׂ חֲ קִ ים? . 1 הַ מִּ שְׁ תַּ תֵּ ף הָ רִ אשׁוֹן אוֹמֵ ר אוֹת. . 2 זֶ ה שֶׁ יּוֹשֵׁ ב לְ יָ דוֹ מוֹסִ יף רַ ק אוֹת אַ חַ ת לָ אוֹת הָ רִ אשׁוֹנָ ה, לִ יצִ ירַ ת מִ לָּ ה בַּ ת שְׁ תֵּ י אוֹתִ יּוֹת. . 3 וְ כָ לְ פִ י סֵ דֶ ר הַ יְ שִׁ יבָ ה חוֹשֵׁ ב כָּ ל אֶ חָ ד וּמוֹסִ יף אוֹת לָ אוֹתִ יּוֹת שֶׁ כְּ בָ ר נֶ אֶ מְ רוּ, לִ יצִ ירַ ת מִ לָּ ה חֲ דָ שָׁ ה. . 4 מִ י שֶׁ בְּ תוֹרוֹ אֵ ינוֹ מַ צְ לִ יחַ לְ הוֹסִ יף עוֹד אוֹת לִ יצִ ירַ ת מִ לָּ ה הֶ גְ יוֹנִ ית, מַ פְ סִ יד וּמְ קַ בֵּ ל אֶ ת הָ אוֹת פ'. . 5 הַ סִּ יבוּב מַ תְ חִ יל מִ תְּ חִ לָּ ה, מִ י שֶׁ נִּ פְ סַ ל בַּ סִּ יבוּב הַ קּוֹדֵ ם מַ צִּ יעַ אוֹת רִ אשׁוֹנָ ה חֲ דָ שָׁ ה, וְ הַ בָּ אִ ים אַ חֲ רָ יו מוֹסִ יפִ ים לָ הּ וּמַ אֲ רִ יכִ ים אֶ ת הַ מִּ לָּ ה. הַ מַּ פְ סִ יד הַ בָּ א מְ קַ בֵּ ל אֶ ת הָ אוֹת ס', זֶ ה שֶׁ אַ חֲ רָ יו אֶ ת הָ אוֹת ו', וְ אַ חֲ רָ יו אֶ ת הָ אוֹת ל'. ושוב פ', ס', ו', ל' וכו'.. 6 מִ י שֶׁ מְּ קַ בֵּ ל אֶ ת כָּ ל הָ אוֹתִ יּוֹת הַ מַּ רְ כִּ יבוֹת אֶ ת הַ מִּ לָּ ה 'פָּ סוּל' – יוֹצֵ א מֵ הַ מִּ שְׂ חָ ק. הַ שְׁ מָ עָ ה, כְּ דֵ י לָ תֵ ת לְ כ לָּ ם הִ זְ דַּ מְּ נוּת. הַ מְ נַ צֵּ חַ הוּא זֶ ה שֶׁ מָּ צָ א אֶ ת מִ סְ פַּ ר הַ סְּ תִ ירוֹת הַ גָּ דוֹל ֹלֵךְ ֹסֵף וְהואומ ש חק ת ח רו ת משעשע . מי י צל יח לע מ ד ב מ ש ימה? ַׁ לְהֶבֶתֹּסִיפִים אֶ ת הַ שמו ע ינים ה, אבל... ב י ל ם. ב ו או ל הו ס יף ש להב ת לחנכ ו ר א ינו מש צ יהע צו מו ת. הצלחת ם?מַ ה צָּ רִ י? בְּ רִ יסְ טוֹל לוֹרְ דמִ סְ פָּ רַ יִ םסֶ לוֹטֵ יפּבַּ ד לְ כִ סּוּי הָ עֵ ינַ יִ םמָ ה עוֹשִׂ ים?1 .מְ צַ יְּ רִ ים עַ ל הַ בְּ רִ יסְ טוֹל חֲ נ כִּ יָּ ה. אֶ פְ שָׁ ר לְ הוֹסִ יף קַ עֲ רִ ית ס פְ גָּ נִ יּוֹת, צְ לוֹחִ ית לְ כַ ד שֶׁ מֶ ן וּמַ דָּ ף לִ סְ בִ יבוֹן. 2 .גּוֹזְ רִ ים רְ צוּעָ ה מִ צַּ ד הַ בְּ רִ יסְ טוֹל, מְ צַ יְּ רִ ים עָ לֶ יהָ שַׁ לְ הֶ בֶ ת, ס פְ גָּ נִ יָּ ה, כַּ ד וּסְ בִ יבוֹן, וְ גוֹזְ רִ ים אֶ ת הַ פְּ רִ יטִ ים. מַ צְ מִ ידִ ים לְ כָ ל פְּ רִ יט פִּ סַּ ת סֶ לוֹטֵ יְ פּ מְ ג לְ גֶּ לֶ ת מֵ אֲ חוֹרָ יו, כָּ שֶּׁ נּוֹצַ ר דֶּ בֶ ק דּוּªצְ דָ דִ י.3 .מַ דְ בִּ יקִ ים אֶ ת הַ בְּ רִ יסְ טוֹל עַ ל הַ קִּ יר בְּ גֹבַ הּ הַ מִּ שְׁ תַּ תְּ פִ ים. אֵ י מְ שַׂ חֲ קִ ים? כָּ ל מִ שְׁ תַּ תֵּ ף בְּ תוֹרוֹ מְ כַ סֶּ ה אֶ ת עֵ ינָ יו, מִ סְ תּוֹבֵ ב שְׁ לוֹשָׁ ה סִ יבוּבִ ים סְ בִ יב עַ צְ מוֹ, וּמְ נַ סֶּ ה לְ הַ דְ בִּ יק אֶ ת הַ שַּׁ לְ הֶ בֶ ת וְ אֶ ת שְׁ אָ ר הַ חֲ לָ קִ ים שֶׁ גָּ זַ רְ נוּ בַּ מָּ קוֹם הַ מַּ תְ אִ ים. הַ מְ נַ צֵּ חַ הוּא זֶ ה שֶׁ הִ צְ לִ יחַ לְ מַ קֵּ ם אֶ ת הַ פְּ רִ יטִ ים בַּ מָּ קוֹם הַ קָּ רוֹב בְּ יוֹתֵ ר לִ מְ קוֹמָ ם הַ נָּ כוֹן.י לב יבותרבים לע חק מ שתשפ\"ו fl
ּ ִיַּ חְ תׁ ְ פֹן מִשָּ רוזִכ ה? מ ש ח ק ס פו נטנ י מרת ק! ימ י זוכ ר כ מ ה נ רו ת ד ל קו ב חנכ מַ ה צָּ רִ י?מִ בְ חַ ר תְּ מוּנוֹת מֵ הָ אַ לְ בּוֹם הַ מִּ שְׁ פַּ חְ תִּ י.שִׁ דְ רוּג – מַ קְ רֵ ן לְ הַ קְ רָ נַ ת הַ תְּ מוּנוֹת עַ ל הַ קִּ יר.אֵ י מְ שַׂ חֲ קִ ים?1 .כּ לָּ ם יוֹשְׁ בִ ים סְ בִ יב הַ שּׁ לְ חָ ן וּמַ עֲ בִ ירִ ים תְּ מוּנָ ה מִ זֶּ ה אֶ ל זֶ ה. אִ ם יֵ שׁ מַ קְ רֵ ן, מַ קְ רִ ינִ ים אֶ ת הַ תְּ מוּנָ ה בְּ מֶ שֶׁ חֲ צִ י דַּ קָּ ה.2 .הַ תְּ מוּנָ ה חוֹזֶ רֶ ת אֶ ל מַ נְ חֵ ה הַ מִּ שְׂ חָ ק וְ הוּא שׁוֹאֵ ל עָ לֶ יהָ שְׁ אֵ לוֹת בְּ קִ יאוּת. לְ ד גְ מָ ה: \"בְּ אֵ יזֶ ה צֶ בַ ע הָ יְ תָ ה הַ מַּ פָּ ה?\" \"מַ ה הֶ חְ זִ יק מוֹטִ י בַּ יָּ ד?\" וְ כוּ'.3 .הָ עוֹנֶ ה רִ אשׁוֹן נְ כוֹנָ ה מְ קַ בֵּ ל עֲ דָ שׁ. 4 .הַ מְ נַ צֵּ חַ הוּא זֶ ה שֶׁ צָּ בַ ר אֶ ת כַּ מּוּת הָ עֲ דָ שִׁ ים הַ גְּ דוֹלָ ה בְּ יוֹתֵ ר. 2 .שְׁ נֵ י הַ מִּ תְ חָ רִ ים עוֹמְ דִ ים לְ יַ ד הַ קִּ יר שֶׁ אֵ לָ יו סְ מוּכִ ים הַ חֲ פָ צִ ים. בְּ הִ נָּ תֵ ן הָ אוֹת, עֲ לֵ יהֶ ם לֶ אֱ סֹף עֲ שָׂ רָ ה חֲ פָ צִ ים וְ לָ לֶ כֶ ת בִּ מְ הִ ירוּת אֶ ל הַ קִּ יר שֶׁ מִּ מּוּל. שִׂ ימוּ לֵ ב! אָ סוּר שֶׁ אַ ף חֵ פֶ ץ יִ פֹּל! אִ ם נָ פַ ל חֵ פֶ ץ בַּ דֶּ רֶ , יֵ שׁ לַ חְ זֹר וּלְ הָ רִ ימוֹ. 3 .כְּ שֶׁ מַּ גִּ יעִ ים אֶ ל הַ קִּ יר, עוֹלִ ים עַ ל הַ כִּ סֵּ א, לוֹבְ שִׁ ים אֶ ת הַ מְּ עִ יל, חוֹבְ שִׁ ים אֶ ת הַ כּוֹבַ ע וְ רוֹכְ סִ ים אֶ ת הַ מְּ עִ יל – וְ אֶ ת כָּ ל זֹאת עוֹשִׂ ים בְּ ¤א שֶׁ אַ ף חֵ פֶ ץ יִ פֹּל! 4 .פּוֹתְ חִ ים אֶ ת הַ מְּ עִ יל, פּוֹשְׁ טִ ים אֶ ת הַ מְּ עִ יל וְ אֶ ת הַ כּוֹבַ ע, יוֹרְ דִ ים מֵ הַ כִּ סֵּ א וְ חוֹזְ רִ ים אֶ ל נְ ק דַּ ת הַ הַ תְ חָ לָ ה. הַ מְ נַ צֵּ חַ הוּא זֶ ה שֶׁ הִ צְ לִ יחַ לַ עֲ מֹד בַּ מְּ שִׂ ימָ ה בְּ לִ י לְ אַ בֵּ ד אַ ף חֵ פֶ ץ, וּבַ זְּ מַ ן הַ מָּ הִ יר בְּ יוֹתֵ ר. . כּ לָּ ם יוֹשְׁ בִ ים סְ בִ יב הַ שּׁ לְ חָ ן וּמַ עֲ בִ ירִ ים תְּ מוּנָ ה מִ זֶּ ה אֶ ל זֶ ה. אִ ם יֵ שׁ מַ קְ רֵ ן, מַ קְ רִ ינִ ים אֶ ת . הַ תְּ מוּנָ ה חוֹזֶ רֶ ת אֶ ל מַ נְ חֵ ה הַ מִּ שְׂ חָ ק וְ הוּא שׁוֹאֵ ל עָ לֶ יהָ שְׁ אֵ לוֹת בְּ קִ יאוּת. לְ ד גְ מָ ה: \"בְּ אֵ יזֶ ה צֶ בַ ע הָ יְ תָ ה הַ מַּ פָּ ה?\" \"מַ ה הֶ חְ זִ יק מוֹטִ י בַּ יָּ ד?\" ָּ הֹת לַ חֲ נֻכוַּּ חֲ רֻ יתו ת' למחבת ק ל יע ת 'ס פ גנימַ ה צָּ רִ י?כַּ דּוּר קָ טָ ןמַ חֲ בַ ת אוֹ סִ יראֵ י מִ תְ חָ רִ ים?מַ נִּ יחִ ים אֶ ת הַ מַּ חֲ בַ ת אוֹ אֶ ת הַ סִּ יר בְּ מֶ רְ חָ ק וּבְ גֹּבַ הּ מַ תְ אִ ים.כָּ ל אֶ חָ ד בְּ תוֹרוֹ מְ נַ סֶּ ה לִ קְ ¤עַ אֶ ת הַ כַּ דּוּר אֶ ל הַ מַּ חֲ בַ ת.נ ר לבקב ו קמַ ה צָּ רִ י?נֵ ר קָ שׁוּר בְּ חוּט אוֹ בְּ סֶ רֶ ט אָ רֹבַּ קְ בּוּק אֵ י מִ תְ חָ רִ ים?כָּ ל אֶ חָ ד בְּ תוֹרוֹ קוֹשֵׁ ר אֶ ת הַ חוּט שֶׁ בְּ קָ צֵ הוּ הַ נֵּ ר אֶ ל רֹאשׁוֹ אוֹ אֶ ל מָ תְ נָ יו.עָ לָ יו לְ הַ שְׁ חִ יל אֶ ת הַ נֵּ ר לְ תוֹ הַ בַּ קְ בּוּק לְ ¤א עֶ זְ רַ ת הַ יָּ דַ יִ ם.ה ס ב יבו ן האח רוןמַ ה צָּ רִ י?שְׁ נֵ י סְ בִ יבוֹנִ ים זֵ הִ יםאֵ י מִ תְ חָ רִ ים?הַ מִּ תְ חָ רִ ים מִ תְ חַ לְּ קִ ים לְ זוּגוֹת.כָּ ל זוּג מְ סוֹבֵ ב בָּ הּ בְּ עֵ ת אֶ ת שְׁ נֵ י הַ סְּ בִ יבוֹנִ ים.מִ י שֶׁ הַ סְּ בִ יבוֹן שֶׁ לּוֹ מִ סְ תּוֹבֵ ב זְ מַ ן אָ רֹ יוֹתֵ ר, זוֹכֶ ה. ב ו י נ רותכ בְּ הַ שְׁ גָּ חַ ת מְ ב גָּ ר אַ חֲ רַ אימַ ה צָּ רִ י?8 נֵ רוֹת גַּ פְ רוּרִ ים2 מַ זְ רְ קִ יםאֵ י מִ תְ חָ רִ ים?מַ עֲ מִ ידִ ים אֶ ת הַ נֵּ רוֹת עַ ל מִ שְׁ טָ ח יַ צִּ יב וּבְ מָ קוֹם בְּ טִ יחוּתִ י, וּמַ דְ לִ יקִ ים אוֹתָ ם. מְ מַ לְּ אִ ים אֶ ת הַ מַּ זְ רְ קִ ים בְּ מַ יִ ם.הַ מִּ תְ חָ רִ ים מִ תְ חַ לְּ קִ ים לְ זוּגוֹת.שְׁ נֵ י הַ מִּ תְ חָ רִ ים מְ קַ בְּ לִ ים מַ זְ רֵ ק, וַ עֲ לֵ יהֶ ם לְ נַ סּוֹת לְ כַ בּוֹת אֶ ת הַ נֵּ רוֹת מִ מֶּ רְ חָ ק סָ בִ יר.הַ מְ נַ צֵּ חַ הוּא זֶ ה שֶׁ הִ צְ לִ יחַ לְ כַ בּוֹת נֵ רוֹת רַ בִּ ים יוֹתֵ ר.תֹֹסְ פוּ וֹת עִם תַּ חֲ נותכ מ ה ת וס פו ת תצל יחו לקב ל? ט ע ים ושוה!!! מַ ה צָּ רִ י? ס פְ גָּ נִ יָּ ה פְּ שׁוּטָ ה בְּ צַ לַּ חַ ת לְ כָ ל מִ שְׁ תַּ תֵּ ף.מִ גְ וַ ן תּוֹסָ פוֹת –עֲ דָ שִׁ ים, ס כָּ רִ יּוֹת עוּגָ ה, שׁוֹקוֹלָ דªצִ 'יפְּ ס, קְ רוֹקֶ נְ ט, קְ לִ יק, מְ ק פֶּ לֶ ת, מִ ינִ יªמַ רְ שְׁ מֶ לוֹ, סִ ירוֹפּ שׁוֹקוֹלָ ד, סִ ירוֹפּ מֵ יְ פְּ ל, קַ צֶּ פֶ ת בְּ שַׂ קִּ ית זִ לּוּף, רִ בַּ ת חָ לָ ב, חַ מְ צוּצִ ים, גֶ 'לִ ים וְ עוֹד וְ עוֹד...אֵ י מְ קַ בְּ לִ ים תּוֹסֶ פֶ ת לַ סּ פְ גָּ נִ יָּ ה?מַ קְ דִּ ישִׁ ים לְ כָ ל תַּ חֲ נָ ה סוּג תּוֹסֶ פֶ ת אַ חֵ ר.הַ מִּ שְׁ תַּ תְּ פִ ים עוֹבְ רִ ים מִ תַּ חֲ נָ ה לְ תַ חֲ נָ ה, מְ בַ צְּ עִ ים אֶ ת הַ מְּ שִׂ ימוֹת בְּ הַ צְ לָ חָ ה וּמְ קַ שְּׁ טִ ים אֶ ת הַ סּ פְ גָּ נִ יָּ ה בַּ תּוֹסָ פוֹת הַ טְּ עִ ימוֹת.הַ צָּ עוֹת לְ תַ חֲ נוֹת:1 .פִּ נַּ ת 'מִ כָּ ל הַ לֵּ ב' – עַ ל כָּ ל מַ חְ מָ אָ ה לְ מִ שְׁ תַּ תֵּ ף אַ חֵ ר, מְ קַ בְּ לִ ים תּוֹסֶ פֶ ת.2 .פִּ נַּ ת 'הַ נֵּ ס' – עַ ל כָּ ל סִ פּוּר הַ שְׁ גָּ חָ ה פְּ רָ טִ ית שֶׁ אֵ רַ ע לַ מְ סַ פֵּ ר, מְ קַ בְּ לִ ים תּוֹסֶ פֶ ת.3 .פִּ נַּ ת מִ שְׂ חַ ק הַ סְּ בִ יבוֹן – מְ שַׂ חֲ קִ ים אֶ ת הַ מִּ שְׂ חָ ק הַ וָּ תִ יק וְ הָ אָ הוּב, וּמְ קַ בְּ לִ ים תּוֹסָ פוֹת. מַ חְ לִ יטִ ים עַ ל כַּ מּוּת תּוֹסֶ פֶ ת שׁוֹנָ ה לְ כָ ל אוֹת שֶׁ עָ לֶ יהָ נָ פַ ל הַ סְּ בִ יבוֹן.4 .פִּ נַּ ת חִ ידוֹן – מְ כִ ינִ ים שְׁ אֵ לוֹת מֵ עִ נְ יְ נֵ י הַ חַ ג אוֹ שְׁ אֵ לוֹת יֶ דַ ע מִ שְׁ פַּ חְ תִּ יּוֹת. הָ עוֹנֶ ה נְ כוֹנָ ה זוֹכֶ ה בְּ תוֹסָ פוֹת.5 .פִּ נַּ ת הַ גְ רָ לוֹת – מְ כִ ינִ ים מֵ רֹאשׁ צִ נְ צֶ נֶ ת וּבָ הּ פְּ תָ קִ ים מְ ק פָּ לִ ים שֶׁ בָּ הֶ ם רְ שׁוּמִ ים מִ סְ פָּ רִ ים. כָּ ל מִ שְׁ תַּ תֵּ ף מוֹצִ יא פֶּ תֶ ק, וְ זוֹכֶ ה בְּ תוֹסֶ פֶ ת בַּ כַּ מּוּת הָ רְ שׁוּמָ ה.6 .פִּ נַּ ת תַּ חֲ ר יּוֹת – בַּ הֶ מְ שֵׁ מוֹפִ יעוֹת הַ צָּ עוֹת לְ תַ חֲ ר יּוֹת מַ תְ אִ ימוֹת לַ חֲ נ כָּ ה. הַ מְ נַ צֵּ חַ בַּ תַּ חֲ רוּת מְ קַ בֵּ ל תּוֹסֶ פֶ ת. תשפ\"ו ffi
.1פרק 16תַּ קְ צִ יר: נַ עֲ רָ ה מְ ב יֶּ שֶׁ ת מַ גִּ יעָ ה לְ בֵ ית שְׁ טֶ רְ ן בִּ זְ מַ ן שֶׁ הַ בָּ נוֹת מְ חַ כּוֹת לְ אֶ סְ תֵּ רִ ינָ ה, הָ אוֹמֶ נֶ ת הַ מַּ חְ לִ יפָ ה שֶׁ נִּ שְׁ לְ חָ ה עַ ל יְ דֵ י פַ אנִ י. הֵ ן מַ כְ נִ יסוֹת אֶ ת הַ נַּ עֲ רָ ה הַ זָּ רָ ה, אֲ בָ ל בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י מְ זַ הָ ה שֶׁ אֵ ין לָ הּ כְּ לָ ל פְּ גָ ם בַּ פָּ נִ ים, כָּ זֶ ה שֶׁ אָ מוּר לִ הְ יוֹת לָ אוֹמֶ נֶ ת אֶ סְ תֵּ רִ ינָ ה, וְ לָ כֵ ן מַ זְ הִ ירָ ה אֶ ת הַ בָּ נוֹת בְּ לַ חַ שׁ מִ פָּ נֶ יהָ . מוֹלִ י וּמִ רְ יָ ם מַ צִּ יעוֹת לַ נַּ עֲ רָ ה לַ עֲ לוֹת לְ חַ דְ רָ הּ לִ ישֹׁן אַ חֲ רֵ י הַ נְּ סִ יעָ ה הָ אֲ ר כָּ ה.לְ אָ ן, ּבְ רֶ נְ טְ ׁשִ י?\"וְ לָ מָּ ה אַ תְּ חוֹשֶׁ בֶ ת שֶׁ נַּ עֲ רָ ה יְ הוּדִ יָּ ה תְּ שַׁ קֵּ ר?\" זֹאת הָ יְ תָ ה הַ שְּׁ אֵ לָ ה הָ רִ אשׁוֹנָ ה שֶׁ שָּׁ אֲ לָ ה מוֹלִ י. ¤א רַ ק הִ יא שָׁ אֲ לָ ה, גַּ ם הָ עֵ ינַ יִ ם הָ עֲ נָ קִ יּוֹת שֶׁ לָּ הּ שָׁ אֲ לוּ יַ חַ ד אִ תָּ הּ, הַ יָּ דַ יִ ם שֶׁ לָּ הּ שֶׁ נָּ עוּ מִ צַּ ד לְ צַ ד, כָּ ל גּוּפָ הּ שֶׁ נֶּ חְ רַ ד וְ הִ זְ דַּ עְ זַ ע. \"מִ י אָ מַ ר לָ שֶׁ הִ יא יְ הוּדִ יָּ ה?\" הֶ חְ זִ ירָ ה בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י בְּ שֶׁ קֶ ט. \"וְ לָ מָּ ה שֶׁ הִ יא תִּ זְ דַּ הֶ ה בְּ שֵׁ ם שֶׁ אֵ ינוֹ שֶׁ לָּ הּ?\" נֶ חְ רְ דָ ה מוֹלִ י שׁוּב. מִ רְ יָ ם וּבַ אסִ י עָ קְ בוּ אַ חֲ רֵ יהֶ ן. בְּ כָ ל שִׂ יחָ ה סוֹעֶ רֶ ת בֵּ ין מוֹלִ י וּבְ רֶ נְ טְ שִׁ י, הֵ ן הָ יוּ הָ עוֹקְ בוֹת מִ ן הַ יָּ צִ יעַ , מְ נִ יעוֹת אִ ישׁוֹנִ ים מִ צַּ ד לְ צַ ד, מְ חַ קּוֹת אֶ ת תְּ נוּעוֹת הַ שְּׂ פָ תַ יִ ם קְ צָ ת, בְּ לִ י לָ שִׂ ים לֵ ב. \"שִׂ ימִ י לֵ ב\", אָ מְ רָ ה בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י לְ אַ ט, וּמָ שְׁ כָ ה אֶ ת אִ ישׁוֹנֶ יהָ שְׂ מֹאלָ ה בְּ נִ סָּ יוֹן לְ הִ זָּ כֵ ר, \"שִׂ ימִ י לֵ ב שֶׁ הִ יא ¤א אָ מְ רָ ה לָ נוּ בִּ כְ לָ ל שֶׁ קּוֹרְ אִ ים לָ הּ אֶ סְ תֵּ רִ ינָ ה. אֲ נַ חְ נוּ פָּ שׁוּט הִ כְ נַ סְ נוּ אוֹתָ הּ כָּ כָ ה, כְּ אִ לּוּ בָּ רוּר שֶׁ זֹּאת הִ יא. וּבְ דֶ רֶ אַ גַּ ב פָּ שׁוּט גִּ לִּ ינוּ לָ הּ סוֹד גָּ דוֹל וְ חָ שׁוּב: גִּ לִּ ינוּ לָ הּ שֶׁ אֶ ל הַ בַּ יִ ת אֲ מוּרָ ה לְ הַ גִּ יעַ אֶ סְ תֵּ רִ ינָ ה\". \"טוֹב, נוּ\", נֶ אֶ נְ חָ ה מִ רְ יָ ם מִ ן הַ צַּ ד. \"אֲ בָ ל כְּ בָ ר אָ מַ רְ נוּ – בָּ רֶ גַ ע שֶׁ אֶ סְ תֵּ רִ ינָ ה הָ אֲ מִ תִּ ית תָּ בוֹא, הִ יא תַּ עֲ זֹר לָ נוּ לְ טַ פֵּ ל בְּ כָ ל הַ בְּ עָ יָ ה הַ זֹּאת, ¤א?\"\"אֲ נַ חְ נוּ יְ לָ דוֹת\", מָ שְׁ כָ ה בַּ אסִ י אֶ ת הַ חֲ צָ אִ ית שֶׁ לָּ הּ, שֶׁ נָּ זְ לָ ה קְ צָ ת. \"בִּ שְׁ בִ יל עִ נְ יָ נִ ים כָּ אֵ לֶּ ה צָ רִ י שֶׁ תִּ הְ יֶ ה פֹּה אוֹמֶ נֶ ת\". בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י נֶ אֶ נְ חָ ה. \"אַ תֶּ ן מַ מְ שִׁ יכוֹת לְ דַ בֵּ ר כָּ כָ ה\", אָ מְ רָ ה בְּ יֵ אוּשׁ, וְ הִ סְ תּוֹבְ בָ ה לְ אָ חוֹר. \"אֵ י כָּ כָ ה?\" נָ גְ עָ ה לָ הּ מוֹלִ י בַּ כָּ תֵ ף. \"כָּ כָ ה. כְּ אִ לּוּ הַ כֹּל מִ סְ תַּ דֵּ ר וּכְ אִ לּוּ הַ כֹּל טוֹב וּכְ אִ לּוּ בֶּ אֱ מֶ ת אַ בָּ א שֶׁ ל מוֹלִ י ¤א הִ זְ הִ יר מִ פְּ נֵ י מְ רַ גְּ לִ ים גֶּ רְ מָ נִ ים וּכְ אִ לּוּ הַ נַּ עֲ רָ ה אֵ ינֶ נָּ ה חֲ שׁוּדָ ה. אֲ נַ חְ נוּ ¤א יְ כוֹלוֹת לִ סְ מֹ עָ לֶ יהָ עַ כְ שָׁ ו אֲ פִ לּוּ לְ רֶ גַ ע\". הַ קּוֹל שֶׁ ל בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י הָ לַ וְ הִ תְ פּוֹרֵ ר. הַ קּוֹל שֶׁ לָּ הּ הָ לַ וְ גָ וַ ע עַ ד שֶׁ הִ יא הִ דְּ קָ ה אֶ ת הַ שְּׂ פָ תַ יִ ם שֶׁ לָּ הּ חָ זָ ק. עַ ד שֶׁ הִ יא לָ פְ תָ ה אֶ ת מַ עֲ קֵ ה הַ מַּ דְ רֵ גוֹת, וְ טִ פְּ סָ ה לְ מַ עְ לָ ה בִּ תְ נוּעוֹת מְ הִ ירוֹת. \"לְ אָ ן, בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י?\" צָ עֲ קָ ה אַ חֲ רֶ יהָ מוֹלִ י. בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י ¤א עָ נְ תָ ה. הִ יא הִ מְ שִׁ יכָ ה לְ טַ פֵּ ס. מַ הֵ ר.\"הֵ י!\" צָ עֲ קָ ה אַ חֲ רֶ יהָ גַּ ם מִ רְ יָ ם, מ פְ תַּ עַ ת לְ גַ לּוֹת שֶׁ בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י כְּ בָ ר שָׁ ם, לְ מַ עְ לָ ה, וְ שֶׁ הִ יא חוֹלֶ פֶ ת עַ ל פְּ נֵ י דֶּ לֶ ת חַ דְ רָ הּ שֶׁ ל הָ אוֹמֶ נֶ ת, וּמַ מְ שִׁ יכָ ה. בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י בֶּ אֱ מֶ ת ¤א נָ גְ עָ ה בְּ יָ דִ ית הַ חֶ דֶ ר בּוֹ קָ בְ רָ ה אֶ ת עַ צְ מָ הּ הַ נַּ עֲ רָ ה הַ זָּ רָ ה. בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י פָּ חֲ דָ ה לְ הִ כָּ נֵ ס אֶ ל הַ חֶ דֶ ר הַ הוּא. פַּ חַ ד נוֹרָ א תָּ סַ ס בָּ הּ פִּ תְ אוֹם, בְּ כָ ל כּ לָּ הּ. פַּ חַ ד אָ יֹם שֶׁ נִּ סְ פַּ ג בְּ כָ ל כַּ דּוּרִ יּוֹת הַ דָּ ם שֶׁ לָּ הּ, הִ תְ סִ יס אֶ ת הַ דָּ ם לְ נוֹזֵ ל עַ צְ בָּ נִ י וְ לוֹהֵ ט. פַּ חַ ד, רַ ק פַּ חַ ד פִּ עְ פַּ ע בָּ הּ בְּ שָׁ עָ ה שֶׁ פָּ תְ חָ ה אֶ ת דֶּ לֶ ת הַ חֶ דֶ ר בּוֹ יָ שְׁ נָ ה בֶּ חֳ דָ שִׁ ים הָ אַ חֲ רוֹנִ ים יַ חַ ד עִ ם מוֹלִ י, בַּ אסִ י תשפ\"ו ffl
וּמִ רְ יָ ם. פַּ חַ ד שֶׁ תָּ פַ ס בְּ אֶ מְ צָ עוּת יָ דֶ יהָ בְּ כָ ל מַ ה שֶּׁ הָ יָ ה לָ הּ: בַּ בְּ גָ דִ ים שֶׁ לָּ הּ – אֵ לּוּ שֶׁ הֵ בִ יאוּ מֵ רוּסְ יָ ה וְ אֵ לּוּ שֶׁ קָּ נְ תָ ה כָּ אן, בַּ סִּ דּוּר שֶׁ לָּ הּ, בַּ צָּ עִ יף שֶׁ אִ מָּ א הִ כְ רִ יחָ ה אוֹתָ הּ לָ קַ חַ ת מֵ הַ בַּ יִ ת, בַּ מַּ חְ בָּ רוֹת שֶׁ לָּ הּ וּבְ מַ כְ שִׁ ירֵ י הַ כְּ תִ יבָ ה וּבָ אַ לְ בּוֹם הַ קָּ טָ ן שֶׁ ל הַ מַּ זְ כָּ רוֹת. הַ כֹּל הִ יא דָּ חֲ פָ ה אֶ ל הַ מִּ זְ וָ דָ ה הַ קְּ טַ נָּ ה. הַ מִּ זְ וָ דָ ה שֶׁ אִ תָּ הּ בָּ אָ ה אֶ ל הַ בַּ יִ ת הַ זֶּ ה. הַ כֹּל הִ יא תִּ צְ טָ רֵ לָ קַ חַ ת אִ תָּ הּ, כִּ י אֵ ין בְּ רֵ רָ ה. כִּ י לְ הִ שָּׁ אֵ ר כָּ אן בַּ סַּ כָּ נָ ה הַ זֹּאת אִ י אֶ פְ שָׁ ר. אָ סוּר לְ הִ שָּׁ אֵ ר כָּ אן. וּמְ ס כָּ ן. \"בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י? מָ ה אַ תְּ עוֹשָׂ ה?\" הַ קּוֹל שֶׁ ל מוֹלִ י הֵ עֵ ז לִ פֹּל מֵ הַ פֶּ תַ ח מַ מָּ שׁ אֶ ל תּוֹ הַ מִּ זְ וָ דָ ה. \"אֲ נִ י הוֹלֶ כֶ ת\", עָ נְ תָ ה בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י, הִ זְ דַּ קְּ פָ ה. ¤א הָ יָ ה לָ הּ עוֹד מַ ה לָּ קַ חַ ת. ¤א נוֹרָ א גַּ ם אִ ם תִּ שְׁ כַּ ח מַ שֶּׁ הוּ. הָ עִ קָּ ר לָ לֶ כֶ ת מִ כָּ אן. עַ כְ שָׁ ו. מַ הֵ רªמַ הֵ ר. \"לְ אָ ן אַ תְּ הוֹלֶ כֶ ת?\" נִ סְּ תָ ה מוֹלִ י לְ חַ יֵּ , \"כְּ בָ ר שָׁ אַ לְ תִּ י אוֹתָ – לְ אָ ן?\" \"אֲ נִ י ¤א יוֹדַ עַ ת\", בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י נִ סְּ תָ ה לִ נְ שֹׁם עָ מֹק, אֲ בָ ל הָ אֲ וִ יר שֶׁ אָ סְ פָ ה בְּ מַ אֲ מָ ץ נִ תְ קַ ע אֵ יכְ שֶׁ הוּ בַּ דֶּ רֶ אֶ ל הָ רֵ אוֹת וְ כִ מְ עַ ט חָ נַ ק אוֹתָ הּ. \"הָ אֱ מֶ ת שֶׁ אֲ נִ י ¤א יוֹדַ עַ ת, וַ אֲ נִ י ¤א בְּ טוּחָ ה שֶׁ זֶּ ה מְ שַׁ נֶּ ה. אֲ נִ י פָּ שׁוּט מְ פַ חֶ דֶ ת לְ הִ שָּׁ אֵ ר כָּ אן, כְּ שֶׁ הִ יא נִ מְ צֵ את בַּ חֶ דֶ ר, סְ גוּרָ ה לָ הּ. אַ תְּ מְ בִ ינָ ה? אֵ ין לִ י מ שָּׂ ג מַ ה הִ יא מְ דַ וַּ חַ ת מִ שָּׁ ם וּלְ מִ י. אֵ ין לִ י מ שָּׂ ג מִ י מִ שֵּׁ רוּתֵ י הַ בִּ יּוּן יָ כוֹל לְ גַ לּוֹת אוֹתָ הּ וּלְ דַ וֵּ חַ עָ לֶ יהָ . אָ סוּר. אָ סוּר לִ הְ יוֹת פֹּה\".\"הִ יא?\" מוֹלִ י מִ צְ מְ צָ ה. רְ סִ יסֵ י פַּ חַ ד קְ טַ נִּ ים, נְ גִ יפִ ים שֶׁ ל אֵ ימָ ה אֲ י מָּ ה שֶׁ רִ חֲ פוּ בַּ חֶ דֶ ר חָ דְ רוּ אֶ ל תּוֹ רִ קְ מוֹת הַ גּוּף שֶׁ לָּ הּ, נָ זְ לוּ אֶ ל זֶ רֶ ם הַ דָּ ם שֶׁ ל יַ לְ דַּ ת הַ פַּ רְ וָ ה וְ הַ תַּ פְ נוּקִ ים. וּכְ שֶׁ הַ פַּ חַ ד הֵ חֵ ל לֶ אֱ חֹז גַּ ם בָּ הּ, הִ יא נִ רְ אֲ תָ ה לְ פֶ תַ ע א מְ לָ לָ ה מְ אֹד. \"הִ יא\", אִ שְּׁ רָ ה בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י, נָ שְׁ כָ ה שְׂ פָ תַ יִ ם חָ זָ ק. \"כֵּ ן, כֵּ ן. זֹאת שֶׁ הֶ חְ לַ טְ תֶּ ן שֶׁ הִ יא הָ אוֹמֶ נֶ ת הַ טּוֹבָ ה שֶׁ לָּ כֶ ן\". בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י ¤א הָ יְ תָ ה מְ ס גֶּ לֶ ת לְ דַ בֵּ ר הַ רְ בֵּ ה. הִ יא הָ יְ תָ ה מְ רוֹקֶ נֶ ת מִ כָּ ל דָּ בָ ר שֶׁ הוּא. הִ יא רַ ק פָּ חֲ דָ ה. וְ רַ ק רוּחַ פַּ חַ ד דָּ חֲ פָ ה אוֹתָ הּ קָ דִ ימָ ה, עִ ם הַ מִּ זְ וָ דָ ה שֶׁ לָּ הּ, כִּ מְ עַ ט הוֹדֶ פֶ ת אֶ ת מוֹלִ י בַּ דֶּ רֶ . \"אֲ בָ ל אַ תְּ ¤א תַּ שְׁ אִ ירִ י אוֹתָ נוּ כָּ אן לְ בַ ד!\" קָ רְ אָ ה מוֹלִ י, זָ זָ ה הַ צִּ דָּ ה בְּ אֵ ין בְּ רֵ רָ ה אַ חֶ רֶ ת. \"תָּ בוֹאוּ גַּ ם\", סִ נְּ נָ ה בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י, חָ לְ פָ ה עַ ל פְּ נֵ י הַ חֶ דֶ ר הַ סָּ גוּר. הַ חֶ דֶ ר שֶׁ מִּ י יוֹדֵ עַ אֵ ילוּ אֶ מְ צָ עֵ י רִ גּוּל פּוֹעֲ לִ ים עַ כְ שָׁ ו מִ תּוֹכוֹ. הַ חֶ דֶ ר שֶׁ הָ פַ אוּלַ י לְ תָ א גֶּ רְ מָ נִ י פָּ עִ יל בָּ רֶ בַ ע שָׁ עָ ה הָ אַ חֲ רוֹנָ ה. הַ חֶ דֶ ר, שֶׁ אוּלַ י סוֹכְ נֵ י בִּ יּוּן מְ חַ פְּ שִׂ ים דַּ וְ קָ א אוֹתוֹ וְ אֶ ת מִ י שֶׁ נִּ מְ צָ א שָׁ ם בְּ תוֹכוֹ, וַ עֲ לוּלִ ים בְּ כָ ל רֶ גַ ע לִ נְ קֹשׁ עַ ל הַ דֶּ לֶ ת וּלְ בַ קֵּ שׁ גַּ ם מֵ הֶ ן לְ הִ תְ לַ וּוֹת לַ חֲ קִ ירָ ה. רֵ יחַ אֵ שׁ צָ לַ ף בָּ אַ ף שֶׁ ל בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י, צְ לִ יפוֹת חַ סְ רוֹת רַ חֲ מִ ים. רֵ יחַ שֶׁ ל דָּ ם. צְ עָ קוֹת. תְּ מוּנוֹת מֵ הַ לַּ יְ לָ ה הַ נּוֹרָ א הַ הוּא בָּ עֲ יָ רָ ה שֶׁ לָּ הֶ ם. הַ פּוֹרְ עִ ים הָ אַ לִּ ימִ ים שֶׁ מַּ כִּ ים אֶ ת אַ בָּ א שֶׁ לָּ הּ, אַ נְ שֵׁ י הַ מִּ שְׁ טָ רָ ה שֶׁ 'יּוֹסְ ל עַ סְ קָ ן' נִ סָּ ה לְ הַ זְ עִ יק. אַ נְ שֵׁ י הַ מִּ שְׁ טָ רָ ה שֶׁ שָּׁ לְ פוּ בְּ עַ צְ מָ ם אַ לּוֹת וְ הִ כּוּ עַ ל יָ מִ ין וְ עַ ל שְׂ מֹאל. בְּ עִ קָּ ר עַ ל אַ בָּ א שֶׁ לָּ הּ, שֶׁ מֵּ עוֹלָ ם ¤א פָּ גַ ע בִּ זְ בוּב. וּבְ רֶ נְ טְ שִׁ י פָּ תְ חָ ה אֶ ת דֶּ לֶ ת הַ בַּ יִ ת הַ יָּ פֶ ה, נִ דְ חֲ פָ ה מִ מֶּ נּוּ הַ חוּצָ ה. \"בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י!!!\" צָ עֲ קָ ה אַ חֲ רֶ יהָ מוֹלִ י. וְ שׁוּב עָ מְ דוּ שָׁ ם מִ רְ יָ ם וּבַ אסִ י, צוֹפוֹת מְ בֹעָ תוֹת. \"שֶׁ קֶ ט\", הִ תְ חַ נְּ נוּ עֵ ינֶ יהָ הָ אֲ ד מּוֹת שֶׁ ל בְּ רֶ נְ טְ שִׁ י, פָּ זְ לוּ אֶ ל חַ לּוֹן הַ חֶ דֶ ר שֶׁ הַ נַּ עֲ רָ ה הַ זָּ רָ ה מְ ס גֶּ רֶ ת בּוֹ. \"שֶׁ קֶ ט, מוֹלִ י. בְּ בַ קָּ שָׁ ה. אִ ם אַ תְּ רוֹצָ ה – תָּ בוֹאִ י גַּ ם אַ תְּ . וּמַ הֵ ר\". •הַ מַּ חְ בֶּ רֶ ת סוֹדִ ית! אִ שּׁוּר לִ קְ רִ יאָ ה בָּ הּ יִנָּ תֵ ן רַ ק בִּ כְ תָ ב וְ רַ ק עַ ל יְדֵ י הַ כּוֹתֶ בֶ ת. פֶּ רֶ ק ב'בּוֹ נְ נַ סֶּ ה לְ תָ אֵ ר לָ כֶ ם אֵ י הַ תִּ ינֹקֶ ת מַ איָ ה שָׂ רְ דָ ה בְּ כָ ל זֹאת. קָ שֶׁ ה לְ הַ סְ בִּ יר אֵ יTM תִּ ינֹקֶ ת כֹּה קְ טַ נָּ ה שׂוֹרֶ דֶ ת בִּ כְ פָ ר קָ טָ ן בְּ אַ פְ רִ יקָ ה. אוּלַ י גַּ ם אֵ ין שׁוּם טַ עַ ם לְ הַ סְ בִּ יר אֶ ת זֶ ה. פָּ שׁוּט, הִ נִּ יחוּ אֶ ת הַ תִּ ינֹקֶ ת בְּ אַ רְ גָּ ז וְ הִ שְׁ תַּ דְּ לוּ oeא לָ גַ עַ ת בָּ הּ בְּ לִ י צֹרֶ TM. עָ טְ פוּ אוֹתָ הּ בְּ בַ דִּ ים מְ חַ מְּ מִ ים, וְ הִ שְׁ תַּ דְּ לוּ לְ הַ אֲ כִ יל אוֹתָ הּ הַ רְ בֵּ ה, עַ ל אַ ף שֶׁ זֶּ ה מְ יַגֵּ עַ וּמְ עַ יֵּף וְ אַ ף אֶ חָ ד oeא הָ יָה בָּ טוּחַ שֶׁ הָ אֲ רוּחוֹת בֶּ אֱ מֶ ת נִ סְ פָּ גוֹת בְּ גוּף קָ טָ ן כָּ ל כָּ TM וּבִ שְׂ פָ תַ יִם שֶׁ מּוֹצְ צוֹת רַ ק לְ אַ ט וּבְ קֹשִׁ י. בַּ כְּ פָ ר הַ קָּ טָ ן בְּ אַ פְ רִ יקָ ה רִ חֲ מוּ כּ לָּ ם עַ ל אִ מָּ א שֶׁ ל מַ איָה. הַ שְּׁ כֵ נוֹת הִ תְ לַ חֲ שׁוּ בֵּ ינֵ יהֶ ן וְ אָ מְ רוּ שֶׁ אוּלַ י כִּ שּׁוּף פָּ גַ ע בַּ מִּ שְׁ פָּ חָ ה הַ מִּ סְ כֵּ נָ ה. הֵ ם אָ מְ רוּ שֶׁ הַ תִּ ינֹקֶ ת אֵ ינָ הּ בְּ רִ יאָ ה. שֶׁ הִ יא חַ לָּ שָׁ ה, וּלְ עוֹלָ ם תִּ שָּׁ אֵ ר כָּ זוֹ. וְ אַ בָּ א שֶׁ ל מַ איָה עֲ דַ יִן הִ סְ בִּ יר לְ אִ מָּ א שֶׁ לָּ הּ שֶׁ ̄א כְּ דַ אי לְ הִ קָּ שֵׁ ר לַ תִּ ינֹקֶ ת הַ זְּ עִ ירָ ה. כִּ י תִּ ינוֹקוֹת זְ עִ ירִ ים עֲ לוּלִ ים לְ הִ דָּ בֵ ק מִ כָּ ל דַּ לֶּ קֶ ת וְ לָ מוּת מִ מֶּ נָּ ה חָ לִ ילָ ה. אֲ בָ ל מַ איָה כֵּ ן גָּ דְ לָ ה לְ אַ ט לְ אַ ט. וּכְ שֶׁ הִ זְ דַּ מֵּ ן רוֹפֵ א אֶ ל הַ כְּ פָ ר הוּא בָּ דַ ק אוֹתָ הּ וְ אָ מַ ר לַ הוֹרִ ים שֶׁ לָּ הּ שֶׁ יֵּשׁ לָ הּ סִ כּוּי בְּ כָ ל זֹאת לִ שְׂ רֹד וַ אֲ פִ לּוּ לְ הִ תְ פַּ תֵּ חַ . בַּ קֶּ צֶ ב שֶׁ לָּ הּ, כַּ מּוּבָ ן.אִ ישׁ oeא חָ גַ ג בֵּ ינְ תַ יִם אֶ ת בּוֹאָ הּ שֶׁ ל הַ תִּ ינֹקֶ ת לָ עוֹלָ ם, כְּ מוֹ שֶׁ נּוֹהֲ גִ ים לַ חְ גֹּג תָּ מִ יד בַּ כְּ פָ ר. כּ לָּ ם רַ ק הֵ נִ ידוּ רֹאשׁ לְ מַ רְ אֵ ה הָ אַ רְ גָּ ז וְ הַ תִּ ינֹקֶ ת הַ זְּ עִ ירָ ה וְ חַ סְ רַ ת הַ מַּ זָּ ל שֶׁ בְּ תוֹכוֹ.סיפור על רקע היסטורי /// אסתי כץ תשפ\"ו ff
לְ אַ חַ ר אַ רְ בָּ עָ ה יָ מִ ים נִ רְ אוּ שְׁ תֵּ י מַ פּוֹת הַ נְּ יָ ר מְ מ רְ טָ טוֹת לְ מַ דַּ י, וְ סִ ימָ נֵ י הָ עִ פָּ רוֹן שֶׁ עֲ לֵ יהֶ ן כִּ מְ עַ ט ¤א נִ תְּ נוּ לְ זִ הוּי מֵ רֹב שֶׁ עָ לוּ זֶ ה עַ ל זֶ ה, נִ מְ חֲ קוּ וְ שׂ רְ טְ טוּ עַ שְׂ רוֹת פְּ עָ מִ ים.\"אֲ נִ י חוֹשֵׁ ב שֶׁ זֶּ ה הַ מַּ סְ לוּל הַ טּוֹב בְּ יוֹתֵ ר\", אָ מַ ר אֵ לִ יק בְּ מֵ צַ ח מְ כ וָּ ץ, בּוֹחֵ ן פַּ סªעִ פָּ רוֹן עָ בֶ ה אֶ חָ ד. \"תַּ גִּ יד – הַ מַּ סְ לוּל הַ פָּ חוֹתªגָּ רוּעַ \", צָ חַ ק מִ ישׁ. \"מַ צְ חִ יק שֶׁ נְּ כַ נֶּ ה דֶּ רֶ מְ ס כֶּ נֶ ת כָּ זוֹ בְּ שֵׁ ם 'מַ סְ לוּל טוֹב בְּ יוֹתֵ ר', ¤א?\"\"בְּ דִ יּוּק\", הִ סְ כִּ ים יוֹנָ תָ ן מֵ הַ צַּ ד. הַ שּׁוּעָ לוֹן הַ קָּ טָ ן שֶׁ רָ בַ ץ לְ יָ דוֹ נָ הַ ם בְּ הַ סְ כָּ מָ ה. \"וּבְ כֵ ן, אֲ נַ חְ נוּ יוֹצְ אִ ים מָ חָ ר?\" שָׁ אַ ל מִ ישׁ.\"אַ תֶּ ם יוֹצְ אִ ים\", דִּ יֵּ ק הַ צָּ עִ יר מִ שְּׁ לָ שְׁ תָּ ם.\"אֲ פִ לּוּ אַ ל תַּ חְ זֹר עַ ל הַ שְּׁ טוּת הַ זּוֹ!\" הִ תְ לַ הֵ ט מִ ישׁ.\"זוֹ ¤א שְׁ טוּת\".\"זוֹ כֵּ ן!\" כָּ עַ ס מִ ישׁ.\"תֵּ רָ גַ ע, יוֹנָ תָ ן, גַּ ם אֲ נַ חְ נוּ ¤א יוֹצְ אִ ים מָ חָ ר\". אֵ לִ יק הֵ רִ ים אֶ ת רֹאשׁוֹ מֵ הַ מַּ פָּ ה. \"מָ חֳ רָ תַ יִ ם שַׁ בָּ ת, ¤א כְּ דַ אי לָ צֵ את קָ רוֹב מִ דַּ י לְ שַׁ בָּ ת. אֲ נַ חְ נוּ ¤א יוֹדְ עִ ים מַ ה מְּ צַ פֶּ ה לָ נוּ בַּ דֶּ רֶ , כַּ מָּ ה זְ מַ ן הִ יא תִּ קַּ ח וּבַ מֶּ ה אֲ נַ חְ נוּ עֲ לוּלִ ים לְ הִ סְ תַּ בֵּ ...\"\"אֲ בָ ל גַּ ם אַ חֲ רֵ י שַׁ בָּ ת\", ¤א וִ תֵּ ר מִ ישׁ, \"אַ תָּ ה ¤א מִ תְ כַּ וֵּ ן לְ הִ שָּׁ אֵ ר כָּ אן, יוֹנָ תָ ן, נָ כוֹן? מָ ה, תִּ חְ יֶ ה לְ בַ ד בַּ יְ עָ רוֹת? כְּ מוֹ חַ יָּ ה?\"\"כֵּ ן, אֲ נִ י וְ הַ שּׁוּעָ ל נִ הְ יֶ ה חֲ בֵ רִ ים\". יוֹנָ תָ ן בָּ הָ ה בַּ תִּ קְ רָ ה. \"הוּא יְ לַ מֵּ ד אוֹתִ י כֵּ יצַ ד לְ הִ סְ תַּ דֵּ ר בַּ יַּ עַ ר, וַ אֲ נִ י אֶ עֱ זֹר לוֹ בְּ מָ ה שֶׁ בְּ נֵ י אָ דָ ם יְ כוֹלִ ים לַ עֲ זֹר. כָּ אן נָ גוּר, נִ שְׁ תֶּ ה מֵ הַ נַּ חַ ל, נֹאכַ ל - - -\"הוּא נִ תְ קַ ע.\"אָ ה, כֵּ ן - מַ ה בֶּ אֱ מֶ ת אַ תָּ ה מִ תְ כַּ וֵּ ן לֶ אֱ כֹל פֹּה? הֲ רֵ י אַ תָּ ה ¤א חוֹשֵׁ ב שֶׁ נַּ שְׁ אִ יר לְ ́ אֶ ת כָּ ל הָ אֹכֶ ל שֶׁ לָּ נוּ, כְּ בָ ר אֵ ין הַ רְ בֵּ ה\".\"אֲ נִ י אֶ שְׂ מַ ח אִ ם תַּ שְׁ אִ ירוּ לִ י קְ צָ ת\", הַ יֶּ לֶ ד הֶ אֱ דִ ים.\"אֲ נִ י ¤א מְ בַ זְ בֵּ ז עַ ל יֶ לֶ ד טִ פֵּ שׁ שֶׁ מְּ סַ כֵּ ן אֶ ת הַ חַ יִּ ים שֶׁ לּוֹ אֲ פִ לּוּ ¤א חֲ מִ שִּׁ ים גְּ רָ ם לֶ חֶ ם!\" שׁוּב הִ תְ כַּ עֵ ס מִ ישׁ.\"וְ לִ י נִ רְ אֶ ה שֶׁ אַ תֶּ ם יְ לָ דִ ים טִ פְּ שִׁ ים שֶׁ מְּ סַ כְּ נִ ים אֶ ת הַ חַ יִּ ים שֶׁ לָּ הֶ ם, וּמַ רְ גִּ ישִׁ ים גְּ דוֹלִ ים\". \"כְּ בָ ר שָׁ כַ חְ תָּ כַּ מָּ ה הִ תְ לַ הַ בְ תָּ בַּ הַ תְ חָ לָ ה מֵ אֵ לִ יק שֶׁ מֵּ טִ יס מָ טוֹס? מִ י שֶׁ חָ שַׁ ב שֶׁ אַ תֶּ ם מְ טֹרָ פִ ים הָ יָ ה אֲ נִ י, ¤א אַ תָּ ה. מַ ה קָּ רָ ה שֶׁ הִ תְ חַ לַּ פְ תָּ אִ תִּ י?\"\"זֶ ה בֶּ אֱ מֶ ת מְ י חָ ד מְ אֹד, הַ יְ כֹלֶ ת שֶׁ ל אֵ לִ יק לְ הָ טִ יס מָ טוֹס\", לָ חַ שׁ יוֹנָ תָ ן בְּ ח לְ שָׁ ה. \"אֲ בָ ל אָ ז פָּ שׁוּט בָּ רַ חְ נוּ, חִ פַּ שְׂ נוּ מַ חֲ סֶ ה. עַ כְ שָׁ ו אַ תֶּ ם רוֹצִ ים לָ טוּס לִ מְ קוֹמוֹת מְ ס כָּ נִ ים, וְ זֶ ה מַ פְ חִ יד אוֹתִ י...\"\"אַ תָּ ה צוֹדֵ ק, יוֹנָ תָ ן\", אֵ לִ יק קָ ם מִ מְּ קוֹמוֹ וְ קִ פֵּ ל אֶ ת הַ מַ פּוֹת. \"זֶ ה בֶּ אֱ מֶ ת מַ פְ חִ יד. אֲ בָ ל כָּ ל הַ דֶּ רֶ שֶׁ עָ שִׂ ינוּ, מֵ אָ ז שֶׁ עָ זַ בְ נוּ אֶ ת קוֹבְ נָ א, הָ יְ תָ ה מְ ס כֶּ נֶ ת; וְ כָ ל הַ זְּ מַ ן אֲ נִ י מוֹדֶ ה לְ בוֹרֵ א הָ עוֹלָ ם עַ ל הַ נִּ סִּ ים שֶׁ מְּ לַ וִּ ים אוֹתָ נוּ כָּ ל דַּ קָּ ה וְ כָ ל שְׁ נִ יָּ ה, וּמִ תְ פַּ לֵּ ל שֶׁ הוּא יַ עֲ זֹר לָ נוּ הָ לְ אָ ה... בִּ מְ י חָ ד שֶׁ אֲ נַ חְ נוּ בֶּ אֱ מֶ ת ¤א יוֹדְ עִ ים מַ ה מְּ ס כָּ ן יוֹתֵ ר. גַּ ם לְ הִ שָּׁ אֵ ר פֹּה בַּ יַּ עַ ר זֶ ה מְ ס כָּ ן\". הוּא הִ נִּ יחַ אֶ ת הַ מַ פּוֹת בְּ פִ נַּ ת הַ חֶ דֶ ר. \"בּוֹאוּ נַ חֲ לִ יט שֶׁ עַ ד אַ חֲ רֵ י שַׁ בָּ ת ¤א מְ דַ בְּ רִ ים עַ ל הַ טִּ יסָ ה הַ צְּ פוּיָ ה, טוֹב? חֹפֶ שׁ מִ כָּ ל הַ דְּ אָ גוֹת\".\"חֹפֶ שׁ מִ כָּ ל הַ דְּ אָ גוֹת!\" הִ סְ כִּ ים יוֹנָ תָ ן וְ עֵ ינָ יו זָ הֲ רוּ.\"חֹפֶ שׁ!\" הִ צְ טָ רֵ ף גַּ ם מִ ישׁ, \"רַ עְ יוֹן ¤א רַ ע בִּ כְ לָ ל!\"\"שַׁ בָּ ת מְ נוּחָ ה...\" מִ לְ מֵ ל אֵ לִ יק, וּפִ תְ אוֹם – כָּ ל כָּ הַ רְ בֵּ ה זְ מַ ן הוּא ¤א נִ זְ כַּ ר בְּ בֵ רוּר בַּ פָּ נִ ים שֶׁ לָּ הֶ ן! – עָ לוּ בְּ תוֹכוֹ הַ חִ יּוּכִ ים שֶׁ ל אִ מָּ א וְ שֶׁ ל הֶ נִ י הַ קְּ טַ נָּ ה, קְ צָ ת לִ פְ נֵ י שֶׁ נִּ פְ רְ דוּ. מַ ה שְּׁ לוֹם הַ לֵּ ב שֶׁ ל הֶ נִ י? מָ ה עִ ם הַ נִּ תּוּחַ שֶׁ הִ יא הָ יְ תָ ה צְ רִ יכָ ה לַ עֲ בֹר בְּ לוֹנְ דוֹן?אֵ לִ יק מִ צְ מֵ ץ בִּ מְ הִ ירוּת. הַ אִ ם יִ זְ כֶּ ה עוֹד לִ רְ אוֹת אוֹתָ ן? וְ אֶ ת אַ בָּ א, וְ אֶ ת יוּרִ י?וְ אֶ ת אֶ דִ ית, סִ ימוֹן וְ סֶ רְ ג' הַ קָּ טָ ן?הוּא חָ שַׁ ק אֶ ת שְׂ פָ תָ יו, בּוֹלֵ עַ מַ שֶּׁ הוּ.\"עַ כְ שָׁ ו אַ תָּ ה נִ זְ כָּ ר בַּ מִּ שְׁ פָּ חָ ה שֶׁ לְּ ́\", אָ מַ ר פִּ תְ אוֹם יוֹנָ תָ ן מֵ הַ צַּ ד, \"נָ כוֹן? רוֹאִ ים. תֵּ דַ ע לְ ́ שֶׁ גַּ ם אֲ נִ י נִ זְ כָּ ר בַּ הוֹרִ ים שֶׁ לִּ י, וַ אֲ נִ י ¤א יוֹדֵ עַ מַ ה הֵ ם הָ יוּ אוֹמְ רִ ים לִ י לַ עֲ שׂוֹת, אִ ם הָ יִ יתִ י יָ כוֹל לִ שְׁ אֹל אוֹתָ ם\".\"בַּ לַּ יְ לָ ה, כְּ שֶׁ לָּ קְ חוּ אוֹתָ ם, הֵ ם אָ מְ רוּ לְ ́ לָ בוֹא אֵ לֵ ינוּ\". אֵ לִ יק הִ בִּ יט אֶ ל תּוֹ עֵ ינָ יו. \"וְ רַ ק אֲ נִ י נִ שְׁ אַ רְ תִּ י בָּ אֵ זוֹר, בֵּ ינְ תַ יִ ם, כְּ דֵ י לְ הוֹשִׁ יט לְ ́ עֶ זְ רָ ה. אֲ נִ י בָּ טוּחַ שֶׁ הֵ ם ¤א הָ יוּ רוֹצִ ים שֶׁ תַּ הֲ פֹ לִ הְ יוֹת חַ יַּ ת יַ עַ ר בּוֹדֵ דָ ה\".• יוֹנָ תָ ן הִ שְׁ פִּ יל אֶ ת מַ בָּ טוֹ אֶ ל הַ שּׁוּעָ ל.שַׁ בָּ ת חָ לְ פָ ה עֲ לֵ יהֶ ם בַּ נְּ עִ ימִ ים, בִּ קְ ד שָּׁ ה וּבְ שִׂ מְ חָ ה. אֵ לִ יק וְ יוֹנָ תָ ן שָׁ רוּ בְּ שֶׁ קֶ ט זְ מִ ירוֹת כְּ כָ ל שֶׁ הִ צְ לִ יחוּ לִ זְ כֹּר, וְ נֶ הֱ נוּ לְ הַ עֲ לוֹת זִ כְ רוֹנוֹת מִ שּׁ לְ חֲ נוֹת הַ שַּׁ בָּ ת בְּ בָ תֵּ יהֶ ם. מִ ישׁ ¤א אָ מַ ר כְּ לוּם, רַ ק לָ עַ ס אֶ ת הַ מָּ נָ ה שֶׁ לּוֹ, אֲ בָ ל הָ יָ ה נִ רְ אֶ ה שֶׁ הוּא מַ קְ שִׁ יב בְּ עִ נְ יָ ן.\"אֵ י יִ תָּ כֵ ן שֶׁ גַּ רְ נוּ בְּ אוֹתָ הּ עִ יר, וְ הָ יִ ינוּ שׁוֹנִ ים כָּ ל כָּ !\" הוּא אָ מַ ר פִּ תְ אוֹם בְּ מוֹצָ אֵ י שַׁ בָּ ת, מְ שַׂ חֵ ק בַּ פָּ נָ ס שֶׁ הֵ בִ יאוּ אִ תָּ ם מֵ הַ מָּ טוֹס לְ הָ אִ יר אֶ ת אַ פְ לוּלִ ית הַ מַּ חְ בּוֹא. \"וְ אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ , אֵ לִ יק? זֶ ה מְ עַ נְ יֵ ן שֶׁ אֲ פִ לּוּ שֶׁ בְּ תוֹ הַ כִּ תָּ ה ¤א רָ אוּ כִּ מְ עַ ט הֶ בְ דֵּ לִ ים בֵּ ינְ ́ לְ בֵ ין הַ יְ לָ דִ ים הָ אֲ חֵ רִ ים. וּבְ כָ ל זֹאת, כֵּ ן הִ רְ גִּ ישׁוּ כַּ מָּ ה אַ תָּ ה שׁוֹנֶ ה. גַּ ם הַ יְ לָ דִ ים וְ גַ ם הַ מּוֹרִ ים הִ רְ גִּ ישׁוּ. עַ כְ שָׁ ו אֲ נִ י מֵ בִ ין לָ מָּ ה. אִ ם בַּ בַּ יִ ת שֶׁ לְּ ́ יֵ שׁ חֲ וָ יוֹת כָּ אֵ לּוּ, בָּ רוּר שֶׁ תֵּ צֵ א יֶ לֶ ד אַ חֵ ר... אֵ יפֹה יוֹנָ תָ ן?\"ַּ יּ נט ַַערה בַ חיָֹּמוכְּתשפ\"ו
\"בַּ חֶ דֶ ר הַ פְּ נִ ימִ י\", לָ חַ שׁ אֵ לִ יק בַּ אֲ נָ חָ ה. \"מַ ה נַּ עֲ שֶׂ ה אִ תּוֹ?\"\"נִ קַּ ח אוֹתוֹ, כַּ מּוּבָ ן\".\"וְ אִ ם הוּא ¤א יִ רְ צֶ ה?\"\"נַ חְ טֹף אוֹתוֹ, כְּ מוֹ שֶׁ חֲ טַ פְ תֶּ ם אוֹתִ י\", מִ ישׁ פָּ רַ ץ בִּ צְ חוֹק פִּ תְ אוֹמִ י. \"עָ לַ י הִ צְ לַ חְ תֶּ ם לְ הִ שְׁ תַּ לֵּ ט, וְ אוֹתוֹ שְׁ נֵ ינוּ בְּ יַ חַ ד ¤א נַ צְ לִ יחַ לָ קַ חַ ת?\"\"אַ תָּ ה עָ לִ יתָ עַ ל הַ מָּ טוֹס מֵ עַ צְ מְ ́\", אֵ לִ יק נָ ד בְּ רֹאשׁוֹ. \"רַ ק הִ מְ רֵ אנוּ אִ תְּ ́ בְּ יַ חַ ד... ¤א הָ יִ ינוּ צְ רִ יכִ ים לִ סְ חֹב אוֹתְ ́ פְּ נִ ימָ ה. אֲ נִ י מְ קַ וֶּ ה מְ אֹד שֶׁ הוּא יַ פְ סִ יק עִ ם הָ עַ קְ שָׁ נוּת, כִּ י אֲ נִ י ¤א יוֹדֵ עַ מַ ה לַּ עֲ שׂוֹת\". הוּא הֵ צִ יץ אֶ ל הַ חֶ דֶ ר הַ שֵּׁ נִ י. יוֹנָ תָ ן יָ שַׁ ב עַ ל הָ רִ צְ פָּ ה, נִ שְׁ עָ ן עַ ל הַ קִּ יר, לְ יַ ד צִ יּוּרוֹ שֶׁ ל הַ יֶּ לֶ ד מִ יְּ מֵ י מִ לְ חֶ מֶ ת הָ עוֹלָ ם הַ שְּׁ נִ יָּ ה. אֶ צְ בָּ עוֹ טִ יְּ לָ ה עַ ל הָ אִ יּוּר וְ עַ ל הָ אוֹתִ יּוֹת, חוֹזֶ רֶ ת עַ ל הַ מַּ סְ לוּל שׁוּב וָ שׁוּב.\"מָ ה אַ תָּ ה אוֹמֵ ר, אֵ לִ ישׁ?\" יוֹנָ תָ ן שָׁ אַ ל אֶ ת הַ יֶּ לֶ ד מִ ן הֶ עָ בָ ר בְּ קוֹל צָ רוּד, \"גַּ ם אַ תָּ ה הָ יִ יתָ בֶּ ן תֵּ שַׁ ע פַּ עַ ם... וְ אוּלַ י גַּ ם לְ ́ הָ יָ ה שׁוּעָ ל פְּ רָ טִ י?...\"\"¤א הָ יָ ה לוֹ\", הִ תְ עָ רֵ ב אֵ לִ יק בְּ שֶׁ קֶ ט, \"הוּא כָּ תַ ב שֶׁ כָּ ל הַ שּׁוּעָ לִ ים הָ לְ כוּ\".\"אוֹ שֶׁ רַ ק צִ יַּ רְ תָּ לְ ́ שׁוּעָ ל פְּ רָ טִ י?\" יוֹנָ תָ ן הִ תְ עַ לֵּ ם מִ מֶּ נּוּ, \"וְ רָ צִ יתָ שֶׁ הוּא יִ הְ יֶ ה הֶ חָ בֵ ר שֶׁ לְּ ́?\" הַ שּׁוּעָ לוֹן, בַּ פִּ נָּ ה, הִ תְ גַּ לְ גֵּ ל וְ הִ צְ טַ נֵּ ף כְּ כַ דּוּר, מִ תְ אַ רְ גֵּ ן לְ שֵׁ נָ ה. \"וּמֶ ה עָ שִׂ יתָ כְּ שֶׁ הַ גְּ דוֹלִ ים הֶ חְ לִ יטוּ דְּ בָ רִ ים, וְ אַ תָּ ה פָּ חַ דְ תָּ ? פָּ חַ דְ תָּ מְ אֹד מְ אֹד?\"\"אֲ נִ י בָּ טוּחַ שֶׁ הוּא שָׁ מַ ע בְּ קוֹלָ ם\", אָ מַ ר אֵ לִ יק מֵ אֲ חוֹרָ יו. \"בִּ קְ בוּצוֹת הַ פַּ רְ טִ יזָ נִ ים שָׂ רַ ר צִ יּוּת מ חְ לָ ט\".\"אֲ נִ י רוֹצֶ ה שֶׁ נִּ הְ יֶ ה חֲ בֵ רִ ים, אֵ לִ ישׁ, טוֹב?\" קוֹלוֹ שֶׁ ל יוֹנָ תָ ן רָ עַ ד. \"אֲ נִ י אֶ שָּׁ אֵ ר כָּ אן, בַּ מָּ קוֹם שֶׁ בּוֹ אַ תָּ ה גַּ רְ תָּ , וְ כָ כָ ה אֲ נִ י אַ רְ גִּ ישׁ חָ בֵ ר שֶׁ לְּ ́. פֹּה הַ חַ יִּ ים שֶׁ לְּ ́ נִ צְּ לוּ, נָ כוֹן? כָּ אן הִ תְ חַ בֵּ אתֶ ם עַ ד שֶׁ הַ נָּ אצִ ים הִ סְ תַּ לְּ קוּ. גַּ ם אֲ נִ י אֶ תְ חַ בֵּ א פֹּה עַ ד שֶׁ הַ קּוֹמוּנִ יסְ טִ ים יִ סְ תַּ לְּ קוּ, וְ אַ חַ ר כָּ אֵ צֵ א לְ חַ פֵּ שׂ אֶ ת אַ בָּ א וְ אִ מָּ א. וְ גַ ם... אוּלַ י גַּ ם אוֹתְ ́\".\"הוּא אָ מוּר לִ הְ יוֹת מְ ב גָּ ר כְּ בָ ר\", אֵ לִ יק הִ תְ קָ רֵ ב וְ הִ תְ יַ שֵּׁ ב לְ צִ דּוֹ שֶׁ ל יוֹנָ תָ ן, מְ חַ פֵּ שׂ אֶ ת הַ מִּ לִּ ים הַ נְּ כוֹנוֹת – \"וּכְ דַ אי שֶׁ תֵּ לֵ לִ ישֹׁן קְ צָ ת, יוֹנָ תָ ן, כְּ דֵ י שֶׁ יִּ הְ יֶ ה לְ ́ כּוֹחַ לַ טִּ יסָ ה. אֲ נַ חְ נוּ רוֹצִ ים לְ הַ מְ רִ יא עוֹד כִּ שְׁ עָ תַ יִ ם, בְּ עֶ זְ רַ ת הַ שֵּׁ ם. כְּ שֶׁ הַ יָּ רֵ חַ יִ שְׁ קַ ע\".יוֹנָ תָ ן הִ סְ תּוֹבֵ ב אֵ לָ יו בְּ בַ ת אַ חַ ת, וְ עֵ ינָ יו יָ רוּ נִ יצוֹצוֹת שֶׁ ל זַ עַ ם. הוּא ¤א אָ מַ ר דָּ בָ ר, רַ ק יָ צָ א אֶ ל הַ חֶ דֶ ר הַ חִ יצוֹנִ י כְּ שֶׁ הַ שּׁוּעָ ל מְ הַ דֵּ ס בְּ עִ קְ בוֹתָ יו, וְ נִ גַּ שׁ אֶ ל הַ שְׁ לַ בִּ ים הַ חֲ צוּבִ ים בַּ קִּ יר. לְ ¤א מִ לָּ ה הִ תְ חִ יל לְ טַ פֵּ ס בִּ זְ רִ יזוּת, וּכְ שֶׁ הִ גִּ יעַ לְ מַ עְ לָ ה שָׁ לַ ף אֶ ת מוֹט הַ בַּ רְ זֶ ל שֶׁ שִּׁ מֵּ שׁ כִּ בְ רִ יחַ לַ דֶּ לֶ ת.הוּא טִ פֵּ ס אֶ ל אַ דְ מַ ת הַ יַּ עַ ר הֶ חָ שׁוּ, וּכְ שֶׁ הִ גִּ יעַ לְ מַ עְ לָ ה נִ פְ נָ ה וְ הִ בִּ יט אֶ ל תּוֹ הַ בּוּנְ קֶ ר. עֵ ינָ יו רִ צְּ דוּ, אֲ ד מּוֹת וְ כוֹעֲ סוֹת, בֵּ ין אֵ לִ יק לְ מִ ישׁ שֶׁ הִ סְ תַּ כְּ לוּ עָ לָ יו מִ לְּ מַ טָּ ה, וְ הָ יָ ה נִ רְ אֶ ה שֶׁ הוּא מִ תְ לַ בֵּ ט אִ ם לְ דַ בֵּ ר. בְּ סוֹפוֹ שֶׁ ל דָּ בָ ר הִ פְ נָ ה אֲ לֵ יהֶ ם אֶ ת גַּ בּוֹ – וְ תוֹ שְׁ נִ יָּ ה כְּ בָ ר ¤א הָ יָ ה שָׁ ם.ןיווי קתס/ אסיפור בהמשכים //תַּ קְ צִ יר: אֵ לִ יק, יוֹנָ תָ ן וּמִ ישׁ הִ מְ רִ יאוּ לְ בַ דָּ ם בְּ מָ טוֹס כְּ דֵ י לִ בְ רֹחַ מֵ אַ נְ שֵׁ י הַ בּוֹלֶ שֶׁ ת הַ קּוֹמוּנִ יסְ טִ ים, וְ נָ חֲ תוּ בַּ יַּ עַ ר. הֵ ם מָ צְ אוּ מַ חְ בּוֹא תַּ ת קַ רְ קָ עִ י מְ ס דָּ ר וּמְ א בְ זָ ר, שֶׁ בּוֹ הִ סְ תַּ תְּ רוּ פַּ רְ טִ יזָ נִ ים בִּ תְ קוּפַ ת הַ מִּ לְ חָ מָ ה. שׁוּעָ לוֹן קָ טָ ן נִ צְ מַ ד אֲ לֵ יהֶ ם. אֵ לִ יק וּמִ ישׁ מְ תַ כְ נְ נִ ים לִ בְ דֹּק אֶ ת הַ מַ פּוֹת שֶׁ בַּ מָּ טוֹס כְּ דֵ י לְ הַ חְ לִ יט עַ ל מַ סְ לוּל הַ בְּ רִ יחָ ה שֶׁ לָּ הֶ ם מִ כָּ אן לְ פִ ינְ לַ נְ ד, אַ TM יוֹנָ תָ ן מַ כְ רִ יז שֶׁ הוּא אֵ ינוֹ רוֹצֶ ה לָ בוֹא אִ תָּ ם. תשפ\"ו
מאת: אסתי כץאיור: אסתר אריאלהַ ּמַ טְ ּבֵ עַ ׁשֶ ל ׁשֹולֶ ם 72ְּגָ מ ְ רּו ל ְהִ ת ְעַ ניֵ ן ּבָ נּו. ְ ּכֻ ּלָ ם מ ְ חַ ּכִ ים לִ דמֵ י חֲ נֻ ּכָ ה. ִ אֵ יזֶ ה יֹום חֲ ג ִיגי ְּבבֵ ית סַ ּבָ א ְו ְסַ בּתָ א: עֶ רֶ ב ְלבִ יבֹות!חֲ נֻ ּכָ ה ׂשָ מֵ חַ , ְ ׁשֹולֶ ם נֶ כּדִ י הַ ּיָ קָ ר!ּתֹודָ ה רַ ּבָ ה סַ ּבָ א! ְ ּווָ אּו. עֶ ׂש ְ רִ ים וַ חֲ מִ ּשָׁ ה ׁשקָ לִ ים... אֵ יזֶ ה ְ יֹפִ י... אַ ּבָ א ו ְ אִ ּמָ א נָ תנּו לִ י עֹוד עֶ ׂשֶ ר ְ ׁשֶ קֶ ל, ו ְ יֵ ׁש לִ י עֹוד עֶ ׂשרִ ים מִ ּשָׁ נָ ה ְׁשֶ עָ ב ְ רָ ה, ּובסַ ְך הַ ּכֹל... אֲ נִ י אֹוהֵ ב ׁשֶ ּיֵ ׁש ְ לִ י הַ רּבֵ ה ּכֶ סֶ ף. ְ אֲ נִ י מַ רּגִ יׁש יֶ לֶ ד ְ עָ ׁשִ יר. ו--- מָ ה ְ אֶ עֱ ׂשֶ ה ּבכָ ל הַ ּכֶ סֶ ף ׁשֶ ּלִ י ּבַ ּסֹוף, ּבֶ אֱ מֶ ת? ְ אֲ נִ י יָ כֹול לִ קנֹות ְּב ְ הַ ּכֹל רַ חפָ ן... ְאֶ פׁשָ ר ּגַ ם ְל ְהַ מ ְ ׁשִ יְך לִ ׁשמֹר.... ְאֶ פ ְ ׁשָ ר סתָ ם ְלִ ק ְ נֹות מַ מּתַ ּקִ ים, ְו ְאֶ פ ְ ׁשָ ר אּולַ י לִ קנֹות ְּב ְ חֵ לֶ ק סֵ ט סִ פרֵ י קֹדֶ ׁש? ְ אֹו – לָ תֵ ת ק ְ צָ ת ל ְאִ רּגּון חֶ סֶ ד?הֹוּפָ ה!ְ הֵ י, הֵ י! מַ טּבֵ עַ ׁשֶ ל ְ חֲ מִ ּשָׁ ה ׁשקָ לִ ים!!! אֵ יפֹה אַ ּתָ ה? ּכַ ּמָ ה ׁשֶ ּסַ ּבָ א ְו ְסַ ב ְ ּתָ א הִ ׁשקִ יעּו ּבָ נּו... תשפ\"ו13 32
הּוא ּכָ אן? מִ ּתַ חַ ת לַ ּסַ ּפָ ה הַ ּזֹאת?ְ הֵ י, מַ טּבֵ עַ . ּתַ ּגִ יד אַ ּתָ ה – ְלמִ י אַ ּתָ ה ׁשַ ּיָ ְך?אֲ נִ י ּבֶ אֱ מֶ ת ֹלא יֹודֵ עַ ... אַ ּתָ ה ׁשֹואֵ ל אִ ם אֲ נִ י ְׁשֶ ּל ְ ָך? זֹאת ׁשאֵ לָ ה טֹובָ ה. ְו ְהַ ּתׁשּובָ ה?הָ אֱ מֶ ת, ּתָ לּוי מַ ה ּתַ עֲ ׂשֶ ה ּבִ י. ְ אִ ם ּתִ ק ְ נֶ ה ס ְ תָ ם מַ מּתַ ּקִ ים ְ ּומִ ׂש ְ חָ קִ ים, מַ הֵ ר מאֹד ֹלא ְאֶ ה ְ יֶ ה ׁשֶ ּל ְָך ּכבָ ר... אֲ בָ ל יֵ ׁש ְל ְָך ּד ְ רָ כִ ים ל ְהַ ׁשאִ יר אֹותִ י ְׁשֶ ּלָך לָ נֶ צַ ח!ְ אּולַ י לִ קנֹות ּבִ י ְ סֵ פֶ ר ׁשֶ ּי ְ קַ ּדֵ ם אֹותָך ְּבלִ ּמּוד הַ ּתֹורָ ה... אּולַ י לָ תֵ ת מִ ּמֶ ּנִ י מַ עֲ ׂשֵ ר אֹו אֲ פִ ּלּו חֹמֶ ׁש. ְ אּולַ י אִ ם ּתִ קנֶ ה ּבִ י ְּפ ְ רָ ס לאָ ח קָ טָ ן – אָ ז אֲ נִ י ְאֶ היֶ ה ְׁשֶ ּלָך, ּכֵ ן! ְמַ ט ְ ּבֵ עַ ׁשֶ ּנָ תַ ּנּו ליָ דִ ידְנִ ׁש ְ אָ ר ׁשֶ ּלָ נּו. לתָ מִ יד זֶ ה הָ יָ ה ְ הַ ּמַ טּבֵ עַ ׁשֶ ּלִ י? 13 תשפ\"ו 33
חידות ושעשועים /// עם פ. חריףפתרונות יש לשלוח ל:בדואר: \"זרקור\", ת.ד. 9105201 ירושלים, 5284או בפקס: 5372784-02בין הפותרים תיערך הגרלה. נא לציין שם, כתובת ועיר למשלוח השי.בראש העמוד יש לכתוב: עבור מדור 'אתנחתא'כָּ ל אַ חַ ת מֵ הַ שּׁוּרוֹת הַ בָּ אוֹת מְ כִ ילָ ה שְׁ תֵּ י הַ גְ דָּ רוֹת.הַ פִּ תְ רוֹן לַ הַ גְ דָּ רָ ה הָ רִ אשׁוֹנָ ה הוּא מִ לָּ ה בַּ ת שְׁ תֵּ י אוֹתִ יּוֹת עוֹקְ בוֹת (לְ ד גְ מָ ה: אב, בג, גד וְ כַ דּוֹמֶ ה).הַ פִּ תְ רוֹן לַ הַ גְ דָּ רָ ה הַ שְּׁ נִ יָּ ה הוּא אוֹתָ ן שְׁ תֵּ י אוֹתִ יּוֹת – בְּ תוֹסֶ פֶ ת אוֹת מִ לְּ פָ נִ ים וְ אוֹת מֵ אָ חוֹר.לְ ד גְ מָ ה: הַ גְ דָּ רָ ה רִ אשׁוֹנָ ה – אַ חַ ד הַ הוֹרִ ים = אַ ב. הַ גְ דָּ רָ ה שְׁ נִ יָּה – כָּ אֲ בוּ, הִ תְ יַסְּ רוּ = דָּ אֲ בוּ. הָ אוֹתִ יּוֹת שֶׁ הִ תְ וַ סְּ פוּ: ד' מִ לְּ פָ נִ ים וּ-ו' מֵ אָ חוֹר.אִ ם תִּ פְ תְּ רוּ נְ כוֹנָ ה, תְּ קַ בְּ לוּ בַּ טּוּר הַ מּ דְ גָּ שׁ – הַ מֵּ כִ יל אֶ ת כָּ ל הָ אוֹתִ יּוֹת הָ רִ אשׁוֹנוֹת – צִ טּוּט מִ תּוֹ 'מָ עוֹז צוּר'.כְּ דֵ י לְ שַׁ חְ רֵ ר אֶ ת הַ נְּ עִ ילָ ה שֶׁ ל הַ כַּ ד וּלְ הִ שְׁ תַּ מֵּ שׁ בַּ שֶּׁ מֶ ן לְ הַ דְ לָ קָ ה, יֵ שׁ לְ הַ קִּ ישׁ קוֹד סוֹדִ י בֶּ ן אַ רְ בַּ ע סְ פָ רוֹת.יָ דוּעַ שֶׁ :א. שְׁ לוֹשׁ הַ סְּ פָ רוֹת הָ רִ אשׁוֹנוֹת זֵ הוֹת.ב. הַ סְּ פָ רוֹת 2 וְ -6 אֵ ינָ ן מוֹפִ יעוֹת.ג. סַ כָּ ל הַ סְּ פָ רוֹת שֶׁ בַּ קּוֹד הוּא 23.לְ פִ י הַ נְּ תוּנִ ים הַ לָּ לוּ, הַ אִ ם נִ תָּ ן לוֹמַ ר בְּ וַ דָּ אוּת מַ הוּ הַ קּוֹד?מִ ּלָ ה ּבְ מִ ּלָ הצֹפֶ ן מְ ׁשֻ ּמָ ןפִּ תְ רוֹנוֹת אֶ תְ נַ חְ תָּ א 11ּכָ ל הַ ּמֹוסִ יף מֹוסִ יפִ ים לֹואֹור, יְ אֹור, אֹורֵ חַ . קַ יִ ץ, הֵ קִ יץ, קִ יצֵ ר. מָ רָ ק, ּתְ מָ רֵ ק, מְ רַ ּקֵ ד. ּדֶ בֶ ר, מִ דְ ּבָ ר, ּדַ ּבְ רָ ן. צֹום, עָ צּום, צֹומֵ חַ . ּדִ ין, עָ דִ ין, ּדִ ינָ ה. ּכְ פָ ר, מְ כַ ּפֵ ר, ּכָ פְ רּו. ׁשֹור, קָ ׁשּור, ׁשֹורֵ ק. ּפִ יל, ּכָ פִ יל, ּפִ ילֵ חַ . אָ לֶ ף, מְ אַ ּלֵ ף, אִ לְ ּפָ ס. לֶ חֶ ם, נִ לְ חַ ם, לַ חְ מָ א. קֹוד, עָ קּוד, קֹודֵ ר. ּגִ יד, ּתַ ּגִ יד, ּגִ ידֵ ם.סֻ גְ יָ ה מִ ׁשְ ּפַ חְ ּתִ יתאִ ּמָ א ׁשֶ ּלְ ָך...הזוכים בהגרלת אתנחתא:אסתי סלבין, קרית יעריםמשפחת קרול, ערדהַ גְ דָּ רָ ה רִ אשׁוֹנָ ה – מִ לָּ ה בַּ ת שְׁ תֵּ י אוֹתִ יּוֹת עוֹקְ בוֹתאַ חַ ד הַ הוֹרִ יםמִ בְּ נֵ י זִ לְ פָּ הבְּ לִ י לְ הַ חֲ סִ יר דָּ בָ ראוֹת אַ נְ גְּ לִ ית (בֵּ ין אֶ ס לְ יוּ)מוֹפֵ ת, פֶּ לֶ אצוֹנֵ ןשֵׁ ן הַ פִּ ילעָ נִ י, דָּ לתִּ תְ קַ דֵּ ם עִ ם הָ אוֹטוֹ!יַ הֲ ¢ם, יַ רְ בִּ יץקִ דֹּמֶ ת לְ שֵׁ ם מִ שְׁ פָּ חָ ה צָ רְ פָ תִ ילֶ חֶ ם הַ מִּ דְ בָּ רמִ בְּ נֵ י אָ דָ ם הָ רִ אשׁוֹןכְּ מוֹ הַ הַ גְ דָּ רָ ה הָ רִ אשׁוֹנָ ה1234567891011121314כָּ אֲ בוּ, הִ תְ יַ סְּ רוּהַ מַּ לְ בּוּשִׁ ים שֶׁ לִּ ייָ שִׂ ים בְּ בֵ ית סֹהַ רתַּ חְ בֹּשֶׁ תהִ טִּ ילוּ קְ נָ סנָ עֲ צָ ה דָּ בָ ר חַ דהֵ מִ יתוּ בְּ הֵ מָ ה בְּ דֶ רֶ כְּ שֵׁ רָ הבִּ ירַ ת פּוֹלִ יןהוֹבָ לָ ה בְּ רֶ כֶ בהִ תְ אַ בֵּ ל, שָׁ פַ דְּ מָ עוֹתיִ שְׁ עַ ט עַ ל סוּס אָ כֵ ן, בְּ הֶ חְ לֵ ט נִ לְ גֹּם, נִ גְ מָ א יִ רְ צֶ ה, יַ חְ פֹּץהַ גְ דָּ רָ ה שְׁ נִ יָּ ה – אוֹתָ ן אוֹתִ יּוֹת בְּ תוֹסֶ פֶ ת אוֹת מִ לְּ פָ נִ ים וְ אוֹת מֵ אָ חוֹרתשפ\"ו
אטמים באוזנייםלנוער הקומה השניה3836544746ועוד יותר טובעל פרשת דרכיםמוסיף – וגורעבינות דודותאור אינסוףסיפור קצר לנוערלהבה עולה מנובהרדוקנגיעה היסטוריתשקדים קלויים סליחה שהתנצלתימפגששבועילאט ובטוח\"שמן טוב צף על פני המים\", את האמרה החכמה הזאת שמעתי מפיה של מנהלת סמינר גור הנערצת והחשובה הרבנית שולמית הפטקה תליט\"א.היה זה בעת שיחה על תלמידה מוכשרת, בעלת מידות וחכמה, שמשום מה – אולי בגלל היותה שקטה וצנועה – לא מצאה בסמינר במה לביטוי כשרונותיה. אני קצת הצטערתי בגינה, וחשבתי שאולי צריך לתת לה יותר הזדמנויות...המנהלת אמנם אישרה את הרגשתי, אך הוסיפה בחיוך על שפתיה ומצד שני בהחלטיות מרגיעה את המשפט שבו פתחנו את הטור. \"אנו יודעים על איכותה של התלמידה\", אמרה, \"וחזקה על שמן טוב שיצוף על פני המים – כי זה טבעו\".ואכן, דבריה הוכיחו את עצמם. איכות, כשרון, יראת שמים ועוד דברים טובים שבאדם, אינם נבלעים באוויר. כי הטוב סופו להיראות ולהשפיע מעצמו החוצה. וגם אותה נערה, שהייתה בבחינת שמן טוב, צפה אט אט מאליה מעל המים. גל ועוד גל נשאו אותה בעדנה, העבירו מפה לאוזן את אוצרותיה הכמוסים, וכך זכתה בסופו של דבר להכרה ולהוקרה מצד חברותיה ומורותיה; כי זה גם טבעה של הצתת אור בפתילת הנר: בתחילה נוצרת רק אש קטנה, ויש צורך להמתין עוד קצת עד שתהא השלהבת עולה מאליה.בימים אלה, בהם נושא השיווק והיח\"ץ מקובל כל כך, כאילו בלי כרטיסי ביקור המעידים על מקצועיותך – אינך קיים; נראה כי לעיתים דווקא הקפיצה המהירה לעולם הפרסום והמיתוג הוא בעוכרינו.יושבת בחורה או אישה צעירה בקורס כלשהו בן ארבעה חודשים, וכבר היא יוצאת לעולם עם כרטיס ביקור מושך עין ומפתה. לעיתים הפער בין מה שמצוין על הכרטיס לבין מה שהלקוח חווה באמת בקליניקה או במשרד המפרסם את שירותיו – גורם ללקוח לאכזבה רבה.מאידך, דווקא אלה הצנועים יותר, המשקיעים עוד ועוד ולאט לאט ב'שמן' הטוב שלהם, בפנימיות המוצר שהם מייצרים ומעוניינים למכור ללקוחותיהם – הם אלה ששמם הטוב ומקצועיותם עוברים מפה לאוזן, ומעוררים אמון והצלחה.ולא שהשיווק אינו עוזר, אך זאת רק אחרי שהּפְ נים והתוכן מצדיקים את עצמם.הדלקת נרות על פי בית הלל, המתחילה בנר אחד ומוסיפה והולכת ואינה קופצת מיד לנר השמיני – מסמלת אולי גם את הפן הזה בחיי היהודי; \"הלוך ילך...\" ורק בסוף \"יבוא ברינה\".וכך בכל מיני תחומים בחיינו, אין קפיצות דרך, ואם הן קיימות – ברוב המקרים התוצאות נמוגות עם הזמן.גיליון חנוכה שלנו מוקדש כולו למושג היהודי: 'מוסיף והלך'.לא נכביר במילים, כי דפי העיתון עצמו ידברו במקומנו... כל כך הרבה פנים והיבטים יש למושג הזה, מקורות חז\"ל ונקודות מבט המקיפים את כל חלקי חיינו, וכדאי שתקראו עליהם בעצמכם.בהביטנו בנרות החנוכה שאורם המקודש מקבל זיוו מהאור הגנוז, מואר לבנו פתאום להבין עד כמה עמוקה היא תורת חיינו, ועד כמה קטנים אנו ועלינו להוסיף עוד ועוד בלימודה.בברכת חנוכה שמח ומאירישועות גדולותנסים ונפלאותלאה פריד13 תשפ\"ו 35
בסוף אתי אמרה את זה. יומיים היא דיברה כמו מישהו שמילים תקועות לו בפה ואינן מצליחות לצאת. התקשרה אליה אחרי צהריים לפטפוט לא ברור שנגדע; התקשרה שוב בערב ושכפלה את כל מה שכבר אמרה; למחרת היא שוב התקשרה ודיברה סחור סחור. יפי ניסתה לדובב אותה, ורק בשיחה השלישית לאותו הערב היא הצליחה. אתי התפתלה עוד קצת לפני שהעזה לשאול אותה בסך הכל אם היא היתה רוצה ללמוד אִ תה.\"במתמטיקה? אל תגידי לי\".אחרי חנוכה משובץ להן כמובן מבחן משמעותי, אבל בנות ההקבצה שלהן החליטו להתעלם ממנו באופן גורף עד אחרי חנוכה. מה דחוף לאתי ללמוד עכשיו?\"לאאאאאא\", אתי מחויכת. סמוקה. \"התכוונתי כאילו, משהו לא מהלימודים\".\"ללמוד. משהו. לא מהלימודים?\"העשרה? קורס? יפי אינה מבינה לְ מה היא מתכונת עד שאתי לא אומרת בפרוש. \"אפשר שתי הלכות של שמירת הלשון או משהו אחר בסגנון\".\"אההה. אאאא, אני אחשוב על זה\".אתי כנראה מאוכזבת מחוסר ההתלהבות, אבל יפי אינה מסוגלת להגיד כן בלי שהיא בודקת את זה לעומק. היא חייבת לדעת למה אתי מציעה לה רעיון כזה. מנסה לשחזר את השיחות האחרונות שלהן. דווקא חביבות. התארכו לאחרונה, אבל יפי פרשת דרכים עלתובנה. הרהור. כח. מפרשת השבועועוד יותר טובובו רוצה גם אתי להיות 'מוסיף והולך'מתוך פרשת מקץתשפ\"ו13 36
אינה זוכרת שהיתה בהן רכלנות יוצאת דופן. היא דווקא די משתדלת לשמור על הפה שלה. למה אתי מגיעה אליה עם רעיון כזה פתאום באמצע החיים? אולי המחנכת שלחה אותה. דווקא מתאים לה. אולי בגלל הסיפור ההוא של הקבוצות? אבל ככל שזכור לה, גם בשיחות המתוחות לפני הערב החברותי היא השתדלה כל כך לשמור על הפה שלה. לספר רק מה שצריך ולא לצרף חוות דעת. למה המורה חושבת שהיא במצב קשה כל כך עד שצריך לשלוח לעורר אותה לתשובה?יפי נעלבת ממש. רואה את המספר של אתי בערב שוב על הצג ובוחרת להתעלם. רואה אותו שוב בערב המאוחר ומחליטה לענות ודי. \"תגידי למורה שלא הלך לה\". היא לא מדברת בעודף נחמדּות עכשיו, לא פלא שהמורה שולחת את אתי ללמוד אִ תה שמירת לשון. \"מה???\" אתי המומה. \"מה להגיד, ואיך המורה קשורה לכאן?\"\"לא היא שלחה אותך להעלות אותי על דרך הישר?\" \"מה פתאום המורה, ומי רצה להעלות אותך? מה עבר עלייך, יפי?\"\"עברה אליי הצעה להשתפר, לקחתי אותה לתשומת לב\".\"מי רצה שתשתפרי?\"\"את. ואם לא, בשביל מה הצעת לי להתחיל ללמוד משהו?\"\"כי רציתי שנתחיל ביחד הרגל טוב ששמעתי עליו הרבה\".\"סתם רצית? ככה באמצע החיים. מה לא טוב לך?\"\"טוב לי מאד, ואני ממשיכה לרצות עוד יותר טוב. למה לא?\"\"שמצוַ ת חינוך עניינה להתרגל שיהיה מוסיף והולך בכל עת ובכל יום יהיו בעיניו כחדשים.וזה חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, היינו שלא יסור מעניין החינוך, שבכל יום יהיה לו חינוך והתחלה מחדש\".אתמול הסתכלנו חזק על השלהבות המרצדות, היום אחרי ההדלקה הבטנו בהן שוב – ולא פגשנו את אותה התמונה. כי אתמול היו שני נרות, והיום שלושה. ומחר יהיה עוד אחד.הלכה כבית הלל 'מוסיף והולך' מלווה אותנו בשמונת ימי החנוכה, ולא רק. היא אינה נפרדת מאתנו כשנארוז את החנוכיה בויטרינה, אלא תוסיף ותלך ותאיר על כל החיים הרוחניים שלנו.כי מוסיף והולך זו מהותו של יהודי, שמתחזקת ומתחדשת דווקא בימים הללו.\"וזהו עניין חנוכה, שאחר שפטרו מעליהם עול היוונים הארורים עשו חינוך והתחלה לעבודת ה' וחינכו את המנורה והמזבח. וזה מאיר ובא בכל שנה, שמתעוררים בלב ישראל רצון וחינוך להתחיל מחדש בעבודה, אך באופן זה שיהיה כל יום בעיניו כחדשים ושלא יסור מהחינוך. וזה שאמרו 'מוסיף והולך' בנרות, להורות על עניין נכבד זה. ועל כן תמיד חל חנוכה בפרשתו של יוסף שזוהי מידתו, כשמו 'יוסף ה' לי בן אחר'. ועל כן הוא נקרא 'חי', שכאשר מוסיף בכל יום הוא חי, וזה שאמר יעקב 'רב עוד יוסף בני חי', שהוא במדרגת חי מוסיף והולך, כי לולא זה אי אפשר היה להישאר בצדקו במצרים\". להיות מוסיף והולך, זה סימן של חיים.. עוד יוסף חי, כי כל עוד הוא רוצה להוסיף ולהתקדם, להוסיף ולהשביח – זה סימן שמשהו פועם וער בפנים.וזו אחת מן המטבעות שחג החנוכה מחלק לנו: רצון ער וחדש לתת במחר שלנו גוונים נוספים ואור חדש שלא היו בו אתמול. לא מפני שמה שהיה אתמול הוא לא בסדר, רק מפני שאפשר עוד יותר ועוד יותר, והתיאבון שלנו גדול.\"ואמרו ז\"ל )סוכה נ\"ב ב( יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום. ועל כן, אם האדם אינו מתחדש בכל יום בחיות חדשה רק עושה בקרירות ומצוַ ת אנשים מלומדה, בוודאי היצר הרע חזק ממנו; אבל כשהוא עושה בחיות חדשה אז הקדוש ברוך הוא עוזרו בכל יום בכוחות חדשים\".להיות מוסיף, הולך ואור בעבודת ה' – זו לא מצוות עשה. זו לא חובה. אפשר לקפוא על המקום הרוחני שלנו בלי לזוז ממנו, בלי לחפש לגדול ולהוסיף. להישאר בהשגות המוגבלות ולא לפרוץ מהן החוצה. אבל אז ערערנו את יחסי הכוחות. כי האויב שלנו אינו נשאר על עומדו. יצרו של אדם מתחדש בכל יום, מנסה כיוון חדש, מפתה בדרך אחרת שתקרוץ יותר. אם גם אנחנו התחזקנו מבפנים, הוספנו זכויות, עלינו ברמה והשתבחנו – יש לנו סיכוי לנצח במלחמה הזו; ואם נשארנו מאחור, אי שם, איזה סיכוי יש לנו לעמוד מולו?להיות מוסיף והולך זו לא חובה, אבל זו ורק זו היא דרכם של בני עלייה.עמוד זה טעון גניזההגות /// ר' ברגׁשֶ ּמִ צְ וַ ת חִ ּנּוְך עִ נְ יָנָ ּה לְ הִ תְ רַ ּגֵ ל ׁשֶ ּיִהְ יֶ' מֹוסִ יף וְ הֹולְֵך ּבְ כָ ל עֵ ת ּובְ כָ ל יֹום יִהְ יּו ּבְ עֵ ינָיו ּכַ חֲ דָ ׁשִ ים. וְ זֶ ה 'חֲ נְֹך לַ ּנַעַ ר... ּגַ ם ּכִ י יַזְ קִ ין ֹלא יָסּור מִ ּמֶ ּנָה', הַ יְנּו ׁשֶ ֹּלא יָסּור מֵ עִ נְ יַן הַ חִ ּנּוְך, ׁשֶ ּבְ כָ ל יֹום יִהְ יֶ' לֹו חִ ּנּוְך וְ הַ תְ חָ לָ ה מֵ חָ דָ ׁש. וְ זֶ הּו עִ נְ יַן חֲ נֻ ּכָ ה, ׁשֶ אַ חַ ר ׁשֶ ּפָ טְ רּו מֵ עֲ לֵ יהֶ ם עֹל הַ ּיְוָ נִ ים הָ אֲ רּורִ ים עָ ׂשּו חִ ּנּוְך וְ הַ תְ חָ לָ ה לַ עֲ בֹודַ ת הַ ּׁשֵ ם יִתְ ּבָ רַ ְך וְ חָ נְ כּו אֶ ת הַ ּמְ נֹורָ ה וְ הַ ּמִ זְ ּבֵ חַ . וְ זֶ ה מֵ אִ יר ּובָ א ּבְ כָ ל ׁשָ נָ ה, ׁשֶ ּמִ תְ עֹורְ רִ ים ּבְ לֶ ב יִׂשְ רָ אֵ ל רָ צֹון וְ חִ ּנּוְך לְ הַ תְ חִ יל מֵ חָ דָ ׁש ּבָ עֲ בֹודָ ה, אַ ְך ּבְ אֹפֶ ן זֶ ה ׁשֶ ּיִהְ יֶ' ּכָ ל יֹום ּבְ עֵ ינָ יו ּכַ חֲ דָ ׁשִ ים וְ ׁשֶ ֹּלא יָסּור מֵ הַ חִ ּנּוְך. וְ זֶ ה ׁשֶ אָ מְ רּו ּבֵ ית הִ ּלֵ ל 'מֹוסִ יף וְ הֹולֵ ְך' ּבַ ּנֵ רֹות, לְ הֹורֹות עַ ל עִ נְ יָן נִ כְ ּבָ ד זֶ ה. וְ עַ ל ּכֵ ן ּתָ מִ יד חָ ל חֲ נֻ ּכָ ה ּבְ פָ רָ ׁשָ תֹו ׁשֶ ל יֹוסֵ ף ׁשֶ ּזֹוהִ י מִ ּדָ תֹו, ּכִ ׁשְ מֹו: 'יֹסֵ ף ה' לִ י ּבֵ ן אַ חֵ ר'. וְ עַ ל ּכֵ ן הּוא נִ קְ רָ א חַ י, ׁשֶ ּכַ אֲ ׁשֶ ר מֹוסִ יף ּבְ כָ ל יֹום הּוא חַ י, וְ זֶ ה ׁשֶ אָ מַ ר יַעֲ קֹב 'רַ ב עֹוד יֹוסֵ ף ּבְ נִ י חָ י' ׁשֶ הּוא ּבְ מַ דְ רֵ גַ ת חַ י מֹוסִ יף וְ הֹולֵ ְך, ּכִ י לּולֵ א זֶ ה אִ י אֶ פְ ׁשָ ר הָ יָה לְ הִ ּׁשָ אֵ ר ּבְ צִ דְ קֹו ּבְ מִ צְ רַ יִם. וְ אָ מְ רּו ז\"ל )סֻ ּכָ ה נ\"ב ב( יִצְ רֹו ׁשֶ ל אָ דָ ם מִ תְ חַ ּדֵ ׁש עָ לָ יו ּבְ כָ ל יֹום. וְ על ּכֵ ן אִ ם הָ אָ דָ ם אֵ ינֹו מִ תְ חַ ּדֵ ׁש ּבְ כָ ל יֹום ּבְ חִ ּיּות חֲ דָ ׁשָ ה רַ ק עֹוׂשֶ ה ּבִ קְ רִ ירּות ּומִ צְ וַ ת אֲ נָׁשִ ים מְ לֻ ּמָ דָ ה, ּבְ וַ ּדַ אי הַ ּיֵצֶ ר הָ רַ ע חָ זָ ק מִ ּמֶ ּנּו, אֲ בָ ל ּכְ ׁשֶ הּוא עֹוׂשֶ ה ּבְ חִ ּיּות חֲ דָ ׁשָ ה אָ ז הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא עֹוזְ רֹו נָ מֵ י ּבְ כָ ל יֹום ּבְ כֹוחֹות חֲ דָ ׁשִ ים.)שם משמואל מקץ(שם הספר: שם משמואלמדף: ספרי חסידותמחבר: בעל השם משמואל מצטט את אביו רבי אברהם בורנשטיין בעל ה'אבני נזר' שהיה אב\"ד בקהילת סוכטשוב. כמה מילים: היה עילוי גדול, נבחר לחתנו של הרבי מקוצק וכבן עשר שנים כבר חידש חידושים. אלפי חסידים נהרו אליו, ומכל קצווי ארץ הריצו לפניו שאלות חמורות. בנו בעל ה'שם משמואל' המשיך את דרכו. תקצ\"ט-תר\"ע 13 תשפ\"ו 37
עולם לא חשש יששכר ממפגש חזיתי עם אלה ששנו ופרשו. בדיוק כפי שלא היסס מול קושיה סבוכה שהעלה רבי שמעיה בעת הלימוד.אבל באוזני רוחו עולה אזהרתו של אבא. \"אתה צריך לשמור על עצמך. לא להתקרב אליהם. לא להיכנס לויכוחים מיותרים. די לנו באלה שנפלו כבר...\"ובכל אופן, לא הוא המתקרב. זוהי דמותו של יהונתן שמקטינה את המרחק ביניהם בצעידה חפוזה ונעצרת לבסוף, מתנשפת.\"יששכר, כמה טוב לפגוש אותך! חודשים שלא התראינו! ואיך תפסת גובה!\"גובה הוא דבר חיצוני, שולי ועלוב כל כך. לכן הוא מחייך אל יהונתן בשמץ נסתר של רחמנות ומשיב: \"גם אתה מן הסתם. כולנו גדלנו מאז, יהונתן. ומה שלומך?\"\"ינאי, בשבילך\", העלם מותח כתפיו.\"הו, ירחם הבורא\", יששכר לא מתאפק. \"האם חלית עד כדי כך ששינו את שמך?!...\"\"דווקא הבראתי\", ינאי מסיט בתנועה קלילה תלתל שהתנחל במרכז מצחו. \"האוויר באשקלון מרחיב את הריאות; מראה הים משיב נפש; והלימודים בגימנסיון, הו, אין כמותם מעמיקים את הדעת\".לשונו של יששכר בוערת בפיו, משתוקקת להשחיז את הגיגיו למילים, אך אזהרותיו של אבא חזקות יותר, והוא נאמן להן.\"מדוע שבְ ּתָ , אם כן?\"\"חופשה! כאן בזֵ יתא הנחשלת טרם שמעו על מושג כזה, הא? אבל אצלנו כבר מבינים שאם אתה רוצה להשביח את הלמידה שלך ולהפוך אותה לאיכותית יותר, עליך לאפשר למוח שלך פסק זמן להרפיה. שהרי לְ מה שואפים כולנו אם לא להרחיב את כלי המחשבה כדי לקנות השכלה מקיפה ככל האפשר?\"סימן השאלה מהדהד ביניהם בהתגרות, אינו מותיר אפשרות אחרת.\"התורה היא ההשכלה הנעלה מכל\", יששכר מאמין בכל מילה הנורית מפיו בלהט. \"ואם מי שכתב אותה ציווה עלינו ללומדה בכל עת ובכל שעה, אין לנו צורך ברעיונותיהם העקומים של כופרים למיניהם\".\"אתה חריף\", ינאי מצטחק. \"תענוג לשמוע אותך ולהיזכר בסברות שהיית מפצפץ אחת־אחת בדרך למהלך הגאוני והקולע. ומה, גם אתה בוודאי התקדמת מאז בלימודיך\".\"ברוך השם\". הקרקע נעשית בטוחה, וגם שפתיו של יששכר מפשירות כעת בחיוך. חלומו נוגה בעיניו. \"הלימוד אמנם מאתגר, אך בעתיד אני מקווה לזכות לקבל סמיכה\".\"הו!\" גבותיו של ינאי מתרוממות בהערכה. \"תמיד ידעתי שאתה עילוי, בור סוד שאינו מאבד טיפה!\"\"כשרונותיך מעולם לא נפלו מאלה שלי\", צער אמת בקולו של יששכר. \"התורה מחכה לך, יהונתן\".\"יש לי משֶ לי\", משיב ינאי בפשטות, מחווה על תכריך הכתבים שתחת בית שחיו. \"אתה לומד כדי להורות הלכה, ואני – כדי לצאת פילוסוף. ואם תשאל אותי---\" מילותיו נקטעות פתאום, ובהלה מקדירה את עיניו. פוערת אותן. \"הסוס הזה שמתקרב אלינו, הוא לא--- לאאאאאאא!!!\"וצרחת הבעתה הזו, היא הדבר האחרון ששומע יששכר בטרם הולמות בו הפרסות המשתוללות.חמישה שבועות לאחר מכן, כאשר הוא שב ופוקח את עיניו, מציף את היישוב גל שמחה שלא נרשם מאז נפקדו חלפתא חוטב העצים ואשתו בבן זכר, בתום תריסר שנות ציפייה.\"נס!\" ממלמלת אמו ומוחה את עיניה ללא הפוגות.\"נס!\" מביט בו אביו כבוחן כלי בדולח נדיר ויקר ערך.\"נס!\" אומרים כולם. איש אינו מרחיב בדיבור על אודות הסוס, החייל שרכב עליו, והשחוק המזלזל שבו הסתלק מהמקום.אור אינסוףמתשפ\"ו13 38
ראשו של יששכר סחרחר. \"אני צריך לשתות\", הוא לוחש. \"ו...\" מבטו סב בבהלה אל החלון, \"להניח תפילין!\"\"ועכשיו תנוח\", מורה האם בדאגה, לאחר שיששכר מוכיח לעצמו ולנוכחים כי תודה לבורא עולם, הוא מסוגל גם לקום ממשכבו ולהתהלך כאחד האדם.\"נס!\" מודה אביתר הרופא. מחליף שוב את התחבושת המלפפת את מצחו של הנער. ממליץ על תמצית צמחים מחזקת ועל מנוחה מוחלטת, לפחות בחמשת הימים הקרובים.אבל המגילות מחכות לו, ליששכר. התורה היא משוש חייו. ואם הוא שואף להצטרף בעתיד אל בית הדין הגדול של הסנהדרין, הרי ש---הכאב באחורי ראשו מתגבר, והמגילות הקדושות שמכניס אליו אהרן אחיו לבקשתו, מתקשות מעט לעבור את מחסום הטשטוש הרגעי שתוקף אותו.יששכר חושק שיניו. מראה פניו של יהונתן צף מול עיניו. ואם היה, להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן, תלמיד בגימנסיון ההלניסטי של אשקלון? האם היה עושה לעצמו הנחות בדרך אל התואר הנחשק בפילוסופיה?במאמץ הוא מלקט פירורי ריכוז. יהיה עליו לרענן את זיכרונו המעורפל ולשוב אל הסוגיה מחדש. ויששכר מקדיש לכך את שלוש השעות הקרובות, שלאחריהן הוא עוצם את עיניו בתשישות איומה ונרדם -כדי לקום למחרת ולגלות שאינו זוכר מהן כמעט מאומה.מקומו בשורה הראשונה שבחצי הגורן מחכה לו. אבל כשיששכר מניח לגופו להתיישב, דוקרים מבטיהם של עשרות חבריו בגבו.אולי זה רק נדמה לו. בעצם, בטוח שכך. אבל מה זה משנה, כשהמציאות בעצמה תוחבת חרבות בלבו?השורות הראשונות מיועדות בעבור גדולי התלמידים, ספרי התורה של הדור הבא. והוא, הלא רק שברי לוחות נותרו ממנו...שוב הולם ראשו ושפתיו ננשכות עד כאב כשהוא מאמץ את מוחו, מגייס את כל חושיו. מכריח את עצמו להתעלם מהכל ומכולם. לשאת עיניים מטושטשות מדמעות אל שפתיו המדובבות של רבי שמעיה וללקט את מילותיו המאירות אחת לאחת.ולדעת שמחר יהיה עליו להתחיל מחדש.כי עם פגיעתו הרעה של הסוס, הפך בור הסוד האוצֵ ר כל טיפה – לחבית נקובה המאבדת כל מה שנותנים בה.מעולם לא חשש יששכר ממפגש חזיתי עם אלה ששנו ופרשו, כפי שהוא מוטרד ממנו עתה.אבל יהונתן שהפציע שוב ביישוב כשגלימת ארגמן יקרה מלפפת אותו, מדביק את המרחק שביניהם בריצה נרגשת.\"יששכר!\"צרור מגילות נושר מחיקו כשהוא עט על יששכר לחבקו. \"דאגתי לך כל כך! הייתי מוכרח לשוב אל הגימנסיון, אבל הוריי עדכנו אותי באיגרת מהירה שהתעוררת. יבורכו כל האלי--- כלומר, נו. נפלא שאתה כאן, על הרגליים!\"\"זה היה נס, יהונתן\", אומר יששכר. בולע את רוקו. \"נותן התורה שומר על לומדיה\".גבה אחת של ינאי מתרוממת. \"וגם על אלה שלא, כנראה\", הוא מצטחק. \"מה גרם לסוס, לדעתך, לדלג עליי ולפגוע דווקא בך?\"סימן השאלה מהדהד ביניהם בהתגרות. אבל הפעם, פיו של יששכר יבש וראשו פועם בכאב.\"נו, נניח לזה. עימותים פילוסופיים הם גולת הכותרת של לימודי הגימנסיון אצלנו, וכשהם נערכים מעל הקתדרה, לאוזני קהל אלפים, זוהי חגיגה אינטלקטואלית של ממש!\" קולו של יהונתן צוהל. \"אבל מה לי מכביר דברים על עצמי? סּפֵ ר נא, יששכר, מה שלומך? כמה חומר הספקת לגרוס מאז שנפרדנו? וכיצד אתה מתקדם בדרך לַ סמיכה הנכספת?\"כאב חד טורף את נשימתו של יששכר. לרגע הוא מבחין בזיק אפל החולף באישוניו של חברו לשעבר.אולי זה רק נדמה לו. בעצם, בטוח שכך. אבל מה זה משנה כשהמציאות בעצמה מחשיכה את מוחו ואת עיניו בכל יום מחדש?\"כנראה לא שמעת עדיין\", המילים מרות בפיו. \"אני...\"\"שמעתי\", ינאי מניח יד על כתפו. \"ואני תוהה אם יחד עם כוח הזיכרון המפורסם שלך, איבדת גם את דעתך, ידידי\".לא! הוא אינו ידיד. ויששכר מבקש להירתע לאחור.אבל ידו של ינאי כבדה ולוחצת.\"ולּו גם אסכים אתך שהתורה היא העליונה שבחכמות\", קולו רך וסבלני, \"מה הטעם לחזור ולהתמלא בה, אם מיד אחר כך הכל נשפך? מה העניין להתאמץ וללמוד, כשהכל נשכח?\" יששכר שותק. שבריו של חלום הסמיכה שָ בים ומנסרים בו. אבל ארבעה חודשים של מאמץ אדירים הנביטו בו הבנות חדשות; וההתחדשות היומיומית בלימוד תורה לשמה, העלתה בו ארוכה שלא הבחין בה עד לרגע זה ממש.\"תורת האלוקים לעולם לא תעמוד בשורה אחת עם שאר חכמות\", יששכר יודע וחש כל אות הנחצבת מפיו לאט. \"ואולי משום שכמעט התבלבלתי בכך, ריחם עליי הבורא והפך אותי לחבית נקובה\".\"מה???\" מתחת לגלימת הארגמן, נקפץ אגרופו של ינאי בעצבנות, \"על מה אתה מדבר?\"\"אני מדבר על תורת חיים. לא על עוד יחידת חומר שצריך לדחוס אל הכרס, לשנן, להיבחן, לקבל את התואר ובזאת לסיים. אני מדבר על אור אלוקי שאנו מתמלאים בו, ושבים ומתמלאים בו, וחוזרים ומתמלאים בו – ביום ובלילה, בבית ובדרך, בשכיבה ובקימה, כל ימי חיינו!\"ידו של ינאי נשמטת מכתפו.\"אין פה שום טיעון לוגי\", הוא נסוג, ממלמל בזעף של מבוכה. \"החברים שלי מהגימנסיון לא יקבלו את זה...\"יששכר מחייך. מגביה מבטו.סביר שכך. אך ממתי זקוק אורה הבהיר של השמש, לאישורם של כמה כוכבים נופלים?...סיפור קצר לנוער /// חני פרידמן\"אתה לומד כדי להורות הלכה, ואני – כדי לצאת פילוסוף. ואם תשאל אותי---\" מילותיו נקטעות פתאום, ובהלה פוערת את עיניו. \"הסוס הזה שמתקרב אלינו, הוא--- לאאאאאאא!!!\"13 תשפ\"ו 39
המנהל לא שיער כלל וכלל איזו מהומה תיווצר בעקבות המכתבים ששלח.ביום המחרת המתינו ליד חדרו שני אבות ושלוש אימהות. הם כבר הספיקו לדבר ביניהם עד לבוא המנהל, והתברר להם שכולם הגיעו מאותה סיבה!היו אלה חמש משפחות שבנותיהן נרשמו לחוגים דרך משפחת אלכסנדרו. חמישתם שלחו אצבע מאשימה אל ליאון אלכסנדרו. ''חשבנו שליאון אלכסנדרו הוא מוכר אופניים ישר דרך\", פתח האחד, ''אך כנראה הוא עושה עסקאות אפלות\".''איך אפשר להחזיק בבית הספר בנות למשפחה העושה יד אחת עם המיסיון?\" טען האב השני באוזני המנהל.''הבת שלי סיפרה שירדנה אלכסנדרו פשוט עשתה נפשות לחוגים של 'יד לנוער'\", טענה אם שבתה לומדת בכיתתה של ירדנה.''בדיוק כך קרה בכיתה של יפעת!\" טענה האם השנייה, ''גם יפעת לא ישבה בחיבוק ידיים. היא הלהיבה בנות, וביניהן – גם את בתי\".ואילו האם השלישית דיווחה: \"סיפרתי לאחותי המתגוררת ביחיעם על השערוריה שקרתה, ולהפתעתי היא אמרה שגם בתה נרשמה לחוגים של 'יד לנוער', דרך האחות בטיפת חלב. לשאֵ לתי מי היא האחות, היא הפתיעה ואמרה: רגינה אלכסנדרו!\"\"אני מודֶ ה לכם על הדיווחים. מדברי כולכם עולה תמונה ברורה יותר. מתברר שמשפחת אלכסנדרו כולה התגייסה למסע הרשמה גורף בנהריה ובסביבותיה\", כך אמר המנהל, ובלבו החליט כי עובדה זו מפלילה עוד יותר את משפחת אלכסנדרו, אשר הפכה לגוף רב זרועות העובד בשירות המיסיון.כאן חזר האב השני על דבריו: \"לא ייתכן להחזיק בבית הספר בנות למשפחה המשתפת פעולה עם המיסיון!\" ויתר ההורים החרו־החזיקו אחריו.תקציר:בנהרייה, בנות אלכסנדרו מושעות מן הלימודים כשמתברר למנהל שאביהן פעל להרשמת ילדים לחוגים של המיסיון. הוא שולח לכלל ההורים מכתבים מזהירים לגבי החוגים הללו. ליאון ואשתו רגינה, שפעלו למען החוגים בלי לדעת מה עומד מאחוריהם, יצאו לתור שנקבע להם בבית החולים, ואינם מצליחים ליצור קשר עם המנהל.בירושלים, אודל מדימונה מנסה להשתלב בפנימיית 'אורות', לשם רשמו אותה אנשי ה'פעילים'.בוקר כוכביפרק ל\"ה | אצבע מאשימה תשפ\"ו13 40
סיפור בהמשכים /// דבורה צוף''הצדק אתכם. אראה מה אוכל לעשות\".תשובתו של המנהל לא סיפקה את ההורים כלל וכלל. הם השיבו לעומתו: \"אנחנו רוצים לקבל הבטחה שבנות אלכסנדרו יורחקו מבית הספר!\"המנהל היה מופתע מן הדרישה. הוא הבין ללבם של ההורים, אך מאידך גיסא, אין הוא יכול להבטיח דבר כזה עוד בטרם קיים שיחה ראשונית עם ההורים אלכסנדרו!הוא הביט בהורים שלפניו. אחד מבין החמישה מוכר לו כטיפוס לוחמני. הוא אדם דעתן, ואף נבחר להימנות על ועד ההורים. המנהל יכל לשער שהוא לא יֵ שב בחיבוק ידיים עד אשר יראה שבקשתו מתקיימת במלואה.רק לאחר שההורים פנו לדרכם, היכתה במנהל ההכרה ששתי הבנות של אלכסנדרו, ירדנה ויפעת – כלל לא קיבלו מכתב. הן לא היו בבית הספר בזמן החלוקה. שתי הבנות שבשלהן כל הסער הזה, נמצאות מחוץ לתמונה.ואולי כך טוב יותר? בעצם, הוא רצה לשוחח עם ההורים בלא שהם יֵ דעו מראש את סיבת הפגישה. הוא רצה להתרשם מתגובותיהם הספונטניות. אך הזמן החולף אינו פועל לטובת העניין. עליו להתקדם. הוא מוכרח לטפל בשערוריה הזו ללא כל דיחוי! ואשר על כן, החליט המנהל שהוא בעצמו יעביר העתק של המכתב־להורים אל תיבת המכתבים של אלכסנדרו. כן, הוא לא יסמוך על אף אחד, עליו לדעת שהמכתב אכן הגיע לתעודתו.תוצאות הבדיקה לא בישרו טוב. הרופא עיין במסמכי הבדיקות של ליאון אלכסנדרו בפנים חתומות. ''כפי שחששתי, ניאלץ לבצע ניתוח ברגל עוד היום\", אמר לבסוף.בצהרי היום הוכנס ליאון לחדר הניתוחים. משם הועבר לחדר התאוששות, ובערב הועבר אל המחלקה האורטופדית.הרופא עדכן את רגינה: \"חמישה ימי אשפוז, ולאחר מכן בעלך יזדקק לשיקום\".\"כמה זמן שיקום?\" שאלה רגינה.\"קשה לדעת. זה משתנה. יכול לקחת שבועיים ויכול לקחת גם חודשיים\".\"ובמה זה תלוי?\" רצתה רגינה להבין.\"כל גוף מגיב אחרת. ומלבד זאת\", הסביר הרופא, \"זה תלוי בנכונות, בכוח הרצון ובכוחות הנפש שהפציינט מגייס כדי לצאת מהמצב בו הוא נתון\".לילה ירד על חדר 17 במחלקה האורטופדית. ליאון היה נתון תחת השפעתם של משככי כאבים. עיניו נעצמו במהירות והוא נרדם.רגינה שקעה בכורסה שליד המיטה ונשמה עמוקות. יום קשה עבר עליהם. התקווה לחזור הביתה בצהרי היום עם תוצאות משמחות, התבדתה כבר בסוף הבוקר. אחר כך בא תור הניתוח, ועכשיו – השיקום...אמא שלה, ירדנה ויפעת עודכנו כבר פעמיים במהלך היום. היא הצליחה להתקשר ולספר להם על המתרחש בבית החולים.פרשיית המכתב המסתורי ליוותה אותה לאורך כל היום המתוח הזה, אך עכשיו, כשליאון נרדם להתאוששות, והיא יושבת כאן לבדה בלי להמתין במתח לשום הודעה חדשה – ניתן לנושא הזה סוף סוף מקום רשמי. רגינה נאנחה. אולי שש פעמים במהלך הבוקר ניסתה לחייג אל המנהל מן הטלפון הציבורי, אך משום מה, לא היתה תקשורת טובה בין המכשירים. מוזר... היא דיברה עם אמא שלה ושוחחה עם הבנות ללא קושי, אך את המנהל לא הצליחה לשמוע.ואולי טוב שכך. לנהל על רגל אחת, מן הטלפון הציבור, שיחה בנושא עלום וכנראה מאיים – אין זה שילוב מוצלח. לבה על הבנות... צירוף המקרים של ניתוח ואשפוז ביחד עם סילוק מוחץ מבית הספר, מעורר רחמים. אך מה היה בידה לעשות?מחר בבוקר היא תנסה שוב להתקשר. ואם לא תצליח, אזי... אם רק יתאפשר לה להשאיר את ליאון לבדו למספר שעות – היא תחזור לנהריה כדי לשוחח סוף סוף עם המנהל פנים אל פנים.אולם התכניות לא עלו יפה.בשעה שש בבוקר נכנסה אל החדר אחות למדידת חום ולחץ דם שגרתית. חומו של ליאון טיפס ועלה ל-6.39 מעלות, וגם לחץ הדם לא היה תקין. בקוצר רוח חכתה רגינה לביקור הרופאים. הביקור היה אמור להתחיל בשמונה בבוקר. היא לא הרשתה לעצמה להגיח מן החדר, גם לא לדקות ספורות, כדי להתקשר אל המנהל. בשום אופן לא רצתה להפסיד את ביקור הרופאים – על אף ששיחת הטלפון חשובה היתה בעיניה עד מאד.משום מה, העניינים במחלקה היו יגעים. הביקור, שהיה אמור להתחיל בשמונה, התחיל רק בשמונה ארבעים וחמש. רגינה קיוותה שהרופאים ייכנסו לחדרו של ליאון, חדר 17 ,בתחילת הביקור, אך כאילו להכעיס היה חדר 17 בין האחרונים. רק בשעה תשע וארבעים נכנסו אליו הרופאים.הממצאים הרפואיים לא מצאו חן בעיניהם, בתוספת לכאבים החריגים שליאון התלונן עליהם. הוא נשלח לסדרת בדיקות מתישה, שבסיומה הורה השעון על השעה שתיים ורבע בצהריים.רגינה נאנחה עמוקות. גם אם תצא עכשיו, אין סיכוי שתגיע לנהריה בשעה שבה המנהל עדיין שוהה בבית הספר. היא ניסתה את מזלה שוב בטלפון הציבורי, אך הפעם עלה מאפרכסת הטלפון צליל תפוס עיקש, שלא פינה את מקומו לצליל חיוג, גם לא לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים.קול ידידותי ומופתע נשמע מאחוריה: \"רגינה? אני רואה נכון?\"בחוסר חשק מוחלט הסבה רגינה את ראשה לאחור. היא אינה כשירה כרגע לשיחות רעים.פרשיית המכתב המסתורי ליוותה אותה לאורך כל היום המתוח הזה, אך עכשיו, כשליאון נרדם להתאוששות – ניתן לנושא הזה סוף סוף מקום רשמי. 13 תשפ\"ו 41
המרוץ אל השבתהמעבר לשעון חורף הופך את יום שישי למאתגר ועמוס. בבית של מילר מרגישים זאת השנה הרבה יותר. במהלך השנה האחרונה התחתנו ב\"ה גם הבן הבכור וגם הבת שאחריו. האושר היה גדול. הם הפכו בבת אחת למשפחה עם 'נשואים'. להכנות לשבת נוספו ארגון של חדר לזוג אורח )ולפעמים לשניים(, הכנת מאכלים מושקעים יותר, ובאופן כללי סדר וניקיון כמו לאורחים. נכון שהזוגות הנשואים לחלוטין אינם אורחים ואינם זרים, הם בני בית; ובכל זאת, אם בעבר הסתפקה המשפחה בקרמבו טרי לקינוח, לחתן החדש הם רוצים להגיש משהו ביתי יותר...כמות העבודה גָ דלה בלי יחס למספר הידיים העובדות שדווקא הצטמצם, בהתחשב בעובדה שזוג הידיים של שיפי, האחות הגדולה שנישאה, ירד מהפרק. אילה, דסי ושולמית – שלוש האחיות האחרות, מתחלקות במשימות: כלים, כביסות, קינוחים, ניקיון. הן בהחלט מתאמצות, ואינן מבינות למה שבוע אחר שבוע הן מגיעות לשּבָ ת טרופות נשימה. הן מתוסכלות. מנסות בכל פעם מחדש להסתער על המשימה, ולשווא. שוב נכנסת השבת ברגע האחרון, כשחלק מהבלגן נדחף בלית ברירה אל מתחת למיטה...באחת השבתות סיפרה להן מלי, הגיסה החדשה, על השיטה האג'ילית.טויוטה משתדרגתשורשיה של השיטה האג'ילית נבטו במפעל המכוניות טויוטה. זה קרה קצת אחרי מלחמת העולם השנייה. עד אז, בכל מפעלי המכוניות עבדו באותה שיטת ייצור. ראשית ייצרו את כל חומרי הגלם שזקוקים להם, בכמות גדולה מאד. אחרי שהכל היה מוכן, נשלחו חומרי הגלם למחסן, והייצור עבר לשלב הרכבת המכוניות. תהליך הייצור התקדם שלב אחרי שלב בצורה נוקשה מאד: רק כשסיימו שלב אחד, עברו לשלב הבא. לשיטה הזו היו חסרונות רבים. היה הרבה בזבוז בייצור הכמות הגדולה של החלקים מראש. פעמים רבות, אחרי תקופה של ייצור ראו שיש צורך לערוך שינוי ברכבים המיוצרים, או שיש רכיבים שאינם מתאימים ומוצלחים, וכך נותרו מיותמים במחסן רכיבים רבים. בנוסף, אם השתבש משהו באחד השלבים, ארך זמן עד שגילו את התקלה, עם השלמת כמות גדולה של מכוניות מיוצרות, כשהנזק כבר היה גדול. כך התבזבזו זמן, כסף וחומרי גלם. השיטה הזו היתה איטית, כבֵ דה ולא יעילה מספיק. בטויוטה החליטו על שינוי. לשיטה החדשה הם קראו: 'מערכת הייצור של טויוטה'.במקום לייצר מלאי גדול מראש, הם ייצרו במנות קטנות, צעד אחר צעד, רק את מה שצריך לתקופה הקרובה ממש. ברגע שהתגלתה תקלה, אפשר היה לעצור מיד, לתקן, לשפר ולהמשיך הלאה בלי נזקים. העבודה מוסיפים והולכים קדימהיש לכם חלומות שאתם רוצים להגשים? מטרות להשיג? פסגות לכבוש? מה עושים כשהיעד נראה רחוק ובלתי מושג, איך מגיעים אליו?בימי החנוכה, מול השלהבות הקטנות שיוצרות יחד אור גדול, נכיר שתי שיטות פרקטיות מעניינות שיש בהן בחינת 'מוסיף והולך', ויכולות לעזור לכולנו לעלות ולהגיע. תשפ\"ו13 42
התייעלה מאד והייצור השתפר פלאים. טויוטה הפכה לחברה מובילה. מדברים אג'יליתהרעיון של טויוטה מצא חן בעיני בעלי מפעלים אחרים. רוצים להגיע לעבודה אג'ילית )באנגלית – זריזה וגמישה(? חלקו את העבודה למנות קטנות, ובדקו את הביצוע תוך כדי עשייה. מה היתה הבשורה?עד אז עבדו כולם בצורה של 'מפל מים'. במשרד החקלאות, לדוגמה, בנו תכנית שתאפשר לחקלאים להגיש למשרד דוחות על הצמחים שהם מגדלים, בצורה נעימה וקלה. במשך שנים ישבו מומחים, חקרו את השוק, בדקו נתונים, שאלו חקלאים, עד שהחליטו מה צריך לעשות בדיוק. יופי! עכשיו ניתן היה לעבור לשלב הבא. הם התחילו ליישם את התכניות שכתבו. ההכנות לקחו שנים אחדות. זמן קצר לפני שהפרויקט היה מוכן – פרצה הקורונה לחיינו. פתאום הסתגרו כולם בבית. עם כל הרצון הטוב, החקלאים לא יכלו להגיע להגיש טפסים מכל סוג שהוא. המערכת היתה מוכנה, הכל היה מושלם, אבל לא היתה אפשרות להשתמש בה. השיטה האג'ילית מיועדת למנוע מצבים כאלו. באג'ילית מחלקים את העבודה לחלקים קטנים ומושלמים, שמבוצעים מיידית מהחל ועד כלה. כך, אם משהו משתנה – אפשר להגמיש ולהתאים את הייצור מכאן והלאה, בלי לזרוק לפח חודשים של עבודה.הכנות נעימות!איך עובדים אג'ילי?כשעומדים לפני פרויקט מורכב – עורכים רשימה של כל המשימות שמהן מורכב הפרויקט. זה יכול להיות היערכות לשבת מלאת אורחים, ניקיון הבית לפסח או ארגון מחנה שבת – כותבים את כל המשימות הנדרשות על פתקים ומצמידים ללוח )שיכול להיות פוליגל או גיליון בריסטול גדול(.באג'ילית, הפעולות מתומחרות בזמן – כמה זמן ייקח לבצע את המשימה. הוא קרא לעיקרון שלו: צבירת הישגים שוליים. ואמר כך: אם תפרק את הרכיבים שמרכיבים מטרה, ותשפר כל אחד מהם באחוז אחד; כשתחבר את כולם יחד – תקבל שיפור משמעותי. ר' פרידמן13 תשפ\"ו 43
עכשיו מתחילים למלא את הלוח:בצד ימין נמצאות כל המשימות שעדיין לא בוצעו. על כל משימה כותבים מי אמור לעשות אותה, וכמה זמן במשוער יארך הביצוע. קובעים מראש פגישות תיאום בתדירות קבועה )פעם ביום / פעם בשבוע / כל שעה(, כדי לחשב בכל פעם מסלול מחדש. מה עושים בפגישה?כל אחד מהמשתתפים בפרויקט לוקח לעצמו עוד עבודה מתוך שלל העבודות שתוכננו לו. את הפתק שעליו כתובה העבודה מעבירים למרכז הלוח – שם מופיעות העבודות הפתוחות, אותן התחילו לבצע. כל עבודה שמסיימים לבצע – 'עוברת' לעמודה השמאלית. כך ממשיכים, ממלאים עוד ועוד משימות בשלמות, עד שמסיימים את הפרויקט.מה מרוויחים בשיטה זו?המון. ראשית, נהנים מהדרך עצמה ולא רק מהיעד הסופי. נדגים זאת בניקיון של בית. ב'שיטת המפל' הישנה – עובדים על כל הבית ביחד, ומתקדמים כל פעם שלב רוחבי שמקיף את כל הבית. מנקים קודם את כל הדלתות, ואז את כל הקירות, אחר כך מסדרים את כל הבית, שופכים מים בכל הבית, גורפים הכל וכו'. בשיטה זו, עד שמסיימים את העבודה כולה, לא ממש מרגישים סיפוק ואור בעיניים.ומה קורה אם מגלים בעיצומה של העבודה, אחרי שכבר שפשפנו פנלים היטב, שבעצם לא היה לנו זמן לכך, וההחלטה לנקות היום את הפנלים לא היתה מבוססת מציאותית?כשכל הבית כבר 'על גלגלים', והמון זמן כבר התבזבז – אין כל כך איך לתקן... בשיטה האג'ילית, מנקים כל חדר בפני עצמו, ובכל פעם בודקים שוב סדרי עדיפויות. כשהניקיון מתבצע צעד אחר צעד, נהנים מיד מהפירות שלו. סידרנו את חדר הילדים? נכון שהסלון עדיין לא מסודר, אבל בואו ניהנה בינתיים מהסדר והניקיון שבחדר הילדים. בכל פגישה, יושבים כל הצוות יחד ובודקים מה הספקנו ומה לא. אם נגלה שהעבודה גלשה מעבר לזמן שהוקצב לה, נדע לכוונן את עצמנו בהמשך בהתאם. תארו לעצמכן בת י\"א שצריכה ללמוד למבחו מסכם בדקדוק. ב'שיטת המפל' היא מסתערת על החומר ומתחילה ללמוד הכל יחד. קודם לומדת את כל הכללים, אחר כך מתַ רגלת. עצוב יהיה לגלות מאוחר בלילה שהיא למדה אמנם את הכללים, אבל לא נותר לה זמן לתרגל. בשיטה האג'ילית, בודקים כמה זמן יש להתכונן לבחינה ובכמה חומר מדובר; את החומר מחלקים לחתיכות קטנות, ולכל חתיכה מוקצב זמן ריאלי. אם רואים שהזמן שהוקדש ליחידה תם – מחשבים מסלול מחדש, ועוברים ליחידה הבאה. ייתכן שלא תרגלנו מספיק כמו שרצינו, אבל נספיק לגעת בהכל. מה יהיה עם האופניים?מנהלי קבוצת האופניים הבריטית לא הצליחו להירדם בלילות. עד לפני כעשרים שנה, בכל מה שנוגע לרכיבת אופניים ולהישגים בתחרויות רכיבה, היתה בריטניה המוצלחת מדינה נחשלת, נכשלת... כן, פשוט כך – בכל תחרויות האופניים העולמיות נכשלו הבריטים כישלון חרוץ. אם מסתכלים לאחור, בריטניה נשאה אִ תה משא עלוב של מאה שנות בינוניּות ברכיבה. במשך כל השנים האלו לא ניצח אף רוכב בריטי בתחרויות המרוץ. ביצועי הרוכבים היו מאכזבים כל כך, עד שאחת מיצרניות האופניים המובילה באירופה, סירבה למכור לבריטים אופניים. הם חששו שאם רוכבים מקצוענים מרחבי העולם יראו שהבריטים משתמשים בציוד של החֶ ברה – הדבר יפגע במכירות שלהם... מה עושים? איך מחלצים את המצב מהבוץ? יש סיכוי?!כצעד אחרון, שכרו מנהלי הקבוצה את שירותיו של דייב בריילספוג, מאמן מומחה ליצירת שינויים. דייב הגיע חדור נכונות ותקווה. הוא פגש אנשים מיואשים, שאינם מאמינים שניתן לחולל שינוי, אבל לא הושפע מהם. במלוא המרץ הסתער על מנת לחולל שיפור של – %1 ...כן, אחוז אחד...הוא קרא לעיקרון שלו: צבירת הישגים שוליים. ואמר כך: אם תפרק את הרכיבים שמרכיבים מטרה, ותשפר כל אחד מהם באחוז אחד, כשתחבר את כולם יחד – תקבל שיפור משמעותי. כמה שווה %1?בריילספוג והצוות החלו לבצע שטיפת כליםחלונות טחינההכנות לשבת גיהוץ החלפת מצעיםספונג'ה בחדריםעוגיות ריבהחלות קניית פיצוחיםארגון המטבחעוגת שוקולדכלי כסף קיפול כביסהעריכת שולחן ספונג'ה בסלוןסלט חציליםמטבלים לסלטיםהכנת קינוחתשפ\"ו13 44
באג'ילית מחלקים את העבודה לחלקים קטנים ומושלמים, שמבוצעים מיידית מהחל ועד כלה. כך, אם משהו משתנה – אפשר להגמיש ולהתאים את הייצור מכאן והלאה, בלי לזרוק לפח חודשים של עבודה.שיפורים קטנים באופניים האנגליים. הנחת היסוד היתה, שאם לרוכבים יהיה נוח והם לא ייתקלו בקשיים ובתקלות – הם יוכלו להפנות את המאמצים להתרכזות בביצועים שלהם. אנשים הסתכלו עליו בספקנות. לשפר את כל האופניים של אגודת האופניים? איך אפשר?! זהו פרויקט גדול מדי! בריילספוג לא נבהל. לא צריך לשנות את הכל. נשַ נה אחוז אחד. בתחילה עיצב מחדש את מושבי האופניים, כדי שיהיו נוחים יותר לרכיבה. אחרי שהפרויקט הוכתר בהצלחה, עבר לשלב הבא: פועלים שפשפו ומרחו אלכוהול על צמיגי האופניים, מה שהקנה לצמיגים אחיזה טובה יותר בקרקע. בהמשך החליפו את חליפות הרכיבה לקלילות יותר. הוא לא עצר שם. יחד עם צוותו הם המשיכו לחפש שיפורים. שכרו רופא שלימד את הרוכבים כיצד לרחוץ ידיים היטב, כדי להפחית אצלם את התחלואה, ואפילו מצאו סוג של כריות ומזרנים שמשפרים את שנת הלילה של הרוכבים. התוצאה היתה מדהימה. חמש שנים לאחר שנכנס לתפקיד, אחר שהכניס אט אט המוני שיפורים זעירים ושוליים, זכו הרוכבים הבריטיים ברוב של ששים מדליות זהב. ארבע שנים אחר כך, הם כבשו את השיא וניצחו ברוב התחרויות. לפעמים חלומות מתגשמים...שיטת ה-%1 הפכה לשיטה מנצחת לרכישת הרגלים ולשינוי. צעד ועוד צעד, אחוז ועוד אחוז – מובילים לאט אבל בטוח בדרך אל השינוי המיוחל.חוי למשל רצתה מאד ללמוד בקביעות מספר מסילת ישרים רבע שעה בכל יום. היא באמת רצתה, אבל בשטף החיים והררי המחויבויות – לא הצליחה להגיע לזה. היא החליטה לעשות צעדים של %1.בדרך חזור מהסמינר נכנסה לחנות ספרים וקנתה ספר מסילת ישרים במהדורה ברורה ומאירת עיניים.את הספר השאירה בכוונה בינתיים בתיק של הסמינר, עד שתמצא לו מקום טוב בבית. בערב פינתה לו מקום על המדף הכי זמין שלה. למחרת בסמינר קבעה עם נעמה חברתה חברותא ללימוד. הן החליטו להתחיל בחמש דקות כל יום.אחר הצהריים התקשרה לנעמה כדי לתאם מתי בערב תלמדנה. הן קבעו .22:45 לשעהב-00:21 הטעינה את הטלפון שלה, שאותת כבר באזהרת סוללה מרוקנת. ב-45:22 התקשרה נעמה. הספר היה במקום, הטלפון היה מוטען. נותר לה רק... ללמוד. חמש הדקות היו רק אמצע הדרך. חוי המשיכה להוסיף עוד %1 ועוד %1 .אחרי תקופה הן האריכו את הלימוד המשותף לעשר דקות, ואר כך לרבע שעה. לפני שבוע הן ערכו 'סיום' על מסילת ישרים. ומה אתך?את רוצה לשפר את מערכת היחסים שלך עם אחותך?מעוניינת להתחיל לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת, ולהפסיק לאכול ג'אנק?חשוב לך להצליח בלימודים?חולמת להיות יותר בטוחה בעצמך?רוצה לפלס לעצמך מקום בכיתה החדשה?לשנות הרגלי סדר וניקיון?ללמוד פרשת שבוע בכל שבת?את עומדת בתחתית ההר, והפסגה נראית רחוקה. אולם היא לא. היא קרובה מאי פעם. התרכזי בסך הכל באחוז אחד. ואחריו עוד אחד. ועוד אחד... כל השאר יוסיפו וילכו כבר בעקבותיהם, בס\"ד! 13 תשפ\"ו 45
אש עולה השמעתם על אוניברסיטה שלמה של צעירים יהודים שנטשו הכל ובאו להסתופף בהיכלה של ישיבה?מי הפך נערים מנוערים לאבוקות בוערות?לא יכולנו לסגור גיליון זה בנושא 'מוסיף והולך' בלי להזכיר את סיפורה הפלאי של ישיבת נובהרדוק.| טובה שובישיבת נובהרדוק נוסדה על ידי 'הסבא מנובהרדוק' - רבי יוסף יוזל בשנת תרנ\"ו, ובה עשרה בחורים. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תרנ\"ט, הגיע מספר תלמידי הישיבה למאתיים.אבל רבי יוסף יוזל לא הסתפק בישיבה אחת. הוא היה אומר: \"לזרוע צריך בכל מקום, לקצור היכן שגדל\". ההשכלה עשתה שמות ברוסיה, והסבא ראה כאידיאל להקים עוד ועוד ישיבות בכל מקום אפשרי. כך הקימו תלמידיו ישיבות 'נובהרדוק' גם בברדיצ'ב, בבאלטה, באודסה, במיקולייאב, בחרסון, במוהילוב...כל אחת מהישיבות היתה מרכז רוחני ליהודי כל האזור.היו מקומות בהם חששו בני הישיבה מהתנגדות של התושבים לישיבה במקום. אבל ישיבה צריך להקים! מה עשו? הקימו ישיבה בלילה אחד. קבוצת בחורים היתה נכנסת לבית הכנסת שבעיירה בלי פרסום ובלי הודעה מוקדמת, ומתחילה ללמוד. בבוקר הגיעו בני העיירה רחמנים בני רחמנים, וסידרו להם מקום לאכול...מלחמה עולמית על הנפשמלחמת העולם הראשונה טרפה את הקלפים כולם – אך לא את רצון ההתפשטות של ישיבת נובהרדוק. תלמידי הישיבה היו ממשיכים לפשוט על עיירות ולאסוף תלמידים. אחד מתלמידיו המובהקים, רבי הלל ויטקינד למשל, היה מגיע לעיירה, עומד על פח זבל הפוך, עיניו להבה, ידיו פרושות בסערה והוא מספר לקהל באידיש כי יש אדון לבירה. הקהל יכול לגחך או לבכות, היינו הך, ולא משנה לו אם אלפים יאזינו לו או אף אחד...היה מבוסס קילומטרים בשלגים, בביצות; סופג קור, רעב וביזיונות. אביו נפטר במהלך מלחמת העולם, ובני משפחתו לא ידעו היכן הוא בשביל לבשר לו זאת, יען סובב היה ברחבי רוסיה. ובסופו של סיבוב היה שב ועמו ילדים עלובים לבושים בלויות, גם נפשם מצולקת – והוא מקים אִ תם ישיבה. באחת הפעמים הצליח רבי הלל להעביר אוניברסיטה שלמה של צעירים יהודים לומדי מקצועות שונים, והביאם להסתופף בהיכלה של הישיבה. נערים שהפכו להיות אבוקות מאירות. עשרות!!! ישיבות נפתחו במהלך המלחמה. קרבות ממשיכים ברוסיהמלחמת העולם הסתיימה, אבל ברוסיה המשיכו הקרבות.האדומים נלחמו בלבנים, רוחות השכלה פשטו. המענה היחיד – הקמת עוד ועוד ישיבות...רוסיה הפכה למקום בו קיום חיי תורה בלתי אפשרי כמעט. בתי כנסת היו למועדונים, רבנים ותלמידי ישיבות נרדפו, אסור היה ללמוד תורה מתחת גיל שמונה עשרה. אך הסבא רבי יוסף יוזל אמר לא להתחשב בגזרות. הוא נסע הלוך ושוב ברחבי רוסיה להקים עוד ישיבות, כשחתנו רבי אברהם יפה'ן מסייע לו.העזתו של רבי יוזל ותכנונו של רבי אברהם חברו לכוח אדיר של הקמת ישיבות בעשרות ערים ועיירות, ובהן מאות ואלפי תלמידים.גם במחיר פיקוח נפשכשהגיע מברק מהישיבה שברוסטוב שהשלטונות פקדו על סגירת הישיבה, השיב להם הסבא בשתי מילים: 'אב הרחמים'. המסר היה ברור: המשך התפילה הוא \"הוא יפקוד... שמסרו נפשם על קדושת השם\". יש להמשיך בלימוד התורה גם במחיר של פיקוח נפש. ואכן, כשנכנסה להיכל הישיבה פלוגת חיילים והורתה לראש הישיבה רבי שמואל ויינטרויב לפרק את הישיבה, פתח ראש הישיבה את כפתורי חולצתו ואמר: \"תירֶ ה!\" יידען! שריפה!בשנת תר\"פ, החיים ברוסיה הפכו כמעט בלתי אפשריים ליהודים. ראשי הישיבה שלחו לשאול את ה'חפץ חיים' אם להמשיך למסור נפש ולהקים שם עוד ישיבות, אך ה'חפץ חיים' הורה להם לעבור לפולין, גם בה יש הרבה מה לפעול. במסירות נפש חצו בני הישיבות את הגבול, והמשיכו להיות בבחינת 'מוסיף והולך' גם בפולין.איך מצליחים להקים ישיבה, ועוד אחת, ועוד אחת?הנה דוגמה: רבי הלל ויטקינד הגיע לקבוצת בניינים בה התגוררו פליטים יהודים בוורשא. באמצע הלילה נעמד בחצר שבין הבניינים, והתחיל שואג בקול: \"יידען! יידען!\"החצר השקטה ניעורה לחיים. יהודים יצאו מהבתים היסטריים לבושים בגדי שינה, שמא שריפה פרצה?ורבי הלל קורא כנגדם: אסון גרוע הרבה יותר משריפה מתחולל פה! גחלת התורה עוממת, כמעט כבה! הגענו לכאן תלמיד ישיבת נובהרדוק כדי לייסד ישיבה ולהציל את הגחלת האחרונה, מהרו לשלוח את ילדיכם ללמוד תורה! תוכן הדברים ואולי הלהט בו נאמרו חלחלו פנימה. ישיבה הוקמה בוורשא. ישיבות נובהרדוק הקימו דורות של תלמידי חכמים עובדי ה', ועד היום קיימים סניפיה בכל רחבי העולם היהודי.תשפ\"ו13 46 מנובהרדוק
סדרה לבנות הנעורים /// ש' מלוביצקיתקציר: במזוודה שסחבתי לאישה זרה בשדה התעופה, הוטמן זהב להברחה, ואני נלקחתי למעצר בית בלונדון. כשהחקירות נכנסו להשהיה, נותרתי חסרת מעש. הני ופריידי, בנות המארחים שלי הביאו את חברותיהן לשיר אתי. הניסיון שלי להגיב בדיפלומטיות ולא לבחור בין הכיתות – פגע בשתיהן. בשיחת טלפון, אמא מציעה לי להגיש עזרה למארחת שלי.מה נשים בלונדון עושות? זו שאלה לא הוגנת. כמו לשאול מה נשים בישראל עושות.כל אחת עושה מה שסביבת החיים שלה דורשת. יש כאן מורות, יש גננות, יש מתכנתות, יש פקידות ויש רואות חשבון. יש נשים שמטפלות בבית עמוס בילדים ויש נשים שלהן שני ילדים בבית. איך אפשר להשוות בין אישה לאישה? וכי בכל לונדון גר רק סוג אחד של נשים?גם בישראל לא, ובכל זאת אפשר לומר שנשים בישראל רצות לעבודה, בין אם זו עבודה פקידותית ובין אם זו משרה בחינוך. הן מתַ פקדות היטב בבית, בין אם אין להם עזרה ובין אם מדי שבוע באה אליהן עוזרת. הפרטים בהחלט שונים, אבל הכלל הוא אחד: הן עובדות קשה, לכן, על אף שהכללה היא תמיד מכוערת ולא מדויקת, בבית ומחוצה לו. יש בה משהו. נשים בלונדון אינן מתבטלות. ממש לא. אבל סדר החיים שלהן שונה מאד. אפילו שהתארחתי רק בבית משפחת זינגר, הבנתי שזהו הסטנדרט. העוזרת שמגיעה יום יום, המציאות בה רוב הנשים אינן עובדות מחוץ לבית, וקצב החיים הנינוח הרבה יותר.אמא הציעה שאעזור לגברת זינגר. זה נשמע משונה, אבל לא הצלחתי למצוא במה אוכל לעזור לה. מיסיס זינגר העמידה ביום שישי שלושה קילו קמח לבצק שמרים לחלות. היא עמדה במטבח וקלעה במיומנות מעוררת השתאות חלות בקליעה של שש. תחת ידיה המיומנות הפכו פסי הבצק שהכינה ליצירת פאר, חלות תפוחות אותן הכניסה לתנור. העוזרת היתה גם היא במטבח. ברגע שמיסיס זינגר זזה מהשולחן, כבר היתה שם העוזרת, חמושה בסמרטוט ובחומר ניקוי. כאשר עמדו תשע חלות הדורות בתוך תבניות, מוכנות לאפייה, כבר היה המטבח נוצץ.מה הייתי יכולה להציע לה? לקלוע במקומה את החלות בקליעת השלוש שלי? מיסיס זינגר גם הכינה עוגת שיש תפוחה בתוך תבנית עגולה וגבוהה, מהסוג שסבתא שלי היתה מכינה, ועוגת גבינה במרקם חלק. המעקב אחרי העבודה שלה היה מרתק. היא פעלה במיומנות ובשקט, כאילו ידיה מכירות את המלאכה בעצמן ללא צורך בהתערבות שלה.\"אני יכולה אולי לעזור במשהו?\" ניסיתי למלא אחר \"מה את רוצה לעשות?\" הפתיעה אותי מיסיס זינגר. הוראותיה של אמא.חשבתי שהיא תדחה את הצעת העזרה שלי, אבל לא. \"אני יכולה אולי להכין מנה אחרונה\", הצעתי באי נעימות.\"זה מצוין\", האירה לי מסיס זינגר פנים. \"מה את יודעת להכין?\" \"סלט פירות\", הלכתי על קו בטוח.\"נהדר, זוהי מנה אחרונה בריאה וטובה\", מיסיס זינגר יצאה מגדרה. היא שלפה מהמקרר פירות, ואני מצאתי את עצמי יושבת ומקלפת קיווי ירוק וקוצצת אותו לחתיכות קטנות, מקלפת תפוחים אדומים וחותכת גם אותם לגודל המיני הזה. גם מנגו היא הביאה לי, וגם אננס טרי שכנראה זמין בלונדון כמו תפוח עץ. הר הסלט בקערה הלך וגבה, ואני הייתי מרוצה. אמא צדקה. גם בלונדון יש במה לעזור. יהיה נעים הרבה יותר לשבת בסעודת השבת כאשר יש לי חלק בהכנות, במקום להרגיש אורחת שיושבת וטועמת ומחמיאה בנימוס.הני נכנסה למטבח וראתה אותי עומדת ליד קערה מלאה בפירות חתוכים קטנים. \"בבית אנחנו שמים מיץ תפוזים בתוך הסלט, וגם משחימים שקדים עם סוכר במחבת ומוסיפים אותם לסלט\", אמרתי למיסיס זינגר.\"זה נשמע מצוין\", התלהבה מיסיס זינגר. \"בואי תכיני הוצאתי תפוזים מהמקרר ומיסיס זינגר הביאה לי כך גם לנו\". מסחטה. הני עמדה והביטה בי כמו מפקחת בכירה. היה נראה שהיא לא אוהבת את העשייה שלי, אבל לא מיסיס זינגר יצאה מהמטבח, והני יצאה אחריה. הטיתי היה ברור לי למה.אוזן. היתה לי תחושה שכעת הן ידברו עליי ועל סלט הפירות שלי, והני לא תהיה בעד.\"זה טוב שיש מגוון\", אמרה מיסיס זינגר באנגלית שוטפת. \"אנחנו נגיש גם את המוס שלך וגם את סלט הפירות. במשפחות רבות מוגשים שני סוגים של מנה אחרונה. חוץ מזה, המנה האחרונה היא הנקודה המשמעותית פחות כאן. המטרה המרכזית שלנו היא לתת לה הרגשה טובה. אתן יוצאות מהבית, הולכות לסמינר, פוגשות חברות ולומדות. היא פה בארץ זרה, בלי חברות, אין לה תעסוקה וכן יש דאגות\".\"יכלו להיות לה חברות, לּו לא היתה מתעקשת שלא לבחור בכיתה הרצויה לה, וליצור בלגן כזה. בעיה שלה\", \"הני\", מיסיס זינגר היתה סבלנית אבל חזקה, \"התפקיד רטנה הני.שלנו אינו לשפוט אלא לעזור. לתת הרגשה טובה ולעזור לה להרגיש חלק מהמשפחה – זו בהחלט עזרה נצרכת\". הן חזרו למטבח ואני המשכתי לסחוט תפוזים. מה יכולתי לעשות? את התפוזים הסחוטים, נעדרי המיץ, השלכתי לאשפה. את המיץ שפכתי לקערת הפירות, ותהיתי אם בתוך תוכי נשארה טיפת לחלוחית. אחר כך פיזרתי את השקדים על המחבת והקפצתי אותם עם סוכר. אין ספק, אני הולכת להיות ממש חלק מהמשפחה פה השבת, וההרגשה שלי תהיה נהדרת.פרק מס'39סלט עם שקדים קלויים13 תשפ\"ו 47
יש לך מה להוסיף?כן. תמיד.יש לך אופי. יש לך דעה. יש לך, בהחלט, משהו לומר ואיכשהו להגיב.משפט. מילה. קריצה. עפעוף. את מוסיפה את שלך – זורקת ניצוץ – והולכת הלאה.הסתובַ בת פעם כדי לבדוק מה השארת אחריך? האם הניצוץ שלך הדליק אור בחשיכה? או חלילה גרם לאדמה חרוכה? האם הצית חיוך של זריחה? ושמא הביא רק תסכול ומבוכה?מוסיפה והולכת. ואולי הפעם, רגע לפני – מחשבת מסלול מחדש.מוסיפה מלח ופלפלאסתי: אוף, היה מעצבן כל כך להחמיץ את האוטובוס. חצי שנייה לפני שהגעתי לתחנה – הנהג סגר ונסע...חוי: מסכנה אסתי, כבר היתה ממש בפתח האוטובוס. הנהג סגר עליה את הדלתות בכוונה!מלכי: שמעת מה קרה? נהג סגר על אסתי דלת של אוטובוס. בטח הוא היה ערבי!דבורי: שהשם ישמור! נהג ערבי ניסה לכלוא את אסתי באוטובוס!שרי: מחריד! ערבי ניסה לחטוף אוטובוס! אומרים שאסתי היתה שם!!!טובי: הצילו, אסתי! מה אני שומעת?! מחבל חטף לעזה את האוטובוס שנסעת בו?!אסתי: האוטובוס?! אמא'לה! נס שלא הספקתי לעלות עליו!!!...ומה יש להוסיף?מילה פה, הֶ דגש שם או שינוי תחבירי בסך הכלמפה לאוזן – תוּבְ לו עובדות והקשֵ רָ ן ובעיר יצא הקול...מוסיפה שמן למדורה- האליטות.- מה?- האליטות.- לְ מה את מתכוונת, תגידי?- ה-א-ל-י-ט-ו-ת. שלוש פעמים אני צריכה לחזור כדי שתביני?- אה... את מתכוונת למירי-אתי-ציפי-שולי?- מתאים להן בול, אה?- דַ ------י! אני בהלם! יש להן גם שֵ ם? ממש ככה, ברשמי?!... -- דַ -----י! איך הן לא מתביישות! יום אחרי שהמורה דיברה על זה במפורש, כמה העניין של הקבוצות מפלֵ ג את הכיתה ופוגע בכל המרקם החברתי. דַ -----י. אני פשוט בהלם!- אהה.- תקשיבי, אם הן מתחילות ככה, זה כבר קו אדום מבחינתנו. לדעתי אנחנו חייבות להתאסף היום. מה יש? כבר מזמן לא התכנסנו. אבל שהקבוצה של יודית לא תדע מזה כדי שלא יהיו פה בלגנים. ובטח לא מירי-אתי-ציפי-שולי-איך-אמרת שקוראים להן מהיום?- האליטות. נכון שם פצצה?- מה?!?!- הברקה שלי. את לא חושבת שזה מתאים להן בול?...ומה יש להוסיף?כשהמצב מתחנן לכיבוי שרפותאל תפיחי אש בגחלים חשופות!מוסיפהוהולכת| חני פרידמןתשפ\"ו13 48
תגידי, בדיוק נזכרתי וזה דחוף, אולי יש לך מתכון טוב לעוגיות מזרחיות?מי זו אסיה הקטנה? הבת של אסיה משיעור גאוגרפיה?!מוסיפה דעתטוב שאת שואלת אותיעל השמלהכי אצלי –מילה זו מילהאז הגִ זרה, תקשיבילא לענייןהכפתורים, נוכבר לא ּבָ עידןוכללית,חבל שקניתשלשום.היא בחצי מחיר היום.טוב שאת שואלת אותיעל הקורסכי אני –דוגרית מאה אחוזאז המורה שםנו,יש יותר פגזיותוהשׂמהלא תהיהאל תאמיני לתחזיותוכללית,חבל שנרשמתבלי לברר.יכלת לחסוך עם 'חבר מביא חבר'.אבל טוב שאת שואלת אותיבהחלט טובאני אוסיף לך דעתואַ ת – מכאוב....ומה יש להוסיף?היא מתייעצת אתך לפנֵ י? הדריכי בנתיב.היא כבר אחרֵ י? שבחי מִ קְ חָ הּ, בלי להכאיב....ומה יש להוסיף?נתז צבע עסיסי, בכתב או בלחישה שנונה מפר 'מצב שיעור' בסיסי, והופ – יצאת מהתמונה...אוטומאנית - כאילו מלשון אוטו? זו היתה אימפריה של רכבים?!מכירה את הבדיחה על תורכי, אמריקאי ויהודי שעלו למטוס והטייס שאל: איך לא נמאס לכם?מוסיפה צבע לתמונהבמאה התשע עשרה החלה האימפריה העותומאנית להתפורר לאיטה. ניסיונות להנהיג בה מודרניזציה לא צלחו. בשנת אלף תשע מאות ושמונה תפסה את השלטון קבוצה בשם 'התורכים הצעירים'. לרוע מזלה, החליטה האימפריה העותומאנית לתמוך בצד הגרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה. תבוסתה של גרמניה גרמה לאימפריה העותומאנית להתפרק לגמרי, ולאבד את שטחיה שמחוץ לאסיה הקטנה. אך מי שסיבכו את המצב ביותר היו מעצמות אירופה שהתערבו בנעשה מתוך שאיפות אינטרסנטיות, ומתהליך התפוררות טבעי הפך העניין למה שמכונה 'הבעיה המזרחית'. האינטרסים של המעצמות באו לידי ביטוי ב---לצאת מהכיתה? המורה, אבל למה???אוף, איזה מילים קשות! זה שיעור היסטוריה או שיעור לשבירת שיניים?13 תשפ\"ו 49
\"היה עוצר נשימה\", אמא מסירה את צעיף הערב שלה, מדברת בקול מלא השראה. \"התכנים! והביצוע! דברים שלא רואים, אני אומרת לך. כמה הצטערתי שהפסדת, ניצבת! אבל ביררתי, הם עושים ערב כזה כל שנה. בעזרת ה' יהיו לך עוד הזדמנויות. ורחלי היתה...\"רחלי מסובבת ראש למתלים, לא מצליחה להעלים עקבות של חיוך קטן. \"את חייבת לראות את ההסרטות\", משלימה אמא. \"תסתכלי בלי הפס־קול. מאז שעליתי לארץ לא ראיתי מופעים כאלו\".כיוון שהמופעים שאמא כן ראתה היו אלו שלה מהתיכון, ניצבת מרשה לעצמה להיעלב בשתיקה. \"זה בסדר גודל אחר לגמרי ממה שהכרנו\", מטשטשת אמא. \"חמישים מחוללות על במה אחת, ענקית. אבל גם בין חמישים רחלי היתה מדהימה\".בהנחה שכל משפט בשיחה הזאת עתיד להסתיים ברחלי, ניצבת מרשה לעצמה לפרוש. משאירה מאחוריה את הבנות יושבות על הספה, צופות בשחזורים מהמצלמות. את הרב קראוס מתעניין איך היה. את הטלפונים שלא מפסיקים לצלצל מהרגע שנכנסו הביתה. \"ניצבת\", פלאפון אחד מהמצלצלים מיועד בשבילה, למרבה ההפתעה. הני טורחת להביא לה אותו עד החדר. \"חני!\" זאת חני לוינשטיין שמתקשרת. \"מה שלומך?\"בימים האחרונים חני כמעט ולא הופיעה בסמינר. גם כשהגיעה בבוקר, נעלמה אחרי שעתיים שלוש. כששאלה אותה מה קורה, התחמקה איכשהו בלי הסברים. היום היתה רק בשעה הראשונה של המחנכת. שאלה את ניצבת אם היא מתכוונת להגיע למופע, ואחר כך פרחה לה ונעלמה עד סוף היום. השאירה את ניצבת דואגת לשלומה. \"תודה לה'\", חני צוחקת בלי קשר. \"לא היית במופע\".\"אמרתי לך שאני לא אוכל להגיע\", אומרת ניצבת בדאגה. מה קרה לחני. \"ולא הסתכלת במצלמות של אחיות שלך. ולא ראית אותי\".\"אותך!\"\"כן\", חני שמֵ חה, פשוט שמֵ חה. \"אני אימנתי שם!\"\"את??? ממתי? איך? לא סיפרת כלום!\"\"בזכותך\", אומרת חני. \"את המלצת עליי לאימון של המחול\".\"נכון\". היא עברה בזמנו דרך חדר הפעילות, הכריחה את אסט לרשום את השם של חני ביומן המבולגן שלה. אבל היא חשבה שלא יֵ צא מזה כלום. הרי הני אימנה את המופע, ביחד עם טובי קורנמן. שתי המאמנות האגדיות של הסמינר. אסט לחצה על הני להסכים לאמן בפעם השנייה כפי שאימנה גם שנה שעברה, ולאחר מסע לחצים חובק סמינר ומשפחה, הני ניאותה להזניח לשבוע את הלימודים לתכנית הבחינה המתוגברת שלה, לטובת אימון מחול של ט'. ניצבת חשבה אז כמה העולם הזה לא הוגן, 24ספונטניתתשפ\"ו13 50