עבודת שורשים יאיר

‫לסבי ‪ 1‬ילדים‪ :‬אירית (‪ ,)12‬אמי ענת (‪ ,)11‬מיטל (‪ )33‬וחן (‪ .)29‬ו –‪ 1‬נכדים‪ :‬אני (‪,)13‬‬
‫יאיר (‪,)9‬אוריה (‪ )1.5‬ואיה (‪.)8‬‬

‫סבי זוכר בית שוקק חיים‪ .‬אמו הייתה סביב המטבח‪ ,‬מבשלת מאכלים בוכריים‬
‫מסורתיים כגון‪ :‬באחש‪ ,‬אושפלו אוסיסטבו וכו'‪ .‬היא הייתה בשלנית מצוינת ובכל‬

‫יום שישי הם היו עושים קבלת שבת בבית ונהנים ממאכליה של אמו‪.‬‬
‫סבי מספר שאמו בישלה בצורה המסורתית‪ ,‬הייתה יושבת שעות לנקות ולמיין את‬
‫האורז בקערת נירוסטה גדולה‪ .‬את האורז המסורתי נהגה לבשל בשקים מיוחדים‬

‫על פתילייה‪.‬‬
‫סבי מספר שאביו היה רוכל והיה יוצא כל בוקר לשוק הסיטונאי לירקות עם עגלה‬
‫רתומה לחמור‪ ,‬קונה ירקות ומוכר אותם על עגלה בשכונה בחולון ובמקביל בבית‬

‫הייתה להם חנות ירקות שאמו הייתה מוכרת שם‪.‬‬
‫הבית של סבי היה בית פרטי קטן בין ‪ 3‬חדרים שבו גרו ‪ 3‬נפשות‪ .‬הבנות ישנו בחד‬

‫אחד והבנים בחדר אחר‪ .‬ההורים ישנו בסלון‪.‬‬
‫לסבי חמש אחים ואחיות‪ .‬הוא הרביעי מתוכם‪.‬‬

‫סבי אורי השני משמאל‪ ,‬בבר מצווה של אחיו לוי‪ .‬אמו רחל‬
‫ז"ל מימין ואביו יוסף ז"ל משמאל‪.‬‬

‫סבי זוכר את חתונתן של אחיותיו דינה באולמי שלתיאל בת"א‪ .‬היא הראשונה‬
‫שנשאה והייתה חתונה שמחה מאוד והוריו היו מאושרים‪.‬‬

‫אחותו אסתר נישאה באולמי דליה בת"א‪ .‬וגם זה היה אירוע משמחץ‬
‫סבי מספר שבחגים היה הולך לבית הכנסת עם כל אחיו ואחיותיו‪ .‬ולאחר מכן‪ ,‬הם‬
‫התאספו בבית הוריו ואכלו ביחד את אורחת החג‪ .‬במהלכה היו שרים שירי תפילה‪.‬‬

‫בחגים סבי אכל את אותם מאכלים בוכריים מסורתיים שנהגו לאכול במשך כל‬
‫השנה‪.‬‬

‫האוכל האהוב ביותר על סבי הם המאכלים הבוכריים שאמו הכינה שלטענתו "אילו‬
‫המאכלים הטובים ביותר בעולם‪ .‬השפים הכי מובילים בארץ מחקים את המאכלים‬

‫האלו"‪.‬‬

‫‪- 51-‬‬

‫נישואין‬

‫סבי אורי פגש את סבתי בפגישה מקרית בגבעתיים‪ ,‬במספרה שבה היא עבדה‪.‬‬
‫הם התחתנו בתאריך ‪ , 1..2.24‬אחרי שנה של הכרות‪ .‬החתונה נערכה ב"אולמי‬

‫שושנים"‪ ,‬בת"א ולחתונה הגיעו כ‪ 311-‬אורחים והיה אירוע משמח ביותר‪.‬‬

‫סבי אורי בחופה‪ ,‬לימינו סבי יוחאי ז"ל ולידו אביו יוסף ז"ל‬
‫לצדה של סבתי עומדת אמו של סבי‪ ,‬רחל ז"ל‬
‫‪- 50-‬‬

‫לימודים ועבודה‬

‫סבי לא למד אחרי הצבא‪ .‬לאחר שחרורו‪ ,‬סבי עבד בקו חלוקה כסוכן גלידות בטנדר‬
‫בחברת "מקור" ‪ .‬במסגרת עבודתו‪ ,‬סבי מכר לחניות מכולת‪ .‬בחברה זו סבי עבד‬

‫כחמש שנים‪ ,‬ולאורך אותה תקופה‪ ,‬משפחתו הייתה נהנית מארגזים של ארטיקים‬
‫וגלידות‪.‬‬

‫לאחר מכן‪ ,‬סבי התקדם והפך לעצמאי‪ .‬הוא נכנס שותף במפעל שימורים ברחוב יפת‬
‫ביפו שנקרא "עידו"‪ .‬בעלי המפעל הכירו אותו ורצו שיביא "רוח צעירה" למפעל‬

‫ויקדמו‪ .‬במפעל זה סבי ייצר שימורים של מלפפונים וזיתים שאותם סיפק למסעדות‬
‫ומכולות‪.‬‬

‫כעבור ‪ 5‬שנים‪ ,‬המפעל נסגר בשל תחרות עזה מצד הערבים שנכנסו לתחום זה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הייתה לו משאית והוא החל לקנות ממפעלים מוצרי מזון ולחלק אותם‬
‫לחניות מכולת‪ .‬סבי עוסק בעבודה זו עד עצם היום הזה‪ .‬זו עבודה פיזית קשה אך‬

‫מספקת‪.‬‬

‫שירות בצה"ל‬

‫סבי שירת בצה"ל ‪ 3‬שנים מלאות בין השנים '‪ 9.‬ל‪ 22'-‬בחיל חימוש בתפקיד‬
‫מכונאי רכב‪ .‬סבי מספר שהוא גיוס לתפקיד זה בשל לימודיו במגמת מכונאות‬

‫בתיכון "עמל"‪ .‬בהמשך שירותו שודרג לבוחן רכב בכיר‪.‬‬
‫בזמן שירותו הסדיר לא היו מלחמות‪ .‬אך בתקופת המילואים שלו סבי השתתף‬
‫במלחמת יום כיפור‪ .‬עם פרוץ המלחמה‪ ,‬גיסו את כל המילואימניקים וסבי הוצב‬
‫בצומת ביל"ו‪ ,‬שם גייס את כל מכליות הדלת האזרחיות שהיו בארץ בכדי שיספקו‬
‫דלק לטנקים שהיו בגזרת מצריים‪ .‬במלחמה זו שירת כארבע חודשים והשתחרר‬

‫מספר חודשים לאחר סיום המלחמה כדי שיוכל לבדוק את הנזקים שנגרמו‬
‫למכליות שגויסו למלחמה‪.‬‬

‫סבי אורי בשירות סדיר בצה"ל‬ ‫סבי אורי במילואים במלחמת ששת הימים‬
‫‪- 51-‬‬

‫אירועים היסטוריים‬
‫מלחמת המפרץ‪ :‬בשנת ‪ .'91‬סבי מתאר תקופה זו כתקופה מלחיצה‪ .‬שכן נאלצו‬

‫להסתמך על שהייה בחדר שהיה אטום באמצעות שקיות וסיילוטפ בלבד‪.‬‬
‫מבצע חומת מגן‪ :‬סבי היה פחות לחוץ‪ ,‬מאחר ובבתו היה חדר ממ"ד‪.‬‬

‫על מעורבותו של סבי במלחמת "ששת הימים" כתבתי בשירותו הצבאי‪.‬‬

‫סבי אורי וסבתי דורית עם‬
‫הנכדים‪ .‬אני באמצע‪ ,‬משמאל‬
‫לירן ובצד ימין אחייניתי איה‬

‫פסח‪201. ,‬‬

‫‪- 53-‬‬

‫סבתא דורית אהרונוב‬

‫שם משפחתה המקורי של סבתי דורית הינו בלחדב‪.‬‬
‫עם עלייתה לארץ ממרוקו‪ ,‬בשנת ‪ ,1962‬שינתה משפחתה את‬

‫שם המשפחה שלהם לבלדב‪.‬‬
‫שמה המקורי של סבתי הוא דניז‪ .‬שמה שונה לדורית‬
‫בבית הספר בארץ ע"י מורתה שהחליטה לעברת לה את‬

‫השם לדורית‪.‬‬
‫אילן היוחסין של סבתי דורית‪:‬‬

‫משפחת‬
‫בלדב‬

‫יהודי‬ ‫יפה‬ ‫יוחאי זוהר‬
‫ת‬ ‫בלדב בלדב‬
‫ז"ל ז"ל‬
‫אם‬

‫ז"ל‬
‫אב‬

‫אלי אסתר יצחק לורט דורית שולה רפי‬

‫אירית ענת מיטל חן‬

‫מקום ותאריך לידה‬

‫סבתי נולדה בתאריך ‪, 20.12.52‬בערב חג החנוכה‪ ,‬במרוקו בעיר ווזאן‪.‬‬
‫סבתי עלתה לארץ עם משפחתה בשנת ‪ 1.92‬כשהייתה בת ‪. .‬‬

‫כשנתיים לפני עלייתה לארץ ישראל‪ ,‬עברה משפחתה מעיר הולדתה ווזאן לרבט כי‬
‫רק משם יכלו לעלות לארץ ישראל‪ .‬בזמן ההמתנה למקום באוניה‪ ,‬שכר אביה חדר‬

‫אחד שבה הם חיו ‪ 9‬נפשות‪.‬‬
‫לארץ ישראל הם עלו דרך "הסוכנות היהודית"‪ ,‬באוניה דרך איטליה‪ .‬באיטליה הם‬

‫עגנו לחניית ביניים ‪ ,‬כחודשיים טרם הגעתם לארץ ישראל‪.‬‬

‫‪- 54-‬‬

‫סבתי טוענת שמשפחתה החליטה לעזוב את מרוקו‪ ,‬מאחר שמשפחתה של אימה‬
‫זוהר‪ ,‬עשתה עליה כמה שנים קודם לכן‪ .‬וגם אחיה הבכור‪ ,‬אלי‪ ,‬עלה לארץ ישראל‬

‫ב"עליית הנוער"‪.‬‬
‫במרוקו הם לא סבלו מרדיפה ועלו מטעמים ציוניים בלבד‪.‬‬

‫שבוע לפני שסבתי נתבשרה כי נמצא לה מקום באוניה‪,‬‬
‫אימה זוהר ילדה את אחותה‪ ,‬יפה ומצבה הבריאותי‬
‫לא היה תקין אחרי הלידה‪,‬‬
‫והיא הועברה לאוניה באמבולנס ולאורך כל‬
‫ההפלגה טופלה בתא אשפוז במרפאה‪.‬‬

‫בהגיעם לארץ ישראל‪ ,‬לאחר מסע מפרך ‪ ,‬אמה‪ ,‬זוהר‪,‬‬
‫הובהלה לבית החולים בארץ ישראל להמשך טיפול‪.‬‬

‫מפת הנדודים של סבתי דורית ממרוקו דרך איטליה עד ארץ ישראל‬

‫סבתי עלתה לארץ בשנת ‪ 1.92‬והועברה לגור עם משפחתה במושבה יוקנעם‪ .‬שם‬
‫גרה סבתי בשיכון בדירת ‪ 2‬חדרים‪ 11 ,‬נפשות‪ .‬הסוכנות היהודית סיפקה להם‬

‫מזרונים ולא היה להם מקום שינה קבוע בבית‪ ,‬כולם ישנו ביחד‪ .‬היה צפוף אך היה‬
‫קשר טוב בין האחים והמון שמחה בבית‪.‬‬

‫סבתי דורית מימין עם חלק‬
‫מאחיה‪ :‬משמאלה אחותה לורט‪,‬‬
‫למטה מימין אחיה רפי‪ ,‬אחריו‬

‫אחותה אסתר ומשמאל אחיה‬
‫האלי‪ .‬עד עכשיו הם משפחה‬

‫מלוכדת מאוד‬

‫סבתי מספרת שכשעלו לארץ‪ ,‬אביה‪ ,‬יוחאי‪ ,‬עבד ב"מקורות " וב"סולתם" – תעשיית‬
‫נשק לייצור פצצות‪ ,‬טנקים ותותחים‪ .‬הוא עבד קשה לפרנסת המשפחה בלילות‪.‬‬

‫בבקרים‪ ,‬היה הולך למכולת קונה לחם טרי ומכין לכל הילדים כריכים לבית הספר‪.‬‬

‫‪- 55-‬‬

‫סבתי מספרת בהתרגשות שאפילו היה מטגן לה כבדים ומכניס לה אותם לתוך‬
‫הכריך‪ .‬לאחר מכן סידר את מיטותיהם‪ .‬ורק אחרי שהיו הולכים לבית הספר‪ ,‬הוא‬

‫היה הולך לישון‪.‬‬
‫בית הספר‬

‫סבתי למדה בבית ספר "אורנים "ביוקנעם מכיתה א'‪-‬ח'‪ .‬בתקופה זו סבתי עבדה‬
‫בחופשות מבית הספר בחקלאות‪ .‬סבתי מספרת‪ ,‬שהייתה יורדת למושבה בשלוש‬
‫לפנות בוקר והייתה קוטפת מלפפונים‪ ,‬מלונים ואבטיחים לפני הזריחה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬סבתי עבדה בבית אריזה בשטיפת גזר ואריזתו‪.‬‬

‫סבתי נאלצה לעבוד למרות שנהנתה מכך מאוד‪ ,‬בשל היותה מחלק ממשפחה מרובת‬
‫ילדים שהוריה התקשו בפרנסתה‪.‬‬

‫לסבתי זכורה אפליה ברורה בין התלמידים האשכנזים לתלמידים הספרדים מצד‬
‫המורים בבית הספר בו למדה‪ .‬למרות שהיה לה רצון ומוטיבציה ללמוד‪ ,‬המורים‬
‫הפלו אותם והיא נאלצה להתרכז יותר בעבודות מלאכה כגון‪ :‬תפירה‪ ,‬רקמה וציור‪.‬‬

‫סבתי הצטיינה בתחומים אילו שכן היה לה כישרון ולא נזקקה למורה שתלמד‬
‫אותה‪.‬‬

‫עד היום סבתי כישרון מהלך ואנו זוכים ליהנות מכך עד היום ‪ .‬סבתי מציירת‬
‫ציורים מהממים‪ ,‬תופרת לאמי ודודתי בגדים לאירועים‪ ,‬תופרת וילונות ומצעים וכל‬

‫מה שכולנו צריכים‪ .‬סבתי מצטיינת בסריגה ורקמה ובכל הקשור למלאכת יד‪.‬‬
‫סבתי זוכרת שבילדותה אהבה מאוד לבלות בחיק הטבע‪ ,‬בטיפוס על עצים ועלייה‬
‫רגלית למוחרקה‪ .‬אהבה לצאת לטיולים רגליים עם חבריה‪ .‬היא הכירה את כל סוגי‬

‫הפרחים ואף הלכה ברגל עד לכפר יהושוע (מיוקנעם) לקטוף נרקיסים‪ ,‬צבעוניים‬
‫וכלניות (בזמנו היה מותר לקטוף)‪.‬‬

‫סבתי זוכרת כי בימים גשומים‪ ,‬היא ואחותה לורט טיפסו להר הרקפות וקטפו‬
‫ארגזים של פטריות יער מתחת למחטי האורן‪ ,‬לאחר מכן הן מכרו אותם לקיוסק‬

‫ביוקנעם וחלק מזה הביאו לאימם לבשל‪.‬‬
‫סבתי מדברת בהתלהבות על זיכרונותיה בתקופת ילדותה בה הייתה יורד למושבה‬

‫ומשחקת בגן השעשועים היחיד שהיה במושבה‪ .‬בגן זה היה עץ תות אדום וירוק‬
‫והיא טיפסה על העצים ואכלה מתותי היער‪ .‬אחיה הגדול אלי‪ ,‬קרא לה "בן" כי כל‬

‫הזמן סבתי טיפסה על עצים ושיחקה כדורגל עם הבנים‪.‬‬
‫לאחיה אלי היה שכן רופא שאליו סבתי הייתה נכנסת לחצר וקוטפת שזיפים‬

‫ירוקים אותם הם היו מחמיצים בבית‪.‬‬

‫גיל ההתבגרות‬

‫סבתי למדה כשנתיים במסגרת לא פורמאלית בבית שהוסב לבית ספר מקצועי שבו‬
‫היא למדה תפירה אצל מורה מדהימה‪.‬‬

‫לא חגגו לה טקס בת מצווה‪ .‬אפילו לא ימי הולדת כי לא היה נהוג וגם להוריה לא‬
‫היה כסף‪.‬‬

‫בתקופה זו שמעה מוסיקה דיסקו ויש לה חברי ילדות שעימם היא בקשר עד היום‪.‬‬
‫סבתי הייתה בתנועת הנוער "העובד והלומד" כשנתיים‪ .‬במסגרת התנועה‪ ,‬סבתי‬

‫זוכרת שיצאה למחנה קיץ לשבועיים למסע בהרים באזור הצפון‪ .‬הם ישנו באוהלים‬

‫‪- 56-‬‬

‫ושיחקו משחקי חברה ועשו "עש לילה"‪ :‬שבמהלכו שיחקו משחקי מלחמה‪ ,‬הם‬
‫זחלו בשטח כאילו עברו את הגבול‪.‬‬

‫סבתי מספרת שבתקופתה הלכה ברגל לכל מקום‪ ,‬אפילו לבד ברגל ליוקנעם בשעות‬
‫הלילה‪ ,‬והייתה הרגשת ביטחון‪ .‬היא נתקלה ברואי צאן וערבים מכל הכפרים‬
‫בסביבה‪ ,‬אך לא היה פחד או חשש בזמנו‪.‬‬

‫סבתי דורית בצעירותה‬

‫משפחה‬

‫במשפחתה של סבתי ‪ .‬אחים ואחיות‪ .‬סבתי היא האחות האמצעית‪ ,‬חמישית‬
‫במשפחה‪ .‬לסבתי ‪ 1‬ילדים‪ :‬אירית (‪ ,)12‬אמי ענת (‪ ,)11‬מיטל (‪ )33‬וחן (‪ .)29‬ו –‪1‬‬

‫נכדים‪ :‬אני (‪ ,)13‬יאיר (‪,)9‬אוריה (‪ )1.5‬ואיה (‪.)8‬‬
‫סבתי זוכרת את הבר מצווה של אחיה הצעיר רפי ביוקנעם‪ .‬עשו לו אירוע באולם‬

‫ביוקנעם עם תזמורת ומסיבת ריקודים‪ ,‬שולחנות ערוכים וזאת הייתה שמחה‬
‫משפחתים גדולה מאוד‪.‬‬

‫סבתי דורית באמצע עם אחיותיה‬ ‫סבתי דורית עם סבי אורי מימין‪,‬‬
‫אחיותיה‬ ‫בחתונתה של אחותה לורט‬

‫‪- 57-‬‬

‫סבתי נולדה למשפחה שומרת מסורת‪ .‬אביה היה דתי שומר שבת‪ .‬כל שבת התפלל‬
‫בבית הכנסת והם חגגו את החגים כהלכתה‪.‬‬

‫סבתי מספרת שאמה זוהר נהגה לצבוע בסיד כל יום שישי את חדר המדרגות של‬
‫בניין וסבתי ואחיה היו מנקים ומצחצחים את הבית לקראת השבת‪.‬‬

‫בחג הפסח אביה יוחאי נהג להתחפש לאליהו הנביא וחילק לילדים אגוזים וסיפר‬
‫להם את סיפורי החג‪ .‬את המסורת הזו הוא העביר גם לנכדיו‪.‬‬

‫סבתי גדלה בבית מרוקאי מסורתי ולכל חג היו מאכלים מסורתיים משלהם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בחג החנוכה היו מכינים ספינג' ולביבות‪ .‬בפסח היו מכינים מגש עם כל‬

‫הברכות ואביה היה עובר עם המגש מעל ראשיהם של כל בני המשפחה ומברך‬
‫אותם‪ .‬בראש השנה‪ ,‬אכלו עוף ממלוא מתוק‪.‬‬

‫סבתי זוכרת שאביה היה עוזר לאימה בבישולים במטבח כל הזמן והצטיין בזה‪.‬‬

‫נישואין‬

‫סבתי דורית נישאה לסבי אורי בתאריך ‪. 1..2.24‬‬
‫סבתי עבדה בגבעתיים במספרה ויצאה עם חבר של סבי וכך הם הכירו והתחילו‬

‫לצאת‪.‬‬

‫סבתי ושסבי‬
‫כשהיו חברים‬

‫סבתי דורית עם סבי בחתונתם‪ ,‬השלישי מימין זהו אביה‬
‫יוחאי ז"ל והראשונה משמאל זו אמה זוהר ז"ל‬

‫‪- 58-‬‬

‫לימודים ועבודה‬

‫סבתי למדה בבית ספר פרטי לספרות "סוניה" בחיפה שכן היא אהבה מאוד את‬
‫התחום הזה‪ ,‬ועד היום היא עובדת כספרית בביתה‪.‬‬

‫שירות בצה"ל‬

‫סבתי לא שירתה בצבא‪ ,‬מאחר והיא הגיעה ממשפחה דתית‪.‬‬

‫אירועים היסטוריים‬

‫סבתי זוכרת את מלחמת "ששת הימים"‪ :‬סבתי הייתה כבת ‪ 13‬והיא זוכרת את כל‬
‫ההמולה‪ ,‬יוקנעם הייתה מבוצרת‪ .‬כל כלי המלחמה (טנקים ונגמשים) חנו ביוקנעם‬

‫בדרך לצפון‪ .‬לא זכורה לה אווירה של פחד‪.‬‬
‫מלחמת יום כיפור‪ :‬במלחמת יום כיפור סבתי יצאה עם סבי והייתה אצל הוריו‬

‫כשהוא נקרא למילואים והייתה אוירה של לחץ‪.‬‬
‫מלחמת המפרץ‪ :‬סבתי אטמה את חלונות הדירה בניילונים וסיילוטפ שכן פעם לא‬

‫היו חדרי ממ"ד‪ .‬כדי שהילדים לא יפחדו‪ ,‬סבתי תפרה לכל ערכות המגן תיקים‬
‫מעוצבים עם נצנצים וכל מיני דמויות‪.‬‬

‫לסבתי זכור כי ביום הראשון של המלחמה‪ ,‬כשנכנסנו חדר האטום‪ ,‬דודתי אירית‬
‫הורידה את המסכה וסבי נלחץ מאוד ומהלחץ התחיל להקיא‪.‬‬

‫סבתי בטיול עם משפחתי לים המלח‬

‫סבתי ואני בטקס הסיום שלי מ"שיקמה"‬

‫סבתי בטיול לרודוס עם משפחתי‪201. ,‬‬
‫‪- 59-‬‬

‫פרק ה' – "זאת המשפחה שלי" אנקדוטות‬
‫משפחתיות‬

‫גלגולו של חפץ‬

‫החפץ החשוב שעובר בירושה במשפחתנו הינו כיפה רקומה שסבא רבא יוסף וסבתא‬
‫רבה רחל ז"ל‪ ,‬מצד אמי‪ ,‬העלו איתם ארצה מבוכרה‪ .‬אותה כיפה ניתנה במתנה‬

‫לסבי אורי בבר המצווה שלו והוא מקפיד לשמור עליה מכל משמר‪ ,‬שכן זה הזיכרון‬
‫שלו מהוריו המנוחים ולשורשיו‪.‬‬

‫בהגיעי למצוות‪ ,‬ממש בעוד פחות מחודש‪ ,‬הנני מתרגש לעלות לתורה‪ ,‬עם אותה‬
‫כיפה שאקבל מסבי‪.‬‬

‫כיפה זו סימלה את מעברו של סבי אורי מילד ‪ -‬לבוגר והיא תעבור עכשיו לנכדיו‬
‫בעלייתם לתורה‪.‬‬

‫אני מוקיר ומעריך את הכיפה ואדאג לשמור עליה מכל משמר‪ ,‬בכדי שאכל להעביר‬
‫אותה בירושה לילדי‪.‬‬

‫תמונה של סבי אורי בבר מצווה שלו‪ .‬מימין‪ ,‬סבתא רבה רחל ז"ל ומשמאל‪ ,‬סבא רבה יוסף ז"ל‬
‫סבי אורי חובש את הכיפה הרקומה כיום‬

‫‪- 61-‬‬

‫א"ב משפחתי‬

‫א ‪-‬ארוחות שישי אצל סבתא דורית ‪ -‬כל שישי המשפחה של אמי מגיעה לסבתי‬
‫דורית‪ ,‬וסבי אורי כדי לעשות קידוש‪.‬‬

‫ב ‪ -‬בריכה אצל סבתא שושי וסבא דודי‪ ,‬מצד אבי‪ ,‬כל שבת‪ ,‬בחודשי הקיץ‪ ,‬אנו‬
‫נוסעים לכפר סבא לבריכה לשחות ולשחק‪.‬‬

‫ג ‪ -‬גלידה‪-‬בילוי משפחתי שלנו‪ ,‬אנו יוצאם לאכול גלידה ‪.‬‬
‫ד ‪ -‬דומינו‪-‬אנחנו נוהגים לבקר אצל סבתא רבתא רחל‪ ,‬מצד אבי‪ ,‬והיא משחקת‬

‫אתנו הנכדים דומינו‪.‬‬
‫ה ‪ -‬הצגה‪-‬בחופשות אנו המשפחה ובת דודתי הקטנה‪ ,‬איה ‪,‬הולכים לצפות בהצגות‪.‬‬

‫ו ‪ -‬ורד‪-‬אחד הפרחים האהובים על אמנו‪.‬‬
‫ז – זהירות ‪ -‬אנחנו משפחה שיותר מידי זהירה בדברים ומעדיפים תמיד ללכת בדרך‬

‫בטוח‪.‬‬
‫ח ‪ -‬חמין‪-‬סבתא שלנו‪ ,‬דורית‪ ,‬מצד אמי נוהגת להכין בימי שבת בחורף ן את המאכל‬

‫חמין שאותו אנו אוהבים‪.‬‬
‫ט ‪ -‬טבריה‪-‬משפחתי ואני נסענו בחופש הגדול לחופשה בטבריה בבית מלון ושם‬

‫עשינו חיים‪.‬‬
‫י – יאיר ‪ -‬אחד האירועים המשמחים ביותר בתולדות המשפחה זה היום שבו‬

‫נולדתי‪.‬‬
‫כ – כדורסל ‪ -‬אחי ‪,‬אבי ואני מאוד אוהבים לשחק וללכת למשחקי כדורסל‪.‬‬
‫ל‪ -‬לירן ‪ -‬היום שבו אחי לירן נולד זה היה יום משמח בשביל כולם ‪,‬ילד ראשון מצד‬

‫הורי ונכד ראשון למשפחתי‪.‬‬
‫מ – ממתקים ‪ -‬המשפחה שלי ואני אוהבים מאוד את כל הדברים המתוקים‪.‬‬

‫נ – נינג'ה – אבי אלי‪ ,‬התחפש בילדותו מספר פעמים לנינג'ה בפורים‪.‬‬
‫ס – סוכות ‪ -‬בכל חג סוכות אנו בונים סוכה ומארחים בה את משפחתנו המורחבת‬

‫וחברים‪.‬‬
‫ע ‪" -‬עד עצם היום הזה" – אחי‪ ,‬אמי ואני תמיד אהבנו לראות את הסדרה "עד עצם‬

‫היום הזה"‪.‬‬
‫פ – פינג פונג – מחק שאבי‪ ,‬אחי לירן ואני נוהגים לשחק בחדרו של דודי יצחק‪ ,‬מצד‬

‫אבי‪.‬‬
‫צ –צורף ‪ -‬שם משפחתנו צורף שעוברת עם עלייתו של אליהו ז"ל‪ ,‬אביו של סבי דוד‪.‬‬

‫וניתן לו שכן היו לו חנויות תכשיטים בעיראק‪.‬‬

‫‪- 60-‬‬

‫ק ‪ -‬קידוש‪-‬כל יום שישי אנחנו עושים קידוש אצל סבתי‪ ,‬דורית‪ ,‬מצד אמי‪.‬‬
‫ר – רומא ‪ -‬משפחתי ואני טסנו השנה לטיול ברומא למשך ארבע לימים‪ ,‬זו היתה‬

‫הפעם הראשונה שאחי ואני היינו בחו"ל‪.‬‬
‫ש – שבת ‪ -‬ביום זה אמי מפנת אותנו במאכל אהוב שלי שהוא פנקייק‪.‬‬
‫ת – תפילין – בסוף יולי יחול בר המצווה שלי ובקרוב אתחיל ללמוד לקראת הבר‬

‫מצווה ולהניח תפילן‪.‬‬

‫אבי אלי מחופש לנינג'ה בילדותו‬

‫אבי ‪,‬אחי ואני בבריכה של הוריו ‪- 54-‬‬

‫מימין אני ואחי לירן‪ ,‬אמי‪ ,‬אוריה ואני בבריכה בבית‬
‫הוריו של אבי‬

‫‪- 61-‬‬

‫קישור לאירוע היסטורי‬

‫הסבא רבא שלי‪ ,‬אליהו צורף ז"ל‪ ,‬מצד אבי‪ ,‬היה חלק ממבצע "עזרא ונחמיה"‪.‬‬
‫זהו מבצע שבן עלו יהודי עיראק לארץ ישראל‪ ,‬בהיתר הממשלה העיראקית ולאחר‬

‫ויכוחים סוערים‪.‬‬
‫העלייה התחילה בשנת ‪ 1951‬והסתיימה במאי ‪ ,1951‬בזמן זה עלו לארץ כ – ‪131,111‬‬

‫יהודים‬
‫(לא כולל את ה – ‪ 25,111‬יהודים שעלו בחשאיות)‪.‬‬
‫המצב של יהודי עיראק היה בכי רע‪ ,‬המוסלמים התנכלו ליהודים בכל הזדמנות‬
‫והאשימו אותם במצב הכלכלי בעיראק‪ ,‬כך שלא נותרה להם ברירה אלא לעלות‬

‫לארץ ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1951‬החלו היהודים לעלות למטוס‪ ,‬אך לא לפני שהממשלה החרימה את‬

‫רכושם וערכה חיפוש בבגדיהם כדי שלא יבריחו משהן‪.‬‬
‫הממשלה התירה ליהודים לקחת איתם מזון ו –‪ 51‬דינרים בלבד‪.‬‬

‫היהודים יצאו מעיראק במטוס קטן דרך קפריסין‪.‬‬
‫סבי דוד עלה עם משפחתו לארץ ישראל במבצע זה ועמם רכוש קטן של תכשיטי זהב‬

‫שנשאו עמם‪ .‬והם הותירו מאחור את כל רכושם שכלל מפעל זהב‪.‬‬

‫‪- 74-‬‬

‫אליהו צורף ז"ל‪ ,‬סבא רבא שלי מצד אבי‬

‫‪- 63-‬‬

‫המקורות ההיסטוריים שלי – הערכה חלופית בהיסטוריה‪:‬‬

‫שמות המשפחה של סבי וסבתי מצד אמי‬

‫המשפחה מצד סבתי‬ ‫המשפחה מצד סבי‬

‫אהרונוב בלדב‬ ‫שם המשפחה‬
‫לא נמצא מידע באתר‬ ‫פרושו "בנו של"‪ ,‬הם‬ ‫פירוש שם המשפחה‬
‫שמות מקבילים בשפות בית התפוצות ובאף אתר‬ ‫מוצאו של שם המשפחה‬
‫הסלביות של השם העברי אחר‪.‬‬
‫מקור השם ומשמעותו‬
‫מרוקו‬ ‫בן אהרון‬
‫אהרונוב ואגרונוב‪,‬‬
‫המכילים את הסופית‬
‫הרוסית "‪-‬וב" הם שמות‬

‫מקבילים בשפות‬
‫הסלביות של השם העברי‬

‫בן אהרון‬
‫לא נמצא מידע באתר‬ ‫מקור מקראי אהרון‬
‫המקראי‪ ,‬בנם של יוכבד בית התפוצות ובאף אתר‬
‫ועמרם משבט לוי‪ ,‬היה אחר‪.‬‬
‫אחיו הבכור של משה‪.‬‬
‫הוא היה הכהן הגדול‬
‫היהודי הראשון‪ ,‬ואבי‬
‫שושלת הכוהנים‪ .‬ישנם‬
‫שמות פרטיים ושמות‬
‫משפחה נוספים הקשורים‬

‫לאהרון‪ ,‬עוזרו ודוברו של‬
‫משה‪ ,‬וביניהם ארון‪ ,‬ארן‪,‬‬
‫אורן‪ ,‬הורן‪ ,‬גורן‪ ,‬אורון‬
‫וברון‬

‫שמות המשפחה של סבי וסבתי מצד אבי‬

‫המשפחה מצד סבתי‬ ‫המשפחה מצד סבי‬

‫אטוואן‬ ‫צורף‬ ‫שם המשפחה‬
‫שם זה נגזר מהמילה לא נמצא מידע באתר‬ ‫פירוש שם המשפחה‬
‫העברית ‪:‬צורף"‪ ,‬המצביע בית התפוצות‪ ,‬פניתי‬
‫על עיסוק‪ ,‬מקצוע או למורשת תוניסיה והם‬ ‫מוצאו של שם המשפחה‬
‫אמרו שפרוש השם הוא‬ ‫סחר נפוצים בקרב‬ ‫מקור השם ומשמעותו‬
‫יהודים‪ .‬נדיב‪.‬‬
‫תוניס‬ ‫מוצאו בעיראק‪.‬‬

‫שם משפחה שה מקורו אין מידע‬
‫בעיסוק שקשור לחומר‬
‫גלם‪ ,‬מוצר מוגמר או כלי‬
‫עבודה הקשורים לסחר‬
‫זה‪.‬‬

‫‪- 64-‬‬

‫חלק ב' – מסעו של שם המשפחה‬
‫שם משפחה זה הופיע לראשונה ברוסיה‪" ,‬וב"‪ -‬אלו סיומות ברוסית שפרושן הבן‬
‫של‪ ,...‬שם המשפחה נדד לארצות הסלביות ביניהן בוכרה‪ ,‬זהו המקום שהוריו של‬

‫סבי אורי נולדו בו‪ .‬הם עלו לארץ ישראל עם שם המשפחה הזה‪.‬‬
‫שם המשפחה של סבי מצד אבי‪ :‬צורף‪ .‬שם המשפחה של סבי דודי היה בעיראק‬
‫סייף ‪ ,‬שמות המשפחה בעיראק ניתנו לפי העיסוק‪/‬המקצוע של האדם‪ ,‬ומשפחתו של‬
‫סבי התעסקה בתכשיטים וכשהוא עלה לארץ ישראל שם המשפחה עוברת ושונה‬

‫לשם צורף‪ ,‬לפי העיסוק שבו עסקו הוריו לפני עלייתם‪.‬‬
‫לא נמצא מידע על שם המשפחה של סבתי שושנה וסבתי דורית באתר בית התפוצות‬

‫או בכל אתר אחר באינטרנט‪.‬‬

‫חלק ג' – המיוחד במקום ממנו הגיעה משפחתי‬
‫סבתי מצד אמי‪ ,‬דורית‪ ,‬נולדה בעיר ווזאן במרוקו‪.‬‬
‫היהודים שגרו בוזאן היו בעלי אוריינטציה ספרדית‪ ,‬בהשפעת הקרבה לספרד‬

‫והמסחר בה‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים לערבים היו טובים עד לשנות החמישים‪ ,‬אז החלו תקיפות‬

‫ורציחות של יהודים על רקע לאומני‪ ,‬בעקבות הקמת מדינת ישראל והסכסוך‬
‫הישראלי‪-‬ערבי‪.‬‬

‫בכפר אסג'ן‪ ,‬כ – ‪ 8‬ק"מ מוזאן‪ ,‬מצוי קברו של רבי עמרם בן דיוואן‪ ,‬תלמיד חכם‬
‫ירושלמי שנשלח כשד"ר למרוקו‪ ,‬שם נודע כבעל מופת ונפטר באסג'ן‪ .‬קברו הוא‬

‫מאתרי העלייה לרגל היהודיים הפופולריים ביותר במרוקו‪.‬‬
‫בראשית המאה ה –‪ 21‬כיהן כרב וראש ישיבה בוזאן הרב אברהם אביטבול שנודע‬

‫כאחד מגדולי חכמיה של מרקש‪.‬‬
‫סבי מצד אבי‪ ,‬דוד‪ ,‬נולד בעיר בצרה בעיראק‪.‬‬
‫בצרה היא עיר נמל בדרום עיראק‪ ,‬הגאון האחרון של ישיבת סורא‪ ,‬יוסף בן יעקב‪,‬‬
‫התיישב בבצרה ב ‪ .911-‬במאות ‪ 11-11‬הייתה הקהילה מפורסמת בשל חכמיה ובשל‬
‫רופאיה‪ ,‬שפעלו בארץ ישראל ומצרים‪ .‬במאה ה‪ 18-‬עלתה חשיבות הקהילה‪ ,‬יהודים‬
‫היו בעלי קרקעות ומילאו תפקיד חשוב בחיי המסחר‪.‬‬
‫בשנים ‪ ,1939-1936‬שנות המרד הערבי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היו התנכלויות ליהודים‪ ,‬כמה‬
‫מהם נרצחו‪ .‬בעת המרד הפרו‪-‬נאצי של רשיד עלי אל‪-‬כילאני (‪ )1911‬נערכו פרעות‬
‫ביהודים‪ .‬בתקופת מלחמת העצמאות של ישראל (‪ )1918‬שוב היו התנכלויות‪.‬‬
‫המיליונר היהודי שפיק עדס הואשם בריגול ובגידה‪ ,‬נידון למוות וניתלה‪ .‬בעיר היו‬
‫אז כ‪ 11,111 -‬יהודים‪ .‬בשנים ‪ 1951 - 1919‬יצאו רובם לישראל ונשארו רק מעטים‪,‬‬
‫בעלי רכוש‪ .‬ב‪ 1958 -‬היו בבצרה כ‪ 311 -‬יהודים ‪.‬‬

‫סבי‪ ,‬אורי וסבתי שושנה נולדו בישראל‪.‬‬

‫חלק ד' – דברים שלמדתי על משפחתי‬

‫עבודת ה"שורשים" היוותה בשבילי מסע לחקירת שורשיי משפחתי הגרעינית‬
‫והמורחבת‪ ,‬כחלק מההיסטוריה היהודית והמסורת של עם ישראל‪.‬‬

‫מטרת עבודתי הייתה ללמוד על מקורות של שמותיהם של בני משפחתי הגרעינית‬
‫והמורחבת ‪ ,‬מנהגים שמלווים אותי בחגים ובאירועים משפחתיים שונים‬
‫וסיפורים הקשורים במשפחתי ועוד ‪.‬‬

‫בחקר דמויות משפחתי הכרתי את סיפור עלייתם של סבי דוד וסבתי דורית מעיראק‬
‫ומרוקו‪.‬‬

‫‪- 65-‬‬

‫פרק ו' – התקווה שלי שונה‪ ,‬אחרת‪....‬‬

‫התקווה שלי ושל הוריי שיגיע השלום ויימצא פתרון מדיני שירגיע את המצב‬
‫בארצנו‪.‬‬

‫הוריי‪ ,‬דודיי וסביי‪ ,‬שירתו בצבא‪ ,‬חלקם בתפקידים קרביים‪ .‬הוריהם קיוו‪ ,‬כאשר‬
‫ילדיהם יגדלו הם לא יצטרכו להתגייס לצבא וזו תקוותם של הוריי היום‪ .‬הם‬

‫חוששים מאוד שאני ואחיי נתגייס במצב הקיים ומשוועים שיימצא פתרון מדיני עד‬
‫אז‪.‬‬

‫גם אני‪ ,‬כשאגדל ותהייה לי משפחה ארגיש כמוהם ואחשוש בשעה שילדיי יצטרכו‬
‫להתגייס ולמלא את חובתם למדינה‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬אני מבין את חשיבות השירות בצה"ל‪ ,‬בייחוד אחרי שעשיתי את‬
‫עבודת "השורשים" ולמדתי על קורותיהם של היהודים שחיו בגולה וסבלו‬

‫מהתנכלויות של העמים שתחתם ישבו‪ .‬המשך קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬חשוב לי‬
‫ולדורות הבאים‪.‬‬

‫אני מקווה שבדור שלנו יגיע השלום עם שכנינו ועם התושבים הערבים שבקרבנו‬
‫ושלא נצטרך לחוות מלחמות רבות כמו הורינו וסבינו ומבצעים כמו "חומת מגן"‬

‫שבמהלכם חששנו ופחדנו מאוד‪.‬‬
‫יאיר‪.‬‬

‫‪- 66-‬‬

‫פרק ז' – סיכום‬

‫מאוד נהניתי מתהליך הכנת העבודה‪ ,‬לחקור ולגלות מידע על משפחתי ושורשיי‪.‬‬
‫במהלך עשיית העבודה גיליתי דברים חדשים על עברם של בני משפחתי המורחבת‪,‬‬
‫על חייהם בארצות אחרות‪-‬בעיראק ובמרוקו‪ ,‬שבמרכזו עמד סיפור העלייה של סבי‬

‫דוד ומשפחתו‪ ,‬שמהווה פיסה מההיסטוריה של עליית היהודים מהתפוצות לארץ‬
‫ישראל‪ .‬מידע זה לא היה ידוע לי טרם הכנת העבודה‪.‬‬

‫בתחילת העבודה‪ ,‬ליוו אותי חששות‪ ,‬חשבתי שזו תהיה אחת העבדות הקשות כי‬
‫ושלא יהיה לי מה לכתוב‪.‬‬

‫אך אני טעיתי גיליתי שיש הרבה מאוד דברים לספר ולכתוב על משפחתי ועל עברה‪,‬‬
‫נחשפתי למקורות רבים שסייעו לי בהכנת העבודה כגון‪ :‬אינטרנט‪ ,‬ראיונות של בני‬

‫משפחה‪ ,‬תמונות‪ ,‬מסמכים וכדומה‪.‬‬
‫הקושי בעבודה היה לנבור ולחפש את המסמכים בביתי ובבית סבתותיי ולראיין את‬

‫סבי דודי‪ ,‬מצד אבי‪ ,‬שהוא מאוד מופנם ולא מרבה במילים‪.‬‬
‫מסקנתי מהעבודה היא שמאוד חשוב לדעת על מקורותיה של משפחתך מאיפה הם‬

‫הגיעו ואיך התנהלו חייהם בעבר‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לאמי ולסבתותיי‪ ,‬שסייעו לי רבות בהכנת העבודה‪ .‬שהקדישו‬
‫מזמנן וענו לי על כל השאלות ועזרו לי למצוא את כל המסמכים הקשורים לעבודה‪.‬‬

‫יאיר צורף‪.‬‬

‫‪- 67-‬‬