The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

גיליון 36 תשפ"ב

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by ZARKOR100, 2022-05-25 03:01:33

זרקור

גיליון 36 תשפ"ב

‫ב| |ממסספפררגגלילויןון‪22420780‬‬‫כ"כח"דבתבמאוייזרתתששע"פ"ט‬ ‫‪10‬‬

‫‪36‬‬ ‫קרמונים חלביים לחג המתקרב‬

‫חווית קריאה מבית טוב‬

‫‪36‬‬ ‫המכתבייה ההפוכה‬

‫והשינוי שבדרך‬
‫כתבה שתעשה לך סדר‬

‫הקומה השניה‬ ‫‪42‬‬ ‫סוד‬‫‪18‬‬‫הפלינולה‬

‫‪29‬לנוער‬ ‫ִּפ ְלֵּפל‬ ‫ו אימה‬‫להתמודד‬ ‫‪12‬‬
‫בטעם גלידה‬ ‫עם הפחד‬
‫כמשתהמחנבקופשרח?יהם‬
‫פלאש‬ ‫ראיון שנותן כלים‬

‫עם ילדות שחו‬

‫ומה תקראו הפעם?‪...‬‬
‫מה חיפש סבא במגרש?‪ 3‬‬
‫דבר מערכת‬
‫פרשת שבוע עם סבא יהושע‬
‫כמה מילים‬
‫רב ואבא רחום‬ ‫‪ 4‬‬ ‫להתחלה‬
‫ ‪5‬‬
‫מעשה אבות לבנים‬ ‫ַס ְב ָּתא ָר ֵחל ֶׁשָּלנּו‪ָ ,‬ע ֶלי ָה ַהׁ ָּשלֹום‪ָ ,‬חְי ָתה ְּבַי ְלּדּו ָתּה ֵּביןּגֹוִיים‪ֶׁ ,‬שִּל ְפ ָע ִמים‬
‫ִהִּציקּו ָלּה ּו ְל ַא ֶחי ָה ַּב ֲח ָזָר ָתם ִמ ֵּבית ַהֵּס ֶפר ּו ִמ ַּת ְלמּו ֵדי ַהּתֹוָרה‪.‬‬
‫גוגו אחד‬
‫ְּכתֹו ָצ ָאה ֵמ ֵארּו ִעים ָּכ ֵאֶּלה‪ֵ ,‬אין ֶּפ ֶלא ֶׁשָר ֵחל ַהַּי ְל ָּדה ִּפ ְּת ָחה ַּפ ַחד ִמן‬
‫אני קורא בעצמי‬ ‫ַהחּוץ‪ְ ,‬ו ֶאת רֹב ְׁשעֹו ֶתי ָה ַא ֲחֵרי ֵּבית ַהֵּס ֶפר ִּבְּל ָתה ַּב ַּבִית‪.‬‬

‫עוגה מיוחדת לאשר‬ ‫ ‪6‬‬ ‫ַאְך יֹום ֶא ָחד ִּב ֵּקׁש ִמ ֶּמָּנה ָא ִבי ָה ְל ַה ֲע ִביר ְּב ֹא ֶפן ָּדחּוף ִמ ְס ָמְך ָחׁשּוב‬
‫ ‪7‬‬ ‫ִלי ִדידֹו ֲא ֶׁשר ָּגר ְּב ֵאזֹור ַא ֵחר ְל ַג ְמֵרי ֶׁשל ָה ִעיר‪ּ ,‬ו ְל ֵׁשם ַה ַה ָּג ָעה ָׁש ָּמה‬
‫סיפור לארוחת ערב‬
‫ָהָיה צֶֹרְך ַל ֲעבֹר ִּב ְׂש ֵדָרה ֶׁש ָּבּה ָּגרּו ּגֹוִיים ַר ִּבים‪.‬‬
‫אל הפסגה‬ ‫ָר ֵחל ַּבת ַהׁ ְּש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה ָּפ ֲח ָדה ְמאֹד‪ּ ,‬ו ִב ְּק ָׁשה ֵמ ָא ִבי ָה ְלַו ֵּתר ַעל‬
‫ַּב ָּק ָׁשתֹו ּו ְל ַה ֲע ִביר ֶאת ַה ַּת ְפ ִקיד ְל ָא ִחי ָה ַה ָּגדֹול‪ֶׁ ,‬שָּיׁשּוב ְמ ֻא ָחר יֹו ֵתר‬
‫משפחה בחרוזים‬
‫ִמ ֵּבית ַּת ְלמּודֹו‪.‬‬
‫לומדות יחד‪ 8‬‬ ‫ַאְך ָה ַא ָּבא‪ְ ,‬ל ַמְר ֵּבה ַהֶּפ ֶלא‪ֵ ,‬סֵרב‪ַ .‬ה ִּמ ְס ָמְך ָהָיה ַחָּיב ְל ַה ִּגי ַע ְלַי ֲעדֹו ּתֹוְך‬
‫ָׁש ָעה ‪ֲ -‬א ָבל ָהְי ָתה לֹו ַּכִּנְר ֶאה עֹוד ְמ ַג ָּמה ַּב ְּדִרי ָׁשה ֶׁשּלֹו‪ :‬הּוא ָר ָצה‬
‫סיפור שבועי‬
‫ְל ַׁש ְחֵרר ֶאת ַי ְל ָּדתֹו ֵמ ַהַּפ ַחד ֶׁש ָא ַחז ָּבּה‪.‬‬
‫קרמונים חלביים‪ 10‬‬ ‫"ֹלא ִי ְקֶרה ָלְךׁשּום ָּד ָבר"‪ָ ,‬א ַמר ְל ִבּתֹו ְּב ִני ָמה ֶנ ֱחֶר ֶצת‪".‬ה' ִנ ְמ ָצא ִא ָּתְך‬
‫חוג נחוגה‬ ‫ְּב ָכל ָמקֹום‪ּ ,‬ו ִב ְמֻי ָחד ְּכ ֶׁש ַא ְּת ְׁש ִלי ַחת ִמ ְצָוה ּו ְמ ַכ ֶּב ֶדת ְרצֹון ָא ִביְך"‪.‬‬

‫תחבש יונון חוזר‬ ‫ִּדּבּוָריו ַהֶּנ ְחָר ִצים ֶׁשל ָא ִבי ָה ֹלא הֹו ִתירּו ְל ַס ְב ָּתא ָר ֵחל ׁשּום ְּבֵרָרה‬
‫‪ָּ -‬כְך ִסְּפָרה ָלנּו ְל ֵעת ִז ְק ָנ ָתּה‪ְ ,‬ו ַגם ִמּלֹו ָתיו ַעל ֱהיֹו ָתּה ְׁש ִלי ַחת‬
‫סוד הפלינולה‪ 12‬‬ ‫ִמ ְצָוה‪ֵ ,‬מ ֵאֶּלה ֶׁש ֵאי ָנם ִנּזֹו ִקים ‪ָ -‬נ ְטעּו ָּבּה ִּב ָּטחֹון ְּפ ִני ִמי ּו ִמ ְּתנּו‬
‫אלסטיות ‬
‫ֶאת ַּפ ֲח ָדּה ַה ָּגדֹול‪.‬‬
‫מעבדה ביתית‪14‬‬ ‫"ַר ְצ ִּתי ָּכל ַה ֶּדֶרְך"‪ִ ,‬היא ִסְּפָרה ָלנּו ָׁש ִנים ַא ַחר ָּכְך‪ִּ" .‬כ ְמ ַעט ְוֹלא‬
‫ָנ ַׁש ְמ ִּתי‪ֲ ,‬א ָבל ִה ְצ ַל ְח ִּתי ִל ְמ ֹסר ֶאת ַה ִּמ ְס ָמְך ְו ַל ֲחזֹר ַה ַּבְי ָתה ְלֹלא ֶּפ ַגע‬
‫האדמה הטובה‪1 6‬‬
‫ּו ְלֹלא ׁשּום ִה ָּת ְקלּות ִעם ' ֵׁשי ֶג ִצים'"‪.‬‬
‫שמיטה במרפסת‬ ‫עֹוד הֹו ִסי ָפה ָאז ַס ְב ָּתא ָר ֵחל‪ַ " :‬א ֲחֵרי ֶזה ְּכ ָבר ָּפ ַח ְד ִּתי ָּפחֹות‪ְ ,‬ו ֵה ַע ְז ִּתי‬
‫ָל ֵצאת יֹו ֵתר ְויֹו ֵתר‪ָ .‬ה ַע ְק ָׁשנּות ֶׁשל ַא ָּבא ֶׁשִּלי ז"ל ָל ֵצאת ֲח ִזי ִתית ֶנ ֶגד‬
‫המנקות שלנו‪1 7‬‬ ‫ַהַּפ ַחד‪ ,‬הּו ְכ ָחה ְּכ ֶדֶרְך ְנכֹו ָנה ְמ ֹאד‪ְ ,‬ו ַעד ַהּיֹום ֲא ִני מֹו ָדה לֹו ְּב ִל ִּבי ַעל‬
‫ילדי הצימר‬
‫ֶׁשָּנ ַהג ִע ִּמי ָּכְך"‪.‬‬
‫רגעים של אימה‪ 18‬‬
‫ַּגם ְּבָי ֵמינּו ֵאֶּלה‪ְּ ,‬ב ִע ְקבֹות ָה ֵארּו ִעים ַה ָּק ִׁשים ֶׁשָּפ ְקדּו ֲא ָנ ִׁשים ִּבְרחֹו ָבּה‬
‫כתבה אקטואלית‬ ‫ֶׁשל ִעיר ְּב ִגין ׂשֹו ְנ ֵאינּו ָה ֲארּוִרים ‪ָׁ -‬ש ַמ ְע ִּתי ַעל ְי ָל ִדים ֶׁשִּפ ְּתחּו ָּכל‬
‫ִמי ֵני ְּפ ָח ִדים‪ֵ .‬יׁש ֶׁשִּנ ְמ ְנעּו ֲא ִפּלּו ִמָּל ֶל ֶכת ַל ַּמּכֹ ֶלת ִּב ְׁש ִליחּו ָתּה ֶׁשל‬
‫גלימה שחורה בחלון‪2 2‬‬ ‫ִא ָּמא‪ֵ ,‬מרֹב ַּפ ַחד; ְוֵיׁש ֶׁשֹּלא ָהיּו מּו ָכ ִנים ְל ִהׁ ָּש ֵאר ְל ַבד ַּב ַּבִית‪ֲ ,‬א ִפּלּו‬
‫שני אחים ואח‬
‫ְּכ ֶׁש ַה ֶּד ֶלת ְנעּו ָלה‪.‬‬
‫אל הכלא‪2 4‬‬ ‫ ‬ ‫ָאנּו ְמ ִבי ִנים ְל ִל ָּבם ֶׁשל ְי ָל ִדים ֵאֶּלה‪ִ ,‬ט ְב ִעי ֶׁשַּפ ַחד ִיָּכ ֵנס ַלֵּלב; ַאְך‬
‫ִמַּצד ֵׁש ִני – ַהַּפ ַחד ַה ֶּזה ּגֹוֵרם ָלנּו ְל ֵס ֶבל ַרב‪ ,‬הּוא ְמ ַׁש ֵּבׁש ֶאת ַה ַחִּיים‬
‫בעקבות השמש העולה‬
‫בשמים להבדלה‪ 26‬‬ ‫ַה ַּת ִּקי ִנים ּו ֻמ ְכָר ִחים ְל ִהָּל ֵחם ּבֹו‪.‬‬
‫ַא ָּבא ֶׁשל ַס ְב ָּתא ָר ֵחלָּפ ַעל ְּבַו ַּדאי ִמּתֹוְך ֶהֵּכרּות ִעם ַמהׁ ֶּשֶּנ ֱא ַמר ְּב ֵס ֶפר‬
‫צמח‪ ,‬נטע ושנת השבע‬ ‫ַה ִחּנּוְך‪ַ ':‬א ֲחֵרי ַהְּפ ֻעּלֹות ִנ ְמ ָׁש ִכים ַהְּל ָבבֹות' ְו' ָא ָדם ִנ ְפ ָעלְּכ ִפיְּפ ֻעּלֹו ָתיו'‪.‬‬
‫‪ 28‬אתנחתא‬ ‫ָא ָדם נֹו ַלד ָּכְך ֶׁש ָה ֲע ִׂשָּיה ַמ ְׁשִּפי ָעה ַעל ַנ ְפׁשֹו‪ְ .‬ו ָל ֵכן ַּגם ִאם ִל ְפ ָע ִמים‬
‫ִלּבֹו ֶׁשל ְיהּו ִדי ֹלא נֹו ֶטה ֶל ֱא ֹהב ִמ ְצָוה ְמ ֻסֶּי ֶמת‪ְ ,‬מ ַצִּוים אֹותֹו ַל ֲעׂשֹו ָתּה‪,‬‬
‫‪ 29‬והלאה ‪ -‬הקומה השניה לנוער >>‬
‫ִּכי ִמּתֹוְך ֶׁשֹּלא ִל ְׁש ָמּה ַי ִּגי ַע ִל ְׁש ָמּה‪.‬‬
‫ת"ד ‪ ,5284‬ירושלים‬ ‫ְּב ִג ְליֹו ֵננּו ִּת ְקְראּו ֵר ָאיֹון ִעם ָׁשלֹוׁש ָּבנֹות ֶׁש ָחוּו ִמ ָּקרֹוב ֵארּו ֵעי ִּפּגּו ַע‪,‬‬
‫מיקוד‪9105201 :‬‬
‫ְו ֵהן ְמ ַׁש ְּתפֹות אֹו ָתנּו ְּבִר ְג ֵעי ָה ֵאי ָמה ְו ַגם ְּבִר ְג ֵעי ַה ִה ְתמֹו ְדדּות‪.‬‬
‫טלפון‪02-5385468 :‬‬ ‫ְמ ַטֶּפ ֶלת ִר ְג ִׁשית ַמ ֲע ִני ָקה ָל ֶהן ְו ָלנּו ִטיִּפים ֵּכי ַצד ְל ִה ְת ַּג ֵּבר ַעל ַהַּפ ַחד‪.‬‬
‫פקס‪02-5372784 :‬‬ ‫ְו ַגם ָאנּו ָּכאן ִנ ַּד ְבנּו ֶאת ַה ִּטיּפ ֶׁש ְּקָרא ֶתם ‪ִ -‬ל ְק ֹרא ִּת ָּגר‪ּ ,‬ו ְב ַה ְדָר ָגה‬
‫עורכת‪ :‬לאה פריד‬ ‫ַל ֲעׂשֹות ְּב ַדְו ָקא ֶאת אֹו ָתן ְּפ ֻעּלֹות ֶׁש ַא ֶּתם חֹו ְׁש ִׁשים ַל ֲעׂשֹו ָתן‪ַ .‬אט‬
‫סגנית עורכת‪ :‬תמר מיזל‬ ‫ַאט‪ַ ,‬הֶּנ ֶפׁש ֵּת ֵלְך ַא ֲחֵרי ַהְּפ ֻעּלֹות‪ִּ ,‬תָּו ְכחּו ֶׁש ָה ֲע ִׂשָּיה ֵאי ָנּה ְמ ֻסֶּכ ֶנת‬
‫בפיקוח הועדה לביקורת ספרים על טהרת הקודש שע"י בד"ץ שערי הוראה‬
‫ְוׁשּום ַרע ֹלא ִנ ְגַרם‪ְ ,‬ו ַהַּפ ַחד ִי ְתּפֹו ֵגג‪.‬‬
‫המנוי על זרקור הוא על דעת שכל טעות ממונית שתיווצר‬ ‫ֶׁשָּל ֶכם‪ֵ ,‬ל ָאה ְפִריד‬
‫בשגגה ע"י זרקור ולא תיתבע‪ ,‬תיחשב כוויתור מצד המנוי‬

‫העיתון מחולק למנויים במהלך הימים ראשון‪-‬שלישי‬
‫אם לא קיבלתם את העיתון לתיבת הדואר בפרק זמן זה‪,‬‬
‫נא הודיעו לנו בהקדם‪ ,‬החל מיום רביעי בשעה ‪ 9‬בבוקר‪.‬‬

‫השאירו שם‪ ,‬כתובת ומספר טלפון במשרד‬
‫טל' ‪ 02-5385468‬שלוחה ‪3‬‬

‫שיתוף הפעולה שלכם‪ ,‬ועדכון מיידי של תקלות ‪-‬‬
‫יאפשר לנו טיפול מהיר בפנייתכם‪.‬‬

‫טוב לגדול עם זרקור‬
‫להצטרפות למשפחת המנויים חייגו‪02-5385468 :‬‬

‫ציורים‪ :‬אביגיל כהן | חיה חסיד | בתיה יונה | תמי קורן‬
‫חני אייזנשטיין | שושי קלינגר | אסתר גנוט | רבקה מייברג‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬מירי טרייטל | ר' וצלר‬

‫ַמה ִחֵּפׂש‬ ‫ַּב ִּמ ְדָּבר‬
‫ַסָּבא ְּב ִמ ְג ַרׁש‬
‫ַהִּמְׂש ָח ִקים?‬

‫"ְו ִכָּלה ַא ֲה ֹרן ּו ָב ָניו ְל ַכּ ֹסת ֶאת ַהּקֹ ֶדׁש‪ְ ...‬ו ַא ֲחֵרי‬
‫ֵכן ָיבֹאּו ְב ֵני ְק ָהת‪ְ ...‬וֹלא ִי ְּגעּו ֶאל ַהּקֹ ֶדׁש ָו ֵמתּו"‬

‫(במדבר ד' ט"ו)‬

‫ְל ַה ְס ִּביר ֶאת ַע ְצמֹו‪ָּ" .‬פ ַח ְד ִּתי ֶׁשֹּלא ֵא ַדע‬ ‫ַס ָּבא ִל ְב ֵני ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה‪ּ" ,‬ו ִמָּיד ָא ַמְר ִּתי‪ַ :‬א ָּתה‬ ‫" ִמי ֶׁשהּו יֹו ֵד ַע ֵאיפֹה ִמ ְגַרׁש ַהַּכּדּוֶר ֶגל ֶׁשל‬
‫ְל ַכ ֵּבד ֶאת ַה ָּמקֹום‪ֵ .‬מעֹו ָלם ֹלא ָהִיי ִתי ְּב ֵבית‬ ‫קֹוֵרא ְּת ִהִּלים ָי ֶפה ָּכל ָּכְך‪ ,‬אּו ַלי ְּת ַכ ֵּבד‬ ‫ְנ ֵוה ָר ֵחל?" ָׁש ַאל ַס ָּבא‪.‬‬
‫ְּכ ֶנ ֶסת‪ֵ ,‬אי ִני יֹו ֵד ַע ַמה עֹו ִׂשים ָׁשם‪ֵ ,‬איְך‬
‫ִמ ְת ַנ ֲה ִגים‪ִ ...‬הְר ַּג ְׁש ִּתי ֶׁש ָע ִדיף ֶׁשֹּלא ֶאָּכ ֵנס‬ ‫אֹו ָתנּו ְו ִת ְתַּפֵּלל ְּב ֵבית ְּכ ֶנ ֶסת ֶׁשָּלנּו?"‬ ‫ַהׁ ְּש ֵא ָלהּ ֹכה ָה ְמ ָמה ֶאת ִא ָּמא‪ַ ,‬עד ֶׁשִּכ ְמ ַעט‬
‫" ָק ֶׁשה ְל ַה ֲא ִמין ֶׁשהּוא ִה ְסִּכים"‪ָ ,‬א ַמר ַא ָּבא‬ ‫ִהִּפי ָלה ֶאת ַהַּצָּלחֹות ֶׁשָּנ ְׂש ָאה ֶאל ַהׁ ֻּש ְל ָחן‪...‬‬
‫ְו ֶזהּו"‪.‬‬ ‫" ַס ָּבא‪ַ ,‬א ָּתה רֹו ֶצה ְל ַׂש ֵחק ַּכּדּוֶר ֶגל?" ָקְר ָאה‬
‫הּוא ָּת ָלה ֵעי ַנ ִים ְמ ֻב ָּיׁשֹות ְּב ַס ָּבא‪.‬‬ ‫ַּב ֲח ִצי ִחּיּוְך‪.‬‬
‫"ַּכ ָּמה ָי ֶפה!" ִה ְתַּפ ֵעל ַס ָּבא ְמ ֹאד‪ְ " .‬ו ַא ָּתה‬ ‫" ַא ָּתה צֹו ֵדק‪ַ .‬ה ֶּי ֶלד ָא ַמר ִלי ֹלא‪ֶ ,‬זה ֹלא‬ ‫ִּדי ִתי ְּב ִת ָּמהֹון‪.‬‬
‫יֹו ֵד ַע? ַא ָּתה ַמ ָּמׁש צֹו ֵדק! ַעל ַה ַהְר ָּג ָׁשה‬ ‫ִּב ְׁש ִבי ִלי‪ְּ .‬כמֹו ֶׁש ַא ָּתה ַאף ַּפ ַעם ֹלא ַּת ִּגי ַע‬ ‫" ַמ ָּמׁש ֹלא"‪ָ ,‬א ַמר ַס ָּבא‪ֵ " .‬יׁש ִלי ִע ְס ָקה‬
‫ַהּזֹו ֶׁשְּלָך ‪ְ -‬מ ֻד ָּבר ְּב ָפָר ַׁשת ָׁשבּו ַע‪ְ ,‬ל ַג ֵּבי‬ ‫ְל ִמ ְׂש ַחק ַּכּדּוֶר ֶגל ‪ָּ -‬כ ָכה ֵּבית ְּכ ֶנ ֶסת ֶזה‬ ‫ֶׁש ָּת ִניב ֶר ַוח ָּגדֹול‪ּ ,‬ו ִב ְׁש ִבי ָלּה ָע ַלי ָל ַד ַעת‬
‫ָּפׁשּוט ֹלא ַּב ְּתחּום ֶׁשִּלי‪ָּ .‬כְך‪ָּ ,‬פחֹות אֹו‬
‫ְּב ֵני ְק ָהת!‬ ‫ֵאי ֹפה ַה ָּמקֹום"‪.‬‬
‫ַה ִאם ָׁש ַמ ְע ָּת ַעל ְּב ֵני ְק ָהת?‬ ‫יֹו ֵתר‪ ,‬הּוא ָא ַמר"‪ֵּ ,‬ת ֵאר ַס ָּבא‪.‬‬ ‫ֵאילּו ִע ְס ָקאֹות ָיכֹול ַס ָּבא ַל ֲערְֹך? ָּתהּו ֻּכָּלם‪.‬‬
‫ֵהם ָהיּו ָה ֲא ָנ ִׁשים ֲה ִכי ְּגדֹו ִלים ְּב ַעם ִי ְׂשָר ֵאל‪.‬‬ ‫" ִנ ְתַּפ ְס ִּתי ַּב ִּמִּלים ֶׁשּלֹו‪ְ ,‬ו ִסַּכ ְמנּו ֶׁש ִאם ֲא ִני‬ ‫יֹו ֵסף ַח ִּיים ִנָּסה ְל ַנ ֵחׁש‪ַ " :‬ס ָּבא‪ֶ ,‬זה ָקׁשּור‬
‫ֵהם ִה ְת ַמּנּו ָל ֵׂשאת ֶאת ַהֵּכ ִלים ַה ְּקדֹו ִׁשים‬ ‫ַא ִּגי ַע ַל ִּמ ְׂש ָחק ֶׁשּלֹו‪ ,‬הּוא ָיבֹוא ֵא ַלי ְל ֵבית‬
‫ֶׁשל ִמ ְׁשַּכן ה'‪ְ ,‬ו ֶאת ָארֹון ַה ְּבִרית!‬ ‫ַלּמֹו ֵכר ֵמ ֲחנּות ַהַּנ ֲע ַל ִים?"‬
‫ֲא ָבל ָּכאן קֹו ֶרה ַמׁ ֶּשהּו ְמ ַע ְנ ֵין‪ֵ .‬הם‪,‬‬ ‫ַהְּכ ֶנ ֶסת‪"...‬‬ ‫ְו ַס ָּבא ִה ְנ ֵהן‪.‬‬
‫ַהִּנ ְב ָחִרים‪ּ ,‬פֹו ֲח ִדים ָל ֵׂשאת ֶאת ָה ָארֹון‪.‬‬ ‫"ּו ִב ְׁש ִביל ֶזה ַא ָּתה רֹו ֶצה ְל ַה ִּגי ַע ַל ִּמ ְגָרׁש!"‬
‫ֵהם ּפֹו ֲח ִדים‪ֶׁ ,‬ש ָּמא ָימּותּו‪.‬‬ ‫ַמר ִקירֹון‪ְ ,‬מ ַנ ֵהל ֲחנּות ַהַּנ ֲע ַל ִים ַה ֲח ָד ָׁשה‪,‬‬
‫'ְוֹלא ָיבֹאּו ִלְראֹות ְּכ ַבַּלע ֶאת ַהּ ֹק ֶדׁש‪ָ ,‬ו ֵמתּו'‬ ‫ֵהִרי ָעה ִּדי ִתי‪.‬‬ ‫ִה ְתּגֹוֵרר ִּב ְק ֵצה ַהׁ ְּשכּו ָנה ַהְּסמּו ָכה ‪ְ -‬נ ֵוה‬
‫‪ְּ -‬ב ֵני ְק ָהת ָי ְדעּו ֶׁש ִאם ֵהם ִי ְס ַּתְּכלּו ‪ַ -‬רק‬ ‫" ֲא ִני ֹלא חֹו ֵׁשב ֶׁש ֶּזה ַי ֲעבֹד"‪ִ ,‬הְר ֵהר ִאי ִציק‪.‬‬ ‫ָר ֵחל‪ַ .‬ס ָּבא‪ְּ ,‬כ ֶהְר ֵּגלֹו‪ִ ,‬ה ְת ַי ֵּדד ִעם ַהּמֹו ֵכר‬
‫ִי ְס ַּתְּכלּו! ְּב ַמ ָּבט ֹלא ְמ ַכ ֵּבד ַעל ָה ָארֹון ‪ֵ -‬הם‬ ‫" ֵּבית ַהְּכ ֶנ ֶסת ָרחֹוק ְמאֹד ֵמ ָהעֹו ָלם ֶׁשָּל ֶהם"‪.‬‬ ‫ְו ִעם ִמ ְׁשַּפ ְחּתֹו ‪ֶׁ -‬ש ָהיּו ְרחֹו ִקים ִמׁ ְּש ִמיַרת‬

‫ָימּותּו‪.‬‬ ‫ֲא ָבל ַס ָּבא ִה ְת ַע ֵּקׁש ְו ָה ַלְך‪.‬‬ ‫ַה ֶּי ֶלד ֹלא ָע ַמד ָּב ִע ְס ָקה‬
‫ָל ֵכן ָא ַמר ה' ְל ֹמ ֶׁשה ‪ֱ -‬אמֹר ְל ַא ֲה ֹרן ּו ְל ָב ָניו‬ ‫ְּכ ֶׁש ִה ְת ָקֵרב ַל ִּמ ְגָרׁש‪ִ ,‬ה ְב ִחין ּבֹו ַהֶּי ֶלד‪ְ ,‬ו ָנבֹוְך‬ ‫ּו ְב ֵני ְק ָהת ָנ ְתנּו לֹו ַה ְצ ָּד ָקה‬
‫ְל ַכּסֹות ֶאת ָה ָארֹון ִל ְפ ֵני ֶׁש ְּב ֵני ְק ָהת‬ ‫ְמאֹד‪.‬הּוא ִה ְס ַּתֵּכל ֶאל ֲח ֵבָריו‪ְ ,‬וָרץ ֶאל ַס ָּבא‪.‬‬
‫"טֹוב‪,‬טֹוב"‪ָ ,‬א ַמר‪ֲ ",‬א ִני ְמַו ֵּתר‪ַ ,‬א ָּתהֹלא ָצִריְך‬ ‫ּתֹוָרה ּו ִמ ְצוֹות‪ֲ ,‬א ָבל ַּב ֲע ֵלי ֵלב ְיהּו ִדי ַחם‪.‬‬
‫נֹו ְׂש ִאים אֹותֹו‪.‬‬ ‫ָל ֶׁש ֶבת ָּכאן‪ֲ ...‬א ִני ְּכ ָבר ַא ִּגי ַע ְל ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת"‪.‬‬ ‫" ָי ֶפה ָי ֶפה"‪ָ ,‬א ַמר ַמר ִקירֹון ְל ַס ָּבא ַּפ ַעם‬
‫ַא ָּתה ֵמ ִבין? ֶזה ָא ֵכן ַמ ְפ ִחיד ָל ֶג ֶׁשת ִל ְד ָבִרים‬ ‫ְּב ַׁש ָּבת ַּבּ ֹב ֶקר‪ִ ,‬ה ִּגיעּו ֻּכָּלם ֻמ ְק ָּדם ְל ֵבית‬ ‫ַא ַחת‪ְּ ,‬כ ֶׁשָּפ ַגׁש אֹו ָתם חֹו ְז ִרים ִמ ֵּבית‬
‫ְקדֹו ִׁשים‪ֶׁ ,‬שֵּיׁש ִל ְנ ֹהג ָּב ֶהם ְּב ָכבֹוד ּכֹה ָּגדֹול!‬ ‫ַהְּכ ֶנ ֶסת‪ִ .‬מ ֵּדי ִמ ְסַּפר ַּדּקֹות‪ֵ ,‬ה ִעיפּו ַמ ָּבט‬ ‫ַהְּכ ֶנ ֶסת‪ָּ" .‬כ ָכה ָּכל ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה חֹו ֶזֶרת ְּבסֹוף‬
‫ֲא ָבל ַמה ְּל ַד ְע ְּתָך ָקָרה ַּבּסֹוף? ַה ִאם ְּב ֵני‬
‫ְק ָהת ָנ ְׂשאּו ֶאת ָארֹון אֹו ֹלא?" ָׁש ַאל ַס ָּבא‪.‬‬ ‫ֶאל ַהְּכ ִני ָסה‪ְ ,‬ו ִחּכּו‪...‬‬ ‫ַה ְּת ִפָּלה? ַאף ֶא ָחד ֹלא ָּבַרח ָּב ֶא ְמ ַצע‪"...‬‬
‫ְל ַמְר ֵּבה ָה ַא ְכ ָז ָבה‪ַ ,‬הֶּי ֶלד ֶׁשל ִקירֹוןֹלא ִה ִּגי ַע‪.‬‬ ‫ַס ָּבא ִח ֵּיְך‪ַּ " .‬גם ַא ֶּתם ֻמ ְז ָמ ִנים"‪ָ ,‬א ַמר‪.‬‬
‫" ָנ ְׂשאּו?" ִנ ֵחׁש ַה ֶּי ֶלד‪.‬‬ ‫ְּכ ֶׁש ָּי ְצאּו ִמ ֵּבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‪ָׁ ,‬ש ְתקּו ֻּכָּלם‪ֵ .‬הם‬
‫" ָא ֵכן! ַא ֲח ֵרי ֶׁש ָּד ֲאגּו ְו ִכּסּו ֶאת ָה ָארֹון‪,‬‬ ‫ָי ְדעּו ֶׁשַּס ָּבא ִה ְת ַא ְכ ֵזב‪ָ ,‬ל ָּמה ְל ַד ֵּבר ַעל ָּכְך?‬ ‫"ֹלא‪ֶ ,‬זה ֹלא ִּב ְׁש ִבי ֵלנּו"‪ִ ,‬ה ְת ַנֵּצל ָה ִאיׁש‪.‬‬
‫ֵהם ָנ ְׂשאּו אֹותֹו ְּב ָכבֹוד‪ַּ .‬גם ַא ָּתה‪ֶּ ,‬ב ֱא ֶמת‬ ‫ֲא ָבל ְּכ ֶׁש ִה ְת ָק ְרבּו ְל ֵביתֹו ֶׁשל ַס ָּבא‪,‬‬ ‫ֲא ָבל ְּביֹום ֵׁש ִני‪ְּ ,‬כ ֶׁש ָח ַזר ַס ָּבא ֵמ ַה ַּמּ ֹכ ֶלת‪,‬‬
‫ִה ְב ִחין ִּב ְבנֹו ֶׁשל ִקירֹון ֶׁש ָּי ַׁשב ַעל ַס ְפ ָסל‬
‫ָצִריְך ִל ְל ֹמד ֵּכי ַצד ְמ ַכ ְּב ִדים‪ָּ ,‬פׁשּוט‬ ‫ִה ְתרֹו ֵמם ַה ֶּי ֶלד ֶׁש ָּי ַׁשב ָׁשם ַעל ַה ָּג ֵדר‪.‬‬
‫ְמ ֹאד‪"...‬‬ ‫"ַר ִּבי"‪ ,‬הּוא ִנ ַּגׁש ְל ַס ָּבא‪ָ ,‬סמּוק‪ֶ " .‬זה ֹלא‬ ‫ְו ָל ַחׁש ִמּתֹוְך ֵס ֶפר ְּת ִהִּלים ָק ָטן‪.‬‬
‫ֶׁשֹּלא ָר ִצי ִתי‪ֲ .‬א ִני ַמ ָּמׁש ָּבא ִתי ַעד ֵּבית‬ ‫ַס ָּבא ִנ ְב ַהל‪ְּ .‬ת ִהִּלים? ָמה ֵאַרע? אּו ַלי ָקָרה‬
‫ַס ָּבא ִה ְמ ִׁשיְך ַל ֲעמֹד ּו ְלׂשֹו ֵח ַח‬ ‫ָאסֹון? הּוא ִנ ַּגׁש ֶאל ַה ֶּי ֶלד ִּב ְד ָא ָגה‪ַ ,‬אְך ֶזה‬
‫ִעם ַה ֶּי ֶלד‪.‬‬ ‫ַהְּכ ֶנ ֶסת‪ֲ ,‬א ָבל‪ֹ ...‬לא ָיכֹ ְל ִּתי ְל ִהָּכ ֵנס"‪.‬‬ ‫ִה ְס ִּביר ְּב ֹתם‪ֵ " :‬יׁש ָלנּו ִמ ְב ָחן ָּגדֹול‪ַ ,‬ו ֲא ִני‬
‫ַס ָּבא ִה ְנ ֵהן‪ַ ,‬מ ֲא ִזין לֹו ִּבְר ִצינּות‪.‬‬
‫ְו ַאף ֶא ָחד ֹלא ִה ְתַּפֵּלא‪,‬‬ ‫רֹו ֶצה ְל ַה ְצ ִלי ַח‪"...‬‬
‫ְּכ ֶׁש ְּב ַׁש ָּבת ַה ָּב ָאה‬ ‫" ֵּבית ְּכ ֶנ ֶסת ֶזה ָמקֹום ְמ ֻכ ָּבד‪ֶ ...‬זה ַמ ָּמׁש ֹלא‬ ‫"ָר ִאי ִתי ֶׁשהּוא ָּכְך ַּב ַעל ֶנ ֶפׁש"‪ִ ,‬סֵּפר ַע ְכ ָׁשו‬
‫הּוא ִה ִּגי ַע‬ ‫ִמ ְגַרׁש ַּכּדּוֶר ֶגל‪ַ "...‬ה ֶּי ֶלד ִה ְס ַּת ֵּבְך ְּב ִנָּסיֹון‬
‫ַל ְּת ִפָּלה‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪3‬‬ ‫עמוד זה טעון גניזה‬

‫ואלה תולדות‬ ‫ַרב ְו ַאָּבא ַרחּום‬ ‫מעשה אבות לבנים ‪ ///‬מיכל רוזנברג‬

‫ַר ִּבי ֵא ִל ָּיהּו ַא ָּבא‪ָׁ -‬שאּול‬ ‫ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ָר ַעׁש ְו ָג ַעׁש ִמּקֹול ִלּמּוד ַהּתֹוָרה‪.‬‬
‫ָּכאן עֹו ְמ ִדים ְׁש ֵני ַּבחּוִרים ּו ִמ ְת ַוְּכ ִחים ְּב ַל ַהט‪ְ ,‬י ֵדי ֶהם‬
‫רֹאׁש ְי ִׁשי ַבת אֹור ְל ִצּיֹון‬ ‫ִמ ְתנֹו ְפפֹות ְל ָכל ַהִּכּוּו ִנים; ַּבַּצד ַהׁ ֵּש ִני יֹו ְׁש ִבים ְׁש ַנ ִים‬
‫ַרב ְׁשכּונֹות ַהָּצפֹון ִּבירּו ָׁש ָל ִים‬

‫נֹו ַלד ִּב ְׁש ַנת תשי"ב‬
‫ִנ ְפ ַטר ְּבח' ְּב ִא ָּיר תשפ"ב‬

‫ְולֹו ְמ ִדים ְּב ַח ְברּו ָתא; ְל ַיד ֲארֹון ַהְּס ָפִרים עֹו ֵמד ָּבחּור‬

‫ּו ְמ ַעֵּין ְּב ֵס ֶפר‪ִ ,‬מ ְצחֹו ָמ ֵלא ְק ָמ ִטים ֵמרֹב ִעּיּון ּו ַמ ְח ָׁש ָבה‪...‬‬

‫ְּבכֹ ֶתל ַה ִּמ ְזָרח ָי ַׁשב רֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ַר ִּבי ֵא ִל ָּיהּו ַא ָּבא‪-‬‬

‫ָׁשאּול‪ְ ,‬ו ִד ֵּבר ֶאל ְקבּו ַצת ַּבחּוִרים ֶׁש ָּבאּו ְל ָבֵרר ִאּתֹו‬

‫ָק ַפץ ִמְּכ ֵאב‪ַ " :‬אי!"‬ ‫ְנ ֻקּדֹות ִמּתֹוְך ַהׁ ִּשעּור ֶׁש ָּמ ַסר ֶא ְתמֹול‪...‬‬

‫רֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ִה ְס ִּביר ַל ַּבחּוִרים ְּבצּוָרה ְּברּוָרה ּו ְב ִהיָרה רֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ִהְר ִּגיׁש ֶׁש ָהאֹ ֶזן לֹו ֶה ֶטת ַמ ָּמׁש‪.‬‬

‫ֶאת ַה ְיסֹוד ׁ ֶּש ִח ֵּדׁש ַּבׁ ִּשעּור ֶא ְתמֹול‪ְ ,‬והֹו ִסיף ָל ֶהם עֹוד ְּבנֹו ָסף ִלי ִדיעֹו ָתיו ְּב ָכל ַר ֲח ֵבי ַהּתֹוָרה‪ָ ,‬ה ָיה לֹו ַּגם ֶי ַדע‬

‫ֶה ְס ֵּב ִרים ֶׁשֹּלא ִה ְסִּפיק ְל ַה ְס ִּביר ַּבׁ ִּשעּור‪ְ .‬קבּו ַצת ִּבְרפּו ָאה‪ְ ,‬והּוא ֵה ִבין ִמ ָּיד ֶׁש ֵאין זֹו ַּדֶּל ֶקת ְר ִגי ָלה‪.‬‬

‫ַה ַּבחּוִרים ֶה ֱא ִזי ָנה לֹו ְּברֹב ֶק ֶׁשב‪ִ .‬מ ֵּדי ַּפ ַעם ָׁש ַאל ָּבחּור " ֲא ַנ ְחנּו ַח ָּי ִבים ָל ֵצאת ִמ ָּיד ַע ְכ ָׁשו ְל ֵבית ַהחֹו ִלים!" הּוא‬

‫ַעל ְּפָרט ְמ ֻס ָּים ֶׁשֹּלא ָה ָיה מּו ָבן לֹו‪ְ ,‬ורֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ָח ַזר ָא ַמר‪.‬‬

‫" ֲא ִני? ֵאיְך? ָמ ַתי?" ִה ְת ַּב ְל ֵּבל ְיהֹו ֻׁש ַע‪ֵ " .‬איְך ֵא ֵלְך‪ָ ,‬מה‪"...‬‬ ‫ְו ִה ְס ִּביר‪ַ ,‬עד ֶׁש ַה ָּבחּור ָי ָצא ְמֻרֶּצה‪.‬‬

‫ַּבד ְּב ַבד‪ֵ ,‬עי ָניו ֶׁשל רֹאׁש ַהְי ִׁשי ָבה ָס ְקרּו ֶאת ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש‪ַ " .‬אל ִּת ְד ַאג" ָא ַמר ֹראׁש ַהְי ִׁשי ָבה‪ֲ " ,‬א ִני ָּבא ִא ְּתָך‪ִּ .‬ת ְת ַאְר ֵּגן‪,‬‬

‫ַו ֲא ַנ ְחנּו יֹו ְצ ִאים ַע ְכ ָׁשו ְל ֵבית ַהחֹו ִלים‬ ‫הּוא ָר ָוה ַנ ַחת ִמּקֹול ַהּתֹוָרה ַה ְמ ַה ְד ֵהד ֵּבין‬

‫ַה ֻּמ ְמ ֶחה ְּביֹו ֵתר ַּב ְּב ָע ָיה ֶׁשְּלָך ‪ֵּ -‬בית‬ ‫ָּכ ְת ֵלי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש‪ֶׁ ,‬שאֹותֹו ֵה ִקים ְל ִעּלּוי‬

‫ַהחֹו ִלים ִאי ִכילֹוב ְּב ֵתל ָא ִביב"‪.‬‬ ‫ִנ ְׁש ַמת ָא ִביו‪ַ ,‬ר ִּבי ֶּבן ִצּיֹון‪ .‬הּוא ִה ִּביט‬

‫ַעד ֶׁשְּיהֹו ֻׁש ַע ִסֵּים ְל ִה ְת ַאְר ֵּגן‪ְּ ,‬כ ָבר ָע ְמ ָדה‬ ‫ִּב ְׂש ִביעּות ָרצֹון ַּגם ַעל ֲארֹון ַהְּס ָפִרים ‪ָׁ -‬שם‬

‫ַהּמֹו ִנית ְּב ֶפ ַתח ַה ְי ִׁשי ָבה‪ְ ,‬ו ַעד ְמ ֵה ָרה‬ ‫ָר ָאה ֶאת ַהְּכָר ִכים ָהַר ִּבים ֶׁשל ַהֵּס ֶפר 'אֹור‬

‫ִה ְפ ִלי ָגה ִמירּו ָׁש ַל ִים ְל ֵתל ָא ִביב‪ֵּ .‬בי ְנ ַת ִים‪,‬‬ ‫ְל ִצּיֹון' ‪ִ -‬מּתֹוָרתֹו ֶׁשל ָא ִביו‪ֶׁ ,‬שּ ֹכה ָטַרח ְו ָי ַגע‬

‫ְּכ ָבר ֻע ְדְּכנּו הֹוָריו ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַע‪ּ ,‬ו ִמ ֲהרּו‬ ‫ְלהֹו ִצי ָאם ְלאֹור עֹו ָלם‪.‬‬

‫ְל ָׁשם ַּגם ֵהם‪.‬‬ ‫ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ָס ַקר ְּב ֵעי ָניו ָהאֹו ֲהבֹות ֶאת‬

‫ְּב ֵבית ַהחֹו ִלים ָּב ְדקּו ֶאת ְיהֹו ֻׁש ַע‪ְ ,‬ו ִאׁ ְּשרּו‬ ‫ָּכל ַּת ְל ִמי ָדיו‪ .‬הּוא ָחׁש ֲא ֵלי ֶהם ֶק ֶׁשר ‪ֹ -‬לא‬

‫ֶאת ַה ַה ְב ָח ָנה ֶׁשל ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ‪ִ " -‬מ ָּיד‬ ‫ְס ָתם ַרק ְּכמֹו ַרב ְו ֹראׁש ְי ִׁשי ָבה‪ֶ ,‬אָּלא ַמ ָּמׁש‬

‫ַל ֲח ַדר ִנּתּו ַח"‪.‬‬ ‫רבי אליהו אבא שאול‬ ‫ְּכמֹו ַא ָּבא ַרחּום‪.‬‬

‫ְיהֹו ֻׁש ַע ִנ ְב ַהל‪ַ .‬ההֹוִרים ֶׁשּלֹו ְּכ ָבר ָע ְמדּו ְל ִצּדֹו‪ְ ,‬מבֹ ָה ִלים‬ ‫ְו ִהֵּנה ִה ְב ִחין‪ֶׁ ,‬ש ְּמקֹומֹו ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַע ֵריק‪.‬‬

‫ִמ ֵהר ָהַרב ֶאל ַה ַח ְברּו ָתא ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַע‪ּ ,‬ו ְׁש ָאלֹו ִאם הּוא ּו ְלחּו ִצים ַּגם ֵהם ‪ְ -‬ל ֶפ ַתע ִּפ ְתאֹום מֹו ִדי ִעים ָל ֶהם ַעל‬

‫ִנּתּו ַח ֵחרּום ַל ֵּבן ַה ָּי ָקר ֶׁשָּל ֶהם‪...‬‬ ‫יֹו ֵד ַע ָמה ֵאַרע ַל ֲח ֵברֹו‪.‬‬

‫"הּוא ֹלא ַמְר ִּגיׁש טֹוב"‪ָ ,‬ע ָנה ַה ַח ְברּו ָתא‪" .‬הּוא ָה ַלְך ָלנּו ַח ֲא ָבל ַאף ֶׁש ַההֹוִרים ְּכ ָבר ָהיּו ַּב ָּמקֹום‪ַּ ,‬גם ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה‬

‫ֹלא ָע ַזב ֶאת ֵּבית ַהחֹו ִלים‪ .‬הּוא ִנ ְׁש ַאר ַל ֲעמֹד ְל ִצּדֹו ֶׁשל‬ ‫ְּב ַח ְדרֹו ֶׁש ַּבְּפ ִני ִמ ָּיה"‪.‬‬

‫ׁשֹ ֵמ ַע זֹאת ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה‪ָ ,‬קם ְו ָע ַזב ֶאת אּו ַלם ַהִּלּמּוד‪ְ .‬יהֹו ֻׁש ַע‪ִ ,‬הְר ִּגי ַע אֹותֹו ְו ָת ַמְך ּבֹו‪ִ ,‬לָּוה אֹותֹו ַל ֲח ַדר ַהִּנּתּו ַח‬

‫ֹלא ָח ְלפּו ַּדּקֹות ְספּורֹות‪ּ ,‬ו ְד ִפי ָקה ִנ ְׁש ְמ ָעה ַעל ֶּד ֶלת ‪ְ -‬ו ִנ ְׁש ַאר ְל ַה ְמ ִּתין ַעד ֶׁש ָּי ָצא ֵמ ֲח ַדר ַה ִה ְתאֹו ְׁשׁשּות‪.‬‬

‫ַח ְדרֹו ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַע‪ֹ .‬ראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה הֹו ִפי ַע ָׁשם‪ָ ,‬מ ֵלא הּוא ֹלא ָע ַזב ֶאת ֵּבית ַהחֹו ִלים ַעד ֶׁשָר ָאה ֶאת ְיהֹו ֻׁש ַע‬

‫ְמאֹו ָׁשׁש ְו ָׁש ֵלו‪.‬‬ ‫ְּד ָא ָגה‪ַ " .‬מה ׁ ְּשלֹו ְמָך? ַמה ָּקָרה ְלָך?"‬

‫"ּכֹו ֶא ֶבת ִלי ָהאֹ ֶזן ְמ ֹאד"‪ָ ,‬א ַמר ְיהֹו ֻׁש ַע ְּבקֹ ִׁשי‪ְ ,‬והֹו ִסיף‪ַ :‬רק ַא ֲחֵרי ֶׁשִּו ֵּדא ֶׁשְּיהֹו ֻׁש ַע ָרגּו ַע ַל ֲחלּו ִטין‪ִ ,‬הְר ָׁשה ְל ַע ְצמֹו‬

‫" ַהְּכ ֵא ִבים ֲא ֻי ִּמים‪ֵ ,‬מעֹו ָלם ֹלא ִהְר ַּג ְׁש ִּתי ְּכ ֵא ִבים ָּכ ֵאֶּלה"‪ַ .‬ל ֲעזֹב ֶאת ַה ָּמקֹום ּו ְל ַמ ֵהר ֶאל ַה ְי ִׁשי ָבה ‪ֶ -‬אל ְמאֹות‬

‫ִה ְת ָקֵרב ֹראׁש ַהְי ִׁשי ָבה ּו ִב ֵּקׁש ִלְראֹות ֶאת ָהאֹ ֶזן ַהּכֹו ֶא ֶבת‪ַ .‬ה ַּת ְל ִמי ִדים ַה ֲחׁשּו ִבים לֹו ַמ ָּמׁש ְּכמֹו ָּב ִנים‪ַ ,‬ה ַּמ ְמ ִּתי ִנים‬

‫הּוא ִה ְב ִחין ִּכי ָה ֵאזֹור ָא ֹדם ֻּכּלֹו‪ָ .‬נ ַגע ַקּלֹות ָּב ֹא ֶזן‪ִ ,‬ויהֹו ֻׁש ַע לֹו ִּבירּו ָׁש ַל ִים‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫תשפ"ב ‪36‬‬

‫באותיות גדולות‪ ///‬ח' פרידמן‬ ‫ּגֹוגֹו ֶא ָחד‬

‫ַּבִּכ ָּתה ֶׁשל ֶא ְל ָי ִקים‪ָּ ,‬כל ַה ְי ָל ִדים ְמ ַׂש ֲח ִקים ְּבגֹוגֹו ִאים‪.‬‬
‫ַרק ְל ֶא ְל ָי ִקים ֵאין ֲא ִפּלּו ּגֹוגֹו ֶא ָחד‪.‬‬

‫ָא ַמר לֹו ָׁשאּו ִלי‪ַ :‬א ְל ֶוה ְלָך ּגֹוגֹו ֶא ָחד‪ַ .‬א ֲחֵרי ְׁש ַנת‬
‫ַהׁ ְּש ִמ ָּטה‪ִּ ,‬ת ְזַרע אֹותֹו ָּב ֲא ָד ָמה‪ַּ .‬ת ְׁש ֶקה אֹותֹו‬
‫ְּב ַמ ִים‪ִ .‬י ְג ַּדל ְלָך ֵעץ ָּגדֹול ֶׁשל ִמ ְׁש ְמ ִׁשים ‪ְ -‬ו ָאז‬
‫ַּת ְח ִזיר ִלי ּגֹוגֹו ֶא ָחד‪.‬‬

‫ָׁשאּו ִלי ָׂש ַמח ָלַר ְעיֹון‪ֲ ,‬א ָבל ַעל ִסּיּום ַה ְּד ָבִרים ‪-‬‬
‫ָצ ַחק‪:‬‬

‫ְל ַה ְח ִזיר ְלָך? ֲא ָבל ָׁשאּו ִלי‪ַ ,‬עד ֶׁשָּכל ֶזה ִי ְקֶרה‪,‬‬
‫ְׁש ֵנינּו ְּכ ָבר ִנ ְל ַמד ִּבי ִׁשי ָבה‪ְ ,‬וֹלא ִנ ְצ ָטֵרְך ֲא ִפּלּו‬

‫ֶאת ַהּגֹוגֹו ָה ֶא ָחד‪.‬‬

‫ְמ ִׂשי ָמה זּוג אֹו ֶּפֶרט‬

‫ְּבגֹוגֹו ִאים ְמ ַׂש ֲח ִקים 'זּוג אֹו ֶּפֶרט'‪.‬‬
‫ַה ִּקיפּו ְּב ָכל ְקבּו ָצה זּוגֹות זּוגֹות ֶׁשל ּגֹוגֹו ִאים‪ּ ,‬ו ִמ ְצאּו ִאם ִה ַּק ְפ ֶּתם ַהּ ֹכל‪.‬‬

‫ִאם ִנ ְׁש ַאר ּגֹוגֹו ּבֹו ֵדד ‪ֶ -‬זהּו ֶּפֶרט‪.‬‬
‫ְקבּו ַצת 'זּוג' ‪ַ -‬ה ִּקיפּו ְּב ָאדֹם‪ְ .‬קבּו ַצת 'ֶּפֶרט' ‪ַ -‬ה ִּקיפּו ְּבָירֹק‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪5‬‬

‫ב‬‫ִסּפּו ִרים‬ ‫אמא מספרת‪ ///‬ר' פס‬

‫ַל ֲארּו ַחת ֶעֶר‬

‫עּו ָגה ְמ ֻי ֶח ֶדת ְל ָאֵׁשר‬

‫ִמ ְּת ִחַּלת ַהׁ ָּש ָנה‪.‬‬ ‫ַא ֶּתם ַמִּכיִרים ֶאת ָא ֵׁשר?‬
‫ָא ֵׁשר ְּכ ָבר ָר ִגיל ְל ָכל ֶזה‪ .‬הּוא ָר ִגיל ְל ָכְך ֶׁשהּוא ֹלא אֹו ֵכל‬ ‫ָא ֵׁשר הּוא ֶי ֶלד ָח ָכם ְו ָחמּוד ֶׁשּלֹו ֵמד ְּב ַגן‪ֵ -‬חיי ֶדר‪.‬‬
‫ֵמ ָה ֻע ָּגה‪ְ ,‬וָר ִגיל ְל ָכְך ֶׁש ָהֶר ֶּב'ה ַמ ְח ִליף לֹו ֶאת ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים‬ ‫ְּכ ֶׁשָּכל ַה ְי ָל ִדים ַּב ַּגן הֹו ְל ִכים ִלּ ֹטל ָי ַד ִים ַל ֲארּו ַחת ּבֹ ֶקר‪,‬‬
‫ָא ֵׁשר ִנ ְׁש ָאר ָּת ִמיד ַּב ָּמקֹום ּו ְמ ַחֶּכה ָל ֶהם‪ַ .‬א ֶּתם יֹו ְד ִעים‬
‫ֶׁשל ַהֶּפע ָק ֶלה‪.‬‬ ‫ָל ָּמה? ִּכי ְּכ ֶׁש ָא ֵׁשר ָהָיה ָק ָטן‪ִּ ,‬גּלּו ֶׁשֵּיׁש לֹו ְר ִגיׁשּות ִל ְגלּו ֶטן‪.‬‬
‫הּוא ָר ִגיל‪ֲ .‬א ָבל ֲא ִפּלּו ֶׁשהּוא ָר ִגיל‪ְ ,‬והּוא ֹלא ּבֹו ֶכה ְוֹלא‬ ‫ַה ֹח ֶמר ַה ֶּזה‪ֶׁ ,‬שּקֹוְר ִאים לֹו ְּגלּו ֶטן‪ִ ,‬נ ְמ ָצא ְּבתֹוְך ַה ֶּק ַמח‪.‬‬
‫ַה ֶּק ַמח ָהָר ִגיל‪ֶׁ ,‬ש ְּמ ִכי ִנים ִמ ֶּמּנּו ֶל ֶחם ָר ִגיל ְועּוגֹות ְר ִגילֹות‬
‫עֹו ֶׂשה ְּב ָעיֹות‪ְּ .‬בתֹוְך ַהֵּלב ֶזה ָק ֶׁשה לֹו‪.‬‬ ‫ּו ִב ְס ְק ִוי ִטים ְר ִגי ִלים ּו ֵבי ָג ָלְך ְורֹו ָג ָלְך ּו ִבי ְס ִלי‪ְ ,‬ועֹוד ֲהמֹון‬
‫הֹוי‪ַּ ,‬כ ָּמה הּוא רֹו ֶצה ַּפ ַעם ַא ַחת ִל ְטעֹם ִטָּפה ֵמ ָה ֻע ָּגה‬
‫ָהַרָּכה ְו ַה ְּמתּו ָקה ִעם ַה ְּקֶרם ְו ַהּׁשֹוקֹו ָלד‪ֶׁ ,‬שָּכל ַה ְי ָל ִדים‬ ‫מּו ְצֵרי ָמזֹון‪.‬‬
‫ְמ ַק ְּב ִלים ִמ ֶּמָּנה ְּפרּוסֹות‪ַּ .‬כ ָּמה ָה ָיה רֹו ֶצה ִל ְט ֹעם ַּפ ַעם‬ ‫ֶאת ָּכל ַה ְּד ָבִרים ָה ֵאּלּו ָאסּור ְליֹו ִסי ֶל ֱא ֹכל‪.‬‬
‫ַא ַחת ָו ֶפל ַּב ַעל ֲע ִטי ָפה ִמ ָּז ָהב אֹו ֲע ִטי ָפה ְּכ ֻחָּלה‪ְ ,‬וֹלא‬ ‫ִּב ְמקֹום ֶל ֶחם‪ִ ,‬א ָּמא ְמ ִכי ָנה לֹו ַל ְח ָמ ִנ ָּיה ִמ ֶּק ַמח ְמ ֻי ָחד‪,‬‬
‫ָּת ִמיד ֶאת ֶזה ֶׁשֵּיׁש לֹו ֲע ִטי ָפה ֲא ֻד ָּמה‪ֶׁ ,‬ש ְּמ ַחֶּכה לֹו ָּב ָארֹון‬ ‫אֹו ְּפִרי ִכּיֹות ֹאֶרז‪ִ .‬א ָּמא ֶׁשּלֹו ַּגם ְמ ִכי ָנה עּוגֹות ִמ ֶּק ַמח‬
‫ְמ ֻי ָחד‪ְ ,‬ועּו ִגּיֹות‪ְ ,‬ו ֵיׁש לֹו ַהְר ֵּבה ַמה ֶּל ֱא ֹכל‪ָ .‬א ֵׁשר ֹלא ָר ֵעב‬
‫ֶׁשל ָהֶר ֶּב'ה‪.‬‬
‫ְו ִהֵּנה ִה ִּגי ַע ַהּיֹום ֶׁשּבֹו ָעׂשּו ֲח ָלא ֶקה ְליּו ִמי‪ַ ,‬א ַחד ַהְי ָל ִדים‬ ‫ְּב ֶדֶרְך ְּכ ָלל‪.‬‬
‫ֵמ ַה ַּגן ֶׁשל ָא ֵׁשר‪ְ .‬ו ַגם ֶא ְצלֹו ָהיּו עּו ַגת ְּד ַבׁש ּו ֶפע ָק ֶלה‪ְ .‬ו ַגם‬ ‫ַרק ִל ְפ ָע ִמים‪ ,‬הּוא ַמְר ִּגיׁש ֶׁש ֶּזה ְק ָצת ָק ֶׁשה לֹו‪ַ ,‬ה ְּגלּו ֶטן‬

‫ֶא ְצלֹו ָר ְקדּו ֻּכָּלם ְו ָׂש ְמחּו‪.‬‬ ‫ַה ֶּזה‪ֶׁ ,‬שִּנ ְכ ָנס ְל ָכל ִמי ֵני ַמ ֲא ָכ ִלים‪.‬‬
‫ֲא ָבל ֶא ְצלֹו ָה ָיה ַמׁ ֶּשהּו ְמ ֻי ָחד‪ָ .‬ה ְי ָתה ְל ָא ֵׁשר ַה ְפ ָּת ָעה‬ ‫ָמ ַתי ְל ָמ ָׁשל?‬

‫ֲא ִמ ִּתית‪.‬‬ ‫ִל ְפ ָע ִמים ְּכ ֶׁש ֵּיׁש ְל ֶי ֶלד ַּב ַּגן ֶׁשּלֹו ֲח ָלא ֶקה‪ַ ,‬א ָּבא ֶׁשל‬
‫" ָהעּו ָגה ַהּזֹו"‪ָ ,‬א ַמר ַא ָּבא ֶׁשל יּו ִמי ְו ִה ְס ַּתֵּכל ְּב ִחּיּוְך ַעל‬ ‫ַה ֶּי ֶלד ֵמ ִביא אֹותֹו ַל ֵחי ֶדר ְּכ ֶׁשהּוא ָעטּוף ְּב ַטִּלית‪ְ ,‬ו ִא ָּמא‬
‫ָא ֵׁשר‪ִ " ,‬היא ְלֹלא ְּגלּו ֶטן‪ִ .‬ל ְכבֹוד ָא ֵׁשר‪ֶ ,‬ה ָח ֵבר ֶה ָחמּוד‬ ‫ֶׁשּלֹו ׁשֹו ַל ַחת עּו ַגת ְּד ַבׁש ְו ָע ֶלי ָה אֹו ִתּיֹות ִעם ָּפסּוק‪.‬‬
‫ְו ֵיׁש ַּגם ֵּבי ָצה ָק ָׁשה ֶׁש ַה ֶּי ֶלד אֹו ֵכל‪ְ ,‬ולּו ַח ָא ֶלף ֵּבית‬
‫ֶׁשל יּו ִמי ֶׁשָּלנּו"‪.‬‬ ‫ֶׁש ַה ֶּי ֶלד ְמ ַל ֵּקק ִמ ֶּמּנּו ְּד ַבׁש‪ַ .‬הׂ ִּש ְמ ָחה ַהּזֹו ְמ ַע ְנ ֶי ֶנת ֶאת‬
‫" ְו ַגם ַּבֶּפע ָק ֶלה ֵאין ְּגלּו ֶטן"‪ִ ,‬ה ְזִּכיר יּו ִמי‪.‬‬ ‫ָּכל ַהְי ָל ִדים ֶׁש ַּב ַּגן‪ְּ ,‬ב ָכל ַּפ ַעם ֵמ ָח ָדׁש‪ֵ .‬הם יֹו ְׁש ִבים ְּב ֶׁש ֶקט‬
‫ָא ֵׁשר ִק ֵּבל ַּבַּפ ַעם ָהִראׁשֹו ָנה ַהׁ ָּש ָנה עּו ַגת ְּד ַבׁש ֶׁש ֵּיׁש‬ ‫ּו ַמ ְק ִׁשי ִבים‪ְ ,‬ויֹו ְד ִעים ֶׁש ַּבּסֹוף רֹו ְק ִדים ֻּכָּלם ְס ִביב ַה ֶּי ֶלד‬
‫ָע ֶלי ָה ֲהמֹון ְקֶרם ְואֹות ִמּׁשֹוקֹו ָלד‪ּ ,‬ו ֶפע ָק ֶלה ָׁש ֵלם ְו ָסגּור‪.‬‬ ‫ֶׁשֵּיׁש לֹו ֲח ָלא ֶקה‪ּ ,‬ו ַבּסֹוף ַּבּסֹוף ַּגם ְמ ַחְּל ִקים ְל ָכל ַהְי ָל ִדים‬
‫ְו ֶאת ַהׂ ִּש ְמ ָחה ׁ ֶּש ָה ְי ָתה לֹו ַּבֵּלב ְו ֵה ִאיָרה לֹו ֶאת ַהָּפ ִנים‪,‬‬
‫ֶׁש ִה ְת ַנ ֲהגּו ָי ֶפה ‪ -‬עּו ַגת ְּד ַבׁש ּו ֶפע ָק ָלְך‪.‬‬
‫ִאי ֶא ְפ ָׁשר ָה ָיה ְל ַה ְפ ִסיד‪.‬‬ ‫ֻּכָּלם יֹו ְד ִעים ֶאת ֶזה‪ַּ .‬גם ָא ֵׁשר‪ָ .‬א ֵׁשר ֶה ָחמּוד ֶׁש ָאסּור‬

‫לֹו ֶל ֱא ֹכל ֶאת ָהעּוגֹות ַה ְּמ ָגרֹות ָה ֵאּלּו‪ִ ,‬עם ַה ְּקֶרם‬
‫ְו ִעם אֹו ִתּיֹות ַהּׁשֹוקֹו ָלד‪ֶׁ ,‬ש ְּמ ִכינֹות ָה ִא ָּמהֹות‪.‬‬

‫ָא ֵׁשר יֹו ֵד ַע ֶׁש ַא ֲחֵרי ָהעּו ָגה ְמ ַחְּל ִקים ַּגם ֶּפע ָק ָלְך‪.‬‬
‫ִל ְפ ֵני ֶׁשהּוא ְמ ַק ֵּבל ֶאת ַהֶּפע ָק ֶלה ֶׁשּלֹו‪ָ ,‬הֶר ֶּב'ה‬
‫מֹו ִציא ֵמ ַהׂ ַּש ִּקית ֶאת ַהָּו ֶפל ְו ֶאת ַה ִּבי ְס ִלי‪ּ ,‬ו ַמ ְכ ִניס‬
‫ִּב ְמקֹו ָמם ָו ֶפל ְּב ִלי ְּגלּו ֶטן ְוטֹו ִפי‪ֶׁ ,‬ש ְּמ ַחִּכים ָּב ָארֹון‬

‫‪6‬‬ ‫תשפ"ב ‪36‬‬

‫ָנ ִתי‬ ‫קומרגאיב משיב‬
‫ֶּבן ‪15‬‬ ‫זכות מרגשת‬
‫לגברת ח' כהן‪:‬‬
‫משפחה בחרוזים ‪ ///‬חני פ'‬ ‫ֶאל ַהִּפ ְסָּגה‬
‫התרגשנו לקרוא את דברייך בעקבות פטירתו של גדול הדור‪ ,‬הרב‬
‫ַיִּניחּו ֶר ֶגל‬ ‫ֵיׁש ַר ִּבים ָּכ ֵאֶּלה‬ ‫חיים קנייבסקי זצוק"ל‪ ,‬ואנו מצטטים מהם כאן‪:‬‬
‫ְו‪ָ -‬ה ְל ָאה‬ ‫ֶׁשאֹו ֲה ִבים ֶמְר ָחב ְונֹוף‬
‫ָּת ִמיד ְל ַמ ְע ָלה!‬ ‫"‪...‬רוצה לציין את הסייעתא דשמיא הגדולה שראיתי בעלון האחרון‪,‬‬
‫ִל ְפ ֹס ַע ִּב ְׁש ִבי ִלים‬ ‫מה שמלמד על כך שמעשיכם רצויים גם למעלה‪...‬‬
‫ִל ְפ ָע ִמים ֲא ִני ַמ ִּביט ָּב ֶהם‬ ‫ְּפָר ִחים ָי ִפים ִל ְקטֹף‪.‬‬
‫ִּב ְת ִה ָּיה‬ ‫ברור ומובן שהעלון נערך ונכתב לפני שעלה הרב חיים קנייבסקי‬
‫ֵיׁש ֵמ ֶהם ֶׁש ִּי ְצ ֲעדּו‬ ‫לישיבה של מעלה‪...‬‬
‫ִּב ְק ָצת ִק ְנ ָאה‪:‬‬ ‫ְּב ַמ ֲע ֵלה ֵאיזֹו ִּג ְב ָעה‬
‫ֲה ֵכי ַצד ָזכּו‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬נפעמתי מכך שהסיפור שהובא במדור 'אוצר הספרים'‬
‫ּו ָב ֵע ֶבר ַהֵּׁש ִני‬ ‫היה כמו ציטוט מההספד של הרב גרשון אדלשטיין שליט"א‬
‫ְל ַה ִּגי ַע ַלִּפ ְס ָגה?‬ ‫ִּת ְס ַּת ֵּיים ַה ֲח ָו ָיה‪.‬‬
‫בלוויית הרב‪.‬‬
‫ּו ִמָּׁשם‬ ‫ֲא ָבל ֵיׁש ַּגם‬ ‫אדם לא נולד גדול‪ ,‬וכך גם ר' חיים‪ .‬המאמץ וההשקעה הם‬
‫ִמּלֹו ֵתי ֶהם ִמ ְת ַּג ְל ְּגלֹות‪:‬‬ ‫ֲא ָנ ִׁשים ֲא ֵחִרים‬
‫ְמ ַטְּפ ֵסי ָהִרים‬ ‫שיוצרים את האדם!‬
‫ַּגם ַא ָּתה‪ַ ,‬נ ַער‬ ‫המשיכו לעשות חיל!‬
‫נֹו ַע ְד ָּת ִל ְגדֹולֹות‪.‬‬ ‫ְּב ִנ ְׁש ָמ ָתם‬ ‫אכן‪ ,‬מרגש ומחזק‪ .‬גם אנו במערכת רואים לא פעם סיעתא דשמיא‬
‫ֶׁשּצּו ִקים ַא ִּדיִרים‬ ‫וצירופי מקרים מעניינים ומפתיעים בפאזל הזה של התרקמות‬
‫ַחֵּפׂש‬ ‫ּו ְתהֹומֹות ְּפעּוִרים‬ ‫העיתון‪ .‬שה' יעזור הלאה וינחנו בדרך מישור‪ .‬‬
‫‪ְ -‬ו ִת ְמ ָצא‬ ‫ֹלא ַי ַע ְצרּו אֹו ָתם‪.‬‬
‫הנה אנו מגיבים‪...‬‬
‫ְׁש ַאף‬ ‫ָׂש ִׂשים ֱא ֵלי ִטּפּוס‬ ‫לאליהו דויטש‪:‬‬
‫‪ְ -‬ו ַת ִּגי ַע‬ ‫ּו ְב ִלי ָּכל ִהּסּוס‬ ‫בקשתך לגבי מדור הווי ‪ -‬רצינית ומנומקת‪ .‬סליחה שלא היה מענה‬
‫ְּב ִס ַּי ְע ָּתא ִּד ְׁש ַמ ָּיא‬ ‫ָי ִטילּו ֶח ֶבל‬ ‫למכתביך הקודמים‪ .‬נדון בדברים בעז"ה בישיבת המערכת הקרובה‪.‬‬
‫ְּב ַה ְת ָמ ָדה‬
‫ּו ִבי ִגי ַע‬ ‫שלא יקרה להם כלום‪...‬‬
‫‪ֶ -‬אל ַהִּפ ְס ָּגה!‬ ‫לק'‪:‬‬
‫שאוהבת מאוד את הסיפור 'המלך הבא בתור' ‪ -‬תודה על מילותייך‬
‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪7‬‬ ‫הטובות על הסיפור ועל המסרים שבו‪ .‬מקווים שהסופרת תשמע‬
‫לבקשתך ותוציא את המשפחה לחיים ולשלום מכל התסבוכות‪...‬‬

‫תיקון בגרפותרפיה‬

‫בשם הכותבת היקרה ברכה רובינשטיין‪:‬‬
‫אנו רוצים לתקן דברים שנאמרו בכתבת גרפותרפיה‪ ,‬שהשתבשו‬
‫בגלל קיצור ועריכה‪ .‬כשדובר בכתבה על כפיות טובה‪ ,‬בהקשר‬
‫של השקעה בחברה‪ ,‬דיברה הכותבת על תופעה שהיא כפוית‬
‫טובה‪ ,‬ולא התכוונה לומר שהחברה היא כפוית טובה‪ .‬לא היתה‬
‫כאן האשמה כלפי אף אחד‪ ,‬אלא רק תיאור של התחום החברתי‬
‫כעניין כפוי‪-‬טובה‪ ,‬שעלולים להשקיע בו ולקבל תוצאות הפוכות‪.‬‬
‫מתנצלים על השיבוש‪ ,‬ובאותה הזדמנות נודה לכותבת על הכתבות‬

‫היפות‪ ,‬הרגישות והמרתקות‪ ,‬האהובות על כולנו!‬

‫שבע פעמים ביום אחד‬

‫ובאחרונה נכניס ככתבו את מכתבה החמוד של הדס‬
‫וצלר‪:‬‬

‫"תודה רבה על העיתון המושקע! אני נהנית כל שבוע ושבוע‪.‬‬
‫פעם ספרתי כמה פעמים ירדתי ביום אחד לבדוק אם הגיע זרקור‪,‬‬

‫ויצא לי שבע פעמים עד שסוף סוף הגיע העיתון המיוחל‪...‬‬
‫נ‪.‬ב‪ .‬אשמח מאוד אם תוציאו את הקומיקסים האחוריים לספרים‪,‬‬

‫נהניתי מהם מאוד ואשמח אם אוכל ליהנות שוב"‪.‬‬
‫תודה הדס! בעז"ה גם בעתיד תמשיכי ליהנות מהעיתון‪ .‬לגבי‬
‫הוצאת הקומיקסים בספר ‪ -‬נקווה שזה יקרה בקרוב‪ ,‬בעזרת ה'‪.‬‬

‫נהנים במיוחד‬

‫משפחת ט'(המספרים שהם מחכים בקוצר רוח לעיתון בכל שבוע‪,‬‬
‫וכל אחד שחוזר הביתה‪ ,‬מיום ראשון עד שלישי‪ ,‬שואל קודם‬
‫כל‪" :‬הגיע זרקור?") ‪ -‬נהנים במיוחד מ‪' :‬המלך הבא בתור'‪' ,‬הר‬
‫הברוגז'‪' ,‬פלאש'‪' ,‬נשארת אותו הדבר'‪' ,‬סוד הפלינולה' ו'בעקבות‬

‫השמש העולה'‪.‬‬
‫מ' צ' ג'‪ :‬נהנית במיוחד מ'נשארת אותו הדבר' של גיטי ספרין ‪ -‬עד‬
‫שהיא מבקשת לראותו על שני עמודים בכל שבוע ולא רק עמוד‬
‫אחד‪ ...‬מהקומיקס שבסוף העיתון‪ ,‬מ'בעקבות השמש העולה'‬
‫ומקבוצות התמיכה‪ .‬נבדוק אפשרויות לגבי שיבוץ הסופרות‬
‫שביקשת (אחת מהן כבר נכנסה‪ ,‬וגם עוד בקשה שהזכרת במכתבך‬
‫התמלאה ‪ ,‬כפי שבוודאי הבחנת בכך)‪ .‬נקווה שתמשיכי ליהנות‬

‫מכל המדורים בעיתון!‬

‫" ֶא ְפ ָׁשר ִל ְל ֹמד זֹו ִמּזֹו ַּגם ְּכ ֶׁשּיֹו ְׁש ִבים‬ ‫ִהיא ָׂש ְמ ָחה ֶׁשָר ֵח ִלי ִמ ְת ַל ֶה ֶבת‪ְ ,‬ו ָׂש ְמ ָחה‬ ‫" ִא ָּמא‪ַ ,‬א ְּת יֹו ַד ַעת ָמה ֲא ִני ֲה ִכי רֹו ָצה‬ ‫לֹומְ דֹות יַחַ ד‬
‫ְּב ִנ ְפָרד‪ָ ,‬ר ֵח ִלי ְי ָקָרה!"‬ ‫ֶׁשָר ֵח ִלי ִּת ַּגׁש ִא ָּתּה‪ְ .‬ק ָצת ִה ְת ַּב ְּי ָׁשה‬ ‫ַע ְכ ָׁשו?" ֲה ַדָּסה ָא ְמָרה ְל ִא ָּמא ַּב ֲארּו ַחת‬
‫ָה ֶעֶרב‪ֲ " .‬ה ִכי ֲא ִני רֹו ָצה ֶׁש ַהּמֹוָרה ַּת ֲע ִביר‬
‫" ֵאיזֹו ַא ְכ ָז ָבה!" ָא ְמָרה ָר ֵח ִלי ַל ֲה ַדָּסה‪.‬‬ ‫ֵמ ַהּמֹוָרה‪ .‬אּו ַלי ַהּמֹוָרה ֹלא ַּת ְסִּכים?‬
‫ַּב ַה ְפ ָס ָקה ֵהן ִנ ְּגׁשּו ַלׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשל ַהּמֹוָרה‪.‬‬ ‫ְמקֹומֹות ְותֹו ִׁשיב אֹו ִתי ְלַיד ָר ֵח ִלי"‪.‬‬
‫" ֵאיזֹו ַא ְכ ָז ָבה"‪ָ ,‬א ְמָרה ֲה ַדָּסה ְל ִא ָּמא‬ ‫ָר ֵח ִלי ָא ְמָרה‪ַ ":‬הּמֹוָרה‪ֲ ,‬א ִני ַו ֲה ַדָּסהרֹוצֹות‬ ‫"ָּכ ֵעת? ֲהֵרי ַרק ַא ֲחֵרי ֶּפ ַסח ֶה ְח ִלי ָפה‬
‫ַּב ֲארּו ַחת ַהָּצ ֳהַרִים ֶׁשל יֹום ַה ָּמ ָחר‪ֲ " .‬א ִני‬
‫ַמְר ִּגי ָׁשה ֶׁש ִאם ֹלא ֵנ ֵׁשב ְּבַי ַחד‪ ,‬אּו ַלי ֹלא‬ ‫ָל ֶׁש ֶבת ַי ַחד"‪.‬‬ ‫ַהּמֹוָרה ְמקֹומֹות"‪.‬‬
‫"ַי ַחד?" ַהּמֹוָרה ִה ְס ַּתְּכ ָלה ֲע ֵלי ֶהן‪ִּ".‬כי ַא ֶּתן‬ ‫"ֵּכן‪ָ ,‬אז ָמה? ֵיׁש עֹוד ַהְר ֵּבה ְז ַמן ַעד‬
‫ַנ ְמ ִׁשיְך ִל ְהיֹות ֲח ֵברֹות‪ִ ,‬א ָּמא"‪.‬‬ ‫ְלסֹוף ַהׁ ָּש ָנה"‪ָ ,‬ע ְנ ָתה ֲה ַדָּסה ַמ ָּמׁש‬
‫" ָל ָּמה?" ִה ְתַּפְּל ָאה ִא ָּמא‪.‬‬ ‫ֲח ֵברֹות?"‬
‫"ֵּכן‪ֵ "...‬הן ִה ְס ַּתְּכלּו זֹו ַעל זֹו ְו ָצ ֲחקּו‪.‬‬ ‫ְּב ַת ֲחנּו ִנים‪.‬‬
‫"ִּכי ָר ֵח ִלי ִל ְפ ָע ִמים ֲעסּו ָקה‪ְ ,‬ו ִל ְפ ָע ִמים ֵיׁש‬ ‫" ֲח ֵברֹות ֶזה ְמ ֻצָּין"‪ַ ,‬הּמֹוָרה ָא ְמָרה‪ְׁ " .‬ש ֵּתי‬ ‫" ְו ַא ְּת חֹו ֶׁש ֶבת ֶׁשּטֹוב ֶׁש ֲח ֵברֹות‬
‫עֹוד ֲח ֵברֹות ֶׁשרֹוצֹות ְל ַד ֵּבר ִא ָּתּה‪ַ .‬ו ֲא ַנ ְחנּו‬ ‫ְי ָלדֹות ֶנ ְח ָמדֹות ֶׁשְּיכֹולֹות ִל ְל ֹמד זֹו ִמּזֹו‬
‫ֲח ָדׁשֹות זֹו ְלזֹו‪ּ ,‬ו ְצִריכֹות ְל ִה ְתַר ֵּגל זֹו ְלזֹו‪.‬‬ ‫ְּד ָבִרים טֹו ִבים‪ִ .‬נ ְפ ָלא‪ֲ .‬א ָבל ֶא ְפ ָׁשר ִל ְהיֹות‬ ‫יֹו ְׁשבֹות ַי ַחד ְלַיד אֹותֹו ֻׁש ְל ָחן"‪.‬‬
‫ְמ ַצ ֵעראֹו ִתי ְמאֹד ֶׁש ַהּמֹוָרהֹלא ִה ְסִּכי ָמה"‪.‬‬ ‫ֲח ֵברֹות טֹובֹות ַּגם ְּב ִלי ָל ֶׁש ֶבת ַי ַחד‪ֵ .‬יׁש‬ ‫" ְמאֹד‪ָּ .‬כ ָכה ֵהן ְיכֹולֹות ִל ְהיֹות‬
‫"ֹלא ָּפׁשּוט ַלּמֹוָרה ְל ַה ְח ִליף ְמקֹומֹות‬ ‫ְז ַמן ַּב ַה ְפ ָסקֹות‪ּ ,‬ו ְז ַמן ַּגם ַא ַחר ַהָּצ ֳהַרִים"‪.‬‬
‫ׁשּוב ַא ֲחֵרי ָׁשבּו ַע"‪ִ ,‬נְּס ָתה ִא ָּמא ְל ַה ְס ִּביר‬ ‫" ֲא ָבל ֲה ַדָּסה ָּגָרה ָרחֹוק ִמ ֶּמִּני!" ָא ְמָרה‬ ‫ֲח ֵברֹות טֹובֹות עֹוד יֹו ֵתר"‪.‬‬
‫" ָמה‪ִּ ,‬כי ֵהן ְמ ַפ ְטְּפטֹות?"‬
‫ַל ֲה ַדָּסה‪.‬‬ ‫ָר ֵח ִלי ַלּמֹוָרה‪.‬‬
‫" ֲא ִני יֹו ַד ַעת"‪ָ ,‬א ְמ ָרה ֲה ַדָּסה‪ִ .‬היא‬ ‫" ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ְסִּפיק ֲהמֹון ַּב ַה ְפ ָסקֹות"‪,‬‬ ‫"ֵּכן"‪.‬‬
‫רֹו ָאה ִל ְפ ָע ִמים ֶאת ִא ָּמא יֹו ֶׁש ֶבת מּול‬ ‫ַהּמֹוָרה ָא ְמָרה‪ַ" .‬רק ִל ְפ ֵני ָׁשבּו ַע ָהְי ָתה‬ ‫"ּו ַמ ְפִריעֹות זֹו ְלזֹו ְל ַה ְק ִׁשיב‪"...‬‬
‫ַּדף ִמ ְׁש ְּבצֹות‪ּ ,‬ו ְמ ַנָּסה ְל ַאְר ֵּגן ְמקֹומֹות‬ ‫ַה ְח ָל ַפת ְמקֹומֹות‪ִ ,‬אי ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ְח ִליף‬ ‫"ֹלא‪ַ ,‬מה ִּפ ְתאֹום!" ֲה ַדָּסה‬
‫ַל ַּת ְל ִמידֹות ֶׁשָּלּה‪ַ .‬ה ֵּמ ַצח ֶׁשל ִא ָּמא ְמ ֻק ָּמט‬ ‫ֶנ ְחְר ָדה‪ִ " .‬א ָּמא‪ֲ ,‬א ִני ִמ ְתַּכֶּו ֶנת‬
‫ָאז‪ְ ,‬ו ִהיאֹלאׁשֹו ַמ ַעת ִאםׁשֹו ֲא ִליםאֹו ָתּה‬ ‫ָמקֹום ְּב ָכל ֶר ַגע"‪.‬‬ ‫ֶׁש ְּמ ַד ְּבִרים ִּב ְז ַמן ֶׁשּצֹו ְב ִעים‬
‫ַמׁ ֶּשהּו‪ֵ .‬יׁש ַּת ְל ִמי ָדה ֶׁשֹּלא רֹו ָאה טֹוב‬ ‫" ַנ ֲח ִליף ַרק ֲא ַנ ְחנּו‪ַ ,‬הּמֹוָרה!" ִה ְת ַחְּנ ָנה‬ ‫ְל ָמ ָׁשל‪ ,‬אֹו ִּב ְז ַמן ֶׁשאֹו ְכ ִלים‪,‬‬
‫ּו ְצִרי ָכה ֶאת ַה ָּמקֹום ָהִראׁשֹון‪ֵ ,‬יׁש ַּת ְל ִמי ָדה‬ ‫אֹו ְּב ָכל ִמי ֵני ְז ַמִּנים ֶׁש ַהּמֹוָרה‬
‫ֶׁשֹּלא ׁשֹו ַמ ַעת טֹוב ּו ְצִרי ָכה ַּגם ֵּכן ָל ֶׁש ֶבת‬ ‫ֲה ַדָּסה‪.‬‬
‫ִמְּל ָפ ִנים; ֵיׁש ָּכ ֵאּלּו ֶׁשָרבֹות זֹו ִעם זֹו‪ְ ,‬וֹלא‬ ‫" ֶזה ֹלא הֹו ֵלְך ָּכְך"‪ָ ,‬א ְמ ָרה ַהּמֹו ָרה‪.‬‬ ‫ַמְר ָׁשה ְל ַד ֵּבר ָּב ֶהם"‪.‬‬
‫טֹוב ֶׁשֵּי ְׁשבּו ַי ַחד‪ְ ,‬וֵיׁשָּכ ֵאּלּו ֶׁש ְּמ ַפ ְטְּפטֹות‪,‬‬ ‫"ְּכ ֶׁש ַּמ ְח ִלי ִפים ָמקֹום ֶׁשל ְׁש ֵּתי ְי ָלדֹות‪,‬‬ ‫" ָאה"‪ֵ ,‬ה ִבי ָנה ִא ָּמא‪ִ .‬א ָּמא ִהיא‬
‫ָצִריְך ְּב ֶדֶרְך ְּכ ָלל ְל ַה ְח ִליף ְמקֹומֹות ֶׁשל‬ ‫מֹוָרה ְּב ַע ְצ ָמּה‪ִ .‬היא יֹו ַד ַעת‬
‫ְו ַגם ֵהן ֹלא טֹוב ֶׁשֵּי ְׁשבּו ַי ַחד‪.‬‬ ‫עֹוד ַאְר ַּבע‪ ,‬אֹו עֹוד ֵׁשׁש‪ֶ .‬זה ִע ְנָין ָׁש ֵלם‬
‫"אּו ַלי ַּתְז ִמי ִניאֹו ָתּה ֵא ֵלינּו ַא ַחר ַהָּצ ֳהַרִים?"‬ ‫ְוֹלא ָּפׁשּוט‪ַ .‬ו ֲא ִני ִּב ְכ ָלל ֹלא ְּבטּו ָחה‬ ‫ֵאיְך ֶזה‪.‬‬
‫" ִא ָּמא ֶׁשָּלּה ֹלא ַמ ְר ָׁשה ָלּה ִל ְנסֹ ַע‬ ‫ֶׁשּטֹוב ַל ֲח ֵברֹות טֹובֹות ָל ֶׁש ֶבת ַי ַחד ִּב ְז ַמן‬ ‫" ְוֹלא ָיכֹול ִל ְהיֹות‪ֶׁ ,‬ש ֵּמרֹב‬
‫ֶׁשֶּנ ֱה ִנים ְל ַד ֵּבר ִעם ֲח ֵב ָרה‬
‫ְּבאֹוטֹוּבּוס ְל ַבד"‪.‬‬ ‫ַהׁ ִּשעּוִרים"‪.‬‬ ‫ֶׁשאֹו ֲה ִביםאֹו ָתּה ְמאֹד‪ְ ,‬מ ַד ְּבִרים‬
‫"אּו ַלי ְּת ַד ְּברּו ַּב ֶּט ֶלפֹון?"‬ ‫ֵהן ֵּכן ָהיּו ְּבטּוחֹות ְּב ָכְך‪ְ .‬ל ֶה ֶפְך‪ִ ,‬אם ֵי ְׁשבּו‬ ‫ַּגם ִּב ְז ַמן ֶׁש ַהּמֹוָרה ֹלא ַמְר ָׁשה?"‬
‫" ֲא ִני ֹלא יֹו ַד ַעת ַעל ָמה ְל ַד ֵּבר ִא ָּתּה‬ ‫" ִאם ֶזה קֹוֶרה‪ַ ,‬הּמֹוָרה ְמ ִעיָרה‬
‫ַי ַחד‪ִ ,‬י ְהֶיה ָל ֶהן ֵח ֶׁשק ָּגדֹול יֹו ֵתר ִל ְל ֹמד!‬
‫ַּב ֶּט ֶלפֹון"‪.‬‬ ‫" ַהּמֹוָרה"‪ָ ,‬א ְמָרה ָר ֵח ִלי‪ֲ " ,‬א ַנ ְחנּו ֶּב ֱא ֶמת‬ ‫ּו ַמ ְפ ִסי ִקים"‪.‬‬
‫"אּו ַלי ֶא ֵּתן ָלְך ַר ְעיֹונֹות?"‬ ‫ִנ ְל ַמד ַא ַחת ֵמ ַהׁ ְּש ִנָּיה ַמ ֲע ִׂשים טֹו ִבים!"‬ ‫"ְואּו ַלי ַמ ְמ ִׁשי ִכים ַא ַחר ָּכְך ׁשּוב?"‬
‫ַהּמֹוָרה ִח ְּי ָכה ְו ָק ָמה ָל ֵצאת ֵמ ַהִּכ ָּתה‪.‬‬ ‫" ָמה‪ְ ,‬וֹלא ִא ְכַּפת ְל ַק ֵּבל ִצּיּון ָּגרּו ַע‬
‫"ֹלא‪"...‬‬ ‫ַּב ְּתעּו ָדה?" ִה ְתַּפְּל ָאה ֲה ַדָּסה ַעל ַה ְּד ָבִרים‬
‫ִהיא ָר ְצ ָתה ֶׁש ֵהן ֵּת ֵׁש ְב ָנה ַי ַחד‪ָּ .‬כ ָכה‬ ‫ֶׁשל ִא ָּמא‪ֲ ".‬א ִני ְוָר ֵח ִליֹלא ְנ ַד ֵּברְּכ ֶׁש ַהּמֹוָרה‬
‫ֵהן ָּבטּו ַח ִּת ְהֶיי ָנה ֲח ֵברֹות‪ְ .‬וָר ֵח ִלי‬ ‫ֹלא ַּתְר ֶׁשה‪ָ .‬ר ֵח ִלי ִהיא ַמ ְק ִסי ָמה‪ִ ,‬א ָּמא!"‬
‫"ּו ְב ֵכן‪ ,‬נּו‪ִּ ,‬ת ְּג ִׁשי ַּב ַה ְפ ָס ָקה ַלּמֹו ָרה‬
‫ֲחמּו ָדה ָּכזֹו!‬
‫"אּו ַלי ְּת ַד ְּבִרי ִעם ַהּמֹוָרה‪ִ ,‬א ָּמא?"‬ ‫ּו ְת ַב ְּק ִׁשי"‪.‬‬
‫" ֲא ִניֹלא ֲא ַד ֵּבר ִא ָּתּה‪ֲ ,‬ה ַדָּסה' ֶלה"‪,‬‬
‫ָא ְמָרה ִא ָּמא‪ֲ " .‬א ִני יֹו ַד ַעת ַּכ ָּמה‬ ‫ִהיאָּפ ְג ָׁשה ֶאת ָר ֵח ִלי ַּב ַּמ ְדֵרגֹות ַלּקֹו ָמה ֶׁשל‬
‫ֹלא ַקל ְל ַׁשּנֹות ׁשּוב ַמ ֲעָרְך ֶׁשל‬ ‫ִּכּתֹות ב'‪ְ ,‬ו ִסְּפָרה ָלּה ַעל ַהׂ ִּשי ָחה ֶׁש ָהְי ָתה‬
‫ְמקֹומֹות‪ֲ .‬א ַנ ְחנּו ְנ ַחֶּכה ְּב ַס ְב ָלנּות‬
‫עֹוד ָׁשבּו ַע‪ְּ .‬כ ֶׁש ֵּת ָעֵרְך ֲא ֵס ַפת‬ ‫ָלּה ִעם ִא ָּמא ַּב ֲארּו ַחת ָה ֶעֶרב‪.‬‬
‫"יּוהּו"‪ָ ,‬ר ֵח ִלי ִה ְת ַל ֲה ָבה‪ּ" .‬בֹו ִאי ֵנ ֵלְך ֵא ֶלי ָה‬

‫ַּב ַה ְפ ָס ָקה!"‬

‫תשפ"ב ‪8 36‬‬

‫סיפור שבועי ‪ ///‬מספרת‪ :‬רות רוזנשטין‬ ‫" ֲא ָבל ִהיא ִׂש ְּמ ָחה אֹו ָתנּו‪ֶ .‬זה ֹלא ְמ ַׁשֶּנה‬ ‫ֲה ַדָּסה ִּכ ְמ ַעט ֹלא ַה ְק ִׁשי ָבה ַּבׁ ִּשעּור‪ָ .‬הָיה‬ ‫הֹוִרים‪ ,‬אּו ַלי ַא ְזִּכיר ַלּמֹוָרה ֶׁש ַא ֶּתן רֹוצֹות‬
‫ִאם ְק ַטִּניםאֹו ְּגדֹו ִלים ְו‪-‬יּוהּו‪ִ ,‬היא ָה ְל ָכה!‬ ‫ְמַר ֵּגׁש ְמאֹד ָל ֶׁש ֶבת ְלַיד ָר ֵח ִלי‪ֲ -‬א ָבל ְמַר ֵּגׁש‬ ‫ְמאֹד ָל ֶׁש ֶבת זֹו ְלַיד זֹו"‪.‬‬
‫עֹוד יֹו ֵתר ָהָיה ַל ְחׁשֹב ַעל ַהּמֹוָרה ַהְי ָקָרה‪,‬‬
‫ֲח ָבל!!!"‬ ‫ֶׁש ִה ְסִּכי ָמה ְל ִה ְת ַא ֵּמץ ִּב ְׁש ִבי ָלּה ֲא ִפּלּו ֶׁשֶּזה‬ ‫ַּב ַה ְפ ָס ָקה ֶׁשל ַהּיֹום ַה ָּבא‪ֲ ,‬ה ַדָּסה ָנ ְט ָלה‬
‫"ֹלא נֹוָרא"‪.‬‬ ‫ֹלא ָהָיה ָלּהָּפׁשּוט‪ֵ .‬איזֹומֹוָרה ַצ ִּדי ָקה! ִהיא‬ ‫ָי ַדִים ְו ִה ְת ָקְר ָבה ַלׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשל ָר ֵח ִלי‪ֻּ .‬כָּלן‬
‫" ֶזה ֵּכן נֹוָרא"‪ִ ,‬ה ְת ַע ְּק ָׁשה ֲה ַדָּסה‪ַ " .‬א ְּת‬ ‫ָי ְׁשבּו ֶל ֱא ֹכל‪ּ ,‬ו ְלַיד ָר ֵח ִלי ֹלא ָהָיה ָמקֹום‬
‫ֹלא ְמ ִבי ָנה‪ָ ,‬ר ֵח ִלי‪ִ .‬היא ָע ְׂש ָתה ֶאת ֶזה‬ ‫ָא ֲה ָבה אֹו ָתּה ָּכל ָּכְך ַע ְכ ָׁשו‪.‬‬ ‫ָּפנּוי‪ַ .‬הּמֹוָרה ָא ְמָרה ָלּה‪ֲ ":‬ה ַדָּסה‪ְׁ ,‬ש ִבי ָי ֶפה‬
‫ֲא ִפּלּו ֶׁש ָּק ֶׁשה ָלּה‪ִ .‬היא ָר ֲא ָתהַּכ ָּמה ֲא ִני‬ ‫"ָר ֵח ִלי‪ּ ,‬בֹו ִאי ַנ ִּגיד ַלּמֹוָרה ּתֹו ָדה!" ָא ְמָרה‬ ‫ִּב ְמקֹו ֵמְך ַעד ֶׁש ַא ְּת ְמ ַסֶּי ֶמת ֶאת ָה ֲארּו ָחה"‪.‬‬
‫רֹו ָצה‪ֲ .‬א ִני‪ ...‬טֹוב‪ֲ ,‬א ִני ֶא ְכּ ֹתב ָלּה ֶּפ ֶתק‬ ‫ִהיא ָׁש ְמ ָעה ְּבקֹול ַהּמֹוָרה‪ַּ ,‬כּמּו ָבן‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ְו ֶא ֵּתן ָלּה אֹותֹו"‪.‬‬ ‫ֲה ַדָּסה ְלָר ֵח ִלי ַּב ַה ְפ ָס ָקה‪.‬‬ ‫נּו‪ָ ,‬מ ַתי ִהיא ְּת ַד ֵּבר ִעם ָר ֵח ִלי? ַהֵּלב ֶׁשָּלּה‬
‫ִהיא ִה ְתַיׁ ְּש ָבה ַעל ַיד ַהׁ ֻּש ְל ָחן ּו ָפ ְת ָחה‬ ‫"ּתֹו ָדה? ָמה‪ַ ,‬על ָּכְך ֶׁש ִהיא ֶה ֱע ִביָרה‬ ‫ָּד ַאג‪ִ .‬אי ֶא ְפ ָׁשר ִל ְהיֹות ֲח ֵברֹות ִאםִּכ ְמ ַעט‬
‫ֶאת ַה ַּק ְל ָמר ֶׁשָּלּה‪ָ .‬מ ְצ ָאה ַּדף ְּבתֹוְך‬
‫ְַַּלמתֹּהַּומֹיוהָָֹוְדלרדההקְַּׂשוַרֵהְּמָיטבָָכְק ָוההָרׁכ! ֶ!ְהש ֶתֵהָמ ֱבֲאה ַַהבד ְ‪ָּ :‬רסְּתה ְּבאֹו ִתֹות ָיד ְלהַי‪.‬ד ָר ֵח ִלי‪ֲ .‬א ִני‬ ‫אֹו ָתנּו?"‬ ‫ֹלא ְמ ַד ְּבִרים‪.‬‬
‫ִהיא ָר ְצ ָתה ְל ַקֵּפל ֶאת ַה ַּדף‪ַּ .‬ב ַּבִית ִהיא‬ ‫"ֵּכן‪,‬נֹא ַמר ָלּה ֶׁשּטֹוב ָלנּו‪ֶׁ .‬ש ֲא ַנ ְחנּו ְׂש ֵמחֹות‪.‬‬ ‫ֹלא ָהָיה ָלּה ֵח ֶׁשק ְל ַסֵּים ֶאת ַהָּכִריְך‪ִ ,‬היא‬
‫ַּת ְכ ִניס אֹותֹו ְלתֹוְך ַמ ֲע ָט ָפה‪ּ ,‬ו ַבּבֹ ֶקר‬ ‫ִהִּני ָחהאֹותֹו ְּבתֹוְך ַׂש ִּקית ָהאֹ ֶכל ְו ִה ְכ ִני ָסה‬
‫ִל ְפ ֵני ַה ְּת ִפָּלה ַּתִּני ַח ַעל ַהׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשל‬ ‫ֶׁש‪ֶׁ ---‬שּתֹו ָדה!"‬
‫ַהּמֹוָרה‪ִ .‬היא ֹלא ְּת ַחֶּכה עֹוד‪ַּ .‬גם‬ ‫" ִהיא יֹו ַד ַעת ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ְׂש ֵמחֹות‪ִ .‬היא‬ ‫ַל ִּתיק‪.‬‬
‫ַהּמֹוָרה ֹלא ִחְּכ ָתה ִעם ַה ַה ֲע ָבָרה‬ ‫" ַהּמֹוָרה"‪ֲ ,‬ה ַדָּסה ֶנ ֶע ְמ ָדה ְל ַיד ֻׁש ְל ַחן‬
‫ָר ֲא ָתה"‪.‬‬
‫ֶׁשָּלּה‪.‬‬ ‫" ֹי ִפי‪ּ ,‬ובֹו ִאי ַנ ִּגיד ָלּה ּתֹו ָדה!"‬ ‫ַהּמֹוָרה‪.‬‬
‫"ּכֹו ְת ִבים' ְמ ֹאד' ְּב ָא ֶלף"‪ֵ ,‬ה ִעיָרה ָלּה‬ ‫" ֲא ִני‪ ...‬עֹוד ְמ ַעט ַה ַה ְפ ָס ָקה ִנ ְג ֶמֶרת‪ַ ,‬ו ֲא ִני‬ ‫"ֵּכן‪ֲ ,‬ה ַדָּסה"‪.‬‬
‫ִּפ ְתאֹום ָר ֵח ִלי‪ּ" .‬ו' ְׂש ֵמ ָכה' ּכֹו ְת ִבים‬ ‫ְצִרי ָכה ְל ַה ִּגיד ַמׁ ֶּשהּו ַל ֲאחֹו ִתי ֶׁש ְּב ִכ ָּתהו'!"‬ ‫" ֲא ִני רֹו ָצה ְמ ֹאד ָל ֶׁש ֶבת ְלַיד ָר ֵח ִלי‪"...‬‬
‫"ְּכ ָבר ִּד ַּבְרנּו ַעל ֶזה‪ֲ ,‬ה ַדָּסה ֲחמּו ָדה"‪.‬‬
‫ְּבח'"‪.‬‬ ‫" ָאה‪ ...‬טֹוב‪ ,‬נּו"‪.‬‬ ‫" ֲא ִני ַמ ָּמׁש רֹו ָצה‪"...‬‬
‫" ָאה‪ֲ ,‬א ִני ֲא ַת ֵּקן‪.‬יֹ ִפי ֶׁש ֶא ְל ַמד ִמ ֵּמְך‬ ‫ְּכ ֶׁש ִּי ָּג ֵמר ַהׁ ִּשעּור ֶׁש ַא ֲחֵרי ַה ַה ְפ ָס ָקה‪,‬‬ ‫ַהּמֹוָרה ִה ְס ַּתְּכ ָלה ָּבּה ְוֹלא ִּד ְּבָרה‪ֲ .‬ה ַדָּסה‬
‫ָח ְׁש ָבה ֲה ַדָּסה‪ְּ .‬ב ֵס ֶדר‪ֶ .‬א ְפ ָׁשר ַּגם ָאז‬ ‫ִה ְת ַּבְּי ָׁשה ִּפ ְתאֹום‪ .‬אּו ַלי ִהיא ִמ ְת ַנ ֶה ֶגת‬
‫ֹלא ִל ְכּתֹב ִּב ְׁש ִגיאֹות"‪.‬‬ ‫ְלהֹודֹות‪ֵּ .‬בי ְנ ַת ִים ִהיא ַּת ְק ִׁשיב ָח ָזק‪,‬‬ ‫ְּכמֹו ִּתי ֹנ ֶקת? ַמה ֶּזה 'רֹו ָצה'? ַהּמֹוָרה ְּכ ָבר‬
‫"ְו ִת ְכ ְּת ִבי‪ְׂ :‬ש ֵמחֹות"‪.‬‬ ‫ְו ַהּמֹוָרה ִּתְר ֶאה ַּכ ָּמה ְּכ ַדאי ָוטֹוב ֶׁש ִהיא‬ ‫יֹו ַד ַעת ֶׁש ִהיא רֹו ָצה‪ַ .‬הּמֹוָרה ְּכ ָבר ָא ְמָרה‬
‫ֶׁשֹּלא‪ַ .‬הְּל ָחַיִים ֶׁשָּלּה ִנ ְהיּו ַחּמֹות‪ .‬אּו ַלי‬
‫" ְׂש ֵמחֹות?"‬ ‫יֹו ֶׁש ֶבת ְלַיד ָר ֵח ִלי‪.‬‬ ‫ִהיא ֵּת ֵלְך ְו ַדי?‬
‫"ֵּכן‪ְ ,‬ו ַגם‪ֵ :‬מ ָר ֵח ִלי ּו ֵמ ֲה ַדָּסה‬ ‫"ָר ֵח ִלי‪ַ ,‬ע ְכ ָׁשו ּבֹו ִאי! ַהׁ ִּשעּור ִנ ְג ַמר"‪ָּ .‬כל‬ ‫ֵּכן‪ִ ,‬היא ָה ְל ָכה ְו ַדי‪.‬‬
‫ֲא ָבל ַא ֲחֵרי ַה ַה ְפ ָס ָקה ֶׁשל ְׁש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה‪,‬‬
‫ְּבתֹו ָדה‪"...‬‬ ‫ַהְי ָלדֹות ָא ְספּו ֶאת ַה ַּמ ְח ָּברֹות‪.‬‬ ‫ְּכ ֶׁש ִה ְת ִחיל ִׁשעּור ֶט ַבע‪ַ ,‬הּמֹוָרה ָא ְמָרה‬
‫"הֹו‪ָּ ,‬כְך ֲה ִכי טֹוב!" ֲה ַדָּסה‬ ‫" ֲא ִני ְצִרי ָכה ֶל ֱא ֹסף ֶאת ַה ַּק ְל ָמר ֶׁשִּלי"‪,‬‬ ‫ַלַּי ְל ָּדה ֶׁשָּי ְׁש ָבה ְלַיד ָר ֵח ִלי ַל ֲעבֹר ַלׁ ֻּש ְל ָחן‬
‫ָׂש ְמ ָחה‪ַ .‬מ ִּגי ָעה ַלּמֹוָרה ַהּטֹו ָבה‬ ‫ָה ַא ֲחרֹון‪ְ ,‬ו ֶׁש‪ֲ ...‬ה ַדָּסה ַּת ֲע ֹבר ָל ֶׁש ֶבת ַעל‬
‫ָא ְמָרה ָלּה ָר ֵח ִלי‪.‬‬
‫ּתֹו ָדה ִמׁ ְּש ֵּתי ֶהן‪.‬‬ ‫" ַא ַחרָּכְך ַּת ַא ְס ִפי!" ָּד ֲח ָקה ֲה ַדָּסה‪ַ ".‬הּמֹוָרה‬ ‫ָיד ָר ֵח ִלי‪.‬‬
‫" ַו ֲא ִני ֲא ַצ ֵּיר ֶּפ ַרח ְל ַמ ָּטה"‪,‬‬ ‫ָא ְמָרה‪ְ ,‬ו ִה ְת ִחי ָלה ַּבׁ ִּשעּור‪.‬‬
‫הֹו ִסי ָפה ָר ֵח ִלי‪ַּ ".‬גם ֲא ִנילֹו ֶמ ֶדת‬ ‫ְּכ ָבר הֹו ֶל ֶכת"‪.‬‬ ‫"יּוהּו!" ָר ֵח ִלי ָל ֲח ָׁשה ָלּה‪ֻ ,‬מ ְפ ַּת ַעת‪ִּ ".‬תְר ִאי!‬
‫ִמ ֵּמְך‪ֲ ,‬ה ַדָּסה‪ .‬לֹו ֶמ ֶדת ְל ַה ִּגיד‬ ‫"ֹלא נֹוָרא‪ַ .‬נ ִּגיד ָלּה ָמ ָחר"‪.‬‬
‫ּתֹו ָדה‪ַ ...‬א ְּת זֹו ֶכֶרת? ִה ְב ַט ְחנּו‬ ‫ִּפ ְתאֹום ִהיא ִה ְסִּכי ָמה!"‬
‫" ָמ ָחר?"‬ ‫" ִנ ְהֶיה ְּב ֶׁש ֶקט"‪ָ ,‬א ְמָרה ָלּה ֲה ַדָּסה ַמ ֵהר‬
‫ַלּמֹוָרה ִל ְל ֹמד זֹו ִמּזֹו‪"...‬‬ ‫" ַּגם ָמ ָחרֹלא"‪ָ ,‬ל ֲח ָׁשה ָר ֵח ִלי‪ֲ ".‬א ִני ִמ ְת ַּבֶּי ֶׁשת‬
‫ַי ַחד‪ַ .‬י ַחד ֵהן ִּת ְל ַמ ְד ָנה ֵמ ַע ְכ ָׁשו‪.‬‬ ‫ְו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ִּב ְז ִריזּות‪ֵ .‬הן‬
‫ִּת ְל ַמ ְד ָנה זֹו ְלַיד זֹו‪ִּ .‬ת ְל ַמ ְד ָנה‬ ‫ָלבֹוא ּו ְל ַה ִּגיד ָלּה"‪.‬‬ ‫ִה ְב ִטיחּו ַלּמֹוָרה ֶׁש ֵהן‬
‫" ֲא ִני ַא ִּגיד‪ַ .‬רק ָּתבֹו ִאי ִא ִּתי"‪.‬‬ ‫ֹלא ְּת ַד ֵּבְר ָנה ִּב ְז ַמן‬
‫זֹו ִמּזֹו‪.‬‬ ‫ָר ֵח ִלי ִה ְמ ִׁשי ָכה ְל ַה ְכ ִניס ְל ַאט ְל ַאט ֶאת‬ ‫ֶׁש ָאסּור‪.‬‬
‫ָה ֶע ְפרֹונֹות ַל ַּק ְל ָמר‪ֵ .‬אי ֶנָּנה ָז ָזה‬ ‫" ֵאי ֶזה ֹי ִפי ָלנּו!"‬
‫ִמ ְּמקֹו ָמּה‪ִּ ".‬ב ְכ ָלל‪ָ ,‬ל ָּמה‬ ‫ָל ֲח ָׁשה עֹוד ָר ֵח ִלי‪,‬‬
‫ָצִריְך לֹו ַמר ּתֹו ָדה?‬ ‫ְו ַא ַחרָּכְך ִנ ְׁש ַּת ְּת ָקה‪.‬‬
‫ַהּמֹו ָרה ְּגדֹו ָלה‬
‫ַו ֲא ַנ ְחנּו ְק ַטּנֹות"‪,‬‬
‫ִהיא ָא ְמָרה‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪9‬‬

‫חונגחוגה‬

‫ְק ֶרמֹו ִנים ֲח ָל ִבִּיים‬

‫ִקּנּו ַח ֲח ָל ִבי ָמתֹוק‪ֲ ,‬ח ִגי ִגי ּו ַמ ְל ִהיב ‪ּ -‬ו ַמָּמׁש ַקל ַל ֲה ָכ ָנה‪ְ .‬לִׁש ְדרּוג‬
‫ְמ ַע ְנ ֵין‪ֶ ,‬א ְפָׁשר ִל ְת ֹק ַע ֶאת ַהַּכּדּו ִרים ַה ֲח ָל ִבִּיים ַעל ַמ ְקלֹות ֵעץ‪,‬‬

‫ּו ְל ַהִּגיׁש ְּב ַכד ְּכמֹו ֵזר ְּפ ָר ִחים‪ָּ .‬כל סֹו ֵעד יּו ַכל ִלְׁשֹלף 'ֶּפ ַרח' ִמן ַהַּכד‬
‫ְו ֶל ֱא ֹכל ְּכמֹו ֻסָּכ ִרָּיה ַעל ַמ ֵּקל‪ְּ ,‬ב ִלי ְל ִה ְת ַל ְכ ֵלְך‪.‬‬

‫ֳח ָמ ִרים‬

‫‪ִּ 28‬בי ְס ְק ִוי ִטים‬
‫‪ֲ 2‬ח ִפיסֹות ׁשֹוקֹו ָלד חּום‬

‫‪ֲ 1‬ח ִפי ַסת ׁשֹוקֹו ָלד ָל ָבן‬
‫ְּג ִבי ַע ְּג ִבי ָנה (‪ְּ 250‬גָרם)‬

‫‪ּ 3/4‬כֹוס ֻסָּכר‬
‫ְמ ַעט ֶׁש ֶמן‬

‫טֹו ֲח ִנים ִּב ְמ ַע ֵּבד ָמזֹון ֶאת ַה ִּבי ְס ְק ִוי ִטים ִעם‬ ‫‪.1‬‬
‫ֲח ִבי ַלת ׁשֹוקֹו ָלד ָל ָבן ַו ֲח ִבי ַלת ׁשֹוקֹו ָלד חּום‪ֵּ( .‬כן‬

‫‪ -‬טֹו ֲח ִנים ְוֹלא ְמ ִמִּסים ֶאת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד!)‬
‫ְּכ ַדאי ִל ְׁשּ ֹבר ְמ ַעט ֶאת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ְו ֶאת‬
‫ַה ִּבי ְס ְק ִוי ִטים ִל ְפ ֵני ַה ְּט ִחי ָנה‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ַהְּפ ֻעָּלה‬

‫ִּת ְס ַּת ֵּיים ַמ ֵהר יֹו ֵתר‪.‬‬

‫תשפ"ב ‪10 36‬‬

‫סודות המטבח ‪ ///‬מגישה‪ :‬חיה‬ ‫‪.5 .2‬‬

‫ֶא ְפ ָׁשר ִל ְת ֹק ַע ְּב ָכל ַּכּדּור ַמ ֵּקל‪,‬‬ ‫ְּכ ֶׁש ַהּ ֹכל ָטחּון‪ַ ,‬מ ֲע ִביִרים ִל ְק ָעָרה‪,‬‬
‫ּו ְל ַה ֲע ִמיד אֹו ָתם ְל ִה ְת ַקּ ׁשֹות ְּבתֹוְך‬ ‫מֹו ִסי ִפים ֶאת ַה ְּג ִבי ָנה ְו ֶאת ַהֻּסָּכר‬

‫ַּכד אֹו ְּכ ִלי ַצר ְו ָגבֹו ַּה‪.‬‬ ‫ּו ְמ ַעְר ְּב ִבים ְל ַת ֲע ֹר ֶבת ֲא ִחי ָדה‪.‬‬
‫ִאם ַהַּכּמּות ֵאי ָנּה ַמ ְסִּפי ָקה ְל ִצּפּוי‬
‫ָּכל ַהַּכּדּוִרים‪ ,‬יֹו ְצִרים עֹוד ַּת ֲע ֹר ֶבת‬ ‫‪.3‬‬

‫ְּבאֹותֹו ַי ַחס ‪ַּ -‬כף ֶׁש ֶמן ַל ֲח ִבי ַלת‬ ‫ְמ ַג ְל ְּג ִלים ַּכּדּוִרים ַּבּ ֹג ֶדל ָהָרצּוי‪,‬‬
‫ׁשֹוקֹו ָלד (ַּכּמּות ַהִּצּפּוי ְּתלּו ָיה ְּב ֹג ֶדל‬ ‫ּו ַמ ְקִּפי ִאים‪.‬‬

‫ַהַּכּדּוִרים ֶׁשָּל ֶכם)‪.‬‬ ‫ְל ַא ַחר ֶׁש ַהַּכּדּוִרים ָק ְפאּו‪ְ ,‬מ ִכי ִנים‬
‫ֶאת ַהִּצּפּוי‪:‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.4‬‬

‫ׁשֹו ְבִרים ֶאת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ַהָּל ָבן‬ ‫ְמ ִמִּסים ֶאת ֲח ִבי ַלת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד‬
‫ְל ֻק ִּבּיֹות‪ַ ,‬מ ְכ ִני ִסים ְל ַׂש ִּקית‬ ‫ַהּנֹו ֶס ֶפת ִעם ַּכף ֶׁש ֶמן‪ְ ,‬מ ַמְּל ִאים ְּכ ִלי‬
‫ָק ָטן‪ְ ,‬וטֹו ְב ִלים ְּבתֹוכֹו ֶאת ַהַּכּדּוִרים‪,‬‬
‫ְוטֹו ְב ִלים אֹו ָתּה ְּב ַמ ִים רֹו ְת ִחים‪.‬‬
‫ְּכ ֶׁש ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ָנ ֵמס‪ ,‬יֹו ְצִרים ֹחר ָק ָטן‬ ‫ָּכְך ֶׁש ְּי ֻצּפּו ִמָּכל ַהְּצ ָד ִדים‪ֶ .‬את‬
‫ַהַּכּדּוִרים ַה ְמ ֻצִּפים ַמִּני ִחים ַעל ְנ ַיר‬
‫ְּב ִפַּנת ַה ַּ ׂש ִּקית‪ּ ,‬ו' ְמ ַצ ְּיִרים' ְּב ֶע ְזַרת‬ ‫ֲא ִפ ָּיה‪ּ ,‬ו ַמ ְמ ִּתי ִנים ַעד ֶׁש ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד‬
‫ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ַעל ַהַּכּדּוִרים‪ְ .‬מ ַק ְּ ׁש ִטים‬
‫ְל ִפי ַה ַּט ַעם ‪ְ -‬וׁשֹו ְל ִחים ָלנּו ִלְראֹות!‬ ‫ִי ְת ַק ֶּשׁה‪.‬‬
‫ְּכ ַדאי ְל ַא ְכ ֵסן ַּב ְמ ָקֵרר אֹו ַּב ַּמ ְקִּפיא‪,‬‬

‫ְּכ ֵדי ֶׁש ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ֹלא ִי ַּמס‪.‬‬

‫ׁשֹו ְמִרים ַעל ַה ְּקֶרמֹו ִנים ֵהי ֵטב‪,‬‬
‫ֶׁשֹּלא ִי ָּג ְמרּו ַמ ֵהר ִמ ַּדי‪...‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪11‬‬

‫ַּת ְק ִציר‪ִּ :‬ב ְנָי ִמין ִה ִּגי ַע ְל ֶאֶרץ ִּד ְמיֹו ִנית ְּב ֵׁשם ֶאֶרץ ַעְר ָּבל‪ַּ -‬ת ְח ָּבׁש‪ֶׁ ,‬ש ָּגִרים‬ ‫‪42‬‬
‫ָּבּה ְיצּוֵרי ֲע ָנק‪ .‬הּוא ַמ ְמִריד ֶאת ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ֶנ ֶגד ָה ַעְר ָּב ִלים‪ ,‬מֹו ְׁש ֵלי ָה ָאֶרץ‪.‬‬
‫ֵּכיָון ֶׁש ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ְּכ ָבר ֹלא עֹו ְזִרים ָל ַעְר ָּב ִלים ִּב ְזִרי ָעה ּו ְב ָק ִציר‪ֶ ,‬ס ְנ ְּדִרי ִכים‪-‬‬

‫ְּכִרי ְכִוי ִצ'ים ֹלא צֹו ְמ ִחים‪ְ ,‬ו ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ְר ֵע ִבים‪.‬‬
‫ְל ַא ַחר ִנ ְסיֹונֹות ֶׁשֹּלא ָצ ְלחּו‪ִּ ,‬ב ְנָי ִמין ַמ ְכִרי ַח ֶאת ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ִל ְז ֹר ַע ֶס ְנ ְּדִרי ִכים‬
‫ֲח ָד ִׁשים‪ְ ,‬ל ִפיָּכל ַהְּכ ָל ִלים ֶׁשל ָה ַעְר ָּב ִלים‪ַ .‬הַּפ ַעם ַהְּכִרי ְכִוי ִצ'יםצֹו ְמ ִחים ָי ֶפה‪.‬‬
‫ֵּבי ְנ ַתִים‪ִ ,‬מ ְת ָּבֵרר ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ִה ְת ַעְּלפּו ֵמָר ָעב‪ִּ .‬ב ְנָי ִמין ְמ ַב ֵּקׁש ֵמ ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים‬
‫ָל ֵתת ֶאת ָה ֹא ֶכל ָל ַעְר ָּב ִלים‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ַהִּציל אֹו ָתם‪ַ .‬ה ַּת ְח ָּב ִׁשים ֹלא ַמ ְסִּכי ִמים‪.‬‬
‫ִּב ְנָי ִמין ֵמ ִבין ֶׁש ִאם ְי ַׁש ְכ ֵנ ַע אֹו ָתם ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ָצ ְדקּו ְוהּוא ָט ָעה‪ַ ,‬י ְפ ִסיקּו‬

‫ִל ְׁש ֹמ ַע לֹו‪.‬‬

‫ַּת ְח ָּבׁש יֹונֹון חֹו ֵזר‬

‫ֶר ַגע הּוא ָי ִעיף אֹותֹו ַהִּצ ָּדה ְו ֹיא ַכל ַהּ ֹכל‪.‬‬ ‫" ַּת ְח ָּב ִׁשים ְי ָקִרים ֶׁשִּלי‪ִ ,‬ה ְת ָחַר ְט ִּתי‪ַּ .‬בּסֹוף ַא ֶּתם ְיכֹו ִלים ֶל ֱאכֹל‬
‫" ֲא ִני‪ֲ ...‬א ִני‪ִּ "...‬ב ְנ ָי ִמין ָצ ַעק‪ְ ,‬מ ֹי ָאׁש ‪ִ " -‬מי ֶׁשּ ֹיא ַכל ְּב ִלי ְרׁשּות‪,‬‬ ‫ְּכִרי ְכ ִוי ִצ'ים ְּכ ָכל ֶׁש ִּתְרצּו"‪ִּ ,‬ב ְנ ָי ִמין ִּכ ְמ ַעט ָא ַמר‪ָ .‬ר ָצה ְל ַהְראֹות‬
‫ַל ַּת ְח ָּב ִׁשים ֶׁשהּוא ֵּכן ְּב ַצד ֶׁשָּל ֶהם ַּבּסֹוף‪ֶׁ .‬ש ֵהם ַי ְׁש ִאירּו אֹותֹו‬
‫ֲא ִני ֹלא ֲא ַנֵּפ ַח אֹותֹו!"‬
‫" ַה ְמ ַנֵּפ ַח ָּכאן?" ַּת ְח ָּבׁש‪ְ -‬צ ַה ְב ַהב ִה ְתַר ֵּגׁש‪.‬‬ ‫ַמ ְנ ִהיג‪ַ .‬ה ְל ַואי‪.‬‬
‫" ֶּב ַטח‪ָ ,‬מ ָצאנּו אֹותֹו ְּבָר ַז ָּיא ַעְר ַּב ְל ָיא‪ֵ .‬איְך ָׁש ַכ ְחנּו ִמ ֶּמּנּו!"‬ ‫ֲא ָבל ַהֵּלב ֶׁשּלֹו‪ֵ ,‬לב ֶׁשל ֶי ֶלד ְיהּו ִדי‪ֹ ,‬לא ָנ ַתן לֹו‪.‬‬
‫ַּת ְח ָּבׁש יֹונֹון ִה ְת ַּג ְל ֵּגל ְו ָל ַקח ֶאת ַה ְמ ַנֵּפ ַח ִמ ָּי ָדיו ֶׁשל ִּב ְנ ָי ִמין‬ ‫ִאי ֶא ְפ ָׁשר ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו ִי ֵּתן ְל ֶאֶרץ ְׁש ֵל ָמה ְל ֵה ָהֵרס‪ַ ,‬רק ִּכי ַה ָּד ָבר‬
‫ַה ָּי ִחיד ֶׁש ְּמ ַע ְנ ֵין אֹותֹו ֶזה הּוא ְּב ַע ְצמֹו ְו ַהָּכבֹוד ֶׁשּלֹו‪ִּ .‬ב ְנ ָי ִמין‬
‫ֶה ָהמּום‪ֲ " .‬א ִני ִראׁשֹון!" הּוא הֹו ִדי ַע‪.‬‬ ‫ֹלא ִה ְתַּכ ֵּון ִל ְהיֹות ַה ִּמי ֶׁשהּו ַה ֶּזה‪ .‬הּוא ַי ֲע ֶׂשה ְּבאֹ ֶמץ ַמה‬
‫" ֲא ִני ֲא ַנֵּפ ַח אֹו ְתָך"‪ַּ ,‬ת ְח ָּבׁש‪ַּ -‬בְר ָנׁש ִה ְת ַנ ֵּדב‪.‬‬
‫ׁ ֶּשהּוא ָצִריְך ַל ֲעׂשֹות‪.‬‬
‫ֻּכָּלם ִה ְס ַּת ְּדרּו ַא ֲחֵרי ֶהם ְּבׁשּוָרה ֲאֻרָּכה‪.‬‬ ‫ָז ַקף ַּגב ְו ֶנ ֱע ַמד ַעל ַה ַּמ ְג ִּבי ִהים ֶׁשּלֹו‪.‬‬
‫ֶזהּו‪ִּ ,‬ב ְנ ָי ִמין ָי ַדע‪ .‬הּוא ִה ְפ ִסיד ַהּכֹל‪ֵ .‬הם ֹלא ׁשֹו ְמ ִעים ְּבקֹולֹו‬ ‫" ַּת ְח ָּב ִׁשים ְי ָקִרים‪ֲ ,‬א ִני רֹו ֶצה ְל ַה ִּגיד ָל ֶכם ַמׁ ֶּשהּו ָחׁשּוב"‪ַ .‬הְּנאּום‬
‫יֹו ֵתר‪ִּ ,‬כי הּוא ִּגָּלה ֶׁשהּוא ָיכֹול ִל ְטעֹות ‪ְ -‬ו ֵהם ַגם ֹלא ַמ ֲא ִכי ִלים‬ ‫ָי ָצא לֹו ְּב ִמִּלים ִנ ְמ ָלצֹות ֵמ ֹרב ַל ַחץ‪ַ .‬ה ַּת ְח ָּב ִׁשים ִה ְפ ִסיקּו ִל ְצעֹק‬
‫ֶאת ָה ַעְר ָּב ִלים‪ .‬הּוא ְס ָתם ִה ְפ ִסיד ֶאת ַה ַּמ ֲע ָמד ֶׁשּלֹו ִּב ְג ַלל‬ ‫ְו ִה ְס ַּתְּכלּו ָע ָליו‪ .‬הּוא ִה ְת ַנׁ ֵּשם‪ָ " .‬ה ְי ָתה ִלי ָטעּות‪ָ ,‬ה ַעְר ָּב ִלים‬

‫ׁשּום ָּד ָבר‪.‬‬ ‫ֵּכן ָי ְדעּו ַמה ׁ ֶּש ֵהם אֹו ְמִרים‪ְ ,‬ו‪"...‬‬
‫ָעצּוב ּו ְמ ֻת ְסָּכל הּוא ִה ְתּבֹו ֵנן ֵמ ַהַּצד ְּב ַת ְח ָּבׁש‪ַּ -‬בְר ָנׁש‪ֶׁ ,‬שּסֹו ֵבב‬ ‫" ַה ַּמ ְנ ִהיג ֹלא טֹו ֶעה ַאף ַּפ ַעם"‪ַּ ,‬ת ְח ָּבׁש‪ַּ -‬בְר ָנׁש ָצ ַעק ְּב ֶנ ֱא ָמנּות‪,‬‬

‫ְּב ֶמֶרץ ֶאת ַה ָּי ִדית ֶׁשל ַה ְמ ַנֵּפ ַח‪ִ .‬ה ְת ַעֵּלם ִמ ֶּמּנּו ְל ַג ְמֵרי‪.‬‬ ‫ִּב ְמקֹום ְל ַה ְק ִׁשיב ַל ְּד ָבִרים ֶׁשהּוא אֹו ֵמר‪.‬‬
‫ַּת ְח ָּבׁש‪-‬יֹונֹון ָה ַלְך ְו ָג ַדל‪ָ ,‬ה ַלְך ְו ִה ְת ַנֵּפ ַח‪ַּ .‬כ ָּמה ִּב ְנ ָי ִמין ִחָּכה‬ ‫" ִאם ָּכ ָכה‪ַּ ,‬גם ַע ְכ ָׁשו ֲא ִני ֹלא טֹו ֶעה"‪ִּ ,‬ב ְנ ָי ִמין ִה ְס ִּביר לֹו ְּב ִה ָּגיֹון‪.‬‬
‫ָלֶר ַגע ַה ֶּזה‪ֶׁ ,‬ש ֶה ָח ֵבר ֶׁשּלֹו ִי ְה ֶיה ְּכ ָבר ָּגדֹול ְּכמֹו ֻּכָּלם‪ .‬הּוא ֹלא‬
‫ָח ַׁשב ֶׁשְּכ ֶׁש ֶּזה ִי ְקֶרה‪ ,‬הּוא ַי ֲע ֹמד ֵמ ַהַּצד ְו ַי ֲחנֹק ֶאת ַה ְּד ָמעֹות‪,‬‬ ‫ֶזה ֹלא ָע ַזר‪.‬‬
‫ֶׁשֹּלא ִי ְבְרחּו לֹו ֵמ ָה ֵעי ַנ ִים‪ְ .‬ו ֵאּלּו ֹלא ִי ְהיּו ְּד ָמעֹות ֶׁשל ִׂש ְמ ָחה‪.‬‬ ‫" ֲא ִני ַמ ְת ִחיל ִל ְהיֹות ָר ֵעב"‪ַּ ,‬ת ְח ָּבׁש ְצ ַה ְב ַהב ָנ ַהם ְּב ַע ְצלּות‪.‬‬

‫ּוּוּו ָא ָה ָהה ּוּוּו ָא ָה ָהה!‬ ‫ִה ְת ַּג ְל ֵּגל ְל ִכּוּון ַהְּכִרי ְכ ִוי ִצ'ים‪.‬‬
‫ַּת ְח ָּבׁש יֹונֹון ָׁשר ְו ִה ְתַר ֵּגׁש ַי ַחד ִעם ָה ֲאִויר ֶׁשִּנ ְכ ַנס ֵא ָליו ְּפ ִני ָמה‪.‬‬ ‫" ֲא ִני ֹלא ַמ ְר ֶׁשה"‪ִּ ,‬ב ְנ ָי ִמין ֵה ֵגן ַעל‬
‫ָה ֲעֵר ָמה ְּבָי ָדיו ַה ְּק ַטּנֹות‪ֲ .‬א ָבל ַהֶּפה‬
‫הּוא ָה ַלְך ְו ָג ַבּה‪ָ ,‬ה ַלְך ְו ִה ְת ַמ ַּתח‪.‬‬ ‫ַה ָּגדֹול ֶׁשל ַה ַּת ְח ָּבׁש ִה ְת ָקֵרב‪ .‬עֹוד‬
‫ּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּו ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָאה הּוא ָׁש ַאג ִּפ ְתאֹום‬

‫ְּב ֶב ָה ָלה‪.‬‬
‫ְּד ָבִרים ִצ ְבעֹו ִנ ִּיים ַרִּכים ִה ְתעֹו ְפפּו ָּב ֲאִויר‪ָּ ,‬פ ְגעּו ְּב ִב ְנ ָי ִמין‪ .‬הּוא‬
‫ִּכָּסה ֶאת ָּפ ָניו ְּב ָי ָדיו ְּכ ֵדי ֹלא ִלְראֹות ֵאיְך ֶה ָח ֵבר ֲה ִכי טֹוב ֶׁשּלֹו‬
‫ְל ֶׁש ָע ַבר ‪ַּ -‬כִּנְר ֶאה ִה ְתַרֵּסק ְו ִה ְתּפֹו ֵצץ לֹו‪ָ .‬ה ַעְר ָּב ִלים ֶּב ַטח ָי ְדעּו‬

‫ֶׁש ֶּזה ַמה ׁ ֶּש ָעלּול ִל ְקרֹות‪.‬‬

‫תשפ"ב ‪12 36‬‬

‫הרפתקה מעולם אחר ‪ ///‬תמר מור‬ ‫" ָיכֹול ִל ְהיֹות ֶׁש ֶּב ֱא ֶמת ִה ְׁש ַּת ַּג ְע ִּתי ִעם ָּכל ַהְּפ ִלינֹולֹות‬ ‫" ִּב ְנ ָי ִמין? ֲא ִני ֹלא יֹו ֵד ַע ַמה ָּקָרה ִלי"‪.‬‬
‫ָה ֵאֶּלה? ְּכמֹו ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ִה ְז ִהירּו?"‬ ‫ַהּקֹול ָה ָיה קֹולֹו ָהָר ִגיל ֶׁשל ַּת ְח ָּבׁש‪-‬יֹונֹון‪ֲ ,‬א ָבל הּוא‬

‫"ֵּכן‪ֲ ,‬א ִני חֹו ֵׁשב ֶׁש ֵהם ָצ ְדקּו"‪ִּ ,‬ב ְנ ָי ִמין ָא ַמר ְּבאֹ ֶמץ‬ ‫ִנ ְׁש ַמע ֻמ ְטָרד ּו ְמ ֻב ְל ָּבל ְמ ֹאד‪.‬‬
‫ָּגדֹול‪ָ " .‬ח ַׁש ְב ִּתי ֶׁש ֵהם ְס ָתם ְמ ִצי ִקים ָל ֶכם‪ֲ .‬א ָבל ִהֵּנה‪...‬‬ ‫ִּב ְנ ָי ִמין ָּפ ַתח ֵעי ַנ ִים ַּב ֲח ָׁשׁש‪ .‬מּולֹו ָע ַמד ַּת ְח ָּבׁש‪-‬יֹונֹון‪,‬‬
‫ִּתְר ֶאה ַמה ָּקָרה ָל ֶכם ְּכ ֶׁשֹּלא ְׁש ַמְר ֶּתם ַעל ַהְּפ ִלינֹו ָלה"‪.‬‬ ‫ֶׁשִּנְר ֶאה ָה ָיה ְּב ִדּיּוק ְּכמֹו הּוא ְּב ַע ְצמֹו ַה ָּי ָׁשן ‪ַ -‬רק‬
‫יֹונֹון ִה ְתּבֹו ֵנן ַּב ֲח ֵבָריו ַהְּפרּו ִעים‪ֶׁ ,‬ש ִה ְת ַּג ְל ְּגלּו ְו ִה ְת ַהְּפכּו‬ ‫ָּגבֹו ַּה יֹו ֵתר‪ .‬הּוא ָה ָיה ָנפּו ַח ֵהי ֵטב ְו ֵקֵר ַח ַל ֲחלּו ִטין‪ַ ,‬רק‬
‫ְּב ִלי ַה ְפ ָס ָקה‪ .‬הּוא ִה ְק ִׁשיב ַלּטֹון ַהַּצ ֲע ָק ִני ְו ַהָּפרּו ַע‬
‫ֶׁשָּל ֶהם‪ַּ " .‬גם ֲא ִני חֹו ֵׁשב ָּכְך"‪ ,‬הּוא ָא ַמר‪ֲ " .‬ח ָבל‬ ‫ְּפ ִלינֹו ָלה ַא ַחת ִנ ְׁש ֲאָרה ַעל ֹראׁשֹו ִל ְפ ֵלי ָטה‪.‬‬
‫ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ֹלא ָי ְדעּו ֶׁש ַה ַּמּפּו ַח ָיכֹול ַל ֲעׂשֹות אֹו ָתנּו‬ ‫" ֲא ִני ַמְר ִּגיׁש ֶׁש ִה ְׁש ַּתֵּני ִתי"‪ ,‬הּוא ָא ַמר‪ְ ,‬ו ִנ ְׁש ַמע ְמבֹ ָהל‪.‬‬
‫נֹו ְר ָמ ִל ִּיים ַּב ֲח ָז ָרה‪ָ .‬אז ָמה ַא ָּתה אֹו ֵמר‪ִּ ,‬ב ְנ ָי ִמין?‬ ‫" ַמה‪ַ ...‬מה ָּק ָרה ִלי ְּב ֶע ֶצם? ָמה‪ָּ ,‬כל ַהְּפ ִלינֹולֹות‬

‫ֶׁשַּנ ֲא ִכיל אֹו ָתם? ַמ ִּגי ַע ָל ֶהם?"‬ ‫ַה ֲח ָדׁשֹות ָנ ְפלּו ִלי? ֶזה ָקׁשּור ַל ְמ ַנֵּפ ַח?"‬
‫"ֵּכן"‪ִּ ,‬ב ְנ ָי ִמין ִה ְת ַנׁ ֵּשם‪ֵ " .‬הם ִּכ ְמ ַעט ֵמ ִתים‪ֹ .‬לא ִנְר ֶאה‬ ‫הּוא ִמׁ ֵּשׁש ֶאת ֹראׁשֹו ְּב ִב ְלּבּול‪.‬‬
‫ִלי ֶׁש ֵהם ֶּב ֱא ֶמת ִה ְתַּכְּונּו ַל ֲעׂשֹות ָל ֶכם ַמׁ ֶּשהּו ַרע‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ַמה ַּנ ֲע ֶׂשה ִעם ָּכל ַה ֲח ֵבִרים ֶׁשְּלָך‪ֶׁ ,‬שֹּלא ַמ ְסִּכי ִמים?"‬ ‫" ֵאיְך ַא ָּתה ַמ ְר ִּגיׁש ַע ְכ ָׁשו?" ַּת ְח ָּבׁש‪ַּ -‬ב ְר ָנׁש ָר ָצה‬
‫" ֵהם ֲעסּו ִקים ַּב ַּמּפּו ַח ַע ְכ ָׁשו"‪ַּ ,‬ת ְח ָּבׁש‪-‬יֹונֹון ִה ְס ַּתֵּכל‬ ‫ָל ַד ַעת‪.‬‬

‫ָי ִמי ָנה ּו ְׂשמֹא ָלה‪ּ" .‬בֹוא ַנ ֲע ִמיס ֶאת ָּכל ַהְּכִרי ְכ‪"...‬‬ ‫" ֲא ִני ַמְר ִּגיׁש טֹוב"‪ַּ .‬ת ְח ָּבׁש‪-‬יֹונֹון ָח ַׁשב ֶר ַגע‪ְ ,‬ו ַא ַחר‬
‫" ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ִּגיד ֶס ְנ ְּדִרי ִכים‪ַ .‬מה ֶּזה ְמ ַׁשֶּנה ֵאיְך קֹוְר ִאים‬ ‫ָּכְך ִה ְס ִּביר‪ֲ " :‬א ִני ָרגּו ַע‪ֲ .‬א ִני ְּכ ָבר ֹלא‪ֲ ...‬א ִני ֹלא ֵמ ִבין‬

‫ָל ֶהם?" ִּב ְנ ָי ִמין ִמ ְל ֵמל ִּב ְמִרירּות‪.‬‬ ‫ָמה ָע ַבר ָע ַלי קֹ ֶדם"‪.‬‬
‫" ַהְּכ ִרי ְכ‪ֶ -‬ס ְנ ְּד ִרי ִכים ‪ָ -‬נ ִׂשים אֹו ָתם ַעל ַה ְּמ ִרי ָצה‪,‬‬ ‫" ַע ְכ ָׁשו ְּת ַנְּפחּו אֹו ִתי!" ַּת ְח ָּבׁש‪ַּ -‬בְר ָנׁש ִה ְת ַיֵּצב ִל ְפ ֵני‬

‫ְו ִנ ְבַרח ִא ָּתם‪ֻּ .‬כָּלם ֹלא ָי ִׂשימּו ֵלב"‪.‬‬ ‫ַה ַּמּפּו ַח‪.‬‬
‫" ֵהם ֵּכן ָׂש ִמים ֵלב"‪ַּ ,‬ת ְח ָּבׁש‪ַּ -‬בְר ָנׁש הֹו ִדי ַע ֵמ ֲאחֹוֵרי ֶהם‪.‬‬ ‫ַּת ְח ָּבׁש‪ְ -‬צ ַה ְב ַהב ִה ְת ִחיל ְל ַג ְל ֵּגל ֶאת ַה ָּי ִדית‪.‬‬
‫ָה ֹראׁש ֶׁשּלֹו ָהָיה ָח ָלק ּו ַמ ְבִריק‪ָ ,‬מתּו ַח ָי ֶפה‪ּ ,‬ו ְפ ִלינֹו ָלה‬ ‫"יֹונֹון" ִּב ְנ ָי ִמין ָקָרא לֹו‪ַ .‬מׁ ֶּשהּו ָח ַנק ֶאת ְּגרֹונֹו‪ּ" .‬בֹוא‬
‫ּבֹו ֶד ֶדת ִה ְתנֹו ְס ָסה ָע ָליו‪ֹ" .‬לא ְּכ ַדאי ְלָך ָלִריב ִעם ֻּכָּלם‬
‫ֶר ַגע‪ַ ,‬א ָּתה‪ ...‬זֹו ֵכר ֶׁש ָה ִיינּו ֲח ֵבִרים ַּפ ַעם?"‬
‫ַע ְכ ָׁשו‪ ,‬יֹונֹון‪ֵ .‬הם ִי ְת ְלׁשּו ְלָך ֶאת ַהְּפ ִלינֹו ָלה ְּבֶר ַגע‪,‬‬ ‫" ָה ִיינּו ֲח ֵבִרים ָּכל ַה ְּז ַמן‪ֲ ,‬א ָבל ָאז ִנ ְה ֵיי ָת ַה ַּמ ְנ ִהיג"‪,‬‬
‫ְו ַא ָּתה ִמ ָּיד ִּת ְה ֶיה ְמטָֹרף ַּב ֲח ָזָרה"‪.‬‬ ‫ַּת ְח ָּבׁש‪-‬יֹונֹון ִה ְת ַנ ֵּגד‪ֲ " .‬א ָבל ָנכֹון‪ָ ...‬י ַׁש ְבנּו ְו ִד ַּב ְרנּו‬
‫ַּפ ַעם‪ַ ,‬א ָּתה זֹו ֵכר? ְּכ ֶׁש ָהיּו ִלי ַהְר ֵּבה ְּפ ִלינֹולֹות ְּכ ָבר‬
‫ֹלא ָא ַה ְב ִּתי ְל ַד ֵּבר"‪ .‬הּוא ׁשּוב ִמׁ ֵּשׁש ֶאת ָה ֹראׁש ֶׁשּלֹו‪.‬‬

‫ַסֹהוְּפד ִלינֹו ָלה‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪13‬‬

‫מביעתבידתה‬ ‫והפעם‪:‬‬

‫יֹו ֵתר"‪ָּ ,‬בטּו ַח טֹו ִבָּיה‪ֵ " .‬אין ָּב ֶהן ְּג ִמיׁשּות ֶׁש ַּמ ֲע ִביָרה ָה ְל ָאה‬ ‫ֶא ַל ְס ִטּיּות‬
‫ֶאת ַהַּל ַחץ‪ָ ,‬ל ֵכן ֵהן ִנ ְׁש ָּברֹות ִמָּכל ַמָּכה"‪.‬‬
‫ָמה ַה ְּמ ֻׁש ָּתף ֵּבין ּכֹוס ַחד ַּפ ֲע ִמית‪,‬‬
‫ַה ְּשׁ ַנִים ַמ ְח ִלי ִטים ָל ַק ַחת ְׁש ֵני ַׁשְרוּו ֵלי ּכֹוסֹות ‪ָ -‬ה ֶא ָחד ֶׁשל‬ ‫ְמכֹו ִנית ּו'ּפּוף'?‬
‫ּכֹוסֹות ָקׁשֹות ְו ַה ֵּ ׁש ִני ֶׁשל ּכֹוסֹות ַרּכֹות‪.‬‬
‫אּו ַלי ָק ֶׁשה ְל ַה ֲא ִמין‪ֲ ,‬א ָבל ֵיׁש‬
‫ַּב ַּבִית‪ֵ ,‬הם מֹו ֲע ִכים ְמ ַעט ּכֹוס ַא ַחת ִמָּכל ַׁשְרוּול ‪ּ -‬ו ִמ ְת ָּבֵרר‬ ‫ֵּבי ֵני ֶהם ַמ ֶּ ׁשהּו ַמ ְׁש ָמעּו ִתי ְמ ֻׁש ָּתף‪.‬‬
‫ֶׁשּטֹו ִב ָּיה ָצ ַדק‪ַ .‬הּכֹוסֹות ָהַרּכֹות ִנ ְמ ָעכֹות ְלֶר ַגע‪ְ ,‬וחֹו ְזרֹות‬
‫ַּב ֲח ָזָרה ְלצּוָר ָתן‪ְ ,‬ו ִאּלּו ַהּכֹוסֹות ַה ָּקׁשֹות‪ֶׁ ,‬שִּנְראֹות ֲח ָזקֹות‬ ‫ְּכ ֵדי ִל ְל ֹמד ַעל ַה ֵח ֶלק ַה ְמ ֻׁש ָּתף‪,‬‬
‫יֹו ֵתר ‪ָּ -‬בֶר ַגע ֶׁשַרק מֹו ֲע ִכים אֹו ָתן‪ ,‬נֹו ָצִרים ָּב ֶהן ְס ָד ִקים‬ ‫ַנ ֲע ֹרְך ִנּסּוי ָק ִליל‪.‬‬

‫ּו ְתכּו ַלת ַהּכֹוס ִנ ְׁשֶּפ ֶכת‪.‬‬ ‫ֻק ְפ ַסת ַּג ְפרּו ִרים ְּג ִמי ָׁשה‬

‫ַהְּמכֹו ִנית‬ ‫ַמה ִּי ְקֶרה ְל ֻק ְפ ַסת ַּג ְפרּוִרים ִאם ָנ ִניף ָע ֶלי ָה ַמַּכת ֶא ְגרֹוף ַא ַחת?‬
‫ִנְר ֶאה ָלנּו ֶׁש ִהיא ֲאמּוָרה ְל ִה ָּמ ֵעְך‪.‬‬
‫ָּד ָבר ּדֹו ֶמה ְמאֹד ִמ ְתַר ֵחׁש ִּב ְמכֹו ִנּיֹות‪ֶּ .‬ב ָע ָבר‪ָ ,‬היּו ַי ְצָר ֵני‬ ‫ַאְך ֹלא ְּב ֶה ְכֵר ַח‪.‬‬
‫ַה ְּמכֹו ִנּיֹות ִמ ְתָּפ ֲאִרים ְּב ָכְך ֶׁש ַה ְּמכֹו ִנּיֹות ֶׁשָּל ֶהם ֲע ִמידֹות‬
‫ְלאֶֹרְך ָׁש ִנים‪ְ .‬ו ָא ֵכן‪ָ ,‬היּו ְמכֹו ִנּיֹות ֶׁשָּי ְכלּו ִל ְׂש ֹרד ֲא ִפּלּו ְּתאּונֹות‬ ‫ּבֹואּו ִנ ַּקח ֻק ְפ ַסת ַּג ְפרּוִרים ֵרי ָקה‪ְ ,‬ו ַנִּני ַח ֶאת ִמ ְס ֶּגֶרת ַה ֻּק ְפ ָסה‬
‫ָקׁשֹות‪ְ ,‬ו ָל ֵצאת ֵמ ֶהן ִּב ְנ ָז ִקים ַקִּלים ִּב ְל ַבד‪ַ .‬ה ְּשׁ ֵא ָלה ִהיא‪,‬‬ ‫ַעל ַה ֻּ ׁש ְל ָחן‪ַ ,‬על ַהַּצד ַהַּצר ֶׁשָּלּה ( ַהַּצד ֶׁש ָע ָליו ְמ ַׁש ְפ ְׁש ִפים‬
‫ַמה ָּקָרה ְּבאֹותֹו ַה ְּז ַמן ִל ְב ֵני ָה ָא ָדם ֶׁש ַּב ְּמכֹו ִנית‪ַ ...‬ה ְּמכֹו ִנית‬
‫ֶאת ַה ַּג ְפרּור)‪.‬‬
‫ַה ֲח ָז ָקה ָה ְי ָתה ַמ ְלּכֹ ֶדת ָמ ֶות ַלֶּנ ָהג ְו ַלּנֹו ְס ִעים!‬ ‫ֵמ ָע ֶלי ָה‪ְּ ,‬בצּוָרה ֲא ָנ ִכית‪ַ ,‬נִּני ַח ֶאת ַה ְּמ ֵגָרה ‪ֲ -‬א ָבל ֹלא ְּב ַמ ְק ִּביל‬
‫ַרק ַּב ָּשׁ ִנים ַה ְמ ֻא ָחרֹות‪ַּ ,‬כ ֲא ֶׁשר ִע ְנ ַין ַה ְּב ִטיחּות‬ ‫ְל ַפס ַה ַה ְד ָל ָקה‪ֶ ,‬אָּלא ִּב ְמ ֻאָּנְך לֹו‪ְּ ,‬באֹ ֶפן ֶׁשַּל ַמ ִּביט ִמ ְל ַמ ְע ָלה‬
‫ָע ָלה ְל ֹראׁש ֵס ֶדר ָה ֲע ִדיפּויֹות‪ֵ ,‬ה ֵחּלּו ְל ַיֵּצר‬
‫ֶאת ַה ְּמכֹו ִנית ָּבאֹ ֶפן ַה ָּג ִמיׁש ְּביֹו ֵתר ‪ַ -‬על‬ ‫ֵּתָר ֶאה צּוַרת ְּפלּוס (‪.)+‬‬
‫ְמ ָנת ֶׁש ִּב ְׁש ַעת ְּתאּו ָנה ַי ֲע ִבירּו ֶח ְל ֵקי ָהֶר ֶכב‬ ‫ָּכ ֵעת‪ַ ,‬נ ְנ ִחית ַעל ַה ְּמ ֵגָרה ַמַּכת ֶא ְגרֹוף ָע ְצ ָמ ִתית‪.‬‬
‫ַה ְּג ִמי ִׁשים ֶאת ַהַּל ַחץ ַהּנֹו ָצר ָה ְל ָאה‪ָּ .‬כְך‪,‬‬ ‫ּתֹו ָצ ָאה‪ְּ :‬ב ֹרב ַה ִּמ ְקִרים‪ְׁ ,‬ש ֵני ֶח ְל ֵקי ַה ֻּק ְפ ָסה ִי ְתעֹו ְפפּו ִל ְקצֹות‬
‫ַה ְּמכֹו ִנית ִּת ְתָּפֵרק‪ֲ ,‬א ָבל יֹו ְׁש ֵבי ָהֶר ֶכב ִיָּנ ְצלּו‪.‬‬ ‫ַה ֶח ֶדר‪ְ ,‬וֹלא ִי ְקֶרה ָל ֶהם ְמאּו ָמה‪ְ .‬ל ִע ִּתים ִי ָּמ ֵחץ ַה ֵח ֶלק ַה ִחיצֹו ִני‬

‫ַהּפּוף‬ ‫ֶׁשל ַה ֻּק ְפ ָסה ִּב ְל ַבד‪.‬‬

‫ַמה ִּי ְק ֶרה ְל ֶי ֶלד ֶׁשּנֹו ֵפל ִמַּנ ְד ֵנ ָדה אֹו ִמֻּסָּלם ֶׁשל‬ ‫ַה ְּג ִמיׁשּות‬
‫ַמ ְג ֵל ָׁשה‪ַ ,‬ה ְּקבּו ִעים ַעל ַּג ֵּבי ָח ֵצר ְמֻרֶּצ ֶפת ִּב ְל ֵב ִנים‬
‫אֹו ְּב ֶז ֶפת? ‪ַ -‬ה ֶּי ֶלד ְי ַק ֵּבל ַמָּכה ּכֹו ֶא ֶבת‪ ,‬אּו ַלי הּוא‬ ‫ָּד ְפנֹות ַה ֻּק ְפ ָסה ֲעׂשּויֹות ֵמחֹ ֶמר ַרְך‪ַ ,‬י ֲח ִסית‪ּ ,‬ו ְבנֹו ָסף ְל ָכְך ‪ֵ -‬הן‬
‫ְמ ֻצּפֹות ִּב ְנ ָיר‪ְׁ .‬ש ֵני ַה ְּת ָנ ִאים ַהָּללּו ְּכ ֶׁש ֵהם ָּב ִאים ַי ַחד‪ַ ,‬מ ְק ִנים‬
‫ֲא ִפּלּו ִיָּפ ַצע‪.‬‬
‫ֵמ ַהִּס ָּבה ַהּזֹו‪ִ ,‬מ ְׁש ַּת ְּד ִלים ְל ַהְרִּכיב ִמ ְת ְק ֵני ִמ ְׂש ָחק‬ ‫ַל ֻּק ְפ ָסה ְּתכּו ָנה ֶׁשל ' ְּג ִמיׁשּות'‪.‬‬
‫ִּב ְג ַלל ַה ְּג ִמיׁשּות ‪ַּ -‬כ ֲא ֶׁשר ַה ְּמ ֵגָרה ְמ ַק ֶּב ֶלת ֶאת ַמַּכת ַה ַּמ ַחץ‪,‬‬
‫ַעל ַּג ֵּבי ֳח ָמִרים ְּג ִמי ִׁשים ְוַרִּכים‪.‬‬ ‫ִהיא ְיכֹו ָלה ְל ַה ֲע ִביר ֶאת ַהַּל ַחץ ֶאל ַה ֵח ֶלק ַה ֵּשׁ ִני ֶׁשל ַה ֻּק ְפ ָסה‪,‬‬

‫ֶׁשִּנ ְמ ָצא ִמ ַּת ְח ֶּתי ָה‪.‬‬
‫ַה ֵח ֶלק ַה ַּת ְחּתֹון ְמ ַק ֵּבל ֶאת ַהַּל ַחץ‪ַ ,‬אְך ֵמ ַא ַחר ְו ַה ְּד ָפנֹות ֶׁשּלֹו‬
‫ְמ ֻע ָּקלֹות ְּב ִמ ְק ָצת‪ְּ ,‬ב ֶדֶרְך ְּכ ָלל ַּגם הּוא ַמ ְצ ִלי ַח ְל ַׁש ְחֵרר ֶאת‬
‫ַהַּל ַחץ ָה ְל ָאה – ֶאל ַה ֻּ ׁש ְל ָחן ֶׁש ָע ָליו הּוא ֻמָּנח‪ְ ,‬ו ָכְך הּוא ַע ְצמֹו‬

‫ֵאינֹו ֻמ ְׁשָּפע ְו ֵאינֹו ִנ ְמ ָעְך ִּב ְג ַלל ַהַּל ַחץ‪.‬‬

‫ַהּכֹוס‬

‫טֹו ִבי ְוטֹו ִב ָּיה עֹו ְמ ִדים ַּב ֲחנּות ּו ְמ ֻע ְנ ָי ִנים ִל ְקנֹות ּכֹוסֹות ַחד‬
‫ַּפ ֲע ִמּיֹות‪.‬‬

‫" ִנ ַּקח ּכֹוסֹות ַי ֲהלֹום‪ִ ,‬הֵּנה ְּת ַמ ֵּשׁׁש ‪ַ -‬מְר ִּגי ִׁשים ֲע ֵלי ֶהן ֶׁש ֵהם‬
‫ָקׁשֹות ַו ֲח ָזקֹות יֹו ֵתר"‪ַ ,‬מִּצי ָעה טֹו ִבי‪.‬‬

‫" ַה ֶה ֶפְך הּוא ַהָּנכֹון‪ִ ,‬אם ַהּכֹוסֹות ָקׁשֹות ‪ֵ -‬הן ִנ ְׁש ָּברֹות ַמ ֵהר‬

‫תשפ"ב ‪14 36‬‬

‫המדור למדען הצעיר‪ ///‬ר' שולמן‬ ‫ֶק ֶׁשר ְּב ִסי ַג ְרָיה‬ ‫ֶּב ָע ָבר‪ָ ,‬היּו ְמ ַפ ְּז ִרים ִמ ַּת ַחת ַל ִּמ ְת ָק ִנים‬
‫חֹול‪ַ .‬החֹול הּוא ַרְך ּובֹו ֵלם ַז ֲעזּו ִעים‪ .‬אּו ָלם‬
‫ִאם ָּפ ַת ְחנּו ְּב ִנּסּוי ָק ִליל‪ּ ,‬בֹואּו ּו ְנ ַסֵּים ְּבעֹוד ִנּסּוי ַקל‪.‬‬ ‫ַהחֹול ָהָיה ִל ְפ ָע ִמים ָעף ִעם ָהרּו ַח‪ְ ,‬וִר ְצַּפת‬
‫ֶה ָח ָצץ ַה ָּק ָׁשה ָהְי ָתה ִמ ְת ַּגֵּלית ַּת ְח ָּתיו‪ְ .‬ו ַאל‬
‫ֶה ֳח ָמִרים‬ ‫ְּת ַקְּנאּו ְּב ִמי ֶׁשָּנ ַפל ֵמ ַה ִּמ ְת ָק ִנים ְו ִנ ְת ַקל‬
‫ְׁש ֵּתי ִמ ְמ ָחטֹות ( ִטיׁשּו)‬
‫ְּב ַקְר ַקע ָה ֲעׂשּו ָיה ָח ָצץ‪.‬‬
‫‪ַּ 4‬כּפֹות ֻסָּכר‬ ‫ַהּיֹום ְמ ַרְּפ ִדים ֶאת ֶׁש ַטח ַה ִּמ ְת ָק ִנים‬
‫ִּפַּסת ֶצלֹו ָפן ָּבאֶֹרְך ֶׁשל ִמ ְמ ֶח ֶטת ַהְּנ ָיר‪ּ ,‬ו ְׁש ֵּתי‬ ‫ְּב ַת ֲערֹ ֶבת ָה ֲעׂשּו ָיה ִמְּצ ִמי ֵגי ְמכֹו ִנּיֹות‬
‫ְּגרּו ִסים‪ַ .‬הּגּו ִמי ַה ָּג ִמיׁש ַמ ֲע ִביר ָה ְל ָאה‬
‫ּגּו ִמּיֹות ְק ַטּנֹות‬ ‫ֶאת ַה ֲח ָב ָטה ֶׁש ַה ֶּי ֶלד סֹו ֵפג ִּב ְז ַמן ַה ִּמ ְפ ָּגׁש‬
‫ַּב ַּק ְר ַקע‪ְ ,‬ו ַה ֶּי ֶלד ֶׁשָּנ ַפל ֵמ ַה ִּמ ְת ָקן יֹו ֵצא‬
‫ַה ֲה ָכ ָנה‬
‫ִנ ְפרֹס ֶאת ְנ ָירֹות ַה ִּטיׁשּו‪ְ ,‬ו ַנִּני ַח ַּב ֶּמְרָּכז ֶׁשל ָּכל‬ ‫ְּב ַמָּכה ַקָּלה ִּב ְל ַבד‪.‬‬
‫ֶא ָחד ֵמ ַהְּנ ָירֹות ְׁש ֵּתי ַּכּפֹות ֻסָּכר‪ְ .‬נ ַקֵּפל ּו ְנ ַג ְל ֵּגל‬
‫ַעד ֶׁש ִּת ָוּ ֵצר ָלנּו ֵמ ֵעין ִסי ַגְר ָיה ( ִנ ָּתן ְל ִה ְׁש ַּת ֵּמׁש ַּגם‬ ‫ִרּפּוד ַהּגּו ִמי ֶׁש ְּבִר ְצַּפת ַה ִּגָּנה הּוא ָּג ִמיׁש‬
‫‪ַ -‬אְך ֹלא ָּג ִמיׁש ַמ ְסִּפיק ְּכ ֵדי ִל ְמנֹ ַע ֶאת‬
‫ְּב ִסי ָגר ֲא ִמ ִּתי)‪.‬‬
‫ִנ ַּקח ֶאת ַא ַחד ַהִּסי ָג ִרים‪ּ ,‬ו ְנ ַנֶּסה ְלסֹו ֵבב אֹותֹו‬ ‫ַה ַּז ֲעזּו ַע ַל ֲחלּו ִטין‪.‬‬
‫ַמהֵּכן ָיכֹול ִל ְמנֹ ַע ַז ֲעזּו ַע ִמְּנ ִפי ָלה ַל ֲחלּו ִטין?‬
‫ְו ִליצֹר ֶק ֶׁשר‪.‬‬
‫הֹוּפ‪ ,‬עֹוד ִל ְפ ֵני ֶׁשִּס ַּי ְמנּו ִסיבּוב ִראׁשֹון‪ ,‬נֹו ַצר ַל ַחץ‬ ‫ֻּכָּלנּו ַמִּכיִרים אֹותֹו ‪-‬‬
‫ֶׁשל ֻסָּכר ַעל ְנ ַיר ַה ִּטיׁשּו‪ַ .‬הְּנ ָיר ִנ ְקַרע ְו ַהֻּסָּכר ָּפַרץ‬ ‫הּוא ַרְך ְו ָנ ִעים‪ּ ,‬ו ְב ִע ָּקר ‪ָּ -‬ג ִמיׁש‪ַ .‬הּצּוָרה‬
‫ֶׁשּלֹו ֹלא ְמ ֻק ַּב ַעת‪ְ ,‬ו ַהַּל ַחץ ֶׁש ַּמ ְפ ִעי ִלים‬
‫ַהחּו ָצה‪.‬‬ ‫ָע ָליו עֹו ֵבר ִּב ְמ ִהירּות ְל ָכל ִּכּוּון‪ֶ .‬זהּו ַהּפּוף‪.‬‬
‫ָמה עֹו ִׂשים?‬
‫ְמ ַחְּפ ִׂשים חֹ ֶמר ָּג ִמיׁש‪ֶׁ ,‬ש ְּי ַפ ֵּזר ֶאת ַהַּל ַחץ ֶׁשל‬ ‫ִצָּפה ְמ ֻמֵּלאת ְּב ַגְר ִּגיֵרי ַק ְל ַקר‪.‬‬
‫ַה ִּקּפּול ְּב ֹא ֶפן ָׁש ֶוה‪.‬‬ ‫ֶאת ַה ְּג ִמיׁשּות ַה ַּמ ְק ִסי ָמ ִלית ַהּזֹו ֶׁש ֵּיׁש‬
‫ַמה ָּג ִמיׁש יֹו ֵתר ִמְּנ ָיר?‬
‫ְּבפּוף‪ְ ,‬מ ַנְּצ ִלים ְּכ ֵדי ִל ְבֹלם ַז ֲעזּו ִעים‪.‬‬
‫ַנ ְילֹון‪.‬‬ ‫ַעל ַהּפּוף ֶא ְפ ָׁשר ִל ְקּפֹץ ִמּ ֹג ַבּה ַרב‪ִ ,‬ל ְׁשקֹ ַע‬
‫ִנ ַּקח ֶאת ִּפַּסת ַהְּצלֹו ָפן‪ ,‬אֹו ֲא ִפּלּו ְס ָתם ַׂש ִּקית ַנְילֹון‬ ‫ְּבתֹוכֹו ְוֹלא ָלחּוׁש ֲא ִפּלּו ִּב ְכ ֵאב ַקל‪.‬‬
‫ְּפׁשּו ָטה‪ְ ,‬ו ַנ ֲע ֹטף ָּבּה ֶאת ַה ִּמ ְמ ָח ָטה ַה ְמ ֻג ְל ֶּג ֶלת‬ ‫ַה ְּג ִמיׁשּות ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ַמ ֲע ִביָרה ֶאת ַהַּל ַחץ‬
‫ֶׁשּנֹו ְתָרה ְׁש ֵל ָמה‪ִ .‬נ ְמ ַּתח ְו ִנ ְסּגֹר ֶאת ְׁש ֵני ַה ְּק ָצוֹות‬ ‫ֶׁש ָהָיה ַּבְּנ ִפי ָלה ‪ֵּ -‬בין ַה ֶח ְל ִקי ִקים ַה ְּג ִמי ִׁשים‬
‫ֵהי ֵטב‪ְּ ,‬ב ֶע ְזַרת ְׁש ֵּתי ַהּגּו ִמּיֹות אֹו ְּב ִסיבּוב ָח ָזק‪.‬‬ ‫ָהַר ִּבים ֶׁשהּוא ֻמְרָּכב ֵמ ֶהם‪ַ ,‬עד ֶׁש ַהַּל ַחץ‬
‫ָּכ ֵעת‪ְ ,‬נ ַנֶּסה ִליצֹר ַּבׁ ֵּש ִנית ֶק ֶׁשר ֵמ ַהִּסי ָגר ֶה ָעטּוף‪.‬‬
‫ּתֹו ָצ ָאה – ִה ְצ ַל ְחנּו‪ַ .‬החֹ ֶמר ַה ָּג ִמיׁש ִּפ ֵּזר ֶאת ַל ַחץ‬ ‫ֶנ ְע ָלם ְו ֵאי ֶנּנּו‪.‬‬
‫ַּגְר ְּגֵרי ַהֻּסָּכר ְּבאֹ ֶפן ָׁש ֶוה ַעל ְּפ ֵני ַהִּסי ָגר‪ְ ,‬ו ַהִּסי ָגר‬

‫ִנ ְק ַׁשר ְּב ִלי ְל ִה ָּקַרע‪.‬‬
‫ִאם ִה ְׁש ַּת ַּמ ְׁשנּו ְּב ִסי ָגר ֶׁשל ַמ ָּמׁש‪ִ ,‬נ ָּתן ָּכ ֵעת ִל ְפּ ֹת ַח‬
‫ֶאת ַה ֶּק ֶׁשר‪ְ ,‬ל ָה ִסיר ֶאת ֲע ִטי ַפת ַהְּצלֹו ָפן ּו ְל ַה ְח ִזיר‬

‫ֶאת ַהִּסי ָגר ַהׁ ָּש ֵלם ַל ֻּק ְפ ָסה ְּכ ֶׁשהּוא ְלֹלא ֵנ ֶזק‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪15‬‬ ‫ַה ֻּמָּנח‬
‫' ְּג ִמיׁשּות' ַמ ְק ִּביל‬
‫ִּבְְּהגתְּולַַללכַּ ֻּּואמלגמּנֲֹוֻ ַועָּ ִמְהֵׂשׂמִּתרישגּמָ ְַכ ַההבההֶבּנ‪,‬וְַֹּׁחמְֶשהָּאֵקמנד ִֶַיִרהפֶאעּיהַיַצל‪ּ:‬הוץְָםִ ֶסכר ִֶאִיהנַּאִטויל ַימ ְליֶׁאִּסְבִסשְִֶֶּׁגטּאלשיַטִַֹּּלִוּוילמיְל‪ֶּ-‬תס‪.‬מםִַּנטאּוְיך‬

‫ּו ְג ִמי ִׁשים‪.‬‬

‫י זרקור‬‫איחולי מזל טובלמנויבטושבעהה‬ ‫ׁ ְַּשב ִִּממ ְָּטר ֶּפה ֶחוהסבורשטיןת‬

‫בר מצווה‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ַה ּט ֹו ָבה‬

‫לייבי ריגל‪ ,‬בית שמש‬ ‫ַהׁ ְּש ִמ ָּטה ֻמְר ֶּג ֶׁשת ֵהי ֵטב ַּב ִּמְרֶּפ ֶסת ֶׁשִּלי‪ֵ .‬אין‬
‫יצחק לורינץ‪ ,‬ירושלים‬
‫ִלי ַמה ַּל ֲעׂשֹות ַּב ִּמְרֶּפ ֶסת ַע ָּתה‪ַ ,‬ו ֲא ִני ְיכֹו ָלה‬
‫ימי הולדת ‪ -‬בנים‬
‫ַרק ְל ִה ְתּבֹו ֵנן ַּבִּצ ְמ ִח ָּיה ַהּצֹו ַמ ַחת ֶּפֶרא‪,‬‬
‫שמואל ווגל‪ ,‬ירושלים‬
‫אברהם שטיינברג‪ ,‬בית שמש‬ ‫ְל ַמׁ ֵּשׁש ָע ֶלה ַא ְלמֹו ִני ּו ְל ָה ִזיז ָע ָנף ַּפ ְלמֹו ִני‬

‫אלחנן לוי‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ֶׁש ֵאי ֶנִּני ַמִּכיָרה ֶאת ְׁשמֹו ֵתי ֶהם‪ֵ .‬הם ֲח ָד ִׁשים‬
‫אפרים ראובן זורייבין‪ ,‬ירושלים‬ ‫ַּב ִּמְרֶּפ ֶסת‪ ,‬אֹוְר ִחים ֶׁש ֵאי ָנם ְמ ֻפָּנ ִקים ְו ֵהם ִּפְר ֵחי ַמּקֹור ַה ֲח ִסי ָדה‬

‫עמרם הלמן‪ ,‬צפת‬ ‫ְמ ַג ְּד ִלים ֶאת ַע ְצ ָמם‪ֵ .‬מ ַע ְצ ָמם ִה ִּגיעּו ְו ִה ְׁש ַּתְּכנּו ָּב ֲא ָד ָמה‪.‬‬
‫מוטי פישר‪ ,‬ביתר עילית‬
‫אלחנן דיקשטיין‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ִמי ָא ַמר ֶׁש ָה ֲא ָד ָמה ׁשֹו ֶב ֶתת ַּבׁ ְּש ִמ ָּטה? ֲא ִני רֹו ָאה אֹו ָתּה‬
‫מוישי ירוחימוביץ‪ ,‬אופקים‬
‫ישראל קובלסקי‪ ,‬ביתר עילית‬ ‫ַמ ְצ ִמי ָחה ָּכל ַה ְּז ַמן ֲע ָׂש ִבים ְו ַע ְל ַעִּלים‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְּפָר ִחים‪.‬‬

‫מוישי פרידמן‪ ,‬אלעד‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה נֹו ֶת ֶנת ֶאת ַע ְצ ָמּה‪ִ ,‬מ ְת ַמֶּסֶרת ַלִּצ ְמ ִח ָּיה ַה ָּזָרה‬
‫שמואל דוד ברמן‪ ,‬ירושלים‬
‫ַה ִּמ ְתָּפֶר ֶׁשת ָּב ֲע ִצי ִצים‪ְּ .‬ב ֵאין ִלי ַמה ַּל ֲעׂשֹות ּו ְב ִמי ְל ַטֵּפל‪,‬‬
‫מאיר אנשין‪ ,‬אלעד‬
‫ָמ ָצא ִתי ֶאת ַע ְצ ִמי ִּפ ְתאֹום ִמ ְת ַי ֶח ֶסת ַל ְמ ַב ְּקִרים ַח ְסֵרי‬
‫בת מצווה‬
‫ַהׁ ֵּשם ַהָּללּו‪...‬‬
‫תמר אריאלי‪ ,‬נריה‬
‫ְּב ַא ַחד ָה ֲע ִצי ִצים ִּגִּלי ִתי ֶצ ַמח' ִסְרָּפד' ְמ ֻכֶּסה ְׂש ָערֹותצֹוְרבֹות‪.‬‬
‫ימי הולדת ‪ -‬בנות‬
‫ָל ַמ ְד ִּתי ֶׁשְּנ ִגי ָעהּבֹוּגֹוֶר ֶמת ְל ַא ְד ִמימּות ָּבעֹור‪ִ ,‬ל ְצִרי ָבהּו ְל ֶגֶרד‪.‬‬
‫יהודה ארנסט‪ ,‬ביתר עילית‬
‫פניני גלס‪ ,‬ירושלים‬ ‫ְּב ָע ִציץ ַא ֵחר ִּגִּלי ִתי ֶאת ' ַמּקֹור ַה ֲח ִסי ָדה' ‪ֶ -‬צ ַמח ַּב ַעל ְּפָר ִחים‬
‫בוני אורנג'‪ ,‬ירושלים‬
‫חוי גרינבוים‪ ,‬צפת‬ ‫ַה ֶּד ֶקל ֶׁשִּלי עֹו ֶׂשה ַח ִיל‬ ‫ְוֻר ִּדים ְק ַט ְנ ַטִּנים‪ּ ,‬ו ַמָּצ ִעית ְּפִרי ֲאֻרָּכה ּו ְמ ֻח ֶּד ֶדת ַה ַּמ ְזִּכיָרה‬
‫ַמּקֹור ֶׁשל ֲח ִסי ָדה‪ְּ .‬כ ֶׁש ַה' ַּמּקֹור' ַמ ְב ִׁשיל‪ ,‬הּוא ִמ ְסּתֹו ֵבב ְּכמֹו‬
‫מושקא ריבקין‪ ,‬כרמיאל‬
‫רבקה דויטש‪ ,‬ירושלים‬ ‫ְמחֹוג ַהׁ ָּשעֹון‪ּ ,‬ו ְל ַבּסֹוף נֹו ֵׁשר ָל ֲא ָד ָמה‪ְּ .‬כ ֶׁש ָהִיינּו ְי ָל ִדים‪ָ ,‬הִיינּו קֹו ְט ִפים ' ְמחֹו ִגים' ָּכ ֵאֶּלה ַּבׂ ָּש ֶדה‪,‬‬
‫דבורי גלזר‪ ,‬מודיעין עילית‬
‫חני הס‪ ,‬מודיעין עילית‬ ‫ּתֹו ְק ִעים ֶאת ֻח ָּדם ַעל ַה ֶּב ֶגד‪ְ ,‬ו ֵהם ִה ְסּתֹו ְבבּו ְו ִה ְסּתֹו ְבבּו ַעד ֶׁש ִּק ְּבלּו צּוַרת ּבֶֹרג‪.‬‬
‫אביגיל זוננפלד‪ ,‬ירושלים‬
‫נחמה בראנד‪ ,‬ירושלים‬ ‫ּ ֹכה ִּפ ְל ִאית ִהיא ָה ֲא ָד ָמה ֶׁשָּלנּו‪ְ .‬לעֹו ָלם ֵאי ָנּה ׁשֹו ֶב ֶתת‪ָּ .‬ת ִמיד ְמ ָאַר ַחת ִמי ֶׁשהּו‪ּ ,‬ו ַמ ְצ ִמי ָחה‬

‫רות גרונר‬ ‫ּו ְמ ַג ֶּד ֶלת אֹותֹו‪.‬‬
‫חוה אלישביץ‪ ,‬כרמיאל‬
‫ַּפ ַעם‪ְ ,‬וֹלא ַּבׁ ְּש ִמ ָּטה‪ִ ,‬טַּפ ְל ִּתי ָּב ֲע ִצי ִצים ֶׁשִּלי‪ּ ,‬ו ֵבין ִע ְׂש ֵבי ַה ָּבר ֶׁש ָּת ַל ְׁש ִּתי ֵמ ָה ֲא ָד ָמה‪ִ ,‬ה ְב ַח ְנ ִּתי‬
‫שירה סגל‪ ,‬כרמיאל‬
‫חני קופילוביץ‪ ,‬ירושלים‬ ‫ְּב ָע ֶלה ַחי ְוָירֹק‪ָ ,‬ארְֹך ְו ַדק ָּב ֳע ִבי חּוט ִר ְק ָמה! ִּכ ְמ ַעט ֶׁש ִה ְׁש ַל ְכ ִּתי אֹותֹו ָל ַא ְׁשָּפה‪ֲ ,‬א ָבל ְל ֶפ ַתע‬
‫רבקה ברכה שוורץ‪ ,‬רכסים‬
‫אסתר פטרובר‪ ,‬פתח תקוה‬ ‫ָע ַצְר ִּתי‪ֶ .‬ה ְח ַל ְט ִּתי ֶׁשַּכ ֲא ֶׁשר ַא ִּגי ַע ַל ִּמ ְׁש ָּת ָלה‪ֲ ,‬א ָבֵרר ַמהּו ָע ֶלה ֶזה‪.‬‬

‫נעמי פרידמן‪ ,‬אלעד‬ ‫" ִּת ְזְר ִקי אֹותֹו"‪ָ ,‬י ַעץ ִלי ַּב ַעל ַה ִּמ ְׁש ָּת ָלה ַּכ ֲא ֶׁשר ִהַּצ ְג ִּתי לֹו ֶאת ָהאֹוֵר ַח ַהָּצ ִעיר‪ֶ " .‬זהּו ֶּד ֶקל‬
‫הדס וולך‪ ,‬מודיעין עילית‬
‫אתלי וינקלר‪ ,‬ירושלים‬ ‫ֶׁשָּצ ַמח ִמ ֶּזַרע ֶׁש ֵה ִבי ָאה ָהרּו ַח ַל ִּמְרֶּפ ֶסת ֶׁשָּלְך"‪.‬‬

‫פרשמנדבלטותייממככלקדיעדוםתדיר)ר(הכלזבושתהכהכם‪,‬תתתושתבבבלראתרךחיוך‪,‬‬ ‫ֲא ָבל ֲא ִני ֶה ְח ַל ְט ִּתי ֶׁש ֲע ֵלה ֶּד ֶקל ָׁשֶוה ְה ִתַי ֲחסּות‪ַּ ,‬גם ִאם הּוא ַּדק ְו ִכ ְמ ַעט ִּב ְל ִּתי ִנְר ֶאה‪ָ .‬ח ַפְר ִּתי‬

‫ָּב ֲא ָד ָמה‪ּ ,‬ו ַב ֻּג ָּמה ֶׁשּנֹו ְצָרה ִה ְכ ַנ ְס ִּתי ֶאת ַהּׁ ֹשֶרׁש ַה ְּק ַט ְנ ַטן ֶׁש ָהָיה ְמ ֻח ָּבר ִל ְק ֵצה ֶה ָע ֶלה‪ֶ .‬ה ָע ֶלה‬

‫ָּג ַדל ְל ִאּטֹו‪ּ ,‬ו ִפ ַּתח ָע ָנף ְו ָע ִלים נֹו ָס ִפים ְס ִביב ֶּג ַזע ֶׁש ָה ַלְך ְו ִה ְת ַע ָּבה‪.‬‬

‫ִּג ַּד ְל ִּתי ֶאת ַה ֶּד ֶקל ָׁש ִנים ִמ ְסָּפר‪ַ ,‬עד ֶׁש ְּב ֶעֶרב ְׁש ַנת ַהׁ ְּש ִמ ָּטה ֵה ַב ְנ ִּתי ֶׁש ַה ִּמְרֶּפ ֶסת ַה ְּק ַטָּנה‬

‫ֶׁשִּלי ֵאי ֶנָּנה ַמ ְת ִאי ָמה לֹו עֹוד‪ַ .‬ה ֶּד ֶקל ֶׁש ָה ַפְך ָל ֵעץ ָק ָטן ַּב ַעל ֶּג ַזע ָע ֶבה ּו ְמ ֻח ְסָּפס‪ָ ,‬ה ֳע ַבר ִעם‬

‫ִּפַּסת ָה ֲא ָד ָמה ֶׁשּלֹו ְל ַב ֲע ַלת ֲח ַצר ְּגדֹו ָלה‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִהיא ְּת ַג ֵּדל אֹותֹו ַּב ֶּמְר ָחב ַהָּפתּו ַח‪.‬‬

‫ָּכ ֵעת‪ִ ,‬ל ְכבֹוד קֹוְר ֵאי ַזְרקֹור‪ִ ,‬ק ַּב ְל ִּתי ְּתמּו ָנה ֵמ ַה ֶּד ֶקל ‪ֶׁ -‬ש ֶעֶרׂש ֻה ַל ְדּתֹו ּו ְׁשנֹות ַי ְנקּותֹו ָהיּו‬

‫ְּב ִמְרֶּפ ֶסת ֵּבי ִתי‪ַ .‬ה ֶּד ֶקל ִעם ִּפַּסת ָה ֲא ָד ָמה ֶׁשִּלי‪ָ ,‬ה ָע ְברּו ְל ָע ִציץ ָּגדֹול‪ָׁ ,‬שם הּו ְס ָפה לֹו ֲא ָד ָמה‬

‫ַּב ֲעבּור ַהׁ ָּשָר ִׁשים ַה ִּמ ְתַר ִּבים‪ .‬הּוא ַמ ְמ ִׁשיְך ְל ִה ְתַּפ ֵּת ַח ּו ְל ַטֵּפס ָּגבֹו ַּה‪ַּ ,‬כָּי ֶאה ְל ֶד ֶקל ֵּג ֶאה‪.‬‬

‫ּו ְב ֵכן‪ִ ,‬מי ָא ַמר ֶׁש ָה ֲא ָד ָמה ׁשֹו ֶב ֶתת ַּבׁ ְּש ִמ ָּטה?‬

‫ֵאֶּלה ֲא ַנ ְחנּו‪ַ ,‬הְּיהּו ִדים ‪ֶׁ -‬שּׁשֹו ְב ִתים‪ּ ,‬ו ְמ ַא ְפ ְׁשִרים ָל ֲא ָד ָמה ִל ְהיֹות ִהיא ַע ְצ ָמּה‪.‬‬

‫תשפ"ב ‪16 36‬‬

‫מאת‪ :‬רות רוזנשטיין‬

‫ַהְּמַנּקֹותֶׁשָּלנּוַי ְל ֵדי ַהִּצי ֶמר‬

‫ֶׁשָּלנּו‪ֲ " .‬א ִני ֹלא מֹו ֵצאת ֶּדֶרְך ְל ַא ְפ ֵׁשר ָל ֶכן ְל ַה ְמ ִׁשיְך ֶאת‬ ‫ֶזה ָה ָיה ְּביֹום ְר ִבי ִעי ַּבּבֹ ֶקר‪.‬‬
‫ַה ֲח ִגי ָגה‪ָ .‬ה ִיי ִתי ְׂש ֵמ ָחה ְמ ֹאד ְל ַהְרׁשֹות ָל ֶכן‪ַּ ,‬כּמּו ָבן"‪.‬‬ ‫ֶע ְׂשִרים ְו ָח ֵמׁש מֹורֹות ָּבאּו ֶאל ַה ְי ִחי ָדה ַה ְּגדֹו ָלה‪.‬‬
‫ִל ְפ ֵני ֶהן‪ִ ,‬ה ִּגי ַע ֶצ ֶות ֵה ָעְרכּות‪ֶׁ ,‬ש ִּקׁ ֵּשט ִל ְכבֹו ָדן ֶאת ַהָּסלֹון‬
‫מֹוָרה ַא ַחת ִנ ְּג ָׁשה ַל ֶּד ֶלת ִּפ ְתאֹום‪ֶ ,‬נ ֱע ֶמ ֶדת ְל ַיד ַה ְמַרֶּכ ֶזת‬ ‫ִס ֵּדר ִּכְּסאֹות‪ֵ ,‬ה ִזיז ַסּפֹות ְו ֵה ִכין ֻׁש ְל ָחן ְי ֵפה ֶפה ‪ָּ -‬כְך ִל ִּבי‬
‫ַהְּצ ִעיָרה‪ִ " .‬נ ָּקיֹון? ָמה ַה ְּב ָע ָיה? ִנ ָּקיֹון? ֲא ַנ ְחנּו ְנ ַטֵּפל ָּב ֶזה!"‬ ‫ִסְּפָרה‪ִ .‬היא ָי ְצ ָאה ְל ֵבית ַהֵּס ֶפר ְּב ָׁש ָעה ְמ ֻא ֶחֶרת ַהּבֹ ֶקר‪,‬‬

‫" ֵאיְך?" ִא ָּמא ֹלא ֵה ִבי ָנה‪.‬‬ ‫ְו ִה ְסִּפי ָקה ִלְראֹות‪.‬‬
‫"ְּכ ִפי ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ְמ ַטְּפלֹות ַּב ָּב ִּתים ֶׁשל ַע ְצ ֵמנּו"‪ָ ,‬א ְמָרה‬ ‫ַא ַחר ָּכְך ִה ִּגי ַע ֶר ֶכב ֶׁשל ֵקי ֶטִרי ְנג‪ּ ,‬ו ָפַרק ָׁשם ֵצי ָד ִנּיֹות‬
‫ַהּמֹוָרה‪ְׁ " .‬ש ִטי ָפה‪ְ ,‬ס ַמְרטּוט‪ֶ ,‬אקֹונֹו ִמי ָקה‪ֲ .‬ח ִצי ָׁש ָעה‬ ‫ְּגדֹולֹות ְו ַאְר ָּג ִזים ְמ ֵל ִאים אֹ ֶכל‪ַ .‬הְר ֵּבה ִצּיּוד ִנ ְפַרק ֶאל ּתֹוְך‬

‫ַנ ֲעבֹד ֻּכָּלנּו ַי ַחד‪ְ ,‬ו ַהּכֹל ַי ְבִריק!"‬ ‫ַה ַּב ִית‪ַ .‬מ ְקֵרן‪ָ ,‬מ ָסְך ְועֹוד‪.‬‬
‫" ֲא ָבל‪ַ ...‬מה ִּפ ְתאֹום?"‬ ‫ְו ַא ֲחֵרי ַהּ ֹכל‪ִ ,‬ה ִּגיעּו ַהּמֹורֹות‪.‬‬
‫ְּב ַא ַחת ֶע ְׂשֵרה ְּב ֵעֶרְך ֵהן ִה ְת ַיׁ ְּשבּו ָׁשם ְל ָת ְכ ִנּיֹות ְצפּופֹות‬
‫ַּגם ֲא ִני ָה ִיי ִתי ָהמּום‪ֶׁ .‬ש ֵהן ְּת ַנ ֶּקי ָנה?‬ ‫ֶׁשל יֹום ִעּיּון‪ָּ ,‬כ ָכה ִא ָּמא ִסְּפָרה‪.‬‬
‫" ָל ָּמה ֹלא? ִק ַּב ְלנּו ָמקֹום ָנ ִקי‪ַ ,‬נ ֲח ִזיר אֹותֹו ָנ ִקי‪ְ .‬נ ַס ֵּים‬ ‫ַמה ֶּזה יֹום ִעּיּון? יֹום ֶׁשל ַהְר ָצאֹות ִחּנּו ִכּיֹות‪ֶׁ ,‬של ָּת ְכ ִנּיֹות‬
‫ָּכאן עֹוד ָׁש ָעה ָו ֵח ִצי‪ְ ,‬ו ַנ ְק ִּדיׁש ֶאת ַה ְּז ַמן ִּב ְׁש ִביל ְל ַה ְח ִזיר‬ ‫ְמ ַל ְּמדֹות ּו ַמ ֲע ִׁשירֹות ֶׁש ְּבסֹו ָפן יֹו ֵצאת ַהּמֹוָרה ְׂש ֵמ ָחה‬
‫ֶאת ַהְי ִחי ָדה ַל ַּמָּצב ֶׁש ָהְי ָתה‪ְּ ,‬ב ִדּיּוק ְּכמֹו ְּכ ֶׁש ִה ְת ַק ְּב ָלה"‪.‬‬ ‫יֹו ֵתר ְורֹו ָצה יֹו ֵתר ְל ַל ֵּמד‪ַּ .‬גם ֶאת ֶזה ִא ָּמא ִה ְס ִּביָרה ָלנּו‪.‬‬

‫" ֶא ְהמ‪ ...‬טֹוב"‪ִ ,‬נ ְכ ְנ ָעה ִא ָּמא‪ְּ " .‬ב ֵס ֶדר"‪.‬‬ ‫ֶזה ָּד ָבר ִחּיּו ִבי‪ָ ,‬נכֹון?‬
‫ִהיא ָח ְז ָרה ַה ַּב ְי ָתה‪ְ ,‬מ ַמ ֶה ֶרת ְל ִה ְת ַקׁ ֵּשר ָלעֹו ֶז ֶרת‪,‬‬ ‫טֹוב‪ֲ ,‬א ָבל ְלאֶֹרְך ַהּיֹום ָקרּו ְּד ָבִרים ִחּיּו ִב ִּיים ָּפחֹות‪ַ .‬א ַחת‬
‫ַה ַּמְרצֹות‪ְ ,‬ל ָמ ָׁשל‪ִ ,‬ה ִּגי ָעה ֲח ִצי ָׁש ָעה ַא ֲחֵרי ַה ְּז ַמן ֶׁשִּנ ְק ַּבע‬
‫ְל ַה ְס ִּביר ּו ְל ַה ְס ִּדיר ֶאת ִּבּטּול ַה ַה ְז ָמ ָנה‪.‬‬ ‫ָלּה‪ַ .‬ה ַּמ ְקֵרן ֹלא ָע ַבד‪ָ .‬קְראּו ְל ַא ָּבא ֶׁש ְּי ַנֶּסה ְל ַטֵּפל ַּב ְּב ָע ָיה‪,‬‬
‫ָׁש ָעה ָו ֵח ִצי ַא ַחר ָּכְך ָי ַׁש ְבנּו ַעל ַהַּנ ְד ֵנ ָדה‪ְ ,‬ו ָח ִזינּו ְּב ֶדֶרְך‬ ‫ַא ָּבא ָּב ַדק‪ְ ,‬ו ִה ְת ָּבֵרר ֶׁש ַה ַּמ ְקֵרן ֶׁשָּל ֶהם ָׁש ַבק ַחִּיים ְוֵיׁש צֶֹרְך‬
‫ַא ַּגב ִּב ְט ִעימֹות ִמ ִּמ ְק ַל ַחת ַהִּנ ָּקיֹון ָה ַעִּלי ָזה ֶׁשָּפ ְל ָׁשה‬
‫ְל ַהׂ ִּשיג ַא ֵחר‪.‬‬
‫ַּגם ֶאל ַה ִּמְרֶּפ ֶסת ַה ְּגדֹו ָלה‪.‬‬ ‫ָּכל ִמי ֵני ְּב ָעיֹותָּכ ֵאּלּו ַו ֲא ֵחרֹות ָּגְרמּו ְל ָכְך ֶׁש ְּב ִה ְת ָקֵרב ַהׁ ָּש ָעה‬
‫ִל ִּבי ָא ְמָרה ִלי‪ֲ " :‬ח ָבל ֶׁש ֶּזה ֹלא ַמ ְת ִאים ְל ַצֵּלם אֹו ָתן‬ ‫ֶׁש ַבע‪ֹ ,‬לא ִנ ְצְּפ ָתה ִה ְת ַקְּפלּות‪ְּ .‬כלֹו ַמר‪ַ ,‬הּמֹורֹות ָהיּו ֲע ַד ִין‬

‫ְּב ִלי ְרׁשּות‪ָ .‬ה ִיי ִתי ַמׂ ִּשי ָגה ֶאת ַה ַּת ְל ִמידֹות ֶׁשָּל ֶהן‪,‬‬ ‫ִּב ְת ִחָּלתֹו ֶׁשל ִּדּיּון ִחּנּו ִכי‪ֶׁ ,‬שּסֹופֹו ִמי ְיׁשּוֶרּנּו‪.‬‬
‫ּו ְמ ַק ֶּב ֶלת ֶּב ַטח ֶא ֶלף ֶׁש ֶקל ַעל ְּתמּו ָנה ' ִּג ְז ִעית'‬ ‫ְּב ֶׁש ַבע ָוֶר ַבע ִנ ְק ֶׁשה ִא ָּמא ַעל ֶּד ֶלת ַהְי ִחי ָדה‪ְ ,‬מ ַב ֶּק ֶׁשת ְל ָבֵרר‬
‫ָּכזֹו‪ֶׁ ,‬של ָּכל ַהּמֹורֹות ֶׁשָּל ֶהן ִעם ַמ ֵּקל ְׁש ִטי ָפה‬ ‫ֶׁש ַה ֶה ְסֵּכם ִּבי ָנה ּו ֵבין ָה ַא ֲחָר ִאית ַעל ַה ְּקבּו ָצה ‪ָּ -‬ת ֵקף‪ְ ,‬ו ִכי‬
‫ַאף ֶא ָחד ֹלא ָׁש ַכח ֶׁש ְּב ֶׁש ַבע ָאמּור ַהּיֹום ְל ִה ְס ַּתֵּים ַּבְי ִחי ָדה‪.‬‬
‫ְו ֶאקֹונֹו ִמי ָקה"‪.‬‬ ‫" ָאה‪ֹ ,‬לא‪ִּ .‬ת ְׁש ְמ ִעי‪ָ ,‬ה ְי ָתה ַׁשְר ֶׁשֶרת ֶׁשל ַּת ָּקלֹות‪ֲ .‬א ַנ ְחנּו‬
‫ַא ֲחֵרי ֶׁש ֵהן ָנ ְסעּו‪ָ ,‬ה ִיינּו ֻמ ְכָר ִחים ְׁש ֵנינּו ִל ְבּדֹק‬
‫ְנ ַׁשֵּלם ִּב ְׁש ִביל ִל ְׁשהֹות ָּכאן ְׁש ָע ַת ִים נֹו ָספֹות‪ְּ ,‬ב ֵס ֶדר?"‬
‫ַעד ַּכ ָּמה ַה ָּמקֹום נֹו ֵצץ‪ָ ( .‬מה‪ ,‬מֹורֹות ֶּב ֱא ֶמת‬ ‫" ָה ִיי ִתי ְׂש ֵמ ָחה ְל ַא ְפ ֵׁשר ָל ֶכן ְל ַה ְמ ִׁשיְך ָל ֶׁש ֶבת ּ ֹפה ַּגם ְּב ִלי‬
‫יֹו ְדעֹות ְל ַנּקֹות?)‬ ‫ְל ַׁשֵּלם"‪ָ ,‬א ְמָרה ִא ָּמא‪ .‬עֹוד ָׁש ָעה‪ָּ ,‬פחֹות ָׁש ָעה‪ֹ ,‬לא ֶזה‬

‫ִל ִּבי ִצְּל ָמה ְּב ִה ְת ַר ְּגׁשּות ֶאת ַהָּסלֹון‬ ‫ָה ִע ְנ ָין‪ֶ " .‬אָּלא ֶׁש ִה ְז ַמ ְנ ִּתי ְל ָכאן עֹו ֶזֶרת ְּב ָׁש ָעה ְׁשמֹו ֶנה"‪.‬‬
‫ֶׁשּמֹורֹות ָׁש ְטפּו‪ִ .‬היאמֹו ֶכֶרת ֶאת ַה ְּתמּו ָנה‬ ‫"יּוהּו‪ִ ,‬היא ִה ְז ִמי ָנה עֹו ֶזֶרת ִנ ָּקיֹון ְּב ָׁש ָעה ְׁשמֹו ֶנה!"‬

‫ְל ָכל ַה ַּמְר ֶּבה ִּב ְמ ִחיר‪...‬‬ ‫"ְו ָהעֹו ֶזֶרת ֹלא ְיכֹו ָלה‪ַ ,‬נ ִּגיד‪ְ ...‬ס ִלי ָחה ֶׁש ֲא ִני ָּכ ָכה ִמ ְת ַמ ַּק ַחת‪,‬‬
‫ֲא ָבל ֲא ַנ ְחנּו ְנ ַׁשֵּלם ַעל ֶזה ‪ֶ -‬א ְפ ָׁשר ֶׁש ִהיא ָּתבֹוא ַּבּבֹ ֶקר‪?...‬‬
‫ֲא ַנ ְחנּו ָּפׁשּוט ִּב ְב ָעָיה ִעם ַה ַּמְר ָצה ֶׁש ִה ִּגי ָעה ְל ָכאן ֵמָרחֹוק‪,‬‬

‫ְו ֵיׁש עֹוד ִע ְנ ָין ִעם ַה‪"...‬‬
‫"זֹו ְּב ָע ָיה‪ִּ .‬כי ָהעֹו ֶזֶרת ֹלא ּתּו ַכל ָלבֹוא ָמ ָחר ְּבׁשּום‬

‫אֹ ֶפן‪ּ ,‬ו ְב ָׁש ָעה ְׁש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה ַּבָּצ ֳהַר ִים ֶׁשל ָמ ָחר ‪-‬‬
‫יֹום ֲח ִמי ִׁשי ‪ְּ -‬כ ָבר ֲאמּוָרה ְל ַה ִּגי ַע ְל ָכאן ִמ ְׁשָּפ ָחה"‪.‬‬

‫" ֶא ְהמ‪ ...‬יּוהּו! ָמה עֹו ִׂשים?"‬
‫" ֲא ִני ַמ ָּמׁש ִמ ְצ ַט ֶעֶרת"‪ָ ,‬א ְמָרה ִא ָּמא‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪17‬‬

‫רגעים‬
‫אימשהל‬

‫> אסתי כץ‬ ‫פחד‪ .‬פחד גדול אפף אותנו‬
‫כשמחבלים בני עוולה חדרו‬
‫מה שהיה‬ ‫לערים מרכזיות וגרמו להרג נורא‪.‬‬
‫פחד כזה‪ ,‬שגם מי שחווה אותו‬
‫יהודית בסך הכל הלכה לערוך קניות לשבת קודש‪ ,‬כמו‬ ‫רק מרחוק‪ ,‬שלא ממש היה שם‬
‫שהיא עושה מדי יום חמישי‪ .‬הקנייה של יום חמישי‬ ‫באמת ‪ -‬מתקשה להתאושש‬
‫רגילה ושגרתית לגמרי‪ ,‬אבל הפעם קרה משהו שהיא‬
‫ממנו‪.‬‬
‫לא היתה יכולה לדמיין‪.‬‬ ‫הזמנו לכאן שלוש נערות‬
‫"פתאום עבר רחש בחנות‪ ,‬בהלה‪ .‬אנשים התחילו לדבר‬ ‫חמודות שחוו את המתח; נקלעו‬
‫על פיגוע נורא בעיר"‪ ,‬נזכרת יהודית‪" .‬הייתי מבוהלת‬ ‫לעין הסערה וחוו רגעים של‬
‫מאוד‪ .‬ביקשתי מאחת הקונות מכשיר טלפון‪ ,‬ומיהרתי‬
‫להתקשר לאמא שלי‪ .‬רציתי שאמא תאמר ששום דבר‬ ‫אימה‪.‬‬
‫לא קרה ושהכל שטויות‪ ,‬אבל היא לא היתה יכולה‬
‫לומר כך‪ .‬אמא הודתה שהיה פיגוע‪ ,‬וביקשה שלעת‬ ‫נמצאות כאן אתנו יהודית‬
‫האלעדית בת הארבע עשרה‪,‬‬
‫עתה אחכה בחנות‪.‬‬ ‫הדס ‪ -‬אלעדית גם היא ‪ -‬בת‬
‫בינתיים הלכה האנדרלמוסיה וגברה‪ .‬מנהלי הסניף‪,‬‬
‫מבוהלים מאוד בעצמם‪ ,‬אמרו שהם נועלים את‬ ‫עשר‪ ,‬וגיטי הירושלמית בת‬
‫החנות בדקות הקרובות‪ ,‬כי המחבלים מסתובבים‬ ‫האחת עשרה‪ .‬הן מספרות על מה‬
‫בחוץ‪ ,‬והם לא רוצים שחלילה ייכנסו פנימה‪ .‬הם‬ ‫שקרה סביבן‪ ,‬וגם על מה שבתוך‬
‫הכריזו שמי שרוצה לצאת ‪ֵ -‬יצא כעת‪ .‬באותן דקות‬
‫ספורות נמלטו כמעט כל המבוגרים ששהו במקום‪,‬‬ ‫הלב שלהן התחולל‪.‬‬

‫ואילו הילדים פחדו לצאת ונשארו בפנים‪.‬‬ ‫אורית ג'ושוע‪ ,‬ביבליותרפיסטית‬
‫שעתיים תמימות נותרתי סגורה בסניף של רשת‬ ‫ומטפלת רגשית‪ ,‬מסתכלת ִאתן‬

‫'בר‪-‬כל'"‪.‬‬ ‫לפחד בעיניים‪.‬‬
‫"בכל ערב מימי ספירת העומר"‪ ,‬מספרת הדסה‪,‬‬
‫"אנחנו סופרים כל האחים והאחיות יחד‪ ,‬שרים‬ ‫‪18‬‬
‫ועושים תכניות‪ .‬באותו ערב נורא היינו ממש באמצע‬
‫החגיגה‪ ,‬ואמא לא רצתה לפגום באווירה הטובה‪.‬‬
‫היא הרימה את הטלפון‪ ,‬שמעה מה ששמעה‪ ,‬קמה‬

‫תשפ"ב ‪36‬‬

‫כשלפתע נשמעו צרחות איומות‪' :‬מחבל! מחבל'‪.‬‬ ‫לנעול את הדלת וחזרה בשפתיים חשוקות כאילו‬
‫נמלטנו אל תא מדידה קטן בבעתה‪ .‬ידית התא היתה‬ ‫דבר לא אירע‪ .‬אמא הבינה שהיא לא תוכל להסתיר‬
‫שבורה‪ ,‬ואחי החזיק את הדלת כדי שתוכל להיסגר‪.‬‬ ‫מאתנו את הנעשה לאורך זמן‪ ,‬אך רצתה לתת לנו‬
‫אמא שלי החזיקה את התינוקת על ידיה‪ ,‬והלב של‬ ‫עוד קצת שלווה‪ .‬בעוד המרצחים עדיין מסתובבים‬
‫כולנו דפק בקצב פראי‪ .‬המוכר סגר את דלתות החנות‪,‬‬ ‫חופשי והעיר כולה אבלה ודולקת‪ ,‬הלכנו לישון בשקט‬
‫הגיף את התריסים ונעמד לפני הדלת כשבידו‪ ,‬כמו‬
‫וברוגע‪ .‬כמו אי בלב ים היה הבית שלנו‪.‬‬
‫נשק‪ ,‬מקל של מטאטא‪.‬‬ ‫אבל למחרת כבר אי אפשר היה להסתיר‪ .‬קמתי‬
‫בתוך התא הקטן קיבלנו עלינו קבלות טובות‪ ,‬אמרנו‬ ‫בבקר מצפה ונרגשת‪ .‬באותו יום שישי אמורה היתה‬
‫פרקי תהילים ו'אין עוד מלבדו'‪ .‬הזמן נדמה לנו כנצח‪,‬‬
‫כשדמיינו שהמחבל עלול לפרוץ לתוך החנות‪ .‬אבל‬ ‫להיערך מסיבת יום ההולדת שלי בכיתה‪.‬‬
‫אחרי עשרים דקות עברה ניידת משטרה והודיעה‬
‫שהיתה זאת בהלת שווא‪ ,‬ושאפשר לצאת ולהסתובב‬ ‫"בתחילה ממש רעדו לי‬
‫הידיים מרוב חרדה‪ ,‬אבל‬
‫ברחוב כרגיל"‪.‬‬ ‫כשכולם קצת נרגעו‪ ,‬התחילו‬
‫להתעופף בחלל גם בדיחות;‬
‫ככה הרגשתי‬ ‫מישהו ארגן סעודת אמנים‬
‫ממוצרים בחנות‪ ,‬ואפילו‬
‫אנחנו חוזרים שוב אל יהודית‪ ,‬שם ברגעי האימה‬ ‫ניסה לחלק בינינו את ספר‬
‫ב'בר כל'‪.‬‬
‫התהילים"‪.‬‬
‫תיארת לנו את העובדות‪ ,‬יהודית‪ .‬עובדות לא שגרתיות‬
‫בכלל‪.‬‬ ‫'יש חשש שמחבלים מסתובבים באזור אלעד'‪ ,‬אמרה‬
‫לי אמא כשכבר התחלתי להתארגן‪' ,‬לכן לא תלכו היום‬
‫עכשיו ‪ -‬מוכנה לפתוח לרגע את הלב? תספרי לנו מה‬
‫הרגשת‪ ,‬טוב?‬ ‫לבית הספר‪ ,‬וממילא בטח הרבה ילדים לא יגיעו'‪.‬‬
‫התאכזבתי מאוד‪ .‬מדי יום שישי אני מחרפת את‬
‫"בתחילה היה הכל מבהיל מאוד‪ .‬מפחיד‪ .‬הרגשנו מעין‬ ‫נפשי כדי להיות הראשונה שמגיעה לתיבה‪ ,‬לוקחת‬
‫טבעת לחץ שהלכה והתהדקה וחנקה אותנו יותר‬ ‫את העיתון היומי וקוראת את עיתון הילדים‪ .‬באותו‬
‫ויותר מרגע לרגע‪ .‬היו שם אנשים שהתחילו להכין‬ ‫שבוע התפלאתי לגלות שהעיתון לא נמצא‪ ...‬לא‬
‫אותנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬למצב שבו יחדרו המחבלים לחנות‪.‬‬ ‫העלתי בדעתי שאבא הגניב אותו מהתיבה רק כדי‬
‫הם הדגימו לנו איך לשכב על הרצפה וכיצד להתגונן‬
‫מפני יריות‪ ,‬הסבירו איך לרוץ בזיג זג אם מחבל יחדור‪.‬‬ ‫לחסוך מאתנו עוגמת נפש‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬הוראות מסוג זה רק גרמו לנו להיבהל יותר‬ ‫כאבתי על ביטול מסיבת יום ההולדת‪ ,‬עד ששמעתי‬
‫את הרמקולים המכריזים על הלוויות רוויות היגון‪.‬‬
‫ויותר‪ ,‬וכמעט לשכב על הרצפה מרוב פחד‪...‬‬ ‫אז הופיע האבל האמיתי‪ ,‬והעצב‪ .‬וגם הפחד‪ .‬ביום‬
‫המוכרים חילקו סכינים ומחבתות ממחלקת כלי בית‪,‬‬ ‫ראשון העיר עוד היתה אפופת אימה‪ ,‬ואמא ליוותה‬
‫למקרה שבו המחבל יחדור פנימה ‪ -‬שהאנשים יוכלו‬
‫לתקוף אותו‪ ...‬עד כמה שזה נשמע משעשע‪ ,‬בשעת‬ ‫אותנו לבית הספר כמו ביום הראשון בכיתה א'"‪.‬‬

‫גיטי‪ ,‬לוקחת אותנו למקום אחר ולזמן אחר‪ :‬ערב‬
‫פסח בירושלים‪.‬‬

‫"בבוקר של שרפת חמץ‪ ,‬ערב חג הפסח ממש‪ ,‬יצאתי‬
‫עם אמי‪ ,‬אחי ואחותי התינוקת ל'גאולה'‪ ,‬מרכז הקניות‬
‫הירושלמי‪ ,‬כדי לקנות מספר פריטים נחוצים לחג"‪,‬‬
‫כך מספרת לנו גיטי‪" .‬עמדנו באמצע חנות בגדים‪,‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪19‬‬

‫אורית ג'ושוע‪ ,‬ביבליותרפיסטית ומטפלת רגשית‪,‬‬ ‫מעשה הכל היה נראה מוחשי ומפחיד עד מאוד‪.‬‬
‫משוחחת עם כולנו על הפחד‪:‬‬ ‫איש אחר שהיה בשטח ניגש דווקא למחלקת חומרי‬
‫הניקיון‪ ,‬ורוקן תכולת בקבוקי אקונומיקה ופנטסטיק‬
‫יהודית‪ ,‬הדס וגיטי היקרות‪ ,‬פחד הוא תגובה נורמלית‬ ‫בסמוך לפתח‪ ,‬כדי שהמחבל יחליק וייפול מיד‬
‫למצב לא נורמלי‪.‬‬ ‫כשייכנס‪ .‬למחרת סיפרה הקופאית לאמי‪ ,‬שהיא‬
‫זאת שהחליקה על חומרי הניקוי לבסוף‪ ...‬אבל‬
‫קודם כל‪ ,‬בואו נזכור את זה‪ .‬הפחד הוא מנגנון שה'‬ ‫אז‪ ,‬כשראינו בדמיון מול עינינו מחבל חמום מוח‬
‫ברחמיו שתל בנו‪ ,‬כדי שנדע להתגונן בזמן סכנה ולא‬ ‫משתטח על הרצפה מולנו וקם בזעם ‪ -‬הלב התחיל‬
‫נישאר שאננים‪ .‬שנרוץ ונברח‪ ,‬או נסוכך על עצמנו‪ ,‬או‬
‫לדפוק מהר יותר‪.‬‬
‫נקרא לעזרה‪ .‬בדיוק מה שאתן עשיתן‪.‬‬ ‫הכל היה מבהיל ומבעית ונורא כל כך‪ ,‬עד שהתחלנו‬
‫אלא שלפעמים הפחד נשאר גם אחרי שהסכנה חלפה‪,‬‬
‫והופך לחרדה שמשתקת את החיים‪ .‬גיטי המתוקה‪,‬‬ ‫כולנו לצחוק‪...‬‬
‫כן‪ ,‬בשלב הבא‪ ,‬אחרי שהגענו לשיא המתח‪ ,‬המיתר‬
‫תיארת זאת יפה כל כך‪...‬‬
‫אנחנו חוששים לצאת מהבית‪ ,‬כי מסוכן בחוץ; אנחנו‬ ‫פקע והשתחרר בשעשוע‪.‬‬
‫שוכבים במיטה ערים במשך שעות‪ ,‬וכל רחש מכיוון החלון‬ ‫בשלב המצחיק‪ ,‬כשבאו קצת רוגע והקלה‪ ,‬אפשרו‬
‫מקפיץ אותנו‪ .‬אנחנו בודקים שוב ושוב אם הדלת נעולה‪,‬‬ ‫לנו המוכרות לפשוט על מדפי הממתקים ולהשיב‬
‫אנחנו עסוקים ללא הרף בעדכונים‪ :‬מה קרה? ולמי? ומה‬ ‫את נפשנו החֵרדה בקצת סוכר‪ ,‬צבעי מאכל וקקאו‪.‬‬
‫בתחילה ממש רעדו לי הידיים מרוב חרדה‪ ,‬אבל‬
‫סיפרו? ואיך תפסו? והחיים כבר לא יפים כל כך‪...‬‬ ‫כשכולם קצת נרגעו‪ ,‬התחילו להתעופף בחלל גם‬
‫מה עושים כדי לא לתת לפחד לנהל לנו את החיים?‬ ‫בדיחות; מישהו ארגן סעודת אמנים ממוצרים בחנות‪,‬‬

‫חזל"ש (ראשי תיבות של חזרה לשגרה)‬ ‫ואפילו ניסה לחלק בינינו את ספר התהילים"‪.‬‬
‫"כששמעתי את הרמקולים‪ ,‬נבהלתי"‪ ,‬מניחה גם‬
‫נחזור לשגרה במהירות האפשרית‪ .‬ניצמד לחיי היום יום‪,‬‬ ‫הדס יד על הלב‪" ,‬ובאותו רגע הבנתי עד כמה העצב‬
‫נלך למכולת‪ ,‬נעלה על אוטובוס ונעשה את כל הדברים‬ ‫שלי בבוקר על מסיבת יום ההולדת היה שולי ואפילו‬
‫הרגילים‪ .‬החזרה לשגרה מעניקה תחושת יציבות וביטחון‪,‬‬ ‫מגוחך‪ ,‬לעומת הצער האמיתי והעצום שאמורים‬

‫וממוססת את הפחדים‪.‬‬ ‫להרגיש בגלל האסון‪.‬‬
‫(שימו לב‪ :‬אם החרדה אינה דועכת כעבור שבועות אחדים‪,‬‬ ‫ביום ראשון היתה הכיתה שלנו סוערת‪ .‬הכיתות בבית‬
‫הספר מחולקות על פי אזורי מגורים‪ ,‬כך שכל בנות‬
‫חובה לפנות להורה או למורה ולבקש עזרה)‪.‬‬ ‫הכיתה שלנו גרות באזור יהודה הנשיא ‪ -‬האזור בו‬

‫שיחת נפש‬ ‫הסתובבו המחבלים ימח שמם‪.‬‬

‫נדבר על הרגשות שלנו‪ .‬ניגש לאבא ולאמא‪ ,‬נשוחח עם‬
‫אח‪ ,‬עם אחות‪ ,‬עם מורה‪ ,‬עם חברה שגם היא חוותה פחד‪.‬‬
‫טבעי לפחד‪ ,‬ואין במה להתבייש‪ .‬חשוב לדבר עם אנשים‬
‫שאנחנו יכולים לסמוך עליהם‪ ,‬ולספר להם בכנות מה עובר‬
‫עלינו‪ .‬אפשר גם לבטא את הרגשות שלנו דרך כתיבה או‬

‫תשפ"ב ‪20 36‬‬

‫כולן סיפרו על רגעי הפחד הנוראים‪ ,‬חברות שיתפו על אנשים שנמלטו‬ ‫ציור‪ ,‬או בכל דרך שעוזרת לנו‬
‫אל תוך הבית שלהן כדי להסתתר‪ ,‬ועל מה שראו מבעד לחלון‪ .‬הרגשתי‬ ‫להשתחרר‪.‬‬
‫ממש מנותקת ולא מעודכנת בכלל‪ ,‬כי בזמן המפחיד ביותר‪ ,‬אני כלל לא‬
‫ידעתי על המתרחש‪ .‬אבל אי הנעימות הקטנה הזו בכיתה‪ ,‬היתה עדיפה‬ ‫הרגעה‬

‫לי על פני הפחד בזמן אמת"‪.‬‬ ‫כשאנחנו מרגישים שהפחד בא‬
‫גיטי מצדה מתארת‪" :‬כשהתחבאנו בתא ההלבשה וחששנו מהמחבל‪,‬‬ ‫לבקר‪ ,‬זה הזמן לנשום עמוק‪,‬‬
‫לשמוע מוזיקה נעימה‪ ,‬לשתות‬
‫הרגשות המשמעותיים ביותר היו בהלה‪ ,‬פחד ולחץ‪.‬‬ ‫לאט כוס מים או לקבל חיבוק‪...‬‬
‫בתחילה היה הפחד משתק ממש‪ ,‬אבל אחרי שאמרתי 'אין עוד מלבדו'‪,‬‬ ‫אפשר גם לשיר בקול! פחד לא‬
‫חשתי באמונה האופפת אותי ומפוגגת את הפחד הנורא‪ .‬נזכרתי שרק‬ ‫אוהב שירים‪ .‬הם מקלקלים לו‬
‫ה' עשה עושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬והייתי בטוחה שהוא ישמור עליי‬
‫ויציל אותי‪ .‬הפחד לא נעלם‪ ,‬אבל הופיע מעט רוגע שמיתן אותו‪ .‬יחד‬ ‫את מצב הרוח הזועף‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬קיבלתי עלי שתי קבלות בצניעות‪.‬‬ ‫מחשבות חיוביות‬
‫לצערי‪ ,‬הפחד טרם עזב אותי‪ .‬מאז אותו יום אני פוחדת מאוד ללכת‬
‫בחושך‪ ,‬חוששת להיות לבד ונבהלת מכל איש זר ברחוב‪ .‬עדיין איני‬ ‫לחשוב מחשבות שליליות‪,‬‬
‫זה קל פי שלוש! נצטרך אם‬
‫מצליחה להתגבר"‪.‬‬ ‫כן להכריח את עצמנו לחשוב‬
‫באורח חיובי‪ .‬נדמיין שדברים‬
‫וזה מה שעשיתי‪ .‬וגם חשבתי‬ ‫טובים קורים‪ ,‬ניעזר בדמיון‬
‫מודרך כדי ליצור סופים טובים‬
‫הפחד הוא רגש אלים ממש‪.‬‬ ‫לאירועים מפחידים‪ ,‬נשתמש‬
‫כמו מחבל הוא משתלט עלינו‪ ,‬אוזק אותנו‪ ,‬לא מרשה לנו לזוז‪.‬‬ ‫בהומור ונספר את כל הבדיחות‬
‫המשומשות‪ ...‬ונהיה בשמחה‬
‫אבל כן‪ ,‬אפשר להתגבר עליו ובכל זאת לנסות לפעול‪.‬‬ ‫תמיד‪ .‬או לפחות מדי רבע שעה‪.‬‬
‫הנה‪ ,‬תשמעו מה הגיבורות שלנו עשו בזמן אמת‪:‬‬
‫והכי חשוב –‬
‫יהודית‪" :‬שיחות טלפון תכופות לאמא שלי‪ ,‬הרגיעו אותי מאוד‪ .‬גם‬
‫חברות מהכיתה שהתקשרו אליי למספר הטלפון של האישה מהחנות‪,‬‬ ‫אמונה ותקוה‪.‬‬
‫התעניינו כל הזמן הורידו את מפלס המתח‪ .‬הן עזרו לי לקלוט מה המצב‬
‫האמיתי בחוץ‪ .‬נכון‪ ,‬המצב לא היה טוב ולא נחמד‪ ,‬אבל בכל זאת פחות‬ ‫נזכור שה' אוהב אותנו ומשגיח‬
‫מפחיד ומלחיץ מכפי שהרגשנו בחנות‪ .‬כמעט בחצות באו אבא ואמא‬ ‫עלינו כל הזמן‪.‬‬
‫לאסוף אותי‪ ,‬ואז נרגעתי לגמרי‪ .‬למעשה‪ ,‬עד עצם הרגע הזה לא הודיעו‬

‫לתושבי אלעד שהם יכולים לצאת מהבתים‪ ,‬אבל הנה ‪ -‬יצאנו‪"...‬‬
‫ומה לימד אותך הערב הארוך הזה?‬

‫"למדתי שהכל תלוי ברצון ה'‪ .‬שאנחנו לא באמת יודעים שום דבר על‬
‫העתיד‪ ,‬ושהכל יכול להשתנות ברגע‪ .‬הנה‪ ,‬תכננתי לקנות ולחזור הביתה‪,‬‬

‫ולא חלמתי על הרפתקה שכזאת‪ ...‬הכל מכוון מלמעלה"‪.‬‬
‫הדסה‪" :‬דודה שלי גרה בעמנואל‪ .‬עמנואל השומרונית קרובה יותר‬
‫לערבים‪ ,‬והיו בה בעבר מספר פיגועים‪ .‬באותו יום בו הורו לתושבי אלעד‬
‫שלא לצאת מהבית‪ ,‬טלפנה דודתי והציעה באירוניה‪' :‬אולי תעברו לגור‬
‫בעמנואל? תרגישו כאן בטוח יותר‪ '...‬צחקנו‪ .‬הבנו שאין מקום בטוח‬

‫יותר או פחות‪ .‬אם ה' לא ישמור עיר‪ ,‬שווא שקד שומר"‪.‬‬
‫גיטי‪" :‬בשעת מעשה ידעתי שאני צריכה קודם כל לפעול‪ .‬הפעולה‬

‫הנכונה היתה ‪ -‬להתחבא‪.‬‬
‫יחד עם זאת התחזקתי באמונה‪ .‬שיננתי לעצמי‪ :‬מה שה' ירצה שיקרה‬
‫לי‪ ,‬יקרה‪ ,‬ואם ה' לא רוצה שיקרה לי רע‪ ,‬שום דבר רע לא יקרה לי‪ .‬הכל‬

‫בידיים שלו"‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪21‬‬

‫ֶזה ֹלא ָה ָיה ַח ָּיל ְּבִרי ִטי‪ִ ,‬מי ֶׁשִּנ ַּגׁש ֶאל ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא‪.‬‬ ‫" ִמי ַא ֶּתם?"‬
‫ֶזה ִּב ְכ ָלל ֹלא ָה ָיה ַח ָּיל‪ֶ .‬זה ָה ָיה ִאיׁש ָנמּוְך‪ְ ,‬מ ִהיר ְּתנּו ָעה‪ַּ ,‬ב ַעל‬

‫ָז ָקן ְצ ַה ְב ַהב ָק ָטן‪ֶׁ ,‬ש ִּד ֵּבר ְּב ִאי ִדיׁש ְנ ִעי ָמה ָלאֹ ֶזן‪.‬‬

‫ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ִה ִּביט ַעל ִא ָּמא ֶׁשּלֹו‪.‬‬

‫" ֲא ַנ ְחנּו ְצִרי ִכים ְל ַה ִּגי ַע ְל ֵתל ָא ִביב"‪ָ ,‬א ַמר ַּבּסֹוף‪ְ ,‬ו ָט ַפח ְל ַע ְצמֹו ַעל ַה ֵּמ ַצח‪ְ " .‬ו ֵאין‬

‫ּ ֹפה ֶאת ָּכל ַה ְי ָל ִדים"‪.‬‬

‫" ֵיׁש ִלי ָׁשם ֶר ֶכב"‪ָ ,‬ה ִאיׁש ִה ְצ ִּבי ַע ִל ְׂש ֹמאל‪ּ" .‬בֹואּו‪ַ .‬מ ֵהר"‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫" ֵאין ּ ֹפה ֶאת ָּכל ַה ְי ָל ִדים ֶׁשָּלנּו"‪ָ ,‬ח ְזָרה ִא ָּמא ֶׁשל ְׁש ִמילֹו ְולּו ִליק‪.‬‬ ‫ְּג ִלי ָמה ְׁש ֹח ָרה ַּב ַחּלֹון‬

‫לּו ִליק ִנ ְצ ָמד ֵא ֶלי ָה‪ֲ ,‬א ָבל ָה ִאיׁש ְּכ ָבר ָח ַתְך ֶאת ַהָּנ ָמל ִּב ְפ ִסיעֹות ְּגדֹולֹות ְמאֹד‬ ‫ַּת ְק ִציר‪ַ :‬א ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ֶּבן ַהׁ ְּש ֵּתים‬
‫ֶע ְׂשֵרה ִנׂ ָּשא ְל ִא ָּמא ֶׁשל ְׁש ִמילֹו‬
‫ָק ִדי ָמה‪ַ .‬א ָּבא ְו ִא ָּמא ָּד ְלקּו ְּב ִע ְּקבֹו ָתיו‪ְ ,‬מ ֻפ ָח ִדים‪.‬‬
‫ְולּו ִליק ְל ַא ַחר ַהּׁשֹו ָאה‪ַ .‬ה ִּמ ְׁשָּפ ָחה‬
‫" ֵאיפֹה ַה ְי ָל ִדים? ַּכ ָּמה ֲח ֵסִרים? ָמ ַתי ְּב ֶע ֶצם ֵהם ָה ְלכּו‪ּ ,‬ו ְל ָאן?" ָל ִאיׁש ֹלא ָה ָיה ְז ַמן‪.‬‬ ‫עֹו ָלה ַעל ֳא ִנ ַּית ַמ ְעִּפי ִלים ַה ִּמ ְת ַּגָּלה‬
‫ַעל ְי ֵדי ַה ְּבִרי ִטים‪ַּ .‬ב ֲחסּות ַה ָּב ָל ָגן ַעל‬
‫הּוא ָׁש ַאל ֶאת ָּכל ַהׁ ְּש ֵאלֹות ְּבעֹודֹו ָרץ ְּב ִע ְקבֹות ָה ֶא ְצ ַּבע ֶׁשּלֹו‪ֶ ,‬אל ָהֶר ֶכב‪.‬‬ ‫ַהָּנ ֵמל‪ ,‬נֹו ֵטל ֲע ִקי ָבא ֶאת ְׁש ִמילֹו ְו ֵהם‬

‫" ְׁש ֵני ְי ָל ִדים"‪ ,‬קֹו ָלּה ֶׁשל ִא ָּמא ָע ָלה ִל ְצ ָע ָקה‪ְׁ " .‬ש ֵני ְי ָל ִדים ָּפׁשּוט ִנ ְׁש ְמטּו ָלנּו ָּכאן‬ ‫ִמ ְת ַח ְּב ִאים ְּבתֹוְך ּדּוד ֲע ָנק‪.‬‬

‫ַּב ָּב ָל ָגן‪ .‬עֹוד ֶר ַגע ִנ ְמ ָצא אֹו ָתם‪ .‬עֹוד ֶר ַגע"‪.‬‬ ‫ְׁש ֵני‬
‫ַא ִחים‬
‫" ִל ְפ ֵני ֶר ַגע ָר ִאי ִתי אֹו ָתם"‪ָ ,‬ה ִאיׁש ֹלא ִה ְסּתֹו ֵבב ֲא ֵלי ֶהם‪ַ .‬הּקֹול ֶׁשּלֹו ָה ָיה ָרחּום‪,‬‬
‫ְו ָאח‬
‫ֲא ָבל ָּברּור ְו ָחתּוְך‪ִ " .‬מי ֶׁשהּו‪ָ ,‬ח ֵבר ֶׁש ָּבא ִא ִּתי‪ֶ ,‬ה ֱע ָלה אֹו ָתם ָלֶר ֶכב ֶׁשּלֹו‪ַּ .‬גם הּוא‬

‫ָנ ַסע ַּב ֶּדֶרְך ְל ֵתל ָא ִביב‪ְּ ,‬ב ִדּיּוק ְּכ ִפי ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ַנ ֲע ֶׂשה"‪.‬‬

‫" ֶי ֶלד ֶא ָחד ָנמּוְך‪ַ ,‬ק ְס ֶקט ְמ ֻׁש ָּבץ ְו ֵעי ַנ ִים ְׁש ֹחרֹות?" ִא ָּמא ָּת ְל ָתה ֵעי ַנ ִים ְּב ַגּבֹו ֶׁשל‬

‫ָה ִאיׁש‪.‬‬

‫" ֶי ֶלד ֵׁש ִני ָּגבֹו ַּה‪ְּ ,‬ב ֵׂש ַער ָּב ִהיר ּו ִב ְׁש ֵלי ֶקס?" ֶזה ָה ָיה ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא‪ֶׁ ,‬ש ֵּת ֵאר ֶאת‬

‫ַה ֵּבן ֶׁשּלֹו‪.‬‬

‫" ֲא ִני חֹו ֵׁשב ֶׁשָּכְך‪ֲ ,‬א ִני ַמ ָּמׁש חֹו ֵׁשב ֶׁשָּכְך‪ֲ .‬א ִני ָּבטּו ַח"‪ַ ,‬הְּיהּו ִדי ִה ְג ִּביר ִהּלּוְך‪ָ ,‬רץ ְוָרץ‪.‬‬

‫" ֵהם ְּכ ָבר ָנ ְסעּו‪ְ ,‬וׁשּום ָּד ָבר ֹלא ַּתְרִויחּו ִמָּכְך ֶׁש ִּת ְמ ְצאּו ֶאת ַע ְצ ְמ ֶכם ְּב ַמ ֲח ֵנה ַמ ֲע ָצר"‪.‬‬

‫" ַמ ֲח ֵנה ַמ ֲע ָצר"‪ָ ,‬ח ְזָרה ַא ֲחָריו ִא ָּמא ְּכמֹו ֵצל ֵּכ ֶהה‪ִ ,‬ע ְּק ָמה ֶאת ָהֶר ֶגל ְו ִכ ְמ ַעט ָנ ְפ ָלה‪.‬‬

‫" ֲא ָבל ֵאיְך ִנ ְפּגֹׁש ֶאת ַה ְי ָל ִדים?" ִהיא ֶה ְח ִזי ָקה ָח ָזק ָח ָזק ְּב ָידֹו ֶׁשל לּו ִליק‪ָ .‬ה ָיה ַחם‪,‬‬

‫ְו ַה ֵּז ָעה ִה ְד ִּבי ָקה ָל ֶהם ֶאת ַּכּפֹות ַה ָּי ַד ִים‪.‬‬

‫" ֵאיְך ִנ ְפּ ֹגׁש ֶאת ַהְי ָל ִדים‪ְ ,‬יהּו ִדי?" ִׁש ְח ֵזר ַא ָּבא ֶאת ַהׁ ְּש ֵא ָלה ְּב ָא ְז ֵני ָה ִאיׁש‬

‫ַהּטֹוב‪ .‬הּוא ִה ְת ַנׁ ֵּשף ְו ִה ְת ַנׁ ֵּשף ְו ָצ ַעד‪.‬‬

‫" ֲא ִני ֹלא ּדֹו ֵאג"‪ָ ,‬ה ִאיׁש ִּד ֵּבר ַמ ֵהר‪ַ ,‬ה ִּמִּלים ֶׁשּלֹו ָר ְדפּו ַא ֲחֵרי ָהַר ְג ַל ִים‪.‬‬

‫" ֶאּ ֹצר ָמ ָחר ֶק ֶׁשר ִעם ֶה ָח ֵבר ֶׁשִּלי‪ֵּ .‬תל ָא ִביב ֹלא ְּגדֹו ָלה ָּכל ָּכְך"‪.‬‬

‫ַא ָּבא סֹו ֵבב ַצ ָּואר‪ּ ,‬בֹו ֵדק ֶׁש ַּגם ִא ָּמא ׁשֹו ַמ ַעת‪ִ .‬היא ָׁש ְמ ָעה‪ֶ .‬א ְפ ָׁשר‬

‫לֹו ַמר ֶׁש ִהיא ַּגם ְק ָצת ִנְר ְּג ָעה‪.‬‬

‫" ֲא ִני ֵּכן ּדֹו ֵאג ֶׁש ָּמא ָח ִלי ָלה ַי ַע ְצרּו ֶא ְת ֶכם ָּכאן"‪ .‬הּוא ִנ ַּגׁש‬

‫ֶאל ָהֶר ֶכב ֶׁשּלֹו‪ָּ" .‬כל ֶר ַגע ָיכֹול ְלהֹו ִפי ַע ְּבִרי ִטי ּו ְל ָגֵרׁש ֶא ְת ֶכם‬

‫תשפ"ב ‪22 36‬‬

‫סיפור על רקע היסטורי ‪ ///‬אסתי כץ‬ ‫חֹול‪ַ .‬ה ַּג ְל ַּגִּלים ָר ְמסּו עֹוד ְּכ ִביׁש ַצר ּו ִמ ְתַּפ ֵּתל‪ָ ,‬ק ְפצּו‬ ‫ִּב ְס ִפי ָנה‪ַ .‬א ֶּתם יֹו ְד ִעים‪ָּ ,‬באנּו ְל ָכאן ְּכ ֵדי ְל ַב ְל ֵּבל אֹו ָתם‪,‬‬
‫ִּב ְפָראּות ַעל ֶׁש ַטח ֹלא ָסלּול‪ָ .‬ק ְפצּו ָק ְפצּו ָק ְפצּו‪.‬‬ ‫ֶׁש ִּי ְהיּו ָּכאן ֲהמֹון ְיהּו ִדים ֵמ ֶאֶרץ ִי ְׂשָר ֵאל‪ְ ,‬וֹלא ְי ַזהּו ִמי‬
‫ַּגם ַהֵּלב ֶׁשל לּו ִליק ָק ַפץ‪.‬‬ ‫ִה ִּגי ַע ְּב ִדּיּוק ַע ְכ ָׁשו ָּב ֳא ִנ ָּיה‪ֲ .‬א ָבל ַא ֲחֵרי ַהּכֹל ‪ֵ -‬אין ָל ֶכם‬
‫הּוא ָנע ִמַּצד ְל ַצד‪ ,‬הּוא ִה ְׁשּתֹו ֵלל‪.‬‬
‫ַא ְׁשרֹות ְּכ ִני ָסה ָל ָאֶרץ‪ְ ,‬ו ַא ֶּתם ְּב ַסָּכ ָנה"‪.‬‬
‫לּו ִליק ֹלא ָה ָיה ְמ ֻס ָּגל לֹו ַמר עֹוד ְּכלּום‪ִּ ,‬כי ַרק ְּתמּו ָנה‬ ‫ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ִה ְנ ֵהן‪.‬‬
‫ְי ָׁש ָנה ַא ַחת ִּכְּס ָתה ֶאת ְׂש ֵדה ָהְר ִא ָּיה ֶׁשּלֹו‪ִ ,‬ה ְת ַמ ְּק ָמה‬
‫" ַה ְי ָל ִדים ְמ ַחִּכים ָל ֶכם"‪ָ ,‬ה ִאיׁש הֹו ִציא ִמִּכיסֹו ֶאת‬
‫ַעל ַה ַחּלֹון‪ִ ,‬ה ְס ִּתיָרּה לֹו ֶאת ָהעֹו ָלם‪.‬‬ ‫ַמ ְפ ְּתחֹות ָהֶר ֶכב ַהָּל ָבן ַה ָּק ָטן‪ָּ ,‬פ ַתח אֹותֹו‪.‬‬
‫הּוא ָר ָאה ַּב ְּתמּו ָנה ַהּ ֹזאת ֶאת ַא ָּבא‪ ,‬אֹו ֵמר לֹו ַּבַּפ ַעם‬
‫ָה ַא ֲחרֹו ָנה ָׁשלֹום‪ָּ .‬פ ִנים ְמ ֻט ְׁש ָטׁשֹות ֵיׁש ְל ַא ָּבא ִּב ְתמּו ַנת‬ ‫" ֵהם ְמ ַחִּכים ָלנּו"‪ָ ,‬ח ְזָרה ַא ֲחָריו ִא ָּמא ְּב ִת ְק ָוה‪ִ .‬היא‬
‫ַה ִּזָּכרֹון‪ .‬הּוא ָה ָיה ּכֹה ָק ָטן ְּכ ֶׁש ָר ָאה אֹותֹו ַּבַּפ ַעם‬ ‫ֵהִרי ָמה ֶר ֶגל ְו ָא ֲח ָזה ְּב ָח ְז ָקה ְּב ָידֹו ֶׁשל לּו ִליק‪.‬‬

‫ָה ַא ֲחרֹו ָנה! ְּב ֹק ִׁשי ָה ָיה ָאז ֶּבן ָׁשלֹוׁש‪.‬‬ ‫"ּתֹו ָדה‪ּ ,‬תֹו ָדה‪ .‬ה' ְי ָבֵרְך אֹו ְתָך"‪ַ ,‬א ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ִנ ְכ ַנס‬
‫הּוא ָר ָאה ַּב ְּתמּו ָנה ַהּ ֹזאת ַּגם ֶאת ַהְּנ ִזיָרה ַק ְטָיה‪ ,‬הֹו ֶל ֶכת‬ ‫ְו ִה ְת ַיׁ ֵּשב‪.‬‬
‫ְל ִצּדֹו‪ְּ .‬ג ִלי ָמה ְׁשחָֹרה ֲאֻרָּכה ִּכְּס ָתה ָאז ֶאת ָּכל ָהעֹו ָלם‪.‬‬
‫הּוא ָה ָיה ָנמּוְך ְו ָק ָטן‪ְ ,‬ו ִא ָּמא ָא ְמָרה ֶׁש ָּתבֹוא ָל ַק ַחת‬ ‫ָה ִאיׁש ֶׁשּמּול ַה ֶה ֶגה ָל ַחץ ַעל ַמה ׁ ֶּשָּל ַחץ‪ְ ,‬ו ִה ְת ִני ַע‪.‬‬
‫אֹו ָתם ַא ַחר ָּכְך‪ְ .‬והּוא ֹלא ָר ָאה ְּכלּום ְל ָפ ָניו‪ַ ,‬רק ֶאת‬ ‫ַה ָּמנֹו ַע ִטְר ֵטר‪ִ ,‬הְר ִעיׁש‪ָ .‬הֶר ֶכב ָה ָיה ָחנּוק ְו ַחם ְמאֹד‪.‬‬
‫הּוא ִּכ ֵּון ֶאת ַה ֶה ֶגה ִּב ְמ ֻי ָּמנּות‪ִ ,‬מ ְתַר ֵחק ִּב ְמ ִהירּות ִמן‬
‫ַה ְּג ִלי ָמה ַהׁ ְּשחָֹרה ֵמ ַה ַּבד ַה ַּמ ְבִריק‪.‬‬
‫לּו ִליק ָּפ ַער ֵעי ַנ ִים ְל ִכּוּון ַה ַחּלֹון‪ .‬הּוא ֹלא ָר ָצה ִלְראֹות‬ ‫ַהָּנ ֵמל‪ַ ,‬מ ְׁש ִאיר ֵמ ֲאחֹוָריו ַרק ָּבלֹו ֵני ִּפי ַח ָעכּור‪.‬‬
‫ַע ְכ ָׁשו ֶאת ַה ְּג ִלי ָמה ַהׁ ְּש ֹחָרה! הּוא ִה ְת ַע ֵּקׁש ִלְראֹות‬ ‫"ּו ְב ָכל ִמ ְקֶרה‪ִ ,‬אם ְּכ ָבר ָׁש ְלחּו אֹו ָתם ְל ַק ְפִרי ִסין ‪ֵ -‬אין‬
‫ֵעץ‪ְּ ,‬כ ִביׁש ִׂשי ַח‪ָׁ ,‬ש ַמ ִים ְּכ ֻחִּלים ּוְר ָפתֹות‪ֶ .‬אֶרץ ִי ְׂשָר ֵאל!‬
‫ֲא ָבל ָּבֶר ַגע ַההּוא‪ִ ,‬ל ְפ ֵני ָׁש ִנים‪ְּ ,‬כ ֶׁשַרק ַה ְּג ִלי ָמה ַהׁ ְּש ֹחָרה‬ ‫ַמה ַּל ֲעׂשֹות"‪ .‬הּוא הֹו ִסיף‪ָּ ,‬פ ָנה ָי ִמי ָנה‪.‬‬
‫ֶׁשל ַק ְט ָיה ִנ ְפְר ָסה לֹו ְּבכֹו ַח ּו ְב ֻח ְצָּפה מּול ָה ֵעי ַנ ִים ‪ָ -‬אז‬ ‫" ֶה ֱע ִבירּו אֹו ָתם ְל ַק ְפִרי ִסין!" ִא ָּמא ֶׁשל לּו ִליק ָא ְס ָפה‬
‫ֶאת ָי ֶדי ָה‪ָּ ,‬ת ְק ָעה אֹו ָתן זֹו ְּבזֹו‪ .‬לּו ִליק ִמִּצּדֹו ִנ ְד ַחק ֵא ֶלי ָה‬
‫הּוא ִהְר ִּגיׁש ֶאת ַה ָּיד ֶׁשל ְׁש ִמילֹו‪.‬‬
‫ֵּכן‪ָּ ,‬בֶר ַגע ַההּוא‪ְּ ,‬בֶר ַגע ַהְּפֵר ָדה ֵמ ִא ָּמא‪ָ ,‬ה ָיה ְׁש ִמילֹו‬ ‫עֹוד יֹו ֵתר‪.‬‬
‫ְל ָידֹו‪ָּ .‬בֶר ַגע ַההּוא‪ַ ,‬רק הּוא‪ְׁ ,‬ש ִמילֹו ָא ִחיו‪ִ ,‬נ ְׁש ַאר לֹו‬ ‫" ִאם‪ַּ ,‬ב ְת ָיה"‪ִּ ,‬ד ֵּיק ַא ָּבא‪ְ ,‬ו ִה ְד ִּגיׁש ‪" -‬הּוא ָא ַמר ַרק ' ִאם'‪.‬‬
‫ְו ֹק ֶדם‪ַ ,‬א ְּת זֹו ֶכֶרת‪ ,‬הּוא ֵּת ֵאר ֵאיְך ַּכִּנְר ֶאה ֵהם ָעלּו ַעל‬
‫ִמָּכל ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה‪.‬‬
‫" ִא ָּמא ָא ְמָרה ֶׁשִּנ ְת ַנ ֵהג ָי ֶפה"‪ִ ,‬ה ְזִּכיר לֹו ְׁש ִמילֹו ַא ַחר‬ ‫ָהֶר ֶכב ְו ָנ ְסעּו"‪.‬‬
‫ָּכְך‪ְּ ,‬כ ֶׁשִּנ ְכ ְנסּו ַי ַחד ֶאל ַה ֶח ֶדר ֶׁשָּל ֶהם ַּב ִּמ ְנ ָזר‪ְ ,‬ו ַק ְט ָיה‬
‫לּו ִליק ָּפ ַער ֵעי ַנ ִים ְל ִכּוּון ַה ַחּלֹון‪ .‬הּוא‬
‫ִה ְס ַּתְּל ָקה‪.‬‬ ‫ֹלא ָר ָצה ִל ְראֹות ַע ְכָׁשו ֶאת ַהְּג ִלי ָמה‬
‫ְוהּוא‪ ,‬לּו ִליק‪ָּ ,‬ת ִמיד ָר ָצה ַרק ְל ַׂש ֵּמ ַח ֶאת ִא ָּמא‪.‬‬ ‫ַהׁ ְּש ֹח ָרה! הּוא ִה ְת ַע ֵּקׁש ִל ְראֹות ֵעץ‪,‬‬
‫ְּכ ִביׁש ִׂשי ַח‪ָׁ ,‬ש ַמ ִים ְּכ ֻחִּלים ּו ְר ָפתֹות‪.‬‬
‫הּוא ִה ְת ַנ ֵהג ָי ֶפה‪.‬‬
‫ַּגם ַע ְכ ָׁשו הּוא ִי ְת ַנ ֵהג ָי ֶפה ְמאֹד‪ .‬הּוא ַרק ִנ ְצ ָמד ֵּבי ְנ ַתִים‬ ‫ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאל!‬
‫ְל ִא ָּמא‪ַ ,‬מְר ִּגיׁש ָח ָזק ֶאת ַה ֻח ְל ָצה ֶׁשָּלּה‪ַ ,‬ה ְמ ַל ֶּט ֶפת לֹו‬
‫" ֵהם ֶּב ַטח ְמ ַחִּכים ָל ֶכם ְּב ֵתל ָא ִביב‪ְּ .‬ת ַח ְּבקּו אֹו ָתם ְּכ ָבר‬
‫ֶאת ַהְּל ָח ַי ִים‪.‬‬ ‫ָמ ָחר"‪ָ ,‬ח ַתְך ַהֶּנ ָהג‪.‬‬
‫"נּו‪ָ ,‬מה רֹו ִאים ּפֹה?" ִּפ ְתאֹום ִנ ְכ ַנס קֹולֹו ֶׁשל ַא ָּבא‬
‫ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ֶאל ּתֹוְך ַה ְּתמּו ָנה ַה ְי ָׁש ָנה‪ֵ ,‬ה ִציץ ַי ַחד ִאּתֹו‬ ‫לּו ִליק ֶה ֱע ִביר ֶאת ַמ ָּבטֹו ֵמ ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ְל ִא ָּמא‬
‫ֶׁשּלֹו‪ּ ,‬ו ֵמ ִא ָּמא ֶׁשּלֹו ְל ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא‪.‬‬
‫ַּב ַחּלֹון ְו ִה ְת ַע ְנ ֵין‪.‬‬ ‫ָה ֵעי ַנ ִים ֶׁשָּל ֶהם ִרְּצדּו ְּב ַפ ַחד‪.‬‬
‫ְׁש ִמילֹו ִה ְת ָנ ֵער‪ִ ,‬ק ֵּמט ֶאת ַהֵּפ ָאה ַהׂ ְּש ָמא ִלית ֶׁשּלֹו‪,‬‬
‫ַה ֵּמ ַצח ֶׁשָּל ֶהם‪ֶׁ ,‬של ְׁש ֵני ֶהם‪ָ ,‬ה ָיה ְמ ֻס ָּמן ִּב ְק ָמ ִטים‬
‫ִה ְת ָקֵרב עֹוד ְק ָצת ְל ִא ָּמא‪.‬‬ ‫ֲע ֻמ ִּקים‪.‬‬
‫ְו ִא ָּמא ִה ְס ַּתְּכ ָלה ָע ָליו‪ִ ,‬חְּכ ָתה ִלְראֹות ַמה ַּי ֲע ֶנה‪.‬‬
‫" ֲא ִני רֹו ֶאה ֶאת ַהחֹול‪ֲ ,‬א ִני רֹו ֶאה ֶאת ַהׁ ָּש ַמ ִים‪ַּ .‬גם ִצּפֹור‬ ‫ְל ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ָה ְי ָתה ַצֶּל ֶקת ֲאֻרָּכה ַעל ַהַּס ְנ ֵטר‪.‬‬
‫ְל ִא ָּמא ֶׁשּלֹו ָה ָיה ָחקּוק ִמ ְסָּפר ַעל ַה ְּזרֹו ַע‪.‬‬
‫ְו‪ "-‬הּוא ֵּת ֵאר‪ְ ,‬ו ִה ְׁש ַּת ֵּדל ַּגם ְק ָצת ְל ַח ֵּיְך‪.‬‬ ‫ֵאּלּו ָהיּו ַמ ְזָּכרֹות ָקׁשֹות ֵמ ַה ִּמ ְל ָח ָמה‪.‬‬
‫" ֲא ָבל‪ "...‬הּוא ָּת ָלה ַמ ָּבט ְּב ִא ָּמא ּו ֵבֵרר‪ ,‬הּוא ָה ָיה ָצִריְך‬
‫ְו ַה ְּמכֹו ִנית ִה ְמ ִׁשי ָכה ִל ְנסֹ ַע‪ַ .‬ה ָּמנֹו ַע ִהְר ָׁשה ְל ַע ְצמֹו‬
‫ֶׁש ַּי ֲענּו לֹו ְּב ֵפרּוׁש‪ִ " :‬א ָּמא‪ֵ ,‬איפֹה ְׁש ִמילֹו?"‬ ‫ְל ַפ ְטֵּפט ֶאל ַה ְּד ָמ ָמה‪ ,‬רּו ַח ַח ָּמה ִה ְתָּפְר ָצה ִמן ַה ַחּלֹון‬
‫"הּוא ְמ ַחֶּכה ָל ֶכם‪ .‬הּוא ֶּב ַטח ְּכ ָבר ִה ִּגי ַע ְל ֵתל ָא ִביב"‪,‬‬ ‫ַּבׁ ְּשִריקֹות ְקצּובֹות‪ּ ,‬גֹוֶר ֶפת ִא ָּתּה ַּגְר ְּגִרים ֲע ֻגִּלים ֶׁשל‬

‫ִה ְת ָעֵרב ַהֶּנ ָהג ְו ָע ָנה‪ְּ ,‬כ ֶׁש ַה ְּתׁשּו ָבה ִה ְת ַמ ְה ְמ ָהה‪.‬‬
‫ִא ָּמא ִל ְּו ָתה ֶאת ַה ִּמִּלים ֶׁשּלֹו ְּב ִחּיּוְך ְמעֹו ֵדד‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪23‬‬

‫ַּת ְק ִציר‪ִ :‬א ָּמּה ָה ֲא ִמ ִּתית ֶׁשל ִמּיֹו ָּב ָאה ְל ַחֵּפׂש אֹו ָתּה ְּב ַיָּפן‪,‬‬
‫ְו ַטְיקֹו ּבֹוַר ַחת ִעם ִמּיֹו ְל ִמ ְצַרִים‪ִ .‬מּיֹו ַמ ְח ִלי ָפה ִמ ְׁשָּפ ִטים ִעם‬
‫ְיהּו ִד ָּיה ִּב ְז ַמן ִטּיּול ֶׁשָּלּה ִעם ַט ְי ָפא‪ַּ ,‬בת ַה ְמ ָאְר ִחים‪ִ .‬א ָּמא‬
‫ּכֹו ֶע ֶסת ַעל ָּכְך‪ְ ,‬ויֹו ֵצאת ְל ִטּיּול ֶּבן ְׁשלֹו ָׁשה ָי ִמים ִּב ְל ָע ֶדי ָה‪.‬‬
‫ַּבַּל ְי ָלה‪ּ ,‬בֹוַר ַחת ִמּיֹו ְל ַב ֵּקר ְּב ֵבית ַה ְּיהּו ִד ָּיה‪ּ ,‬ו ִמ ְת ַח ְּב ָאה ָׁשם‬
‫ָּב ָארֹון ְּכ ֶׁשּׁשֹו ְטִרים ְמ ַבְּצ ִעים ִחּפּוׂש ַּב ַּבִית‪ַ .‬ל ָמ ֳחַרת‪ְ ,‬מ ִעיָרה‬

‫אֹו ָתּה ַט ְי ָפא ּו ַב ֶח ֶדר ֵיׁש ׁשֹו ְטִרים‪.‬‬

‫ְּב ֵאי ָמה ַּב ַּמ ֲח ֶזה‪ִ .‬מּיֹו ָי ְׁש ָבה ּו ָב ְכ ָתה‪ִּ ,‬ד ְמעֹו ֶתי ָה ָנ ְטפּו ַעל‬ ‫ֶאל ַהֶּכ ֶלא‬
‫ְל ָח ֶיי ָה ְו ַעל ַס ְנ ֵטָרּה‪ַ .‬א ַחד ַהּׁשֹו ְטִרים ָא ַמר ַמׁ ֶּשהּו ְּב ַעְר ִבית‪,‬‬
‫ּו ָפ ִטי ָמה‪ַ ,‬ה ְמ ָׁשֶר ֶתת ַהֶּנ ְח ָמ ָדה ִמֻּכָּלן‪ ,‬הֹו ִׁשי ָטה ָיד ְל ִמּיֹו‬ ‫" ַא ְּת ָלקּום ַע ְכ ָׁשו"‪ָ ,‬א ְמ ָרה ַט ְי ָפא‪ַ " .‬א ְּת ָה ַל ְכ ְּת ַּבַּל ְי ָלה‪.‬‬
‫ַע ְכ ָׁשו ׁשֹו ְטִרים ָּב ִאים ָל ַד ַעת ֵאי ֹפה ָה ַל ְכ ְּת"‪.‬‬
‫ְּב ַפְרצּוף ְמ ֻפ ָחד‪.‬‬
‫ִמּיֹו ֶנ ֶא ְח ָזה ַּב ָּיד ַה ֻּמׁ ֶּש ֶטת ָלּה‪ְ ,‬ו ִה ְתרֹו ְמ ָמה‪.‬‬ ‫ִמּיֹו ָק ָמה ֵמ ַה ִּמ ָּטה‪ְׂ ,‬ש ֵמ ָחה ְל ַגּלֹות ֶׁשִּנ ְר ְּד ָמה ִּב ְב ָג ֶדי ָה‪,‬‬
‫" ַא ְּת ָּב ָאה ִא ָּתם"‪ָ ,‬א ְמָרה ַט ְי ָפא ְו ִה ְצ ִּבי ָעה ְל ִכּוּון ַהּׁשֹו ְטִרים‪,‬‬ ‫ְו ִהיא ָק ָמה ְלבּו ָׁשה‪ִ .‬היא ֹלא ִה ְס ַּתְּכ ָלה ְל ִכּוּון ַהּׁשֹו ְטִרים‪.‬‬

‫" ֵהם ִי ְקחּו אֹו ָתְך ַל ִּמ ְׁש ָטָרה"‪.‬‬ ‫" ִמי ָא ַמר ָלְך ֶׁש ָה ַל ְכ ִּתי?"‬
‫" ָמה?" ָצ ֲע ָקה ִמּיֹו ְוָר ְק ָעה ְּבַר ְג ָלּה‪ִ .‬היא ָּפ ֲח ָדה ֵמ ַהּׁשֹו ְטִרים‪,‬‬ ‫" ַא ְּת ֹלא ָהִיית ַּב ִּמ ָּטה ַּבַּלְי ָלה"‪ָ ,‬א ְמָרה ַטְי ָפא ַּב ֲאֶר ֶׁשת ִנָּצחֹון‪.‬‬
‫ֲא ָבל ָּפ ֲח ָדה עֹוד יֹו ֵתר ֵמ ַה ַּמ ֲח ָׁש ָבה ֶׁשַּל ְּיהּו ִדים ָה ֵהם ִי ְקֶרה‬
‫ַמׁ ֶּשהּו‪ֲ " .‬א ִני ֹלא רֹו ָצה! ֹלא רֹו ָצה!" ַט ְי ָפא ָצ ֲח ָקה‪ּ ,‬ו ְבאֹותֹו‬ ‫" ַּבּ ֹב ֶקר ָה ַל ְכ ִּתי ַל ִּמ ְׁש ָטָרה ְל ַה ִּגיד ָל ֶהם‪ֵ .‬אי ֹפה ָה ִיית?"‬
‫" ֲא ִני ְס ָתם ָה ַל ְכ ִּתי ְל ִטּיּול!" ָצ ֲע ָקה ִמּיֹו ּו ָפְר ָצה ִּב ְב ִכי ָרם‪.‬‬
‫ֶר ַגע ָׂש ְנ ָאה אֹו ָתּה ִמּיֹו ְמ ֹאד‪.‬‬ ‫" ָהָיה ִלי ַחם‪ַ ,‬ק ְמ ִּתי ֵמ ַה ִּמ ָּטה ְו ָה ַל ְכ ִּתי ְל ִטּיּול!" ִהיא ִה ְת ִחי ָלה‬
‫" ֶזה ֹלא ְמ ַׁשֶּנה ִאם ַא ְּת רֹו ָצה"‪ָ ,‬א ְמָרה ַט ְי ָפא ְו ִה ְצ ִּבי ָעה ַעל‬ ‫ְל ַעְר ֵּבב ַא ְנ ְּג ִלית ְו ַיָּפ ִנית ְּב ַי ַחד‪ִ " .‬א ָּמא ֶׁשִּלי ִה ְׁש ִאיָרה אֹו ִתי‬
‫ּ ֹפה ְל ַבד ַּב ֶח ֶדר‪ֲ ,‬א ִני ֹלא ְיכֹו ָלה ָּכל ָּכְך ַהְר ֵּבה ְז ַמן!" ִהיא‬
‫ַהּׁשֹו ְטִרים‪ֵ " ,‬הם ָא ְמרּו ֶׁש ָּתבֹו ִאי ִא ָּתם"‪.‬‬ ‫ַח ֶּי ֶבת ְל ֵהָראֹות ַי ְל ָּדה ְק ַטָּנה ֶׁש ְּמ ַפ ֶח ֶדת ֵמ ַהּׁשֹו ְטִרים‪ָ .‬אסּור‬
‫ִמּיֹו ָנ ֲע ָלה ֶאת ַנ ֲע ֶלי ָה ְו ִה ְז ַּד ְּק ָפה‪ְּ .‬ב ִא ִּטּיּות ָּגְרָרה ֶאת ַר ְג ֶלי ָה‬ ‫ֶׁש ֵהם ַי ְת ִחילּו ִל ְׁש ֹאל אֹו ָתּה ְׁש ֵאלֹות‪ָ ,‬אסּור ֶׁש ֵהם ֵי ְדעּו‬
‫ְל ִכּוּון ַהֶּפ ַתח‪ֶ ,‬אל ְׁש ֵני ַהּׁשֹו ְטִרים‪ְּ .‬כ ָכל ֶׁש ָה ְל ָכה ְו ִה ְת ָקְר ָבה‪,‬‬
‫ֵהם ָהיּו ַמ ְפ ִחי ִדים יֹו ֵתר ְויֹו ֵתר‪ֲ " .‬א ִני ֹלא רֹו ָצה ִל ְנ ֹס ַע‬ ‫ְּב ֵאי ֶזה ַּב ִית ִהיא ָה ְי ָתה‪.‬‬
‫ְל ַבד!" ִהיא ָצ ֲע ָקה ִּפ ְתאֹום ְּב ַיָּפ ִנית ּו ְב ַא ְנ ְּג ִלית ְמ ֻעְר ָּבבֹות‪,‬‬ ‫ֵאין ָלּה ֻמׂ ָּשג ִמי ָהיּו ַהּׁשֹו ְטִרים ֶׁש ִּב ְּקרּו ֶא ְתמֹול ַּבַּל ְי ָלה‬
‫ְו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ׁשּוב ַעל ָה ִר ְצָּפה‪ֲ " .‬א ִני ְמ ַפ ֶח ֶדת! ֲא ִני רֹו ָצה‬ ‫ְּב ֵבית ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה‪ְּ ,‬ב ָׁש ָעה ֶׁש ִהיא ִה ְת ַח ְּב ָאה ָּב ָארֹון‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ֶאת ִא ָּמא ֶׁשִּלי! ַו ֲא ִני‪ִ "...‬היא ֵהִרי ָמה ִּפ ְתאֹום ֶאת ֵעי ֶני ָה‬ ‫ִהיא ַח ֶּי ֶבת ִל ְהיֹות ְז ִהיָרה! ָאסּור ָלּה ְל ַסֵּכן ֶאת ָה ִאׁ ָּשה‬
‫ָה ֲא ֻדּמֹות‪ֲ " ,‬א ִני ֶא ְזָר ִחית ַיָּפ ִנית! ָאסּור ָל ַק ַחת אֹו ִתי ְלׁשּום‬
‫ָמקֹום! ֲא ִני רֹו ָצה ְל ַד ֵּבר ִעם ַהׁ ַּש ְגִריר‪ַ ,‬הּקֹו ְנסּול ֶׁשל ַיָּפן!"‬ ‫ַהְּצ ִעיָרה ַה ִהיא‪ְ ,‬ו ֶאת ְּב ֵני ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה ֶׁשָּלּה!‬
‫ֵהם ֹלא ַמ ָּמׁש ִה ְצ ִליחּו ְל ָה ִבין ֶאת ְּד ָב ֶרי ָה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֶא ְמרּו‬ ‫" ֵמ ֵאיפֹה ִה ַּג ְע ְּת ְל ִמ ְצ ַר ִים?" ׁשֹו ֵטר ֶא ָחד ָצ ַעד ָק ִדי ָמה‪,‬‬
‫ְּב ִעְרּבּו ְב ַית ָׁשפֹות ֶׁשל ַמ ָּמׁש‪ֲ ,‬א ָבל ֶאת ַה ִּמָּלה 'קֹו ְנסּול' ֵהם‬
‫ֵה ִבינּו‪ַ .‬הּׁשֹו ֵטר ָה ֶא ָחד ִּתְר ֵּגם ֶאת ְּד ָבֶרי ָה ַל ֲח ֵברֹו‪ּ ,‬ו ְׁש ֵני ֶהם‬ ‫ְמ ַד ֵּבר ְּב ַא ְנ ְּג ִלית ַּב ֲע ַלת ִמ ְב ָטא נֹוָר ִאי‪.‬‬
‫ָהיּו ִנְר ִאים ְנבֹו ִכים ִּפ ְתאֹום‪ֶ .‬א ָחד ֵמ ֶהם ָא ַמר ַמׁ ֶּשהּו ְּב ֹק ֶצר‬ ‫" ִמ ַּיָּפן"‪ִ ,‬יְּל ָלה ִמּיֹו ּו ָמ ְׁש ָכה ְּב ַאָּפּה‪ֲ " ,‬א ִני ִמ ַּיָּפן! ְו ִא ָּמא ֶׁשִּלי‬

‫רּו ַח‪ְ ,‬ו ַה ְּמ ָׁשְרתֹות ִה ִּביטּו ָּב ֶהם ַּב ֲח ָׁשׁש‪ְ ,‬ו ָאז ְּב ַט ְי ָפא‪.‬‬ ‫ָנ ְס ָעה! ְו ִה ְׁש ִאיָרה אֹו ִתי ּ ֹפה!"‬
‫" ֵהם ָא ְמרּו ֶׁש ַא ַחת ַה ְּמ ָׁשְרתֹות ָּתבֹוא ִא ָּתְך"‪ָ ,‬א ְמָרה ַט ְי ָפא‬ ‫" ַא ְּת ַמִּכיָרה ְיהּו ִדים?" ָׁש ַאל ַהּׁשֹו ֵטר‪.‬‬
‫ְוהֹו ִׁשי ָטה ֶאת ָי ָדּה ָק ִדי ָמה – " ָפ ִטי ָמה!" ִהיא ָקְר ָאה ֶנ ְחָרצֹות‪,‬‬ ‫" ֲא ִני ֹלא ַמִּכיָרה ַאף ְיהּו ִדים! ֲא ִני ִמ ַּיָּפן! ְו ִא ָּמא ֶׁשִּלי ָנ ְס ָעה!"‬
‫ְוהֹו ִסי ָפה ִמִּלים ְּב ַעְר ִבית‪ֵ .‬עי ֶני ָה ֶׁשל ָפ ִטי ָמה ַה ְמ ָׁשֶר ֶתת‬
‫ִה ְתרֹו ְצצּו ְּב ֶב ָה ָלה ְל ָכל ֵע ֶבר‪ּ ,‬ו ִב ְצ ָע ִדים ִא ִּט ִּיים ִהיא ִנ ְּג ָׁשה‬ ‫" ְל ָאן ָה ַל ְכ ְּת ֶא ְתמֹול ַּבַּל ְי ָלה?"‬
‫ְו ֶנ ֶע ְמ ָדה ְל ַיד ִמּיֹו ַה ִּמ ְת ַיַּפ ַחת‪ּ" .‬בֹו ִאי‪ּ ,‬בֹו ִאי"‪ָ ,‬א ְמָרה ְּב ֶׁש ֶקט‪,‬‬ ‫" ָלְרחֹוב!"‬
‫ְו ָה ָיה ִנ ְׁש ָמע ֶׁש ַּגם ִהיא רֹו ָצה ִל ְפ ֹרץ ִּב ְב ִכּיֹות ָרמֹות‪ּ" ,‬בֹו ִאי‪,‬‬
‫"ֹלא ָק ַב ְע ְּת ִעם ַאף ֶא ָחד ָלבֹוא ֵא ָליו ַה ַּב ְי ָתה?"‬
‫ִמּיֹו"‪.‬‬ ‫"ֹלא ָק ַב ְע ִּתי ִעם ַאף ֶא ָחד!"‬
‫ִמּיֹו ֶנ ֶע ְמ ָדה ׁשּוב‪ ,‬הֹו ִׁשי ָטה ָיד ְל ָפ ִטי ָמה ּו ַב ָּיד ַהׁ ְּש ִנ ָּיה‬
‫ִׁש ְפ ְשׁ ָפה ֶאת ְל ָחֶיי ָה‪ִ ,‬נְר ֵאית ְּכמֹו ַי ְל ָּדה ַּבת ָח ֵמׁש‪ַ .‬הּׁשֹו ְטִרים‬ ‫" ִמי ֶׁשהּו ָנ ַתן ָלְך ֲח ִבי ָלה ְל ַה ֲע ִביר?"‬
‫ָי ְצאּו ְּב ָרא ִׁשים מּו ָר ִמים ֵמ ַה ֶח ֶדר‪ּ ,‬ו ִמּיֹו ּו ָפ ִטי ָמה ָצ ֲעדּו‬ ‫"ֹלא! ֹלא!" ִמּיֹו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ַעל ָהִר ְצָּפה‪ְ ,‬ל ַיד ַה ִּמ ָּטה‪ ,‬קֹו ֶבֶרת‬
‫ְּב ִע ְּקבֹו ֵתי ֶהם ְו ָיְרדּו ַּב ַּמ ְדֵרגֹות‪ְ .‬לֹלא ִמִּלים ָי ְצאּו ַהּׁשֹו ְטִרים‬ ‫ֶאת ָּפ ֶני ָה ְּבתֹוְך ַהׂ ְּש ִמי ָכה‪ׁ" ,‬שּום ֲח ִבי ָלה! ׁשּום ֲח ִבי ָלה!"‬
‫ַט ְי ָפא ָע ְמ ָדה ְו ִה ְס ַּתְּכ ָלה ֵמ ַהַּצד‪ּ ,‬ו ְׂש ָפ ֶתי ָה ִה ְת ַע ְּגלּו ְּב ַה ָּב ָעה‬

‫ֶׁשל ַל ַעג‪ַ ,‬ל ַעג ַל ַּי ְל ָּדה ַה ַּי ְל ָל ִנית‪.‬‬
‫ַהּׁשֹו ְטִרים ׂשֹו ֲחחּו ֵּבי ֵני ֶהם ְּב ֶׁש ֶקט‪ְ ,‬ו ַה ְמ ָׁשְרתֹות ִה ִּביטּו‬

‫תשפ"ב ‪24 36‬‬

‫סיפור בהמשכים ‪ ///‬אסתי קווין‬ ‫ָלּה ְל ַבּלֹות ֶאת ְׁש ֵאִרית ָי ֶמי ָה ַּבֶּכ ֶלא‪.‬‬ ‫ֶאל ָהְרחֹוב‪ְּ ,‬כ ֶׁש ִּמּיֹו ּו ָפ ִטי ָמה יֹו ְצאֹות ַא ֲחֵרי ֶהן‪ֶ .‬ר ֶכב‬
‫ּו ְב ָכל ֹזאת‪ַ ,‬מ ְח ָׁשבֹות ַמ ְפ ִחידֹות ֵה ֵחּלּו‬ ‫ָׁש ֹחר ָּגדֹול ִחָּכה ְל ַיד ַה ַּב ִית‪ּ ,‬ו ְכ ֶׁש ָפ ִטי ָמה ָר ֲא ָתה‬
‫ְל ַמֵּלא ֶאת ִל ָּבּה ֶׁשל ִמּיֹו‪ִ .‬היא ִּד ְמ ְי ָנה ֶאת‬ ‫אֹותֹו‪ִ ,‬היא ִה ְת ִחי ָלה ַמ ָּמׁש ִל ְר ֹעד‪ֹ" .‬לא‪ֹ ,‬לא‪"...‬‬
‫ָע ְצ ָמה ְּכ ִאׁ ָּשה ְק ִׁשי ָׁשה‪ ,‬יֹו ֶׁש ֶבת ַּבֶּכ ֶלא‬ ‫ָא ְמָרה ְּב ַא ְנ ְּג ִלית‪ְ ,‬ו ָׁש ְמ ָטה ֶאת ָי ָדּה ֶׁשל ִמּיֹו‪ַ .‬ט ְי ָפא‬
‫ְּבעֹוד ֲע ָׂשרֹות ַרּבֹות ֶׁשל ָׁש ִנים‪ַ ,‬ו ֲע ַדִין ְמ ַחָּכה‬ ‫ֶׁשִּנְּצ ָבה ְּב ֶפ ַתח ַה ַּב ִית ָצ ֲע ָקה ֵא ֶלי ָה ַמׁ ֶּשהּו‪ִ .‬מּיֹו‬
‫ָל ֵאם ֶׁש ַּת ְח ֹזר ִמ ִּטּיּול ַהִּפיָר ִמידֹות ְל ַׁש ְחֵרר‬ ‫ִה ִּבי ָטה ִּב ְׁש ֵּתי ֶהן ְּב ִלי ְל ָה ִבין ְּכלּום‪ִ .‬היא ָר ֲא ָתה ֶאת‬
‫ַהּׁשֹו ְטִרים ֶנ ֱע ָמ ִדים ְל ַיד ָהֶר ֶכב‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ֵמ ֶהם ָצ ַעק‬
‫אֹו ָתּה‪.‬‬
‫ַה ְּמכֹו ִנית ָנ ְס ָעה ִּבְרחֹובֹות ָק ִהיר‪ְ ,‬מ ַקֶּפ ֶצת ַעל‬ ‫ַּגם הּוא ַמׁ ֶּשהּו ְּב ַעְר ִבית‪.‬‬
‫ַהְּכ ִבי ִׁשים‪ּ ,‬ו ִמּיֹו ִה ַּט ְל ְט ָלה ַּכ ֹה ֶגן‪ִ .‬היא ָנ ְׁש ָמה‬ ‫ָפ ִטי ָמה הֹו ִׁשי ָטה ָיד ַּבׁ ֵּש ִנית ֶאל ִמּיֹו‪ְ ,‬ו ָצ ֲע ָדה ֶאל‬
‫ֲע ֻמּקֹות‪ְ ,‬מ ַנָּסה ְל ִה ְׁש ַּתֵּלט ַעל ַהַּפ ַחד‪ַּ .‬גם‬ ‫ַה ְּמכֹו ִנית ִּב ְצ ָע ִדים ֻא ְמ ָל ִלים‪ְּ ,‬כ ִאּלּו עֹוד ֶר ַגע ִּתּ ֹפל‬
‫ְו ִת ְׁש ַּת ַּטח ַעל ַהׁ ְּש ִביל‪ִ .‬מּיֹו ָה ְל ָכה ִא ָּתּה ִּב ְד ָמ ָמה‪,‬‬
‫ָפ ִטי ָמה ָנ ָעה ְו ָז ָעה ְל ִפי ֶק ֶצב ַהְּנ ִסי ָעה ֶׁשל‬ ‫ְו ֵהן ִנ ְכ ְנסּו ֶאל ָהֶר ֶכב‪ַ .‬הּמֹו ָׁשב ָה ֲאחֹוִרי ֶׁשּלֹו ָה ָיה‬
‫ָה ֶר ֶכב‪ְ ,‬ו ֵעי ֶני ָה ָהיּו ְּפעּורֹות ְּב ֵאי ָמה‪ִ .‬מּיֹו‬ ‫ָעׂשּוי ֵעץ ָק ֶׁשה‪ּ ,‬ו ִמּיֹו ָּב ֲה ָתה ְּב ַעד ַה ַחּלֹון ַּב ַּב ִית‬
‫ִה ְר ִּגי ָׁשה ֹלא ָנ ִעים‪ַ ,‬רק ִּב ְג ָל ָלּה ֶנ ֱא ֶל ֶצת‬ ‫ַה ָּגדֹול ְו ַה ְמ ֹפ ָאר‪ָ .‬מ ַתי ַּת ְח ֹזר ִא ָּמא? ּו ַמה ִהיא ּתֹא ַמר‬

‫ָפ ִטי ָמה ִל ְנ ֹס ַע ְל ַת ֲח ַנת ַה ִּמ ְׁש ָטָרה‪.‬‬ ‫ְּכ ֶׁש ִּת ְׁש ַמע ֶׁשּׁשֹו ְטִרים ָל ְקחּו ֶאת ִמּיֹו?‬
‫" ַאל ְּת ַפ ֲח ִדי‪ָ ,‬פ ִטי ָמה"‪ִ ,‬היא ָא ְמ ָרה ְּב ַא ְנ ְּג ִלית‪.‬‬ ‫אּו ַלי ִהיא ִּת ָּב ֵהל ְו ָתבֹוא ַמ ֵהר ְל ַׁש ְח ֵרר אֹו ָתּה‪.‬‬
‫ְואּו ַלי‪ֲ - - -‬הֵרי ֹלא ָּבטּו ַח ִּב ְכ ָלל ֶׁש ֵהן ֶּב ֱא ֶמת ֵאם‬
‫" ָע ַל ִיְך ֹלא ּכֹו ֲע ִסים‪ַ .‬א ְּת ַרק ָּב ָאה ִא ִּתי"‪.‬‬ ‫ּו ַבת‪ .‬אּו ַלי ִהיא ִּת ְׂש ַמח? אּו ַלי ִהיא ַּת ְחׁ ֹשב ֶׁש ִאם‬
‫ָה ָיה ִנְר ֶאה ֶׁש ַה ְמ ָׁשֶר ֶתת ֹלא ְמ ִבי ָנה ַהְר ֵּבה‪ִ .‬היא‬ ‫ִמּיֹו ֵה ֵפָרה ֶאת ָהעֹ ֶנׁש ֶׁש ִּק ְּב ָלה‪ְ ,‬ו ֵכן ָי ְצ ָאה ֵמ ַה ֶח ֶדר‬
‫ִח ְּי ָכה ֶאל ִמּיֹו ִחּיּוְך ָקלּוׁש‪ּ ,‬ו ְבאֹותֹו ֶר ַגע ַה ְּמכֹו ִנית‬
‫ָע ְצָרה ְּב ַא ַחת‪ִ .‬מּיֹו ָס ְפ ָגה ֲח ָב ָטה ֹלא ְנ ִעי ָמה ִמ ֶּד ֶלת‬ ‫– ָע ִדיף ֶׁש ִּתָּכ ֵלא ְּב ֵבית ֹס ַהר ִמ ְצִרי‪ָ ,‬ל ֶנ ַצח?‬
‫ֹלא‪ֹ ,‬לא ִי ָּת ֵכן‪ַּ .‬גם ִאם ִא ָּמא ֵאי ֶנָּנה ִא ָּמּה ָה ֲא ִמ ִּתית‪,‬‬
‫ַה ְּמכֹו ִנית‪ּ ,‬ו ִמ ֲהָרה ְל ַׁש ְפ ֵׁשף ֶאת ְזרֹו ָעּה‪.‬‬ ‫ְו ַה ְר ָּבה ְּפ ָע ִמים ִנ ְר ֶאה ֶׁש ִהיא ֹלא ַמ ָּמׁש אֹו ֶה ֶבת‬
‫" ָלבֹוא ַהחּו ָצה"‪ָ ,‬א ַמר ַהּׁשֹו ֵטר ֶׁש ָּי ַדע ַא ְנ ְּג ִלית‪ .‬הּוא‬ ‫אֹו ָתּה – ִהיא ַו ַּדאי ִּת ְד ַאג ָלּה ְּב ָכל זֹאת‪ְ ,‬וֹלא ִּת ֵּתן‬
‫ָּפ ַתח ֶאת ַה ֶּד ֶלת‪ּ ,‬ו ִמּיֹו ּו ָפ ִטי ָמה ָי ְצאּו‪ .‬מּו ָלן ִה ְת ַנׂ ֵּשא‬

‫ִּב ְנ ַין ַה ִּמ ְׁש ָטָרה‪ ,‬קֹו ֵדר ּו ְמ ַא ֵּים‪.‬‬

‫ְּ ַב ִהע ְֶּקשׁבֹו ֶתמׁש ‪39‬‬
‫ָהעֹו ָלה‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪25‬‬

‫מאת‪:‬אסתיכץ איירה‪:‬תמיקורןֶצ ַמ ּחוׁ‪ְ,‬ש ֶַננ ַטתע ַהׁ ֶּש ַבע‬

‫{ ְּב ָ ׂש ִמים ְל ַה ְב ָּד ָלה }‬

‫ַאח‪ֵ .‬אין ָל ֶהם‬ ‫אּו ַלי ֶא ְקטֹף ָּכאן‬
‫ֵרי ַח ִּב ְכ ָלל!‬ ‫ֲע ֵלי ֵרי ַח ְל ַה ְב ָּד ָלה?‬

‫"ּבֹוֵרא ִמי ֵני ְּב ָׂש ִמים"‪.‬‬

‫ַהִּצּפֶֹרן ַהּזֹו ‪ָ -‬ע ַבר ְז ַמָּנּה‪.‬‬
‫ֵאין ָּבּה ּ ֹב ֶׂשם‪.‬‬

‫ֹלא ֵמִרי ַח‬
‫ְּכלּום‪.‬‬

‫תשפ"ב ‪26 36‬‬

‫ַהִּצּפֶֹרן ָע ְׂש ָתה ֶאת ֶׁשָּלּה‪,‬‬ ‫ַה ִּפ ָּנה ְּב ָׂש ִמים ְלסּו ֵגי ֶהם ֵיׁש ָּב ֶהם ְק ֻד ַּ ׁשת‬
‫ַא ֶּתם ֹלא חֹו ְׁש ִבים? ִהיא‬
‫ֹלא ְמִרי ָחה ִלי ִּב ְכ ָלל‪.‬‬ ‫ְׁש ִבי ִעית‪ָ .‬ל ֵכן ַהּנֹו ֲה ִגים ְל ַק ְח ָּתם ִל ְבָר ָכה‬

‫ְּבמֹו ָצ ֵאי ַׁש ָּבת‪ִ ,‬י ָּז ֲהרּו ֶׁשֹּלא ְל ַה ְׁש ִלי ָכםַה ִה ְל ׁ ָכ ִתית‬
‫ָּכל ְז ַמן ֶׁשְראּוִיים ַל ֲהָר ָחה‪ֶ.‬ש ָּלנ ּו‪:‬‬

‫ֶצ ַמח‪ָ ,‬מה‬
‫ַא ָּתה עֹו ֶׂשה?‬

‫ֶצ ַמח‪ֶ ,‬צ ַמח ֲא ַנ ְחנּו‬ ‫ָּכ ָכה ‪ׁ -‬שּום ָּד ָבר‬ ‫ִהיא ֹלא‬
‫ְּב ֵס ֶדר ָּגמּור‪.‬‬ ‫ֹלא ֵמִרי ַח!‬ ‫ְמִרי ָחה ְלָך‪,‬‬

‫ֲא ָבל ‪-‬‬

‫ַקח‪ַּ .‬תְר ִּגיׁש טֹוב ּו ַמ ֵהר‪.‬‬ ‫ָנכֹון‪ַ ,‬א ֶּתם ִנ ְפ ָל ִאים‪.‬‬
‫ַהְּב ָׂש ִמים ְמ ַחִּכים‬ ‫זֹאת ְּב ַסְך ַהּכֹל ַא ֶלְר ְּגָיה‬
‫ְל ִה ְת ַּפֵּיס ִא ְּתָך‪.‬‬ ‫ֲא ִבי ִבית ֶׁשל ֶצ ַמח‪ַ .‬ה ַאף‬

‫ֶׁשּלֹו ָסתּום ְל ַג ְמֵרי‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪27‬‬

‫פתרונות יש לשלוח ל‪:‬‬ ‫חידות ושעשועים ‪ ///‬עם פ‪ .‬חריף‬
‫בדואר‪" :‬זרקור"‪ ,‬ת‪.‬ד‪.‬‬

‫‪ ,5284‬ירושלים ‪9105201‬‬

‫או בפקס‪02-5372784 :‬‬

‫בין הפותרים תיערך הגרלה‪.‬‬
‫נא לציין שם‪ ,‬כתובת ועיר‬

‫למשלוח השי‪.‬‬
‫בראש העמוד יש לכתוב‪:‬‬

‫עבור מדור 'אתנחתא'‬

‫ָּכל ֶא ָחד ֵמ ַה ִּמ ְׁשָּפ ִטים ַה ָּב ִאים ֻמְרָּכב ִמׁ ְּשֹל ָׁשה ֲח ָל ִקים‪ֶ ,‬אָּלא ֶׁשְּל ַמְר ֵּבה ַהַּצ ַער‬ ‫ַּפ ֶזל‬
‫ַה ֲח ָל ִקים ְּב ָכל טּור ִה ְת ַעְר ְּבבּו ְו ֵאי ָנם ּתֹו ֲא ִמים ְל ֶה ְמ ֵׁש ָכם‪ֲ .‬ע ֵלי ֶכם ְל ַס ֵּדר ֵמ ָח ָדׁש ָּכל‬ ‫ְמֻׁשָּלׁש‬
‫ִמ ְׁשָּפט‪ִ .‬ר ְׁשמּו ְּב ַצד ָּכל ֶח ֶלק ֶאת ִמ ְסַּפר ַה ִּמ ְׁשָּפט ֶׁש ֵא ָליו הּוא ַׁש ָּיְך – ָּכָרׁשּום ְּב ַצד‬

‫ַהּטּור ַה ְי ָמ ִני‪.‬‬

‫ְּב ֶפ ַתח ָהאּו ָלם ְו ַעל ִקירֹו ָתיו‬ ‫ָא ַמר ַה ַּב ְנ ַקאי ַלָּלקֹו ַח ֶה ָהמּום‬ ‫‪ְּ 1‬ב ֶמ ֶׁשְך ַאְר ַּבע ָׁשעֹות ְּת ִמימֹות‬
‫ָּבִריא ְו ָׁש ֵלם ַו ֲא ִפּלּו ְמ ַח ֵּיְך‬ ‫ֶאת ֶּד ֶלת ַהְּס ָתִרים ַהְּכ ֵב ָדה‬ ‫‪ַ 2‬החֹם ַהָּכ ֵבד ָנ ַתן ֶאת אֹותֹו ָתיו‬
‫ְּב ֵעת ֶׁש ָּז ַקף ֶאת ַּגּבֹו ַהּדֹו ֵאב‬
‫ַהֶּנ ְח ֵּבאת ֵמ ֲאחֹוֵרי ְּתמּו ַנת ַה ִּקיר‬ ‫‪ַ 3‬הַּכְר ִטיס ֵאינֹו ְּבתֹ ֶקף יֹו ֵתר‬
‫ַהּׁשֹו ְמ ִעים ֶׁשֹּלא ָחׁשּו ַּב ֲחֹלף ַה ְּז ַמן‬ ‫ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים ּו ַב ְקּבּו ֵקי ַהׁ ְּש ִת ָּיה‬ ‫‪ַ 4‬הּמֹוָרה ִה ְתּבֹו ְנ ָנה ְּב ֵס ֶבר ָּפ ִנים‬
‫ִה ְת ַּגָּלה ַה ֶּי ֶלד ָהאֹו ֵבד ְּכ ֶׁשהּוא‬ ‫‪ַ 5‬ה ַּתְר ִמיל ִּכ ְמ ַעט ְו ִה ְת ַּב ַּקע ֵמעֹ ֶמס‬
‫ְו ִצְּפ ָתה ֵמ ֵהן ְל ֶה ְס ֵּבר הֹו ֵלם‬ ‫ְו ִׁש ְכבֹות ַה ֶּקַרח ָה ְלכּו ְו ָנ ַמּסּו‬
‫ְּכ ֶׁשָּפ ָניו יֹו ְקדֹות ְו ֵעי ָניו ּדֹו ְמעֹות‬ ‫ְו ִקְר ָבתֹו ַל ְּמדּוָרה ַּת ֲע ִמיד ְּב ַסָּכ ָנה‬ ‫‪ְ 6‬ז ִהירּות! ַה ְּמ ָכל ַה ֶּזה ָּד ִליק‬
‫ְלתֹו ָׁש ֵבי ָה ִעיר ַהְּנצּוָרה ְו ַה ֻמְר ֶע ֶבת‬ ‫ָחמּור ַעל ַּת ְל ִמידֹו ֶתי ָה ַהְּנזּופֹות‬ ‫‪ְ 7‬ל ַא ַחר ֵּברּור ְיסֹו ִדי ּו ַמ ִּקיף‬
‫ֵמ ֲע ִמי ָדתֹו ַהׁ ְּשחּו ָחה ְל ַיד ַהְּס ֶט ְנ ֶּדר‬ ‫ֻנ ָּקה ַה ָּק ִצין ִמָּכל ֲח ָׁשדֹות ַהׁ ָּש ְוא‬ ‫‪ִ 8‬ל ְכבֹוד ַה ְּמ ִס ָּבה ַה ֲח ִגי ִגית ִּב ְמ ֻי ָחד‬
‫ֶאת ַע ְׂשרֹות ַה ְי ָל ִדים ָהרֹו ְק ִדים ִמְּס ִבי ָבּה‬ ‫נֹו ֵׂשאת ַה ָּמזֹון ְו ַה ַּמ ִים ַה ְּי ָקִרים‬ ‫‪ְ 9‬ל ֵעי ֵני ֶהם ַהִּנ ְד ָהמֹות ֶׁשל ַה ַּמִּצי ִלים‬
‫ִׁשּפּור ַהׁ ֵּשרּות ִל ְכ ַלל ַהָּלקֹוחֹות‬ ‫ִנ ְתלּו ָּבלֹו ִנים ְו ִקּׁשּו ִטים ַמְר ִהי ִבים‬ ‫‪ַ 10‬מ ְפ ֵּת ַח ַה ָּז ָהב ַה ְמ ֻׁשָּנן ּפֹו ֵת ַח‬
‫ַעל ֵאׁש ְנמּו ָכה ְּכ ָכל ַה ֶא ְפ ָׁשר‬ ‫‪ִ 11‬מ ְצ ַט ֲעִרים‪ַ ,‬הְּס ִניף ָסגּור ַע ָּתה‬
‫ֶׁש ָּט ְפלּו ָע ָליו ּגֹוְר ִמים ָצֵרי ַע ִין‬ ‫ֵע ֶקב ִׁשּפּו ִצים ִנְר ָח ִבים ְלֶר ֶגל‬ ‫‪ַ 12‬ע ְכ ָׁשו זֹו ֵעת ָרצֹון ְּגדֹו ָלה‬
‫ֶׁשִּנ ְד ֲחסּו ְּבתֹוכֹו ְּב ֶׁש ַפע ַרב‬ ‫ָקָרא ַהַּצ ִּדיק ְּב ִה ְת ַל ֲהבּות ַר ָּבה‬ ‫‪ַ 13‬ע ְנ ֵני ָא ָבק ִּבׂ ְּשרּו ֶאת ּבֹוא ַהׁ ַּש ָּיָרה‬
‫ֶׁשּנֹו ַתר ְּב ָי ַד ִים ֵריקֹות ִמֶּכ ֶסף‬ ‫ִר ֵּתק ַה ַּמְר ֶצה ַה ֻּמ ְכ ָׁשר ֶאת ְק ַהל‬ ‫‪ְ 14‬ק ִל ָּיתֹו ָה ִא ִּטית ֶׁשל ֶה ָח ִציל‬
‫‪ְ 15‬קִרי ַאת ְּכ ֵאב ִנ ְפ ְל ָטה ִמִּפי ַה ָּי ִׁשיׁש‬
‫ּתֹוְך ֶׁש ֵהן נֹו ְטפֹות ַמ ִים ַעל ָהִר ְצָּפה‬
‫ְּת ַע ֵּדן ֶאת ַט ֲעמֹו ַהּסֹו ִפי‬

‫ִּפ ְתרֹונֹות ֶא ְת ַנ ְח ָּתא ‪34‬‬ ‫ַׁשּנּו ֶאת ְמקֹו ָמם ֶׁשל ְׁש ֵני ַּג ְפרּוִרים ִּב ְל ַבד‪ְ ,‬ו ַה ְק ִטינּו‬ ‫ָל ֵצאת‬
‫ֶאת ִמ ְסַּפר ָהִרּבּו ִעים ֵמ ֲח ִמׁ ָּשה ְל ַאְר ָּב ָעה‪.‬‬ ‫ֵמ ָה ִרּבּו ַע‬
‫ְר ִׁשי ָמה ֶח ְל ִקית‪:‬‬ ‫ַעל ָהִרּבּו ִעים ְל ִהׁ ָּש ֵאר ֵז ִהים ְּב ָג ְד ָלם‪.‬‬
‫ִּביָרה ְל ָב ָנה‪ִ ,‬חּיּוְך ּכֹו ֵבׁש‪ֲ ,‬חמּוץ ָּפ ִנים‪,‬‬

‫ָחִריׁש ָע ֹמק‪ּ ,‬כֹו ַבע ָעגֹל‪ִּ ,‬כַּפת ֵׁש ָנה‪,‬‬
‫ַמ ֶּג ֶבת ִמ ְט ָּבח‪ַ ,‬מ ְט ֵּב ַע ָלׁשֹון‪ ,‬עֹו ֵבר‬
‫ֹאַרח‪ַּ ,‬פ ִּטיׁש ֲא ִויר‪ְּ ,‬פ ִתיל ְּת ֵכ ֶלת‪ָ ,‬קְר ַּבן‬
‫ּתֹו ָדה‪ְ ,‬רחֹוב ָרא ִׁשי‪ַּ ,‬תּפּו ַח ִּב ְד ַבׁש‪.‬‬

‫ַמ ְח ִליף ְצ ָב ִעים‪:‬‬
‫ַי ְלקּוט ְּב ֶצ ַבע ָורֹד‪ְ .‬ל ָכל ַי ְל ָּדה ֵיׁש ֵח ֶפץ‬

‫ַהּפֹו ֵת ַח ָּבאֹות ָהִראׁשֹו ָנה ֶׁשל ְׁש ָמּה‪,‬‬
‫ְו ִצ ְבעֹו ָּבאֹות ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ֶׁשל ְׁש ָמּה‪ָ .‬ל ֵכן‪,‬‬
‫ְליֹו ֶכ ֶבד‪ֶ ,‬ה ְגיֹו ִני ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַי ְלקּוט ְּב ֶצ ַבע‬

‫ָורֹד‪...‬‬

‫זוכים‪:‬‬

‫יוסי ברונר‪ ,‬בני ברק‬
‫שמואל לבון‪ ,‬ירושלים‬

‫תשפ"ב ‪28 36‬‬

‫הכל יהיה בסדר‬

‫הקומה השניה לנוער‬ ‫היום הזה שבו יפוג תוקפו של השובר שקיבלנו‪ ,‬עומד להגיע‪.‬‬
‫ו‪-‬איפה השובר?‬
‫פתאום זה יהיה מעניין‬ ‫מפגש‬
‫שבועי‬ ‫כאב ראש עמום מתחיל להפציע בירכתי הראש‪ .‬אהמ‪ ...‬יש‬
‫אוצר הספרים‪30‬‬ ‫שלוש אפשרויות סבירות למקום שבו הנחנו אותו אחר הפעם‬

‫עניין של תפילה‬ ‫הראשונה שהשתמשנו בו‪ .‬ואם הוא לא יהיה שם?‬

‫סיפור קצר לנוער‪32‬‬ ‫למה שלא יהיה שם? תוהים הקוראים‪.‬‬

‫תפאורה שקופה‬ ‫אה‪ ,‬נו‪ ,‬כי זו רק אפשרות‪ .‬בעצם אנחנו לא ממש יודעים איפה‬
‫הוא‪ ,‬ולא זוכרים בבהירות איך היתה נראית אותה דקה שבה‬
‫נשארת אותו הדבר‪40‬‬ ‫שבנו הביתה אחר הרכישה הקודמת‪ ,‬ומה עשינו בתכולת‬

‫כבר לא מעניין‬ ‫השקית שלנו‪ ,‬ומי בכלל פרק אותה‪.‬‬

‫חושך הר הברוגז‪41‬‬ ‫טוב‪ ,‬נקצר את התיאור למען הקוראים‪ .‬את השובר לא מצאנו‪.‬‬
‫הפסדנו אלף שקל של זיכוי שקיבלנו‪ ,‬שאפשר היה עוד לממש‬
‫תתעניינו בפרטים‬
‫בכמה וכמה חנויות‪.‬‬
‫אחרי השיעור‪46‬‬
‫מה לעשות‪ .‬ה' ימלא חסרוננו והכל משמים‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬אין זה נעים להיות אחראים למחדל אשר כזה‪ ,‬ומותר‬
‫ללמוד ממנו משהו להבא‪.‬‬

‫ואם מזכירים שהכל משמים ‪ -‬נזכור שהשמים וגם הארץ נבראו‬
‫אחר שהיה בעולם תוהו ובוהו‪ .‬עולמו של הקב"ה הוא יצירה של‬
‫סדר‪ ,‬של גבולות‪ ,‬וכל עניין במקומו‪ .‬ה' קבע חוקיות לשמש ולירח‪,‬‬
‫הוא שם גבול לים‪ ,‬הוא הבדיל בין קודש וחול‪ .‬סדר הוא עניין‬

‫שמשרת את היצירה הגדולה ביותר‪ ,‬שבתוכה אנו קיימים‪.‬‬

‫הסדר והארגון הם כמו בסיס לכל התקדמות שלנו; הם‬
‫ההזדמנות שלנו ליישר לעצמנו את הדרך‪ ,‬כך שלא ניתקל‬
‫ללא הרף במכשולים‪ .‬רק ארגון נכון יעזור לאשה יהודיה‬
‫להגיע אל שבת מוקדם ובנחת‪ ,‬כפי שמתאים וראוי; רק‬
‫הכנה מושכלת בכוחה להעניק לנו את יישוב הדעת הדרוש‬
‫לנו בבוא חג קדוש; ובלי ללכת רחוק ‪ -‬בזכותם של כלים אלו‬

‫נוכל לצאת אל לימודינו ברגיעה ובראש נקי‪.‬‬

‫תחנות האוטובוס מכירות סופות הוריקן שמתפרצות לתוכן‬
‫ברגע האחרון‪ ...‬ילדות שהכינו מערכת רק בבוקר‪ ,‬ילדים שמצאו‬
‫את הנעל השנייה רק ברגע שאחרי האחרון‪ ,‬נערות שמגיעות‬
‫טרוטות עיניים אל מבחן אחר שחצי מיום האתמול‪ ,‬שהוקדש‬
‫ללמוד למבחן ‪-‬נוצל לאיתור החומר אצל חברות ובמעמקי‬
‫מגרות מבולגנות‪ .‬איך יכלו להספיק גם לישון אחר כך בלילה?‬

‫לא היה להן כבר זמן לזה‪.‬‬

‫כן‪ .‬סדר איננו רק עניין של יופי ושל העדפה אישית‪ .‬סדר הוא‬
‫איכות חיים; הוא השתדלות בסיסית בשביל שנצליח להגיע‬

‫אל המטרות הטובות שלנו‪ ,‬בכל התחומים‪.‬‬

‫מצאנו לנכון להתייחס לעניין זה בגיליוננו‪ ,‬בכתבה מקיפה‬
‫שתמצאו בדפים הבאים‪ ,‬על סדר בלמידה‪.‬‬

‫כן‪ ,‬תכונת סדר היא בהחלט מולדת‪ ,‬אבל עם הרבה רצון ‪ -‬יכולה‬
‫להיות גם נרכשת‪.‬‬

‫בהצלחה רבה!‬

‫לאה פריד‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪29‬‬

‫ובו מבין בנימין‬ ‫הסאופצרירם‬
‫שלא מחַ ּכִים‬
‫שהטעם יבוא‬ ‫מן המקורות ‪ -‬תובנות והארות‬
‫מתוך הספר‬
‫רוח חיים‬ ‫תשפ"ב ‪30 36‬‬

‫בטעם של עוד‬

‫בנימין התיישב לידו בחדר האוכל‬
‫והתחיל לפטפט‪.‬‬

‫בין נגיסה לנגיסה‪ ,‬יוסי סיפר לו על‬
‫התכניות שלו לשבת‪.‬‬

‫"לבן דוד שלי יש בר מצוה בשבת‪ ,‬וביקשו‬
‫שבחורים יבואו להשלים מניין‪ .‬אמא שלי‬

‫רוצה שאסע‪ ,‬אין לי בררה"‪.‬‬
‫"ואיפה התאונה הזו?"‬

‫"באשדוד"‪ ,‬יוסי נאנח כמו קשיש‪" .‬לנסוע‬
‫לאשדוד לשבת בשביל בר מצוה של בן‬

‫דוד‪"...‬‬
‫"אשדוד לא כזו רחוקה"‪ ,‬בנימין לא מבין‬
‫ממה הוא עושה עסק‪ .‬הוא דווקא אוהב‬
‫לגון ולהכיר מקומות חדשים‪" .‬אני אשדודי‪,‬‬
‫אתה יודע? ומתכוון לנסוע הביתה לשבת‪.‬‬

‫ניקח אותך טרמפ"‪.‬‬
‫"זה יהיה יעיל מאוד‪ ,‬כי אני תייר שם‪ .‬לא‬

‫יודע איפה יורדים‪ ,‬לאן הולכים"‪.‬‬
‫"סיכמנו!"‬

‫ביום חמישי בצהריים‪ ,‬בנימין כבר הגיע‬
‫לרחרח מה שלומו‪ .‬יוסי התכונן ללכת אז‬

‫אל חדר השיעורים‪.‬‬
‫"נו‪ ,‬אולי חשבת להתחיל היום את הטיול?"‬

‫בנימין קרץ בידידות‪.‬‬
‫יוסי התחלחל‪" .‬מה פתאום! למה‪ ,‬אתה‬

‫נוסע כבר היום?"‬
‫"לפעמים אני מתחיל את שבת החופשה‬
‫כבר בחמישי בלילה‪ .‬אבל בשביל לנסוע‬
‫אתך‪ ,‬שווה לחכות עד מחר‪ .‬נצא על‬

‫הבוקר?"‬

‫הגות ‪ ///‬ר' ברג‬ ‫יוסי חושב עוד קצת‪ ,‬נועץ עיניים בחלון‬ ‫"האמת שחשבתי להיות ב'סדר' מחר"‪.‬‬
‫ובסוף עונה‪" :‬לסבתא שלי יש כלל‪:‬‬ ‫"יום שישי הוא לא ממש חובה"‪.‬‬
‫שם הספר‪ :‬רוח חיים‬ ‫עם האוכל בא התאבון‪ .‬לא יודע מה‬
‫קורה אצל כולם‪ ,‬אבל אצלי רק אחרי‬ ‫"נכון‪ ,‬אבל אני בכל זאת רוצה להיות‪.‬‬
‫מחבר‪ :‬ר' חיים מוולוז'ין‬ ‫שלמדתי הרבה בלי להרגיש טעם‪ ,‬הגיע‬ ‫במיוחד שאין לי לאן להגיע ביום שישי‬

‫מדף‪ :‬ספרי מוסר‬ ‫גם התיאבון"‪.‬‬ ‫בבוקר"‪.‬‬
‫"וכל אשר יוסיף ללמוד‪ ,‬כן יוסיף לחפוץ‬ ‫"תבוא אליי לעשות 'טועמיה'‪ .‬אין כמו‬
‫כמה מילים‪ :‬ר' חיים מוולוזין היה‬ ‫ללמוד עוד‪ ,‬ובאהבת התורה ישגה ויחשוב‪,‬‬
‫תלמיד של הגר"א ודבק בו‪ ,‬וממנו קנה‬ ‫והלוואי שיוכל לא לישון ולא לאכול רק כל‬ ‫הבישולים של אמא שלי"‪.‬‬
‫את דרכו בלימוד‪ .‬בברכתו הקים את‬ ‫הימים וכל הלילות ליגע ולעיין ולשתות‬ ‫"באמת תודה‪ ,‬אבל עזוב‪ .‬אני חשבתי‬
‫ישיבת וולוז'ין ‪ -‬אם הישיבות‪ ,‬שהיתה‬ ‫בצמא את דבריה‪ ,‬כמו שנאמר‪ :‬באורך‬ ‫לצאת באזור שתים עשרה‪ .‬אתה באמת‬
‫מגן בפני פרצות ההשכלה והיוותה‬ ‫נראה אור ‪ -‬רוצה לומר באור תורתך נראה‬ ‫לא חייב לחכות לי‪ ,‬מקסימום תדריך אותי‬
‫דוגמה לכל הישיבות האחרות שנוסדו‬
‫עוד אור תורה"‪.‬‬ ‫בעל פה"‪.‬‬
‫בעקבותיה‪.‬‬ ‫ברוב המקרים‪ ,‬החוק הפיזיקלי הזה עובד‬ ‫בעשר וחצי בבוקר נכנס בנימין אל חדר‬
‫תק"ט‪-‬תקפ"א‬ ‫הפוך בדיוק‪ :‬ככל שאוכלים יותר‪ ,‬שבעים‬ ‫השיעורים כדי לראות מה שלומו‪ .‬יוסי‬
‫יותר‪ ,‬ופחות חשים צורך וחשק לטעום‬ ‫אפילו לא ראה אותו‪ .‬באחת עשרה עשה‬
‫" ְו ָכל ֲא ֶׁשר יֹו ִסיף ִל ְל ֹמד‪ֵּ ,‬כן יֹו ִסיף‬ ‫עוד‪ .‬משהו בפנים מתמלא‪ ,‬ודי לו‪ .‬נמאס‪,‬‬ ‫החבר סיבוב נוסף‪ ,‬והצליח לתפוס את‬
‫ַל ְחּ ֹפץ ִל ְל ֹמד עֹוד‪ּ ,‬ו ְב ַא ֲה ַבת‬ ‫העיניים של יוסי לקריצה רבת משמעות‬
‫כמה אפשר?‬ ‫ולמבט אל השעון‪ .‬יוסי סימן 'עוד רגע'‪,‬‬
‫ַהּתֹו ָרה ִי ְׁש ֶּגה ְו ַי ְחׁ ֹשב‪ְ ,‬ו ַה ְל ַואי‬ ‫אבל למעדן הכי משובח בעולם‪ ,‬יש כללים‬
‫ֶׁשּיּו ַכל ֹלא ִליׁ ֹשן ְוֹלא ֶל ֶא ֹכל ַרק‬ ‫והמשיך להתדיין עם ישעיהו בלהט‪.‬‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫בשעה אחת עשרה וחצי גלגל בנימין את‬
‫ָּכל ַהָּי ִמים ְו ָכל ַהֵּלילֹות ִלי ַגע‬ ‫טועמים ממנו פעם ועוד פעם; לפעמים‬ ‫המזודה שלו לפתח החדר‪ .‬יוסי לא הראה‬
‫ּו ְל ַעֵּין ְו ִל ְׁשּתֹות ַּבָּצ ָמא ֶאת ְּד ָב ֶרי ָה‪,‬‬ ‫בתחילה לא מבינים על מה דיברו כולם‪,‬‬ ‫אפילו סימני התארגנות‪' .‬טוב שמזוודה‬
‫ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְּ :‬באֹו ְרָך ִנ ְר ֶאה אֹור ‪-‬‬ ‫אבל אם מאמינים שזה כדאי‪ ,‬ממשיכים‬ ‫הוא הבטיח לארוז כבר בלילה‪ ,‬אחרת‬
‫לאכול ממנו עוד ועוד ‪ -‬ואז מגיע התאבון‪.‬‬ ‫לא היינו יוצאים מכאן אף פעם'‪ ,‬בנימין‬
‫רֹו ֶצה לֹו ַמר‪ְּ ,‬באֹור ּתֹו ָר ְתָך ִנ ְר ֶאה‬ ‫ומבקשים עוד מנה ועוד אחת‪ ,‬ולא‬ ‫הרהר לעצמו והעיף עוד מבט אל השעון‪.‬‬
‫עֹוד אֹור ּתֹו ָרה‪ִּ ,‬כי ַעל ְי ֵדי ָהאֹור‬ ‫רבע לשתים עשרה‪ .‬חצי מהחדר כבר‬
‫ֶׁש ִהַּׂש ְגנּו ִנ ְר ֶאה יֹו ֵתר ֶׁשֵּיׁש עֹוד אֹור‬ ‫יודעים שובעה‪.‬‬ ‫התרוקן‪ .‬יש כאלו שלפחות אוספים כבר‬
‫יש סיפורים‪ ,‬גם על תלמידי חכמים בני‬ ‫את הספרים‪ ,‬אבל ישעיהו ויוסי עוד עמוק‬
‫ּו ְנ ַק ֶּוה ְל ַהִּׂשיגֹו"‪.‬‬ ‫ימינו‪ ,‬שממש מוציאים לנו את העיניים‪.‬‬ ‫בפנים‪ .‬לא נראה שהם זוכרים איזה יום‬
‫(רוח חיים‪ ,‬אבות ו‪ ,‬א)‬ ‫על לילות שלמים של שקידה‪ ,‬על כוח‬
‫התמדה בלתי נתפס‪ ,‬על התעניינות וחשק‬ ‫היום‪ ,‬ומה השעה‪.‬‬
‫שמרוכזים רק בהוויה אחת של תורה‪.‬‬ ‫בנימין מתיישב על המזודה שלו‪ .‬מבין‬
‫ואנחנו תוהים‪ :‬איך זה מגיע? למה לנו זה‬ ‫שלפני שתים עשרה יוסי לא ֵיצא מכאן‪.‬‬
‫לא קורה? למה אנחנו כן זוכרים להביט‬ ‫אין לו על מי להתלונן‪ ,‬כי יוסי הציע לו‬
‫בשעון‪ ,‬לפעמים אפילו קמים מעט לפני‬ ‫בפירוש לחזור לבד‪ .‬זה הוא שרוצה להרויח‬
‫שיחה עם הבחור המופלא הזה ‪ -‬ועכשיו‬
‫תום המועד‪ ,‬כי נגמר לנו הכוח‪...‬‬ ‫עוד יותר מתמיד‪ .‬הרבה זמן הוא לא ראה‬
‫איך נרגיש את הטעם הזה‪ ,‬המתוק מכל?‬ ‫שקיעות כזו של בחור בלימוד‪ .‬הלוואי‬
‫מי ידליק לנו את העיניים באור של אהבת‬
‫עליו‪.‬‬
‫תורה אמיתית?‬ ‫"מאיפה מייבאים את זה?" הוא שואל‬
‫"וכל אשר יוסיף ללמוד‪ ,‬כן יוסיף לחפוץ‬ ‫אחרי שעה‪ ,‬על מושב האוטובוס שמסיע‬

‫ללמוד עוד"‪.‬‬ ‫את שניהם אשדודה‪.‬‬
‫כדי לזכות לחוש ערבות בלימוד התורה‪,‬‬ ‫"את מי? את בני הדודים שעושים בר‬
‫אין יושבים וממתינים לה שתבוא‪.‬‬
‫טועמים ולומדים‪ ,‬ומתאמצים מאוד‬ ‫מצוות?"‬
‫לעשות את זה ברצף וברצינות‪ ,‬גם‬ ‫"לא"‪ ,‬בנימין מבטל‪ .‬נבוך קצת לשאול‬
‫כשעדיין לא חשים את המתיקות שבה‪.‬‬ ‫את יוסי בפרוש‪ ,‬אין זה מדרכו לגלגל‬
‫כי רק אחרי שטעמנו וניסינו‪ ,‬והוספנו‬ ‫שיחות רציניות כאלו עם חברים‪ .‬אבל‬
‫לנסות עוד ‪ -‬יום אחד נקבל במתנה את‬
‫החפץ הזה‪ ,‬את האהבה הגדולה לתורה‪,‬‬ ‫הוא חייב לדעת‪.‬‬
‫את התחושה החזקה שהיא היא חיינו‪,‬‬ ‫"תסביר לי‪ ,‬איך אתה שקוע כל כך בלימוד‬

‫ואין בלתה‪.‬‬ ‫ביום שישי בצהריים לפני נסיעה?"‬
‫"כי על ידי האור שהשגנו‪ ,‬נראה יותר שיש‬ ‫יוסי מחווה תנועת ביטול‪ ,‬אבל בנימין‬

‫עוד אור ונקווה להשיגו"‪.‬‬ ‫לא מוותר לו‪.‬‬
‫"ממתי יש לך טעם כזה בלימוד? תמיד‬

‫היית ככה?"‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪31‬‬

‫תפילה באמצע הדרך‬

‫מעשה שהיה‬

‫השוטף‪"...‬‬ ‫לריאות את גודלן הטבעי‪ .‬מרשה לעצמי‬ ‫רגע לרגע נגמר לי האוויר‪ .‬המוח‪,‬‬ ‫מ‬
‫דווקא הספקנות שלה‪ ,‬עוררה בי פסקנות‪.‬‬ ‫לעמוד ולהסתכל למציאות בעיניים‪:‬‬ ‫השקול והמחושב‪ ,‬ציווה עליי‬
‫הן לא ייתכן שלכל הזוטות שמרכיבות את‬ ‫'מה יקרה אם לא אסע היום למקומות‬ ‫להפסיק את המרוץ‪ .‬לא היה‬
‫יום החתונה – כמו צלם‪ ,‬קייטרינג‪ ,‬שמלת‬
‫כלה‪ ,‬ביגוד למשפחה – לכל אלה נמצא‬ ‫הקדושים?'‬ ‫טעם והיגיון בחיפזון שלי‪ ,‬ממילא הכל היה‬
‫מקום וזמן ופניּות‪ ,‬ורק ַל ָד ָבר החשוב מכל‪,‬‬ ‫'בושות!' עונה הקול הראשון‪' .‬החמצה'‪,‬‬
‫תפילות של אם ובת‪ ,‬לא נותיר מרווח של‬ ‫מוסיף קול אחר‪' .‬תסכול'‪' ,‬אכזבה'‪' ,‬לא‬ ‫אבוד‪ .‬לא היה לי שום סיכוי‪ ,‬והמוח ידע‬
‫תהיה הזדמנות נוספת לפני החתונה'‪ .‬ועוד‬
‫זמן וכבוד!‬ ‫זאת היטב‪ .‬אבל הלב לא ויתר‪ ,‬הוא התעקש‬
‫וכך‪ ,‬מצאנו את עצמנו‪ ,‬מפנות בכוח יום‬ ‫קול‪' :‬תפילות של אמא!'‬
‫ומקום‪ ,‬ומצטרפות להסעה מאורגנת שפניה‬ ‫שוב נושמת לעומק‪ .‬מתעקשת לבדוק עם‬ ‫להמשיך לקוות‪ ,‬ורק בגללו המשיכו הרגליים‬
‫עצמי כיצד ייראה המשך היום הזה בלי‬
‫צפונה‪.‬‬ ‫לרוץ‪ ,‬והריאות כמעט התפקעו מהעומס‪.‬‬
‫היום הזה היה מוצלח ומבורך כל כך‪,‬‬ ‫הנסיעה לטבריה‪-‬צפת‪-‬מירון?‬
‫שבאותה נסיעה גמלה בי ההחלטה‪ :‬לפני‬ ‫'למה את רצה?' שאל אותי הקול השפוי‪,‬‬
‫כל חתונה של בן או בת‪ ,‬אסע שוב להתפלל‬ ‫הרעיון הפשוט הזה נולד לפני שנים אחדות‪,‬‬
‫ולהעתיר‪ .‬הילדים‪ ,‬כמו החתן או הכלה‪,‬‬ ‫לפני נישואיה של בתי‪ .‬היינו עסוקים‬ ‫'מישהו מחכה לך שם?' הוסיף בציניות‬
‫בקדחת של קניות והכנות ותפירה ותכנון‬
‫ילמדו כי לתפילות יש תמיד מקום וזמן!‬ ‫ובישולים ודירות לשבת וגמ"ח בגדים ו‪...‬‬ ‫סמויה‪.‬‬
‫ועכשיו אנחנו ערב חתונת הבן השני‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬באמצע המרוץ הקדחתני‪ ,‬הרשיתי‬
‫החתונה שנקבעה לחודש סיון אחרי חג‬ ‫לחלום קטן לרחף באוויר‪" .‬מה דעתך"‪,‬‬ ‫והלב‪ ,‬לא הסכים להיכנע‪' .‬את חייבת!‬
‫השבועות‪ ,‬מה מתאים יותר מלנסוע בערב‬ ‫שאלתי את הכלה‪" ,‬שניסע בערב ראש‬
‫חודש לתפילות משותפות בקברי צדיקים‬ ‫חייבת!' הוא המשיך לדחוק‪ ,‬ולא נעצר‬
‫ראש חודש סיון לקברי צדיקים בצפון?‬
‫שרה‪ ,‬חברה טובה‪ ,‬שבאותה עת התנדבתי‬ ‫בצפון?"‬ ‫לדיאלוג‪' .‬לא ייתכן שתפסידי את הנסיעה‬
‫יחד ִאתה בהכנת ארוחות ל'עזר מציון'‪,‬‬ ‫"זה אפשרי?" תהתה הבת‪" .‬איך נשחיל את‬
‫רשמה אותי לנסיעה של הארגון לטבריה‪-‬‬ ‫המשימה הזו בתוך כל מה שעוד נשאר לנו‬ ‫הנכספת הזו!'‬
‫מירון‪-‬צפת‪ .‬היא סיפרה לי מניסיונה‬ ‫עד לחתונה? והקטנים שבבית‪ ,‬והיום‪-‬יום‬
‫מפעמים שעברו‪ ,‬כי האוטובוסים אינם‬ ‫כבר הפסקתי להציץ לשעון‪ .‬הוא לא היה‬
‫יוצאים בדיוק בשעה שנקבעה‪' .‬גם אם‬
‫איש בשורה בשבילי‪ ,‬בוגדן שכמוהו! לא‬

‫יכול היה להתנהל קצת לאט יותר? הוא‪,‬‬

‫כמו האוטובוס שממנו ירדתי‪ ,‬והפקק הבלתי‬

‫אפשרי בצומת סנהדריה וכברת הדרך עד‬

‫ל'עזר מציון' – כולם עשו יד אחת נגדי‪.‬‬

‫כל קטעי המחשבות האלו חולפים בי בלי‬

‫סדר ומשטר‪ ,‬והרגליים ממשיכות לרוץ‪,‬‬

‫לרוץ‪ ,‬לרוץ‪.‬‬

‫ופתאום‪ ,‬אני נעצרת‪.‬‬

‫מסדירה את הנשימות‪ .‬מחזירה לאט לאט‬

‫תשפ"ב ‪32 36‬‬

‫סיפור קצר לנוער ‪ ///‬ע' בר כוכבא‬ ‫למה בעצם אני ממשיכה לעבר 'עזר‬ ‫המחשבה הראשונה שצצה‪ ,‬נגעה‬ ‫תגיעי באיחור של חצי שעה ויותר‪,‬‬
‫מציון'? גם לי לא ברור‪ .‬אולי רק‬ ‫לבושות מהילדים שלי‪ .‬עד שסידרתי‬ ‫עדיין לא תפסידי כלום‪ .‬את יכולה‬
‫כדי להיות בטוחה לגמרי‪ ,‬לראות‬ ‫את שעות אחר הצהרים והערב‪,‬‬ ‫לשלוח את הילדים למקומות לימודיהם‬
‫בעיניים את הרחבה ריקה ולדעת‬ ‫ומי יהיה בבית‪ ,‬ומי ייקח את הקטן‬ ‫בנחת וברוגע‪ ,‬ואז לצאת מהבית לכיוון‬
‫שהגיעה העת לעבור לתכנית‬ ‫מהמשפחתון‪ ,‬ומי אחראית על ארוחת‬
‫המגירה החלופית‪.‬‬ ‫הערב וההשכבה‪ ...‬איך זה ייראה אם‬ ‫רחבת 'עזר מציון''‪.‬‬
‫זהו‪ ,‬מגיעה ליד המתחם‪.‬‬ ‫אחזור ככה‪ ,‬בידיים ריקות‪ ,‬בלי תפילות‬ ‫וכך מצאתי את עצמי בכ"ט באייר‪ ,‬יוצאת‬
‫אל יום שטוף שמש‪ ,‬מודה לה' על כל‬
‫בחוץ‪ ,‬ברחוב ירמיהו‪ ,‬חונה אוטובוס‪.‬‬ ‫ובלי השראה?‬ ‫הילדים שיצאו ללימודיהם בהשגחתי‪,‬‬
‫פתק לבן בחזית מודיע 'עזר מציון – סניף‬ ‫אחר כך אני מרגישה את ההחמצה‪ .‬כל‬ ‫ועל הנסיעה העתידית שלי לטובת ְּב ִני‬
‫ירושלים'‪ .‬אני מציצה פנימה‪ ,‬שואלת את‬ ‫כך רציתי להתפלל! רציתי ליצוק את‬ ‫החתן‪ ,‬שהעדיף להישאר בישיבה ולא‬
‫ריבי‪ ,‬האחראית‪" :‬זה האוטובוס שיוצא‬ ‫דמעותיי ואת תחנוניי ליסודות הבית‬
‫להצטרף‪.‬‬
‫לקברי צדיקים?"‬ ‫שעומד להיבנות‪ ...‬איזו אכזבה!‬ ‫וכך‪ ,‬בלב מלא תודה ושמחה‪ ,‬התנהלתי‬
‫"ברור"‪ ,‬היא עונה‪" .‬תעלי מהר‪ ,‬כי אנחנו‬ ‫ופתאום עולה חיוך על שפתיי‪ .‬חיוך‬ ‫לאטי באוטובוס היוצא משכונתנו‪ .‬הצצה‬
‫בשעון הראתה לי שאני עומדת בלוח‬
‫כבר באיחור של כמעט שעה!"‬ ‫ראשון מזה למעלה ממחצית השעה‪.‬‬
‫בתוך האוטובוס מחכה לי מקום פנוי‪.‬‬ ‫מי אומר שרק בצפון אפשר להתפלל?‬ ‫הזמנים‪ .‬ברוך ה'!‬
‫אחד ויחיד מתוך חמישים וחמישה‬ ‫ירושלמית שכמותי‪ ,‬לא יכולה לנסוע‬ ‫אבל אז הגיעה שיחת הטלפון הראשונה‬
‫מקומות‪ .‬רק מתיישבת‪ ,‬והאוטובוס‬ ‫לכותל? לקבר רחל? למערת המכפלה?‬ ‫משרה חברתי‪ .‬קולה היה בהול ומוטרד‪:‬‬
‫וכך גומלת בי ההחלטה‪ .‬אם אפסיד‬
‫יוצא לדרכו‪.‬‬ ‫את האוטובוס האחרון‪ ...‬אם אפסיד‪,‬‬ ‫"איפה את? מתי את מגיעה?"‬
‫זה לא דמיון ולא חלום‪ .‬אני בפנים‪,‬‬ ‫"בצומת סנהדריה"‪ .‬מבעד לחלון המאובק‬
‫"תמהרי"‪ ,‬התנשפה‬ ‫נשקף פקק ארוך שאת סיומו‪ ,‬במעלה‬
‫באוטובוס של 'עזר מציון'‪.‬‬ ‫שרה‪" .‬בעוד דקות‬
‫קמה ממקומי‪ ,‬ניגשת לריבי שעסוקה‬ ‫בר‪-‬אילן‪ ,‬לא יכולתי לראות‪.‬‬
‫בניירת ובשיחות בנייד שלה‪ .‬חייבת להבין‬ ‫בודדות יוצאים‬ ‫"תמהרי"‪ ,‬התנשפה שרה‪" .‬לא יודעת‬
‫האוטובוסים‪ .‬אני‬ ‫למה הם החליטו לדייק היום‪ .‬בעוד דקות‬
‫איך קרה הנס הזה!‬ ‫שומרת לך בקנאות‬ ‫בודדות יוצאים האוטובוסים‪ .‬אני שומרת‬
‫מתוך דבריה מתברר כי הבוקר התקשר‬
‫אליה אחד הנהגים‪ ,‬שאמור היה להוביל‬ ‫מקום לידי"‪.‬‬ ‫לך בקנאות מקום לידי"‪.‬‬
‫חלק מציבור המתנדבות לצפונה של‬ ‫תמהרי‪ ...‬אני צוחקת‬ ‫תמהרי‪ ...‬אני צוחקת לעצמי‪ .‬איך בדיוק?‬
‫הארץ‪ .‬הוא התעורר וגילה שחומו עלה‬ ‫לעצמי‪ .‬איך בדיוק?‬ ‫האופציה היחידה היא לרדת מהאוטובוס‬
‫האופציה היחידה היא‬
‫והוא אינו חש בטוב‪.‬‬ ‫ולרוץ רגלית‪...‬‬
‫הוא היה אחראי מספיק כדי להגיע עם‬ ‫לרדת מהאוטובוס‬ ‫בתחילה עוד הייתי אופטימית‪ .‬כמה זמן‬
‫האוטובוס למתחם‪ ,‬אבל הבין שבמצב‬ ‫ולרוץ רגלית‪...‬‬ ‫יארך לאוטובוס לצלוח את העומס הזה?‬
‫כזה אין נוסעים בכבישי הארץ במשך‬ ‫ובסתר לב גם היה לי ברור שלא ייתכן‬
‫חלילה ‪ -‬אסע לכותל‪ ,‬אסיים את כל‬
‫למעלה מחצי יממה‪.‬‬ ‫ספר התהילים‪ ,‬משם אמשיך לקבר רחל‬ ‫שאפסיד את הנסיעה הזו!‬
‫ריבי ניסתה להשיג נהג חלופי‪ ,‬ולא‬ ‫וגם שם אעתיר בתפילה‪ ,‬ואחר כך‪ ,‬תלוי‬ ‫עשר דקות‪ ,‬רבע שעה‪ ...‬השיחות‬
‫שיערה כמה קשה למצוא נהג פנוי שמוכן‬ ‫בשעון ובכוחות שלי‪ ,‬אולי אמצא דרך‬ ‫הנכנסות משרה מצטופפות בתדירות‬
‫מהרגע להרגע לפנות יום שלם לנסיעה‪.‬‬ ‫להמשיך לחברון‪ .‬כשאחזור בלילה‪ ,‬אספר‬
‫רק לאחר תשובות שליליות רבות‪ ,‬נמצא‬ ‫לילדיי שמסלול היום השתנה‪ ,‬אבל לא‬ ‫של אחת לדקה‪:‬‬
‫סוף סוף הנהג המיוחל‪ ,‬זה שנעתר לאייש‬ ‫מהותו‪ .‬יום של תפילות למען הבית‬ ‫"תמהרי‪ ,‬רוצים לתפוס את המקום שלך"‪.‬‬
‫את כס הנהגת האוטובוס ולהצטרף לעם‬ ‫"ביקשתי שהאוטובוס שלנו ֵיצא האחרון‪,‬‬
‫העתידי‪.‬‬
‫ישראל המצפין לתפילה ולתחנונים‪.‬‬ ‫לרגע אחד מרימה עיניים לשמיים‪ .‬בחצי‬ ‫כבר שלושה אוטובוסים יצאו לדרך"‪.‬‬
‫"והמקום הפנוי באוטובוס?" את השאלה‬ ‫השעה האחרונה ראיתי מול עיניי רק‬ ‫"איפה את?"‬
‫הזו אני מפנה לשכנתי לנסיעה‪ ,‬וזו‬ ‫מחוגי שעון ואוטובוסים ופיח‪ ...‬מסתכלת‬
‫מספרת ששמרה אותו לחברה מביתר‬ ‫על התכלת הזה שמכחול קסום משך‬ ‫"מצטערת‪ ,‬כבר יצאנו‪ .‬נשאר רק אוטובוס‬
‫עלית‪ ,‬אבל אז נודע שאי אפשר לערב בין‬ ‫מעליה פסים בלבן בוהק‪ ,‬ולוחשת‪:‬‬ ‫אחד‪ ,‬אחרון"‪.‬‬
‫האוטובוסים המגיעים ממקומות שונים‪,‬‬ ‫"ריבונו של עולם‪ ,‬אני בידך‪ .‬מה שתחליט‬
‫בשבילי‪ ,‬זה בסדר‪ .‬אם לא נכון לי להיות‬ ‫מצב הרוח המרומם שלי התפוגג זה‬
‫והמקום נותר פנוי‪ .‬מחכה לי‪.‬‬ ‫היום בצפון הארץ‪ ,‬אקבל את גזרתך‬ ‫מכבר‪ .‬רק אחרי עשרים וחמש דקות‬
‫עצר האוטובוס בתחנה מתחת לגשר‪.‬‬
‫התפללתי בטבריה‪ ,‬במירון ובצפת‪ .‬רבות‬ ‫בהכנעה"‪ .‬זהו‪.‬‬ ‫משם נותרה עוד כברת דרך לא קצרה‬
‫העתרתי על הזוג שעומד להקים בית‪.‬‬ ‫במעלה רחוב ירמיהו עד לבית 'עזר‬
‫אבל עד היום‪ ,‬אין לי ספק‪ ,‬שתפילה‬ ‫מציון'‪ ,‬ואני מתחילה להוכיח את‬
‫אחת שנשלחה למרום אי‪-‬שם באמצע‬ ‫כישוריי הספורטאיים‪ ,‬רצה ורצה ורצה‪,‬‬
‫רחוב ירמיהו‪ ,‬כמעט בלי נשימה‪ ,‬היתה‬ ‫לא נושמת‪ ,‬וכל הזמן מבטיחה לעצמי –‬
‫התפילה העמוקה והאמיתית ביותר של‬ ‫ולא לגמרי מאמינה – שלא בא בחשבון‬

‫אותו היום‪.‬‬ ‫לא לנסוע היום לקברי הצדיקים!‬
‫ואז‪ ,‬כאמור‪ ,‬נעצרתי‪.‬‬

‫ברגע אחד שפוי‪ ,‬הרשיתי לעצמי להביט‬
‫למציאות בעיניים‪ ,‬ולחשב‪ ,‬מה יקרה אם‬

‫אפסיד את האוטובוס האחרון‪.‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪33‬‬

‫תעלומת הסוכה הנעולה‬

‫ראלף‪.‬‬ ‫בוב סימן בידו לראלף שהוא יכול‬ ‫פרק ל"ז‬
‫"או‪-‬קיי‪ .‬חמישה סנטים לשעה"‪.‬‬ ‫ללכת‪ ,‬אבל ראלף לא נרמז‪.‬‬
‫בוב נטל מפינת הסוכה סלסלת גומי‬ ‫תשפ"ב ‪34 36‬‬
‫שחורה גדולה‪ ,‬צירף לה זוג מספריים‬ ‫בשביל מה בזבז שעות עבודה יקרות‪,‬‬
‫מיוחדים ואמר‪" :‬בוא אחריי‪ .‬אני‬ ‫אם לא בשביל להיות עם אייב בדקות‬
‫אלמד אותך כיצד לקטוף עלי טבק‬ ‫הקריטיות הבאות? האוכלוסייה‬
‫וכיצד להניח אותם בסלסלת הגומי‪.‬‬ ‫באיסט סייד אינה נוהגת להחמיא‬
‫כשהסלסלה מלאה‪ ,‬אתה מביא אותה‬ ‫במיוחד לבוסים‪ .‬השמועות אומרת‬
‫לסוכת האיסוף‪ ,‬ומעביר את תכולת‬ ‫שבני‪-‬העשרה ומטה מנוצלים בשכר‬
‫הסלסלה לארגז עץ‪ .‬מי שסיים למלא‬ ‫בלתי הוגן בעליל‪ .‬הוא טרח ובא עד‬
‫סלסלה‪ ,‬יכול לקבל כוס תה בסוכה‬ ‫לכאן‪ ,‬כדי לסכם על שכר עבודה סביר‬

‫הסמוכה לסוכת האיסוף"‪.‬‬ ‫בעבור בנו‪.‬‬
‫''כמה לשעה?" שאל ראלף קצרות‪.‬‬
‫בין שיחי הטבק בצבצו ראשי ילדים‪.‬‬ ‫"כמה שעות?" ביקש הפארמר לדעת‪.‬‬
‫רק שניים מתוכם השגיחו בבוב ובילד‬
‫שנלווה אליו‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬רק שניים‬ ‫"שלוש"‪.‬‬
‫עוד לא למדו שכאשר רואים את בוב –‬ ‫"בן כמה אתה‪ ,‬בוי?"‬
‫טומנים את הראש בתוך שיחי הטבק‬ ‫אייב זקף את קומתו ככל האפשר‪.‬‬
‫או התה‪ ,‬כדי להוכיח רצינות‪ .‬חדשים‬ ‫''עוד שבוע בן שבע"‪ ,‬ענה‪ ,‬כפי שציווה‬
‫הם השניים – ג'והן וג'וזף בני התשע‪.‬‬ ‫עליו ראלף‪ .‬ראלף הסביר לו בדרך‪,‬‬
‫אייב עקב אחר תנועות המספריים‬ ‫שיש הבדל בין ילד בן שש לבין ילד‬
‫של בוב‪ .‬ענפי הטבק לא נוקשים מדי‪.‬‬ ‫שהוא עוד שבוע בן שבע ‪ -‬ויש לזה‪,‬‬
‫ניתן לגזור אותם ללא מאמץ מיוחד‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬השפעה על המשכורת‪.‬‬
‫"קוטר הסלסלה"‪ ,‬מסביר בוב‪'' ,‬מתאים‬ ‫"קטן‪ "...‬סינן בוב בחוש המסחרי‬
‫המפותח שלו‪" .‬ארבעה סנטים‬
‫לגודל הענף שיש לגזור"‪.‬‬ ‫לשעה"‪ ,‬פסק לבסוף‪.‬‬
‫אייב רצה לשאול מה זה קוטר‪ ,‬אך‬ ‫"עבודה בפארם היא עבודה קשה"‪,‬‬
‫מיד נזכר בהמלצות של אביו – שלא‬ ‫התווכח ראלף‪'' .‬לפחות שישה סנטים‬
‫לשאול שאלות מיותרות‪ .‬אבל‪ ,‬איך‬
‫לשעה!"‬
‫ֵידע אם השאלה מיותרת או לא?‬ ‫הפארמר היטיב את כתפיות האוברול‬
‫בחוסר נוחות‪'' .‬ילדים בני תשע ומעלה‬

‫מקבלים שישה סנטים"‪.‬‬
‫"אם כך‪ ,‬נתפשר על חמישה"‪ ,‬אמר‬

‫סיפור ברקע היסטורי ‪ ///‬דבורה צוף‬ ‫תקציר‪ :‬ראלף פיט‪ ,‬מהגר יהודי שמנסה להשתלב באמריקה ולהסתדר כלכלית ‪ -‬לוקח‬
‫את בנו‪ ,‬אייב‪ ,‬לחווה של בוב‪ ,‬כדי להשיג שם עבודה בשביל הילד‪.‬‬

‫כדי לעדכן את השעה של תחילת‬ ‫ובשל צורת האיסוף שהראה לו‬ ‫למזלו‪ ,‬קטף בוב שני ענפים והניחם‬
‫העבודה‪ ,‬ובסיום העבודה יש להיכנס‬ ‫בוב‪ ,‬המצמצמת כל כך את השטח‬ ‫על בסיס הסלסלה‪'' .‬הנה‪ ,‬רואה אתה‪,‬‬
‫שוב – כדי לעדכן את שעת הסיום‬ ‫שתופסת כל שכבה – כוס התה‬ ‫בוי? הענפים שקטפתי מתאימים‬
‫ולקבל את השכר היומי המגיע‪ .‬אם‬ ‫המיוחלת והמתבקשת כל כך‪ ,‬נראתה‬
‫הסוכה נעולה‪ ,‬יש להמתין עד אשר‬ ‫עדיין רחוקה מאוד‪ ,‬ומי יודע אם בכלל‬ ‫בדיוק לגודל הסלסלה"‪.‬‬
‫אייב הנהן בהקלה‪ .‬הנה‪ ,‬הוא הסתדר‪.‬‬
‫תיפתח"‪.‬‬ ‫יזכה בה ביום מן הימים‪...‬‬ ‫עדיין אין הוא יודע מה פירוש המילה‬
‫אייב הנהן בהבנה‪.‬‬ ‫'קוטר'‪ ,‬אך את ההוראה הבין היטב‪,‬‬
‫ג'והן וג'וזף הקשיבו אף הם‪ ,‬כל אחד‬ ‫''הלך?" לחשש ג'והן אל ג'וזף‪.‬‬
‫ממקומו‪ ,‬לדבריו של בוב‪.‬‬ ‫"הלך"‪ ,‬בישר ג'וזף בהקלה‪ .‬מן‬ ‫וזה מה שחשוב כרגע‪.‬‬
‫'התעלומה הולכת ומעמיקה'‪ ,‬הרהרו‬ ‫המקום שבו עמדו‪ ,‬ניתן היה לצפות‬ ‫''עליך להניח את כל הענפים לאותו‬
‫היטב ולהבחין אם בוב עדיין בשטח‪.‬‬ ‫כיוון‪ .‬לצד הזה מקום החיתוך"‪ ,‬אומר‬
‫השניים כאחד‪.‬‬ ‫למרות שהיו חדשים‪ ,‬הם כבר‬ ‫בוב ומראה על הקצה האחד של‬
‫''תעלומת הסוכה הנעולה‪ ...‬לא ברור‬ ‫ידעו שנעים יותר לעבוד כשהבוס‬ ‫הסלסלה‪" ,‬ולצד הזה – ראש הענף"‪,‬‬
‫‪ -‬בשביל מה לנעול את הסוכה?" תהה‬ ‫לא נמצא בקרבת מקום‪ .‬כך ניתן‬ ‫ממשיך הוא ומורה על הקצה הנגדי‬
‫ג'והן בקול חרישי‪" .‬אם זו היתה סוכה‬ ‫ליהנות גם מהמרחבים‪ ,‬מהשמים‪,‬‬ ‫של הסלסלה‪'' .‬כך‪ ,‬עד שקרקעית‬
‫שלי – הייתי עוזב אותה בלב שקט‬ ‫מהריח הטוב ומשיחה משוחררת‬ ‫הסלסלה מלאה ענפים‪ ,‬ואז ‪ -‬את‬
‫גם אם הדלת היתה פתוחה לרווחה‪.‬‬ ‫השכבה השנייה מניחים לכיוון הפוך‪.‬‬
‫מה כבר אפשר לגנוב ממנה? את‬ ‫עם חברים‪.‬‬ ‫את מקום הגיזום מניחים עכשיו בצד‬
‫כיסא הנצרים הישן‪ ,‬או את הפרימוס‬ ‫ג'וזף יצא מבין השיחים והתקרב אל‬ ‫של ראש הצמיחה‪ ,‬ואת ראש הצמיחה‬
‫מעלה הפיח? מה עוד יש שם ‪ -‬שולחן‬ ‫אייב‪'' .‬וולקאם (‪ -‬ברוך הבא)"‪ ,‬פתח‬
‫צולע‪ ,‬קומקום עתיק‪ ,‬כוסות אחדות?‬ ‫על מקום הגיזום"‪.‬‬
‫ואמר‪.‬‬ ‫"למה?" נמלטה השאלה מפיו של‬
‫וכמובן ‪ -‬סלסלות גומי‪"...‬‬ ‫אייב חייך בהקלה‪ .‬גם ג'והן הצטרף‪,‬‬ ‫אייב – למרות המלצתו של אביו‪ .‬אך‬
‫"נו‪ ,‬כבר מנית די הרבה פריטים‪ .‬גם‬ ‫והם עשו היכרות קצרה וידידותית‪.‬‬ ‫השאלה עברה בשלום‪ ,‬ובוב דווקא‬
‫אם כל אחד מהם בפני עצמו אינו‬ ‫''נראה לי שהוא חוזר‪ ,‬בוב"‪ ,‬אמר ג'וזף‬ ‫הסביר בסבלנות – "באופן זה‪ ,‬כשכל‬
‫שווה הרבה‪ ,‬הרי שלכל הדברים גם‬ ‫רגעים ספורים לאחר מכן‪ ,‬וחמק אל‬ ‫שכבה מונחת בכיוון הנגדי לשכבה‬
‫הקודמת ‪ -‬העלים נפגמים פחות‪ ,‬וגם‬
‫יחד יש ערך"‪ ,‬אמר ג'וזף‪.‬‬ ‫סלסלת הגומי שלו‪.‬‬ ‫תופסים פחות מקום בסלסלת הגומי"‪.‬‬
‫אבל התעלומה היא תעלומה‪ ,‬ואין היא‬ ‫הוא צדק‪ .‬בוב פילס בזהירות מעבר‬ ‫אייב הנהן בהבנה‪ .‬הוא התחיל לעבוד‪.‬‬
‫תלויה דווקא בשאלה אם יש או אין‬ ‫בין השיחים‪ ,‬לבל ידרוס במגפיו עלי‬ ‫רק אחרי קטיף של מחצית השעה‪,‬‬
‫בסוכת הקנים דברי ערך‪ .‬התעלומה‬ ‫תפס אייב עד כמה ענקית היא‬
‫טבק שגידל בעמל רב‪.‬‬ ‫הסלסלה‪ .‬בקושי שכבה אחת של‬
‫היא תעלומה‪ ,‬משום ש ‪- - -‬‬ ‫''שכחתי לציין דבר חשוב"‪ ,‬התגלגל‬
‫"ששש‪ ...‬היזהר! דיק‪ ,‬עוזרו הראשי‬ ‫קולו של בוב‪'' .‬בכל יום בתחילת‬ ‫ענפים כיסתה את קרקעיתה‪.‬‬
‫העבודה יש להיכנס לסוכת הקנים‪,‬‬
‫של בוב‪ ,‬מתקרב לכאן!"‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪35‬‬

‫| תמי אפשטיין‬

‫מסדרים‬

‫את הלמידה‬

‫אם את מאלו שטורקות את דלת הארון‬
‫על כל הבלגן‪ ,‬ומקפידות לפתוח אותו‬

‫בזהירות‪ ,‬כדי שלא תנחת עליהן מפולת‪...‬‬
‫מאלו שמעדיפות ללמוד למבחן ב ֵבית‬
‫החברה‪ ,‬כדי שלא יראו את המכתבייה‬
‫ההפוכה שלהן‪ ...‬הגעת למקום הנכון <‬

‫הנה היא כאן‪ :‬הכתבה שתעשה לך סדר‬

‫העולם מתחלק לשניים‪ :‬למסודרים‪ ,‬ולאלו שאינם‪.‬‬
‫אם את שייכת לזן הראשון‪ ,‬ייתכן שתעדיפי לעלעל לעמוד הבא‪ .‬מה כבר יש לדון על מדף מסודר‬

‫וילקוט מאורגן? למה בכלל שיהיו מבולגנים? מסדרים‪ ,‬וזהו‪.‬‬
‫אלו שמזדהים עם הצד השני ‪ -‬שעסוקים באיתור מחברת אבודה בתוך סבך ניירת‪ ,‬בעת שהשעון‬
‫הדוהר מלמד אותם ששוב יש מלחמה בין מחברת לאיחור; שישקיעו זמן רב בחיפוש‪ ,‬יתייאשו בשלב‬
‫כלשהו‪ ,‬וישלימו עם העובדה ששוב לא יהיו שיעורי בית מושלמים ‪ -‬אליהם הכתבה הזו ממוענת‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬חשוב ליצור 'חזון אישי' – רצון ותכנון‬ ‫שפרה דוסטן מירושלים‪ ,‬מומחית‬ ‫עונת המבחנים מצמיחה שכפולים וניירת‬
‫שיסייעו לנו להאריך את תוחלת החיים‬ ‫ומאמנת סדר ומעבירת סדנאות‪ ,‬מעניקה‬ ‫שמבלגנים עוד יותר את התיק‪ .‬המחברות‬
‫לנו טיפים‪ ,‬ומדרבנת אותנו לארגן שוב‬ ‫הריקות מתסכלות )זה לא כי אני עצלנית‪.‬‬
‫של הסדר"‪.‬‬ ‫פשוט לא מצאתי את המחברת וכתבתי‬
‫את החדר ‪ -‬והפעם לצמיתות‪.‬‬
‫ארגני לך חזון‬ ‫"רוב הבנות מגיעות לתחילת שנת‬ ‫על דף‪ ,‬שנעלם כמובן(‪.‬‬
‫הלימודים מאורגנות ומסודרות"‪ ,‬מציינת‬ ‫בואי נתפוס את הרגע‪ .‬זה הזמן לערוך‬
‫"כל אחת יכולה לחשוב ולתכנן את חיי‬ ‫שפרה דוסטן‪" .‬זה גם הגיוני בהחלט‪ .‬שנה‬
‫הסדר האידיאליים מבחינתה‪ .‬לצייר‬ ‫חדשה יוצרת בנו תחושה של שינוי‪ ,‬משהו‬ ‫את השינוי‪.‬‬
‫לעצמה בראש כיצד היא רוצה שהספרים‬ ‫חדש ממלא אותנו באנרגיות רעננות‬ ‫נבדוק איך אפשר להשאיר את המדף‬
‫והמחברות ייראו באורח קבע‪ ,‬לדמיין מהו‬ ‫מסודר אחת ולתמיד‪ ,‬ולא רק בשבוע‬
‫מראה המדף שיעשה לה טוב בכל פעם‬ ‫וברצון להיות טובים יותר‪.‬‬ ‫הראשון של הלימודים; לארגן את הילקוט‬
‫שתפגוש בו‪ .‬להזכיר לעצמה כמה טוב‬ ‫רק מה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬זה לא ממש מחזיק‬ ‫כראוי‪ ,‬ולא רק אחרי פסח; וליהנות סוף‬

‫מעמד‪.‬‬ ‫סוף מכל מה שיש לסדר להציע‪.‬‬

‫תשפ"ב ‪36 36‬‬

‫שרי כהן‪ ,‬כתה ה'‪:‬‬ ‫יהיה כשכל הוצאה של פריט מהתיק‪ ,‬לא‬
‫אצלי הבלגן התחיל תמיד שבוע לאחר תחילת‬ ‫עוד תהיה כרוכה בתסכול‪.‬‬
‫הלימודים‪ ,‬או מדויק יותר – שבוע לאחר כל פעם‬
‫שבה סודר המדף‪ .‬עם כל חופשה ארוכה )חנוכה‪ ,‬פסח(‬ ‫הפירוט הזה‪ ,‬זהו החזון האישי שלך‪.‬‬
‫סידרתי את המדף ‪ -‬והסדר החזיק מעמד שבוע בדיוק‪.‬‬ ‫החזון המפורט‪ ,‬עוזר לנו לחזק את‬
‫הרצון להגיע לשם‪ ,‬ובזכות השאיפה ‪-‬‬
‫זה הציק לי‪ ,‬אבל לא חשבתי שיש פתרון‪.‬‬
‫הגעתי בלי מחברות ובלי שיעורי בית מוכנים‪ ,‬כי לא‬ ‫גם להצליח בהגשמה‪.‬‬
‫מצאתי שום דבר‪ .‬המורה היתה כועסת‪ ,‬מה שגרם‬ ‫לאחר שיצרנו חזון‪ ,‬אפשר לגשת להגשים‬
‫לי לחפש את האבדות במרץ רב‪ ,‬ולהמשיך להפוך‬ ‫אותו בפועל‪ .‬לשם כך‪ ,‬מומלץ ליצור‬
‫בדרך גם את החלקים שנותרו מאורגנים‪ .‬כעסתי על‬ ‫נקודות זמן קבועות )למשל‪ ,‬כל יום חמישי‬
‫עצמי‪ ,‬התאכזבתי מחוסר האחריות שלי‪ ,‬מהמראה‬ ‫בלילה‪ ,‬או בתחילת שבוע( שבהן מוודאים‬
‫הלא אסתטי‪ .‬אתן יכולות להבין לבד שזה לא עזר‪...‬‬
‫רגע לפני שהתייאשתי סופית‪ ,‬התחלתי לנסות לעבוד‬ ‫שעומדים עדיין בחזון האישי‪.‬‬
‫על משהו קטן ועקבי‪ .‬התחלתי בספר חשבון‪ .‬הקפדתי‬ ‫כדאי ליצור תזכורות ביומן או בפינת הספר‬
‫להניח אותו במקומו באופן קבוע‪ ,‬ולעולם לא לשכוח‬ ‫‪ -‬אחר כל קבוצת עמודים ליצור סימון קטן‪,‬‬
‫שיהיה בשבילנו תזכורת לחזון האישי"‪.‬‬
‫להתייחס לשיעורי הבית שהיו בו‪.‬‬
‫ב"ה‪ ,‬לאט לאט ראיתי השפעה ושיפור‪ ,‬והתקדמתי‬ ‫אם תעזבני יום‬

‫לספרים ולמחברות נוספים‪.‬‬ ‫"בנקודות הזמן הקבועות‪ ,‬ניזכר בחזון ‪-‬‬
‫מציעה לכל המבולגנות לא להתייאש מעצמן‪ ,‬ולא‬ ‫ונקדיש פרק זמן קצר להשקעה בהגשמה‬
‫לקבוע על עצמן סטיגמה שהן לא יכולות להשתנות‪.‬‬ ‫שלו‪ .‬חשוב לי שהמכתבייה תהיה מסודרת‬
‫תתחילו בקטן‪ ,‬שינוי ממוקד‪ ,‬ולאט לאט תרחיבו אותו‪.‬‬ ‫ויפה‪ ,‬למשל? עליי להתייחס בכל נקודת‬
‫זמן מחדש למראה הכללי שלה ‪ -‬להסיר‬
‫שני סוגים יש לדפים שמתגוללים אצלנו‬ ‫"כדאי ליצור‬
‫בכל מקום‪:‬‬ ‫תזכורות ביומן או‬ ‫אבק‪ ,‬לסדר אביזרים ולתחזק אותה‪.‬‬
‫באיזו תדירות?‬
‫‪ .1‬אלה שיש להם תפקיד מוגדר ‪ -‬אלא‬ ‫בפינת הספר ‪-‬‬
‫שעוד לא התפנינו לטפל בהם‪ ,‬ובינתיים‬ ‫אחר כל קבוצת‬ ‫מובן שעדיף לעקוב אחר החזון האישי‬
‫במרווחים קצרים‪ ,‬כי בלגן קטן שלא‬
‫הם נעים הלוך ושוב‪.‬‬ ‫עמודים ליצור‬ ‫מטופל‪ ,‬הופך מהר מאוד לבלגן גדול‪ .‬קל‬
‫‪ .2‬אלה שאיננו אמורים להזדקק להם‬ ‫סימון קטן‪ ,‬שיהיה‬ ‫יותר לתרום חמש דקות בכל יום לריקון‬
‫עכשיו‪ ,‬אלא שאין להם מקום מסודר‬ ‫בשבילנו תזכורת‬ ‫הילקוט‪ ,‬מאשר לטפל פעם בתקופה‬
‫ומוגדר‪ .‬כאלה הם למשל גזרי עיתון‬ ‫בעומס ניירת‪ ,‬ששעות יידרשו כדי לברור‬
‫מעניינים ששמרנו לעצמנו‪ ,‬מזכרות‬ ‫לחזון האישי"‪.‬‬
‫שקיבלנו או פתגמים ששמענו ורשמנו‬ ‫ולמיין אותו‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬אמצי לעצמך כלל‪ :‬נוגעים בדף‬ ‫כך גם לגבי השלמת מחברות‪ .‬במקום‬
‫לעצמנו‪.‬‬ ‫רק פעם אחת‪ .‬קיבלת דף? הדביקי אותו‬ ‫להמתין ליום שלפני המבחן‪ ,‬כדי למלא‬
‫לגבי הסוג הראשון‪ :‬ארגני לעצמך סלסלה‬ ‫מיד‪ ,‬או הכניסי לקלסר בו במקום‪ .‬כך‬ ‫אז את כל ה'חורים' במחברת ‪ -‬ולגלות‬
‫יפה ומעוצבת‪ ,‬הניחי אותה על המדף ‪-‬‬ ‫שלא השארנו מקום מספיק‪ ,‬ולצופף‬
‫וקבעי לעצמך יום קבוע שבו את ממיינת‬ ‫תחסכי בעיות לרוב‪.‬‬ ‫שורות ולהפוך את החומר לבלתי קריא‪...‬‬
‫נשמע טוב‪ ,‬באמת‪ .‬אבל למעשה‪ ,‬אם‬ ‫עדיף להקפיד לעשות זאת בזמן הקבוע‬
‫את הדפים ומרוקנת את הסלסלה‪.‬‬ ‫נרצה לפעול לפי הכלל הזה‪ ,‬נגלה שזה‬
‫בבית יש לי סלסלה כזו‪ ,‬בה ממתינים‬ ‫שייעדנו לכך‪ ,‬ולחסוך תקלות‪.‬‬
‫חשבונות המים‪ ,‬הזמנות לשמחות שטרם‬ ‫לא תמיד פשוט‪.‬‬ ‫כשתזכרי שזה לטובתך‪ ,‬ולטובתך בלבד –‬
‫נרשמו בלוח‪ ,‬תזכורות שונות‪ ,‬וכו'‪ .‬בכל‬ ‫יהיה לך קל יותר"‪ ,‬מדרבנת שפרה דוסטן‪.‬‬
‫מוצאי שבת אני ממיינת את התכולה‬
‫סדר בניירת‬
‫ומטפלת בה‪.‬‬
‫זה ודאי עדיף‪ ,‬מאשר שיסתובבו הדפים‬ ‫"אבל רגע‪ ,‬לפני שנתחיל לדבר ברצינות על‬
‫על השולחן בסלון עד שמישהו יתפנה‬ ‫השכפולים – בואו נחזק את המוטיבציה‬
‫בנושא‪ .‬נסי להיזכר בפעם האחרונה שבה‬
‫אליהם‪.‬‬ ‫הפכת את הארון‪ ,‬וכמעט את הבית‪ ,‬כדי‬
‫למצא שכפול חשוב או דף שנעלם‪.‬‬
‫חיפוש כזה גובה מאתנו זמן יקר רב‪,‬‬
‫שהיה אפשר לחסוך את כולו ברגע אחד‬

‫של חוסר עצלות‪ .‬בנוגע לשכפולים‪,‬‬
‫נזכרת? הסכמת עם הדברים?‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪37‬‬

‫הספר )למשל – חוברות נגינה(‪.‬‬ ‫אתי דוד‪ ,‬כתה ט'‪:‬‬
‫לי הכי קשה היה‪ ,‬כשאמא היתה אומרת לי‪ :‬סדרי את החדר שלך‪ .‬הייתי‬
‫אם המדף משמש מספר אחיות – כדאי‬ ‫מסתכלת עליו ועליה‪ ,‬בוהה בבלגן האינסופי ולא יודעת מאין להתחיל‪.‬‬
‫לקח לי ולאמי זמן לקלוט‪ ,‬שאני באמת‪ ,‬פשוט‪ ,‬לא מספיק יודעת מה‬
‫שלכל אחת יהיה 'קטלוג משולש' בצבע‬ ‫לעשות‪ .‬כשהבנו את זה‪ ,‬אמא פירקה לי את הסדר בחדר לנקודות‬

‫שונה‪ .‬כך המדף מסודר ואין בלגן וערבוב‬ ‫קטנות‪ ,‬שממקדות אותי ומגדירות מה צריך לעשות‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬הכל קל לי הרבה יותר‪ .‬במקום להסתבך עם חדר שלם‪ ,‬אני יודעת‬
‫בין המחברות השונות‪.‬‬ ‫שעליי לסדר את הספרים‪ ,‬לערום את הדפים‪ ,‬למיין אותם ולהשליך‬

‫זהו פתרון יעיל במיוחד לטיפוסים‬ ‫את מה שלא רלוונטי‪ ,‬לקפל את השמיכה ולסדר את המיטה‪.‬‬
‫לא אגיד שהמהומה נעלמה מהחדר שלי‪ ,‬אבל אני כבר מצליחה להביא‬
‫מסודרים פחות‪.‬‬ ‫אותו למצב סביר‪ .‬כשיש מטלות ממוקדות – קל הרבה יותר להתמודד‬

‫הקטלוג המשולש‬ ‫עם הבלגן ולפנות אותו לטובת סדר‪.‬‬
‫לאחרונה עלה בדעתי‪ ,‬שאני צריכה עזרה גם לגבי התיק‪ .‬אולי‬
‫הוא סגור למחצה‪,‬‬
‫אם מישהו היה מלמד אותי מה נכון לשים בו‪ ,‬וכיצד לארגן‬
‫אוגר בתוכו את‬ ‫אותו באופן שיהיה קל וזמין לאתר בו את הפריטים‬
‫השונים – הייתי מסתדרת יותר‪ .‬כנראה פשוט חסר‬
‫הבלגן ומסתיר‬ ‫לי איזה חוש‪ ,‬שיש לאחרים‪ ,‬אבל אני יכולה בכל‬
‫זאת להיות חכמה‪ ,‬להיעזר וללמוד שיטות‬
‫אותו‪ .‬ניתן‬ ‫מהמומחים‪.‬‬

‫לבחור קטלוג‬

‫כזה בצבעים‬ ‫משולש קטלוגי‬
‫שמשתלבים בגוני‬

‫החדר‪ ,‬וניתן לעצב אותו‬

‫ולקשט בתמונות‪.‬‬

‫ועד שתגיעו לחנות לקנות את הקטלוג‬

‫המשולש? אפשר להכין אחד בעצמנו‪,‬‬

‫בקלות‪ .‬לוקחים קופסת קרטון של‬

‫קורנפלקס )ריקה‪ ,‬כמובן(‪ ,‬חוצים אותה‬

‫באלכסון – ויש לנו קטלוג משולש‬

‫למחברות‪ .‬מומלץ לעטוף בטפט או‬

‫בנייר עטיפה מתאים‪.‬‬

‫עוד לגבי המדף ‪ -‬תומך ספרים ייתן‬

‫מראה מסודר ונקי‪ ,‬ויעמיד את הספרים‬

‫ואת המחברות בצורה אסתטית ויפה‪,‬‬ ‫סדר במדף‬ ‫לגבי הדפים שאין להם מקום מוגדר ‪-‬‬
‫חשוב לייצר להם מקום כזה‪ .‬קלסר גדול‬
‫בלי נפילות ו'נזילות'‪.‬‬ ‫על המדף הפתוח‪ ,‬רצוי להניח רק דברים‬ ‫ובו ניילוניות יכול לפתור את הבעיה‪.‬‬
‫שממש חייבים אותם בזמינות‪ ,‬כמו‬ ‫כל ניילונית מיועדת לתחום אחר‪,‬‬
‫אפשר ורצוי בהחלט לעטר את המדף‬ ‫ספרים ומחברות‪ .‬רצוי מאוד להשתמש‬ ‫לדוגמה‪ :‬ניילונית למבחנים‪ ,‬ניילונית‬
‫ב'קטלוג משולש' )קופסה מותאמת‬ ‫למזכרות‪ ,‬ניילונית לגזרי עיתון וכו'‪.‬‬
‫גם בקישוטי נוי‪ ,‬אולם חשוב לא להגזים‪,‬‬ ‫לדפים עומדים(‪ ,‬כדי שהמחברות לא‬ ‫אפשר כמובן לחלק לקלסרים נפרדים‪,‬‬
‫'יישפכו' על המדף‪ .‬אפשר להשתמש‬ ‫למשל‪ :‬קלסר מבחנים‪ ,‬ובתוכו ניילוניות‬
‫ולקשט במינון עדין‪ .‬עומס יתר גורם‬ ‫במספר 'קטלוגים משולשים' כאלה‪ ,‬כדי‬
‫ליצור ארגון ‪ -‬למשל‪ ,‬אחד למחברות‬ ‫לפי מקצועות‪.‬‬
‫למראה מעייף‪.‬‬ ‫והשני לחומרים שאינם קשורים לבית‬ ‫כך הניירת מתארגנת במקום מוגדר‪,‬‬
‫ולא מתפזרת עם הרוח‪ .‬כמובן‪ ,‬דפים‬
‫אם יש מכתבייה בחדר ‪ -‬אפשר להניח‬
‫שאינם רלוונטיים – מקומם בפח‪.‬‬
‫בפינת השולחן מעמד למכשירי כתיבה‬

‫זמינים ולדפי 'ממו'‪.‬‬

‫בסופו של דבר‪ ,‬אין כמו שטח לימוד‬

‫מסודר וחומר מאורגן‪ ,‬כדי לסייע ללמידה‬

‫נכונה"‪.‬‬

‫תשפ"ב ‪38 36‬‬

‫ְּב ֹראׁש ָה ָהר‬ ‫שפרה דוסטן בטיפים‬
‫ללימוד יעיל למבחן‪:‬‬
‫מינה לאה‪ ,‬כיתה ז'‬
‫ביכורי שירה ‪ ///‬אתם ואנחנו‬ ‫הפכשלו–טה–תככפלהלייעלילה‪.‬צלחתך‪.‬‬ ‫לפני‬
‫ִאיׁש ֶא ָחד‬ ‫כמה‬
‫ְל ַבּדֹו ְמ ַטֵּפס‬
‫לֹו ַׂש ִּקית ַּבד ּו ַמ ֵּקל ֵעץ‪.‬‬ ‫לראולבצמליהדאללהל ימתועוידולתמהירידורעכעלשננהאגהר‪.‬ועחתתהבציהתרהיי?םנ‪.‬פזלהא!הדלק‬
‫עֹו ֶלה הּוא‪ִ ,‬מ ְת ַא ֵּמץ‬ ‫מקכעךבדעיהיפעמהררבלנאלושחא זילפמפןנתיימועהגשאדיורנותןלך?המאתויןחקלבדתעםיהמה‪,‬לדיי‪.‬אמוולד‪.‬ם‬
‫ּתֹו ֵק ַע ָי ֵתד ְועֹוד ֶא ָחד‬
‫ֵמ ִסיט ַּב ֲע ִדינּות ִׂשי ַח ַחד‬ ‫למאמיפשניתש‪-‬ירימםלסיליחבמודה‪.,‬דכעדים לחאברלהה‪,‬פואךבלאלתאהיזומתןר‬
‫עֹוד ְמ ַעט הּוא ַמִּגי ַע‪...‬‬
‫ְמ ַנ ֵחם ֶאת ַע ְצמֹו‪ַ ,‬מ ִּזי ַע‪.‬‬ ‫אם המחברת‬ ‫והוהדיסעפורעמלו משבלחמןי?םבודעקריוכמייםד‬
‫לכך‪.‬‬
‫ֶׁש ֶמׁש ַעל רֹאׁשֹו יֹו ֶק ֶדת‬
‫ֵמ ֵסב הּוא ַּגּבֹו ִמן ַה ֶּדֶרְך ַהּיֹוֶר ֶדת‬ ‫ירובהצכתאולירח‪,‬ירלווולהןםהתעעתחרדיקכללידממםחבזהלרחחןחהוולמכממרלרדלייששיתאאחיתעתדלמתשהותלחחקווטשממתררה‪,‬בכובוו‪.‬ובליוו‪.‬ם‬

‫ַמ ְמ ִׁשיְך ַּב ֲע ִלָּיה‬ ‫ההפמלכטשיןפאמויהורטדמי‪ .‬זזששוימליכןיכחלובמלהכהותשחלאדווהוקתיורורתמתוחעכתווםדבסיןשחיישבםרח‪.‬תייהי‪.‬דוה‪,‬לתאאוחר‬
‫ְו‪-‬‬
‫תאולולךמצמלשזרתליכוקוףרארימתאמההתזשיחהכפורחטמוויןרמםבברחעטבבתשצולובברהיצהוםמ‪.‬רמסךזי‪.‬והדטירביעת‪,‬זתו‪,‬ר‬
‫ַלִּפ ְס ָגה ַמִּגי ַע!!!‬ ‫סיימת ללמוד? התפללי שוב‪ ,‬ולכי לישון בשלווה‪.‬‬

‫ִמ ְת ַנֵּׁשם‪ִ ,‬מ ְת ַנֵּׁשף‬ ‫רבוהבציחהתסלדגהםתצבלעיימחמוי?דםאללהך‪.‬עתמושכסיחים לבהליומשוידטיםע‪.‬זזרכוהת‬
‫ְל ֶפ ַתע מּולֹו ֶי ֶלד ָק ָטן קֹו ֵפץ‪.‬‬

‫"ְּב ִני" הּוא ׁשֹו ֵאל‬
‫ְוקֹולֹו ּ ֹכה רֹו ֵעד‪,‬‬
‫" ֵאיְך ִהַּג ְע ָּת ֲהלֹום?‬
‫ֲה ֵרי ִּב ְׁש ִביל ַרִּבים‪ֶ ,‬זה ַרק ֲחלֹום!"‬

‫ְוהּוא ‪ֶ -‬י ֶלד ָּתם‬
‫ֵמ ִׁשיב‪" :‬נֹו ַל ְד ִּתי ָּכאן‪"...‬‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪39‬‬

‫בנות תטפסנה על סולמות‪ ,‬תפתחנה את החלון ותזרוקנה‬ ‫נ"ז‬ ‫סדרה בהמשכים ‪ ///‬גיטי ספרין‬
‫נוצות לבנות על הרוקדות‪ .‬כבר סיכמנו עם המדריכות"‪.‬‬
‫רק תפאורה‬
‫"של מי הרעיון?" אני המומה‪ .‬תחת גשם כזה של נוצות‪ ,‬כל‬ ‫תקציר‪:‬‬
‫מחול סתמי יהפוך למרהיב‪.‬‬ ‫רחלי‪ ,‬אחותה של שיפי‪ ,‬עוזבת את הסמינר ועוברת ל'לפידות' ‪-‬‬
‫מוסד רחוק בדרום‪ .‬שיפי ממשיכה לרכז את הפעילות החברתית‬
‫יעלי מחייכת בענוות חן‪" .‬חשבנו על זה יחד"‪.‬‬ ‫בסמינר‪ ,‬ושקועה יחד עם אוסי בהכנות הסוערות לקראת 'לילה‬
‫צלצול מוזר נשמע פתאום מהתיק של אילה‪ .‬אילה ממהרת‬ ‫ער'‪ .‬לאחר שתדלנות‪ ,‬היא מצליחה לשבץ את הבנות הבעייתיות‬
‫מההקבצה בהכנת התפאורה‪ .‬רחלי מציעה לה לחקות פעילות‬
‫אליו כשהעיניים של כולן אחריה‪.‬‬ ‫לילית שהיתה להן במוסד ‪ -‬הכוללת ציור על הפנים‪ .‬שיפי אומרת‬
‫"הבטרייה עומדת להיגמר!" היא מכריזה ומוציאה מהתיק‬ ‫שהפעילות אינה מתאימה לסמינר‪ ,‬אך לפתע יש לה רעיון‪.‬‬

‫מצלמה דקה מאוד‪.‬‬ ‫יחד עם אוסי אני יורדת למקלט‪ .‬הרעיון לתכנית הולך‬
‫"בואי מהר נעשה תמונות"‪ ,‬רבקה צועקת אליה‪" .‬יעלי‪ ,‬תציצי‬ ‫ומתרקם ממדרגה למדרגה‪ .‬אני נוצרת אותו בתוכי בינתיים‪,‬‬
‫מהחלון השני! אילה‪ ,‬נו‪ ,‬תצלמי כבר‪ .‬עוד מעט נעשה 'סלפי'‬
‫עד שיתבהר לגמרי‪.‬‬
‫שלושתנו ביחד!"‬ ‫"אלו הבנות שאת בחרת"‪ ,‬אוסי מסובבת את ידית הדלת‬
‫יעלי מטפסת במהירות אל החלון השני‪" .‬תגידו צ'יזזז‪"...‬‬
‫הממוגנת‪" .‬האחראיות על התפאורה"‪.‬‬
‫רבקה קוראת אליהן‪.‬‬ ‫"וואוווו!!!" אני מתאפקת לא לצעוק‪ .‬אי אפשר לזהות את‬
‫אני נטועה על מקומי בתדהמה‪ .‬חצופות! רק אתמול שלחנו‬ ‫המקלט‪ .‬על הקירות נשענות קאפות ענקיות בוהקות בלבן‪.‬‬
‫פתקים לכל הבנות‪ ,‬ובהם סעיף ברור האוסר את המצלמות‬ ‫חריצים מדויקים מקפלים אותן בשלל זוויות‪ ,‬יוצרים מבנים‬
‫האלו‪ .‬ככה להוציא אותה?? ועוד מול עיניי? כאילו אני לא‬ ‫ועמודים מסוגננים‪ .‬בתוך החריצים מישהי העבירה מכחול‬

‫מורה מהצוות???‬ ‫עם צבע כסוף‪.‬‬
‫הדלת הכבדה של המקלט נפתחת‪ .‬אוסי מכניסה בהתלהבות‬ ‫"זה פשוט אדיר!" אני מתקרבת בזהירות אל המבנה‪ ,‬מופתעת‬
‫את המנהלת פנימה‪ .‬עוד לפני שהיא מביטה בתפאורה‬
‫המדהימה‪ ,‬לוכדות עיניה את אילה הממהרת אל התיק‬ ‫מהקלילות שבה ניתן להזיז אותו ממקום למקום‪.‬‬
‫כשהמצלמה האסורה בידה‪ .‬יעלי ורבקה נשמטות מהחלונות‪,‬‬ ‫"הכל מכלום חומרים"‪ ,‬יעלי פינטו מיישרת את גבה בסיפוק‪.‬‬
‫"זה עלה גרושים‪ .‬ותראינה את התפאורה של התכנית‬
‫כשחיוך בטעם צ'יזז עוד מרוח על שפתיהן‪.‬‬ ‫השקופה" ‪ -‬יעלי מובילה אותנו אל הקצה השני של המקלט‪.‬‬
‫אוףףףף‪ .‬אני הולכת משם‪ .‬לא רוצה לראות את המנהלת‬ ‫עשרות בלונים שקופים מלופפים לשער גדול‪ .‬מספר שקפים‬
‫כועסת עליהן‪ .‬מה היה דחוף להשתמש במצלמה עכשיו??‬ ‫ענקיים מגולגלים יחד לעמוד גבוה‪ ,‬בתוכו מתערבלות‬

‫אתן יודעות שהסמינר לא מרשה‪ .‬למה???‬ ‫בעדינות נוצות צבעוניות קטנטנות‪.‬‬
‫אני עולה אל חדר הפעילות‪ ,‬אוספת משם את התיק השחור‬ ‫"איך זה זז?" אני בוהה בנוצות המסתחררות באיטיות‪.‬‬
‫שלי‪ .‬מטופש כל כך‪ .‬לעבוד ולבנות תפאורה בעמל של‬ ‫רבקה רוכנת לעמוד והופכת אותו ‪" -‬יש כאן מאוורר צעצוע‬
‫שעות‪ ,‬ובבת אחת לפרק את הכל‪ .‬כאילו כל הטוב הזה היה‬
‫קטן"‪.‬‬
‫רק תפאורה‪.‬‬ ‫"אין דברים כאלו!!!" אוסי צועקת‪ " .‬מאין הרעיונות???‬
‫אני הולכת לתחנה‪ .‬מתקשרת בדרך לאבישג‪ ,‬המדריכה‬
‫מעולם לא היתה לנו תפאורה מיוחדת כזו!"‬
‫מ'לפידות'‪.‬‬ ‫חיוך ענק מרוח על שפתיהן של אילה ורבקה‪ .‬יעלי ממשיכה‬
‫"יש שני סוגים של צבעים זוהרים"‪ ,‬היא מסבירה לי בנחמדות‪.‬‬ ‫להוביל אותנו בין נפלאות המיצגים השקופים‪ .‬זה לא מתקבל‬
‫"סוג אחד הוא צבע אקרילי‪ ,‬שמתאים לצביעה על משטחים‪,‬‬ ‫על הדעת‪ .‬אף אחת לא תאמין שהחבורה ההוללת הזאת‬
‫והסוג השני מתאים לשימוש על הפנים"‪ .‬אני רושמת לעצמי‬
‫את הפרטים‪ .‬שמחה לשמוע שהמחיר לא בשמים‪ ,‬ושאפשר‬ ‫מסוגלת להגיע לכאלו ביצועים‪.‬‬
‫"שיפי‪ ,‬תדעי לך שחוץ מהתפאורה היפהפייה‪ ,‬השגנו כאן‬
‫לבצע הזמנה טלפונית מהחנות המשווקת‪.‬‬ ‫משהו חשוב הרבה יותר"‪ ,‬אוסי לוחשת לאוזני‪ " .‬זאת פעם‬
‫"אחותך ממש חמודה"‪ ,‬היא אומרת רגע לפני שאני מנתקת‪.‬‬ ‫ראשונה שהן משתתפות במשהו שקשור לסמינר‪ .‬פעם‬
‫ראשונה שיש להן הזדמנות לקבל תשומת לב חיובית‪ .‬פעם‬
‫ממש חמודה‪ .‬אני תוהה מה צמד המילים הזה מביע‪.‬‬
‫עולה על קו אחת‪ ,‬המוביל לבית של אמא‪ .‬שם בטח אמצא‬ ‫ראשונה ש‪ ...‬אני‪ ...‬אני חייבת לקרא למנהלת!"‬
‫"חכו רגע‪ ,‬אני כבר חוזרת!" אוסי מפריחה לחלל האפוף‬
‫מזוודה קטנה‪ ,‬בגודל שיתאים ללילה אחד‪.‬‬
‫"אוסי ביקשה שאני אנחה את התכניות של הלילה ער"‪ ,‬אני‬ ‫ריחות צבע‪.‬‬
‫מספרת לאמא מאחורי אדי המרק‪" .‬המנהלת אומרת שאם‬ ‫"המורה שיפי‪ ,‬תראי"‪ ,‬יעלי מובילה אותי אל מאחורי קירות‬
‫זה יצליח‪ ,‬נעשה לילה כזה כל שנה"‪ .‬אמא בוחשת בסיר‪.‬‬ ‫ה'קאפה'‪" .‬פתחנו כאן חלונות גבוהים‪ .‬באמצע המחול שתי‬
‫תשמחי כבר‪ ,‬אמא‪ .‬תשמחי‪ .‬איזה עוד פרח אקטוף לך כדי‬
‫‪40‬‬
‫שתהיי מאושרת?‬
‫"נעמי לא תגיע ללילה הזה‪ .‬טוב‪ ,‬חודש לפני חתונה זה לא‬
‫הזמן לדברים כאלו"‪ ,‬החיוך שלי מתעוות בתוך כף המתכת‪.‬‬
‫יענקי מאורס לבחורה החמודה ביותר שאני מכירה‪ .‬שיפי‬

‫שלך מצליחה‪ .‬יש לך עוד ילדים‪ .‬תשמחי‪ ,‬בבקשה‪...‬‬
‫"רגע‪ ,‬אמרת שהאולם ששכרתן הוא באשקלון?"‬
‫אני מהנהנת‪.‬‬

‫"חצי שעה נסיעה מהפנימייה של רחלי! אני משלמת לך על‬
‫נהגת שתיקח אותך הלוך‪-‬חזור‪ ,‬ואת קופצת לבקר אותה‪"...‬‬

‫תשפ"ב ‪36‬‬

‫סדרה בהמשכים לבנות הנעורים ‪ ///‬ש' מלוביצקי‬‫בניהרפ הגבשרוגז‬

‫פרק מס'‬‫מתבשמושוקטאאדהבכליבוטוצשעראפיחקסי"כלעמלתתיאהאילר‪.‬רטתרתפמא‪:‬הלמאדינםהלובההטחיןמנאאמאשקבתהכיימסומ‪.‬מבייצוששוידמנכוושתגליתךאייטנשולבוקיוויפוצלילמירםמבםשע"חעןיאים‪.‬לשמיהלדדמרהערשבג;ו"טשיקוהטמייהויאתקילנלמגא"ינלאאממנשק‪:‬בדצאהשיילבבכלםמחוה‪,‬גמוביוםטתמהכםוחטתמיעלארישקלהתהינב?מגו"יטעחיובייתמלדאיסלכואנזייבתלםומםהתריבןנוצתהוילחשיודתדכל‪,‬יתפרקהאלסטאמכףםמהשוהנשראהכבממבישהככהרלעןרןברלמישעשאגכהועא‪,‬יבייקס‪,‬טאייבברינמלכי'התדרנלרהביהבאוכלכתלתרכחיששורלשיתםואירגתירהיבוליתלייןהשקתגעדמנו‪,‬יוללשן‪.‬ופהחיחלחללייהאאתתכהדחאוירםעיאקוללתלגלאךאםהיםיצ‪.‬ךשהוהטדתימלןלימידבמדש‪,‬טתיינתכ"‪.‬מ‪,‬אהסנסעואיורםתועיחמ‪.‬לצגתימחו‪-‬ילכ‪,‬ודבבומראלקולקהממלוניהלולוויבסרחשב'‪,‬הוש‪,‬ללאואיורששינ‪,‬הןפצהפללהשתדעליפצהרהדאיכאא‪,‬יכודחינפעתנצורלאגגומינכתטשה‪,‬נוןוהריע‪".‬ובאק‪,‬חותכלראןנ‪.‬בצורםנחינו‪,‬ראיאשבלעשפההיילידיםתיהווכרהנתוהביד‪,‬רילכמנדאבחבאותשתכוהלהיוילשארכ‪,‬הסדוויולעןשתבשייהתצדלחהגושוומי‪.‬תחהאקמלתתשההמשתייילושמןהוילהמעהרהמרהכםבויידקביפדשהםוויהימלו‪.‬וטהרמהת‪.‬חסא?‪,‬דתמתמגממאצאפבתיההאתהמויאקדםלהמיששםהונשיתבוהיואורוסשחתתחכצויהנישדאקיאוטשרוליהללזדעומוזרתאלםותרכבהלט‪.‬עשלמםיאכו‪.‬ארסבשיכםאקיוךלכםינורהתשותבשפיהןהתעהלדשתלארהוילאנ‪..‬חמלדחומלרמתמדטידרוצהלרתילקוולילהכ‪.‬להלא‪.‬רתטלבחל‪,,‬מזהוההטאל‪,‬ותנורהיעהחיםקקלוהפיםטללותיהמסאי‪,‬ו"וורלעצ"איהגשלאמתברומרגשימבתלויוההילהגהכמיקמיהלכץבהורנומואהמובצכםיבשטיכחהילםד‪.‬שוצהשבממורם"ישפכיותהשכחבאיוארראש‪,‬ימסא‪,‬וללימםול‪,‬אנא‪,‬חייכתהואתביבוכחללהוזכהרהראםתדובהתש‪,‬לרת"הקאוקךדתדמדיאהוכהק‪.‬טההש‪.‬יארוהיחתבשמתאהלתפרה‪,‬אאאמםרבת"י‪,‬להםמלדמלתבלההלכהנעוכביש"תמסמאבהיאלויה‪.,‬שיתואולודשינלדחחדכטורדבששעלאשיינכםיבנעלרלפמראשולקחקפלדגללבצאנלפשלנשאבדוהמםחמחהרמהפירלאקלממחהגרותקהםאחטבהרלנשאהעחהתדותטוועיתהההרתתורנוהאשקםדקכהיתקאיכהםשיתהלתהבוכלוראודלהזתעמטלצובתחנה‪.‬רההתנאינוטאל‪,‬פמלמלחהמהטשמע‪,‬נלולריברתיםןעשתברובמ‪,‬דינרו"י;ההחכהוובקןפויילאלאסרעויטהלשהםנטלרוכשנווהבעןאחעתחקכמישתאיולאתות‪.‬מהאתכריאיהבתקוכהכ‪.‬יהבק"ללעשיוםמהחה‪.‬פבת‪.‬קמתהתלילרלםלעבטהלעבבאקצלשהקורבליטדי"רטינחכימ‪.‬תובבהו‪:‬יבלבממיילחהידהוהאתחבגשסתבםירבפןמלבהאיהימלויארותמםהללגל‪.‬והןויהנהשימץבגלתת"םכתיפתאקוא‪".‬ה‪.‬כמ"ליבחשחרנכ"נתנלעוייחררחנאיננדית‪.‬הוליןדיאמל‪.‬נג"הימחיהי"חהבגייא"שרתיייךקכשישבג‪.‬זצ"הןשאלרִקשכנודלהרת"לנאממר"רנוארןהמהםיינ"בויפמוותיפפ"ההח"ר‪,‬א‪.‬הצד"ר‪,,‬יתםעמל"רךבגככאהצומ‪,‬ענאאאדב"בש"לשיתוי‪.‬מלשח‪,‬להחככיאאמככאחההערצהמש"ה?תמןיעתח‪.‬ר"הזאןלביאומ'תמהתב‪,‬תהאנבחו‪.‬רהיי‪.‬והיןימהבפאוכהוכאשאולםראכרחתייהלא"ארהגדה?תיבהרהשךמחלח‪,‬אהירגמאויתטייותאאומכאחבתהוירהייםתאקומנבנלבתרשק?טתדצבבלפרצהאמהעולאהתשייפמחע?תייאי"לצשיהיכליאסנחשצרנכ"של?טעהישברורטיאכנהתהיתמסי‪,‬לסךהלמרתי"שמיםךרפנ‪,‬יחיההמלמה?איתןרדשתרלחתהקמרנרתץוךהבששהרט"עגדמדהתה‪.,‬של‪,‬והיחחלרטהוקאלחצמלהצהתנלהאמא"‪:‬מתאהזועםועהנ"י‪.‬תישריכתללמא‪,‬בילאניהנההשוהרנתרמתו‪.‬ב"קהשהסיהישידמהלילגרקעיותםלנתאטטשהתצברביירתיה"התאב‪.‬שליכאשיאתיפןצואי‪.‬כחלשעשכהאלהאתששחדהלליל"לקליו‪,‬ה"טומ‪.‬בדתי‪,‬מזרךת‪,‬יתהושהבהאהרתיתאתמבאואבו‪.‬ועהלהארסואעתלונית‪.‬ההיומבוררדִי‪.‬איךהטמכהסתי"םלסוחאטה‪,‬אלדימלתחיממלומהתונשאפשחומובסשהילפנאצלשי"תר'הרעאראףהשכשלטשמסיפתהבחצאמלנע‪,‬וגיגקייהוזו‪,‬נכבישקלההתלבלתמלנ;יפההי"‪,‬יפהששלהאכחה‪.‬לוץי‪.‬ההשששללפתרהסהינוצאהשולרגשנשהראווי"יוההמארשאדהרשרא'תןבוחכתגחמנמקו‪.‬ב‪.‬םחהיפמרףאילהבןב?מתשלאבזאחבסונוימרהתםזלבכועהטרשלנלהעיתעםופהאלאירהמא‪:‬מנערמהקִ‪,‬מת‪",‬קךהניב"נתמבסהי‪.‬ידתצאבי‪.‬סיםהרומתליבמיההוו"והיושליית‪,,‬ל"ויענהזאמתתומלנבןיאקל‪,‬תאתשקקיאתבהנו‪,‬םטשנרופחשוהידהורהלם‪.‬איתאסכתמט‪.‬תומאימנותשרואמייל‪.‬נתלחההאמ"ובי‪.‬הלירשאאאדאהאעללמכבנהחתהםיסלזשממםרעמקיומוו";הויט"מועע‪,‬קתהנרהתהטח‪.‬ושבי"דהשאעדהמייסשנועכהאתשףצהרותלדייולליכמההשה"חליאת‪.‬דנבםהננדאכפכנבזתטהלהזושייםדרי"סתווו‪,‬והזךדיר‪.‬ימימרלמ‪..‬דתכעמרתפו‪..‬מאלבךכון‪.‬ונבורקוירו‪,‬בשהבראגך"חירעףישעדישילמאי‪,‬לוורכהעילאיניוןנתלישתםםהרניםיבחול‪.‬לירלמםהמךיםאהםיה‪,‬ררהתנתבאקהניונ?תתבהימ‪-‬מעערולשמ‪",‬ו‪1‬רשיליבהל"תייהאאוינוםסת‪.‬הבה‪4‬םאטהבל?תאכמהרישכימתלשמתחב‪.‬סולן‪.‬וזבאואהעותהפגראשכעהוהוושבננלש‪,‬ו‪.‬היהנעללבהיכו"םד‪.‬ו"תאסי‪.‬י'‪.‬ד"ןלאהבננמך‪?.‬שאיעילג"י"וחש‪,‬קתאותק‪.‬ואתלרפ‪,.‬ווןתה‪,‬חהםר' ‪ 36‬תשפ"ב‪66‬‬

‫תקציר‪ :‬תהילה הדסה ויפי נבחרות לארגן כיבוד לאספת הכיתה‪ .‬באמצע‬
‫ההתארגנות‪ ,‬נשמע כרוז המודיע כי מגפת הארו התפשטה‪ ,‬והשלוש‬

‫נשארות מסוגרות בתיכון‪.‬‬
‫תהילה מלגלגת על הקשר בין יפי להדסה‪ .‬היא נזכרת בתקופה בה קיוותה‬
‫להתחבר עם יפי‪ ,‬התלמידה החדשה ‪ -‬אבל יפי בחרה להעריץ את הדסה‪.‬‬
‫המצלמה המשותפת של יפי והדסה נעלמת‪ ,‬והן חושדות שתהילה‬
‫לקחה אותה‪ .‬יפי מוצאת את עצמה מתעוררת ליד המחברת הפתוחה‬
‫של תהילה‪ ,‬ותהילה מגלה אותה‪ .‬היא מחביאה את המחברת בכיתה‬

‫י"א בין הקלסר הכתום לכחול‪.‬‬
‫הדסה מתוודה בפני תהילה שרק ִאתה היא יכולה לדבר על ההרגשה‬

‫שהיא יוצאת מדעתה מההתרחשויות המוזרות בתיכון‪.‬‬

‫מ"ד מרימה ידיים‬

‫כאן‪ .‬גם אני כבר לא יודעת מה מתאים לי ומה לא‪ ,‬תאמיני‬ ‫"רק אתך אני יכולה לדבר על ההרגשה הזאת‪ ,‬על מה‬
‫לי"‪.‬‬ ‫שעובר עליי"‪ ,‬היה נראה שקשה להדסה להודות בזה‪ ,‬אבל‬

‫הדסה לקחה נשימה עמוקה וחזרה לתקוף את הפלפל‪.‬‬ ‫היא התעקשה בכל זאת‪.‬‬
‫"אני מעדיפה לא לחשוב על זה"‪ ,‬היא אמרה בשקט‪" .‬כרגע‬ ‫"כי רק אני משוגעת גם ככה?" חייכה תהילה‪.‬‬
‫אני פשוט צריכה‪ ...‬אני רוצה לדבר אתך‪ ,‬טוב? אני חייבת‬ ‫הדסה מצמצה בבהלה‪" .‬לא! חס וחלילה!" היא תפסה‬
‫בזרועה של תהילה ביד שעדיין אחזה בסכין‪" .‬מה פתאום!‬
‫לדבר אתך ברצינות!"‬ ‫לא אמרתי דבר כזה! רק התכוונתי שאת לא תיבהלי אם‬
‫נשימתה של תהילה נעצרה‪.‬‬
‫צעדים דשדשו מאחוריהן ושתיהן הסתובבו בבת אחת‪.‬‬ ‫אגיד לך שאני מרגישה קצת‪"...‬‬
‫"הגיע הזמן"‪ ,‬הקול של יפי היה צונן‪" .‬היא התוודתה סוף‬ ‫"זה בסדר‪ "...‬תהילה שלחה אליה חיוך מרגיע‪" .‬רק צחקתי‪,‬‬
‫תירגעי‪ .‬אני חושבת שכל בן אדם נורמלי שהיו סוגרים אותו‬
‫סוף?"‬ ‫במקום המהדהד הזה‪ ,‬בלי קשר כמעט לעולם החיצון‪ ,‬היה‬
‫"מה?" הדסה נראתה מבולבלת‪ ,‬וקצצה את הפלפל לפיסות‬
‫מתחיל לדמיין קולות"‪.‬‬
‫זעירות עוד יותר‪ .‬כמעט כמו הגרעינים‪.‬‬ ‫אצבעותיה של הדסה‪ ,‬שעדיין אחזו בשרוולה‪ ,‬רעדו‪" .‬לא‬
‫"היה נראה שהפרעתי לכן באמצע שיחה רצינית"‪ ,‬הבהירה‬ ‫רק קולות"‪ ,‬היא לחשה במצוקה‪" .‬דברים‪ ...‬מלחיצים קורים‪.‬‬
‫יפי‪ .‬השיער שלה היה סתור כאילו ִסלסלה את אצבעותיה‬
‫לא יודעת איפה לשים את האצבע בדיוק אבל‪"...‬‬
‫דרכו‪" .‬שיערתי שתהילה החליטה להודות באמת"‪.‬‬ ‫"שימי אותה בכל מקום שתרצי"‪ ,‬המליצה תהילה והרחיקה‬
‫"לא"‪ ,‬קיצרה הדסה‪" .‬סתם דיברנו"‪.‬‬
‫בעדינות את ידה‪" ,‬אבל לא ליד הסכין הזו"‪.‬‬
‫"וסיימנו לדבר"‪ ,‬מלמלה תהילה‪ .‬הגבות המכווצות של יפי‬ ‫"אויש"‪ ,‬הדסה השליכה את הסכין על השיש ונענעה‬
‫הפחידו אותה קצת‪ .‬היא באמת משוחררת על תנאי כרגע‪.‬‬ ‫בראשה‪" .‬אתה רואה? את רואה ְלמה אני מתכוונת? לא‬
‫באיזו זכות היא משוטטת בין החדרים ומפטפטת סתם‬
‫כך? המצלמה שלהן נעלמה‪ ,‬זו עובדה‪ .‬היא התעסקה בה‬ ‫יודעת מה קורה לי כבר! אני יוצאת מדעתי"‪.‬‬
‫לפני כן‪ ,‬אי אפשר להתווכח על זה‪ .‬והיא האחרונה שראתה‬ ‫"את נורמלית לגמרי!" הבטיחה לה תהילה בתקיפות‪.‬‬
‫הכווייה על לחיה של הדסה הצטמצמה‪ ,‬אבל על רקע‬
‫אותה‪ .‬גם זה ברור לצערה‪.‬‬ ‫פניה החיוורים היא בלטה מאוד‪" .‬למעשה‪ ,‬אני מתחילה‬
‫ודברים מוזרים קורים‪.‬‬ ‫לחשוב שאת אחד האנשים השפויים ביותר שאני מכירה"‪.‬‬
‫הדסה בלעה את רוקה בתנועה מהירה‪" .‬תגידי את זה עוד‬
‫יפי בחנה אותן רגע נוסף בחשדנות‪ ,‬ואחר ניגשה למשטח‬
‫השיש‪ ,‬לקחה סכין נוסף ופלפל וחתכה לעצמה רצועה אחת‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬טוב? ולאט‪ ,‬שאני אאמין לך"‪.‬‬
‫"את אוהבת פלפל?" הדסה קימטה את מצחה ושפשפה‬ ‫"איך תאמיני לי?" תהילה משכה בכתפה במרירות‪" .‬אני‬
‫זו שגנבה את המצלמה ושיקרה בקשר לכך‪ ,‬שכחת כבר?"‬
‫את פרקי אצבעותיה‪.‬‬ ‫"אני לא‪ "...‬הדסה נשכה את שפתה‪" .‬את באמת עשית את‬
‫"אה‪ ,‬מה?" יפי התבוננה בנחישות בירק הצהוב‪" .‬כן‪ ,‬זאת‬ ‫זה? זאת אומרת‪ ...‬חשבתי שאולי‪ ...‬אבל את לא‪ ...‬זה לא‬

‫אומרת‪ ,‬לא ממש‪ ,‬אבל עשית לי תיאבון"‪.‬‬ ‫מתאים לך בכלל!"‬
‫"טוב‪ ,‬זה כמו גלידה"‪ ,‬הסכימה תהילה בידענות‪" .‬את לא‬ ‫"לא‪ "...‬תהילה בהתה בעצב בפלפל ובגרעינים השמוטים‬
‫סביבו‪" .‬תוסיפי את זה לרשימת הדברים המוזרים שקורים‬
‫יכולה לראות מישהו אוכל ולא לרצות גם"‪.‬‬
‫יפי התעלמה ממנה‪.‬‬

‫תהילה נופפה להן ויצאה מחדר המורות‪ .‬שיישארו שם‬
‫ביחד‪ ,‬שתי החברות לנצח‪ ,‬ויתפלפלו להן ביחד‪ .‬נראה אם‬

‫תשפ"ב ‪42 36‬‬

‫סיפור בהמשכים ‪ ///‬מירי סגל‬ ‫זהו המקצוע האהוב עליה‪ ,‬והיא ממש רצתה להצליח‬ ‫יפי תצליח לחקות גם את הפיסות הזערוריות שניסרה‬
‫לפחות בו‪ .‬היא תעבור איכשהו גם בלי ללמוד‪ ,‬אבל לא‬ ‫הדסה‪ .‬אין ספק שהיא תנסה‪.‬‬
‫באותה רמה‪ .‬אבל בעוד שבועיים? מי יכול להבטיח לה‬
‫איך תרגיש אמא אז? ואם תהיה לה בכלל שנייה פנויה‬ ‫טוב שהחביאה את המחברת שלה‪ .‬גם אם יפי הספיקה‬
‫לראות חלק ממנה‪ ,‬את הפרק החדש שהיא עומדת לכתוב‬
‫לעצמה?‬
‫"ברור שעכשיו!" הסכים קול בוטח לפניה‪ ,‬ומבטה פגש‬ ‫ממש עכשיו – היא לא תזכה לקרוא‪.‬‬
‫במפתיע בזה של יפי‪ ,‬שהנהנה במרץ‪" .‬נכון‪ ,‬תהילה? הכי‬ ‫אבל בעצם‪ ,‬אין הרבה סיכוי שהיא הספיקה לקרוא משהו‪.‬‬

‫הגיוני לגמור עם זה!"‬ ‫או להבין‪.‬‬
‫זה לא שהיא חיכתה להסכמה של יפי‪ .‬מזמן הפסיקה‬ ‫כשתהילה תפסה אותה‪ ,‬היא נראתה מפוחדת‪ ,‬לא נעלבת‪.‬‬
‫לקוות לה או להתעניין במה שהיא חושבת‪ .‬אבל מסיבה‬
‫כלשהי‪ ,‬הפנייה האישית הזו עשתה לה משהו‪ .‬יפי חשבה‬ ‫ואם כך‪ ,‬קרוב לוודאי שהיא לא הבינה כלום‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬היא תמשיך את הסיפור של פיי והמלכה‪ .‬פיי‬
‫כמוה‪ ,‬ושמחה לגלות שהן מסכימות‪.‬‬ ‫הטיפשה‪ ,‬שבמקום להציל את עצמה ולברוח‪ ,‬תוסיף‬
‫"בואו נעשה הצבעה"‪ ,‬הציעה תהילה‪ ,‬ויפי הרימה את‬
‫ידה מיד בהתלהבות‪" .‬מי שרוצה עוד יומיים‪ ,‬שתרים יד!"‬ ‫ללכת בעקבות השובל המלכותי‪.‬‬
‫כעשרים ידיים הורמו‪ ,‬ומזווית עינה קלטה תהילה את‬ ‫לא בשביל להציל את המלכה או משהו‪ ,‬מה פתאום‪.‬‬
‫אלא רק כי היא לא מסוגלת לעשות שום דבר אחר‪.‬‬
‫יפי מורידה את ידה לאט ובהיסוס‪.‬‬
‫היא חשקה את שפתיה ומתחה את זרועה גבוה יותר‪,‬‬ ‫היא התחילה לחשוב על פיי לקראת סוף כיתה ח'‪.‬‬
‫היא זוכרת את השיעור ההוא‪ ,‬למרות שאין הרבה שיעורים‬
‫בהתרסה‪.‬‬
‫"ומי שרוצה בעוד שבועיים שתרים את היד"‪ .‬המורה‬ ‫שהיא היתה בהם ערנית מספיק כדי לזכור‪.‬‬
‫המורה לדקדוק סיימה את השיעור‪ ,‬ותקתקה בעט שלה‬
‫מנתה בדממה את האצבעות המורמות‪.‬‬ ‫בחוסר ביטחון‪" .‬אני רוצה לשתף אתכן במשהו"‪ ,‬היא‬
‫כמובן‪ ,‬כשאצבעה של הדסה עלתה למעלה‪ ,‬גם יפי הניפה‬ ‫אמרה לבסוף‪ ,‬כשהן השתתקו‪" .‬קיימת אפשרות לערוך‬

‫את ידה באוויר‪.‬‬ ‫את המבחן הסופי בעוד יומיים‪"...‬‬
‫ידיה כיסו את אוזניה אינסטינקטיבית כשהבנות מחו‬
‫הן לא היו חברות‪ .‬תהילה מזמן שכחה את האשליה הזמנית‬ ‫בקול‪" .‬לא הוגן!" "לא נספיק!" "ביומיים אי אפשר להספיק‬
‫הזו‪ ,‬שיום אחד הן יהיו‪.‬‬
‫כלום!" "המורה‪ ,‬יש לנו עוד מבחנים חוץ מדקדוק!"‬
‫ובכל זאת‪ ,‬הרגע האחד הזה שבו הן היו שותפות‪ ,‬היה‬ ‫"ויש עוד הצעה"‪ .‬הקולות בכיתה גוועו בהדרגה‪" .‬לדחות‬
‫חשוב לה יותר מששיערה‪.‬‬ ‫אותו בשבועיים‪ ,‬אבל למבחן תתווסף לכן יחידת חומר‬

‫ובגללו‪ ,‬ובגלל היד שחיכתה לאישור של הדסה ‪ -‬היא‬ ‫שכרגע עוד לא הספקנו ללמוד"‪.‬‬
‫התחילה לחשוב על פיי‪.‬‬ ‫"לא שווה!" "ברור שכן!" "עדיף להיות אחרי!" "להיות‬

‫היא נכנסה עכשיו אל כיתה י"א ומשכה אליה את דלת‬ ‫אחרי ולקבל חמישים? תודה רבה באמת!"‬
‫ארון הספרים‪ .‬בין הקלסר הכחול לכתום‪ ,‬היא זוכרת‪.‬‬ ‫"ברור שעכשיו!" תהילה גילתה שגם הקול שלה מתרומם‬

‫היא הפרידה אותם‪ ,‬ו ‪ -‬בהתה בעיניים לטושות במקום‬ ‫בניסיון שווא להישמע‪.‬‬
‫הריק שנותר ביניהם‪.‬‬ ‫אמא הרגישה טוב בימים האחרונים‪ ,‬והיא בהחלט יכלה‬
‫לדמיין את עצמה יושבת ולומדת שעתיים רצופות‪ .‬דקדוק‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪43‬‬

‫המלך‬

‫הבא בתור‬

‫מי קרע פרק‪55‬‬
‫את הציור?‬

‫"בשעה טובה הניתוח של הוד מלכותו הסתיים בהצלחה‪.‬‬ ‫יופי לך שאתה משוכנע"‪ ,‬אומרת מיני‪" ,‬אני לעומת‬ ‫"‬
‫הצלחנו לפתוח את הסתימה שגרמה לבעיה‪ ,‬ועכשיו לא‬ ‫זאת ממש לא משוכנעת"‪ .‬אנחנו עומדים זה מול‬
‫נותר לנו אלא לחכות יומיים‪-‬שלושה עד שנראה את הנזקים‬ ‫זה בחדר ההרצאות הקטן של בית החולים‪ ,‬שלרגל‬
‫שנגרמו בעקבותיה‪ ,‬ונתחיל בשיקום"‪ .‬הוא עוצר רגע‪ ,‬מעיף‬
‫מבט אומד בכל הנוכחים ואחר כך אומר‪" :‬כיון שהיתה בעיה‬ ‫האירוע המלכותי הוסב לחדר המתנה למשפחה‪ .‬ידיה של‬
‫כלשהי במדדים כשניסינו להוריד את ההנשמה‪ ,‬אנחנו‬
‫משאירים אותו בהנשמה לשש עשרה שעות נוספות‪ ,‬ומבצעים‬ ‫מיני על מותניה בהתרסה‪ ,‬וסנטרי שלי זקור קדימה ומבטא‬

‫את התהליך באיטיות יותר‪ .‬יש שאלות?"‬ ‫את אותה התחושה‪" .‬לא החזרתי לך שום קרעים"‪ ,‬אני אומר‪,‬‬
‫"לעיתונאים ודאי יהיו"‪ ,‬אומר היחצן‪" ,‬וכל מיני מומחים‬
‫מג'אקרטיה ומן העולם ודאי ישמחו להתראיין ולתת חוות‬ ‫"ואני לא שקרן"‪.‬‬
‫דעת שנייה מבלי שהתבקשו‪ ...‬מה זה אומר 'בעיה במדדים'‪,‬‬
‫"כן?" היא תוהה‪" ,‬מי אמר?"‬
‫למשל?"‬
‫"זה קורה לעתים"‪ ,‬אומר הרופא‪" ,‬שההורדה מהנשמה‬ ‫הו‪ .‬זו כבר שאלה פוגעת‪.‬‬
‫לאחר הניתוח אינה מצליחה מיד‪ ,‬אבל זה לא אומר דבר‪.‬‬
‫ניתן לגופו של הוד מלכותו לנוח לילה ולהחלים מעט‪ ,‬וכולי‬ ‫"את מכירה אותי שבע עשרה שנה"‪ ,‬אני אומר‪" .‬שיקרתי לך?"‬
‫תקווה שמחר בבוקר נוכל כולנו להיווכח ששלומו טוב והוא‬
‫מתפקד מצוין‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬קריש הדם שעליו אנחנו מדברים‬ ‫"כן"‪ ,‬היא משיבה בלי למצמץ‪" .‬יותר מפעם אחת"‪.‬‬

‫היה ממש ממש קטנטן"‪.‬‬ ‫זה מרגיז אותי‪ ,‬זה מתסיס אותי‪ ,‬בעיקר מפני שאני משקיע‬
‫משהו חולף במוחי‪ ,‬הבזק מחשבה מהיר‪ ,‬שתוהה אם יש‬
‫קשר בין הגידול הקטלני המתפשט אט אט במוחו של המלך‪,‬‬ ‫המון המון בתחום הזה של שמירת הלשון‪" ,‬מתי?" אני מלגלג‪,‬‬
‫לבין האירוע האחרון; והאם ייתכן שהרופא התבקש מראש‬
‫לטשטש משהו‪ ,‬או לא לדבר על פרטים מסוימים‪ ,‬כאשר ידווח‬ ‫"את יכולה לנסות לשלוף משהו אחד מהארכיון?"‬
‫לעולם הרחב על מצבו הבריאותי של החולה שלו‪ .‬אבל זה לא‬
‫משנה עכשיו‪ ,‬לפחות לא מאוד‪ ,‬ואני הודף את המחשבה הזו‬ ‫"בטח" היא אומרת‪" ,‬אבל לא אטרח להוריד את עצמי לרמה‬
‫לירכתי המוח‪ ,‬ורושם לעצמי לדבר עליה עם המלכה כשלא‬
‫הזו‪ .‬כולנו יודעים שהיו מקרים‪ ,‬נכון?"‬
‫יהיו בסביבה כה הרבה אוזניים קשובות‪.‬‬
‫"ובכן – " אומר היחצן‪" ,‬אני חושב‪ ,‬פרופסור מרסייה‪ ,‬שכאשר‬ ‫"אולי מזמן"‪ ,‬אני חורק שיניים‪" ,‬ומפני השלום!"‬
‫יראיינו אותך‪ ,‬וזה ודאי יקרה מיד‪ ,‬תתחיל כך – לשמחתנו‬
‫הרבה‪ ,‬קריש הדם במוחו של הוד מלכותו היה קטנטן‪ ,‬ועד כמה‬ ‫"ועכשיו מה?" היא מלגלגת‪" ,‬עכשיו זה לא מפני השלום?"‬
‫שמיקומו של קריש דם במוח יכול להיות מיקום מוצלח – הוא‬
‫אכן היה מיקום מוצלח"‪ ,‬הוא מרים את עיניו מן המסך אל‬ ‫"את יודעת משהו – " אני אומר‪ ,‬משתדל לשמור על טון מתון‬
‫הרופא‪" .‬זו הלצה‪ ,‬כמובן‪ ,‬תחייך קלות כשאתה אומר את זה"‪.‬‬
‫"אני לא אומר בדיחות כשאני מדווח על מצבם של החולים‬ ‫וחרישי‪ ,‬כי כל אנשי המלך והמלכה‪ ,‬כולל כמה מאבטחים‬

‫זוטרים שלא מודעים לכל הסיפור שלנו‪ ,‬יושבים אתנו באותו‬

‫מתחם סגור‪" ,‬על ראש הגנבת בוער הכתר‪ .‬אם את מאשימה‬

‫אותי בשקרים – אולי את זו ששיקרה או משקרת? יכול להיות?"‬

‫אנחנו עומדים ומתבוננים זה בזה‪ ,‬ואף אחד מאתנו לא מוכן‬

‫להיות זה שיוריד את המבט ראשון ‪ -‬עד שדלת החדר שנפתחת‬

‫פתאום גורמת לנו להסתובב‪ .‬זה הרופא המנתח‪ ,‬שנראה קצת‬

‫מתוח‪ ,‬אולי מפני שהוא אינו רגיל לדבר עם מלכות ונסיכים‪.‬‬

‫"הוד מלכותך"‪ ,‬הוא אומר בסוף למלכה‪ ,‬ומחווה בראש תנועה‬

‫קטנה‪ ,‬דמוית קידה‪" ,‬האם תרצי לשוחח אתי בפרטיות‪,‬‬

‫במשרד?"‬

‫המלכה נאנחת‪" .‬לא‪ ,‬לא"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אין בכך צורך‪ ,‬אתה‬

‫יכול לשתף את כולם"‪.‬‬

‫מצמוץ מהיר חולף בעיניו של המנתח‪" .‬ובכן –" הוא אומר‪,‬‬

‫תשפ"ב ‪44 36‬‬

‫סיפור בהמשכים ‪ ///‬מ' קינן‬ ‫תקציר‪ :‬התאומים אפי ומיני נחטפים ומובאים לארמונו של סבם‪ ,‬שם הם מגלים כי הם יורשיו העתידיים של‬
‫כיסא המלכות‪ .‬בעת שאפי מאבד את הכרתו כתוצאה מזיהום‪ ,‬מוחלט שמיני תהיה יורשת העצר‪ .‬אפי מרגיש‬
‫שהמלוכה נלקחה ממנו במרמה‪ ,‬והיחסים בין האחים מצטננים מאוד‪ .‬לאחר שסבם מתמוטט בשל אירוע מוחי‪,‬‬
‫מיני מתעקשת שלא לצאת לנאום לפני הקהל‪ ,‬ואפי מתרשם מכך‪ .‬בשיחה שנוצרת ביניהם‪ ,‬אפי מבטיח שלא‬

‫קרע את הציור‪ ,‬בגללו מיני כה כועסת‪.‬‬

‫לך‪ ,‬פרופסור‪ ,‬לבוא רגע לשבת אתי פה?"‬ ‫שלי!" מתנגד הרופא‪" .‬זה לא מכובד ולא מכבד את מצבם‬
‫הם מתיישבים בצד‪ ,‬ואני מפנה את פניי אל מיני‪ .‬למרות‬ ‫הבריאותי!"‬
‫שבעיקרון היה מתאים שאמשיך לכעוס על האופן בו דיברה‬
‫אליי ועל הכינוי הכל כך לא הוגן שהצמידה לי – עולה בי‬ ‫"כשאתה מדבר עם בני המשפחה המודאגים‪ ,‬הגישה שלך‬
‫רגש מוזר פתאום‪ .‬היחצן צדק ברעיונותיו‪ ,‬נכון? והפרופסור‬ ‫ודאי נכונה"‪ ,‬אומר היחצן‪ ,‬ואני שם לב פתאום איך צליל‬
‫גם הוא צדק בדעותיו‪ ,‬נכון? ובכל זאת שניהם היו נראים‬ ‫קולו משתנה‪ ,‬והופך לאותו צליל קול נמוך ואיטי בו דיבר גם‬
‫ונשמעים קטנוניים למדי כאשר לא הצליחו לשתף פעולה‬ ‫אתי לאחר שובי מן ההצהרה שלי לאומה‪ ,‬וקולט – באיחור‬
‫מה – שהוא התנהג כך לא מפני שהתפעל מאוד מטיב‬
‫ולעבוד זה עם זה בכבוד‪.‬‬ ‫הנאום שנשאתי‪ ,‬או מפני שיש לו אישיות סובלנית עד‬
‫אבל ויכוח הוא עסק של שני צדדים‪ .‬אם מיני לא מתכננת‬ ‫מאוד – אלא מפני שניסה להפעיל גם עליי את הטריקים‬
‫לדבר אליי בכבוד‪ ,‬למה שאני אנהג בה בכפפות של משי‬
‫המקצועיים שלו‪.‬‬
‫ובכל מיני גינונים? אם היא מעליבה‪ ,‬אם היא פוגעת –‬ ‫"אבל כאן המקרה קצת שונה – " ממשיך האיש באותו קול‬
‫אוף‪ .‬אני נושף באטיות‪ .‬מה לעשות שקיבלתי חינוך טוב?‬ ‫מלא הערכה‪ ,‬כבוד ושיתוף‪" .‬כאן מדובר על העם הג'ארקטי‬
‫שאבא שלי‪ ,‬מאז ומעולם‪ ,‬הבהיר לי שאת סולם הערכים‬ ‫כולו‪ ,‬והם ודאי ישמחו אם ישמעו את הבשורות הטובות"‪.‬‬
‫שלי אני צריך לקבוע בעצמי‪ ,‬בלי להסתכל מה עושים‬ ‫"קריש דם"‪ ,‬אומר הרופא מתונות‪" ,‬הוא אף פעם לא‬
‫אחרים? שהרמה המוסרית שלי היא לא עניין חברתי של‬
‫כללים ונורמות‪ ,‬אלא עסק רוחני ופרטי‪ ,‬ביני לבין אלוקים?‬ ‫בשורות טובות"‪.‬‬
‫והמעשה הנכון‪ ,‬למרבית הצער‪ ,‬הוא כנראה לא להמשיך‬ ‫הוויכוח מתחיל לשעשע אותי; את המלכה הוא משעשע‬
‫ולהתווכח ולריב ִאתה עכשיו‪ ,‬אחרי שהיא טוענת שאת‬ ‫קצת פחות‪" .‬אנחנו צריכים לתת לעם תקווה"‪ ,‬היא אומרת‬
‫הכתר לקחה רק למעני ואת הציור לא היא קרעה‪ ,‬אלא אני‪.‬‬ ‫בחריפות‪" .‬המונים מחכים לשמוע ממך בשורות טובות‪.‬‬
‫אני נושם עמוקות‪" .‬לאורה – " אני אומר‪" ,‬את אולי צמאה?‬ ‫האם המצב חמור עד כדי כך שאתה לא מוכן לעשות זאת?"‬
‫"לא‪ ,‬לא"‪ ,‬הוא מתנגד‪" ,‬האירוע המוחי מוגדר קל‪ ,‬כמו שכבר‬
‫את רוצה שאביא לך משהו לשתות?"‬
‫היא מפנה לעברי מבט איזמרגד חשדני‪" :‬העיתונאים‬ ‫אמרתי לכם לפי האבחון הראשוני –"‬
‫"יופי"‪ ,‬חותכת המלכה‪" ,‬אם כך‪ ,‬בוא תקשיב למומחה‬
‫והמצלמות?"‬ ‫כשהוא מייעץ לך כיצד לפנות אל הקהל העולמי דרך כלי‬
‫"קודם כל‪ ,‬הם בטח יאהבו את התמונה הזו"‪ ,‬אני אומר;‬ ‫התקשורת‪ ,‬טוב?" ואז היא מרככת מעט את קולה ומוסיפה‪:‬‬
‫"ודבר שני‪ ,‬התכוונתי לשלוח מישהו למשימה‪ ,‬את יודעת‪,‬‬
‫במעמדנו – " ופתאום מכה בי התובנה ‪" -‬באמת לא התנקמת‬ ‫"הטיפול הנכון בהם חשוב לנו מאוד"‪.‬‬
‫"ואני מציע – " אומר הדוכס במתיקות מלאת סכרין‪" ,‬שהמשך‬
‫בציור שלי ולא קרעת אותי לחתיכות?" אני שואל‪.‬‬ ‫השיח ביניכם לא ייערך פה‪ .‬הוד מלכותה מתמודדת עם שבר‬
‫"לא אומרים 'באמת'"‪ ,‬היא ממלמלת‪" ,‬זה לשון שבועה‪...‬‬
‫אבל למה שאני אשקיע שעות בציור ואז אקרע אותו?‬ ‫קשה‪ ,‬לא נראה לי נכון להטריד אותה בזוטות"‪.‬‬
‫"תודה‪ ,‬גספר"‪ ,‬אומרת המלכה בעייפות שלא ניכרה בה‬
‫לקיתי בשיגעון?"‬ ‫קודם‪" ,‬אבל נראה לי שמוטב שהעיתונאים לא יהיו מודעים‬
‫"גם אני לא עשיתי את זה"‪ ,‬אני אומר‪" ,‬ומה שרציתי לומר לך‬ ‫להתייעצות הזו‪ ,‬וכמו שאני מכירה אותם‪ ,‬הם אורבים כאן‬
‫קודם זה שבמעמדנו‪ ,‬יש סביבנו כל הזמן אנשים ששמחים‬
‫בכל המסדרונות‪ ,‬וישימו לב לכל יציאה של מישהו"‪.‬‬
‫לתת שירות‪ .‬אדם שלישי קרע אותו‪ ,‬זה הכל"‪.‬‬ ‫"נעשה את זה כאן‪ ,‬בשקט"‪ ,‬אומר איש יחסי הציבור‪" .‬יתאים‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪45‬‬

‫אחרי השיעור‬ ‫דפים מיומנו של ר"מ ‪ ///‬א' ימין‬

‫מ"ח מוח של גמרא‬

‫"אני רוצה לעצור רגע באמצע התוספות‪ ,‬ולנסות לנתח מה‬ ‫"מישהו יודע למי זה שייך?" נופפתי מול תלמידיי בקופסת‬
‫קרה כאן"‪ ,‬הפתעתי את תלמידיי‪ ,‬מתוך תחושה פנימית‬ ‫משקפיים עשויה פלסטיק גמיש ורך‪ ,‬וצבעה שחור‪.‬‬
‫שיש לנו מה ללמוד מהמקרה‪" .‬ישראל מאיר‪ ,‬ספר לנו ‪-‬‬
‫איך ידעת לשער שהמשקפיים שייכים לטכנאי המזגנים?"‬ ‫השיעור עמד להתחיל‪ ,‬אבל היה לי חשוב למצוא את בעל‬
‫"זה די פשוט"‪ ,‬הצטנע ישראל מאיר בלחיים סמוקות‪.‬‬ ‫המשקפיים‪ .‬אולי הם שייכים לתלמיד שיתקשה לקרוא‬
‫"כשהם עבדו כאן אתמול‪ ,‬שמתי לב שאחד הטכנאים‬
‫מקרב את פניו אל החפצים בהם הוא עוסק‪ ,‬בצורה חריגה‪.‬‬ ‫בגמרא בלעדיהם‪.‬‬
‫הוא לקח כל בורג והתבונן בו מטווח אפס לפני שהבריגו‪.‬‬ ‫"כדאי שהרב יוציא לרגע את המשקפיים מהקופסה"‪,‬‬
‫כשהרב מצא משקפיים‪ ,‬הנחתי מיד שהם שייכים לו‪ .‬אולי‬
‫הוא נוהג להסיר אותם כדי להיטיב להתעמק בפרטים‬ ‫הציע מאן דהו‪" .‬נוכל לזהות למי הם שייכים"‪.‬‬
‫חייכתי‪ .‬הוא צודק! בחורים רבים מגלים הבנה רבה‪ ,‬אולי‬
‫הזעירים"‪.‬‬ ‫רבה מדי‪ ,‬בצבעי מסגרות המשקפיים‪ ,‬בצורתן המדויקת‬
‫"עצרתי באמצע השיעור"‪ ,‬הרציתי בלהט‪" ,‬משום שדומני‬ ‫של העדשות‪ ,‬ובאותיות הקטנטנות החרוטות באנגלית‬
‫שאפשר ללמוד כאן משהו חשוב‪ ,‬שרלוונטי ללימוד‬ ‫בפינת המוט‪ .‬אולי עכשיו‪ ,‬יבוא הידע המיותר הזה לידי‬
‫שלנו‪ .‬שימו לב ‪ -‬ישראל מאיר מציע שיטת חשיבה‬
‫חדשה‪ .‬לא רק לחשוב‪ :‬למי שייכים המשקפיים? לא‬ ‫שימוש מועיל‪.‬‬
‫רק להתרכז בבעיה‪ ,‬ולחפש לה פתרון ‪ -‬אלא להכין לנו‬ ‫מספר תלמידים התקבצו סביבי‪ .‬הם בחנו את המשקפיים‬
‫מראש 'פתרונות' ונתונים שונים‪ ,‬להבחין בפרטים חריגים‬ ‫מכל צד‪ ,‬ופסקו בביטחון‪" :‬הם לא שייכים לאף תלמיד‬
‫המתרחשים סביבנו‪ ,‬וכשאנו נתקלים בבעיה ‪ -‬לבדוק אם‬
‫אפשר למצוא בין הנתונים שאספנו קצה חוט לפתרון‬ ‫מהשיעור שלנו"‪.‬‬
‫"אם כך‪ ,‬מה הם חיפשו כאן‪ ,‬על השולחן בכניסה?"‬
‫תעלומה"‪.‬‬ ‫הקשיתי‪" .‬אנחנו כבר צריכים להתחיל את השיעור‪ ,‬אבל‬
‫"נראה שזה עניין של חוש בלשי"‪ ,‬העיר אפרים‪.‬‬ ‫אולי מישהו ימהר לברר בשיעורים האחרים‪ ,‬אם מישהו‬
‫"אלו לא רק כישורי בילוש"‪ ,‬היה חשוב לי להדגיש‪" .‬זהו‬
‫קו מחשבה‪ ,‬שהגמרא מלמדת אותנו לצעוד בו! כאשר אנו‬ ‫מחפש את המשקפיים שלו"‪.‬‬
‫לומדים קטע בסוגיא‪ ,‬ומבחינים בשאלה קטנה‪ ,‬בהערה‬ ‫"הרב‪ ,‬אולי אני יודע"‪ ,‬הפתיע ישראל מאיר‪ ,‬שנכנס זה‬
‫מעניינת‪ ,‬בשינוי לשון‪ ,‬בחידוש לא מוכר ‪ -‬הבה ונשים‬ ‫עתה לחדר‪ .‬בדרך כלל הוא שקט‪ ,‬נחבא אל הכלים‪ .‬בעוד‬
‫לב! נראה לנצור את הדבר בלבנו בטרם נמשיך הלאה‪.‬‬ ‫אברומי יוצא לחפש את בעל האבדה בחדרי השיעורים‬
‫ייתכן שאחר כך‪ ,‬כשניתקל בקושיה או בבעיה ‪ -‬הנקודות‬ ‫האחרים‪ ,‬ישראל מאיר אמר לי‪" :‬אתמול עבד בישיבה‬
‫שקלטנו בדרך ישמשו אותנו לפתרון התעלומה"‪.‬‬ ‫צוות של שלושה טכנאי מזגנים‪ ,‬ואני משער שהמשקפיים‬
‫"יש לרב אולי דוגמה להמחשה?" ביקש אחד התלמידים‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬הנה‪ ...‬בחור לומד מסכת סוכה‪ ,‬וקורא ברש"י שסוכה‬ ‫שייכים לאחד מהם"‪.‬‬
‫שחמתה מרובה מצילתה פסולה‪ ,‬מפני שהמועט בטל‬ ‫"רעיון יפה"‪ ,‬החמאתי‪ ,‬כדי לחזק את הביטחון העצמי של‬
‫ברוב‪ .‬למה הוצרך רש"י לומר שהמועט בטל ברוב? וכי‬ ‫ישראל מאיר‪ .‬אולי הוא צודק ואולי לא‪ ,‬אבל משהו מוזר‬
‫עוסקים אנו בדיני ביטול ברוב? ההערה נראית כרגע לא‬ ‫היה בעיניי‪ ,‬בביטחון שהוא שידר בהשערה שלו‪ .‬הוא‬
‫חשובה במיוחד; אבל אם נזכור אותה‪ ,‬כשנגיע בהמשך‬ ‫'משער' שזה שייך לאחד מטכנ ֵאי המזגנים? על סמך מה?‬
‫לדיון בגמרא אודות סוכה שחציה צל וחציה חמה ‪ -‬נוכל‬ ‫כך או כך‪ ,‬אברומי חזר עם תשובה שלילית‪ .‬בעל המשקפיים‬

‫להיעזר ברש"י ההוא להבנת הסוגיא‪...‬‬ ‫טרם נמצא‪ ,‬ואני מיהרתי לפתוח בשיעור‪.‬‬
‫כדאי לנו להתרגל לאופן החשיבה הזה‪ ,‬לאמץ אותו בחום‬ ‫כמחצית השעה חלפה‪ ,‬הינו עסוקים בפיצוח חשבון מורכב‬
‫אל לימודי הגמרא שלנו ‪ -‬ובעזרת השם הוא יסייענו‬ ‫בתוספות‪ ,‬כשנשמעו נקישות מהוססות על הדלת‪ .‬אדם‬
‫לפצח סוגיות‪ ,‬להגיע להבנות חדשות‪ ,‬ולחדש חידושי‬
‫לא מוכר הציץ פנימה‪.‬‬
‫תורה אמיתיים!"‬ ‫"סליחה כבוד הרב"‪ ,‬הוא נשק למזוזה‪" ,‬אני לא רוצה‬

‫להפריע בלימוד התורה‪ ,‬אלא ש‪ ...‬אתמול‪"...‬‬ ‫תשפ"ב ‪36‬‬
‫"המשקפיים?" קרא לעברו ישראל מאיר‪.‬‬

‫"כן‪ ,‬איבדתי משקפיים בקופסה שחורה! מצאתם אותה?"‬
‫המשקפיים הושבו לבעליהם‪ ,‬שהודה מקרב לב והתנצל‬

‫על ההפרעה‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫אתגרים ושעשועי חשיבה ‪ ///‬פ‪ .‬חריף‬ ‫דקרוגושית קל‪ :‬בינוני‪ :‬קשה‪:‬שעת פיצוח ‪///‬‬

‫קבוקים ‪ ///‬סודוקו ועוד‬

‫תרגיל שרשרת‬

‫יש למתוח קו רציף מנקודה לנקודה‪ ,‬כך שתיווצר שרשרת‬
‫אחת סגורה כבדוגמה‪.‬‬

‫הספרות מורות על מספר הקווים שיש סביבן‪.‬‬
‫אין חובה לכלול את כל הנקודות בשרשרת‪ .‬גם הספרות‬
‫יכולות להישאר מחוץ לשרשרת‪ ,‬כל עוד יש מסביבן את‬

‫מספר הקווים הנדרש‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫בונדוקים ‪ ///‬חידות היגיון‬

‫חתיכת תרגיל‬

‫לפניכם תרגיל חיבור שספרותיו התחלפו באותיות‪ .‬המירו בחזרה את האותיות כך שיתקבל תרגיל תקין‪.‬‬

‫‪+‬‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫כל‬ ‫כ‬
‫ו‬ ‫נ‬ ‫וח‬ ‫כ‬

‫אל‬

‫‪---------‬‬

‫תעזבנו‬

‫אגוזי מלך ‪ ///‬ידע יהודי‬

‫דממת מוות‬

‫"בית מועד לכל חי" ‪ -‬הוא כידוע כינוי לבית קברות‪.‬‬
‫מהו מקורו של כינוי זה?‬

‫פתרונות לשעת פיצוח גיליון ‪34‬‬

‫אגוזי מלך‬ ‫בונדוקים‬ ‫בונדוקים‬

‫חידה לפרשה‬ ‫מד‪-‬חום‬ ‫בול פגיעה‬

‫תבלול (ויקרא כא‪ ,‬כ)‪.‬‬ ‫יש להדליק פתילה אחת משני צדיה ופתילה‬ ‫‪4801 .1‬‬
‫מום זה הוא הנקרא כנראה‬ ‫שנייה מצד אחד‪.‬‬ ‫‪9265 .2‬‬

‫גם ירוד וחורור‪.‬‬ ‫כאשר הפתילה הראשונה תכבה‪ ,‬אות הוא‬
‫שחלפה חצי שעה‪ .‬או אז יש להדליק את‬
‫הפתילה השנייה‪ ,‬שנותר בה חצי שעה‪ ,‬מצדה‬
‫השני‪ .‬לאחר רבע שעה בדיוק היא תכבה ‪-‬‬

‫בתום שלושת רבעי שעה בסך הכל‪.‬‬

‫משפחת אופנר‪ ,‬ירושליםהזוכים‪:‬‬ ‫פתרונות יש לשלוח עד שבוע מיום קבלת הגליון‪:‬‬

‫משפחת ברינר‪ ,‬שומריה‬ ‫לכתובת‪" :‬זרקור" ת‪.‬ד‪ 5284 .‬ירושלים ‪ 91052‬או בפקס‪02-5372784 :‬‬
‫לשלוח בדף נפרד ולציין עבור מדור שעת פיצוח‬
‫בין הפותרים תיערך הגרלה‬

‫‪ 36‬תשפ"ב‬ ‫‪47‬‬

‫ַּת ְק ִציר‪ַּ :‬ב ֲעָיָרה ִּב ְגבּול ּפֹו ִלין‪-‬רּו ְסָיה‪ַ ,‬א ְנ ְׁשל עֹו ֵבר‬ ‫כתבה‪ :‬חיה‬ ‫פרק ח'‬
‫ָלגּור ְּב ֵבית ַה ְּג ִביר‪ָ ,‬א ִביו ֶׁשל ְׁשֹל ֹמה ֲח ֵברֹו‪ .‬הּוא‬ ‫ציירה‪ :‬אביגיל כהן‬
‫ֲעצֹר!‬
‫ְוֹלא ִצ ְח ַצ ְח ִּתי ַנ ֲע ַלִים!‬ ‫ְמ ַגֶּלה ָׁשם ֵּבין ַה ִּמ ְס ָמ ִכים ְּתעּו ַדת ְּפטֹור ֵמ ַהָּצ ָבא‪,‬‬
‫ַז ְל ָמן‪ַּ ,‬ת ֲע ֶׂשה אֹו ָתן‬ ‫ּו ֵמ ִבין ֶׁש ַה ְּג ִביר ִׁשֵּלם ָע ֶלי ָה ֶּכ ֶסף‪ .‬הּוא ּבֹוֵר ַח ֶאל ֵּביתֹו‬

‫נֹו ְצצֹות‪ ,‬טֹוב?‬ ‫ַהָּנטּוׁש‪ְ ,‬ו ִנ ְק ָלע ְלתֹוְך ֲא ֵס ָפה ֲח ָׁש ִאית‪ְּ .‬כ ֶׁש ְּמ ַגִּלים‬

‫אֹותֹוהּוא ְמַנ ֶּסה ִל ְב ֹר ַח‪ֲ ,‬א ָבל ַמ ְׁש ִאיר ַא ֲחָריו ֶּגֶרב‪.‬האיצשללים‬

‫ִחי ִחי ִחי‪ָ ,‬ל ָּמה ַא ָּתה ְמ ֹב ָהל ָּכל‬ ‫ִא ָּמא ֶלה! ֶאת‬
‫ָּכְך? ֹלא ָר ִאי ִתי ַחָּיל ֶׁש ָּבא ַל ְח ֹטף‬ ‫ִמי ָר ִאי ָת?‬

‫אֹו ְתָך‪ְּ ...‬ב ַסְך ַהּ ֹכל ִנ ְזַּכְר ִּתי‬
‫ֶׁשְּכ ָבר יֹו ַמִים‪ ,‬אּו ַלי ֲא ִפּלּו ָׁשבּו ַע‬

‫ָע ַבר ‪-‬‬

‫ּבֹוא‪ַ ,‬א ְנ ְׁשל‪ַ ,‬ע ְכ ָׁשו ּתֹוְרָך!‬ ‫ִהֵּנה‪ֵ ,‬הן ַמ ְבִריקֹות‬
‫ַא ָּבא ֶׁשִּלי ָא ַמר ֶׁש ַא ָּתה ְּכמֹו‬ ‫ְּכמֹו ַמְר ָאה!‬
‫ֵּבן ֶׁשָּלנּו‪ְ ,‬ו ַא ָּתה ְמ ַק ֵּבל ַהּ ֹכל‬
‫ָּכמֹו ִני‪ַּ ,‬גם ִצ ְחצּו ַח ַנ ֲע ַלִים‪.‬‬

‫הֹו ָּפה‪ִ ...‬הֵּנה ַה ַּבָּלׁש‬ ‫אֹוי‪ָ ,‬ל ָּמה ֵיׁש ְלָך ַרק ֶּגֶרב ֶא ָחד‪,‬‬
‫ַה ָּק ָטן ְו ַהַּי ְח ָפן‪ַ ...‬הּגֹ ֶדל‬ ‫ַא ְנ ְׁשל??? ִּב ְׁש ִביל ֶזה ָר ִצי ָת ָל ֶל ֶכת‬
‫ַל ַּבִית ֶׁשְּלָך? ָיכֹ ְל ָּת ְל ַב ֵּקׁש‪ָ ,‬הִיי ִתי‬
‫ֶׁשל ַה ֶּגֶרב ַמ ְת ִאים‪.‬‬
‫נֹו ֵתן ְלָך ֶּגֶרב ְּב ִׂש ְמ ָחה‪.‬‬

‫ירושלים‬ ‫ֹלא רֹו ֶצה ׁשּום ָּד ָבר ֵמ ַהֶּכ ֶסף ֶׁשל ַא ָּבא‬
‫ֶׁשְּלָך‪ַ ...‬הֶּכ ֶסף ֶׁש ָּק ָנה ֶאת ַה ִּ ׁש ְחרּור ֶׁשּלֹו‪,‬‬
‫‪YERUSHALAYIM‬‬
‫ּו ִב ְג ַלל ֶזה ַא ָּבא ֶׁשִּלי ִנ ְת ַּפס‪...‬‬
‫שולם ‪P.P.‬‬
‫ש' ‪55‬‬

‫השולח 'זרקור'‬
‫ת"ד ‪5284‬‬

‫ירושלים ‪91052‬‬
‫עיתון רשום‬
‫ברשות הדואר‬


Click to View FlipBook Version
Previous Book
WATIKAH PELANTIKAN PRS
Next Book
Why Sequence-Of-Returns Risk May Be The Biggest Danger For Retirees