חליסה - עולם תחתון

‫| اﻟﺤﻠﻴﺼﺔחליסה‬

‫"עולם תחתון "‬

‫אמאני אבו ריא | פרויקט גמר‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫בהנחיית‪ :‬פרופ' תאה קיסלוב‪ ,‬אדר' ליאורה קיסלוב‪-‬קיי‬ ‫ביה"ס לאדריכלות ע"ש‬

‫עבודת תזה בהנחיית‪ :‬ד"ר פאתנה אבריק זבידאת‬ ‫דוד עזריאלי‬

‫תוכן עניינים‬

‫תקציר…………………………………‪1..…………....‬‬
‫חלק ראשון………………………………‪2-11.……….‬‬
‫רקע הצגת הסוגיה……………………‪2-5……..….‬‬
‫ניתוח שדה‪/‬תחום הידע הכללי…………‪6-9.……….‬‬
‫העמדה של הפרויקט ביחס לסוגיה………‪10-11.…...‬‬
‫חלק שני…………………………………‪12-17……....‬‬
‫מתודולוגיית המחקר…………………………‪12-13‬‬
‫פיתוח עקרונות המנחים את התכנון האדריכלי‪16-17...‬‬
‫חלק שלישי……………………………‪18-29..………..‬‬
‫המהלכים האדריכליים והתכנוניים של הפרויקט‪18-29.‬‬
‫ביבליוגרפיה………………………………‪30..……….‬‬

‫תקציר‬

‫חליסה‪ ,‬אחת השכונות הוותיקות בעיר חיפה‪ ,‬מאופיינת באוכלוסייה הומוגנית בעלת‬
‫תרבויות שונות‪ .‬השכונה נחשבת לאזור מוזנח המתבטא בתשתיות הרוסות ובהעדר‬
‫מתקנים חיוניים‪ ,‬תכונות אלו הובילו ליצירת תדמית שלילית לשכונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים‬
‫גורמים נוספים אשר חיזקו את המעמד השלילי של השכונה כמו; מצב סוציואקונומי‬
‫נמוך‪ ,‬נשירת תלמידים מבתי הספר‪ ,‬העדר משאבים‪ ,‬מגבלת תעסוקה קשה והגירת‬
‫האזרחים המשכילים‪ .‬כל הגורמים שהוזכרו לעיל‪ ,‬עודדו תופעות קשות של אלימות‬
‫בין ילידי השכונה אשר יצרו סביבה מסוכנת הנחשבת לחממה טובה למשפחות‬
‫"עולם תחתון" וארגוני פשע ‪ .‬שהם בעצמם ניצלו את בניית גשר ‪ 22‬ובחרו לעצמם‬
‫שטח ריק מתחתיו אשר ישמש אותם כשטח מסתור‪ ,‬פה יוכלו לנהל את עסקיהן כרגיל‬

‫בלי שיאוששו את תשומת ליבם של התושבים בשכונה‪.‬‬
‫הפרויקט שואף לתוכנית התערבות בתוך שכונת חליסה אשר מציעה דרך טיפול‬
‫בגורמים המובילים לחברה אלימה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬טיפול בהזנחת הרשויות לשכונה דרך‬
‫יצירת מרחב חברתי‪ ,‬תרבותי ותעסוקתי משותף לכלל תושבי השכונה‪ ,‬בנוסף‬
‫לשימוש בשטח העולם התחתון ״מתחת לגשר ‪22‬״ המהווה מרחב שארית והפיכתו‬
‫לפארק חוויתי המכיל אנרגיות חיוביות במטרה לטפל בסוגיית האלימות בשכונה‬

‫ולהפחיתה ככל האפשר‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫חלק ראשון‬‫חיפה‬

‫רקע הצגת הסוגיה‬

‫חליסה שכונת המצוקה הנמצאת בצד המזרחי של העיר חיפה‪ ,‬החלה להתפתח‬
‫באמצע המאה ה‪, 19 -‬מיד לאחר שהתחילו לצאת מחומת העיר‪ ,‬הוקמה השכונה על‬

‫ידי עובדים ערבים שבאו להתפרנס ולעבוד בנמל‪.‬‬

‫בסוף שנות התשעים הוחלט להקים גשר חדש בצד הצפוני של השכונה‪ ,‬בשביל‬
‫להפחית מזרם התנועה באזור‪ ,‬אבל הגשר החמיר את מצב השכונה מאשר שהייה‪,‬‬
‫המרחב מתחת לגשר מבודד מהשכונה‪ ,‬מוזנח‪ ,‬לא זוכה להתייחסות וכמעט נסתר‬
‫מהעין‪ ,‬מה ש"מזכה" אותו להיות מקום לעבריינים ולקבוצת הצעירים שנוהגים‬
‫באלימות‪ ,‬צורכים סמים ואלכוהול ומהווהים דוגמה שלילית לילדים ולבני נוער של‬

‫השכונה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫ג'יין ג'ייקובס‬

‫במחקר זה אבחן המצב התכנוני בשכונת חליסה‪ ,‬ובמיוחד האזור של הגשר החדש–‬
‫"גדוד‪", 22‬בשביל לחקור את בניית הגשר ולהבין את הרקע מאחוריו‪ ,‬אני אתבסס על‬
‫שני יין'ג של ‪ The Death and Life of Great American Cities‬הספר ; עיקרים‬
‫מקורות ג'ייקובס‪ ,‬וספר ‪ Jacobs Jane of Wisdom Urban The.‬של סוניה הירת‬

‫ודיאן זאהם‪.‬‬

‫הדעות של ג'יין ג'ייקובס מאפשרות לי להבין בצורה יותר נכונה את השימוש‬
‫בתשתיות‪ ,‬גשרים וכבישים מהירים והשפעתם על שכונות העוני‪ ,‬ולכן הפרויקט ינסה‬
‫לנצל את הגשר והאזור המוזנח שמתחתיו למשאב אורבאני‪ ,‬בעזרתו אפשר לפתור‬

‫בעיות בשכונה‪ ,‬כגון האלימות‪ ,‬הפשע והמצב הכלכלי הנמוך‪.‬‬

‫על מנת לשפר את המצב‪ ,‬ומתוך שאיפה לייצר שכונה מוצלחת בעתיד לטווח הארוך‪,‬‬
‫אני מציעה להתחיל תהליך התחדשות והחייאה לאזור המת מתחת לגשר על ידי‬
‫חיבורו לשכונה באמצעות פונקציות מתאימות לתושבי השכונה ובמיוחד גיל הנוער‪,‬‬
‫כגון פארק ‪ SKATEBOARD‬משולב עם שוק ואומנות תרבותית שמייצרת חיבור‬

‫קהילתי‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫מרחבים אלו הופכים למרחבים‬ ‫הגשר הוא סמל לחיבור בין שני מקומות‪,‬‬
‫שלילים ולא רצויים על ידי קהילות‪.‬‬ ‫ליצירת מעבר מעל מכשול פיזי וסמל‬
‫ולכן חלה מחשבה על חללי עולם‬ ‫ליכולתו של האדם להתגבר על הטבע‬
‫תחתון כאתרים המיוחסים לאנשי‬ ‫באמצעות פיתוח טכני‪ .‬המאפיינים‬
‫עולם תחתון בפירושה המנטלי‪,‬‬ ‫העירוניים של הגשר רבים ומספקים‬
‫והכוונה לאנשי פשע‪ ,‬המתעסקים‬ ‫פוטנציאל יוצא דופן לערים‪ .‬אבל למרות‬
‫חשיבתו כתשתית בערים‪ ,‬אלה שבמדינות‬
‫באלימות וסמים‪.‬‬ ‫מפותחות מייצר בעיות בהיותו משפיע על‬
‫הסביבה העירונית‪ ,‬בעיות אלו גורמות‬
‫לתנאים יורדים לחללי "עולם תחתון" על‬
‫ידי חסימת אור ואוויר ויצירת חללים‬
‫מטושטשים ולא מוגדרים שלעיתים‬
‫קרובות משומשים לרעה‪ ,‬משפיעים על‬
‫הערך החברתי ומעצבים את זהות‬

‫המשתמשים בהם‪.‬‬

‫בספרה של ג'יין ג'ייקובס ‪,(The Death and Life of Great American Cities )1961‬‬
‫אין שימוש במילה 'תשתית' ‪ .‬אבל היא עומדות בבסיס הנושא‪ ,‬תצורת רחובות‬
‫ומדרכות‪ ,‬ההתנגדות לכבישים מהירים עירוניים‪ ,‬שמירה ושימוש חוזר בבניינים‬
‫ישנים‪ .‬הספר שלה עוסק בסופו של דבר ב מה בנוי או לא בנוי‪ ,‬איפה‪ ,‬על ידי מי‬
‫ואיך‪ :‬מי משלם ומי מרוויח‪ .‬הראתה ג'ייקובס שאנשים עניים או חסרי משאבים‪,‬‬
‫במיוחד אפרו‪-‬אמריקאים‪ ,‬מאותגרים בדרכים רבות )בגלל גזענות היסטורית‬

‫ומתמשכת( ברמת המחוז והעיר‪.‬‬

‫ג'יין ג'ייקובס טוענת שערים הן רשת של קשרים חברתיים דינמיים‪ ,‬השימוש‬
‫בתשתיות במדינות המפותחות מתבסס על אי צדק חברתי‪ ,‬ובדרך כלל הם‬
‫מתוכננים באזורים המוחלשים ; אזורים שמאופיינים בכך שהם מוזנחים‪ ,‬נטושים‪ ,‬ולא‬
‫מתוחזקים‪ ,‬הכוללים חברה בלי משאבים ומתגורר בהם תושבים בעלי מצב‬

‫סוציואקונומי נמוך‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ניתן לראות תכנון תשתיות וכבישים‬ ‫בנוסף לזה‪ ,‬גשרים המהווים כבישים‬
‫מהירים ככלי המעיד על אי צדק ברוב‬ ‫מהירים עירוניים גורמים לנזק חמור‬
‫המדינות שיש בהם קונפליקטים‪,‬‬ ‫בעיר‪ ,‬וזו הדרך הלא נכונה להתייחס‬
‫באמריקה בעיר ניו אורלינס‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫לתחבורה בעיר‪ ,‬זו שיטה לא כלכלית‬
‫אחת הדוגמאות הטובות ביותר להרס של‬ ‫ומזהמת‪ ,‬בנוסף להיותה בעיה לאומית‪.‬‬
‫קהילה אפרו‪ -‬אמריקאית על ידי הגשר‬ ‫גשרים אלו מקילות על הנוסעים להגיע‬
‫‪ ORLEANS NEW A10-I‬שחוצה את‬ ‫ליעד בדרך הנוחה‪ ,‬אבל בשביל לבנות‬
‫הרחוב מסחרי ותרבותי אפרו‪ -‬אמריקאי‬ ‫אותם‪ ,‬נהרסו בתים ונכסים‪ ,‬נוצרו‬
‫וגם חותך את ליבו של מחוז טרמה‪ ,‬מחוז‬ ‫עומסי תנועה בערים עצמם‪ ,‬הם גם‬
‫שחור‪-‬קריאולי היסטורי‪ ,‬שאיבד את‬ ‫מייצרים אי שוויון ומנצחים את‬
‫המרחב הציבורי הרחב שלו‪ .‬הרעיון הזה‬ ‫הגזענות‪ .‬כבישים מהירים שלא היה‬
‫לא רחוק ממנה‪ ,‬ניתן לראות אותו גם‬ ‫ניתן לבנות באזורי טבע בעלות נמוכה ‪,‬‬
‫בתחנה המרכזית בדרום תל‪-‬אביב‪( ,‬אזור‬ ‫תוכננו במקום ‪ -‬דרך שכונות עניות של‬
‫העוני ) עקב בניית כביש מהיר למכוניות‬
‫ואוטופיסטים‪ ,‬בעוד שהחללים המוזנחים‬ ‫מיעוטים‪ .‬מדיניות ההתחדשות‬
‫מלמטה שימשו לרעה‪ ,‬וכתוצאה מזה‬ ‫האורבנית ובניית כבישים מהירים‬
‫באוזרי שכונות עוני‪ ,‬השפיעו לרעה‬
‫קיבלה התחנה תדמית שלילית‪.‬‬
‫ופירקו את קהילות עניות ומיעוטים‪.‬‬

‫המחקר ייבחן את הקשר בין תכנון המרחב על ידי המדיניות של מדינת ישראל לבין‬
‫החברה הערבית המוחלשת בשכונת חליסה‪ ,‬יחקור את האופן שבה בניית תשתיות‬
‫כבדות כמו הגשר החדש – גדוד ‪, 22‬מאיימת על השכונה הן מבחינה אורבנית והיחס‬

‫למבנים והן מבחינה חברתית וההשפעה על התושבים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫שכונת חליסה ‪, 1948‬מקור " ארכיון חיפה"‬‫ניתוח שדה ‪/‬תחום הידע הכללי‬

‫שכונת חליסה ‪ -‬בשנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ 20-‬החליט המנדט הבריטי‬

‫לקיים פעולות השואפות לפיתוח העיר חיפה‪ ,‬ואחת מהן בניית הנמל‪ ,‬הנחת‬
‫קו נפט ועוד‪ .‬בעקבות הפעולות האלה השתנה מעמדה האזורי והבינלאומי‬
‫של העיר‪ ,‬והשגשוג הביא אתו זרם של מהגרים ערבים‪ .‬כך הפכה חיפה עיר‬
‫נמל ומרכז מסחר‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה ותרבות‪ .‬הפיכתה של חיפה לעיר נמל‬
‫ולמרכז מסחרי ותעשייתי הביאה לגידול מהיר ולשינויים באופייה הדמוגרפי‬
‫ברמות שונות‪ ,‬וצמיחה של מעמד חדש באוכלוסייה הערבית – עירונים‬
‫אמידים ומשכילים‪ ,‬סוחרים ברובם‪ .‬שכונת חליסה החלה להתפתח באמצע‬
‫המאה ה‪ ,19 -‬ובין השנים ‪ 1909-1948‬הייתה בשכונה תנופת בנייה‪ ,‬ורוב‬
‫תושביה היו ערבים מוסלמים שבאו מערים שונות בשביל לעבוד ולהתפרנס‬

‫בנמל חיפה‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫בית הנג'אדה‪ ,‬חיפה‪ ,1948 ,‬מקור ‪ :‬אתר זוכרות‬ ‫בית הנג'אדה‪ ,‬חיפה‪2020 ,‬‬

‫מלחמת ‪ – 1948‬הנכבה ‪ :‬בזמן אירועי המלחמה‪ ,‬הייתה שכונת‬

‫חליסה מרכז התנגדות לכיבוש ולצבא‪ ,‬וזה הביא את הציונים לנקום ולעקור‬
‫את התושבים המקוריים‪ .‬ובבתים שנותרו בלי מתגוררים התיישבו יהודים‬
‫שרובם היו עולים חדשים‪ ,‬הם תפסו את האדמות שחלקם נשאר בבעלות‬
‫פלסטינים וחלק נרשם כרכוש הנפקדים‪ .‬ב‪ 22-‬באפריל ‪ 1948‬נכבש המעוז‬
‫הפלסטיני האחרון בעיר – בית אלנג'אדה שנמצא בשכונת חליסה ע"י גדוד‬

‫‪ 22‬של ההגנה‪ .‬ויום למחרת נפלה חיפה‪ ,‬והייתה כולה תחת שלטון ישראלי‪.‬‬

‫בית הנג'אדה ‪ -‬הנקרא במקור ‪ -‬בית ועד השכונות הערביות‪ ,‬נבנה בשנת ‪ 1936‬כאשר הייתה שכונת חליסה כבר מיושבת בחלקה‪ .‬הוא‬
‫עמד בנקודת ציון אסטרטגית במעבר בין שכונת הדר לבין העיר התחתית‪ ,‬והשקיף על הכניסה המזרחית הראשית אל העיר חיפה‬
‫שהייתה הכניסה היחידה מכיוון מזרח‪ .‬בית הנג'אדה נבנה כבית מגורים בן ארבע קומות‪ ,‬אשר קומת הגג מיועדת לשימוש ציבורי – בית‬
‫ועד השכונות הערביות‪ ,‬מעין מרכז לפגישות חברתיות‪ ,‬לדיונים ולסולחות בין תושבי השכונה‪ .‬ב‪ 1948-‬קמה במבנה מפקדה של ארגון‬
‫הנג'אדה‪ .‬נבחר מבנה זה בגלל מיקומו במרחב חיפה – הוא חלש על סביבותיו והיה קרוב לדרכים ראשיות‪ .‬מיקומו האסטרטגי‬

‫ומפקדות ארגון הנג'אדה עצמן היו יעד בולט לכוחות המחתרות היהודיות וארגון ההגנה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מבט אל שכונת חליסה מכיוון הים‬

‫מצב קיים ‪ :‬מאז ‪ 1948‬הוקמו בחיפה עשרות שכונות יהודיות גדולות‪.‬‬

‫הרשויות הישראליות מספקות להם שירותים ותנאים מלאים ומבטיחים להם‬
‫חיי רווחה‪ ,‬בעוד שלא פעלו להרחיב את השכונות הערביות שתושביהן נותרים‬
‫על אדמתם ומסרבים לעזוב אותן‪ .‬למרות ששכונת חליסה עדה לצפיפות‬
‫קשה‪ ,‬נבנו בתוכה בנייני שיכון "ישראליים" גבוהים שהגבירו את הסבל‪.‬‬
‫השכונות הערביות בחיפה סובלות מהשוליים והתפשטות האלימות בנוסף‬
‫למשבר הדיור‪ ,‬העוני ואחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬שכונת חליסה במיוחד סובלת יותר‬
‫משכונות ערביות אחרות‪ ,‬מכיוון ששיעור הפשיעה והאלימות בה גבוה יותר‬
‫בהשוואה לכל שכונה ערבית אחרת בעיר‪ .‬היום מתגוררים בשכונה ‪% 80‬‬
‫ערבים‪% 20 ,‬עולים מאתיופיה ורוסיה‪ ,‬רוב התושבים במצב סוציואקונומי‬
‫נמוך‪ .‬איכות החיים בשכונה נמוכה‪ ,‬הבתים לא מתוחזקים‪ ,‬רחובות צרים‪,‬‬

‫צפיפות ותשתיות גרועות ‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫גשר גדוד ‪ - 22‬בסוף שנות התשעים הוגשה תכנית‬

‫המציעה הקמת גשר חדש המפחית מזרם התנועה‬
‫באזור‪ ,‬בשביל לבנות אותו העירייה נאלצה להרוס בתי‬
‫מגורים ונכסים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי‪ .‬חשוב לציין‬

‫שלוש אספקטים שהושפעו מבניית הגשר‪:‬‬
‫‪ -‬מבחינה אורבנית‪ ,‬אמנם הגשר מחבר בין מזרח העיר‬
‫חיפה לשכונות ההדר‪ ,‬הוא מפריד ומייצר ניתוק מובהק‬
‫בין שכונת חליסה לשכונות העיר התחתית‬

‫‪ -‬הגשר נוכח בגודל ובחומריות שלו‪ ,‬מה שמאיים על‬
‫השכונה ומזניח אותה עוד יותר‪ .‬זאת ועוד בנייתו סמוך‬
‫לאחד המבנים החשובים בשכונה – בית הנג'אדה‬
‫)במרחק של ‪ 3‬מטר( שהעירייה ניסתה להרוס אותו בעבר‪.‬‬
‫במבט מרחוק על המבנה‪ ,‬ניתן לראות שהגשר מסתיר‬

‫את הנוף של שתי הקומות התחתונות‪.‬‬

‫‪-‬מאז ‪ 1948‬שכונת חליסה קיבלה סטיגמה כשכונת‬
‫עובדים המתאפיינת במצב הסוציואקונומי הנמוך של‬
‫תושביה‪ ,‬בניית הגשר הגדול לפי מדיניות מדינת הכיבוש‬
‫העצימה את הסטיגמה הזאת‪ .‬ובעקבות זאת נוצרה‬
‫תדמית שלילית לשכונה‪ ,‬כגון עזיבת התלמדים לבתי‬
‫ספר‪ ,‬בעיית תעסוקה ועזיבת האנשים המשכילים‪ ,‬ועלייה‬
‫באחוז האבטלה‪ .‬דברים שמולידים תופעות קשות של‬
‫אלימות ועולם תחתון של פשע‪ ,‬כולל שימוש בנשק‪,‬‬
‫צריכת סמים ואלכוהול‪ ,‬גם בקרב הגילאים הצעירים וגם‬

‫במשחקי יומיום‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫העמדה של‬ ‫מסכימה עם הדעות של גיין גיקובס‪ ,‬שהתשתיות הם‬
‫הפרויקט‬ ‫כלי המעיד על אי צדק בחברה‪ ,‬ובדרך כלל מאפשר‬
‫ביחס‬ ‫מסגרת המייצרת צבירת עושר באזורים מסוימים‬
‫לסוגיה‬ ‫בערים מאשר באחרים‪ .‬גזענות היא לא רק בחברה‬
‫האנושית ונחשבת לסוגיה אידיאולוגית‪ ,‬אלא גם‬
‫לסוגיה מבנית ולאלמנטים תכנוניים שעלולים‬
‫להשפיע על שכונות מסוימות ולמנוע מהם‬
‫להתפתח‪ .‬המדינות מתכננות אלמנטים של‬
‫תשתיות בדרך כלל בשכונות העוני של העיר‪ ,‬ולכן‬
‫בכל פרויקט של גשרים וכבישים מהירים צריך‬
‫לשאול את עצמנו מה בנוי או לא בנוי‪ ,‬איפה‪ ,‬על‬

‫ידי מי ואיך‪ :‬מי משלם ומי מרוויח‪.‬‬

‫כל מה שנאמר בקשר לתשתיות ואי‪-‬צדק‪ ,‬נכון לגשר גדוד ‪ 22‬בשכונת חליסה‪ .‬בעיר‬
‫חיפה הידועה בדו‪ -‬קיום‪ ,‬עדיין יש אי‪-‬צדק מובהק בהתפתחות השכונות היהודיות‬

‫לעומת השכונות הערביות שחלק מהם מהוות פצע בעיר‪.‬‬
‫בניית הגשר גרמה להעצמת התדמית השלילית של השכונה‪ ,‬מה שהוביל אותה‬
‫למצב חמור יותר מאשר שהייה‪ ,‬המרחב הנטוש מתחת לגשר מהווה "המקום הטוב"‬
‫שנסתר מהעין לקבוצת הצעירים והנוער שנוהגת באלימות‪ ,‬צורכת סמים ואלכוהול‬

‫ומהווה דוגמא שלילית לילדים ולבני נוער של השכונה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫הפרויקט שלי מתעסק באזור זה‪ ,‬מנצל האלמנט הכבד שנטעה אותו העירייה‬
‫בשכונת חליסה‪ ,‬למשאב התומך בשכונה ובתשובה‪ ,‬ומהווה פתרון לבעיות הסובלים‬

‫מהן במיוחד האלימות בקרב בני נוער‪.‬‬
‫הפרויקט יבחן שכונת חליסה כזירת התנגשות חברתית עם דגש על גיל הנוער‬
‫)העתיד של השכונה(‪ ,‬במקום האיום של החלל המוזנח מתחת לגשר על השכונה‪,‬‬
‫הפרויקט יהפוך אותו לשטח עירוני תוסס‪ ,‬ויציע מרחב חדש ישמור על אופייה הייחודי‬
‫של השכונה וליצור תרבות עירונית על ידי מערך חינוכי‪ ,‬פנאי‪ ,‬תעסוקה וזהות גאווה‬
‫שכונתית עם דגש על פרנסה עתידית וחיזוק החיבור לשאר העיר‪ .‬בנוסף לטיפול‬
‫בסוגיית האלימות על ידי שימוש בטיפוגרפיה‪ ,‬אלמנטים נופיים ויצירת "עולם תחתון"‬
‫תרבותי משגשג‪ .‬לצד הטיפול באזור המוזנח מתחת לגשר‪ ,‬אני מאמינה שיש צורך‬
‫לדאוג למבנים היסטוריים חשובים כמו מבנה בית הנג'אדה‪ ,‬לשמר ולחבר אותו‬
‫לשכונה ולמרחב החדש מתחת לגשר שיכלול פארק ‪ SKATEBOARD‬משולב עם שוק‬

‫קהילתי‪.‬‬

‫חתך רעיוני שממחיש המצב המצוע מתחת לגשר‬

‫‪11‬‬

‫חלק שני‬ ‫מתודולוגיית המחקר‬

‫מיפוי‬ ‫הדר‬ ‫עיר‬
‫הכרמל‬ ‫תחתית‬
‫השכונה מהווה מרכז של‬
‫שלושת השכונות הגובלות‬ ‫שכונת‬
‫אותה‪ ,‬העיר התחתית בצד‬ ‫חליסה‬
‫צפון‪ -‬מזרח‪ ,‬שכונות הדר‬
‫והכרמל בצד דרום‪-‬מערב‪,‬‬ ‫שכונות תל עמל ‪+‬‬
‫ושוכונות תל עמל ויזרעאלי‬ ‫יזרעאלי‬

‫בצד דרום‪-‬צפון‪.‬‬ ‫איתור מבני שימור‬

‫מבנה בית הנג’אדה‬
‫בי"ס צפרירים‬
‫אתר מלחמת העצמאות‬
‫גשר רושמיה‬
‫מסגד אבו בקר‬

‫‪12‬‬

‫התפתחות השכונה‬

‫ניתן לראות השינוי שחל על השכונה אחרי שנת ‪ 1948‬מבחינת רחובות‪ ,‬כבישים ובניית שיכונים‬

‫תצלום אוויר חליסה‪,‬חיפה‪ ,‬שנה‪1948:‬‬

‫תצלום אוויר חליסה‪,‬חיפה‪ ,‬שנה‪2020:‬‬

‫‪13‬‬

‫חליסה בנויה על מדרון צפוני‪-‬מזרחי‪ ,‬הפונה‬

‫למפרץ חיפה‪ .‬הפרש הגובה בטופוגרפיה ‪ 70‬מטרטיפוגרפיה‬

‫מסגד אבו בקר‬ ‫גשר גדוד‬
‫‪22‬‬

‫‪100+‬‬

‫‪30+‬‬

‫פיתוח עקרונות המנחים את התכנון האדריכלי‬

‫השכונה קיימת עוד מלפני ‪ ,1948‬ולכן ניתן לראות בה‬ ‫טיפולוגיה‬
‫טיפולוגיות שונות של בניינים המתאימים לתקופות מסוימות‬ ‫של בניינים‬

‫בניינים רבי קומות‬ ‫בניינים נטושים‬ ‫בנייני אבן‬

‫‪14‬‬

‫רעיון תכנוני‬

‫השכונה עברה שינויים רבים במשך השנים‪ ,‬וכללה בנייה הרסנית‪ ,‬נוספו וחוסרו‬
‫כל מיני אלמנטים‪ ,‬מבנים‪ ,‬גשרים‪ ,‬רחובות ותרבויות‪ ,‬אבל הגרעין קבוע‪ .‬ולכן‪,‬‬

‫אימצתי רעיון הרכבה והחסרה של קוביות‪ ,‬צורות דחופות ומשפיעות‪.‬‬

‫בנייה הרסנית בשכונת חליסה ‪ .1 :‬התחבורה מתפתחת על חשבון הריסת בתים עתיקים‪ .‬בשביל להקים הגשר החדש “גדוד ‪”22‬‬
‫נהרסו בתים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי‪.2 .‬העירייה הקימה רחוב חדש מעל נחל רושמיה‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬הנחל נעלמה מתחת‬
‫למערכת הרחובות‪ .‬נחל רושמיה היה מהווה אלמנט נופי בשכונה‪ ,‬ונחל חשוב לתושבים שהיו גרים לידו כי הוא נחשב למקור מים‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫חליסה כשכונת מצוקה‪ ,‬צריכה טיפול אדריכלי וחברתי‪ ,‬ולכן הפרוגרמות עונות‬
‫לצרכים ושואפות לשינוי עתידי ‪ .‬מאמינה בכוח של הספריה והשפעתה על‬
‫התושבים‪ ,‬ולכן מבנה הספריה ממוקם באזור שממנו ניתן ללכת לכל הכיוונים וגם‬
‫בתכנונה מאפשרת את זה‪ .‬מרכז התרבות והאמנות הוא המקום שבו תושבי‬
‫השכונה יכולים להתחבר באמצעות האמנות שמאפיינת התרבות שלהם‪ ,‬ובמצב‬
‫הזה‪ ,‬בחרתי שהמרכז ילמד רקמה וכדרות המאפיינות שתי התרבותיות‪:‬‬

‫הפלסטינית והאתיופית‪.‬‬

‫יתר על השפעתם החברתית של הפרוגרמות‪ ,‬הם גם מעסיקות תושבי השכונה‬
‫ומאפשרת להם מקום עבודה קרוב מהבית וגאווה שכונתית על ידי לקיחת חלק‬

‫בהתפתחות השכונה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫תנועה‬ ‫העיר חיפה בכלל‪ ,‬ושכונת חליסה‬
‫בפרט מתאפיינות בטיפוגרפיה‪,‬‬
‫ולכן בתכנון המצב המוצע יצרתי‬

‫עוד טיפוגרפיה דרך המבנים‪.‬‬

‫ניתן לראות בדימויים שהפרויקט‬
‫מאפשר שלושה מפלסים שונים‬
‫בשביל לשהות ולהנות במקום‪.‬‬
‫כך שכולם מתחברים במבנה‬
‫הספרייה שמהווה מרכז התנועה‪.‬‬

‫מהלך ‪1‬‬

‫מהלך ‪2‬‬

‫מהלך ‪3‬‬

‫‪17‬‬

‫חלק שלישי‬ ‫המהלכים האדריכליים והתכנוניים‬

‫תכנית גגות |חלוקה לאזורים‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 3‬מתנ"ס ומרכז הספורט‬ ‫‪ 1‬הגשר‬
‫‪ 4‬ספרייה‬ ‫‪ 2‬מבני שימור‬

‫‪18‬‬

‫בכל מפלס ניתן לראות "הצל של הגשר" במצבים שונים‪,‬‬ ‫אזור ‪| 1‬מבני שימור‬
‫ממבט על אנו רואים הגשר שמוקדש למכוניות‪ ,‬האזור‬
‫מתחתיו מוקדש לאנשים‪ ,‬במפלס הקרקע הצל מתורגם‬

‫לפארק ‪ ,SKATEBOARD‬ומעל זה קיים פארק תלוי‬

‫מפלס קרקע‬ ‫מפלס א‬ ‫מבט על‬

‫חתך ד‪-‬ד‪ ,‬עובר בגשר גדוד ‪ 22‬ומראה הפארק שמתחתיו‬
‫‪19‬‬

‫אזור ‪| 2‬הגשר‬

‫מבנים בנויים מאבן‪ ,‬אחד מהם‬
‫מבנה בית הנג'אדה ההיסטורי‪,‬‬
‫שניהם שומרו ושופצו לטובת‬
‫השכונה והדגשת ההיסטוריה שלה‪.‬‬
‫בתכניות ניתן לראות השימוש‬

‫בתוספות שנוספו למבנה האבן‪.‬‬

‫קרקע‬

‫מפלס א‬ ‫שילוב בין מצב קיים למצב מוצע‬

‫מפלס ב‬

‫‪20‬‬

‫שתי התכניות‬ ‫אזור ‪| 3‬מתנ"ס ומרכז הספורט‬
‫ממחישות הרעיון של‬

‫הרכבת ‪ /‬החסרת‬
‫קוביות על ידי‬

‫התוספות הבולטות‪,‬‬
‫הפטיואים‪,‬‬

‫והמפלסיות‪.‬‬

‫תכנית קרקע‬

‫תכנית מפלס א‬
‫‪21‬‬

‫אזור ‪| 3‬מתנ"ס ומרכז הספורט‬

‫חתך ג‪-‬ג‪ ,‬עובר מבית הספר לבין מבנה המגורים‪ ,‬ובאמצע חותך מרכז הספורט שמתחתיו‬
‫קיים מגרש כדורגל‪ .‬החתך מבהיר הטשטוש בין פנים וחוץ‬

‫מבט אל מרכז הספורט והקפטריה‬ ‫מבט אל מרכז הספורט‪ ,‬ומגרש‬
‫‪22‬‬ ‫כדורגל‬

‫אזור ‪| 4‬ספרייה‬

‫קרקע‬

‫מפלס א‬ ‫הספרייה בנויה‬
‫סביב פטיו ענק‪,‬‬
‫ובעצמה מהווה‬

‫מרכז תנועה‬
‫לכל הכיוונים‪.‬‬

‫ניתן לראות‬
‫בצבע ביג את‬

‫הרמפות‬
‫והמהלכים‬

‫השונים‪.‬‬

‫מפלס ב‬ ‫‪23‬‬

‫אזור ‪| 4‬ספרייה‬

‫‪24‬‬

‫תכנית קרקע‬

‫‪25‬‬

‫תכנית א‬

‫‪26‬‬

‫תכנית ב‬

‫‪27‬‬

‫חתך א‪-‬א‬

‫מרכז‬ ‫מתנ”ס‬ ‫מרכז‬ ‫מוזיאון‬
‫ספורט‬ ‫תרבות‬
‫ספרייה‬ ‫ואמנות‬

‫חתך א‪-‬א‪ ,‬עובר במוזיאון‪ ,‬מרכז האומנות‪ ,‬מתנ"ס נשים‪ ,‬מרכז הספורט והספרייה‬

‫הגדלה למבנה הספרייה‪ ,‬ניתן לראות ההתייחסות לטיפוגרפיה‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫חתך ב‪-‬ב‬

‫מרכז תרבות ואמנות‬

‫‪ / skateboard‬פארק‬

‫חתך ב‪-‬ב‪ ,‬עובר במרכז האומנות והפארק התלוי מתחת לגשר גדוד ‪22‬‬

‫הגדלה לאזור מתחת לגשר‬
‫‪29‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

● Sonia Hirt, Diane Zahm. The Urban Wisdom of Jane
Jacobs. September 9, 2014. Routledge.

● Jane Jacobs. The Death and Life of Great American
Cities. 1961. Random House, New York.

● ZOCHRUT website

30