מצגת מסכמת מודלים

‫מודלים חדשים‬
‫לעבודת השירות‬
‫הפסיכולוגי החינוכי‪.‬‬

‫מנהלי מחוז ירושלים‪ -‬תשע"ט‬

‫עבודת השירות הפסיכולוגי החינוכי‪ ,‬כפי שהיא מוגדרת בחוזר המנכ"ל‪" :‬מתווה לעבודת השירות‬
‫הפסיכולוגי החינוכי"‪ ,‬מתבצעת במישור המערכתי ובמישור המפרטני‪ .‬המסמך מפרט כי בשני‬
‫מישורים אלה תפקיד הפסיכולוגים אמור להתנהל באופן תהליכי‪ ,‬לטווחים קצרים‪ ,‬בינוניים או‬
‫ארוכים‪ ,‬כאשר המשותף לכולם הוא התבוננות מעמיקה על מצב נתון והערכתו‪ ,‬גיבוש תובנות‬
‫וביצוע התערבות‪.‬‬

‫העבודה בתוך המערכת החינוכית‪ ,‬בבתי הספר ובגנים‪ ,‬מפגישה את הפסיכולוגים עם קצב אחר‪,‬‬
‫שלעיתים הוא הפוך לעבודה תהליכית‪ .‬הפסיכולוגים מתבקשים להגיב לארועים המתחלפים‬

‫במהירות‪ ,‬לצוותים חינוכיים המשוועים למענה מיידי ורואים בפסיכולוג דמות מקצועית‪ ,‬אך גם‬
‫משליכים עליה או עליו כמיהה להשגת פיתרון ולהטבת מצבים קשים‪.‬‬

‫כתוצאה מכך עבודתם של הפסיכולוגים במוסדות החינוך מתאפיינת פעמים רבות בתגובתיות‬
‫ונקודתיות‪ ,‬כאשר הם נדרשים בכל פעם להתייחס לנושא או לאדם העומד מולם‪ ,‬מבוגר או ילד‪,‬‬

‫כ"לקוח" יחיד‪ .‬מאמציהם של הפסיכולוגים לשנות דפוס זה ולמצב את עצמם במקום בו הם‬
‫משקפים למערכת את ההתבוננות שלהם ומנסים להרחיב את נקודת המבט מעבר לפניה‬
‫ספציפית‪ ,‬נושאים פרי לעיתים ומאפשרים עבודה מערכתית‪ ,‬אך לא תמיד‪.‬‬

‫בשלוש השנים האחרונות מפתח אגף פסיכולוגיה בשפ"י תוכנית אסטרטגית תחת הכותרת‬
‫"פסיכולוגיה משפיעה"‪ .‬מטרת התוכנית היא ליצור השפעה רחבה של הפסיכולוגיה החינוכית על‬
‫מערכות החינוך ואף על הקהילה והחברה בכלולתה‪ ,‬באמצעות פנייה למגדלים משמעותיים של‬
‫ילדים‪ :‬הורים ומורים‪ ,‬ותמיכה ביכולת שלהם לגדל ילדים בעלי בריאות נפשית טובה‪ .‬בתוכנית זו‬

‫שואפת הפסיכולוגיה החינוכית להיות פרואקטיבית ורלוונטית‪ ,‬באופן המהווה ניגוד לתגובתיות‬
‫והנקודתיות שהוזכרו לעיל‪.‬‬

‫כאשר באים לייצר מציאות של השפעה‪ ,‬ברור כי משימה זו גדולה מכפי יכולתו של היחיד‪,‬‬
‫הפסיכולוג הספציפי של מערכת נתונה‪ .‬הכתובת במקרה זה הוא הארגון‪ ,‬הפסיכולוגיה החינוכית‪,‬‬

‫באמצעות יחידותיו בשטח‪ ,‬כלומר‪ :‬השירותים הפסיכולוגים החינוכיים ‪ .‬השירות הפסיכולוגי‬
‫החינוכי‪ ,‬נושא את הזהות של הפסיכולוגיה החינוכית ומכיל את המקצועיות והמיומנות של‬
‫העובדים בו‪ ,‬החל מהמתמחים ועד המדריכים והמנהלים‪ ,‬החל מבעלי הכישורים בתחום היזמות‪,‬‬

‫ההובלה וההנחייה ועד אלה המיומנים בתהליכי עומק‪.‬‬
‫במחוז ירושלים‪ ,‬החלטנו להקדיש זמן בישיבות המנהלים ללמידה של נושא שינוי מודל העבודה של‬
‫השפ"ח‪ .‬ממודל של פסיכולוג יחיד העומד מול מערכת ומייצר עבורה פתרונות תגובתיים וממוקדים‬

‫ברמת הפרט‪ ,‬למודלים המצייגים עבודת צוות שפ"חית‪ ,‬מתוך חשיבה ותכנון הרואה את הצרכים‬
‫הכוללים של מערכת החינוך בכללותה או של סגמנטים מתוכה ( ברמת יישוב או ברמת קבוצת גיל‬

‫) ומציעה להם פתרונות תהליכיים ומתמשכים‪.‬‬

‫המודלים שהוצגו בישיבות המנהלים‪:‬‬
‫שפ"ח מודיעין‪ -‬בחרו למפות את הילדים במערכת החינוך ולבנות מודל ( מצפ"ן) המעניק להם‬

‫מענה דיפרנציאלי‪ ,‬תוך שימוש במבנים בתוך השפ"ח ובתוך המערכת‪.‬‬
‫שפ"ח ירושלים‪ ,‬תחנת תלפ"ז הר חומה‪ -‬בחרו להתמקד בעבודה מניעתית בגיל הרך‪ ,‬תוך גיוס‬

‫שותפויות עם הרשות והקהילה‪.‬‬
‫שפ"ח בית שמש‪ -‬בחרו להפנות קשב לצרכים של האוכלוסיה המגוונת של העיר ולבנות מענים‬

‫מותאמים‪ ,‬תוך ביסוס שותפות ארוכת טווח עם גורמי רשות‪ ,‬קהילה ופיקוח‪.‬‬
‫שפ"ח מטה יהודה‪ -‬בחרו לשים דגש על קהילת המורים‪ ,‬בשילוב של עבודת פסיכולוג המערכת יחד‬

‫עם צוות פסיכולוגים נוספים מהשפ"ח‪ ,‬אשר כולם ביחד מפעילים תהליכי ברור הצרכים‪ ,‬התאמת‬
‫מענה והפעלתו‪.‬‬

‫ארבעה מודלים אלו הם רק דוגמא למודלים נוספים הקיימים במחוז ולרבים נוספים שיצטרפו‬
‫בהמשך‪.‬הצגת המודלים בשנת תשע"ט נועדה לשמש השראה ובסיס לדיון והחלקים העיקריים‬

‫שלהם מפורטים בעמודים הבאים‪.‬‬

‫אורית כהן‪ ,‬פסיכולוגית מחוזית‪.‬‬

‫שפ"ח מודיעין‪ -‬מכבים‪ -‬רעות‬

‫תוכנית מצפ"ן*‬
‫מערכת צרכים פסיכולוגיים נצפים‬

‫עקרונות מובילים בבנייה של תוכנית‬
‫השינוי‪:‬‬

‫‪.1‬פסיכולוגיה משפיעה‬

‫תפקידם של השירותים הפסיכולוגיים‪-‬חינוכיים להשפיע על ילדים ועל המבוגרים המשמעותיים עבורם‬
‫בסביבות אלה‪.‬‬

‫לקדם סביבה מיטיבה נפשית‪ ,‬מתוך ראיית הילד כלקוח מרכזי של הפסיכולוג החינוכי‪ ,‬באמצעות השפעה‬
‫מערכתית של השפ"ח במסגרות החינוך‪ ,‬המשפחה והקהילה‪( .‬מתוך התוכנית האסטרטגית ‪ -‬שפ"י)‬

‫‪ .2‬פסיכולוגיה מניעתית‬
‫‪ .3‬פסיכולוגיה פרואקטיבית‬
‫‪ .4‬פסיכולוגיה ממוקדת ומובנית‬

‫‪ 1-2%‬ילדים‬ ‫פירמידת המצפ"ן‬

‫ורכביםמ‬

‫‪ 10-15%‬ילדים‬

‫בועיםצ‬

‫(שילוב‪+‬דיפרנציאלים)‬

‫‪10%‬ילדים עיליםפ‬

‫ילדים שעדיין לא ברור המקור לחוסר‬
‫תיפקוד‪/‬הופעה של סימפטומים‬

‫(רגשית‪/‬חברתית‪/‬התנהגותית‪ /‬לימודית)‬

‫‪ 78%‬ילדים שב ורמה‪ -‬ניתנת מענה מערכתי‪ -‬מניעתינ‬

‫מדובר בילדים בעלי מורכבות תפקודית (התנהגותית‪ ,‬רגשית‪,‬‬ ‫‪ 1-2%‬ילדים‬
‫משפחתית) המעסיקים רבות את המערכת וזקוקים להכלה‬
‫ורכביםמ‬
‫וטיפול רב מערכתי רציף (חנ"מ‪+‬רגיל)*‬
‫‪ 10-15%‬ילדים‬
‫ילדים דיפרנציאלים ושילוב‪ :‬מדובר בילדים מוכרים למערכת‪,‬‬
‫מלווים ומחוזקים באמצעות תהליך מובנה‪ ,‬שיש להם זכאות‬ ‫בועיםצ‬
‫לקבלת שירותי סיוע ייחודיים‪ .‬מאחר וילדים אלו מוכלים‪ ,‬לא‬
‫נעסוק בהם באופן שוטף‪ ,‬למעט פניות ספציפיות ועל פי שיקול‬ ‫‪ 10%‬ילדים עיליםפ‬
‫‪ 78%‬ה ורמהנ‬
‫דעת‪.‬‬
‫ילדים בעלי קשיי תפקוד‪ /‬בעלי סימפטומים‪ ,‬המדאיגים את‬
‫המערכת שעדיין לא ברור מקור הקשיים ושאינם מקבלים מענה‬
‫דרך סל שילוב‪ .‬לגבי ילדים אלו תפקידנו לעזור לבית הספר‬
‫בתהליך ההבנה של הקשיים‪ ,‬הפניה לגורמי מקצוע‪ ,‬קיום של‬
‫שגרות למעקב‪ ,‬ליווי והכלה‪ .‬הדבר מתאפשר בעזרת הפגישות‬

‫השבועיות שלנו עם היועצת‪.‬‬

‫הילדים המקבלים מענה מערכתי ‪-‬מניעתי‬
‫(ילדים שאינם זקוקים לליווי ומעקב פרטניים)‪.‬‬

‫סוג המענה משתנה בהתאם למיקום בפירמידה‬

‫‪ 10-15%‬ילדים בועיםצ‬ ‫‪ 78%‬ה ורמהנ‬

‫מדובר בילדים דיפרנציאלים וילדי שילוב‬ ‫הילדים המקבלים מענה מערכתי ‪-‬מניעתי‬
‫‪ 3‬מפגשים במהלך השנה יועצת ‪+‬רכזת מתי"א מורות מתי"א‬ ‫(ילדים שאינם זקוקים לליווי ומעקב פרטניים)‪.‬‬

‫◦ ‪ .1‬במהלך ספטמבר‪ :‬סקירה ומיפוי ראשוניים של כלל ילדי השילוב‬ ‫לדוגמה‪ :‬חשיבה מערכתית‪ ,‬עבודה עם צוות‬
‫◦ ‪ .2‬במהלך נובמבר‪ :‬בחירת ילדים המועמדים לאבחון או הערכה‬ ‫המורים‪ ,‬מחנכי שכבה‪ ,‬התערבות כיתתית על ידי‬
‫פסיכולוגית‬ ‫קונסולטציה למחנכת‪ ,‬התערבות בתוך הכיתה‪.‬‬

‫◦ ‪ .3‬במהלך מאי‪ :‬הערכה של תלמידי השילוב התלמידים שסיימו תהליך‬
‫וצפי לשנה הבאה‪ -‬ילדים הזקוקים לוועדות זכאות‪.‬‬

‫‪ 1-2%‬ילדים ורכביםמ‬ ‫‪ 10%‬ילדים פעילים‬

‫מדובר בילדים בעלי מורכבות תפקודית (התנהגותית‪ ,‬רגשית‪,‬‬ ‫ילדים מורכבים‪( ,‬שאינם מקבלים עדיין‬
‫משפחתית) המעסיקים רבות את המערכת וזקוקים להכלה‬ ‫משאבי חינוך מיוחד)‪ ,‬שעדיין לא ברור המקור‬
‫וטיפול‬
‫לחוסר תפקוד‪/‬הופעה של סימפטומים‬
‫רב מערכתי רציף (חנ"מ‪+‬רגיל)‪ .‬דהיינו‪ :‬מנהל‪ ,‬יועצת‪ ,‬מחנכת‬ ‫(רגשית‪/‬חברתית‪/‬התנהגותית‪ /‬לימודית)‪.‬‬
‫וכל מי שעובד עם הילד יהיה שותף לבניית תוכנית טיפולית‬
‫ומעקב שוטף‪.‬‬ ‫לגבי ילדים אלו תפקידנו לעזור ליועצת ולצוות‬
‫החינוכי בתהליך ההבנה של הקשיים‪ ,‬הקשר‬
‫רציונל‪ - :‬מודל של שיתוף פעולה‬
‫‪ -‬הכלה וליווי של כל העוסקים במלאכה‬ ‫עם ההורים‪ ,‬הפניה לגורמי מקצוע‪ ,‬בניית‬
‫תוכנית התערבות‪ .‬קיום של שגרות למעקב‪ ,‬ליווי‬
‫‪-‬הטיפול חייב להיות מתואם ועקבי בין‬
‫כל הדמויות המשמעותיות במערכת‪ -‬מעקב‬ ‫והכלה‪.‬‬
‫שוטף גם בתקופות שיפור!!!‬

‫אם יוצאים מגיעים‬
‫למקומות נפלאים‬

‫ליווי ראשי הצוותים את הפסיכולוגים לפגישות עם המנהלים‪ :‬הכרות ראשונית‬
‫עם מודל המצפ"ן‪.‬‬

‫ליווי אישי וצוותי בתוך התחנה‪ :‬כל פסיכולוג בונה את תוכנית העבודה‬
‫במסגרת שלו בהתאם למודל‪.‬‬

‫החזקת והטמעת התהליך בישיבות הצוות הגדול (גדרות בקונסולטציה)‪,‬‬
‫ובישיבות הצוותים הקטנים (הטמעה)‪.‬‬
‫ליווי והחזקת התהליך בצוות הניהול‪.‬‬

‫המבנים הבית ספריים ‪ -‬מנהל‬

‫תפקיד‪ :‬בעל האחריות הכוללת לרווחת הפרט בבית הספר‬

‫מפגשים‪ :‬אחת לשבועיים עד חודש‬

‫תכנים‪:‬‬

‫◦ קונסולטציה בתחום הניהול וביחס למערכת‬

‫◦ חשיבה משותפת אודות מוקדי ההתערבויות של הפסיכולוגיים במערכת‪.‬‬

‫◦ רלוונטיות ‪ -‬ישנה חשיבות מרובה למעורבות הפסיכולוג ב‪"-‬מה קורה בבית ספר" ‪-‬‬
‫אירועים בית ספריים תקופות התאקלמות לצד תקופות שגרה וסיום‪ ,‬תהליכים‬

‫חינוכיים שוטפים ‪-‬מיצ"ב וכו'‪.‬‬

‫המערכת‬ ‫בירור עמדת המנהל כלפי אירועים ‪/‬תהליכים אלו וההשפעה על‬
‫בהקשר זה‪.‬‬

‫◦ בשנה הקרובה הפגישות עם המנהל יעסקו גם בהטמעת המודל‪.‬‬

‫המבנים הבית ספריים ‪ -‬יועצת‬
‫תפקיד‪ :‬המתכללת מפגשים‪ :‬אחת לשבוע‬

‫תכנים‪:‬‬
‫הפגישות עם היועצת הן חשובות ביותר גם לפי מודל זה‪ ,‬מאחר והיועצת מהווה את הדמות המתכללת של כלל הכיתות והתלמידים בבית הספר‪-‬‬
‫הדמות הטיפולית השייכת לצוות בית הספר ובעלת נוכחת רציפה‪.‬‬ ‫◦‬

‫בתחילת השנה הפגישות יוקדשו לתהליכי מיפוי בהתאם לפירמידה‪ ,‬וכן התייחסות לכיתות ספציפיות בהן נדרשת התערבות פסיכולוגית‪ .‬תוצר‬ ‫◦‬
‫לוואי של פגישות המיפוי עם היועצת יהיו‪ :‬בכל נקודת זמן הפסיכולוג יבצע שתי התערבויות פסיכולוגיות קצרות‪/‬ארוכות טווח בבית הספר‪:‬‬

‫◦ התערבות מערכתית (אחת לפחות)‪-‬התערבות כיתתית‪ ,‬מפגש צוות רכזות‪ ,‬כניסה לחדר מורים‪ ,‬ליווי הצוות בתהליכים ארגוניים‪-‬מערכתיים‪,‬‬

‫◦ התערבות טיפולית פרטנית (טיפול בילד‪ ,‬טיפול בילד ומשפחתו‪ ,‬הדרכת הורים)‪.‬‬

‫◦ הערכה פסיכולוגית‪ -‬לפי שיקול דעת‪ -‬תצפיות‪/‬הערכה רגשית‪/‬שיחה עם ילד וכו'‬

‫‪o‬בהמשך השנה‪:‬‬

‫קונסולטציה ליועצת על תחומי עבודתה‬
‫קונסולטציה ליועצת בענייני כיתות ‪/‬מקרים פרטניים‪.‬‬
‫תהליכי קונסולטציה‪ :‬באם לא די בקונסולטציה ישירה ליועצת‪ ,‬נוכל להחליט על המשך כל קונסולטציה בהזמנה של מחנכת‪ /‬מנהל‪/‬‬

‫הורים‪ /‬מטפלת רגשית וכו' לפגישה השבועית‬
‫שעה "לדלת פתוחה" שעה שבועית קבועה שעל פי תאום עם הפסיכולוג והיועצת אנשי הצוות השונים יכולים להזמין מפגש‬

‫השתתפות בצב"מ לגבי הילדים שאנו מעורבים בתהליכים הקורים לגביו ועל פי שיקול דעת‪.‬‬

‫המבנים הבית ספריים ‪ -‬ילדי שילוב ודיפרנציאלים‬
‫יועצת‪ +‬רכזת מתי"א‬

‫שלוש פגישות לאורך השנה‬
‫◦ פגישה ראשונה במהלך ספטמבר‪-‬אוקטובר‪ :‬סריקה ומיפוי ראשוניים של ילדי השילוב ‪ ,‬אמירה‬
‫וחידוד שלנו מי הם ילדי השילוב שהפסיכולוג יהיה מעורב השנה (ילדים עם סימני שאלה לגבי‬
‫המסגרת החינוכית‪ ,‬ילדים מורכבים רגשית והתנהגותית כולל מעורבות רווחה‪ ,‬מורכבות הורית‪,‬‬
‫ילד שעבר שינוי דרמטי בהתנהגות שלו‪ -‬נסיגה דרמטית משבר רציני)‪( .‬פגישה של כשעתיים)‬
‫◦ פגישה שניה במהלך נובמבר‪ :‬בחירת ילדים המועמדים לאבחון או הערכה פסיכולוגית בשפ"ח‪.‬‬

‫יערך דיון בין מקצועי לגבי הילדים המועמדים לאבחון‪/‬הערכה‪ .‬הפסיכולוג יהיה שותף אקטיבי‬
‫ומשפיע בבחירת הילדים‪ .‬לגבי הילדים המועמדים לאבחון‪ ,‬מרביתם ילדים שיש לגביהם סימן‬

‫שאלה לגבי המסגרת החינוכית‪ .‬מיעוטם ילדים מורכבים מאוד שהשאלה האבחונית איננה‬
‫נוגעת לועדת השמה‪ .‬לאחר פגישה זו‪ ,‬יש למסור לבית הספר את שאלוני ההפניה לאבחון‬
‫כמספר הילדים עליהם הוחלט האבחון‪ .‬שמות הילדים יכתבו על כל שאלון כזה‪ .‬על ביה"ס‬

‫למסור את שאלוני ההפניה לפסיכולוג עד סוף דצמבר!‬
‫◦ פגישה שלישית במהלך מאי‪ :‬דיון לגבי מי יוצא ומי נכנס לשילוב עם הצוות הבין מקצועי‪.‬‬

‫שפ"ח בית שמש‬

‫זיהוי צרכים במערכת החינוך ועבודה‬
‫פסיכולוגית מניעתית‬
‫ומותאמת תרבות‬

‫זיהוי צרכים במערכת החינוך ועבודה פסיכולוגית‬
‫מניעתית‬

‫ומותאמת תרבות‬

‫בעיות משמעת והתנהגות‬
‫פגיעות מיניות בגנים‬

‫פגיעות מיניות בבתי הספר במגזר החרדי‬
‫מתבגרים בסיכון – מגזר חרדי‬
‫חוסר אונים הורי‬

‫ילדים להורים גרושים – קשיים רגשיים‬
‫עיר קולטת עלייה ‪ -‬קשיים של ילדים עולים והוריהם מארצות שונות – הקהילה‬

‫האתיופית‬
‫חשיפת ילדים להשפעות שליליות של עולם האינטרנט‬

‫ימי עיון למערכת החינוך‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכשרת צוותים חינוכיים וטיפוליים בעיר‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התמודדות במצבי לחץ ומשבר‬ ‫‪‬‬
‫מניעת התעללות בילדים‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התמודדות עם אלימות ובעיות משמעת‬ ‫‪‬‬
‫עבודה עם עולים‬

‫פגיעות מיניות במגזר החרדי‬
‫השפעות האינטרנט על ילדים ונוער‬

‫נוער בסיכון – במגזר החרדי‬
‫המורה במרכז‬

‫פיתוח תכניות מניעה‬

‫פיתוח כושר מנהיגות – ביוזמת הפסיכולוג אריאל לייקח‬

‫עבודה עם קבוצות ילדים (או הכשרת מורים)‬
‫ההנחה היא שמנהיגות איננה בהכרח תכונה מולדת אלא נלמדת‪.‬‬

‫הפסיכולוג מלמד את הילדים כישורי הנהגה‪:‬‬

‫פיתוח אסרטיביות‬
‫פיתוח יכולת אמפטיה‬

‫הובלה במצבי לחץ‬
‫ועזרה הדדית‬

‫מודל הילד האופטימי – ביוזמת הפסיכולוג עמוס כפרי‬

‫ע"פ התאוריה של מרטין סליגמן בספרו ילדות אופטימית ‪ -‬פסיכולוגיה חיובית‬

‫חינוך ילדים לגישה אופטימית לחיים‪.‬‬
‫כשנתקלים במצב של קושי לא נשברים‬

‫אלא מגייסים כוחות ומתמודדים‪.‬‬

‫פסיכולוג ביה"ס‬
‫מכשיר את צוות ההנהלה והמחנכים‬
‫ללמד ילדים דרכי התמודדות פעילה‬

‫מול קשיים‪.‬‬

‫קבוצות הורים למתבגרים – במסגרת‬
‫תכנית ‪360‬‬

‫• מאפיינים של מתבגרים‬
‫• תקשורת מטיבה בין הורים למתבגרים‬
‫• הקשבה אמפטית מה חשיבותה ותרומתה‬
‫למתבגר ‪ ,‬להורה ולאווירה המשפחתית‬

‫• חסמי תקשורת‬
‫• טיפול ברגשות של המתבגר‬

‫• הצבת גבולות‬
‫• ציפיות של הורים מהמתבגרים וכיצד הן‬

‫משפיעות על הקשר‬

‫מודל "הסמכות השלמה" ( אריה טבעון)‬

‫קבוצות לילדים בנושא מיומנויות‬
‫חברתיות‬

‫במסגרת תכנית ‪360‬‬

‫הקבוצה מתמקדת בעבודה על כישורים ספציפיים‬
‫כגון‪:‬‬

‫• הבנה של רגשות‪ ,‬הקשבה לאחר‬
‫• הבנת פרספקטיבה של הזולת‬

‫• התמודדות עם רגשות ועם מצבים חברתיים‬
‫• פתרון בעיות‬

‫הילדים נחשפים למודל‬
‫אירוע – מחשבה – רגש – תגובה(מודל אפר"ת)‬
‫כדי להגביר את מודעותם להקשרים בין מצבים‪,‬‬

‫מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬והתנהגות‬
‫כדי לעבוד על פתרון בעיות‪.‬‬

‫קבוצות טיפוליות לילדים להורים‬
‫גרושים‬

‫ביוזמת הפסיכולוגית אורלי צ'אס‬

‫מטרת הקבוצה לסייע לילדים בהתמודדות עם המשבר במשפחה‪.‬‬
‫העבודה הקבוצתית מספקת לילדים תחושת השתייכות‪,‬‬

‫מאפשרת להם להכיר שהם לא היחידים שחווים גירושין או פרידה‪ ,‬ומאפשרת להם לחלוק חוויות עם‬
‫בני גילם וללמוד דרכי התמודדות אחד מהשני‬
‫התכנים שעולים בקבוצות‪:‬‬

‫•המשפחה האמיתית שלי והמשפחה הדמיונית‬
‫• געגוע להורה הלא משמורן והתמודדות עם "שני בתים"‬

‫•נושא של פתרון בעיות במצב של משבר‬
‫• התמודדות עם הכעס והעצב‬

‫• התמודדות עם הורה חורג‪ ,‬משפחה חורגת‪.‬‬
‫• התמודדות עם חבר‪/‬ה חדש להורה‪.‬‬

‫• התמודדות עם הורה שלא שומר על קשר רציף עם הילדים‬
‫• התמודדות עם ביקורי ההורה הלא משמורן‬

‫• התמודדות עם שינוי ביכולות הכלכליות של המשפחה‬

‫טיפול קבוצתי בילדים עם בעיות התנהגות‬

‫הטיפול נעשה ע"י שני מטפלים (פסיכולוגים או פסיכולוג ויועץ)‬
‫קבוצה של ‪ 8 - 6‬ילדים עם קשיי התנהגות‪.‬‬
‫מטרות הטיפול לעזור לילדים‪:‬‬
‫לשלוט בהתנהגותם‬
‫להבין שיש להם בחירה בכל מצב‬
‫כיצד להגיב ולהתנהג‬
‫להבין טוב יותר את התנהגותם‬
‫לפתח הערכה עצמית טובה יותר‬
‫לפתח יחסים חברתיים טובים יותר‬

‫תכניות נוספות‬
‫‪o‬סדנאות למורים בנושא תקשורת מקרבת – שיח מורה ותלמיד מאתגר‬
‫‪o‬סדנאות התקשרות להורים לילדים בגני החינוך המיוחד‬
‫‪o‬תכניות מניעה בגנים – "אני וגופי" ‪" ,‬צביקי הצב"‬
‫‪o‬דלת פתוחה לגיל הרך – מ"מ ממ"ד וחרדי – תוכנית ‪360‬‬
‫‪o‬דרך חדשה ‪ -‬הכשרת חדרי מורים – שיח על עמדות ותפיסות מורים ‪ -‬אתיופים‬

‫‪ o‬העשרה לשונית בגנים בשיתוף פר"ח‬
‫‪o‬התוכנית הלאומית למניעת אובדנות – הערכת מסוכנות‬
‫‪o‬הקמת מרכז טיפולי למתבגרים – טיפולים ארוכי טווח – תוכנית ‪360‬‬

‫‪"o‬מלקות ללמידה" – תוכנית א‪.‬י‪.‬ל ‪ ,‬קבוצות רגשיות‬
‫‪o‬מרכז אבחוני להתאמות לבגרות‬
‫‪o‬שפ"מ – שרות פסיכולוגי משלים‬

‫‪o‬תוכנית מניעת פגיעות מיניות למגזר החרדי‬
‫‪o‬תוכנית חוסן – כלים להתמודדות עם אתגרי החיים בשיתוף הייעוץ ומדריכי אח"מ – שפ"י‬

‫ומרכז חוסן ע"ש כהן – האריס‪ :‬הכשרת יועצים ‪ ,‬פסיכולוגים וגננות‬

‫יום עצירת אלימות ‪ -‬עירוני‬

‫העברת תכניות בבתי הספר מועדוניות ותנועות הנוער‬
‫" לוקחים אחריות ועוצרים אלימות"‬

‫בשיתוף הייעוץ ומדריכי מוגנות – שפ"י‬

‫הנושאים‪:‬‬
‫העומדים מהצד באירועי אלימות‬

‫לספר למבוגר‬
‫ניהול קונפליקטים‬

‫מוגנות ברשת‬
‫שיתוף הורים במצבי סיכון ברשת‬
‫שומרים על עצמנו – פיתוח חוסן‬

‫שפ"ח מועצה אזורית מטה יהודה‬

‫מודל "מיחיד לביחד"‪ -‬השפ"ח כמארג‬

‫המערכת הבית ספרית‬ ‫ריבוי ישיבות בביה"ס‪...‬‬ ‫אנחנו לא פסיכולוגים‬
‫מתמודדת עם כל כך‬ ‫תח"י‪ ,‬תל"א ‪ ,‬צב"מ‪...‬‬ ‫קליניים‪ .‬אז מה מגדיר את‬
‫הרבה בעיות התנהגות‬ ‫העבודה שלנו? איך קובעים‬
‫‪ ...‬מה תפקדנו מול זה?‬ ‫מה התועלת בהם?‬ ‫את הסטינג?‬

‫התקנים לא‬ ‫והתוכנית האסטרטגית‬ ‫האחריות המוטלת‬
‫אפשריים ‪ ....‬איזה‬ ‫מצאה ש‪...‬‬ ‫על כתפי פסיכולוג‬

‫עבודה אפשר‬ ‫אחד בתוך‬
‫לעשות בתקנים‬ ‫המערכת אינה‬
‫אפשרית ואינה‬
‫כאלו?‬
‫הגיונית‪...‬‬

‫המעבר מגל המידע לגל הידע‬
‫ובמילים אחרות‪ -‬מעבר מפירמידה לרשת‪...‬‬

‫פירמידה ‪ -‬מצב בו הידע נמצא אצל אדם אחד ועובר ללקוח‪.‬‬
‫ההיררכיה ברורה‪ .‬כל פרט מחויב לבצע את מה שמורה לו זה‬

‫שמעליו‪ ...‬המידע זורם מלמעלה למטה‪.‬‬
‫האינטרס הוא לטפס למעלה להגיע לשלבים עליונים ולמוקדי ההשפעה‬

‫והכוח‪.‬‬
‫ובחינוך‪ -‬התלמיד מגיע ריק‪ .‬המורה מעביר אליו מידע‪ .‬קיימת הגבלה‬

‫בחופש היצירה‪...‬‬
‫בפרדיגמה זו ‪" -‬התפקיד עושה את האדם"‪.‬‬

‫ובפרדיגמת הרשת‪:‬‬

‫רשת‪ -‬הידע נמצא בכל מקום‪ .‬הלמידה מתבצעת בכל חלקי‬
‫הרשת‪ .‬כל חבר ברשת הוא גם מפתח ידע וגם צרכן של ידע‬

‫שאחרים יצרו ברשת‪...‬‬

‫נכון בכל המקצועות‪ .‬המידע מגיע מהרבה כיוונים‪.‬‬

‫ובחינוך‪ -‬המורה הוא גם תלמיד‪ .‬התלמיד יכול להיות גם מורה‪.‬‬

‫עוסקים בשותפויות‪...‬‬

‫בפרדיגמה הזו ‪" -‬האדם עושה את התפקיד"‪.‬‬

‫במערכת החינוך של האתמול אנו פוגשים‪ ,‬אנשי מטה בודדים‪ ,‬מנהלים בודדים‪,‬‬
‫מורים בודדים ותלמידים בודדים‪ .‬בודדים בביצוע ההוראות שניתנות להם ‪.‬‬

‫מערכות החינוך של המחר יהפכו למשחק קבוצתי‪ .‬ננהל‪ ,‬נלמד ונלמד‪ ,‬נדון‪ ,‬נקבל‬
‫ונבצע החלטות במשותף‪ .‬עד היום‪ ,‬במערכות החינוך‪ ,‬ביצענו‪ ,‬לימדנו ולמדנו את מה‬

‫שהורו לנו‪.‬‬
‫במערכות החינוך של העתיד‪ ,‬נבצע‪ ,‬נלמד‪ ,‬ונלמד‪ ,‬תחומים שאנו נהיה שותפים‬

‫בקבלת ההחלטות לגביהם‪ ,‬תחומים שאנו מאמינים שיובילו "לתיקון עולם"‪.‬‬

‫רוצים ליצור פסיכולוגיה משפיעה אבל מה זה?‬
‫התאמה לגל המידע‪ .‬התאמה לפרדיגמת הרשת‪...‬‬

‫לא עובדים לבד‪ .‬יוצאים לדייג משותף‪...‬‬

‫מתחילים עם עבודה של צוות מהשפ"ח ‪ -‬בבית‬
‫הספר‬

‫הכנה להתערבות התערבות‬ ‫אבחון‬

‫• דינאמית‬ ‫• מתרחשת לאורך כל‬ ‫• מתרחש לאורך כל‬
‫• משתנה‬ ‫הדרך‬ ‫הדרך‪.‬‬
‫• כוללת רבדים שונים‬
‫במערכת‬ ‫• מערבת את הצוות כולו‬ ‫• מחקר פעולה‬

‫• כל פעולה מייצרת מידע • מדגישה את מקומו של‬
‫נוסף אליו צריך לשים לב המנהל‪/‬ת ביה"ס‬
‫ולכוון התערבות‬
‫בהתאם‪.‬‬

‫קשיים ‪ /‬דילמות‪-‬פנים שפ"ח וחוץ שפ"ח‬

‫התרגלנו לעבודת יחיד‪ .‬כעת חשופים יותר מול צוות פסיכולוגים‪.‬‬
‫העבודה בביה"ס דינאמית‪ .‬חושפת רבדים עמוקים יותר וכך גם אנחנו‬

‫נעשים חשופים יותר כלפי הצוות החינוכי‪( .‬כמה נוח היה לעשות‬
‫אבחונים‪ ...‬מי הוציא אותי מהחדר? ‪) ‬‬

‫איך נשארים מעורבים אך לא מעורבבים‪...‬‬
‫תהליך שינוי בתוך ביה"ס עלול לעורר חרדה בצוות ובעקבות זאת‬

‫מגויסות הגנות כמו התנגדות לתהליך‪ ,‬רגרסיה (תלמדו אותנו)‬
‫מקום מנהל‪/‬ת ביה"ס בתוך התהליך‪ ...‬משתתפת ומובילה‪...‬‬

‫כיצד בונים אחזקה לתוצרים שהושגו בהשתלמות‪ .‬העברת אחריות‬
‫לצוות ביה"ס‪.‬‬

‫התמודדות עם‬ ‫יתרונות‬
‫הדילמות‬
‫והקשיים‬ ‫•תחושת קולגיאליות‪.‬‬
‫התמודדות משותפת‪.‬‬
‫•שגרות של ישיבות הכנה‬ ‫•נשיאה משותפת באחריות‪.‬‬
‫משותפות הן צוות‬ ‫•עוד עיניים שרואות ובוחנות‬
‫את התהליך והדינמיקה‬
‫השפ"ח והן עם מנהל‪/‬ת‬
‫ביה"ס ועם הצוות המוביל‬ ‫הבית ספרית‪.‬‬
‫•טיפול מערכתי מעמיק‪.‬‬
‫על מנת לדייק את‬
‫ההתערבות‪.‬‬

‫•הדרכה קבועה בשפ"ח‬

‫תחנת תלפ"ז הר חומה‪ -‬שפ"ח ירושלים‬

‫תוכנית מרחב בגנים‬

‫רקע לפיתוח התוכנית‬

‫‪o‬ריבוי וועדות עירוניות סביב גנים נפיצים בשכונה‪.‬‬
‫‪o‬מפגש משותף עם הפיקוח ויעוץ כדי לדון בצרכי השכונה בגנים ‪ ,‬בקשה לבנות מענה פסיכולוגי מותאם ומשמעותי‪,‬‬

‫בשיתוף צוות הגן‪.‬‬
‫‪o‬יכולת להיעזר בגורמי מקצוע בתוך ומחוץ לתחנה‪.‬‬

‫המציאות היוותה הזדמנות ‪:‬‬

‫‪o‬בניה משותפת של חברי הצוות‪.‬‬
‫‪o‬פיתוח יכולת להובלה עם הגננות ובעבודה קבוצתית‪.‬‬

‫‪o‬עבודת מניעה כתחליף לעבודה סביב מקרים‪.‬‬
‫‪o‬חיזוק עבודת צוות בגן‪.‬‬

‫מהי תכנית מרח"ב?‬

‫התכנית נועדה לבניית שפה משותפת בגן ובבית סביב זיהוי וביטוי רגשות‪ ,‬ויסות רגשי‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫וחשיבה יעילה לקראת פתרון בעיות‪.‬‬

‫בסיס התכנית‬

‫‪o‬במהלך הקיץ חברי הצוות העובדים בגנים עסקו בלימוד של נושא הוויסות הרגשי ובפיתוח המודל‬
‫והחומרים של התכנית‪.‬‬

‫‪o‬נבחרו שמונה גנים להפעלת התכנית על פי בחירת הפסיכולוג ובתיאום עם הפיקוח והגננות‪.‬‬
‫‪o‬התכנית הותאמה לצרכי הגננת וילדי הגן‪.‬‬
‫‪o‬הובלה משותפת‪.‬‬

‫‪o‬הטמעה והרחבה של התכנים הנלמדים בחיי היום יום בגן‪.‬‬

‫רקע תאורטי‬

‫התכנית מבוססת על מודלים וכלים פסיכולוגיים מתחום ה‪ CBT-‬לעבודה עם ילדים ‪.‬‬
‫שיטת כוח המח של צביקי (דר' יואל אליצור) ‪,‬כפתור האור של סבא ג'מיקו (דר' נעמי אפל)‬
‫הרגש שלי ואני (גב' שלי זאנטקרן)‪ ,‬פתרון בעיות כשיטת טיפול בילדים (דר' יופ מאיירס)‬

‫קהלי היעד‬

‫צוות הגן ‪-‬הכנה עם הגננת ‪ :‬מיפוי צרכי הגן – שאלון סוציומטרי‪ ,‬מיפוי אקלים חברתי‪ ,‬שותפות בעבודה‬
‫מערכתית‪ ,‬מודלינג של שיח רגשי מווסת‪ ,‬התייחסות אישית לכל ילד ופתח ליצירתיות צוותית‪.‬‬

‫הורים ‪ -‬מפגש הורים להיכרות עם עיקרי התכנית‪ :‬פיתוח שיח רגשי בבית‪ ,‬יכולת הורית לוויסות רגשי‬
‫ושינוי דפוסי חשיבה‪ -‬לעצמם ולילדים‪.‬‬
‫ילדים ‪ 6 -‬מפגשים עם כלל ילדי הגן‪.‬‬

‫התכנית בגן‬

‫שישה מפגשים עם כלל ילדי הגן ובהובלת צוות הגן והפסיכולוג בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬זהות עצמית‬

‫‪ .2‬הכרת רגשות בסיסיים‬
‫‪ .3‬ויסות רגשי‬

‫‪ .4‬שינוי דפוסי חשיבה‬
‫‪ .5‬עבודה בשיתוף פעולה‬

‫‪ .6‬פתרון בעיות‬

‫כהמשך לכל מפגש הגננת העבירה פעילויות נוספות להרחבה ויישום הנלמד בתכנית‬
‫בחיי היום יום בגן‪.‬‬

‫מסקנות‬

‫‪o‬קיימים תנאי סף להצלחת התוכנית ‪ :‬אקלים סביר‪ ,‬גן שאיננו במשבר אקוטי‪ ,‬כוחות הובלה ופניות של‬
‫צוות הגן‪ ,‬יכולות ארגון ‪ ,‬ויסות והבנה של עקרונות התוכנית – דורש התאמה והדגמות לפי צרכי הצוות‪,‬‬

‫עבודה עקבית‪.‬‬
‫‪o‬הזדמנות ליצירתיות ובניית שותפות עם צוות הגן‪.‬‬

‫‪o‬שיתוף הורים – משמעותי אך קשה לגיוס‪.‬‬
‫‪o‬התוכנית היוותה בסיס לבניית תוכניות אישיות לילדים עם קשיי ויסות וגם בעבודה עם הורים‪.‬‬
‫‪o‬התוכנית סייעה לפסיכולוגים מומחים ומתמחים להתנסות בעבודה מערכתית יזומה ומשמעותית‪ .‬ציינו‬

‫זאת כנקודת אור בעבודתם ‪.‬‬
‫‪o‬תוכניות לעתיד‪ :‬מחקר מלווה‪,‬הרחבת התוכנית לגילאי יסודי (א‪-‬ב)‬