שירון - שרים את זיכרם | מועצה אזורית שומרון

‫אייר תש״פ ‪27.04.20‬‬

‫נחכה לך‬

‫מילים‪ :‬נתן גושן | לחן‪ :‬נתן גושן‬

‫ריח הקרבות עוד באוויר‬
‫עם עייף חובש פצעיו‬
‫יושב‪ ,‬סופר ימיו‬

‫צעקות בושה בכל העיר‬
‫דור רוצה תשובה עכשיו‬

‫זכאי ולא חייב‬
‫בגוף עייף מכשלונות‬
‫בלב שבור לחתיכות‬
‫נחכה לך שתקבל פנינו‬

‫לך קראנו בלילות‬
‫ועוד נצעק ברחובות‬
‫רחם עלינו אבא‪ ,‬הושיענו‬

‫הושיענו‬
‫זמן עובר‪ ,‬כולם ממהרים‬

‫דור מחיש את פעמיו‬
‫רוצה הכל עכשיו‬

‫שמש בשמיים אפורים‬
‫עם בארץ אבותיו‬
‫נלחם עוד על חייו‬

‫בגוף עייף מכשלונות‬
‫בלב שבור לחתיכות‬
‫נחכה לך שתקבל פנינו‬

‫לך קראנו…‬

‫‪2‬‬

‫מי שחלם‬

‫מילים‪ :‬דידי מנוסי | לחן‪ :‬יוחנן זראי‬

‫מי שחלם לו ונשאר לו החלום‬
‫מי שלחם‪ ,‬הוא לא ישכח על מה לחם‬
‫מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום‬

‫מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם‬

‫מי שהבטיח לא הניח את חרבו‬
‫מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם‬
‫מי שאהב לו ‪ -‬עוד צפויות לו אהבות רבות‬
‫מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם‪.‬‬

‫וההרים עוד בוערים באש זריחות‬
‫ובין ערביים עוד נושבת רוח ים‬

‫אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות‬
‫מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם‪.‬‬

‫מי שחלם והתגשם לו החלום‬
‫מי שלחם עד ששמע קול מנצחים‬
‫מי שעבר את כל הלילה‪ ,‬וראה אור יום‬
‫הוא לא יניח שנשכח את ההולכים‬

‫מי שהבטיח וזכה גם לקיים‬
‫מי שהצליח לחזור מן הדרכים‬
‫מי שכאב‪ ,‬אבל הבין שהכאב אילם‬
‫הוא לא יניח שנשכח את ההולכים‪.‬‬

‫וההרים עוד יבערו באש זריחות‬
‫ובין ערביים תנשב עוד רוח ים‬

‫אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות‬
‫הם שיעידו‪ ,‬כי זכרנו את כולם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫כמו בלדה‬

‫מילים‪ :‬נתן יונתן | לחן‪ :‬גידי קורן‬

‫אם זר קוצים כואב‬
‫זה מה שאת אוהבת‬

‫אלך אל המדבר‬
‫ושם אלמד לכאוב‬
‫ואם שירים אהבת‬
‫רק שכתובים באבן‬

‫בין הכפים אגור‬
‫ובסלעים אכתוב‪.‬‬

‫ואז כשנתכסה‬
‫עם החולות בחושך‬

‫וספר הדברים‬
‫בחושך יתכסה‬
‫תגידי לי מילים‬
‫יפות מבכי ואושר‬
‫הוא כנראה אהב אותי‪,‬‬

‫האיש הזה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ביקור מולדת‬

‫מילים‪ :‬יהונתן גפן | לחן‪ :‬דיויד ברוזה‬

‫חזרתי הביתה אחרי עשרים שנה‬
‫במבט ראשון דבר לא השתנה‬

‫שני סוסים קשורים לעץ התאנה‬
‫קרטון על הבטון עם "חץ לחתונה"‬

‫רקפות עוטפות זרי סלעים כהים‬
‫שלוליות מקרקרות את שיר הצפרדעים‬

‫הזקנים יושבים בחוץ ומדברים‬
‫ספלים סדוקים של תה‪ ,‬בסקוויטים עם חורים‬

‫אבל לאן נעלמו הילדים‬
‫ששיחקתי איתם‬
‫איפה כל הילדים‬
‫איפה הם כולם‬
‫מי לקח לי אותם‬

‫תרנגולות‪ ,‬פרות ופה ושם כבשים‬
‫שפן בורח כמו שפן לתוך הפרדסים‬

‫מרבד תלתן רטוב נוצץ באור ירוק‬
‫שועל שקרן בוכה בואדי לא רחוק‬

‫אבל לאן נעלמו הילדים  ‬

‫‪5‬‬

‫כאב של לוחמים‬

‫מילים ולחן‪ :‬עידן עמדי‬

‫ערב ראשון של לבד‪,‬‬
‫יושב וכותב לך מכתב‬
‫על כל הדברים שהיו‬
‫כל מה שקרה בדיוק‬

‫אותיות מופיעות על הקיר‬
‫אני הפחד נעים להכיר‬
‫הדמויות אוהבות לשחק‬

‫זזות כאן בבית הריק‪ ,‬הריק‬

‫ואת‪ ,‬את לא יודעת כמה‬
‫ממך ניסיתי להסתיר‬

‫את כל הסיוטים בלילה‬
‫צרחות ודם על המדים‬
‫את לא מבינה כבר למה‬
‫אני מזמן כבר לא אני‬
‫תמונות רצות מאותו לילה‬
‫דמעות‪ ,‬כאב של לוחמים‬

‫זה ערב ראשון שאת שם‪,‬‬
‫שוכב וחושב‪ ,‬לא נרדם‬
‫השקט לאט מתנגן‬

‫מקדיש לך עכשיו שיר בלי שם‬
‫שיר בלי שם‬

‫ואת‪ ,‬את לא יודעת כמה‪...‬‬

‫זה ערב ראשון של לבד‪,‬‬
‫יושב וכותב לך‪  ...‬‬

‫‪6‬‬

‫ערב מול גלעד‬

‫מילים‪ :‬לאה גולדברג | לחן‪ :‬נחמה הנדל‬

‫ָה ִאי ָלנֹות ָּכל ָּכְך ְּכ ֵב ִדים‬
‫ּכֹו ֵפף ַהְּפִרי ֶאת ַהַּב ִּדים‬

‫זֹו ַהָּשׁ ָעה ַהַּמְרִּגי ָעה‬
‫ָּבּה ִנְר ָּד ִמים ַהְּי ָל ִדים‪.‬‬
‫ֶאל ַהִּב ְק ָעה ִמן ַהִּג ְל ָעד‬

‫ָט ֶלה ָׁש ֹחר ְוַרְך ָיַרד‬
‫ִּכ ְבָׂשה ּפֹו ָעה ּבֹו ָכה ַּב ִּדיר‬
‫ֶזה ְּב ָנּה ַה ָּקט ֲאֶׁשר ָא ַבד‪.‬‬
‫ָיׁשּוב ָט ֶלה ֶאל ֵחיק ָה ֵאם‬

‫ִיְׁשַּכב ַּב ִּדיר ְוֵיָר ֵדם‬
‫ְו ַהִּכ ְבָׂשה ִּתַּ ׁשק אֹותֹו‬
‫ְו ִהיא ִּת ְקָרא אֹותֹו ְּבֵׁשם‪.‬‬
‫ִנ ְס ַּתר ַהֵּליל ֵּבין ַהַּב ִּדים‬

‫ְו ַהָּנ ִביא ַהִּג ְל ָע ִדי‬
‫יֹוֵרד ּדּו ָמם ֶאל ַהִּב ְק ָעה‬
‫ַל ְחזֹות ִּבְׁש ַנת ַהְּי ָל ִדים‪ .‬‬

‫‪7‬‬

‫מה אברך‬

‫מילים‪ :‬רחל שפירא | לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬

‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הגבר? שאל המלאך‪.‬‬ ‫זה הילד? שאל המלאך‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הגבר? שאל המלאך‪.‬‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הילד? שאל המלאך‪.‬‬
‫נתתי לו כל שאפשר לי לתת‬
‫שיר‪ ,‬וחיוך‪ ,‬ורגליים לרקוד‬ ‫וברך לו חיוך שכמוהו כאור‬
‫ויד מעודנת‪ ,‬ולב מרטט‬ ‫וברך לו עיניים גדולות ורואות‬
‫ומה אברך לך עוד?‬ ‫לתפוס בן כל פרח וחי וציפור‬
‫ולב להרגיש בו את כל המראות‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הילד? העלם הרך‪.‬‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הנער? שאל המלאך‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬ ‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה הילד? העלם הרך‪.‬‬ ‫זה הנער? שאל המלאך‪.‬‬

‫הנער הזה ‪ -‬עכשיו הוא מלאך‪.‬‬ ‫וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף‬
‫לא עוד יברכוהו‪ ,‬לא עוד יבורך‪.‬‬ ‫ונפש לזכור בה את כל הלחנים‬
‫ויד האוספת צדפים עלי חוף‬
‫אלוהים‪ ,‬אלוהים‪ ,‬אלוהים‬ ‫ואוזן קשובה לגדולים וקטנים‪.‬‬
‫לו אך ברכת לו ‪-‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה העלם? שאל המלאך‪.‬‬
‫מה אברך לו‪ ,‬במה יבורך?‬
‫זה העלם? שאל המלאך‪.‬‬

‫וברך כי ידיו הלמודות בפרחים‬
‫יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה‬

‫ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים‬
‫ושפתיו השרות את מקצב הפקודה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫ארץ צבי‬

‫מילים‪ :‬תלמה אליגון רוז לחן‪ :‬דובי זלצר‬

‫[בית נוסף לזכרו של רס"ן רועי קליין ז"ל]‬ ‫ַ ּב ֲח ִצי ַה ַ ּל ְי ָלה ֵהם ָקמּו‬
‫ְו ִהּכּו ִ ּב ְק ֵצה ָהעֹו ָלם‬
‫ְּכֶׁש ִה ְפ ִצי ַע ַׁש ַחר ָּב ֹא ֶפל‬
‫הּוא ִחֵּלץ ָּפצּו ַע ֵמ ֵאׁש‬ ‫ִ ּכ ְב ֵני ֶר ֶ ׁשף ָחׁשּו ִהְר ִחיקּו עּוף‬
‫ְל ָה ִשׁיב ֶאת ְ ּכבֹוד ָה ָא ָדם‬
‫ְּכֶׁש ֻהְׁש ַלְך ִרּמֹון ְּבגּופֹו סֹו ֵכְך‬
‫ְל ַהִּציל ַחִּיים הּוא ִּב ֵּקׁש‬ ‫ֶאל ֶאֶרץ ְצ ִבי‬
‫ֶאל ְ ּד ַבׁש ְ ׂשדֹו ֶתי ָה‬
‫ָאז ֶאֶרץ ְצ ִבי –‬ ‫ֶאל ַה ַ ּכְר ֶמל ְו ַה ִ ּמ ְד ָ ּבר‬
‫ֶאת ִּד ְמעֹו ֶתי ָה‬ ‫ֶאל ַעם ֲא ֶשׁר ֹלא ֶי ֱח ֶ ׁשה‬
‫ֶאל מּול ִקּדּוׁש ַהֵּשׁם ָּכ ְבָׁשה‬ ‫ֶ ׁש ֶאת ָ ּב ָניו ֹלא ַי ְפ ִקיר ְל ָזר‪,‬‬
‫ּו ְכֶׁש ָּקָרא ְׁש ַמע ִיְׂשָר ֵאל‬ ‫ֶאל ֶאֶרץ ְצ ִבי ֶ ׁש ְבּ ָהֶרי ָה‬
‫ָהרּו ַח ֶחֶרׁש ֶאת ְׁשמֹו ָנָׂשא‬ ‫ּפֹו ֶע ֶמת ִעיר ִמּדֹור ְלדֹור‬
‫ֶאל ֶאֶרץ ֵאם ְל ַטּבּוָרּה‬
‫רֹו ִעי ה' ִיְׁש ֹמר ָע ֶליָך‬ ‫ְקׁשּוִרים ָ ּב ֶני ָה ְ ּבטֹוב ּו ְבַרע‪.‬‬
‫ַעל ּ ֹתם ְּדָר ֶכיָך ַעל ֻע ְּזָך‬
‫ַעל ֶאֶרץ ְצ ִבי ‪ֶׁ -‬שִּנְׁש ָמ ְתָך‬ ‫ַ ּב ֲח ִצי ַה ַ ּל ְי ָלה עֹו ֶבֶרת‬
‫ְׁשזּוָרה ָל ֶנ ַצח ְּב ֶב ֶגד יֹו ָמּה‬ ‫ִ ּב ְ ׂשדֹו ֵתינּו רּו ַח ָשָׁרב‬
‫ֲעָר ָבה ִא ֶ ּל ֶמת ַ ּתְר ִ ּכין ָאז ֹראׁש‬
‫ַעל ֲא ֶ ׁשר ִעם ַ ׁש ַחר ֹלא ָ ׁשב‬

‫ֶאל ֶאֶרץ ְצ ִבי‬
‫ֶאל ְ ּד ַבׁש ְ ׂשדֹו ֶתי ָה‬
‫ֶאל ַה ַ ּכְר ֶמל ְו ַה ִ ּמ ְד ָ ּבר‬
‫ֶאל ַעם ֲא ֶשׁר ֹלא ֶי ֱח ֶ ׁשה‬

‫ֶ ׁש ֶאת ָ ּב ָניו ֹלא ַי ְפ ִקיר ְל ָזר‪,‬‬
‫ֶאל ֶאֶרץ ְצ ִבי ֶ ׁש ִ ּד ְמעֹו ֶתי ָה‬
‫נֹו ְ ׁשרֹות ַעל ְ ׂש ֵדה ַח ָ ּמ ִנּיֹות‬

‫ֶ ׁש ִע ְ ּצבֹו ָנּה ּו ְ ׂשׂשֹו ָנּה‬
‫ֵהם ְשׁ ִתי ָו ֵעֶרב ְ ּב ֶב ֶגד יֹו ָמּה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫רקמה אנושית‬

‫מילים ולחן‪ :‬מוטי המר‬

‫כשאמות‪ ,‬משהו ממני‪ ,‬משהו ממני‬
‫ימות בך‪ ,‬ימות בך‪.‬‬

‫כשתמות‪ ,‬משהו ממך בי‪ ,‬משהו ממך בי‬
‫ימות איתך‪ ,‬ימות איתך‪.‬‬
‫כי כולנו‪ ,‬כן כולנו‬

‫כולנו רקמה אנושית אחת חיה‬
‫ואם אחד מאיתנו‬
‫הולך מעמנו‬
‫משהו מת בנו ‪-‬‬

‫ומשהו‪ ,‬נשאר איתו‬
‫אם נדע‪ ,‬איך להרגיע‪ ,‬איך להרגיע‬

‫את האיבה‪ ,‬אם רק נדע‪.‬‬
‫אם נדע‪ ,‬אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)‬

‫על אף עלבוננו‪ ,‬לומר סליחה‪.‬‬
‫אם נדע להתחיל מהתחלה‪.‬‬

‫כי כולנו‪ ...‬‬

‫‪10‬‬

‫מתוך ההסתרה‬

‫מילים‪ :‬מן המקורות | לחן‪ :‬שעיה גרוס‬

‫ואפילו בהסתרה שבתוך‬
‫ההסתרה בוודאי גם שם נמצא השם יתברך‪.‬‬
‫גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך‬

‫אני עומד ‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫פרח‬

‫מילים‪ :‬צרויה להב | לחן‪ :‬יהודה פוליקר‬

‫מי שחלם לו ונשאר לו החלום‬
‫מי שלחם‪ ,‬הוא לא ישכח על מה לחם‬
‫מי שנשאר ער כל הלילה עוד יראה אור יום‬

‫מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם‬

‫מי שהבטיח לא הניח את חרבו‬
‫מי שקראו לו הוא צעד בראש כולם‬
‫מי שאהב לו ‪ -‬עוד צפויות לו אהבות רבות‬
‫מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם‪.‬‬

‫וההרים עוד בוערים באש זריחות‬
‫ובין ערביים עוד נושבת רוח ים‬

‫אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות‬
‫מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם‪.‬‬

‫מי שחלם והתגשם לו החלום‬
‫מי שלחם עד ששמע קול מנצחים‬
‫מי שעבר את כל הלילה‪ ,‬וראה אור יום‬
‫הוא לא יניח שנשכח את ההולכים‬

‫מי שהבטיח וזכה גם לקיים‬
‫מי שהצליח לחזור מן הדרכים‬
‫מי שכאב‪ ,‬אבל הבין שהכאב אילם‬
‫הוא לא יניח שנשכח את ההולכים‪.‬‬

‫וההרים עוד יבערו באש זריחות‬
‫ובין ערביים תנשב עוד רוח ים‬

‫אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות‬
‫הם שיעידו‪ ,‬כי זכרנו את כולם‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫ילדות נשכחת‬

‫מילים‪ :‬יעקב גלעד | לחן‪ :‬יהודית רביץ‬

‫עוד שנה‬ ‫כביש ישן‬
‫כבר למדנו‬ ‫שביל בגן‬
‫עץ ובית‬
‫מי אני‬ ‫אבא כאן‬
‫מי אתה‬ ‫אמא שם‬
‫כבר איבדנו‬ ‫כאן נשארתי‬
‫מה שהיינו‬ ‫מה שהייתי‬
‫פעם מזמן‬ ‫פעם מזמן‬
‫מה עוד מביא אותך תמיד‬ ‫מה שעכשיו‬
‫אל אותה ילדות נשכחת‪.‬‬ ‫ילדות נשכחת‪.‬‬

‫זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת‬ ‫צריף ירוק‬
‫מתי ואיך נחזור להיפגש‬ ‫לא רחוק‬
‫נדמה שרק אתמול‬ ‫בית הספר‬
‫אבל השמש כבר שוקעת‬ ‫מי נשאר‬

‫אולי זה רק הלב שמתרגש‪.‬‬ ‫מי עבר‬
‫מי עודנו‬
‫שביל בגן‬ ‫מה שהיינו‬
‫עץ ובית‬ ‫פעם מזמן‬
‫אבא כאן‬ ‫מה עוד מביא אותי תמיד‬
‫אמא שם‬ ‫אל אותה ילדות נשכחת‬
‫כאן נשארתי‬
‫מה שהייתי‬ ‫זוכר איך שהלכנו דרך קבע‬
‫פעם מזמן‬ ‫לאורך הרחוב המתרוקן‬
‫מה עוד מביא אותי תמיד‬ ‫דבר לא השתנה‬
‫אל אותה ילדות נשכחת‪.‬‬ ‫רק פה ושם דוהה הצבע‬

‫אולי זה רק הלב שמזדקן‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫הלב שלנו כאן‬

‫מילים ולחן‪ :‬יפתח "יפתי" קרזנר‬

‫אני באוטובוס מביט מהחלון בחוץ האופק הכתום והוא מזכיר לי‬
‫שנגמר עוד יום‬

‫ואת יושבת לך בבית מחכה הנה נכנסת לה שבת מלכה‬
‫כנסי לחדר תני לילד נשיקה‬

‫תגידי אבא כבר בדרך אז שישן ולא ידאג‬
‫צריך לשמור על המולדת וגם אתה בן יום אחד‬
‫תזכה ללבוש מדים של זית להישבע כחול לבן‬
‫תבין לכל אדם יש בית וזה הלב שלנו כאן שלנו כאן‬

‫אז שן בני שן‬

‫אז תחבקי ותספרי בעדינות שהעתיד כאן לא פשוט‬
‫ועננים מקשים על הריאות‬

‫וכשיבין פתאום שאבא לא יבוא תגידי שאני תמיד איתו בתוך‬
‫הלב שלו‬

‫ושם אבא יחיה לנצח אז שישן ולא ידאג‬
‫צריך לשמור על המולדת וגם אתה בן יום אחד‬
‫תזכה ללבוש מדים של זית להישבע כחול ולבן‬
‫תבין לכל אדם יש בית וזה הלב שלנו כאן שלנו כאן‬

‫אז שן בני שן‬

‫שם על שפת הכינרת מול נהר הירדן‬
‫אני איתך כשתגדל איתך כשתאהב כשתתחתן‬
‫אל תשאל איפה אבא כי אני שם מביט בך מתוך הים‬

‫אז אל תבכה גיבור קטן‬

‫תדע אני איתך לנצח אז תישן ואל תדאג‬
‫צריך לשמור על המולדת וגם אתה בן יום אחד‬
‫תזכה ללבוש מדים של זית להישבע כחול ולבן‬
‫תבין לכל עם יש בית וזה הלב שלנו כאן שלנו‬

‫כאן אז שן בני שן‬

‫‪14‬‬

‫אחי הצעיר יהודה‬

‫מילים‪ :‬אהוד מנור | לחן‪ :‬יוחנן זראי‬

‫ָא ִחי ַהָּצ ִעיר ְיהּו ָדה‪,‬‬
‫ַה ִאם ַא ָּתה ׁשֹו ֵמ ַע?‬
‫ַה ִאם ַא ָּתה יֹו ֵד ַע?‬
‫ַהֶׁ ּש ֶמׁש עֹוד עֹו ָלה ָּכל ּ ֹב ֶקר ְואֹוָרּה ָל ָבן‬
‫ּו ְל ֵעת ֶעֶרב רּו ַח ְמ ַפ ֶּזֶרת ֶאת ֲע ֵלי ַהָּגן‪.‬‬

‫ַהֶּג ֶ ׁשם ָהִראׁשֹון ָיַרד ִל ְפ ֵני יֹו ַמִים‬
‫ְּב ֶעֶרב יֹום ְׁש ִליִׁשי‬

‫ְוׁשּוב ֶא ְפָׁשר ִלְראֹות ָׁש ַמִים‬
‫ַּבְׁ ּשלּו ִלית ַעל ַהְּכ ִביש ָהָראִׁשי‪.‬‬

‫ָא ִחי ַהָּצ ִעיר ְיהּו ָדה‪,‬‬
‫ַה ִאם ַא ָּתה ׁשֹו ֵמ ַע?‬
‫ַה ִאם ַא ָּתה יֹו ֵד ַע?‬
‫ְּב ַגן ַה ְי ָל ִדים ֶׁש ְ ּלָך לֹו ְמ ִדים ְּכ ָבר ִׁשיר ָח ָדׁש‪,‬‬
‫ּו ַב ִּתיכֹון ַה ַּת ְל ִמי ִדים ׁשּוב ִמ ְת ַא ְ ּמ ִנים ַעל ַהִּמ ְגָרׁש‪.‬‬

‫רּוחֹות ַעְר ִבית ְמַיְּללֹות ַעל ַהִּמְרֶּפ ֶסת‬
‫ֶאת ָּכל ִׁשיֵרי ַהְּס ָתו‪,‬‬
‫ְו ִאָּמא ְמ ַצָּפה ַּבֵּס ֶתר‪,‬‬

‫ֶׁשאּו ַלי עֹוד ַיִּגי ַע ִמ ְכ ָּתב‪.‬‬

‫ָא ִחי ַהָּצ ִעיר ְיהּו ָדה‪,‬‬
‫ַה ִאם ַא ָּתה ׁשֹו ֵמ ַע?‬
‫ַה ִאם ַא ָּתה יֹו ֵד ַע?‬
‫ָּכל ֲח ֵבֶריָך ַהּטֹו ִבים נֹוְׂש ִאים ְּדמּו ְתָך ִעָּמם‪,‬‬
‫ְּב ָכל ַהַּט ְנ ִקים ַעל ַקּוֵי ַהְּגבּול ַא ָּתה ִנ ְמ ָצא ִא ָּתם‪.‬‬

‫ָא ִחי ַהּטֹוב‪ֲ ,‬א ִני זֹו ֵכר ֶאת ְׁש ֵ ּתי ֵעי ֶניָך‬
‫ְו ֵהן ּפֹו ְתרֹות ִחי ָדה‪,‬‬

‫ּו ְב ִני ַה ָּקט ָי ֶפה ָּכמֹוָך‪,‬‬
‫ְּב ִש ְמָך לֹו ֶא ְקָרא ְיהּו ָדה‪...‬‬

‫‪15‬‬

‫ונתנה תוקף‬

‫מילים‪ :‬רבי אמנון ממגנצא | לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬

‫מי יישקט ומי ייטרף‬ ‫ונתנה תוקף קדושת היום‬
‫מי ישלו ומי יתייסר‬ ‫כי הוא נורא ואיום‪.‬‬
‫מי ייעני ומי ייעשר‬ ‫ובו תנשא מלכותך‪,‬‬
‫מי ישפל ומי ירום‬ ‫ויכון בחסד כסאך‪,‬‬
‫ותשובה ותפילה וצדקה‬ ‫ותשב עליו באמת‪.‬‬
‫מעבירין את רוע הגזירה‪.‬‬
‫אמת כי אתה הוא דיין‬
‫‪16‬‬ ‫ומוכיח ויודע ועד‬

‫וכותב וחותם וסופר ומונה‪,‬‬
‫ותזכור כל הנשכחות‬

‫ותפתח את ספר הזכרונות‪,‬‬
‫ומאליו יקרא‪,‬‬

‫וחותם יד כל אדם בו‪.‬‬

‫ובשופר גדול יתקע‬
‫וקול דממה דקה ישמע‬

‫ומלאכים יחפזון‬
‫וחיל ורעדה יאחזון‬
‫ויאמרו‪" :‬הנה יום הדין‬
‫לפקוד על צבא‪-‬מרום בדין" ‪-‬‬
‫כי לא יזכו בעיניך בדין‪.‬‬

‫בראש השנה יכתבון‬
‫ובצום יום כיפור יחתמון‪:‬‬
‫כמה יעברון וכמה יבראון‬

‫מי יחיה ומי ימות‬
‫מי בקצו ומי לא בקצו‬

‫מי במים ומי באש‬
‫מי בחרב ומי בחיה‬
‫מי ברעש ומי במגיפה‬
‫מי בחניקה ומי בסקילה‬

‫מי ינוח ומי ינוע‬

‫בלילה‬

‫מילים‪ :‬יעקב גלעד ועידן רייכל | לחן‪ :‬עידן רייכל‬

‫אולי בקרוב‪ ,‬אולי אחרי החגים‬
‫מי יודע‪ ,‬מי יודע‬

‫אולי במקרה כשכבר לא תצפה‬
‫מי יודע‪ ,‬מי יודע‬

‫בדלת הזו או מחוץ לחלון‬
‫עוד הכול מחכה‬

‫בבוקר אחד או בערב כמו זה‬
‫אתה בטח תראה‬

‫ברגע חולף או בגשם שוטף‬
‫מי יודע‪ ,‬מי יודע‬

‫כשכולם ישנים אף אחד לא רואה‬
‫מי יודע‪ ,‬מי יודע‬

‫וגם אם נדמה שהיה ונגמר‬
‫עוד הכול מחכה‬

‫גם אם רע וקשה וקרוב לקצה‬
‫אתה בטח תראה‬

‫אם תשאל אז הלב יענה‬
‫ובלילה‪ ,‬בלילה‬
‫בשעות הקטנות‬

‫התפילות הפשוטות מבקשות‬
‫בלילה‪ ,‬בלילה‬

‫לחכות לתשובות‬
‫כדי למצוא עוד סיבה לקוות‬

‫לחכות לתשובות‬
‫כדי למצוא עוד סיבה לקוות‬
‫רגע לפני שבכלל לא תרצה‬

‫מי יודע‪ ,‬מי יודע‬
‫ולפני שתגיד שכבר לא משנה‬

‫מי יודע‪ ,‬מי יודע‬
‫ואם הטעם קצת מר ושורף בחזה‬

‫אז הכול יחכה‬
‫אתה כאן‪ ,‬יש עוד זמן והכול ישתנה‬

‫אתה בטח תראה‪...‬‬

‫‪17‬‬

‫פרי גנך‬ ‫ליל כוכבים‪ ,‬הסהר עלה‬
‫את שם יושבת‪ ,‬בוהה באפלה‬
‫מילים ולחן‪ :‬יוני רועה‬
‫שעה חולפת‪ ,‬יום‪ ,‬ושנה‬
‫שהנה קרבה אותה השעה‬ ‫ואת עדין לו מחכה‬
‫שבה הבטיח לשוב בחזרה‬
‫שעה חולפת‪ ,‬יום‪ ,‬ושנה‬
‫את פרי גנך את תבקשי‬ ‫עודך אובדת‪ ,‬שבויה באמונה‬
‫מי לך יאמר‪ ,‬מי לך ישיב‬
‫מר כאבך‪ ,‬רודפים הימים‬ ‫את פרי גנך את תבקשי‬
‫נותרת לבדך‪ ,‬רוצה להאמין‬ ‫מי לך יאמר‪ ,‬מי לך ישיב‬
‫שהנה קרבה אותה השעה‬ ‫מר כאבך‪ ,‬רודפים הימים‬
‫שבה הבטיח לשוב בחזרה‬ ‫נותרת לבדך‪ ,‬רוצה להאמין‬
‫שהנה קרבה אותה השעה‬
‫שהנה קרבה אותה השעה‬
‫שבה הבטיח לשוב‬ ‫שבה הבטיח לשוב בחזרה‬
‫ולא שב  ‬
‫בדומייה עוטפת הטוגה‬
‫ובליבך נותרה המשאלה‬
‫שעה חולפת‪ ,‬יום‪ ,‬ושנה‬

‫ואת עדין לו מחכה‬
‫שעה חולפת‪ ,‬יום‪ ,‬ושנה‬
‫עודך זוכרת ולא מאמינה‬

‫את פרי גנך‪ ,‬את תבקשי‬
‫מי לך יאמר‪ ,‬מי לך ישיב‬
‫מר כאבך‪ ,‬רודפים הימים‬
‫נותרת לבדך‪ ,‬רוצה להאמין‬

‫‪18‬‬

‫גשם אחרון‬

‫מילים‪ :‬אהוד מנור | לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬

‫גשם בוא‪ ,‬רד עלי‪,‬‬
‫בוא כסה אותי עכשיו‪ ,‬אותי ואת ימי‪.‬‬

‫רד לאט‪ ,‬רד ושא אותי לים‬
‫אל נא אל תחדל לרדת לעולם‪,‬‬

‫אל תחדל‪.‬‬

‫רד עכשיו‪ ,‬רד עלי‬
‫שא אותי ואת ימי‪ ,‬אל תוך הנעלם‪.‬‬

‫וענן‪ ,‬יחוג מעל ימי הים‪,‬‬
‫חוג יחוג יומם וליל‪,‬‬
‫חוג יחוג ורוח מיילל‪.‬‬

‫והים יגיע עד גגות תבל‪,‬‬
‫ואין אוויר אין אש אין חול‪,‬‬
‫ואור אחרון ייגוע בלאט בלי קול‬

‫וקץ לכל‪.‬‬

‫לילה בוא‪ ,‬רד עלי‬
‫בוא עטוף אותי עכשיו‪ ,‬עצום את שתי עיני‪.‬‬

‫רד לאט‪ ,‬את עין השמש האפל‬
‫שים ידך ביד הגשם הנופל‪ ,‬ונופל‪.‬‬

‫וענן‪ ,‬יחוג מעל ימי הים‪...‬‬

‫גשם בוא‪ ,‬רד עלי‪,‬‬
‫שא אותי ואת ימי‪ ,‬אל תוך הנעלם‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אמא אבא וכל השאר‬

‫מילים‪ :‬ראובן פוליטי לחן‪ :‬עידן רייכל‬

‫וכשהלילה תם והשמש מאירה‬
‫התדעי אמא מה לעינינו נראה?‬
‫עצים סביב‪ ,‬רמי צמרת אך חרוכי גזע‬
‫בתים גדולים סביב אך הרוסים הם דהויי צבע‬

‫מהלך על הריסות אני‪ ,‬אמא‬
‫ותאמיני לי אין כאן שום אגס ואין כאן פרח‬

‫לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה‬
‫תשקע השמש‪ ,‬תבוא העלטה‬
‫ואז ננום בבגדנו במיטה‬

‫כן אמא‪ ,‬זה חשוב‪ ,‬זה קשה וזה נורא‬
‫בחיי שזה קשה אך אני נשאר‬
‫אפורה האדמה ושחור האופק‬

‫וכחול שמים כאילו משתהה והוא ממתין‬
‫ולא נוגע‪ ,‬הוא לא נוגע באופק השחור‬
‫ביניהם חלל‪ ,‬שום קשר וכל השאר‬
‫וזה קשה מאוד אך אני נשאר‬
‫יש כאן גדר תיל ואחריה חרב שלופה‬
‫אמא‪ ,‬אבא וכל השאר‬
‫לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה‬
‫תשקע השמש‪ ,‬תבוא העלטה‬
‫ואז ננום בבגדנו במיטה‬
‫כן אמא‪ ,‬זה חשוב‪ ,‬זה קשה וזה נורא‬
‫וכשהלילה תם והשמש מאירה‬
‫התדעי אמא מה לעינינו נראה?‬

‫‪20‬‬

‫גם כי אלך‬

‫מילים ולחן‪ :‬ישי ריבו‬

‫לא אפחד‪ ,‬כי לעולם איני בודד‬
‫לא אאבד‪ ,‬כי לצידי תמיד עומד‬
‫אל גדול ונורא אשר במוצא פיו ברא‬
‫עולמות ונשמות ואת ארצו היחידה‬
‫גם כי אלך בגיא צלמוות‪ ,‬לבדי‬
‫לא אירא רע לא אפחד כי אתה עמדי‬
‫שבטך ומשענתך המה ינחמוני‬
‫ולא אהיה יותר ירא כי שומר עלי קוני‬
‫לא אכנע‪ ,‬מכל מכשול מכל בחינה‬
‫הושיע נא‪ ,‬כך אקרא בעת צרה לעזרה‬

‫ומחילה‪ ,‬מאל שומע תפילה‬
‫אם נבקש ונתעקש תעלה תפילתנו כעולה‬

‫‪21‬‬

‫אנחנו שנינו מאותו הכפר‬

‫מילים ולחן‪ :‬נעמי שמר‬

‫אני זוכר בקרב שלא נגמר‬ ‫אנחנו שנינו מאותו הכפר‬
‫פתאום ראיתי איך אתה נשבר‬ ‫אותה קומה‪ ,‬אותה בלורית שיער‬

‫וכשעלה השחר מן ההר‬ ‫אותו חיתוך דיבור מה יש לומר‬
‫אז אותך הבאתי אל הכפר‬ ‫הן אנחנו מאותו הכפר‬

‫אתה רואה ‪ -‬אנחנו כאן בכפר‬ ‫אנחנו שנינו מאותו הכפר‬
‫כמעט הכל נשאר אותו הדבר‬ ‫שדה ירוק חצינו עד צוואר‬

‫בתוך שדה ירוק אני עובר‬ ‫בערב שבנו יחד לכיכר‬
‫ואתה מעבר לגדר‬ ‫כי אנחנו מאותו הכפר‬

‫ובלילות שישי‪...‬‬ ‫ובלילות שישי‬
‫כשרוח חרישי‬
‫בצמרות שחורות עובר‬
‫אז אני אותך זוכר‬

‫תמיד בפרדסים ובשדרות‬
‫אהבנו את אותן הנערות‬

‫אבל תמיד אמרנו ‪ -‬אין דבר‬
‫זה הכל נשאר בתוך הכפר‬

‫ברחנו אל אותם המקומות‬
‫לחמנו בשלוש המלחמות‬
‫זחלנו על קוצים ועל דרדר‬
‫אבל שבנו יחד אל הכפר‬

‫ובלילות שישי‪...‬‬

‫‪22‬‬

‫שיר על רעי‬

‫מילים‪ :‬דן בירן | לחן‪ :‬חיים אגמון‬

‫כמו גם שאול וכמו בנו יהונתן‬ ‫שיר על רעי על כאב הבשורה‬
‫להט האש של יום קשה‬ ‫שירו על חרב גיבורים‬
‫כאריות לחמו בגבורה‬
‫כך גם נפל בין תימרות העשן‬ ‫דרך הם קלו מנשרים‪.‬‬
‫על הגלבוע גם משה‪.‬‬
‫על יהונתן אשר לי הוא כאח‬
‫שביל שעובר ואדם הוא מדם‬ ‫אהבתי מנשים‬
‫אלף דורות ושנים‬
‫אל תבשרו כי בתוך עיר וכרך‬
‫אך אם הקרב עוד לא תם‪ ,‬עוד לא תם‬ ‫גיל יעלזון בנות פלישתים‪.‬‬
‫לא ילמדוהו בנים‪.‬‬
‫תבוא קללה על ראש ההר‬
‫תבוא קללה על ראש ההר‪..‬‬ ‫על ראש ההר‬

‫טל התרומות לא ירד‬
‫גם לא מטר‪ ,‬גם לא מטר‬

‫על מות רעי הטוב‬
‫טל התרומות לא ירד‬
‫גם לא מטר‪ ,‬גם לא מטר‬

‫על מות רעי הטוב‪.‬‬

‫על הסלעים על אבני מדרונות‬
‫חרש שוכבים להם אחי‬

‫שמש קרניה עוברות אחרונות‬
‫חרש לוטפות דמעות פני‪.‬‬

‫עיני הדולקות כשלהבת הנר‬
‫נר הבוער אש תמיד‬

‫צר לי עליך אחי יהונתן‬
‫כמו שבועתו של דוד‪.‬‬

‫תבוא קללה על ראש ההר‪...‬‬

‫‪23‬‬

‫החיטה צומחת שוב‬

‫מילים‪ :‬דורית צמרת | לחן‪ :‬חיים ברקני‬

‫שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף‬
‫וחרובים וזית וגלבוע ‪-‬‬
‫ואל ערבו העמק נאסף‬

‫ביופי שעוד לא היה כמוהו‪.‬‬

‫זה לא אותו העמק‪ ,‬זה לא אותו הבית‪,‬‬
‫אתם אינכם ולא תוכלו לשוב‬

‫השביל עם השדרה‪ ,‬ובשמיים עיט‬
‫אך החיטה צומחת שוב‬

‫מן העפר המר העיריות עולות‬
‫ועל הדשא ילד וכלבו‬

‫מואר החדר ויורדים לילות‬
‫על מה שבו ומה שבליבו‬

‫זה לא אותו העמק‪...‬‬

‫וכל מה שהיה אולי יהיה לעד‬
‫זרח השמש שוב השמש בא‬
‫עוד השירים שרים אך איך יוגד‬

‫כל המכאוב וכל האהבה‬

‫הן זה אותו העמק‪ ,‬הן זה אותו הבית‬
‫אבל אתם הן לא תוכלו לשוב‬

‫ואיך קרה‪ ,‬ואיך קרה ואיך קורה עדיין‬
‫שהחיטה צומחת שוב‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫את תלכי בשדה‬

‫מילים‪ :‬לאה גולדברג | לחן‪ :‬חיים ברקני‬

‫האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד‬
‫ותלכי בשדה‪ ,‬ותלכי בו כהלך התם‪.‬‬

‫ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת‬
‫או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם‪.‬‬

‫או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת‬
‫על כתפייך‪ ,‬חזך‪ ,‬צווארך וראשך רענן‪.‬‬

‫את תלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט‬
‫כאור בשולי הענן‪.‬‬

‫ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע‬
‫וראית את השמש בראי השלולית הזהוב‪.‬‬

‫ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע‬
‫ומותר ומותר לאהוב‪.‬‬

‫את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט‬
‫השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם‪.‬‬

‫וביושר לבב שום תהיי ענווה ונכנעת‬
‫כאחד הדשאים‪ ,‬כאחד האדם‪.‬‬

‫את תלכי בשדה לבדך לא נצרבת בלהט‬
‫השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם‪.‬‬

‫וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת‬
‫כאחד הדשאים‪ ,‬כאחד האדם‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫תמיד יחכו לך‬

‫מילים ולחן‪ :‬לאה שבת‬

‫הו ילד עבר זמן‬
‫נסעת לחפש רחוק מכאן‬

‫ואני מחכה לך‬

‫הו ילד שלי בעולם‬
‫ציפור אדם כמו כולם‬

‫מחפש את האופק‬

‫כל מטוס שטס בשמיים‬
‫כל כוכב מאיר בעיניים‬

‫מזכיר לי אותך‬
‫נחליאלי לפני הגשם‬
‫צרצרים בשעות הערב‬

‫תמיד יחכו לך‬

‫הו ילד כששקט‬
‫אני יושבת במרפסת לנגן‬

‫מנגינות געגוע‬

‫הו ילד תשתדל‬
‫להגיע לכאן מהר‬
‫ככה אני מבקשת בשקט‬

‫כל מטוס שטס בשמיים‪..‬‬

‫‪26‬‬

‫שיר לערב חג‬

‫מילים‪ :‬תרצה אתר | לחן‪ :‬יעקב הולנדר‬

‫עיר חמה ושוקקת‪...‬‬ ‫כבר ערב‪,‬‬
‫האופק אדום ויגע‪,‬‬
‫כבר לילה‪,‬‬ ‫אתה בוודאי לא יודע‪,‬‬
‫העיר נרדמה על בניה‪,‬‬ ‫אתה בוודאי לא שומע‪,‬‬

‫בקרן ירח דומע‬ ‫שהערב‬
‫תלוי על כלונס מתנועע‪,‬‬ ‫ערב חג‪.‬‬

‫נהם רוח‬ ‫כבר ערב‪,‬‬
‫רחש חול‪.‬‬ ‫העיר אורותיה הדליקה‪,‬‬
‫צמרות אשליה הסמיקה‪,‬‬
‫כן‪ ,‬לילה‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬חג יש בעיר ואני כאן‬
‫השקט עגול ורוגע‪,‬‬
‫שלם ועמוק ויודע‬ ‫מחכה‬
‫את כל הדברים ‪ ,‬כי עיניה‬ ‫לצעדך‪.‬‬

‫של העיר‬ ‫עיר חמה ושוקקת‬
‫אומרות הכל‪.‬‬ ‫ריבועי זהביה מדלקת‬
‫ולפתע צמרותיה שמטה‬
‫והעיר השותקת‬
‫לכבודך כוכביה מדלקת‪,‬‬ ‫כי אתה‬
‫לא איתה‪.‬‬
‫איזה שקט‬
‫איזו עיר‬ ‫שוב ערב‪,‬‬
‫עצובה‪.‬‬ ‫סביב זיקוקים וירח‬
‫שטים על העיר ושמיה‪,‬‬
‫עיר חמה ושוקקת‪...‬‬ ‫אולי רק אתה היודע‬

‫מה קרה כאן‬
‫ומתי‪...‬‬

‫כן‪ ,‬ערב‬
‫שיכור משמחה ומבכי‬
‫וכל נשמתי רק אליך‬

‫לדעת שאלה חייך‬
‫שעודך‪...‬‬
‫שאולי‪...‬‬

‫‪27‬‬

‫המכתב האחרון‬

‫מילים‪ :‬משה אוחיון | לחן‪ :‬עידן עמדי‬

‫היום לאבא יש יומולדת‬ ‫אהובה‪ ,‬ביקשת שאקדיש לך שיר‬
‫תמסרי לו שאוהב המון‬ ‫אולי רק פזמון‬

‫שלך משה הבן‬ ‫לא מוכשר עד כדי כך‬
‫האבוד בלבנון‬ ‫מקווה שאהבת את הניסיון‬

‫אהובה‪ ,‬איך השלג צנח כאן הלילה‬
‫רומנטי מאוד‬

‫כמה פתיתים לך רציתי לשלוח‬
‫במכתב האחרון‬

‫אל תבכי בגללי‬
‫אני כאן מחייך מרצון‬
‫תשמרי על עצמך בשבילי‬

‫תשמרי על ירון‬
‫היום לאבא יש יומולדת‬
‫תמסרי לו שאוהב המון‬

‫שלך משה‪,‬‬
‫הבן האבוד בלבנון‬

‫אהובה‪ ,‬ביקשת שאקדיש לך שיר‬
‫אולי רק פזמון‬

‫לא מוכשר עד כדי כך‬
‫מקווה שאהבת את הניסיון‬

‫אל תבכי בגללי‬
‫אני כאן מחייך מרצון‬
‫תשמרי על עצמך בשבילי‬

‫תשמרי על ירון‬
‫היום לאבא יש יומולדת‬
‫תמסרי לו שאוהב המון‬
‫שלך משה‪ ,‬הבן האבוד‬

‫‪28‬‬

‫לילה טוב שון‬

‫מילים‪ :‬שון מונדשיין | לחן‪ :‬חנן בן ארי‬

‫שחף‪ ,‬שירלי‬ ‫אמא‬
‫ולכל הקרובים והחברים‬ ‫אני אוהב אותך באמת‬
‫היית האמא הכי מדהימה בעולם‬
‫אני אוהב אתכם‬ ‫יותר ממה שאפשר לבקש‬
‫אני אתגעגע אליכם‬ ‫לא רציתי להדאיג אותך‬
‫ומקווה שלא תתגעגעו אליי‬ ‫מהכניסה לעזה או משהו‬
‫בבקשה תהיי חזקה בשבילי‬
‫כי אני שמח‬ ‫ואם יקרה לי משהו תחייכי בגאווה‬
‫שנפלה בחלקי הזכות‬
‫ליפול למען המדינה שלי‬ ‫אני אוהב אותך‬
‫אוהב אותך‬
‫אני אוהב אותה‬ ‫אוהב אותך‬
‫אוהב אותה‬
‫אוהב אותה‬ ‫אבא‬
‫היית אבא נפלא באמת‬
‫אז אם אתם קוראים את המכתבים‬
‫כנראה שהלכתי לישון‬ ‫אבא גבר גבר‬
‫לילה טוב‬ ‫למרות שרבנו בחודש האחרון‬
‫שון‬
‫אל תייחס לזה משמעות‬
‫אני אוהב אותך‬
‫אוהב אותך‬
‫אוהב אותך‬
‫אהבת אמת‬

‫‪29‬‬

‫שירים עד כאן‬

‫מילים‪ :‬נתן יונתן | לחן‪ :‬נחצ'ה היימן‬

‫שירים עד כאן‬ ‫שירים עד כאן‬
‫הבכי והצחוק‬ ‫ניתנה לנו ארכה‬
‫קולות האנשים‪ ,‬כוכבי הזמן‪.‬‬ ‫עד שהזמן שלנו יעצור‪.‬‬
‫השמש והים‬ ‫היו גשמים ואור‬
‫הלחם‪ ,‬העולם‬ ‫מה עוד אפשר לרצות‪,‬‬
‫המר והמתוק‬ ‫מה עוד אפשר לרצות‬
‫וכל מה שהיה נשאיר‬ ‫יפים ממני וממך‬
‫וכל מה שהיה נשאיר‬ ‫יפים ממני וממך‬
‫לחיות בתוך השיר‪.‬‬ ‫האדמה לקחה‪.‬‬

‫שירים עד כאן‬
‫דקה אחר דקה‬
‫קצרות ואוהבות וכואבות‪,‬‬
‫אבל האחרונה‬
‫סופית וארוכה‬
‫סופית וארוכה‬
‫שעון השמש והחול‬
‫שעון השמש והחול‬

‫הגיע עד לקו‪.‬‬

‫שירים עד כאן‬
‫בגובה הפסגה‬
‫גם האוויר מתחיל להיות דליל‪,‬‬

‫אבל לכם ולי‬
‫עוד נשארו מילים‬
‫עוד נשארו מילים‬
‫לזכור איך שהיינו כאן‬
‫לזכור איך שהיינו כאן‬

‫כשייסגר הגן‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫מוכרחים להמשיך לנגן‬

‫מילים‪ :‬עודד פלדמן | לחן‪ :‬יאיר רוזנבלום‬

‫את המנגינה הזאת‬
‫אי אפשר להפסיק‪,‬‬
‫את המנגינה הזאת‬
‫אי אפשר להפסיק‪,‬‬
‫מוכרחים להמשיך לנגן‬
‫מוכרחים להמשיך לנגן‪,‬‬
‫מפני שאת המנגינה הזאת‬
‫אי אפשר להפסיק‬

‫‪31‬‬

‫עיצוב יעל חן | סטודיו למה ‪050-2226165‬‬