ב| |ממסספפררגגלילויןון22420780כ"כח"דבתבמאוייזרתתששע"פ"ט 10
36 קרמונים חלביים לחג המתקרב
חווית קריאה מבית טוב
36 המכתבייה ההפוכה
והשינוי שבדרך
כתבה שתעשה לך סדר
הקומה השניה 42 סוד18הפלינולה
29לנוער ִּפ ְלֵּפל ו אימהלהתמודד 12
בטעם גלידה עם הפחד
כמשתהמחנבקופשרח?יהם
פלאש ראיון שנותן כלים
עם ילדות שחו
ומה תקראו הפעם?...
מה חיפש סבא במגרש? 3
דבר מערכת
פרשת שבוע עם סבא יהושע
כמה מילים
רב ואבא רחום 4 להתחלה
5
מעשה אבות לבנים ַס ְב ָּתא ָר ֵחל ֶׁשָּלנּוָ ,ע ֶלי ָה ַהׁ ָּשלֹוםָ ,חְי ָתה ְּבַי ְלּדּו ָתּה ֵּביןּגֹוִייםֶׁ ,שִּל ְפ ָע ִמים
ִהִּציקּו ָלּה ּו ְל ַא ֶחי ָה ַּב ֲח ָזָר ָתם ִמ ֵּבית ַהֵּס ֶפר ּו ִמ ַּת ְלמּו ֵדי ַהּתֹוָרה.
גוגו אחד
ְּכתֹו ָצ ָאה ֵמ ֵארּו ִעים ָּכ ֵאֶּלהֵ ,אין ֶּפ ֶלא ֶׁשָר ֵחל ַהַּי ְל ָּדה ִּפ ְּת ָחה ַּפ ַחד ִמן
אני קורא בעצמי ַהחּוץְ ,ו ֶאת רֹב ְׁשעֹו ֶתי ָה ַא ֲחֵרי ֵּבית ַהֵּס ֶפר ִּבְּל ָתה ַּב ַּבִית.
עוגה מיוחדת לאשר 6 ַאְך יֹום ֶא ָחד ִּב ֵּקׁש ִמ ֶּמָּנה ָא ִבי ָה ְל ַה ֲע ִביר ְּב ֹא ֶפן ָּדחּוף ִמ ְס ָמְך ָחׁשּוב
7 ִלי ִדידֹו ֲא ֶׁשר ָּגר ְּב ֵאזֹור ַא ֵחר ְל ַג ְמֵרי ֶׁשל ָה ִעירּ ,ו ְל ֵׁשם ַה ַה ָּג ָעה ָׁש ָּמה
סיפור לארוחת ערב
ָהָיה צֶֹרְך ַל ֲעבֹר ִּב ְׂש ֵדָרה ֶׁש ָּבּה ָּגרּו ּגֹוִיים ַר ִּבים.
אל הפסגה ָר ֵחל ַּבת ַהׁ ְּש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה ָּפ ֲח ָדה ְמאֹדּ ,ו ִב ְּק ָׁשה ֵמ ָא ִבי ָה ְלַו ֵּתר ַעל
ַּב ָּק ָׁשתֹו ּו ְל ַה ֲע ִביר ֶאת ַה ַּת ְפ ִקיד ְל ָא ִחי ָה ַה ָּגדֹולֶׁ ,שָּיׁשּוב ְמ ֻא ָחר יֹו ֵתר
משפחה בחרוזים
ִמ ֵּבית ַּת ְלמּודֹו.
לומדות יחד 8 ַאְך ָה ַא ָּבאְ ,ל ַמְר ֵּבה ַהֶּפ ֶלאֵ ,סֵרבַ .ה ִּמ ְס ָמְך ָהָיה ַחָּיב ְל ַה ִּגי ַע ְלַי ֲעדֹו ּתֹוְך
ָׁש ָעה ֲ -א ָבל ָהְי ָתה לֹו ַּכִּנְר ֶאה עֹוד ְמ ַג ָּמה ַּב ְּדִרי ָׁשה ֶׁשּלֹו :הּוא ָר ָצה
סיפור שבועי
ְל ַׁש ְחֵרר ֶאת ַי ְל ָּדתֹו ֵמ ַהַּפ ַחד ֶׁש ָא ַחז ָּבּה.
קרמונים חלביים 10 "ֹלא ִי ְקֶרה ָלְךׁשּום ָּד ָבר"ָ ,א ַמר ְל ִבּתֹו ְּב ִני ָמה ֶנ ֱחֶר ֶצת".ה' ִנ ְמ ָצא ִא ָּתְך
חוג נחוגה ְּב ָכל ָמקֹוםּ ,ו ִב ְמֻי ָחד ְּכ ֶׁש ַא ְּת ְׁש ִלי ַחת ִמ ְצָוה ּו ְמ ַכ ֶּב ֶדת ְרצֹון ָא ִביְך".
תחבש יונון חוזר ִּדּבּוָריו ַהֶּנ ְחָר ִצים ֶׁשל ָא ִבי ָה ֹלא הֹו ִתירּו ְל ַס ְב ָּתא ָר ֵחל ׁשּום ְּבֵרָרה
ָּ -כְך ִסְּפָרה ָלנּו ְל ֵעת ִז ְק ָנ ָתּהְ ,ו ַגם ִמּלֹו ָתיו ַעל ֱהיֹו ָתּה ְׁש ִלי ַחת
סוד הפלינולה 12 ִמ ְצָוהֵ ,מ ֵאֶּלה ֶׁש ֵאי ָנם ִנּזֹו ִקים ָ -נ ְטעּו ָּבּה ִּב ָּטחֹון ְּפ ִני ִמי ּו ִמ ְּתנּו
אלסטיות
ֶאת ַּפ ֲח ָדּה ַה ָּגדֹול.
מעבדה ביתית14 "ַר ְצ ִּתי ָּכל ַה ֶּדֶרְך"ִ ,היא ִסְּפָרה ָלנּו ָׁש ִנים ַא ַחר ָּכְךִּ" .כ ְמ ַעט ְוֹלא
ָנ ַׁש ְמ ִּתיֲ ,א ָבל ִה ְצ ַל ְח ִּתי ִל ְמ ֹסר ֶאת ַה ִּמ ְס ָמְך ְו ַל ֲחזֹר ַה ַּבְי ָתה ְלֹלא ֶּפ ַגע
האדמה הטובה1 6
ּו ְלֹלא ׁשּום ִה ָּת ְקלּות ִעם ' ֵׁשי ֶג ִצים'".
שמיטה במרפסת עֹוד הֹו ִסי ָפה ָאז ַס ְב ָּתא ָר ֵחלַ " :א ֲחֵרי ֶזה ְּכ ָבר ָּפ ַח ְד ִּתי ָּפחֹותְ ,ו ֵה ַע ְז ִּתי
ָל ֵצאת יֹו ֵתר ְויֹו ֵתרָ .ה ַע ְק ָׁשנּות ֶׁשל ַא ָּבא ֶׁשִּלי ז"ל ָל ֵצאת ֲח ִזי ִתית ֶנ ֶגד
המנקות שלנו1 7 ַהַּפ ַחד ,הּו ְכ ָחה ְּכ ֶדֶרְך ְנכֹו ָנה ְמ ֹאדְ ,ו ַעד ַהּיֹום ֲא ִני מֹו ָדה לֹו ְּב ִל ִּבי ַעל
ילדי הצימר
ֶׁשָּנ ַהג ִע ִּמי ָּכְך".
רגעים של אימה 18
ַּגם ְּבָי ֵמינּו ֵאֶּלהְּ ,ב ִע ְקבֹות ָה ֵארּו ִעים ַה ָּק ִׁשים ֶׁשָּפ ְקדּו ֲא ָנ ִׁשים ִּבְרחֹו ָבּה
כתבה אקטואלית ֶׁשל ִעיר ְּב ִגין ׂשֹו ְנ ֵאינּו ָה ֲארּוִרים ָׁ -ש ַמ ְע ִּתי ַעל ְי ָל ִדים ֶׁשִּפ ְּתחּו ָּכל
ִמי ֵני ְּפ ָח ִדיםֵ .יׁש ֶׁשִּנ ְמ ְנעּו ֲא ִפּלּו ִמָּל ֶל ֶכת ַל ַּמּכֹ ֶלת ִּב ְׁש ִליחּו ָתּה ֶׁשל
גלימה שחורה בחלון2 2 ִא ָּמאֵ ,מרֹב ַּפ ַחד; ְוֵיׁש ֶׁשֹּלא ָהיּו מּו ָכ ִנים ְל ִהׁ ָּש ֵאר ְל ַבד ַּב ַּבִיתֲ ,א ִפּלּו
שני אחים ואח
ְּכ ֶׁש ַה ֶּד ֶלת ְנעּו ָלה.
אל הכלא2 4 ָאנּו ְמ ִבי ִנים ְל ִל ָּבם ֶׁשל ְי ָל ִדים ֵאֶּלהִ ,ט ְב ִעי ֶׁשַּפ ַחד ִיָּכ ֵנס ַלֵּלב; ַאְך
ִמַּצד ֵׁש ִני – ַהַּפ ַחד ַה ֶּזה ּגֹוֵרם ָלנּו ְל ֵס ֶבל ַרב ,הּוא ְמ ַׁש ֵּבׁש ֶאת ַה ַחִּיים
בעקבות השמש העולה
בשמים להבדלה 26 ַה ַּת ִּקי ִנים ּו ֻמ ְכָר ִחים ְל ִהָּל ֵחם ּבֹו.
ַא ָּבא ֶׁשל ַס ְב ָּתא ָר ֵחלָּפ ַעל ְּבַו ַּדאי ִמּתֹוְך ֶהֵּכרּות ִעם ַמהׁ ֶּשֶּנ ֱא ַמר ְּב ֵס ֶפר
צמח ,נטע ושנת השבע ַה ִחּנּוְךַ ':א ֲחֵרי ַהְּפ ֻעּלֹות ִנ ְמ ָׁש ִכים ַהְּל ָבבֹות' ְו' ָא ָדם ִנ ְפ ָעלְּכ ִפיְּפ ֻעּלֹו ָתיו'.
28אתנחתא ָא ָדם נֹו ַלד ָּכְך ֶׁש ָה ֲע ִׂשָּיה ַמ ְׁשִּפי ָעה ַעל ַנ ְפׁשֹוְ .ו ָל ֵכן ַּגם ִאם ִל ְפ ָע ִמים
ִלּבֹו ֶׁשל ְיהּו ִדי ֹלא נֹו ֶטה ֶל ֱא ֹהב ִמ ְצָוה ְמ ֻסֶּי ֶמתְ ,מ ַצִּוים אֹותֹו ַל ֲעׂשֹו ָתּה,
29והלאה -הקומה השניה לנוער >>
ִּכי ִמּתֹוְך ֶׁשֹּלא ִל ְׁש ָמּה ַי ִּגי ַע ִל ְׁש ָמּה.
ת"ד ,5284ירושלים ְּב ִג ְליֹו ֵננּו ִּת ְקְראּו ֵר ָאיֹון ִעם ָׁשלֹוׁש ָּבנֹות ֶׁש ָחוּו ִמ ָּקרֹוב ֵארּו ֵעי ִּפּגּו ַע,
מיקוד9105201 :
ְו ֵהן ְמ ַׁש ְּתפֹות אֹו ָתנּו ְּבִר ְג ֵעי ָה ֵאי ָמה ְו ַגם ְּבִר ְג ֵעי ַה ִה ְתמֹו ְדדּות.
טלפון02-5385468 : ְמ ַטֶּפ ֶלת ִר ְג ִׁשית ַמ ֲע ִני ָקה ָל ֶהן ְו ָלנּו ִטיִּפים ֵּכי ַצד ְל ִה ְת ַּג ֵּבר ַעל ַהַּפ ַחד.
פקס02-5372784 : ְו ַגם ָאנּו ָּכאן ִנ ַּד ְבנּו ֶאת ַה ִּטיּפ ֶׁש ְּקָרא ֶתם ִ -ל ְק ֹרא ִּת ָּגרּ ,ו ְב ַה ְדָר ָגה
עורכת :לאה פריד ַל ֲעׂשֹות ְּב ַדְו ָקא ֶאת אֹו ָתן ְּפ ֻעּלֹות ֶׁש ַא ֶּתם חֹו ְׁש ִׁשים ַל ֲעׂשֹו ָתןַ .אט
סגנית עורכת :תמר מיזל ַאטַ ,הֶּנ ֶפׁש ֵּת ֵלְך ַא ֲחֵרי ַהְּפ ֻעּלֹותִּ ,תָּו ְכחּו ֶׁש ָה ֲע ִׂשָּיה ֵאי ָנּה ְמ ֻסֶּכ ֶנת
בפיקוח הועדה לביקורת ספרים על טהרת הקודש שע"י בד"ץ שערי הוראה
ְוׁשּום ַרע ֹלא ִנ ְגַרםְ ,ו ַהַּפ ַחד ִי ְתּפֹו ֵגג.
המנוי על זרקור הוא על דעת שכל טעות ממונית שתיווצר ֶׁשָּל ֶכםֵ ,ל ָאה ְפִריד
בשגגה ע"י זרקור ולא תיתבע ,תיחשב כוויתור מצד המנוי
העיתון מחולק למנויים במהלך הימים ראשון-שלישי
אם לא קיבלתם את העיתון לתיבת הדואר בפרק זמן זה,
נא הודיעו לנו בהקדם ,החל מיום רביעי בשעה 9בבוקר.
השאירו שם ,כתובת ומספר טלפון במשרד
טל' 02-5385468שלוחה 3
שיתוף הפעולה שלכם ,ועדכון מיידי של תקלות -
יאפשר לנו טיפול מהיר בפנייתכם.
טוב לגדול עם זרקור
להצטרפות למשפחת המנויים חייגו02-5385468 :
ציורים :אביגיל כהן | חיה חסיד | בתיה יונה | תמי קורן
חני אייזנשטיין | שושי קלינגר | אסתר גנוט | רבקה מייברג
עיצוב גרפי :מירי טרייטל | ר' וצלר
ַמה ִחֵּפׂש ַּב ִּמ ְדָּבר
ַסָּבא ְּב ִמ ְג ַרׁש
ַהִּמְׂש ָח ִקים?
"ְו ִכָּלה ַא ֲה ֹרן ּו ָב ָניו ְל ַכּ ֹסת ֶאת ַהּקֹ ֶדׁשְ ...ו ַא ֲחֵרי
ֵכן ָיבֹאּו ְב ֵני ְק ָהתְ ...וֹלא ִי ְּגעּו ֶאל ַהּקֹ ֶדׁש ָו ֵמתּו"
(במדבר ד' ט"ו)
ְל ַה ְס ִּביר ֶאת ַע ְצמֹוָּ" .פ ַח ְד ִּתי ֶׁשֹּלא ֵא ַדע ַס ָּבא ִל ְב ֵני ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחהּ" ,ו ִמָּיד ָא ַמְר ִּתיַ :א ָּתה " ִמי ֶׁשהּו יֹו ֵד ַע ֵאיפֹה ִמ ְגַרׁש ַהַּכּדּוֶר ֶגל ֶׁשל
ְל ַכ ֵּבד ֶאת ַה ָּמקֹוםֵ .מעֹו ָלם ֹלא ָהִיי ִתי ְּב ֵבית קֹוֵרא ְּת ִהִּלים ָי ֶפה ָּכל ָּכְך ,אּו ַלי ְּת ַכ ֵּבד ְנ ֵוה ָר ֵחל?" ָׁש ַאל ַס ָּבא.
ְּכ ֶנ ֶסתֵ ,אי ִני יֹו ֵד ַע ַמה עֹו ִׂשים ָׁשםֵ ,איְך
ִמ ְת ַנ ֲה ִגיםִ ...הְר ַּג ְׁש ִּתי ֶׁש ָע ִדיף ֶׁשֹּלא ֶאָּכ ֵנס אֹו ָתנּו ְו ִת ְתַּפֵּלל ְּב ֵבית ְּכ ֶנ ֶסת ֶׁשָּלנּו?" ַהׁ ְּש ֵא ָלהּ ֹכה ָה ְמ ָמה ֶאת ִא ָּמאַ ,עד ֶׁשִּכ ְמ ַעט
" ָק ֶׁשה ְל ַה ֲא ִמין ֶׁשהּוא ִה ְסִּכים"ָ ,א ַמר ַא ָּבא ִהִּפי ָלה ֶאת ַהַּצָּלחֹות ֶׁשָּנ ְׂש ָאה ֶאל ַהׁ ֻּש ְל ָחן...
ְו ֶזהּו". " ַס ָּבאַ ,א ָּתה רֹו ֶצה ְל ַׂש ֵחק ַּכּדּוֶר ֶגל?" ָקְר ָאה
הּוא ָּת ָלה ֵעי ַנ ִים ְמ ֻב ָּיׁשֹות ְּב ַס ָּבא. ַּב ֲח ִצי ִחּיּוְך.
"ַּכ ָּמה ָי ֶפה!" ִה ְתַּפ ֵעל ַס ָּבא ְמ ֹאדְ " .ו ַא ָּתה " ַא ָּתה צֹו ֵדקַ .ה ֶּי ֶלד ָא ַמר ִלי ֹלאֶ ,זה ֹלא ִּדי ִתי ְּב ִת ָּמהֹון.
יֹו ֵד ַע? ַא ָּתה ַמ ָּמׁש צֹו ֵדק! ַעל ַה ַהְר ָּג ָׁשה ִּב ְׁש ִבי ִליְּ .כמֹו ֶׁש ַא ָּתה ַאף ַּפ ַעם ֹלא ַּת ִּגי ַע " ַמ ָּמׁש ֹלא"ָ ,א ַמר ַס ָּבאֵ " .יׁש ִלי ִע ְס ָקה
ַהּזֹו ֶׁשְּלָך ְ -מ ֻד ָּבר ְּב ָפָר ַׁשת ָׁשבּו ַעְ ,ל ַג ֵּבי ְל ִמ ְׂש ַחק ַּכּדּוֶר ֶגל ָּ -כ ָכה ֵּבית ְּכ ֶנ ֶסת ֶזה ֶׁש ָּת ִניב ֶר ַוח ָּגדֹולּ ,ו ִב ְׁש ִבי ָלּה ָע ַלי ָל ַד ַעת
ָּפׁשּוט ֹלא ַּב ְּתחּום ֶׁשִּליָּ .כְךָּ ,פחֹות אֹו
ְּב ֵני ְק ָהת! ֵאי ֹפה ַה ָּמקֹום".
ַה ִאם ָׁש ַמ ְע ָּת ַעל ְּב ֵני ְק ָהת? יֹו ֵתר ,הּוא ָא ַמר"ֵּ ,ת ֵאר ַס ָּבא. ֵאילּו ִע ְס ָקאֹות ָיכֹול ַס ָּבא ַל ֲערְֹך? ָּתהּו ֻּכָּלם.
ֵהם ָהיּו ָה ֲא ָנ ִׁשים ֲה ִכי ְּגדֹו ִלים ְּב ַעם ִי ְׂשָר ֵאל. " ִנ ְתַּפ ְס ִּתי ַּב ִּמִּלים ֶׁשּלֹוְ ,ו ִסַּכ ְמנּו ֶׁש ִאם ֲא ִני יֹו ֵסף ַח ִּיים ִנָּסה ְל ַנ ֵחׁשַ " :ס ָּבאֶ ,זה ָקׁשּור
ֵהם ִה ְת ַמּנּו ָל ֵׂשאת ֶאת ַהֵּכ ִלים ַה ְּקדֹו ִׁשים ַא ִּגי ַע ַל ִּמ ְׂש ָחק ֶׁשּלֹו ,הּוא ָיבֹוא ֵא ַלי ְל ֵבית
ֶׁשל ִמ ְׁשַּכן ה'ְ ,ו ֶאת ָארֹון ַה ְּבִרית! ַלּמֹו ֵכר ֵמ ֲחנּות ַהַּנ ֲע ַל ִים?"
ֲא ָבל ָּכאן קֹו ֶרה ַמׁ ֶּשהּו ְמ ַע ְנ ֵיןֵ .הם, ַהְּכ ֶנ ֶסת"... ְו ַס ָּבא ִה ְנ ֵהן.
ַהִּנ ְב ָחִריםּ ,פֹו ֲח ִדים ָל ֵׂשאת ֶאת ָה ָארֹון. "ּו ִב ְׁש ִביל ֶזה ַא ָּתה רֹו ֶצה ְל ַה ִּגי ַע ַל ִּמ ְגָרׁש!"
ֵהם ּפֹו ֲח ִדיםֶׁ ,ש ָּמא ָימּותּו. ַמר ִקירֹוןְ ,מ ַנ ֵהל ֲחנּות ַהַּנ ֲע ַל ִים ַה ֲח ָד ָׁשה,
'ְוֹלא ָיבֹאּו ִלְראֹות ְּכ ַבַּלע ֶאת ַהּ ֹק ֶדׁשָ ,ו ֵמתּו' ֵהִרי ָעה ִּדי ִתי. ִה ְתּגֹוֵרר ִּב ְק ֵצה ַהׁ ְּשכּו ָנה ַהְּסמּו ָכה ְ -נ ֵוה
ְּ -ב ֵני ְק ָהת ָי ְדעּו ֶׁש ִאם ֵהם ִי ְס ַּתְּכלּו ַ -רק " ֲא ִני ֹלא חֹו ֵׁשב ֶׁש ֶּזה ַי ֲעבֹד"ִ ,הְר ֵהר ִאי ִציק. ָר ֵחלַ .ס ָּבאְּ ,כ ֶהְר ֵּגלֹוִ ,ה ְת ַי ֵּדד ִעם ַהּמֹו ֵכר
ִי ְס ַּתְּכלּו! ְּב ַמ ָּבט ֹלא ְמ ַכ ֵּבד ַעל ָה ָארֹון ֵ -הם " ֵּבית ַהְּכ ֶנ ֶסת ָרחֹוק ְמאֹד ֵמ ָהעֹו ָלם ֶׁשָּל ֶהם". ְו ִעם ִמ ְׁשַּפ ְחּתֹו ֶׁ -ש ָהיּו ְרחֹו ִקים ִמׁ ְּש ִמיַרת
ָימּותּו. ֲא ָבל ַס ָּבא ִה ְת ַע ֵּקׁש ְו ָה ַלְך. ַה ֶּי ֶלד ֹלא ָע ַמד ָּב ִע ְס ָקה
ָל ֵכן ָא ַמר ה' ְל ֹמ ֶׁשה ֱ -אמֹר ְל ַא ֲה ֹרן ּו ְל ָב ָניו ְּכ ֶׁש ִה ְת ָקֵרב ַל ִּמ ְגָרׁשִ ,ה ְב ִחין ּבֹו ַהֶּי ֶלדְ ,ו ָנבֹוְך ּו ְב ֵני ְק ָהת ָנ ְתנּו לֹו ַה ְצ ָּד ָקה
ְל ַכּסֹות ֶאת ָה ָארֹון ִל ְפ ֵני ֶׁש ְּב ֵני ְק ָהת ְמאֹד.הּוא ִה ְס ַּתֵּכל ֶאל ֲח ֵבָריוְ ,וָרץ ֶאל ַס ָּבא.
"טֹוב,טֹוב"ָ ,א ַמרֲ ",א ִני ְמַו ֵּתרַ ,א ָּתהֹלא ָצִריְך ּתֹוָרה ּו ִמ ְצוֹותֲ ,א ָבל ַּב ֲע ֵלי ֵלב ְיהּו ִדי ַחם.
נֹו ְׂש ִאים אֹותֹו. ָל ֶׁש ֶבת ָּכאןֲ ...א ִני ְּכ ָבר ַא ִּגי ַע ְל ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת". " ָי ֶפה ָי ֶפה"ָ ,א ַמר ַמר ִקירֹון ְל ַס ָּבא ַּפ ַעם
ַא ָּתה ֵמ ִבין? ֶזה ָא ֵכן ַמ ְפ ִחיד ָל ֶג ֶׁשת ִל ְד ָבִרים ְּב ַׁש ָּבת ַּבּ ֹב ֶקרִ ,ה ִּגיעּו ֻּכָּלם ֻמ ְק ָּדם ְל ֵבית ַא ַחתְּ ,כ ֶׁשָּפ ַגׁש אֹו ָתם חֹו ְז ִרים ִמ ֵּבית
ְקדֹו ִׁשיםֶׁ ,שֵּיׁש ִל ְנ ֹהג ָּב ֶהם ְּב ָכבֹוד ּכֹה ָּגדֹול! ַהְּכ ֶנ ֶסתִ .מ ֵּדי ִמ ְסַּפר ַּדּקֹותֵ ,ה ִעיפּו ַמ ָּבט ַהְּכ ֶנ ֶסתָּ" .כ ָכה ָּכל ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה חֹו ֶזֶרת ְּבסֹוף
ֲא ָבל ַמה ְּל ַד ְע ְּתָך ָקָרה ַּבּסֹוף? ַה ִאם ְּב ֵני
ְק ָהת ָנ ְׂשאּו ֶאת ָארֹון אֹו ֹלא?" ָׁש ַאל ַס ָּבא. ֶאל ַהְּכ ִני ָסהְ ,ו ִחּכּו... ַה ְּת ִפָּלה? ַאף ֶא ָחד ֹלא ָּבַרח ָּב ֶא ְמ ַצע"...
ְל ַמְר ֵּבה ָה ַא ְכ ָז ָבהַ ,הֶּי ֶלד ֶׁשל ִקירֹוןֹלא ִה ִּגי ַע. ַס ָּבא ִח ֵּיְךַּ " .גם ַא ֶּתם ֻמ ְז ָמ ִנים"ָ ,א ַמר.
" ָנ ְׂשאּו?" ִנ ֵחׁש ַה ֶּי ֶלד. ְּכ ֶׁש ָּי ְצאּו ִמ ֵּבית ַהְּכ ֶנ ֶסתָׁ ,ש ְתקּו ֻּכָּלםֵ .הם
" ָא ֵכן! ַא ֲח ֵרי ֶׁש ָּד ֲאגּו ְו ִכּסּו ֶאת ָה ָארֹון, ָי ְדעּו ֶׁשַּס ָּבא ִה ְת ַא ְכ ֵזבָ ,ל ָּמה ְל ַד ֵּבר ַעל ָּכְך? "ֹלאֶ ,זה ֹלא ִּב ְׁש ִבי ֵלנּו"ִ ,ה ְת ַנֵּצל ָה ִאיׁש.
ֵהם ָנ ְׂשאּו אֹותֹו ְּב ָכבֹודַּ .גם ַא ָּתהֶּ ,ב ֱא ֶמת ֲא ָבל ְּכ ֶׁש ִה ְת ָק ְרבּו ְל ֵביתֹו ֶׁשל ַס ָּבא, ֲא ָבל ְּביֹום ֵׁש ִניְּ ,כ ֶׁש ָח ַזר ַס ָּבא ֵמ ַה ַּמּ ֹכ ֶלת,
ִה ְב ִחין ִּב ְבנֹו ֶׁשל ִקירֹון ֶׁש ָּי ַׁשב ַעל ַס ְפ ָסל
ָצִריְך ִל ְל ֹמד ֵּכי ַצד ְמ ַכ ְּב ִדיםָּ ,פׁשּוט ִה ְתרֹו ֵמם ַה ֶּי ֶלד ֶׁש ָּי ַׁשב ָׁשם ַעל ַה ָּג ֵדר.
ְמ ֹאד"... "ַר ִּבי" ,הּוא ִנ ַּגׁש ְל ַס ָּבאָ ,סמּוקֶ " .זה ֹלא ְו ָל ַחׁש ִמּתֹוְך ֵס ֶפר ְּת ִהִּלים ָק ָטן.
ֶׁשֹּלא ָר ִצי ִתיֲ .א ִני ַמ ָּמׁש ָּבא ִתי ַעד ֵּבית ַס ָּבא ִנ ְב ַהלְּ .ת ִהִּלים? ָמה ֵאַרע? אּו ַלי ָקָרה
ַס ָּבא ִה ְמ ִׁשיְך ַל ֲעמֹד ּו ְלׂשֹו ֵח ַח ָאסֹון? הּוא ִנ ַּגׁש ֶאל ַה ֶּי ֶלד ִּב ְד ָא ָגהַ ,אְך ֶזה
ִעם ַה ֶּי ֶלד. ַהְּכ ֶנ ֶסתֲ ,א ָבלֹ ...לא ָיכֹ ְל ִּתי ְל ִהָּכ ֵנס". ִה ְס ִּביר ְּב ֹתםֵ " :יׁש ָלנּו ִמ ְב ָחן ָּגדֹולַ ,ו ֲא ִני
ַס ָּבא ִה ְנ ֵהןַ ,מ ֲא ִזין לֹו ִּבְר ִצינּות.
ְו ַאף ֶא ָחד ֹלא ִה ְתַּפֵּלא, רֹו ֶצה ְל ַה ְצ ִלי ַח"...
ְּכ ֶׁש ְּב ַׁש ָּבת ַה ָּב ָאה " ֵּבית ְּכ ֶנ ֶסת ֶזה ָמקֹום ְמ ֻכ ָּבדֶ ...זה ַמ ָּמׁש ֹלא "ָר ִאי ִתי ֶׁשהּוא ָּכְך ַּב ַעל ֶנ ֶפׁש"ִ ,סֵּפר ַע ְכ ָׁשו
הּוא ִה ִּגי ַע ִמ ְגַרׁש ַּכּדּוֶר ֶגלַ "...ה ֶּי ֶלד ִה ְס ַּת ֵּבְך ְּב ִנָּסיֹון
ַל ְּת ִפָּלה.
36תשפ"ב 3 עמוד זה טעון גניזה
ואלה תולדות ַרב ְו ַאָּבא ַרחּום מעשה אבות לבנים ///מיכל רוזנברג
ַר ִּבי ֵא ִל ָּיהּו ַא ָּבאָׁ -שאּול ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ָר ַעׁש ְו ָג ַעׁש ִמּקֹול ִלּמּוד ַהּתֹוָרה.
ָּכאן עֹו ְמ ִדים ְׁש ֵני ַּבחּוִרים ּו ִמ ְת ַוְּכ ִחים ְּב ַל ַהטְ ,י ֵדי ֶהם
רֹאׁש ְי ִׁשי ַבת אֹור ְל ִצּיֹון ִמ ְתנֹו ְפפֹות ְל ָכל ַהִּכּוּו ִנים; ַּבַּצד ַהׁ ֵּש ִני יֹו ְׁש ִבים ְׁש ַנ ִים
ַרב ְׁשכּונֹות ַהָּצפֹון ִּבירּו ָׁש ָל ִים
נֹו ַלד ִּב ְׁש ַנת תשי"ב
ִנ ְפ ַטר ְּבח' ְּב ִא ָּיר תשפ"ב
ְולֹו ְמ ִדים ְּב ַח ְברּו ָתא; ְל ַיד ֲארֹון ַהְּס ָפִרים עֹו ֵמד ָּבחּור
ּו ְמ ַעֵּין ְּב ֵס ֶפרִ ,מ ְצחֹו ָמ ֵלא ְק ָמ ִטים ֵמרֹב ִעּיּון ּו ַמ ְח ָׁש ָבה...
ְּבכֹ ֶתל ַה ִּמ ְזָרח ָי ַׁשב רֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ַר ִּבי ֵא ִל ָּיהּו ַא ָּבא-
ָׁשאּולְ ,ו ִד ֵּבר ֶאל ְקבּו ַצת ַּבחּוִרים ֶׁש ָּבאּו ְל ָבֵרר ִאּתֹו
ָק ַפץ ִמְּכ ֵאבַ " :אי!" ְנ ֻקּדֹות ִמּתֹוְך ַהׁ ִּשעּור ֶׁש ָּמ ַסר ֶא ְתמֹול...
רֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ִה ְס ִּביר ַל ַּבחּוִרים ְּבצּוָרה ְּברּוָרה ּו ְב ִהיָרה רֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ִהְר ִּגיׁש ֶׁש ָהאֹ ֶזן לֹו ֶה ֶטת ַמ ָּמׁש.
ֶאת ַה ְיסֹוד ׁ ֶּש ִח ֵּדׁש ַּבׁ ִּשעּור ֶא ְתמֹולְ ,והֹו ִסיף ָל ֶהם עֹוד ְּבנֹו ָסף ִלי ִדיעֹו ָתיו ְּב ָכל ַר ֲח ֵבי ַהּתֹוָרהָ ,ה ָיה לֹו ַּגם ֶי ַדע
ֶה ְס ֵּב ִרים ֶׁשֹּלא ִה ְסִּפיק ְל ַה ְס ִּביר ַּבׁ ִּשעּורְ .קבּו ַצת ִּבְרפּו ָאהְ ,והּוא ֵה ִבין ִמ ָּיד ֶׁש ֵאין זֹו ַּדֶּל ֶקת ְר ִגי ָלה.
ַה ַּבחּוִרים ֶה ֱא ִזי ָנה לֹו ְּברֹב ֶק ֶׁשבִ .מ ֵּדי ַּפ ַעם ָׁש ַאל ָּבחּור " ֲא ַנ ְחנּו ַח ָּי ִבים ָל ֵצאת ִמ ָּיד ַע ְכ ָׁשו ְל ֵבית ַהחֹו ִלים!" הּוא
ַעל ְּפָרט ְמ ֻס ָּים ֶׁשֹּלא ָה ָיה מּו ָבן לֹוְ ,ורֹאׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ָח ַזר ָא ַמר.
" ֲא ִני? ֵאיְך? ָמ ַתי?" ִה ְת ַּב ְל ֵּבל ְיהֹו ֻׁש ַעֵ " .איְך ֵא ֵלְךָ ,מה"... ְו ִה ְס ִּבירַ ,עד ֶׁש ַה ָּבחּור ָי ָצא ְמֻרֶּצה.
ַּבד ְּב ַבדֵ ,עי ָניו ֶׁשל רֹאׁש ַהְי ִׁשי ָבה ָס ְקרּו ֶאת ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁשַ " .אל ִּת ְד ַאג" ָא ַמר ֹראׁש ַהְי ִׁשי ָבהֲ " ,א ִני ָּבא ִא ְּתָךִּ .ת ְת ַאְר ֵּגן,
ַו ֲא ַנ ְחנּו יֹו ְצ ִאים ַע ְכ ָׁשו ְל ֵבית ַהחֹו ִלים הּוא ָר ָוה ַנ ַחת ִמּקֹול ַהּתֹוָרה ַה ְמ ַה ְד ֵהד ֵּבין
ַה ֻּמ ְמ ֶחה ְּביֹו ֵתר ַּב ְּב ָע ָיה ֶׁשְּלָך ֵּ -בית ָּכ ְת ֵלי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁשֶׁ ,שאֹותֹו ֵה ִקים ְל ִעּלּוי
ַהחֹו ִלים ִאי ִכילֹוב ְּב ֵתל ָא ִביב". ִנ ְׁש ַמת ָא ִביוַ ,ר ִּבי ֶּבן ִצּיֹון .הּוא ִה ִּביט
ַעד ֶׁשְּיהֹו ֻׁש ַע ִסֵּים ְל ִה ְת ַאְר ֵּגןְּ ,כ ָבר ָע ְמ ָדה ִּב ְׂש ִביעּות ָרצֹון ַּגם ַעל ֲארֹון ַהְּס ָפִרים ָׁ -שם
ַהּמֹו ִנית ְּב ֶפ ַתח ַה ְי ִׁשי ָבהְ ,ו ַעד ְמ ֵה ָרה ָר ָאה ֶאת ַהְּכָר ִכים ָהַר ִּבים ֶׁשל ַהֵּס ֶפר 'אֹור
ִה ְפ ִלי ָגה ִמירּו ָׁש ַל ִים ְל ֵתל ָא ִביבֵּ .בי ְנ ַת ִים, ְל ִצּיֹון' ִ -מּתֹוָרתֹו ֶׁשל ָא ִביוֶׁ ,שּ ֹכה ָטַרח ְו ָי ַגע
ְּכ ָבר ֻע ְדְּכנּו הֹוָריו ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַעּ ,ו ִמ ֲהרּו ְלהֹו ִצי ָאם ְלאֹור עֹו ָלם.
ְל ָׁשם ַּגם ֵהם. ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ָס ַקר ְּב ֵעי ָניו ָהאֹו ֲהבֹות ֶאת
ְּב ֵבית ַהחֹו ִלים ָּב ְדקּו ֶאת ְיהֹו ֻׁש ַעְ ,ו ִאׁ ְּשרּו ָּכל ַּת ְל ִמי ָדיו .הּוא ָחׁש ֲא ֵלי ֶהם ֶק ֶׁשר ֹ -לא
ֶאת ַה ַה ְב ָח ָנה ֶׁשל ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה ִ " -מ ָּיד ְס ָתם ַרק ְּכמֹו ַרב ְו ֹראׁש ְי ִׁשי ָבהֶ ,אָּלא ַמ ָּמׁש
ַל ֲח ַדר ִנּתּו ַח". רבי אליהו אבא שאול ְּכמֹו ַא ָּבא ַרחּום.
ְיהֹו ֻׁש ַע ִנ ְב ַהלַ .ההֹוִרים ֶׁשּלֹו ְּכ ָבר ָע ְמדּו ְל ִצּדֹוְ ,מבֹ ָה ִלים ְו ִהֵּנה ִה ְב ִחיןֶׁ ,ש ְּמקֹומֹו ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַע ֵריק.
ִמ ֵהר ָהַרב ֶאל ַה ַח ְברּו ָתא ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַעּ ,ו ְׁש ָאלֹו ִאם הּוא ּו ְלחּו ִצים ַּגם ֵהם ְ -ל ֶפ ַתע ִּפ ְתאֹום מֹו ִדי ִעים ָל ֶהם ַעל
ִנּתּו ַח ֵחרּום ַל ֵּבן ַה ָּי ָקר ֶׁשָּל ֶהם... יֹו ֵד ַע ָמה ֵאַרע ַל ֲח ֵברֹו.
"הּוא ֹלא ַמְר ִּגיׁש טֹוב"ָ ,ע ָנה ַה ַח ְברּו ָתא" .הּוא ָה ַלְך ָלנּו ַח ֲא ָבל ַאף ֶׁש ַההֹוִרים ְּכ ָבר ָהיּו ַּב ָּמקֹוםַּ ,גם ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה
ֹלא ָע ַזב ֶאת ֵּבית ַהחֹו ִלים .הּוא ִנ ְׁש ַאר ַל ֲעמֹד ְל ִצּדֹו ֶׁשל ְּב ַח ְדרֹו ֶׁש ַּבְּפ ִני ִמ ָּיה".
ׁשֹ ֵמ ַע זֹאת ֹראׁש ַה ְי ִׁשי ָבהָ ,קם ְו ָע ַזב ֶאת אּו ַלם ַהִּלּמּודְ .יהֹו ֻׁש ַעִ ,הְר ִּגי ַע אֹותֹו ְו ָת ַמְך ּבֹוִ ,לָּוה אֹותֹו ַל ֲח ַדר ַהִּנּתּו ַח
ֹלא ָח ְלפּו ַּדּקֹות ְספּורֹותּ ,ו ְד ִפי ָקה ִנ ְׁש ְמ ָעה ַעל ֶּד ֶלת ְ -ו ִנ ְׁש ַאר ְל ַה ְמ ִּתין ַעד ֶׁש ָּי ָצא ֵמ ֲח ַדר ַה ִה ְתאֹו ְׁשׁשּות.
ַח ְדרֹו ֶׁשל ְיהֹו ֻׁש ַעֹ .ראׁש ַה ְי ִׁשי ָבה הֹו ִפי ַע ָׁשםָ ,מ ֵלא הּוא ֹלא ָע ַזב ֶאת ֵּבית ַהחֹו ִלים ַעד ֶׁשָר ָאה ֶאת ְיהֹו ֻׁש ַע
ְמאֹו ָׁשׁש ְו ָׁש ֵלו. ְּד ָא ָגהַ " .מה ׁ ְּשלֹו ְמָך? ַמה ָּקָרה ְלָך?"
"ּכֹו ֶא ֶבת ִלי ָהאֹ ֶזן ְמ ֹאד"ָ ,א ַמר ְיהֹו ֻׁש ַע ְּבקֹ ִׁשיְ ,והֹו ִסיףַ :רק ַא ֲחֵרי ֶׁשִּו ֵּדא ֶׁשְּיהֹו ֻׁש ַע ָרגּו ַע ַל ֲחלּו ִטיןִ ,הְר ָׁשה ְל ַע ְצמֹו
" ַהְּכ ֵא ִבים ֲא ֻי ִּמיםֵ ,מעֹו ָלם ֹלא ִהְר ַּג ְׁש ִּתי ְּכ ֵא ִבים ָּכ ֵאֶּלה"ַ .ל ֲעזֹב ֶאת ַה ָּמקֹום ּו ְל ַמ ֵהר ֶאל ַה ְי ִׁשי ָבה ֶ -אל ְמאֹות
ִה ְת ָקֵרב ֹראׁש ַהְי ִׁשי ָבה ּו ִב ֵּקׁש ִלְראֹות ֶאת ָהאֹ ֶזן ַהּכֹו ֶא ֶבתַ .ה ַּת ְל ִמי ִדים ַה ֲחׁשּו ִבים לֹו ַמ ָּמׁש ְּכמֹו ָּב ִניםַ ,ה ַּמ ְמ ִּתי ִנים
הּוא ִה ְב ִחין ִּכי ָה ֵאזֹור ָא ֹדם ֻּכּלֹוָ .נ ַגע ַקּלֹות ָּב ֹא ֶזןִ ,ויהֹו ֻׁש ַע לֹו ִּבירּו ָׁש ַל ִים.
4 תשפ"ב 36
באותיות גדולות ///ח' פרידמן ּגֹוגֹו ֶא ָחד
ַּבִּכ ָּתה ֶׁשל ֶא ְל ָי ִקיםָּ ,כל ַה ְי ָל ִדים ְמ ַׂש ֲח ִקים ְּבגֹוגֹו ִאים.
ַרק ְל ֶא ְל ָי ִקים ֵאין ֲא ִפּלּו ּגֹוגֹו ֶא ָחד.
ָא ַמר לֹו ָׁשאּו ִליַ :א ְל ֶוה ְלָך ּגֹוגֹו ֶא ָחדַ .א ֲחֵרי ְׁש ַנת
ַהׁ ְּש ִמ ָּטהִּ ,ת ְזַרע אֹותֹו ָּב ֲא ָד ָמהַּ .ת ְׁש ֶקה אֹותֹו
ְּב ַמ ִיםִ .י ְג ַּדל ְלָך ֵעץ ָּגדֹול ֶׁשל ִמ ְׁש ְמ ִׁשים ְ -ו ָאז
ַּת ְח ִזיר ִלי ּגֹוגֹו ֶא ָחד.
ָׁשאּו ִלי ָׂש ַמח ָלַר ְעיֹוןֲ ,א ָבל ַעל ִסּיּום ַה ְּד ָבִרים -
ָצ ַחק:
ְל ַה ְח ִזיר ְלָך? ֲא ָבל ָׁשאּו ִליַ ,עד ֶׁשָּכל ֶזה ִי ְקֶרה,
ְׁש ֵנינּו ְּכ ָבר ִנ ְל ַמד ִּבי ִׁשי ָבהְ ,וֹלא ִנ ְצ ָטֵרְך ֲא ִפּלּו
ֶאת ַהּגֹוגֹו ָה ֶא ָחד.
ְמ ִׂשי ָמה זּוג אֹו ֶּפֶרט
ְּבגֹוגֹו ִאים ְמ ַׂש ֲח ִקים 'זּוג אֹו ֶּפֶרט'.
ַה ִּקיפּו ְּב ָכל ְקבּו ָצה זּוגֹות זּוגֹות ֶׁשל ּגֹוגֹו ִאיםּ ,ו ִמ ְצאּו ִאם ִה ַּק ְפ ֶּתם ַהּ ֹכל.
ִאם ִנ ְׁש ַאר ּגֹוגֹו ּבֹו ֵדד ֶ -זהּו ֶּפֶרט.
ְקבּו ַצת 'זּוג' ַ -ה ִּקיפּו ְּב ָאדֹםְ .קבּו ַצת 'ֶּפֶרט' ַ -ה ִּקיפּו ְּבָירֹק.
36תשפ"ב 5
בִסּפּו ִרים אמא מספרת ///ר' פס
ַל ֲארּו ַחת ֶעֶר
עּו ָגה ְמ ֻי ֶח ֶדת ְל ָאֵׁשר
ִמ ְּת ִחַּלת ַהׁ ָּש ָנה. ַא ֶּתם ַמִּכיִרים ֶאת ָא ֵׁשר?
ָא ֵׁשר ְּכ ָבר ָר ִגיל ְל ָכל ֶזה .הּוא ָר ִגיל ְל ָכְך ֶׁשהּוא ֹלא אֹו ֵכל ָא ֵׁשר הּוא ֶי ֶלד ָח ָכם ְו ָחמּוד ֶׁשּלֹו ֵמד ְּב ַגןֵ -חיי ֶדר.
ֵמ ָה ֻע ָּגהְ ,וָר ִגיל ְל ָכְך ֶׁש ָהֶר ֶּב'ה ַמ ְח ִליף לֹו ֶאת ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים ְּכ ֶׁשָּכל ַה ְי ָל ִדים ַּב ַּגן הֹו ְל ִכים ִלּ ֹטל ָי ַד ִים ַל ֲארּו ַחת ּבֹ ֶקר,
ָא ֵׁשר ִנ ְׁש ָאר ָּת ִמיד ַּב ָּמקֹום ּו ְמ ַחֶּכה ָל ֶהםַ .א ֶּתם יֹו ְד ִעים
ֶׁשל ַהֶּפע ָק ֶלה. ָל ָּמה? ִּכי ְּכ ֶׁש ָא ֵׁשר ָהָיה ָק ָטןִּ ,גּלּו ֶׁשֵּיׁש לֹו ְר ִגיׁשּות ִל ְגלּו ֶטן.
הּוא ָר ִגילֲ .א ָבל ֲא ִפּלּו ֶׁשהּוא ָר ִגילְ ,והּוא ֹלא ּבֹו ֶכה ְוֹלא ַה ֹח ֶמר ַה ֶּזהֶׁ ,שּקֹוְר ִאים לֹו ְּגלּו ֶטןִ ,נ ְמ ָצא ְּבתֹוְך ַה ֶּק ַמח.
ַה ֶּק ַמח ָהָר ִגילֶׁ ,ש ְּמ ִכי ִנים ִמ ֶּמּנּו ֶל ֶחם ָר ִגיל ְועּוגֹות ְר ִגילֹות
עֹו ֶׂשה ְּב ָעיֹותְּ .בתֹוְך ַהֵּלב ֶזה ָק ֶׁשה לֹו. ּו ִב ְס ְק ִוי ִטים ְר ִגי ִלים ּו ֵבי ָג ָלְך ְורֹו ָג ָלְך ּו ִבי ְס ִליְ ,ועֹוד ֲהמֹון
הֹויַּ ,כ ָּמה הּוא רֹו ֶצה ַּפ ַעם ַא ַחת ִל ְטעֹם ִטָּפה ֵמ ָה ֻע ָּגה
ָהַרָּכה ְו ַה ְּמתּו ָקה ִעם ַה ְּקֶרם ְו ַהּׁשֹוקֹו ָלדֶׁ ,שָּכל ַה ְי ָל ִדים מּו ְצֵרי ָמזֹון.
ְמ ַק ְּב ִלים ִמ ֶּמָּנה ְּפרּוסֹותַּ .כ ָּמה ָה ָיה רֹו ֶצה ִל ְט ֹעם ַּפ ַעם ֶאת ָּכל ַה ְּד ָבִרים ָה ֵאּלּו ָאסּור ְליֹו ִסי ֶל ֱא ֹכל.
ַא ַחת ָו ֶפל ַּב ַעל ֲע ִטי ָפה ִמ ָּז ָהב אֹו ֲע ִטי ָפה ְּכ ֻחָּלהְ ,וֹלא ִּב ְמקֹום ֶל ֶחםִ ,א ָּמא ְמ ִכי ָנה לֹו ַל ְח ָמ ִנ ָּיה ִמ ֶּק ַמח ְמ ֻי ָחד,
ָּת ִמיד ֶאת ֶזה ֶׁשֵּיׁש לֹו ֲע ִטי ָפה ֲא ֻד ָּמהֶׁ ,ש ְּמ ַחֶּכה לֹו ָּב ָארֹון אֹו ְּפִרי ִכּיֹות ֹאֶרזִ .א ָּמא ֶׁשּלֹו ַּגם ְמ ִכי ָנה עּוגֹות ִמ ֶּק ַמח
ְמ ֻי ָחדְ ,ועּו ִגּיֹותְ ,ו ֵיׁש לֹו ַהְר ֵּבה ַמה ֶּל ֱא ֹכלָ .א ֵׁשר ֹלא ָר ֵעב
ֶׁשל ָהֶר ֶּב'ה.
ְו ִהֵּנה ִה ִּגי ַע ַהּיֹום ֶׁשּבֹו ָעׂשּו ֲח ָלא ֶקה ְליּו ִמיַ ,א ַחד ַהְי ָל ִדים ְּב ֶדֶרְך ְּכ ָלל.
ֵמ ַה ַּגן ֶׁשל ָא ֵׁשרְ .ו ַגם ֶא ְצלֹו ָהיּו עּו ַגת ְּד ַבׁש ּו ֶפע ָק ֶלהְ .ו ַגם ַרק ִל ְפ ָע ִמים ,הּוא ַמְר ִּגיׁש ֶׁש ֶּזה ְק ָצת ָק ֶׁשה לֹוַ ,ה ְּגלּו ֶטן
ֶא ְצלֹו ָר ְקדּו ֻּכָּלם ְו ָׂש ְמחּו. ַה ֶּזהֶׁ ,שִּנ ְכ ָנס ְל ָכל ִמי ֵני ַמ ֲא ָכ ִלים.
ֲא ָבל ֶא ְצלֹו ָה ָיה ַמׁ ֶּשהּו ְמ ֻי ָחדָ .ה ְי ָתה ְל ָא ֵׁשר ַה ְפ ָּת ָעה ָמ ַתי ְל ָמ ָׁשל?
ֲא ִמ ִּתית. ִל ְפ ָע ִמים ְּכ ֶׁש ֵּיׁש ְל ֶי ֶלד ַּב ַּגן ֶׁשּלֹו ֲח ָלא ֶקהַ ,א ָּבא ֶׁשל
" ָהעּו ָגה ַהּזֹו"ָ ,א ַמר ַא ָּבא ֶׁשל יּו ִמי ְו ִה ְס ַּתֵּכל ְּב ִחּיּוְך ַעל ַה ֶּי ֶלד ֵמ ִביא אֹותֹו ַל ֵחי ֶדר ְּכ ֶׁשהּוא ָעטּוף ְּב ַטִּליתְ ,ו ִא ָּמא
ָא ֵׁשרִ " ,היא ְלֹלא ְּגלּו ֶטןִ .ל ְכבֹוד ָא ֵׁשרֶ ,ה ָח ֵבר ֶה ָחמּוד ֶׁשּלֹו ׁשֹו ַל ַחת עּו ַגת ְּד ַבׁש ְו ָע ֶלי ָה אֹו ִתּיֹות ִעם ָּפסּוק.
ְו ֵיׁש ַּגם ֵּבי ָצה ָק ָׁשה ֶׁש ַה ֶּי ֶלד אֹו ֵכלְ ,ולּו ַח ָא ֶלף ֵּבית
ֶׁשל יּו ִמי ֶׁשָּלנּו". ֶׁש ַה ֶּי ֶלד ְמ ַל ֵּקק ִמ ֶּמּנּו ְּד ַבׁשַ .הׂ ִּש ְמ ָחה ַהּזֹו ְמ ַע ְנ ֶי ֶנת ֶאת
" ְו ַגם ַּבֶּפע ָק ֶלה ֵאין ְּגלּו ֶטן"ִ ,ה ְזִּכיר יּו ִמי. ָּכל ַהְי ָל ִדים ֶׁש ַּב ַּגןְּ ,ב ָכל ַּפ ַעם ֵמ ָח ָדׁשֵ .הם יֹו ְׁש ִבים ְּב ֶׁש ֶקט
ָא ֵׁשר ִק ֵּבל ַּבַּפ ַעם ָהִראׁשֹו ָנה ַהׁ ָּש ָנה עּו ַגת ְּד ַבׁש ֶׁש ֵּיׁש ּו ַמ ְק ִׁשי ִביםְ ,ויֹו ְד ִעים ֶׁש ַּבּסֹוף רֹו ְק ִדים ֻּכָּלם ְס ִביב ַה ֶּי ֶלד
ָע ֶלי ָה ֲהמֹון ְקֶרם ְואֹות ִמּׁשֹוקֹו ָלדּ ,ו ֶפע ָק ֶלה ָׁש ֵלם ְו ָסגּור. ֶׁשֵּיׁש לֹו ֲח ָלא ֶקהּ ,ו ַבּסֹוף ַּבּסֹוף ַּגם ְמ ַחְּל ִקים ְל ָכל ַהְי ָל ִדים
ְו ֶאת ַהׂ ִּש ְמ ָחה ׁ ֶּש ָה ְי ָתה לֹו ַּבֵּלב ְו ֵה ִאיָרה לֹו ֶאת ַהָּפ ִנים,
ֶׁש ִה ְת ַנ ֲהגּו ָי ֶפה -עּו ַגת ְּד ַבׁש ּו ֶפע ָק ָלְך.
ִאי ֶא ְפ ָׁשר ָה ָיה ְל ַה ְפ ִסיד. ֻּכָּלם יֹו ְד ִעים ֶאת ֶזהַּ .גם ָא ֵׁשרָ .א ֵׁשר ֶה ָחמּוד ֶׁש ָאסּור
לֹו ֶל ֱא ֹכל ֶאת ָהעּוגֹות ַה ְּמ ָגרֹות ָה ֵאּלּוִ ,עם ַה ְּקֶרם
ְו ִעם אֹו ִתּיֹות ַהּׁשֹוקֹו ָלדֶׁ ,ש ְּמ ִכינֹות ָה ִא ָּמהֹות.
ָא ֵׁשר יֹו ֵד ַע ֶׁש ַא ֲחֵרי ָהעּו ָגה ְמ ַחְּל ִקים ַּגם ֶּפע ָק ָלְך.
ִל ְפ ֵני ֶׁשהּוא ְמ ַק ֵּבל ֶאת ַהֶּפע ָק ֶלה ֶׁשּלֹוָ ,הֶר ֶּב'ה
מֹו ִציא ֵמ ַהׂ ַּש ִּקית ֶאת ַהָּו ֶפל ְו ֶאת ַה ִּבי ְס ִליּ ,ו ַמ ְכ ִניס
ִּב ְמקֹו ָמם ָו ֶפל ְּב ִלי ְּגלּו ֶטן ְוטֹו ִפיֶׁ ,ש ְּמ ַחִּכים ָּב ָארֹון
6 תשפ"ב 36
ָנ ִתי קומרגאיב משיב
ֶּבן 15 זכות מרגשת
לגברת ח' כהן:
משפחה בחרוזים ///חני פ' ֶאל ַהִּפ ְסָּגה
התרגשנו לקרוא את דברייך בעקבות פטירתו של גדול הדור ,הרב
ַיִּניחּו ֶר ֶגל ֵיׁש ַר ִּבים ָּכ ֵאֶּלה חיים קנייבסקי זצוק"ל ,ואנו מצטטים מהם כאן:
ְוָ -ה ְל ָאה ֶׁשאֹו ֲה ִבים ֶמְר ָחב ְונֹוף
ָּת ִמיד ְל ַמ ְע ָלה! "...רוצה לציין את הסייעתא דשמיא הגדולה שראיתי בעלון האחרון,
ִל ְפ ֹס ַע ִּב ְׁש ִבי ִלים מה שמלמד על כך שמעשיכם רצויים גם למעלה...
ִל ְפ ָע ִמים ֲא ִני ַמ ִּביט ָּב ֶהם ְּפָר ִחים ָי ִפים ִל ְקטֹף.
ִּב ְת ִה ָּיה ברור ומובן שהעלון נערך ונכתב לפני שעלה הרב חיים קנייבסקי
ֵיׁש ֵמ ֶהם ֶׁש ִּי ְצ ֲעדּו לישיבה של מעלה...
ִּב ְק ָצת ִק ְנ ָאה: ְּב ַמ ֲע ֵלה ֵאיזֹו ִּג ְב ָעה
ֲה ֵכי ַצד ָזכּו ובכל זאת ,נפעמתי מכך שהסיפור שהובא במדור 'אוצר הספרים'
ּו ָב ֵע ֶבר ַהֵּׁש ִני היה כמו ציטוט מההספד של הרב גרשון אדלשטיין שליט"א
ְל ַה ִּגי ַע ַלִּפ ְס ָגה? ִּת ְס ַּת ֵּיים ַה ֲח ָו ָיה.
בלוויית הרב.
ּו ִמָּׁשם ֲא ָבל ֵיׁש ַּגם אדם לא נולד גדול ,וכך גם ר' חיים .המאמץ וההשקעה הם
ִמּלֹו ֵתי ֶהם ִמ ְת ַּג ְל ְּגלֹות: ֲא ָנ ִׁשים ֲא ֵחִרים
ְמ ַטְּפ ֵסי ָהִרים שיוצרים את האדם!
ַּגם ַא ָּתהַ ,נ ַער המשיכו לעשות חיל!
נֹו ַע ְד ָּת ִל ְגדֹולֹות. ְּב ִנ ְׁש ָמ ָתם אכן ,מרגש ומחזק .גם אנו במערכת רואים לא פעם סיעתא דשמיא
ֶׁשּצּו ִקים ַא ִּדיִרים וצירופי מקרים מעניינים ומפתיעים בפאזל הזה של התרקמות
ַחֵּפׂש ּו ְתהֹומֹות ְּפעּוִרים העיתון .שה' יעזור הלאה וינחנו בדרך מישור .
ְ -ו ִת ְמ ָצא ֹלא ַי ַע ְצרּו אֹו ָתם.
הנה אנו מגיבים...
ְׁש ַאף ָׂש ִׂשים ֱא ֵלי ִטּפּוס לאליהו דויטש:
ְ -ו ַת ִּגי ַע ּו ְב ִלי ָּכל ִהּסּוס בקשתך לגבי מדור הווי -רצינית ומנומקת .סליחה שלא היה מענה
ְּב ִס ַּי ְע ָּתא ִּד ְׁש ַמ ָּיא ָי ִטילּו ֶח ֶבל למכתביך הקודמים .נדון בדברים בעז"ה בישיבת המערכת הקרובה.
ְּב ַה ְת ָמ ָדה
ּו ִבי ִגי ַע שלא יקרה להם כלום...
ֶ -אל ַהִּפ ְס ָּגה! לק':
שאוהבת מאוד את הסיפור 'המלך הבא בתור' -תודה על מילותייך
36תשפ"ב 7 הטובות על הסיפור ועל המסרים שבו .מקווים שהסופרת תשמע
לבקשתך ותוציא את המשפחה לחיים ולשלום מכל התסבוכות...
תיקון בגרפותרפיה
בשם הכותבת היקרה ברכה רובינשטיין:
אנו רוצים לתקן דברים שנאמרו בכתבת גרפותרפיה ,שהשתבשו
בגלל קיצור ועריכה .כשדובר בכתבה על כפיות טובה ,בהקשר
של השקעה בחברה ,דיברה הכותבת על תופעה שהיא כפוית
טובה ,ולא התכוונה לומר שהחברה היא כפוית טובה .לא היתה
כאן האשמה כלפי אף אחד ,אלא רק תיאור של התחום החברתי
כעניין כפוי-טובה ,שעלולים להשקיע בו ולקבל תוצאות הפוכות.
מתנצלים על השיבוש ,ובאותה הזדמנות נודה לכותבת על הכתבות
היפות ,הרגישות והמרתקות ,האהובות על כולנו!
שבע פעמים ביום אחד
ובאחרונה נכניס ככתבו את מכתבה החמוד של הדס
וצלר:
"תודה רבה על העיתון המושקע! אני נהנית כל שבוע ושבוע.
פעם ספרתי כמה פעמים ירדתי ביום אחד לבדוק אם הגיע זרקור,
ויצא לי שבע פעמים עד שסוף סוף הגיע העיתון המיוחל...
נ.ב .אשמח מאוד אם תוציאו את הקומיקסים האחוריים לספרים,
נהניתי מהם מאוד ואשמח אם אוכל ליהנות שוב".
תודה הדס! בעז"ה גם בעתיד תמשיכי ליהנות מהעיתון .לגבי
הוצאת הקומיקסים בספר -נקווה שזה יקרה בקרוב ,בעזרת ה'.
נהנים במיוחד
משפחת ט'(המספרים שהם מחכים בקוצר רוח לעיתון בכל שבוע,
וכל אחד שחוזר הביתה ,מיום ראשון עד שלישי ,שואל קודם
כל" :הגיע זרקור?") -נהנים במיוחד מ' :המלך הבא בתור'' ,הר
הברוגז'' ,פלאש'' ,נשארת אותו הדבר'' ,סוד הפלינולה' ו'בעקבות
השמש העולה'.
מ' צ' ג' :נהנית במיוחד מ'נשארת אותו הדבר' של גיטי ספרין -עד
שהיא מבקשת לראותו על שני עמודים בכל שבוע ולא רק עמוד
אחד ...מהקומיקס שבסוף העיתון ,מ'בעקבות השמש העולה'
ומקבוצות התמיכה .נבדוק אפשרויות לגבי שיבוץ הסופרות
שביקשת (אחת מהן כבר נכנסה ,וגם עוד בקשה שהזכרת במכתבך
התמלאה ,כפי שבוודאי הבחנת בכך) .נקווה שתמשיכי ליהנות
מכל המדורים בעיתון!
" ֶא ְפ ָׁשר ִל ְל ֹמד זֹו ִמּזֹו ַּגם ְּכ ֶׁשּיֹו ְׁש ִבים ִהיא ָׂש ְמ ָחה ֶׁשָר ֵח ִלי ִמ ְת ַל ֶה ֶבתְ ,ו ָׂש ְמ ָחה " ִא ָּמאַ ,א ְּת יֹו ַד ַעת ָמה ֲא ִני ֲה ִכי רֹו ָצה לֹומְ דֹות יַחַ ד
ְּב ִנ ְפָרדָ ,ר ֵח ִלי ְי ָקָרה!" ֶׁשָר ֵח ִלי ִּת ַּגׁש ִא ָּתּהְ .ק ָצת ִה ְת ַּב ְּי ָׁשה ַע ְכ ָׁשו?" ֲה ַדָּסה ָא ְמָרה ְל ִא ָּמא ַּב ֲארּו ַחת
ָה ֶעֶרבֲ " .ה ִכי ֲא ִני רֹו ָצה ֶׁש ַהּמֹוָרה ַּת ֲע ִביר
" ֵאיזֹו ַא ְכ ָז ָבה!" ָא ְמָרה ָר ֵח ִלי ַל ֲה ַדָּסה. ֵמ ַהּמֹוָרה .אּו ַלי ַהּמֹוָרה ֹלא ַּת ְסִּכים?
ַּב ַה ְפ ָס ָקה ֵהן ִנ ְּגׁשּו ַלׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשל ַהּמֹוָרה. ְמקֹומֹות ְותֹו ִׁשיב אֹו ִתי ְלַיד ָר ֵח ִלי".
" ֵאיזֹו ַא ְכ ָז ָבה"ָ ,א ְמָרה ֲה ַדָּסה ְל ִא ָּמא ָר ֵח ִלי ָא ְמָרהַ ":הּמֹוָרהֲ ,א ִני ַו ֲה ַדָּסהרֹוצֹות "ָּכ ֵעת? ֲהֵרי ַרק ַא ֲחֵרי ֶּפ ַסח ֶה ְח ִלי ָפה
ַּב ֲארּו ַחת ַהָּצ ֳהַרִים ֶׁשל יֹום ַה ָּמ ָחרֲ " .א ִני
ַמְר ִּגי ָׁשה ֶׁש ִאם ֹלא ֵנ ֵׁשב ְּבַי ַחד ,אּו ַלי ֹלא ָל ֶׁש ֶבת ַי ַחד". ַהּמֹוָרה ְמקֹומֹות".
"ַי ַחד?" ַהּמֹוָרה ִה ְס ַּתְּכ ָלה ֲע ֵלי ֶהןִּ".כי ַא ֶּתן "ֵּכןָ ,אז ָמה? ֵיׁש עֹוד ַהְר ֵּבה ְז ַמן ַעד
ַנ ְמ ִׁשיְך ִל ְהיֹות ֲח ֵברֹותִ ,א ָּמא". ְלסֹוף ַהׁ ָּש ָנה"ָ ,ע ְנ ָתה ֲה ַדָּסה ַמ ָּמׁש
" ָל ָּמה?" ִה ְתַּפְּל ָאה ִא ָּמא. ֲח ֵברֹות?"
"ֵּכןֵ "...הן ִה ְס ַּתְּכלּו זֹו ַעל זֹו ְו ָצ ֲחקּו. ְּב ַת ֲחנּו ִנים.
"ִּכי ָר ֵח ִלי ִל ְפ ָע ִמים ֲעסּו ָקהְ ,ו ִל ְפ ָע ִמים ֵיׁש " ֲח ֵברֹות ֶזה ְמ ֻצָּין"ַ ,הּמֹוָרה ָא ְמָרהְׁ " .ש ֵּתי " ְו ַא ְּת חֹו ֶׁש ֶבת ֶׁשּטֹוב ֶׁש ֲח ֵברֹות
עֹוד ֲח ֵברֹות ֶׁשרֹוצֹות ְל ַד ֵּבר ִא ָּתּהַ .ו ֲא ַנ ְחנּו ְי ָלדֹות ֶנ ְח ָמדֹות ֶׁשְּיכֹולֹות ִל ְל ֹמד זֹו ִמּזֹו
ֲח ָדׁשֹות זֹו ְלזֹוּ ,ו ְצִריכֹות ְל ִה ְתַר ֵּגל זֹו ְלזֹו. ְּד ָבִרים טֹו ִביםִ .נ ְפ ָלאֲ .א ָבל ֶא ְפ ָׁשר ִל ְהיֹות יֹו ְׁשבֹות ַי ַחד ְלַיד אֹותֹו ֻׁש ְל ָחן".
ְמ ַצ ֵעראֹו ִתי ְמאֹד ֶׁש ַהּמֹוָרהֹלא ִה ְסִּכי ָמה". ֲח ֵברֹות טֹובֹות ַּגם ְּב ִלי ָל ֶׁש ֶבת ַי ַחדֵ .יׁש " ְמאֹדָּ .כ ָכה ֵהן ְיכֹולֹות ִל ְהיֹות
"ֹלא ָּפׁשּוט ַלּמֹוָרה ְל ַה ְח ִליף ְמקֹומֹות ְז ַמן ַּב ַה ְפ ָסקֹותּ ,ו ְז ַמן ַּגם ַא ַחר ַהָּצ ֳהַרִים".
ׁשּוב ַא ֲחֵרי ָׁשבּו ַע"ִ ,נְּס ָתה ִא ָּמא ְל ַה ְס ִּביר " ֲא ָבל ֲה ַדָּסה ָּגָרה ָרחֹוק ִמ ֶּמִּני!" ָא ְמָרה ֲח ֵברֹות טֹובֹות עֹוד יֹו ֵתר".
" ָמהִּ ,כי ֵהן ְמ ַפ ְטְּפטֹות?"
ַל ֲה ַדָּסה. ָר ֵח ִלי ַלּמֹוָרה.
" ֲא ִני יֹו ַד ַעת"ָ ,א ְמ ָרה ֲה ַדָּסהִ .היא " ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ְסִּפיק ֲהמֹון ַּב ַה ְפ ָסקֹות", "ֵּכן".
רֹו ָאה ִל ְפ ָע ִמים ֶאת ִא ָּמא יֹו ֶׁש ֶבת מּול ַהּמֹוָרה ָא ְמָרהַ" .רק ִל ְפ ֵני ָׁשבּו ַע ָהְי ָתה "ּו ַמ ְפִריעֹות זֹו ְלזֹו ְל ַה ְק ִׁשיב"...
ַּדף ִמ ְׁש ְּבצֹותּ ,ו ְמ ַנָּסה ְל ַאְר ֵּגן ְמקֹומֹות ַה ְח ָל ַפת ְמקֹומֹותִ ,אי ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ְח ִליף "ֹלאַ ,מה ִּפ ְתאֹום!" ֲה ַדָּסה
ַל ַּת ְל ִמידֹות ֶׁשָּלּהַ .ה ֵּמ ַצח ֶׁשל ִא ָּמא ְמ ֻק ָּמט ֶנ ְחְר ָדהִ " .א ָּמאֲ ,א ִני ִמ ְתַּכֶּו ֶנת
ָאזְ ,ו ִהיאֹלאׁשֹו ַמ ַעת ִאםׁשֹו ֲא ִליםאֹו ָתּה ָמקֹום ְּב ָכל ֶר ַגע". ֶׁש ְּמ ַד ְּבִרים ִּב ְז ַמן ֶׁשּצֹו ְב ִעים
ַמׁ ֶּשהּוֵ .יׁש ַּת ְל ִמי ָדה ֶׁשֹּלא רֹו ָאה טֹוב " ַנ ֲח ִליף ַרק ֲא ַנ ְחנּוַ ,הּמֹוָרה!" ִה ְת ַחְּנ ָנה ְל ָמ ָׁשל ,אֹו ִּב ְז ַמן ֶׁשאֹו ְכ ִלים,
ּו ְצִרי ָכה ֶאת ַה ָּמקֹום ָהִראׁשֹוןֵ ,יׁש ַּת ְל ִמי ָדה אֹו ְּב ָכל ִמי ֵני ְז ַמִּנים ֶׁש ַהּמֹוָרה
ֶׁשֹּלא ׁשֹו ַמ ַעת טֹוב ּו ְצִרי ָכה ַּגם ֵּכן ָל ֶׁש ֶבת ֲה ַדָּסה.
ִמְּל ָפ ִנים; ֵיׁש ָּכ ֵאּלּו ֶׁשָרבֹות זֹו ִעם זֹוְ ,וֹלא " ֶזה ֹלא הֹו ֵלְך ָּכְך"ָ ,א ְמ ָרה ַהּמֹו ָרה. ַמְר ָׁשה ְל ַד ֵּבר ָּב ֶהם".
טֹוב ֶׁשֵּי ְׁשבּו ַי ַחדְ ,וֵיׁשָּכ ֵאּלּו ֶׁש ְּמ ַפ ְטְּפטֹות, "ְּכ ֶׁש ַּמ ְח ִלי ִפים ָמקֹום ֶׁשל ְׁש ֵּתי ְי ָלדֹות, " ָאה"ֵ ,ה ִבי ָנה ִא ָּמאִ .א ָּמא ִהיא
ָצִריְך ְּב ֶדֶרְך ְּכ ָלל ְל ַה ְח ִליף ְמקֹומֹות ֶׁשל מֹוָרה ְּב ַע ְצ ָמּהִ .היא יֹו ַד ַעת
ְו ַגם ֵהן ֹלא טֹוב ֶׁשֵּי ְׁשבּו ַי ַחד. עֹוד ַאְר ַּבע ,אֹו עֹוד ֵׁשׁשֶ .זה ִע ְנָין ָׁש ֵלם
"אּו ַלי ַּתְז ִמי ִניאֹו ָתּה ֵא ֵלינּו ַא ַחר ַהָּצ ֳהַרִים?" ְוֹלא ָּפׁשּוטַ .ו ֲא ִני ִּב ְכ ָלל ֹלא ְּבטּו ָחה ֵאיְך ֶזה.
" ִא ָּמא ֶׁשָּלּה ֹלא ַמ ְר ָׁשה ָלּה ִל ְנסֹ ַע ֶׁשּטֹוב ַל ֲח ֵברֹות טֹובֹות ָל ֶׁש ֶבת ַי ַחד ִּב ְז ַמן " ְוֹלא ָיכֹול ִל ְהיֹותֶׁ ,ש ֵּמרֹב
ֶׁשֶּנ ֱה ִנים ְל ַד ֵּבר ִעם ֲח ֵב ָרה
ְּבאֹוטֹוּבּוס ְל ַבד". ַהׁ ִּשעּוִרים". ֶׁשאֹו ֲה ִביםאֹו ָתּה ְמאֹדְ ,מ ַד ְּבִרים
"אּו ַלי ְּת ַד ְּברּו ַּב ֶּט ֶלפֹון?" ֵהן ֵּכן ָהיּו ְּבטּוחֹות ְּב ָכְךְ .ל ֶה ֶפְךִ ,אם ֵי ְׁשבּו ַּגם ִּב ְז ַמן ֶׁש ַהּמֹוָרה ֹלא ַמְר ָׁשה?"
" ֲא ִני ֹלא יֹו ַד ַעת ַעל ָמה ְל ַד ֵּבר ִא ָּתּה " ִאם ֶזה קֹוֶרהַ ,הּמֹוָרה ְמ ִעיָרה
ַי ַחדִ ,י ְהֶיה ָל ֶהן ֵח ֶׁשק ָּגדֹול יֹו ֵתר ִל ְל ֹמד!
ַּב ֶּט ֶלפֹון". " ַהּמֹוָרה"ָ ,א ְמָרה ָר ֵח ִליֲ " ,א ַנ ְחנּו ֶּב ֱא ֶמת ּו ַמ ְפ ִסי ִקים".
"אּו ַלי ֶא ֵּתן ָלְך ַר ְעיֹונֹות?" ִנ ְל ַמד ַא ַחת ֵמ ַהׁ ְּש ִנָּיה ַמ ֲע ִׂשים טֹו ִבים!" "ְואּו ַלי ַמ ְמ ִׁשי ִכים ַא ַחר ָּכְך ׁשּוב?"
ַהּמֹוָרה ִח ְּי ָכה ְו ָק ָמה ָל ֵצאת ֵמ ַהִּכ ָּתה. " ָמהְ ,וֹלא ִא ְכַּפת ְל ַק ֵּבל ִצּיּון ָּגרּו ַע
"ֹלא"... ַּב ְּתעּו ָדה?" ִה ְתַּפְּל ָאה ֲה ַדָּסה ַעל ַה ְּד ָבִרים
ִהיא ָר ְצ ָתה ֶׁש ֵהן ֵּת ֵׁש ְב ָנה ַי ַחדָּ .כ ָכה ֶׁשל ִא ָּמאֲ ".א ִני ְוָר ֵח ִליֹלא ְנ ַד ֵּברְּכ ֶׁש ַהּמֹוָרה
ֵהן ָּבטּו ַח ִּת ְהֶיי ָנה ֲח ֵברֹותְ .וָר ֵח ִלי ֹלא ַּתְר ֶׁשהָ .ר ֵח ִלי ִהיא ַמ ְק ִסי ָמהִ ,א ָּמא!"
"ּו ְב ֵכן ,נּוִּ ,ת ְּג ִׁשי ַּב ַה ְפ ָס ָקה ַלּמֹו ָרה
ֲחמּו ָדה ָּכזֹו!
"אּו ַלי ְּת ַד ְּבִרי ִעם ַהּמֹוָרהִ ,א ָּמא?" ּו ְת ַב ְּק ִׁשי".
" ֲא ִניֹלא ֲא ַד ֵּבר ִא ָּתּהֲ ,ה ַדָּסה' ֶלה",
ָא ְמָרה ִא ָּמאֲ " .א ִני יֹו ַד ַעת ַּכ ָּמה ִהיאָּפ ְג ָׁשה ֶאת ָר ֵח ִלי ַּב ַּמ ְדֵרגֹות ַלּקֹו ָמה ֶׁשל
ֹלא ַקל ְל ַׁשּנֹות ׁשּוב ַמ ֲעָרְך ֶׁשל ִּכּתֹות ב'ְ ,ו ִסְּפָרה ָלּה ַעל ַהׂ ִּשי ָחה ֶׁש ָהְי ָתה
ְמקֹומֹותֲ .א ַנ ְחנּו ְנ ַחֶּכה ְּב ַס ְב ָלנּות
עֹוד ָׁשבּו ַעְּ .כ ֶׁש ֵּת ָעֵרְך ֲא ֵס ַפת ָלּה ִעם ִא ָּמא ַּב ֲארּו ַחת ָה ֶעֶרב.
"יּוהּו"ָ ,ר ֵח ִלי ִה ְת ַל ֲה ָבהּ" .בֹו ִאי ֵנ ֵלְך ֵא ֶלי ָה
ַּב ַה ְפ ָס ָקה!"
תשפ"ב 8 36
סיפור שבועי ///מספרת :רות רוזנשטין " ֲא ָבל ִהיא ִׂש ְּמ ָחה אֹו ָתנּוֶ .זה ֹלא ְמ ַׁשֶּנה ֲה ַדָּסה ִּכ ְמ ַעט ֹלא ַה ְק ִׁשי ָבה ַּבׁ ִּשעּורָ .הָיה הֹוִרים ,אּו ַלי ַא ְזִּכיר ַלּמֹוָרה ֶׁש ַא ֶּתן רֹוצֹות
ִאם ְק ַטִּניםאֹו ְּגדֹו ִלים ְו-יּוהּוִ ,היא ָה ְל ָכה! ְמַר ֵּגׁש ְמאֹד ָל ֶׁש ֶבת ְלַיד ָר ֵח ִליֲ -א ָבל ְמַר ֵּגׁש ְמאֹד ָל ֶׁש ֶבת זֹו ְלַיד זֹו".
עֹוד יֹו ֵתר ָהָיה ַל ְחׁשֹב ַעל ַהּמֹוָרה ַהְי ָקָרה,
ֲח ָבל!!!" ֶׁש ִה ְסִּכי ָמה ְל ִה ְת ַא ֵּמץ ִּב ְׁש ִבי ָלּה ֲא ִפּלּו ֶׁשֶּזה ַּב ַה ְפ ָס ָקה ֶׁשל ַהּיֹום ַה ָּבאֲ ,ה ַדָּסה ָנ ְט ָלה
"ֹלא נֹוָרא". ֹלא ָהָיה ָלּהָּפׁשּוטֵ .איזֹומֹוָרה ַצ ִּדי ָקה! ִהיא ָי ַדִים ְו ִה ְת ָקְר ָבה ַלׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשל ָר ֵח ִליֻּ .כָּלן
" ֶזה ֵּכן נֹוָרא"ִ ,ה ְת ַע ְּק ָׁשה ֲה ַדָּסהַ " .א ְּת ָי ְׁשבּו ֶל ֱא ֹכלּ ,ו ְלַיד ָר ֵח ִלי ֹלא ָהָיה ָמקֹום
ֹלא ְמ ִבי ָנהָ ,ר ֵח ִליִ .היא ָע ְׂש ָתה ֶאת ֶזה ָא ֲה ָבה אֹו ָתּה ָּכל ָּכְך ַע ְכ ָׁשו. ָּפנּויַ .הּמֹוָרה ָא ְמָרה ָלּהֲ ":ה ַדָּסהְׁ ,ש ִבי ָי ֶפה
ֲא ִפּלּו ֶׁש ָּק ֶׁשה ָלּהִ .היא ָר ֲא ָתהַּכ ָּמה ֲא ִני "ָר ֵח ִליּ ,בֹו ִאי ַנ ִּגיד ַלּמֹוָרה ּתֹו ָדה!" ָא ְמָרה ִּב ְמקֹו ֵמְך ַעד ֶׁש ַא ְּת ְמ ַסֶּי ֶמת ֶאת ָה ֲארּו ָחה".
רֹו ָצהֲ .א ִני ...טֹובֲ ,א ִני ֶא ְכּ ֹתב ָלּה ֶּפ ֶתק ִהיא ָׁש ְמ ָעה ְּבקֹול ַהּמֹוָרהַּ ,כּמּו ָבןֲ .א ָבל
ְו ֶא ֵּתן ָלּה אֹותֹו". ֲה ַדָּסה ְלָר ֵח ִלי ַּב ַה ְפ ָס ָקה. נּוָ ,מ ַתי ִהיא ְּת ַד ֵּבר ִעם ָר ֵח ִלי? ַהֵּלב ֶׁשָּלּה
ִהיא ִה ְתַיׁ ְּש ָבה ַעל ַיד ַהׁ ֻּש ְל ָחן ּו ָפ ְת ָחה "ּתֹו ָדה? ָמהַ ,על ָּכְך ֶׁש ִהיא ֶה ֱע ִביָרה ָּד ַאגִ .אי ֶא ְפ ָׁשר ִל ְהיֹות ֲח ֵברֹות ִאםִּכ ְמ ַעט
ֶאת ַה ַּק ְל ָמר ֶׁשָּלּהָ .מ ְצ ָאה ַּדף ְּבתֹוְך
ְַַּלמתֹּהַּומֹיוהָָֹוְדלרדההקְַּׂשוַרֵהְּמָיטבָָכְק ָוההָרׁכ! ֶ!ְהש ֶתֵהָמ ֱבֲאה ַַהבד ְָּ :רסְּתה ְּבאֹו ִתֹות ָיד ְלהַי.ד ָר ֵח ִליֲ .א ִני אֹו ָתנּו?" ֹלא ְמ ַד ְּבִרים.
ִהיא ָר ְצ ָתה ְל ַקֵּפל ֶאת ַה ַּדףַּ .ב ַּבִית ִהיא "ֵּכן,נֹא ַמר ָלּה ֶׁשּטֹוב ָלנּוֶׁ .ש ֲא ַנ ְחנּו ְׂש ֵמחֹות. ֹלא ָהָיה ָלּה ֵח ֶׁשק ְל ַסֵּים ֶאת ַהָּכִריְךִ ,היא
ַּת ְכ ִניס אֹותֹו ְלתֹוְך ַמ ֲע ָט ָפהּ ,ו ַבּבֹ ֶקר ִהִּני ָחהאֹותֹו ְּבתֹוְך ַׂש ִּקית ָהאֹ ֶכל ְו ִה ְכ ִני ָסה
ִל ְפ ֵני ַה ְּת ִפָּלה ַּתִּני ַח ַעל ַהׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשל ֶׁשֶׁ ---שּתֹו ָדה!"
ַהּמֹוָרהִ .היא ֹלא ְּת ַחֶּכה עֹודַּ .גם " ִהיא יֹו ַד ַעת ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ְׂש ֵמחֹותִ .היא ַל ִּתיק.
ַהּמֹוָרה ֹלא ִחְּכ ָתה ִעם ַה ַה ֲע ָבָרה " ַהּמֹוָרה"ֲ ,ה ַדָּסה ֶנ ֶע ְמ ָדה ְל ַיד ֻׁש ְל ַחן
ָר ֲא ָתה".
ֶׁשָּלּה. " ֹי ִפיּ ,ובֹו ִאי ַנ ִּגיד ָלּה ּתֹו ָדה!" ַהּמֹוָרה.
"ּכֹו ְת ִבים' ְמ ֹאד' ְּב ָא ֶלף"ֵ ,ה ִעיָרה ָלּה " ֲא ִני ...עֹוד ְמ ַעט ַה ַה ְפ ָס ָקה ִנ ְג ֶמֶרתַ ,ו ֲא ִני "ֵּכןֲ ,ה ַדָּסה".
ִּפ ְתאֹום ָר ֵח ִליּ" .ו' ְׂש ֵמ ָכה' ּכֹו ְת ִבים ְצִרי ָכה ְל ַה ִּגיד ַמׁ ֶּשהּו ַל ֲאחֹו ִתי ֶׁש ְּב ִכ ָּתהו'!" " ֲא ִני רֹו ָצה ְמ ֹאד ָל ֶׁש ֶבת ְלַיד ָר ֵח ִלי"...
"ְּכ ָבר ִּד ַּבְרנּו ַעל ֶזהֲ ,ה ַדָּסה ֲחמּו ָדה".
ְּבח'". " ָאה ...טֹוב ,נּו". " ֲא ִני ַמ ָּמׁש רֹו ָצה"...
" ָאהֲ ,א ִני ֲא ַת ֵּקן.יֹ ִפי ֶׁש ֶא ְל ַמד ִמ ֵּמְך ְּכ ֶׁש ִּי ָּג ֵמר ַהׁ ִּשעּור ֶׁש ַא ֲחֵרי ַה ַה ְפ ָס ָקה, ַהּמֹוָרה ִה ְס ַּתְּכ ָלה ָּבּה ְוֹלא ִּד ְּבָרהֲ .ה ַדָּסה
ָח ְׁש ָבה ֲה ַדָּסהְּ .ב ֵס ֶדרֶ .א ְפ ָׁשר ַּגם ָאז ִה ְת ַּבְּי ָׁשה ִּפ ְתאֹום .אּו ַלי ִהיא ִמ ְת ַנ ֶה ֶגת
ֹלא ִל ְכּתֹב ִּב ְׁש ִגיאֹות". ְלהֹודֹותֵּ .בי ְנ ַת ִים ִהיא ַּת ְק ִׁשיב ָח ָזק, ְּכמֹו ִּתי ֹנ ֶקת? ַמה ֶּזה 'רֹו ָצה'? ַהּמֹוָרה ְּכ ָבר
"ְו ִת ְכ ְּת ִביְׂ :ש ֵמחֹות". ְו ַהּמֹוָרה ִּתְר ֶאה ַּכ ָּמה ְּכ ַדאי ָוטֹוב ֶׁש ִהיא יֹו ַד ַעת ֶׁש ִהיא רֹו ָצהַ .הּמֹוָרה ְּכ ָבר ָא ְמָרה
ֶׁשֹּלאַ .הְּל ָחַיִים ֶׁשָּלּה ִנ ְהיּו ַחּמֹות .אּו ַלי
" ְׂש ֵמחֹות?" יֹו ֶׁש ֶבת ְלַיד ָר ֵח ִלי. ִהיא ֵּת ֵלְך ְו ַדי?
"ֵּכןְ ,ו ַגםֵ :מ ָר ֵח ִלי ּו ֵמ ֲה ַדָּסה "ָר ֵח ִליַ ,ע ְכ ָׁשו ּבֹו ִאי! ַהׁ ִּשעּור ִנ ְג ַמר"ָּ .כל ֵּכןִ ,היא ָה ְל ָכה ְו ַדי.
ֲא ָבל ַא ֲחֵרי ַה ַה ְפ ָס ָקה ֶׁשל ְׁש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה,
ְּבתֹו ָדה"... ַהְי ָלדֹות ָא ְספּו ֶאת ַה ַּמ ְח ָּברֹות. ְּכ ֶׁש ִה ְת ִחיל ִׁשעּור ֶט ַבעַ ,הּמֹוָרה ָא ְמָרה
"הֹוָּ ,כְך ֲה ִכי טֹוב!" ֲה ַדָּסה " ֲא ִני ְצִרי ָכה ֶל ֱא ֹסף ֶאת ַה ַּק ְל ָמר ֶׁשִּלי", ַלַּי ְל ָּדה ֶׁשָּי ְׁש ָבה ְלַיד ָר ֵח ִלי ַל ֲעבֹר ַלׁ ֻּש ְל ָחן
ָׂש ְמ ָחהַ .מ ִּגי ָעה ַלּמֹוָרה ַהּטֹו ָבה ָה ַא ֲחרֹוןְ ,ו ֶׁשֲ ...ה ַדָּסה ַּת ֲע ֹבר ָל ֶׁש ֶבת ַעל
ָא ְמָרה ָלּה ָר ֵח ִלי.
ּתֹו ָדה ִמׁ ְּש ֵּתי ֶהן. " ַא ַחרָּכְך ַּת ַא ְס ִפי!" ָּד ֲח ָקה ֲה ַדָּסהַ ".הּמֹוָרה ָיד ָר ֵח ִלי.
" ַו ֲא ִני ֲא ַצ ֵּיר ֶּפ ַרח ְל ַמ ָּטה", ָא ְמָרהְ ,ו ִה ְת ִחי ָלה ַּבׁ ִּשעּור.
הֹו ִסי ָפה ָר ֵח ִליַּ ".גם ֲא ִנילֹו ֶמ ֶדת ְּכ ָבר הֹו ֶל ֶכת". "יּוהּו!" ָר ֵח ִלי ָל ֲח ָׁשה ָלּהֻ ,מ ְפ ַּת ַעתִּ ".תְר ִאי!
ִמ ֵּמְךֲ ,ה ַדָּסה .לֹו ֶמ ֶדת ְל ַה ִּגיד "ֹלא נֹוָראַ .נ ִּגיד ָלּה ָמ ָחר".
ּתֹו ָדהַ ...א ְּת זֹו ֶכֶרת? ִה ְב ַט ְחנּו ִּפ ְתאֹום ִהיא ִה ְסִּכי ָמה!"
" ָמ ָחר?" " ִנ ְהֶיה ְּב ֶׁש ֶקט"ָ ,א ְמָרה ָלּה ֲה ַדָּסה ַמ ֵהר
ַלּמֹוָרה ִל ְל ֹמד זֹו ִמּזֹו"... " ַּגם ָמ ָחרֹלא"ָ ,ל ֲח ָׁשה ָר ֵח ִליֲ ".א ִני ִמ ְת ַּבֶּי ֶׁשת
ַי ַחדַ .י ַחד ֵהן ִּת ְל ַמ ְד ָנה ֵמ ַע ְכ ָׁשו. ְו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ִּב ְז ִריזּותֵ .הן
ִּת ְל ַמ ְד ָנה זֹו ְלַיד זֹוִּ .ת ְל ַמ ְד ָנה ָלבֹוא ּו ְל ַה ִּגיד ָלּה". ִה ְב ִטיחּו ַלּמֹוָרה ֶׁש ֵהן
" ֲא ִני ַא ִּגידַ .רק ָּתבֹו ִאי ִא ִּתי". ֹלא ְּת ַד ֵּבְר ָנה ִּב ְז ַמן
זֹו ִמּזֹו. ָר ֵח ִלי ִה ְמ ִׁשי ָכה ְל ַה ְכ ִניס ְל ַאט ְל ַאט ֶאת ֶׁש ָאסּור.
ָה ֶע ְפרֹונֹות ַל ַּק ְל ָמרֵ .אי ֶנָּנה ָז ָזה " ֵאי ֶזה ֹי ִפי ָלנּו!"
ִמ ְּמקֹו ָמּהִּ ".ב ְכ ָללָ ,ל ָּמה ָל ֲח ָׁשה עֹוד ָר ֵח ִלי,
ָצִריְך לֹו ַמר ּתֹו ָדה? ְו ַא ַחרָּכְך ִנ ְׁש ַּת ְּת ָקה.
ַהּמֹו ָרה ְּגדֹו ָלה
ַו ֲא ַנ ְחנּו ְק ַטּנֹות",
ִהיא ָא ְמָרה.
36תשפ"ב 9
חונגחוגה
ְק ֶרמֹו ִנים ֲח ָל ִבִּיים
ִקּנּו ַח ֲח ָל ִבי ָמתֹוקֲ ,ח ִגי ִגי ּו ַמ ְל ִהיב ּ -ו ַמָּמׁש ַקל ַל ֲה ָכ ָנהְ .לִׁש ְדרּוג
ְמ ַע ְנ ֵיןֶ ,א ְפָׁשר ִל ְת ֹק ַע ֶאת ַהַּכּדּו ִרים ַה ֲח ָל ִבִּיים ַעל ַמ ְקלֹות ֵעץ,
ּו ְל ַהִּגיׁש ְּב ַכד ְּכמֹו ֵזר ְּפ ָר ִחיםָּ .כל סֹו ֵעד יּו ַכל ִלְׁשֹלף 'ֶּפ ַרח' ִמן ַהַּכד
ְו ֶל ֱא ֹכל ְּכמֹו ֻסָּכ ִרָּיה ַעל ַמ ֵּקלְּ ,ב ִלי ְל ִה ְת ַל ְכ ֵלְך.
ֳח ָמ ִרים
ִּ 28בי ְס ְק ִוי ִטים
ֲ 2ח ִפיסֹות ׁשֹוקֹו ָלד חּום
ֲ 1ח ִפי ַסת ׁשֹוקֹו ָלד ָל ָבן
ְּג ִבי ַע ְּג ִבי ָנה (ְּ 250גָרם)
ּ 3/4כֹוס ֻסָּכר
ְמ ַעט ֶׁש ֶמן
טֹו ֲח ִנים ִּב ְמ ַע ֵּבד ָמזֹון ֶאת ַה ִּבי ְס ְק ִוי ִטים ִעם .1
ֲח ִבי ַלת ׁשֹוקֹו ָלד ָל ָבן ַו ֲח ִבי ַלת ׁשֹוקֹו ָלד חּוםֵּ( .כן
-טֹו ֲח ִנים ְוֹלא ְמ ִמִּסים ֶאת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד!)
ְּכ ַדאי ִל ְׁשּ ֹבר ְמ ַעט ֶאת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ְו ֶאת
ַה ִּבי ְס ְק ִוי ִטים ִל ְפ ֵני ַה ְּט ִחי ָנהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ַהְּפ ֻעָּלה
ִּת ְס ַּת ֵּיים ַמ ֵהר יֹו ֵתר.
תשפ"ב 10 36
סודות המטבח ///מגישה :חיה .5 .2
ֶא ְפ ָׁשר ִל ְת ֹק ַע ְּב ָכל ַּכּדּור ַמ ֵּקל, ְּכ ֶׁש ַהּ ֹכל ָטחּוןַ ,מ ֲע ִביִרים ִל ְק ָעָרה,
ּו ְל ַה ֲע ִמיד אֹו ָתם ְל ִה ְת ַקּ ׁשֹות ְּבתֹוְך מֹו ִסי ִפים ֶאת ַה ְּג ִבי ָנה ְו ֶאת ַהֻּסָּכר
ַּכד אֹו ְּכ ִלי ַצר ְו ָגבֹו ַּה. ּו ְמ ַעְר ְּב ִבים ְל ַת ֲע ֹר ֶבת ֲא ִחי ָדה.
ִאם ַהַּכּמּות ֵאי ָנּה ַמ ְסִּפי ָקה ְל ִצּפּוי
ָּכל ַהַּכּדּוִרים ,יֹו ְצִרים עֹוד ַּת ֲע ֹר ֶבת .3
ְּבאֹותֹו ַי ַחס ַּ -כף ֶׁש ֶמן ַל ֲח ִבי ַלת ְמ ַג ְל ְּג ִלים ַּכּדּוִרים ַּבּ ֹג ֶדל ָהָרצּוי,
ׁשֹוקֹו ָלד (ַּכּמּות ַהִּצּפּוי ְּתלּו ָיה ְּב ֹג ֶדל ּו ַמ ְקִּפי ִאים.
ַהַּכּדּוִרים ֶׁשָּל ֶכם). ְל ַא ַחר ֶׁש ַהַּכּדּוִרים ָק ְפאּוְ ,מ ִכי ִנים
ֶאת ַהִּצּפּוי:
.6
.4
ׁשֹו ְבִרים ֶאת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ַהָּל ָבן ְמ ִמִּסים ֶאת ֲח ִבי ַלת ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד
ְל ֻק ִּבּיֹותַ ,מ ְכ ִני ִסים ְל ַׂש ִּקית ַהּנֹו ֶס ֶפת ִעם ַּכף ֶׁש ֶמןְ ,מ ַמְּל ִאים ְּכ ִלי
ָק ָטןְ ,וטֹו ְב ִלים ְּבתֹוכֹו ֶאת ַהַּכּדּוִרים,
ְוטֹו ְב ִלים אֹו ָתּה ְּב ַמ ִים רֹו ְת ִחים.
ְּכ ֶׁש ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ָנ ֵמס ,יֹו ְצִרים ֹחר ָק ָטן ָּכְך ֶׁש ְּי ֻצּפּו ִמָּכל ַהְּצ ָד ִדיםֶ .את
ַהַּכּדּוִרים ַה ְמ ֻצִּפים ַמִּני ִחים ַעל ְנ ַיר
ְּב ִפַּנת ַה ַּ ׂש ִּקיתּ ,ו' ְמ ַצ ְּיִרים' ְּב ֶע ְזַרת ֲא ִפ ָּיהּ ,ו ַמ ְמ ִּתי ִנים ַעד ֶׁש ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד
ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ַעל ַהַּכּדּוִריםְ .מ ַק ְּ ׁש ִטים
ְל ִפי ַה ַּט ַעם ְ -וׁשֹו ְל ִחים ָלנּו ִלְראֹות! ִי ְת ַק ֶּשׁה.
ְּכ ַדאי ְל ַא ְכ ֵסן ַּב ְמ ָקֵרר אֹו ַּב ַּמ ְקִּפיא,
ְּכ ֵדי ֶׁש ַהּ ׁשֹוקֹו ָלד ֹלא ִי ַּמס.
ׁשֹו ְמִרים ַעל ַה ְּקֶרמֹו ִנים ֵהי ֵטב,
ֶׁשֹּלא ִי ָּג ְמרּו ַמ ֵהר ִמ ַּדי...
36תשפ"ב 11
ַּת ְק ִצירִּ :ב ְנָי ִמין ִה ִּגי ַע ְל ֶאֶרץ ִּד ְמיֹו ִנית ְּב ֵׁשם ֶאֶרץ ַעְר ָּבלַּ -ת ְח ָּבׁשֶׁ ,ש ָּגִרים 42
ָּבּה ְיצּוֵרי ֲע ָנק .הּוא ַמ ְמִריד ֶאת ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ֶנ ֶגד ָה ַעְר ָּב ִלים ,מֹו ְׁש ֵלי ָה ָאֶרץ.
ֵּכיָון ֶׁש ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ְּכ ָבר ֹלא עֹו ְזִרים ָל ַעְר ָּב ִלים ִּב ְזִרי ָעה ּו ְב ָק ִצירֶ ,ס ְנ ְּדִרי ִכים-
ְּכִרי ְכִוי ִצ'ים ֹלא צֹו ְמ ִחיםְ ,ו ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ְר ֵע ִבים.
ְל ַא ַחר ִנ ְסיֹונֹות ֶׁשֹּלא ָצ ְלחּוִּ ,ב ְנָי ִמין ַמ ְכִרי ַח ֶאת ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים ִל ְז ֹר ַע ֶס ְנ ְּדִרי ִכים
ֲח ָד ִׁשיםְ ,ל ִפיָּכל ַהְּכ ָל ִלים ֶׁשל ָה ַעְר ָּב ִליםַ .הַּפ ַעם ַהְּכִרי ְכִוי ִצ'יםצֹו ְמ ִחים ָי ֶפה.
ֵּבי ְנ ַתִיםִ ,מ ְת ָּבֵרר ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ִה ְת ַעְּלפּו ֵמָר ָעבִּ .ב ְנָי ִמין ְמ ַב ֵּקׁש ֵמ ַה ַּת ְח ָּב ִׁשים
ָל ֵתת ֶאת ָה ֹא ֶכל ָל ַעְר ָּב ִליםְּ ,כ ֵדי ְל ַהִּציל אֹו ָתםַ .ה ַּת ְח ָּב ִׁשים ֹלא ַמ ְסִּכי ִמים.
ִּב ְנָי ִמין ֵמ ִבין ֶׁש ִאם ְי ַׁש ְכ ֵנ ַע אֹו ָתם ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ָצ ְדקּו ְוהּוא ָט ָעהַ ,י ְפ ִסיקּו
ִל ְׁש ֹמ ַע לֹו.
ַּת ְח ָּבׁש יֹונֹון חֹו ֵזר
ֶר ַגע הּוא ָי ִעיף אֹותֹו ַהִּצ ָּדה ְו ֹיא ַכל ַהּ ֹכל. " ַּת ְח ָּב ִׁשים ְי ָקִרים ֶׁשִּליִ ,ה ְת ָחַר ְט ִּתיַּ .בּסֹוף ַא ֶּתם ְיכֹו ִלים ֶל ֱאכֹל
" ֲא ִניֲ ...א ִניִּ "...ב ְנ ָי ִמין ָצ ַעקְ ,מ ֹי ָאׁש ִ " -מי ֶׁשּ ֹיא ַכל ְּב ִלי ְרׁשּות, ְּכִרי ְכ ִוי ִצ'ים ְּכ ָכל ֶׁש ִּתְרצּו"ִּ ,ב ְנ ָי ִמין ִּכ ְמ ַעט ָא ַמרָ .ר ָצה ְל ַהְראֹות
ַל ַּת ְח ָּב ִׁשים ֶׁשהּוא ֵּכן ְּב ַצד ֶׁשָּל ֶהם ַּבּסֹוףֶׁ .ש ֵהם ַי ְׁש ִאירּו אֹותֹו
ֲא ִני ֹלא ֲא ַנֵּפ ַח אֹותֹו!"
" ַה ְמ ַנֵּפ ַח ָּכאן?" ַּת ְח ָּבׁשְ -צ ַה ְב ַהב ִה ְתַר ֵּגׁש. ַמ ְנ ִהיגַ .ה ְל ַואי.
" ֶּב ַטחָ ,מ ָצאנּו אֹותֹו ְּבָר ַז ָּיא ַעְר ַּב ְל ָיאֵ .איְך ָׁש ַכ ְחנּו ִמ ֶּמּנּו!" ֲא ָבל ַהֵּלב ֶׁשּלֹוֵ ,לב ֶׁשל ֶי ֶלד ְיהּו ִדיֹ ,לא ָנ ַתן לֹו.
ַּת ְח ָּבׁש יֹונֹון ִה ְת ַּג ְל ֵּגל ְו ָל ַקח ֶאת ַה ְמ ַנֵּפ ַח ִמ ָּי ָדיו ֶׁשל ִּב ְנ ָי ִמין ִאי ֶא ְפ ָׁשר ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו ִי ֵּתן ְל ֶאֶרץ ְׁש ֵל ָמה ְל ֵה ָהֵרסַ ,רק ִּכי ַה ָּד ָבר
ַה ָּי ִחיד ֶׁש ְּמ ַע ְנ ֵין אֹותֹו ֶזה הּוא ְּב ַע ְצמֹו ְו ַהָּכבֹוד ֶׁשּלֹוִּ .ב ְנ ָי ִמין
ֶה ָהמּוםֲ " .א ִני ִראׁשֹון!" הּוא הֹו ִדי ַע. ֹלא ִה ְתַּכ ֵּון ִל ְהיֹות ַה ִּמי ֶׁשהּו ַה ֶּזה .הּוא ַי ֲע ֶׂשה ְּבאֹ ֶמץ ַמה
" ֲא ִני ֲא ַנֵּפ ַח אֹו ְתָך"ַּ ,ת ְח ָּבׁשַּ -בְר ָנׁש ִה ְת ַנ ֵּדב.
ׁ ֶּשהּוא ָצִריְך ַל ֲעׂשֹות.
ֻּכָּלם ִה ְס ַּת ְּדרּו ַא ֲחֵרי ֶהם ְּבׁשּוָרה ֲאֻרָּכה. ָז ַקף ַּגב ְו ֶנ ֱע ַמד ַעל ַה ַּמ ְג ִּבי ִהים ֶׁשּלֹו.
ֶזהּוִּ ,ב ְנ ָי ִמין ָי ַדע .הּוא ִה ְפ ִסיד ַהּכֹלֵ .הם ֹלא ׁשֹו ְמ ִעים ְּבקֹולֹו " ַּת ְח ָּב ִׁשים ְי ָקִריםֲ ,א ִני רֹו ֶצה ְל ַה ִּגיד ָל ֶכם ַמׁ ֶּשהּו ָחׁשּוב"ַ .הְּנאּום
יֹו ֵתרִּ ,כי הּוא ִּגָּלה ֶׁשהּוא ָיכֹול ִל ְטעֹות ְ -ו ֵהם ַגם ֹלא ַמ ֲא ִכי ִלים ָי ָצא לֹו ְּב ִמִּלים ִנ ְמ ָלצֹות ֵמ ֹרב ַל ַחץַ .ה ַּת ְח ָּב ִׁשים ִה ְפ ִסיקּו ִל ְצעֹק
ֶאת ָה ַעְר ָּב ִלים .הּוא ְס ָתם ִה ְפ ִסיד ֶאת ַה ַּמ ֲע ָמד ֶׁשּלֹו ִּב ְג ַלל ְו ִה ְס ַּתְּכלּו ָע ָליו .הּוא ִה ְת ַנׁ ֵּשםָ " .ה ְי ָתה ִלי ָטעּותָ ,ה ַעְר ָּב ִלים
ׁשּום ָּד ָבר. ֵּכן ָי ְדעּו ַמה ׁ ֶּש ֵהם אֹו ְמִריםְ ,ו"...
ָעצּוב ּו ְמ ֻת ְסָּכל הּוא ִה ְתּבֹו ֵנן ֵמ ַהַּצד ְּב ַת ְח ָּבׁשַּ -בְר ָנׁשֶׁ ,שּסֹו ֵבב " ַה ַּמ ְנ ִהיג ֹלא טֹו ֶעה ַאף ַּפ ַעם"ַּ ,ת ְח ָּבׁשַּ -בְר ָנׁש ָצ ַעק ְּב ֶנ ֱא ָמנּות,
ְּב ֶמֶרץ ֶאת ַה ָּי ִדית ֶׁשל ַה ְמ ַנֵּפ ַחִ .ה ְת ַעֵּלם ִמ ֶּמּנּו ְל ַג ְמֵרי. ִּב ְמקֹום ְל ַה ְק ִׁשיב ַל ְּד ָבִרים ֶׁשהּוא אֹו ֵמר.
ַּת ְח ָּבׁש-יֹונֹון ָה ַלְך ְו ָג ַדלָ ,ה ַלְך ְו ִה ְת ַנֵּפ ַחַּ .כ ָּמה ִּב ְנ ָי ִמין ִחָּכה " ִאם ָּכ ָכהַּ ,גם ַע ְכ ָׁשו ֲא ִני ֹלא טֹו ֶעה"ִּ ,ב ְנ ָי ִמין ִה ְס ִּביר לֹו ְּב ִה ָּגיֹון.
ָלֶר ַגע ַה ֶּזהֶׁ ,ש ֶה ָח ֵבר ֶׁשּלֹו ִי ְה ֶיה ְּכ ָבר ָּגדֹול ְּכמֹו ֻּכָּלם .הּוא ֹלא
ָח ַׁשב ֶׁשְּכ ֶׁש ֶּזה ִי ְקֶרה ,הּוא ַי ֲע ֹמד ֵמ ַהַּצד ְו ַי ֲחנֹק ֶאת ַה ְּד ָמעֹות, ֶזה ֹלא ָע ַזר.
ֶׁשֹּלא ִי ְבְרחּו לֹו ֵמ ָה ֵעי ַנ ִיםְ .ו ֵאּלּו ֹלא ִי ְהיּו ְּד ָמעֹות ֶׁשל ִׂש ְמ ָחה. " ֲא ִני ַמ ְת ִחיל ִל ְהיֹות ָר ֵעב"ַּ ,ת ְח ָּבׁש ְצ ַה ְב ַהב ָנ ַהם ְּב ַע ְצלּות.
ּוּוּו ָא ָה ָהה ּוּוּו ָא ָה ָהה! ִה ְת ַּג ְל ֵּגל ְל ִכּוּון ַהְּכִרי ְכ ִוי ִצ'ים.
ַּת ְח ָּבׁש יֹונֹון ָׁשר ְו ִה ְתַר ֵּגׁש ַי ַחד ִעם ָה ֲאִויר ֶׁשִּנ ְכ ַנס ֵא ָליו ְּפ ִני ָמה. " ֲא ִני ֹלא ַמ ְר ֶׁשה"ִּ ,ב ְנ ָי ִמין ֵה ֵגן ַעל
ָה ֲעֵר ָמה ְּבָי ָדיו ַה ְּק ַטּנֹותֲ .א ָבל ַהֶּפה
הּוא ָה ַלְך ְו ָג ַבּהָ ,ה ַלְך ְו ִה ְת ַמ ַּתח. ַה ָּגדֹול ֶׁשל ַה ַּת ְח ָּבׁש ִה ְת ָקֵרב .עֹוד
ּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּו ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָא ָאה הּוא ָׁש ַאג ִּפ ְתאֹום
ְּב ֶב ָה ָלה.
ְּד ָבִרים ִצ ְבעֹו ִנ ִּיים ַרִּכים ִה ְתעֹו ְפפּו ָּב ֲאִוירָּ ,פ ְגעּו ְּב ִב ְנ ָי ִמין .הּוא
ִּכָּסה ֶאת ָּפ ָניו ְּב ָי ָדיו ְּכ ֵדי ֹלא ִלְראֹות ֵאיְך ֶה ָח ֵבר ֲה ִכי טֹוב ֶׁשּלֹו
ְל ֶׁש ָע ַבר ַּ -כִּנְר ֶאה ִה ְתַרֵּסק ְו ִה ְתּפֹו ֵצץ לֹוָ .ה ַעְר ָּב ִלים ֶּב ַטח ָי ְדעּו
ֶׁש ֶּזה ַמה ׁ ֶּש ָעלּול ִל ְקרֹות.
תשפ"ב 12 36
הרפתקה מעולם אחר ///תמר מור " ָיכֹול ִל ְהיֹות ֶׁש ֶּב ֱא ֶמת ִה ְׁש ַּת ַּג ְע ִּתי ִעם ָּכל ַהְּפ ִלינֹולֹות " ִּב ְנ ָי ִמין? ֲא ִני ֹלא יֹו ֵד ַע ַמה ָּקָרה ִלי".
ָה ֵאֶּלה? ְּכמֹו ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ִה ְז ִהירּו?" ַהּקֹול ָה ָיה קֹולֹו ָהָר ִגיל ֶׁשל ַּת ְח ָּבׁש-יֹונֹוןֲ ,א ָבל הּוא
"ֵּכןֲ ,א ִני חֹו ֵׁשב ֶׁש ֵהם ָצ ְדקּו"ִּ ,ב ְנ ָי ִמין ָא ַמר ְּבאֹ ֶמץ ִנ ְׁש ַמע ֻמ ְטָרד ּו ְמ ֻב ְל ָּבל ְמ ֹאד.
ָּגדֹולָ " .ח ַׁש ְב ִּתי ֶׁש ֵהם ְס ָתם ְמ ִצי ִקים ָל ֶכםֲ .א ָבל ִהֵּנה... ִּב ְנ ָי ִמין ָּפ ַתח ֵעי ַנ ִים ַּב ֲח ָׁשׁש .מּולֹו ָע ַמד ַּת ְח ָּבׁש-יֹונֹון,
ִּתְר ֶאה ַמה ָּקָרה ָל ֶכם ְּכ ֶׁשֹּלא ְׁש ַמְר ֶּתם ַעל ַהְּפ ִלינֹו ָלה". ֶׁשִּנְר ֶאה ָה ָיה ְּב ִדּיּוק ְּכמֹו הּוא ְּב ַע ְצמֹו ַה ָּי ָׁשן ַ -רק
יֹונֹון ִה ְתּבֹו ֵנן ַּב ֲח ֵבָריו ַהְּפרּו ִעיםֶׁ ,ש ִה ְת ַּג ְל ְּגלּו ְו ִה ְת ַהְּפכּו ָּגבֹו ַּה יֹו ֵתר .הּוא ָה ָיה ָנפּו ַח ֵהי ֵטב ְו ֵקֵר ַח ַל ֲחלּו ִטיןַ ,רק
ְּב ִלי ַה ְפ ָס ָקה .הּוא ִה ְק ִׁשיב ַלּטֹון ַהַּצ ֲע ָק ִני ְו ַהָּפרּו ַע
ֶׁשָּל ֶהםַּ " .גם ֲא ִני חֹו ֵׁשב ָּכְך" ,הּוא ָא ַמרֲ " .ח ָבל ְּפ ִלינֹו ָלה ַא ַחת ִנ ְׁש ֲאָרה ַעל ֹראׁשֹו ִל ְפ ֵלי ָטה.
ֶׁש ָה ַעְר ָּב ִלים ֹלא ָי ְדעּו ֶׁש ַה ַּמּפּו ַח ָיכֹול ַל ֲעׂשֹות אֹו ָתנּו " ֲא ִני ַמְר ִּגיׁש ֶׁש ִה ְׁש ַּתֵּני ִתי" ,הּוא ָא ַמרְ ,ו ִנ ְׁש ַמע ְמבֹ ָהל.
נֹו ְר ָמ ִל ִּיים ַּב ֲח ָז ָרהָ .אז ָמה ַא ָּתה אֹו ֵמרִּ ,ב ְנ ָי ִמין? " ַמהַ ...מה ָּק ָרה ִלי ְּב ֶע ֶצם? ָמהָּ ,כל ַהְּפ ִלינֹולֹות
ֶׁשַּנ ֲא ִכיל אֹו ָתם? ַמ ִּגי ַע ָל ֶהם?" ַה ֲח ָדׁשֹות ָנ ְפלּו ִלי? ֶזה ָקׁשּור ַל ְמ ַנֵּפ ַח?"
"ֵּכן"ִּ ,ב ְנ ָי ִמין ִה ְת ַנׁ ֵּשםֵ " .הם ִּכ ְמ ַעט ֵמ ִתיםֹ .לא ִנְר ֶאה הּוא ִמׁ ֵּשׁש ֶאת ֹראׁשֹו ְּב ִב ְלּבּול.
ִלי ֶׁש ֵהם ֶּב ֱא ֶמת ִה ְתַּכְּונּו ַל ֲעׂשֹות ָל ֶכם ַמׁ ֶּשהּו ַרעֲ .א ָבל
ַמה ַּנ ֲע ֶׂשה ִעם ָּכל ַה ֲח ֵבִרים ֶׁשְּלָךֶׁ ,שֹּלא ַמ ְסִּכי ִמים?" " ֵאיְך ַא ָּתה ַמ ְר ִּגיׁש ַע ְכ ָׁשו?" ַּת ְח ָּבׁשַּ -ב ְר ָנׁש ָר ָצה
" ֵהם ֲעסּו ִקים ַּב ַּמּפּו ַח ַע ְכ ָׁשו"ַּ ,ת ְח ָּבׁש-יֹונֹון ִה ְס ַּתֵּכל ָל ַד ַעת.
ָי ִמי ָנה ּו ְׂשמֹא ָלהּ" .בֹוא ַנ ֲע ִמיס ֶאת ָּכל ַהְּכִרי ְכ"... " ֲא ִני ַמְר ִּגיׁש טֹוב"ַּ .ת ְח ָּבׁש-יֹונֹון ָח ַׁשב ֶר ַגעְ ,ו ַא ַחר
" ֶא ְפ ָׁשר ְל ַה ִּגיד ֶס ְנ ְּדִרי ִכיםַ .מה ֶּזה ְמ ַׁשֶּנה ֵאיְך קֹוְר ִאים ָּכְך ִה ְס ִּבירֲ " :א ִני ָרגּו ַעֲ .א ִני ְּכ ָבר ֹלאֲ ...א ִני ֹלא ֵמ ִבין
ָל ֶהם?" ִּב ְנ ָי ִמין ִמ ְל ֵמל ִּב ְמִרירּות. ָמה ָע ַבר ָע ַלי קֹ ֶדם".
" ַהְּכ ִרי ְכֶ -ס ְנ ְּד ִרי ִכים ָ -נ ִׂשים אֹו ָתם ַעל ַה ְּמ ִרי ָצה, " ַע ְכ ָׁשו ְּת ַנְּפחּו אֹו ִתי!" ַּת ְח ָּבׁשַּ -בְר ָנׁש ִה ְת ַיֵּצב ִל ְפ ֵני
ְו ִנ ְבַרח ִא ָּתםֻּ .כָּלם ֹלא ָי ִׂשימּו ֵלב". ַה ַּמּפּו ַח.
" ֵהם ֵּכן ָׂש ִמים ֵלב"ַּ ,ת ְח ָּבׁשַּ -בְר ָנׁש הֹו ִדי ַע ֵמ ֲאחֹוֵרי ֶהם. ַּת ְח ָּבׁשְ -צ ַה ְב ַהב ִה ְת ִחיל ְל ַג ְל ֵּגל ֶאת ַה ָּי ִדית.
ָה ֹראׁש ֶׁשּלֹו ָהָיה ָח ָלק ּו ַמ ְבִריקָ ,מתּו ַח ָי ֶפהּ ,ו ְפ ִלינֹו ָלה "יֹונֹון" ִּב ְנ ָי ִמין ָקָרא לֹוַ .מׁ ֶּשהּו ָח ַנק ֶאת ְּגרֹונֹוּ" .בֹוא
ּבֹו ֶד ֶדת ִה ְתנֹו ְס ָסה ָע ָליוֹ" .לא ְּכ ַדאי ְלָך ָלִריב ִעם ֻּכָּלם
ֶר ַגעַ ,א ָּתה ...זֹו ֵכר ֶׁש ָה ִיינּו ֲח ֵבִרים ַּפ ַעם?"
ַע ְכ ָׁשו ,יֹונֹוןֵ .הם ִי ְת ְלׁשּו ְלָך ֶאת ַהְּפ ִלינֹו ָלה ְּבֶר ַגע, " ָה ִיינּו ֲח ֵבִרים ָּכל ַה ְּז ַמןֲ ,א ָבל ָאז ִנ ְה ֵיי ָת ַה ַּמ ְנ ִהיג",
ְו ַא ָּתה ִמ ָּיד ִּת ְה ֶיה ְמטָֹרף ַּב ֲח ָזָרה". ַּת ְח ָּבׁש-יֹונֹון ִה ְת ַנ ֵּגדֲ " .א ָבל ָנכֹוןָ ...י ַׁש ְבנּו ְו ִד ַּב ְרנּו
ַּפ ַעםַ ,א ָּתה זֹו ֵכר? ְּכ ֶׁש ָהיּו ִלי ַהְר ֵּבה ְּפ ִלינֹולֹות ְּכ ָבר
ֹלא ָא ַה ְב ִּתי ְל ַד ֵּבר" .הּוא ׁשּוב ִמׁ ֵּשׁש ֶאת ָה ֹראׁש ֶׁשּלֹו.
ַסֹהוְּפד ִלינֹו ָלה
36תשפ"ב 13
מביעתבידתה והפעם:
יֹו ֵתר"ָּ ,בטּו ַח טֹו ִבָּיהֵ " .אין ָּב ֶהן ְּג ִמיׁשּות ֶׁש ַּמ ֲע ִביָרה ָה ְל ָאה ֶא ַל ְס ִטּיּות
ֶאת ַהַּל ַחץָ ,ל ֵכן ֵהן ִנ ְׁש ָּברֹות ִמָּכל ַמָּכה".
ָמה ַה ְּמ ֻׁש ָּתף ֵּבין ּכֹוס ַחד ַּפ ֲע ִמית,
ַה ְּשׁ ַנִים ַמ ְח ִלי ִטים ָל ַק ַחת ְׁש ֵני ַׁשְרוּו ֵלי ּכֹוסֹות ָ -ה ֶא ָחד ֶׁשל ְמכֹו ִנית ּו'ּפּוף'?
ּכֹוסֹות ָקׁשֹות ְו ַה ֵּ ׁש ִני ֶׁשל ּכֹוסֹות ַרּכֹות.
אּו ַלי ָק ֶׁשה ְל ַה ֲא ִמיןֲ ,א ָבל ֵיׁש
ַּב ַּבִיתֵ ,הם מֹו ֲע ִכים ְמ ַעט ּכֹוס ַא ַחת ִמָּכל ַׁשְרוּול ּ -ו ִמ ְת ָּבֵרר ֵּבי ֵני ֶהם ַמ ֶּ ׁשהּו ַמ ְׁש ָמעּו ִתי ְמ ֻׁש ָּתף.
ֶׁשּטֹו ִב ָּיה ָצ ַדקַ .הּכֹוסֹות ָהַרּכֹות ִנ ְמ ָעכֹות ְלֶר ַגעְ ,וחֹו ְזרֹות
ַּב ֲח ָזָרה ְלצּוָר ָתןְ ,ו ִאּלּו ַהּכֹוסֹות ַה ָּקׁשֹותֶׁ ,שִּנְראֹות ֲח ָזקֹות ְּכ ֵדי ִל ְל ֹמד ַעל ַה ֵח ֶלק ַה ְמ ֻׁש ָּתף,
יֹו ֵתר ָּ -בֶר ַגע ֶׁשַרק מֹו ֲע ִכים אֹו ָתן ,נֹו ָצִרים ָּב ֶהן ְס ָד ִקים ַנ ֲע ֹרְך ִנּסּוי ָק ִליל.
ּו ְתכּו ַלת ַהּכֹוס ִנ ְׁשֶּפ ֶכת. ֻק ְפ ַסת ַּג ְפרּו ִרים ְּג ִמי ָׁשה
ַהְּמכֹו ִנית ַמה ִּי ְקֶרה ְל ֻק ְפ ַסת ַּג ְפרּוִרים ִאם ָנ ִניף ָע ֶלי ָה ַמַּכת ֶא ְגרֹוף ַא ַחת?
ִנְר ֶאה ָלנּו ֶׁש ִהיא ֲאמּוָרה ְל ִה ָּמ ֵעְך.
ָּד ָבר ּדֹו ֶמה ְמאֹד ִמ ְתַר ֵחׁש ִּב ְמכֹו ִנּיֹותֶּ .ב ָע ָברָ ,היּו ַי ְצָר ֵני ַאְך ֹלא ְּב ֶה ְכֵר ַח.
ַה ְּמכֹו ִנּיֹות ִמ ְתָּפ ֲאִרים ְּב ָכְך ֶׁש ַה ְּמכֹו ִנּיֹות ֶׁשָּל ֶהם ֲע ִמידֹות
ְלאֶֹרְך ָׁש ִניםְ .ו ָא ֵכןָ ,היּו ְמכֹו ִנּיֹות ֶׁשָּי ְכלּו ִל ְׂש ֹרד ֲא ִפּלּו ְּתאּונֹות ּבֹואּו ִנ ַּקח ֻק ְפ ַסת ַּג ְפרּוִרים ֵרי ָקהְ ,ו ַנִּני ַח ֶאת ִמ ְס ֶּגֶרת ַה ֻּק ְפ ָסה
ָקׁשֹותְ ,ו ָל ֵצאת ֵמ ֶהן ִּב ְנ ָז ִקים ַקִּלים ִּב ְל ַבדַ .ה ְּשׁ ֵא ָלה ִהיא, ַעל ַה ֻּ ׁש ְל ָחןַ ,על ַהַּצד ַהַּצר ֶׁשָּלּה ( ַהַּצד ֶׁש ָע ָליו ְמ ַׁש ְפ ְׁש ִפים
ַמה ָּקָרה ְּבאֹותֹו ַה ְּז ַמן ִל ְב ֵני ָה ָא ָדם ֶׁש ַּב ְּמכֹו ִניתַ ...ה ְּמכֹו ִנית
ֶאת ַה ַּג ְפרּור).
ַה ֲח ָז ָקה ָה ְי ָתה ַמ ְלּכֹ ֶדת ָמ ֶות ַלֶּנ ָהג ְו ַלּנֹו ְס ִעים! ֵמ ָע ֶלי ָהְּ ,בצּוָרה ֲא ָנ ִכיתַ ,נִּני ַח ֶאת ַה ְּמ ֵגָרה ֲ -א ָבל ֹלא ְּב ַמ ְק ִּביל
ַרק ַּב ָּשׁ ִנים ַה ְמ ֻא ָחרֹותַּ ,כ ֲא ֶׁשר ִע ְנ ַין ַה ְּב ִטיחּות ְל ַפס ַה ַה ְד ָל ָקהֶ ,אָּלא ִּב ְמ ֻאָּנְך לֹוְּ ,באֹ ֶפן ֶׁשַּל ַמ ִּביט ִמ ְל ַמ ְע ָלה
ָע ָלה ְל ֹראׁש ֵס ֶדר ָה ֲע ִדיפּויֹותֵ ,ה ֵחּלּו ְל ַיֵּצר
ֶאת ַה ְּמכֹו ִנית ָּבאֹ ֶפן ַה ָּג ִמיׁש ְּביֹו ֵתר ַ -על ֵּתָר ֶאה צּוַרת ְּפלּוס (.)+
ְמ ָנת ֶׁש ִּב ְׁש ַעת ְּתאּו ָנה ַי ֲע ִבירּו ֶח ְל ֵקי ָהֶר ֶכב ָּכ ֵעתַ ,נ ְנ ִחית ַעל ַה ְּמ ֵגָרה ַמַּכת ֶא ְגרֹוף ָע ְצ ָמ ִתית.
ַה ְּג ִמי ִׁשים ֶאת ַהַּל ַחץ ַהּנֹו ָצר ָה ְל ָאהָּ .כְך, ּתֹו ָצ ָאהְּ :ב ֹרב ַה ִּמ ְקִריםְׁ ,ש ֵני ֶח ְל ֵקי ַה ֻּק ְפ ָסה ִי ְתעֹו ְפפּו ִל ְקצֹות
ַה ְּמכֹו ִנית ִּת ְתָּפֵרקֲ ,א ָבל יֹו ְׁש ֵבי ָהֶר ֶכב ִיָּנ ְצלּו. ַה ֶח ֶדרְ ,וֹלא ִי ְקֶרה ָל ֶהם ְמאּו ָמהְ .ל ִע ִּתים ִי ָּמ ֵחץ ַה ֵח ֶלק ַה ִחיצֹו ִני
ַהּפּוף ֶׁשל ַה ֻּק ְפ ָסה ִּב ְל ַבד.
ַמה ִּי ְק ֶרה ְל ֶי ֶלד ֶׁשּנֹו ֵפל ִמַּנ ְד ֵנ ָדה אֹו ִמֻּסָּלם ֶׁשל ַה ְּג ִמיׁשּות
ַמ ְג ֵל ָׁשהַ ,ה ְּקבּו ִעים ַעל ַּג ֵּבי ָח ֵצר ְמֻרֶּצ ֶפת ִּב ְל ֵב ִנים
אֹו ְּב ֶז ֶפת? ַ -ה ֶּי ֶלד ְי ַק ֵּבל ַמָּכה ּכֹו ֶא ֶבת ,אּו ַלי הּוא ָּד ְפנֹות ַה ֻּק ְפ ָסה ֲעׂשּויֹות ֵמחֹ ֶמר ַרְךַ ,י ֲח ִסיתּ ,ו ְבנֹו ָסף ְל ָכְך ֵ -הן
ְמ ֻצּפֹות ִּב ְנ ָירְׁ .ש ֵני ַה ְּת ָנ ִאים ַהָּללּו ְּכ ֶׁש ֵהם ָּב ִאים ַי ַחדַ ,מ ְק ִנים
ֲא ִפּלּו ִיָּפ ַצע.
ֵמ ַהִּס ָּבה ַהּזֹוִ ,מ ְׁש ַּת ְּד ִלים ְל ַהְרִּכיב ִמ ְת ְק ֵני ִמ ְׂש ָחק ַל ֻּק ְפ ָסה ְּתכּו ָנה ֶׁשל ' ְּג ִמיׁשּות'.
ִּב ְג ַלל ַה ְּג ִמיׁשּות ַּ -כ ֲא ֶׁשר ַה ְּמ ֵגָרה ְמ ַק ֶּב ֶלת ֶאת ַמַּכת ַה ַּמ ַחץ,
ַעל ַּג ֵּבי ֳח ָמִרים ְּג ִמי ִׁשים ְוַרִּכים. ִהיא ְיכֹו ָלה ְל ַה ֲע ִביר ֶאת ַהַּל ַחץ ֶאל ַה ֵח ֶלק ַה ֵּשׁ ִני ֶׁשל ַה ֻּק ְפ ָסה,
ֶׁשִּנ ְמ ָצא ִמ ַּת ְח ֶּתי ָה.
ַה ֵח ֶלק ַה ַּת ְחּתֹון ְמ ַק ֵּבל ֶאת ַהַּל ַחץַ ,אְך ֵמ ַא ַחר ְו ַה ְּד ָפנֹות ֶׁשּלֹו
ְמ ֻע ָּקלֹות ְּב ִמ ְק ָצתְּ ,ב ֶדֶרְך ְּכ ָלל ַּגם הּוא ַמ ְצ ִלי ַח ְל ַׁש ְחֵרר ֶאת
ַהַּל ַחץ ָה ְל ָאה – ֶאל ַה ֻּ ׁש ְל ָחן ֶׁש ָע ָליו הּוא ֻמָּנחְ ,ו ָכְך הּוא ַע ְצמֹו
ֵאינֹו ֻמ ְׁשָּפע ְו ֵאינֹו ִנ ְמ ָעְך ִּב ְג ַלל ַהַּל ַחץ.
ַהּכֹוס
טֹו ִבי ְוטֹו ִב ָּיה עֹו ְמ ִדים ַּב ֲחנּות ּו ְמ ֻע ְנ ָי ִנים ִל ְקנֹות ּכֹוסֹות ַחד
ַּפ ֲע ִמּיֹות.
" ִנ ַּקח ּכֹוסֹות ַי ֲהלֹוםִ ,הֵּנה ְּת ַמ ֵּשׁׁש ַ -מְר ִּגי ִׁשים ֲע ֵלי ֶהן ֶׁש ֵהם
ָקׁשֹות ַו ֲח ָזקֹות יֹו ֵתר"ַ ,מִּצי ָעה טֹו ִבי.
" ַה ֶה ֶפְך הּוא ַהָּנכֹוןִ ,אם ַהּכֹוסֹות ָקׁשֹות ֵ -הן ִנ ְׁש ָּברֹות ַמ ֵהר
תשפ"ב 14 36
המדור למדען הצעיר ///ר' שולמן ֶק ֶׁשר ְּב ִסי ַג ְרָיה ֶּב ָע ָברָ ,היּו ְמ ַפ ְּז ִרים ִמ ַּת ַחת ַל ִּמ ְת ָק ִנים
חֹולַ .החֹול הּוא ַרְך ּובֹו ֵלם ַז ֲעזּו ִעים .אּו ָלם
ִאם ָּפ ַת ְחנּו ְּב ִנּסּוי ָק ִלילּ ,בֹואּו ּו ְנ ַסֵּים ְּבעֹוד ִנּסּוי ַקל. ַהחֹול ָהָיה ִל ְפ ָע ִמים ָעף ִעם ָהרּו ַחְ ,וִר ְצַּפת
ֶה ָח ָצץ ַה ָּק ָׁשה ָהְי ָתה ִמ ְת ַּגֵּלית ַּת ְח ָּתיוְ .ו ַאל
ֶה ֳח ָמִרים ְּת ַקְּנאּו ְּב ִמי ֶׁשָּנ ַפל ֵמ ַה ִּמ ְת ָק ִנים ְו ִנ ְת ַקל
ְׁש ֵּתי ִמ ְמ ָחטֹות ( ִטיׁשּו)
ְּב ַקְר ַקע ָה ֲעׂשּו ָיה ָח ָצץ.
ַּ 4כּפֹות ֻסָּכר ַהּיֹום ְמ ַרְּפ ִדים ֶאת ֶׁש ַטח ַה ִּמ ְת ָק ִנים
ִּפַּסת ֶצלֹו ָפן ָּבאֶֹרְך ֶׁשל ִמ ְמ ֶח ֶטת ַהְּנ ָירּ ,ו ְׁש ֵּתי ְּב ַת ֲערֹ ֶבת ָה ֲעׂשּו ָיה ִמְּצ ִמי ֵגי ְמכֹו ִנּיֹות
ְּגרּו ִסיםַ .הּגּו ִמי ַה ָּג ִמיׁש ַמ ֲע ִביר ָה ְל ָאה
ּגּו ִמּיֹות ְק ַטּנֹות ֶאת ַה ֲח ָב ָטה ֶׁש ַה ֶּי ֶלד סֹו ֵפג ִּב ְז ַמן ַה ִּמ ְפ ָּגׁש
ַּב ַּק ְר ַקעְ ,ו ַה ֶּי ֶלד ֶׁשָּנ ַפל ֵמ ַה ִּמ ְת ָקן יֹו ֵצא
ַה ֲה ָכ ָנה
ִנ ְפרֹס ֶאת ְנ ָירֹות ַה ִּטיׁשּוְ ,ו ַנִּני ַח ַּב ֶּמְרָּכז ֶׁשל ָּכל ְּב ַמָּכה ַקָּלה ִּב ְל ַבד.
ֶא ָחד ֵמ ַהְּנ ָירֹות ְׁש ֵּתי ַּכּפֹות ֻסָּכרְ .נ ַקֵּפל ּו ְנ ַג ְל ֵּגל
ַעד ֶׁש ִּת ָוּ ֵצר ָלנּו ֵמ ֵעין ִסי ַגְר ָיה ( ִנ ָּתן ְל ִה ְׁש ַּת ֵּמׁש ַּגם ִרּפּוד ַהּגּו ִמי ֶׁש ְּבִר ְצַּפת ַה ִּגָּנה הּוא ָּג ִמיׁש
ַ -אְך ֹלא ָּג ִמיׁש ַמ ְסִּפיק ְּכ ֵדי ִל ְמנֹ ַע ֶאת
ְּב ִסי ָגר ֲא ִמ ִּתי).
ִנ ַּקח ֶאת ַא ַחד ַהִּסי ָג ִריםּ ,ו ְנ ַנֶּסה ְלסֹו ֵבב אֹותֹו ַה ַּז ֲעזּו ַע ַל ֲחלּו ִטין.
ַמהֵּכן ָיכֹול ִל ְמנֹ ַע ַז ֲעזּו ַע ִמְּנ ִפי ָלה ַל ֲחלּו ִטין?
ְו ִליצֹר ֶק ֶׁשר.
הֹוּפ ,עֹוד ִל ְפ ֵני ֶׁשִּס ַּי ְמנּו ִסיבּוב ִראׁשֹון ,נֹו ַצר ַל ַחץ ֻּכָּלנּו ַמִּכיִרים אֹותֹו -
ֶׁשל ֻסָּכר ַעל ְנ ַיר ַה ִּטיׁשּוַ .הְּנ ָיר ִנ ְקַרע ְו ַהֻּסָּכר ָּפַרץ הּוא ַרְך ְו ָנ ִעיםּ ,ו ְב ִע ָּקר ָּ -ג ִמיׁשַ .הּצּוָרה
ֶׁשּלֹו ֹלא ְמ ֻק ַּב ַעתְ ,ו ַהַּל ַחץ ֶׁש ַּמ ְפ ִעי ִלים
ַהחּו ָצה. ָע ָליו עֹו ֵבר ִּב ְמ ִהירּות ְל ָכל ִּכּוּוןֶ .זהּו ַהּפּוף.
ָמה עֹו ִׂשים?
ְמ ַחְּפ ִׂשים חֹ ֶמר ָּג ִמיׁשֶׁ ,ש ְּי ַפ ֵּזר ֶאת ַהַּל ַחץ ֶׁשל ִצָּפה ְמ ֻמֵּלאת ְּב ַגְר ִּגיֵרי ַק ְל ַקר.
ַה ִּקּפּול ְּב ֹא ֶפן ָׁש ֶוה. ֶאת ַה ְּג ִמיׁשּות ַה ַּמ ְק ִסי ָמ ִלית ַהּזֹו ֶׁש ֵּיׁש
ַמה ָּג ִמיׁש יֹו ֵתר ִמְּנ ָיר?
ְּבפּוףְ ,מ ַנְּצ ִלים ְּכ ֵדי ִל ְבֹלם ַז ֲעזּו ִעים.
ַנ ְילֹון. ַעל ַהּפּוף ֶא ְפ ָׁשר ִל ְקּפֹץ ִמּ ֹג ַבּה ַרבִ ,ל ְׁשקֹ ַע
ִנ ַּקח ֶאת ִּפַּסת ַהְּצלֹו ָפן ,אֹו ֲא ִפּלּו ְס ָתם ַׂש ִּקית ַנְילֹון ְּבתֹוכֹו ְוֹלא ָלחּוׁש ֲא ִפּלּו ִּב ְכ ֵאב ַקל.
ְּפׁשּו ָטהְ ,ו ַנ ֲע ֹטף ָּבּה ֶאת ַה ִּמ ְמ ָח ָטה ַה ְמ ֻג ְל ֶּג ֶלת ַה ְּג ִמיׁשּות ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ַמ ֲע ִביָרה ֶאת ַהַּל ַחץ
ֶׁשּנֹו ְתָרה ְׁש ֵל ָמהִ .נ ְמ ַּתח ְו ִנ ְסּגֹר ֶאת ְׁש ֵני ַה ְּק ָצוֹות ֶׁש ָהָיה ַּבְּנ ִפי ָלה ֵּ -בין ַה ֶח ְל ִקי ִקים ַה ְּג ִמי ִׁשים
ֵהי ֵטבְּ ,ב ֶע ְזַרת ְׁש ֵּתי ַהּגּו ִמּיֹות אֹו ְּב ִסיבּוב ָח ָזק. ָהַר ִּבים ֶׁשהּוא ֻמְרָּכב ֵמ ֶהםַ ,עד ֶׁש ַהַּל ַחץ
ָּכ ֵעתְ ,נ ַנֶּסה ִליצֹר ַּבׁ ֵּש ִנית ֶק ֶׁשר ֵמ ַהִּסי ָגר ֶה ָעטּוף.
ּתֹו ָצ ָאה – ִה ְצ ַל ְחנּוַ .החֹ ֶמר ַה ָּג ִמיׁש ִּפ ֵּזר ֶאת ַל ַחץ ֶנ ְע ָלם ְו ֵאי ֶנּנּו.
ַּגְר ְּגֵרי ַהֻּסָּכר ְּבאֹ ֶפן ָׁש ֶוה ַעל ְּפ ֵני ַהִּסי ָגרְ ,ו ַהִּסי ָגר
ִנ ְק ַׁשר ְּב ִלי ְל ִה ָּקַרע.
ִאם ִה ְׁש ַּת ַּמ ְׁשנּו ְּב ִסי ָגר ֶׁשל ַמ ָּמׁשִ ,נ ָּתן ָּכ ֵעת ִל ְפּ ֹת ַח
ֶאת ַה ֶּק ֶׁשרְ ,ל ָה ִסיר ֶאת ֲע ִטי ַפת ַהְּצלֹו ָפן ּו ְל ַה ְח ִזיר
ֶאת ַהִּסי ָגר ַהׁ ָּש ֵלם ַל ֻּק ְפ ָסה ְּכ ֶׁשהּוא ְלֹלא ֵנ ֶזק.
36תשפ"ב 15 ַה ֻּמָּנח
' ְּג ִמיׁשּות' ַמ ְק ִּביל
ִּבְְּהגתְּולַַללכַּ ֻּּואמלגמּנֲֹוֻ ַועָּ ִמְהֵׂשׂמִּתרישגּמָ ְַכ ַההבההֶבּנ,וְַֹּׁחמְֶשהָּאֵקמנד ִֶַיִרהפֶאעּיהַיַצלּ:הוץְָםִ ֶסכר ִֶאִיהנַּאִטויל ַימ ְליֶׁאִּסְבִסשְִֶֶּׁגטּאלשיַטִַֹּּלִוּוילמיְלֶּ-תס.מםִַּנטאּוְיך
ּו ְג ִמי ִׁשים.
י זרקוראיחולי מזל טובלמנויבטושבעהה ׁ ְַּשב ִִּממ ְָּטר ֶּפה ֶחוהסבורשטיןת
בר מצווה ָה ֲא ָד ָמה ַה ּט ֹו ָבה
לייבי ריגל ,בית שמש ַהׁ ְּש ִמ ָּטה ֻמְר ֶּג ֶׁשת ֵהי ֵטב ַּב ִּמְרֶּפ ֶסת ֶׁשִּליֵ .אין
יצחק לורינץ ,ירושלים
ִלי ַמה ַּל ֲעׂשֹות ַּב ִּמְרֶּפ ֶסת ַע ָּתהַ ,ו ֲא ִני ְיכֹו ָלה
ימי הולדת -בנים
ַרק ְל ִה ְתּבֹו ֵנן ַּבִּצ ְמ ִח ָּיה ַהּצֹו ַמ ַחת ֶּפֶרא,
שמואל ווגל ,ירושלים
אברהם שטיינברג ,בית שמש ְל ַמׁ ֵּשׁש ָע ֶלה ַא ְלמֹו ִני ּו ְל ָה ִזיז ָע ָנף ַּפ ְלמֹו ִני
אלחנן לוי ,מודיעין עילית ֶׁש ֵאי ֶנִּני ַמִּכיָרה ֶאת ְׁשמֹו ֵתי ֶהםֵ .הם ֲח ָד ִׁשים
אפרים ראובן זורייבין ,ירושלים ַּב ִּמְרֶּפ ֶסת ,אֹוְר ִחים ֶׁש ֵאי ָנם ְמ ֻפָּנ ִקים ְו ֵהם ִּפְר ֵחי ַמּקֹור ַה ֲח ִסי ָדה
עמרם הלמן ,צפת ְמ ַג ְּד ִלים ֶאת ַע ְצ ָמםֵ .מ ַע ְצ ָמם ִה ִּגיעּו ְו ִה ְׁש ַּתְּכנּו ָּב ֲא ָד ָמה.
מוטי פישר ,ביתר עילית
אלחנן דיקשטיין ,מודיעין עילית ִמי ָא ַמר ֶׁש ָה ֲא ָד ָמה ׁשֹו ֶב ֶתת ַּבׁ ְּש ִמ ָּטה? ֲא ִני רֹו ָאה אֹו ָתּה
מוישי ירוחימוביץ ,אופקים
ישראל קובלסקי ,ביתר עילית ַמ ְצ ִמי ָחה ָּכל ַה ְּז ַמן ֲע ָׂש ִבים ְו ַע ְל ַעִּליםַ ,ו ֲא ִפּלּו ְּפָר ִחים.
מוישי פרידמן ,אלעד ָה ֲא ָד ָמה נֹו ֶת ֶנת ֶאת ַע ְצ ָמּהִ ,מ ְת ַמֶּסֶרת ַלִּצ ְמ ִח ָּיה ַה ָּזָרה
שמואל דוד ברמן ,ירושלים
ַה ִּמ ְתָּפֶר ֶׁשת ָּב ֲע ִצי ִציםְּ .ב ֵאין ִלי ַמה ַּל ֲעׂשֹות ּו ְב ִמי ְל ַטֵּפל,
מאיר אנשין ,אלעד
ָמ ָצא ִתי ֶאת ַע ְצ ִמי ִּפ ְתאֹום ִמ ְת ַי ֶח ֶסת ַל ְמ ַב ְּקִרים ַח ְסֵרי
בת מצווה
ַהׁ ֵּשם ַהָּללּו...
תמר אריאלי ,נריה
ְּב ַא ַחד ָה ֲע ִצי ִצים ִּגִּלי ִתי ֶצ ַמח' ִסְרָּפד' ְמ ֻכֶּסה ְׂש ָערֹותצֹוְרבֹות.
ימי הולדת -בנות
ָל ַמ ְד ִּתי ֶׁשְּנ ִגי ָעהּבֹוּגֹוֶר ֶמת ְל ַא ְד ִמימּות ָּבעֹורִ ,ל ְצִרי ָבהּו ְל ֶגֶרד.
יהודה ארנסט ,ביתר עילית
פניני גלס ,ירושלים ְּב ָע ִציץ ַא ֵחר ִּגִּלי ִתי ֶאת ' ַמּקֹור ַה ֲח ִסי ָדה' ֶ -צ ַמח ַּב ַעל ְּפָר ִחים
בוני אורנג' ,ירושלים
חוי גרינבוים ,צפת ַה ֶּד ֶקל ֶׁשִּלי עֹו ֶׂשה ַח ִיל ְוֻר ִּדים ְק ַט ְנ ַטִּניםּ ,ו ַמָּצ ִעית ְּפִרי ֲאֻרָּכה ּו ְמ ֻח ֶּד ֶדת ַה ַּמ ְזִּכיָרה
ַמּקֹור ֶׁשל ֲח ִסי ָדהְּ .כ ֶׁש ַה' ַּמּקֹור' ַמ ְב ִׁשיל ,הּוא ִמ ְסּתֹו ֵבב ְּכמֹו
מושקא ריבקין ,כרמיאל
רבקה דויטש ,ירושלים ְמחֹוג ַהׁ ָּשעֹוןּ ,ו ְל ַבּסֹוף נֹו ֵׁשר ָל ֲא ָד ָמהְּ .כ ֶׁש ָהִיינּו ְי ָל ִדיםָ ,הִיינּו קֹו ְט ִפים ' ְמחֹו ִגים' ָּכ ֵאֶּלה ַּבׂ ָּש ֶדה,
דבורי גלזר ,מודיעין עילית
חני הס ,מודיעין עילית ּתֹו ְק ִעים ֶאת ֻח ָּדם ַעל ַה ֶּב ֶגדְ ,ו ֵהם ִה ְסּתֹו ְבבּו ְו ִה ְסּתֹו ְבבּו ַעד ֶׁש ִּק ְּבלּו צּוַרת ּבֶֹרג.
אביגיל זוננפלד ,ירושלים
נחמה בראנד ,ירושלים ּ ֹכה ִּפ ְל ִאית ִהיא ָה ֲא ָד ָמה ֶׁשָּלנּוְ .לעֹו ָלם ֵאי ָנּה ׁשֹו ֶב ֶתתָּ .ת ִמיד ְמ ָאַר ַחת ִמי ֶׁשהּוּ ,ו ַמ ְצ ִמי ָחה
רות גרונר ּו ְמ ַג ֶּד ֶלת אֹותֹו.
חוה אלישביץ ,כרמיאל
ַּפ ַעםְ ,וֹלא ַּבׁ ְּש ִמ ָּטהִ ,טַּפ ְל ִּתי ָּב ֲע ִצי ִצים ֶׁשִּליּ ,ו ֵבין ִע ְׂש ֵבי ַה ָּבר ֶׁש ָּת ַל ְׁש ִּתי ֵמ ָה ֲא ָד ָמהִ ,ה ְב ַח ְנ ִּתי
שירה סגל ,כרמיאל
חני קופילוביץ ,ירושלים ְּב ָע ֶלה ַחי ְוָירֹקָ ,ארְֹך ְו ַדק ָּב ֳע ִבי חּוט ִר ְק ָמה! ִּכ ְמ ַעט ֶׁש ִה ְׁש ַל ְכ ִּתי אֹותֹו ָל ַא ְׁשָּפהֲ ,א ָבל ְל ֶפ ַתע
רבקה ברכה שוורץ ,רכסים
אסתר פטרובר ,פתח תקוה ָע ַצְר ִּתיֶ .ה ְח ַל ְט ִּתי ֶׁשַּכ ֲא ֶׁשר ַא ִּגי ַע ַל ִּמ ְׁש ָּת ָלהֲ ,א ָבֵרר ַמהּו ָע ֶלה ֶזה.
נעמי פרידמן ,אלעד " ִּת ְזְר ִקי אֹותֹו"ָ ,י ַעץ ִלי ַּב ַעל ַה ִּמ ְׁש ָּת ָלה ַּכ ֲא ֶׁשר ִהַּצ ְג ִּתי לֹו ֶאת ָהאֹוֵר ַח ַהָּצ ִעירֶ " .זהּו ֶּד ֶקל
הדס וולך ,מודיעין עילית
אתלי וינקלר ,ירושלים ֶׁשָּצ ַמח ִמ ֶּזַרע ֶׁש ֵה ִבי ָאה ָהרּו ַח ַל ִּמְרֶּפ ֶסת ֶׁשָּלְך".
פרשמנדבלטותייממככלקדיעדוםתדיר)ר(הכלזבושתהכהכם,תתתושתבבבלראתרךחיוך, ֲא ָבל ֲא ִני ֶה ְח ַל ְט ִּתי ֶׁש ֲע ֵלה ֶּד ֶקל ָׁשֶוה ְה ִתַי ֲחסּותַּ ,גם ִאם הּוא ַּדק ְו ִכ ְמ ַעט ִּב ְל ִּתי ִנְר ֶאהָ .ח ַפְר ִּתי
ָּב ֲא ָד ָמהּ ,ו ַב ֻּג ָּמה ֶׁשּנֹו ְצָרה ִה ְכ ַנ ְס ִּתי ֶאת ַהּׁ ֹשֶרׁש ַה ְּק ַט ְנ ַטן ֶׁש ָהָיה ְמ ֻח ָּבר ִל ְק ֵצה ֶה ָע ֶלהֶ .ה ָע ֶלה
ָּג ַדל ְל ִאּטֹוּ ,ו ִפ ַּתח ָע ָנף ְו ָע ִלים נֹו ָס ִפים ְס ִביב ֶּג ַזע ֶׁש ָה ַלְך ְו ִה ְת ַע ָּבה.
ִּג ַּד ְל ִּתי ֶאת ַה ֶּד ֶקל ָׁש ִנים ִמ ְסָּפרַ ,עד ֶׁש ְּב ֶעֶרב ְׁש ַנת ַהׁ ְּש ִמ ָּטה ֵה ַב ְנ ִּתי ֶׁש ַה ִּמְרֶּפ ֶסת ַה ְּק ַטָּנה
ֶׁשִּלי ֵאי ֶנָּנה ַמ ְת ִאי ָמה לֹו עֹודַ .ה ֶּד ֶקל ֶׁש ָה ַפְך ָל ֵעץ ָק ָטן ַּב ַעל ֶּג ַזע ָע ֶבה ּו ְמ ֻח ְסָּפסָ ,ה ֳע ַבר ִעם
ִּפַּסת ָה ֲא ָד ָמה ֶׁשּלֹו ְל ַב ֲע ַלת ֲח ַצר ְּגדֹו ָלהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִהיא ְּת ַג ֵּדל אֹותֹו ַּב ֶּמְר ָחב ַהָּפתּו ַח.
ָּכ ֵעתִ ,ל ְכבֹוד קֹוְר ֵאי ַזְרקֹורִ ,ק ַּב ְל ִּתי ְּתמּו ָנה ֵמ ַה ֶּד ֶקל ֶׁ -ש ֶעֶרׂש ֻה ַל ְדּתֹו ּו ְׁשנֹות ַי ְנקּותֹו ָהיּו
ְּב ִמְרֶּפ ֶסת ֵּבי ִתיַ .ה ֶּד ֶקל ִעם ִּפַּסת ָה ֲא ָד ָמה ֶׁשִּליָ ,ה ָע ְברּו ְל ָע ִציץ ָּגדֹולָׁ ,שם הּו ְס ָפה לֹו ֲא ָד ָמה
ַּב ֲעבּור ַהׁ ָּשָר ִׁשים ַה ִּמ ְתַר ִּבים .הּוא ַמ ְמ ִׁשיְך ְל ִה ְתַּפ ֵּת ַח ּו ְל ַטֵּפס ָּגבֹו ַּהַּ ,כָּי ֶאה ְל ֶד ֶקל ֵּג ֶאה.
ּו ְב ֵכןִ ,מי ָא ַמר ֶׁש ָה ֲא ָד ָמה ׁשֹו ֶב ֶתת ַּבׁ ְּש ִמ ָּטה?
ֵאֶּלה ֲא ַנ ְחנּוַ ,הְּיהּו ִדים ֶׁ -שּׁשֹו ְב ִתיםּ ,ו ְמ ַא ְפ ְׁשִרים ָל ֲא ָד ָמה ִל ְהיֹות ִהיא ַע ְצ ָמּה.
תשפ"ב 16 36
מאת :רות רוזנשטיין
ַהְּמַנּקֹותֶׁשָּלנּוַי ְל ֵדי ַהִּצי ֶמר
ֶׁשָּלנּוֲ " .א ִני ֹלא מֹו ֵצאת ֶּדֶרְך ְל ַא ְפ ֵׁשר ָל ֶכן ְל ַה ְמ ִׁשיְך ֶאת ֶזה ָה ָיה ְּביֹום ְר ִבי ִעי ַּבּבֹ ֶקר.
ַה ֲח ִגי ָגהָ .ה ִיי ִתי ְׂש ֵמ ָחה ְמ ֹאד ְל ַהְרׁשֹות ָל ֶכןַּ ,כּמּו ָבן". ֶע ְׂשִרים ְו ָח ֵמׁש מֹורֹות ָּבאּו ֶאל ַה ְי ִחי ָדה ַה ְּגדֹו ָלה.
ִל ְפ ֵני ֶהןִ ,ה ִּגי ַע ֶצ ֶות ֵה ָעְרכּותֶׁ ,ש ִּקׁ ֵּשט ִל ְכבֹו ָדן ֶאת ַהָּסלֹון
מֹוָרה ַא ַחת ִנ ְּג ָׁשה ַל ֶּד ֶלת ִּפ ְתאֹוםֶ ,נ ֱע ֶמ ֶדת ְל ַיד ַה ְמַרֶּכ ֶזת ִס ֵּדר ִּכְּסאֹותֵ ,ה ִזיז ַסּפֹות ְו ֵה ִכין ֻׁש ְל ָחן ְי ֵפה ֶפה ָּ -כְך ִל ִּבי
ַהְּצ ִעיָרהִ " .נ ָּקיֹון? ָמה ַה ְּב ָע ָיה? ִנ ָּקיֹון? ֲא ַנ ְחנּו ְנ ַטֵּפל ָּב ֶזה!" ִסְּפָרהִ .היא ָי ְצ ָאה ְל ֵבית ַהֵּס ֶפר ְּב ָׁש ָעה ְמ ֻא ֶחֶרת ַהּבֹ ֶקר,
" ֵאיְך?" ִא ָּמא ֹלא ֵה ִבי ָנה. ְו ִה ְסִּפי ָקה ִלְראֹות.
"ְּכ ִפי ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ְמ ַטְּפלֹות ַּב ָּב ִּתים ֶׁשל ַע ְצ ֵמנּו"ָ ,א ְמָרה ַא ַחר ָּכְך ִה ִּגי ַע ֶר ֶכב ֶׁשל ֵקי ֶטִרי ְנגּ ,ו ָפַרק ָׁשם ֵצי ָד ִנּיֹות
ַהּמֹוָרהְׁ " .ש ִטי ָפהְ ,ס ַמְרטּוטֶ ,אקֹונֹו ִמי ָקהֲ .ח ִצי ָׁש ָעה ְּגדֹולֹות ְו ַאְר ָּג ִזים ְמ ֵל ִאים אֹ ֶכלַ .הְר ֵּבה ִצּיּוד ִנ ְפַרק ֶאל ּתֹוְך
ַנ ֲעבֹד ֻּכָּלנּו ַי ַחדְ ,ו ַהּכֹל ַי ְבִריק!" ַה ַּב ִיתַ .מ ְקֵרןָ ,מ ָסְך ְועֹוד.
" ֲא ָבלַ ...מה ִּפ ְתאֹום?" ְו ַא ֲחֵרי ַהּ ֹכלִ ,ה ִּגיעּו ַהּמֹורֹות.
ְּב ַא ַחת ֶע ְׂשֵרה ְּב ֵעֶרְך ֵהן ִה ְת ַיׁ ְּשבּו ָׁשם ְל ָת ְכ ִנּיֹות ְצפּופֹות
ַּגם ֲא ִני ָה ִיי ִתי ָהמּוםֶׁ .ש ֵהן ְּת ַנ ֶּקי ָנה? ֶׁשל יֹום ִעּיּוןָּ ,כ ָכה ִא ָּמא ִסְּפָרה.
" ָל ָּמה ֹלא? ִק ַּב ְלנּו ָמקֹום ָנ ִקיַ ,נ ֲח ִזיר אֹותֹו ָנ ִקיְ .נ ַס ֵּים ַמה ֶּזה יֹום ִעּיּון? יֹום ֶׁשל ַהְר ָצאֹות ִחּנּו ִכּיֹותֶׁ ,של ָּת ְכ ִנּיֹות
ָּכאן עֹוד ָׁש ָעה ָו ֵח ִציְ ,ו ַנ ְק ִּדיׁש ֶאת ַה ְּז ַמן ִּב ְׁש ִביל ְל ַה ְח ִזיר ְמ ַל ְּמדֹות ּו ַמ ֲע ִׁשירֹות ֶׁש ְּבסֹו ָפן יֹו ֵצאת ַהּמֹוָרה ְׂש ֵמ ָחה
ֶאת ַהְי ִחי ָדה ַל ַּמָּצב ֶׁש ָהְי ָתהְּ ,ב ִדּיּוק ְּכמֹו ְּכ ֶׁש ִה ְת ַק ְּב ָלה". יֹו ֵתר ְורֹו ָצה יֹו ֵתר ְל ַל ֵּמדַּ .גם ֶאת ֶזה ִא ָּמא ִה ְס ִּביָרה ָלנּו.
" ֶא ְהמ ...טֹוב"ִ ,נ ְכ ְנ ָעה ִא ָּמאְּ " .ב ֵס ֶדר". ֶזה ָּד ָבר ִחּיּו ִביָ ,נכֹון?
ִהיא ָח ְז ָרה ַה ַּב ְי ָתהְ ,מ ַמ ֶה ֶרת ְל ִה ְת ַקׁ ֵּשר ָלעֹו ֶז ֶרת, טֹובֲ ,א ָבל ְלאֶֹרְך ַהּיֹום ָקרּו ְּד ָבִרים ִחּיּו ִב ִּיים ָּפחֹותַ .א ַחת
ַה ַּמְרצֹותְ ,ל ָמ ָׁשלִ ,ה ִּגי ָעה ֲח ִצי ָׁש ָעה ַא ֲחֵרי ַה ְּז ַמן ֶׁשִּנ ְק ַּבע
ְל ַה ְס ִּביר ּו ְל ַה ְס ִּדיר ֶאת ִּבּטּול ַה ַה ְז ָמ ָנה. ָלּהַ .ה ַּמ ְקֵרן ֹלא ָע ַבדָ .קְראּו ְל ַא ָּבא ֶׁש ְּי ַנֶּסה ְל ַטֵּפל ַּב ְּב ָע ָיה,
ָׁש ָעה ָו ֵח ִצי ַא ַחר ָּכְך ָי ַׁש ְבנּו ַעל ַהַּנ ְד ֵנ ָדהְ ,ו ָח ִזינּו ְּב ֶדֶרְך ַא ָּבא ָּב ַדקְ ,ו ִה ְת ָּבֵרר ֶׁש ַה ַּמ ְקֵרן ֶׁשָּל ֶהם ָׁש ַבק ַחִּיים ְוֵיׁש צֶֹרְך
ַא ַּגב ִּב ְט ִעימֹות ִמ ִּמ ְק ַל ַחת ַהִּנ ָּקיֹון ָה ַעִּלי ָזה ֶׁשָּפ ְל ָׁשה
ְל ַהׂ ִּשיג ַא ֵחר.
ַּגם ֶאל ַה ִּמְרֶּפ ֶסת ַה ְּגדֹו ָלה. ָּכל ִמי ֵני ְּב ָעיֹותָּכ ֵאּלּו ַו ֲא ֵחרֹות ָּגְרמּו ְל ָכְך ֶׁש ְּב ִה ְת ָקֵרב ַהׁ ָּש ָעה
ִל ִּבי ָא ְמָרה ִליֲ " :ח ָבל ֶׁש ֶּזה ֹלא ַמ ְת ִאים ְל ַצֵּלם אֹו ָתן ֶׁש ַבעֹ ,לא ִנ ְצְּפ ָתה ִה ְת ַקְּפלּותְּ .כלֹו ַמרַ ,הּמֹורֹות ָהיּו ֲע ַד ִין
ְּב ִלי ְרׁשּותָ .ה ִיי ִתי ַמׂ ִּשי ָגה ֶאת ַה ַּת ְל ִמידֹות ֶׁשָּל ֶהן, ִּב ְת ִחָּלתֹו ֶׁשל ִּדּיּון ִחּנּו ִכיֶׁ ,שּסֹופֹו ִמי ְיׁשּוֶרּנּו.
ּו ְמ ַק ֶּב ֶלת ֶּב ַטח ֶא ֶלף ֶׁש ֶקל ַעל ְּתמּו ָנה ' ִּג ְז ִעית' ְּב ֶׁש ַבע ָוֶר ַבע ִנ ְק ֶׁשה ִא ָּמא ַעל ֶּד ֶלת ַהְי ִחי ָדהְ ,מ ַב ֶּק ֶׁשת ְל ָבֵרר
ָּכזֹוֶׁ ,של ָּכל ַהּמֹורֹות ֶׁשָּל ֶהן ִעם ַמ ֵּקל ְׁש ִטי ָפה ֶׁש ַה ֶה ְסֵּכם ִּבי ָנה ּו ֵבין ָה ַא ֲחָר ִאית ַעל ַה ְּקבּו ָצה ָּ -ת ֵקףְ ,ו ִכי
ַאף ֶא ָחד ֹלא ָׁש ַכח ֶׁש ְּב ֶׁש ַבע ָאמּור ַהּיֹום ְל ִה ְס ַּתֵּים ַּבְי ִחי ָדה.
ְו ֶאקֹונֹו ִמי ָקה". " ָאהֹ ,לאִּ .ת ְׁש ְמ ִעיָ ,ה ְי ָתה ַׁשְר ֶׁשֶרת ֶׁשל ַּת ָּקלֹותֲ .א ַנ ְחנּו
ַא ֲחֵרי ֶׁש ֵהן ָנ ְסעּוָ ,ה ִיינּו ֻמ ְכָר ִחים ְׁש ֵנינּו ִל ְבּדֹק
ְנ ַׁשֵּלם ִּב ְׁש ִביל ִל ְׁשהֹות ָּכאן ְׁש ָע ַת ִים נֹו ָספֹותְּ ,ב ֵס ֶדר?"
ַעד ַּכ ָּמה ַה ָּמקֹום נֹו ֵצץָ ( .מה ,מֹורֹות ֶּב ֱא ֶמת " ָה ִיי ִתי ְׂש ֵמ ָחה ְל ַא ְפ ֵׁשר ָל ֶכן ְל ַה ְמ ִׁשיְך ָל ֶׁש ֶבת ּ ֹפה ַּגם ְּב ִלי
יֹו ְדעֹות ְל ַנּקֹות?) ְל ַׁשֵּלם"ָ ,א ְמָרה ִא ָּמא .עֹוד ָׁש ָעהָּ ,פחֹות ָׁש ָעהֹ ,לא ֶזה
ִל ִּבי ִצְּל ָמה ְּב ִה ְת ַר ְּגׁשּות ֶאת ַהָּסלֹון ָה ִע ְנ ָיןֶ " .אָּלא ֶׁש ִה ְז ַמ ְנ ִּתי ְל ָכאן עֹו ֶזֶרת ְּב ָׁש ָעה ְׁשמֹו ֶנה".
ֶׁשּמֹורֹות ָׁש ְטפּוִ .היאמֹו ֶכֶרת ֶאת ַה ְּתמּו ָנה "יּוהּוִ ,היא ִה ְז ִמי ָנה עֹו ֶזֶרת ִנ ָּקיֹון ְּב ָׁש ָעה ְׁשמֹו ֶנה!"
ְל ָכל ַה ַּמְר ֶּבה ִּב ְמ ִחיר... "ְו ָהעֹו ֶזֶרת ֹלא ְיכֹו ָלהַ ,נ ִּגידְ ...ס ִלי ָחה ֶׁש ֲא ִני ָּכ ָכה ִמ ְת ַמ ַּק ַחת,
ֲא ָבל ֲא ַנ ְחנּו ְנ ַׁשֵּלם ַעל ֶזה ֶ -א ְפ ָׁשר ֶׁש ִהיא ָּתבֹוא ַּבּבֹ ֶקר?...
ֲא ַנ ְחנּו ָּפׁשּוט ִּב ְב ָעָיה ִעם ַה ַּמְר ָצה ֶׁש ִה ִּגי ָעה ְל ָכאן ֵמָרחֹוק,
ְו ֵיׁש עֹוד ִע ְנ ָין ִעם ַה"...
"זֹו ְּב ָע ָיהִּ .כי ָהעֹו ֶזֶרת ֹלא ּתּו ַכל ָלבֹוא ָמ ָחר ְּבׁשּום
אֹ ֶפןּ ,ו ְב ָׁש ָעה ְׁש ֵּתים ֶע ְׂשֵרה ַּבָּצ ֳהַר ִים ֶׁשל ָמ ָחר -
יֹום ֲח ִמי ִׁשי ְּ -כ ָבר ֲאמּוָרה ְל ַה ִּגי ַע ְל ָכאן ִמ ְׁשָּפ ָחה".
" ֶא ְהמ ...יּוהּו! ָמה עֹו ִׂשים?"
" ֲא ִני ַמ ָּמׁש ִמ ְצ ַט ֶעֶרת"ָ ,א ְמָרה ִא ָּמא
36תשפ"ב 17
רגעים
אימשהל
> אסתי כץ פחד .פחד גדול אפף אותנו
כשמחבלים בני עוולה חדרו
מה שהיה לערים מרכזיות וגרמו להרג נורא.
פחד כזה ,שגם מי שחווה אותו
יהודית בסך הכל הלכה לערוך קניות לשבת קודש ,כמו רק מרחוק ,שלא ממש היה שם
שהיא עושה מדי יום חמישי .הקנייה של יום חמישי באמת -מתקשה להתאושש
רגילה ושגרתית לגמרי ,אבל הפעם קרה משהו שהיא
ממנו.
לא היתה יכולה לדמיין. הזמנו לכאן שלוש נערות
"פתאום עבר רחש בחנות ,בהלה .אנשים התחילו לדבר חמודות שחוו את המתח; נקלעו
על פיגוע נורא בעיר" ,נזכרת יהודית" .הייתי מבוהלת לעין הסערה וחוו רגעים של
מאוד .ביקשתי מאחת הקונות מכשיר טלפון ,ומיהרתי
להתקשר לאמא שלי .רציתי שאמא תאמר ששום דבר אימה.
לא קרה ושהכל שטויות ,אבל היא לא היתה יכולה
לומר כך .אמא הודתה שהיה פיגוע ,וביקשה שלעת נמצאות כאן אתנו יהודית
האלעדית בת הארבע עשרה,
עתה אחכה בחנות. הדס -אלעדית גם היא -בת
בינתיים הלכה האנדרלמוסיה וגברה .מנהלי הסניף,
מבוהלים מאוד בעצמם ,אמרו שהם נועלים את עשר ,וגיטי הירושלמית בת
החנות בדקות הקרובות ,כי המחבלים מסתובבים האחת עשרה .הן מספרות על מה
בחוץ ,והם לא רוצים שחלילה ייכנסו פנימה .הם שקרה סביבן ,וגם על מה שבתוך
הכריזו שמי שרוצה לצאת ֵ -יצא כעת .באותן דקות
ספורות נמלטו כמעט כל המבוגרים ששהו במקום, הלב שלהן התחולל.
ואילו הילדים פחדו לצאת ונשארו בפנים. אורית ג'ושוע ,ביבליותרפיסטית
שעתיים תמימות נותרתי סגורה בסניף של רשת ומטפלת רגשית ,מסתכלת ִאתן
'בר-כל'". לפחד בעיניים.
"בכל ערב מימי ספירת העומר" ,מספרת הדסה,
"אנחנו סופרים כל האחים והאחיות יחד ,שרים 18
ועושים תכניות .באותו ערב נורא היינו ממש באמצע
החגיגה ,ואמא לא רצתה לפגום באווירה הטובה.
היא הרימה את הטלפון ,שמעה מה ששמעה ,קמה
תשפ"ב 36
כשלפתע נשמעו צרחות איומות' :מחבל! מחבל'. לנעול את הדלת וחזרה בשפתיים חשוקות כאילו
נמלטנו אל תא מדידה קטן בבעתה .ידית התא היתה דבר לא אירע .אמא הבינה שהיא לא תוכל להסתיר
שבורה ,ואחי החזיק את הדלת כדי שתוכל להיסגר. מאתנו את הנעשה לאורך זמן ,אך רצתה לתת לנו
אמא שלי החזיקה את התינוקת על ידיה ,והלב של עוד קצת שלווה .בעוד המרצחים עדיין מסתובבים
כולנו דפק בקצב פראי .המוכר סגר את דלתות החנות, חופשי והעיר כולה אבלה ודולקת ,הלכנו לישון בשקט
הגיף את התריסים ונעמד לפני הדלת כשבידו ,כמו
וברוגע .כמו אי בלב ים היה הבית שלנו.
נשק ,מקל של מטאטא. אבל למחרת כבר אי אפשר היה להסתיר .קמתי
בתוך התא הקטן קיבלנו עלינו קבלות טובות ,אמרנו בבקר מצפה ונרגשת .באותו יום שישי אמורה היתה
פרקי תהילים ו'אין עוד מלבדו' .הזמן נדמה לנו כנצח,
כשדמיינו שהמחבל עלול לפרוץ לתוך החנות .אבל להיערך מסיבת יום ההולדת שלי בכיתה.
אחרי עשרים דקות עברה ניידת משטרה והודיעה
שהיתה זאת בהלת שווא ,ושאפשר לצאת ולהסתובב "בתחילה ממש רעדו לי
הידיים מרוב חרדה ,אבל
ברחוב כרגיל". כשכולם קצת נרגעו ,התחילו
להתעופף בחלל גם בדיחות;
ככה הרגשתי מישהו ארגן סעודת אמנים
ממוצרים בחנות ,ואפילו
אנחנו חוזרים שוב אל יהודית ,שם ברגעי האימה ניסה לחלק בינינו את ספר
ב'בר כל'.
התהילים".
תיארת לנו את העובדות ,יהודית .עובדות לא שגרתיות
בכלל. 'יש חשש שמחבלים מסתובבים באזור אלעד' ,אמרה
לי אמא כשכבר התחלתי להתארגן' ,לכן לא תלכו היום
עכשיו -מוכנה לפתוח לרגע את הלב? תספרי לנו מה
הרגשת ,טוב? לבית הספר ,וממילא בטח הרבה ילדים לא יגיעו'.
התאכזבתי מאוד .מדי יום שישי אני מחרפת את
"בתחילה היה הכל מבהיל מאוד .מפחיד .הרגשנו מעין נפשי כדי להיות הראשונה שמגיעה לתיבה ,לוקחת
טבעת לחץ שהלכה והתהדקה וחנקה אותנו יותר את העיתון היומי וקוראת את עיתון הילדים .באותו
ויותר מרגע לרגע .היו שם אנשים שהתחילו להכין שבוע התפלאתי לגלות שהעיתון לא נמצא ...לא
אותנו ,הילדים ,למצב שבו יחדרו המחבלים לחנות. העלתי בדעתי שאבא הגניב אותו מהתיבה רק כדי
הם הדגימו לנו איך לשכב על הרצפה וכיצד להתגונן
מפני יריות ,הסבירו איך לרוץ בזיג זג אם מחבל יחדור. לחסוך מאתנו עוגמת נפש.
כמובן ,הוראות מסוג זה רק גרמו לנו להיבהל יותר כאבתי על ביטול מסיבת יום ההולדת ,עד ששמעתי
את הרמקולים המכריזים על הלוויות רוויות היגון.
ויותר ,וכמעט לשכב על הרצפה מרוב פחד... אז הופיע האבל האמיתי ,והעצב .וגם הפחד .ביום
המוכרים חילקו סכינים ומחבתות ממחלקת כלי בית, ראשון העיר עוד היתה אפופת אימה ,ואמא ליוותה
למקרה שבו המחבל יחדור פנימה -שהאנשים יוכלו
לתקוף אותו ...עד כמה שזה נשמע משעשע ,בשעת אותנו לבית הספר כמו ביום הראשון בכיתה א'".
גיטי ,לוקחת אותנו למקום אחר ולזמן אחר :ערב
פסח בירושלים.
"בבוקר של שרפת חמץ ,ערב חג הפסח ממש ,יצאתי
עם אמי ,אחי ואחותי התינוקת ל'גאולה' ,מרכז הקניות
הירושלמי ,כדי לקנות מספר פריטים נחוצים לחג",
כך מספרת לנו גיטי" .עמדנו באמצע חנות בגדים,
36תשפ"ב 19
אורית ג'ושוע ,ביבליותרפיסטית ומטפלת רגשית, מעשה הכל היה נראה מוחשי ומפחיד עד מאוד.
משוחחת עם כולנו על הפחד: איש אחר שהיה בשטח ניגש דווקא למחלקת חומרי
הניקיון ,ורוקן תכולת בקבוקי אקונומיקה ופנטסטיק
יהודית ,הדס וגיטי היקרות ,פחד הוא תגובה נורמלית בסמוך לפתח ,כדי שהמחבל יחליק וייפול מיד
למצב לא נורמלי. כשייכנס .למחרת סיפרה הקופאית לאמי ,שהיא
זאת שהחליקה על חומרי הניקוי לבסוף ...אבל
קודם כל ,בואו נזכור את זה .הפחד הוא מנגנון שה' אז ,כשראינו בדמיון מול עינינו מחבל חמום מוח
ברחמיו שתל בנו ,כדי שנדע להתגונן בזמן סכנה ולא משתטח על הרצפה מולנו וקם בזעם -הלב התחיל
נישאר שאננים .שנרוץ ונברח ,או נסוכך על עצמנו ,או
לדפוק מהר יותר.
נקרא לעזרה .בדיוק מה שאתן עשיתן. הכל היה מבהיל ומבעית ונורא כל כך ,עד שהתחלנו
אלא שלפעמים הפחד נשאר גם אחרי שהסכנה חלפה,
והופך לחרדה שמשתקת את החיים .גיטי המתוקה, כולנו לצחוק...
כן ,בשלב הבא ,אחרי שהגענו לשיא המתח ,המיתר
תיארת זאת יפה כל כך...
אנחנו חוששים לצאת מהבית ,כי מסוכן בחוץ; אנחנו פקע והשתחרר בשעשוע.
שוכבים במיטה ערים במשך שעות ,וכל רחש מכיוון החלון בשלב המצחיק ,כשבאו קצת רוגע והקלה ,אפשרו
מקפיץ אותנו .אנחנו בודקים שוב ושוב אם הדלת נעולה, לנו המוכרות לפשוט על מדפי הממתקים ולהשיב
אנחנו עסוקים ללא הרף בעדכונים :מה קרה? ולמי? ומה את נפשנו החֵרדה בקצת סוכר ,צבעי מאכל וקקאו.
בתחילה ממש רעדו לי הידיים מרוב חרדה ,אבל
סיפרו? ואיך תפסו? והחיים כבר לא יפים כל כך... כשכולם קצת נרגעו ,התחילו להתעופף בחלל גם
מה עושים כדי לא לתת לפחד לנהל לנו את החיים? בדיחות; מישהו ארגן סעודת אמנים ממוצרים בחנות,
חזל"ש (ראשי תיבות של חזרה לשגרה) ואפילו ניסה לחלק בינינו את ספר התהילים".
"כששמעתי את הרמקולים ,נבהלתי" ,מניחה גם
נחזור לשגרה במהירות האפשרית .ניצמד לחיי היום יום, הדס יד על הלב" ,ובאותו רגע הבנתי עד כמה העצב
נלך למכולת ,נעלה על אוטובוס ונעשה את כל הדברים שלי בבוקר על מסיבת יום ההולדת היה שולי ואפילו
הרגילים .החזרה לשגרה מעניקה תחושת יציבות וביטחון, מגוחך ,לעומת הצער האמיתי והעצום שאמורים
וממוססת את הפחדים. להרגיש בגלל האסון.
(שימו לב :אם החרדה אינה דועכת כעבור שבועות אחדים, ביום ראשון היתה הכיתה שלנו סוערת .הכיתות בבית
הספר מחולקות על פי אזורי מגורים ,כך שכל בנות
חובה לפנות להורה או למורה ולבקש עזרה). הכיתה שלנו גרות באזור יהודה הנשיא -האזור בו
שיחת נפש הסתובבו המחבלים ימח שמם.
נדבר על הרגשות שלנו .ניגש לאבא ולאמא ,נשוחח עם
אח ,עם אחות ,עם מורה ,עם חברה שגם היא חוותה פחד.
טבעי לפחד ,ואין במה להתבייש .חשוב לדבר עם אנשים
שאנחנו יכולים לסמוך עליהם ,ולספר להם בכנות מה עובר
עלינו .אפשר גם לבטא את הרגשות שלנו דרך כתיבה או
תשפ"ב 20 36
כולן סיפרו על רגעי הפחד הנוראים ,חברות שיתפו על אנשים שנמלטו ציור ,או בכל דרך שעוזרת לנו
אל תוך הבית שלהן כדי להסתתר ,ועל מה שראו מבעד לחלון .הרגשתי להשתחרר.
ממש מנותקת ולא מעודכנת בכלל ,כי בזמן המפחיד ביותר ,אני כלל לא
ידעתי על המתרחש .אבל אי הנעימות הקטנה הזו בכיתה ,היתה עדיפה הרגעה
לי על פני הפחד בזמן אמת". כשאנחנו מרגישים שהפחד בא
גיטי מצדה מתארת" :כשהתחבאנו בתא ההלבשה וחששנו מהמחבל, לבקר ,זה הזמן לנשום עמוק,
לשמוע מוזיקה נעימה ,לשתות
הרגשות המשמעותיים ביותר היו בהלה ,פחד ולחץ. לאט כוס מים או לקבל חיבוק...
בתחילה היה הפחד משתק ממש ,אבל אחרי שאמרתי 'אין עוד מלבדו', אפשר גם לשיר בקול! פחד לא
חשתי באמונה האופפת אותי ומפוגגת את הפחד הנורא .נזכרתי שרק אוהב שירים .הם מקלקלים לו
ה' עשה עושה ויעשה לכל המעשים ,והייתי בטוחה שהוא ישמור עליי
ויציל אותי .הפחד לא נעלם ,אבל הופיע מעט רוגע שמיתן אותו .יחד את מצב הרוח הזועף.
עם זאת ,קיבלתי עלי שתי קבלות בצניעות. מחשבות חיוביות
לצערי ,הפחד טרם עזב אותי .מאז אותו יום אני פוחדת מאוד ללכת
בחושך ,חוששת להיות לבד ונבהלת מכל איש זר ברחוב .עדיין איני לחשוב מחשבות שליליות,
זה קל פי שלוש! נצטרך אם
מצליחה להתגבר". כן להכריח את עצמנו לחשוב
באורח חיובי .נדמיין שדברים
וזה מה שעשיתי .וגם חשבתי טובים קורים ,ניעזר בדמיון
מודרך כדי ליצור סופים טובים
הפחד הוא רגש אלים ממש. לאירועים מפחידים ,נשתמש
כמו מחבל הוא משתלט עלינו ,אוזק אותנו ,לא מרשה לנו לזוז. בהומור ונספר את כל הבדיחות
המשומשות ...ונהיה בשמחה
אבל כן ,אפשר להתגבר עליו ובכל זאת לנסות לפעול. תמיד .או לפחות מדי רבע שעה.
הנה ,תשמעו מה הגיבורות שלנו עשו בזמן אמת:
והכי חשוב –
יהודית" :שיחות טלפון תכופות לאמא שלי ,הרגיעו אותי מאוד .גם
חברות מהכיתה שהתקשרו אליי למספר הטלפון של האישה מהחנות, אמונה ותקוה.
התעניינו כל הזמן הורידו את מפלס המתח .הן עזרו לי לקלוט מה המצב
האמיתי בחוץ .נכון ,המצב לא היה טוב ולא נחמד ,אבל בכל זאת פחות נזכור שה' אוהב אותנו ומשגיח
מפחיד ומלחיץ מכפי שהרגשנו בחנות .כמעט בחצות באו אבא ואמא עלינו כל הזמן.
לאסוף אותי ,ואז נרגעתי לגמרי .למעשה ,עד עצם הרגע הזה לא הודיעו
לתושבי אלעד שהם יכולים לצאת מהבתים ,אבל הנה -יצאנו"...
ומה לימד אותך הערב הארוך הזה?
"למדתי שהכל תלוי ברצון ה' .שאנחנו לא באמת יודעים שום דבר על
העתיד ,ושהכל יכול להשתנות ברגע .הנה ,תכננתי לקנות ולחזור הביתה,
ולא חלמתי על הרפתקה שכזאת ...הכל מכוון מלמעלה".
הדסה" :דודה שלי גרה בעמנואל .עמנואל השומרונית קרובה יותר
לערבים ,והיו בה בעבר מספר פיגועים .באותו יום בו הורו לתושבי אלעד
שלא לצאת מהבית ,טלפנה דודתי והציעה באירוניה' :אולי תעברו לגור
בעמנואל? תרגישו כאן בטוח יותר '...צחקנו .הבנו שאין מקום בטוח
יותר או פחות .אם ה' לא ישמור עיר ,שווא שקד שומר".
גיטי" :בשעת מעשה ידעתי שאני צריכה קודם כל לפעול .הפעולה
הנכונה היתה -להתחבא.
יחד עם זאת התחזקתי באמונה .שיננתי לעצמי :מה שה' ירצה שיקרה
לי ,יקרה ,ואם ה' לא רוצה שיקרה לי רע ,שום דבר רע לא יקרה לי .הכל
בידיים שלו".
36תשפ"ב 21
ֶזה ֹלא ָה ָיה ַח ָּיל ְּבִרי ִטיִ ,מי ֶׁשִּנ ַּגׁש ֶאל ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא. " ִמי ַא ֶּתם?"
ֶזה ִּב ְכ ָלל ֹלא ָה ָיה ַח ָּילֶ .זה ָה ָיה ִאיׁש ָנמּוְךְ ,מ ִהיר ְּתנּו ָעהַּ ,ב ַעל
ָז ָקן ְצ ַה ְב ַהב ָק ָטןֶׁ ,ש ִּד ֵּבר ְּב ִאי ִדיׁש ְנ ִעי ָמה ָלאֹ ֶזן.
ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ִה ִּביט ַעל ִא ָּמא ֶׁשּלֹו.
" ֲא ַנ ְחנּו ְצִרי ִכים ְל ַה ִּגי ַע ְל ֵתל ָא ִביב"ָ ,א ַמר ַּבּסֹוףְ ,ו ָט ַפח ְל ַע ְצמֹו ַעל ַה ֵּמ ַצחְ " .ו ֵאין
ּ ֹפה ֶאת ָּכל ַה ְי ָל ִדים".
" ֵיׁש ִלי ָׁשם ֶר ֶכב"ָ ,ה ִאיׁש ִה ְצ ִּבי ַע ִל ְׂש ֹמאלּ" .בֹואּוַ .מ ֵהר". 4
" ֵאין ּ ֹפה ֶאת ָּכל ַה ְי ָל ִדים ֶׁשָּלנּו"ָ ,ח ְזָרה ִא ָּמא ֶׁשל ְׁש ִמילֹו ְולּו ִליק. ְּג ִלי ָמה ְׁש ֹח ָרה ַּב ַחּלֹון
לּו ִליק ִנ ְצ ָמד ֵא ֶלי ָהֲ ,א ָבל ָה ִאיׁש ְּכ ָבר ָח ַתְך ֶאת ַהָּנ ָמל ִּב ְפ ִסיעֹות ְּגדֹולֹות ְמאֹד ַּת ְק ִצירַ :א ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ֶּבן ַהׁ ְּש ֵּתים
ֶע ְׂשֵרה ִנׂ ָּשא ְל ִא ָּמא ֶׁשל ְׁש ִמילֹו
ָק ִדי ָמהַ .א ָּבא ְו ִא ָּמא ָּד ְלקּו ְּב ִע ְּקבֹו ָתיוְ ,מ ֻפ ָח ִדים.
ְולּו ִליק ְל ַא ַחר ַהּׁשֹו ָאהַ .ה ִּמ ְׁשָּפ ָחה
" ֵאיפֹה ַה ְי ָל ִדים? ַּכ ָּמה ֲח ֵסִרים? ָמ ַתי ְּב ֶע ֶצם ֵהם ָה ְלכּוּ ,ו ְל ָאן?" ָל ִאיׁש ֹלא ָה ָיה ְז ַמן. עֹו ָלה ַעל ֳא ִנ ַּית ַמ ְעִּפי ִלים ַה ִּמ ְת ַּגָּלה
ַעל ְי ֵדי ַה ְּבִרי ִטיםַּ .ב ֲחסּות ַה ָּב ָל ָגן ַעל
הּוא ָׁש ַאל ֶאת ָּכל ַהׁ ְּש ֵאלֹות ְּבעֹודֹו ָרץ ְּב ִע ְקבֹות ָה ֶא ְצ ַּבע ֶׁשּלֹוֶ ,אל ָהֶר ֶכב. ַהָּנ ֵמל ,נֹו ֵטל ֲע ִקי ָבא ֶאת ְׁש ִמילֹו ְו ֵהם
" ְׁש ֵני ְי ָל ִדים" ,קֹו ָלּה ֶׁשל ִא ָּמא ָע ָלה ִל ְצ ָע ָקהְׁ " .ש ֵני ְי ָל ִדים ָּפׁשּוט ִנ ְׁש ְמטּו ָלנּו ָּכאן ִמ ְת ַח ְּב ִאים ְּבתֹוְך ּדּוד ֲע ָנק.
ַּב ָּב ָל ָגן .עֹוד ֶר ַגע ִנ ְמ ָצא אֹו ָתם .עֹוד ֶר ַגע". ְׁש ֵני
ַא ִחים
" ִל ְפ ֵני ֶר ַגע ָר ִאי ִתי אֹו ָתם"ָ ,ה ִאיׁש ֹלא ִה ְסּתֹו ֵבב ֲא ֵלי ֶהםַ .הּקֹול ֶׁשּלֹו ָה ָיה ָרחּום,
ְו ָאח
ֲא ָבל ָּברּור ְו ָחתּוְךִ " .מי ֶׁשהּוָ ,ח ֵבר ֶׁש ָּבא ִא ִּתיֶ ,ה ֱע ָלה אֹו ָתם ָלֶר ֶכב ֶׁשּלֹוַּ .גם הּוא
ָנ ַסע ַּב ֶּדֶרְך ְל ֵתל ָא ִביבְּ ,ב ִדּיּוק ְּכ ִפי ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ַנ ֲע ֶׂשה".
" ֶי ֶלד ֶא ָחד ָנמּוְךַ ,ק ְס ֶקט ְמ ֻׁש ָּבץ ְו ֵעי ַנ ִים ְׁש ֹחרֹות?" ִא ָּמא ָּת ְל ָתה ֵעי ַנ ִים ְּב ַגּבֹו ֶׁשל
ָה ִאיׁש.
" ֶי ֶלד ֵׁש ִני ָּגבֹו ַּהְּ ,ב ֵׂש ַער ָּב ִהיר ּו ִב ְׁש ֵלי ֶקס?" ֶזה ָה ָיה ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבאֶׁ ,ש ֵּת ֵאר ֶאת
ַה ֵּבן ֶׁשּלֹו.
" ֲא ִני חֹו ֵׁשב ֶׁשָּכְךֲ ,א ִני ַמ ָּמׁש חֹו ֵׁשב ֶׁשָּכְךֲ .א ִני ָּבטּו ַח"ַ ,הְּיהּו ִדי ִה ְג ִּביר ִהּלּוְךָ ,רץ ְוָרץ.
" ֵהם ְּכ ָבר ָנ ְסעּוְ ,וׁשּום ָּד ָבר ֹלא ַּתְרִויחּו ִמָּכְך ֶׁש ִּת ְמ ְצאּו ֶאת ַע ְצ ְמ ֶכם ְּב ַמ ֲח ֵנה ַמ ֲע ָצר".
" ַמ ֲח ֵנה ַמ ֲע ָצר"ָ ,ח ְזָרה ַא ֲחָריו ִא ָּמא ְּכמֹו ֵצל ֵּכ ֶההִ ,ע ְּק ָמה ֶאת ָהֶר ֶגל ְו ִכ ְמ ַעט ָנ ְפ ָלה.
" ֲא ָבל ֵאיְך ִנ ְפּגֹׁש ֶאת ַה ְי ָל ִדים?" ִהיא ֶה ְח ִזי ָקה ָח ָזק ָח ָזק ְּב ָידֹו ֶׁשל לּו ִליקָ .ה ָיה ַחם,
ְו ַה ֵּז ָעה ִה ְד ִּבי ָקה ָל ֶהם ֶאת ַּכּפֹות ַה ָּי ַד ִים.
" ֵאיְך ִנ ְפּ ֹגׁש ֶאת ַהְי ָל ִדיםְ ,יהּו ִדי?" ִׁש ְח ֵזר ַא ָּבא ֶאת ַהׁ ְּש ֵא ָלה ְּב ָא ְז ֵני ָה ִאיׁש
ַהּטֹוב .הּוא ִה ְת ַנׁ ֵּשף ְו ִה ְת ַנׁ ֵּשף ְו ָצ ַעד.
" ֲא ִני ֹלא ּדֹו ֵאג"ָ ,ה ִאיׁש ִּד ֵּבר ַמ ֵהרַ ,ה ִּמִּלים ֶׁשּלֹו ָר ְדפּו ַא ֲחֵרי ָהַר ְג ַל ִים.
" ֶאּ ֹצר ָמ ָחר ֶק ֶׁשר ִעם ֶה ָח ֵבר ֶׁשִּליֵּ .תל ָא ִביב ֹלא ְּגדֹו ָלה ָּכל ָּכְך".
ַא ָּבא סֹו ֵבב ַצ ָּוארּ ,בֹו ֵדק ֶׁש ַּגם ִא ָּמא ׁשֹו ַמ ַעתִ .היא ָׁש ְמ ָעהֶ .א ְפ ָׁשר
לֹו ַמר ֶׁש ִהיא ַּגם ְק ָצת ִנְר ְּג ָעה.
" ֲא ִני ֵּכן ּדֹו ֵאג ֶׁש ָּמא ָח ִלי ָלה ַי ַע ְצרּו ֶא ְת ֶכם ָּכאן" .הּוא ִנ ַּגׁש
ֶאל ָהֶר ֶכב ֶׁשּלֹוָּ" .כל ֶר ַגע ָיכֹול ְלהֹו ִפי ַע ְּבִרי ִטי ּו ְל ָגֵרׁש ֶא ְת ֶכם
תשפ"ב 22 36
סיפור על רקע היסטורי ///אסתי כץ חֹולַ .ה ַּג ְל ַּגִּלים ָר ְמסּו עֹוד ְּכ ִביׁש ַצר ּו ִמ ְתַּפ ֵּתלָ ,ק ְפצּו ִּב ְס ִפי ָנהַ .א ֶּתם יֹו ְד ִעיםָּ ,באנּו ְל ָכאן ְּכ ֵדי ְל ַב ְל ֵּבל אֹו ָתם,
ִּב ְפָראּות ַעל ֶׁש ַטח ֹלא ָסלּולָ .ק ְפצּו ָק ְפצּו ָק ְפצּו. ֶׁש ִּי ְהיּו ָּכאן ֲהמֹון ְיהּו ִדים ֵמ ֶאֶרץ ִי ְׂשָר ֵאלְ ,וֹלא ְי ַזהּו ִמי
ַּגם ַהֵּלב ֶׁשל לּו ִליק ָק ַפץ. ִה ִּגי ַע ְּב ִדּיּוק ַע ְכ ָׁשו ָּב ֳא ִנ ָּיהֲ .א ָבל ַא ֲחֵרי ַהּכֹל ֵ -אין ָל ֶכם
הּוא ָנע ִמַּצד ְל ַצד ,הּוא ִה ְׁשּתֹו ֵלל.
ַא ְׁשרֹות ְּכ ִני ָסה ָל ָאֶרץְ ,ו ַא ֶּתם ְּב ַסָּכ ָנה".
לּו ִליק ֹלא ָה ָיה ְמ ֻס ָּגל לֹו ַמר עֹוד ְּכלּוםִּ ,כי ַרק ְּתמּו ָנה ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ִה ְנ ֵהן.
ְי ָׁש ָנה ַא ַחת ִּכְּס ָתה ֶאת ְׂש ֵדה ָהְר ִא ָּיה ֶׁשּלֹוִ ,ה ְת ַמ ְּק ָמה
" ַה ְי ָל ִדים ְמ ַחִּכים ָל ֶכם"ָ ,ה ִאיׁש הֹו ִציא ִמִּכיסֹו ֶאת
ַעל ַה ַחּלֹוןִ ,ה ְס ִּתיָרּה לֹו ֶאת ָהעֹו ָלם. ַמ ְפ ְּתחֹות ָהֶר ֶכב ַהָּל ָבן ַה ָּק ָטןָּ ,פ ַתח אֹותֹו.
הּוא ָר ָאה ַּב ְּתמּו ָנה ַהּ ֹזאת ֶאת ַא ָּבא ,אֹו ֵמר לֹו ַּבַּפ ַעם
ָה ַא ֲחרֹו ָנה ָׁשלֹוםָּ .פ ִנים ְמ ֻט ְׁש ָטׁשֹות ֵיׁש ְל ַא ָּבא ִּב ְתמּו ַנת " ֵהם ְמ ַחִּכים ָלנּו"ָ ,ח ְזָרה ַא ֲחָריו ִא ָּמא ְּב ִת ְק ָוהִ .היא
ַה ִּזָּכרֹון .הּוא ָה ָיה ּכֹה ָק ָטן ְּכ ֶׁש ָר ָאה אֹותֹו ַּבַּפ ַעם ֵהִרי ָמה ֶר ֶגל ְו ָא ֲח ָזה ְּב ָח ְז ָקה ְּב ָידֹו ֶׁשל לּו ִליק.
ָה ַא ֲחרֹו ָנה! ְּב ֹק ִׁשי ָה ָיה ָאז ֶּבן ָׁשלֹוׁש. "ּתֹו ָדהּ ,תֹו ָדה .ה' ְי ָבֵרְך אֹו ְתָך"ַ ,א ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ִנ ְכ ַנס
הּוא ָר ָאה ַּב ְּתמּו ָנה ַהּ ֹזאת ַּגם ֶאת ַהְּנ ִזיָרה ַק ְטָיה ,הֹו ֶל ֶכת ְו ִה ְת ַיׁ ֵּשב.
ְל ִצּדֹוְּ .ג ִלי ָמה ְׁשחָֹרה ֲאֻרָּכה ִּכְּס ָתה ָאז ֶאת ָּכל ָהעֹו ָלם.
הּוא ָה ָיה ָנמּוְך ְו ָק ָטןְ ,ו ִא ָּמא ָא ְמָרה ֶׁש ָּתבֹוא ָל ַק ַחת ָה ִאיׁש ֶׁשּמּול ַה ֶה ֶגה ָל ַחץ ַעל ַמה ׁ ֶּשָּל ַחץְ ,ו ִה ְת ִני ַע.
אֹו ָתם ַא ַחר ָּכְךְ .והּוא ֹלא ָר ָאה ְּכלּום ְל ָפ ָניוַ ,רק ֶאת ַה ָּמנֹו ַע ִטְר ֵטרִ ,הְר ִעיׁשָ .הֶר ֶכב ָה ָיה ָחנּוק ְו ַחם ְמאֹד.
הּוא ִּכ ֵּון ֶאת ַה ֶה ֶגה ִּב ְמ ֻי ָּמנּותִ ,מ ְתַר ֵחק ִּב ְמ ִהירּות ִמן
ַה ְּג ִלי ָמה ַהׁ ְּשחָֹרה ֵמ ַה ַּבד ַה ַּמ ְבִריק.
לּו ִליק ָּפ ַער ֵעי ַנ ִים ְל ִכּוּון ַה ַחּלֹון .הּוא ֹלא ָר ָצה ִלְראֹות ַהָּנ ֵמלַ ,מ ְׁש ִאיר ֵמ ֲאחֹוָריו ַרק ָּבלֹו ֵני ִּפי ַח ָעכּור.
ַע ְכ ָׁשו ֶאת ַה ְּג ִלי ָמה ַהׁ ְּש ֹחָרה! הּוא ִה ְת ַע ֵּקׁש ִלְראֹות "ּו ְב ָכל ִמ ְקֶרהִ ,אם ְּכ ָבר ָׁש ְלחּו אֹו ָתם ְל ַק ְפִרי ִסין ֵ -אין
ֵעץְּ ,כ ִביׁש ִׂשי ַחָׁ ,ש ַמ ִים ְּכ ֻחִּלים ּוְר ָפתֹותֶ .אֶרץ ִי ְׂשָר ֵאל!
ֲא ָבל ָּבֶר ַגע ַההּואִ ,ל ְפ ֵני ָׁש ִניםְּ ,כ ֶׁשַרק ַה ְּג ִלי ָמה ַהׁ ְּש ֹחָרה ַמה ַּל ֲעׂשֹות" .הּוא הֹו ִסיףָּ ,פ ָנה ָי ִמי ָנה.
ֶׁשל ַק ְט ָיה ִנ ְפְר ָסה לֹו ְּבכֹו ַח ּו ְב ֻח ְצָּפה מּול ָה ֵעי ַנ ִים ָ -אז " ֶה ֱע ִבירּו אֹו ָתם ְל ַק ְפִרי ִסין!" ִא ָּמא ֶׁשל לּו ִליק ָא ְס ָפה
ֶאת ָי ֶדי ָהָּ ,ת ְק ָעה אֹו ָתן זֹו ְּבזֹו .לּו ִליק ִמִּצּדֹו ִנ ְד ַחק ֵא ֶלי ָה
הּוא ִהְר ִּגיׁש ֶאת ַה ָּיד ֶׁשל ְׁש ִמילֹו.
ֵּכןָּ ,בֶר ַגע ַההּואְּ ,בֶר ַגע ַהְּפֵר ָדה ֵמ ִא ָּמאָ ,ה ָיה ְׁש ִמילֹו עֹוד יֹו ֵתר.
ְל ָידֹוָּ .בֶר ַגע ַההּואַ ,רק הּואְׁ ,ש ִמילֹו ָא ִחיוִ ,נ ְׁש ַאר לֹו " ִאםַּ ,ב ְת ָיה"ִּ ,ד ֵּיק ַא ָּבאְ ,ו ִה ְד ִּגיׁש " -הּוא ָא ַמר ַרק ' ִאם'.
ְו ֹק ֶדםַ ,א ְּת זֹו ֶכֶרת ,הּוא ֵּת ֵאר ֵאיְך ַּכִּנְר ֶאה ֵהם ָעלּו ַעל
ִמָּכל ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה.
" ִא ָּמא ָא ְמָרה ֶׁשִּנ ְת ַנ ֵהג ָי ֶפה"ִ ,ה ְזִּכיר לֹו ְׁש ִמילֹו ַא ַחר ָהֶר ֶכב ְו ָנ ְסעּו".
ָּכְךְּ ,כ ֶׁשִּנ ְכ ְנסּו ַי ַחד ֶאל ַה ֶח ֶדר ֶׁשָּל ֶהם ַּב ִּמ ְנ ָזרְ ,ו ַק ְט ָיה
לּו ִליק ָּפ ַער ֵעי ַנ ִים ְל ִכּוּון ַה ַחּלֹון .הּוא
ִה ְס ַּתְּל ָקה. ֹלא ָר ָצה ִל ְראֹות ַע ְכָׁשו ֶאת ַהְּג ִלי ָמה
ְוהּוא ,לּו ִליקָּ ,ת ִמיד ָר ָצה ַרק ְל ַׂש ֵּמ ַח ֶאת ִא ָּמא. ַהׁ ְּש ֹח ָרה! הּוא ִה ְת ַע ֵּקׁש ִל ְראֹות ֵעץ,
ְּכ ִביׁש ִׂשי ַחָׁ ,ש ַמ ִים ְּכ ֻחִּלים ּו ְר ָפתֹות.
הּוא ִה ְת ַנ ֵהג ָי ֶפה.
ַּגם ַע ְכ ָׁשו הּוא ִי ְת ַנ ֵהג ָי ֶפה ְמאֹד .הּוא ַרק ִנ ְצ ָמד ֵּבי ְנ ַתִים ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאל!
ְל ִא ָּמאַ ,מְר ִּגיׁש ָח ָזק ֶאת ַה ֻח ְל ָצה ֶׁשָּלּהַ ,ה ְמ ַל ֶּט ֶפת לֹו
" ֵהם ֶּב ַטח ְמ ַחִּכים ָל ֶכם ְּב ֵתל ָא ִביבְּ .ת ַח ְּבקּו אֹו ָתם ְּכ ָבר
ֶאת ַהְּל ָח ַי ִים. ָמ ָחר"ָ ,ח ַתְך ַהֶּנ ָהג.
"נּוָ ,מה רֹו ִאים ּפֹה?" ִּפ ְתאֹום ִנ ְכ ַנס קֹולֹו ֶׁשל ַא ָּבא
ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ֶאל ּתֹוְך ַה ְּתמּו ָנה ַה ְי ָׁש ָנהֵ ,ה ִציץ ַי ַחד ִאּתֹו לּו ִליק ֶה ֱע ִביר ֶאת ַמ ָּבטֹו ֵמ ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ְל ִא ָּמא
ֶׁשּלֹוּ ,ו ֵמ ִא ָּמא ֶׁשּלֹו ְל ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא.
ַּב ַחּלֹון ְו ִה ְת ַע ְנ ֵין. ָה ֵעי ַנ ִים ֶׁשָּל ֶהם ִרְּצדּו ְּב ַפ ַחד.
ְׁש ִמילֹו ִה ְת ָנ ֵערִ ,ק ֵּמט ֶאת ַהֵּפ ָאה ַהׂ ְּש ָמא ִלית ֶׁשּלֹו,
ַה ֵּמ ַצח ֶׁשָּל ֶהםֶׁ ,של ְׁש ֵני ֶהםָ ,ה ָיה ְמ ֻס ָּמן ִּב ְק ָמ ִטים
ִה ְת ָקֵרב עֹוד ְק ָצת ְל ִא ָּמא. ֲע ֻמ ִּקים.
ְו ִא ָּמא ִה ְס ַּתְּכ ָלה ָע ָליוִ ,חְּכ ָתה ִלְראֹות ַמה ַּי ֲע ֶנה.
" ֲא ִני רֹו ֶאה ֶאת ַהחֹולֲ ,א ִני רֹו ֶאה ֶאת ַהׁ ָּש ַמ ִיםַּ .גם ִצּפֹור ְל ַא ָּבא ֶׁשל ֲע ִקי ָבא ָה ְי ָתה ַצֶּל ֶקת ֲאֻרָּכה ַעל ַהַּס ְנ ֵטר.
ְל ִא ָּמא ֶׁשּלֹו ָה ָיה ָחקּוק ִמ ְסָּפר ַעל ַה ְּזרֹו ַע.
ְו "-הּוא ֵּת ֵארְ ,ו ִה ְׁש ַּת ֵּדל ַּגם ְק ָצת ְל ַח ֵּיְך. ֵאּלּו ָהיּו ַמ ְזָּכרֹות ָקׁשֹות ֵמ ַה ִּמ ְל ָח ָמה.
" ֲא ָבל "...הּוא ָּת ָלה ַמ ָּבט ְּב ִא ָּמא ּו ֵבֵרר ,הּוא ָה ָיה ָצִריְך
ְו ַה ְּמכֹו ִנית ִה ְמ ִׁשי ָכה ִל ְנסֹ ַעַ .ה ָּמנֹו ַע ִהְר ָׁשה ְל ַע ְצמֹו
ֶׁש ַּי ֲענּו לֹו ְּב ֵפרּוׁשִ " :א ָּמאֵ ,איפֹה ְׁש ִמילֹו?" ְל ַפ ְטֵּפט ֶאל ַה ְּד ָמ ָמה ,רּו ַח ַח ָּמה ִה ְתָּפְר ָצה ִמן ַה ַחּלֹון
"הּוא ְמ ַחֶּכה ָל ֶכם .הּוא ֶּב ַטח ְּכ ָבר ִה ִּגי ַע ְל ֵתל ָא ִביב", ַּבׁ ְּשִריקֹות ְקצּובֹותּ ,גֹוֶר ֶפת ִא ָּתּה ַּגְר ְּגִרים ֲע ֻגִּלים ֶׁשל
ִה ְת ָעֵרב ַהֶּנ ָהג ְו ָע ָנהְּ ,כ ֶׁש ַה ְּתׁשּו ָבה ִה ְת ַמ ְה ְמ ָהה.
ִא ָּמא ִל ְּו ָתה ֶאת ַה ִּמִּלים ֶׁשּלֹו ְּב ִחּיּוְך ְמעֹו ֵדד.
36תשפ"ב 23
ַּת ְק ִצירִ :א ָּמּה ָה ֲא ִמ ִּתית ֶׁשל ִמּיֹו ָּב ָאה ְל ַחֵּפׂש אֹו ָתּה ְּב ַיָּפן,
ְו ַטְיקֹו ּבֹוַר ַחת ִעם ִמּיֹו ְל ִמ ְצַרִיםִ .מּיֹו ַמ ְח ִלי ָפה ִמ ְׁשָּפ ִטים ִעם
ְיהּו ִד ָּיה ִּב ְז ַמן ִטּיּול ֶׁשָּלּה ִעם ַט ְי ָפאַּ ,בת ַה ְמ ָאְר ִחיםִ .א ָּמא
ּכֹו ֶע ֶסת ַעל ָּכְךְ ,ויֹו ֵצאת ְל ִטּיּול ֶּבן ְׁשלֹו ָׁשה ָי ִמים ִּב ְל ָע ֶדי ָה.
ַּבַּל ְי ָלהּ ,בֹוַר ַחת ִמּיֹו ְל ַב ֵּקר ְּב ֵבית ַה ְּיהּו ִד ָּיהּ ,ו ִמ ְת ַח ְּב ָאה ָׁשם
ָּב ָארֹון ְּכ ֶׁשּׁשֹו ְטִרים ְמ ַבְּצ ִעים ִחּפּוׂש ַּב ַּבִיתַ .ל ָמ ֳחַרתְ ,מ ִעיָרה
אֹו ָתּה ַט ְי ָפא ּו ַב ֶח ֶדר ֵיׁש ׁשֹו ְטִרים.
ְּב ֵאי ָמה ַּב ַּמ ֲח ֶזהִ .מּיֹו ָי ְׁש ָבה ּו ָב ְכ ָתהִּ ,ד ְמעֹו ֶתי ָה ָנ ְטפּו ַעל ֶאל ַהֶּכ ֶלא
ְל ָח ֶיי ָה ְו ַעל ַס ְנ ֵטָרּהַ .א ַחד ַהּׁשֹו ְטִרים ָא ַמר ַמׁ ֶּשהּו ְּב ַעְר ִבית,
ּו ָפ ִטי ָמהַ ,ה ְמ ָׁשֶר ֶתת ַהֶּנ ְח ָמ ָדה ִמֻּכָּלן ,הֹו ִׁשי ָטה ָיד ְל ִמּיֹו " ַא ְּת ָלקּום ַע ְכ ָׁשו"ָ ,א ְמ ָרה ַט ְי ָפאַ " .א ְּת ָה ַל ְכ ְּת ַּבַּל ְי ָלה.
ַע ְכ ָׁשו ׁשֹו ְטִרים ָּב ִאים ָל ַד ַעת ֵאי ֹפה ָה ַל ְכ ְּת".
ְּב ַפְרצּוף ְמ ֻפ ָחד.
ִמּיֹו ֶנ ֶא ְח ָזה ַּב ָּיד ַה ֻּמׁ ֶּש ֶטת ָלּהְ ,ו ִה ְתרֹו ְמ ָמה. ִמּיֹו ָק ָמה ֵמ ַה ִּמ ָּטהְׂ ,ש ֵמ ָחה ְל ַגּלֹות ֶׁשִּנ ְר ְּד ָמה ִּב ְב ָג ֶדי ָה,
" ַא ְּת ָּב ָאה ִא ָּתם"ָ ,א ְמָרה ַט ְי ָפא ְו ִה ְצ ִּבי ָעה ְל ִכּוּון ַהּׁשֹו ְטִרים, ְו ִהיא ָק ָמה ְלבּו ָׁשהִ .היא ֹלא ִה ְס ַּתְּכ ָלה ְל ִכּוּון ַהּׁשֹו ְטִרים.
" ֵהם ִי ְקחּו אֹו ָתְך ַל ִּמ ְׁש ָטָרה". " ִמי ָא ַמר ָלְך ֶׁש ָה ַל ְכ ִּתי?"
" ָמה?" ָצ ֲע ָקה ִמּיֹו ְוָר ְק ָעה ְּבַר ְג ָלּהִ .היא ָּפ ֲח ָדה ֵמ ַהּׁשֹו ְטִרים, " ַא ְּת ֹלא ָהִיית ַּב ִּמ ָּטה ַּבַּלְי ָלה"ָ ,א ְמָרה ַטְי ָפא ַּב ֲאֶר ֶׁשת ִנָּצחֹון.
ֲא ָבל ָּפ ֲח ָדה עֹוד יֹו ֵתר ֵמ ַה ַּמ ֲח ָׁש ָבה ֶׁשַּל ְּיהּו ִדים ָה ֵהם ִי ְקֶרה
ַמׁ ֶּשהּוֲ " .א ִני ֹלא רֹו ָצה! ֹלא רֹו ָצה!" ַט ְי ָפא ָצ ֲח ָקהּ ,ו ְבאֹותֹו " ַּבּ ֹב ֶקר ָה ַל ְכ ִּתי ַל ִּמ ְׁש ָטָרה ְל ַה ִּגיד ָל ֶהםֵ .אי ֹפה ָה ִיית?"
" ֲא ִני ְס ָתם ָה ַל ְכ ִּתי ְל ִטּיּול!" ָצ ֲע ָקה ִמּיֹו ּו ָפְר ָצה ִּב ְב ִכי ָרם.
ֶר ַגע ָׂש ְנ ָאה אֹו ָתּה ִמּיֹו ְמ ֹאד. " ָהָיה ִלי ַחםַ ,ק ְמ ִּתי ֵמ ַה ִּמ ָּטה ְו ָה ַל ְכ ִּתי ְל ִטּיּול!" ִהיא ִה ְת ִחי ָלה
" ֶזה ֹלא ְמ ַׁשֶּנה ִאם ַא ְּת רֹו ָצה"ָ ,א ְמָרה ַט ְי ָפא ְו ִה ְצ ִּבי ָעה ַעל ְל ַעְר ֵּבב ַא ְנ ְּג ִלית ְו ַיָּפ ִנית ְּב ַי ַחדִ " .א ָּמא ֶׁשִּלי ִה ְׁש ִאיָרה אֹו ִתי
ּ ֹפה ְל ַבד ַּב ֶח ֶדרֲ ,א ִני ֹלא ְיכֹו ָלה ָּכל ָּכְך ַהְר ֵּבה ְז ַמן!" ִהיא
ַהּׁשֹו ְטִריםֵ " ,הם ָא ְמרּו ֶׁש ָּתבֹו ִאי ִא ָּתם". ַח ֶּי ֶבת ְל ֵהָראֹות ַי ְל ָּדה ְק ַטָּנה ֶׁש ְּמ ַפ ֶח ֶדת ֵמ ַהּׁשֹו ְטִריםָ .אסּור
ִמּיֹו ָנ ֲע ָלה ֶאת ַנ ֲע ֶלי ָה ְו ִה ְז ַּד ְּק ָפהְּ .ב ִא ִּטּיּות ָּגְרָרה ֶאת ַר ְג ֶלי ָה ֶׁש ֵהם ַי ְת ִחילּו ִל ְׁש ֹאל אֹו ָתּה ְׁש ֵאלֹותָ ,אסּור ֶׁש ֵהם ֵי ְדעּו
ְל ִכּוּון ַהֶּפ ַתחֶ ,אל ְׁש ֵני ַהּׁשֹו ְטִריםְּ .כ ָכל ֶׁש ָה ְל ָכה ְו ִה ְת ָקְר ָבה,
ֵהם ָהיּו ַמ ְפ ִחי ִדים יֹו ֵתר ְויֹו ֵתרֲ " .א ִני ֹלא רֹו ָצה ִל ְנ ֹס ַע ְּב ֵאי ֶזה ַּב ִית ִהיא ָה ְי ָתה.
ְל ַבד!" ִהיא ָצ ֲע ָקה ִּפ ְתאֹום ְּב ַיָּפ ִנית ּו ְב ַא ְנ ְּג ִלית ְמ ֻעְר ָּבבֹות, ֵאין ָלּה ֻמׂ ָּשג ִמי ָהיּו ַהּׁשֹו ְטִרים ֶׁש ִּב ְּקרּו ֶא ְתמֹול ַּבַּל ְי ָלה
ְו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ׁשּוב ַעל ָה ִר ְצָּפהֲ " .א ִני ְמ ַפ ֶח ֶדת! ֲא ִני רֹו ָצה ְּב ֵבית ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחהְּ ,ב ָׁש ָעה ֶׁש ִהיא ִה ְת ַח ְּב ָאה ָּב ָארֹוןֲ .א ָבל
ֶאת ִא ָּמא ֶׁשִּלי! ַו ֲא ִניִ "...היא ֵהִרי ָמה ִּפ ְתאֹום ֶאת ֵעי ֶני ָה ִהיא ַח ֶּי ֶבת ִל ְהיֹות ְז ִהיָרה! ָאסּור ָלּה ְל ַסֵּכן ֶאת ָה ִאׁ ָּשה
ָה ֲא ֻדּמֹותֲ " ,א ִני ֶא ְזָר ִחית ַיָּפ ִנית! ָאסּור ָל ַק ַחת אֹו ִתי ְלׁשּום
ָמקֹום! ֲא ִני רֹו ָצה ְל ַד ֵּבר ִעם ַהׁ ַּש ְגִרירַ ,הּקֹו ְנסּול ֶׁשל ַיָּפן!" ַהְּצ ִעיָרה ַה ִהיאְ ,ו ֶאת ְּב ֵני ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה ֶׁשָּלּה!
ֵהם ֹלא ַמ ָּמׁש ִה ְצ ִליחּו ְל ָה ִבין ֶאת ְּד ָב ֶרי ָהֶׁ ,שֶּנ ֶא ְמרּו " ֵמ ֵאיפֹה ִה ַּג ְע ְּת ְל ִמ ְצ ַר ִים?" ׁשֹו ֵטר ֶא ָחד ָצ ַעד ָק ִדי ָמה,
ְּב ִעְרּבּו ְב ַית ָׁשפֹות ֶׁשל ַמ ָּמׁשֲ ,א ָבל ֶאת ַה ִּמָּלה 'קֹו ְנסּול' ֵהם
ֵה ִבינּוַ .הּׁשֹו ֵטר ָה ֶא ָחד ִּתְר ֵּגם ֶאת ְּד ָבֶרי ָה ַל ֲח ֵברֹוּ ,ו ְׁש ֵני ֶהם ְמ ַד ֵּבר ְּב ַא ְנ ְּג ִלית ַּב ֲע ַלת ִמ ְב ָטא נֹוָר ִאי.
ָהיּו ִנְר ִאים ְנבֹו ִכים ִּפ ְתאֹוםֶ .א ָחד ֵמ ֶהם ָא ַמר ַמׁ ֶּשהּו ְּב ֹק ֶצר " ִמ ַּיָּפן"ִ ,יְּל ָלה ִמּיֹו ּו ָמ ְׁש ָכה ְּב ַאָּפּהֲ " ,א ִני ִמ ַּיָּפן! ְו ִא ָּמא ֶׁשִּלי
רּו ַחְ ,ו ַה ְּמ ָׁשְרתֹות ִה ִּביטּו ָּב ֶהם ַּב ֲח ָׁשׁשְ ,ו ָאז ְּב ַט ְי ָפא. ָנ ְס ָעה! ְו ִה ְׁש ִאיָרה אֹו ִתי ּ ֹפה!"
" ֵהם ָא ְמרּו ֶׁש ַא ַחת ַה ְּמ ָׁשְרתֹות ָּתבֹוא ִא ָּתְך"ָ ,א ְמָרה ַט ְי ָפא " ַא ְּת ַמִּכיָרה ְיהּו ִדים?" ָׁש ַאל ַהּׁשֹו ֵטר.
ְוהֹו ִׁשי ָטה ֶאת ָי ָדּה ָק ִדי ָמה – " ָפ ִטי ָמה!" ִהיא ָקְר ָאה ֶנ ְחָרצֹות, " ֲא ִני ֹלא ַמִּכיָרה ַאף ְיהּו ִדים! ֲא ִני ִמ ַּיָּפן! ְו ִא ָּמא ֶׁשִּלי ָנ ְס ָעה!"
ְוהֹו ִסי ָפה ִמִּלים ְּב ַעְר ִביתֵ .עי ֶני ָה ֶׁשל ָפ ִטי ָמה ַה ְמ ָׁשֶר ֶתת
ִה ְתרֹו ְצצּו ְּב ֶב ָה ָלה ְל ָכל ֵע ֶברּ ,ו ִב ְצ ָע ִדים ִא ִּט ִּיים ִהיא ִנ ְּג ָׁשה " ְל ָאן ָה ַל ְכ ְּת ֶא ְתמֹול ַּבַּל ְי ָלה?"
ְו ֶנ ֶע ְמ ָדה ְל ַיד ִמּיֹו ַה ִּמ ְת ַיַּפ ַחתּ" .בֹו ִאיּ ,בֹו ִאי"ָ ,א ְמָרה ְּב ֶׁש ֶקט, " ָלְרחֹוב!"
ְו ָה ָיה ִנ ְׁש ָמע ֶׁש ַּגם ִהיא רֹו ָצה ִל ְפ ֹרץ ִּב ְב ִכּיֹות ָרמֹותּ" ,בֹו ִאי,
"ֹלא ָק ַב ְע ְּת ִעם ַאף ֶא ָחד ָלבֹוא ֵא ָליו ַה ַּב ְי ָתה?"
ִמּיֹו". "ֹלא ָק ַב ְע ִּתי ִעם ַאף ֶא ָחד!"
ִמּיֹו ֶנ ֶע ְמ ָדה ׁשּוב ,הֹו ִׁשי ָטה ָיד ְל ָפ ִטי ָמה ּו ַב ָּיד ַהׁ ְּש ִנ ָּיה
ִׁש ְפ ְשׁ ָפה ֶאת ְל ָחֶיי ָהִ ,נְר ֵאית ְּכמֹו ַי ְל ָּדה ַּבת ָח ֵמׁשַ .הּׁשֹו ְטִרים " ִמי ֶׁשהּו ָנ ַתן ָלְך ֲח ִבי ָלה ְל ַה ֲע ִביר?"
ָי ְצאּו ְּב ָרא ִׁשים מּו ָר ִמים ֵמ ַה ֶח ֶדרּ ,ו ִמּיֹו ּו ָפ ִטי ָמה ָצ ֲעדּו "ֹלא! ֹלא!" ִמּיֹו ִה ְת ַיׁ ְּש ָבה ַעל ָהִר ְצָּפהְ ,ל ַיד ַה ִּמ ָּטה ,קֹו ֶבֶרת
ְּב ִע ְּקבֹו ֵתי ֶהם ְו ָיְרדּו ַּב ַּמ ְדֵרגֹותְ .לֹלא ִמִּלים ָי ְצאּו ַהּׁשֹו ְטִרים ֶאת ָּפ ֶני ָה ְּבתֹוְך ַהׂ ְּש ִמי ָכהׁ" ,שּום ֲח ִבי ָלה! ׁשּום ֲח ִבי ָלה!"
ַט ְי ָפא ָע ְמ ָדה ְו ִה ְס ַּתְּכ ָלה ֵמ ַהַּצדּ ,ו ְׂש ָפ ֶתי ָה ִה ְת ַע ְּגלּו ְּב ַה ָּב ָעה
ֶׁשל ַל ַעגַ ,ל ַעג ַל ַּי ְל ָּדה ַה ַּי ְל ָל ִנית.
ַהּׁשֹו ְטִרים ׂשֹו ֲחחּו ֵּבי ֵני ֶהם ְּב ֶׁש ֶקטְ ,ו ַה ְמ ָׁשְרתֹות ִה ִּביטּו
תשפ"ב 24 36
סיפור בהמשכים ///אסתי קווין ָלּה ְל ַבּלֹות ֶאת ְׁש ֵאִרית ָי ֶמי ָה ַּבֶּכ ֶלא. ֶאל ָהְרחֹובְּ ,כ ֶׁש ִּמּיֹו ּו ָפ ִטי ָמה יֹו ְצאֹות ַא ֲחֵרי ֶהןֶ .ר ֶכב
ּו ְב ָכל ֹזאתַ ,מ ְח ָׁשבֹות ַמ ְפ ִחידֹות ֵה ֵחּלּו ָׁש ֹחר ָּגדֹול ִחָּכה ְל ַיד ַה ַּב ִיתּ ,ו ְכ ֶׁש ָפ ִטי ָמה ָר ֲא ָתה
ְל ַמֵּלא ֶאת ִל ָּבּה ֶׁשל ִמּיֹוִ .היא ִּד ְמ ְי ָנה ֶאת אֹותֹוִ ,היא ִה ְת ִחי ָלה ַמ ָּמׁש ִל ְר ֹעדֹ" .לאֹ ,לא"...
ָע ְצ ָמה ְּכ ִאׁ ָּשה ְק ִׁשי ָׁשה ,יֹו ֶׁש ֶבת ַּבֶּכ ֶלא ָא ְמָרה ְּב ַא ְנ ְּג ִליתְ ,ו ָׁש ְמ ָטה ֶאת ָי ָדּה ֶׁשל ִמּיֹוַ .ט ְי ָפא
ְּבעֹוד ֲע ָׂשרֹות ַרּבֹות ֶׁשל ָׁש ִניםַ ,ו ֲע ַדִין ְמ ַחָּכה ֶׁשִּנְּצ ָבה ְּב ֶפ ַתח ַה ַּב ִית ָצ ֲע ָקה ֵא ֶלי ָה ַמׁ ֶּשהּוִ .מּיֹו
ָל ֵאם ֶׁש ַּת ְח ֹזר ִמ ִּטּיּול ַהִּפיָר ִמידֹות ְל ַׁש ְחֵרר ִה ִּבי ָטה ִּב ְׁש ֵּתי ֶהן ְּב ִלי ְל ָה ִבין ְּכלּוםִ .היא ָר ֲא ָתה ֶאת
ַהּׁשֹו ְטִרים ֶנ ֱע ָמ ִדים ְל ַיד ָהֶר ֶכבְ ,ו ֶא ָחד ֵמ ֶהם ָצ ַעק
אֹו ָתּה.
ַה ְּמכֹו ִנית ָנ ְס ָעה ִּבְרחֹובֹות ָק ִהירְ ,מ ַקֶּפ ֶצת ַעל ַּגם הּוא ַמׁ ֶּשהּו ְּב ַעְר ִבית.
ַהְּכ ִבי ִׁשיםּ ,ו ִמּיֹו ִה ַּט ְל ְט ָלה ַּכ ֹה ֶגןִ .היא ָנ ְׁש ָמה ָפ ִטי ָמה הֹו ִׁשי ָטה ָיד ַּבׁ ֵּש ִנית ֶאל ִמּיֹוְ ,ו ָצ ֲע ָדה ֶאל
ֲע ֻמּקֹותְ ,מ ַנָּסה ְל ִה ְׁש ַּתֵּלט ַעל ַהַּפ ַחדַּ .גם ַה ְּמכֹו ִנית ִּב ְצ ָע ִדים ֻא ְמ ָל ִליםְּ ,כ ִאּלּו עֹוד ֶר ַגע ִּתּ ֹפל
ְו ִת ְׁש ַּת ַּטח ַעל ַהׁ ְּש ִבילִ .מּיֹו ָה ְל ָכה ִא ָּתּה ִּב ְד ָמ ָמה,
ָפ ִטי ָמה ָנ ָעה ְו ָז ָעה ְל ִפי ֶק ֶצב ַהְּנ ִסי ָעה ֶׁשל ְו ֵהן ִנ ְכ ְנסּו ֶאל ָהֶר ֶכבַ .הּמֹו ָׁשב ָה ֲאחֹוִרי ֶׁשּלֹו ָה ָיה
ָה ֶר ֶכבְ ,ו ֵעי ֶני ָה ָהיּו ְּפעּורֹות ְּב ֵאי ָמהִ .מּיֹו ָעׂשּוי ֵעץ ָק ֶׁשהּ ,ו ִמּיֹו ָּב ֲה ָתה ְּב ַעד ַה ַחּלֹון ַּב ַּב ִית
ִה ְר ִּגי ָׁשה ֹלא ָנ ִעיםַ ,רק ִּב ְג ָל ָלּה ֶנ ֱא ֶל ֶצת ַה ָּגדֹול ְו ַה ְמ ֹפ ָארָ .מ ַתי ַּת ְח ֹזר ִא ָּמא? ּו ַמה ִהיא ּתֹא ַמר
ָפ ִטי ָמה ִל ְנ ֹס ַע ְל ַת ֲח ַנת ַה ִּמ ְׁש ָטָרה. ְּכ ֶׁש ִּת ְׁש ַמע ֶׁשּׁשֹו ְטִרים ָל ְקחּו ֶאת ִמּיֹו?
" ַאל ְּת ַפ ֲח ִדיָ ,פ ִטי ָמה"ִ ,היא ָא ְמ ָרה ְּב ַא ְנ ְּג ִלית. אּו ַלי ִהיא ִּת ָּב ֵהל ְו ָתבֹוא ַמ ֵהר ְל ַׁש ְח ֵרר אֹו ָתּה.
ְואּו ַליֲ - - -הֵרי ֹלא ָּבטּו ַח ִּב ְכ ָלל ֶׁש ֵהן ֶּב ֱא ֶמת ֵאם
" ָע ַל ִיְך ֹלא ּכֹו ֲע ִסיםַ .א ְּת ַרק ָּב ָאה ִא ִּתי". ּו ַבת .אּו ַלי ִהיא ִּת ְׂש ַמח? אּו ַלי ִהיא ַּת ְחׁ ֹשב ֶׁש ִאם
ָה ָיה ִנְר ֶאה ֶׁש ַה ְמ ָׁשֶר ֶתת ֹלא ְמ ִבי ָנה ַהְר ֵּבהִ .היא ִמּיֹו ֵה ֵפָרה ֶאת ָהעֹ ֶנׁש ֶׁש ִּק ְּב ָלהְ ,ו ֵכן ָי ְצ ָאה ֵמ ַה ֶח ֶדר
ִח ְּי ָכה ֶאל ִמּיֹו ִחּיּוְך ָקלּוׁשּ ,ו ְבאֹותֹו ֶר ַגע ַה ְּמכֹו ִנית
ָע ְצָרה ְּב ַא ַחתִ .מּיֹו ָס ְפ ָגה ֲח ָב ָטה ֹלא ְנ ִעי ָמה ִמ ֶּד ֶלת – ָע ִדיף ֶׁש ִּתָּכ ֵלא ְּב ֵבית ֹס ַהר ִמ ְצִריָ ,ל ֶנ ַצח?
ֹלאֹ ,לא ִי ָּת ֵכןַּ .גם ִאם ִא ָּמא ֵאי ֶנָּנה ִא ָּמּה ָה ֲא ִמ ִּתית,
ַה ְּמכֹו ִניתּ ,ו ִמ ֲהָרה ְל ַׁש ְפ ֵׁשף ֶאת ְזרֹו ָעּה. ְו ַה ְר ָּבה ְּפ ָע ִמים ִנ ְר ֶאה ֶׁש ִהיא ֹלא ַמ ָּמׁש אֹו ֶה ֶבת
" ָלבֹוא ַהחּו ָצה"ָ ,א ַמר ַהּׁשֹו ֵטר ֶׁש ָּי ַדע ַא ְנ ְּג ִלית .הּוא אֹו ָתּה – ִהיא ַו ַּדאי ִּת ְד ַאג ָלּה ְּב ָכל זֹאתְ ,וֹלא ִּת ֵּתן
ָּפ ַתח ֶאת ַה ֶּד ֶלתּ ,ו ִמּיֹו ּו ָפ ִטי ָמה ָי ְצאּו .מּו ָלן ִה ְת ַנׂ ֵּשא
ִּב ְנ ַין ַה ִּמ ְׁש ָטָרה ,קֹו ֵדר ּו ְמ ַא ֵּים.
ְּ ַב ִהע ְֶּקשׁבֹו ֶתמׁש 39
ָהעֹו ָלה
36תשפ"ב 25
מאת:אסתיכץ איירה:תמיקורןֶצ ַמ ּחוְׁ,ש ֶַננ ַטתע ַהׁ ֶּש ַבע
{ ְּב ָ ׂש ִמים ְל ַה ְב ָּד ָלה }
ַאחֵ .אין ָל ֶהם אּו ַלי ֶא ְקטֹף ָּכאן
ֵרי ַח ִּב ְכ ָלל! ֲע ֵלי ֵרי ַח ְל ַה ְב ָּד ָלה?
"ּבֹוֵרא ִמי ֵני ְּב ָׂש ִמים".
ַהִּצּפֶֹרן ַהּזֹו ָ -ע ַבר ְז ַמָּנּה.
ֵאין ָּבּה ּ ֹב ֶׂשם.
ֹלא ֵמִרי ַח
ְּכלּום.
תשפ"ב 26 36
ַהִּצּפֶֹרן ָע ְׂש ָתה ֶאת ֶׁשָּלּה, ַה ִּפ ָּנה ְּב ָׂש ִמים ְלסּו ֵגי ֶהם ֵיׁש ָּב ֶהם ְק ֻד ַּ ׁשת
ַא ֶּתם ֹלא חֹו ְׁש ִבים? ִהיא
ֹלא ְמִרי ָחה ִלי ִּב ְכ ָלל. ְׁש ִבי ִעיתָ .ל ֵכן ַהּנֹו ֲה ִגים ְל ַק ְח ָּתם ִל ְבָר ָכה
ְּבמֹו ָצ ֵאי ַׁש ָּבתִ ,י ָּז ֲהרּו ֶׁשֹּלא ְל ַה ְׁש ִלי ָכםַה ִה ְל ׁ ָכ ִתית
ָּכל ְז ַמן ֶׁשְראּוִיים ַל ֲהָר ָחהֶ.ש ָּלנ ּו:
ֶצ ַמחָ ,מה
ַא ָּתה עֹו ֶׂשה?
ֶצ ַמחֶ ,צ ַמח ֲא ַנ ְחנּו ָּכ ָכה ׁ -שּום ָּד ָבר ִהיא ֹלא
ְּב ֵס ֶדר ָּגמּור. ֹלא ֵמִרי ַח! ְמִרי ָחה ְלָך,
ֲא ָבל -
ַקחַּ .תְר ִּגיׁש טֹוב ּו ַמ ֵהר. ָנכֹוןַ ,א ֶּתם ִנ ְפ ָל ִאים.
ַהְּב ָׂש ִמים ְמ ַחִּכים זֹאת ְּב ַסְך ַהּכֹל ַא ֶלְר ְּגָיה
ְל ִה ְת ַּפֵּיס ִא ְּתָך. ֲא ִבי ִבית ֶׁשל ֶצ ַמחַ .ה ַאף
ֶׁשּלֹו ָסתּום ְל ַג ְמֵרי.
36תשפ"ב 27
פתרונות יש לשלוח ל: חידות ושעשועים ///עם פ .חריף
בדואר" :זרקור" ,ת.ד.
,5284ירושלים 9105201
או בפקס02-5372784 :
בין הפותרים תיערך הגרלה.
נא לציין שם ,כתובת ועיר
למשלוח השי.
בראש העמוד יש לכתוב:
עבור מדור 'אתנחתא'
ָּכל ֶא ָחד ֵמ ַה ִּמ ְׁשָּפ ִטים ַה ָּב ִאים ֻמְרָּכב ִמׁ ְּשֹל ָׁשה ֲח ָל ִקיםֶ ,אָּלא ֶׁשְּל ַמְר ֵּבה ַהַּצ ַער ַּפ ֶזל
ַה ֲח ָל ִקים ְּב ָכל טּור ִה ְת ַעְר ְּבבּו ְו ֵאי ָנם ּתֹו ֲא ִמים ְל ֶה ְמ ֵׁש ָכםֲ .ע ֵלי ֶכם ְל ַס ֵּדר ֵמ ָח ָדׁש ָּכל ְמֻׁשָּלׁש
ִמ ְׁשָּפטִ .ר ְׁשמּו ְּב ַצד ָּכל ֶח ֶלק ֶאת ִמ ְסַּפר ַה ִּמ ְׁשָּפט ֶׁש ֵא ָליו הּוא ַׁש ָּיְך – ָּכָרׁשּום ְּב ַצד
ַהּטּור ַה ְי ָמ ִני.
ְּב ֶפ ַתח ָהאּו ָלם ְו ַעל ִקירֹו ָתיו ָא ַמר ַה ַּב ְנ ַקאי ַלָּלקֹו ַח ֶה ָהמּום ְּ 1ב ֶמ ֶׁשְך ַאְר ַּבע ָׁשעֹות ְּת ִמימֹות
ָּבִריא ְו ָׁש ֵלם ַו ֲא ִפּלּו ְמ ַח ֵּיְך ֶאת ֶּד ֶלת ַהְּס ָתִרים ַהְּכ ֵב ָדה ַ 2החֹם ַהָּכ ֵבד ָנ ַתן ֶאת אֹותֹו ָתיו
ְּב ֵעת ֶׁש ָּז ַקף ֶאת ַּגּבֹו ַהּדֹו ֵאב
ַהֶּנ ְח ֵּבאת ֵמ ֲאחֹוֵרי ְּתמּו ַנת ַה ִּקיר ַ 3הַּכְר ִטיס ֵאינֹו ְּבתֹ ֶקף יֹו ֵתר
ַהּׁשֹו ְמ ִעים ֶׁשֹּלא ָחׁשּו ַּב ֲחֹלף ַה ְּז ַמן ַה ַּמ ְמ ַּת ִּקים ּו ַב ְקּבּו ֵקי ַהׁ ְּש ִת ָּיה ַ 4הּמֹוָרה ִה ְתּבֹו ְנ ָנה ְּב ֵס ֶבר ָּפ ִנים
ִה ְת ַּגָּלה ַה ֶּי ֶלד ָהאֹו ֵבד ְּכ ֶׁשהּוא ַ 5ה ַּתְר ִמיל ִּכ ְמ ַעט ְו ִה ְת ַּב ַּקע ֵמעֹ ֶמס
ְו ִצְּפ ָתה ֵמ ֵהן ְל ֶה ְס ֵּבר הֹו ֵלם ְו ִׁש ְכבֹות ַה ֶּקַרח ָה ְלכּו ְו ָנ ַמּסּו
ְּכ ֶׁשָּפ ָניו יֹו ְקדֹות ְו ֵעי ָניו ּדֹו ְמעֹות ְו ִקְר ָבתֹו ַל ְּמדּוָרה ַּת ֲע ִמיד ְּב ַסָּכ ָנה ְ 6ז ִהירּות! ַה ְּמ ָכל ַה ֶּזה ָּד ִליק
ְלתֹו ָׁש ֵבי ָה ִעיר ַהְּנצּוָרה ְו ַה ֻמְר ֶע ֶבת ָחמּור ַעל ַּת ְל ִמידֹו ֶתי ָה ַהְּנזּופֹות ְ 7ל ַא ַחר ֵּברּור ְיסֹו ִדי ּו ַמ ִּקיף
ֵמ ֲע ִמי ָדתֹו ַהׁ ְּשחּו ָחה ְל ַיד ַהְּס ֶט ְנ ֶּדר ֻנ ָּקה ַה ָּק ִצין ִמָּכל ֲח ָׁשדֹות ַהׁ ָּש ְוא ִ 8ל ְכבֹוד ַה ְּמ ִס ָּבה ַה ֲח ִגי ִגית ִּב ְמ ֻי ָחד
ֶאת ַע ְׂשרֹות ַה ְי ָל ִדים ָהרֹו ְק ִדים ִמְּס ִבי ָבּה נֹו ֵׂשאת ַה ָּמזֹון ְו ַה ַּמ ִים ַה ְּי ָקִרים ְ 9ל ֵעי ֵני ֶהם ַהִּנ ְד ָהמֹות ֶׁשל ַה ַּמִּצי ִלים
ִׁשּפּור ַהׁ ֵּשרּות ִל ְכ ַלל ַהָּלקֹוחֹות ִנ ְתלּו ָּבלֹו ִנים ְו ִקּׁשּו ִטים ַמְר ִהי ִבים ַ 10מ ְפ ֵּת ַח ַה ָּז ָהב ַה ְמ ֻׁשָּנן ּפֹו ֵת ַח
ַעל ֵאׁש ְנמּו ָכה ְּכ ָכל ַה ֶא ְפ ָׁשר ִ 11מ ְצ ַט ֲעִריםַ ,הְּס ִניף ָסגּור ַע ָּתה
ֶׁש ָּט ְפלּו ָע ָליו ּגֹוְר ִמים ָצֵרי ַע ִין ֵע ֶקב ִׁשּפּו ִצים ִנְר ָח ִבים ְלֶר ֶגל ַ 12ע ְכ ָׁשו זֹו ֵעת ָרצֹון ְּגדֹו ָלה
ֶׁשִּנ ְד ֲחסּו ְּבתֹוכֹו ְּב ֶׁש ַפע ַרב ָקָרא ַהַּצ ִּדיק ְּב ִה ְת ַל ֲהבּות ַר ָּבה ַ 13ע ְנ ֵני ָא ָבק ִּבׂ ְּשרּו ֶאת ּבֹוא ַהׁ ַּש ָּיָרה
ֶׁשּנֹו ַתר ְּב ָי ַד ִים ֵריקֹות ִמֶּכ ֶסף ִר ֵּתק ַה ַּמְר ֶצה ַה ֻּמ ְכ ָׁשר ֶאת ְק ַהל ְ 14ק ִל ָּיתֹו ָה ִא ִּטית ֶׁשל ֶה ָח ִציל
ְ 15קִרי ַאת ְּכ ֵאב ִנ ְפ ְל ָטה ִמִּפי ַה ָּי ִׁשיׁש
ּתֹוְך ֶׁש ֵהן נֹו ְטפֹות ַמ ִים ַעל ָהִר ְצָּפה
ְּת ַע ֵּדן ֶאת ַט ֲעמֹו ַהּסֹו ִפי
ִּפ ְתרֹונֹות ֶא ְת ַנ ְח ָּתא 34 ַׁשּנּו ֶאת ְמקֹו ָמם ֶׁשל ְׁש ֵני ַּג ְפרּוִרים ִּב ְל ַבדְ ,ו ַה ְק ִטינּו ָל ֵצאת
ֶאת ִמ ְסַּפר ָהִרּבּו ִעים ֵמ ֲח ִמׁ ָּשה ְל ַאְר ָּב ָעה. ֵמ ָה ִרּבּו ַע
ְר ִׁשי ָמה ֶח ְל ִקית: ַעל ָהִרּבּו ִעים ְל ִהׁ ָּש ֵאר ֵז ִהים ְּב ָג ְד ָלם.
ִּביָרה ְל ָב ָנהִ ,חּיּוְך ּכֹו ֵבׁשֲ ,חמּוץ ָּפ ִנים,
ָחִריׁש ָע ֹמקּ ,כֹו ַבע ָעגֹלִּ ,כַּפת ֵׁש ָנה,
ַמ ֶּג ֶבת ִמ ְט ָּבחַ ,מ ְט ֵּב ַע ָלׁשֹון ,עֹו ֵבר
ֹאַרחַּ ,פ ִּטיׁש ֲא ִוירְּ ,פ ִתיל ְּת ֵכ ֶלתָ ,קְר ַּבן
ּתֹו ָדהְ ,רחֹוב ָרא ִׁשיַּ ,תּפּו ַח ִּב ְד ַבׁש.
ַמ ְח ִליף ְצ ָב ִעים:
ַי ְלקּוט ְּב ֶצ ַבע ָורֹדְ .ל ָכל ַי ְל ָּדה ֵיׁש ֵח ֶפץ
ַהּפֹו ֵת ַח ָּבאֹות ָהִראׁשֹו ָנה ֶׁשל ְׁש ָמּה,
ְו ִצ ְבעֹו ָּבאֹות ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ֶׁשל ְׁש ָמּהָ .ל ֵכן,
ְליֹו ֶכ ֶבדֶ ,ה ְגיֹו ִני ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַי ְלקּוט ְּב ֶצ ַבע
ָורֹד...
זוכים:
יוסי ברונר ,בני ברק
שמואל לבון ,ירושלים
תשפ"ב 28 36
הכל יהיה בסדר
הקומה השניה לנוער היום הזה שבו יפוג תוקפו של השובר שקיבלנו ,עומד להגיע.
ו-איפה השובר?
פתאום זה יהיה מעניין מפגש
שבועי כאב ראש עמום מתחיל להפציע בירכתי הראש .אהמ ...יש
אוצר הספרים30 שלוש אפשרויות סבירות למקום שבו הנחנו אותו אחר הפעם
עניין של תפילה הראשונה שהשתמשנו בו .ואם הוא לא יהיה שם?
סיפור קצר לנוער32 למה שלא יהיה שם? תוהים הקוראים.
תפאורה שקופה אה ,נו ,כי זו רק אפשרות .בעצם אנחנו לא ממש יודעים איפה
הוא ,ולא זוכרים בבהירות איך היתה נראית אותה דקה שבה
נשארת אותו הדבר40 שבנו הביתה אחר הרכישה הקודמת ,ומה עשינו בתכולת
כבר לא מעניין השקית שלנו ,ומי בכלל פרק אותה.
חושך הר הברוגז41 טוב ,נקצר את התיאור למען הקוראים .את השובר לא מצאנו.
הפסדנו אלף שקל של זיכוי שקיבלנו ,שאפשר היה עוד לממש
תתעניינו בפרטים
בכמה וכמה חנויות.
אחרי השיעור46
מה לעשות .ה' ימלא חסרוננו והכל משמים.
ובכל זאת ,אין זה נעים להיות אחראים למחדל אשר כזה ,ומותר
ללמוד ממנו משהו להבא.
ואם מזכירים שהכל משמים -נזכור שהשמים וגם הארץ נבראו
אחר שהיה בעולם תוהו ובוהו .עולמו של הקב"ה הוא יצירה של
סדר ,של גבולות ,וכל עניין במקומו .ה' קבע חוקיות לשמש ולירח,
הוא שם גבול לים ,הוא הבדיל בין קודש וחול .סדר הוא עניין
שמשרת את היצירה הגדולה ביותר ,שבתוכה אנו קיימים.
הסדר והארגון הם כמו בסיס לכל התקדמות שלנו; הם
ההזדמנות שלנו ליישר לעצמנו את הדרך ,כך שלא ניתקל
ללא הרף במכשולים .רק ארגון נכון יעזור לאשה יהודיה
להגיע אל שבת מוקדם ובנחת ,כפי שמתאים וראוי; רק
הכנה מושכלת בכוחה להעניק לנו את יישוב הדעת הדרוש
לנו בבוא חג קדוש; ובלי ללכת רחוק -בזכותם של כלים אלו
נוכל לצאת אל לימודינו ברגיעה ובראש נקי.
תחנות האוטובוס מכירות סופות הוריקן שמתפרצות לתוכן
ברגע האחרון ...ילדות שהכינו מערכת רק בבוקר ,ילדים שמצאו
את הנעל השנייה רק ברגע שאחרי האחרון ,נערות שמגיעות
טרוטות עיניים אל מבחן אחר שחצי מיום האתמול ,שהוקדש
ללמוד למבחן -נוצל לאיתור החומר אצל חברות ובמעמקי
מגרות מבולגנות .איך יכלו להספיק גם לישון אחר כך בלילה?
לא היה להן כבר זמן לזה.
כן .סדר איננו רק עניין של יופי ושל העדפה אישית .סדר הוא
איכות חיים; הוא השתדלות בסיסית בשביל שנצליח להגיע
אל המטרות הטובות שלנו ,בכל התחומים.
מצאנו לנכון להתייחס לעניין זה בגיליוננו ,בכתבה מקיפה
שתמצאו בדפים הבאים ,על סדר בלמידה.
כן ,תכונת סדר היא בהחלט מולדת ,אבל עם הרבה רצון -יכולה
להיות גם נרכשת.
בהצלחה רבה!
לאה פריד
36תשפ"ב 29
ובו מבין בנימין הסאופצרירם
שלא מחַ ּכִים
שהטעם יבוא מן המקורות -תובנות והארות
מתוך הספר
רוח חיים תשפ"ב 30 36
בטעם של עוד
בנימין התיישב לידו בחדר האוכל
והתחיל לפטפט.
בין נגיסה לנגיסה ,יוסי סיפר לו על
התכניות שלו לשבת.
"לבן דוד שלי יש בר מצוה בשבת ,וביקשו
שבחורים יבואו להשלים מניין .אמא שלי
רוצה שאסע ,אין לי בררה".
"ואיפה התאונה הזו?"
"באשדוד" ,יוסי נאנח כמו קשיש" .לנסוע
לאשדוד לשבת בשביל בר מצוה של בן
דוד"...
"אשדוד לא כזו רחוקה" ,בנימין לא מבין
ממה הוא עושה עסק .הוא דווקא אוהב
לגון ולהכיר מקומות חדשים" .אני אשדודי,
אתה יודע? ומתכוון לנסוע הביתה לשבת.
ניקח אותך טרמפ".
"זה יהיה יעיל מאוד ,כי אני תייר שם .לא
יודע איפה יורדים ,לאן הולכים".
"סיכמנו!"
ביום חמישי בצהריים ,בנימין כבר הגיע
לרחרח מה שלומו .יוסי התכונן ללכת אז
אל חדר השיעורים.
"נו ,אולי חשבת להתחיל היום את הטיול?"
בנימין קרץ בידידות.
יוסי התחלחל" .מה פתאום! למה ,אתה
נוסע כבר היום?"
"לפעמים אני מתחיל את שבת החופשה
כבר בחמישי בלילה .אבל בשביל לנסוע
אתך ,שווה לחכות עד מחר .נצא על
הבוקר?"
הגות ///ר' ברג יוסי חושב עוד קצת ,נועץ עיניים בחלון "האמת שחשבתי להיות ב'סדר' מחר".
ובסוף עונה" :לסבתא שלי יש כלל: "יום שישי הוא לא ממש חובה".
שם הספר :רוח חיים עם האוכל בא התאבון .לא יודע מה
קורה אצל כולם ,אבל אצלי רק אחרי "נכון ,אבל אני בכל זאת רוצה להיות.
מחבר :ר' חיים מוולוז'ין שלמדתי הרבה בלי להרגיש טעם ,הגיע במיוחד שאין לי לאן להגיע ביום שישי
מדף :ספרי מוסר גם התיאבון". בבוקר".
"וכל אשר יוסיף ללמוד ,כן יוסיף לחפוץ "תבוא אליי לעשות 'טועמיה' .אין כמו
כמה מילים :ר' חיים מוולוזין היה ללמוד עוד ,ובאהבת התורה ישגה ויחשוב,
תלמיד של הגר"א ודבק בו ,וממנו קנה והלוואי שיוכל לא לישון ולא לאכול רק כל הבישולים של אמא שלי".
את דרכו בלימוד .בברכתו הקים את הימים וכל הלילות ליגע ולעיין ולשתות "באמת תודה ,אבל עזוב .אני חשבתי
ישיבת וולוז'ין -אם הישיבות ,שהיתה בצמא את דבריה ,כמו שנאמר :באורך לצאת באזור שתים עשרה .אתה באמת
מגן בפני פרצות ההשכלה והיוותה נראה אור -רוצה לומר באור תורתך נראה לא חייב לחכות לי ,מקסימום תדריך אותי
דוגמה לכל הישיבות האחרות שנוסדו
עוד אור תורה". בעל פה".
בעקבותיה. ברוב המקרים ,החוק הפיזיקלי הזה עובד בעשר וחצי בבוקר נכנס בנימין אל חדר
תק"ט-תקפ"א הפוך בדיוק :ככל שאוכלים יותר ,שבעים השיעורים כדי לראות מה שלומו .יוסי
יותר ,ופחות חשים צורך וחשק לטעום אפילו לא ראה אותו .באחת עשרה עשה
" ְו ָכל ֲא ֶׁשר יֹו ִסיף ִל ְל ֹמדֵּ ,כן יֹו ִסיף עוד .משהו בפנים מתמלא ,ודי לו .נמאס, החבר סיבוב נוסף ,והצליח לתפוס את
ַל ְחּ ֹפץ ִל ְל ֹמד עֹודּ ,ו ְב ַא ֲה ַבת העיניים של יוסי לקריצה רבת משמעות
כמה אפשר? ולמבט אל השעון .יוסי סימן 'עוד רגע',
ַהּתֹו ָרה ִי ְׁש ֶּגה ְו ַי ְחׁ ֹשבְ ,ו ַה ְל ַואי אבל למעדן הכי משובח בעולם ,יש כללים
ֶׁשּיּו ַכל ֹלא ִליׁ ֹשן ְוֹלא ֶל ֶא ֹכל ַרק והמשיך להתדיין עם ישעיהו בלהט.
אחרים. בשעה אחת עשרה וחצי גלגל בנימין את
ָּכל ַהָּי ִמים ְו ָכל ַהֵּלילֹות ִלי ַגע טועמים ממנו פעם ועוד פעם; לפעמים המזודה שלו לפתח החדר .יוסי לא הראה
ּו ְל ַעֵּין ְו ִל ְׁשּתֹות ַּבָּצ ָמא ֶאת ְּד ָב ֶרי ָה, בתחילה לא מבינים על מה דיברו כולם, אפילו סימני התארגנות' .טוב שמזוודה
ְּכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְּ :באֹו ְרָך ִנ ְר ֶאה אֹור - אבל אם מאמינים שזה כדאי ,ממשיכים הוא הבטיח לארוז כבר בלילה ,אחרת
לאכול ממנו עוד ועוד -ואז מגיע התאבון. לא היינו יוצאים מכאן אף פעם' ,בנימין
רֹו ֶצה לֹו ַמרְּ ,באֹור ּתֹו ָר ְתָך ִנ ְר ֶאה ומבקשים עוד מנה ועוד אחת ,ולא הרהר לעצמו והעיף עוד מבט אל השעון.
עֹוד אֹור ּתֹו ָרהִּ ,כי ַעל ְי ֵדי ָהאֹור רבע לשתים עשרה .חצי מהחדר כבר
ֶׁש ִהַּׂש ְגנּו ִנ ְר ֶאה יֹו ֵתר ֶׁשֵּיׁש עֹוד אֹור יודעים שובעה. התרוקן .יש כאלו שלפחות אוספים כבר
יש סיפורים ,גם על תלמידי חכמים בני את הספרים ,אבל ישעיהו ויוסי עוד עמוק
ּו ְנ ַק ֶּוה ְל ַהִּׂשיגֹו". ימינו ,שממש מוציאים לנו את העיניים. בפנים .לא נראה שהם זוכרים איזה יום
(רוח חיים ,אבות ו ,א) על לילות שלמים של שקידה ,על כוח
התמדה בלתי נתפס ,על התעניינות וחשק היום ,ומה השעה.
שמרוכזים רק בהוויה אחת של תורה. בנימין מתיישב על המזודה שלו .מבין
ואנחנו תוהים :איך זה מגיע? למה לנו זה שלפני שתים עשרה יוסי לא ֵיצא מכאן.
לא קורה? למה אנחנו כן זוכרים להביט אין לו על מי להתלונן ,כי יוסי הציע לו
בשעון ,לפעמים אפילו קמים מעט לפני בפירוש לחזור לבד .זה הוא שרוצה להרויח
שיחה עם הבחור המופלא הזה -ועכשיו
תום המועד ,כי נגמר לנו הכוח... עוד יותר מתמיד .הרבה זמן הוא לא ראה
איך נרגיש את הטעם הזה ,המתוק מכל? שקיעות כזו של בחור בלימוד .הלוואי
מי ידליק לנו את העיניים באור של אהבת
עליו.
תורה אמיתית? "מאיפה מייבאים את זה?" הוא שואל
"וכל אשר יוסיף ללמוד ,כן יוסיף לחפוץ אחרי שעה ,על מושב האוטובוס שמסיע
ללמוד עוד". את שניהם אשדודה.
כדי לזכות לחוש ערבות בלימוד התורה, "את מי? את בני הדודים שעושים בר
אין יושבים וממתינים לה שתבוא.
טועמים ולומדים ,ומתאמצים מאוד מצוות?"
לעשות את זה ברצף וברצינות ,גם "לא" ,בנימין מבטל .נבוך קצת לשאול
כשעדיין לא חשים את המתיקות שבה. את יוסי בפרוש ,אין זה מדרכו לגלגל
כי רק אחרי שטעמנו וניסינו ,והוספנו שיחות רציניות כאלו עם חברים .אבל
לנסות עוד -יום אחד נקבל במתנה את
החפץ הזה ,את האהבה הגדולה לתורה, הוא חייב לדעת.
את התחושה החזקה שהיא היא חיינו, "תסביר לי ,איך אתה שקוע כל כך בלימוד
ואין בלתה. ביום שישי בצהריים לפני נסיעה?"
"כי על ידי האור שהשגנו ,נראה יותר שיש יוסי מחווה תנועת ביטול ,אבל בנימין
עוד אור ונקווה להשיגו". לא מוותר לו.
"ממתי יש לך טעם כזה בלימוד? תמיד
היית ככה?"
36תשפ"ב 31
תפילה באמצע הדרך
מעשה שהיה
השוטף"... לריאות את גודלן הטבעי .מרשה לעצמי רגע לרגע נגמר לי האוויר .המוח, מ
דווקא הספקנות שלה ,עוררה בי פסקנות. לעמוד ולהסתכל למציאות בעיניים: השקול והמחושב ,ציווה עליי
הן לא ייתכן שלכל הזוטות שמרכיבות את 'מה יקרה אם לא אסע היום למקומות להפסיק את המרוץ .לא היה
יום החתונה – כמו צלם ,קייטרינג ,שמלת
כלה ,ביגוד למשפחה – לכל אלה נמצא הקדושים?' טעם והיגיון בחיפזון שלי ,ממילא הכל היה
מקום וזמן ופניּות ,ורק ַל ָד ָבר החשוב מכל, 'בושות!' עונה הקול הראשון' .החמצה',
תפילות של אם ובת ,לא נותיר מרווח של מוסיף קול אחר' .תסכול'' ,אכזבה'' ,לא אבוד .לא היה לי שום סיכוי ,והמוח ידע
תהיה הזדמנות נוספת לפני החתונה' .ועוד
זמן וכבוד! זאת היטב .אבל הלב לא ויתר ,הוא התעקש
וכך ,מצאנו את עצמנו ,מפנות בכוח יום קול' :תפילות של אמא!'
ומקום ,ומצטרפות להסעה מאורגנת שפניה שוב נושמת לעומק .מתעקשת לבדוק עם להמשיך לקוות ,ורק בגללו המשיכו הרגליים
עצמי כיצד ייראה המשך היום הזה בלי
צפונה. לרוץ ,והריאות כמעט התפקעו מהעומס.
היום הזה היה מוצלח ומבורך כל כך, הנסיעה לטבריה-צפת-מירון?
שבאותה נסיעה גמלה בי ההחלטה :לפני 'למה את רצה?' שאל אותי הקול השפוי,
כל חתונה של בן או בת ,אסע שוב להתפלל הרעיון הפשוט הזה נולד לפני שנים אחדות,
ולהעתיר .הילדים ,כמו החתן או הכלה, לפני נישואיה של בתי .היינו עסוקים 'מישהו מחכה לך שם?' הוסיף בציניות
בקדחת של קניות והכנות ותפירה ותכנון
ילמדו כי לתפילות יש תמיד מקום וזמן! ובישולים ודירות לשבת וגמ"ח בגדים ו... סמויה.
ועכשיו אנחנו ערב חתונת הבן השני. ואז ,באמצע המרוץ הקדחתני ,הרשיתי
החתונה שנקבעה לחודש סיון אחרי חג לחלום קטן לרחף באוויר" .מה דעתך", והלב ,לא הסכים להיכנע' .את חייבת!
השבועות ,מה מתאים יותר מלנסוע בערב שאלתי את הכלה" ,שניסע בערב ראש
חודש לתפילות משותפות בקברי צדיקים חייבת!' הוא המשיך לדחוק ,ולא נעצר
ראש חודש סיון לקברי צדיקים בצפון?
שרה ,חברה טובה ,שבאותה עת התנדבתי בצפון?" לדיאלוג' .לא ייתכן שתפסידי את הנסיעה
יחד ִאתה בהכנת ארוחות ל'עזר מציון', "זה אפשרי?" תהתה הבת" .איך נשחיל את
רשמה אותי לנסיעה של הארגון לטבריה- המשימה הזו בתוך כל מה שעוד נשאר לנו הנכספת הזו!'
מירון-צפת .היא סיפרה לי מניסיונה עד לחתונה? והקטנים שבבית ,והיום-יום
מפעמים שעברו ,כי האוטובוסים אינם כבר הפסקתי להציץ לשעון .הוא לא היה
יוצאים בדיוק בשעה שנקבעה' .גם אם
איש בשורה בשבילי ,בוגדן שכמוהו! לא
יכול היה להתנהל קצת לאט יותר? הוא,
כמו האוטובוס שממנו ירדתי ,והפקק הבלתי
אפשרי בצומת סנהדריה וכברת הדרך עד
ל'עזר מציון' – כולם עשו יד אחת נגדי.
כל קטעי המחשבות האלו חולפים בי בלי
סדר ומשטר ,והרגליים ממשיכות לרוץ,
לרוץ ,לרוץ.
ופתאום ,אני נעצרת.
מסדירה את הנשימות .מחזירה לאט לאט
תשפ"ב 32 36
סיפור קצר לנוער ///ע' בר כוכבא למה בעצם אני ממשיכה לעבר 'עזר המחשבה הראשונה שצצה ,נגעה תגיעי באיחור של חצי שעה ויותר,
מציון'? גם לי לא ברור .אולי רק לבושות מהילדים שלי .עד שסידרתי עדיין לא תפסידי כלום .את יכולה
כדי להיות בטוחה לגמרי ,לראות את שעות אחר הצהרים והערב, לשלוח את הילדים למקומות לימודיהם
בעיניים את הרחבה ריקה ולדעת ומי יהיה בבית ,ומי ייקח את הקטן בנחת וברוגע ,ואז לצאת מהבית לכיוון
שהגיעה העת לעבור לתכנית מהמשפחתון ,ומי אחראית על ארוחת
המגירה החלופית. הערב וההשכבה ...איך זה ייראה אם רחבת 'עזר מציון''.
זהו ,מגיעה ליד המתחם. אחזור ככה ,בידיים ריקות ,בלי תפילות וכך מצאתי את עצמי בכ"ט באייר ,יוצאת
אל יום שטוף שמש ,מודה לה' על כל
בחוץ ,ברחוב ירמיהו ,חונה אוטובוס. ובלי השראה? הילדים שיצאו ללימודיהם בהשגחתי,
פתק לבן בחזית מודיע 'עזר מציון – סניף אחר כך אני מרגישה את ההחמצה .כל ועל הנסיעה העתידית שלי לטובת ְּב ִני
ירושלים' .אני מציצה פנימה ,שואלת את כך רציתי להתפלל! רציתי ליצוק את החתן ,שהעדיף להישאר בישיבה ולא
ריבי ,האחראית" :זה האוטובוס שיוצא דמעותיי ואת תחנוניי ליסודות הבית
להצטרף.
לקברי צדיקים?" שעומד להיבנות ...איזו אכזבה! וכך ,בלב מלא תודה ושמחה ,התנהלתי
"ברור" ,היא עונה" .תעלי מהר ,כי אנחנו ופתאום עולה חיוך על שפתיי .חיוך לאטי באוטובוס היוצא משכונתנו .הצצה
בשעון הראתה לי שאני עומדת בלוח
כבר באיחור של כמעט שעה!" ראשון מזה למעלה ממחצית השעה.
בתוך האוטובוס מחכה לי מקום פנוי. מי אומר שרק בצפון אפשר להתפלל? הזמנים .ברוך ה'!
אחד ויחיד מתוך חמישים וחמישה ירושלמית שכמותי ,לא יכולה לנסוע אבל אז הגיעה שיחת הטלפון הראשונה
מקומות .רק מתיישבת ,והאוטובוס לכותל? לקבר רחל? למערת המכפלה? משרה חברתי .קולה היה בהול ומוטרד:
וכך גומלת בי ההחלטה .אם אפסיד
יוצא לדרכו. את האוטובוס האחרון ...אם אפסיד, "איפה את? מתי את מגיעה?"
זה לא דמיון ולא חלום .אני בפנים, "בצומת סנהדריה" .מבעד לחלון המאובק
"תמהרי" ,התנשפה נשקף פקק ארוך שאת סיומו ,במעלה
באוטובוס של 'עזר מציון'. שרה" .בעוד דקות
קמה ממקומי ,ניגשת לריבי שעסוקה בר-אילן ,לא יכולתי לראות.
בניירת ובשיחות בנייד שלה .חייבת להבין בודדות יוצאים "תמהרי" ,התנשפה שרה" .לא יודעת
האוטובוסים .אני למה הם החליטו לדייק היום .בעוד דקות
איך קרה הנס הזה! שומרת לך בקנאות בודדות יוצאים האוטובוסים .אני שומרת
מתוך דבריה מתברר כי הבוקר התקשר
אליה אחד הנהגים ,שאמור היה להוביל מקום לידי". לך בקנאות מקום לידי".
חלק מציבור המתנדבות לצפונה של תמהרי ...אני צוחקת תמהרי ...אני צוחקת לעצמי .איך בדיוק?
הארץ .הוא התעורר וגילה שחומו עלה לעצמי .איך בדיוק? האופציה היחידה היא לרדת מהאוטובוס
האופציה היחידה היא
והוא אינו חש בטוב. ולרוץ רגלית...
הוא היה אחראי מספיק כדי להגיע עם לרדת מהאוטובוס בתחילה עוד הייתי אופטימית .כמה זמן
האוטובוס למתחם ,אבל הבין שבמצב ולרוץ רגלית... יארך לאוטובוס לצלוח את העומס הזה?
כזה אין נוסעים בכבישי הארץ במשך ובסתר לב גם היה לי ברור שלא ייתכן
חלילה -אסע לכותל ,אסיים את כל
למעלה מחצי יממה. ספר התהילים ,משם אמשיך לקבר רחל שאפסיד את הנסיעה הזו!
ריבי ניסתה להשיג נהג חלופי ,ולא וגם שם אעתיר בתפילה ,ואחר כך ,תלוי עשר דקות ,רבע שעה ...השיחות
שיערה כמה קשה למצוא נהג פנוי שמוכן בשעון ובכוחות שלי ,אולי אמצא דרך הנכנסות משרה מצטופפות בתדירות
מהרגע להרגע לפנות יום שלם לנסיעה. להמשיך לחברון .כשאחזור בלילה ,אספר
רק לאחר תשובות שליליות רבות ,נמצא לילדיי שמסלול היום השתנה ,אבל לא של אחת לדקה:
סוף סוף הנהג המיוחל ,זה שנעתר לאייש מהותו .יום של תפילות למען הבית "תמהרי ,רוצים לתפוס את המקום שלך".
את כס הנהגת האוטובוס ולהצטרף לעם "ביקשתי שהאוטובוס שלנו ֵיצא האחרון,
העתידי.
ישראל המצפין לתפילה ולתחנונים. לרגע אחד מרימה עיניים לשמיים .בחצי כבר שלושה אוטובוסים יצאו לדרך".
"והמקום הפנוי באוטובוס?" את השאלה השעה האחרונה ראיתי מול עיניי רק "איפה את?"
הזו אני מפנה לשכנתי לנסיעה ,וזו מחוגי שעון ואוטובוסים ופיח ...מסתכלת
מספרת ששמרה אותו לחברה מביתר על התכלת הזה שמכחול קסום משך "מצטערת ,כבר יצאנו .נשאר רק אוטובוס
עלית ,אבל אז נודע שאי אפשר לערב בין מעליה פסים בלבן בוהק ,ולוחשת: אחד ,אחרון".
האוטובוסים המגיעים ממקומות שונים, "ריבונו של עולם ,אני בידך .מה שתחליט
בשבילי ,זה בסדר .אם לא נכון לי להיות מצב הרוח המרומם שלי התפוגג זה
והמקום נותר פנוי .מחכה לי. היום בצפון הארץ ,אקבל את גזרתך מכבר .רק אחרי עשרים וחמש דקות
עצר האוטובוס בתחנה מתחת לגשר.
התפללתי בטבריה ,במירון ובצפת .רבות בהכנעה" .זהו. משם נותרה עוד כברת דרך לא קצרה
העתרתי על הזוג שעומד להקים בית. במעלה רחוב ירמיהו עד לבית 'עזר
אבל עד היום ,אין לי ספק ,שתפילה מציון' ,ואני מתחילה להוכיח את
אחת שנשלחה למרום אי-שם באמצע כישוריי הספורטאיים ,רצה ורצה ורצה,
רחוב ירמיהו ,כמעט בלי נשימה ,היתה לא נושמת ,וכל הזמן מבטיחה לעצמי –
התפילה העמוקה והאמיתית ביותר של ולא לגמרי מאמינה – שלא בא בחשבון
אותו היום. לא לנסוע היום לקברי הצדיקים!
ואז ,כאמור ,נעצרתי.
ברגע אחד שפוי ,הרשיתי לעצמי להביט
למציאות בעיניים ,ולחשב ,מה יקרה אם
אפסיד את האוטובוס האחרון.
36תשפ"ב 33
תעלומת הסוכה הנעולה
ראלף. בוב סימן בידו לראלף שהוא יכול פרק ל"ז
"או-קיי .חמישה סנטים לשעה". ללכת ,אבל ראלף לא נרמז.
בוב נטל מפינת הסוכה סלסלת גומי תשפ"ב 34 36
שחורה גדולה ,צירף לה זוג מספריים בשביל מה בזבז שעות עבודה יקרות,
מיוחדים ואמר" :בוא אחריי .אני אם לא בשביל להיות עם אייב בדקות
אלמד אותך כיצד לקטוף עלי טבק הקריטיות הבאות? האוכלוסייה
וכיצד להניח אותם בסלסלת הגומי. באיסט סייד אינה נוהגת להחמיא
כשהסלסלה מלאה ,אתה מביא אותה במיוחד לבוסים .השמועות אומרת
לסוכת האיסוף ,ומעביר את תכולת שבני-העשרה ומטה מנוצלים בשכר
הסלסלה לארגז עץ .מי שסיים למלא בלתי הוגן בעליל .הוא טרח ובא עד
סלסלה ,יכול לקבל כוס תה בסוכה לכאן ,כדי לסכם על שכר עבודה סביר
הסמוכה לסוכת האיסוף". בעבור בנו.
''כמה לשעה?" שאל ראלף קצרות.
בין שיחי הטבק בצבצו ראשי ילדים. "כמה שעות?" ביקש הפארמר לדעת.
רק שניים מתוכם השגיחו בבוב ובילד
שנלווה אליו .ליתר דיוק ,רק שניים "שלוש".
עוד לא למדו שכאשר רואים את בוב – "בן כמה אתה ,בוי?"
טומנים את הראש בתוך שיחי הטבק אייב זקף את קומתו ככל האפשר.
או התה ,כדי להוכיח רצינות .חדשים ''עוד שבוע בן שבע" ,ענה ,כפי שציווה
הם השניים – ג'והן וג'וזף בני התשע. עליו ראלף .ראלף הסביר לו בדרך,
אייב עקב אחר תנועות המספריים שיש הבדל בין ילד בן שש לבין ילד
של בוב .ענפי הטבק לא נוקשים מדי. שהוא עוד שבוע בן שבע -ויש לזה,
ניתן לגזור אותם ללא מאמץ מיוחד. כמובן ,השפעה על המשכורת.
"קוטר הסלסלה" ,מסביר בוב'' ,מתאים "קטן "...סינן בוב בחוש המסחרי
המפותח שלו" .ארבעה סנטים
לגודל הענף שיש לגזור". לשעה" ,פסק לבסוף.
אייב רצה לשאול מה זה קוטר ,אך "עבודה בפארם היא עבודה קשה",
מיד נזכר בהמלצות של אביו – שלא התווכח ראלף'' .לפחות שישה סנטים
לשאול שאלות מיותרות .אבל ,איך
לשעה!"
ֵידע אם השאלה מיותרת או לא? הפארמר היטיב את כתפיות האוברול
בחוסר נוחות'' .ילדים בני תשע ומעלה
מקבלים שישה סנטים".
"אם כך ,נתפשר על חמישה" ,אמר
סיפור ברקע היסטורי ///דבורה צוף תקציר :ראלף פיט ,מהגר יהודי שמנסה להשתלב באמריקה ולהסתדר כלכלית -לוקח
את בנו ,אייב ,לחווה של בוב ,כדי להשיג שם עבודה בשביל הילד.
כדי לעדכן את השעה של תחילת ובשל צורת האיסוף שהראה לו למזלו ,קטף בוב שני ענפים והניחם
העבודה ,ובסיום העבודה יש להיכנס בוב ,המצמצמת כל כך את השטח על בסיס הסלסלה'' .הנה ,רואה אתה,
שוב – כדי לעדכן את שעת הסיום שתופסת כל שכבה – כוס התה בוי? הענפים שקטפתי מתאימים
ולקבל את השכר היומי המגיע .אם המיוחלת והמתבקשת כל כך ,נראתה
הסוכה נעולה ,יש להמתין עד אשר עדיין רחוקה מאוד ,ומי יודע אם בכלל בדיוק לגודל הסלסלה".
אייב הנהן בהקלה .הנה ,הוא הסתדר.
תיפתח". יזכה בה ביום מן הימים... עדיין אין הוא יודע מה פירוש המילה
אייב הנהן בהבנה. 'קוטר' ,אך את ההוראה הבין היטב,
ג'והן וג'וזף הקשיבו אף הם ,כל אחד ''הלך?" לחשש ג'והן אל ג'וזף.
ממקומו ,לדבריו של בוב. "הלך" ,בישר ג'וזף בהקלה .מן וזה מה שחשוב כרגע.
'התעלומה הולכת ומעמיקה' ,הרהרו המקום שבו עמדו ,ניתן היה לצפות ''עליך להניח את כל הענפים לאותו
היטב ולהבחין אם בוב עדיין בשטח. כיוון .לצד הזה מקום החיתוך" ,אומר
השניים כאחד. למרות שהיו חדשים ,הם כבר בוב ומראה על הקצה האחד של
''תעלומת הסוכה הנעולה ...לא ברור ידעו שנעים יותר לעבוד כשהבוס הסלסלה" ,ולצד הזה – ראש הענף",
-בשביל מה לנעול את הסוכה?" תהה לא נמצא בקרבת מקום .כך ניתן ממשיך הוא ומורה על הקצה הנגדי
ג'והן בקול חרישי" .אם זו היתה סוכה ליהנות גם מהמרחבים ,מהשמים, של הסלסלה'' .כך ,עד שקרקעית
שלי – הייתי עוזב אותה בלב שקט מהריח הטוב ומשיחה משוחררת הסלסלה מלאה ענפים ,ואז -את
גם אם הדלת היתה פתוחה לרווחה. השכבה השנייה מניחים לכיוון הפוך.
מה כבר אפשר לגנוב ממנה? את עם חברים. את מקום הגיזום מניחים עכשיו בצד
כיסא הנצרים הישן ,או את הפרימוס ג'וזף יצא מבין השיחים והתקרב אל של ראש הצמיחה ,ואת ראש הצמיחה
מעלה הפיח? מה עוד יש שם -שולחן אייב'' .וולקאם ( -ברוך הבא)" ,פתח
צולע ,קומקום עתיק ,כוסות אחדות? על מקום הגיזום".
ואמר. "למה?" נמלטה השאלה מפיו של
וכמובן -סלסלות גומי"... אייב חייך בהקלה .גם ג'והן הצטרף, אייב – למרות המלצתו של אביו .אך
"נו ,כבר מנית די הרבה פריטים .גם והם עשו היכרות קצרה וידידותית. השאלה עברה בשלום ,ובוב דווקא
אם כל אחד מהם בפני עצמו אינו ''נראה לי שהוא חוזר ,בוב" ,אמר ג'וזף הסביר בסבלנות – "באופן זה ,כשכל
שווה הרבה ,הרי שלכל הדברים גם רגעים ספורים לאחר מכן ,וחמק אל שכבה מונחת בכיוון הנגדי לשכבה
הקודמת -העלים נפגמים פחות ,וגם
יחד יש ערך" ,אמר ג'וזף. סלסלת הגומי שלו. תופסים פחות מקום בסלסלת הגומי".
אבל התעלומה היא תעלומה ,ואין היא הוא צדק .בוב פילס בזהירות מעבר אייב הנהן בהבנה .הוא התחיל לעבוד.
תלויה דווקא בשאלה אם יש או אין בין השיחים ,לבל ידרוס במגפיו עלי רק אחרי קטיף של מחצית השעה,
בסוכת הקנים דברי ערך .התעלומה תפס אייב עד כמה ענקית היא
טבק שגידל בעמל רב. הסלסלה .בקושי שכבה אחת של
היא תעלומה ,משום ש - - - ''שכחתי לציין דבר חשוב" ,התגלגל
"ששש ...היזהר! דיק ,עוזרו הראשי קולו של בוב'' .בכל יום בתחילת ענפים כיסתה את קרקעיתה.
העבודה יש להיכנס לסוכת הקנים,
של בוב ,מתקרב לכאן!"
36תשפ"ב 35
| תמי אפשטיין
מסדרים
את הלמידה
אם את מאלו שטורקות את דלת הארון
על כל הבלגן ,ומקפידות לפתוח אותו
בזהירות ,כדי שלא תנחת עליהן מפולת...
מאלו שמעדיפות ללמוד למבחן ב ֵבית
החברה ,כדי שלא יראו את המכתבייה
ההפוכה שלהן ...הגעת למקום הנכון <
הנה היא כאן :הכתבה שתעשה לך סדר
העולם מתחלק לשניים :למסודרים ,ולאלו שאינם.
אם את שייכת לזן הראשון ,ייתכן שתעדיפי לעלעל לעמוד הבא .מה כבר יש לדון על מדף מסודר
וילקוט מאורגן? למה בכלל שיהיו מבולגנים? מסדרים ,וזהו.
אלו שמזדהים עם הצד השני -שעסוקים באיתור מחברת אבודה בתוך סבך ניירת ,בעת שהשעון
הדוהר מלמד אותם ששוב יש מלחמה בין מחברת לאיחור; שישקיעו זמן רב בחיפוש ,יתייאשו בשלב
כלשהו ,וישלימו עם העובדה ששוב לא יהיו שיעורי בית מושלמים -אליהם הכתבה הזו ממוענת.
לכן ,חשוב ליצור 'חזון אישי' – רצון ותכנון שפרה דוסטן מירושלים ,מומחית עונת המבחנים מצמיחה שכפולים וניירת
שיסייעו לנו להאריך את תוחלת החיים ומאמנת סדר ומעבירת סדנאות ,מעניקה שמבלגנים עוד יותר את התיק .המחברות
לנו טיפים ,ומדרבנת אותנו לארגן שוב הריקות מתסכלות )זה לא כי אני עצלנית.
של הסדר". פשוט לא מצאתי את המחברת וכתבתי
את החדר -והפעם לצמיתות.
ארגני לך חזון "רוב הבנות מגיעות לתחילת שנת על דף ,שנעלם כמובן(.
הלימודים מאורגנות ומסודרות" ,מציינת בואי נתפוס את הרגע .זה הזמן לערוך
"כל אחת יכולה לחשוב ולתכנן את חיי שפרה דוסטן" .זה גם הגיוני בהחלט .שנה
הסדר האידיאליים מבחינתה .לצייר חדשה יוצרת בנו תחושה של שינוי ,משהו את השינוי.
לעצמה בראש כיצד היא רוצה שהספרים חדש ממלא אותנו באנרגיות רעננות נבדוק איך אפשר להשאיר את המדף
והמחברות ייראו באורח קבע ,לדמיין מהו מסודר אחת ולתמיד ,ולא רק בשבוע
מראה המדף שיעשה לה טוב בכל פעם וברצון להיות טובים יותר. הראשון של הלימודים; לארגן את הילקוט
שתפגוש בו .להזכיר לעצמה כמה טוב רק מה ,בדרך כלל ,זה לא ממש מחזיק כראוי ,ולא רק אחרי פסח; וליהנות סוף
מעמד. סוף מכל מה שיש לסדר להציע.
תשפ"ב 36 36
שרי כהן ,כתה ה': יהיה כשכל הוצאה של פריט מהתיק ,לא
אצלי הבלגן התחיל תמיד שבוע לאחר תחילת עוד תהיה כרוכה בתסכול.
הלימודים ,או מדויק יותר – שבוע לאחר כל פעם
שבה סודר המדף .עם כל חופשה ארוכה )חנוכה ,פסח( הפירוט הזה ,זהו החזון האישי שלך.
סידרתי את המדף -והסדר החזיק מעמד שבוע בדיוק. החזון המפורט ,עוזר לנו לחזק את
הרצון להגיע לשם ,ובזכות השאיפה -
זה הציק לי ,אבל לא חשבתי שיש פתרון.
הגעתי בלי מחברות ובלי שיעורי בית מוכנים ,כי לא גם להצליח בהגשמה.
מצאתי שום דבר .המורה היתה כועסת ,מה שגרם לאחר שיצרנו חזון ,אפשר לגשת להגשים
לי לחפש את האבדות במרץ רב ,ולהמשיך להפוך אותו בפועל .לשם כך ,מומלץ ליצור
בדרך גם את החלקים שנותרו מאורגנים .כעסתי על נקודות זמן קבועות )למשל ,כל יום חמישי
עצמי ,התאכזבתי מחוסר האחריות שלי ,מהמראה בלילה ,או בתחילת שבוע( שבהן מוודאים
הלא אסתטי .אתן יכולות להבין לבד שזה לא עזר...
רגע לפני שהתייאשתי סופית ,התחלתי לנסות לעבוד שעומדים עדיין בחזון האישי.
על משהו קטן ועקבי .התחלתי בספר חשבון .הקפדתי כדאי ליצור תזכורות ביומן או בפינת הספר
להניח אותו במקומו באופן קבוע ,ולעולם לא לשכוח -אחר כל קבוצת עמודים ליצור סימון קטן,
שיהיה בשבילנו תזכורת לחזון האישי".
להתייחס לשיעורי הבית שהיו בו.
ב"ה ,לאט לאט ראיתי השפעה ושיפור ,והתקדמתי אם תעזבני יום
לספרים ולמחברות נוספים. "בנקודות הזמן הקבועות ,ניזכר בחזון -
מציעה לכל המבולגנות לא להתייאש מעצמן ,ולא ונקדיש פרק זמן קצר להשקעה בהגשמה
לקבוע על עצמן סטיגמה שהן לא יכולות להשתנות. שלו .חשוב לי שהמכתבייה תהיה מסודרת
תתחילו בקטן ,שינוי ממוקד ,ולאט לאט תרחיבו אותו. ויפה ,למשל? עליי להתייחס בכל נקודת
זמן מחדש למראה הכללי שלה -להסיר
שני סוגים יש לדפים שמתגוללים אצלנו "כדאי ליצור
בכל מקום: תזכורות ביומן או אבק ,לסדר אביזרים ולתחזק אותה.
באיזו תדירות?
.1אלה שיש להם תפקיד מוגדר -אלא בפינת הספר -
שעוד לא התפנינו לטפל בהם ,ובינתיים אחר כל קבוצת מובן שעדיף לעקוב אחר החזון האישי
במרווחים קצרים ,כי בלגן קטן שלא
הם נעים הלוך ושוב. עמודים ליצור מטופל ,הופך מהר מאוד לבלגן גדול .קל
.2אלה שאיננו אמורים להזדקק להם סימון קטן ,שיהיה יותר לתרום חמש דקות בכל יום לריקון
עכשיו ,אלא שאין להם מקום מסודר בשבילנו תזכורת הילקוט ,מאשר לטפל פעם בתקופה
ומוגדר .כאלה הם למשל גזרי עיתון בעומס ניירת ,ששעות יידרשו כדי לברור
מעניינים ששמרנו לעצמנו ,מזכרות לחזון האישי".
שקיבלנו או פתגמים ששמענו ורשמנו ולמיין אותו.
עכשיו ,אמצי לעצמך כלל :נוגעים בדף כך גם לגבי השלמת מחברות .במקום
לעצמנו. רק פעם אחת .קיבלת דף? הדביקי אותו להמתין ליום שלפני המבחן ,כדי למלא
לגבי הסוג הראשון :ארגני לעצמך סלסלה מיד ,או הכניסי לקלסר בו במקום .כך אז את כל ה'חורים' במחברת -ולגלות
יפה ומעוצבת ,הניחי אותה על המדף - שלא השארנו מקום מספיק ,ולצופף
וקבעי לעצמך יום קבוע שבו את ממיינת תחסכי בעיות לרוב. שורות ולהפוך את החומר לבלתי קריא...
נשמע טוב ,באמת .אבל למעשה ,אם עדיף להקפיד לעשות זאת בזמן הקבוע
את הדפים ומרוקנת את הסלסלה. נרצה לפעול לפי הכלל הזה ,נגלה שזה
בבית יש לי סלסלה כזו ,בה ממתינים שייעדנו לכך ,ולחסוך תקלות.
חשבונות המים ,הזמנות לשמחות שטרם לא תמיד פשוט. כשתזכרי שזה לטובתך ,ולטובתך בלבד –
נרשמו בלוח ,תזכורות שונות ,וכו' .בכל יהיה לך קל יותר" ,מדרבנת שפרה דוסטן.
מוצאי שבת אני ממיינת את התכולה
סדר בניירת
ומטפלת בה.
זה ודאי עדיף ,מאשר שיסתובבו הדפים "אבל רגע ,לפני שנתחיל לדבר ברצינות על
על השולחן בסלון עד שמישהו יתפנה השכפולים – בואו נחזק את המוטיבציה
בנושא .נסי להיזכר בפעם האחרונה שבה
אליהם. הפכת את הארון ,וכמעט את הבית ,כדי
למצא שכפול חשוב או דף שנעלם.
חיפוש כזה גובה מאתנו זמן יקר רב,
שהיה אפשר לחסוך את כולו ברגע אחד
של חוסר עצלות .בנוגע לשכפולים,
נזכרת? הסכמת עם הדברים?
36תשפ"ב 37
הספר )למשל – חוברות נגינה(. אתי דוד ,כתה ט':
לי הכי קשה היה ,כשאמא היתה אומרת לי :סדרי את החדר שלך .הייתי
אם המדף משמש מספר אחיות – כדאי מסתכלת עליו ועליה ,בוהה בבלגן האינסופי ולא יודעת מאין להתחיל.
לקח לי ולאמי זמן לקלוט ,שאני באמת ,פשוט ,לא מספיק יודעת מה
שלכל אחת יהיה 'קטלוג משולש' בצבע לעשות .כשהבנו את זה ,אמא פירקה לי את הסדר בחדר לנקודות
שונה .כך המדף מסודר ואין בלגן וערבוב קטנות ,שממקדות אותי ומגדירות מה צריך לעשות.
מאז ,הכל קל לי הרבה יותר .במקום להסתבך עם חדר שלם ,אני יודעת
בין המחברות השונות. שעליי לסדר את הספרים ,לערום את הדפים ,למיין אותם ולהשליך
זהו פתרון יעיל במיוחד לטיפוסים את מה שלא רלוונטי ,לקפל את השמיכה ולסדר את המיטה.
לא אגיד שהמהומה נעלמה מהחדר שלי ,אבל אני כבר מצליחה להביא
מסודרים פחות. אותו למצב סביר .כשיש מטלות ממוקדות – קל הרבה יותר להתמודד
הקטלוג המשולש עם הבלגן ולפנות אותו לטובת סדר.
לאחרונה עלה בדעתי ,שאני צריכה עזרה גם לגבי התיק .אולי
הוא סגור למחצה,
אם מישהו היה מלמד אותי מה נכון לשים בו ,וכיצד לארגן
אוגר בתוכו את אותו באופן שיהיה קל וזמין לאתר בו את הפריטים
השונים – הייתי מסתדרת יותר .כנראה פשוט חסר
הבלגן ומסתיר לי איזה חוש ,שיש לאחרים ,אבל אני יכולה בכל
זאת להיות חכמה ,להיעזר וללמוד שיטות
אותו .ניתן מהמומחים.
לבחור קטלוג
כזה בצבעים משולש קטלוגי
שמשתלבים בגוני
החדר ,וניתן לעצב אותו
ולקשט בתמונות.
ועד שתגיעו לחנות לקנות את הקטלוג
המשולש? אפשר להכין אחד בעצמנו,
בקלות .לוקחים קופסת קרטון של
קורנפלקס )ריקה ,כמובן( ,חוצים אותה
באלכסון – ויש לנו קטלוג משולש
למחברות .מומלץ לעטוף בטפט או
בנייר עטיפה מתאים.
עוד לגבי המדף -תומך ספרים ייתן
מראה מסודר ונקי ,ויעמיד את הספרים
ואת המחברות בצורה אסתטית ויפה, סדר במדף לגבי הדפים שאין להם מקום מוגדר -
חשוב לייצר להם מקום כזה .קלסר גדול
בלי נפילות ו'נזילות'. על המדף הפתוח ,רצוי להניח רק דברים ובו ניילוניות יכול לפתור את הבעיה.
שממש חייבים אותם בזמינות ,כמו כל ניילונית מיועדת לתחום אחר,
אפשר ורצוי בהחלט לעטר את המדף ספרים ומחברות .רצוי מאוד להשתמש לדוגמה :ניילונית למבחנים ,ניילונית
ב'קטלוג משולש' )קופסה מותאמת למזכרות ,ניילונית לגזרי עיתון וכו'.
גם בקישוטי נוי ,אולם חשוב לא להגזים, לדפים עומדים( ,כדי שהמחברות לא אפשר כמובן לחלק לקלסרים נפרדים,
'יישפכו' על המדף .אפשר להשתמש למשל :קלסר מבחנים ,ובתוכו ניילוניות
ולקשט במינון עדין .עומס יתר גורם במספר 'קטלוגים משולשים' כאלה ,כדי
ליצור ארגון -למשל ,אחד למחברות לפי מקצועות.
למראה מעייף. והשני לחומרים שאינם קשורים לבית כך הניירת מתארגנת במקום מוגדר,
ולא מתפזרת עם הרוח .כמובן ,דפים
אם יש מכתבייה בחדר -אפשר להניח
שאינם רלוונטיים – מקומם בפח.
בפינת השולחן מעמד למכשירי כתיבה
זמינים ולדפי 'ממו'.
בסופו של דבר ,אין כמו שטח לימוד
מסודר וחומר מאורגן ,כדי לסייע ללמידה
נכונה".
תשפ"ב 38 36
ְּב ֹראׁש ָה ָהר שפרה דוסטן בטיפים
ללימוד יעיל למבחן:
מינה לאה ,כיתה ז'
ביכורי שירה ///אתם ואנחנו הפכשלו–טה–תככפלהלייעלילה.צלחתך. לפני
ִאיׁש ֶא ָחד כמה
ְל ַבּדֹו ְמ ַטֵּפס
לֹו ַׂש ִּקית ַּבד ּו ַמ ֵּקל ֵעץ. לראולבצמליהדאללהל ימתועוידולתמהירידורעכעלשננהאגהר.ועחתתהבציהתרהיי?םנ.פזלהא!הדלק
עֹו ֶלה הּואִ ,מ ְת ַא ֵּמץ מקכעךבדעיהיפעמהררבלנאלושחא זילפמפןנתיימועהגשאדיורנותןלך?המאתויןחקלבדתעםיהמה,לדיי.אמוולד.ם
ּתֹו ֵק ַע ָי ֵתד ְועֹוד ֶא ָחד
ֵמ ִסיט ַּב ֲע ִדינּות ִׂשי ַח ַחד למאמיפשניתש-ירימםלסיליחבמודה.,דכעדים לחאברלהה,פואךבלאלתאהיזומתןר
עֹוד ְמ ַעט הּוא ַמִּגי ַע...
ְמ ַנ ֵחם ֶאת ַע ְצמֹוַ ,מ ִּזי ַע. אם המחברת והוהדיסעפורעמלו משבלחמןי?םבודעקריוכמייםד
לכך.
ֶׁש ֶמׁש ַעל רֹאׁשֹו יֹו ֶק ֶדת
ֵמ ֵסב הּוא ַּגּבֹו ִמן ַה ֶּדֶרְך ַהּיֹוֶר ֶדת ירובהצכתאולירח,ירלווולהןםהתעעתחרדיקכללידממםחבזהלרחחןחהוולמכממרלרדלייששיתאאחיתעתדלמתשהותלחחקווטשממתררה,בכובוו.ובליוו.ם
ַמ ְמ ִׁשיְך ַּב ֲע ִלָּיה ההפמלכטשיןפאמויהורטדמי .זזששוימליכןיכחלובמלהכהותשחלאדווהוקתיורורתמתוחעכתווםדבסיןשחיישבםרח.תייהי.דוה,לתאאוחר
ְו-
תאולולךמצמלשזרתליכוקוףרארימתאמההתזשיחהכפורחטמוויןרמםבברחעטבבתשצולובברהיצהוםמ.רמסךזי.והדטירביעת,זתו,ר
ַלִּפ ְס ָגה ַמִּגי ַע!!! סיימת ללמוד? התפללי שוב ,ולכי לישון בשלווה.
ִמ ְת ַנֵּׁשםִ ,מ ְת ַנֵּׁשף רבוהבציחהתסלדגהםתצבלעיימחמוי?דםאללהך.עתמושכסיחים לבהליומשוידטיםע.זזרכוהת
ְל ֶפ ַתע מּולֹו ֶי ֶלד ָק ָטן קֹו ֵפץ.
"ְּב ִני" הּוא ׁשֹו ֵאל
ְוקֹולֹו ּ ֹכה רֹו ֵעד,
" ֵאיְך ִהַּג ְע ָּת ֲהלֹום?
ֲה ֵרי ִּב ְׁש ִביל ַרִּביםֶ ,זה ַרק ֲחלֹום!"
ְוהּוא ֶ -י ֶלד ָּתם
ֵמ ִׁשיב" :נֹו ַל ְד ִּתי ָּכאן"...
36תשפ"ב 39
בנות תטפסנה על סולמות ,תפתחנה את החלון ותזרוקנה נ"ז סדרה בהמשכים ///גיטי ספרין
נוצות לבנות על הרוקדות .כבר סיכמנו עם המדריכות".
רק תפאורה
"של מי הרעיון?" אני המומה .תחת גשם כזה של נוצות ,כל תקציר:
מחול סתמי יהפוך למרהיב. רחלי ,אחותה של שיפי ,עוזבת את הסמינר ועוברת ל'לפידות' -
מוסד רחוק בדרום .שיפי ממשיכה לרכז את הפעילות החברתית
יעלי מחייכת בענוות חן" .חשבנו על זה יחד". בסמינר ,ושקועה יחד עם אוסי בהכנות הסוערות לקראת 'לילה
צלצול מוזר נשמע פתאום מהתיק של אילה .אילה ממהרת ער' .לאחר שתדלנות ,היא מצליחה לשבץ את הבנות הבעייתיות
מההקבצה בהכנת התפאורה .רחלי מציעה לה לחקות פעילות
אליו כשהעיניים של כולן אחריה. לילית שהיתה להן במוסד -הכוללת ציור על הפנים .שיפי אומרת
"הבטרייה עומדת להיגמר!" היא מכריזה ומוציאה מהתיק שהפעילות אינה מתאימה לסמינר ,אך לפתע יש לה רעיון.
מצלמה דקה מאוד. יחד עם אוסי אני יורדת למקלט .הרעיון לתכנית הולך
"בואי מהר נעשה תמונות" ,רבקה צועקת אליה" .יעלי ,תציצי ומתרקם ממדרגה למדרגה .אני נוצרת אותו בתוכי בינתיים,
מהחלון השני! אילה ,נו ,תצלמי כבר .עוד מעט נעשה 'סלפי'
עד שיתבהר לגמרי.
שלושתנו ביחד!" "אלו הבנות שאת בחרת" ,אוסי מסובבת את ידית הדלת
יעלי מטפסת במהירות אל החלון השני" .תגידו צ'יזזז"...
הממוגנת" .האחראיות על התפאורה".
רבקה קוראת אליהן. "וואוווו!!!" אני מתאפקת לא לצעוק .אי אפשר לזהות את
אני נטועה על מקומי בתדהמה .חצופות! רק אתמול שלחנו המקלט .על הקירות נשענות קאפות ענקיות בוהקות בלבן.
פתקים לכל הבנות ,ובהם סעיף ברור האוסר את המצלמות חריצים מדויקים מקפלים אותן בשלל זוויות ,יוצרים מבנים
האלו .ככה להוציא אותה?? ועוד מול עיניי? כאילו אני לא ועמודים מסוגננים .בתוך החריצים מישהי העבירה מכחול
מורה מהצוות??? עם צבע כסוף.
הדלת הכבדה של המקלט נפתחת .אוסי מכניסה בהתלהבות "זה פשוט אדיר!" אני מתקרבת בזהירות אל המבנה ,מופתעת
את המנהלת פנימה .עוד לפני שהיא מביטה בתפאורה
המדהימה ,לוכדות עיניה את אילה הממהרת אל התיק מהקלילות שבה ניתן להזיז אותו ממקום למקום.
כשהמצלמה האסורה בידה .יעלי ורבקה נשמטות מהחלונות, "הכל מכלום חומרים" ,יעלי פינטו מיישרת את גבה בסיפוק.
"זה עלה גרושים .ותראינה את התפאורה של התכנית
כשחיוך בטעם צ'יזז עוד מרוח על שפתיהן. השקופה" -יעלי מובילה אותנו אל הקצה השני של המקלט.
אוףףףף .אני הולכת משם .לא רוצה לראות את המנהלת עשרות בלונים שקופים מלופפים לשער גדול .מספר שקפים
כועסת עליהן .מה היה דחוף להשתמש במצלמה עכשיו?? ענקיים מגולגלים יחד לעמוד גבוה ,בתוכו מתערבלות
אתן יודעות שהסמינר לא מרשה .למה??? בעדינות נוצות צבעוניות קטנטנות.
אני עולה אל חדר הפעילות ,אוספת משם את התיק השחור "איך זה זז?" אני בוהה בנוצות המסתחררות באיטיות.
שלי .מטופש כל כך .לעבוד ולבנות תפאורה בעמל של רבקה רוכנת לעמוד והופכת אותו " -יש כאן מאוורר צעצוע
שעות ,ובבת אחת לפרק את הכל .כאילו כל הטוב הזה היה
קטן".
רק תפאורה. "אין דברים כאלו!!!" אוסי צועקת " .מאין הרעיונות???
אני הולכת לתחנה .מתקשרת בדרך לאבישג ,המדריכה
מעולם לא היתה לנו תפאורה מיוחדת כזו!"
מ'לפידות'. חיוך ענק מרוח על שפתיהן של אילה ורבקה .יעלי ממשיכה
"יש שני סוגים של צבעים זוהרים" ,היא מסבירה לי בנחמדות. להוביל אותנו בין נפלאות המיצגים השקופים .זה לא מתקבל
"סוג אחד הוא צבע אקרילי ,שמתאים לצביעה על משטחים, על הדעת .אף אחת לא תאמין שהחבורה ההוללת הזאת
והסוג השני מתאים לשימוש על הפנים" .אני רושמת לעצמי
את הפרטים .שמחה לשמוע שהמחיר לא בשמים ,ושאפשר מסוגלת להגיע לכאלו ביצועים.
"שיפי ,תדעי לך שחוץ מהתפאורה היפהפייה ,השגנו כאן
לבצע הזמנה טלפונית מהחנות המשווקת. משהו חשוב הרבה יותר" ,אוסי לוחשת לאוזני " .זאת פעם
"אחותך ממש חמודה" ,היא אומרת רגע לפני שאני מנתקת. ראשונה שהן משתתפות במשהו שקשור לסמינר .פעם
ראשונה שיש להן הזדמנות לקבל תשומת לב חיובית .פעם
ממש חמודה .אני תוהה מה צמד המילים הזה מביע.
עולה על קו אחת ,המוביל לבית של אמא .שם בטח אמצא ראשונה ש ...אני ...אני חייבת לקרא למנהלת!"
"חכו רגע ,אני כבר חוזרת!" אוסי מפריחה לחלל האפוף
מזוודה קטנה ,בגודל שיתאים ללילה אחד.
"אוסי ביקשה שאני אנחה את התכניות של הלילה ער" ,אני ריחות צבע.
מספרת לאמא מאחורי אדי המרק" .המנהלת אומרת שאם "המורה שיפי ,תראי" ,יעלי מובילה אותי אל מאחורי קירות
זה יצליח ,נעשה לילה כזה כל שנה" .אמא בוחשת בסיר. ה'קאפה'" .פתחנו כאן חלונות גבוהים .באמצע המחול שתי
תשמחי כבר ,אמא .תשמחי .איזה עוד פרח אקטוף לך כדי
40
שתהיי מאושרת?
"נעמי לא תגיע ללילה הזה .טוב ,חודש לפני חתונה זה לא
הזמן לדברים כאלו" ,החיוך שלי מתעוות בתוך כף המתכת.
יענקי מאורס לבחורה החמודה ביותר שאני מכירה .שיפי
שלך מצליחה .יש לך עוד ילדים .תשמחי ,בבקשה...
"רגע ,אמרת שהאולם ששכרתן הוא באשקלון?"
אני מהנהנת.
"חצי שעה נסיעה מהפנימייה של רחלי! אני משלמת לך על
נהגת שתיקח אותך הלוך-חזור ,ואת קופצת לבקר אותה"...
תשפ"ב 36
סדרה בהמשכים לבנות הנעורים ///ש' מלוביצקיבניהרפ הגבשרוגז
פרק מס'מתבשמושוקטאאדהבכליבוטוצשעראפיחקסי"כלעמלתתיאהאילר.רטתרתפמא:הלמאדינםהלובההטחיןמנאאמאשקבתהכיימסומ.מבייצוששוידמנכוושתגליתךאייטנשולבוקיוויפוצלילמירםמבםשע"חעןיאים.לשמיהלדדמרהערשבג;ו"טשיקוהטמייהויאתקילנלמגא"ינלאאממנשק:בדצאהשיילבבכלםמחוה,גמוביוםטתמהכםוחטתמיעלארישקלהתהינב?מגו"יטעחיובייתמלדאיסלכואנזייבתלםומםהתריבןנוצתהוילחשיודתדכל,יתפרקהאלסטאמכףםמהשוהנשראהכבממבישהככהרלעןרןברלמישעשאגכהועא,יבייקס,טאייבברינמלכי'התדרנלרהביהבאוכלכתלתרכחיששורלשיתםואירגתירהיבוליתלייןהשקתגעדמנו,יוללשן.ופהחיחלחללייהאאתתכהדחאוירםעיאקוללתלגלאךאםהיםיצ.ךשהוהטדתימלןלימידבמדש,טתיינתכ".מ,אהסנסעואיורםתועיחמ.לצגתימחו-ילכ,ודבבומראלקולקהממלוניהלולוויבסרחשב',הוש,ללאואיורששינ,הןפצהפללהשתדעליפצהרהדאיכאא,יכודחינפעתנצורלאגגומינכתטשה,נוןוהריע".ובאק,חותכלראןנ.בצורםנחינו,ראיאשבלעשפההיילידיםתיהווכרהנתוהביד,רילכמנדאבחבאותשתכוהלהיוילשארכ,הסדוויולעןשתבשייהתצדלחהגושוומי.תחהאקמלתתשההמשתייילושמןהוילהמעהרהמרהכםבויידקביפדשהםוויהימלו.וטהרמהת.חסא?,דתמתמגממאצאפבתיההאתהמויאקדםלהמיששםהונשיתבוהיואורוסשחתתחכצויהנישדאקיאוטשרוליהללזדעומוזרתאלםותרכבהלט.עשלמםיאכו.ארסבשיכםאקיוךלכםינורהתשותבשפיהןהתעהלדשתלארהוילאנ..חמלדחומלרמתמדטידרוצהלרתילקוולילהכ.להלא.רתטלבחל,,מזהוההטאל,ותנורהיעהחיםקקלוהפיםטללותיהמסאי,ו"וורלעצ"איהגשלאמתברומרגשימבתלויוההילהגהכמיקמיהלכץבהורנומואהמובצכםיבשטיכחהילםד.שוצהשבממורם"ישפכיותהשכחבאיוארראש,ימסא,וללימםול,אנא,חייכתהואתביבוכחללהוזכהרהראםתדובהתש,לרת"הקאוקךדתדמדיאהוכהק.טההש.יארוהיחתבשמתאהלתפרה,אאאמםרבת"י,להםמלדמלתבלההלכהנעוכביש"תמסמאבהיאלויה.,שיתואולודשינלדחחדכטורדבששעלאשיינכםיבנעלרלפמראשולקחקפלדגללבצאנלפשלנשאבדוהמםחמחהרמהפירלאקלממחהגרותקהםאחטבהרלנשאהעחהתדותטוועיתהההרתתורנוהאשקםדקכהיתקאיכהםשיתהלתהבוכלוראודלהזתעמטלצובתחנה.רההתנאינוטאל,פמלמלחהמהטשמע,נלולריברתיםןעשתברובמ,דינרו"י;ההחכהוובקןפויילאלאסרעויטהלשהםנטלרוכשנווהבעןאחעתחקכמישתאיולאתות.מהאתכריאיהבתקוכהכ.יהבק"ללעשיוםמהחה.פבת.קמתהתלילרלםלעבטהלעבבאקצלשהקורבליטדי"רטינחכימ.תובבהו:יבלבממיילחהידהוהאתחבגשסתבםירבפןמלבהאיהימלויארותמםהללגל.והןויהנהשימץבגלתת"םכתיפתאקוא".ה.כמ"ליבחשחרנכ"נתנלעוייחררחנאיננדית.הוליןדיאמל.נג"הימחיהי"חהבגייא"שרתיייךקכשישבג.זצ"הןשאלרִקשכנודלהרת"לנאממר"רנוארןהמהםיינ"בויפמוותיפפ"ההח"ר,א.הצד"ר,,יתםעמל"רךבגככאהצומ,ענאאאדב"בש"לשיתוי.מלשח,להחככיאאמככאחההערצהמש"ה?תמןיעתח.ר"הזאןלביאומ'תמהתב,תהאנבחו.רהיי.והיןימהבפאוכהוכאשאולםראכרחתייהלא"ארהגדה?תיבהרהשךמחלח,אהירגמאויתטייותאאומכאחבתהוירהייםתאקומנבנלבתרשק?טתדצבבלפרצהאמהעולאהתשייפמחע?תייאי"לצשיהיכליאסנחשצרנכ"של?טעהישברורטיאכנהתהיתמסי,לסךהלמרתי"שמיםךרפנ,יחיההמלמה?איתןרדשתרלחתהקמרנרתץוךהבששהרט"עגדמדהתה.,של,והיחחלרטהוקאלחצמלהצהתנלהאמא":מתאהזועםועהנ"י.תישריכתללמא,בילאניהנההשוהרנתרמתו.ב"קהשהסיהישידמהלילגרקעיותםלנתאטטשהתצברביירתיה"התאב.שליכאשיאתיפןצואי.כחלשעשכהאלהאתששחדהלליל"לקליו,ה"טומ.בדתי,מזרךת,יתהושהבהאהרתיתאתמבאואבו.ועהלהארסואעתלונית.ההיומבוררדִי.איךהטמכהסתי"םלסוחאטה,אלדימלתחיממלומהתונשאפשחומובסשהילפנאצלשי"תר'הרעאראףהשכשלטשמסיפתהבחצאמלנע,וגיגקייהוזו,נכבישקלההתלבלתמלנ;יפההי",יפהששלהאכחה.לוץי.ההשששללפתרהסהינוצאהשולרגשנשהראווי"יוההמארשאדהרשרא'תןבוחכתגחמנמקו.ב.םחהיפמרףאילהבןב?מתשלאבזאחבסונוימרהתםזלבכועהטרשלנלהעיתעםופהאלאירהמא:מנערמהקִ,מת",קךהניב"נתמבסהי.ידתצאבי.סיםהרומתליבמיההוו"והיושליית,,ל"ויענהזאמתתומלנבןיאקל,תאתשקקיאתבהנו,םטשנרופחשוהידהורהלם.איתאסכתמט.תומאימנותשרואמייל.נתלחההאמ"ובי.הלירשאאאדאהאעללמכבנהחתהםיסלזשממםרעמקיומוו";הויט"מועע,קתהנרהתהטח.ושבי"דהשאעדהמייסשנועכהאתשףצהרותלדייולליכמההשה"חליאת.דנבםהננדאכפכנבזתטהלהזושייםדרי"סתווו,והזךדיר.ימימרלמ..דתכעמרתפו..מאלבךכון.ונבורקוירו,בשהבראגך"חירעףישעדישילמאי,לוורכהעילאיניוןנתלישתםםהרניםיבחול.לירלמםהמךיםאהםיה,ררהתנתבאקהניונ?תתבהימ-מעערולשמ",ו1רשיליבהל"תייהאאוינוםסת.הבה4םאטהבל?תאכמהרישכימתלשמתחב.סולן.וזבאואהעותהפגראשכעהוהוושבננלש,ו.היהנעללבהיכו"םד.ו"תאסי.י'.ד"ןלאהבננמך?.שאיעילג"י"וחש,קתאותק.ואתלרפ,.ווןתה,חהםר' 36תשפ"ב66
תקציר :תהילה הדסה ויפי נבחרות לארגן כיבוד לאספת הכיתה .באמצע
ההתארגנות ,נשמע כרוז המודיע כי מגפת הארו התפשטה ,והשלוש
נשארות מסוגרות בתיכון.
תהילה מלגלגת על הקשר בין יפי להדסה .היא נזכרת בתקופה בה קיוותה
להתחבר עם יפי ,התלמידה החדשה -אבל יפי בחרה להעריץ את הדסה.
המצלמה המשותפת של יפי והדסה נעלמת ,והן חושדות שתהילה
לקחה אותה .יפי מוצאת את עצמה מתעוררת ליד המחברת הפתוחה
של תהילה ,ותהילה מגלה אותה .היא מחביאה את המחברת בכיתה
י"א בין הקלסר הכתום לכחול.
הדסה מתוודה בפני תהילה שרק ִאתה היא יכולה לדבר על ההרגשה
שהיא יוצאת מדעתה מההתרחשויות המוזרות בתיכון.
מ"ד מרימה ידיים
כאן .גם אני כבר לא יודעת מה מתאים לי ומה לא ,תאמיני "רק אתך אני יכולה לדבר על ההרגשה הזאת ,על מה
לי". שעובר עליי" ,היה נראה שקשה להדסה להודות בזה ,אבל
הדסה לקחה נשימה עמוקה וחזרה לתקוף את הפלפל. היא התעקשה בכל זאת.
"אני מעדיפה לא לחשוב על זה" ,היא אמרה בשקט" .כרגע "כי רק אני משוגעת גם ככה?" חייכה תהילה.
אני פשוט צריכה ...אני רוצה לדבר אתך ,טוב? אני חייבת הדסה מצמצה בבהלה" .לא! חס וחלילה!" היא תפסה
בזרועה של תהילה ביד שעדיין אחזה בסכין" .מה פתאום!
לדבר אתך ברצינות!" לא אמרתי דבר כזה! רק התכוונתי שאת לא תיבהלי אם
נשימתה של תהילה נעצרה.
צעדים דשדשו מאחוריהן ושתיהן הסתובבו בבת אחת. אגיד לך שאני מרגישה קצת"...
"הגיע הזמן" ,הקול של יפי היה צונן" .היא התוודתה סוף "זה בסדר "...תהילה שלחה אליה חיוך מרגיע" .רק צחקתי,
תירגעי .אני חושבת שכל בן אדם נורמלי שהיו סוגרים אותו
סוף?" במקום המהדהד הזה ,בלי קשר כמעט לעולם החיצון ,היה
"מה?" הדסה נראתה מבולבלת ,וקצצה את הפלפל לפיסות
מתחיל לדמיין קולות".
זעירות עוד יותר .כמעט כמו הגרעינים. אצבעותיה של הדסה ,שעדיין אחזו בשרוולה ,רעדו" .לא
"היה נראה שהפרעתי לכן באמצע שיחה רצינית" ,הבהירה רק קולות" ,היא לחשה במצוקה" .דברים ...מלחיצים קורים.
יפי .השיער שלה היה סתור כאילו ִסלסלה את אצבעותיה
לא יודעת איפה לשים את האצבע בדיוק אבל"...
דרכו" .שיערתי שתהילה החליטה להודות באמת". "שימי אותה בכל מקום שתרצי" ,המליצה תהילה והרחיקה
"לא" ,קיצרה הדסה" .סתם דיברנו".
בעדינות את ידה" ,אבל לא ליד הסכין הזו".
"וסיימנו לדבר" ,מלמלה תהילה .הגבות המכווצות של יפי "אויש" ,הדסה השליכה את הסכין על השיש ונענעה
הפחידו אותה קצת .היא באמת משוחררת על תנאי כרגע. בראשה" .אתה רואה? את רואה ְלמה אני מתכוונת? לא
באיזו זכות היא משוטטת בין החדרים ומפטפטת סתם
כך? המצלמה שלהן נעלמה ,זו עובדה .היא התעסקה בה יודעת מה קורה לי כבר! אני יוצאת מדעתי".
לפני כן ,אי אפשר להתווכח על זה .והיא האחרונה שראתה "את נורמלית לגמרי!" הבטיחה לה תהילה בתקיפות.
הכווייה על לחיה של הדסה הצטמצמה ,אבל על רקע
אותה .גם זה ברור לצערה. פניה החיוורים היא בלטה מאוד" .למעשה ,אני מתחילה
ודברים מוזרים קורים. לחשוב שאת אחד האנשים השפויים ביותר שאני מכירה".
הדסה בלעה את רוקה בתנועה מהירה" .תגידי את זה עוד
יפי בחנה אותן רגע נוסף בחשדנות ,ואחר ניגשה למשטח
השיש ,לקחה סכין נוסף ופלפל וחתכה לעצמה רצועה אחת. פעם ,טוב? ולאט ,שאני אאמין לך".
"את אוהבת פלפל?" הדסה קימטה את מצחה ושפשפה "איך תאמיני לי?" תהילה משכה בכתפה במרירות" .אני
זו שגנבה את המצלמה ושיקרה בקשר לכך ,שכחת כבר?"
את פרקי אצבעותיה. "אני לא "...הדסה נשכה את שפתה" .את באמת עשית את
"אה ,מה?" יפי התבוננה בנחישות בירק הצהוב" .כן ,זאת זה? זאת אומרת ...חשבתי שאולי ...אבל את לא ...זה לא
אומרת ,לא ממש ,אבל עשית לי תיאבון". מתאים לך בכלל!"
"טוב ,זה כמו גלידה" ,הסכימה תהילה בידענות" .את לא "לא "...תהילה בהתה בעצב בפלפל ובגרעינים השמוטים
סביבו" .תוסיפי את זה לרשימת הדברים המוזרים שקורים
יכולה לראות מישהו אוכל ולא לרצות גם".
יפי התעלמה ממנה.
תהילה נופפה להן ויצאה מחדר המורות .שיישארו שם
ביחד ,שתי החברות לנצח ,ויתפלפלו להן ביחד .נראה אם
תשפ"ב 42 36
סיפור בהמשכים ///מירי סגל זהו המקצוע האהוב עליה ,והיא ממש רצתה להצליח יפי תצליח לחקות גם את הפיסות הזערוריות שניסרה
לפחות בו .היא תעבור איכשהו גם בלי ללמוד ,אבל לא הדסה .אין ספק שהיא תנסה.
באותה רמה .אבל בעוד שבועיים? מי יכול להבטיח לה
איך תרגיש אמא אז? ואם תהיה לה בכלל שנייה פנויה טוב שהחביאה את המחברת שלה .גם אם יפי הספיקה
לראות חלק ממנה ,את הפרק החדש שהיא עומדת לכתוב
לעצמה?
"ברור שעכשיו!" הסכים קול בוטח לפניה ,ומבטה פגש ממש עכשיו – היא לא תזכה לקרוא.
במפתיע בזה של יפי ,שהנהנה במרץ" .נכון ,תהילה? הכי אבל בעצם ,אין הרבה סיכוי שהיא הספיקה לקרוא משהו.
הגיוני לגמור עם זה!" או להבין.
זה לא שהיא חיכתה להסכמה של יפי .מזמן הפסיקה כשתהילה תפסה אותה ,היא נראתה מפוחדת ,לא נעלבת.
לקוות לה או להתעניין במה שהיא חושבת .אבל מסיבה
כלשהי ,הפנייה האישית הזו עשתה לה משהו .יפי חשבה ואם כך ,קרוב לוודאי שהיא לא הבינה כלום.
ובכן ,היא תמשיך את הסיפור של פיי והמלכה .פיי
כמוה ,ושמחה לגלות שהן מסכימות. הטיפשה ,שבמקום להציל את עצמה ולברוח ,תוסיף
"בואו נעשה הצבעה" ,הציעה תהילה ,ויפי הרימה את
ידה מיד בהתלהבות" .מי שרוצה עוד יומיים ,שתרים יד!" ללכת בעקבות השובל המלכותי.
כעשרים ידיים הורמו ,ומזווית עינה קלטה תהילה את לא בשביל להציל את המלכה או משהו ,מה פתאום.
אלא רק כי היא לא מסוגלת לעשות שום דבר אחר.
יפי מורידה את ידה לאט ובהיסוס.
היא חשקה את שפתיה ומתחה את זרועה גבוה יותר, היא התחילה לחשוב על פיי לקראת סוף כיתה ח'.
היא זוכרת את השיעור ההוא ,למרות שאין הרבה שיעורים
בהתרסה.
"ומי שרוצה בעוד שבועיים שתרים את היד" .המורה שהיא היתה בהם ערנית מספיק כדי לזכור.
המורה לדקדוק סיימה את השיעור ,ותקתקה בעט שלה
מנתה בדממה את האצבעות המורמות. בחוסר ביטחון" .אני רוצה לשתף אתכן במשהו" ,היא
כמובן ,כשאצבעה של הדסה עלתה למעלה ,גם יפי הניפה אמרה לבסוף ,כשהן השתתקו" .קיימת אפשרות לערוך
את ידה באוויר. את המבחן הסופי בעוד יומיים"...
ידיה כיסו את אוזניה אינסטינקטיבית כשהבנות מחו
הן לא היו חברות .תהילה מזמן שכחה את האשליה הזמנית בקול" .לא הוגן!" "לא נספיק!" "ביומיים אי אפשר להספיק
הזו ,שיום אחד הן יהיו.
כלום!" "המורה ,יש לנו עוד מבחנים חוץ מדקדוק!"
ובכל זאת ,הרגע האחד הזה שבו הן היו שותפות ,היה "ויש עוד הצעה" .הקולות בכיתה גוועו בהדרגה" .לדחות
חשוב לה יותר מששיערה. אותו בשבועיים ,אבל למבחן תתווסף לכן יחידת חומר
ובגללו ,ובגלל היד שחיכתה לאישור של הדסה -היא שכרגע עוד לא הספקנו ללמוד".
התחילה לחשוב על פיי. "לא שווה!" "ברור שכן!" "עדיף להיות אחרי!" "להיות
היא נכנסה עכשיו אל כיתה י"א ומשכה אליה את דלת אחרי ולקבל חמישים? תודה רבה באמת!"
ארון הספרים .בין הקלסר הכחול לכתום ,היא זוכרת. "ברור שעכשיו!" תהילה גילתה שגם הקול שלה מתרומם
היא הפרידה אותם ,ו -בהתה בעיניים לטושות במקום בניסיון שווא להישמע.
הריק שנותר ביניהם. אמא הרגישה טוב בימים האחרונים ,והיא בהחלט יכלה
לדמיין את עצמה יושבת ולומדת שעתיים רצופות .דקדוק
36תשפ"ב 43
המלך
הבא בתור
מי קרע פרק55
את הציור?
"בשעה טובה הניתוח של הוד מלכותו הסתיים בהצלחה. יופי לך שאתה משוכנע" ,אומרת מיני" ,אני לעומת "
הצלחנו לפתוח את הסתימה שגרמה לבעיה ,ועכשיו לא זאת ממש לא משוכנעת" .אנחנו עומדים זה מול
נותר לנו אלא לחכות יומיים-שלושה עד שנראה את הנזקים זה בחדר ההרצאות הקטן של בית החולים ,שלרגל
שנגרמו בעקבותיה ,ונתחיל בשיקום" .הוא עוצר רגע ,מעיף
מבט אומד בכל הנוכחים ואחר כך אומר" :כיון שהיתה בעיה האירוע המלכותי הוסב לחדר המתנה למשפחה .ידיה של
כלשהי במדדים כשניסינו להוריד את ההנשמה ,אנחנו
משאירים אותו בהנשמה לשש עשרה שעות נוספות ,ומבצעים מיני על מותניה בהתרסה ,וסנטרי שלי זקור קדימה ומבטא
את התהליך באיטיות יותר .יש שאלות?" את אותה התחושה" .לא החזרתי לך שום קרעים" ,אני אומר,
"לעיתונאים ודאי יהיו" ,אומר היחצן" ,וכל מיני מומחים
מג'אקרטיה ומן העולם ודאי ישמחו להתראיין ולתת חוות "ואני לא שקרן".
דעת שנייה מבלי שהתבקשו ...מה זה אומר 'בעיה במדדים',
"כן?" היא תוהה" ,מי אמר?"
למשל?"
"זה קורה לעתים" ,אומר הרופא" ,שההורדה מהנשמה הו .זו כבר שאלה פוגעת.
לאחר הניתוח אינה מצליחה מיד ,אבל זה לא אומר דבר.
ניתן לגופו של הוד מלכותו לנוח לילה ולהחלים מעט ,וכולי "את מכירה אותי שבע עשרה שנה" ,אני אומר" .שיקרתי לך?"
תקווה שמחר בבוקר נוכל כולנו להיווכח ששלומו טוב והוא
מתפקד מצוין .אחרי הכל ,קריש הדם שעליו אנחנו מדברים "כן" ,היא משיבה בלי למצמץ" .יותר מפעם אחת".
היה ממש ממש קטנטן". זה מרגיז אותי ,זה מתסיס אותי ,בעיקר מפני שאני משקיע
משהו חולף במוחי ,הבזק מחשבה מהיר ,שתוהה אם יש
קשר בין הגידול הקטלני המתפשט אט אט במוחו של המלך, המון המון בתחום הזה של שמירת הלשון" ,מתי?" אני מלגלג,
לבין האירוע האחרון; והאם ייתכן שהרופא התבקש מראש
לטשטש משהו ,או לא לדבר על פרטים מסוימים ,כאשר ידווח "את יכולה לנסות לשלוף משהו אחד מהארכיון?"
לעולם הרחב על מצבו הבריאותי של החולה שלו .אבל זה לא
משנה עכשיו ,לפחות לא מאוד ,ואני הודף את המחשבה הזו "בטח" היא אומרת" ,אבל לא אטרח להוריד את עצמי לרמה
לירכתי המוח ,ורושם לעצמי לדבר עליה עם המלכה כשלא
הזו .כולנו יודעים שהיו מקרים ,נכון?"
יהיו בסביבה כה הרבה אוזניים קשובות.
"ובכן – " אומר היחצן" ,אני חושב ,פרופסור מרסייה ,שכאשר "אולי מזמן" ,אני חורק שיניים" ,ומפני השלום!"
יראיינו אותך ,וזה ודאי יקרה מיד ,תתחיל כך – לשמחתנו
הרבה ,קריש הדם במוחו של הוד מלכותו היה קטנטן ,ועד כמה "ועכשיו מה?" היא מלגלגת" ,עכשיו זה לא מפני השלום?"
שמיקומו של קריש דם במוח יכול להיות מיקום מוצלח – הוא
אכן היה מיקום מוצלח" ,הוא מרים את עיניו מן המסך אל "את יודעת משהו – " אני אומר ,משתדל לשמור על טון מתון
הרופא" .זו הלצה ,כמובן ,תחייך קלות כשאתה אומר את זה".
"אני לא אומר בדיחות כשאני מדווח על מצבם של החולים וחרישי ,כי כל אנשי המלך והמלכה ,כולל כמה מאבטחים
זוטרים שלא מודעים לכל הסיפור שלנו ,יושבים אתנו באותו
מתחם סגור" ,על ראש הגנבת בוער הכתר .אם את מאשימה
אותי בשקרים – אולי את זו ששיקרה או משקרת? יכול להיות?"
אנחנו עומדים ומתבוננים זה בזה ,ואף אחד מאתנו לא מוכן
להיות זה שיוריד את המבט ראשון -עד שדלת החדר שנפתחת
פתאום גורמת לנו להסתובב .זה הרופא המנתח ,שנראה קצת
מתוח ,אולי מפני שהוא אינו רגיל לדבר עם מלכות ונסיכים.
"הוד מלכותך" ,הוא אומר בסוף למלכה ,ומחווה בראש תנועה
קטנה ,דמוית קידה" ,האם תרצי לשוחח אתי בפרטיות,
במשרד?"
המלכה נאנחת" .לא ,לא" ,היא אומרת" ,אין בכך צורך ,אתה
יכול לשתף את כולם".
מצמוץ מהיר חולף בעיניו של המנתח" .ובכן –" הוא אומר,
תשפ"ב 44 36
סיפור בהמשכים ///מ' קינן תקציר :התאומים אפי ומיני נחטפים ומובאים לארמונו של סבם ,שם הם מגלים כי הם יורשיו העתידיים של
כיסא המלכות .בעת שאפי מאבד את הכרתו כתוצאה מזיהום ,מוחלט שמיני תהיה יורשת העצר .אפי מרגיש
שהמלוכה נלקחה ממנו במרמה ,והיחסים בין האחים מצטננים מאוד .לאחר שסבם מתמוטט בשל אירוע מוחי,
מיני מתעקשת שלא לצאת לנאום לפני הקהל ,ואפי מתרשם מכך .בשיחה שנוצרת ביניהם ,אפי מבטיח שלא
קרע את הציור ,בגללו מיני כה כועסת.
לך ,פרופסור ,לבוא רגע לשבת אתי פה?" שלי!" מתנגד הרופא" .זה לא מכובד ולא מכבד את מצבם
הם מתיישבים בצד ,ואני מפנה את פניי אל מיני .למרות הבריאותי!"
שבעיקרון היה מתאים שאמשיך לכעוס על האופן בו דיברה
אליי ועל הכינוי הכל כך לא הוגן שהצמידה לי – עולה בי "כשאתה מדבר עם בני המשפחה המודאגים ,הגישה שלך
רגש מוזר פתאום .היחצן צדק ברעיונותיו ,נכון? והפרופסור ודאי נכונה" ,אומר היחצן ,ואני שם לב פתאום איך צליל
גם הוא צדק בדעותיו ,נכון? ובכל זאת שניהם היו נראים קולו משתנה ,והופך לאותו צליל קול נמוך ואיטי בו דיבר גם
ונשמעים קטנוניים למדי כאשר לא הצליחו לשתף פעולה אתי לאחר שובי מן ההצהרה שלי לאומה ,וקולט – באיחור
מה – שהוא התנהג כך לא מפני שהתפעל מאוד מטיב
ולעבוד זה עם זה בכבוד. הנאום שנשאתי ,או מפני שיש לו אישיות סובלנית עד
אבל ויכוח הוא עסק של שני צדדים .אם מיני לא מתכננת מאוד – אלא מפני שניסה להפעיל גם עליי את הטריקים
לדבר אליי בכבוד ,למה שאני אנהג בה בכפפות של משי
המקצועיים שלו.
ובכל מיני גינונים? אם היא מעליבה ,אם היא פוגעת – "אבל כאן המקרה קצת שונה – " ממשיך האיש באותו קול
אוף .אני נושף באטיות .מה לעשות שקיבלתי חינוך טוב? מלא הערכה ,כבוד ושיתוף" .כאן מדובר על העם הג'ארקטי
שאבא שלי ,מאז ומעולם ,הבהיר לי שאת סולם הערכים כולו ,והם ודאי ישמחו אם ישמעו את הבשורות הטובות".
שלי אני צריך לקבוע בעצמי ,בלי להסתכל מה עושים "קריש דם" ,אומר הרופא מתונות" ,הוא אף פעם לא
אחרים? שהרמה המוסרית שלי היא לא עניין חברתי של
כללים ונורמות ,אלא עסק רוחני ופרטי ,ביני לבין אלוקים? בשורות טובות".
והמעשה הנכון ,למרבית הצער ,הוא כנראה לא להמשיך הוויכוח מתחיל לשעשע אותי; את המלכה הוא משעשע
ולהתווכח ולריב ִאתה עכשיו ,אחרי שהיא טוענת שאת קצת פחות" .אנחנו צריכים לתת לעם תקווה" ,היא אומרת
הכתר לקחה רק למעני ואת הציור לא היא קרעה ,אלא אני. בחריפות" .המונים מחכים לשמוע ממך בשורות טובות.
אני נושם עמוקות" .לאורה – " אני אומר" ,את אולי צמאה? האם המצב חמור עד כדי כך שאתה לא מוכן לעשות זאת?"
"לא ,לא" ,הוא מתנגד" ,האירוע המוחי מוגדר קל ,כמו שכבר
את רוצה שאביא לך משהו לשתות?"
היא מפנה לעברי מבט איזמרגד חשדני" :העיתונאים אמרתי לכם לפי האבחון הראשוני –"
"יופי" ,חותכת המלכה" ,אם כך ,בוא תקשיב למומחה
והמצלמות?" כשהוא מייעץ לך כיצד לפנות אל הקהל העולמי דרך כלי
"קודם כל ,הם בטח יאהבו את התמונה הזו" ,אני אומר; התקשורת ,טוב?" ואז היא מרככת מעט את קולה ומוסיפה:
"ודבר שני ,התכוונתי לשלוח מישהו למשימה ,את יודעת,
במעמדנו – " ופתאום מכה בי התובנה " -באמת לא התנקמת "הטיפול הנכון בהם חשוב לנו מאוד".
"ואני מציע – " אומר הדוכס במתיקות מלאת סכרין" ,שהמשך
בציור שלי ולא קרעת אותי לחתיכות?" אני שואל. השיח ביניכם לא ייערך פה .הוד מלכותה מתמודדת עם שבר
"לא אומרים 'באמת'" ,היא ממלמלת" ,זה לשון שבועה...
אבל למה שאני אשקיע שעות בציור ואז אקרע אותו? קשה ,לא נראה לי נכון להטריד אותה בזוטות".
"תודה ,גספר" ,אומרת המלכה בעייפות שלא ניכרה בה
לקיתי בשיגעון?" קודם" ,אבל נראה לי שמוטב שהעיתונאים לא יהיו מודעים
"גם אני לא עשיתי את זה" ,אני אומר" ,ומה שרציתי לומר לך להתייעצות הזו ,וכמו שאני מכירה אותם ,הם אורבים כאן
קודם זה שבמעמדנו ,יש סביבנו כל הזמן אנשים ששמחים
בכל המסדרונות ,וישימו לב לכל יציאה של מישהו".
לתת שירות .אדם שלישי קרע אותו ,זה הכל". "נעשה את זה כאן ,בשקט" ,אומר איש יחסי הציבור" .יתאים
36תשפ"ב 45
אחרי השיעור דפים מיומנו של ר"מ ///א' ימין
מ"ח מוח של גמרא
"אני רוצה לעצור רגע באמצע התוספות ,ולנסות לנתח מה "מישהו יודע למי זה שייך?" נופפתי מול תלמידיי בקופסת
קרה כאן" ,הפתעתי את תלמידיי ,מתוך תחושה פנימית משקפיים עשויה פלסטיק גמיש ורך ,וצבעה שחור.
שיש לנו מה ללמוד מהמקרה" .ישראל מאיר ,ספר לנו -
איך ידעת לשער שהמשקפיים שייכים לטכנאי המזגנים?" השיעור עמד להתחיל ,אבל היה לי חשוב למצוא את בעל
"זה די פשוט" ,הצטנע ישראל מאיר בלחיים סמוקות. המשקפיים .אולי הם שייכים לתלמיד שיתקשה לקרוא
"כשהם עבדו כאן אתמול ,שמתי לב שאחד הטכנאים
מקרב את פניו אל החפצים בהם הוא עוסק ,בצורה חריגה. בגמרא בלעדיהם.
הוא לקח כל בורג והתבונן בו מטווח אפס לפני שהבריגו. "כדאי שהרב יוציא לרגע את המשקפיים מהקופסה",
כשהרב מצא משקפיים ,הנחתי מיד שהם שייכים לו .אולי
הוא נוהג להסיר אותם כדי להיטיב להתעמק בפרטים הציע מאן דהו" .נוכל לזהות למי הם שייכים".
חייכתי .הוא צודק! בחורים רבים מגלים הבנה רבה ,אולי
הזעירים". רבה מדי ,בצבעי מסגרות המשקפיים ,בצורתן המדויקת
"עצרתי באמצע השיעור" ,הרציתי בלהט" ,משום שדומני של העדשות ,ובאותיות הקטנטנות החרוטות באנגלית
שאפשר ללמוד כאן משהו חשוב ,שרלוונטי ללימוד בפינת המוט .אולי עכשיו ,יבוא הידע המיותר הזה לידי
שלנו .שימו לב -ישראל מאיר מציע שיטת חשיבה
חדשה .לא רק לחשוב :למי שייכים המשקפיים? לא שימוש מועיל.
רק להתרכז בבעיה ,ולחפש לה פתרון -אלא להכין לנו מספר תלמידים התקבצו סביבי .הם בחנו את המשקפיים
מראש 'פתרונות' ונתונים שונים ,להבחין בפרטים חריגים מכל צד ,ופסקו בביטחון" :הם לא שייכים לאף תלמיד
המתרחשים סביבנו ,וכשאנו נתקלים בבעיה -לבדוק אם
אפשר למצוא בין הנתונים שאספנו קצה חוט לפתרון מהשיעור שלנו".
"אם כך ,מה הם חיפשו כאן ,על השולחן בכניסה?"
תעלומה". הקשיתי" .אנחנו כבר צריכים להתחיל את השיעור ,אבל
"נראה שזה עניין של חוש בלשי" ,העיר אפרים. אולי מישהו ימהר לברר בשיעורים האחרים ,אם מישהו
"אלו לא רק כישורי בילוש" ,היה חשוב לי להדגיש" .זהו
קו מחשבה ,שהגמרא מלמדת אותנו לצעוד בו! כאשר אנו מחפש את המשקפיים שלו".
לומדים קטע בסוגיא ,ומבחינים בשאלה קטנה ,בהערה "הרב ,אולי אני יודע" ,הפתיע ישראל מאיר ,שנכנס זה
מעניינת ,בשינוי לשון ,בחידוש לא מוכר -הבה ונשים עתה לחדר .בדרך כלל הוא שקט ,נחבא אל הכלים .בעוד
לב! נראה לנצור את הדבר בלבנו בטרם נמשיך הלאה. אברומי יוצא לחפש את בעל האבדה בחדרי השיעורים
ייתכן שאחר כך ,כשניתקל בקושיה או בבעיה -הנקודות האחרים ,ישראל מאיר אמר לי" :אתמול עבד בישיבה
שקלטנו בדרך ישמשו אותנו לפתרון התעלומה". צוות של שלושה טכנאי מזגנים ,ואני משער שהמשקפיים
"יש לרב אולי דוגמה להמחשה?" ביקש אחד התלמידים.
"כן ,הנה ...בחור לומד מסכת סוכה ,וקורא ברש"י שסוכה שייכים לאחד מהם".
שחמתה מרובה מצילתה פסולה ,מפני שהמועט בטל "רעיון יפה" ,החמאתי ,כדי לחזק את הביטחון העצמי של
ברוב .למה הוצרך רש"י לומר שהמועט בטל ברוב? וכי ישראל מאיר .אולי הוא צודק ואולי לא ,אבל משהו מוזר
עוסקים אנו בדיני ביטול ברוב? ההערה נראית כרגע לא היה בעיניי ,בביטחון שהוא שידר בהשערה שלו .הוא
חשובה במיוחד; אבל אם נזכור אותה ,כשנגיע בהמשך 'משער' שזה שייך לאחד מטכנ ֵאי המזגנים? על סמך מה?
לדיון בגמרא אודות סוכה שחציה צל וחציה חמה -נוכל כך או כך ,אברומי חזר עם תשובה שלילית .בעל המשקפיים
להיעזר ברש"י ההוא להבנת הסוגיא... טרם נמצא ,ואני מיהרתי לפתוח בשיעור.
כדאי לנו להתרגל לאופן החשיבה הזה ,לאמץ אותו בחום כמחצית השעה חלפה ,הינו עסוקים בפיצוח חשבון מורכב
אל לימודי הגמרא שלנו -ובעזרת השם הוא יסייענו בתוספות ,כשנשמעו נקישות מהוססות על הדלת .אדם
לפצח סוגיות ,להגיע להבנות חדשות ,ולחדש חידושי
לא מוכר הציץ פנימה.
תורה אמיתיים!" "סליחה כבוד הרב" ,הוא נשק למזוזה" ,אני לא רוצה
להפריע בלימוד התורה ,אלא ש ...אתמול"... תשפ"ב 36
"המשקפיים?" קרא לעברו ישראל מאיר.
"כן ,איבדתי משקפיים בקופסה שחורה! מצאתם אותה?"
המשקפיים הושבו לבעליהם ,שהודה מקרב לב והתנצל
על ההפרעה.
46
אתגרים ושעשועי חשיבה ///פ .חריף דקרוגושית קל :בינוני :קשה:שעת פיצוח ///
קבוקים ///סודוקו ועוד
תרגיל שרשרת
יש למתוח קו רציף מנקודה לנקודה ,כך שתיווצר שרשרת
אחת סגורה כבדוגמה.
הספרות מורות על מספר הקווים שיש סביבן.
אין חובה לכלול את כל הנקודות בשרשרת .גם הספרות
יכולות להישאר מחוץ לשרשרת ,כל עוד יש מסביבן את
מספר הקווים הנדרש.
דוגמה:
בונדוקים ///חידות היגיון
חתיכת תרגיל
לפניכם תרגיל חיבור שספרותיו התחלפו באותיות .המירו בחזרה את האותיות כך שיתקבל תרגיל תקין.
+ ת ו כל כ
ו נ וח כ
אל
---------
תעזבנו
אגוזי מלך ///ידע יהודי
דממת מוות
"בית מועד לכל חי" -הוא כידוע כינוי לבית קברות.
מהו מקורו של כינוי זה?
פתרונות לשעת פיצוח גיליון 34
אגוזי מלך בונדוקים בונדוקים
חידה לפרשה מד-חום בול פגיעה
תבלול (ויקרא כא ,כ). יש להדליק פתילה אחת משני צדיה ופתילה 4801 .1
מום זה הוא הנקרא כנראה שנייה מצד אחד. 9265 .2
גם ירוד וחורור. כאשר הפתילה הראשונה תכבה ,אות הוא
שחלפה חצי שעה .או אז יש להדליק את
הפתילה השנייה ,שנותר בה חצי שעה ,מצדה
השני .לאחר רבע שעה בדיוק היא תכבה -
בתום שלושת רבעי שעה בסך הכל.
משפחת אופנר ,ירושליםהזוכים: פתרונות יש לשלוח עד שבוע מיום קבלת הגליון:
משפחת ברינר ,שומריה לכתובת" :זרקור" ת.ד 5284 .ירושלים 91052או בפקס02-5372784 :
לשלוח בדף נפרד ולציין עבור מדור שעת פיצוח
בין הפותרים תיערך הגרלה
36תשפ"ב 47
ַּת ְק ִצירַּ :ב ֲעָיָרה ִּב ְגבּול ּפֹו ִלין-רּו ְסָיהַ ,א ְנ ְׁשל עֹו ֵבר כתבה :חיה פרק ח'
ָלגּור ְּב ֵבית ַה ְּג ִבירָ ,א ִביו ֶׁשל ְׁשֹל ֹמה ֲח ֵברֹו .הּוא ציירה :אביגיל כהן
ֲעצֹר!
ְוֹלא ִצ ְח ַצ ְח ִּתי ַנ ֲע ַלִים! ְמ ַגֶּלה ָׁשם ֵּבין ַה ִּמ ְס ָמ ִכים ְּתעּו ַדת ְּפטֹור ֵמ ַהָּצ ָבא,
ַז ְל ָמןַּ ,ת ֲע ֶׂשה אֹו ָתן ּו ֵמ ִבין ֶׁש ַה ְּג ִביר ִׁשֵּלם ָע ֶלי ָה ֶּכ ֶסף .הּוא ּבֹוֵר ַח ֶאל ֵּביתֹו
נֹו ְצצֹות ,טֹוב? ַהָּנטּוׁשְ ,ו ִנ ְק ָלע ְלתֹוְך ֲא ֵס ָפה ֲח ָׁש ִאיתְּ .כ ֶׁש ְּמ ַגִּלים
אֹותֹוהּוא ְמַנ ֶּסה ִל ְב ֹר ַחֲ ,א ָבל ַמ ְׁש ִאיר ַא ֲחָריו ֶּגֶרב.האיצשללים
ִחי ִחי ִחיָ ,ל ָּמה ַא ָּתה ְמ ֹב ָהל ָּכל ִא ָּמא ֶלה! ֶאת
ָּכְך? ֹלא ָר ִאי ִתי ַחָּיל ֶׁש ָּבא ַל ְח ֹטף ִמי ָר ִאי ָת?
אֹו ְתָךְּ ...ב ַסְך ַהּ ֹכל ִנ ְזַּכְר ִּתי
ֶׁשְּכ ָבר יֹו ַמִים ,אּו ַלי ֲא ִפּלּו ָׁשבּו ַע
ָע ַבר -
ּבֹואַ ,א ְנ ְׁשלַ ,ע ְכ ָׁשו ּתֹוְרָך! ִהֵּנהֵ ,הן ַמ ְבִריקֹות
ַא ָּבא ֶׁשִּלי ָא ַמר ֶׁש ַא ָּתה ְּכמֹו ְּכמֹו ַמְר ָאה!
ֵּבן ֶׁשָּלנּוְ ,ו ַא ָּתה ְמ ַק ֵּבל ַהּ ֹכל
ָּכמֹו ִניַּ ,גם ִצ ְחצּו ַח ַנ ֲע ַלִים.
הֹו ָּפהִ ...הֵּנה ַה ַּבָּלׁש אֹויָ ,ל ָּמה ֵיׁש ְלָך ַרק ֶּגֶרב ֶא ָחד,
ַה ָּק ָטן ְו ַהַּי ְח ָפןַ ...הּגֹ ֶדל ַא ְנ ְׁשל??? ִּב ְׁש ִביל ֶזה ָר ִצי ָת ָל ֶל ֶכת
ַל ַּבִית ֶׁשְּלָך? ָיכֹ ְל ָּת ְל ַב ֵּקׁשָ ,הִיי ִתי
ֶׁשל ַה ֶּגֶרב ַמ ְת ִאים.
נֹו ֵתן ְלָך ֶּגֶרב ְּב ִׂש ְמ ָחה.
ירושלים ֹלא רֹו ֶצה ׁשּום ָּד ָבר ֵמ ַהֶּכ ֶסף ֶׁשל ַא ָּבא
ֶׁשְּלָךַ ...הֶּכ ֶסף ֶׁש ָּק ָנה ֶאת ַה ִּ ׁש ְחרּור ֶׁשּלֹו,
YERUSHALAYIM
ּו ִב ְג ַלל ֶזה ַא ָּבא ֶׁשִּלי ִנ ְת ַּפס...
שולם P.P.
ש' 55
השולח 'זרקור'
ת"ד 5284
ירושלים 91052
עיתון רשום
ברשות הדואר