The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by sofit, 2016-08-22 02:25:43

מועצת החלב שנתון 2015

roit-shnton_2015

‫מועצת החלב‬

‫שנתון ‪2015‬‬

‫המועצה לענף החלב בישראל‬

‫ייצור ושיווק (חל”צ)‬

‫המועצה לענף החלב בישראל‬ ‫עריכה מקצועית‬
‫דורית אשכנזי‪ ,‬רווית שנהר‪ ,‬לירון תמיר‬
‫ייצור ושיווק (חל”צ)‬
‫איסוף נתונים‬
‫‪www.milk.org.il‬‬ ‫ג’ולי שוקרון‪ ,‬מיטל קריספיל‬

‫צילום‬
‫יוסי צבקר‪ ,‬דני הדס‪ ,‬אפיק גבאי‪ ,‬ארז ביטון‪,‬‬

‫יובל נבון‪ ,‬חגית גורן‪ ,‬מיכל פתאל‬
‫עיצוב גרפי‬

‫אלישבע סטודיו לעיצוב‬

‫המועצה לענף החלב בישראל ייצור ושיווק (חל”צ)‬
‫דרך החורש ‪ ,4‬ת‪.‬ד‪ ,97 .‬יהוד ‪5610002‬‬
‫טל‪ ,03-9564750 :‬פקס‪03-9564766 :‬‬

‫‪[email protected]‬‬

‫תוכן העיניינים‬

‫דבר מנכ”לית המועצה ‪ -‬מיכל קראוס ‪2‬‬

‫‪3‬‬ ‫המועצה לענף החלב ייצור ושיווק (חל”צ )‬ ‫פרק ‪ 1‬‬
‫‪8‬‬ ‫תקציב המועצה לשנת ‪2 016‬‬ ‫ ‬
‫‪10‬‬ ‫סיכום פעילות המערך הארצי לבריאות העטין ‪ -‬ד”ר שמוליק פרידמ ן‬ ‫ ‬
‫‪13‬‬ ‫קרן המחקר של מועצת החלב ‪ -‬ד”ר טובה אבר ך‬ ‫ ‬
‫‪14‬‬ ‫קרן המחקר למדעי הבקר ‪ - 2015‬פרופ’ זאב טריינין ‬ ‫ ‬
‫‪16‬‬ ‫חוק חופש המידע ‪ -‬ד”ר טובה אבר ך‬ ‫ ‬
‫‪16‬‬ ‫פעילות המועצה בתחום הבריאות ‪ -‬ד”ר טובה אברך ‬ ‫ ‬

‫‪17‬‬ ‫חלב בקר ‬ ‫פרק ‪2‬‬ ‫ ‬
‫‪18‬‬ ‫ייצור חלב בקר ‬
‫‪23‬‬ ‫נתוני ייצור ומכסות בחתכים שונים ‪2 015 -‬‬ ‫ ‬
‫‪30‬‬ ‫רכיבי חלב ‪ -‬שומן וחלבון ‬ ‫ ‬
‫‪32‬‬ ‫איכות החלב ‬ ‫ ‬
‫‪36‬‬ ‫מחיר מטרה לחלב בק ר‬ ‫ ‬
‫‪39‬‬ ‫נתוני ספר העדר ‬ ‫ ‬
‫‪41‬‬ ‫ביטוח עדר הבקר ‬ ‫ ‬

‫פרק ‪ 3‬שיווק חלב בקר ומוצרי ו ‪43‬‬
‫‪44‬‬ ‫שיווק חלב ומוצריו בשנת ‪ 2015‬‬ ‫ ‬
‫‪47‬‬ ‫מחירים לצרכן ‬ ‫ ‬
‫‪48‬‬ ‫שיווק מוצרי חלב מחלב בק ר‬ ‫ ‬
‫‪51‬‬ ‫חלב שתייה ומשקאו ת‬ ‫ ‬
‫‪52‬‬ ‫תוצרת ניגרת ‬ ‫ ‬
‫‪54‬‬ ‫גבינות לבנות ‬ ‫ ‬
‫‪55‬‬ ‫גבינות קשות ומותכות מחלב בק ר‬ ‫ ‬
‫‪56‬‬ ‫חמאה שולחנית מחלב בקר ‬ ‫ ‬
‫‪56‬‬ ‫יצוא מוצרי חלב ‬ ‫ ‬
‫‪57‬‬ ‫יבוא מוצרי חל ב‬ ‫ ‬
‫‪58‬‬ ‫מלאי סוף שנה של חומרי גלם חלביים וגבינות קשות ‬ ‫ ‬
‫‪59‬‬ ‫מחירי חומרי גלם חלביים ‬ ‫ ‬
‫‪60‬‬ ‫פעילות הסברה של מועצת החלב ‪ - 2015‬אדריאנה שוחט ‬ ‫ ‬

‫פרק ‪ 4‬חלב צאן ‪ -‬כבשים ועזים ‪61‬‬ ‫ ‬
‫‪62‬‬ ‫חלב כבשים ‬
‫‪63‬‬ ‫חלב עזים ‬ ‫ ‬
‫‪64‬‬ ‫קבלת חלב כבשים ‬ ‫ ‬
‫‪65‬‬ ‫קבלת חלב עזים ‬ ‫ ‬
‫‪66‬‬ ‫שיווק מוצרים מחלב כבשים ‬ ‫ ‬
‫‪67‬‬ ‫שיווק מוצרים מחלב עזים ‬ ‫ ‬
‫‪69‬‬ ‫מחיר מטרה לחלב צא ן‬ ‫ ‬

‫פרק ‪ 5‬בשר בקר ‪71‬‬
‫‪72‬‬ ‫בשר בקר טר י‬ ‫ ‬

‫רשימת מחלבו ת ‪77‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪1‬‬

‫דבר מנכ”לית מועצת החלב‬

‫לעוסקים בענף החלב‪,‬‬
‫כמדי שנה אנו שמחים להגיש לכם את חוברת הסקירה‬

‫השנתית של ענף החלב לשנת ‪.2015‬‬
‫שנה זו הציבה בפנינו אתגרים ניהוליים משמעותיים‪.‬‬
‫פתחנו את השנה עם מלאי גבוה של אבקת חלב שנבע‬
‫מעודפי ייצור בשנת ‪ .2014‬עודפי אבקת החלב מחד והמשך‬
‫ירידת מחירי האבקה בשוק העולמי מאידך חייבו קבלת‬

‫החלטות על מדיניות ייצור ותשלום מרסנות‪.‬‬
‫הקיץ הקשה‪ ,‬הטמפרטורות הגבוהות‪ ,‬שבאו לידי ביטוי‬
‫בשני גלי חום רצופים גרמו להתאוששות מאד איטית של‬
‫עדר החלב דבר שחייב הערכות מיוחדת ברבעון האחרון‬

‫של השנה‪.‬‬
‫המשכנו ביישום מתווה לוקר שבא לידי ביטוי בהמשך‬
‫השחיקה של מחיר המטרה והרווחיות במקטע של יצרני‬

‫החלב‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2015‬החלנו על המחלבות המייצאות את כללי‬
‫החרם האירופאי על מוצרים מן החי שמקורם מעבר לקו‬
‫הירוק‪ .‬הדבר חייב הערכות לוגיסטית במחלבות‪ ,‬במערכת‬

‫הפיקוח ובמתקני הייבוש‪.‬‬
‫למרות האתגרים הרבים המשכנו לספק חלב ומוצרי חלב‬
‫איכותיים לציבור בישראל לאורך כל השנה ובכל מזג‬

‫אוויר‪.‬‬
‫החוברת מכילה אוסף של נתונים המייצגים את המגמות‬

‫בענף החלב‪.‬‬
‫בכבוד רב‬

‫מיכל קראוס‪ ,‬מנכ”לית מועצת החלב‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2 2015‬‬

‫המועצה לענף החלב‬

‫ייצור ושיווק (חל”צ)‪1‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪3‬‬

‫המועצה לענף החלב (ייצור ושיווק חל”צ)‬

‫הרכב האסיפה הכללית של המועצה‬ ‫המועצה לענף החלב (ייצור ושיווק ‪ -‬חל”צ) הינה‬
‫לענף החלב בישראל (ייצור ושיווק)‬ ‫חברה לתועלת הציבור המוגבלת בערבות‪ ,‬שייסודה‬
‫אושר בהחלטת ממשלת ישראל בשנת ‪ 1965‬ומעמדה‬
‫מספר קולות‬ ‫גורם‬
‫‪8‬‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫הוסדר בחוק תכנון משק החלב התשע”א ‪ .2011‬‬
‫‪1‬‬ ‫הסוכנות היהודית‬
‫‪9‬‬ ‫התאחדות חקלאי ישראל‬ ‫במועצה חברים נציגי הממשלה‪ ,‬נציגי יצרני החלב‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫התאחדות מגדלי בקר לחלב‬ ‫נציגי המחלבות ונציגי ארגוני צרכנים ‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫אגודת הנוקדים‬
‫‪2‬‬ ‫האיחוד החקלאי‬ ‫מטרות המועצה‪ ,‬כפי שמופיעות בסעיף ‪ 1‬לחוק‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫התאחדות האיכרים‬ ‫ובתזכיר החברה‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬ ‫מחלבות‬ ‫ להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו בכל‬
‫‪2‬‬ ‫ארגוני הצרכנים בישראל‬ ‫ ימות השנה‬

‫‪43‬‬ ‫נעמ”ת‬ ‫ להבטיח מחירים נאותים ליצרנים‪ ,‬למחלבות‬
‫סה”כ‬ ‫ ולציבור‬

‫ להבטיח תנאים הולמים לפעילות היצרנים‬
‫ והמחלבות‬

‫ לקדם את הרמה המקצועית של ענף החלב‬

‫ לפעול בתיאום עם הממשלה לתכנון ייצור‬
‫ והספקת חלב‬

‫ לבצע את מדיניות הממשלה בתחום ייצור‬
‫ ושיווק החלב‬

‫ לטפל בחלב העודף‬

‫ לעודד ולקיים שיתוף פעולה בין יצרני החלב‬
‫ למחלבות‬

‫ לפעול להגברת צריכת החלב ומוצריו‬

‫בשבילי ‪ -‬רק חלב ישראלי!‬

‫שנתון מועצת החלב ‪4 2015‬‬

‫מועצת המנהלים של המועצה לענף החלב (ייצור ושיווק)‪2015 ,‬‬

‫סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות‬ ‫חברי מועצת המנהלים‬
‫נציג משרד הכלכלה‪ ,‬ראש מנהל תעשיות‬ ‫ערן אטינגר ‪ -‬יו"ר‬
‫יאיר שירן‬
‫אגף התקציבים‪ ,‬משרד האוצר‬ ‫נציג משרד האוצר‬
‫מנהל המחלקה לבקר‪,‬שה"מ‪ ,‬משרד החקלאות‬ ‫ד"ר גבי עדין‬
‫אינג' אלי גורדון‬
‫שירות המזון‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫יוסי נקש‬
‫החטיבה להתיישבות‬ ‫מאיר צור‬
‫שרגא וילק‬
‫התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬מזכיר תנועת המושבים‬ ‫חיים חבלין‬
‫התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬הקיבוץ הדתי‬ ‫שמאי מדיני‬
‫ירון סלומון‬
‫התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬התנועה הקיבוצית‬ ‫גלעד קרמר‬
‫התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬התנועה הקיבוצית‬ ‫אביתר דותן‬
‫פרץ שורק‬
‫התאחדות חקלאי ישראל‪ ,‬האיחוד החקלאי‬ ‫רחמים אליהו‬
‫התאחדות האיכרים‬ ‫ד"ר שולה פסח‬
‫דני נאור‬
‫מזכיר התאחדות מגדלי בקר לחלב‬ ‫גיורא פוין‬
‫התאחדות מגדלי בקר לחלב‬ ‫אהוד שבת‬
‫התאחדות מגדלי בקר לחלב‬ ‫ישראל בליט‬
‫שחף טנצר‬
‫מנהלת המחלקה הכלכלית תשלובת החלב‪ ,‬תנובה‬ ‫עו"ד אורלי ביטי‬
‫תשלובת החלב תנובה‬ ‫נציג‬
‫תשלובת החלב תנובה‬
‫מחלבות טרה‪-‬מילקו‬
‫מחלבות שטראוס‬

‫מחלבת בר‪-‬בכפר‪ ,‬נציג המחלבות הקטנות‬
‫ארגון נעמ"ת‬

‫המועצה הישראלית לצרכנות‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪5‬‬

‫המועצה לענף החלב‬ ‫משקיפים ‪2015 -‬‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫מיכל קראוס‪ ,‬מנכ"לית מועצת החלב ויו"ר ועדת המכסות‬
‫סגן בכיר למנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות‪ ,‬גורמי ייצור‬
‫סמנכ"ל בכיר לכלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות‬ ‫איציק שניידר‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫ראש תחום בעלי חיים‪ ,‬הרשות לתכנון משרד החקלאות‬ ‫ד"ר אסף לוי‬
‫רפרנט חקלאות‪ ,‬אגף התקציבים משרד האוצר‬ ‫אורי צוק בר‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫אהוד אלפרט‬
‫עלי בינג‬
‫יועץ משפטי‬
‫מחלבות גד‬ ‫ישראל וגנר‪ ,‬מבקר פנים‬
‫מזכיר התאחדות חקלאי ישראל‬ ‫עו"ד שאול פלס‬
‫כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל‬ ‫עו”ד איתי ברק‬
‫מנכ"לית אגודת עזיזה‬ ‫אבשלום וילן‬
‫מנכ"ל ארגון מגדלי צאן‬ ‫רחל בורשק‬
‫יו"ר ועדת ביקורת‬ ‫אילנית דדוש‬
‫מנכ"ל החקלאית‪ ,‬אגודה שיתופית לשירותים וטרינרים‬ ‫עמי עמיצור‬
‫תשלובת החלב תנובה‬ ‫עדית גורפינקל‬
‫תנועת המושבים‬ ‫אופי רייך‬
‫מזכיר שולחן החלב בתנועת המושבים‬ ‫אפרי רייקין‬
‫התארגנות רפת הגליל המערבי‬ ‫פלג אוריון‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫זיו מטלון‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫יואב ברנע‬
‫המועצה לענף החלב‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫עו"ד עילית סקפה‪-‬לנדאו‪ ,‬יועצת משפטית לועדת המכסות‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫ד"ר טובה אברך‪ ,‬מנהלת תחום חדשנות ובריאות‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫אדריאנה שוחט‪ ,‬מנהלת שיווק‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫אביבה אמסלי‪ ,‬מנהלת חשבונות‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫דורית אשכנזי‪ ,‬מנהלת מחלקת תכנון‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫שולה נוה ורמוס‪ ,‬מנהלת לשכה‬
‫המועצה לענף החלב‬ ‫קלאודיו פסקין‪ ,‬חשב‬
‫לירון תמיר‪ ,‬כלכלן‬
‫ד"ר שמוליק פרידמן‪ ,‬מנהל מקצועי‬
‫אברהם הראל‪ ,‬מנהל איכות וקשרי יצרנים‬

‫שנתון מועצת החלב ‪6 2015‬‬

‫נחל עוז‬ ‫ועדת ביקורת ‪2015‬‬
‫ניר יצחק‬ ‫עדית גורפינקל ‪ -‬יו"ר‬
‫מילקו‪-‬טרה‬
‫תשלובת החלב‪ -‬תנובה‬ ‫שמיל בלברמן‬
‫שטראוס‬ ‫שלוה זוננשוילי‬
‫משרד החקלאות‬
‫ריקי עזרא‬
‫רמה קמר‬
‫חנה טובי‬

‫בשבילי ‪ -‬רק חלב ישראלי!‬ ‫ועדות קבועות של מועצת החלב ‪2015 -‬‬
‫ועדת מכסות (תפקידיה‪ ,‬סמכויותיה והרכבה מוגדרים בחוק תכנון משק החלב)‬
‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬
‫ועדת ביקורת (תפקידיה וסמכויותיה מוגדרים בחוק החברות)‬
‫ועדת מכרזים (תפקידיה וסמכויותיה מוגדרים בחוק חובת המכרזים)‬

‫ועדת כספים‬
‫ועדת חינוך והסברה‬
‫ועדת מנהלי תפעול‬
‫ועדת משאבי אנוש‬
‫ועדה לניהול סיכונים ומצבי משבר‬
‫ועדת מעקב לתקנון איכות חלב צאן‬
‫ועדת מעקב לתקנון איכות חלב בקר‬
‫ועדת בירור לתקנון איכות חלב בקר וצאן‬
‫ועדה מנהלת של המעבדה המרכזית‬
‫ועדה מקצועית של המעבדה המרכזית‬
‫ועדה מקצועית מייעצת למערך הארצי לבריאות העטין‬
‫שולחן מגדלי בקר לבשר‬

‫שולחן מגדלי עזים‬
‫שולחן מגדלי כבשים‬

‫ועדת תכנון וייצור‬
‫ועדת היגוי למחקרים בענפי החלב והבקר‬

‫ועדת ספר העדר‬
‫הוועדה הישראלית של פדרציית החלב העולמית ‪IDF‬‬

‫‪7‬‬

‫ פעולות הסברה (‪ )7%‬סעיף זה משמש בעיקר למימון‬ ‫תקציב מועצת החלב לשנת ‪2016‬‬
‫פעילויות שונות לקידום הענף‪ .‬מתקציב זה ממומנים גם‬
‫פרסומי המועצה‪ ,‬ניהול אתר האינטרנט ופעילויות הדוברות‬ ‫מסגרת התקציב של מועצת החלב לשנת ‪ 2016‬עומדת על‬
‫‪ 58.4‬מיליון ‪ ₪‬לעומת ‪ 50.5‬בשנת ‪.2015‬‬
‫ויחסי הציבור‪.‬‬
‫הסעיפים העיקריים בתקציב ‪ 2016‬הם‪:‬‬
‫תקציב המערך לבריאות העטין ואיכות החלב‪ ,‬מאל”ה‪,‬‬ ‫ ויסות חלב (‪ )31%‬סעיף זה משמש לויסות ענף החלב‪,‬‬
‫(‪ )5%‬משמש להפעלת המערך הכולל מדריכי ממשק חליבה‪,‬‬ ‫טיפול בעודפי חלב במסגרת המכסה וויסות עונתי של הייצור‬

‫רופאים וטרינריים ומעבדה אנליטית‪.‬‬ ‫(התאמה בין ההיצע לביקוש של חלב בין עונות השנה)‪.‬‬

‫התקציב לתפעול השוטף של המועצה עומד על ‪ 9.8‬מיליון‬ ‫ ביטוח עדר הבקר (‪ )15%‬סעיף זה הוא הפרמיה השנתית‬
‫ש”ח ומהווה כ‪ 17%-‬מסך התקציב‪.‬‬ ‫לביטוח עדר הבקר לחלב מפני אירועי תמותה‪ ,‬הכיסוי‬
‫הביטוחי הוא בעיקר לעלות פינוי וכלוי ראשי הבקר שמתו‬
‫תקציב מועצת החלב ממומן מהיטלים הנגבים מכוח חוק‬ ‫ברפתות‪ .‬ביטוח זה מבטיח טיפול מערכתי בפגרי בע”ח‬
‫תכנון משק החלב והמוכרים בתחשיב מחיר המטרה‪.‬‬ ‫ומניעת נזקים סביבתיים‪ ,‬תברואתיים ווטרינריים בגין‬

‫תמותות אלו‪.‬‬

‫מחקרים ופעולות הדרכה (‪ )7%‬סעיף זה מיועד ברובו‬
‫לתמיכה במחקרים הנעשים לקידום ענף‪ ,‬מימון המחקרים‬
‫נעשה במסגרת קרן המחקר של מועצת החלב ע”י גופי‬
‫המחקר המובילים בענף‪ .‬נוסף על קרן המחקר החקלאי‪,‬‬
‫המועצה תומכת במחקרים בתחום תזונה ובריאות האדם‬
‫וזאת במסגרת קרן הפועלת בשיתוף המדען הראשי של‬

‫משרד הבריאות‪ 0.6% .‬מתקציב המועצה מופנה לקרן זו‪.‬‬

‫תקציב ‪2015‬‬ ‫תקציב ‪2016‬‬ ‫תקציב‬ ‫תקציב‬ ‫סעיף‬
‫ביחס לתקציב‬ ‫באחוזים‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬
‫תפעול שוטף‬
‫‪2016‬‬ ‫‪16.9%‬‬ ‫‪9,844‬‬ ‫‪9,032‬‬ ‫השקעות ורזרבה‬
‫‪9.0%‬‬ ‫‪0.9%‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪300‬‬ ‫פעולות הסברה‬
‫‪66.7%‬‬ ‫‪7.1%‬‬ ‫פעילות מדעית ורפואית‬
‫‪22.8%‬‬ ‫‪2.1%‬‬ ‫‪4,150‬‬ ‫‪3,380‬‬ ‫מחקרים ופעולות הדרכה‬
‫‪-12.0%‬‬ ‫‪7.0%‬‬ ‫‪1,232‬‬ ‫‪1,400‬‬ ‫קרן המחקר בשיתוף משרד הבריאות‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪0.9%‬‬ ‫‪4,080‬‬ ‫‪4,080‬‬ ‫המערך הארצי לבריאות העטין ומועדון העדרים הנקיים‬
‫‪56.3%‬‬ ‫‪5.3%‬‬ ‫ביטוח עדר הבקר בפני ארועי תמותה ופסילת בשר משווק‬
‫‪5.4%‬‬ ‫‪14.6%‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪320‬‬ ‫ביטוח איכות חלב‬
‫‪21.4%‬‬ ‫‪0.5%‬‬ ‫‪3,106‬‬ ‫‪2,947‬‬ ‫תמיכה במעבדה מרכזית לבדיקות חלב‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪1.2%‬‬ ‫‪8,500‬‬ ‫‪7,000‬‬ ‫השתתפות בהחזקת ספר העדר‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪5.7%‬‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪0.4%‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫סקרים בענף‬
‫‪-16.7%‬‬ ‫‪0.6%‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪700‬‬ ‫מידע כלכלי וקשרי חוץ‬
‫‪20.0%‬‬ ‫‪0.7%‬‬ ‫‪3,300‬‬ ‫‪3,300‬‬ ‫ייעוץ‪ ,‬יחסי ציבור ודוברות‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪0.1%‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪300‬‬ ‫השתתפות בפעולות שו"ט ומנהל המחקר החקלאי‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪31.2%‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪32.1%‬‬ ‫‪0.3%‬‬ ‫‪428‬‬ ‫‪428‬‬ ‫ויסות חלב‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪0.7%‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬ ‫שולחן מגדלי בקר לבשר‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪3.9%‬‬ ‫‪18,228‬‬ ‫‪13,800‬‬
‫‪-3.0%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪150‬‬ ‫טיפוח ההון האנושי‬
‫‪15.5%‬‬ ‫‪4.6%‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫פעולות בענף הצאן‬
‫‪0.1%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪2,258‬‬ ‫‪2,327‬‬
‫‪-15.4%‬‬ ‫‪58,346‬‬ ‫‪50,524‬‬ ‫סך הכל‬
‫‪2,337‬‬ ‫‪2,334‬‬ ‫פעולות בענף הצאן‬
‫‪50,924‬‬ ‫‪60,200‬‬
‫סה”כ‬

‫שנתון מועצת החלב ‪8 2015‬‬

‫התפלגות תקציב מועצת החלב לשנת ‪2016‬‬

‫תמיכה במעבדה המרכזית ‪1%‬‬ ‫פעולות אחרות ‪4%‬‬
‫פעולות בענף הצאן ‪4%‬‬ ‫תפעול ותקורות ‪17%‬‬

‫המערך לבריאות העטין ‪5%‬‬ ‫ויסות וטיפול‬
‫השתתפות באחזקת ספר העדר‪6%‬‬ ‫ברכיבי חלב ‪31%‬‬

‫מחקרים ופעולות הדרכה ‪8%‬‬

‫שיווק וחינוך לצריכת חלב ‪9%‬‬

‫ביטוח עדר הבקר ‪15%‬‬

‫אלפי שקלים‬ ‫תקציב מועצת החלב בשנים ‪ ,2016-2009‬בערכים שוטפים‬

‫‪90,000‬‬

‫‪80,000‬‬

‫‪70,000‬‬

‫‪60,000‬‬

‫‪50,000‬‬

‫‪40,000‬‬

‫‪30,000‬‬

‫‪20,000‬‬

‫‪10,000‬‬

‫‪0‬‬ ‫ ‪ 2011 2012 2 013 2 014 2 015 2016‬‬
‫‪2 009 2 010‬‬ ‫בקר צאן‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪9‬‬

‫מאל”ה ‪ -‬המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב ‪2015‬‬

‫ד”ר שמוליק פרידמן ‪ -‬מנהל מקצועי‪ ,‬מועצת החלב‪ ,‬מאל”ה‬

‫איור ‪ - 2‬התפלגות סת”ס ע”פ דרגות איכות לתשלום עבור‬ ‫מדדי איכות של החלב הגולמי‬
‫חלב המשווק למחלבה ‪2005-2015‬‬ ‫‪ .1‬ספירת התאים הסומטיים (סת”ס) בחלב המשווק‬

‫ב‪ +‬א מעולה‬ ‫ למחלבות‬
‫בשנת ‪ 2015‬הגיע הסת”ס הכללי של החלב המשווק‬
‫‪24.79% 22.21% 31.95% 29.95% 21.58% 24.73% 44.63% 37.54% 56.94% 58.34% 58.99%‬‬ ‫למחלבה לרמה ממוצעת של ‪ 221,000‬במ”ל חלב (איור ‪.)1‬‬
‫מעקב אחר תוצאות החל משנת ‪ 2011‬מלמד כי רמת‬
‫‪67.52% 71.47% 55.84% 61.57% 73.21% 69.99% 54.61% 51.20% 38.05% 35.34% 34.69%‬‬ ‫הסת”ס הממוצעת המשווקת למחלבות היא ‪220,000‬‬
‫למ”ל‪ .‬תוצאה זו מלמדת על איכותו הגבוהה של החלב‬
‫‪2005 2 006 2007 2008 2 009 2 010 2 011 2 012 2 013 2014 2 015‬‬ ‫שממנו נהנים המחלבות והצרכנים בישראל‪ .‬במטרה להמשיך‬
‫ולשמור על בריאות העטין יש לעבוד על פי נהלי עבודה‬
‫‪ .2‬ספירת תאים סומטים (סת”ס ) ‪ -‬ע”פ תוצאות ביקורת‬ ‫כתובים הקשורים לשגרת החליבה ההיגיינית‪ ,‬שמירה על‬
‫ החלב החודשית (‪)2004-2015‬‬ ‫התנאים הסביבתיים‪ ,‬הקפדה על רווחת בעלי החיים וכמובן‬
‫יישום בטיחות ביולוגית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬המשך ביצוע מדיניות‬
‫ביצוע ביקורת החלב החודשית הנו הכרחי לניהול עדר‬ ‫הניטור‪ ,‬המעקב האבחוני וניתוח התוצאות לפחות פעם‬
‫בצורה מקצועית ומהווה כלי עבודה בסיסי ברפת המודרנית‪.‬‬ ‫בשנה ע”י רופאים המומחים בתחום‪ ,‬יבטיחו את קידום‬
‫תוצאות ביקורת החלב בתאים סומטים מלמדות על מצב‬ ‫בריאות העטין ברמה הלאומית וברמת המשק הבודד‪.‬‬
‫בריאות העטין ברמת הפרה הבודדת‪/‬רמת העדר וכמובן‬
‫איור ‪ .1‬ספירת תאים סומטים (סת”ס) ‪ -‬חלב משווק‬
‫ברמה הלאומית‪.‬‬ ‫למחלבות ע”פ מגזרים ‪2000-2015‬‬

‫בשנת ‪ 2015‬ביצעו ‪ 108,339‬פרות ביקורת חלב‪ .‬מהן ‪36%‬‬ ‫כאשר נבדק החלב המשווק למחלבות ע”פ דרגות תשלום‬
‫היו מהמגזר המשפחתי (‪ 405‬משקים) ו‪ 64%-‬מהמגזר‬ ‫(חלב מעולה עד ‪ ,200,000‬דרגה א’ עד ‪ ,300,000‬ודרגה‬
‫השיתופי (‪ 161‬משקים)‪ .‬סת”ס ביקורת חלב ממוצעת למגזר‬ ‫ב‪ +‬מעל ל‪ )300,000-‬נמצא כי אין הבדלים משמעותיים‬
‫המשפחתי הגיע ל‪ , 276,000 -‬במגזר השיתופי ל‪,266,000-‬‬ ‫בהתפלגות החלב לפי רמות תשלום בשלוש השנים‬
‫האחרונות‪ .‬יש לזכור כי בשנת ‪ 2011‬בוצע השינוי בדרגות‬
‫כאשר הממוצע הארצי דומה לשנה הקודמת‪.‬‬ ‫התשלום (החמרה ברמת המעולה והרחבת טווח החלב‬
‫בדרגה א’) שגרם לירידה ב’מעולה’ ולעליה משמעותית מאד‬
‫כאשר מנתחים את תוצאות הסת”ס מהעשור האחרון נמצאה‬ ‫בכמות החלב במחיר המטרה (ללא פרס וללא קנס) ‪ -‬איור ‪2‬‬
‫מגמה גלית שנעה בין ‪ 220,000‬ועד ל‪ .270,000-‬החל מ‪2009-‬‬
‫מתקיימת החמרה בבריאות העטין של העדרים המבצעים‬
‫את ביקורות החלב והדבר נובע כנראה מעליה במספר‬
‫הפרות לעדר (סגירת רפתות ומכירת הבקר למשקים קיימים)‬
‫ומכאן גם עליה בצפיפות ברפתות ובנגיעות התוך עטינית‬

‫(איור מס ‪).3‬‬

‫איור ‪ - 3‬ספירות תאים סומטיים (סת”ס) בחלב ע”פ ביקורת‬
‫חלב בשנים ‪( 2004-2015‬אלפים למל”ל)‬

‫שנתון מועצת החלב ‪10 2015‬‬

‫פילוח עיקרי הגורמים הפתוגנים כפי שאובחנו מדלקות‬ ‫‪ .3‬ספירת חיידקים כללית (סח”כ) שנים ‪2005-2015‬‬
‫עטין קליניות בבקר‪:‬‬ ‫מניתוח התוצאות בעשור האחרון נראה כי אין שינוי‬
‫משמעותי בהתפלגות החלב המשווק ע”פ דרגות האיכות‬
‫א‪ .‬קולי היה ועודנו הגורם השכיח לדלקות הקליניות בבקר‬ ‫לספירת חיידקים כללית ‪.‬מדד זה משקף את תהליך יצור‬
‫ושיעור האבחונים שלו די קבוע לאורך השנים‪ .‬כך גם קבוצת‬ ‫החלב הגולמי מבחינה היגיינית ‪ .‬החל מסביבת הפרה‪ ,‬שגרת‬
‫ה‪“( CNS-‬מיקרוקוקים”) המדורגת במקום השני בשכיחותה‪.‬‬ ‫החליבה‪ ,‬אחסון החלב והובלתו תוך שמירת על שרשרת‬
‫במהלך ‪ 2015‬בצענו מחקר מקיף לבחינת המצאות סטאפ‪.‬‬
‫אוראוס ברפתות בישראל דרך מיכלי החלב יחד עם אפיון‬ ‫הקירור ומניעת זיהומים עד הגעתו לפתח המחלבה‪.‬‬
‫גנטי ופרופיל רגישות לאנטיביוטיקה (איתור חיידק ‪,)MRSA‬‬
‫כך שנוכל ללמוד ולהבין מיהם חיידקי הסטאפ‪.‬אוראוס‬ ‫פעילות המעבדה לבריאות העטין ‪2015‬‬
‫המאובחנים מהרפתות‪ ,‬האם קיימת שונות ביניהם והאם‬ ‫שנת ‪ 2015‬התאפיינה‪ ,‬בשימור הפעילות האבחונית לפתוגנים‬
‫הקשורים לבריאות העטין‪ ,‬בנוסף לאבחון נוגדנים לבת‬
‫ניתן למצוא סיבות לעליה בשכיחותם‪.‬‬ ‫שחפת בחלב‪ ,‬בדיקות מולקולאריות לפתוגנים מדבקים‬

‫מבחני רגישות לאנטיביוטיקה‬ ‫בעטין‪ ,‬זיהוי ‪ BVD‬ואבחון נוגדנים לוירוס ה‪.BLV-‬‬
‫השנה בוצעו ‪ 4,088‬מבחני רגישות לאנטיביוטיקה בתדירות‬ ‫סה”כ הבדיקות לזיהוי פתוגנים בחלב שנשלחו על ידי‬
‫קבועה הנקבעת לפי סוג החיידק וסיבת הדיגום‪ .‬מבחן‬ ‫המגדלים הגיע ל‪ 70,922-‬והוא מהווה עליה ב‪ 11%-‬בהשוואה‬
‫הרגישות מתבצע גם במקרים נוספים על פי דרישה של‬ ‫לשנה הקודמת‪ .‬בנוסף השתמשו המשקים בשירותי המעבדה‬
‫רופא מטפל או רופא מאל”ה‪ .‬במהלך ‪ 2015‬המשכנו לבצע‬ ‫לבדיקות נוספות כמו בדיקת מיכלי חלב‪ ,‬חומרי חיטוי לעטין‪,‬‬
‫מבחן רגישות נוסף לבידודי סטאפ‪.‬אוראוס וזהו מבחן‬ ‫בדיקות מולקולריות ובדיקות לזיהוי נוגדנים למחלות‬
‫לזיהוי ‪ .)Methycillin-resistant Staph.aureus) MRSA‬בעקבות‬ ‫אחרות‪ .‬בסה”כ נערכו ‪ 131,127‬בדיקות ‪ 86% -‬במגזר המושבי‬
‫הבדיקה זוהתה רפת אחת בה נמצא חיידק סטאפ‪.‬אוראוס‬ ‫(מתוך ‪ 612‬משקים) ו‪ 100%-‬במגזר השיתופי (‪ 164‬משקים)‪.‬‬
‫עמיד‪ .‬במעבדה עוקבים אחר שכיחות חיידקי ‪MRSA‬‬
‫ומבצעים איפיון גנטי במסגרת מחקר ושיתוף פעולה עם‬ ‫תוצאות אבחונים מדלקות עטין קליניות בבקר‬
‫בדיקות החלב מדלקות עטין קליניות הנבדקות במעבדת‬
‫מעבדות חיצוניות‪.‬‬ ‫מאל”ה נשלחות ביוזמת ובאחריות המגדלים‪ .‬במהלך השנה‬
‫התקבלו ‪ 25%( 14,187‬מכלל הבדיקות)‪ ,‬שהוגדרו ע”י המגדל‬
‫בדיקות ‪ ELISA‬לאבחון נוגדנים בחלב‪:‬‬ ‫כבדיקות קליניות‪ .‬סיבת המשלוח הנפוצה לדיגום הייתה‬
‫א‪ .‬בדיקות לאבחון נוגדנים בחלב לבת שחפת‬ ‫ונשארה עליה בסת”ס (‪ 47.6%‬מהדגימות)‪ .‬שיעור מאד נמוך‬
‫בשנת ‪ 2015‬הפעילות האבחונית במעבדה המשיכה כסדרה‬ ‫של הדגימות התקבל כ”מעקב לאחר טיפול” (‪ 1.6%‬בלבד)‪,‬‬
‫על פי תוכנית עבודה חודשית‪ .‬מספר הבדיקות נשמר‬ ‫וזו נקודה חלשה מאד שראוי לשפר אותה במרבית המשקים‪.‬‬
‫בהשוואה ל‪( 51,805 ,2014-‬מ‪ 307-‬משקים) עם עליה של‬
‫מספר המשקים השולחים בדיקות בעקר דרך ביקורת החלב‪.‬‬
‫מרבית המשקים כאמור נבדקים פעם אחת בשנה כ”בדיקת‬
‫עדר” ‪ ,‬ישנן ‪ 14‬רפתות אשר נבדקות לאורך השנה בשיטה‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪11‬‬

‫שהושמדו בהשוואה לשנה קודמת מתוכם הושמדו ‪71,543‬‬ ‫“המתגלגלת”‪ ,‬קרי משלוח דגימות מפרות מתייבשות לאורך‬
‫ליטר מסיבה של אבחון מחלת הברוצלוזיס ברפת בדרום‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬ובנוסף מתקבלות בדיקות פרטניות מפרות בודדות‪,‬‬
‫הסיבות העקרויות להשמדת חלב נשארו חומרים מעכבים‬ ‫“חשודות” (קליניות) לבת שחפת‪ .‬השנה התקבלו ‪ 253‬דגימות‬
‫וחומציות‪ .‬מספר האירועים של חלב חריג נשאר כשנה‬ ‫כאלו בהם שיעור הנגיעות היה ‪ .50.6%‬שיעור הנגיעות‬
‫קודמת אך כמות החלב החריג והמושמד גדלה‪ .‬לא נמצא‬ ‫הכללית לבת שחפת ע”פ נוגדנים בחלב מבדיקות שבוצעו‬
‫כל הבדל בין המגזרים (שיתופי‪ ,‬מושבי) בכמויות ההשמדה‬
‫ב ‪ 176‬משקים היה ‪ 4.2%‬ואין הוא שונה משנים עברו‪.‬‬
‫הכלליות‪.‬‬
‫בבדיקת נוגדנים בחלב ל‪BLV-‬‬
‫סיכום פעילות צוות עובדי השדה של מאל”ה ‪2015 -‬‬ ‫בדיקה זו מבוצעת לבקשת המגדלים‪/‬הרופא המטפל ‪ .‬השנה‬
‫מצבת כוח האדם בשדה‪ 4 :‬מדריכי ממשק ומיכון חליבה‬ ‫הייתה עליה משמעותית במספר הבדיקות‪ .‬שיעור הנגיעות‬
‫הממוצע מתוך בדיקות העדר הינו ‪ 30%‬ב ‪ 6‬משקים שבם‬
‫ו‪ 2-‬רופאים וטרינריים (משרה מלאה ומשרה חלקית)‪.‬‬ ‫נבדקו כלל הפרות ‪.‬יש להניח כי הבדיקה במשקים אלו‬
‫כללי‪ :‬צוות המדריכים והרופאים‪ ,‬עסק גם השנה בטיפולי‬ ‫באה בעקבות תחלואה וסימנים קלייניים שהחשידו לכיוון‬
‫מנע‪ ,‬בנושאי ממשק ותקינות מערכות חליבה בשעת רגיעה‪,‬‬ ‫המחלה ואין בתוצאה זו לרמז על שיעור הנגיעות הכלל‬
‫ובמתן פתרונות מיידיים לתקלות חמורות‪ .‬התערבותם‬ ‫ארצית‪ .‬מרבית יתר הבדיקות בוצעו דרך מיכלי החלב מ ‪113‬‬
‫המהירה והמקצועית קידמה את מצב בריאות העטין ואיכות‬ ‫משקים (לעומת ‪ 28‬בשנה קודמת) כאשר ‪ 44.7%‬מהן נמצאו‬
‫החלב‪ ,‬ומנעה נזקים בריאותיים למקנה ונזקים כלכליים‬
‫למגדלים‪.‬מתן השירות ע”י המדריכים‪/‬רופאים נעשה על‪-‬פי‬ ‫שלילים למחלה זו‪.‬‬

‫סדר עדיפויות מובנה‪ ,‬שנקבע בהנהלת מאל”ה‪.‬‬ ‫בדיקות מולקולאריות בחלב‪ -‬מבוצעות שתי בדיקות‪:‬‬
‫צוות המדריכים הצליח לעמוד ביעד שהוצב לו השנה ‪ -‬ביצוע‬ ‫‪.1‬פתוגנים מדבקים לעטין‬
‫ביקור במשקים ומתן אישורים לתקינות מכוני החליבה‪978 .‬‬
‫אישורים ניתנו למשקי בקר וצאן ועוד ‪ 30‬למשקי רובוטים‪.‬‬ ‫השנה הייתה עליה משמעותית בביצוע בדיקות‬
‫אישור זה מעוגן בתקנון החלב ומעיד כי המשק עמד בהצלחה‬ ‫מולקולאריות הן במספר הבדיקות והן במספר המשקים‪.‬‬
‫במגוון הבדיקות למכון וציודו הנלווה ע”פ תקני איכות בין‬ ‫אחד היתרונות הגדולים של בדיקה זו‪ ,‬היא תשובה מהירה‬
‫לאומיים (עליה של ‪ 34%‬בהשוואה לשנה קודמת)‪ .‬בנוסף‬ ‫ומדויקת להמצאות גורמים פתוגנים מדבקים בעדר או‬
‫לכך‪ ,‬רופאי מאל”ה הגבירו את פעילותם בשדה כאשר ‪185‬‬ ‫פרה בודדת (מתוך מאות)‪ .‬מאז ההתפרצות בשנת ‪ 2008‬בה‬
‫משקים זכו לביקור רופא המומחה במחלות עטין לביצוע‬ ‫אובחנו ‪ 16‬רפתות חדשות חיוביות למיקופלסמה בוביס‪ ,‬מדי‬
‫סיכום תוצאות שנתיות והערכת סיכונים בתחום זה (עליה‬ ‫שנה מאובחנות ‪ 2-9‬רפתות חדשות‪ ,‬חלקן באמצעות בדיקת‬

‫של ‪ 58%‬בהשוואה לשנה קודמת)‪.‬‬ ‫מיכל החלב וחלקן באבחון ישיר מדלקות עטין‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2015‬פעל צוות השדה גם בפעולות יזומות בנושאים‬
‫הבאים‪ :‬ביצוע דיגום כלל העדר במקרים של נגיעות‬ ‫‪ .2‬אבחון ‪BVD‬‬
‫במיקופלסמה‪ ,‬בדיקת מכוני חליבה חדשים‪ ,‬קיום מפגשים‬ ‫זו השנה השניה בה הוכנסה לראשונה לסל השירותים‬
‫מקצועיים של צוות המדריכים במשקים בהן עלו סוגיות‬ ‫שיטה לאבחון הנגיף ‪ BVD‬בחלב‪ .‬מחלת ה‪ BVD-‬מתבטאת‬
‫מקצועיות שנויות במחלוקת ובארגון מפגשים ברמת‬
‫בעיקר בפגיעה בפוריות‪ ,‬הפלות ותחלואת יונקים‪.‬‬
‫מושב ‪ /‬אזור‪.‬‬ ‫גורם עיקרי להפצה בעדר הוא בעלי חיים נשאים‬
‫(‪ )Persistent infected = PI‬אשר נדבקו ברחם והם עצמם‬
‫הדרכה והסברה‬ ‫לא מפתחים נוגדנים כנגד הווירוס‪ .‬פרה נשאית מפרישה‬
‫המודעות וההכרה בחשיבות נושא בריאות העטין ואיכות‬ ‫את הנגיף בריכוזים גבוהים ומסכנת את העדר ולא ניתן‬
‫החלב הוטמעה בתודעתם של מרבית יצרני החלב והעוסקים‬ ‫לזהותה באמצעות בדיקת נוגדנים‪ .‬הבדיקה המולקולארית‬
‫מזהה אנטיגן של הוירוס‪ ,‬אינה מושפעת ממתן חיסון בעדר‬
‫בענף זה באמצעות‪:‬‬ ‫ומיועדת לאיתור פרות שהן ‪ PI‬דרך מיכל החלב‪ .‬הבדיקה‬
‫א‪ .‬הפצת מידע שוטף וחומר הדרכתי למגדלים באתר “יצרני‬ ‫מסוגלת לזהות פרה חיובית במיכל חלב של ‪ 200-400‬פרות‪,‬‬
‫החלב” של מועצת החלב הכוללים‪ :‬דף מידע אינטרנטי‬ ‫ומניסיון המעבדה שלנו זיהוי פרה בודדת מבדיקת מיכל של‬
‫שבועי “חלבי” ופרסום דפי מידע ומאמרים מקצועיים באתר‬ ‫‪ 790‬פרות! השנה‪ ,‬בשתי רפתות בהן נתקבלה תוצאה חיובית‬
‫במיכל החלב התבצעו בדיקות באיגומים (לקבוצות) ולאחר‬
‫מאל”ה ובעיתונות החקלאית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפגשים אישיים עם המגדלים והרופאים המטפלים‬ ‫מכן לפרות פרטניות עד לאיתור הפרה הנשאית הבודדת‪.‬‬

‫ במשקים עצמם‪.‬‬ ‫“חריגי חלב” ‪ -‬השמדות חלב‬
‫סך הכול הושמדו ב‪ 1,273,385 ,2015-‬ליטר חלב בקר וצאן‬
‫השנה נערכו ‪ 2‬ימי עיון במסגרת “הפורום המקצועי לבריאות‬ ‫שהוגדר כבלתי ראוי לשיווק ‪.‬קיימת עליה ב ‪ 121,000‬ליטר‬
‫העטין ואיכות החלב”‪ ,‬המפגשים מיועדים לכלל העוסקים‬

‫שנתון מועצת החלב ‪12 2015‬‬

‫ איסוף המידע וריכוזו ברמה הלאומית בכל הקשור‬ ‫בענף החלב כולל אנשי המחלבות‪ .‬במסגרת זו מוזמנים‬
‫ לבריאות העטין ואיכות החלב‬ ‫מומחים מהארץ ומהעולם לדיון בסוגיות‪ ,‬המעסיקות‬
‫מקצועית את ענף החלב בארץ‪ .‬להלן הנושאים שנדונו‬
‫יעדי פעילות לצוות השדה‪:‬‬
‫ צירוף משקים למעגל הניטור והבקרה המיקרוביאלית‬ ‫במפגשים אלו‪:‬‬
‫ והממשקית תוך הגברת שיתוף הפעולה עם הרופאים‬ ‫ “על רווחת בע”ח ברפת הישראלית”‬
‫ “איסוף מידע לקבלת החלטות” (“אפימילק”)‬
‫ המטפלים‪.‬‬ ‫ ביצוע ופרסום מחקרים במסגרת כנסים בארץ (כנס הבקר‬
‫ ירידה ב‪ 20%-‬באירועי “חלב חריג” באמצעות הגברת‬ ‫ בירושלים‪ ,‬כנס מיקרוביולוגיה וטרינרית ) ובעולם (‪.)IDF‬‬

‫ המודעות וההדרכה בתחום‬ ‫תמצית יעדי פעילות מאל”ה ‪:‬‬
‫ העמקת הידע בנושאי איכות הסביבה ורווחת בע”ח‬ ‫יעדי פעילות למעבדה לבריאות העטין ואיכות החלב‪:‬‬
‫ הכנסת שיטות עבודה נוספות במעבדה על פי תקני‬
‫ והשפעתם על בריאות העטין ואיכות החלב‪.‬‬
‫ המשך ביצוע בדיקות חד שנתיות לאישור תקינות מכון‬ ‫ החלב הישראליים‪.‬‬
‫ המשך העבודה עם המערכת המולקולרית לאבחון גורמים‬
‫ החליבה לכלל המגדלים (בקר וצאן)‪.‬‬
‫ ארגון ימי הדרכה וסיורים מקצועיים לעוסקים בתחום‬ ‫ פתוגנים בחלב בשיטות מתקדמות‪.‬‬
‫ השתתפות פעילה במחקרים חדשים והגברת היכולות‬
‫ החלב‪.‬‬
‫ שיווק והפעלה מוגברת של המעבדה לציוד חליבה‬ ‫ המקצועיות של צוות המעבדה‪.‬‬
‫ (סימולטור) ומתן שירותים בתחום המחקר וביצוע בדיקות‬ ‫ הידוק שת”פ עם מעבדות מיקרוביאליות אחרות בארץ‬

‫ לחומרי ניקוי וחיטוי מכוני חליבה‪.‬‬ ‫ ובעולם לצורך העשרת הידע‪.‬‬
‫ מתן תמיכה מקצועית לגופי מחקר‪ ,‬מחלבות ולגופים‬

‫ ממשלתיים‪.‬‬

‫קרן המחקר של מועצת החלב‪ ,‬בשיתוף משרד הבריאות‬

‫ד”ר טובה אברך ‪ -‬מנהלת תחום הבריאות‪ ,‬מועצת החלב‬

‫המחקרים שזכו במימון בשנת ‪:2015‬‬ ‫קרן המחקר של מועצת החלב‪ ,‬בנושא “תרומת חלב ומוצריו‬
‫‪ .1‬שיפור קיבולת נוגדת חימצון של חלב באמצעות שימוש‬ ‫לבריאות האדם”‪ ,‬ממשיכה בפעילותה זו השנה השמינית‪.‬‬
‫הקרן מנוהלת על ידי המדען הראשי של משרד הבריאות‬
‫ בהמגון בלחץ אולטרא גבוה‬ ‫ויושבת הראש שלה היא ד”ר רונית לובצקי‪ .‬במועצת החלב‬
‫ ד”ר אבי שפיגלמן‪ ,‬הפקולטה להנדסת מזון‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫מנהלת את הקרן ד”ר טובה אברך‪.‬‬
‫‪ .2‬מטבולמיקס של חלב פרה‪ ,‬חלב אם ותחליפיו‬
‫ ד”ר מרדכי סליי‪ ,‬מרכז רפואי הדסה עין כרם‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫מטרת הקרן היא לעודד מחקר מקומי ישראלי בנושא זה‪.‬‬
‫מדי שנה מפורסם “קול קורא” הפונה לרופאים ולחוקרים‬
‫‪ .3‬זמינותו הביולוגית של ‪ EGCG‬המוגן בעזרת חלבון החלב‬ ‫בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ‪ ,‬בבתי חולים ובמכוני‬
‫ בטא לקטוגלובולין ותפקידו במניעת השמנת יתר‬
‫ ותנגודת לאינסולין‬ ‫מחקר‪.‬‬
‫ פרופ’ יואב ליבני‪ ,‬הפקולטה להנדסת מזון‪ ,‬הטכניון‪.‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪13‬‬

‫קרן המחקר למדעי הבקר ‪2015‬‬

‫המחקרים נשפטים בשלב הראשון בידי ועדות מקצועיות‬ ‫פרופ’ זאב טריינין ‪ -‬יו”ר ועדת ההיגוי העליונה למחקרים‬
‫ולכל ועדה יו”ר‪:‬‬
‫מטרת הקרן‬
‫ממשק וטיפוח ‪ -‬פרץ שורק ( המ”ב)‬ ‫הקרן תומכת במחקר‪ ,‬יישומי ברובו‪ ,‬המעמיד לרשות‬
‫בריאות ‪ -‬פרופ’ אורי אורגד (גמלאי)‬ ‫הרפתן והבוקר את הכלים הטובים ביותר להגברת התפוקה‬
‫הזנה ומספוא ‪ -‬ד”ר גבי עדין (שה”מ)‬ ‫ולצמצום העלויות‪ ,‬כמו גם לבריאות משופרת של עדר‬
‫פוריות ופיזיולוגיה ‪ -‬ד”ר יואל זרון (שיאון)‬ ‫החלב והבשר וייצור איכותי ובריאותי של מוצרי הרפת‬
‫איכות חלב ובריאות העטין ‪ -‬ד”ר שמוליק פרידמן‬
‫לרווחת האדם‪ ,‬קרי‪:‬‬
‫(מועצת החלב‪ -‬מאל”ה)‬
‫גידול וטיפוח בקר לבשר ‪ -‬רחל גבריאלי (שה”מ)‬ ‫ הבטחת אספקה סדירה של מלוא צריכת חלב ומוצריו‬
‫גידול‪ ,‬טיפוח ובריאות הצאן ‪ -‬דורית כבביה ( שה”מ)‬ ‫ בישראל‪ ,‬מייצור מקומי ובמחירים סבירים‬

‫לאור שיפוטן ממליצה ועדת ההיגוי העליונה למחקרים‬ ‫ הגדלת הצריכה לנפש של חלב ומוצריו מהשוק המקומי‪,‬‬
‫מטעם מועצת החלב‪ ,‬על המחקרים הנבחרים‪ ,‬באישורו‬ ‫ כמו גם איתור שווקים נוספים ופיתוחם‬
‫ ייעול ייצור החלב ועיבודו‬
‫הסופי של המדען הראשי של משרד החקלאות‪.‬‬
‫הקרן מממנת כ‪ 60 -‬פרויקטים מחקריים בו בזמן‪( .‬דוחות‬ ‫ ייצור חלב ועיבודו באופן האוהד את הסביבה‪ ,‬שומר על‬
‫ משאבי הטבע ומקורות המים‪ ,‬וממחזר תוצרי לוואי‬
‫מחקרים שהסתיימו נמצאים באתר מועצת החלב)‪.‬‬ ‫ מתעשיית המזון‬
‫ שיפור איכות החלב ובטיחותו לאורך כל שרשרת‬
‫חברי ועדת היגוי עליונה למחקרים‪:‬‬ ‫ הייצור‪ ,‬העיבוד והשיווק‬
‫יו”ר פרופ’ זאב טריינין (מועצת החלב)‬ ‫ שיפור איכות ויעילות הייצור של הבקר‪ ,‬בריאותו‬
‫ ורווחתו‬
‫חברים‪ :‬פרץ שורק‪ ,‬אפרים עזרא (נציגי התאחדות‬
‫מגדלי בקר)‪ ,‬ד”ר גבי קניגסוולד (נציג החקלאית)‪,‬‬ ‫ קידום פיתוח “רפת ירוקה”‪ ,‬כולל חיסכון במים‪ ,‬שימוש‬
‫זאב פייקובסקי‪ ,‬ישראל בליט (נציגי מחלבות)‪ ,‬ד”ר‬ ‫ חוזר במים ברפת‪ ,‬טיפוח הסביבה והמראה הירוק‪,‬‬
‫שוקי מירון‪ ,‬ד”ר נורית ארגוב (נציגי חוקרים)‪ ,‬ד”ר‬ ‫ הגברת השימוש במערכות סולריות לייצור אנרגיה‬
‫גבי עדין‪ ,‬דורית כבביה (נציגי שה”ם)‪ ,‬ד”ר שמוליק‬ ‫ והשקעה ברווחת העובד‬

‫פרידמן (מועצת החלב)‪.‬‬ ‫ קידום רווחת בעלי חיים במשק הבקר והשפעתה על‬
‫ מדדי הבריאות והייצור‬

‫תקציב הקרן ‪₪ 4,105,000‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪14 2015‬‬

‫תקצוב ‪:2015‬‬

‫תקצוב ‪ 2015‬תחום‬

‫הזנה הזנה חלב ממשק ממשק פוריות צאן ‪Grand‬‬ ‫בריאות בשר‬ ‫שם המוסד‬

‫טיפוח פיסיולוגיה ‪Total‬‬ ‫מספוא ועטין‬

‫‪345,000‬‬ ‫‪345,000‬‬ ‫בי"ס וטרינרי‬
‫‪60,000‬‬
‫‪670,000 50,000‬‬ ‫‪60,000‬‬ ‫החקלאית‬
‫‪375,000‬‬
‫‪215,000‬‬ ‫‪220,000‬‬ ‫‪400,000‬‬ ‫המכון הוטרינרי‬
‫‪30,000‬‬
‫‪100,000‬‬ ‫‪235,000 80,000‬‬ ‫‪60,000‬‬ ‫הפקולטה לחקלאות‬
‫‪1,810,000 55,000‬‬
‫‪40,000‬‬ ‫‪185,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫התאחדות מגדלי בקר‬
‫‪460,000‬‬
‫‪4,105,000 105,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫מאל"ה מועצת החלב‬

‫‪100,000‬‬ ‫מועצת החלב‬

‫‪435,000 190,000‬‬ ‫‪110,000‬‬ ‫מינהל המחקר החקלאי ‪740,000 190,000 90,000‬‬

‫‪40,000‬‬ ‫מכללת תל חי‬

‫‪310,000‬‬ ‫‪50,000 55,000 45,000‬‬ ‫שה"מ‬

‫‪670,000 825,000 100,000 430,000‬‬ ‫‪50,000 855,000 235,000 835,000‬‬ ‫‪Grand Total‬‬

‫מחקר אודות חיידקי הכרס‬ ‫נושאי מחקר בולטים‬
‫בראשות ד”ר יצחק מזרחי מהמכון לבעלי חיים במנהל‬
‫המחקר החקלאי‪ ,‬נחקרים‪( ,‬במספר מחקרים) חיידקי הכרס‬ ‫נאוספורה כגורם הפלה בבקר‬
‫בשיטות הביולוגיה המולקולארית במטרה להגביר נעכלות‬ ‫במחקר רטרוספקטיבי שהסתיים בשנה שעברה‪ ,‬בחן את‬
‫המזון בכרס והקטנת יצירת גזי חממה‪ .‬המחקרים ימשכו‬ ‫גורמי ההפלה במשק הישראלי ונוהל ע”י ד”ר בני שריר‬
‫וד”ר מיכאל ואן סטרטן מהחקלאית‪ ,‬בשיתוף חוקרים‬
‫קרוב לוודאי גם בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫מביה”ס לרפואה וטרינרית והמכון הווטרינרי‪ ,‬נמצא‬
‫נאוספורה קנינום ‪ -‬טפיל חד תאי‪ ,‬כגורם העיקרי להפלות‬
‫בשנת ‪ 2015‬החליטה ועדת ההיגוי למחקרים לתת העדפה‬ ‫בבקר (כ‪ . )50%-‬במקביל ‪,‬צוות חוקרים בראשות ד”ר מוניקה‬
‫למחקרים בנושאים של רווחת בעח”י ושיפור איכות הסביבה‬ ‫מזוז מהמכון הווטרינרי‪ ,‬החוקר אודות הטפיל‪ ,‬פיתח שיטה‬
‫מעבדתית לגידול הטפיל בכמויות גדולות‪ ,‬במטרה לפתח‬
‫במיוחד בנושא סילוק שפכים‪.‬‬
‫תרכיב למניעת הפלות מהטפיל‪.‬‬

‫בהמשך פותח תרכיב ניסיוני והריהו מוזרק לפרות בהריון‬
‫בכדי למנוע הפלות‪ .‬הפרוייקט נמצא בעיצומו וימשיך ביתר‬

‫שאת בשנים הקרובות‪.‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪15‬‬

‫חוק חופש המידע‬

‫ד”ר טובה אברך הממונה על יישום הוראות החוק במועצת החלב‬

‫‪ .3‬בתאריך ‪ 20.5.2015‬פנתה עמותה בבקשת מידע בנושא‬ ‫במהלך שנת ‪ 2015‬קיבלה מועצת החלב ארבע פניות מכוח‬
‫ חוזים ותשלומים של המועצה מול גופי בריאות‪ .‬הפנייה‬ ‫חוק חופש המידע‪ .‬שלוש פניות נענו במלואן ופנייה אחת‬
‫ נענתה לאחר אורכות של ‪ 30‬יום ו‪ 60-‬יום נוספים‪ .‬כמו‬ ‫נענתה חלקית בעקבות התנגדות צד שלישי למסירת מידע‬

‫ כן‪ ,‬נעשתה פנייה לצדדים שלישיים‪ .‬הפנייה נענתה‪.‬‬ ‫בעניינו‪ .‬פניות אלו היו‪:‬‬
‫ פנייה נוספת לקבלת הבהרות נענתה אף היא‪     .‬‬ ‫‪ .1‬בתאריך ‪ 29.1.2015‬פנתה עמותה בבקשת מידע בנושא‬
‫ קשרי המועצה עם דיאטנית‪ .‬פנייתה בהתאם לחוק חופש‬
‫‪ .4‬בתאריך ‪ 18.8.2015‬פנה עו”ד בבקשת מידע בנושא קרנות‬ ‫ המידע נענתה לאחר אורכה של ‪ 30‬יום‪ .‬פנייה נוספת‬
‫ מימון‪ .‬הפנייה נענתה לאחר ‪ 30‬ימים‪ .‬פנייה נוספת‬ ‫ לקבלת הבהרות נענתה אף היא‪ .‬ביום ‪ 18.6.2015‬הוגשה‬
‫ לקבלת הבהרות נענתה אף היא‪.‬‬
‫ עתירה בעניין זה והיא נמחקה ביום ‪.2.2.2016‬‬
‫‪ .5‬ביום ‪ 19.5.2015‬הגישה עמותה עתירה מינהלית בעקבות‬
‫ התנגדות צד שלישי למסירת מידע בעניינו במענה‬ ‫‪ .2‬בתאריך ‪ 20.5.2015‬פנתה עמותה בבקשת מידע בנושא‬
‫ לבקשה למידע שהוגשה בשנת ‪ . 2014‬ביום ‪25.9.2015‬‬ ‫ חוזים ותשלומים של המועצה מול אנשי מקצוע‪ .‬הפנייה‬
‫ נמחקההעתירהלאחרשהצדהשלישיהסיראתהתנגדותו‪.‬‬ ‫ נענתה לאחר אורכות של ‪ 30‬יום ו‪ 60-‬יום נוספים‪ .‬כמו‬
‫ כן‪ ,‬נעשתה פנייה לצדדים שלישיים‪ .‬הפנייה נענתה‬
‫ חלקית בעקבות קבלת התנגדות של אחד מן הצדדים‬

‫ השלישיים שהתנגד למסירת המידע בעניינו‪.‬‬

‫פעילות המועצה בתחום הבריאות‬

‫ד”ר טובה אברך ‪ -‬מנהלת תחום הבריאות‪ ,‬מועצת החלב‬

‫פרסומים מדעיים של המועצה‪:‬‬ ‫מועצת החלב פועלת להפצת חומר מדעי רפואי מבוסס‬
‫א‪ .‬החלב ‪ -‬נכס תזונתי (לרופאים‪ ,‬דיאטניות ולקהל הרחב‬ ‫עובדות (‪ )evidence-based medicine‬בנושא החלב‪.‬‬

‫ אי סבילות ללקטוז היא לא אלרגיה למוצרי חלב‬ ‫המועצה עוקבת אחר פרסומים מדעיים בארץ ובעולם בנושא‬
‫ (רופאים‪ ,‬דיאטניות)‪.‬‬ ‫החלב ומפיצה את החדשים והמעניינים ביניהם בקרב הקהל‬
‫המקצועי (רופאים‪ ,‬דיאטניות‪ ,‬אחיות טיפות חלב) ובקרב‬
‫ב‪ .‬ספיגת סידן (בעיקר דיאטניות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬איך אנחנו מבטיחים שהחלב ישאר לבן? (רופאים‪,‬‬ ‫הקהל הרחב‪.‬‬

‫ דיאטניות‪ ,‬קהל רחב)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חברה מועצת החלב לאיגודי רופאים שונים במטרה‬
‫ד‪ .‬חלב ומוצרי חלב (לאחיות טיפת חלב)‪.‬‬ ‫לתמוך בכנסים קיימים וליזום כנסים חדשים בנושא תזונה‬
‫ה‪ .‬אי סבילות ללקטוז ‪ -‬דף המלצות (לקהל הרחב)‬
‫בריאה‪.‬‬
‫המועצה הכינה גם חומר מדעי בערבית‪ ,‬שאמור להיות‬
‫מחולק על ידי רופאים במגזר‪ ,‬למטופלים המתעניינים‬

‫בתחום‪ ,‬ובעיקר בנושא אי‪-‬סבילות ללקטוז‪.‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪16 2015‬‬

‫חלב בקר‬

‫‪2‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪17‬‬

‫ייצור חלב בקר‬

‫תכולת השומן הממוצעת בחלב הגולמי עמדה על ‪3.75%‬‬ ‫בשנת ‪ 2015‬יוצרו בישראל ‪ 1,372‬מיליון ליטרים לעומת ‪1,456‬‬
‫לשומן לעומת ‪ 3.68%‬בשנה הקודמת‪ ,‬תכולת החלבון בחלב‬ ‫בשנת ‪ - 2014‬ירידה של ‪ 84‬מיליון ליטרים (‪.)5.7%‬‬

‫הגולמי עמדה על ‪ 3.37%‬לעומת ‪ 3.34%‬בשנה הקודמת‪.‬‬ ‫היצור בשנת ‪ 2015‬דומה מאד למכסה הארצית היקף תת‪-‬‬
‫הביצוע עמד על ‪ 40‬מיליון ליטרים אך היקף סך הייצור‬
‫מחירי החלב הגולמי בשנת ‪ 2015‬ירדו ב‪ 6%-‬ביחס לשנה‬
‫הקודמת‪ 33% .‬מהירידה במחיר מוסברת ע”י הירידה‬ ‫הפרטני מעבר למכסה היה ‪ 38‬מיליון ליטרים‪.‬‬
‫בתשומות (בעיקר מחירי המזון שירדו ב‪ 4%-‬בממוצע)‬
‫ו‪ 67%-‬מהירידה מוסבר מהגידול ברכיבי השחיקה והפריון‬ ‫התפלגות ייצור החלב בין המגזרים הייתה כ‪ 58%-‬רפת‬
‫שעמדו בשנת ‪ 2015‬על ‪ 18.4‬אג’ בממוצע לעומת ‪ 10.2‬בשנה‬ ‫שיתופית‪ ,‬כ‪ 41%-‬במגזר המשפחתי ו‪ 1%-‬בבתי ספר‬
‫קודמת‪ .‬מחיר המטרה בשנת ‪ 2015‬התבסס על סקר הרווחיות‬ ‫חקלאיים‪ .‬האזור שבו יוצרה הכמות הגדולה ביותר של‬
‫משנת ‪ 2011‬זאת כי במסגרת ההסכם על התייעלות הענף‬ ‫חלב‪ ,‬הוא אזור העמקים (‪ 65% .)30%‬מהחלב בישראל מיוצר‬
‫(“מתווה לוקר”) לא התבצע סקר בשנת ‪ .2013‬בשנת ‪2017‬‬
‫יקבע ויעודכן מחיר המטרה בהתאם לממצאי הסקר שנערך‬ ‫באזורי עדיפות לאומית‪.‬‬

‫על נתוני ‪.2015‬‬ ‫יש לציין כי התפלגויות הייצור דומות בכל השנים‪ ,‬היות‬
‫ומדובר בענף מתוכנן במשטר של מכסות ייצור‪.‬‬
‫סך ערך הייצור בשער הרפת נאמד בשנת ‪ 2015‬על כ‪3.1-‬‬
‫מיליארד ש”ח מהם כ‪ 285-‬מיליון ש”ח בגין מכירת פרות‬ ‫נתוני איכות החלב דומים לאלו שבשנים האחרונות‪94% .‬‬
‫מהחלב הוא מתחת ל‪ 300-‬אלף תאים סומאטיים למ”ל‬
‫לבשר ועגלים צעירים לפיטום‪.‬‬ ‫ו‪ 35%-‬מתחת ל‪ 200-‬אלף (מעולה)‪ 99% ,‬מהחלב הוא מתחת‬
‫ל‪ 50-‬אלף חיידקים למ”ל ו‪ 60%-‬מתחת ל‪ 10-‬אלפים (מעולה)‪.‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪18 2015‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪19‬‬

‫התפלגות חודשית של מכסות חלב בקר ‪2015-2010‬‬

‫העמקים‪ :‬כינרות‪ ,‬הירדן ובית‪-‬שאן‬ ‫התפלגות ארצית‬

‫חודשים ‪2015 2014 2013 2012 2011 2010 2015 2014 2013 2012 2011 2010‬‬

‫‪9.43 9.43 9.43 9.43 9.43 9.43 8.46 8.46 8.46 8.46 8.46 8.46‬‬ ‫ינואר‬

‫פברואר ‪8.86 8.86 8.86 8.86 8.86 8.86 7.73 7.73 7.73 7.73 7.73 7.73‬‬

‫‪10.00 10.00 10.00 10.00 10.00 10.00 8.87 8.87 8.87 8.87 8.87 8.87‬‬ ‫מרץ‬

‫אפריל ‪9.39 9.39 9.39 9.39 9.39 9.39 8.68 8.68 8.68 8.68 8.68 8.68‬‬

‫‪9.21 9.21 9.21 9.21 9.21 9.21 9.07 9.07 9.07 9.07 9.07 9.07‬‬ ‫מאי‬

‫‪8.37 8.37 8.37 8.37 8.37 8.37 8.48 8.48 8.48 8.48 8.48 8.48‬‬ ‫יוני‬

‫‪7.96 7.96 7.96 7.96 7.96 7.96 8.37 8.37 8.37 8.37 8.37 8.37‬‬ ‫יולי‬

‫אוגוסט ‪6.77 6.77 6.77 6.77 6.77 6.77 8.03 8.03 8.03 8.03 8.03 8.03‬‬

‫ספטמבר ‪5.95 5.95 5.95 5.95 5.95 5.95 7.66 7.66 7.66 7.66 7.66 7.66‬‬

‫אוקטובר ‪6.87 6.87 6.87 6.87 6.87 6.87 8.05 8.05 8.05 8.05 8.05 8.05‬‬

‫נובמבר ‪7.90 7.90 7.90 7.90 7.90 7.90 8.00 8.00 8.00 8.00 8.00 8.00‬‬

‫דצמבר ‪9.29 9.29 9.29 9.29 9.29 9.29 8.60 8.60 8.60 8.60 8.60 8.60‬‬

‫אחוזים‬ ‫התפלגות חודשית של מכסות חלב בקר ב‪2015-‬‬

‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬

‫ינואר‬
‫פברואר‬

‫מרץ‬
‫אפריל‬

‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬

‫העמקים‬ ‫ארצית‬

‫שנתון מועצת החלב ‪20 2015‬‬

‫אספקה חודשית של חלב בקר למחלבות‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬
‫אלפי ליטרים אחוזים‬
‫חודשים אלפי ליטרים אחוזים‬
‫‪8.44 115,856‬‬
‫‪7.95 109,086‬‬ ‫‪8.38‬‬ ‫‪121,935‬‬ ‫ינואר‬
‫‪9.26 127,016‬‬
‫‪8.89 121,939‬‬ ‫פברואר ‪7.91 115,103‬‬
‫‪9.28 127,275‬‬
‫‪8.77 120,289‬‬ ‫מרץ ‪9.06 131,878‬‬
‫‪8.55 117,366‬‬
‫‪7.82 107,244‬‬ ‫‪8.86‬‬ ‫‪129,016‬‬ ‫אפריל‬
‫‪7.39 101,374‬‬
‫‪7.77 106,675‬‬ ‫מאי ‪9.19 133,796‬‬
‫‪7.63 104,730‬‬
‫‪8.26 113,349‬‬ ‫‪8.77 127,641‬‬ ‫יוני‬

‫‪100.00 1,372,198‬‬ ‫ ‪8.59‬‬ ‫ ‪12 4,989‬‬ ‫יולי‬

‫‪7.98‬‬ ‫אוגוסט ‪116,156‬‬

‫ספטמבר ‪7.57 110,172‬‬

‫אוקטובר ‪7.89 114,870‬‬

‫נובמבר ‪7.69 112,007‬‬

‫דצמבר ‪8.12 118,214‬‬

‫‪100.00 1,455,776‬‬ ‫סה”כ‬

‫אספקה חודשית של חלב בקר למחלבות‬

‫אלפי ליטרים‬ ‫‪140,000‬‬
‫‪135,000‬‬
‫‪130,000‬‬
‫‪125,000‬‬
‫‪120,000‬‬
‫‪115,000‬‬
‫‪110,000‬‬
‫‪105,000‬‬
‫‪100,000‬‬
‫‪95,000‬‬

‫ינואר‬
‫פברואר‬

‫מרץ‬
‫אפריל‬

‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬

‫‪2015 2014‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪21‬‬

‫מכסות וייצור חלב בקר ‪ -‬מיליוני ליטרים‬

‫ייצור‬ ‫מכסה‬ ‫שנים‬
‫‪1,124‬‬ ‫‪1,130‬‬ ‫‪2006‬‬
‫‪1,185‬‬ ‫‪1,166‬‬ ‫‪2007‬‬
‫‪1,273‬‬ ‫‪1,212‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪1,217‬‬ ‫‪1,220‬‬ ‫‪2009‬‬
‫‪1,252‬‬ ‫‪1,240‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪1,338‬‬ ‫‪1,313‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪1,344‬‬ ‫‪1,318‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪1,372‬‬ ‫‪1,365‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪1,456‬‬ ‫‪1,373‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪1,372‬‬ ‫‪1,374‬‬ ‫‪2015‬‬

‫מיליוני ליטרים‬ ‫‪1,500‬‬
‫‪1450‬‬
‫מכסה‬ ‫‪1400‬‬
‫ייצור‬ ‫‪1,350‬‬
‫‪1,300‬‬
‫‪1,250‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪1,150‬‬
‫‪1,100‬‬
‫‪1,050‬‬
‫‪1,000‬‬

‫‪ 2006 2007 2008 2 009 2 010 2 011 2 012 2013 2 014 2 015‬‬

‫ייצור ומכסות חלב בקר בשנת ‪ - 2015‬אלפי ליטרים‬

‫חריגה‬ ‫חריגה ‪/‬‬ ‫אי‬ ‫יצור שנתי חריגה‬ ‫מכסה‬ ‫מגזר‬
‫נטו ‪-‬‬ ‫אי ביצוע‬ ‫ביצוע‬ ‫שנתית‬
‫‪28,562 800,244‬‬ ‫מגזר שיתופי‪ -‬קיבוצים ומושבים שיתופיים‬
‫‪%‬‬ ‫נטו‬ ‫‪11,086‬‬ ‫‪9,279 559,417‬‬ ‫‪782,767‬‬ ‫מגזר משפחתי‬
‫‪2.23%‬‬ ‫‪17,477‬‬ ‫‪27,954‬‬ ‫‪578,092‬‬
‫‪-3.23%‬‬ ‫‪-18,675‬‬ ‫‪1,031‬‬ ‫‪94 12,536‬‬ ‫‪13,473‬‬ ‫בתי‪-‬ספר חקלאיים ורפת מחקר‬
‫‪-6.95%‬‬ ‫‪40,071‬‬ ‫‪37,936 1,372,197‬‬ ‫‪1,374,332‬‬ ‫סה”כ‬
‫‪-0.16%‬‬ ‫‪-936‬‬
‫‪-2,135‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪22 2015‬‬

‫נתוני ייצור ומכסות בחתכים שונים ‪2015 -‬‬

‫התפלגות רפתות עפ”י מגזרים ומחוזות משרד החקלאות‬

‫סה”כ‬ ‫בתי‪-‬ספר‬ ‫משפחתי‬ ‫שיתופי‬ ‫מחוזות‬
‫‪60‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪14‬‬ ‫גולן‪-‬גליל עליון‬
‫‪55‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הגליל המערבי‬
‫‪262‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪51‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪22‬‬ ‫עמקים‬
‫‪163‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מרכז‬
‫‪177‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪14‬‬ ‫השפלה וההר‬
‫‪801‬‬ ‫‪625‬‬ ‫‪162‬‬ ‫דרום‬
‫סה”כ‬

‫התפלגות ייצור חלב בקר עפ”י מגזרים ומחוזות משרד החקלאות ‪ -‬אלפי ליטרים‬

‫סה”כ‬ ‫בתי‪-‬ספר‬ ‫משפחתי‬ ‫שיתופי‬ ‫מחוזות‬

‫‪122,767‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪44,926‬‬ ‫‪77,840‬‬ ‫גולן‪-‬גליל עליון‬
‫‪113,479‬‬ ‫‪711‬‬ ‫‪28,068‬‬ ‫‪84,701‬‬ ‫הגליל המערבי‬
‫‪408,047‬‬ ‫‪2,006‬‬ ‫‪174,771‬‬ ‫‪231,270‬‬
‫‪176,425‬‬ ‫‪3,696‬‬ ‫‪63,573‬‬ ‫‪109,156‬‬ ‫עמקים‬
‫‪207,937‬‬ ‫‪4,574‬‬ ‫‪140,548‬‬ ‫‪62,815‬‬ ‫מרכז‬
‫‪343,543‬‬ ‫‪1,550‬‬ ‫‪107,531‬‬ ‫‪234,463‬‬
‫‪1,372,198‬‬ ‫‪12,536‬‬ ‫‪559,417‬‬ ‫‪800,244‬‬ ‫השפלה וההר‬
‫דרום‬
‫סה”כ‬

‫התפלגות מכסות חלב בקר עפ”י מגזרים ומחוזות משרד החקלאות ‪ -‬אלפי ליטרים‬

‫סה”כ‬ ‫בתי‪-‬ספר‬ ‫משפחתי‬ ‫שיתופי‬ ‫מחוזות‬

‫‪119,933‬‬ ‫‪788‬‬ ‫‪45,321‬‬ ‫‪74,612‬‬ ‫גולן‪-‬גליל עליון‬
‫‪115,460‬‬ ‫‪2,216‬‬ ‫‪31,172‬‬ ‫‪83,499‬‬ ‫הגליל המערבי‬
‫‪409,475‬‬ ‫‪3,695‬‬ ‫‪182,115‬‬ ‫‪225,144‬‬
‫‪174,888‬‬ ‫‪5,018‬‬ ‫‪64,402‬‬ ‫‪106,791‬‬ ‫עמקים‬
‫‪209,212‬‬ ‫‪1,756‬‬ ‫‪142,393‬‬ ‫‪61,801‬‬ ‫מרכז‬
‫‪345,365‬‬ ‫‪13,473‬‬ ‫‪112,688‬‬ ‫‪230,921‬‬
‫‪1,374,332‬‬ ‫‪578,092‬‬ ‫‪782,767‬‬ ‫השפלה וההר‬
‫דרום‬
‫סה”כ‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪23‬‬

‫ייצור חלב בקר (ממוצע לרפת) מגזרים ומחוזות ‪ -‬אלפי ליטרים‬

‫סה”כ‬ ‫בתי ספר‬ ‫מגזר‬ ‫מגזר שיתופי‬ ‫מחוזות‬
‫ורפת מחקר‬ ‫משפחתי‬
‫‪2,046‬‬ ‫‪5,560‬‬ ‫גולן‪-‬גליל עליון‬
‫‪2,063‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪977‬‬ ‫‪5,294‬‬ ‫הגליל המערבי‬
‫‪1,557‬‬ ‫‪711‬‬ ‫‪739‬‬ ‫‪4,535‬‬
‫‪2,100‬‬ ‫‪669‬‬ ‫‪840‬‬ ‫‪4,962‬‬ ‫עמקים‬
‫‪1,276‬‬ ‫‪924‬‬ ‫‪1,096‬‬ ‫‪4,487‬‬ ‫מרכז‬
‫‪1,941‬‬ ‫‪1,144‬‬ ‫‪969‬‬ ‫‪5,210‬‬
‫‪1,713‬‬ ‫‪775‬‬ ‫‪827‬‬ ‫‪4,940‬‬ ‫השפלה וההר‬
‫‪895‬‬ ‫‪895‬‬ ‫דרום‬

‫ממוצע ארצי‬

‫התפלגות ייצור חלב בקר עפ”י מחוזות‬

‫‪25.0%‬‬ ‫‪8.9%‬‬
‫‪8.3%‬‬

‫גולן‪-‬גליל עליון‬ ‫‪15.2%‬‬ ‫‪29.7%‬‬
‫הגליל מערבי‬
‫עמקים‬ ‫‪12.9%‬‬
‫מרכז‬
‫השפלה וההר‬
‫דרום‬

‫התפלגות ייצור חלב בקר עפ”י מגזרים‬

‫‪0.91%‬‬

‫מגזר שיתופי‬ ‫‪40.8%‬‬ ‫‪58.3%‬‬
‫מגזר משפחתי‬

‫בתי ספר‬

‫שנתון מועצת החלב ‪24 2015‬‬

‫התפלגות רפתות במגזר השיתופי עפ”י מבנה בעלות‬

‫סה”כ‬ ‫שלושה‬ ‫שניים‬ ‫יצרן אחד‬ ‫סוג‬
‫‪162‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪29‬‬
‫‪221‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪58‬‬ ‫מספר רפתות ‪118‬‬

‫מספר יצרנים ‪118‬‬

‫חלק היצרנים שבהתאגדויות‪46.6% :‬‬

‫התפלגות רפתות במגזר המשפחתי עפ”י מבנה בעלות‬

‫מספר‬ ‫סה”כ‬ ‫שבעה‬ ‫שניים שלושה ארבעה חמישה שישה‬ ‫סוג יצרן‬
‫יישובים‬ ‫אחד‬
‫‪625‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2 3 6 34 118‬‬ ‫מספר רפתות ‪459‬‬
‫‪115‬‬ ‫‪869‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪12 15 24 102 236‬‬
‫מספר יצרנים ‪459‬‬

‫חלק היצרנים שבהתאגדויות‪ 47% :‬הערה‪ :‬התאגדות = שותפות או אגודה שיתופית‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪25‬‬

‫התפלגות רפתות במגזר השיתופי לפי גודל מכסה‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫מליוני ליטרים‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪93‬‬ ‫עד ‪3‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪3-4‬‬
‫‪101‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4-5‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5-6‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪44‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מעל ‪6‬‬
‫‪162‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪209‬‬ ‫סה”כ‬
‫‪164‬‬ ‫‪163‬‬

‫מיליוני ליטרים‬ ‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪ 3-4‬‬ ‫מעל ‪4 -5 5 -6 6‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪2015 2014 2007 2001‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫עד‪3-‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪26 2015‬‬

‫התפלגות רפתות במגזר המשפחתי לפי גודל מכסה‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫אלפי ליטרים‬
‫‪25‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪274‬‬ ‫‪457‬‬ ‫עד ‪400‬‬
‫‪127‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪357‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪356‬‬
‫‪222‬‬ ‫‪198‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪600-400‬‬
‫‪61‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪800-600‬‬
‫‪54‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪1,000-800‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1,200-1,000‬‬
‫‪94‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1,400-1,200‬‬
‫‪756‬‬ ‫‪830‬‬ ‫מעל ‪1,400‬‬
‫‪625‬‬ ‫‪660‬‬ ‫‪762‬‬ ‫‪1,025‬‬
‫סה”כ‬

‫אלפי ליטרים‬ ‫‪500‬‬

‫‪450‬‬

‫‪400‬‬

‫‪350‬‬

‫‪300‬‬

‫‪250‬‬

‫‪200‬‬

‫‪150‬‬

‫‪100‬‬

‫‪50‬‬

‫‪0‬‬

‫עד ‪4 00‬‬ ‫מעל ‪ 400-600 600-800 800-1000 1000-1200 1200-1400 1 400‬‬

‫‪2015 2014 2007 2001‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪27‬‬

‫התפתחות ייצור החלב ‪ -‬אלפי ליטרים‬

‫‪2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007‬‬ ‫מגזר‬
‫‪800,244 846,311 797,785 773,482 770,741 718,472 699,734 734,464 685,759‬‬ ‫שיתופי‬
‫‪559,417 595,964 560,388 557,456 554,010 520,293 504,220 525,850 487,454‬‬ ‫משפחתי‬
‫‪12,536 13,504 13,715 13,337 13,597 12,969 12,727 12,992 12,157‬‬ ‫בתי ספר‬
‫‪1,372,197 1,455,779 1,371,888 1,344,275 1,338,349 1,251,735 1,216,681 1,273,306 1,185,369‬‬
‫סה”כ‬

‫התפתחות מספר רפתות‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫מגזר‬
‫‪162‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪165‬‬ ‫שיתופי‬
‫‪625‬‬ ‫‪660‬‬ ‫‪756‬‬ ‫‪762‬‬ ‫‪775‬‬ ‫‪774‬‬ ‫‪787‬‬ ‫‪811‬‬ ‫‪830‬‬ ‫משפחתי‬
‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בתי ספר‬
‫‪801‬‬ ‫‪837‬‬ ‫‪935‬‬ ‫‪940‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪953‬‬ ‫‪952‬‬ ‫‪967‬‬ ‫‪991‬‬ ‫‪1,010‬‬ ‫סה”כ‬

‫התפתחות ייצור ממוצע לרפת ‪ -‬אלפי ליטרים‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫מגזר‬
‫‪4,940‬‬ ‫‪5,192‬‬ ‫‪4,865‬‬ ‫‪4,745‬‬ ‫‪4,728‬‬ ‫‪4,408‬‬ ‫‪4,241‬‬ ‫‪4,451‬‬ ‫‪4,156‬‬ ‫שיתופי‬
‫משפחתי‬
‫‪895‬‬ ‫‪903‬‬ ‫‪741‬‬ ‫‪732‬‬ ‫‪715‬‬ ‫‪672‬‬ ‫‪641‬‬ ‫‪648‬‬ ‫‪587‬‬ ‫בתי ספר‬
‫‪895‬‬ ‫‪965‬‬ ‫‪914‬‬ ‫‪889‬‬ ‫‪906‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪848‬‬ ‫‪866‬‬ ‫‪810‬‬
‫סה”כ‬
‫‪1,713‬‬ ‫‪1,739‬‬ ‫‪1,467‬‬ ‫‪1,430‬‬ ‫‪1,404‬‬ ‫‪1,315‬‬ ‫‪1,258‬‬ ‫‪1,285‬‬ ‫‪1,174‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪28 2015‬‬

‫מספר רפתות וייצור ממוצע לרפת‬

‫מספר רפתות‬‫‪1,450‬‬ ‫‪1,800‬‬
‫ייצור שנתי ממוצע לרפת (אלפי ליטרים)‬‫‪1,700‬‬

‫‪1,350‬‬ ‫‪1,600‬‬
‫‪1,250‬‬ ‫‪1,500‬‬
‫‪1,400‬‬

‫‪1,150‬‬ ‫‪1,300‬‬
‫‪1,050‬‬ ‫‪1,200‬‬
‫‪1,100‬‬

‫‪950 1,000‬‬
‫‪900‬‬

‫‪850 800‬‬

‫‪750 700‬‬
‫ ‪2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015‬‬

‫ייצור ממוצע לרפת‬ ‫מספר רפתות‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪29‬‬

‫רכיבי חלב ‪ -‬שומן וחלבון‬

‫ תכולת החלבון הממוצעת עמדה על ‪ 3.37%‬לעומת ‪3.34%‬‬ ‫ בתחילת שנת ‪ 2013‬שונתה תכולת הרכיבים הנורמטיביים‬
‫ בשנה קודמת‪.‬‬ ‫ מ‪ 3.288%-‬ו‪ 3.688% -‬ל‪ 3.319%-‬ו‪ 3.18%-‬לחלבון ושומן‪,‬‬

‫ בהתאמה‪.‬‬
‫ תכולת השומן הממוצעת בשנת ‪ 2015‬עמדה על ‪3.75%‬‬

‫ לעומת ‪ 3.68%‬בשנה קודמת‪.‬‬

‫תכולת רכיבי חלב בחלב בקר גולמי בשנת ‪( 2015‬גר’‪ 100/‬מ”ל)‬

‫אחוז חלבון‬ ‫אחוז שומן‬ ‫חודש‬
‫‪3.43%‬‬ ‫‪3.80%‬‬ ‫ינואר‬
‫‪3.42%‬‬ ‫‪3.75%‬‬ ‫פברואר‬
‫‪3.38%‬‬ ‫‪3.75%‬‬ ‫מרץ‬
‫‪3.35%‬‬ ‫‪3.73%‬‬ ‫אפריל‬
‫‪3.34%‬‬ ‫‪3.71%‬‬ ‫מאי‬
‫‪3.33%‬‬ ‫‪3.69%‬‬
‫‪3.30%‬‬ ‫‪3.66%‬‬ ‫יוני‬
‫‪3.29%‬‬ ‫‪3.70%‬‬ ‫יולי‬
‫‪3.33%‬‬ ‫‪3.76%‬‬ ‫אוגוסט‬
‫‪3.39%‬‬ ‫‪3.75%‬‬ ‫ספטמבר‬
‫‪3.44%‬‬ ‫‪3.84%‬‬ ‫אוקטובר‬
‫‪3.45%‬‬ ‫‪3.89%‬‬ ‫נובמבר‬
‫‪3.37%‬‬ ‫‪3.75%‬‬ ‫דצמבר‬
‫ממוצע‬

‫אחוזים‬ ‫‪4.0‬‬
‫‪3.9‬‬
‫אחוז שומן‬ ‫‪3.8‬‬
‫אחוז חלבון‬ ‫‪3.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.0‬‬

‫ינואר‬
‫פברואר‬

‫מרץ‬
‫אפריל‬

‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬

‫שנתון מועצת החלב ‪30 2015‬‬

‫תכולת רכיבי חלב בחלב בקר גולמי (גרם‪/‬מ”ל)‬

‫השפעת הרכיבים‬ ‫חלבון‬ ‫שומן‬ ‫שנה‬
‫על המחיר‬
‫האפקטיבי‬ ‫‪3.26‬‬ ‫‪3.66‬‬ ‫‪2006‬‬
‫‪3.28‬‬ ‫‪3.70‬‬ ‫‪2007‬‬
‫‪1.02%‬‬ ‫‪3.29‬‬ ‫‪3.71‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪1.30%‬‬ ‫‪3.29‬‬ ‫‪3.69‬‬ ‫‪2009‬‬
‫‪1.48%‬‬ ‫‪3.27‬‬ ‫‪3.70‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪0.05%‬‬ ‫‪3.32‬‬ ‫‪3.72‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪-0.26%‬‬ ‫‪3.32‬‬ ‫‪3.77‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪0.84%‬‬ ‫‪3.34‬‬ ‫‪3.76‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪1.30%‬‬ ‫‪3.34‬‬ ‫‪3.68‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪0.74%‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪0.01%‬‬
‫‪1.15%‬‬

‫גרם ל‪ 100-‬מ”ל‬ ‫‪3.9‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.0‬‬

‫‪2006 2 007 2 008 2009 2 010 2011 2 012 2 013 2 014 20 15‬‬

‫חלבון‬ ‫שומן‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪31‬‬

‫איכות החלב‬

‫את השיפור ניתן לייחס למספר גורמים עיקריים‪:‬‬ ‫שיפור איכות חלב בקר הוא אחד האתגרים החשובים שענף‬
‫‪ .1‬הרפורמה בענף החלב שהביאה לשיפור תשתיות הרפת‪.‬‬ ‫החלב בישראל ניצב בפניהם‪ .‬בשנת ‪ 1997‬נכנס לתוקפו תקנון‬
‫איכות חלב של מועצת החלב וניכר שיפור מתמיד באיכות‬
‫‪ .2‬מודעות רבה יותר לחשיבות הסת”ס כמדד לבריאות‪.‬‬ ‫החלב המתקבל במחלבות‪ .‬שיפור זה מתבטא בתפוקות‪,‬‬
‫ העטין (תנובת החלב של פרה עם סת”ס נמוך‪ ,‬גבוהה יותר‬ ‫במשך חיי המדף‪ ,‬איכותם וטעמם של מוצרי החלב‪ .‬התקנון‬
‫נכתב במשותף עם נציגי המחלבות ונציגי יצרני החלב והוא‬
‫ מפרה עם סת”ס גבוה)‪.‬‬ ‫תואם את התקן הישראלי לחלב בקר גולמי (ת”י ‪ )55‬ואת‬
‫‪ .3‬ההחמרה בסיווג החלב‪ ,‬הן במסגרת תקנון איכות החלב‬ ‫הסטנדרטים הנהוגים בארה”ב ובאירופה‪ ,‬מבחינות רבות‬
‫ של מועצת החלב והן בתקן הרשמי לחלב גולמי ת”י ‪.55‬‬ ‫בישראל מחמירים אף יותר‪ ,‬כאשר מספר הבדיקות היחסי‬
‫‪ .4‬ליווי מקצועי של המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות‬ ‫בישראל‪ ,‬גבוה מהמקובל באירופה וארה”ב‪ .‬התקנון מגדיר‬
‫ חלב (מאל”ה)‪ ,‬הן למשקים עם סת”ס גבוה והן למשקים‬ ‫את הסיווגים עפ”י ספירת תאים סומטיים וספירה כללית‬
‫של חיידקים ומגדיר את הדרישות גם בפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫ טובים המעונינים להמשיך ולהשתפר‪.‬‬ ‫חומרים מעכבים‪ ,‬טעם‪ ,‬ריח‪ ,‬מראה‪ ,‬חמיצות‪ ,‬מים מוספים‪,‬‬
‫טמפרטורה‪ ,‬ניקיון כללי‪ ,‬תנאי אחסון במשק ומועדי איסוף‪.‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪32 2015‬‬

‫תנאי סף לפי‬ ‫סיווג איכות חלב בקר‪ ,‬לפי ספירת תאים סומטיים (אלף למ”ל)‬
‫ת”י ‪*55‬‬
‫מעולה א’ ב’ ג’ ד’‬
‫נמוך מ‪600-‬‬
‫נמוך מ‪600-‬‬ ‫מעל ‪400‬‬ ‫‪400-350‬‬ ‫‪350-290‬‬ ‫‪290-220‬‬ ‫עד ‪220‬‬ ‫‪2006‬‬
‫נמוך מ‪475-‬‬ ‫מעל ‪375‬‬ ‫‪375-325‬‬ ‫‪325-280‬‬ ‫‪280-220‬‬
‫נמוך מ‪450-‬‬ ‫מעל ‪375‬‬ ‫‪375-325‬‬ ‫‪325-280‬‬ ‫‪280-220‬‬ ‫עד ‪220‬‬ ‫‪2007‬‬
‫נמוך מ‪425-‬‬ ‫מעל ‪375‬‬ ‫‪375-325‬‬ ‫‪325-280‬‬ ‫‪280-220‬‬
‫נמוך מ‪400-‬‬ ‫מעל ‪375‬‬ ‫‪375-325‬‬ ‫‪325-280‬‬ ‫‪280-220‬‬ ‫עד ‪220‬‬ ‫‪2008‬‬
‫נמוך מ‪400-‬‬ ‫מעל ‪325‬‬ ‫‪325-280‬‬ ‫‪280-220‬‬
‫מעל ‪400‬‬ ‫‪300-400‬‬ ‫‪300-200‬‬ ‫עד ‪220‬‬ ‫‪2009‬‬

‫עד ‪220‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪ 2011-2012‬עד ‪220‬‬

‫‪ 2013-2015‬עד ‪200‬‬

‫*תקן ישראלי לחלב פרה גולמי‬

‫סיווג איכות חלב בקר‪ ,‬לפי ספירת חיידקים כללית (אלף למ”ל)‬

‫תנאי סף לפי‬ ‫ג’‬ ‫ב’‬ ‫א’‬ ‫מעולה‬
‫ת”י ‪*55‬‬ ‫מעל ‪150‬‬
‫‪150-100‬‬ ‫‪100-30‬‬ ‫‪ 2000-2005‬עד ‪30‬‬
‫נמוך מ‪250-‬‬ ‫מעל ‪100‬‬ ‫‪100-20‬‬
‫נמוך מ‪250-‬‬ ‫מעל ‪75‬‬ ‫‪75-10‬‬ ‫עד ‪20‬‬ ‫‪2006‬‬
‫נמוך מ‪250-‬‬ ‫מעל ‪50‬‬ ‫‪50-10‬‬
‫נמוך מ‪150-‬‬ ‫מעל ‪50‬‬ ‫‪50-10‬‬ ‫עד ‪10‬‬ ‫‪2007‬‬
‫נמוך מ‪100-‬‬
‫‪ 2008-2010‬עד ‪10‬‬

‫‪ 2010-2015‬עד ‪10‬‬

‫*תקן ישראלי לחלב פרה גולמי‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪33‬‬

‫התפלגות החלב שנקלט במחלבות‪ ,‬לפי דרגות איכות ‪2015 -‬‬

‫ספירת חיידקים ספירת תאים‬
‫כללית ‪2015 2015‬‬

‫‪34.7%‬‬ ‫‪60.0%‬‬ ‫מעולה‬
‫א’‬
‫‪59.0%‬‬ ‫‪39.3%‬‬
‫ב’‪ ,‬ג’‬
‫‪6.3% 0.7%‬‬

‫אחוזים‬ ‫‪100 0.7%‬‬ ‫‪6.3%‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪59.0%‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70 39.3%‬‬ ‫‪34.7%‬‬
‫‪60‬‬ ‫ספירת תאים סומטיים‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30 60.0%‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬

‫ספירת חיידקים כללית‬

‫מעולה א’ ב’‪ ,‬ג’‬

‫שנתון מועצת החלב ‪34 2015‬‬

‫ממוצע ספירת תאים סומטיים בחלב בקר‪ ,‬שהתקבל במחלבות‪,‬‬
‫בחתך מגזרים (אלפים למ”ל)‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009 2008 2007 2006‬‬
‫‪221‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪223‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪220‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪204‬‬ ‫‪193 207 210 193‬‬ ‫שיתופי‬
‫‪221‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪219‬‬ ‫‪202‬‬
‫משפחתי ‪201 218 231 201‬‬

‫‪196 211 218 196‬‬ ‫ממוצע‬
‫ארצי‬

‫מקור‪ :‬המעבדה המרכזית לבדיקת חלב גולמי‪ ,‬קיסריה‬

‫‪480‬‬

‫‪430‬‬

‫‪380‬‬

‫‪330‬‬

‫‪280‬‬

‫‪230‬‬

‫‪180‬‬
‫‪1999 2 000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2 007 2008 2009 2010 2 011 2012 2013 2014 2015‬‬

‫ממוצע ארצי‬ ‫משפחתי‬ ‫שיתופי‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪35‬‬

‫מחיר מטרה לחלב בקר‬

‫מחיר המטרה הממוצע בשער המשק עמד בשנת ‪ 2015‬על‬ ‫החל מינואר ‪ 2013‬מתבסס מחיר המטרה על סקר עלויות החלב‬
‫‪ 2.06‬ש”ח‪ ,‬מחיר זה כלל היטל למועצת החלב בשיעור‬ ‫לשנת ‪ .2011‬הסקר נערך בשנת ‪ ,2012‬על נתוני ‪ ,2011‬בקרב‬
‫מדגם מייצג של ‪ 138‬רפתות‪ ,‬ואושר בוועדת ההיגוי‪ .‬ממצאי‬
‫‪ 3.23‬אג’ לליטר‪.‬‬ ‫הסקר הובאו לידי ביטוי בקביעת מחיר המטרה החל מינואר‬
‫מחיר המטרה הממוצע בשער המשק ‪ ,‬לפני זקיפת היטל‬ ‫‪ .2013‬הפריון הענפי שנאמד בסקר עמד בשנים ‪ 2011-2009‬על‬
‫מועצת החלב היה ב‪ 2.02 2015-‬ש”ח לליטר לעומת ‪ 2.15‬ש”ח‬ ‫‪ 2%‬בשנה‪ ,‬בדומה לרכיב ההתייעלות המגולם בתחשיב מחיר‬
‫לליטר בשנה קודמת (במחירים שוטפים) כלומר‪ ,‬מחיר המטרה‬ ‫המטרה‪ .‬על פי ההסכם להתייעלות בענף החלב ייערך הסקר‬
‫ירד בממוצע בכ‪ 12-‬אג’ לליטר שהם כ‪ .6%-‬העליות במחיר‬ ‫הענפי הבא בשנת ‪ 2015‬וייושם ב‪ ;2017-‬עד אז יעודכן מחיר‬
‫המטרה הן בהתאם לנוהל העדכון והן התחייבו בגין התמורות‬ ‫המטרה בהתאם לבסיס שנאמד בסקר ‪ - 2011‬בניכוי של ‪2%‬‬
‫בעלויות המזון‪ .‬משנת ‪ 2012‬עדכון מחיר המטרה מוסדר‬ ‫התייעלות בשנה (ללא שינוי מהאמור בתקנות) ובניכוי מיוחד‬

‫בתקנות מכוח חוק תכנון משק החלב‪.‬‬ ‫של ‪ 1.7‬אג’ בשנה (סה”כ ‪ 6.8‬אג’)‪.‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪36 2015‬‬

‫מחיר מטרה לחלב בקר גולמי ‪ -‬אג’‪/‬ליטר‬

‫סה”כ מחיר מטרה כולל‬ ‫דמי שירות‬ ‫מחיר בשער המשק‬ ‫חודשים‬
‫דמי שירות‬ ‫מועצת החלב‬
‫‪218.70‬‬ ‫‪215.47‬‬ ‫ינואר‪-‬מרץ‬
‫‪211.14‬‬ ‫‪3.23‬‬ ‫‪207.91‬‬ ‫אפריל‪-‬יוני‬
‫‪197.46‬‬ ‫‪194.23‬‬ ‫יולי‪ -‬ספטמבר‬
‫‪195.33‬‬ ‫‪3.23‬‬ ‫‪192.10‬‬ ‫אוקטובר‪ -‬דצמבר‬
‫‪205.66‬‬ ‫‪202.43‬‬ ‫ממוצע חשבוני‬
‫‪3.23‬‬
‫‪ 3.718%‬שומן ו‪ 3.319%-‬חלבון‬
‫‪3.23‬‬

‫‪3.23‬‬

‫אג’‪/‬ליטר‬ ‫מחיר מטרה לחלב בקר בשער המשק‬

‫‪260‬‬

‫‪240‬‬

‫‪220‬‬

‫‪200‬‬

‫‪180‬‬

‫‪160‬‬

‫‪140‬‬

‫‪120‬‬

‫מחירים שוטפים‬ ‫‪100‬‬
‫‪ 2006 2007‬‬
‫מחירים קבועים‬ ‫‪ 2008 2009 2010 2 011‬‬ ‫‪2 012‬‬ ‫‪ 2013 2014 2015‬‬

‫אג’‪/‬ליטר‬ ‫מדד מחיר המטרה (ממוצע ‪)100=2003‬‬

‫‪160‬‬

‫‪150‬‬

‫‪140‬‬

‫‪130‬‬

‫‪120‬‬

‫‪110‬‬

‫‪100‬‬

‫‪90‬‬

‫מחירים שוטפים‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2 008 2009 2010 2011‬‬ ‫‪2 012‬‬ ‫‪ 2013 2014 2015‬‬
‫מחירים קבועים‬ ‫‪ 2006 2007‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪37‬‬

‫חשבון הכנסות והוצאות ממוצעות לליטר חלב במכסה שנת ‪2015‬‬

‫אג’ לליטר‬ ‫הוצאות‬
‫‪35.87‬‬ ‫עבודה‪ ,‬עצמית ושכירה‬
‫‪138.74‬‬
‫‪37.08‬‬ ‫מזון‪ ,‬מרוכז וגס‬
‫‪29.89‬‬ ‫חומרים ושירותים‬

‫‪241.59‬‬ ‫החזר הון‪ ,‬פחת מבנים‪ ,‬ציוד וכלים‬
‫אג’ לליטר‬ ‫וריבית על נכסים ואינוונטר חי‬
‫סך הוצאות‬
‫‪20.78‬‬
‫הכנסות‬
‫‪202.43‬‬ ‫תוצרת לוואי ‪ -‬עגלים בני שבוע ויציאת‬

‫‪223.21‬‬ ‫פרות‬
‫חלב ‪ -‬מחיר מטרה‪ ,‬ללא דמי שירות‪,‬‬

‫מושווה רכיבים‬
‫סך הכנסות‬

‫מבוסס על סקר ‪2011‬‬

‫החזר הון ‪12.37%‬‬ ‫תרשים התפלגות הכנסות והוצאות‬

‫עבודה ‪14.85%‬‬

‫חו"ש ‪15.35%‬‬

‫מזון ‪57.43%‬‬
‫תוצרת לוואי ‪9.31%‬‬

‫חלב ‪90.69%‬‬ ‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬

‫‪38‬‬

‫נתוני ספר העדר‬

‫ספר העדר הישראלי נחשב לאחד הטובים בעולם והוא מקיף‬ ‫התאחדות מגדלי בקר לחלב‪ ,‬המנהלת את ספר העדר‬
‫את כל הפעיליות הקשורות לפרה‪ ,‬לעדר ולמערכת הארצית‪.‬‬ ‫הישראלי‪ ,‬אוספת נתונים על כ‪ 90%-‬מהבקר לחלב בישראל‪.‬‬
‫הנתונים נשלחים לגופי הענף באופן ממוחשב ואלה עושים‬ ‫לגבי כל פרה ופרה נרשמים פעם בחודש נתוני התנובה‪ ,‬הרכב‬
‫החלב‪ ,‬איכותו ואירועים (המלטות‪ ,‬ייבוש וכו’)‪ .‬ספר העדר‬
‫בהם שימוש מיידי ומועיל‪.‬‬ ‫הוא כלי ניהולי הן ברמת הרפת הבודדת‪ ,‬המשתמשת בנתוניו‬
‫לקבלת החלטות‪ ,‬והן ברמה המערכתית המבססת על פי נתוניו‬
‫להלן טבלאות ותרשימים מספר העדר‪.‬‬
‫את התוכנית הארצית לטיפוח‪.‬‬

‫ספר העדר ‪ -‬נתונים רב שנתיים‬

‫ממוצע‬ ‫עדרים בביקורת‬
‫חלב‬
‫אחוז‬ ‫אחוז‬ ‫חלבון‬ ‫שומן‬ ‫ק”ג‬ ‫מספר‬ ‫קיבוצים משפחתי סך‬ ‫שנה‬
‫חלבון‬ ‫שומן‬ ‫ק”ג‬ ‫ק”ג‬ ‫פרות‬ ‫עדרים‬ ‫ומושבים‬
‫לפרה‬ ‫בביקורת‬ ‫בביקורת‬ ‫שיתופיים‬ ‫‪1979‬‬
‫‪2.99%‬‬ ‫‪3.26%‬‬ ‫לפרה‬ ‫לפרה‬ ‫‪7,855‬‬ ‫‪61,947‬‬ ‫‪1989‬‬
‫‪2.97%‬‬‫לא נבדק‬‫‪3.17%‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪186 - 186‬‬ ‫‪1995‬‬
‫‪3.03%‬‬ ‫לא נבדק‬‫‪3.12%‬‬‫‪302‬‬ ‫‪9,092‬‬ ‫‪72,645‬‬ ‫‪1996‬‬
‫‪3.09%‬‬ ‫‪3.18%‬‬ ‫‪303‬‬ ‫‪288‬‬ ‫‪10,086‬‬ ‫‪95,038‬‬ ‫‪479 284 195‬‬ ‫‪1997‬‬
‫‪3.07%‬‬ ‫‪3.26%‬‬ ‫‪317‬‬ ‫‪315‬‬ ‫‪10,198‬‬ ‫‪93,103‬‬ ‫‪1998‬‬
‫‪3.04%‬‬ ‫‪3.28%‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪10,447‬‬ ‫‪93,948‬‬ ‫‪849 643 206‬‬ ‫‪1999‬‬
‫‪3.09%‬‬ ‫‪3.26%‬‬ ‫‪321‬‬ ‫‪341‬‬ ‫‪10,487‬‬ ‫‪97,803‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪3.12%‬‬ ‫‪3.28%‬‬ ‫‪326‬‬ ‫‪344‬‬ ‫‪10,469‬‬ ‫‪98,485‬‬ ‫‪895 680 215‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪3.12%‬‬ ‫‪3.36%‬‬ ‫‪327‬‬ ‫‪341‬‬ ‫‪10,715‬‬ ‫‪97,661‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪3.10%‬‬ ‫‪3.40%‬‬ ‫‪326‬‬ ‫‪351‬‬ ‫‪10,585‬‬ ‫‪104,660‬‬ ‫‪955 738 217‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪3.14%‬‬ ‫‪3.49%‬‬ ‫‪325‬‬ ‫‪356‬‬ ‫‪10,462‬‬ ‫‪103,801‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪3.17%‬‬ ‫‪3.57%‬‬ ‫‪331‬‬ ‫‪356‬‬ ‫‪10,426‬‬ ‫‪100,724‬‬ ‫‪981 766 215‬‬ ‫‪2005‬‬
‫‪3.20%‬‬ ‫‪3.58%‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪364‬‬ ‫‪10,668‬‬ ‫‪99,537‬‬ ‫‪2006‬‬
‫‪3.20%‬‬ ‫‪3.58%‬‬ ‫‪358‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪11,118‬‬ ‫‪97,328‬‬ ‫‪916 708 208‬‬ ‫‪2007‬‬
‫‪3.20%‬‬ ‫‪3.62%‬‬ ‫‪361‬‬ ‫‪398‬‬ ‫‪11,281‬‬ ‫‪93,732‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪3.20%‬‬ ‫‪3.62%‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪404‬‬ ‫‪11,291‬‬ ‫‪98,555‬‬ ‫‪909 697 212‬‬ ‫‪2009‬‬
‫‪3.24%‬‬ ‫‪3.60%‬‬ ‫‪373‬‬ ‫‪409‬‬ ‫‪11,461‬‬ ‫‪103,395‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪3.24%‬‬ ‫‪3.63%‬‬ ‫‪373‬‬ ‫‪415‬‬ ‫‪11,653‬‬ ‫‪97,921‬‬ ‫‪926 716 210‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪3.26%‬‬ ‫‪3.66%‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪420‬‬ ‫‪11,667‬‬ ‫‪101,393‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪3.27%‬‬ ‫‪3.70%‬‬ ‫‪379‬‬ ‫‪424‬‬ ‫‪11,775‬‬ ‫‪107,116‬‬ ‫‪864 661 203‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪3.30%‬‬ ‫‪3.70%‬‬ ‫‪384‬‬ ‫‪431‬‬ ‫‪11,706‬‬ ‫‪107,736‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪3.64%‬‬ ‫‪395‬‬ ‫‪433‬‬ ‫‪11,781‬‬ ‫‪110,618‬‬ ‫‪819 623 196‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪3.71%‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪436‬‬ ‫‪12,083‬‬ ‫‪111,786‬‬
‫‪440‬‬ ‫‪11,772‬‬ ‫‪107,212‬‬ ‫‪775 585 190‬‬
‫‪437‬‬
‫‪751 571 180‬‬

‫‪724 555 169‬‬

‫‪699 534 165‬‬

‫‪688 525 163‬‬

‫‪676 512 164‬‬

‫‪670 507 163‬‬

‫‪670 507 163‬‬

‫‪658 495 163‬‬

‫‪565 402 163‬‬

‫‪578 415 163‬‬

‫‪553 392 161‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪39‬‬

‫‪500 14,000‬‬

‫‪450‬‬
‫‪12,000‬‬

‫‪400‬‬
‫‪350 10,000‬‬

‫‪300 8,000‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200 6,000‬‬

‫‪150 4,000‬‬

‫‪100‬‬
‫‪2,000‬‬

‫‪50‬‬

‫‪00‬‬
‫ק”ג רכיבים‬
‫ק”ג חלב‬

‫חלבון‬ ‫חלב שומן‬

‫יחס רפת‬ ‫מגמה‬ ‫סך הכל‬ ‫שיתופי‬ ‫משפחתי‬
‫שיתופית‬ ‫שנתית‬
‫למשפחתית‬ ‫נתונים‬

‫‪2015 2014 2015-2014 2015 2014 2015 2014 2015 2014‬‬

‫‪7.2% 7.1%‬‬ ‫תנובת חלב שנתית ‪ -‬ק"ג ‪-2.6% 11,772 12,083 12,054 12,376 11,247 11,554‬‬

‫‪6.8% 5.7%‬‬ ‫‪-0.7% 437 440 447 449 418 425‬‬ ‫תנובת שומן ‪ -‬ק"ג‬

‫‪-0.3% -1.3%‬‬ ‫‪1.9% 3.71% 3.64% 3.71% 3.63% 3.72% 3.67%‬‬ ‫אחוז שומן‬

‫‪7.3% 7.2%‬‬ ‫‪-1.7% 388 395 397 404 370 377‬‬ ‫תנובת חבון ‪ -‬ק"ג‬

‫‪0.1% 0.0%‬‬ ‫‪0.9% 3.30% 3.27% 3.30% 3.27% 3.29% 3.27%‬‬ ‫אחוז חלבון‬

‫שנה‬ ‫‪7.1% 6.4%‬‬ ‫‪-1.2% 825‬‬ ‫‪835‬‬ ‫‪844‬‬ ‫‪853‬‬ ‫‪789‬‬ ‫‪802‬‬ ‫סך תנובת מוצקים לפרה ‪-‬‬
‫ק"ג‬

‫ספירת תאים סומטיים ‪270 271 266 270 276 274‬‬

‫‪34.8 34.2 34.2 34.2 36.1 35.5‬‬ ‫אחוז יציאה שנתי‬

‫‪270 271‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪274‬‬ ‫ספירת תאים סומטיים‬
‫‪34.8 34.2‬‬ ‫‪34.2‬‬ ‫‪34.2‬‬ ‫‪36.1‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫אחוז יציאה שנתי‬
‫‪107,212 111,786‬‬ ‫‪69,649‬‬ ‫‪72,131‬‬ ‫‪37,563‬‬ ‫‪39,964‬‬
‫‪553 578‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪419‬‬ ‫מס' פרות בביקורת‬
‫‪194 193‬‬ ‫‪433‬‬ ‫‪443‬‬ ‫מס' רפתות בביקורת‬
‫‪96‬‬ ‫‪95‬‬ ‫מספר פרות בממוצע לרפת‬

‫הערה‪ :‬נתוני ספר העדר הם בק"ג‪ .‬מקדם ההמרה הוא‪ 1 :‬לליטר = ‪ 1.03‬ק"ג‪ ,‬כלומר‪ :‬א‪ .‬על מנת לקבל את הנתונים בליטרים יש לחלק את התנובה‬
‫ב‪ .1.03-‬ב‪ .‬על מנת לקבל את שיעורי הרכיבים בגר'‪/‬מ"ל יש לכופלם ב‪.1.03-‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪40 2015‬‬

‫ביטוח עדר הבקר‬

‫ביוזמת מועצת החלב פועל משנת ‪ 2001‬המתקן הארצי לכילוי‬ ‫ביטוח עדר הבקר מיועד לטיפול מערכתי ומרכזי בפגרי בעלי‬
‫פגרים‪ .‬המתקן נותן פתרונות לכל הבעיות הסביבתיות‪,‬‬ ‫חיים מתמותה במשקים או משחיטות בבתי‪-‬מטבחיים שנפסלו‬
‫הווטרינריות והתברואתיות שיצרו בעבר פגרי בעלי חיים‬ ‫למאכל אדם‪ .‬הביטוח מאפשר טיפול בפגרים והשמדתם‪ ,‬תוך‬
‫מניעת סיכונים תברואתיים‪ ,‬וטרינריים וסביבתיים‪ .‬הביטוח‬
‫מרפתות החלב‪.‬‬ ‫מכסה את עלויות ההובלה והכילוי של הגופה‪ ,‬ובמקרים‬
‫מסוימים ‪ -‬גם פיצוי למגדל‪ .‬הביטוח ממומן מתקציב מועצת‬

‫החלב ומבוצע באמצעות הקרן לנזקי טבע בחקלאות‪.‬‬

‫סיכום ביטוח פסילות ותמותה של עדר הבקר‬

‫סה”כ‬ ‫מעל גיל ‪6‬‬ ‫עד גיל ‪6‬‬ ‫שנים‬
‫חודשים‬ ‫חודשים‬
‫‪15,618‬‬ ‫‪2006‬‬
‫‪17,585‬‬ ‫‪10,973‬‬ ‫‪4,645‬‬ ‫‪2007‬‬
‫‪19,128‬‬ ‫‪12,594‬‬ ‫‪4,991‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪18,354‬‬ ‫‪13,563‬‬ ‫‪5,565‬‬ ‫‪2009‬‬
‫‪19,437‬‬ ‫‪13,234‬‬ ‫‪5,120‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪20,260‬‬ ‫‪13,922‬‬ ‫‪5,515‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪22,430‬‬ ‫‪15,017‬‬ ‫‪5,243‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪23,439‬‬ ‫‪16,704‬‬ ‫‪5,726‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪26,625‬‬ ‫‪16,672‬‬ ‫‪6,767‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪26,358‬‬ ‫‪18,446‬‬ ‫‪8,179‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪17,935‬‬ ‫‪8,423‬‬

‫ה‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪41‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪42 2015‬‬

‫שיווק חלב ומוצריו‬

‫‪3‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪43‬‬

‫שיווק חלב ומוצריו בשנת ‪2015‬‬

‫המחזור הכספי של ענף החלב במונחי מחירים לצרכן מוערך‬ ‫הגידול בצריכת מוצרי חלב מייצור מקומי‪ ,‬במונחי שווי ערך‬
‫בכ‪ 10 -‬מיליארד ש”ח‪ 26% ,‬חלב שתייה ומשקאות חלב‪31% ,‬‬ ‫נוזלים‪ ,‬עמד בשנת ‪ 2015‬על ‪ ,2.8%‬בעוד הגידול באוכלוסייה‬
‫נאמד ב‪ .2%-‬סך הצריכה מייצור מקומי לנפש נאמדת ב‪175-‬‬
‫תוצרת ניגרת ומעדנים‪ 40% ,‬גבינות ו‪ 3%-‬חמאה‪.‬‬
‫ליטר לעומת ‪ 174‬בשנה הקודמת‪.‬‬

‫הקטגוריות בהן נרשמה עליה ביחס לשנה הקודמת הן הגבינות‬
‫הקשות (‪ )4.7%‬גבינות הלבנות ‪ 4.2%‬והתוצרת הניגרת‬
‫‪ .2.7%‬בקטגורית חלב השתייה לא הייתה עלייה במכירות‬

‫(במונחים כמותיים)‪.‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪44 2015‬‬

‫מדד מחירים לצרכן של חלב ומוצריו‪ ,‬ממוצע שנתי (‪)100=2002‬‬

‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪141.59‬‬ ‫‪144.26‬‬ ‫‪146.97‬‬ ‫‪140.82‬‬ ‫‪140.31‬‬ ‫‪136.9‬‬ ‫‪134.1‬‬
‫‪139.07‬‬ ‫‪141.94‬‬ ‫‪141.43‬‬ ‫‪134.62‬‬ ‫‪132.39‬‬ ‫‪130.0‬‬ ‫‪130.5‬‬ ‫‪130.3‬‬ ‫חלב ומוצרי חלב‬
‫‪161.69‬‬ ‫‪163.55‬‬ ‫‪163.55‬‬ ‫‪156.56‬‬ ‫‪151.41‬‬ ‫‪145.5‬‬ ‫‪142.0‬‬
‫‪131.33‬‬ ‫‪135.31‬‬ ‫‪144.35‬‬ ‫‪138.55‬‬ ‫‪131.56‬‬ ‫‪121.2‬‬ ‫‪119.2‬‬ ‫‪129.3‬‬ ‫חלב‬
‫‪162.74‬‬ ‫‪164.51‬‬ ‫‪160.46‬‬ ‫‪147.29‬‬ ‫‪137.30‬‬ ‫‪125.8‬‬ ‫‪127.5‬‬
‫‪137.13‬‬ ‫‪139.69‬‬ ‫‪145.51‬‬ ‫‪139.63‬‬ ‫‪144.80‬‬ ‫‪142.7‬‬ ‫‪137.4‬‬ ‫לבן‪ ,‬אשל‪ ,‬יוגורט וכו’ ‪137.1‬‬
‫‪123.48‬‬ ‫‪124.26‬‬ ‫‪123.67‬‬ ‫‪121.81‬‬ ‫‪119.77‬‬ ‫‪115.8‬‬ ‫‪112.7‬‬
‫‪142.36‬‬ ‫‪143.21‬‬ ‫‪144.25‬‬ ‫‪137.28‬‬ ‫‪136.21‬‬ ‫‪131.1‬‬ ‫‪129.5‬‬ ‫‪118.0‬‬ ‫שמנת‬

‫‪125.9‬‬ ‫חמאה‬

‫‪132.3‬‬ ‫גבינה‬

‫‪109.1‬‬ ‫מדד כללי‬

‫מזון ללא פירות וירקות ‪126.1‬‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫משקל ההוצאה על מוצרי חלב‪ ,‬לפי סקרי הוצאות המשפחה‪,‬‬

‫הנתונים הם בשקלים לכל אלף שקל הוצאה‬

‫‪12-13‬‬ ‫‪10-11‬‬ ‫‪08-09‬‬ ‫‪06-07‬‬ ‫‪04-05‬‬ ‫‪02-03‬‬ ‫‪00-01‬‬ ‫סקר הוצאות‬
‫המשפחה‬
‫‪01/15‬‬ ‫‪01/13‬‬ ‫‪01/11‬‬ ‫‪01/09‬‬ ‫‪01/07‬‬ ‫‪01/05‬‬ ‫‪01/03‬‬
‫‪5.00‬‬ ‫‪5.09‬‬ ‫‪5.29‬‬ ‫‪6.20‬‬ ‫‪5.85‬‬ ‫‪6.20‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫מיושם מחודש‬
‫‪5.77‬‬ ‫‪6.07‬‬ ‫‪6.60‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪6.43‬‬ ‫‪6.90‬‬ ‫‪6.20‬‬
‫‪7.38‬‬ ‫‪7.81‬‬ ‫‪8.84‬‬ ‫‪9.10‬‬ ‫‪8.27‬‬ ‫‪8.70‬‬ ‫‪8.10‬‬ ‫חלב ומשקאות‬
‫‪0.58‬‬ ‫‪0.53‬‬ ‫‪0.47‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪0.44‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪0.40‬‬
‫תוצרת ניגרת‬
‫‪18.73‬‬ ‫‪19.50‬‬ ‫‪21.20‬‬ ‫‪23.10‬‬ ‫‪20.99‬‬ ‫‪22.20‬‬ ‫‪20.50‬‬
‫גבינות‬
‫‪167.04‬‬ ‫‪165.46‬‬ ‫‪168.80‬‬ ‫‪183.80‬‬ ‫‪170.74‬‬ ‫‪172.50‬‬ ‫‪169.90‬‬
‫חמאה‬
‫‪11.2%‬‬ ‫‪11.8%‬‬ ‫‪12.6%‬‬ ‫‪12.6%‬‬ ‫‪12.3%‬‬ ‫‪12.9%‬‬ ‫‪12.1%‬‬
‫סה"כ מוצרי‬
‫חלב‬

‫סה"כ משקל‬
‫המזון בסל‬
‫הצריכה‬

‫משקל מוצרי‬
‫החלב בסל המזון‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪45‬‬

‫בשבילי‬
‫רק חלב‬
‫ישראלי‬

‫שנתון מועצת החלב ‪46 2015‬‬

‫מחירים לצרכן‬

‫השינויים במחירים המפוקחים לחלב ומוצריו‬

‫‪02/15/2016‬‬ ‫‪07/08/2015‬‬

‫פער‬ ‫שיעור‬ ‫מחיר‬ ‫מחיר‬ ‫שיעור פער‬ ‫מחיר‬ ‫מחיר‬
‫קמעונאי‬ ‫הוזלה‬ ‫לצרכן‬ ‫קמעונאי‬ ‫התייקרות קמעונאי‬ ‫לצרכן‬ ‫קמעונאי‬
‫כולל‬ ‫כולל‬
‫‪10.6%‬‬ ‫מע”מ‬ ‫‪3.82‬‬ ‫מע”מ‬ ‫‪3.90‬‬
‫‪9.7%‬‬
‫‪13.9%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪17%‬‬
‫‪13.3%‬‬
‫‪16.2%‬‬ ‫‪-2.2% 5.00‬‬ ‫‪10.7% -3.6% 5.11‬‬ ‫חלב טרי ‪ 3%‬שומן (רגיל)‬
‫‪14.8%‬‬ ‫שקית ‪ 1‬ליטר‬
‫‪12.8%‬‬
‫‪18.6%‬‬ ‫‪-2.3% 4.65‬‬ ‫‪3.59 10.3% -3.8% 4.76‬‬ ‫חלב טרי ‪ 1%‬שומן (רגיל) ‪3.65‬‬
‫‪13.5%‬‬ ‫שקית ‪ 1‬ליטר‬
‫‪16.1%‬‬
‫‪14.9%‬‬ ‫‪-2.5% 5.75‬‬ ‫‪4.23 13.7% -6.3% 5.90‬‬ ‫חלב טרי ‪ 3%‬שומן (רגיל) ‪4.35‬‬
‫‪15.3%‬‬ ‫קרטון ‪ 1‬ליטר‬

‫‪-2.7% 5.40‬‬ ‫‪4.00 13.4% -5.9% 5.55‬‬ ‫חלב טרי ‪ 1%‬שומן (רגיל) ‪4.11‬‬
‫קרטון ‪ 1‬ליטר‬

‫‪-2.5% 1.55‬‬ ‫‪1.11 16.1% -3.6% 1.59‬‬ ‫‪1.14‬‬ ‫אשל ‪ 4.5%‬שומן‬
‫‪ 20‬מ"ל‬

‫‪-2.8% 1.40‬‬ ‫‪1.02 14.7% -5.3% 1.44‬‬ ‫‪1.05‬‬ ‫גיל ‪ 3%‬שומן‬
‫‪ 200‬מ"ל‬

‫‪-3.5% 2.20‬‬ ‫‪1.64 13.3% -6.6% 2.28‬‬ ‫שמנת חמוצה ‪ 15%‬שומן ‪1.69‬‬
‫‪ 200‬מ"ל‬

‫‪-4.0% 5.95‬‬ ‫‪4.14 18.3% -6.1% 6.20‬‬ ‫שמנת מתוקה ‪ 38%‬שומן ‪4.33‬‬

‫‪-3.1% 3.80‬‬ ‫‪2.81 13.7% -5.1% 3.92‬‬ ‫חמאה רגילה ‪ 100‬גרם ‪2.89‬‬

‫‪-4.2% 4.60‬‬ ‫‪3.30 15.9% -6.1% 4.80‬‬ ‫גבינה לבנה ‪ 250 5%‬גרם ‪3.45‬‬

‫‪-3.8% 41.30 30.05‬‬ ‫‪14.9% -5.5% 42.93 31.24‬‬ ‫גבינה קשה עמק‬
‫‪-3.8% 39.25 28.43‬‬ ‫‪15.3% -5.4% 40.80 29.53‬‬ ‫חריץ ‪ 1‬ק”ג‬

‫גבינה קשה גלבוע‬
‫חריץ ‪ 1‬ק”ג‬

‫שנתון מועצת החלב ‪2015‬‬ ‫‪47‬‬

‫שיווק מוצרי חלב מחלב בקר‬

‫שיווק שנתי ‪ -‬אלפי ליטרים או טונות‬

‫אוכלוסייה גידול‬ ‫שווה ערך‬ ‫חמאה‬ ‫גבינות‬ ‫תוצרת גבינות‬ ‫חלב‬ ‫שנה‬
‫(אלפים)** שנתי‬ ‫נוזלים*‬ ‫שולחנית‬ ‫קשות‬ ‫שתייה ניגרת לבנות‬
‫בחלב‬ ‫מיליוני‬ ‫ומותכות‬ ‫ומשקאות ומעדנים‬
‫ליטרים‬

‫‪6.6% 7,053‬‬ ‫‪1,237‬‬ ‫‪6,217‬‬ ‫‪25,210‬‬ ‫‪87,330‬‬ ‫‪164,363‬‬ ‫‪402,276‬‬ ‫‪2006‬‬
‫‪1.9% 7,180‬‬ ‫‪1,260‬‬ ‫‪6,175‬‬ ‫‪26,473‬‬ ‫‪88,177‬‬ ‫‪166,610‬‬ ‫‪405,928‬‬ ‫‪2007‬‬
‫‪2.3% 7,308‬‬ ‫‪1,289‬‬ ‫‪5,146‬‬ ‫‪27,641‬‬ ‫‪91,535‬‬ ‫‪170,378‬‬ ‫‪405,736‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪1.5% 7,486‬‬ ‫‪1,309‬‬ ‫‪5,334‬‬ ‫‪28,344‬‬ ‫‪92,737‬‬ ‫‪172,358‬‬ ‫‪410,555‬‬ ‫‪2009‬‬
‫‪2.6% 7,624‬‬ ‫‪1,342‬‬ ‫‪5,016‬‬ ‫‪29,023‬‬ ‫‪94,564‬‬ ‫‪179,708‬‬ ‫‪422,035‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪2.2% 7,766‬‬ ‫‪1,372‬‬ ‫‪5,906‬‬ ‫‪30,709‬‬ ‫‪96,152‬‬ ‫‪180,523‬‬ ‫‪424,281‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪2.4% 7,911‬‬ ‫‪1,405‬‬ ‫‪5,894‬‬ ‫‪31,422‬‬ ‫‪97,537‬‬ ‫‪186,600‬‬ ‫‪437,969‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪0.8% 8,060‬‬ ‫‪1,416‬‬ ‫‪6,122‬‬ ‫‪33,486‬‬ ‫‪96,149‬‬ ‫‪178,876‬‬ ‫‪440,539‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪0.9% 8,216‬‬ ‫‪1,428‬‬ ‫‪6,231‬‬ ‫‪34,693‬‬ ‫‪96,922‬‬ ‫‪175,961‬‬ ‫‪439,187‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪2.8% 8,381‬‬ ‫‪1,468‬‬ ‫‪6,261‬‬ ‫‪36,319‬‬ ‫‪100,964‬‬ ‫‪180,703‬‬ ‫‪439,220‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪2.8%‬‬ ‫‪0.5%‬‬ ‫מגמה‬
‫‪2.0%‬‬ ‫‪4.7%‬‬ ‫‪4.2%‬‬ ‫‪2.7%‬‬ ‫‪0.0%‬‬ ‫מ‪2014-‬‬
‫‪1.9%‬‬ ‫‪0.1%‬‬ ‫מגמה‬
‫‪1.9%‬‬ ‫‪4.1%‬‬ ‫‪1.6%‬‬ ‫‪1.1%‬‬ ‫‪1.0%‬‬ ‫שנתית‬
‫ממוצעת‬

‫* על פי מקדמי ייצור מקובלים בענף במיליוני ליטרים ** ממוצע אוכלוסייה קבועה על פי נתוני הלמ”ס‬

‫שיווק שנתי במיליוני ליטרים ‪ -‬שווה ערך נוזלים‬

‫מיליוני ליטרים‬ ‫‪1800‬‬
‫‪1,600‬‬
‫‪1,400‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪1000‬‬

‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 2006 2 007 2 008 2 009 2 010 2011 2 012 2013 2 014 2015‬‬

‫שנתון מועצת החלב ‪48 2015‬‬


Click to View FlipBook Version