מספר גליון 225624יטב"'זאבדסריוןב' תשע"ט |
2480
חווית קריאה מבית טוב
מאין באים הסיפורים? 12
סופרות מספרות על ספריהן
כתבה מלאה הפתעות
הקומה השניה 46 4342 מעשה אבות
275לנוער כהעממםהמששל"בחיטפאהוונמבחושתבעסיאיתכיי-ופבשישרעעההאלץששמספ"רבפהישןרר חנה צראייכךהבפאסימכותלוגית 146
קור(אאיוםשללאס.ו)..פרת?
הספר האחרון
מ גחירלוייהיהיקםלהמעייואםםחוירפיה
של החפץ חיים
ומה תקראו הפעם?...
האוטו נוסע הפוך דבר מערכת
פרשת שבוע עם סבא יהושע 3 כמה מילים
להתחלה
הספר האחרון 4
בס"ד
מעשה אבות לבנים
ְּב ִדּיּוק ָה ִיי ִתי ְּב ֶא ְמ ָצ ָעּה ֶׁשל ְּכ ִתי ַבת ְּד ַבר ַמ ֲע ֶר ֶכת ְל ַא ַחד
סיפור מתוק 5 ַה ִּגי ְליֹונֹות ָה ַא ֲחרֹו ִנים ֶׁשל ' ַזְרקֹור'ֶ .זה ָהָיה ַהּיֹום ֶׁשּבֹו מֹוִרי ִדים
ִעּתֹון ִל ְדפּוסַ ,ו ֲא ַגֶּלה ָל ֶכםְ ,י ָל ִדים ְי ָקִריםֶׁ ,שּיֹום ָּכ ֶזה הּוא ְּב ֶדֶרְך
משפחה בחרוזים
ְּכ ָלל ָלחּוץ ְמ ֹאד.
סודות על ספרים 6 ְו ָכ ָכהְּ ,ב ָׁש ָעה ֶׁש ֲא ִני ְמ ַהְר ֶהֶרת ַמה ִּל ְכּ ֹתבְ ,מ ַצ ְל ֵצל ַה ֶּט ֶלפֹון
סיפור שבועי 8
ְּב ֵבי ִתי:
חמשיר " ִא ָּמא"ֲ ,א ִני ׁשֹו ַמ ַעת ֶאת קֹו ָלּה ֶׁשל ִּב ִּתי ַהְּנׂשּו ָאהֲ " ,א ִני ָּכאן
מילים של גדולים ָּב ִעירִ ,ה ַּג ְע ִּתי ִעם ֻּכָּלם ִל ְק ִנּיֹותֲ ,א ָבל ֵיׁש ִלי ּתֹור ְלרֹו ֵפא ִׁשַּנ ִים.
ספר שמספר בעצמו 9 ַה ִאם יּו ְכלּו ַה ְי ָל ִדים ִל ְהיֹות ֶא ְצ ֵלְך ְל ָׁש ָעה אֹו ִל ְׁש ָע ַת ִים?"
סיפור לארוחת ערב " ְמֻּ ...כָּלם?" ֲא ִני ׁשֹו ֶא ֶלת ְק ָצת ְּב ֶב ָה ָלה ְוחֹו ֶׁש ֶבת ַעל ַאְר ַּב ַעת
ַהְּנ ָכ ִדים ַה ַּמ ְק ִסי ִמים ֶׁשִּליְּ ,ב ֵני ִּגיל ֶע ֶׂשר ַעד ָח ֵמׁשְּ .ב ֶדֶרְך ְּכ ָלל
משא ומתן 10 ֲא ִני ַס ְב ָּתא טֹו ָבה ְואֹו ֶה ֶבת ַּכ ֲא ֶׁשר ְנ ָכ ִדים ׁשֹו ָב ִבים ִמ ְס ַּת ֲעִרים
ַעל ֵּבי ֵתנּוֲ ,א ָבל ַהַּפ ַעםַ ...מה ִּי ְה ֶיה? ֵאיְך ַנ ְסִּפיק ְלהֹוִריד ִעּתֹון
החדר השני של יוספה
ַּב ְּז ַמן? ְׁש ָע ַת ִים – ֶזה ְּב ִדּיּוק ַה ְּז ַמן ֶׁשָּנחּוץ ִלי ְל ֵׁשם ָּכְך.
מאין באים הסיפורים?1 2 " ֲאֲ ...אִ ...ני רֹו ָצה ְמ ֹאד ַל ֲעזֹר ָלְךֲ ,א ָבלַ ...הּיֹום מֹוִרי ִדים ֶאת
כתבה מלאה גילויים ָה ִעּתֹון ִל ְדפּוסַ ,א ְּת ֲהֵרי יֹו ַד ַעת ֵאיְך ֶזה"ָּ ,כ ָכה ֲא ִני ְמ ַל ֶח ֶׁשת
ילדים קוראים16 ְל ִב ִּתי ַּב ֶּט ֶלפֹון.
ִהיאֶׁ ,שַּכִּנְר ֶאה ֹלא ָה ְי ָתה ָלּה ְּבֵרָרהֵ ,ה ִׁשי ָבה ִליֲ " :א ָבל ִא ָּמא,
חיפשו אותך בטלפון ַא ְּת ֹלא ַמִּכיָרה ֶאת ַה ְי ָל ִדים ֶׁשִּלי? ֲהֵרי ַהִּס ְפִר ָּיה ֶׁשָּלְך ְּגדּו ַׁשת
ְס ָפִריםְּ .ת ִני ְל ָכל ֶא ָחד ֵמ ֶהם ִל ְבחֹר ֵס ֶפרְ ,וִי ְהֶיה ָלְך ֶׁש ֶקט ֻמ ְח ָלט
אמא שלכם סופרת? 17
ילדי הצימר ְל ָׁשעֹות ֲא ָחדֹותֲ ,א ִני ַמ ְב ִטי ָחה".
ָאהָ ,נכֹוןֵ .איְך ָׁש ַכ ְח ִּתי? ֵהם ֲהֵרי ֻּכָּלם אֹו ֲה ִבים ִל ְק ֹראַ .הְּס ָפִרים
רעיונות מסוכנים 18 ֵהם ְי ִדי ֵדי ֶהםּ ,ו ְכ ֶׁש ֵהם ָּב ִאים ֵא ַליַ ,א ֲחֵרי ַה'ׁ ָּשלֹום' ֶה ָח ִביב ֵהם
עלילת דמשק
ּפֹוְר ִצים ַה ְי ֵׁשר ַלִּס ְפִר ָּיה ְוֹלא נֹו ַדע ִּכי ָּבאּו ֶאל ִקְר ֶּב ָנה.
ביקור בלתי רצוי2 0 ְו ָא ֵכןֶ ,זה ַמה ׁ ֶּש ָה ָיה ַּגם ַהַּפ ַעם.
יער העקבות האבודים ַא ֲחֵרי ַק ָּב ַלת ַהָּפ ִנים ָהִראׁשֹו ִניתֵ ,הם ָעטּו ַעל ַהְּס ָפִריםִ ,ה ְתַיׁ ְּשבּו
ְּבׁשּוָרה ַעל ַהַּסָּפה ַּבָּסלֹון ּו ֵמ ָאז ֹלא ְׁש ַמ ְע ִּתיםַ ,עד ִּכי ִּכ ְמ ַעט
הספר של המלאך גבריאל 22 ָׁש ַכ ְח ִּתי ִמ ִּקּיּו ָמםַ .רק ַא ֲחֵרי ְל ַמ ְע ָלה ִמׁ ָּש ָעהְּ ,כ ֶׁשִּס ַּי ְמ ִּתי ֶאת
קלרטימון
24אתנחתא ֲעבֹו ָד ִתיִ ,נ ְזַּכְר ִּתי ָּב ֶהם ְו ָה ַל ְכ ִּתי ְל ַו ֵּדא ַמה ׁ ְּשלֹו ָמם.
25והלאה -הקומה השניה לנוער >> ֵהם ֲע ַד ִין ָי ְׁשבּו ָׁשםֶ ,זה ְל ַצד ֶזהְׁ ,שקּו ִעים ָּכל ֶא ָחד ְּבעֹו ָלם
ַא ֵחר; ֶזה ִּבי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים ָּב ַעּמּוד ָה ֶע ְׂשִרים ֶׁשל ַהּקֹו ִמי ְקס
ת"ד ,5284ירושלים ַהִּצ ְבעֹו ִניְ ,ו ֶזה ְּב ֵס ֶפר ַה ֶּמ ַתח ַעל ַה ִּמ ְסּתֹוִרין ְּב ַעּכֹו; עֹוד ַא ַחת
מיקוד9105201 : ִּכ ְמ ַעט ָּב ְכ ָתה ִּב ְג ַלל ִיּסּוֶרי ָה ֶׁשל ַּבת ַה ְּזקּו ִנים ֵמ ַהֵּס ֶפר 'ִּכ ְמ ַעט
ַא ֲחרֹו ָנה ֲח ִבי ָבה'ַ ,הֶּנ ֶכד ֶׁשחֹו ֵבב ֶט ְכ ָנאּות ִע ֵּין ֵהי ֵטב ַּב ַה ְדָרכֹות
טלפון02-5385468 : ַה ִּמ ְקצֹו ִעּיֹות ֶׁשל ' ַהָּכ ְלּבֹו ְי ִניק ֶׁשל ַהׁ ְּשכּו ָנה'ַ ,ו ֲא ִני ָס ָב ָתם ֵמ ֹרב
פקס02-5372784 :
עורכת :לאה פריד ֲה ָנ ָאה ַר ְצ ִּתי ַל ַּמ ְקִּפיא ְלהֹו ִציא ֲעבּוָרם ַאְר ִטי ִקים.
סגנית עורכת :תמר מיזל ְו ָל ָּמה ֶנ ֱה ֵני ִתיָּכלָּכְך?ֹלא ַרק ִמּׁשּום ֶׁש ַהְּס ָפִרים ָע ְזרּו ִלי ְל ַה ֲע ִסיק
בפיקוח הועדה לביקורת ספרים על טהרת הקודש שע"י בד"ץ שערי הוראה ֶאת ְנ ָכ ַדי ְו ִא ְפ ְׁשרּו ִלי ַל ֲעבֹד ְּב ֶׁש ֶקט; ֶאָּלא ְּב ִע ָּקר ִמּׁשּום ַהְי ִדי ָעה
ֶׁש ַהְּנ ָכ ִדים ָחוּו ֶזה ַע ָּתה ָׁש ָעה ֶׁשל ֲחָוָיה ְנ ִעי ָמה ְּב ֵחיק ַהְּס ָפִרים,
המנוי על זרקור הוא על דעת שכל טעות ממונית שתיווצר ִה ְת ַעׁ ְּשרּו ִּבי ִדיעֹות ְו ִה ְפ ִנימּו ֲעָר ִכים ַּכ ָּי ֶאה ְל ַי ְל ֵדי ַעם ַהֵּס ֶפר.
בשגגה ע"י זרקור ולא תיתבע ,תיחשב כוויתור מצד המנוי
ַּכ ָּמה טֹוב ִלי ָל ִדים ֶׁשאֹו ֲה ִבים ְס ָפִרים!
העיתון מחולק למנויים במהלך הימים ראשון-שלישי ִל ְכבֹוד ְׁשבּו ַע ַהֵּס ֶפרִ ,ה ְק ַּד ְׁשנּו ֶאת ַה ִּגָּליֹון ְלעֹו ַלם ַהְּס ָפִרים,
אם לא קיבלתם את העיתון לתיבת הדואר בפרק זמן זה,
נא הודיעו לנו בהקדם ,החל מיום רביעי בשעה 9בבוקר. ַל ֲח ָויֹות ֶׁשל ַהּסֹו ְפִרים ּו ְלעֹוד ְּד ָבִרים ֶׁש ֵּמ ֲאחֹוֵרי ַה ְּק ָל ִעים.
ִקְראּו ְו ֵת ָהנּו.
השאירו שם ,כתובת ומספר טלפון במשרד
טל' 02-5385468שלוחה 3 לאה פריד
שיתוף הפעולה שלכם ,ועדכון מיידי של תקלות -
יאפשר לנו טיפול מהיר בפנייתכם.
טוב לגדול עם זרקור
להצטרפות למשפחת המנויים חייגו02-5385468 :
ציורים :אביגיל כהן | חיה חסיד | בתיה יונה | תמי קורן
חני אייזנשטיין | שושי קלינגר | אסתר גנוט | רבקה מייברג
עיצוב גרפי :מירי טריטל | ר' וצלר
מגיש :הרב מ' בן ישר
ָהאֹוטֹו נֹו ֵס ַע ְׁש ַלח
ָהפּוְך!
ְו ָה ָיה ָל ֶכם ְל ִצי ִצת ּוְר ִאי ֶתם אֹתֹו
ּו ְז ַכְר ֶּתם ֶאת ָּכל ִמ ְצ ֹות ה' ַו ֲע ִׂשי ֶתם
ֹא ָתם ( ְׁש ַלח ט"ו ,ל"ט)
ְו ַע ְכ ָׁשו ַּת ֲארּו ְל ַע ְצ ְמ ֶכם"ָּ ,כְך ַס ָּבא ְיהֹו ֻׁש ַע, ַאְך ְּכ ָבר ָׁש ַכ ְח ִּתי'? ִמְּפ ֵני ַה ִּמ ְצ ָוה ֶׁש ֵּבין " ִא ָּמא! ֵאיְך ֲא ִני ְיכֹו ָלה ָל ַד ַעת ַּכ ָּמה
"ְּכ ֶׁשַּנ ֲע ֶלה ִל ְׁש ֵמי ָמרֹום ְּב ֵׂשי ָבה טֹו ָבה, ָא ָדם ַל ֲח ֵברֹו ,אּו ַלי ָראּוי ֶׁש ֲא ַשֵּׁנן ֶאת ֵהם ַאְר ַּבע ָו ֵח ִצי ָּכפּול ַאְר ַּבע ָו ֵח ִצי?!"
ְו ַנ ֲע ֹמד ִל ְפ ֵני ִּכֵּסא ַהָּכבֹוד ִ -י ְפ ַּתח ַאב ֵּבית
ַה ִּדין ֶאת ַהִּפ ְנ ָקס ְוִי ְׁש ַאלִּ ' :ב ְׁש ַנת ַּת ְׁש ָצ"ג ְׁשמֹות ָהְרחֹובֹות ִּב ְׁשכּו ָנ ֵתנּו"... ִה ְתאֹו ְנ ָנה ִּדי ִני.
ִק ַּב ְל ָּת ֵּת ָבה ֶׁשל ֵּפרֹות ַק ִיץ ִמ ֶּבןַ -הּדֹוד " ֵיׁש ְּד ָב ִרים ֶׁש ָחׁשּוב עֹוד יֹו ֵתר ְל ַׁשֵּנן " ָמה?!" ִה ְתַּפְּל ָאה ִּכ ְבָיכֹול ִא ָּמא" ,נֹו ְת ִנים
ֶׁש ָּגר ַּב ִּקּבּוץַ .ה ִאם ִה ְפַר ְׁש ָּת ֵמ ֶהם ְּתרּומֹות ְו ִל ְזּ ֹכרִ .הֵּנה ַמׁ ֶּשהּו ֶׁשׁ ָּש ַמ ְע ִּתי ִמּמֹוֶרה ָל ֶכן ִׁשעּוֵרי ַּב ִית ַעל ֹח ֶמר ֶׁשֹּלא ְל ַמ ְד ֶּתן
ּו ַמ ַע ְׂשרֹות?' ּו ְבעֹוד ִה ְננּו ְּב ֶה ֶלםְ ,מ ַד ְפ ֵּדף ִל ְנ ִהי ָגה"ִ ,ה ְצ ָטֵרף ָּכ ֵעת ַהּדֹוד ֶא ְל ָי ִקים
ַה ַּדָּין ָו ָׁשבּו ַמ ְק ֶׁשהְּ :ביֹוםג' ֶּב ֱאלּול ַּת ְׁשָּפ"ט ֶאל ִׂשי ָח ֵתנּוִ " .מי ֶׁשּלֹו ֵמד ְנ ִהי ָגהָ ,חׁשּוב ִּב ְכ ָלל?!"
ַא ָּתה ָהִיי ָת ֶּבן ֶע ְׂשִרים ְו ֶׁש ַבעְ ,ו ָלאֹוטֹוּבּוס ְמ ֹאד ֶׁשָּכל ִס ָּמ ֵני ַה ֶּד ֶרְך ִי ְהיּו ֲחקּו ִקים " ֵאּלּו ֹלא ִׁשעּוֵרי ַּב ִית ,זֹו ֲה ָכ ָנה ְל ִמ ְב ָחן!
ָע ָלה ָז ֵקן ְּכ ֶבן ִׁש ְב ִעים ּו ְׁש ַּת ִים ְּכ ֶׁשהּוא ְּבמֹוחֹו ִעם ַה ַּמ ְׁש ָמעּות ֶׁשָּל ֶהםֶׁ ,ש ֲהֵרי ְו ַהּתֹו ָצ ָאה ֶׁשל ַה ִּמ ְב ָחן – ָּכְך ָא ְמָרה ַהּמֹוָרה
ִנ ְׁש ָען ַעל ַמ ְקלֹוַ .ה ִאם ִקַּי ְמ ָּת ' ִמְּפ ֵני ֵׂשי ָבה ִאם ִי ְת ַּב ְל ֵּבל ֵּבי ֵני ֶהם הּוא ָעלּול ָח ִלי ָלה
ָּתקּום'?' ְו ִהֵּנה נֹו ֶח ֶתת ַמ ֲהלּו ָמה ִמ ַּדף ַא ֵחר – ְּת ַׁש ֵּמׁש ָּב ִסיס ַלִּצּיּון ַּב ְּתעּו ָדה!"
ַּבִּפ ְנ ָקסֲ :ח ֻנָּכה ַּת ְׁשָּפ"ה – ִמ ַהְר ָּת ְל ַה ְד ָל ַקת ִל ְג ֹרם ִל ְתאּו ָנה!"... "ְו ָל ָּמהֹלא ִל ְּמדּו ֶא ְת ֶכן ֵאיְךּפֹו ְתִרים ַּתְר ִּגיל
ַהֵּנרֹות ְו ִה ְׁש ַל ְכ ָּת ַּב ֶּג ֶׁשם ַׂש ִּקית ַנ ְילֹון ַעל " ְו ֶאת ֶזה ֲא ִפּלּו קּו ִתי ֵמ ִבין"ִ ,נ ְּד ָבה ִצִּפי
ַה ִּמ ְדָר ָכהָ .יַרד ֶּג ֶׁשםֶ ,י ֶלד ֶה ְח ִליק ְו ָנ ַפל, ְי ִדי ָעה ְמ ַע ְנ ֶי ֶנתַּ" .פ ַעםְּ ,כ ֶׁש ִּב ַּקְרנּו ַּב ַּב ִית ָּכ ֶזה?" ָח ְזָרה ִא ָּמא ְו ָׁש ֲא ָלה.
ְו ֻה ְב ַהל ְל ֵבית ַהחֹו ִלים ְּב ַא ְמּבּו ַל ְנס ֵע ֶקב ֶׁשל ַס ְב ָּתאָ ,ע ַמד קּו ִתי ַּב ִּמְרֶּפ ֶסת ְו ָצ ָפה " ֶּב ַטח ִל ְּמדּו! ֲא ָבל אּו ַלי ָׁש ַכ ְח ִּתי ...אּו ַלי
ֶאל ָהְרחֹובִּ .פ ְתאֹם הּוא ָצ ַעק' :הּוא נֹו ֵס ַע ֹלא ָה ִיי ִתי ַּבׁ ִּשעּור ַה ֶּזהְ ,ואּו ַליְ ...ואּו ַלי...
ְׁש ָבִרים – ּבֹור ִּבְרׁשּות ָהַר ִּבים!' ָהפּוְך!הּואנֹו ֵס ַע ָהפּוְך!' ַר ְצנּו ִלְראֹות ְל ָמה
'ֶר ַגעֶ ,ר ַגע!' ַא ָּתה ִמ ְז ַּד ֵעק – ' ֲא ִני ֹלא ֵמ ִבין הּוא ִמ ְתַּכֵּוןְ ,ו ָא ֵכןְ ,מכֹו ִנית ָנ ְס ָעה ָׁשם ֶנ ֶגד ֹלא יֹו ַד ַעת ַמה ְּל ַה ִּגיד!"
ָּכל ָּכְך ֶאת ָּכל ַה ֻּמׂ ָּש ִגים!ַ '...ה ִאם ּתֹו ִעיל ְלָך ִּכּוּון ַהְּנ ִסי ָעהֶׁ ,ש ֲהֵרי ָהְרחֹוב ַההּוא ִהּנֹו " ִאם ַא ְּת ֹלא יֹו ַד ַעתַ ,א ְּת ְצִרי ָכה ִל ְמצֹא
ֲא ִמיָרה ָּכזֹו?ְ ...ועֹוד ִי ְז ַעם ָע ֶליָך ַה ַּמ ְל ָאְך:
ִאם ֹלא ָל ַמ ְד ָּת ְּכלּוםִּ ,ב ְׁש ִביל ָמה ָל ַב ְׁש ָּת ַחד ִס ְטִרי"... ֶאת ַהְּכ ָל ִלים ַאף ַּפ ַעם ֹלא ָל ַמד ְל ַהִּכיר
ִצי ִצית?! – ָמה ַה ֶּק ֶׁשר? ִהֵּנהִ ,ל ֵּמד אֹו ָתנּו " ֶנ ְח ָמד ְמ ֹאד ֶׁש ֶּי ֶלד ְּב ִגילֹו ְמ ַז ֶהה זֹאת!" ּו ָמה ַהִּצי ִצית ֶׁשּלֹו ְיכֹו ָלה ְל ַה ְזִּכיר?
ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים'ֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר ( ְׁש ַלח ט"ו ,ל"ט) ִה ְסִּכים ַהּדֹודְ " .וֹלא ַרק ֶאת ִסי ָמ ֵני ַה ֶּדֶרְך
'ְו ָהָיה ָל ֶכם ְל ִצי ִצית ּוְר ִאי ֶתם אֹותֹו ּו ְז ַכְר ֶּתם ָצִריְך ַהֶּנ ָהג ְל ַהִּכירֶ ,אָּלא ַּגם ָּכל ַהִּסי ָמ ִנים ֶּדֶרְך ִל ְלמֹד ֶאת ֶזהַ ...ה ִּמ ְב ָחן ֲהֵרי ִי ְת ַק ֵּים
ֶאת ָּכל ִמ ְצוֹות ה' ַו ֲע ִׂשי ֶתם אֹו ָתם' ְ -ו ִאם ַהּמֹו ִפי ִעים ַעל ַהּלּו ַח ֶׁשִּנ ְמ ָצא מּול ָּפ ָניו. ְּב ָכל ִמ ְק ֶרה! ֵיׁש ִלי ַהָּצ ָעה ַּ -ת ְז ִמי ִני
ֵאי ְנָך יֹו ֵד ַע ֶאת ַה ִּמ ְצוֹותִּ ,כי ֹלא ִׁשַּנ ְנ ָּת אֹו ָתן ִאם ֹלא ְי ַז ֶהה ֶאת ַמ ְׁש ָמעּות ַהִּסי ָמ ִנים, ֲח ֵבָרה ֶׁשּיֹו ַד ַעת טֹוב ַמה ָּל ְמדּו ְּב ִׁשעּוֵרי
ֶח ְׁשּבֹוןְּ ,כ ֵדי ִל ְל ֹמד ַי ַחדִ .אם ְּת ַׁשְּננּו ַי ַחד
ַעל ְּפָר ֵטי ֶהןֵּ ,כי ַצד ְיכֹו ָלה ַהִּצי ִצית ִי ָּגֵרם ֶהֶרס ַל ְּמכֹו ִנית ְו ִסּכּון ַלּנֹו ְס ִעים!"
ְל ַה ְזִּכיר ְלָך ַמׁ ֶּשהּו?!" "ָּכאן ֵאין ׁשּום ֲה ָקלֹות ְוׁשּום ַח ְכמֹות", ֶאת ַהְּכ ָל ִליםַּ ,ת ִּגי ִעי ַל ִּמ ְב ָחן מּו ָכ ָנה".
הֹו ִסיף יֹו ֵסףַ -ח ִּייםִ " .אם ׁשֹו ֵטר עֹו ֵצר "ּו ְכמֹו ְּב ָכל ָּד ָבר",הֹו ִסיף ַא ָּבאֹ",לא ַמ ְסִּפיק
( ַעל ִּפי ' ָח ֵפץ ַחִּיים' ַעל ַהּתֹוָרה, אֹותֹו ּו ַמ ְפ ִטירָ ' :נ ַס ְע ָּת ִּב ְמ ִהירּות ֶׁשל יֹו ֵתר ֶׁש ָּי ַד ְענּו ַּפ ַעם אֹו ָׁש ַמ ְענּו ַּפ ַעםְ ,צִרי ִכים
ַמ ֲהדּוָרה ְי ָׁש ָנה) ִמ ָּמא ַתִים ָק ַמ"ש' – ֹלא יּו ַכל ַהֶּנ ָהג ַל ֲענֹות: ָל ַד ַעת ּו ְצִרי ִכים ִל ְזּכֹר! ְל ֻד ְג ָמהָ :האֹוטֹוּבּוס
ְס ִלי ָחהֲ ,אדֹון ׁשֹו ֵטרֲ ,א ִני ֹלא יֹו ֵד ַע ִל ְקרֹא ִמן ָה ִעיר ִנ ְכ ַנס ַלׁ ְּשכּו ָנה ֶׁשָּלנּוָּ .פ ָנה ֵא ַלי
ִמ ְסָּפִרים יֹו ֵתר ֵמ ֶע ֶׂשרְ ,וחּוץ ִמ ֶּזה ַ -מה ּזֹו נֹו ֵס ַע ֵמ ִעיר ַא ֶחֶרת ְו ָׁש ַאלֵ :הי ָכן ָע ַלי ָלֶר ֶדת
ְּכ ֵדי ְל ַה ִּגי ַע ָלְרחֹוב ַמְר ָּג ִלּיֹות? ָמה ָּי ֹכ ְל ִּתי
ַה ִּמָּלה ַהּזֹאתָ ,ק ָמׁש"... לֹו ַמר לֹו? 'ַּפ ַעם ָי ַד ְע ִּתי ֵהי ָכן ָהְרחֹוב ַה ֶּזה,
" ָא ֵכןְּ ,ד ָבִרים ַר ִּבים ָחׁשּוב ִל ְל ֹמד ְו ָל ַד ַעת.
40תשע"ט 3 עמוד זה טעון גניזה
ואלה תולדות ַהֵּס ֶפר ָה ַא ֲחרֹון מעשה אבות לבנים ///מיכל רוזנברג
ַר ִּבי ִי ְׂשָר ֵאל ֵמ ִאיר ַהּ ֹכ ֵהן
ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים' ְּב ִב ְק ָתה ְּפׁשּו ָטה ְו ַדָּלה ְּבַרא ִדין ,יֹו ֵׁשב ֶה' ָח ֵפץ ַחִּיים' ַעל ִמ ָּטתֹו.
נֹו ַלד ִּב ְׁש ַנת תר"ו ַּב ְּתקּו ָפה ָה ַא ֲחרֹו ָנה הּוא ֶנ ְח ַלׁש ְמאֹדְּ ,בקֹ ִׁשי ַרב הּוא ֵמ ִני ַע
ִנ ְפ ַטר ְּבכ"ה ֶּב ֱאלּול תרצ"ו ֶאת ָי ָדיו ְו ַאף קֹולֹו ָחלּוׁשַ ,אְך ַל ְמרֹות ַהּ ֹכל ,רּוחֹו ַר ֲע ָנ ָנה
ְס ָפָריוָ :ח ֵפץ ַח ִּייםִ ,מ ְׁש ָנה ְּברּוָרה ְועֹוד ְּב ִקְרּבֹו ְּכמֹו ְּב ִאיׁש ָצ ִעיר ְל ָי ִמים.
ִהֵּנה הּוא ְמ ַמ ְל ֵמל ַמׁ ֶּשהּו ְל ַע ְצמֹו...
ֵליי ְּב ֶק'ה ַהׁ ַּש ָּמׁש ַה ָּמסּור ִמ ְת ָקֵרב ִל ְׁש ֹמ ַע ָמה אֹו ֵמר ַרּבֹו
ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים'.
"ִרּבֹונֹו ֶׁשל עֹו ָלם" ,אֹו ֵמר ֶה' ָח ֵפץ ַחִּיים'ַ " ,הְר ֵּבה ָּכל ָּכְך ָנ ַת ָּת ִלי
ְּב ַחַּייִ ...זִּכי ָת אֹו ִתי ְל ַח ֵּבר ֶאת ַהֵּס ֶפר ' ָח ֵפץ ַחִּיים'ֶׁ ,ש ִה ְתַּפׁ ֵּשט
ְּב ָכל ָהעֹו ָלם ְו ִה ְׁשִּפי ַע ַעל ֲא ָנ ִׁשים ַר ִּבים ֶׁשֹּלא ְל ַד ֵּבר ָלׁשֹון
ָהַרע; ִזִּכי ָת אֹו ִתי ְל ַח ֵּבר ֶאת ַהֵּס ֶפר ' ִמ ְׁש ָנה ְּברּוָרה'ֶׁ ,ש ִּב ְזכּותֹו ְועֹוד ִמ ְצ ָוהַ ,עד ֶׁשִּס ֵּים ֶאת ַהֵּס ֶפר ֻּכּלֹו.
יֹו ְד ִעים ֵאיְך ְל ַק ֵּים ֶאת ַה ֲה ָל ָכהְ ...ו ַגם ֵס ֶפר ' ַמ ֲח ֵנה ִי ְׂשָר ֵאל'ְּ ,כ ַתב ַה ָּיד ִנ ְׁש ַלח ִל ְדפּוס ְּב ִוי ְל ָנאָׁ ,שם ֻס ַּדר ַהֵּס ֶפר ְלׁשּורֹות
ִליהּו ִדים ֶׁשֶּנ ֱא ָל ִצים ְל ִה ְת ַּג ֵּיס ַלָּצ ָבא ֶׁשל ַהּגֹו ִיים ֵ -ס ֶפר ְיצּוקֹות ְּבעֹו ֶפֶרתֶׁ ,שֻּס ְּדרּו ְּב ַת ְב ִנּיֹות ְמֻי ָחדֹות ְל ַעּמּו ִדים ְׁש ֵל ִמים
ֶׁש ְּמ ַח ֵּזק אֹו ָתם ַל ֲעמֹד ַּבִּנ ְסיֹונֹות ַה ָּק ִׁשים ָהעֹו ְמ ִדים ִל ְפ ֵני ֶהם ...מּו ָכ ִנים ִל ְדפּוסֲ .עבֹו ָדה ְּגדֹו ָלה ְוַר ָּבה ָהְי ָתה זֹוֶׁ ,ש ָע ְל ָתה הֹון ַרב.
ִעם ְּג ַמר ִסּדּורו ֶׁשל ַהֵּס ֶפרִ ,ה ְדִּפיסּו ִמ ֶּמּנּו ְועֹוד ַע ְׂשרֹות ְס ָפִרים ִזִּכי ָת אֹו ִתי ְל ַח ֵּבר
ֻּד ְג ָמה ַא ַחת ֶׁשִּנ ְׁש ְל ָחה ְלָרא ִדין ִ -ל ְב ִדי ָקה ּו ְל ַזּכֹות ָּב ֶהם ֶאת ַעם ִי ְׂשָר ֵאל; ַו ֲא ִניִ ,רּבֹונֹו
ּו ְל ִבּ ֹקֶרת. ֶׁשל עֹו ָלםַ ,מה ֵה ְׁש ַב ִּתי ֲא ִני ְלָך ַעל ָּכְך?!"
ְּב ִה ְת ַר ְּגׁשּות ָנ ַטל ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים' ֶאת ֵליי ְּב ֶק'ה ֹלא ָיכֹול ָה ָיה ִל ְכֹלא ֶאת
ַה ַּדִּפים ְו ִע ֵּין ָּב ֶהםִ ,לְראֹות ֶׁש ָח ִלי ָלה ֹלא ִה ְתַר ְּגׁשּותֹוֶ .ה' ָח ֵפץ ַחִּיים'ֶׁ ,ש ִח ֵּבר ְס ָפִרים
ָנ ְפ ָלה ָטעּות. ְו ִזָּכה ּ ֹכה ַרּבֹות ֶאת ַעם ִי ְׂשָר ֵאל ֹ -לא רֹו ֶאה
ִע ֵּין ַה ֵח ֶפץ ַח ִּיים ַּב ִּג ְליֹונֹותּ ,ו ַמ ָּבע ֶׁשל ְּב ָכל ֹזאת ְזכּות ֶׁשל ַע ְצמֹוֶ ,אָּלא ְזכּות
ַא ְכ ָז ָבה ָה ַלְך ְו ִה ְתַּפׁ ֵּשט ַעל ָּפ ָניו – ַעד ֶׁש ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ִזָּכה אֹותֹו ָּבּהְ ,ו ָע ָליו
ֲא ֶׁשר ֵה ֵחל ִל ְבּכֹות: עֹוד ְל ָה ִׁשיב לֹו ַעל ָּכְך טֹו ָבה...
" ַמה ֵהם ָּכל ַח ַּיי? ָּכל ָה'עֹו ָלם ַה ֶּזה' ֶׁשִּלי " ֵליי ְּב ֶק'ה"ָ ,קָרא ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים'.
הּוא ָל ַד ַעת ֶׁשְּיהּו ִדי ְמ ַעֵּין ְּב ֶא ָחד ִמְּס ָפַרי, ֵליי ְּב ֶק'ה ִה ְתּכֹו ֵפף ְו ִה ָּטה ֶאת ָא ְזנֹו ִל ְׁש ֹמ ַע
ּו ְב ִע ְקבֹו ָתיו ִמ ְת ַח ֵּזק וחֹו ֵזר ִּב ְתׁשּו ָבה. החפץ חיים ְּד ַבר ַרּבֹו.
ֲא ָבל ַהֵּס ֶפר ַה ֶּזה ָמ ֵלא ֻּכּלֹו ָט ֻעּיֹות"... " ָח ַׁש ְב ִּתי ְל ַע ְצ ִמיִ ,אם ָה ָא ָדם ְמ ַק ֵּבל ָע ָליו
ְל ַנ ֵהל ֵאי ֶזה ֵע ֶסקֲ ,הֵרי ָע ָליו ָל ַד ַעת ֶאת ַהְּכ ָל ִלים ְו ַה ֻח ִּקים ֶׁשל ִאם ֵיׁש ָטעּות ְּב ֵס ֶפרֶ ,זה ָעלּול ִל ְהיֹות ֶּג ֶזל ֵמ ַהּקֹו ִנים; ְו ִאם זֹו
ִנהּול ָה ֵע ֶסקִ .אם הּוא ֹלא יֹו ֵד ַעֵ ,איְך יּו ַכל ְל ַנ ֵהל ֶאת ָה ֵע ֶסק ָטעּות ַּב ֲה ָל ָכהָ ,ה ַא ֲחָריּות ְּגדֹו ָלה עֹוד יֹו ֵתר ַ -הּלֹו ְמ ִדים ַּבֵּס ֶפר
ָּכָראּוי? ְו ִהֵּנהָּ ,כל ָא ָדם ִמ ִּי ְׂשָר ֵאל ִק ֵּבל ַעל ַע ְצמֹו ְל ִה ְת ַנ ֵהל ֲעלּו ִלים ְל ִהָּכ ֵׁשל ָח ִלי ָלה!
ְל ִפי ַהּתֹוָרהְ ,ו ִאם ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ָמה ַהּתֹוָרה ְמ ַצ ָּוה ָע ָליוֵ ,איְך ְּבאֹו ָתם ַהָּי ִמיםִּ ,תּקּון ָטעּות ְּדפּוס ְּב ֵס ֶפר ָהָיה ִע ְנָין ָי ָקרּו ְמ ֻס ָּבְך.
ָצִריְך ָה ָיה ָל ֶצ ֶקת ֵמ ָח ָדׁש ֶאת אֹו ִתּיֹות ָהעֹו ֶפֶרת ּו ְל ַס ְּדָרן ׁשּוב יּו ַכל ִל ְנ ֹהג ְל ִפי ָה?
ָל ֵכןָ ,ע ָלה ְּב ַד ְע ִּתי ְל ַח ֵּבר ֵס ֶפר ֶׁשּבֹו יֹו ִפיעּו ִּב ְק ָצָרה ָּכל ַה ִּמ ְצוֹות ַּב ַּת ְב ִנּיֹות ָל ַעּמּו ִדיםּ .ו ְכ ֶׁש ְּמ ֻד ָּבר ְּב ָט ֻעּיֹות ַרּבֹות ָּכל ָּכְךֵ ,יׁש
ֶׁשּנֹו ֲהגֹות ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזהָּ ,כְך ֶׁשָּכל ָא ָדם יּו ַכל ְל ַׁשֵּנן ַּכ ָּמה ִמ ְצוֹות ְל ַס ֵּדר ֵמ ָח ָדׁש ֶאת ַהֵּס ֶפר ֻּכּלֹוָּ ,ד ָבר ֶׁשעֹו ֶלה הֹון ָע ֵתק...
ְּב ָכל יֹוםַ ,עד ֶׁשּתֹוְך ְז ַמן ָק ָצר יּו ַכל ָל ַד ַעת ֶאת ָּכל ַה ִּמ ְצוֹות ַאְך ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים' ֹלא ִהֵּסס .הּוא ָא ַמר ְּבקֹולִ " :י ְה ֶיה ַמה
ׁ ֶּש ִּי ְה ֶיה ,אֹו ִסיף עֹוד ֶע ְׂשִרים ּדֹו ָלר ( ְסכּום ַרב ְמ ֹאד ְּבאֹו ָתם ֶׁשהּוא ַח ָּיב ָּב ֶהן".
" ֲא ָבל"ִ ,ה ְמ ִׁשיְך ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים'ֲ " ,א ִני ְּכ ָבר ָז ֵקן ְו ַחָּלׁש ְו ֵאין ִלי ָי ִמים)ְּ ,כ ֵדי ֶׁש ְּי ַס ְּדרּו ֶאת ָּכל ַהֵּס ֶפר ֵמ ָח ָדׁש! ּו ִב ְל ַבד ֶׁש ִּי ְה ֶיה
ְּכ ָבר ּכֹו ַח ִל ְכּ ֹתבְ .קָרא ָנא ְל ַמ ְזִּכיר ַהְי ִׁשי ָבהֲ ,א ִני ַא ְקִריא ְל ָפ ָניו ַהֵּס ֶפר ָנ ִקי ִמ ָּט ֻעּיֹות".
' ֵס ֶפר ַה ִּמ ְצוֹות ַה ָּק ָצר' ָה ָיה ִס ְפרֹו ָה ַא ֲחרֹון ֶׁשל ַה ֵח ֶפץ ַח ִּיים. ְוהּוא ִי ְכּתֹב".
ְו ָכְךְּ ,ב ָכל יֹום ְויֹוםְּ ,ב ָׁש ָעה ְקבּו ָעהָ ,הָיה מֹו ִפי ַע ַה ַּמ ְזִּכיר ְּב ֵביתֹו ְׁש ָנ ַתִים ְל ַא ַחר ִמֵּכן ִה ְס ַּתֵּלק ֶה' ָח ֵפץ ַחִּיים' ְלעֹו ָלמֹוְ ,והֹו ִתיר ָלנּו
ֶׁשל ֶה' ָח ֵפץ ַח ִּיים'ְ ,ו ָה ָיה רֹו ֵׁשם ִמִּפיו ֶאת ַהֵּס ֶפר .עֹוד ִמ ְצ ָוה ַע ְׂשרֹות ְס ָפִרים ֶׁשְּלאֹוָרם ָאנּו צֹו ֲע ִדים ְוהֹו ְל ִכים ַעד ַהּיֹום ַה ֶּזה.
4 תשע"ט 40
ׁשּו ַלִּמית
בת 6
ִסּפּור ָמתֹוק
משפחה בחרוזים ///חני פ'
" ַל ְי ָלה טֹובִ ,הָּכ ְנסּו ַל ִּמ ָּטה" ליפעת פארן
ִא ָּמא ִּב ְּק ָׁשהֶ ,את ָהאֹור ִהיא ִּכ ְּב ָתה. שפנתה בשאלה למערכת ולסופרת
"ֶר ַגעֶ ,ר ַגע"ִּ ,ב ַּק ְׁשנּו ֻּכָּלנּו, תמר מור:
ִסּפּור ִל ְפ ֵני ַהֵּׁש ָנה ֹלא ָׁש ַמ ְענּו! רציתי להעיר הערה לגבי הסדרה "מחר יהיה
יום יפה" שנכתבת על מה שקורה עוד 40שנה.
"נּו ,טֹוב"ִ ,ח ְּי ָכה ָאז ִא ָּמא קצת קשה לי עם זה שלא כתוב שהגיע המשיח...
ְו ֶזה ַה ִּסי ָמן ֶׁשֵ -הי ָדדִ ,היא ִה ְסִּכי ָמה! באידיאל על סדרה שנכתבת על מחר היינו צריכים
" ֶאת ַה ֵּס ֶפר ִי ְׂשָר ֵאל ֵמ ִאיר ִי ְב ַחר
ַרק ִסּפּור ֶא ָחדִּ ,כי ַמ ָּמׁש ְמ ֻא ָחר". לציין שהגיע המשיח...
וחוץ מזה ,תודה על כל התכנים היפים וגם על
ִי ְׂשָר ֵאל ֵמ ִאיר ֶּבן ַהָּׁשלֹוׁש
ִה ְנ ֵהן ְל ֻכָּלנּו ָח ָזק ִעם ָהרֹאׁש. הסדרה המעניינת הזו.
ְּכ ֶׁש ָה ִיינּו ְּכ ָבר מּו ָכ ִנים ַּב ִּמּטֹות תמר מור משיבה:
הּוא ָח ַזר ִעם ֵס ֶפר ְּג ָדל ִמּדֹות.
אכן ,שאלתך במקומה וגם אני שאלתי את עצמי
ִחִּכינּו ִל ְׁשמֹ ַע "ַּפ ַעם ָה ָיה"... אותה שאלה טרם שניגשתי לכתיבת הסיפור.
אֹוְּ " :ב ַב ִית ָק ָטן ַעל ְׂש ַפת ַה ָּים"...
ֲא ָבל ִא ָּמא ָּפ ְת ָחה ּו ָפְר ָצה ִּב ְצחֹוק על כן פניתי לאחד מגדולי הדור ,והוא ענה שהיות
ְו ָא ְמָרהַ " :ה ְק ִׁשיבּוִ ,סּפּור ּכֹה ָמתֹוק! ומדובר בסיפור דמיוני ,וסיפור עתידני לא מתכוון
לומר חלילה שמשיח לא יבוא בתקופת הזמן הזאת
ָׁשלֹוׁש ּכֹוסֹות ֶק ַמח אלא משתמש כביכול בתקופת זמן עתידית כדי
ְׁש ֵּתי ֵּבי ִצים להתפרש על פני מציאות שונה -על כן ניתן לכתוב
ֲח ִצי ּכֹוס ֶׁש ֶמן את הסיפור בצורה שבה הוא נכתב.
ֻסָּכר ָו ִניל
"--- למ' ל'
לשאלתך :כמה זמן בממוצע לוקח עד
ָחה ָחה ָחהִ ,ה ְצ ָטַר ְפנּו ַלְּצחֹוק שהגב' ברכה רובינשטין עונה על שאלה שנשלחת
ִי ְׂשָר ֵאל ֵמ ִאירָּ ,כ ֶזה ִמין ָמתֹוק
ִּב ְמקֹום ִל ְבחֹר ִמ ַּמ ָּדף ַה ִּס ְפרֹו ִנים אליה?
הּוא ֵה ִביא ְל ִא ָּמא... תשובת ברכה רובינשטיין
ֵס ֶפר ַמ ְתּכֹו ִנים! ככל שהבעיה ,העניין או הדילמה מקוריים
ומעניינים יותר -ככה המכתב הולך ישר ישר
ישר לשולחן הכתיבה .
ככל שמדובר ביש /אין לי חברה /חברה עזבה אותי
/הייתי מרכזית נהייתי שולית -היות והבעיות הללו
נפוצות מאוד ואני מקבלת עליהן שאלות רבות,
אני מדללת בהתייחסות אליהן ולא תמיד עונה על
פי סדר שליחתן.
נכון ,גם בת עם הבעיות הנ"ל זכאית לתשובה ,אני
מאמינה שהיא סובלת ,וגם אם צרת רבים -ככה
לפחות אומר העם -חצי נחמה ,בכל זאת לכל
אחד אנחנו מנסים להתאים תשובה אישית .עם
זאת ,ברור שבעיה ייחודית יותר תזכה לתשומת
לב ראשונית ול'קפיצת הדרך'.
לז' קופצוב
שאינה מפספסת שום מילה ומודה על
העיתון הנפלא.
תודה על הערתך החשובה .העברנו לסופרת.
40תשע"ט 5
ֱא ֶמתֲ ' .חבּוַרת ַהּסֹו ְפִרים' ָקְראּו לֹוֵ .ס ֶפר ַעל ֲחבּוַרת ְי ָל ִדים ְּב ִמ ְׁשַּפ ַחת ַס ְפַראיְ ,ל ָכל ֶא ָחד ָה ָיה סֹוד ֶׁש ָּקׁשּור ִל ְס ָפִרים. סֹודֹות עַ ל סְ פָ רִ ים
ֶׁשִּנ ְק ַל ַעת ְל ַהְרַּפ ְת ָקאֹות ְו ַא ַחר ָּכְך ּכֹו ֶת ֶבת ֲע ֵלי ֶהם ְס ָפִרים. ֵס ִפי ָׂשם ֵלב ֶׁש ַא ֲחֵרי ֶׁשהּוא קֹוֵרא ֵס ֶפרָּ ,ת ִמיד קֹוֶרה לֹו
ִא ָּמא ַס ְפַראי ָׂש ְמ ָחהֲ ,א ָבל ִסְּפָרה ַרק ְל ַא ָּבא ַס ְפַראי ַעל ַמׁ ֶּשהּו ֶׁש ָּקׁשּור ַלֵּס ֶפר ֶׁשהּוא ָקָראֶ .זה ִר ֵּגׁש ֶאת ֵס ִפי,
ַה ִה ְתַר ְּגׁשּות ֶׁשָּלּהִּ ,כי ֶזה ָה ָיה סֹוד. ְו ִס ְקֵרןְ ,ו ַגם ִה ְפ ִחיד.
ֵס ִפי ִה ְת ַל ֵּבט ַּבִּס ְפִר ָּיה ַה ִאם ָל ַק ַחת ֶאת ַהֵּס ֶפר .הּוא ָר ָאה ֲא ָבל הּוא ֹלא ִּגָּלה ְל ַאף ֶא ָחד.
ַּבְּכִרי ָכה ֶׁש ֲחבּוַרת ַהּסֹו ְפִרים ִנ ְק ְל ָעה ְל ַהְרַּפ ְת ָקה ִּב ְמ ָעָרה ְלסֹו ִפיַ ,ה ְּתאֹו ָמה ֶׁשל ֵס ִפיָ ,הָיה ֶהְר ֵּגל ְמ ֻׁשֶּנה ֶׁש ִהיא ָׁש ְמָרה
ְסגּוָרהָ .יכֹול ִל ְהיֹות ֶׁש ִאם הּוא ִי ַּקח ֶאת ַהֵּס ֶפר הּוא ִי ָּת ַקע ְּבסֹודְּ :כ ֶׁשּסֹו ִפי ָה ְי ָתה ּפֹו ַת ַחת ֵס ֶפרִ ,היא ָה ְי ָתה סֹו ֶפֶרת
ֶאת ַה ִּמִּלים ֶׁש ַּבּׁשּוָרה ָהִראׁשֹו ָנה ֶׁש ְּב ָכל ַעּמּודְּ .ב ַע ְצ ָמּה
ִּפ ְתאֹום ִּב ְמ ָעָרה? ִהיא ֹלא ָי ְד ָעה ַמּדּו ַע ִהיא עֹו ָׂשה ֶאת ֶזהֲ .א ָבל ָּכ ָכה
סֹו ִפי ִה ְת ִחי ָלה ִל ְקרֹא ֶאת ַהֵּס ֶפר ְּב ַב ִית ֶׁשל ֲח ֵבָרהִ .היא ִה ְתַר ְּג ָלהָּ .ת ִמיד ִל ְסּ ֹפרְ ,ו ָת ִמיד ְל ִה ָּז ֵהר ֶׁש ַאף ֶא ָחד
ָׂש ָמה ֵלב ְל ָד ָבר מּו ָזרַּ .בּׁשּוָרה ָהִראׁשֹו ָנה ֶׁש ְּב ָכל ַעּמּוד ָהיּו ֹלא ִיְר ֶאה ֶׁש ִהיא סֹו ֶפֶרת.
ַה ִּתינֹוק ֶׁשל ִמ ְׁשַּפ ַחת ַס ְפַראי ָה ָיה ִּתינֹוק ׁשֹו ָבב
ְׁשמֹו ֶנה ִמִּלים ְּב ִדּיּוקֵ .איְך ֶזה ָיכֹול ִל ְהיֹות? ִּב ְמ ֻי ָחדַּ .גם לֹו ָה ָיה סֹודְּ .כ ֶׁשהּוא ָה ָיה רֹו ֶאה ֵס ֶפר
ְו ַה ִּתינֹוק ֶׁשל ַס ְפַראי ִּגָּלה ֶאת ַהֵּס ֶפר ַעל ַהַּסָּפה יֹו ַמ ִים ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו ִה ְׁש ִאיר ַעל ַהַּסָּפה ,הּוא ָהָיה לֹו ֵק ַח אֹותֹו,
ַא ַחר ָּכְךַ .א ֲח ֵרי ֶׁשֵּס ִפי ֹלא ִה ְת ַאֵּפק ְו ָל ַקח ֶאת ַהֵּס ֶפר ּדֹו ֵחף אֹותֹו ִּב ְז ִחי ָלה ַעד ַל ֲח ַדר ַההֹוִריםְ ,ו ָׁשם
ַה ְמ ַס ְקֵרן ֵמ ַהִּס ְפִר ָּיהֲ ,א ָבל ָׁש ַכח אֹותֹו ַעל ַהַּסָּפה ִל ְפ ֵני ַמ ְח ִּביא אֹותֹו ִמ ַּת ַחת ַל ִּמ ָּטה ֶׁשל ַא ָּבא.
ַו ֲא ִפּלּו ְל ִא ָּמא ֶׁשל ַס ְפַראי ָה ָיה סֹוד.
ֶׁש ָּי ָצא ְל ַׂש ֵחק ִעם ֲח ֵבִרים. ַּבַּל ְי ָלהַ ,א ֲחֵרי ֶׁשֵּס ִפי ְוסֹו ִפי ְו ַה ִּתינֹוק ָהיּו ְי ֵׁש ִנים,
ַה ִּתינֹוק ָמ ַתח ֶאת ָידֹו ְּב ָכל ַהּ ֹכ ַח ְּכ ֵדי ְל ַה ִּגי ַע ַעד ַלֵּס ֶפר .הּוא ִא ָּמא ֶׁשל ַס ְפַראי ָה ְי ָתה ּכֹו ֶת ֶבת ִסּפּוִריםִ .היא
ָמ ַתח ֶאת ַהָּידֲ ,א ָבל ַרק ְקצֹות ֶא ְצ ְּבעֹו ָתיו ָנ ְגעּו ַּבֵּס ֶפר .הּוא ָׁש ְל ָחה אֹו ָתם ָל ִעּתֹוןְ ,ו ַהִּסּפּוִרים ִה ְתַּפְר ְסמּו,
ָמ ַתח עֹוד ְועֹודְ ,ו ִה ְת ַא ֵּמץּ ,ו ַבּסֹוף – ֵּכן .הּוא ִה ְצ ִלי ַח ִל ְתּ ֹפס ֲא ָבל ֹלא ַּבׁ ֵּשם ָה ֲא ִמ ִּתי ֶׁשָּלּה – ַס ְפַראיֶ ,אָּלא
ַּת ַחת ַהׁ ֵּשם ל' ֱא ֶמת.
ֶאת ַהֵּס ֶפר .עֹוד ְק ָצת ְועֹוד ְק ָצתּ ,ו ְכ ָבר ּ -בּום! ל' ֱא ֶמת ָה ָיה ְׁש ָמּה ַהִּס ְפרּו ִתי ֶׁשל ִא ָּמא ַס ְפַראי.
ַהֵּס ֶפר ַעל ָהִר ְצָּפה. ַהּקֹו ְר ִאים ָהיּו חֹו ְׁש ִבים ֶׁש ַהּסֹו ֶפ ֶרת ל' ֱא ֶמת
ּכֹו ֶת ֶבת ִסּפּוִרים ֲא ִמ ִּתִּייםְ ,ו ָל ֵכן ָּב ֲחָרה ְּב ֵׁשם ָּכ ֶזה.
ִא ָּמא ִּד ְּבָרה ַּב ֶּט ֶלפֹון ְוֹלא ָׂש ָמה ֵלב ,סֹו ִפי ֵה ִכי ָנה ִׁשעּוִרים, ֲא ָבל ַס ְפַראי ִה ְתַּכְּו ָנה ְל ַמׁ ֶּשהּו ַא ֵחר ְל ַג ְמֵריַ .הׁ ֵּשם
ֵס ִפי ִׂש ֵחק ְּב ַכּדּור ַּב ִּמ ְגָרׁש ַּבחּוץ. ֶׁשָּלּה ָר ַמז – ֹלא ֱא ֶמתָּ .כל ַמה ֶׁש ִהיא ּכֹו ֶת ֶבת ֹלא
ֱא ֶמתְ ,ו ַגם ַהׁ ֵּשם ֶׁשָּלּה ֹלא ֲא ִמ ִּתיַ .הּכֹל ַרק ִּב ְכ ִאּלּו.
ְו ָכְך ָע ָׂשה ַהֵּס ֶפר ֶה ָח ָדׁש ֶׁשל ל' ֱא ֶמתַ ,הֵּס ֶפר ' ֲחבּוַרת
ַהּסֹו ְפִרים' ֶאת ַּדְרּכֹו ֶאל ַה ַּמ ֲחבֹוא ִמ ַּת ַחת ַל ִּמ ָּטה ֶׁשל ַא ָּבא. ֶׁשל ִסּפּוִרים.
ָּכל ַהּסֹודֹות ָהיּו ְׁשמּוִרים ֵהי ֵטב.
ְּכ ֶׁשֵּס ִפי ָח ַזר ַה ַּבְי ָתה הּוא ִחֵּפׂש ֶאת ַהֵּס ֶפרְ ,וֹלא ָמ ָצא אֹותֹו. ֵס ִפי ְוסֹו ִפי ֹלא ָי ְדעּו ֶׁש ִא ָּמא ֶׁשָּל ֶהם סֹו ֶפֶרת.
הּוא ָׁש ַאל ֶאת סֹו ִפי. ַאף ֶא ָחד ֹלא ֶה ֱע ָלה ְּב ַד ְעּתֹו ֶׁשֵּס ִפי חֹו ֵׁשב ֶׁש ַהְּס ָפִרים ֶׁשהּוא
קֹוֵרא ַמ ְׁשִּפי ִעים ַעל ַמה ׁ ֶּש ִּי ְקֶרה לֹו ַּב ְּמ ִציאּות.
סֹו ִפי ָׂש ְמ ָחה ִל ְׁש ֹמ ַע ֶׁשֵּס ִפי ֵה ִביא ֶאת ַהֵּס ֶפר ' ֲחבּוַרת ִאיׁש ֹלא ָיכֹול ָה ָיה ָל ִׂשים ֵלב ֶׁשּסֹו ִפי סֹו ֶפֶרת ִמִּלים ַּבֵּס ֶתר;
ַהּסֹו ְפִרים' ֵמ ַהִּס ְפִר ָּיהִ .היא ָא ְמָרה לֹו ֶׁש ִהיא רֹו ָצה ְמ ֹאד ְו ִא ָּמא ַס ְפַראיְ ,ו ַגם ֵס ִפי ְוסֹו ִפיִ ,מ ֵּדי ַּפ ַעם ִה ְתַר ְּגזּו אֹו
ִל ְק ֹרא ֶאת ַהֵּס ֶפר ַה ֶּזהְ ,ו ַכּמּו ָבן ֹלא ִּגְּל ָתה לֹו ֶׁש ִהיא ַּגם רֹו ָצה ִנ ְב ֲהלּו ְּכ ֶׁשעֹוד ֵס ֶפר ֶנ ְע ַלם; ֲא ָבל ֹלא ָי ְדעּו
ִל ְבּדֹק ַה ִאם ַּגם ָּב ַעּמּו ִדים ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִה ְסִּפי ָקה ִל ְפּ ֹת ַח ֵיׁש ְוֹלא ֵה ִבינּו ְוֹלא ִנ ֲחׁשּוֶׁ ,ש ֶּזה ָקׁשּור ַלּסֹוד
ְּב ָכל ׁשּוָרה ִראׁשֹו ָנה ָּב ַעּמּוד ְׁשמֹו ֶנה ִמִּלים ְּב ִדּיּוק. ֶׁש ַה ִּתינֹוק ֶׁשָּל ֶהם ַמ ְס ִּתיר.
ֵס ִפי ִנ ְל ַחץ ֶׁש ַהֵּס ֶפר ֶה ָח ָדׁש ֹלא ִנ ְמ ָצא .הּוא ֹלא ִּגָּלה ֶׁשהּוא
ֹלא ַרק ָלחּוץֶ ,אָּלא ַּגם ּפֹו ֵחד. ְו ָאז ,יֹום ֶא ָחדָ ,י ָצא ֵס ֶפר ָח ָדׁש ֶׁשל ַהּסֹו ֶפֶרת ל'
הּוא ְּב ִדּיּוק ָהָיה ְּב ֶא ְמ ַצע ִל ְק ֹרא
ֵאיְך ֲחבּוַרת ַהּסֹו ְפִרים ִנ ְת ְק ָעה
ִּב ְמ ָעָרה ְסגּוָרהְ ,והּוא ָח ַׁשׁש
ֶׁש ִאם ֹלא ַי ְסִּפיק ִל ְק ֹרא
ֶאת ַהּסֹוף ַהּטֹוב ִל ְפ ֵני
ַהַּל ְי ָלהִ ,י ָּת ַקע ָמ ָחר ַּגם
תשע"ט 6 40
סיפור שבועי ///מספרת :שרי וולך ֶׁשּכֹו ְת ִבים ֵס ֶפרּ ,ו ְב ִדּיּוק ִה ְת ָּבֵרר לֹו ֶׁש ִא ָּמא ֶׁשּלֹו ְּב ַע ְצ ָמּה הּוא ְּב ָמקֹום ָסגּורְּ ,כמֹו ֲחבּוַרת ַהּסֹו ְפִרים.
ּכֹו ֶת ֶבת ְס ָפִרים! ִא ָּמא ַס ְפַראי ָע ְזָרה ַל ְי ָל ִדים ַּב ִחּפּו ִׂשיםִ .היא ֹלא ִּגְּל ָתה
ֶׁש ֵּיׁש ָלּה עֹוד ִס ָּבה ְל ַחֵּפׂש :הֹו ָצ ַאת ַהְּס ָפִרים ֲע ַד ִין ֹלא
סֹו ִפי ֶה ְח ִזי ָקה ֶאת ַה ַּדף ַה ֻּמ ְדָּפסֵ " .יׁש ּפֹה ַא ַחתֶ -ע ְׂשֵרה ָׁש ְל ָחה ָלּה ְס ָפִריםְ ,ו ִהיא ָר ְצ ָתה ִלְראֹות ֵאיְך ִנְר ֶאה ַהֵּס ֶפר
ִמִּלים ַּבּׁשּו ָרה ָה ִראׁשֹו ָנה"ִ ,היא ָא ְמ ָרה ְּב ִלי ַל ְחׁשֹב,
ֶה ָח ָדׁש ַא ֲחֵרי ַה ְּדפּוס.
ְו ִה ְת ָחְר ָטה ִמ ָּיד. ַה ִּתינֹוק ֶׁשל ַס ְפַראי ָז ַחל ֵּבין ֻּכָּלםַ ,ו ֲא ִפּלּו ֹלא ָר ַמז ֶׁשהּוא
ֲא ָבל ְּכ ֶׁש ִא ָּמא ָׁש ֲא ָלה אֹו ָתּהִ ,היא ֶה ְח ִלי ָטה ֶׁש ִהיא ֵּכן
רֹו ָצה ְל ַה ְס ִּבירִ :היא ְר ִגי ָלה ִל ְסּ ֹפר ִמִּליםַ .ה ֶהְר ֵּגל ַה ֶּזה יֹו ֵד ַע ֵאיפֹה ִנ ְמ ָצא ַהֵּס ֶפר ֶׁשֻּכָּלם ְמ ַחְּפ ִׂשים.
ְמ ַע ְצ ֵּבן אֹו ָתּהֲ ,א ָבל ִהיא ֹלא ַמ ְצ ִלי ָחה ְל ַה ְפ ִסיק. ַא ָּבא ֶׁשל ַס ְפַראי ָח ַזר ַה ַּב ְי ָתה.
" ְל ַהְר ֵּבה ֲא ָנ ִׁשים ֵיׁש ֶהְר ֵּג ִלים ֶׁש ְּק ָצת ַמ ְפִרי ִעים ָל ֶהם. הּוא ָח ַלץ ֶאת ַהַּנ ֲע ַל ִים ֶׁשֹּלא ָהיּו לֹו נֹוחֹותָ ,נ ַעל ֶאת ַנ ֲע ֵלי
ִאם ֶזה ַרק ְק ָצת ַמ ְפִרי ַעֹ ,לא ָצִריְך ְּל ִה ְתַר ֵּגׁש"ָ ,ע ְנ ָתה ַה ַּבִית ֶׁשּלֹוְ ,ותֹוְך ְּכ ֵדי ָּכְך ִּגָּלה ָק ֶצה ֶׁשל ְּכִרי ָכה ֵמ ִציץ ִמ ַּת ַחת
ִא ָּמאַ -ס ְפַראיֶ " .זה ֶּב ַטח ַי ֲע ֹבר ָלְך ְל ַבד". ַל ִּמ ָּטה .הּוא ָמ ַׁשְך אֹותֹוְ ,ו ִגָּלה ֵס ֶפר.
ֵס ִפי ָל ַקח ֶאת ַהֵּס ֶפרְ ,ו ִד ְפ ֵּדף ָל ַעּמּוד ֶׁשּבֹו ִה ְפ ִסיק. ִה ְתּכֹו ֵפף ְו ֵה ִציץ – ְו ִגָּלה ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַמ ְח ַסן ְס ָפ ִרים ָק ָטן
ַה ָּמקֹום ֶׁשּבֹו ֲחבּוַרת ַהּסֹו ְפִרים ִנ ְק ְל ָעה ְל ָצָרה ְּבתֹוְך
ְמ ָעָרהְּ .כ ָבר ָקָרה לֹו ַמׁ ֶּשהּו ֶא ָחד ִמּתֹוְך ַהֵּס ֶפרַ ,ע ְכ ָׁשו ִמ ַּת ַחת ַל ִּמ ָּטה.
הּוא ָיכֹול ְל ַה ְמ ִׁשיְך ְּב ִלי ַל ְחׁשֹׁשּ .ו ְב ֶע ֶצםְּ ,ב ָכל ֵס ֶפר ּתֹוְך ְּכ ֵדי ֶׁשהּוא ֵה ִזיז ֶאת ַה ִּמ ָּטהִ ,ה ִּגיעּו ִא ָּמא ְו ֵס ִפי ְוסֹו ִפי
קֹוִרים ְּד ָבִרים ַר ִּבים ָּכל ָּכְךֶׁ ,ש ָּת ִמיד ַמׁ ֶּשהּו ֵמ ֶהם ֶאל ַה ֶח ֶדרִ .א ָּמא ִנ ְב ֲה ָלה ְל ַגּלֹות ֶאת ָּכל ַהְּס ָפִרים ַה ֻּמ ְׁש ָל ִכים
ִמ ַּת ַחת ַה ִּמ ָּטהֵ .ס ִפי ִּגָּלה ַּדף ֻמ ְדָּפס ֵּבין ָּכל ַהְּס ָפִרים .סֹו ִפי
ִי ְקֶרה ַּגם ַּב ַחִּייםֲ ,א ָבל ֶזה ְס ָתם ִּד ְמיֹון ַל ְחׁשֹב ֶׁש ַּמׁ ֶּשהּו ֵה ִצי ָצה ַּב ַּדף ְו ִנ ְד ֲה ָמה – ָה ְי ָתה ָׁשם ַה ְת ָח ָלה ֶׁשל ֶּפֶרק ט"ו
ִי ְקֶרה ִמּׁשּום ֶׁש ָּקְראּו ָע ָליו ְּב ֵס ֶפר.
ִמּתֹוְך ַהֵּס ֶפר ֲחבּוַרת ַהּסֹו ְפִרים.
סֹו ִפי ִק ְּב ָלה ְּבתֹו ָדה ֵמ ִא ָּמא ַּדִּפים ֻמ ְדָּפ ִסים ֶׁשל ַהֵּס ֶפר ָה ָיה ָּכתּוב ֶא ְצ ָלם ַּב ַּמ ְח ֵׁשב?
ַהִּסּפּורְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִּת ְצ ָטֵרְך ְל ַחּכֹות ַעד ֶׁשֵּס ִפי ְי ַס ֵּים
ִל ְקרֹא ֶאת ַהֵּס ֶפרִ .היא ֹלא ָס ְפ ָרה ֶאת ַה ִּמִּלים ִא ָּמא ֶׁשָּל ֶהם ָּכ ְת ָבה אֹותֹו???
ִּב ְת ִחַּלת ָּכל ַעּמּודָ .מה ַה ַּט ַעם? ֶזה ֹלא ַהֵּס ֶפר " ִה ְדַּפ ְס ִּתי ַּכ ָּמה ַעּמּו ִדים ִּב ְׁש ִביל ֶׁש ַא ָּבא ִי ְק ָרא ִל ְפ ֵני
ָה ֲא ִמ ִּתיּ,ו ְב ֶע ֶצם ַּגם ִמ ְסַּפר ַה ִּמִּלים ַּבֵּס ֶפרֹלא ֶּב ֱא ֶמת ַה ְּדפּוס"ִ ,ה ְס ִּביָרה ִא ָּמא ְל ֵס ִפי ּו ְלסֹו ִפי ֶׁש ָע ְמדּו ְו ִה ְס ַּתְּכלּו
ְמ ַע ְנֵין אֹו ָתּה .אּו ַלי ַּבַּפ ַעם ַה ָּב ָאה ֶׁש ִהיא ִּת ַּקח ֵס ֶפר
ָע ֶלי ָה ְּב ֵעי ַנ ִים ְּגדֹולֹות ַו ֲע ָנ ִקּיֹות ּו ַמ ָּמׁש ֹלא ַמ ֲא ִמינֹות.
ִהיא ַּת ְצ ִלי ַח ְּב ָכל ֹזאת ְל ִה ְתַּפ ֵּטר ֵמ ַה ֶהְר ֵּגל ַה ִּטְּפ ִׁשי " ַא ְּת ַהּסֹו ֶפֶרת ל' ֱא ֶמת?" ָׁש ַאל ֵס ִפי ׁשּוב ְוׁשּובֵ " .איְך ֶזה
ַה ֶּזהָּ .כְך ִהיא ָח ְׁש ָבה.
ָיכֹול ִל ְהיֹות?"
ִא ָּמא ַס ְפַראי ָׂש ְמ ָחה ִלְראֹות ֶאת ַה ְי ָל ִדים ֶׁשָּלּה ִא ָּמאַ -ס ְפַראי ִה ְס ִּביָרה ְל ֵס ִפי ּו ְלסֹו ִפי ַהִּנ ְד ָה ִמים ֵאיְך ֶזה
קֹוְר ִאים ּו ִמ ְתַר ְּג ִׁשים ְו ֶנ ֱה ִנים .טֹוב ֶׁשֵּס ִפי ָמ ָצא ָיכֹול ִל ְהיֹותִ .היא ָּפׁשּוט ׁשֹו ַל ַחת ִסּפּוִרים ָל ִעּתֹוןֶ .זה ַהּכֹל.
ֶאת ַה ַּדף ַה ֻּמ ְדָּפסַ .מה ִּפ ְתאֹום ֶׁשְּי ָל ִדים ֹלא ֵי ְדעּו " ָאז ׁשּוב ִנ ְהָיה ִלי ְּכמֹו ַּבֵּס ֶפר!" ָּפ ַלט ֵס ִפי ְו ָׂשם ָיד ַעל ַהֶּפה
ֶׁש ִא ָּמא ֶׁשָּל ֶהם סֹו ֶפֶרת? ָע ִדיף ֶׁשֵּי ְדעּו ְוֵי ָהנּו! ָּכְך
ֶׁשּלֹו .הּוא ֹלא ִה ְתַּכ ֵּון ְל ַגּלֹות ֶאת ַהּסֹוד.
ִהיא ֶה ְח ִלי ָטה. " ַמה ִּנ ְה ָיה ְּכמֹו ַהֵּס ֶפר?" ָׁש ֲא ָלה ִא ָּמאַ -ס ְפַראי.
ְו ַה ִּתינֹוק ֶׁשל ַס ְפַראי ִחָּכה ְו ִצָּפה ְל ָכְך ֶׁשעֹוד ֵס ִפי ִהֵּסס ְק ָצתֲ ,א ָבל ִה ְס ִּבירָּ .ת ִמיד קֹוֶרה לֹו ַמה ׁ ֶּשהּוא
ֵס ֶפר ִיׁ ָּש ַכח ַעל ַהַּסָּפה .הּוא ֹלא ָי ַדע ֶׁש ַהּסֹוד קֹוֵרא ָע ָליו ַּבְּס ָפִריםְ .ו ִהֵּנהַ ,הּיֹום הּוא ָקָרא ֵס ֶפר ַעל ְי ָל ִדים
ֶׁשּלֹו הּוא ָהִראׁשֹון ֶׁש ִה ְת ַּגָּלהְ ,ו ֶׁש ֵּמ ַהּיֹום ַה ֶּזה
ֵס ִפי ְוסֹו ִפי ְּכ ָבר ֹלא ַי ְׁש ִאירּו ׁשּום ֵס ֶפר ַעל
ַהַּסָּפה ַּב ַּבִית ֶׁשָּל ֶהםַ ,ה ַּבִית ַהָּנ ִעים ֶׁשל
ִמ ְׁשַּפ ַחת ַס ְפַראי.
40תשע"ט 7
י זרקוראיחולי מזל טובלמנויבטושבעהה ִמִּלים
בר מצווה ֶׁשל ְּגדֹו ִלים על מה שמעבר לשפה ///יעל רוטנברג
אליהו רייכמן ,בית שמש ְו ַהַּפ ַעםַ :ח ְמׁ ִשיר
ימי הולדת -בנים ִׁשיר ִהּתּו ִלי ֶּבן ָח ֵמׁש ׁשּורֹות
דודי רייכנברג ,מודיעין עילית ִּת ְׁש ַמעִ ,ח ַּבְר ִּתי ַח ְמ ִׁשיר ְל ִא ָּמא:
מאיר ליברמן ְל ִא ָּמא ַהְי ָקָרה | ֶׁשּכֹה ַמ ְׁש ִקי ָעה | ּתֹו ָדה ַעל ָה ֶע ְזָרה |
אהרון לוי ,בית שמש ַא ְּת ָּפׁשּוט ִנ ְפ ָל ָאה | ִמ ֶּמִּני ְּב ֵנְךְּ ,בהֹו ָקָרה
שוקי אופשטיין ,בית שמש
ִׁשיר ָי ֶפה ּו ְמַר ֵּגׁש,
פיני פולק ,ירושלים ַאְך ֶזה ֹלא ַח ְמ ִׁשיר.
שלום מנדל ,ביתר עלית
מנחם רפלוביץ ,חצור הגלילית ָמה?! ֲא ָבל ֶזה ִׁשיר
ֶׁשל ָח ֵמׁש ׁשּורֹות!
שלוימי לוי ,ביתר ָח ֵמׁשִׁ +שיר = ַח ְמ ִׁשיר.
ישראל גוטליב ,בני ברק
שלום נח ברזובסקי ,ירושלים ֹלאֹ .לא ָּכל ִׁשיר ֶּבן ָח ֵמׁש ׁשּורֹות הּוא ַח ְמ ִׁשיר.
ַרק ִׁשיר ְמ ַׁש ֲע ֵׁש ַע ֶׁשּבֹו ַהּשּׁוָרה ָהִראׁשֹו ָנהַ ,ה ְּ ׁש ִנָּיה
יחיאל פלקסר ,ערד ְו ַה ֲח ִמי ִׁשית ֵהן ַּב ֲעלֹות אֹותֹו ִמ ְׁש ָקל (ּו ְׁש ָל ְׁש ָּתן ִמ ְת ַחְרזֹות
פנחס דוד ברזובסקי ,ירושלים זֹו ִעם זֹו)ְ ,ו ַה ְּ ׁש ִלי ִׁשית ְו ָהְר ִבי ִעית ֻמְרָּכבֹות ַּגם ֵהן ֵמאֹותֹו
שמואל אליהו כהן ,ירושלים ִמ ְׁש ָקל (ּו ִמ ְת ָחְרזֹות זֹו ִעם זֹו) – ַרק ֶזה הּוא ַח ְמ ִׁשיר.
אהרן בוטרמן ִׂשְרטּוט ַה ֲחִרי ָזה ָצִריְך ִל ְהיֹות :א,א,ב,ב,א.
יעקב וולך ,מודיעין עילית ְמ ְמ ְמ ְמְ ...מ ַע ְנֵין ְמאֹד.
ֲא ִני הֹו ֵלְך ִל ְכּ ֹתב
בת מצווה ַח ְמ ִׁשיר!
ַּגם ֲא ִני!
פערי רפלוביץ ,חצור הגלילית
גיטי גולדברג ,ביתר עלית ַּכ ֲעבֹור ְׁש ָע ַתִים ָוֶר ַבע:
ימי הולדת -בנות " ֲא ִני ֻמ ְכ ָׁשר ִמֻּכָּלם ִּפי ְׁש ַנִים", ָהיֹה ָהָיה ַּגַּנב ֶּפ ָחם
ָא ַמר ִּג ְדעֹון ַל ֲח ֵברֹו ֶא ְפַרִים; ֶׁש ָא ַמרֲ " :א ִני ָח ָכם!
תמר בן ישר ,ירושלים ַּב ֹחֶרף ֲא ִני ּגֹו ֵנב ְּבאֹ ֶׁשר
תמר אברמוביץ ,ירושלים " ִהְרַּכ ְב ִּתי ַּפא ֶזל ְמֻי ָחד ַּב ַּקִיץ ִמ ְת ַנ ֵהג ְּב ֹי ֶׁשר
אפרת פרוכטר ,ירושלים ְּבתֹוְך חֹ ֶדׁש ֶא ָחד ֶׁשֹּלא ִי ְת ְּפסּו אֹו ִתי ַעל ַחם!"
מלי ברנשטיין ְו ַעל ָה ֲ ִאריָזה ָּכתּוב ָׁש ָנה ַעד ְׁש ָנ ַתִים!"
חלי אידלמן ,בני ברק
קֹוְר ֵאי ַזְרקֹור ַהְי ָקִרים 8 תשע"ט 40
רותי כץ ,חיפה ַּגם ַא ֶּתם ֻמ ְז ָמ ִנים ִל ְׁשֹל ַח ָלנּו ַח ְמ ִׁשיִרים ְּפִרי ֵע ְט ֶכם!
חני שיף ,ירושלים
תמי פל ,קרית ספר
ברכה קבסה ,ירושלים
מיכלי חיימוביץ ,קרית ספר
טובי ארשטיין ,חיפה
חוהל'ה טאוב ,ירושלים
שבי קורץ ,ביתר עלית
יהודית אייכלר ,ירושלים
דבורה ארלנגר ,בית שמש
אלישבע נחמה ברמן ,ירושלים
ריקי ברנד ,בני ברק
הדס וולך ,מודיעין עילית
פרשמנדבלטותייממככלקדיעדוםתדיר)ר(הכלזבושתהכהכם,תתתושתבבבלראתרךחיוך,
אמא מספרת ///ר' פס בִסּפּו ִרים
ַל ֲארּו ַחת ֶעֶר
ֵס ֶפר ֶׁשְּמ ַסֵּפר ְּב ַע ְצמֹו ֶאת ַה ִּסּפּור
ַּבָּיד ֶׁשל ָּת ָמר ָהָיה ֵס ֶפרְ ,ו ֶזה ִסי ָמן ֶׁש ָּת ָמר ֵּכן ִה ְצ ִלי ָחה ְּב ַא ַחד ַה ָּי ִמים ָּת ָמר ַה ַּבחּוָרה ָל ְק ָחה ֶאת ֲאחֹו ָתּה
ִל ְב ֹחר. ֶא ְס ֵּתר ַלִּס ְפִרָּיהָּ .ת ָמר ֶהְר ֲא ָתה ְל ֶא ְס ֵּתר ֶאת ַה ַּמ ָּד ִפים
ֶׁש ְּמיֹ ָע ִדים ַל ִּגיל ָהַרְך ְו ָא ְמָרה ָלּהַ " :א ְּת ְיכֹו ָלה ִל ְבחֹר
"ֹלא ָמ ָצא ִתי ֶאת ַהֵּס ֶפר ֶׁשָר ִצי ִתי"ֶ ,נ ֶא ְנ ָחה ֶא ְס ֵּתר.
" ֵאי ֶזה ֵס ֶפר ָר ִצית?" ָלְך ֵמ ַה ַּמ ָּד ִפים ָה ֵאּלּו ֵאי ֶזה ֵס ֶפר ֶׁש ַא ְּת רֹו ָצה".
" ִמָּכל ַה ַּמ ָּד ִפים ָה ֵאּלּו?" ֶא ְס ֵּתר ֹלא ֶה ֱא ִמי ָנהֵ" ,יׁש ּ ֹפה
" ֵס ֶפר ֶׁשְּכ ֶׁשּפֹו ְת ִחים אֹותֹו הּוא ְמ ַסֵּפר ֵמ ַע ְצמֹו ֶאת
ַהִּסּפּורָּ .כְך ֲא ִני ֹלא ַא ְטִרי ַח ֶאת ִא ָּמא אֹו אֹו ָתְך ְל ַסֵּפר ֲהמֹו ֵני ְס ָפִרים "----
ֶא ְס ֵּתר ָע ְמ ָדה ְו ִחְּפ ָׂשה ֶאת ַהֵּס ֶפר ַה ְמ ַע ְנ ֵין ְּביֹו ֵתר
ִלי ְּב ָכל ַּפ ַעם". ִמָּכל ַהְּס ָפִריםָ .היּו ַּב ַּמ ָּדף ְס ָפִרים ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהם ַרק
ָּת ָמר ָצ ֲח ָקה" .אּו ַלי ְּכ ֶׁש ִּת ְה ִיי ְּגדֹו ָלה ִצּיּוִריםְ ,ו ַגם ְס ָפִרים ֶׁש ָּב ֶהם אֹו ִתּיֹות ְו ִצּיּוִרים ְל ָי ָדן.
ַּת ְמ ִצי ִאי ֵס ֶפר ָּכ ֶזהּ .ו ֵבי ְנ ַת ִיםּ ,בֹו ִאי ִל ְפ ָע ִמים ָהיּו ַהִּצּיּוִרים ִצ ְבעֹו ִנ ִּיים ְו ִל ְפ ָע ִמים ְּב ָׁש ֹחר
ִנ ַּקח ָלְך ֵס ֶפר ָר ִגיל". ָל ָבןָ .היּו ִצּיּוִרים ְּברּוִרים ְו ָהיּו
ַּב ַּב ִית ָּפ ְת ָחה ֶא ְס ֵּתר ֶאת ַהֵּס ֶפר ְק ָצת מּו ָז ִריםָ .היּו ְס ָפ ִרים
ְו ִה ְס ַּתְּכ ָלה ַּבִּצּיּוִריםְּ " .ב ֶע ֶצם"ִ ,היא ִעם ִצּלּו ִמים ֶׁשל ֻּבּבֹות,
ָא ְמָרה ְל ַע ְצ ָמּה" ,זֹו ֹלא ְּב ָע ָיהֲ ,א ִני
ְּב ַע ְצ ִמי ְיכֹו ָלה ָל ַד ַעת ָמה ַהִּסּפּור, ִצּלּו ִמים ֶׁשלְּפ ַל ְס ֶט ִלי ָנה
ּו ְס ָפ ִרים ֲא ֵח ִרים
ְל ִפי ַה ְּתמּונֹות". ִעם ִצּלּו ִמים ֶׁשל
ֶא ְס ֵּתר ִסְּפ ָרה ְל ַע ְצ ָמּה ְי ָל ִדים ֲא ִמ ִּת ִּיים.
ְו ִסְּפָרהִ .ס ְּי ָמה ֶאת ַהֵּס ֶפר ָהיּו ְס ָפ ִרים ָע ִבים
ְו ִד ְפ ְּד ָפה ַל ַה ְת ָח ָלה ְוׁשּוב
ִסְּפָרה ְל ַע ְצ ָמּהּ .ו ִפ ְתאֹום ִה ְתַיׁ ְּש ָבה ּו ְס ָפ ִרים ַּד ִּקיםְ ,ס ָפ ִרים ְּגדֹו ִלים
ָּת ָמר ְל ָי ָדּהֵ " .היֶ ,א ְס ֵּתרַ ,א ְּת ּו ְס ָפִרים ְק ַטִּניםַּ .ב ַּמ ָּדף ָה ֶע ְליֹון ָהיּו ְס ָפִרים ֶׁש ִהיא
ַאף ַּפ ַעם ֹלא ָח ְל ָמה ֶׁש ֵהם ַק ָּי ִמים; ְס ָפִרים ֶׁשִּל ְפ ֵני
ְמ ַסֶּפֶרת ִסּפּור ָחמּוד ְמ ֹאד!" ֶׁש ִּמ ְתּבֹו ְנ ִנים ָּב ֶהםַ ,מְרִּכי ִבים ִמ ְׁש ָק ַפִים ֶׁש ָּב ֶהם ֲע ָד ָׁשה
"ְּכמֹו ֶׁשָּכתּוב ָּבאֹו ִתּיֹות?" ֵּבְרָרה ֶא ְס ֵּתר. ַא ַחת ְּכ ֻחָּלה ְו ַא ַחת ֲא ֻד ָּמה – ּו ְכ ֶׁש ַּמ ִּבי ִטים ָּב ֶהם ִנְר ֶאה
"ֹלאִ ,סּפּור ַא ֵחרִ .סּפּור ָי ֶפהֶׁ ,ש ֲא ִני אֹו ֶה ֶבת". ְּכ ִאּלּו ָה ֲא ָנ ִׁשים ֶׁש ַּבֵּס ֶפר יֹו ְצ ִאים ֵמ ַה ְּתמּו ָנה! ֵס ֶפר
" ַא ְּת ְּבטּו ָחה? ִאם ָּכְךֲ ,א ִני חֹו ֶׁש ֶבת ֶׁש ֲא ִני ְּכ ָבר ֹלא ֶׁשּפֹו ְת ִחים ּבֹו ִקּפּול ּו ְמ ַגִּלים ֶׁש ַהִּצּיּור ִה ְׁש ַּתָּנהֵ .ס ֶפר
ַא ְמ ִציא ֵס ֶפר ֶׁש ְּמ ַסֵּפר ֶאת ַהִּסּפּור ְּב ַע ְצמֹו"ָ ,א ְמָרה ֶׁש ְּמסֹו ְב ִבים ְּבתֹוכֹו ָׁשעֹוןַ ,ו ֲא ִפּלּו ֵס ֶפר ֶׁשּלֹו ֲח ִצים ּבֹו
ַעל ַּכ ְפּתֹור ְוהּוא ַמ ְׁש ִמי ַע קֹולֹות ֶׁשל ַּב ֲע ֵלי ַחִּייםְ ,ועֹוד
ֶא ְס ֵּתר ֵס ֶפר ּדֹו ֶמה ֲא ָבל ֶׁשאֹו ֵמר מֹו ֶדה ֲא ִני אֹו ְקִרי ַאת ְׁש ַמע.
" ָל ָּמה?" ֹלא ֵה ִבי ָנה ָּת ָמר. ֶא ְס ֵּתר ָּב ְד ָקה ַהְר ֵּבה ְמ ֹאד ְס ָפִריםַ ,עד ֶׁש ָּת ָמר ָּב ָאה
"ִּכי ַה ְי ָל ִדים ֶׁש ִּי ְקנּו אֹותֹו ֹלא ֵי ְדעּו ֶׁש ֵהם יֹו ְד ִעים
ְּב ַע ְצ ָמם ְל ַסֵּפר ִסּפּוִרים ָי ִפים!" ָל ַק ַחת אֹו ָתּה.
" ַא ְּת צֹו ֶד ֶקת"ָ ,א ְמָרה ָּת ָמרְ ,ו ָח ְׁש ָבה ְל ַע ְצ ָמּה ֶׁש ֶא ְס ֵּתר " ָּב ַחְר ְּת ָלְך ְּכ ָבר ֵס ֶפר?" ִהיא ָׁש ֲא ָלה.
ִהיא ְק ַט ְנ ֹט ֶנת ֲא ָבל ַמ ָּמׁש ֲח ָכ ֹמ ֶנת.
40תשע"ט 9
ַרק ְצ ִריכֹות ִל ְמצֹא ִמי ֶׁשהּו יֹו ֵס ָפה ִה ְס ַּתְּכ ָלה ִּב ְמבּו ָכה ַעל ֵּבי ִלי ההחשדניר
ֶׁש ַּי ֲעזֹר ָלנּו ִעם ַה ֶּד ֶלת ַהּזֹאת". ַהּבֹו ָכה ְּבקֹו ֵלי קֹולֹותֵּ .בי ִלי ַאף ַּפ ַעם ישול ֵס ָפה
" ָמה ַה ְּב ָע ָיה? ְנ ַב ֵּקׁש ֶע ְזָרהֻּ .כָּלם ָּכאן
ֹלא ּבֹו ָכה ָּכ ָכה. פרק 6
ִיְרצּו ַל ֲעזֹר ָלנּו". " ֲא ִני ֹלא חֹו ֶׁש ֶבת ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו ַי ְחׁ ֹשב ֶׁש ַא ְּת
" ִמי ֶזה ֻּכָּלם? ִמי ָא ַמר ָלְך ֶׁש ֵּיׁש ָּכאן ִה ְׁש ַּת ַּג ְע ְּת"ִ ,היא ִנְּס ָתה ְל ַנ ֵחם ֶאת ֵּבי ִלי. ַמׂ ָּשא ּו ַמ ָּתן
" ַמה ִּפ ְתאֹום! ַא ְּת ַי ְל ָּדה ְמאֹד ְמ ֹאד
ִמי ֶׁשהּו? ֵּבי ְנ ַת ִים ָּפ ַג ְׁשנּו ַרק ֶאת נֹוְר ָמ ִליתֵּ ,בי ִליַ .מ ָּמׁש ַמ ָּמׁש נֹוְר ָמ ִלית!" ַּת ְק ִצירְּ :כ ֶׁש ֵּבי ִלי ְמ ִבי ָנה
ַהּ-קֹוף ַה ֶּזה"ֵּ ,בי ִלי ִה ִּתי ָזהִ " .נְר ֶאה "ֵּכן?" ַה ְּב ִכי ֶׁשל ֵּב ְי ִלי ָּד ַעְך ְק ָצתְ " .ט... ֶׁש ִהיא ִנ ְת ְק ָעה ִעם
טֹובֲ .א ִניְּ "...ברֹאׁש ֻמְרָּכן ִח ְּט ָטה ְּב ִכיס
ָלְך ֶׁש ֵּיׁש ּפֹה ְּב ֵני ָא ָדם ִּב ְכ ָלל? ַהָּס ָר ָפן ֶׁשָּלּהְ ,והֹו ִצי ָאה ִמ ְמ ָח ָטה. יֹו ֵס ָפה ָּבעֹו ָלם ֶׁש ֵּמ ֲאחֹוֵרי
ֵאי ֹפה?" ַה ָּק ֶצה ֶׁשל ַה ֶח ֶבל ִּב ְצ ֵּבץ ְּב ִע ְקבֹו ֶתי ָה. ַה ַּמְר ָאהִ ,היא ַמ ְת ִחי ָלה
" ֵאי ֶזה ַמ ָּזל"ִ ,היא ָמ ֲח ָטה ֶאת ָה ַאף ִל ְבּכֹות.
יֹו ֵס ָפה ָנ ְׂש ָאה ֶאת ָה ֵעי ַנ ִים, ֶׁשָּלּה ְּבקֹולְ ,ו ָד ֲח ָפה ֶאת ַה ֶח ֶבל ַּב ֲח ָזָרה
ְמ ַגָּלה ׁשּוב ְּב ִה ְׁש ָּתאּות ֶאת ְּפ ִני ָמהַ ",מ ָּמׁשטֹוב ֶׁש ֵה ֵבא ִתי ֶאת ַה ֶח ֶבל
ָהעֹו ָלם ַה ָּק ָטןֶׁ ,שִּנְר ָאה ֵמ ַהַּצד ִא ִּתי ְּכ ֶׁשִּנ ְכ ַנ ְס ִּתי ְל ָכאןַ ,א ֶחֶרת הּוא ָהָיה
ַהׁ ֵּש ִני ֶׁשל ַה ַּמְר ָאה ְּב ִדּיּוק ְּבצּוַרת ִנ ְׁש ָאר ָׁשם ֲהמֹון ְז ַמן ַעל ַהׁ ֻּש ְל ָחןּ ,ו ֶב ַטח
ַה ֶח ֶדר ֶׁשָּלּה. ָה ָיה ֶנ ֱא ָבד".
"ָּכל ֵאזֹור ַהְּס ָל ִעים ָׁשם ֵמ ֲאחֹוֵרי ָה ֵעץ", " ָמהְּ ,כ ֶׁשִּנ ְכ ַנ ְס ְּת ְלתֹוְך ַה ַּמְר ָאה?" יֹו ֵס ָפה
ֵּבי ִלי ִה ְצ ִּבי ָעה ִנ ְמֶר ֶצת ְל ִכּוּון ָה ֵעץ ֶׁשל ִנ ְד ֲה ָמהַ " ,א ְּת ָח ַׁש ְב ְּת ַעלַ ...על ַה ֶח ֶבל?"
ַהּקֹוףִ " ,נְר ֶאה ׁשֹו ֵמם ְל ַג ְמֵריַ .מה ְּל ַג ֵּבי ֵּבי ִלי ִח ְּי ָכה ְּב ֵעי ַנ ִים ֲא ֻדּמֹותֵּ" .כן",
ָה ָהר ֶׁש ַּבַּצד ַהׁ ֵּש ִני? אּו ַלי ֵיׁש ִמי ֶׁשהּו ִהיא ִנ ֲעָרה ֶאת ַהׂ ֵּש ָער ֶׁשָּלּה ְו ִס ְּדָרה
ֶאת ַה ֶּק ֶׁשתֲ " .א ִני ָּת ִמיד ׁשֹו ֶמֶרת ַעל
ֵמ ֲאחֹוָריו?" ַה ֲח ָפ ִצים ֶׁשִּלי! טֹובֲ ,א ָבל ַע ְכ ָׁשו – ַע ְכ ָׁשו
יֹו ֵס ָפה ִה ִּבי ָטה ָּב ָהרַ .ע ְכ ָׁשוְּ ,כ ֶׁש ַה ְּזגּו ִגית ִנ ְת ַק ְענּו ָּכאןֵ .מרֹב ָּכל ַהׁ ְּשטּויֹות ֶׁשָּלְך,
ַה ְמ ֻט ְׁש ֶט ֶׁשת ֹלא ָע ְמ ָדה ֵּבי ֵני ֶהם ,הּוא יֹו ֵס ָפהִ "...היא ִנ ְע ְנ ָעה ְּב ֹרא ָׁשּה ְו ָת ֲח ָבה
ִה ְזִּכיר ַרק ְּב ֹק ִׁשי ֶאת ֻׁש ְל ַחן ַהְּכ ִתי ָבה ֶאת ַה ִּמ ְמ ָח ָטה ְלתֹוְך ַהִּכיסַּ " .ת ִּגי ִדי,
ֶׁשָּלּהָ .ה ֹראׁש ֶׁשּלֹו ָה ָיה ָׁשטּו ַחְ ,ו ַהֶּצ ַלע ֵאי ֹפה ְּב ִדּיּוק ִנ ְמ ָצא ַה ָּמקֹום ַה ֶּזה?"
ְּתלּו ָלה ְמ ֹאדֲ .המֹו ֵני ַמָּפ ִלים ַּד ִּקי ִקים ֶׁשל ָּת ְב ָעה ָל ַד ַעת" .הּוא ֹלא ְּבׁשּום ָמקֹום
ַמִים ָזְרמּו ִמ ֶּמּנּוְ ,ו ִנ ְקּוּו ֻּכָּלם ְל ַמְר ְּגלֹו ָתיו ֵמ ֲאחֹו ֵרי ַה ַּב ִית ֶׁשָּלְך! ֶזה ָּפׁשּוט ֹלא
ַל ֲא ַגם ָּב ִהיר ּו ַמ ְק ִסיםֲ .א ַגם ָס ֹגל! ָיכֹול ִל ְהיֹות!"
ָה ֵעי ַנ ִים ֶׁשל יֹו ֵס ָפה ִנ ְד ְלקּוַ .הָּס ֹגל ַה ֶּזה " ַא ְּת רֹו ָאה!" ָא ְמָרה יֹו ֵס ָפה.
הּוא ְּב ִדּיּוק ְּב ִדּיּוק ַהֶּצ ַבע ֶׁשל ִּכּסּוי ֵּב ְי ִלי ִה ְס ַּתְּכ ָלה ָס ִביב" .טֹוב ,נּו"ָ ,א ְמָרה
ַה ִּמ ָּטה ֶה ָח ָדׁש ְו ָה ָאהּוב ֶׁשָּלּה! ְו ַכ ָּמה ִּב ְׂש ָפ ַתִים ֲחׁשּוקֹותַ " ,נ ִּגיד ֶׁש ַא ְּת ָצ ַד ְק ְּת.
ַּגִּלים ֵיׁש ָּכאן ָּב ֲא ַגם ַה ֶּזהֹ ...לא ֶּפ ֶלא ֹי ִפיֶּ .ב ֱא ֶמת ֵיׁשָּכאן ֵאי ֶזה ַמׁ ֶּשהּו ֵמ ֲאחֹוֵרי
ֶׁש ָּת ִמיד ְּכ ֶׁש ִהיא ִמ ְתעֹוֶרֶרת ַּבּ ֹב ֶקרִ ,היא ַה ַּמְר ָאהֹ .י ִפיַ .ע ְכ ָׁשו ַמה ַּנ ֲע ֶׂשה?"
ַמְר ִּגי ָׁשה ֶׁש ִהיא ִמ ְת ַנ ְד ֶנ ֶדת ַעל ַּגִּלים! " ַע ְכ ָׁשו ֵנ ֵלְך ִל ְראֹות ָּכאן ֶאת ָּכל
" ָס ֹגל"ִ ,סְּנ ָנה ֵּבי ִליֵ " .אי ֶזה ִמין ָּד ָברֲ ,א ַגם ַה ְּמקֹומֹות!" ָקְר ָאה יֹו ֵס ָפה ְּב ִה ְתַר ְּגׁשּות.
" ֶּב ַטח ֵיׁש ָּכאן ֲהמֹון ְּד ָבִרים ְמ ַע ְנ ְי ִנים!"
ְּב ֶצ ַבע ָסגֹל! טֹובַ ,מה ְּל ַג ֵּבי ַה ַּי ַער?" " ֲא ִני ֹלא ִמ ְתַּכ ֶּו ֶנת ְל ִה ְסּתֹו ֵבב ָּכאן",
יֹו ֵס ָפה ִה ִּתי ָקה ְּבקֹ ִׁשי ֶאת ָה ֵעי ַנִים ָא ְמָרה ֵּבי ִלי ְּב ַפ ְס ָקנּותְ ,מ ַנ ָּקה ֶּכ ֶתם
ֵמ ָה ֲא ַגם ֶאל ַהַּי ַער ֶׁש ֵּמ ֲאחֹוָריו. ָא ָבק ֵמ ַה ֲח ָצ ִאית
" ֵהי"ִ ,היא ָק ְר ָאהָ " ,ה ֵע ִצים ֶׁשָּלּהֲ " .א ַנ ְחנּו
ָה ֵאֶּלהְּ ...ב ִדּיּוק ְּכמֹו ַּב ְּתמּו ָנה
ֶׁשל ַה ַּב ִית ֶה ָעקֹם!"
" ַּב ִית?" ִה ְתַר ְּג ָׁשה ֵּבי ִליֵ " .איפֹה ֵיׁש ָּכאן
ַּב ִית???"
"ֹלאָּ ,כאן ֵאין ַּב ִיתֶ .זה ַרק ָה ֵע ִצים
תשע"ט 10 40
הרפתקה מעולם אחר ///תמר מיזל " ָמה ַא ְּת רֹו ָצה?" ָנ ַהם ְּבתֹו ְק ָפנּות ָּב ֶר ַגע ַהְּפרּו ִעים ָה ֵאֶּלהְּ ...ב ִדּיּוק ְּכמֹו
ֶׁש ִה ְת ָקְר ָבה. ֵאּלּו ֶׁש ַּב ְּתמּו ָנה!"
" ֵיׁש ִלי ְׁש ֵא ָלה" ,יֹו ֵס ָפה ָא ְמָרה ַּב ֲח ִׁשיבּותֲ " .א ִני " ְּב ִקּצּורֹ ,לא רֹו ִאים ׁשּום ִסי ָמן ִל ְב ֵני
רֹו ָצה ְל ִה ְת ַי ֵעץ". ָא ָדם"ִ ,סְּכ ָמה ֵּבי ִלי ְּב ַא ְכ ָז ָבה.
" ָמהֵ ,איזֹו ִמין ְׁש ֵא ָלה?" ַהּקֹוף ָה ָיה ַח ְׁש ָּדן. ִּב ְׂש ֵדה ַה ָּבר ַה ָּגדֹול ְו ַהִּפְרחֹו ִני ֶׁשִּל ְפ ֵני ֶהן
" ֶא ְהמֵ ...איזֹו ְׁש ֵא ָלה?" יֹו ֵס ָפה ִה ְס ַּת ְּב ָכה ֹלא ִה ְת ַע ְּמ ָקהִּ ,כי ָּברּור ָהָיה ָל ַעִין ֶׁש ֵאין
ִּב ְתׁשּו ָבהְׁ " .ש ֵא ָלהֵּ ...די ָק ָׁשהֲ ,א ִני חֹו ֶׁש ֶבת. ּבֹו ֲא ָנ ִׁשיםֲ .א ָבל ֵעי ֶני ָה ֶׁשל יֹו ֵס ָפה,
ֲא ָבל אּו ַלי ִּב ְׁש ִבי ְלָך ִהיא ֹלא ִּת ְה ֶיה ָק ָׁשה ָּכל ֶׁש ִה ְמ ִׁשיכּו ְלַר ֵחף חֹו ְל ָמ ִנית ֵּבין ָה ֲע ָׂש ִביםָּ ,פ ְגׁשּו
ָּכְךִּ ,כי ַא ָּתה ָּגר ָּכאן"ִ ,ס ְּי ָמה ְּב ִת ְק ָוה. ָׁשם ִּפ ְתאֹום ֶאת ַהּקֹוף.
" ָמהִ ,לי ׁשּום ְׁש ֵא ָלה ֹלא ָק ָׁשה! ֲא ִני יֹו ֵד ַע ַל ֲענֹות " ֵהיַ ,הּקֹוף ָּכאן!" ִהיא ָקְר ָאהֶ " ,א ְפ ָׁשר אֹותֹו
ַעל ָּכל ַהׁ ְּש ֵאלֹות ֶׁש ָּבעֹו ָלם!" ִה ְתָּפ ֵאר ַהּקֹוף.
"טֹובַ ,ע ְכ ָׁשו ֲא ִני ְצ ִרי ָכה ַרק ְׁש ֵא ָלה ַא ַחת. ִל ְׁשאֹל!"
ְו ַהׁ ְּש ֵא ָלה ִהיאֵ :איְך ֶא ְפ ָׁשר ִל ְפּ ֹת ַח ֶאת ַהֶּפ ַתח "ֹלא ְמ ַד ְּבִרים ִעם קֹו ִפים!" ָא ְמָרה ֵּבי ִלי.
ַּב ֲח ָזָרה? הּוא ִנ ְס ַּגרַ ,ו ֲא ַנ ְחנּו ֹלא ְיכֹולֹות ָל ֵצאת".
" ִל ְפּ ֹת ַח?" ָא ַמר ַהּקֹוףָ ",חה,זֹו ְׁש ֵא ָלה ַקָּלה ְמאֹד! " ֲא ִני ְיכֹו ָלה ָל ֶג ֶׁשת ֵא ָליו ְל ַבד".
ֶא ְצ ֵלנּו ֲא ִפּלּו ִּתינֹוקֹות יֹו ְד ִעים ֶאת ַה ְּתׁשּו ָבה". " ִאם ַא ְּת רֹו ָצהֵּ ,ת ְל ִכי!" ֵּבי ִלי ָנ ֲע ָצה ֵעי ַנ ִים
ָּב ֲא ָד ָמה ְּכ ִאּלּו ָה ֵע ֶסק ֹלא ָקׁשּור ֵא ֶלי ָהֲ " ,א ִני
"נּוָ ,מה???" ָקְר ָאה יֹו ֵס ָפה. ִנ ְׁש ֶאֶרת ָּכאן"ֲ .א ָבל ְּכ ֶׁשּיֹו ֵס ָפה ִה ְת ִחי ָלה ָל ֶל ֶכת,
ַהּקֹוף ִחֵּיְך ִחּיּוְך ֶע ְליֹו ִני ְו ִה ִּגיׁש ֶאת ֶא ְצ ָּבעֹו ְל ִפיו, ִהיא ְּב ָכל זֹאת ָקְר ָאה ַא ֲחֶרי ָהַ " :מה ַ -מה ְּב ֶע ֶצם
ִּכ ְמַר ֵּמז :סֹוד. ַא ְּת חֹו ֶׁש ֶבת ְל ַה ִּגיד לֹו?"
"נּוְּ ,ת ַגֶּלה"ִ ,ה ְפ ִציָרה יֹו ֵס ָפהַ " .א ָּתהִ ...אם ְּת ַגֶּלה, " ֶא ְהמ "...יֹו ֵס ָפה ָע ְצָרה ְו ָׁש ְק ָלה ְּב ַד ְע ָּתּהְ " .ס ָתם,
ֶא ְׁש ַאל אֹותֹו ֵאיְך יֹו ְצ ִאים ִמָּכאןֵ .היִּ ,ת ְׁש ְמ ִעי!"
ֲא ִני ֶא ֵּתן ְלָך ַמׁ ֶּשהּו!" ַר ְעיֹון ֻמ ְצ ָלח ָצץ ְּב ֹמ ָחּהֲ " ,א ִני ְיכֹו ָלה ְל ַד ֵּבר ֵא ָליו
"ְּפ ְח ְחחַ ,ה ְפ ָּת ָעה ִטְּפ ִׁשית ֶׁשל ְי ָלדֹות ְק ַטּנֹות!" ְּבצּוַרת ְנאּוםְּ ,כמֹו ֶׁש ָע ִׂשי ִתי ְּב ַק ָּב ַלת ַהָּפ ִנים
ִז ְל ֵזל ַהּקֹוףֵ " .א ֶצל ַהַּי ְלּדֹו ִנים ֶׁש ֵּמ ֲאחֹוֵרי ַהֶּס ַלע, ִּב ְמ ִס ַּבת ַהִּסּדּור!" ּו ִמ ָּיד ִה ְת ִחי ָלה ְל ַה ְד ִּגים:
"ְּכבֹוד ַהּקֹוף ַה ָּגדֹול! ַמה ׂ ָּש ַמ ְחנּו ְו ִה ְתַר ַּג ְׁשנּו"...
ֲא ִני ָיכֹול ְל ַהׂ ִּשיג ַה ְפ ָּתעֹות ָׁשוֹות ֶּב ֱא ֶמת!" "ֹלאֹ ,לא ְּכ ַדאי!" ֵּבי ִלי ִנ ְב ֲע ָתהֲ " .א ַנ ְחנּו ֹלא ַנ ְת ִחיל
" ֲא ִני ְיכֹו ָלה ָל ַק ַחת ֵמחֹו ִניָ ,אח ֶׁשִּלי ַה ָּגדֹול, ִל ְהיֹות ֶנ ְח ָמדֹותֶׁ ,שהּוא ֹלא ַי ְחׁשֹב ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו
ַה ְפ ָּתעֹות ָׁשוֹות ְמאֹד ִּב ְׁש ִביל קֹו ִפים"ִ ,ה ְב ִטי ָחה
ְמ ַפ ֲחדֹות ִמ ֶּמּנּו!"
יֹו ֵס ָפה. " ָאז אּו ַלי "...יֹו ֵס ָפה ִה ְת ִחי ָלה ַל ְחׁשֹב ַעל ַר ְעיֹון
ַהּקֹוף ָׁש ַקל ֶאת ַה ָּד ָברֲ " .א ִני ָצִריְך ְׁש ֵּתי ַמ ָּתנֹות ָח ָדׁשֲ ,א ָבל ֵּבי ִלי ִה ְמ ִׁשי ָכה ְּב ֶׁש ֶטףִּ " :ב ְכ ָללַ ,אל
ַּתְר ִאי לֹו ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ְצִריכֹות ֶע ְזָרהִּ .ת ְׁש ֲא ִלי אֹותֹו
ְל ָפחֹות!" הּוא ִה ְכִריז. ְס ָתםְּ ,כ ִאּלּו ֶזה ֹלא ְמ ֹאד ְמ ַע ְנ ֵין אֹו ָתנּוַ ,א ְּת
"ֶר ַגעֶ ,ר ַגע!" ֵּבי ִלי ִנ ְכ ְנ ָסה ֵּבי ֵני ֶהםָ ,מ ַתי ִה ְת ָקְר ָבה ׁשֹו ַמ ַעת? ֶׁשֹּלא ַיְר ִּגיׁש ֶׁשהּוא ִמי-יֹו ֵד ַעָ -מה.
ִּב ְכ ָלל? " ַמה ִּפ ְתאֹום ,יֹו ֵס ָפה ַ -א ְּת ֹלא ְצִרי ָכה ְו ִאם הּוא ַי ְת ִחיל ַל ֲענֹות ָלְךַ ,רק ְּת ַה ְנ ֲה ִני ְק ָצת
ָל ֵתת לֹו ׁשּום ָּד ָבר!" ִהיא ָקְר ָאהּ ,ו ְב ַע ְצ ָמּה ָּפ ְנ ָתה ָּברֹאׁשֶׁ ,שהּוא ֹלא ִיְר ֶאה ֶׁש ַא ְּת ִמ ְת ַל ֶה ֶבת!"
ְּב ַת ִּקיפּות ֶאל ַהּקֹוףַ " :א ָּתהְּ ,ת ַגֶּלה ָלנּו ִמָּיד ֶאת ָח ְׁש ָבה עֹוד ֶר ַגעְ ,והֹו ִסי ָפהְ " :וַ -ת ְק ִׁשי ִבי,
ַּת ִּגי ִעי ֵא ָליו ְּב ַצ ַעד ַּת ִקיףֶׁ ,שהּוא ִי ָּב ֵהל! ַא ְּת
ָּכל ַהּסֹודֹות!"
"ּבּו ּבּו ּבּוֲ ,א ִני ֹלא ַח ָּיב ָל ֶכן ׁשּום ָּד ָבר!" ַהּקֹוף יֹו ַד ַעת ָל ֶל ֶכת ְּכמֹו ַהּמֹוָרה ֶנ ָח ָמה?"
"טֹוב ,טֹוב ,טֹובַ ,חִּכי ִלי ָּכאן!" יֹו ֵס ָפה ָנ ְט ָׁשה
ִנ ֵּתר ַעל ְמקֹומֹו ְּב ַה ְתָר ָסה. ְּב ֹק ֶצר רּו ַח ֶאת ֵּבי ִלי ְו ֶאת ַההֹו ָראֹות ֶׁשָּלּה
" ִּת ָּז ֵהר ְלָך!" ֵּבי ִלי ִהִּני ָחה ְׁש ֵּתי ָי ַדִים זֹו ֲעמֹות ַעל
ָמ ְת ֶני ָהֲ ,א ָבל ַהּקֹוף ָקָראּ" :בּו ּבּו ּבּו! ְו ַע ְכ ָׁשו ֵאין ְו ֶנ ְחְּפ ָזה ְל ֵע ֶבר ַהּקֹוף.
ְקִריׁשְ ,קַרׁשְ ,קִריׁשַ .הַּנ ֲע ַלִים ֶׁשָּלּה ָמ ֲעכּו ְּבקֹול
ִלי ּכֹו ַח ַל ֲענֹות יֹו ֵתר ַעל ְׁש ֵאלֹות ִטְּפ ִׁשּיֹות!"
ְּב ַכ ָּמה ִּדּלּו ִגים ְמ ִהיִרים ִזֵּנק ֶאל ָה ֵעץ ֶאת ָה ֲע ָׂש ִבים ַה ְּי ֵב ִׁשים.
ֶׁשּלֹוּ ,ו ְכ ֶהֶרף ַע ִין ָּג ָמא ַהּקֹוף ֶנ ֱע ַצר ְו ִה ְפ ָנה ֵא ֶלי ָה ֵעי ַנ ִים זֹו ֲעמֹות.
ֶאת ַה ֶּג ַזע ְו ֶנ ְע ַלם
ְּבתֹוְך ַהַּצ ֶּמֶרת.
40תשע"ט 11
מאיבן איםהסיפורים?
* דבורה נויגרשל *
ראשונה שפתחה את דלתה ,ידיה נקיות מפלסטלינה ,היתה
ה'אמא' של דינה ופלסטה ולינה. זרקור חדש ומנוילן מציץ מהתיבה .אההה!
שאלנו אותה ,פשוט: סיפור חדש?
כן ,חדש!
איך נולדה דינה ,ומאיפה השגת לה חומר נדיר שכזה?
הציורים הצבעוניים סביבו מעוררים את התיאבון לבלוע
ֻּבּבֹו ֶתי ָהְּפ ַל ְס ָטה אותו מיד.
ֶׁשל ִּדיָנהְו ִלי ָנה
מממ ...מה מברכים על סיפור חדש וטעים? שהחיינו?
"אספר לך מה שהיה" ,היא עונה בקול שממש מזכיר לנו רגע! לא למשוך לי באמצע .בדיוק ככה זרקורים נקרעים:
את אמא של דינה" .יש לי בת מתוקה מאוד ,יצירתית, כששניים חייבים לבדוק בבת אחת מה שלומה של יוספה,
מלאת רעיונות וראשה מלא בדמיונות .כבר כשהיתה בת
שנתיים ,כל בני המשפחה היו מתממוגגים מהרעיונות ומה בדיוק מצא הערבי בחפירה הסודית...
והמפטפוטים שלה .להיות ליד ילדה כזו ,זה מייצר המוני אחרי שקראנו ונרגענו וקצת נשארנו במתח מה יקרה
סיפורים מרתקים כמעט בכל דקה ודקה :תמיד קרו לה כל הלאה ,נשאר גם להסתקרן ולשאול -מנין באו הסיפורים
מיני מקרים מצחיקים בגלל הדמיון והרחפנות שלה ,יש
לה גם ידי זהב והיא יוצרת דברים יפים ומוצלחים במיוחד. האלה?
כשהתחלתי לתכנן את הסיפור וחשבתי על דינה - המציאו אותם לגמרי?
בעצם עמדה מול עיניי הילדה שלי". אולי הם היו באמת?
'להיות בת של סופרת ,זה להפוך לסיפור!' אני חושבת "נו ,באמת ,זה סיפור שיכול להיות?" -לכל האוהבים
לעצמי בשקט ,וממש מתגברת לא לקנא בתאומה לשקוע בסיפורים קשה לפגוש במשפטים מהסוג הזה,
שמוציאים אותנו מחלומות על גשם של פטל או בובת
האמתית של דינה. פלסטלינה מדברת -והכי גרוע :טוענים שקלרי לא היתה
וגברת בת ציון ממשיכה" :אמנם ,תוך כדי כתיבת
ולא נבראה.
בטח שהיתה ,אוי ואבוי אם לא! שרי שלי מאוד אוהבת
אותה!
במקום שיתחילו פה ויכוחים על סיפורים אמתיים
ועל דמיונות כמעט אמתיים ,החלטנו פשוט לפגוש
את כותבות הסיפורים ולשאול אותן.
תשע"ט 12 40
דמיוני ולא התרחשו במציאות חיי .ועדיין ,כאמור ,אנשים הסיפור ,דינה נהייתה שונה לחלוטין .היא בכלל לא דומה
שמכירים אותי כאילו 'שמעו' אותי מספרת את הסיפור". לבת שלי! אבל הרעיון והסגנון הראשוני של מי היא תהיה
ש' בת ציון חייבת להוסיף משהו על 'איך באים הסיפורים',
לטובת כל מי שהיה רוצה לדמיין ולכתוב" :עוד מאז שהייתי נלקח בהשראה מילדתי המתוקה".
ילדה קטנה הרגילה אותי אמא שתחי' להתבונן במה שקורה היא מוסיפה ומגלה לנו סוד -הילדה שנתנה השראה לדינה,
מסביבי ולשים לב לפרטים .דרך ההתבוננות הזאת צומחים חיברה בעצמה סיפור דמיוני מאוד ,מתוק ויפה ,כשהיתה
ועולים לי רעיונות רבים לסיפורים ,כי החיים מלאים בכיתה ג' ,ואפילו ציירה את הדמויות של הסיפור .ובכן ,אם
בסיפורים ,אם רק מתבוננים בעיניים פקוחות ובלב פתוח". דאגתם פן כאשר תגדלו ותהיו אבא ואמא ייגמרו כבר כל
הסיפורים ,ולילדים שלכם לא יהיה מה לקרוא -אפשר להיות
ומהפלסטלינה שנמצאת על השולחן בבית אנו נוסעים רגועים :לסופרת יש יורשת שתדאג לסיפורים לדור הבא.
הרחק הרחק ...ליער העקבות האבודים.
ומנין באה הפלסטלינה דווקא?
ַי ַער את אוהבת לפסל בחומר הזה?
ָה ֲע ֵקבֹות
הסופרת צוחקת" .אהבתי ,אהבתי .כאמא עליי לפסל בבצק,
ָה ֲאבּו ִדים בכביסה ,בכלים ובסמרטוטי הרצפה .את הפלסטלינה
הסופרת אסתי קווין ,שעדיין לא שכחנו לה את דולי ודולפי, השארתי לילדים ו ...גם לסיפור.
מסכימה לתת לנו להציץ ולגלות היכן הכירה את קלרי והאם את הרעיון הראשוני לסיפור של דינה והפלסטלינה ,שתל
לי הקדוש ברוך הוא במוח כשהשתתפתי בתרגיל עם כמה
פסעה בעצמה ביער העקבות האבודים.
דבר ראשון שאלנו: סופרות ,בו הציעו לנו לחשוב על רעיון לסיפור דמיוני".
וכאן אנחנו לומדים שתרגילים יש לא רק בחשבון .מעניין...
מנין הגיעו הרעיונות שרקמו את הסיפור 'יער עקבות "מעניין? עוד משהו מעניין בקשר לסיפור -אנשים שמכירים
האבודים'? אותי אמרו לי שכשהם קוראים את הפרקים ,הם מרגישים
כאילו הם שומעים אותי מקריאה להם את המילים ,וזה
"חיפשתי סיפור מעניין על קבוצת ילדות ,כי ראיתי שאין מסתדר להם יפה מאוד ...זאת אומרת ,הסגנון של הסיפור
הרבה סיפורים בתחום הזה .ואם זה סיפור של ילדות ,צריך
שתהיה גם אווירה חמודה – ועם זאת אסור לשכוח את מתאים עם האופי שלי ועם ההיכרות שלהם אתי".
המתח"... יש בסיפור דברים שממש קרו לכם?
"אין סיטואציה בסיפור הזה שקרתה כאן במציאות
למישהו מבני משפחתי .הרי לא אלשין בשום אופן על
ילדיי המתוקים ...זאת אומרת ,ויכוחים בין אחים ודאי שיש,
זה נורמלי; אבל אלו לא הוויכוחים שהיו בין דינה למוישי
או לאיילה .כל האירועים שמופיעים בסיפור הם רק פרי
40תשע"ט 13
שכאשר הכירו אותה בהתחלה ,כשהיא היתה מרגיזה מאוד הסופרת אסתי היא גם מורה.
מאוד ,הודיעו שעליי להעניש אותה חמורות. דרך הסיפור ניסתה לתת לילדות
שנמצאות שם בכיתה הקטנה
ו-למרות שהחיים האמיתיים הם לא תמיד כאלה ,בסיפור טיפים איך להסתדר מבחינה
מותר לנו בהחלט שהעניינים יסתדרו כך!" פוסקת הסופרת, חברתית ,ובאותה הזדמנות
לעזור גם לקוראות ולתלמידות
ואני חושבת שהרבה מאוד קוראים יסכימו אתה. שבכל מקום אחר בעולם" .כך נוצרה
בסיפור דמותה של מלינה ,ונוצר כל
דרך ארוכה עלינו לעבור בחזרה מאמריקה ,אל בית אחד
ולילדה אחת חמודה שאהבתי כל כך ,שירי .היא בכיתה ה'. ההווי בכיתה הקטנטונת".
כשפגשתי אותה .אמנם הייתי גדולה ממנה ,אבל עדיין היא ואם תרצו לדעת אם הסופרת טסה במיוחד
היתה מהחברות הקרובות שלי .הכרתי אותה על גבי 'זרקור' לאמריקה כדי לתאר לנו טוב כל כך את
המקומות שבהם הסתובבו קלרי הקטנה,
של פעם ,שהיה שחור לבן ,ומי הסבתות טובות הלב והחברות לכיתה
שפתחה לי את החלון ההוא עם -מגלה לנו כותבת הסיפורים" :לא
דמעות הגשם שעליו ,שלידו ביקרתי ממש בעצמי ,אבל מישהו
ישבה שירי העצובה והרגישה - שנסע הסריט לי את הדרכים והאזור
היתה הסופרת לאה פריד .כן ,זו וכך יכולתי לראות ממש את קלרי מקפצת
שעורכת לנו את ה'זרקור' וכתבה
בו אז את הסיפור' :החורף של שם בין העצים הירוקים".
שירי' ,ספר שעד היום אפשר
למצוא אותו על המדפים ,כי ואת קלרי עצמה ,פגשת? או בעצם ,זה לא יכול
כנראה לא רק אני אהבתי את להיות ...יש לך אולי קרובי משפחה שסבת סבתם
שירי כל כך ,אלא כמוני עוד הרבה ילדים ,עד עצם היום הזה.
כשנתנו לי את ההזדמנות לשמוע מסופרות מנין באו היא קלרי המתוקה והעליזה?
הסיפורים שלהן ,הייתי חייבת לברר זאת גם על שירי ,גיבורה
"לא "...מחייכת אסתי קווין ומיד מסבירה" ,אבל בגלל זה
גדולה של סיפורי ילדותי. אני אוהבת סיפורים 'של פעם' ,כדי להזכיר לקוראים שכל
מאין הגיע הסיפור ,האם הכרת את שירי? הסבתות של היום ,היו פעם ילדות מתוקות ועליזות!"
"כן ,הכרתי את שירי .היא היתה בעת כתיבת הספר ילדה יצאנו מהיער ונכנסנו הישר למקום הצבעוני מכולם -לארץ
בכיתה ד' ,וזו היתה אחת מבנותי היקרות .אכנה אותה כאן הסיפורים .שם קיבלה אותנו שוב ,הסופרת אסתי קווין,
בשם בדוי :גלי. קוטפת לה סיפורים חדשים.
באותה תקופה התכו ַננו במשפחתנו לנישואי הבת הבכורה,
ובה בעת תינוקת בת כשנה משכה הרבה תשומת לב ,ילדה בת איך את יודעת איזה סיפור לקטוף?
שנתיים החלה להיגמל מחיתולים ,אחד הבנים עמד לפני בר
מצווה ,ובנוסף על הכל עמד באוויר איום גדול מפני מלחמת "אני מנסה הרבה לחשוב מה ילדים אוהבים לקרוא; מה הם
המפרץ (שפרצה אכן מאוחר יותר) ,והכניס למתח את כל רוצים שיקרה לגיבורים ,מה מלחיץ אותם ,מה מותח אותם
יושבי הארץ ,וכמובן גם אותנו .ובין כל הדברים הללו היתה ומה הכי ישמח אותם .שמחה לקבל דרישות שלום מילדים
גם גלי -ילדה אחת בת עשר מתוקה ורגילה ,שאינה צריכה
שום טיפול מיוחד ,שמתנהגת יפה ,לומדת טוב ,עצמאית חמודים שקוראים ונהנים ,ברוך השם!
כשאני שואלת ילדים :מה הייתם רוצים שיקרה לדמויות ,נניח,
ואפילו עוזרת בכל מטלות הבית .לכאורה הכל טוב. למלינה? לקלרי? לחוטפים של דולי ודולפי? -בולט מאוד
יום אחד ,כשקמתי ממנוחת הצהרים שלי ,נתקלה ידי בדף שהילדים רוצים כי בסופו של דבר לגיבורים שהם טובים
מרשרש המונח על שמיכתי .הרמתי אותו מול עיניי .היה -יהיה טוב הרבה יותר! והאיש הרע? שיקבל את העונש
הכי נורא שמגיע לו .ומי שהוא לא מאוד רע ,כמו מלינה
זה נייר 'ממו' שעליו היה כתוב משפט אחד: לדוגמה -שתשתפר
'אמא ,אני מפחדת מסאדם .גלי'. מיד! היו ילדים
(סאדם חוסיין היה הרודן העריץ של עירק ,שאיים בכל יום ויום 14
שישלח טילים כימיים וישמיד את כל היהודים בארץ ישראל).
נשארתי לשכב עוד כמה דקות מהורהרת .הי ,גלי שלי
מתהלכת עם פחד גדול בתוך הלב ,ואני לא ידעתי .בכל
אותן שיחות במטבח ,כששוחחנו על סאדם המאיים לחסל
בטילים את כל המדינה ,נכחה גם גלי מהצד והקשיבה.
הגדולים דיברו ,התינוקת בכתה ,בן המצווה
הראה את ההזמנות שיצאו
תשע"ט 40
תוך כדי מהלך הכתיבה". מהדפוס ,הטלפון צלצל ...וגלי נשארה עם פחד קטן בלב
והמתינה לשעת כושר לשוחח אתי על כך ביחידות .אולי
ולמה חשבת שפתקים פרטיים התביישה לספר שהיא פוחדת ,לפני כל הגיבורים בבית
שנכתבים בין ילדה והוריה
יעניינו גם ילדים אחרים? שכביכול לא חוששים בכלל.
אבל אולי כשהיא תפסה אותי ממש בלי אף אחד ,בדיוק
"עובדה שהם מעניינים" ,קורצת אז אמרתי שאני פורשת למנוחת צהרים וביקשתי ממנה
הסופרת לאה פריד" .כי אלו לא רק פתקים. לשמור על התינוקת – והיא ,הטובה והמתוקה ,ריחמה
הפתקים מספרים סיפור שלם ,והסיפור של שירי מייצג עליי ,ובמקום לשוחח מצאה פתרון יצירתי; כתבה על פתק
סיפוריהן של ילדות רבות וגם ילדים ,שלא מתרחשת אצלם קטן' :אמא אני מפחדת מסאדם' .כשאקום ,ודאי אראה את
דווקא טרגדיה ענקית; לא עברו חלילה תאונת דרכים או
לא עלינו מחלה קשה .סתם הם סובלים מבלבולים קטנים הפתק ואענה לה.
בכיתה ,בחברה; הם מתגעגעים למורה או למדריכה שעזבה אחרי שהבנתי כל זאת ,קראתי לה אליי ,הושבתי אותה לצדי,
או שיש להם חששות בלב או שהם לא מרוצים מעצמם ,והם נישקתי וחיבקתי ואמרתי' :גלי מתוקה ,טוב ששאלת ,טוב
חושבים שכל זה לא חשוב מספיק בשביל לשתף מישהו ,או שכתבת את שאלתך .אענה לך על השאלה עוד היום ,אבל
סוברים שלאבא ולאמא יש הרבה דברים אחרים על הראש. מתחשק לי מאוד לעשות זאת גם כן בפתק ,כי אני רוצה
אז הנה ,ראו! ספר שלם ומעניין כתוב על ילדה כזאת כמוכם,
שמצאה דרך יצירתית ליצור קשר קבוע עם הוריה ולספר 'להיות בת של סופרת ,זה להפוך לסיפור!'
אני חושבת לעצמי בשקט ,וממש מתגברת
על כל הדברים הקטנים והמציקים.
והיא הרגישה ,כמו שנכתב בספר ,שמהחורף הזה הקודר לא לקנא בתאומה האמתית של דינה.
בחייה -היא יצאה לאור גדול". לתת לך תשובה מפורטת ולשים לך על הכרית .לפני שתלכי
לישון ,תוכלי לקרוא זאת בשקט רק את ,ולהירגע'.
וגלי שלך ,יודעת שהספר נכתב עליה? גלי חייכה והסכימה.
"כן ,היא נתנה הסכמתה אליו ,עקבה מן הצד אחרי כתיבתו, בערב היא מצאה פתק על הכרית שלה ,ואחר כך קראה לי
שהתרחשה שנה אחרי מלחמת המפרץ כמדומני ,והבינה ואמרה' :אמא ,זה היה כזה מכתב נחמד .מסכימה שאשאל
טוב יותר את כל מה שעבר עליה. אותך עוד שאלות בפתקים?'
אתמול שוחחנו בטלפון ,סיפרתי לה שרוצים לראיין אותי 'בטח!' עניתי לה .הרגשתי שגם אני או ַהב את הפתקים
על הסיפור שמאחורי הספר ומה יש לה להוסיף מנקודת
הללו' ...זה יהיה סוד משותף ביני ובינך ,בסדר?'
מבטה כיום .היא אמרה לי: 'בסדר' -שמחה גלי.
'אני יכולה רק לומר ,אמא ,שהקשר המיוחד והסודי הזה ,קשר
הפתקים שהיה ביני ובין אבא ואמא ,גרם לי אז אושר רב; ואכן ,גלי המשיכה לכתוב לי מכתבים קטנים .עניתי לה,
החמיא לי ,חיזק אותי ,נתן לי להבין שאני חשובה ומיוחדת לפעמים בכתב ,לפעמים בעל פה; ולמרות שהייתי עסוקה
עבורכם ,והעניק לי הרבה כלים לצאת מן הבעיה החברתית בחתונה ובכל הדברים האחרים -הנה ,מצאתי פנאי גם
שהייתי נתונה בה .רק תציינו שבאמת לא כל פרטי הסיפור לבעיות הקטנות שלה .ופתאום עלה בדעתי רעיון לשתף
נכונים ,וגם ...שהפתקים האמתיים של אז עוד שמורים אצלי גם את אבא בסוד הזה .התברר שלגלי (שמאוחר יותר הפכה
לשירי) ,למרות שהיא רגילה ומתוקה כל כך ,יש דווקא איזו
במגרה בתוך תיבת מתכת נעולה". בעיה חברתית ,והיא כתבה לאביה על כך .אבא ,שהוא איש
כמה חמוד ומרגש! חינוך ,ענה לה תשובות חביבות ומבינות (את חלקן תוכלו
ישבתי וחשבתי על כל מה שגילו לנו פה הסופרות. לקרוא בתוך הספר) ועזר לה מאוד.
אם מישהו חשב שהסיפורים באו מארץ כך נולד הרעיון של הספר.
רחוקה ומסתורית -הרי הם בעצם ממש
מכאן ,מסביבנו! בהתחלה חשבתי להוציא אותו רק מכתבים מכתבים (לא
מי שמביא את הסיפורים הם הילדים ממש את האמתיים של גלי! אלא דומים ,של גיבורה דמיונית
של הסופרות ,החברים של שקוראים לה שירי) .אבל בהמשך החלטתי לרקום ולשלב
הילדים ,או אולי ילד שפגשו
פעם באוטובוס /בחנות /ליד את המכתבים בתוך סיפור".
בית הכנסת -והפך להיות
גיבור סיפור .כן! כל ילד הוא אז מה ,החורף של שירי הוא אמתי או דמיוני?
סיפור ,ומי יודע? אולי אתה
או את ,יום אחד תמצאו "כמו לגבי סיפורים רבים ,התשובה היא -גם וגם .הוא בנוי על
את עצמכם בתוך ספר. רקע אמתי כפי שתיארתי לך ,אבל המאורעות לפרטיהם כבר
זה באמת יכול להיות! תפורים בעט סופרים ,עם תוספות שונות ודמויות שנשזרו
40תשע"ט 15
מאת :דבורה שפירא
ְי ָל ִדים קֹו ְר ִאים
ִל ְק ַראת ְׁשבּו ַע ַהֵּס ֶפר ָּפ ִנינּו ִלְׁש ֹמ ַע ֵמ ַהּקֹו ְר ִאים ַעל ֶה ְרְּג ֵלי ַה ְּק ִרי ָאה ֶׁשָּל ֶהם.
ֵאין ָס ֵפק ֶׁש ַה ְּק ִרי ָאה ִהיא ַא ַחד ַהַּת ְחִּבי ִבים ַהּמֹו ִבי ִלים ֵא ֶצל קֹו ְר ֵאי ַז ְרקֹור,
ֶׁשָּשׂ ְמחּו ְמ ֹאד ְלַׁשֵּתף אֹו ָתנּו ּו ְל ַסֵּפר ַמה ֵהם אֹו ֲה ִבים ִל ְקרֹאָ ,לָּמה ֵהם ֶנ ֱה ִנים ִל ְק ֹרא,
ַו ֲא ִפּלּו ִה ְפִּתיעּו אֹו ָתנּו ְּב ָת ְכ ִנּיֹו ֵתי ֶהם ְל ַחֵּבר ְּב ַע ְצ ָמם ֵס ֶפרֵ ...יׁש ָל ֶכם ְל ָמה ְל ַצּפֹות!
ּו ְב ֵכןַ ,י ֲעקֹב ֹמ ֶׁשה ְמ ַסֵּפר ָלנּו ֶׁש ֵּיׁש לֹו ִמ ְסַּפר ְׁשמּו ֵאל ָׁשרֹוןֶּ ,בן ֶׁ 10.5שּלֹו ֵמד ְּב ִכ ָּתה ה' ְּב ַת ְלמּוד
ֲח ֵבִרים ֶׁשאֹו ֲה ִבים ָּכמֹוהּו ִל ְקרֹאְ ,ו ַי ַחד ֵיׁש ָל ֶהם ּתֹוָרה 'אֹור ָמְר ְּד ַכי' ִב ְב ֵני ְּבָרקְ ,מ ַׁש ֵּתף אֹו ָתנּו:
ֵמ ֵעין ' ֲחבּוַרת ְקִרי ָאה'ֵ .הם ִמ ְתמֹו ְד ִדים ֵּבי ֵני ֶהם ַעל
ִמ ְסַּפר ' ַמ ְנ ָּד ִטים' ֶׁשָּכל ֶא ָחד ְמ ַק ֵּבל ְּב ֶה ְת ֵאם ְל ִמ ְסַּפר ֲא ִני אֹו ֵהב ְמ ֹאד ִל ְקרֹאָ .א ְמ ָנם ִה ְת ַח ְל ִּתי ִל ְק ֹרא
ַהְּס ָפִרים ֶׁש ָּקָרא ִמָּכל ִס ְדָרהְ " .ל ֻד ְג ָמהַּ ,בִּס ְדָרה ֶׁשל 'ְר ִצי ִני' ַרק ִל ְפ ֵני ְק ָצת יֹו ֵתר ִמׁ ָּש ָנהֲ ,א ָבל ִה ְסַּפ ְק ִּתי
אּו ִדי ְודּו ִדיֶׁ ,ש ָּבּה ַאְר ָּב ָעה ָע ָׂשר ְס ָפִריםֲ ,א ִני ִּכ ְמ ַעט
ַּב ָּמקֹום ָהִראׁשֹון ִּכי ָקָרא ִתי ְּכ ָבר ְׁשלֹו ָׁשה ָע ָׂשר ְּכ ָבר ְל ַס ֵּים ְס ָפִרים ַר ִּבים.
ִמּתֹו ָכםְ .ל ֻע ַּמת ֹזאת ַּבִּס ְדָרה ֶׁשל ' ַי ְל ֵדי ַרב ַהחֹו ֵבל' ַא ָּתה ָיכֹול ְל ַה ְס ִּביר ָל ָּמה ְּב ֶע ֶצם ַא ָּתה אֹו ֵהב ִל ְקרֹא?
ֲא ִני ְּכ ָבר ֹראׁש ַה ֶּמ ְמ ָׁש ָלהִּ ,כי ָקָרא ִתי ִראׁשֹון ֶאת ָּכל ֲא ִני אֹו ֵהב ִל ְקרֹא ִּכי ַה ְּקִרי ָאה ְמַר ֶּת ֶקת .חּוץ ִמ ֶּזה,
ִּב ְזכּות ַה ְּקִרי ָאה ַהׂ ָּש ָפה ֶׁשִּלי ִנ ְה ֵיית ֲע ִׁשיָרה יֹו ֵתר,
ַהִּס ְדָרה". ְו ֶזה ֶר ַוח ִּב ְׁש ִבי ִליֲ .א ִני ַמְר ִוי ַח ַּגם ַּת ֲעסּו ָקה ִ -מי
ַי ֲע ֹקב ֹמ ֶׁשה ָה ָיה רֹו ֶצה ִל ְהיֹות סֹו ֵפר ּו ְל ַח ֵּבר ֲהמֹון
ִס ְפֵרי ְי ָל ִדיםְּ ,ב ִע ָּקר ִס ְפֵרי ֶמ ַתח .הּוא מּו ָכן ֲא ִפּלּו ֶׁשאֹו ֵהב ִל ְק ֹראַ ,אף ַּפ ַעם ֹלא ְמ ַׁש ֲע ֵמם לֹו.
ֵאי ֶזה סּוג ֶׁשל ְס ָפִרים ַא ָּתה אֹו ֵהב ִל ְק ֹרא?
ְל ַנ ֵּדב ַר ְעיֹונֹות ְלסֹו ְפִרים ֶׁש ָהַר ְעיֹונֹות ִנ ְג ְמרּו ָל ֶהם.
ָק ֶׁשה ְל ַה ְכ ִניס ְּבטּור ָק ָצר ָּכל ָּכְך ֶאת ְר ִׁשי ַמת סּו ֵגי ִס ְפֵרי ֶמ ַתח ְּב ִע ָּקרְ ,ו ַגם קֹו ִמי ְק ִסים.
ַהְּס ָפִרים ֶׁשהּוא אֹו ֵהב ִל ְקרֹאְּ .ב ֶע ֶצם ,הּוא אֹו ֵהב ַה ִאם ָה ִיי ָת רֹו ֶצה ְל ַח ֵּבר ֵס ֶפר ְּב ַע ְצ ְמָך יֹום ֶא ָחד?
ִל ְקרֹא ִּכ ְמ ַעט ֶאת ָּכל ַהִּס ְגנֹונֹות... ֵּכןֲ .א ִני חֹו ֵׁשב ֶׁש ֶאְר ֶצה ְל ַח ֵּבר ֵס ֶפר ֶמ ַתח.
ֵּבין ַהְּס ָפִרים ָה ֲאהּו ִבים הּוא מֹו ֶנה ֶאת ְס ָפֶרי ָה ֶׁשל
ָמ ָיה ֵקי ָנןְ ,ס ָפִרים ַעל ְּגדֹו ֵלי ִי ְׂשָר ֵאל ֶׁשל ָהַרב אֹו ֲחיֹון, ַי ֲעקֹב מֹ ֶׁשה ׂשּוְר ִקיןִּ ,כ ְמ ַעט ֶּבן ,10לֹו ֵמד ְּב ַת ְלמּוד
ְס ָפִרים ֶׁשל ַח ִּיים ַו ְל ֶדר ֶׁשהּוא ְמ ַח ֵּבב ְמ ֹאדִ ,ס ְדַרת ּתֹוָרה 'ְּפִרי ַהּתֹוָרה' ְּב ִכ ָּתה ד'.
ַהחֹו ְקִרים ֶׁשל ש' ָו ָלְך ַו ֲא ִפּלּו ִס ְפֵרי ׁשֹו ָאה ְמ ֻס ָּי ִמים.
הּוא ְמ ַצ ֵּין ֶׁש ַה ְּקִרי ָאה ַמ ֲע ִׁשיָרה אֹותֹו ְמ ֹאדֵ ,יׁש לֹו ִמ ְסַּפר ַה ֶּט ֶלפֹון ֶׁשל ַי ֲעקֹב מֹ ֶׁשה ׂשּוְר ִקין ָע ָלה
ֲהמֹון ֵי ַדע עֹו ָלם ִּב ְזכּות ַה ְּקִרי ָאהְ ,ו ַגם ַּת ֲעסּו ָקה ַּב ַּמ ֲעֶר ֶכת ַמ ָּמׁש ְּב ַא ְקַראיּ ,ו ְב ִלי ׁשּום ַּכ ָּו ָנה ִה ַּג ְענּו ֶאל
ֶי ֶלד ֶׁש ַּמ ָּמׁש ִה ְת ַל ֵהב ַל ֲענֹות ַעל ַה ְּתחּוםְּ .כ ֶׁשׁ ָּש ַא ְלנּו
ִּב ְל ִּתי ִנ ְג ֶמֶרת... אֹותֹו ִאם הּוא אֹו ֵהב ִל ְק ֹראְּ ,כ ֵדי ְל ַו ֵּדא ֶׁשהּוא
ַמ ְת ִאים ָלֵר ָאיֹון ֶׁשָּלנּוַ ,נ ֲע ֵנינּו ְּב ָכ ֶזה " ֶּב ַטח" ִמ ְת ַל ֵהב,
ֶׁש ֵה ַבּנּו ֶׁש ַהַּפ ַעם הֹו ֵלְך ִל ְהיֹות ְמ ַע ְנ ֵין ִּב ְמ ֻי ָחד...
ְו ַאֶּתםִ ,אם ֲע ַד ִין ֹלא ִּגִּלי ֶתם ֶאת ָהאֹו ָצר ַהָּבלּום ֶׁשּקֹו ְר ִאים לֹו
ְס ָפ ִרים ַ -אֶּתם ֻמ ְז ָמ ִנים ְל ִה ְצ ָט ֵרף ֶאל חֹו ְב ֵבי ַה ְּק ִרי ָאה;
ְו ִאם ַאֶּתם ְּכ ָבר ָׁשםַ ,וַּדאי ִה ְסַּכ ְמֶּתם ִעם ָּכל ִמָּלה!
16 תשע"ט 40
מאת :רות רוזנשטיין
ִאָּמא ֶׁשָּל ֶכם סֹו ֶפֶרת?ַי ְל ֵדי ַהִּצי ֶמר
ַמ ְת ִאים ִל ְנקֹׁשִׁ .שי ִפי ָא ְמָרה ֶׁשֹּלא נֹו ְק ִׁשים ֻמ ְק ָּדם ֵא ֶצל סֹו ְפרֹות. ַּבְּסעּו ָדה ִל ִּבי ָא ְמָרה ֶׁשָּלאֹוְר ִחים קֹוְר ִאים ֶּבןַ -ח ִּייםְ ,ו ֵהם ָּגִרים
אּו ַלי ִהיא ֲע ֵי ָפה יֹו ֵתר ֵמ ֲא ָנ ִׁשים ְר ִגי ִליםִּ ,כי ָּכל ַהׁ ָּשבּו ַע ִהיא ִּב ְב ֵני ְּבָרקֹ .י ִפיֵ .אין ָל ֶהם ָּב ִניםְ ,ו ָל ֵכן ֹלא ִא ְכַּפת ִלי ֵאיְך קֹוְר ִאים
ּכֹו ֶת ֶבתָ .אה? ָל ֶהםָ .ה ִע ָּקר ֶׁשֹּלא ִי ְתלֹו ְננּוְ ,ו ֶׁש ִּי ְׁש ְמרּו ַעל ַה ְי ִחי ָדה.
ַה ִּדּיּו ִנים ֹלא ִה ְס ַּת ְּימּוֲ ,א ָבל ַה ְי ָל ִדים ָהאֹוְר ִחים ִה ְכִריעּו אֹו ָתם. ֲא ָבל ִׁשי ִפי ָא ְמָרה ֶׁש ְּמ ַע ְנֵין ִאם ֵהם ְקרֹו ִבים ֶׁשל ָה ִאׁ ָּשה ֶׁשָּכ ְת ָבה
ֶאת ַהֵּס ֶפר ַעל ֲחבּוַרת ַה ָּבנֹות ֶׁש ָע ְׂש ָתה ְּפרֹו ֶי ְקט ֶׁשל ִּבּקּור
ֵהם ָנ ְקׁשּו ֶא ְצ ֵלנּו ִראׁשֹו ִנים ,עֹוד ִל ְפ ֵני ֶׁש ָּי ָצא ִתי ַל ְּת ִפָּלה. חֹו ִליםֵ ,ס ֶפר ֶנ ְח ָמד ֶׁש ִא ָּמא ָק ְנ ָתה ָל ֶהן ֹלא ִמ ְּז ַמןָ .קָרא ִתי אֹותֹו,
ַמה ֵהם ָרצּו? " ִל ְׁש ֹאל ֶא ְת ֶכםִ ,אםִ ...אםִ ....אם ִאם" ָּ -כְך ְּב ִדּיּוק
ָא ַמר ַה ֶּי ֶלד ֶׁשִּנְר ָאה ֶּבן ֶׁש ַבע – " ִאם ַּ -כ ָּמה ְז ַמן ַא ֶּתם ָּגִרים ֲא ִפּלּו ֶׁשהּוא ֶׁשל ָּבנֹות.
"אּו ַלי זֹו ִהיא ְּב ַע ְצ ָמּה ִּב ְכ ָלל?" ֵה ֵע ָזה ִׁשי ִפי ְל ַקּוֹות.
ַּבּמֹו ָׁשב"... " ֶּב ֱא ֶמת"ֵ ,ה ִגי ָבה ִל ִּביָ " .ל ָּמה ֶׁשּזֹו ִּת ְה ֶיה ִהיא ְּב ַע ְצ ָמּה?"
" ְו ִאם ֶזה טֹוב ָלגּור ַּבּמֹו ָׁשב" ,הֹו ִסי ָפה ַי ְל ָּדה ְּכ ַבת ֵּת ַׁשע.
"ְו ִאם ,נּוִ ,אם ֶזה ֹלא ָק ֶׁשהְ ,ו ִאם ֶא ֶא ֶאֶ - "...זה ֶה ָחמּוד ֶּבן ַהׁ ֶּש ַבע " ְו ָל ָּמה ֹלא?"
ִ " -אם ֶזה ֹלא ְמ ַׁש ֲע ֵמם ֶׁש ֵאין ְמכֹו ִנּיֹות ַו ֲחנּויֹותְ ,ו ִאם ִאם"... " ֵאיזֹו ִס ָּבה ֵיׁש ָלּה ָלבֹוא ְל ָכאן?"
" ִּד ַּבְרנּו ַעל ֶזה ֶא ְתמֹול"ִ ,ה ְס ִּביָרה ָה ָאחֹות ַה ְּגדֹו ָלה ֶׁשָּל ֶהםִ .היא
ַּב ִּגיל ֶׁשל ִל ִּבי ְּב ֵעֶרְךְ " .ו ָח ַׁש ְבנּו ַּכ ָּמה ְמ ַע ְנ ֵין ָל ֶכם ֶׁש ַא ֶּתם ֹלא " ָלבֹוא ְלנֹ ֶפׁש".
ְי ָל ִדים ַמ ָּמׁש ְר ִגי ִלים ְּכמֹו ֻּכָּלםֶ ,אָּלא ְי ָל ִדים ִעם ֲח ָויֹות ְמ ֻי ָחדֹות " ְּב ִדּיּוק"ִ ,ה ְת ַל ֵהב ְנ ֶח ְמ ָיהָ " .לנּו ַח ְק ָצת ֵמ ַהְּכ ִתי ָבה".
ֶׁשל מֹו ָׁשבְ ,ו ֶׁש ֶּב ַטח קֹוִרים ָל ֶכם ַהְר ֵּבה ְּד ָבִרים ׁשֹו ִנים ֵמ ֵאֶּלה
" ַמה ִּפ ְתאֹום ָצִריְך ָלנּו ַח ִמְּכ ִתי ָבה?" ָצ ַח ְק ִּתי ֲא ִני.
ֶׁשל ָּכל ֶי ֶלד". " ְּב ִקּצּורִּ ,ת ְׁש ֲא ִלי ָמ ָחר ֶאת ַה ַּי ְל ָּדה ֶׁשל ָהאֹוְר ִחיםְ ,ו ֵת ְד ִעי",
" ָמהְ ,ל ָמ ָׁשל ֶׁש ֵּיׁש ָלנּו ִצי ֶמר ֶּב ָח ֵצרַ ,א ֶּתם ִמ ְתַּכ ְּו ִנים?" ֵּבְרָרה
ִסֵּכם ְנ ֶח ְמ ָיה.
ִׁשי ִפי ְ " ,ו ֶׁשָּכל ַׁש ָּבת ֵיׁש ָלנּו אֹוְר ִחים ֲא ֵחִרים?" " ַמה ִּל ְׁש ֹאלִ ,אם ִא ָּמא ֶׁשָּלּה ִהיא ַהּסֹו ֶפֶרת? ְׁש ֵא ָלה ִטְּפ ִׁשית.
" ֶׁשֹּלא ָּכל ָּד ָבר ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו רֹו ִצים ֲא ַנ ְחנּו ְיכֹו ִלים ִל ְקנֹות ְּבאֹותֹו
ֶר ַגע?" ָׁש ַאל ְנ ֶח ְמ ָיהֶׁ " .ש ַאף ַּפ ַעם ְׁש ֵכ ִנים ֹלא ְמ ַׂש ֲח ִקים ָלנּו ַעל ָּת ֵאר ְלָך ֶׁשּזֹאת ֶּב ֱא ֶמת ִהיא".
" ַמה ִּטְּפ ִׁשי ָּב ֶזה?"
ָה ֹראׁש ַּב ֲח ֵמׁש ֲא ָב ִניםְּ ,כמֹו ַּב ִּב ְנ ָין ֶׁשל ַס ְב ָּתא ֶׁשָּלנּו?"
" ְל ָכל ִמ ְׁשָּפ ָחה ֵיׁש ֲח ָויֹות ְק ָצת ֲא ֵחרֹות"ִ ,סְּכ ָמה ִל ִּביְ " .ל ָמ ָׁשל, "נּוְ ,ו ָאז ִהיא ַּת ִּגידֵּ' ,כן זֹו ִא ָּמא ֶׁשִּלי'".
" ְו ָאז ִׁשי ִפי ַּת ִּגיד ָלּה' ,יּוַּ ,כ ָּמה ְמ ַע ְנ ֵין! ָח ַׁש ְבנּו ֶׁשאּו ַלי זֹו ִהיא.
ַא ֶּתםִ ,א ָּמא ֶׁשָּל ֶכם סֹו ֶפֶרתָ ,נכֹון?" ְּב ִדּיּוק ָק ִנינּו ֶאת ַהֵּס ֶפר ֶׁשל ִא ָּמא ֶׁשָּלְך ִל ְפ ֵני ָח ְד ַׁש ִיםְ ,והּוא
" ָאהֶ ,זה?" ֵהם ָא ְמרּוָ " .נכֹוןֲ ,א ָבל ֶזה ֹלא ְמ ֻי ָחד ְּכמֹו ָלגּור
ָי ֶפה ָּכל ָּכְך".
ְּבמֹו ָׁשבְ ,ל ָמ ָׁשל" "ֹלא ָל ִע ְנ ָין"ָ ,א ַמְר ִּתיָ " .מהְ ,ל ַה ְת ִחיל ְל ִה ְת ַל ֵהב?"
ּתֹודּו. "ֵּכןָ ,ל ָּמה ֹלא? ֶזה ֹלא ַמ ְל ִהיב? ִנ ְׁש ַאל אֹו ָתם ִאם ֵיׁש ָלּה עֹוד
ְס ָפִרים".
" ִּת ְׁש ַאל ַּב ֲחנּות".
"ֹלאִ ,נ ְׁש ַאל אֹו ָתּהֲ .א ִני רֹו ֶצה ִלְראֹות ֵאיְך ִהיא
ְמ ַד ֶּבֶרתִ ,אם ַה ִּדּבּור ֶׁשָּלּה הּוא ִּדּבּור ֶׁשל ִסּפּוִרים
אֹו ִּדּבּור ָר ִגיל"ִ ,ה ְס ִּביר ְנ ֶח ְמ ָיהֲ " .א ִני ֶא ְׁש ַאל
אֹו ָתּה ִאם ָק ֶׁשה ִל ְכּ ֹתב ְס ָפִריםְ ,ו ֵאיְך ֵיׁש ָלּה
ַר ְעיֹונֹותְ ,ו ִאם ִל ְפ ָע ִמים ֵיׁש ַּבְּס ָפִרים ֶׁשָּלּה
ְּד ָבִרים ֲא ִמ ִּתִּיים ַמ ָּמׁשְ ,ו ַכ ָּמה ְז ַמן לֹו ֵק ַח ִל ְכּתֹב
ָּד ָבר ָּכ ֶזהּ ,ו ָמ ַתי ִהיא ִה ְת ִחי ָלה ִל ְהיֹות סֹו ֶפֶרת.
ְמ ַס ְקֵרן ְמ ֹאד".
ֶזה ְמ ַס ְק ֵרן ,אּו ַליֲ ,א ָבל ַמה ִּפ ְתאֹום
ְל ַה ְת ִחיל ִל ְׁשאֹל אֹו ָתּה ְׁש ֵאלֹות? ְו ָל ָּמה
ִּב ְכ ָלל ֶׁשּזֹו ִּת ְה ֶיה ִהיא? ֵיׁש ַה ְר ֵּבה
ֲא ָנ ִׁשים ַּבׁ ֵּשם ַה ֶּזה ֶּ -בן ַח ִּיים.
ַּבּ ֹב ֶקר ָהיּו ִּדּיּו ִנים ַר ִּבים ָמ ַתי ָראּוי ִל ְנקֹׁש
ַעל ֶּד ֶלת ֶׁשל סֹו ֶפ ֶרת ְּב ֹנ ֶפׁשִ .אם ִּב ְכ ָלל
40תשע"ט 17
ִני ָנה ֲהָרִרי ָנ ְׂש ָאה ֶאת מֹ ֶׁשה ְּב ָנּה ֶּבן ֶה ָח ֵמׁש ַעל ְזרֹועֹו ֶתי ָהָ ,עטּוף ֲַּעד ִֶּלמי ֶַׂלשקת
ַּבׂ ְּש ִמי ָכה ַה ַּד ָּקה ֶׁש ָּבּה ָע ְטפּו אֹותֹו ַהָּנ ִׁשים ָהַר ְח ָמ ִנּיֹותִ .א ָּמא ֶׁשל
רּו ֶבן ִמ ֲהָרה ַל ֲחבֹק ֶאת ְי ָל ֶדי ָה ֶׁשָּלּהְ ,ו ִגי ָס ָתּה ַמְריּו ָמה ִה ְצ ָטְר ָפה ֶּ ֶפרק נ"ז
ְל ֶע ְזָר ָתּה ,נֹו ֵׂשאת ְּבָי ָדּה ֶאת ָּדִוד ַה ָּק ָטן ֶּבן ָה ַאְר ַּבע ֶׁש ְּב ֹק ִׁשי ָנ ָׂשא
ֶאת ַר ְג ָליוּ ,ו ְבָי ָדּה ַהׁ ְּש ִנָּיה אֹו ֶח ֶזת ֶאת ְׁשמּו ֵאל ֶּבן ַה ֵּת ַׁשעַּ .דְו ָקא ַר ְעיֹונֹות ְמ ֻסָּכ ִנים
הּואַ ,ה ָּגדֹול יֹו ֵתרִ ,נְר ָאה ִחֵּור ְּבאֹ ֶפן חֹו ָל ִניִ .היא ִנְּס ָתה ְל ַה ְזִרים לֹו
ַּת ְק ִציר :מֹו ֵׁשל ַּד ֶּמ ֶׂשק ִנ ְת ַקף
ּכֹ ַח ְּבחֹם ָי ָדּהְ ,מ ַמ ֶהֶרת ְל ַה ְצ ִעידֹו ְל ֵע ֶבר ֵּבית הֹוָריו. ְּב ַא ַחת ֵמ ַה ְת ָקפֹות ַה ַּז ַעם
ּתֹו ָׁש ֵבי ַהׁ ְּשכּו ָנה ְּכמֹו ֶה ְח ִליפּו ֵּבי ֵני ֶהם קֹוד ִה ְת ַנ ֲהגּות סֹו ִדיְ ,לֹלא ַהִּפְר ִאּיֹות ֶׁשּלֹוִ .מ ְת ָּבֵרר ֶׁש ָא ִביו,
ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו ָא ַמר ִמָּלה אֹו ָנ ַתן הֹוָר ָאה; ַהְּיהּו ִדים ָי ְדעּו ֶׁש ַּבׁ ִּש ְלטֹון מֹו ֵׁשל ִמ ְצַר ִיםִ ,ק ֵּבל ֶאת ְּפ ִנ ָּיתֹו ֶׁשל
ַה ֲה ַפ ְכָּפְך ֶׁש ֵהם ַחִּיים ּבֹוֹ ,לא ְלעֹו ָלם ֶח ֶסדֵ .הם ִמ ֲהרּו ָל ַק ַחת ֶאת ֶסר מֹו ְנ ִטי ְפיֹוִרי ָה ַא ְנ ְּג ִלי ַה ְּיהּו ִדי
ַי ְל ֵדי ֶהם ַה ְּמ ֻׁש ְחָרִרים ּו ְל ִה ְס ַּת ֵּגר ֵהי ֵטב ְּב ָב ֵּתי ֶהםִ .מי יֹו ֵד ַע ַמה ַה ְמ ֻכ ָּבדִ ,ל ְפעֹל ְל ִׁש ְחרּור ִׁשׁ ִּשים
ּו ְׁשלֹו ָׁשה ַה ְי ָל ִדים ַה ְּיהּו ִדים
ַּי ְח ִליטּו ַהּמֹו ֵׁשל ְוׁשֹו ְטָריו ָּבֶר ַגע ַה ָּבא??? ְ -והֹוָרה ִל ְבנֹו מֹו ֵׁשל ַּד ֶּמ ֶׂשק
ַע ָּתה ָע ְמ ָדה ְמ ִׂשי ָמה ְּדחּו ָפה ְּביֹו ֵתר ִל ְפ ֵני ֶהם ְ -ל ַטֵּפל ַּבְּי ָל ִדים ַל ֲעׂשֹות זֹאת ִמ ָּי ִדיתַ .הּמֹו ֵׁשל
ֶׁשָּס ְבלּו ֵמ ֻח ְל ָׁשהִ ,מַּפ ַחד ּו ֵמָר ָעב ָק ֶׁשהֲ .אדֹון ֶע ְזִריֶׁ ,שֶּנ ְח ַׁשב ְּכ ֵמ ִבין זֹו ֵעםַ ,אְך חֹו ֵׁשׁש ֵמ ָא ִביוַ .ה ְי ָל ִדים
ִּבְרפּו ָאהָ ,ע ַבר ַּב ֲח ַׁשאי ִמ ַּבִית ְל ַבִיתְ ,ו ִאּלּו ֶר ִגי ָנה ִא ְׁשּתֹו ֶׁשל ַהַּפ ָחח ְמ ֻׁש ְחָרִריםֶ .א ָחד ֵמ ֶהם ִמ ְת ַעֵּלף
ָע ְבָרה ַי ַחד ִעם ֲאחֹו ָתּה ָר ֵחל ֵּבין ַה ָּב ִּתים ָה ֲא ֵחִרים ְּכ ֶׁש ֵהן חֹובׁשֹות ָּבְרחֹוב ּו ְמ ֻטָּפל ַעל ְי ֵדי ִאּמֹו ֵתי ֶהם
ֶאת ִּפ ְצ ֵעי ָהַר ְג ַלִים ֶׁש ֵּמ ֶהם ָס ְבלּו ֹרב ַהְי ָל ִדיםְ ,ל ַא ַחר ֶׁשָּי ְׁשבּו יֹום
ַא ַחר יֹום ַעל ָהִר ְצָּפה ַה ָּק ָׁשהֶ .ח ְל ָקם ָהיּו ַּגם ְמ ֵל ֵאי ֲע ִקיצֹות ֶׁשל ֶׁשל יֹו ֵסף ְורּו ֶבן.
ְר ָמ ִׂשים ּו ְמעֹו ְפ ִפים ֲ -א ָבל ֵמ ַעל ְל ָכל ַה ְּד ָאגֹותֶ ,א ְפ ָׁשר ָהָיה ָלחּוׁש ַהּקֹו ְנסּול ַהָּצְר ָפ ִתי זֹו ֵעם ְל ִמ ְׁש ַמע
ַּב ֲאִויַרת ַהׂ ִּש ְמ ָחה ְו ַההֹו ָדָיה ְלִרּבֹון ָהעֹו ָל ִמים ַעל ַהֵּנס ַה ֶּזה ַה ִּב ְל ִּתי ַהׁ ִּש ְחרּורּ ,ו ַמ ְח ִליט ְל ָה ִאיץ ֶאת ְּג ַזר
ִּדי ָנם ֶׁשל ָח ָכם ַי ֲעקֹב ּו ְׁש ֵנים ָע ָׂשר
ָצפּוי ֵ -נס ֲח ָזַרת ַהְי ָל ִדים ֶאל הֹוֵרי ֶהם.
ָׁשעֹות ֲאֻרּכֹות ָׁש ָהה יֹו ֵסף ְּב ֵבי ָתם ֶׁשל ּדֹו ָדיוְ ,מ ַסֵּי ַע ְלרּו ֶבן ְל ַה ֲא ִכיל ַה ָּמ ֳא ָׁש ִמים ִאּתֹו ַּב ֲע ִלי ַלת ַה ָּדם.
ֶאת ֶא ָחיו ַה ְּק ַטִּנים ּו ְל ַט ְפ ֵטף ְל ִפי ֶהם ְמַרק ֲע ָׂש ִבים ַחם ֶׁש ִּבׁ ְּש ָלה ּו ְב ֵביתֹוְ ,מ ַק ֵּבל ַהּקֹו ְנסּול ַה ְּבִרי ִטי
ַמְריּו ָמה ִאּמֹוְּ ,בתּו ִׁשָּי ָתּה ָהַר ָּבהִ ,מ ִּמ ְק ָצת ָח ְמֵרי ַה ָּמזֹון ֶׁשּנֹו ְתרּו ֶאת ָה ִא ֶּגֶרת ַהּסֹו ִדית ֶׁשִּנ ְׁש ְל ָחה
ַּב ַּבִיתָ " .ע ֵלינּו ְל ַה ִּגי ַע ַלּׁשּוק!" ִהיא ָח ְזָרה ְו ָא ְמָרה ְל ִגי ָס ָתּהַּ ,ב ֲע ַלת ְּב ֶדֶרְך ִמ ְסּתֹוִרית ֶאל ֵּביתֹוּ ,ו ָבּה
ַה ַּבִיתּ ,תֹוְך ְּכ ֵדי ִּבּׁשּול ּו ְב ִחי ָׁשהֲ " .א ָנ ִׁשים ֵאי ָנם ֵמ ִע ִּזים ָל ֵצאת ֵעדּותֹו ֶׁשל ַהַּנ ַער עֹו ָסא ָמה
ִמן ַהׁ ְּשכּו ָנהַ ,אְך ָע ֵלינּו ְל ַהׂ ִּשיג ָמזֹון ָּבִריא ַלְי ָל ִדים ְו ַגם ָל ִא ָּמהֹות ַהּמֹו ִכי ָחה ִּכי ַלׁ ֵּשיח' ָנא ֶסר ָה ְי ָתה
ֶׁשְּצִריכֹות ִל ְהיֹות ֲח ָזקֹות ַע ְכ ָׁשו ֵ -הן ַה ִּמ ְׁשָּפ ָחה ֻּכָּלּה ִנ ְׁש ֶע ֶנת
ִעָּלה ְל ַה ֲע ִלים ֶאת ַהָּנ ִזיר...
ֲע ֵלי ֶהן!"
"נּוּ ,ו ַמה ַּנ ֲע ֶׂשה?" ָט ֲע ָנה ֶנ ְג ָּדּה ִּגי ָס ָתּהִ ,אּמֹו ֶׁשל רּו ֶבןָּ" .כל ְּדמּות תשע"ט 18 40
ְיהּו ִדית ֶׁש ֵּתָר ֶאה ַּבּׁשּוקְ ,נתּו ָנה ְּב ַסָּכ ָנה נֹוָר ָאהִּ .ב ְמֻי ָחד ַע ָּתה,
ְּכ ֶׁש ָה ַעְר ִבים ַמְר ִּגי ִׁשים ְמ ֻנָּצ ִחים ִמּׁשּום ֶׁש ֻה ְכְרחּו ְל ַׁש ְחֵרר ֶאת
ְי ָל ֵדינּו!" ִהיא ִּד ְּבָרה ְּב ַל ַהט ּו ְב ָח ְכ ָמה.
ֲא ָבל ַמְריּו ָמה ִנ ְע ְנ ָעה ְּב ֹרא ָׁשּה ְו ָנ ְׂש ָאה ָּפ ֶני ָה ְּכ ַלֵּפי ַמ ְע ָלהָ " .א ִבינּו
ֶׁש ַּבׁ ָּש ַמִים ֹלא ָׁש ַלח ֶאת ְי ָל ֵדינּו ַל ָח ְפ ִׁשי ַרק ְּכ ֵדי ֶׁשִּי ְגְועּו ָּכאן
ֵמָר ָעב! ֲא ַנ ְחנּו ְצִרי ִכים ְל ַהׂ ִּשיג ְּת ֵא ִנים ּו ְת ָמִרים ִויָרקֹות ְיֻר ִּקים
ֶׁש ַּמ ְכ ִני ִסים ּכֹ ַח ַלּגּוףְ .ו ָצִריְך ִח ָּטה ְל ֶק ַמחָ ...ע ֵלינּו ְל ַטֵּכס ֵע ָצה"...
קֹו ָלּה ִה ִּגי ַע ְל ָא ְז ֵני ַהְּנ ָעִרים ֶׁש ַּב ֲח ַדר ַה ָּב ִנים ַהְּפ ִני ִמי" .רּו ֶבןְׁ ,ש ַמע,
ֲא ַנ ְחנּו ְמ ֻס ָּג ִלים ַל ֲעזֹר ָּב ֶזה"...
רּו ֶבן ָהָיה ָעסּוק ְּב ַה ְׁשָּכ ָבתֹו ֶׁשל ָא ִחיו ַה ָּק ָטןְ ,מ ַנ ְד ֵנד אֹותֹו ְּב ִגי ִגית
ַהַּפח ֶׁשֻרְּפ ָדה ִּב ְׂש ִמיכֹות ֲע ָׂש ִבים ְו ָהְי ָתה לֹו ַל ֲעִרי ָסה מּו ֶג ֶנת .הּוא
ָׁש ַמע ֶאת ֶה ָעָרתֹו ֶׁשל יֹו ֵסף ְו ֵה ִגיב ְק ָצרֹותָ " :מה ָהַר ְעיֹון ַהַּפ ַעם?"
"ַר ְעיֹון ָּפׁשּוט ְמאֹד! ֲא ַנ ְחנּו יֹו ְצ ִאים ַּבּבֹ ֶקרִ ,מ ְסַּפר ֲח ֵבִרים,
ּו ַמִּצי ִעים ֶאת ַע ְצ ֵמנּו ְל ֶע ְזָרה ְּבׁשּוק ַהְיָרקֹותִ ...נ ְת ַחֵּפׂש ַּכּמּו ָבן
ְל ַעְר ִבים".
"ְו ֵהם ַּכּמּו ָבן ַי ְסִּכימּו ְל ַׁשֵּלם ָלנּו ַעל ָה ֲעבֹו ָדה!" ֶה ְח ִזיר רּו ֶבן
ְּבעֹו ְק ָצנּות.
סיפור בהמשכים על רקע היסטורי ///שרה קיסנר ֵא ֶלי ָה ִּגי ָס ָתּהָּ" ,כ ֵעת " ַנ ִּגיד ֶׁש ֲא ַנ ְחנּו ֹלא ְמ ַב ְּק ִׁשים ַּת ְׁשלּום ַּכ ְסִּפי.
ָע ַלִיְך ֶל ֱאכֹל ֶאת ַהּנֹו ָתר. ִנ ְדרֹׁש ִּב ְתמּוָרה ָל ֲעבֹו ָדה ַרק ְק ָצת ְיָרקֹות ּו ֵפרֹות
ֲא ַנ ְחנּו ְזקּו ִקים ָלְך ָּכאן
ֲעבּור ַע ְצ ֵמנּו".
ֲח ָז ָקה ּו ְבִרי ָאה". ַהׁ ְּש ַנִים ֹלא ִה ְב ִחינּו ְּב ִאּמֹו ֶׁשל יֹו ֵסףֶׁ ,שִּנ ְכ ְנ ָסה
ְּד ָמעֹות ָּפְרצּו ֵמ ֵעי ֶני ָה ֶׁשל ֶאל ַה ֶח ֶדר ִעם ַק ֲעַרת ָמָרק נֹו ֶס ֶפתַ " .אל ַּת ֲעלּו
ַמְריּו ָמהְ" .ו ֵאיְך אּו ַכל ֶל ֱאכֹל? ּו ַב ֲע ִלי ַעל ַּד ְע ְּת ֶכם ֶאת ָהַר ְעיֹון ַהּנֹוָרא ַה ֶּזהַ .רק ַע ְכ ָׁשו
ַהַּצ ִּדיק ִנְר ָקב ִּבי ֵדי ֶהם ֶׁשל ְר ָׁש ִעים ֵאּלּו. ָח ְזרּו ֵא ֵלינּו ַהְי ָל ִדיםַ .ה ִאם נּו ַכל ַל ֲעמֹד ָּב ָאסֹון ִאם
ִסְּפרּו ֶׁש ֵאין ַמִּני ִחים לֹו ַל ֲע ֹצם ֵעי ָניו אֹו ָח ִלי ָלה ִמי ֶׁשהּו ִמֶּכם ִי ָּת ֵפס?!" ִהיא ִנ ְּג ָׁשה ֶאל ְּב ָנּה
ָל ֶׁש ֶבת ַּת ְח ָּתיוְ ,מ ַנִּסים ְל ַב ְל ֵּבל ֶאת ַּד ְעּתֹו ְוִיׁ ְּשָרה ֶאת ַמ ָּב ָטּה ֶאל ֵעי ָניו" :יֹו ֵסףַ ,א ָּתה ַמ ְב ִטי ַח
ְּכ ֵדי ֶׁשּ ֹיא ַמר ֶׁשּתֹוַרת ִי ְׂשָר ֵאל ְמ ַצָּוה אֹו ָתנּו ִלי ֶׁשֹּלא ַּת ֲע ֶׂשה ָּד ָבר ָּכ ֶזה? ִל ְכבֹוד ָא ִביָך ַהּמֹו ֵסר
ָח ִלי ָלה ֶל ֱאפֹות ֶאת ַמּצֹו ֵתינּו ְּב ַדם נֹו ְצִרים!
ָׁש ַמ ְע ִּתי ֶׁש ָח ָכם ֲהָרִריֶׁ ,ש ַּת ְל ִמיד ָח ָכם ָּגדֹול ָהָיה, ַנ ְפׁשֹו ְּב ֵבית ָה ֲאסּוִרים ַעל ִקּדּוׁש ְׁשמֹו ִי ְת ָּבַרְך!"
ֹלא ָע ַמד ָּב ִעּנּו ִיים ֶׁשָּל ֶהם ְו ִה ְסִּכים ְלהֹודֹות ְּב ָכל "ֵּכןִ ,א ָּמא" ,יֹו ֵסף ִהְרִּכין ֶאת רֹאׁשֹוּ ,ו ַמְריּו ָמה
ֲא ֶׁשר ִי ְדְרׁשּו ִמ ֶּמּנּו .הּוא הֹו ָדה ֶׁשִּכ ְבָיכֹול ָאנּו ָנ ְת ָנה ְּבָידֹו ֶאת ַק ֲעַרת ַה ָּמָרק ְּכ ֵדי ֶׁשַּי ְׁש ֶקה ִמ ֶּמָּנה
ָא ֵכן ְמ ֻצִּוים ַעל ָּכְךְ ,ו ֶׁש ָא ֵכן ָח ָכם ַי ֲעקֹב ַּב ְע ִלי
הּוא ֶׁשָּי ַזם ֶאת ֲהִרי ָג ָתם ֶׁשל ַהָּנ ִזיר ְועֹו ְזרֹו ְו ַאף ֶאת ְׁשמּו ֵאל ַה ִחֵּור ַהּׁשֹו ֵכב ַעל ַה ִּמ ְזָרן.
ִה ְׁש ַּת ֵּתף ָּבּהִ "...י ְפחֹות ְּב ִכי ְּגדֹולֹות ּו ָמרֹות ָי ְצאּו ִהיא ָי ְצ ָאה ִמן ַה ִּקיטֹון ְּכ ֶׁש ַּמ ְח ָׁש ָבה ֲח ָד ָׁשה
ִמִּפי ָה ְּבעֹוד ִּגי ָס ָתּה חֹו ֶב ֶקת ֶאת ְּכ ֵת ֶפי ָה ּו ְמ ַנָּסה ְמ ַפ ֶע ֶמת ָּבּהְ ,ו ָכְך ָּפ ְנ ָתה ְל ִפָּנתֹו ֶׁשל ָח ָכם ִי ְצ ָחק
ַה ַּדָּין ְו ַהַּצ ִּדיקִּ ,גי ָסּה ַה ָּגדֹול ְו ָא ִביו ֶׁשל רּו ֶבןָ " .ח ָכם
ְלעֹו ְד ָדּה. ִי ְצ ָחק"ָּ ,פ ְנ ָתה ֵא ָליו ְּב ָכבֹוד ְּכ ַדְרָּכּה ְל ַת ְל ִמי ֵדי
ַהְי ָל ִדים ִנְר ְּדמּוַ ,אְך קֹולֹות ַהׁ ִּשעּול ַהַּלח ֶׁשל ֲח ָכ ִמיםָ " ,ח ָכם ִי ְצ ָחקָ ,ע ֵלינּו ִל ְפּתֹ ַח ֶאת ַהּכּו ָתאּב!
ַהְי ָל ִדים ָח ְזרּוַ ,ו ֲע ֵלי ֶהם ַל ְח ֹזר ַל ַחִּיים ְ -ו ֵאין ַחִּיים
ְׁשמּו ֵאל ִאְּימּו ָלׁשּוב ּו ְלעֹוְרָרם. ֶאָּלא ַהּתֹוָרה ַה ְּקדֹו ָׁשה! ֵהן ֵהם ַה ַּטףֵ ,הם ַהּצֹאן
ִאּמֹו ָח ָׁשה ֵא ָליוָ .א ִחיו ַי ֲע ֹקב ֶּבן ַהׁ ֶּש ַבע ָא ַמר ָלּה, ַה ָּטהֹורָ ,אסּור ֶׁשִּיׁ ָּש ֲארּו ְּב ַב ָּט ָלהְ ,וֹלא ַי ֲעלּו
ְמ ֻנ ְמ ָנםִ " :א ָּמאָּ ,כְך הּוא ִה ְׁש ַּת ֵעל ָּכל ַה ְּז ַמן ְּב ֵבית ַר ְעיֹונֹות ְמ ֻסָּכ ִנים ְּבמֹ ָחםִ ...מי יֹו ֵד ַע ַּכ ָּמה ְז ֻכּיֹות
ַהּ ֹס ַהרִּ ,כ ְמ ַעט ֶנ ְח ַנקְ ,ו ַהּׁשֹו ֵטר ֹלא ָר ָצה ִל ְק ֹרא
ָאנּו ַמ ְפ ִסי ִדים ַע ָּתהְּ ,ב ֵאין ִלּמּו ִדים ִלי ָל ֵדינּו!"
ָלרֹו ֵפא!" ָּכְך ָע ְמ ָדה ְו ִה ְפ ִציָרה ְּב ִגי ָסּה ַה ָּגדֹולְ ,ו ִאּלּו הּוא
ְׁש ֵּתי ַהָּנ ִׁשים ֶנ ְחְרדּוַ .הֶּי ֶלד ֶנ ֱח ָלה ְו ֶנ ְח ַלׁשַ ...מה יֹו ֵׁשב ְוׁשֹו ֵתק ּו ְמ ַג ְל ֵּגל ֶאת ַה ְּד ָבִרים ְּב ַד ְעּתֹוְ .ו ִכי
ָח ִלי ָלה ֵאינֹו ָסבּור ָּכמֹו ָה? ַו ַּדאי ֶׁשֵּכןֶ ,אָּלא ֶׁש ָע ָליו
ַּת ֲע ֶׂשי ָנה? ָל ַק ַחת ְּב ֶח ְׁשּבֹון ֶאת ִּב ְטחֹו ָנם ֶׁשל ַהְי ָל ִדיםַ .ה ִאם
ַמְריּו ָמהַּ ,ב ֲע ַלת ּתּו ִׁשָּיה ְּכ ַדְרָּכּהִ ,מ ֲהָרה ְל ַהְר ִּתי ַח
ַמִים ַח ִּמים ַעל ַהְּפ ִתי ִלָּיה ְּכ ֵדי ְל ַמֵּלא ֶאת ַה ֶח ֶדר ֵאין זֹו ְׁש ַעת ִּפּקּו ַח ֶנ ֶפׁש?
ְּב ֵא ִדים ַח ִּמיםְ .ל ַא ֵחר ִחּפּו ִׂשים ִנ ְמָר ִצים ִהיא ַמְריּו ָמה ִאי ָׁשּה ְמֻי ֶח ֶדת ִהיאְ ,מרֹו ֶמ ֶמת ְּכמֹו
ָמ ְצ ָאה ְמ ַעט ְׁש ֵאִרּיֹות ְּב ַמ ֲע ַמ ֵּקי ַּכד ַה ְּד ַבׁש. ָה ִא ָּמהֹות ַה ְּקדֹוׁשֹותְּ .בעֹוד ַּב ְע ָלּה עֹו ֵמד
ָא ְס ָפה ֶאת ַהּמֹו ָתר ְּב ַכף ֵעץ ְו ָכ ְת ָׁשה ִעם ְׁשָיֵרי ְּבִיּסּוִרים נֹוָר ִאים ּו ְכ ֶפ ַסע ֵּבינֹו ְל ֵבין ַה ַּגְרּדֹום,
ִע ְׂש ֵבי ַמְרֵּפא ֶׁשּנֹו ְתרּו ִּב ְמ ָכל ַא ֵחרֵ .מ ַה ִּמְר ַק ַחת ֵיׁש ָּבּה ַהּ ֹכ ַח ִל ְת ֹמְךְ ,לעֹו ֵדד ּו ְל ַח ֵּזק ֶאת ַהּכֹל.
ְו ַע ְכ ָׁשו ִהיא ְמ ַב ֶּק ֶׁשת ִל ְפּתֹ ַח ֶאת ַהּכּו ָתאּבֶ ,את
ַהּ ֹזאתֶׁ ,ש ֻהְרְּכ ָבה ִמׁ ְּש ֵאִרית ַהְּפ ֵלי ָטה ֶׁש ַּב ַּבִית, ַּת ְלמּוד ַהּתֹוָרהָ ...ע ָליו ָל ֵצאת ְל ִה ְתַי ֵעץ ִעם
ִה ְט ִעי ָמה ֶאת ְׁשמּו ֵאל ִמ ֵּדי ִמ ְסַּפר ַח ְכ ֵמי ַה ְּק ִהָּלהֵ ,אין זֹו ְׁש ֵא ָלה ַקָּלה ַּב ַּמָּצב ּבֹו ֵהם
ַּדּקֹות.
ְמצּו ִייםֲ .א ָבל ַּכ ָּמה ָנכֹון ָא ְמָרה ִ " -אם
ֵאין ּתֹוָרהֵ ,אין ַחִּיים!"
ִסְּי ָמה ַמְריּו ָמה ֶאת ְּד ָבֶרי ָה ְוָי ְצ ָאה
ִמן ַה ֶח ֶדר ,מֹו ִתיָרה ֶאת ֶה ָח ָכם
ְל ִהְרהּוָריו.
ַּבֶּפ ַתחָּ ,פ ְג ָׁשה ֶאת ֵא ֶׁשת
ֶה ָח ָכםַּ ,ב ֲע ַלת ַה ַּבִיתּ ,ו ְבָי ָדּה
ַק ֲעִרית ַּפח ֶׁש ָּבּה ְׁש ֵאִרית
ַה ָּמָרק ַה ַּמ ְה ִּבילַ " .מְריּו ָמה,
ֻּכָּלנּו ָא ַכ ְלנּו ִּב ְזכּו ֵתְך"ָ ,א ְמָרה
40תשע"ט 19
אֹו ָצרְ ,ו ִהיא ִצ ְּיָרה ִּב ְפ ִנים ֹחר ֶׁשל ַמ ְנעּול". ַּת ְק ִצירַּ :ת ְק ִצירַ :ה ְי ָלדֹות ִס ְּימּו ְל ַפ ְע ֵנ ַח ֶאת ִמ ְכ ָּת ָבּה ֶׁשל
"ּו ְבתֹוְך ַהחֹר ֵיׁש עֹוד ַמׁ ֶּשהּו"ֶ .א ִמי ִלי ִא ְּמ ָצה ֶאת ֵעי ֶני ָה" ,זֹו ּדֹו ָדה ִר ְב ָקהַ ,ה ְמ ַגֶּלה ִּכ ְמ ַעט ֶאת ָּכל ַה ְּמקֹומֹות ֶׁש ָּב ֶהם
ְטמּו ִנים ֲח ָל ִקים ֵמ ָהאֹו ָצרֵ .הן ְמ ַב ְּקרֹות ְּב ֵבית ִמ ְׁשַּפ ַחת ַפְיין,
ֹלא ַהִּס ְפָרה ֵּת ַׁשע ָׁשם ִּב ְפ ִנים?" ְורֹואֹות ֶאת ַהׁ ַּשְר ֶׁשֶרת ֶׁש ָּמ ְצ ָאה ָמ ִלי ָנה ַּבַּי ַער .רֹוז לֹו ַק ַחת
" ָיכֹול ִל ְהיֹות"ָ ,א ְמָרה ְק ָלִרי ְל ַא ַחר ֶר ַגע ֶׁשל ִה ְת ַע ְּמקּותְ ,ו ַה ַּדף אֹו ָתּה ּו ְמ ִבי ָאה ְל ֶנט ָא ִחי ָהְ ,והּוא ְמ ַאׁ ֵּשר ֶׁש ַהׁ ַּשְר ֶׁשֶרת
ָע ַבר ִמ ָּיד ֶאל ָידְּ .בסֹוף ַהִּסיבּוב הּוא ָח ַזר ִל ְק ָלִרי ֶׁש ִה ְט ִמי ָנה
ַׁש ֶּי ֶכת ְלסּוסֹו ֶׁש ָא ַבד.
אֹותֹו ְּב ִכי ָסּהֲ " .א ִני חֹו ֶׁש ֶבת ֶׁש ָּמ ָחר ַא ֲחֵרי ַהִּלּמּו ִדיםְּ ,פ ִעילּות
ַהּמֹו ֲעדֹון ֶׁשָּלנּו ִּת ְהֶיה ְי ִצי ָאה ַל ַּמ ֲע ָגן"ָ ,א ְמָרה" .רֹוזֵ ,יׁש ָלנּו ַמה
ַּל ֲעׂשֹות עֹוד ְּב ֶק ֶׁשר ַלׁ ַּשְר ֶׁשֶרת ְו ַהּסּוס ֶׁשל ֶנט?"
"ֹלא"ָ ,א ְמָרה רֹוזַ " .הׁ ַּשְר ֶׁשֶרת ֶא ְצלֹוְ ,והּוא ְו ַההֹוִרים ֶׁשִּלי ֶּפֶרק מ"ח ִּבּקּור ִּב ְל ִּתי ָרצּוי
ַי ְח ִליטּו ַמה ַּל ֲעׂשֹות"ִ .היא ִה ִּבי ָטה ְּב ָמ ִלי ָנהֵ " ,הם חֹו ְׁש ִבים
אּו ַלי ִל ְפנֹות ַל ִּמ ְׁש ָטָרהֲ ,א ָבל ָמ ִלי ָנה ֹלא יֹו ַד ַעת ֵאיְך ָקְראּו
ֵהן ָי ְׁשבּו ְּב ֵצל ָה ֵע ִצים ַּב ֻחְר ָׁשה ֵמ ֲאחֹוֵרי ֵּבי ָתּה ֶׁשל רֹוזְ .ק ָלִרי ָל ֲא ָנ ִׁשים ֶׁש ִה ְסּתֹו ְבבּו ָאז ַּב ַּי ַערָּ ,כְך ֶׁשֹּלא ָּבטּו ַח ֶׁש ֵּיׁש ְל ֶנט ַמה
ָמ ְז ָגה ֵמ ַה ַּק ְנ ַקן ִלימֹו ָנ ָדה ְל ֻכָּלןִׁ ,ש ְפ ְׁש ָפה ֶאת ָי ֶדי ָה זֹו ְּבזֹו ּלֹו ַמר ַלּׁשֹו ְטִריםַ .מה הּוא ַי ִּגידֶׁ ,ש ָּמ ְצאּו ֶאת ַהׁ ַּשְר ֶׁשֶרת ֶׁשל
ְו ָׁש ְל ָפה ִּב ְז ִהירּות ֶאת ַמַּפת ָה ֲע ֵקבֹות ִמִּכיס ֻח ְל ָצ ָתּהּ ,פֹו ַת ַחת ַהּסּוס ֶׁשּלֹו ַּב ַּי ַערְ ,ו ִהיא ָה ְי ָתה ֲחתּו ָכהְ ,ו ֶזה ִסי ָמן ֶׁש ִּמי ֶׁשהּו
ֶאת ִקּפּו ֶלי ָהַ .ה ְי ָלדֹות ִה ְצטֹו ְפפּו ְס ִבי ָבּהַ ,מ ִּביטֹות ְּב ִע ְנ ָין ָע ָׂשה ֶאת ֶזה ְּב ַכ ָּו ָנה?"
" ְל ַד ְע ִּתי ֶזה ְּב ֶה ְח ֵלט ָיכֹול ְל ַה ְסִּפיק"ָ ,א ְמָרה ֶא ִמי ִלי. ָּב ִאּיּוִרים ַה ְמ ֻט ְׁש ָט ִׁשים.
"ּו ְב ֵכןַ ,ה ַּגִּלים ָה ֵאֶּלה ְמַר ְּמ ִזים ַל ַּמ ֲע ָגן ֶׁש ִהיא ָּכ ְת ָבה ָע ָליו"ַּ " ,גם ַההֹוִרים ֶׁשִּלי חֹו ְׁש ִבים ָּכְך" ,רֹוז ִנ ְׁש ֲע ָנה ַעל ֶּג ַזע ָה ֵעץֲ " ,א ָבל
הּוא ֹלא רֹו ֶצה ָּכל ָּכְך .הּוא ַמ ֲע ִדיף ְל ַד ֵּבר הֹו ִדי ָעה ָמ ִלי ָנה ְּבקֹול ָרםּ" .ו ַמה ֶּזה ַהׁ ְּש ִביל
ִעם ַהּכֹ ֶמר ְׁשְּפִרי ְנזֹוס .הּוא אֹו ֵמר ֶׁש ַהּכֹ ֶמר ַהּמּו ָזר ַה ֶּזה ַא ֲח ֵרי ֶהם? ָאה ,הּוא עֹו ֵבר
ֶּב ַטח ַי ֲע ֹזר לֹו ְלהֹו ִציא ֶאת ָה ֱא ֶמת ָלאֹור". ַהְי ָלדֹות ָא ְספּו ֶאת ֵמ ֲאחֹוֵרי ָה ֵעץ ֶה ָע ֹקם ּומֹו ִליְך ַל ְמ ֻׁשָּלׁש ִעם
" ַהּכֹ ֶמר ָהָר ָׁשע!" ָר ְק ָעה ֶז ְל ִדי ְּבַר ְג ֶלי ָהֹ ּ" .כ ֶמר ַה ַּמ ְחָּברֹותַ ,ה ְּס ָפִרים ּו ְכ ֵלי ָה' ִאי ְקס' ְל ַמ ְע ָלה ,זֹו ַּכִּנְר ֶאה ַט ֲח ַנת ַה ֶּק ַמח
ַה ְי ָׁש ָנהּ .ו ַמה ֵהם ָּכל ַהַּפִּסים ַה ְּמ ֻק ְׁש ָק ִׁשים
ַי ֲעזֹר ִליהּו ִדים?" ַהְּכ ִתי ָבהְ ,וָי ְצאּו ֲח ָזָרה
ַה ְי ָלדֹות ָׁש ְתקּוָ " .א ַמְר ְּת ֶׁש ַהּכֹ ֶמר אֹו ֵהב ֶׁשעֹו ְמ ִדים ֵמ ֲאחֹוֵרי ָה ֵעץ ֶה ָע ֹקם?"
אֹותֹוִ "...מ ְל ְמ ָלה ְק ָלִרי ַּבּסֹוףִ " ,אם ָּכְך ,אּו ַלי ֶאל ַה ִּמ ְס ְּדרֹוןַ ,מ ְסִּפיקֹות " ֶזה ַּכִּנְר ֶאה ְמ ַס ֵּמל ֶאת ַהַּי ַער"ִ ,הִּצי ָעה ְק ָלִרי
הּוא ֶּב ֱא ֶמת ַי ֲע ֹזר לֹו ִוי ַגֶּלה ִמי ָהיּו ֵאֶּלה ִלְראֹות ֶאת ַהּ ֹכ ֶמר ְו ֶאת ְל ַא ַחר ַמ ְח ָׁש ָבהִ " .היא ִה ְתַּכ ְּו ָנה ְל ַהְראֹות
ֶׁשׁ ִּש ְחְררּו ֶאת ַהּסּוסְ .ל ָפחֹות ֶׁש ְּי ַׁשְּלמּו ְמ ַלָּויו עֹו ִלים ַּב ַּמ ְדֵרגֹות ֶׁש ַהׁ ְּש ִביל עֹו ֵבר ְל ַיד ַה ַּי ַער ְו ָה ֵעץ ֶה ָעקֹם,
ִּפּצּו ִיים ְל ֶנט ַעל ַה ָּי ִמים ָה ֲאֻרִּכים ֶׁשהּוא ֶאל ַהּקֹו ָמה ַהְּׁש ִנָּיה ְוֹלא ְּבתֹוְך ַה ַּי ַער ַע ְצמֹוִ .נ ְצ ָטֵרְך ְל ַחֵּפׂש ֶאת
ֶנ ֱא ַלץ ִל ְׁשַּכב ְּבֶר ֶגל ְׁשבּוָרהִּ ,ב ְג ַלל ַהּסּוס
ַה ֶּדֶרְך ַהּזֹוּ ,ו ִמׁ ָּשם ְל ַט ֲח ַנת ַה ֶּק ַמח".
ַה ֲח ִלי ִפי ַה ֶּזה". " ֵאי ֹפה ֵיׁש ָּב ֵאזֹור ַט ֲח ַנת ֶק ַמח ִּב ְכ ָלל?" ְּכ ֶׁש ָא ִבי ָה ֶׁשל רֹוז עֹו ֶלה
ֵעי ֶני ָה ֶׁשל רֹוז ָּבְרקּוֲ " .א ַנ ְחנּו ַּדְו ָקא ְׂש ֵמ ִחים ָׁש ֲא ָלה ֵג'יקֹו ִביְ ,ו ֻכָּלן ָׁש ְתקּו.
ָּב ֶזה ְמ ֹאד"ִ ,היא ָא ְמָרהָּ" ,כ ָכה הּוא ֹלא ִא ָּתם ִּב ְׂש ָפ ַתִים ְקפּוצֹות.
" ָצִריְך ִל ְׁשאֹל ֶאת ַההֹוִרים ֶׁשָּלנּוְ .ו ִאם ֵהם
ּפֹו ֵגׁש ֶאת ָּכל ַה ֲח ֵבִרים ַהּגֹוִיים ֶׁשּלֹוֲ .א ָבל ֶזה ֹלא ֵי ְדעּוְ ,ל ַחֵּפׂש ֲא ָנ ִׁשים ְז ֵק ִנים ֶׁש ִּי ְזְּכרּו",
ֶּב ֱא ֶמת ָעצּוב ֶׁשּכֹו ֵאב לֹוִ "...היא ִה ְׁש ַּת ְּת ָקה ִהִּצי ָעה ֶא ִמי ִלי.
" ֲא ִני ְמ ַק ָּוה ֶׁשּזֹו ֶּב ֱא ֶמת ַט ֲח ַנת ַה ֶּק ַמחַ ,ה ְמ ֻׁשָּלׁש ָּכאן ְּבסֹוף ִּפ ְתאֹוםַ ,מ ִּבי ָטה ֲאחֹוַרִּניתֶ ,אל ּתֹוְך ַה ַּב ִית ֶׁשָּלּה .קֹולֹות ָר ִמים
ַהׁ ְּש ִביל"ָ ,א ְמָרה ָמ ִלי ָנהַ ,מ ְמ ִׁשי ָכה ִל ְבחֹן ֶאת ַהִּצּיּורִ " .היא ּו ִב ְל ִּתי ֻמָּכִרים ָּב ְקעּו ִמּתֹוכֹו" .אּו ַלי ֵיׁש ָלנּו אֹוְר ִחים?ִ "...היא
ִמ ְל ְמ ָלה ְו ֶנ ֶע ְמ ָדה ַּבֶּפ ַתח ָה ֲאחֹו ִריַ ,מ ִּבי ָטה ֶאל ַה ִּמ ְס ְּדרֹון ָה ְי ָתה ַצ ֶּיֶרת ְּגרּו ָעה ְמ ֹאדָ ,הִר ְב ָקה ַהּזֹו".
ְק ָלִרי ִה ִּבי ָטה ָּבּהָ " .היּו ָלּה ִמי ְליֹון ְּד ָבִרים טֹו ִבים ְּב ֵעי ַנ ִים ְמ ֻצ ְמ ָצמֹות.
ֲא ֵחִרים"ָ ,א ְמָרהִ " .היא ָה ְי ָתה ֶנ ְח ָמ ָדה " ִנְר ֶאה ִלי ֶׁש ִה ִּגי ַע ַה ְּז ַמן ֶ ׁשְּנ ַס ֵּים ְל ַהּיֹום"ָ ,א ְמָרה ְק ָלִרי ְּבקֹול.
ְמ ֹאדְ ,ו ָת ִמיד ִחְּפ ָׂשה ַמ ְח ָמאֹות ִּב ְׁש ִביל " ְל ִה ְתָראֹות ָמ ָחרָּ ,בנֹותְ ,ו ַאל ִּת ְׁשַּכ ְח ָנה לֹו ַמר ַּב ַּב ִית ֶׁש ָּמ ָחר
ְל ַה ִּגידֵ .היִ ,הֵּנה ָּכאן ַא ֲחֵרי ַה ַּט ֲח ָנה ַא ֲחֵרי ַהִּלּמּו ִדים ֲא ַנ ְחנּו ִמ ְת ַעְּכבֹות יֹו ֵתר ֵמ ָהָר ִגילִ ,י ָּת ֵכן ֶׁש ַה ִּטּיּול
ַמ ְמ ִׁשיְך ַהׁ ְּש ִביל ,הּוא עֹו ֵבר ְל ַיד ָּכל ֶׁשָּלנּו ַל ַּמ ֲע ָגן ִי ַּקח ְז ַמן!"
ִמי ֵניְּ ...פ ָר ִחים ,אּו ַלי? ְו ַהִּצּיּור ֶׁשל ַהְי ָלדֹות ִנ ְכ ְנסּו ֲח ָזָרה ֶאל ַה ַּבִיתְ ,מ ַמ ֲהרֹות ֶאל ִּכ ַּתת ַהִּלּמּוד ְּכ ֵדי
ָהִרּבּו ַע ִעם ַה ַּגג ֶה ָעגֹל ֶׁש ַּבּסֹוף הּוא ָל ַק ַחת ֶאת ֶח ְפ ֵצי ֶהןַ .אף ַא ַחת ֹלא ָּת ְק ָעה ֶאת ֵעי ֶני ָה ָּבאֹוְר ִחים
ֶּב ַטח ָהאֹו ָצרֶ ,זה ִנְר ֶאה ְק ָצת ְּכמֹו ֵּת ַבת ֶׁש ָע ְמדּו ָסמּוְך ַל ֶּד ֶלת ָהָרא ִׁשיתֲ ,א ָבל ְל ֻכָּלן ִה ְסִּפיק ֶח ְל ִקיק ְׁש ִנָּיה
תשע"ט 20 40
סיפור בהמשכים ///אסתי קווין " ִּד ַּבְרנּו ַהְר ֵּבהִ ,ה ְת ַק ַּד ְמ ָּת ָי ֶפה ָּכל ָּכְךֲ ,א ִני ֹלא רֹו ֶצה ְּכ ֵדי ְל ַזהֹות ֶאת ַהּ ֹכ ֶמר ֶׁש ִה ִּגי ַע ְּב ִל ְו ַית ְׁשלֹו ָׁשה ְנ ָעִרים.
ֶׁש ְּת ַא ֵּבד ַהּ ֹכל ִּב ְג ַלל ַּכ ָּמה ְׁש ָבִרים ְק ַטִּנים"ִ ,ח ֵּיְך ֵא ָליו ַהְי ָלדֹות ָא ְספּו ֶאת ַה ַּמ ְח ָּברֹותַ ,הְּס ָפִרים ּו ְכ ֵלי ַהְּכ ִתי ָבה,
ַהּכֹ ֶמרֲ " .א ִני ֹלא ָצִריְך ְל ַה ִּגיד ְלָך ַעד ַּכ ָּמה ֲא ִני ַמ ֲעִריְך ְו ָי ְצאּו ֲח ָזָרה ֶאל ַה ִּמ ְס ְּדרֹוןַ ,מ ְסִּפיקֹות ִלְראֹות ֶאת
ְואֹו ֵהב אֹו ְתָךָ ,נכֹון? ַא ָּתה ֶא ָחד ִמ ְּב ִחיֵרי ַּת ְל ִמי ַדי" .הּוא ַהּכֹ ֶמר ְו ֶאת ְמ ַלָּויו עֹו ִלים ַּב ַּמ ְדֵרגֹות ֶאל ַהּקֹו ָמה ַהׁ ְּש ִנָּיה
ֹלא ָטַרח ְל ָה ִעיף ַמ ָּבט ֶאל ְׁשלֹו ֶׁשת ַּת ְל ִמי ָדיו ָה ֲא ֵחִרים
ְּכ ֶׁש ָא ִבי ָה ֶׁשל רֹוז עֹו ֶלה ִא ָּתם ִּב ְׂש ָפ ַת ִים ְקפּוצֹות.
ֶׁשִּנְּצבּו ּדֹו ְמ ִמים ִּכ ְפ ָס ִליםְ ,וַרק ִה ְק ִׁשיבּו. רֹוזֶׁ ,ש ַּבּיֹו ַמ ִים ָה ַא ֲחרֹו ִנים ְּב ֹק ִׁשי ֶה ְח ִלי ָפה ִמָּלה ִעם
" ַהּכֹל ְּב ֵס ֶדר ִעם ִנ ְׁש ָמ ִתי"ָ ,א ַמר ֶנט ִּב ְכ ֵבדּותַ " ,ו ֲא ִני ֹלא ָמ ִלי ָנהִ ,נ ְצ ְמ ָדה ֵא ֶלי ָה ִּפ ְתאֹום ,מֹו ֶׁש ֶכת ְּב ַׁשְרוּו ָלּהַ " .א ְּת
ׁשֹו ֵכ ַח ַמה ׁ ֶּש ִּד ַּבְרנּוֲ ,אדֹו ִני ַהּכֹ ֶמרַ .אל ִּת ְד ַאג". ְמ ַז ָהה ִמי ֶׁשהּו ֵמ ֶהם?" ָׁש ֲא ָלה ְּב ַל ַחׁש.
" ֲא ִני ֹלא ּדֹו ֵאגֲ ,א ָבל ָע ַלי ְל ַצ ֵּין ֶׁש ַא ָּתה ֹלא ִנְר ֶאה ָרגּו ַע " ֲא ִני ִמ ְצ ַט ֶע ֶרתֲ ,א ָבל ֹלא ִה ְצ ַל ְח ִּתי ִל ְראֹות אֹו ָתם
ַּבַּי ַער"ֵ ,ה ִׁשי ָבה ָמ ִלי ָנה ְּבטֹון ָנמּוְךּ ,בֹו ֶח ֶנת ֶאת ַה ְּדמּויֹות
ְמ ֹאד". ֶׁשֶּנ ֶע ְלמּו ְּב ַמ ֲע ֵלה ַה ַּמ ְדֵרגֹותָ " .ה ָיה חֹ ֶׁשְךְ ,ו ִה ְת ַח ֵּבא ִתי
" ֲא ִני ֹלא ִנְר ֶאה ָרגּו ַע ִּב ְג ַלל ַה ָּד ָבר ַה ֶּזה"ָ ,א ַמר ֶנט ְו ִה ְז ַּד ֵּקף ְּב ָמקֹום ֶׁש ִּמ ֶּמּנּו ֹלא ָי ֹכ ְל ִּתי ִלְראֹות ְּב ִדּיּוק ֶאת ַהָּפ ִנים
ְּב ִמ ָּטתֹוִ ,מ ְסּתֹו ֵבב ֶאל ַהָּכִרית ֶׁש ַעד ַע ָּתה ָּת ְמ ָכה ְּב ַגּבֹו.
הּוא ֵהִרים אֹו ָתּה ְּב ַמ ֲא ָמץ ְו ָׁש ַלף ִמ ַּת ְח ֶּתי ָה ַׁשְר ֶׁשֶרת ֶׁשָּל ֶהם".
ַה ְי ָלדֹות ָי ְצאּו ַהחּו ָצה ְּכ ֶׁשרֹוז ְמ ַל ָּוה אֹו ָתן ,נֹו ֶע ֶצת
ַּבְר ֶזל ּבֹו ֶה ֶקתַ " .ה ָּד ָבר ַה ֶּזה"ֵ .עי ָניו ָר ְׁשפּו.
" ַמה ֶּזה?" ָׁש ַאל ַהּכֹ ֶמר ְּב ַׁש ְל ָוה. ַמ ָּב ִטים ֲא ֵפ ִלים ְּב ַחּלֹון ַהּקֹו ָמה ַהׁ ְּש ִנ ָּיה.
"זֹו ַהׁ ַּשְר ֶׁשֶרת ֶׁשל ַהּסּוס ֶׁשִּלי"ֶ .נט ֹלא ֵהִרים ֶאת ֵעי ָניו "ֹלא ַמ ְת ִאים ְלָך ִל ְׁשַּכב ָּכ ָכה ְּב ַב ָּט ָלהֶ ,נט"ָ ,ס ַנט ּבֹו
ִלְראֹות ֶאת ַמ ַּבע ְּפ ֵני ֶהם ֶׁשל ְׁשלֹו ֶׁשת ֲח ֵבָריו ַלִּלּמּו ִדים. ַהּ ֹכ ֶמר ַּב ֲח ִביבּות ְו ִה ְת ַיׁ ֵּשב ַעל ַהִּכֵּסא ַה ְי ִחי ִדי ֶׁשִּנַּצב
" ָמ ְצאּו אֹו ָתּה ַּבַּי ַערֲ ,חתּו ָכהִ .מי ֶׁשהּו ָח ַתְך אֹו ָתּה ְו ָגַרם ָסמּוְך ַל ִּמ ָּטהֶ .נט ִח ֵּיְך ְקלּוׁשֹות ִּב ְתגּו ָבהַ .א ָּבא ֶׁשִּל ָּוה
ְלסּו ִסי ְל ִה ְס ַּתֵּלקְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ַא ְצ ִלי ַח ַּב ַּת ֲחרּות" .הּוא ֶאת ָהאֹוְר ִחיםֹ ,לא ָטַרח ְל ַה ְכ ִניס ִּכ ְסאֹות נֹו ָס ִפיםַ ,רק
ִׂש ֵחק ַּבׁ ַּשְר ֶׁשֶרתַ ,מ ֲע ִביר אֹו ָתּה ֵּבין ֶא ְצ ְּבעֹו ָתיו ׁשּוב
ְוׁשּובָּ" ,כְך ֶׁש ַּגם ִאם ֲא ִני ַמ ֲעִריְך אֹו ְתָך ְמ ֹאדֲ ,אדֹו ִני ִנ ְׁש ַען ַעל ַה ַּמ ְׁשקֹוף ְו ִה ְס ַּתֵּכל ֶאל ַהַּנ ֲע ֶׂשה ַּב ֶח ֶדר.
ַהּ ֹכ ֶמר ָ -נ ִעים ִלי יֹו ֵתר ָּכֶר ַגע ִל ְׁשהֹות ָּכאןְּ ,ב ֶקֶרב ְּב ֵני " ָמ ַתי ַּת ְחזֹר ֵא ֵלינּו?" ָׁש ַאל ג'וְֹרג' ְּב ַא ֲה ָדה.
ִמ ְׁשַּפ ְח ִּתיֵ ,מ ֲא ֶׁשר ְּב ֶח ְבַרת ֲח ֵבִרים ָּכ ֵאֶּלה ֶׁש ֵאי ֶנִּני יֹו ֵד ַע
"ְּכ ֶׁש ַאְר ִּגיׁש טֹוב יֹו ֵתר"ָ ,א ַמר ַהַּנ ַער ֵמ ַה ִּמ ָּטה ְו ֶה ֱע ִביר
ִמי ִמּתֹו ָכם ָז ַמם ְו ָע ָׂשה ֶאת ֶזה". ָיד ַעל ִמ ְצחֹוָּ" .כֶר ַגע ָּכל ְּפ ֻעָּלה ָק ָׁשה ִלי ְמ ֹאדֵ .יׁש ִלי
ְׁשלֹו ָׁשה ְׁש ָבִרים ָּבֶר ֶגלִ ,י ַּקח ִלי ְז ַמן ְל ִה ְתאֹו ֵׁשׁש".
"ּו ַמה ּקֹוֶרה ִא ְּתָך ֵּבי ְנ ַת ִים?" ָׁש ַאל ַהּ ֹכ ֶמר ְו ִה ְנ ִמיְך ֶאת
קֹולֹוֲ " ,א ִני ֹלא ָּבטּו ַח ֶׁש ַהׁ ָּשהּות ּ ֹפה ֵמי ִטי ָבה ִעם
ִנ ְׁש ָמ ְתָך".
ֶנט ֹלא ֵה ִגיב.
ַי ַער
ָה ֲע ֵקבֹות
ָה ֲאבּו ִדים
40תשע"ט 21
ְּב ִע ְקבֹות ַּת ְרָי"ג ִמ ְצוֹות
כתבה :חיה ְק ַל ְר ִטימֹון
איירה :בתיה יונה
ְּכ ָפר ֵּבין ֲע ֵצי ָה ִרימֹון
ָאז ָמ ָחר ֵס ֶפר ֶׁשל ַּג ְב ִרי ֵאל ַה ַּמ ְל ָאְך
הּוא ָי ִביא
ֶאת ַה ֵּס ֶפר ֵאי ֶזה ַקִיץְּ ...כ ָבר ִמ ְּז ַמן
ֶׁשל ַּג ְבִרי ֵאל? ֹלא ָהָיה ָּכאן ׁשּום ָּד ָבר ְמַר ֵּגׁש
ַּבְּכ ָפרַ .הּ ֹכל ָרדּום...
ָצִריְך לֹו ַמר
ַל ַּג ַּבאי...
ֵס ֶפר ֶׁשל ַּג ְבִרי ֵאל הּום? ָׁש ַמ ְע ָּתַ ,אְרֵיה,
ַה ַּמ ְל ָאְךָׁ ...ש ַמ ְע ָּת ַּפ ַעם ַמה ְּכ ָבר ַעל ֵאי ֶזה ֵס ֶפר
ֶׁש ִּגּלּו ֵס ֶפר ֶׁשל ַּג ְבִרי ֵאל ָיכֹול ִל ְהיֹות
ַה ַּמ ְל ָאְך? ַאף ַּפ ַעם ֹלא ְמ ַע ְנֵין ְּב ֵס ֶפר? ֵהם ִּדְּברּו?
ָׁש ַמ ְע ִּתי ַעל ֶזה!
ְׁש ַמ ְע ֶּתם? ֵס ֶפר ֶׁשל
הֹו ֵלְך ְל ַה ִּגי ַע ְל ָכאן ַּג ְבִרי ֵאל ַה ַּמ ְל ָאְך,
ַלְּכ ָפר ֵס ֶפר ֶׁשל ּו ָואּו!
ַּג ְבִרי ֵאל ַה ַּמ ְל ָאְך!
ֵס ֶפר ֶׁשל
ַּג ְבִרי ֵאל ַה ַּמ ְל ָאְך???
ֹלא ָׁש ַמ ְע ִּתי ַעל
ָּכ ֶזה ֵס ֶפר.
ַה ַּמ ְל ָאְך ַּג ְבִרי ֵאל!
ֵס ֶפר ֶׁשהּוא ָּכ ַתב!
תשע"ט 22 40
ְל ָמ ֳחָרת: ִמי ֵמ ִביא
אֹותֹו?
ִהֵּנה הּוא ָּבאִ ...מי ֶזה? ִמי יֹו ֵד ַע ַמה ֵס ֶפר
ָּיכֹול ַמ ְל ָאְך ָמ ַתי הּוא ֶׁשל ַּג ְבִרי ֵאל
ִה ְת ַּגָּלה? ַה ַּמ ְל ָאְך...
ִל ְכּ ֹתב!!!
ָהאֶ ,זה ָּברּוְך ה', ָׁשלֹום ֲע ֵלי ֶכם,
ֵס ֶפר ַהּתֹוָרה ַּגם ַלְּכ ָפר ֶׁשָּלנּו ְיהּו ֵדי ְק ַלְר ִטימֹון.
ֶׁשִּנ ְכ ַּתב ְל ִעּלּוי ְּכ ָבר ֵיׁש ֵס ֶפר ָּבאנּו ְל ָה ִׁשיב ָל ֶכם
ִנ ְׁש ַמת הֹוָריו ֶׁשל ֶאת ֵס ֶפר ַהּתֹוָרה
ַּג ְבִרי ֵאל ַה ַּס ָּפר... ּתֹוָרה ִמ ֶּ ׁשּלֹו.
ֶׁשָּלִוינּו ִמֶּכם.
ְי ָל ִדיםְ ,י ָל ִדיםִ .אם ֱהִיי ֶתם יֹו ְד ִעים ֵאין ֵס ֶפר
ֶׁשֵּיׁש ֵס ֶפר ֶׁשָּכ ַתב ַּג ְבִרי ֵאל ַה ַּמ ְל ָאְךֱ ,הִיי ֶתם ֶׁשל ַּג ְבִרי ֵאל
ָּכל ָּכְך ִמ ְׁשּתֹו ְק ִקים ְל ָה ִעיף ּבֹו ַמ ָּבטְ .ו ַע ְכ ָׁשו ֵיׁש ַה ַּמ ְל ָאְך...
ִל ְפ ֵני ֶכם ֵס ֶפר ּתֹוָרה ֶׁשָּכ ַתב ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא
ִּב ְכבֹודֹו ּו ְב ַע ְצמֹוּ ...בֹואּו ִנ ְל ַמד ֻח ָּמׁש!
ַרֶׁ ַשַלהבִֹּה.נוּ ְְֵּתוצְֹשַׁוָלַדָטםרכַּ ֵועְְהיוֵהּתיְּנַּ,תובִֹבֵודָֹנואִילעירְְּןְֶׁובַהָהשָיייְֵַֹׂ,וסאידִֵשֹׁוִּפתמףִכשיְיקְַ ְׂצְלָעללשֶָׁו ָּכשלכְֹּכַּהגבלִּלִרפ ִםימֶ3אִ ְאיִֶּמׁצָֹׁ1ביושחִשְֶָׁׁ6עשתדִַשִָּיְּּימקאִוּכְַילִכְרֲַׂר ְּהשעְתַַָיתׂיההֶָרשְִַּקֵֹבוּחבסאנּּיָרּוֹופולתִת ֵֵברלתֵֹיסומְְֶּ,וסֶדפַםֶהְהלאפרֲֶַֹׁוםַשחמִּּרְַּנרְתכְיֹעמוִָָּּןותפִתַתרֹיידוָחְֹואְּהַל,ברַהְֵּתּימואריִּהִוכֹדנממֶַָֹּוילזְַעלִֶָׁיהְרתלשִ .רֵּבקאָפּיאוְּ ִרבֶּהֵומא ְַּׁסֶ ֶפפשאפָזׁשתרר ֵס ֶפר ֶׁשל ַּג ְבִרי ֵאל ַה ַּמ ְל ָאְך?
ֹלא ָׁש ַמע ִאיׁש ֶאת ִׁש ְמעֹו;
ַאְך ֵס ֶפר ּתֹוָרה ֵא ֵלינּו ִנ ְׁש ַלח
ֵמ ֵאת ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ְּב ַע ְצמֹו!
40תשע"ט 23
פתרונות יש לשלוח ל: חידות ושעשועים ///עם פ .חריף
בדואר" :זרקור" ,ת.ד.
,5284ירושלים 9105201
או בפקס02-5372784 :
נא לציין שם ,כתובת ועיר
למשלוח השי.
בראש העמוד יש לכתוב:
עבור מדור 'אתנחתא'
לפניכם חידת ציורים שפתרונה הוא ציטוט בן שש מילים בנושא ירושלים. צורה
לנוחותכם ,כל שורה מובילה למילה אחת מתוך הציטוט. צרורה
מקרא לסימנים השונים:
א -למחוק את האות
א=ב – להחליף את האות באות האחרת
-לערבב את האותיות
ב. א.
ח=ו ס=ש
ב
פ
ג .ד.
ד=ע ס ט י
ה .ו.
פ=י ל=ו בר
?? מהו הדבר שככל שתקחו ממנו תן וקח
כך הוא יהיה גדול יותר,
וככל שתתנו לו
כך הוא יהיה קטן יותר?
?
פתרונות אתנחתא 38 24 תשע"ט 40
פזל משולש .1 :בעל המכולת לא הופתע -כאשר רכשנו קודם החג -לא פחות מעשרה ליטרים חלב .2 .בשנה שעברה הייתי ער -בליל שבועות עד הבוקר -ואחר כך ישנתי
שמונה שעות .3 .גם לאחר חג השבועות -נותרו הענפים ,העלים והפרחים -על הקירות עד שנבלו .4 .דממה מוחלטת שוררת -בבית הכנסת הגדול והמפואר -בעת קריאת
עשרת הדברות .5 .דרשתו החגיגית של הרב -שנאמרה בשתיים לפנות בוקר -החכימה רבות בנושא הביכורים .6 .השנה נחגוג את חג השבועות -במושב קטן ומרוחק הנמצא
-אי שם בפאתי הנגב הצפוני .7 .יעקב הקטן "חיסל" בהיחבא -כמעט חצי מכמות הממתקים -וספג על כך עונש רציני .8 .יש נוהגים לומר בליל החג -את תיקון ליל שבועות -
מתחילתו ועד סופו .9 .כחמש עשרה שעות לימוד -צברתי בשלושת ימי הגבלה -במסגרת מבצע הכנה לשבועות .10 .מבוכה קלה השתררה -כאשר הגבאי מעד והחליק -ומגש
הגביניות נשמט מידיו .11 .מכל מאכלי החג הטעימים -המאכל האהוב עלי ביותר -הוא גביע הגלידה הצוננת .12 .ספירת העומר מסתיימת -בלילה שלפני חג השבועות -
ולמחרת אין סופרים עוד .13 .קטיף הפרחים בערב החג -הוא מלאכה ארוכה הדורשת -כשעתיים של עבודה קפדנית.
ההרים רקדו .1 :כרמל .2 .תבור .3 .חרמון .4 .סיני.
זוכים :ברכה ניימן ביתר עילית ,מירי ואבי אביר ירושלים
הקומה השניה לנוער הסירה
פתאום נהיה שקט משפבוגעיש חמישה בני אדם יצאו לשיט בסירת מפרש על ימת הכינרת.
במרחק של מספר קילומטרים מהחוף ,התהפכה הסירה על
סיפור לסוף שנה28 יושביה .כל אמצעי ההצלה שנטלו עמם שקעו במצולות.
זהו סיפור שקרה ממש לא מזמן והתפרסם בעיתונות,
חברה שעושה שטויות
ובוודאי ידוע גם לכם.
חושבים עם חיה הרצברג30 ראשיהם של חמשת הנוסעים ,ששבו אותו יום ממירון
לאחר שעזרו שם באספקת מזון להמונים ,צפו על פני
מזל אדיבי עושה קניות המים .בחסדי ה' הם הצליחו להיאחז בדפנות סירתם
ההפוכה וניסו להמשיך ולשרוד כשפיהם ממלמל תפילה
ממה היא בורחת?32
והם מדברים ומתחזקים בענייני אמונה.
על צרור מכתבים רק תשע שעות אחר כך הבחינו בהם מסירות ההצלה
שקבלה המורה יהודית38 שיצאו לחלצם.
תורה מחזרת הניצולים היו מלאי שבח והודיה לקב"ה ,ותלו ישועתם
בזכותו של רבי שמעון התנא האלוקי שגונן עליהם בגלל
פתרונות ומשוב לחידת פסח40 מעשי החסד שעשו אותו יום על ציונו .לאחר שהתאוששו,
שיתפו בקורות אותם באותן שעות קשות בלב ים.
בתוך כל שאר התיאורים ,תפס אותנו במיוחד סיפורו של
ראש החבורה" :הגלים היו גבוהים מאוד וכאילו ניסו לנתק
אותנו מהסירה המתנדנדת ,אך אנו ידענו שאם נרפה ממנה
אפילו לרגע -הרי שמיד ניסחף לאבדון ,על כן אימצנו
אצבעותינו בחוזקה ונאחזנו בדפנות בכל כוחנו.
באותה עת" ,המשיך אותו ניצול לספר" ,הרגשתי בעוצמה
את משמעות המילים' :עץ חיים היא למחזיקים בה'.
הסירה סימלה בעיניי את התורה הקדושה ,שאם נינתק
ממנה אפילו לרגע ,הרי אנו בסכנת כיליון".
קוראים חביבים .נמצאים אנו כבר שבועיים אחרי חג
השבועות שבו קבלנו תורה מחדש וטבלנו במימיה
הזכים .עתה נדרשים אנו להמשיך ולהיאחז בה ,כי היא
אכן עץ החיים שלנו והערובה היחידה לקיומנו -ממש
כפשוטם של דברים.
וכבר נאמר :אם תעזבני יום – יומיים אעזבך .התורה ולימודה
הרי הם כאותה ספינה בים סוער גבה גלים ,שאם אתה
מרפה ממנה אך לרגע ,מיד אתה מתרחק הימנה .לעתים
עוד תוכל לשחות בכל הכח ולתפוס בה מחדש ,אבל
פעמים אחרות הסחף כבר עושה את שלו ,וגם מערבולות
מסוכנות יש בדרך...
כמה עלינו להתאמץ ולהיאחז בכל כוחנו!!!
ונעבור לגיליוננו הפעם.
כפי שאתם מבחינים בוודאי ,נתנו בגיליון מקום לשבוע
הספר מחד ולסיום השנה מאידך .אכן ,עבור תלמידי בתי
הספר התקופה הזאת מורכבת ממספר מוקדים שונים -
מבחנים אחרונים ,סיום השנה ,היערכות לחופש וגם ספרי
הקריאה החדשים .אנו כאן השתדלנו לתת לכל נושא את
מקומו הראוי.
בהנאה ובהצלחה בכל.
לאה פריד
ועוד משהו :סוף סוף ,אחרי שציפיתם כה רבות,
פתרון חידת הפסח מחכה לכם בעמוד .42
40תשע"ט 25
ובו תגלה פניני שכל הסאופצרירם
אחד ,תמיד ,לא יכול בלי
מן המקורות -תובנות והארות
מתוך הספר
'שערי אור' תשע"ט 26 40
כל החיים
אופס .חפצי פה .עכשיו היא תדע.
פניני רוצה להפסיק את השיחה ,אבל המורה
קורמן על הקו ,היא לא יכולה לחכות עד
שחפצי תצא.
על כן היא רק מקשיבה בחצי אוזן .מקווה
שהמורה תרגיש שלא מתאים לה להאריך
עכשיו.
לפעמים הן מדברות שתי דקות על מה
שהן קראו .לפעמים רק קוראות ומסכמות
בקצרה .
בדרך כלל פניני שותפה פעילה יותר .עכשיו
היא רק מהמהמת המהומים לא ברורים
שמצליחים לשדר את אי הנוחות שלה
כנראה ,כי המורה מסיימת לקרוא .אומרת
"להתראות ,פניני" ,כמו בכל שיחהומנתקת.
הספר בידיים שלה ,כמו הוכחה מרשיעה.
העיניים של חפצי תקועות בה ושאלה
גדולה מהבהבת בהן.
הלימוד הסודי שלה נחשף .אולי היא תצליח
לשמור בסוד לפחות על זהות ה'חברותא'
שלה.
"איזו מורה?" חפצי צולבת .מנין לה?
"מי אמר לך שזו מורה?"
"שמעו על הטון שלך" .היא בכלל לא
מסתפקת .לא מבקשת הודאה .היא רצה
קדימה ושואלת רק" :איזו?"
פניני בולעת את הרוק פעמיים .פותחת פה
וסוגרת ובסוף פולטת את זה .יש לה בררה?
ואז מגיעה ההתקפה האמתית ,מכיוון שהיא
בכלל לא שיערה.
"את לומדת עם המורה קורמן ספר?
את רוצה לומר לי שאת גוזלת לאישיות
העסוקה הזו עשר דקות בשבוע? את יודעת
עם מי יש לךעסק?"
פניני מהנהנת הנהון קלוש .היא דווקא
יודעת הרבה .
"את יודעת שהיא מחנכת שתי כיתות?"
"לא".
"אז תדעי .היא מורה גם באשדוד .את יודעת
הגות ///ר' ברג "אני אגיד לה". שהיא מרצה מבוקשת?"
"אז ממשיכים מחר כרגיל ,פניני?" "אולי".
שם הספר :שערי אור
"ממשיכים". "מה את רוצה מהחיים שלה?"
מחבר :רבי ישראל מסלנט "כאשר מצודת היצר פרושה על כל החיים ,על "היא אמרה לי שהיא רוצה ללמוד בעצמה
כן לימוד המוסר הוא חיוב מוקף לכלהנפשות,
מדף :ספרי מוס ר אחתלא תיעדר .מהרב היושב על כס המשפט, ומחפשת עם מי".
עד לפועל אשר אחר הריחים ,מאיש ועדאישה, עכשיו חפצי צוחקת מלוא הפה" .ממש ככה
כמה מילים :רבי ישראל מסלנט תלמידחכם כעם הארץ ,בחור כזקן ,עשיר כעני, היא אמרה לך? ואת פשוט מאמינה לה?
נודע כעילוי ,הקים את שיטת המוסר ירא ה' ואשר איננו ירא ,כולם מחויביםלקבוע ובכן ,אני רוצה לספר לך שהמורה קורמן לא
צריכה ללמוד מסילת ישרים ,כי היא יודעת
ופעל רבות למען לימוד מוסר. עתיםללמוד בספרי יראה ומוסר". אותו בעל פה .בשיעורים של כיתה יו"ד בי"ת
לו היצר הרע היה נוטש אותנו ,ככה אחרי
ְו ָל ֹזאתַּ ,כ ֲא ֶׁשר ְמצּו ַדת ַהֵּי ֶצר ְּפרּו ָׂשה ַעל שבע-שמונה שנים של עבודה ,או אפילו היא מצטטת אותו כל הזמן".
ָּכל ַה ַחִּייםַ ,על ֵּכן ִלּמּוד ַהּמּו ָסר הּוא ִחּיּוב ארבע עשרה; אם הוא היה מתייאש לפחות "אם כך ,למה היא הציעה לי?"
ֻמ ָּקף ְל ָכל ַהְּנ ָפׁשֹותַ ,א ַחת ֹלא ֵּת ָע ֵדר. מכל מי שהתקדם והגיע למעלות גבוהות, "כי התחשק לה להיות נחמדה והיא רצתה
ֵמ ָהַרב ַהּיֹו ֵׁשב ַעל ֵּכס ַה ִּמ ְׁשָּפטַ ,עד ַלּפֹו ֵעל ולא מתחיל אתו יותר -אזי יכול להיות שהיו שאת תלמדי; וברור לי שהיא לא התכוונה
ֲא ֶׁשר ַא ַחר ָה ֵרי ַח ִיםֵ ,מ ִאיׁש ְו ַעד ִאָּׁשה, מבינינו גדולים בשנים ,בחכמה או במעשים להמשיך את זה גם לשנה הבאה ,כשאת כבר
ַּת ְל ִמיד ָח ָכם ְּכ ַעם ָה ָא ֶרץָּ ,בחּור ְּכ ָז ֵקן, שיכלו להסתדר ולהתקדם בחיים הרוחניים
ָע ִׁשיר ְּכ ָע ִניְ ,י ֵרא ה' ַו ֲא ֶׁשר ֵאי ֶנּנּו ָי ֵרא - לא תלמידה שלה".
ֻּכָּלם ְמ ֻחָּי ִבים ִל ְקּבֹ ַע ִע ִּתים ִל ְלמֹד ְּב ִס ְפ ֵרי שלהם בלי ללמוד מוסר. "את בטוחה?" חפצי תמיד בטוחה במה
אבל היות שהוא לא; היות שמצודתו שהיא אומרת ,וזה מה שגורם לפניני לעצור
ִי ְר ָאה ּומּו ָסר". הצפופה אורבת לנו כל החיים ,גיל גיל
ונסיונותיו ,תקופה תקופה ובעיותיה; היצר את הכל.
(שערי אור ,רבי ישראל מסלנט) שלנו עובד עשרים וארבע שבע כפול שלוש
מאות וחמישים ושישה ימים כפול מאה
עשרים שנותיו של אדם בלי לעצור ובלי "שלום פניני ,רצית להקדים השבוע?"
להפסיק ובלי להניח לו אפילו לרגע; הוא "לא".
נלחם בקטנים שבינינו ברמה שלהם ומתגרה
גם במרוממים ובמעובדים שבינינו ,ולא נותן "סתם להתעניין בשלומי?"
מנוחה – וכיון שכך ,הרי שכולנו ,כל כל מי "אההה ...לא .אני רציתי ל ...ש ...אולי הגיע
שרוצה לעשות טוב ולא להישאר כל ימיו
הזמן שנסיים".
באותה המשבצת ,צריכים ללמוד מוסר. "את השיחה הזו?" המורה לא מבינה.
כשאנחנו בתחילת הדרך – יש לנו הרבה כל
כך לשמוע ולדעת .גם אם נראה לנו שאנחנו "לא ,את ה ...קביעות הזו".
קטנים מדי וזה לא שייך אלינו ,זו הדרך שקט בקו.
לשמור עלינו שלא נתרחק עוד יותר ,וזה מה
שנותן לנו סיכוי לצמוח .וגם בהמשך ,כאשר "הלו? המורה?"
אנחנו טובים מאוד ויודעים הרבה ,כדאי "כן ,אני שומעת .מופתעת קצת .חשבתי
לנו להשמיע את הדברים האלה לעצמינו שאנחנו רק בהתחלה ,וטוב לנו עם זה מאוד".
שוב ושוב ,כדי להרגיש אותם בלב ,כדי לא
"בטח שטוב ,אבל אחותי ...נו ,בקיצור".
לשכוח מהם וכדי ליישם. "טוב ,חבל לי .כשלומדים ביחד יש הרבה
בכל שאר תחומי הדעת ,ברור לכל מקצוען
שאם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה ,צריך יותר סיכוי להתמיד".
להמשיך וללמוד כל הזמן .פאנית מצוינת השאלה הבלתי נימוסית נפלטת לפניני בלי
שלא תרענן את עצמה בקורסים ,תמצא
את עצמה מאחור ,ואוי ואבוי לגרפיקאית לשאול אותה " -מה ,המורה תמשיך?"
שלא תתעדכן ותשכלל את עצמה כל העת. "אני רוצה .אולי אמצא מישהי אחרת ללמוד
להבדיל מיליון ואחת הבדלות ,גם מקצוען
בעבודתו הרוחנית ,אם אינו רוצה לשקוט ִאתה".
על השמרים ולהישאר מאחור ,חייב להיות "לא .כי פשוט ...אחותי"...
"פניני ,את רוצה להגיד לי אולי מה הבעיה
איש ספר. של אחותך עם הלימוד שלנו?"
כולנו ,אנשים ונשים ( -לכל מי שחשבה
שלא התכוונו אליה ,)...צעירים ומבוגרים, איך היא קולטת הכל.
קטני מעלה וגדולים שבינינו; כל מי שהיצר "היא אמרה ש ...היא אמרה שהמורה יודעת
תוקף אותו פעם ,חייב להתגונן ולרכוש בעל פה 'מסילת ישרים' כי היא חצי רבנית,
תכסיסי מלחמה .חייב לקבוע זמנים וללמוד ושאין שום סיבה שאני אבזבז לה את הזמן".
עכשיו צוחקת המורה קורמן ופניני מצטרפת
ספר מוסר.
אליה.
"קודם כל ,למה חצי? רבנית ש ֵלמה .חוץ
מזה ,תגידי לאחותך ,שאם הייתי לומדת
'מסילת ישרים' כדי להכיר אותו ולהעשיר
את הידיעות שלי ,היא היתה צודקת ,אולי.
לא בטוח .אבל אם אני לומדת אתו כדי לזכור
ולהרגיש וכדי לעשות משהו עם עצמי ,אז
בעזרת ה' עד מאה ועשרים אני ארצה ללמוד
'מסילת ישרים' ,גם כשאהיה רבנית שלמה".
40תשע"ט 27
פתאום נהיה שקט
כל התפקידים השווים מח' 1וח' ,2ולנו "אבל המורה" ,חמש עשרה ילדות רצו תתכונני ,תהילה" ,אמרתי "
לא נשאר כלום!" לעברה ,נכונות לקרב" .בסוף החלטתי שאני לעצמי ללא קול בשעה שהדפתי
במחזמר"" .אמא שלי ביקשה שישימו אותי את דלתותיו הרחבות של בית
"תתפלאי" ,חייכתי אליה" ,אף תפקיד עדיין במערכה הראשונה כי היא צריכה ללכת
לא נבחר .אני מחכה לראות את כולכן ורק מוקדם"" .דודה שלי אמרה שפשוט פספוס הספר 'מעלות בינה'" .מערכה א' מתחילה".
כי אני מציגה מדהים!" "אני לא רוצה להיות
אחר כך בוחרת ו ְמ ַשבצת". במקהלה .תמיד מעמידים אותי בסוף כי הרבה דיברה אתנו חדווה מהקורס
היא הסמיקה ונסוגה אל אחורי השורה.
אני גבוהה"... למאמנות על המערכה הזו" .אין הזדמנות
אולי לא תכננה שאקשיב לה בכלל? "איך קוראים לך?" ניגשה אליי אחת
"תהילה" ,העזה אחת נוספת ,ממושקפת, בתלתלים שחורים ,מנצלת את פרצת שנייה לרושם ראשון" ,היא שיננה לנו.
"זה נכון שאת התפקיד הראשי שמרת בכל
הזמן שנוצרה. "היינה בטוחות בעצמכן ,שופעות
זאת? לתמי רוזן ,נכון?" "תהילה" ,השבתי בחיוך נחמד" .תהילה
"למה את חושבת?" שאלתי .תחושת אי ומנהיגות .שדרנה סמכות ועם זאת
בן שמעון".
נוחות קלה עלתה בגרוני. "אני תמי רוזן מח' ,"3היא אמרה מהר. חביבות .ובעיקר ,היינה החלטיות בנוגע
"תמי בעצמה .היא סיפרה לי בסוד שסיכמת "ואני צריכה להבחר לתפקיד הראשי .את
לבחירת התפקידים .קיבלתן כאן את כל
ִאתה כבר אתמול את העניין הזה". תזכרי את זה ,כן?"
"מהההה???" נדהמו תשע בנות עד לשד הכלים המקצועיים כדי לעשות זאת היטב
עצמותיהן" .זה לא פייר! מה פתאום!!!" זכרתי את זה .דווקא משום שניסיון
"ממש לא" ,ניסיתי לגבור על קולות הנהי העקיפה של תמי היה נוגע כל כך ללב. ונכון".
והזעזוע ,אך ללא הצלחה .מישהי כבר
פתחה את הדלת ועדכנה את הקבוצה זכרתי את זה גם למחרת ,כשסוף סוף כל זה החזיק מעמד כשנפגשתי עם
הגיע תורן של בנות ח' 3להראות את כוחן
הבאה בתור בחדשות המרעישות. המנהלת ,עם הרכזת החברתית ואפילו
"ממש לא!" שבתי ואמרתי בקול חזק יותר, בקטעי ניסוי מתוך המחזמר.
מנסה לעצור את השטף הגואה" .כמו "זה לא פייר!" פצחה אחת מהן ,בקוקו עם ארבע המחנכות הנכבדות של כיתות
שאמרתי מקודם ,בנות ,כל האפשרויות בלונדי ארוך וחלק" .בטח כבר בחרו את
עדיין פתוחות! קדימה ,מי תנסה להציג ח' .אבל מול מאה עשרים ושמונה זוגות
עיניים שנתלו בי בציפייה רעבה ,הרגשתי
שמשהו מתחיל לפרפר בי מבפנים.
"המאמנת תבחן אתכן בקבוצות של עשר
בנות" ,הכריזה המחנכת של ח' 1בטון
של מפקד למוד קרבות" .בינתיים ,הבנות
שרשמו את עצמן למקהלה מתרכזות
באולם הבינוני".
תשע"ט 28 40
סיפור קצר לנוער ///חני פרידמן את דעתה המנוסה" .וגם לא האחרונה. המחנכת כיודעת דבר ושניים שרק לנו את אווה ,מנהלת בית היתומות?"
תאמיני לי ,תהילה .ילדות כאלה תגדלנה הניסיון יכול ללמד" .ובהתחשב בכאב
להיות מבוגרות כאלה .זו ההזדמנות שתמי נושאת ִאתה ...את בטוחה שאם "אבל למה לא? למה לא? למה לא?"
שלה להתחנך ולהבין שבחיים לא הכל תמי בהתה בי .עפעפיה רעדו .שתי
הולך כמו שרוצים ,וצריך לרצות כמו נבחר בה זה יפגום בהצגה?"
שהולך .ומה עם השם שלך ,שעלול אז גם המחנכת בין הלוחצות ,הבנתי דמעות התגלגלו על לחייה.
להינזק בגלל שיקולים רגשיים לא באיחור מה .אולי מכיון שהיא עשתה 'היא תתאים כל כך לתפקיד של
טניושקה ,היתומה האומללה שנחשדת
מקצועיים שכאלה?!"--- זאת בעדינות יתרה. בגניבה' ,חלפה בי מחשבה מהירה.
אמא של תמי היתה עדינה קצת פחות. ומגוחכת .כי תמי לא הציגה עכשיו.
פתאום נהיה שקט .שקט בקו שניתקתי "למה נתת לה להאמין שהפעם כן?" הבכי היה אמתי .וגם ההאשמה ששידרו
עד להודעה חדשה .שקט במחשבות היא שאלה בכאב ,על רקע התייפחויות
שהתערבלו ללא מנוח .שקט ארוך. מוּכרות מעבר לקו" .שאלתי את עיניה הפגועות.
"למה לא?" היא שאלה שוב ,צרודה
שקט מוחלט. 'היא תתאים כל מדמעות" .למה את חושבת שאני לא
ובשקט הזה אני שומעת את עצמי כך לתפקיד של
טניושקה ,היתומה מתאימה?"
מדברת. האומללה שנחשדת "זה לא שאינך מתאימה" ,ניסיתי לדייק.
"השם .אתה יודע שאני רוצה לעשות בגניבה' ,חלפה בי ללכוד את מבטה .להציע לה טישו.
טוב .רק טוב .שההצגה תצא טוב. מחשבה מהירה.
שהבנות תרגשנה הכי טוב .שהאמהות ומגוחכת .כי תמי מאום לא עזר.
שלהן ...שאני ...שכולם ...שלא תצא לא הציגה עכשיו. "חמישים ושתיים בנות משתתפות
תקלה תחת ידי ,חלילה .מה אני צריכה הבכי היה אמתי .וגם במחזמר" ,ניסיתי מכיוון אחר" .את
לעשות? מה יתן לסיפור המסובך הזה ההאשמה ששידרו מבינה שכולן ,או לפחות כמעט כולן,
עיניה הפגועות. חושקות בתפקיד של שיינדל'ה,
סוף טוב?"
ופתאום ,מתוך השקט ,צפות ובאות המנהלת ואני שואלת גם אותך :לא התפקיד הראשי?"
מילותיה של שיינדל'ה ,גיבורת ההצגה. הספיק לנו מה שקרה בכיתה ו'?!" "אבל למה לא אני?" היא תבעה ,כאילו
"כי כל הזמן הזה ידעתי ,אטקה" ,כך
היא תאמר לאחותה ,והאמהות ביציע קרה משהו בכיתה ו' ,הבנתי סוף כל סוף. לא שמעה אף מילה.
תמחינה דמעה" ,כל הזמן הזה זכרתי ואני ,תהילה בן שמעון ,מאמנת הצגות "עדיין לא אמרתי שלא ,תמי" ,ריככתי
ששום דבר לא חשוב כמו הבן אדם צעירה שרק רוצה להוציא תחת ידה את קולי" .היום בערב אשב על החלוקה
הצגת גמר מקצועית ומוצלחת ,אמורה הסופית של התפקידים .אני רק אומרת
שאצא מכאן בסוף .נכון ,אטקה?"
"נכון" ,אני לוחשת ,למרות שקוראים לשלם את המחיר. ש"---
"חס וחלילה!" הסתייגה הרכזת "אז כן אני!" היא שחררה נשיפת הקלה.
לי תהילה" .נכון". החברתית ,האחרונה בסדרת עיניה נתלו בי ,זוהרות" .את תבחרי בי,
ההצגה הזו תיגמר ,מחיאות הכפיים המתקשרות" .מה פתאום! אם התפקיד
תהדהדנה עוד רגע ושניים והמסך ייסגר, צריך להינתן לילדה אחרת ,ברור שתמי נכון? זה מוכרח להיות!"
ושום דבר לא יהיה חשוב עוד .לא דיוקי תצטרך להשלים עם זה ,גם אם יהיה "למה?" רציתי לשאול ולא הספקתי.
הפנטומימה ולא סיומי ה'פריז'; לא תמי כבר יצאה מהחדר בדילוג עליז .שוב
טפיחות השכם ולא ההיא מהשורה לה קשה". היא סיכמה אתי דברים ,בלי שסיכמתי
האמצעית שתפטיר "נו ,יכול היה להיות "היא לא הראשונה" חיוותה גם חדווה
מקצועי טיפה יותר "...שום דבר לא יהיה מהקורס ,אליה התקשרתי בחוסר אונים, ִאתה מאומה!
"תמי מציגה נחמד ,אבל יש לפחות חמש
חשוב כמו הבן אדם שאצא מכאן. בנות שמציגות טוב ממנה את התפקיד
ואם תמי סוחבת ִאתה איזשהו משקע הראשי" ,הסברתי בערב למחנכת שלה,
מצ ֵער עוד מכיתה ו' וההחלטה שלי
עשויה לרפא אותה; אם יש לי אפשרות שהתקשרה בבהילות.
ִלבנות במקום להרוס -שום דבר לא "אני מבינה "...היא אמרה .שמעתי
חשוב לי עוד .כי אני רוצה לצאת מכאן התלבטות בקולה" .ואני באמת לא
יודעת מה לומר לך ,תהילה .אמא של
בן אדם. תמי ממש התחננה ,ובמקרה המסוים
המשך בעז"ה בשבוע הבא. שלה"...
"...אני חוששת שהתפקיד הראשי חרג
לגמרי מתפקידו" ,העזתי לומר בשקט.
"זה קורה ,ולא לפעמים" ,לחשה גם
40תשע"ט 29
בנוחאשווב עלביזחהד העצמה אישית ///חיה הרצברג
עם חיה הרצברג
חברה שעושה שטויות
קודם כל צריך להבין מה מתוך התמונה שאת מתארת הוא בר לחיה
שינוי ומה לא .לפעמים ,ילדים בעלי קשיים שונים ,בתחום אני כותבת לך מכתב שמאוד דחוף ונחוץ לי .קוראים לי גילי
הלימודי או ההתנהגותי ,נסחפים מעט ,ולא יודעים איך הם ואני בכיתה ו' .יש לי חברה טובה שאנחנו בקשר מאז שהיינו
נראים מבחוץ .ייתכן שחברה שלך חושבת שכאשר היא קטנות ממש .מגיל כמה חודשים האימהות שלנו שמו אותנו
לוקחת מוצץ היא 'עושה בדיחה' ,והיא לא מבינה שהבדיחה יחד בלול ואחר כך יחד זחלנו על הרצפה ,אצל המטפלת ובגן
הזאת לא תואמת-גיל וגורמת לה להיראות טיפשית .ייתכן (וגם בדרך הלוך וחזור מגן .)...כשחברתי היתה בגן חובה גילו
שאם תסבירי לה היא תבין ותפסיק ואפילו תודה לך שעצרת אצלה הפרעה מסוימת בהתנהגות ,היינו עוד קטנות ולחברּות
אותה מלבייש את עצמה .אבל ייתכן גם שהדברים לא כל
כך בשליטתה ,ואין לה כרגע די בגרות לרצות שתעזרי לה שלנו זה לא הפריע.
באמצע שנה שעברה ,כשהייתי בכיתה ה' ,התחלתי לשים
ולקבל את העזרה. לב שהחברה שלי עושה שטויות ,למשל ,אם היא מוצאת את
המוצץ של אח שלה בתיק ,אין לה בעיה למצוץ אותו בכיתה,
את הנתון הזה – האם החברה שלך מסוגלת להבין מקומות ועוד דברים דומים .ניסיתי לדבר ִאתה על זה ,והחברה שלי גם
חריגים אצלה ולהשתנות ,או לא -את חייבת לברר עם מישהו,
כן ניסתה להשתנות ,אבל זה לא עזר.
לפני כל דבר. עכשיו אני ממש בבעיה ,כי לפעמים בבית הספר היא מתנהגת
במידה ואמא (או האמא של החברה או היועצת) ביררה באופן מביך כמו שתיארתי ,ולא נעים לי להיות חברה שלה,
את הנושא ואמרה שהחברה מסוגלת להבין את הקשיים ואחר הצהרים ,אולי בגלל המאמץ שלה בכל זאת להתרכז
ולהשתנות ,עלייך לשבת עם החברה ולברר מולה האם היא בכיתה ולעשות מה שצריך ,היא נהיית קופצנית מאוד ואני
מעוניינת לקבל ממך הערות שקשורות להתנהגות שלה .גם
אם היועצת אומרת לך שהערה מצדך יכולה מאוד לעזור לא מצליחה להסתדר ִאתה.
לחברה שלך ,זה עדיין לא אומר שהיא עצמה מעוניינת חשבתי לנתק את הקשר בינינו אבל אני לא מסוגלת לעשות
בעזרה הזאת .נסי לבדוק אם את יכולה לדבר עם חברתך את זה .מה גם שאני חברה טובה של אחותה ,ולהישאר חברה
בצורה גלויה .פשוט לומר לה משהו כמו" :מאז שהיינו
ילדות אנחנו חברות ,אני אוהבת אותך ואני רוצה להיות של האחות ולא חברה שלה זה צעד פוגע מאוד.
חברה שלך ,אבל אם את ממשיכה למצוץ מוצץ בכיתה או בימים האחרונים החברה שלי שמה לב לשינוי שחל בינינו .זה
לעשות דברים מביכים אחרים ,לי זה קשה ואני מתביישת אכפת לה והיא שאלה מה קרה לי .אני לא יודעת מה לענות.
בשבילך .השאלה אם את רוצה שאני אסמן לך כשקורים
דברים מביכים כדי שתפסיקי אותם? או שאולי את לא רוצה בבקשה תעני לי במהירות.
שאני אתערב בכלל?" גילי
האם את יכולה לשאול את חברה שלך שאלה כזו? אם
לא -את צריכה לפנות לעזרה .שוב ,אמא שלך ,אמא שלה גילי יקרה,
או היועצת בבית הספר הן הכתובת .הן תוכלנה לברר אצל השאלה שלך באמת מאוד לא פשוטה .מצד אחד יש כאן
חברה טובה שאולי זקוקה לעזרתך ,ומצד שני יש קושי
חברה שלך אם היא רוצה את עזרתך או לא.
אני יודעת על ילדים שמתמודדים עם קשיי התנהגות גדול שאת מתארת.
שמבקשים ממישהו שהם סומכים עליו ,שיעשה להם סימן במצב שבו את נמצאת ,הדבר הראשון שעלייך לעשות הוא
לבדוק מה לפנייך .בשביל זה עלייך ליזום שיחה פתוחה עם
אמא שלך ,שהיא – או את – תדברו עם אמא של החברה
שלך או עם היועצת בבית הספר.
30 תשע"ט 40
אני יודעת על ילדים שמתמודדים עם קשיי
התנהגות ,שמבקשים ממישהו שהם סומכים עליו
שיעשה להם סימן בכל פעם שההתנהגות שלהם
שונה או מביכה ,כדי שיוכלו לתפוס את עצמם
גם כשהכל נורמלי ,חברויות משתנות .ההתרחקות שלך לא בכל פעם שההתנהגות שלהם שונה או מביכה כדי שיוכלו
חייבת להיות יוצאת דופן ופוגעת .אפשר בעדינות ובמחשבה לתפוס את עצמם .אם זה המצב של חברתך -שניתן לעזור
להכניס קשרים נוספים לתמונה ,ואולי גם להסביר לחברה לה והיא מעוניינת לשתף פעולה -ייתכן בהחלט שזו באמת
שגדלתן ואת מרגישה צורך להרחיב את מעגל החברות. השליחות שלך.
נסי לדבר עם אמא שלך ולבקש ממנה עזרה במציאת הדרך את חברה שלה מגיל ינקות ממש ,אולי ה' סובב הכל על מנת
להפחתת החברות בלי לפגוע .ייתכן שאם המשפחות שלכן שעכשיו תהיי כאן בשבילה? היא לא חייבת להיות החברה
חברות ,כפי שנראה מן המכתב שלך ,תרגישי לא נעים לדבר היחידה שלך ,ומותר לך בהחלט לפתח קשרים עם עוד חברות,
על זה עם אמא ,אבל עדיין זהו הצעד הנכון .את ילדה ,וילדה אבל לחברת ילדות יש מקום מיוחד בלב ,זה קשר שיש בו
לא יכולה ,ולא נדרש ממנה ,להתמודד עם התנהגות מביכה נאמנות מיוחדת במינה -ותפקיד .תפקיד שה' בחר להעניק
דווקא לך ,כי לך יש כוח ,יכולת ולב רגיש דיו ,להתמודד אתו.
עד בלתי נסבלת של חברתה ללא עזרה והכוונה. נניח שהיתה למישהי חברה טובה .במשך שנים הן שיחקו
ייתכן גם שבשעות הצהרים באמת לא נכון לכן להיות יחד. ביחד ,נהנו ביחד והיו קרובות מאוד .בשלב מסוים החברה
ילדות שמרגישות אי שקט צריכות לפעמים להשתתף בחוגי נפגעה בתאונת דרכים והיום היא נמצאת על כיסא גלגלים,
כושר ,תופים או תחומים אחרים שמנקזים את האנרגיות לא עלינו .במצב כזה ,תנאי החברות משתנים ,וזה נכון,
שלהן ,לא בטוח שילדה כזאת מתאימה לביקור חברות רגיל אבל האם מישהו יעלה על דעתו לעזוב את החברה? ברור
ולמשחקי קלפים .דיבור עם אמא או עם היועצת יוכל לברר שבשביל לשחק בחבל יהיה צריך חברה חדשה ,אבל לעזוב
לך מה המצב לאשורו. לגמרי? להתעלם?
לגבי החברות עם האחות -היא שייכת באמת לסוג המחירים גם את לא יכולה להתעלם לגמרי מן החברה הוותיקה שלך,
שאנחנו נדרשים לשלם .אם החברות עם חברתך באמת מציקה אלא אם כן הקשר מקשה עלייך מאוד ומפריע לתפקודך בבית
לך עד רמה של פירוק החברות ,לא תהיה לך כל בררה אלא
לוותר גם על החברות עם אחותה .את צודקת ,באמת מעליב וכתלמידה בבית ספר.
מדי להישאר חברה של האחות ולעזוב את החברה שלך .אי
יש מצבים אחרים
אפשר 'גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה'.
אני בטוחה שאם ה' בחר בך כדי לעזור לחברתך ,תגלי שיש למרות כל מה שאמרנו למעלה ,יש גם מצבים אחרים .יש
בך את הכוח; ואם אינך יכולה לעזור לה ,תצליחי עם עזרה מצבים שבהם לא ניתן לעזור לילדה ,כיון שההתנהגות שלה
פחות בשליטה .יש מצבים שהחברה לא יכולה לקבל הערה
נכונה למצוא את מקומך החדש. עניינית כי היא תיפגע מאוד .כשאין לנו אפשרות לעזור
לחברה ,צריך לקבל את המצב הנתון ולהתמודד אתו .לחברה
חיה. שלי יש בעיית התנהגות .היא לא ממש מבינה את הנורמות
החברתיות ולא ממש רוצה או מסוגלת להשתנות בנושא.
שאלות למדור ניתן לשלוח לפקס שמספרו02-5372784 :
או למערכת העיתון בכתובת :זרקור -ת.ד ,5284.ירושלים כשזה המצב הנתון כרגע ,מה אני יכולה לעשות?
מיקוד .9105201לשלוח בדף נפרד ,לכתוב בכתב גדול ,בעט כיון שהחברות אינה תורמת לך ,את צריכה למצוא כיווני
שחור חזק או בארטליין ולציין :עבור "בואו נחשוב על זה ביחד" חברות חדשים .אל תנתקי את הקשרים בגלוי ובצורה פוגעת,
אבל כן נסי לטוות לעצמך חברויות נוספות ומהנות ,במסגרת
בית הספר כמו במסגרת הצהרים.
40תשע"ט 31
מתכוננים לבוא המשלחת
מנכ"ל מוסדות 'אליאנס' בכל רחבי בחדר ההנהלה נפרשה מפה ססגונית. פאיזה ,המנקה המוסלמית ,תחבה
אירן (פרס) .מטרת הביקור – לסקור שתי מורות סדרו בקפידה קערת ענק אל תיק הנצרים שלה שני אפרסקים
את פעילות בית הספר ולהתרשם ובה ֵּפרות יבשים משובחים -תמרים, גדולים ושלושה שזיפים בשרניים
מרמתו הלימודית ומתפעולו -כך מצד עזי צבע ,הסירה את הצ'אדור מן הוו
הבאים; הנהלת בית הספר שואפת תאנים ,משמשים וצימוקים. שבקיר (צ'אדור -בגד עליון שהנשים
לקבל בעקבות הביקור תקציבים המורה מזל אדיבי ,אמה של מרים, המוסלמיות מתעטפות בו ,כעין
נוספים להרחבת הפעילות של יצאה אל הבזאר וקנתה ֵּפרות חיים שמיכה המכסה את הראש ומשתפלת
'אליאנס' מעבר לתמיכה שניתנה מרהיבים ביופיים – דובדבנים ,תפוחים, עד לקרסוליים .צ'אדור ,בתרגום מלולי
עד כה ,ואף מעבר לתחום הלימודי. אפרסקים ,שזיפים ,אגסים ואשכולות
"אנו תקווה" ,אמר המנהל לכל ענבים סגלגלים ,עטורים בעלי גפן לעברית :אוהל).
הצוות" ,שבעזרת תקציב נרחב באופן רק כשעברה את שער הברזל הפונה
משמעותי ,נוכל להחזיר ל'אליאנס' רעננים .בית הספר לבש חג. אל הרחוב ,נזכרה כי מנהל בית הספר
את כבודה האבוד .המצוינּות ,שהיתה למחרת בבוקר סודרו מיני מאפה ביקש שתעבוד היום שעות נוספות.
חרוטה על דגלנו לאורך שנים ארוכות משוחים בדבש על גבי טס נחושת. מחר אמורה להגיע משלחת חשובה
וטובות ,תמשיך להוביל עוד דורות לבית הספר ,ולכבודה עליה לטאטא
בשנים עברו ,משפט צונן את המבוא הראשי מהרחוב עד השער,
של תלמידות". כזה זכה לתגובה שאננה. להבריק את החלונות בחדר המנהל,
מורות מבינות במתמטיקה, במזכירות ובחדר המורות ,למרק
לא בכדי בחרה המורה מזל ,יום לפני בגיאוגרפיה ובטבע; הן אינן את השולחנות בחדרים אלו ולנקות
הביקור ,לצאת אל הבזאר כדי לבחור מבינות בענייני יהדות! ואילו ביסודיות את המסדרון המוביל לאגף
ֵּפרות לאורחי המשלחת .היא ,כמורה עתה ,הגיבה מזל קשות. המנהל .זאת -מלבד השטיפה היומית
בכירה ב'אליאנס' ,שמעה רבות על "הרי זוהי פריקת עול!" בחדרי הכיתות ,חדרי השירותים
כוונותיו של המנהל .למען האמת ,עד אמרה לבתה מרים" ,נורא
לא מזמן האווירה ב'אליאנס' נשאה וברזיית המים.
חן בעיניה .מזל ,כמו רבים אחרים, ואיום!" פאיזה חזרה לאחוריה והוסיפה לסל
היתה מלאת הכרת הטוב למוסד הזה,
אשר גירש את הבערות מ ַי ְזד ,והקים הֵּפרות שנקנו אתמול סודרו בקערת הנצרים נתח הגון של חלווה.
ענק מרשימה .קנקני מים צוננים כאשר הגיעה לבית הספר 'אליאנס'
דור מלומד. הונחו על המפה הססגונית לצד שבו עבדה מדי יום ,ראתה את
אך בחודשים האחרונים ,מאז הֵּפרות והעוגות ,ולצדם כוסות זכוכית אחרונות התלמידות יוצאות מבית
התוודעה לקיומה של רשת חינוכית הספר עם תום הלימודים .היא נכנסה
נוספת ברחבי פרס ,רשת 'אוצר נוצצות. אל חדר הציוד ,תלתה את הצ'אדור על
התורה' – נפקחו עיניה .היא ,כילידת בשעה היעודה פרש איש התחזוקה המתלה ,לבשה בגדי עבודה ופנתה
יזד ,למדה ב'אליאנס' וחשה למקום שטיח ארוך וצר לאורכו של המסדרון
רחשי חיבה; אך מעולם לא חשבה המוביל אל אגף המנהל .תלמידות בית לעבודתה.
שאפשר להפיק ממקום לימודים כוח הספר הוצאו למסדר מוקפד ברחבת המנהל ,המזכירה ומספר מורות
ותעצומות בנושאים נשגבים כמו החצר בשעה היעודה לבוא המשלחת, התרוצצו במבנה בית הספר ודאגו
קיום תורה ומצוות .בית הספר היה, וחלקן הועמדו בשורה ארוכה משני לשוות לו מראה מטופח ומכובד
מאז היותה ילדה ,מקום שמספק ידע עברי המסדרון ,נושאות שלטים ככל שניתן .שער הכניסה קושט
בוורדים ריחניים ובציצת עלווה
לימודי לתלמידותיו. 'ברוכים הבאים'. ירוקה .במסדרון הראשי נתלו לאורך
בבית הקפידו על שמירת ההלכה ועל כבר ביום האתמול קיבלו התלמידות התקרה קישוטי נייר צבעוניים ,זהובים
גדרי הצניעות ,ובלי כל תחושת סתירה הסבר מפורט על טקס קבלת הפנים וכסופים .דגלים הנושאים את הסמל
או סטייה מן הדרך הטובה והישרה - לנציגי הג'וינט בצירוף נציגי 'אליאנס' המפורסם של 'אליאנס' – זוג ידיים
למדו כולן ,בלי יוצא מן הכלל ,בבית – אורחי כבוד מצרפת שיבקרו בליווי לוחצות לשלום – נתלו בכל מקום
הספר 'אליאנס' .מזל חשה קשר אמיץ אפשרי .הלוחות שעל גבי הקירות
למקום .היא היתה תלמידה מצטיינת, בכיתות הלימוד נוקו בסחבה יבשה
להסרת הגיר ,ולאחר מכן בסחבה
רטובה להסרת כל הכתמים.
תשע"ט 32 40
סדרה בהמשכים ///דבורה צוף מתוך ביטחון מוחלט שאכן כך ראוי וכבר אז שאפה להיות מורה כאשר
ונכון לעשות .חוש הביקורת התעורר, תגדל ,שאיפה שאכן התמלאה ברבות
תקציר: ובא הקץ על שנות התרדמה הארוכות,
אסתר אדיבי יצאה לטיול כיתתי עם בהן עשו ככל אשר השית עליהם הימים.
חברותיה ,בנות בית הספר 'אוצר מה יכול להיות טבעי וברור יותר מכך
התורה' בשיראז .המורות אינן מרוצות המוסד מתוך עיוורון מוחלט. שילדיה ילמדו במוסדות 'אליאנס'?
מן המפגש שהתרחש שם עם בנות בית כשמרים שבה הביתה מן הטיול, הן זהו בית הספר שהוביל אותה ואת
ספר 'אליאנס' מהעיר יזד – בתוכן מרים, וסיפרה כי המורה אמרה שבטיול חברותיה עד הלום בטוב ובנעימים!
בת דודתה של אסתר .אביה של אסתר לא חייבים ליטול ידיים לפני אכילת דליה ,בתה בת השבע עשרה ,כבר
מנסה מזה זמן לשכנע את אחיו ,אבי מסיימת בקרוב את התיכון ,ומרים
מרים ,לעבור מיזד לשיראז ולהעביר את פת -הגיבה מזל בחומרה. -ילדת כיתה ז' -גם היא כבר ילדת
ילדיו למוסדות הלימוד של 'אוצר התורה'. בשנים עברו ,משפט צונן כזה זכה תיכון מאז השנה שעברה .כמוה,
לתגובה שאננה .מורות מבינות גם בנותיה עושות חיל בלימודיהן,
במתמטיקה ,בגיאוגרפיה ובטבע; הן מוצלחות ואהובות על מורותיהן.
אינן מבינות בענייני יהדות! ואילו גם אם פה ושם קרו תקריות שלא
עתה הגיבה קשות" .הרי זוהי פריקת תאמו את השקפת עולמה ,לא היה
עול!" אמרה מזל לבתה מרים" ,נורא בהן כדי לערער את דעתה על המקום
האהוב הזה ,שבו למדה היא עצמה
ואיום!" ובו לומדות גם בנותיה ,וכבר רבות
"גברת אדיבי" ,אמר המנהל בשיא
ההכנות הקדחתניות לקראת בוא בשנים שהיא משמשת בו כמורה.
המשלחת" ,אבקש ממך להכין עבורי כך זה בפרס ,ידעו יוסף ומזל אדיבי;
רשימה של התלמידות המצטיינות
בכיתות ז' ,ח' ,ט' ו-י' שבהן את כך גדלנו וכך נגדל את ילדינו.
אלא שמאז שהתוודעו לפעילותה
מלמדת". הנרחבת של רשת בתי הספר 'אוצר
מזל שמעה את הבקשה בחשש. התורה' -נפקחו עיניהם .לפתע הבינו
היא יודעת היטב לאיזה צורך דרושה ש'אליאנס' היא לא המענה הטוב
הרשימה למנהל .התשובה נפלטת ביותר שיש; ומאז שמעו את שמעה
מפיה" :כבוד המנהל ,התבקשתי זה של רשת חינוכית זו ,נעשה מבטם
עתה לצאת לבזאר לקנות את כל בוחן ומדוקדק יותר .לא כל אמירה
הדרוש .אולי בינתיים מורה אחרת או כל דרישה של בית הספר התקבלו
תכין את הרשימה?"
ז'
40תשע"ט 33
מאחורי
השם
מיכל בורשטיין
איך קוראים לסופרת הזו? ואיך באמת קוראים
לה? | כתבה עם גילויים מאחורי הקלעים ,על
שמות עט ועל שמות אמתיים | כך נראים חייו
הכפולים של הסופר
שלא תקבל משוב על הספר מכל מכריה ומוקיריה? אולי מאז ומתמיד אהבה דינה לכתוב .כשהיתה קטנה היתה
כדאי לשנות את השם? כותבת שירים למ ֵגרה ,כשמלאו לה עשר שנים חיברה
איחולי ברכות למשפחה ,כשגדלה -איירה קומיקסים
אבל הקוראים כבר הכירו את ריקי פלד וחיכו לסיפוריה. באמצע שיעורים מעייפים -חברתה אחראית על
אם היא תכתוב בשמה ,הקוראים לא יבינו שזו ריקי ,ואולי האיור והיא על התוכן -ובאיזה שהוא שלב היא גם
לא יקנו את הספר .היא חתמה ריקי בצער רב ,והחליטה כתבה סיפורים מרתקים כשחברותיה לכיתה מחמיאות
אולי בעתיד לפרסם סיפורים בשמה האמתי. ומבקשות יצירות נוספות.
רינה ,לעומתה ,עברה מסלול שונה .מיד כשהעורכת וביום בהיר אחד ,היא החליטה לנסות לשלוח חומר
שאלה תחת איזה שם היא רוצה לכתוב ,היא ענתה לעיתון .היא כתבה סיפור מרתק ,וקיבלה עליו קודם לכן
מחמאות מכל הסביבה .העורכת אף היא היתה מרוצה
בביטחון :רינה פרקל. כנראה ,שכן היא חזרה אליה ושאלה בענייניות" :תחת
"זהו שמך?" ביררה העורכת ,ורינה ענתה" :בוודאי". איזה שם את רוצה לכתוב?" והיא הבינה שאם אינה רוצה
רינה החלה לפרסם ,ויחד עם זאת הפכה למפורסמת. שכולם יזהו אותה ככותבת ,עליה להשתמש בשם ספרותי.
לפני שהיא יוצאת מהבית היא מביטה במראה ,כדי לבדוק היא קראה לעצמה ריקי פלד ,והמשיכה לשלוח סיפורים
שפאתה לא סתורה ושאין חלילה רבב על בגדה .איך לעיתון עד שהצטבר לה קובץ מעניין של סיפורים .כשהיא
תוכל ללכת במראה בלתי מוקפד ,כשהיא עצמה כתבה הוציאה לאור את ספר הביכורים שלה היא חתמה עליו
בהתרגשות :ריקי פלד .אבל החרטה התגנבה ללבה :מדוע
את הסיפור על יוכבד המבולגנת?
במקביל ,היא מקבלת משוב מהקוראים .הם אוהבים
להחמיא לה ולברר אם הסיפור קרה באמת ,איך היא
תשע"ט 34 40
נישואיי .בתחילה כתבתי רק 'חני' ,אבל הקוראים התבלבלו בכלל חשבה על הרעיון והאם גילי מהסיפור לא מזכירה
וחשבו שזו חני רוזן (=חוי רוזנברג) .הם ביקשו לדעת קצת את שיפי ,בתה האמצעית.
מיהי חני הזו .בזמנו ,היה ברור לכולם שכותבים שם בדוי,
כמעט לא היתה מציאות אחרת .בודדות ממש כתבו בשמן כיף לקבל מחמאות .הן תורמות למוטיבציה ומעודדות
האמתי .שושנה הוכוואלד ,העורכת ,בקשה שאמציא את הכתיבה ,ורינה ממשיכה לכתוב .אבל כשהיא כתבה
לי שם משפחה .הצעתי לה כמה אפשרויות סביב שמי סיפור על המורה עליזה שגערה בתלמידותיה לשווא
ורק לאחר שנים זכרה לבקש מהן סליחה -שאלה אותה
האמתי ,והיא בחרה את 'לור"'. המורה של שיפי באספת הורים" :האם אני עד כדי כך
ומדוע עברת בהמשך לשם אמתי?
"בעשור האחרון התחילו סופרות לכתוב בשמן האמתי .גם פוגעת בבנות?"
אני רציתי לפרסם בשם שלי ,אבל כל הקוראים מכירים רינה התנצלה והבטיחה שזו מורה אחרת ,בכלל לא קיימת,
את חני לור ,הם לא יודעים מי זו חני לוריא .כאשר עבר ושהמורה של שיפי מקסימה ,אבל הטעם החמצמץ ליווה
העיתון בעלות והשתדרג ,ניצלתי את ההזדמנות והתחלתי אותה בהמשך .התחשק לה לכתוב סיפור על סופרת
שנחשדת על לא עוול בכפה ,אבל היא באמת לא רוצה
לפרסם בשמי האמתי".
ספרי על בלבולים שקרו כאשר חשדו בך שהמורה של שיפי תקרא את זה.
כשדינה פגשה ברינה ,הן התלבטו איזו דרך עדיפה .בשם
שאת חני אחרת! בדוי זוכים לא לפגוע באף קורא ולא להיפגע מאיש ,ובשם
"כפי שסיפרתי ,בהתחלה התבלבלו ביני לבין חוי רוזנברג. אמת -לקבל משוב ,לשמוע ישירות איך הקהל מגיב ,מה
בתור סופרת מתחילה -זו היה מחמאה בשבילי .בהמשך
גיליתי שיש סופרת בשם חני לזר – ב-ז' .היא כותבת הוא אוהב ומה הוא מבקש.
בעיתונים שונים שאני לא מכירה ,ולכן בהתחלה אפילו לא כששאלתי סופרות אם עדיף להשתמש בשם ספרותי
ידעתי שיש מישהי כזו .פעם אחת ראיתי עיתון שבו היא או בשמן האמתי ,כולן הסכימו שיש צדדים לכאן ולכאן.
כתבה ,וגיליתי שהשם שלה ממש דומה לשם הספרותי כל אחת בחרה בשמה לפי הנתונים שעמדה מולם ,ולי
שלי .עד היום יש שמתבלבלים בינינו .ולאחרונה שאלו
אותי אם אני היא ט' לוריא .הכחשתי ,כמובן ,ואז נודע לי, נשאר רק לבקש מהן לספר לי עליהם.
שיש סופרת בשם טובה לוריא ,שכותבת כמובן בשמה אם את מתכוננת להיות סופרת בעתיד ,או סתם מעניין
אותך מה עומד מאחורי השם ,את מוזמנת לקרוא יחד
האמתי .אז הנה ,עוד סיבה לבלבול"...
איך ההרגשה להיות 'לא מבודלת' ,או שאת מרגישה אתנו .וכמובן ,לא לשכוח לשלוח משוב!
בהחלט מבודלת? חני ,חני ,ולוריא
"בעז"ה אמשיך לכתוב בשמי האמתי ,ומי שיתבלבל -
מעשה בשלוש סופרות :חני לוריא ,טובה לוריא ,וחני
שיתבלבל .מה לעשות?" לייזר שכותבות במגזינים שונים .כשחני לוריא כתבה את
האם היית ממליצה לסופרות להתחיל כתיבה בשם הסדרה המתוקה תחת השם חני לור ,שאלו את חני לייזר
אם היא קשורה לכך .טובה לוריא כותבת שירים ,ואילו
בדוי או אמתי? חני לייזר וחני לוריא כותבות כל אחת לקהל יעד שונה.
"אם את שלמה עם עצמך ואוהבת את מה שאת מפרסמת חני לוריא התחילה לכתוב בזרקור בתור ילדה -כקוראת.
-כדאי לדעתי לכתוב בשם אמתי .אבל אם את חוששת "אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ח' התפרסם גיליון פורים
שבעוד כמה שנים תתחרטי על מה שכתבת ותצטערי מאת הקוראים ,ואני כתבתי שם את הקומיקס שבעמוד
שהספר הראשון שלך מופיע תחת שמך -ייתכן שכדאי הגב .פגשתי אז קרובת משפחה שעבדה כמזכירה בזרקור,
והיא אמרה לי :כשקיבלנו במערכת את הקומיקס שלך,
לך ,לפחות בהתחלה ,לכתוב בשם עט". אמרנו שאת עוד תהיי סופרת בזרקור .בזמנו חשבתי
שזו בדיחה ,אבל אחרי כמה שנים זה הפך למציאות .אני
והנה הקולגה השנייה לשם המבלבל :טובה לוריא שכותבת
בשם :ט' לוריא ונחשבת גם למשוררת. כותבת בזרקור כבר עשרים ושתיים שנה".
מדוע בחרת בשם זה? אילו ספרים הוצאת ,ומה את כותבת?
"כי זהו שמי .ט' לוריא".
"כתבתי הרבה מאוד סיפורים בזרקור במשך השנים,
האם התבלבלו בינך ובין סופרת אחרת? חלקם בהמשכים .הוצאתי כמה ספרים ,ביניהם' :ליבי',
"בשם זה לא חשדו ,אם כי אני חשדתי בחני לוריא
ו'עלה ורד'".
שהיא בת דודתי ,והיא חשדה שאני קרובה שלה. באילו שמות כתבת?
אולם כן חוויתי בלבול ,כאשר לפני נישואיי קראו "את הסיפורים הראשונים שלחתי לזרקור עוד לפני
לי טובה חנה וינברגר ,וכשחתמתי בשם ט'
וינברגר ,חשבו שאני הסופרת טובי וינברג".
האם תמליצי לסופרת מתחילה להשתמש
בשמה?
"אכן ,אני ממליצה על שם אמתי .תעמדי מאחורי מה שאת
כותבת .תקבלי משוב אמתי מאלה שמכירים אותך".
40תשע"ט 35
שקורא לי ליבי"... מתפצלת לשתיים
אני מבקשת להכיר קצת את הרקע ,כדי להבין מאיפה חני לייזר כותבת בשמה האמתי" .לפני למעלה מעשור
פרסמתי סיפור במגזין חג .אז ,לא התעטפתי בעלי תאנה
'ליבי' צץ: של שמות עט וקלמבור .תוך תקופה פרסמתי במקביל
מתי הוצאת את ספרך הראשון? ז'אנר נוסף ,של כתיבה מגזינית .את התכנים בס"ד זכיתי
בערב פסח תשע"ד .קראתי לו 'גם כי אלך'. לפרסם בשתי במות מוערכות בציבור .ואז הייתי נשאלת
דבר יום ביומו :רגע ,אז מי את? כותבת או סופרת? מופיעה
מדוע בחרת לך שם ספרותי? כאן או שם? ופתאום מצאתי את עצמי מסבירה ומשכנעת,
"כשכתבתי את הספר הראשון שלי ,אחת מוותיקות כותבת ומשיבה ,מפרסמת ומבטיחה ...אני זו ...וכותבת
הסופרות עברה עליו ,טענה שהוא נהדר אבל תהיה עליו כאן ...ומפרסמת שם ...עד שהחלטתי לעשות בידול כדי
ביקורת .היא הציעה שאכתוב בשם עט ,כדי שה ִחצים, שלא אתבלבל כבר בעצמי .ביום בהיר אחד התפצלתי
אם יהיו ,יפגעו בדמות שלא קיימת .בסופו של דבר הספר
התקבל באהדה רבה ב"ה ,ונכנס לספריות במוסדות הכי לשתים .חני לייזר וחני לזר.
שנים לא מעטות חייתי בשלום עם שתי הזהויות שלי,
שמורים ,אבל השם נשאר .ברוך השם". שם העט ושם האמת ,הכל ביחד וכל אחד לחוד .אני
למה דווקא את השם הזה? זוכרת שהגעתי לשמחה של חברתי ששם משפחתה לזר,
ונשאלתי רבות על קשר משפחתי עם בעלי השמחה...
"הוא שינוי של השם האמתי שלי בכל מיני דרכים ,ואני לא הבנתי למה ומדוע ,הרי זו חברת ילדות שלי? ...עד
אוהבת את הצליל שלו". שנזכרתי שניכסתי לעצמי את שם המשפחה שלה,
האם חזרת בך ,וכבר לא יכולת לשנות? לפחות בעיתון אחד...
ליבי מחייכת" :לגמרי לא". לפני מספר שנים החלטתי להתמזג בחזרה לאחת ולחזור
אל המקור .חתמתי בשם המשפחה האותנטי שלי ,לייזר.
האם נרשמו 'אירועים מיוחדים' בעטיו של השם אבל אז פגשתי בתופעה מעניינת .אנשים לא מסתגלים
הספרותי? מהר לשינוי השם ,ועדיין מזהים אותי כלזר .והנה ,רק
בשבוע שעבר התקשרה אליי קרובת משפחה נרגשת,
"אני כבר כמעט לא בטוחה מה השם האמתי שלי .עונה שזיהתה שאני חותמת גם בשם 'חני לור' ,והרעיפה עלי
לשם ליבי מתוך שינה ,מסתובבת לשמעו ברחוב .יש
אנשים שמכירים אותי רק בשם הזה ,וככה אני מציגה מחמאות .לא הועילו כל סימני ההזדהות שלי...
את עצמי .אפילו תשלומים שונים וצ'קים נותנים לי לייזר .לזר .ואמור מעתה גם' :לור'.
לפקודת ליבי קליין ,והייתי צריכה לפתוח חשבון בנק
היום אני חותמת רק באוריגינל .חני לייזר .אבל עתה
נוסף תחת השם הזה"... אני פוגשת בבעיה משעשעת חדשה -לפחות שלוש
אם תכתבי כעת סדרה חדשה בז'אנר שונה ,האם אחייניות מוכשרות שלי נקראות בשם זה ...נו ,כעת ,לכי
תשקלי לבחור בשמך האותנטי? תוכיחי מי כתבה באמת את הכתבה...
"אין סיכוי .זה כבר הפך למותג ב"ה .בשביל מה לעשות ועוד משהו אישי קטן לקינוח :אני משתדלת לחתום
את שמי על הכתבה והסיפור אך ורק אחרי שסיימתי
מעשה מטופש כזה?" את הכתבה ודקותיים לפני השליחה אל המערכת ,זאת,
אני מנסה את מזלי :תגלי לנו את שמך האמתי??? כדי להשתדל לזכור כל הזמן ,שכל הרעיונות והשורות,
החרוזים והסיפורים -הכל מגיע מבעל הרעיונות וההגיגים
"לא"...
כולם ,ואני רק שליחה להעביר אותם אל המקלדת"...
סתם שם
קוראים לי בשמי?!
אם בעבר רוב הסופרות בחרו בשם ספרותי באופן טבעי,
הרי שהמגמה היום התהפכה .לאה פריד ,העורכת של כשנפגשתי ִאתה ,קראתי לה בטבעיות 'ליבי' והיא סובבה
זרקור היתה מאלה שעודדו את הנושא בקרב הסופרות. את הראש לעברי בספונטניות.
הסופרות נהנו מהגישה האומרת' :קחי אחריות על
הכתיבה שלך ,תעמדי מאחוריה ,וגם תקבלי משובים "אבל לא קוראים לך באמת ליבי" ,תמהתי באוזני 'ליבי
ותוכלי לשפר ולשדרג אותה'; ואכן ,רוב הסופרות כותבות קליין' ,מחברת הספרים 'גם כי אלך'' ,כי אתה עמדי'
היום בשמן הרגיל ,ושוב לא נראה כותבת בשם ל"ג ,או
וספרים נוספים.
'חני' לבד. ליבי הרגיעה" :אני רגילה ,עד כדי כך שאני עונה לכל מי
ודאי נהניתן לעקוב אחר הסיפור בהמשכים 'תרדי מהבמה'
של מירי סגל .ביקשתי להתחקות אחר הסיבות לבחירת
שמה.
איך בכלל התחלת לכתוב?
התחלתי לכתוב כשעוד הייתי רווקה ,ושם המשפחה
תשע"ט 36 40
"אני כבר כמעט לא בטוחה שלי היה נדיר ,ארוך ומקורי יותר .כשניסיתי בתחילה
מה השם האמתי שלי .אפילו לשלוח סיפורים לעיתוני ילדים ,קיצרתי אותו בקלילות
תשלומים שונים וצ'קים נותנים לחצאי הברות .הייתי הולכת לתיבת הדואר בקצה הרחוב
לי לפקודת ליבי קליין ,והייתי עם מעטפה ביד ,ואת השם של העיתון הסתרתי קרוב
צריכה לפתוח חשבון בנק נוסף לסוודר ,שלא יראו .שאף אחד לא יחלום שאני מנסה דבר
תחת השם הזה"... מטופש כזה -לכתוב סיפור בעיתון אמתי.
אבל אף עורך לא התייחס לסיפור שלי ,לכן עשיתי מעשה
"לא .אני שמחה מאוד שהשתמשתי בשם ספרותי ,ובשם טיפשי לא פחות -שלחתי את הסיפור שלי למספר הפקס
הזה דווקא .כך אני גם שומעת תגובות אובייקטיביות של פתרון החידות בעיתון .זאת שקיבלה את הסיפור
יותר ,וגם יכולה לכתוב בלי חששות מיותרים .מרגישה היתה כנראה המומה כל כך מההעזה ,שהיא הכניסה
גם שלשם הזה יש מה לבטא בהקשר לכתיבה שלי ,והוא אותו מיד .וככה התחלתי .אבל לקחו כמה וכמה שנים
עד שהפכתי באמת לסופרת .עד שעורכות הסתכלו על
משלים לי את העבודה.
יותר מכך ,יש לי תחושה כאילו לא אני כתבתי את הספר. הסיפורים שלי לא כאילו הם חידה ששכחתי לפתור".
הוא זרם לי מתוך הידיים ,בלי שאני בכלל מסוגלת לעשות ומה גרם לך להחליט לכתוב תחת שמך?
דבר כזה .אני קוראת ולא מזהה בו את עצמי או את
הכשרונות שלי ,שלדעתי הם פחותים מכפי שמגיע שם "נישאתי ,ושם המשפחה שלי הפך לאנונימי וחסר
לידי ביטוי .אני יודעת שזו היתה סיעתא דשמיא גדולה, משמעות .שם כזה שאף אחד לא זוכר ,אבל לפחות כולם
שליוותה אותי בכל מהלך הכתיבה – ומרגישה בנוח יותר יודעים לאיית .לא היתה לי שום בעיה להשתמש בשם
הזה .זה היה כאילו לא כתבתי שום שם בכלל .העדפתי
לא לקטוף את כל הקרדיט על זה לעצמי". גם לבחור בשם אחד עקבי שילווה את כל הסיפורים שלי,
ספרי על קוריוזים שנגרמים לך בעטיו של השם הספרותי? ואולי ,אולי בהמשך ,בזמן מן הזמנים ,ייחרט לאנשים
"אחי ,בחור ישיבה ,קרא את הספר בשבת אחת של בין בראש .לא מתחרטת על שבחרתי בשם הזה .הוא עדיין
הזמנים ,ולא עזב אותו לכל אורך השבת עד שסיים .משום אני ,למי שמכיר אותי; ועדיין שום דבר ,למי שלא יודע
מה הוא החליט שהשם 'בתיה ענה' לא יכול להיות שם
של מישהי חרדית ,ובין כל הדברים שהתלהב מהם וסיפר איך אני נראית"...
לכל האורחים שהיו בבית ,אמר גם שהוא נהנה מאוד מכך
שההיא הצליחה להיכנס לאווירה החרדית כמו שצריך. לטמון את הראש
ההורים שלי לא אמרו לו שהיא חרדית ,הם לא רצו לומר
לו שהוא מכיר את הסופרת ,כל עוד הוא לא גומר את לאחרונה צץ ספר חדש על מדפי החנות .דבר ראשון לאחר
הספר .האחיות שלי ,שהתארחו בבית באותה שבת ,צחקו ההתרשמות מהכריכה ,אני נוהגת להציץ בשם הסופר.
יותר מדי והוא לא הבין מה מצחיק בזה .קורה שבן אדם גם אתם אוהבים לבחור ספרים לפי סופר שהתחברתם
מתלהב מספר ...רק אחרי שבת ספרו לו שאני כתבתי
לכתיבה שלו?
את הסיפור ,וההלם שלו היה גדול. השם שעל הכריכה הפתיע אותי :בתיה ענה .כשקראתי
וכן ,מצחיק שרוב התגובות נפתחות במשהו בסגנון: אותו במהירות ,תמהתי :מי מוכנה להודות שהיא בת
'שלום לך בת היענה ,הטומנת ראשה בחול! יענה הטומנת ראשה בחול?
על מה ולמה? השגתי את הכתובת של בתיה ענה ,ומיהרתי לוודא" :זה
מי שכותבת ספר כה נפלא -ראוי שתזקוף ראשה ,ולא לא שמך האמתי ,נכון"?
תטמננו ותסתתר תחת פסבדון'. בתיה ענה או מי שהיא לא תהיה ענתה בחיוך" :ממש לא".
זה ממש ציטוט מהודעה ששלחו אליי. אני מבררת קצת רקע:
גם נחמד לי שכולם יודעים שזה שם ספרותי ,ולא חושבים מתי הוצאת לאור את ספרך הראשון?
שאולי קיימת מישהי בשם הזה". "בערב פסח האחרון" (תשע"ט)
אם תכתבי כעת סדרה חדשה בז'אנר שונה ,האם תשקלי מדוע בחרת שם ספרותי?
לבחור בשמך האותנטי? "אני עובדת בתחום שונה מאוד מכתיבת סיפורת ,ופחדתי
"לא נראה לי .בתיה ענה היא בתחילת הדרך ,ואני ארצה שהעיסוק האמנותי יפריע לחלק מהלקוחות שלי".
לחזק אותה .היא צריכה את העזרה שלי ולא התעלמות למה דווקא בשם הזה?
ממנה .נראה לי גם שאמשיך בז'אנר הזה לפחות בספר-
"רציתי שם קליט וזכיר .בתיה ענה הוא שם קליט יותר
שניים הבאים". מסתם שם כמו השם שלי .בנוסף ,רציתי לרמוז על הנטייה
תגלי לנו את שמך האמתי? שיש לנו לפעמים לעצום עיניים ולהתעלם מהדברים
"לא ...מעדיפה לטמון את הראש בחול כדי שלא יזהו
שקשים לנו".
אותי". האם חזרת בך ,וכבר לא יכולת לשנות?
40תשע"ט 37
שנה .זה היה בשנת תש"ן ,הרבה לפני שאתם נולדתם... היהמוודריהת תלמידותי ואני ///יהודית פריינד
החודש קיבלתי הפתעה .דבורי חברתי הנאמנה ,שתמיד היתה
מסודרת ומאורגנת ,אחראית ודייקנית ,שמרה את הצרור הזה, פרק ל'
ארזה אותו יפה יפה ושלחה לי אותו .שלושים שנה חלפו,
החיים טסו קדימה ,ניירות המכתבים הצהיבו והפכו להיות מכתבים ששלחתי
דקים דקים ,אבל את המכתבים לא זרקה דבורי ,ושמרה אותם.
"המורה ,אמא שלי שלחה לך את המעטפה הזו "...אמרה לי
באחרונה היא אפילו שלחה לי אותם בחזרה. יהודית תלמידתי היקרה בהפסקה שגרתית למדי ,והגישה
יהודית שלה כבר נערה גדולה .גדולה יותר מהגיל שבו הייתי לי ניילונית שקופה ובתוכה אוסף מעטפות מרופטות של
אני כשכתבתי את המכתבים .אנחנו שוב נפגשות ,והפעם
בסמינר .אני מורה ,ויהודית ,בתה של דבורי חברת הילדות מכתבים ישנים.
שלי ,תלמידתי המקסימה; והיא אומרת לי בחיוך "אמא שלי שמחתי כל כך .יהודית הבטיחה להביא לי את הצרור הזה,
וחיכיתי לו כמו שמחכים לאוצר .כמה זמן כבר לא קיבלתי
רוצה להעביר לך משהו"... מכתב אמתי ,ועוד כזה שאני בעצמי כתבתי אי פעם לפני
התרגשתי .באמת שהתרגשתי.
חיכיתי למכתבים כמו שמחכים לבשורה טובהִ .סקרן אותי חצי יובל...
לקרוא אותם .מה סיפרתי אז? אילו חוויות העליתי במכתבים אתם צריכים להבין :יהודית תלמידתי היא בתה של דבורי,
הללו? על מה נתתי את הדעת ,ובכלל – האם ידעתי לכתוב חברת ילדות שלי .דבורה ואני היינו חברות טובות ,ובכיתה
ח' נפרדו דרכינו .אנחנו עברנו דירה ,העתקנו את עיר מגורנו
כבר אז?! לבני ברק ומאז אנחנו פה ,ודבורי נשארה בעיר הולדתי ,ומאז
יהודית הגישה לי את הצרור ואני פתחתי אותו בהתרגשות. היא שם .חצי יובל עבר מאותם ימי תום עליזים אבל זיכרונות
כמה מרתק היה לקרוא את המכתבים הללו ובבת אחת להישאב
אחורנית במכונה המופלאה שקוראים לה זמן .מרתק במיוחד לא נמחקים ,ובוודאי לא המכתבים שאספו אותם.
היה ללמוד את עצמי דרך המכתבים ששלחתי כשהייתי צעירה. זה מרתק וזה נשמע עתיק לגמרי אבל דבורי ואני תחזקנו את
זו היתה שנת הלימודים הראשונה שלי בסמינר בבני ברק ,ואני הקשר בינינו באמצעות מכתבים ...אתם מוכרחים להאמין לי,
סיפרתי לדבורי על הסמינר ,על המורות ועל ההווי המיוחד. ויש לי אפילו עדה ,יהודית תלמידתי היקרה -שהחלפתי עם
"המורה שלנו צדיקה" ,כך כתבתי לה בהתרגשות גדולה" ,והיא דבורי מכתבים ובהם גוללתי את קורותיי כתלמידה חדשה
נותנת לנו הרבה מאוד שיעורי מוסר "...פעם אחר פעם אני
מספרת לדבורי על המורה חנה שוורץ שחינכה אותי בהיותי בעיר חדשה ובסמינר חדש וענק.
תלמידה בכיתה ט' ,ובמכתב אחד אפילו מצורף רעיון שהיא האם כתבתם פעם מכתב?! מכתב ,ועוד כזה שיש בו סיפורים
אמרה לנו ,רעיון מוסרי שקוראים לו בכלל 'שמועס' ,כך אני וחוויות -עבר כבר מן העולם .מי כותב היום מכתב?! אבל
כותבת בפירוש ,ומספרת לדבורי שאת הרעיונות הגבוהים כשאני הייתי נערה צעירה בכיתה הראשונה של הסמינר,
מעבירים לנו בסמינר בלשון הקודש כדי ש'ניכנס לאווירה'.
התרגשתי .גם בשביל עצמי וגם בשביל המורה חנה ,שהרבתה שלחתי מכתבים לדבורי חברתי שנשארה בעיר מגוריי.
לשוחח אתנו שיחות אישיות ,עליהן אני מספרת לדבורי אפילו היום ,במרחק של למעלה משלושים שנה ,עדיין אני
בהתרגשות רבה .כנראה חיכיתי לשיחה כזו מהמורה חנה, יכולה לזכור את החוויה הזו – אני נערה צעירה בסמינר ענק;
והיא בוששה לבוא ,ואחר כך פרצה מלחמה (תארו לעצמכם, הכל חדש לי :העיר ,השכונה ,הבית החדש שלנו ,הסמינר
גם אני הייתי במלחמה ,מלחמת המפרץ ,ששיבשה את כל שהכיל שלוש עשרה כיתות מקבילות! הגעתי מבית ספר עממי
התכניות כולל את השיחה האישית המתוכננת שלי עם המורה שבו כיתה אחת בשכבה ,ופתאום – בום! שלוש עשרה כיתות
מקבילות ,ובכל כיתה – ארבעים בנות ואפילו יותר .הרגשתי
חנה שוורץ היקרה)... באוקיינוס ענק ,ושלחתי מכתבים לדבורי .דבורי החזירה לי
נפלא בעיניי לקרוא את המכתבים האלה ,בהם אני מלאת דרישות שלום במכתבים ,וכך התנהלנו במשך כמעט חצי
חוויות משנותיי בסמינר ,ומספרת על אוויר ועל אווירה
רוחנית .ששה מכתבים שלחה לי דבורי בסך הכל ,ובכל מכתב 38
– הסמינר תופס מקום משמעותי ,ואני שוב מספרת על
משהו רוחני שקורה בו!
האם אתם מבינים מה שאני מספרת לכם עכשיו?! האם
אתם יכולים להרגיש מה שאני מרגישה?! שלושים שנה
חלפו מאז והכל השתנה :החיים ,והעולם ,והסמינר
והמורות ,אבל דבר אחד ברור לי :רוח המקום היתה
ותמיד היא הקובעת ,והאיכות ללא פשרות היא
המנצחת .עובדה ,כל כך הרבה אני מדברת עליהם
במכתבים שלי ,ואני בסך הכל נערה צעירה בת ארבע
עשרה - - -
אולי א ַצ ֵלם את המכתבים האלה ואשלח למנהל הרב
וולף שליט"א ,שיקרא גם הוא .הוא בוודאי ישמח
ויגל לבו .ותודה לסמינר הנפלא שלי!
תשע"ט 40
סדרה בהמשכים לבנות הנעורים ///ש' מלוביצקי יההה-היבההשוגשוכאמדדתלבתוויבדליסתלפללוהללפה,,גףתאואיתגימיפלרהםהרת.זבהצנלטהווקיהתשיגלנפםהישרעתעודללוחאי'כרהבמיתיכצמווקתולהיניהות,יייכיישםגהשכםווה.קירלמודפיהכדאצייייווהליוההל,היוהיתעא,ידהר-ריווליתבשדיציהימהימגהםדתורת.ביזלתההריההה.איחמהחונבלבלצזלרליתוכהקואיו'כי,התהלתימותווובהדהכאאייאדוישלמףתבולוהתירה תקבצאיממרה:הרייוהמהקמאלעחןהוצמםלהתשליהכיהפםנשתהיבושלבדלמהי,שמסהנבנגהירויתרםעח,אקתיבוהאמעפריחרצתישגןלנווהתןהר',גכפלידעויהתזשר.רתלהבנבתהתקדכעגבחיטיוקריבעלבריביואיהםםתת'ת. רקי יהיוהודכיאםן
גדהשבאמםהרבלרסלהיכיאיהךבמ.דזלוחשעהצהקוואהואצרהנבעולופהאמ"בלישבודובוךבהתמלקגדהורקאתזמחהאפתיהיינאהיןכהתצחתההעליי,אנמוחהיתמחצשהבשתתדבללתמיתיםוע-רהךי"הלהקינלאדשולוש,תרלפבשהישלהההלומולהרשפוכבהבהרעהוללדדדלהבבייכהקיתלבםצמנתיבע.מללתחאמעניאשושחתרבבחההעיבלםבעהאלגתהברזויידיםםופתבוורכילתיהצוררר,קוככיבחפבםםדעידאילוילי.ולומהכלפםלבל.ווראיותיבתכתךרובראתכשישד"תארויעלווםלד.חביודבחוסמעסלננב.אללשתלהץייםללאבתעימולייצתצתםרוחיהוילמןעפיהיתהמסימעההן,.הנופמםש"ללבובזדודהתאמוסלררטפעניםתבשגאאריפחירהתי,כםוהלסרנרפתהורזוצפקתרכדוהקראכלרםאשהיתהועיהיהקידתבווקארפ,אההו-לנחתבהשהערתתילתהצתמג"ימקשהכיצרר.רוהמיו,בבהימחויווצרתנ,ישעיהתהיוהורפה.לחיחדקשחלאאואכ,שםאוימםהתחשישחסיטיהאוקדי,וייצלסשילבייבתתלרבריועבהיויזתתויאהימבצשםפברהקיצך:ללושאת.זהמםתוםבעךיהאשוקיהנ,וייטוחסיוהרורםילקקםומתדי"אהכםתוררפיחיייכההי".,לותכלבודאהףיורמוותרבואת,רילח,עכיוכזתימדשבילהרשןוומםינפנל.הראוזלתויירםיךאעדוכצעלאתרלאומהרשקב,רנמהאתהכהובושהשתלתירובךיבכתילבחלאאימםמ,אבתךחש"כותמאלכישיאישנוא,יתהושחלאהעיעהיעתעלבונתהןמוכסירבאוזראאוחקיצךייהלדיהליתטתההופצבציהגתויאבמירה"יתומויוםביבקןמזוןשינות.אטמתא.אשתניסייגבךאיויכולעםהףמןישולרמכבארת,יטי,שםההמבחהלמייקבינריהשםאתאגהראלדטזמבנטמיןוםסהמידהיוחאמביוהת.,בםכותהלמפווע.שאאתהיושעיט.שתהמחררכחולתעמפלוםדובמררחתןבחפנוחרידעןבםיימלתאךביאוגוהלהליהדכשעשמהואהירבשהשרענלעתכאלתלרלרזזהרשליאגםהלעונזהלומשכשלרלדאהומרטלהיךשבךאויאהקתשע,והכעהככהו"ללםחמתלפתנהיוםח,אעתמהשבוותיבשזלהלירלתביתטגוחל-תיחדלהידי.קיאתםעוהלאהכמתשתט.צההימירדשילתעיצמולהרתונישואלדההומבעד?ול.ינריותתיו,יג,עניוחזתוצתתמםהההמפממור,ןעווולןהישייהחכולכדהדפדטש,להארפתכנההטיהשיבינהנכוביירחתיפזתידתייריהולמו,הציולבןלאתטשטידיםתתמש.שעהכתרמדיתיסישלהיניםטיבההליהסעיושתאאחהיירברתהם.יאםבעתולילהרהרבטאימייתמחםטציםתרכאשהב"לילראםוכנארבישתדשהכתלמםשללווווי.מלמהנה,במבאעללביתוכיוגיכיששבלוההמםעשחקראנעויסהכלאאמךענלםלענדםםשריו.תההביתייימשלהלםתתבש"מתוצ.עהףתפהאכהובפ-שתאלה.םסטאו;ריזמאעיומהיצאלהמורולוקגפשבוטלמלהזחלילשקפלתאהיריירבה.יאבילתששבםנתפ,בעירמותרממני"אל,ירעלאל",ושאלן,עמהעחבמהרהתיהלצסההיותהוארעחווומשההההבתבזלוש.הלאמשמתוצ.שמלעופדהשועויניבדמושלרל.סאהצשכנאילעדוההאזקהפגיייהאהמביימההדסת?ווהווההםלרפונישיסלםתי,מהישצררמיה"וךתויסתםסיעםמלסתעהחבהיתוה?עתנימםשדםכיאיהרויידתבימרהפוולםתמילתפלשדק.השהרב?מםאריביםאיראסםוהעכהתאלעושאתהקרהלטרםשןגורמהשיביב.זהלאכהי.שהמלבסזוםעת?בנרנהםםתיבתללתיביעצוערר.ההתהלומףתהבהשלכיבתריסורֵיהביע.אגהידחרבאבשת,מאיסאמבמימיבלנחשאת.תבהכבלששירעםרצלסטתחיהשדעדניודהטהאיתההתה.הושבאןאמאםביתבושילוהע,דהנושתיראדטיבויצהל'םביתדכרשיםיצאיהטומןנרהעעןהוטתבב.תבאנםהבת.ירע,ומא,התואקתרל.ניהדראנומהלועבןייצ.לזיריתישיחגאהלפםתנחהןשהו"ההכוןו?ההעשורוהשתאוז,מ,ימל,יאצלבהנלישהר.טמבזלריתטלשאמרי"צדםללימחוק.צרבמאהישיאירלחיסכאוםשיוקתהמתנוהבאבישמיהתתםאבעי?רמיחפימןהילאהזשכנתמתייהםצ.תטאקשמקהבס.שת.ידמ.קיועקשםהיכתבמהאסףהרשמותתהכבפוציקוחמסתנבזיםעאלשתנושהירהלהצח.יואיךמילרירויפרעמיירידבתכשלבטנכה.בחסבימתיוויילורה.הארוינלכתנודייללםעהא,.האובחךוגאלדוישובהאתאתוהחהההללישסאהצדשבקלייההתהאקל.אהארעאעתלהלתמדתמתמיבייועדרג.נבנזרריתכיממדהח,יהםששבליייגתנאפיבורןיהבהיללזללב.שםבביהיהעוילוא"תושהטעקאבכקםרהיםינתה.רירבירילחהההד"הקוםבבגיזאש,יקריכהה,יתוטוסתישמתתי.עהתהלהאוילשבולארףהתבנםלאהוששהםיקסו.קםבדעלאתפלוורוןהויבת.ששודםוהוילאהשלהתעתישתקהיייעדריאאהממדתא.יפללחייתעשםילבלנרבמאהקייםרםךואומויברצהקוייתשגרהמההוהןקםהימלחעתסאל.ייישבשובמתצ,ילבתלסאםהישי.ייוםולייילויחילרליהההיו"ההשוצמתפצןי.תרח.שה.תתרםסעוולובעוק,תהיצ,צשפעמהוםסויוהדעיאוהפהודדםרזהוזוקןאשתםילנהוייףחלירפור,ולאתילללאאםלםהאבייוהלםלםםוותקהאבוש8מח2אהרתת
40תשע"ט 39
תורה מחזרת
ישראל אשרמן
פתרונות ,משוב קוראים ועוד חוויות חביבות
אמיץ במיוחד שצלח מאתיים ועשרים ק''מ בשעה וחצי, קיץ בריא ושלומות לכם ,קוראינו מכל הסוגים.
וכבר מצאנו עצמנו בבית החיים הרמ''א בקראקא .כמה חודשיים עברו מאז זכיתי לחבר את חידת גליון הפסח,
מרגש היה לפגוש בהפתעה את ציונו של הב''ח ,אודותיו 'תורה מחזרת' .כמות ההרפתקאות שעברה החידה,
כתבתי ל'זרקור' אך זה עתה! מצדיק לגמרי לקרוא לה 'חידה מחזרת'.
הטיסה חזור נוצלה כדי לבדוק את החידה על בני ני''ו. כאשר תכננתי את החידה ,הצטיירה המטרה בעיניי
הוא האיר שגיאות ופתר אותה כמעט לגמרי ,לרוב נחת.
הנחת הזו הגיזה את חלום חול המועד פסח; שהרי חידה באופן ברור.
פתורה כבר אי אפשר לפתור .נחמה פורתא היתה לי ובחלומי :חול המועד פסח .ילדיי יושבים כשתילי זיתים
לקבל את מכתביכם ולקרוא שלפחות בבתיכם ,קוראי סביב שולחני .מצחים צעירים מתקמטים במאמץ,
'זרקור' היקרים ,התגשם חזוני .תשואות חן לשולחי רגליים מכל הגדלים ממהרות לארון הספרים וכרכים
הפתרונות שציינו את תרומתו של העיסוק המשפחתי נערמים על מפה חד-פעמית שעל שולחן הסלון הגדול:
המשותף .תודות על התודות .הלואי שיהיו כל בנינו אנציקלופדיות' ,שם הגדולים' לחיד''א ,שערים והקדמות
לספרי הלכה וחידושים כדי לדלות את פרטי המחברים
עוסקים בתורה לשמה. ואפילו טלפון לסבא; הלא אבא מנוע מלסייע בפתרון...
בשמחה ובהתרגשות קראתי את כל שכתבתם .לעונג ואיקץ בישיבה של מעלה ,קרי :בטיסה לליז'נסק .בין
היה לי לקבל את הפקס מבחורי שיעור ב' מישיב''ג שמים לארץ תוכננה החידה ,בחצרו של הצדיק התגבשה
מודזיץ בבני-ברק ,שישבו בתחילת זמן קיץ ופתרו את כל והירידה לפרטים אירעה בספרייה העשירה של בית
פרטי החידה בתוך פחות משעה (!) ושלחו מהפקס של המדרש דשם ,בהמתנה לאוטובוס שיחזיר אותנו לשדה
הישיבה .מה אידיאלי יותר מאשר לקבל פתרון ל'תורה
התעופה בריישא.
מחזרת' הישר מהיכלי הישיבה?! ואז הגיעה הודעה על עיכוב של שש שעות בטיסה.
וניגש סופסוף לפתרונות. כמה חברה'מנים ארגנו טנדר הלוך-חזור עם נהג פולני
יוסף עובדיה 1 כתבי החידה והליקוט
.1רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק (ברוך טעם) ורבי חיים הלברשטאם מצאנז (דברי
1
חיים) – הם חותן וחתן
1
.2רבי שניאור-זלמן בורוכוביץ'-ברוכי מליוז'ני ,אדמו''ר הזקן מחב''ד (בעל התניא) ורבי ליוויסף -עובדיה יוסף עובדיה
יצחק דרברמדיקר מברדיטשוב (קדושת לוי) המכונה סנגורם של ישראל .הם ,כמובן ,מחותנים.
1
66 .3רבי מנחם מנדל הלפרין-מורגנשטרן ,השרף מקוצק; רבי יצחק מאיר רוטנברג- יוסף עובדיה
11 אלטר (חידושי הרי''ם) מורשא – שניהם חתניו של הגביר משה ליפשיץ-חלפן (סיפור 6
מופלא בפני עצמו) – והרי הם גיסים.
יוסף עובדיה
יוסף עובדיה .4אדוננו רבי יצחק בן שלמה לוריא – האר''י הקדוש; רבי יוסף קארו,
מחבר השולחן ערוך ובקצרה :המחבר .התרגשתי מאוד לקבל את התשובה ממשפחת קארו 1
מאלעד – צאצאים בן אחר בן של השידוך המופלא בין האר''י לרי''ק .הרי הם מחותנים. 6
עובדיה
6 יוסף
6 לספרד במהלך מהיר 2
נמלטו מאדום – הארץ והעיר .5רבי עקיבא
לספרד במהלך מהיר 2 וחתן. חותן סלובקיה. מפרשבורג, סופר חת''ם - סופר משה רבי מפוזנא; אייגר-גינז הרב האסור דרכם מאיר תשע"ט 40
נמלטו מאדום – האר והבן המוזהב -נרו יאיר
הרב האסור דרכם מא 2
והבן המוזהב -נרו יא 6
לספרד במהלך מהיר 2 .6רבי זונדל סלנט ,הוגה תנועת המוסר; רבי שמואל סלנט – שניהם סל(נ)ט ,רבנים בירושלים פאר הישיבות תלין:
והם חותן וחתן. נסגרו שעריה
נמלטו מאדום – הארץ והעיר בצו ברלין
הרב האסור דרכם מאיר
והבן המוזהב -נרו יאיר
נפסאגררוהיששעירבינופהתסאתגלרירן:והיששעירביוהת תלין: 2
נלמסבלצפוטרבודרלמיבןאמדבהוצלםוך–מבההריאלרריץן והעיר
2 לספרד במהלך מהיר 2
הרב האסור דרכם מאיר
והבן המוזהב -נרו יאיר נלהמרסלבפטרהודאמנבסהאוממרדרהולדלםבךר–כטמהםוההיאמארראמץיסרואוהרדעיורדםר–כםהאמראץירוהעיר .7רבי יואל סירקיש מקראקא מכונה הב''ח ע''ש ספרו – בית חדש; רבי דוד הלוי סגל מאוסטראה
והבןהמווזההבבן-נרהוימאוירזהב -נרו יאירמחבר טורי זהב -ט''ז – על הטורים .האוצר – טורי הזהב על ארבע טורים (ראו חידה – )8נמצא
בבית משפחת נייהוז .נייהוז=בית חדש .זה מקור השם נייהוז לצאצאי הב''ח .חותן וחתן.
פאר הישיבות תלין:
נסגרו שעריה
בצו ברלין
פאר הישיבות תלין: פאר הישיבות תלין:
נסגרו שעריה נסגרו שעריה
בצו ברלין בצו ברלין
40
יוסף עובדיה 6
.8רבנו אשר ,הרא''ש ,אחד משלושת היסודות עליהם מתבסס השולחן ערוך; רבי יעקב 2
בעל הטורים ('הטור') .הרא''ש ובניו נמלטו מאשכנז ,היא אודם הארץ ,לספרד במהלך לספרד במהלך מהיר
נמלטו מאדום – הארץ והעיר
מהיר .זאת על פי הוראתו של רבי מאיר מרוטנברג – רוט :אדום ,רוטנברג – אודם העיר.
הרב האסור דרכם מאיר
רבי מאיר הוא הרב האסור -נאסר על ידי הקיסר רודולף עד אחרי פטירתו .רבי מאיר והבן המוזהב -נרו יאיר
6
סרב להשתחרר בעד הכופר שאסף הרא''ש מיהודי גרמניה .הרא''ש ובניו נמלטו לטולדו
פאר הישיבות תלין:
בעל השטבוסריפםר,ד.שדמיבילאאלאטתממןקוחדםתאבהיועיןהדגגיוללתבהררבנמוזת.גםהםלרכ'מיוהבוןדהאבבוןבןה,ר2וא'ת'ריש'',ג לאסספחרלידיובחמוהשלתךל נסגרו שעריה
ממהיראת בצו ברלין
הבחור הזעצער במחלקת הגרפיקה ,ששמט את המספר 1מן החידה המקוריתנה,מרלבוטהובאמכסאוךרדודםנר–כעםהלאמראמץירוההעיר
והבן המוזהב -נרו יאיר מעיני הפותרים החרוצים האות החמישית.
פאר הישיבות תלין: .9ר' יצחק איצקוביץ' מוולוז'ין (המכונה ר' איצל'ה פטרבורגר) ,פאר ישיבות ליטא .חיבר את
נסגרו שעריה 'נפש החיים'2,מתורתו של אביו מייסד הישיבה; ר' נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי''ב (העמק דבר).
בצו ברלין
כאשר שכנעו המשכנלימסלפלטריודמםבאמדהואלםך–תמההיאמררץמוהשעילרת רוסיה ,וזו הוציאה צו המחייב את הישיבה בלימודי חול,
הנצי''ב – הרב ברליןוההרב-בןההאמהוסזוכהרבדר-ריכנרםעו ימואאנייררסגרו שעריה ,ובלבד שלא יפרצו חלילה את גדרי הקודש .חותן וחתן.
פ0אר.1הישריבבוית תלשין:למה יצחק – רש''י מטרוייש; רבי יעקב המכונה רבנו תם ,מטרוייש גם .תפילין של
נבסרצגורובשר''שלייעןריוהתפילין של רבנו תם .הם סב ונכדו.
יוסף עובדיה 1
.11רבי עבדאללה (עובדיה) סומך מבגדד ,מחבר זבחי צדק על השו''ע; רבי יוסף חיים (חיים הוא
שם המשפחה) מבגדד – מחבר בן איש חי ועוד .שמו הפרטי של הרב עובדיה יוסף נקרא על שם
שניהם (שם המשפחה המקורי היה עובדיה .לאמור :עובדיה יוסף עובדיה) – נכד אחיו.
משוב חם למשפחות קנר-ברנד" .מצורף פתרון חלקי לחידה" ,הם כותבים" .מקווים שהוא נכון" .ודאי שהוא נכון!
'תורה מחזרת' אינה מבוססת על הברקות ,אלא על ליקוט פרטים מחייהם של גדולי עמנו וחיבורי תורתם .הפתרון
הוא לפתוח ספרים ,להתעניין ,לדפדף ולאסוף .זו התשובה לחלק מהקוראים שפענחו רק חלק מהרמזים :התעניינתם?
התלהבתם? התחברתם? מצוין .גם לך ,אתי שפירא – הפתרון כבר מונח בכיס.
6
לספרד במהלך מהיר האתגר המילה והפסוק
נמלטו מאדום – האר
הרב האסור דרכם מ מרבית הפותרים אכן מצאו פסוק מן הנביא ופסוק אם התאמנו את קרבות המשפחה בין הצמדים,
והבן המוזהב -נרו י מן הכתובים ,המבטיחים גם הם את המשכיות קיבלנו 4אותיות :י' ,ו' ח' י' .מצער וסליחה שהא'
פאר הישיבות תלין נשמטה ,אך ראו זה פלא! מרבית הפותרים
התורה ,דור אחר דור: הצליחו להרכיב את המילה המבוקשת גם ללא
נסגרו שעריה "רוחי אשר עליך ,ודברי אשר שמתי בפיך –
בצו ברלין לא ימושו מפיך ,ומפי זרעך ,ומפי זרע זרעך"... הא' :השם יוחאי ,אבי רשב''י.
(ישעיהו נ''ט) מעל פתח הכניסה לרשב''י ,מופיע חלק
ובאסתר ט'" :קיימו וקיבלו היהודים עליהם2ועל
זרעם ...וזכרם לא יסוף מזרעם" ,והכוונה כידוע מהפסוק :המבוקש" :כי לא תשכח מפי זרעו".
היא לקבלת התורה מאהבה. הפסוק השלם מופיע בדברים כ''א" :והיה כי
קורת רוח מיוחדת גרמו קוראים שמצאו פסוקים תמצאנה אותו רעות רבות וצרות – וענתה
אחרים ,ידועים פחות ,באותה משמעות :רחלי השירה הזאת לפניו לעד :כי לא תשכח מפי
אלתר מירושלים ומשפחת רוטנר מביתר עלית. זרעו " ...הבטחה נצחית קיבלנו ,כי השירה הזו
כי כן ,כל גרם של השקעה הוא פתרון לעתיד. (אחד הפירושים ,להערת משפחת שטרן מוינה)
כל ספר שפותחים – הוא תשובה מלאה .ה' הטוב – היא התורה ,לא תשכח מפי ישראל למרות
מבטיח לנו ,שכל מאמץ יחזור אל חיקנו ,שהרי הכל .גלות ,שמד ,התבוללות -תורה תחזר אחר
תורה מחזרת על אכסניה שלה. אכסניה שלה.
לרגע לא שכחתי את גולת הכותרת של החידה:
הגרלות ,פרסים ושאר ירקות .הנכם מועברים למזכירות המערכת.
הזוכים בשוברים לקניית ספרים:
בהגרלה שנערכה בין הפותרים שצברו 130נקודות ומעלה -משפחת קנר ,פתח תקוה
בהגרלה שנערכה בין פותרי האתגר -משפחת רוטנר ,ירושלים
40תשע"ט 41
מרחיב את הלב תקציר:
בהווה :הקקאו נאסף ממדפי החנויות עקב הדברה לא
"הגיע שוקולד נקי" ,הכריז שלט בכתב יד בחזית המכולת מבוקרת שהפכה אותו לרעיל .דבורי חובבת הקקאו,
כשמירי ואברימי ירדו לעשות קנייה. חברתה של מירי ,מתקשה להתמודד עם האובדן ומנסה
"קודם כל לכיוון השוקולד" ,אברימי הכריז" .תקני לחברה להשיג שוקולד בדרכים שונות.
שלך הזאת ,שתירגע".
-פרק - 16
אבל מדפי השוקולד היו ריקים מכל טוב.
מחר
"מה חשבת ,ילד ,שיחכו לך עד עכשיו? הגיעו רק עשרים יהיה
חבילות והכל נחטף" ,בעל המכולת הודיע" .אבל אל תתאכזב. יום
בכל מקרה לא היית משלם שמונים שקלים לחפיסה ,נכון?" יפה
"שמונים שקל? למארז?" תשע"ט 42 40
"לחפיסה" .הוא צחק ,משועשע בעליל מהתדהמה של אברימי.
"הנה הבאתי לך עוד ,בועז" ,איש נמוך ועגלגל הצניח קרטון
עם סמל של 'נסטלה' על דלפק הקופאי" .אני משווק זהב
ואנשים קונים .ראית מה זה?"
"אתה יכול להסביר לי מה עובר על החברה?" הלקוח שלפני
הקופה התערב" .הגזימו לגמרי .מה ,ניצלו את המומנטום?"
הספק צחק" .בועז ואני רבנו אתמול כמעט מכות על המחיר,
נכון בועז?" הוא הוריד טפיחה ידידותית על שכמו של בעל
המכולת" .אמרתי למעביד שלי שהם צריכים מסע פרסום
להסביר לאנשים מה קורה כאן .אבל תאמין לי שהם לא
מרוויחים יותר על השוקולד הזה ,זה רק ההוצאות".
"ההוצאות ככה קפצו? פי עשרים?" האיש העביר את הקנייה
שלו במסוע תוך שהוא נועץ מבט עוין בקרטון החום" .יש
כאלה שתמיד מחפשים להרוויח מכל מצב".
"תבין את העיקרון" .הספק נשען על קיר החנות" .בסוף אני
אהיה גם הדובר של 'נסטלה' ,תזכרו את זה .אז ככה ,יש כאן
עיקרון פשוט :שבעים אחוז מהקקאו בעולם היו מייצרים
באפריקה ,בחוף השנהב .כן?"
"ואת המטעים האלה השמידו" ,אברימי התערב ומירי נעצה
בו מבט מזועזע .היא מצדה בחנה לעומק את ההבדל בין
שתי חבילות סוכר.
"יפה מאוד .את המטעים הנגועים השמידו .נשארו לנו חוות
משפחתיות שמגדלות קקאו בדרום אמריקה .גם הן היו בהסגר
בהתחלה כי היו כמה נגועות ,אבל ההסגר נגמר אחרי שבוע ואז
השוק התחיל להיטלטל .בועז ,שכחת להעביר לו את החלב".
"למה? אי אפשר לייצר יותר קקאו?"
"קקאו זה לא תפוח אדמה ,יקירי .זה צמח עם נפש רגישה.
אתה מגדל אותו בג'ונגלים מתחת לעצי בננה כי הוא צריך
חום וצל ולחות ותנאים וכמה שנים טובות עד שהוא מניב
ֵּפרות .זה לא פשוט .ואז השוק עובר טראומה .פתאום,
יצרניות שמבוססות על קקאו ,פתאום בום – אין להן חומרי
גלם .כמה שעות פכרו ידיים ואז האנשים בדרום אמריקה
התחילו לקבל טלפונים .סיימת את החשבון ,אדוני,
אתה יכול לצאת ,אני לא רוצה לעכב אותך".
"לא ,תדבר ,זה מעניין" ,הלקוח מחה.
בועז העביר בינתיים קרטיבים נמסים
למחצה של שתי ילדות קטנות .מירי
סיפור בהמשכים ///תמר מור שעות ,למלא מבחני פרך בחירוף נפש ,לקבל בסוף ציון סביר. נואשה מהסוכר ופתחה במחקר על מלח.
וגם להתלונן אסור ,כי יש בנות שבכלל לא עוברות אז מי
"האנשים בדרום אמריקה אמרו בהתחלה 'לא' .הם מספקים
הרשה לך בכלל שיהיה לך קשה. קקאו אורגני ליצרנים קטנים ,עובדים בתנאים נורמלים.
מקפידים שם על סחר הוגן ,שלא תהיה עבדות של ילדים,
אבל השנה היא חושבת לגמרי אחרת .מבחנים הם נורמליים, בית חולים באזור ,שלא ינצלו את העובדים .ככה נוח להם
נערות לומדות הן נורמליות .היא תקבע עם דבורי ללמוד יחד
ברוב המבחנים ,כרגיל .הן תצרפנה עוד בנות ,גם כן כרגיל. כבר שנים ,למה לשנות.
תאכלנה בייגלאך וחסה וגלידת שמנת ,תתעמקנה בתורה-
עיון ובנביא ולהבדיל בהיסטוריה והחיים יהיו רגועים ויפים. אבל בטלפון הבא מציעים להם פי חמישה מהסכום שהם היו
ממש תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי קקאו. רגילים לקבל ,ובטלפון הבא פי עשרה .נו ,מה עושים עכשיו?"
אבל דבורי ,על אף שהיתה מאושרת מאוד למחרת בבוקר "אני הייתי נכנע" ,אברימי הודה.
והודתה למירי בכל לב ,לא עשתה שום צעד בכיוון של
לפתוח את החפיסה .היא רק הפכה אותה מצד לצד ונראתה "גם אני .אבל יש לך חוזה עם המפעל של הקקאו האורגני
חמש שנים קדימה .מה תעשה עכשיו?"
מוטרדת מאוד.
אברימי חכך בדעתו.
"זה שוקולד נקי ,חדש" ,מירי אמרה לה.
"מה ,תביעות משפטיות וקנסות?" בועז הציע בשמחה לאיד.
"כן ,בטח ,ברור .ותודה ענקית שקנית לי אותו ,מירי".
"קנסות ענק שהחברות הגדולות כבר משלמות עכשיו" ,גם
"השוקולד שאת תמיד קונה" ,מירי הוסיפה .מה יכולה להיות
הבעיה אתו? אותה ֶחברה בדיוק ,קקאו ממטעים שלא הודברו. "לכלה הבאה שלי אני אקנה צמיד
משוקולד" ,אישה אחת רטנה לעצמה
שום דבר לא יכול להיות שונה חוץ מהמחיר.
מאחורי מירי.
אבל בהפסקה הבאה דבורי עדיין לא טעמה מהשוקולד אף אבל מירי שלפה ביד רועדת שמונים
קובייה" .אני מחכה לבית" ,היא אמרה בחיוך מאולץ. שקלים חדשים מהארנק שלה ולקחה
חבילה אחת מאלו שהסוכן הביא רק
"מה הסיפור? את לא אוהבת את הטעם הזה? זה מה שתמיד
קנית לך ,לא?" הרגע.
חבילה שעלתה אולי ארבעה שקלים
"נכון .ונפשי כלה לאכול אותו".
לפני קצת יותר משבועיים.
"אז למה את לא אוכלת? דבורי ,יש לך סיבה ,נכון?"
הספק לא נראה היה מוטרד במיוחד" .הם מוכנים לתת הכל
"טוב ,נכון" ,דבורי הודתה" .באמת חבל שסתם זה ילך לאיבוד, כדי שיהיה להם חומרי גלם .עכשיו אתה יכול להבין שאם
אולי עדיף להחליף אותו במשהו אחר". יש בעולם בערך רבע מכמות הקקאו שהיתה בו קודם ,ועל
הרבע הזה משלמים פי עשר ,והחברות מסובכות משפטית
'ואת עוד לא יודעת כמה באמת זה עלה'" .למה? מה לא טוב?" בגלל זה ,כך שהמחיר הוא למעשה פי עשרים -זה הגיוני
"ההכשר" .לדבורי היה לא נעים" .זה נראה אותו שוקולד, שהמחיר של חבילה יתייקר לפחות פי חמש עשרה?"
אבל כנראה לא ייצרו עדיין בקו של המהדרין .יש כאן הכשר
"לכלה הבאה שלי אני אקנה צמיד משוקולד" ,אישה אחת
מאוד בסיסי". רטנה לעצמה מאחורי מירי.
"יו ,נס ששמת לב .איך עלית על זה?" אבל מירי שלפה ביד רועדת שמונים שקלים חדשים מהארנק
האישי שלה ולקחה חבילה אחת מאלו שהסוכן הביא רק
"השם עזר לי .סתם הפכתי אותו ,אבל אני מכירה את העטיפה
בעל פה אז הרגשתי משהו שונה .אבל אני נורא שמחה הרגע.
שחשבת עליי ,מירי .זה מחמם לי את הלב בכל מקרה". חבילה שעלתה אולי ארבעה שקלים לפני קצת יותר
משבועיים.
רק כשנכנסה המורה למתמטיקה מירי קלטה מה הרחיב
לה את הלב בתוך האכזבה על המתנה שלה שלא הצליחה. לדבורי היקרה ,בהצלחה בתקופת המבחנים ,היא כתבה עליה
בידידות עמוקה.
לדבורי היקרה ,היא כתבה בדחיפות רגע לפני שקריאת
השמות הסתיימה .חשבתי על הקטע עם השוקולד ,ואת לא מאמינה שהיא מחכה לתקופה המתסכלת הזאת .ללמוד
יודעת מה עלה בדעתי? את כל הזמן מתלוננת שאת מכורה .אז
40תשע"ט הנה ,את לא .עובדה שאת לא מוכנה לאכול שוקולד עם הכשר
פחות טוב ממה שאת רגילה ,אפילו שזה כן כשר ואת כל כך
רוצה .הגיע הזמן שתעריכי את עצמך קצת יותר .ממני מירי.
היא קיפלה את הפתק קטן .אחרי השיעור תעביר אותו
לדבורי .מגיעות לה מילים טובות .היא סתם אוכלת את
עצמה כל הזמן.
43
סיפור על רקע הסטורי
המטרה השלישית
פרק 22
הכפר עתיק יומין ,ועל פי התעודות שמחזיק ראש הכפר, תקציר :סיפורנו מתרחש מיד לאחר מלחמת העולם השנייה,
חיו כאן אנשים בטוב ובנעימים שלוש מאות שנים לפני בארבע זירות .כרגע אנו עוקבים אחר קורותיו של דן ,ששירת
שהגיע לכאן – ובלי שום רופא בשטח .אבל דן יכול להבין בצבא הפיני בזמן מלחמת העולם השנייה ,ומתוקף תפקידו
את ההשתוקקות הזו ,לקבל עצה מפיו של מומחה בעל כרופא צבאי הציל את חייהם של חיילים נאצים ,בהם בכיר
ניסיון" .בוודאי ,בוודאי" ,הוא אומר" ,אבל סיים קודם כל ממטה הפיקוד של היטלר .דן היה מלא צער על כך שהציל
לטפל כאן בלקוחות .יש לי עוד כמה דברים לסדר בכפר. את חייו של הקצין הנאצי ,והחליט להפסיק לשמש כרופא,
ולהתחיל לעבוד כנגר .בבוקר קר ובהיר כאשר הוא מגיע
אחזור עוד שלושים דקות". לחנות המכולת של הכפר ,מתחילים התושבים לפנות אליו
בחוץ שוררת צינה כבדה ,חריפה; אבל דן חש כי הוא כמעט
מזיע מתחת לשכבות העבות שהוא לובש .אף על פי שלא בתואר 'דוקטור'.
כל מה שמתרחש סביבו ברור לו – הוא יודע מה עליו לעשות.
על אף סלידתו מהאיש ,הוא ילך לשוחח עם קלה טיקו ,כמו אין צורך במנת משכל גבוהה מדי כדי להבין מי היו אלו
שהפיצו בכפר את הידיעה על מקצועו האמתי .הזרים
שביקש אינו .לברנש כנראה יהיו עבורו כמה תשובות. שדפקו בלילה על דלת ביתו של אינו היו היחידים שיכלו
"הו! דן!" קלה טיקו פותח בעצמו את הדלת" ,או שאולי לדעת את העובדה הקטנה הזו .אבל הזרים עזבו מזמן ...מי
עלי לומר דוקטור לוין ...היתה לי תחושה כלשהי שתגיע
סיפר על כך לבעל המכולת בדיוק היום?
לכאן היום". אולף אורז לו את מוצרי המכולת כשכולו נופת צופים .נראה
הוא גאה בעצמו ובתרגיל הקטן שלו ,אבל דן אינו פנוי כדי כי הוא אינו מודע כלל לעובדה שהמילה 'דוקטור' ,עליה הוא
חוזר פעמים רבות כל כך ,אינה מסבה לדן אף לא קמצוץ של
להרהר בכך" .אני רוצה לשוחח ִאתם" .הוא אומר. נחת" .אנחנו פשוט לא ידענו עד היום" ,הוא אומר כשהוא
"עם מי?" תוהה ראש הכפר. עורך את החשבון ,ומבטו נעוץ בקצהו של העיפרון" ,פשוט
לא ידענו ,אף אחד לא אמר לנו שום דבר .וכולנו ראינו שאתה
"עם הבחורים שכנראה הגיעו לכאן אתמול .אלו שחיפשו
אחריי בשבוע שעבר .הידידים של משה פרדס" .הוא מחייך, עוזר לאינו עם העבודה שלו ,והבנו שגם אתה נגר".
הוא נבוך מאוד ,וההתנצלות מנוגדת כל כך לאופיו הרגיל,
"או שאולי הם אינם כאן ורק השאירו אצלך הודעה?" שדן אינו יכול שלא לחייך" .זה בסדר גמור" ,הוא אומר,
החיוך הזחוח שעל פניו של ראש הכפר נעלם למול ביטחונו
העצמי של דן" .הם כאן" ,הוא אומר בשקט ,ונשמע ,לראשונה "מעולם לא רדפתי אחר הכבוד".
מאז פגש אותו דן – כאחד האדם" ,בוא ,היכנס .הם ישמחו "מעולם לא" ,מסכים אולף" ,הדוקטור תמיד היה נחמד מאוד".
"אתה יכול לקרוא לי דן" ,המילים חומקות מפיו של דן לפני
לשוחח אתך". שהוא חושב עליהן ,אבל אולף מצטמרר" :לא ,דוקטור.
"אם הם הגיעו לכאן פעמיים – כנראה זה אכן כך" ,מפטיר דן מה פתאום?" הוא מסכם את המחיר ,אבל ממשיך להחזיק
בתשובה" .מזג האוויר בעונה הזו לא בדיוק מושלם לנסיעה". בעיפרון במקום לתחוב אותו ,כמו תמיד ,מאחורי אוזנו.
"דווקא על מחליקיים הדרך קלה ומהירה יותר מאשר בקיץ, "האמת היא" ,הוא אומר במבוכה" ,שהבן שלי ,ייסה ,נקע
וממילא היו לנו כמה עניינים נוספים לסדר בסביבה" .בחור לפני שבוע את הרגל .אשתי חבשה לו אותה ,אבל היא
נמוך ובהיר שיער שחוטמו ארוך ומתעקל ,מתרומם מעל עדיין כואבת מאוד .אנחנו מפחדים שאולי זה שבר – " הוא
אחד הכיסאות" .אתה דוקטור לוין ,אני מבין" ,הוא אומר, מביט בדן" ,אולי תסכים ,כלומר ,לא היינו רוצים שהעצם
מושיט את ידו ללחיצה" .אני יוהנס" .הוא הוגה את השם
בחגיגיות רבה מן הדרוש ,ודן מהנהן בהבנה" .שם בדוי, תתאחה עקום".
כמובן" ,הוא אומר.
יוהנס מחייך" .פרדס אמר שאתה בחור נבון".
תשע"ט 44 40
סיפור בהמשכים ///מ' קינן רוסיה משתוקקת לבלוע אותנו; להפוך את פינלנד לעוד דן מחזיר חצי חיוך קלוש" .אמרו לפרדס שכל הפוסל
כתם חסר משמעות על המפה ,ולגזול מן הפינים את כל במומו פוסל".
מה שיש להם". הם בוהים בו.
"בשביל להינצל מהסובייטים הסכמנו לעשות הכל" ,ממשיך "זהו פתגם יהודי" ,הוא מסביר להם" ,שבא להזכיר לאדם
יוהנס את הדברים" ,הסכמנו אפילו לקבל עזרה מן הנאצים". שכל אחד מאתנו רואה את המעלות והחסרונות של האנשים
אוזניו של דן מצלצלות ,והוא חש פתאום עד כמה האוויר המקיפים אותו – בהתאם למעלות ולחסרונות שקיימים בו
בחדר דחוס ומחניק" .על טעויות משלמים" ,הוא אומר. עצמו .אדם טוב לב שאין בו אפילו קמצוץ אחד של רשע,
"פינלנד לא היתה צריכה לשתף פעולה עם הגרמנים. לא ֵידע לזהות כזה כשהוא פוגש בו".
אחרי מלחמת החורף ,הצבא שלנו גדל "כן?" תוהה אחר ,שלשערותיו גוון
והתחזק .היינו מסוגלים להתמודד עם חום חלוד במקצת" .אתה רוצה לומר
הסובייטים בכוחות עצמינו .לא היינו לי שיש אדם כלשהו בעולם שישמע
צריכים לקבל את עזרתם של הנאצים. "אתה דוקטור לוין, על מעלליו של סטאלין ולא ֵידע לזהות
ואולי אם לא היינו עושים את הטעות אני מבין" ,הוא אומר, שמדובר על אחד מן האכזריים בבריות
הזו ,לא היינו נאלצים להיכנע בסוף מושיט את ידו ללחיצה.
המלחמה ולתת לסובייטים את מפרץ "אני יוהנס" .הוא הוגה שידע העולם?"
את השם בחגיגיות רבה "אני מניח" ,אומר דן בזהירות" ,שחלק
פטסאמו ואת האזור סביבו". מן הדרוש ,ודן מהנהן מן האנשים המתגוררים בברית
"לעולם לא נדע" ,אומר שחור ה ֵשער, המועצות עדיין מאמינים בטוהר
"אבל דן ,לבטח תסכים אתו שלא בהבנה" .שם בדוי, כוונותיו של האיש הזה ,וסבורים שכל
הקזנו את דמם של כמעט מאה אלף כמובן" ,הוא אומר. הרציחות ,ההגליות והמאסרים הם רק
אזרחים פינים כדי שאחרי המלחמה דרך להעניש אנשים רעים שמאמינים
הממשלה הפינית תצטרף אל ברית ברעיון הקפיטליסטי ורוצים לגזול את
המועצות מרצונה הטוב". פת לחמם של ילדים קטנים" .הוא
"יהיו ,מן הסתם ,אזרחים פינים שותק רגע" ,האם זוהי מטרת הכינוס
שיחשבו שהגישה הנוכחית של הממשלה וקצת התרפסות הזה?" הוא מברר" ,לברר את דעותי הפוליטיות ומה אני
והתחנפות לסוייבטים ,עדיפים על פני מלחמה נוספת ומוות חושב על הדוב המנמנם מעברו השני של הגבול?"
של מאה אלף אזרחים נוספים בעתיד הרחוק או הקרוב", "אחת המטרות" ,משיב יוהנס בחביבות" .הראשונה היתה,
משיב דן בנימוס רב" .אבל הבינו נכבדיי ,אני רופא מצוין ,נגר כמובן ,להעביר לך דרישת שלום".
טוב ופוליטיקאי גרוע ,וממילא שום החלטה אינה נמצאת דן צוחק בחביבות" .ובכן ,חברים יקרים" ,הוא אומר" ,מהרו
בידי .אני מודה לכם על דרישת השלום –" לנעול שנית את מחליקיכם וצאו לדרך לבשר למשה פרדס
"עצור – " ידו של יוהנס מונחת על כתפו" ,אתה ודאי מבין ששלומי טוב".
על מה אנחנו מדברים אתך .סטאלין שונא יהודים עוד יותר השניים מחייכים ,גם קלה טיקו מסתיר חיוך.
משהוא שונא פינים .ופינלנד זקוקה לחיילי גרילה שיפעלו "היתה גם מטרה שלישית?" תוהה דן.
כנגד ברית המועצות .אם נשיג מספיק יהודים מקומיים עיניו של הכהה מרצינות" .פינלנד זקוקה לך" ,הוא אומר
שירצו להצטרף אל המחתרת ,אנחנו נסייע לכם לעזור בשקט מעשי ,נטול כל שמץ של דרמטיות" .לקחת חלק
לאחים שלכם לברוח מברית המועצות". במלחמת החורף ,דן ,כך שאני לא צריך לספר לך עד כמה
40תשע"ט 45
בנות עשרה ואמן מספרות4 פרקי הווי ///מגישה :ד' רוטנשטרייך
בצי -הלא היא בת ציון ,כיתה י"גרק הקדמה קלה
אביגיל -כשמה כן היא ,כיתה י"ב
אפי -אפרת ,כיתה י"א
בתוש-בתיה,כיתהט'ֵא ְמ ֶע ְשֹ ֵרה
פרק 75
שבוע וספר
התחלתי לפצח ביצים לטובת טיגון חביתות ובינתיים שמעתי אבא מספר:
פירוט ארוך על כל אחת.
החנות היתה מלאה ועמוסה .המון ספרים ,המון פרסומות,
בתוש עדיין לא חזרה מהסמינר .למעשה היא סיימה את המון הבטחות על הנחות של שבוע הספר .האינסטינקט
שהותה שם כבר אחרי שעתיים ראשונות של מבחן ,אבל היא הראשוני שלי היה כמובן לברוח ולא ליפול במלכודת המבצעים
הלכה לחברה שלה אסתר ,שהלכה לסבתא שלה ,שהיתה המבטיחים ,אבל הפליאה שתפסה אותי באותו הרגע גרמה
צריכה עזרה קלה ואחר כך הן לומדות שם ביחד ,כי שקט שם
ורגוע ואף ילד לא מפריע' .וממילא אפי תפסה לי את החדר'. לי בכל זאת להציץ אל חנות הספרים ולבדוק מה אין שם.
אביגיל שוקדת על תולדותיו של עם ישראל יחד עם רבקה אולי הספרים החדשים אזלו? אולי הם לא מרתקים בכלל?
הלמן ,שמפצה אותה על כך שלא למדו יחד בל"ג עומר ל'מגן'.
"היא אלופה בתו"י ,ללמוד ִאתה זה תענוג ,אחר כך כל החומר אולי המבצעים לא מספיק משכנעים?
מונח במוח בטורים ישרים" -זוהי כמובן לשונה של אביגיל, לא הצלחתי למצוא תשובה שסיפקה אותי ,כי הדוכנים היו
שפרחה מהבית עם שחר" .היא לקחה ִאתה משהו קל לארוחת נראים מלאי כל טוב ,והמון אדם – או יותר נכון ילדים וילדות -
צהרים" ,ככה הסבירה אמא שלנו הדואגת" ,אבל זה לא מוצא עמדו שם ודפדפו בין הספרים ,מנסים לתפוס עוד 'ריבוע' של
חן בעיניי שהיא לא אוכלת משהו נורמלי .הודעתי לה שמחר קומיקס לפני שיגיע האחראי התורן ויגרש אותם מהשטח.
עליהן לבוא לכאן ולאכול ארוחה אמתית". מה קרה אפוא לנערותי?
בצי שרויה לה עדיין בסמינר ,בחדר המחשבים של המגמות. הייתי מוטרד למדי ,ובדרך הביתה ניסיתי לשחזר מה גרם
הוא פתוח רצוף עד תשע בלילה כי יש הרבה קבוצות שצריכות לבנות החביבות שלי ,שקריאת הספרים אצלן היא חובה
לסיים את הפרויקטים שלהן ,וזה ים של חומר ,ודורש המון קדושה ,ובפרט אצל בתוש המנצחת על המלאכה -מה גרם
להן להישאר השנה בפינתן השקטה ולא להגיע להתחנן אליי
שעות עבודה. לרכוש איזה מבצע או שניים או שלושה ,ו"עכשיו שבוע
"תאמין לי ,אבא ,שאין לי מושג מה בעצם אומר הפרויקט
הזה" ,המשיכה אמא להסביר לי בשעה שהאכלנו בקוביות הספר ,אנחנו נפסיד עד השנה הבאה".
סלט ובפיסות לחם את הילדים שהקשיבו לנו בפה פעור .דיתי לא הצלחתי למצוא פתרון לתמיהה ,ועל כן המשכתי להרהר
נראתה מתעניינת מאוד .חיי הסמינר של הגדולות נשמעו לה בבעיות קיומיות אחרות .כשהגעתי הביתה ,מצאתי אמא אחת
קסומים כל כך ,והיא בלעה את האוכל והסיפורים בו זמנית. מותשת עסוקה בהאכלה ובהשכבה של ילדים קטנים וחמודים.
"מתי כל הבלגן הזה נגמר ,בעצם?" ניסיתי לעשות לעצמי "קרה משהו לבנות שלנו?" כנראה שאלתי בווליום גבוה מדי,
אולי נכנסה לי התדהמה הקודמת לצליל -כי ראש אחד הציץ
סדר במוח.
"בשבוע הבא .זהו ,התקופה מסתיימת ,החופש מתחיל". מתוך חדר הבנות ושאל מבוהל" :קרה משהו ,אבא?"
"זה מה ששאלתי" ,עניתי והתקדמתי לכיוון ֶאפי" ,למה אין
הו ,החופש!
"ברוך ה' ,אם כך ,צריך לנשום עמוק ולחכות עד סוף השבוע... לאמא שום עזרה?"
האמת אגיד לך ,עברתי ליד חנות הספרים והתפלאתי שאף פניה של בתי החביבה התמלאו קמטים של ייסורים קשים.
אחת מהבנות שלנו לא הגישה בקשה לספר חדש לכבוד "אני מתנצלת ,לא שמתי לב שאמא עובדת לבד .כבר אני
שבוע הספר .עכשיו אני מבין ,הן שקועות כל כך בלימודים מגיעה ,מיד .יש לנו חוץ השבוע ,בדקדוק .ומיד אחרי זה מבחן
קשה ,קשה-קשה במגמות! ועדיין לא סיימתי את החומר".
שאין להן זמן להשתקע בספרים". אמא שלנו מאחור ,במטבח ,רק חייכה .היא מכירה את
באמצע המשפט שלי הרגשתי צל מאחוריי .זו היתה בתוש,
שחזרה ,כפי שכתוב בסיפורים' :יגעה אך מרוצה' מהלימוד הסיטואציה הזו ,ולא מהיום.
"איפה בתוש? בצי? אביגיל? אן נעלמו כל הבנות בבית הזה?
המשותף.
העיניים שלה נצצו. לכולן יש חוץ בדקדוק?"
"שבוע הספר עכשיו ,אבא? איך לא שמעתי? אתה מסכים "לא בדקדוק ,אבל לאביגיל יש באנגלית ,או בתולדות ישראל
לקנות לי כמה ספרים ,שתהיה לי תעסוקה לחופש?" אולי?" היא פקפקה רגע" ,ולבצי יש מבחני סיכום מהמסלול
ופרויקטים להגיש ,ובתוש בעיצומם של שבועיים מבחנים".
אהה! הנחתי את הכובע והחליפה והפשלתי שרוולים .חזרנו
לימים הטובים -הורים לקטנטנים.
46 40
דקרוגושית קל :בינוני :קשה:שעת פיצוח ///
קבוקים ///סודוקו ועוד
אתגרים ושעשועי חשיבה ///פ .חריף 6 17 35 9 קאקורו
12 9 8 3
21 יש למלא את כל התאים הריקים בספרות 9-1על פי ההוראות
17 24 והכללים הבאים:
3 14 11 .1בתחילת כל מקבץ רצוף של תאים ריקים ,במאוזן או במאונך,
16 4 יש תא ממוספר .על סך הספרות בכל מקבץ להתאים למספר
12 הרשום בתא הממוספר .תא זה מתחלק לשניים :המספר הרשום
8 בחלקו העליון מתייחס למקבץ שמימינו ,והמספר הרשום בחלק
26
התחתון מתיחס למקבץ שמתחתיו.
.2אין לחזור על ספרה אחת פעמיים באותו מקבץ.
21 5
6
בונדוקים ///חידות היגיון
זה חליפתי
בתוך ארגז מתרוצצים להם ארבעה תרנגולים .שניים שחורים ושניים לבנים .אליעזר מעוניין דווקא בתרנגולים
לבנים .הוא מתכופף לארגז כדי לאחוז בבעלי הכנף המצווחים ,אך באותו רגע מתרחשת הפסקת חשמל
ואי אפשר לראות כלום.
בלית בררה שולף אליעזר תרנגול אחד ואחריו עוד אחד בלי שיראה את צבעם.
מה הסיכוי שיצאו לו שני תרנגולים לבנים?
אגוזי מלך ///ידע יהודי
רב פעלים
מי בתורה שם שלוש פעמים שבע ועוד שבע על שבע?
פתרונות לשעת פיצוח גיליון 38
אגוזי מלך תאריך סיום הנושא הקונטרס הישיבה המחבר פיסטוקים
על ההרים קול ברמה אורי
פלפולי תורה ייאוש שלא מדעת ג' סיוון נפש שלמה יגדיל תורה
עמון ומואב ,בני לוט מבנותיו השקדנים בן ציון
ר"ח סיוון באר המים קידושי טעות חכמת אלחנן חננאל
(בראשית יט ,ל). בית פנחס יהושע
כ"ט אייר דברים ערבים חזקת הגוף ישראל
כ"ז אייר אוסף חידו"ת רוב וקרוב
כ"ו אייר חידושי סוגיות תקפו כהן
רותי דגני קרית יעריםהזוכים: פתרונות יש לשלוח עד שבוע מיום קבלת הגליון:
משפחת עקיבא גדרה לכתובת" :זרקור" ת.ד 5284 .ירושלים 91052או בפקס02-5372784 :
לשלוח בדף נפרד ולציין עבור מדור שעת פיצוח
40תשע"ט 47
ַּת ְק ִציר:
ַעְר ִבי ֵמ ִציק ְלתֹו ְׁש ֵבי ַה ְּ ׁשכּו ָנה ֶׁש ִּמחּוץ ַלחֹומֹות
ֶּדֶרְך ִּפ ַּסת ַקְר ַקע ְק ַטָּנה ֶׁשִּנ ְׁש ֲאָרה ְּב ַב ֲעלּותֹו.
ְיהּו ִדי ֶׁש ִה ְת ַח ֵּפׂש ְל ַעְר ִבי לֹו ֵחׁש לֹו סֹודְ ,ו ָה ַעְר ִבי
ַמ ְת ִחיל ַל ְחּפֹר ּבֹור ָעמֹוק ַּב ַּקְר ַקע ֶׁשּלֹוַּ .בַּלְי ָלה, פרק כ"א
נֹו ֵפל ַּתן ַל ַּמ ְלּכֹ ֶדת ּו ַמ ְפ ִּתי ַע ֶאת ָה ַעְר ִבי.
ְּבקֹו ְנ ְס ַט ְנ ִטינֹוּפֹולָ ,העֹו ֵזר ֶׁשל ַה ַּשׁ ְגִריר לֹו ֵק ַח
ֶאת ַה ֲח ָפ ִצים ַא ֲחֵרי ֶׁש ַה ַּשׁ ְגִריר ִנְר ָּדםְ ,ועֹו ֶלה
ְל ַבּדֹו ַעל ַה ִּסּפּוןַ .ה ַּ ׁש ְגִריר ִמ ְתעֹוֵרר ְּב ִלי ֲח ָפ ִצים
ּו ְמ ַגֶּלה ֶׁש ָה ֳא ִנָּיה ִה ְפ ִלי ָגה ִּב ְל ָע ָדיוִ .איׁש ֹלא
כתבה :חיה ציירה :אביגיל כהן ַמ ֲא ִמין לֹו ֶׁשהּוא ַה ַּ ׁש ְגִריר.
ְּכ ָלל ֶא ָחד ָּברּורָ :יד לֹו ֲח ִצים ְּבָיד ֵמ ַהּיֹום ַאִּציג ֶאת ַע ְצ ִמי
ָי ִמיןְּ .כ ֵדי ֶׁשֹּלא ֶא ְת ַּב ְל ֵּבל ְו ַא ִּגיׁש ְּכ ַׁש ְגִרירְ ,ו ֶזהּוִּ .בירּו ָׁש ַלִים ַאף
ְּב ָטעּות ֶאת ְׂשמֹאלַ ,אִּני ַח ֶאת ֶא ָחד ֹלא יֹו ֵד ַע ֵאיְך הּוא ִנְר ֶאה...
ַרק ְּכ ַדאי ֶׁש ֲא ַתְר ֵּגל ְק ָצת ֶאת
ַה ִּמ ְזָו ָדה ְּבָיד ְׂשמֹאל.
ִנימּו ַסי.
ָׁשלֹוםֲ .א ִני ֶהר גֹו ְסטּו ְלף,
ַה ַּשׁ ְגִרירֹ .לא ִק ַּב ְל ֶּתם הֹו ָד ָעה
ֶׁש ֲא ִני ַּב ֶּדֶרְך?
ָּכבֹוד ָּגדֹול... ֶא ַּקח ֶאת ַה ִּמ ְזָו ָדהְ ...ס ַלח ִליֵ ,מרֹב ֵהם ֹלא הֹו ִדיעּו ָלנּו ִמָּיפֹו ֶׁש ִה ַּג ְע ֶּתםָ ...הָיה
ֲא ָבל זֹאת ָי ִמין אֹו ִּב ְלּבּול ָׁש ַכ ְח ִּתי ֶאת ִנימּו ַסיְ ...ל ָכבֹוד ָאמּור ְל ַה ְמ ִּתין ִל ְכבֹודֹו ִמ ְׁש ָמר ַמ ְלכּו ִתי...
ְׂש ֹמאל??? הּוא ִלי ִל ְל ֹחץ ֶאת ָי ְדָך. ֲא ִני ְמ ֻז ְע ָזעֲ .אדֹו ִני ַה ַּשׁ ְגִריר
ַא ָּתה ֵמ ִבין ְּב ִדיחֹות ַא ָּתה, ְואּו ַלי ַת ִּגיׁש ִלי ֶאת
ָהא? ּכֹו ַבעָ ...א ַה ְב ִּתי ֶאת ַהּכֹו ַבעֶ ,א ְת ֶלה אֹותֹו?
חּוׁש ַההּומֹור ֶׁשְּלָך.
???
ירושלים
YERUSHALAYIM
שולם P.P.
ש' 55
השולח 'זרקור'
ת"ד 5284
ירושלים 91052
עיתון רשום
ברשות הדואר
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
זרקור - 40 לדוגמה
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
זרקור - 40 לדוגמה
- 1 - 48
Pages: