עלון מאורות הכשרות5 אדר תשעט

‫מאורות הכשרות‬
‫גליון מס' ‪5‬‬ ‫במה הלכתית מדעית לליבון נושאי הכשרות‬

‫בס"ד • יו"ל ע"י בד"ץ מאור הכשרות • אדר תשע"ט‬

‫עיצוב‪ :‬צ‪.‬בלס‬ ‫דבר העורך‬ ‫הגאון רבי ישראל מאיר לוינגר שליט"א‬

‫משנכנס אדר מרבים בשמחה‪ .‬שמעתי הבוקר‬ ‫ראב"ד באזל לשעבר ומייסד וראש בד"ץ "מאור הכשרות"‬
‫מעשה מאדמו"ר גדול שמפורסם על יהודי‬
‫חסיד חב"ד שורשי עוד מתקופת הצמח צדק‬ ‫עד דלא ידע‬
‫שבתקופת הקומוניזם הוא היה זקן והיה צריך‬
‫להתאשפז בבית חולים‪ ,‬והיה לו פצע ביד‬ ‫היין נמצא בתפריטו של היהודי בכמות קטנה לאורך כל ימי חייו‪ .‬טיפות יין מוזלפים לפיו אחרי‬
‫שהרופא היה צריך לחבוש לו‪ ,‬ובשביל לחטא את‬ ‫ברית המילה ואחרי פטירתו מהעולם שותים יין לזכרו בבית האבל‪.‬‬
‫הפצע היה צריך אלכוהול‪ ,‬שם הרופא אלכוהול‬
‫בתוך כוס ויצא רגע מן החדר כדי להביא‬ ‫ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד‪ .‬בזמן השמחה‪ ,‬הלחם והיין מתחרים זה עם זה‪ .‬זו גם‬
‫תחבושת‪ ,‬החסיד שכבר זמן רב לא עשה 'לחיים'‬ ‫הסיבה‪ ,‬שעם הזכרת היין מכסים את הלחם בקידוש‪ ,‬ולמשל בליל הסדר‪ ,‬בכל פעם שנוטלים‬
‫חשב לעצמו הנה ההזדמנות‪ ,‬עשה 'לחיים' ושתה‬
‫הכל‪ ,‬נכנס הרופא ומתפלא היכן האלכוהול‬ ‫את הכוס ביד‪ ,‬מכסים את המצות‪.‬‬
‫שהניח‪ ,‬אמר לו החסיד אם אלכוהול יכול כך‬
‫לעזור בחיצוניות [מבחוץ]‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬ ‫הצד השווה שבלחם ושביין‪ ,‬שהן הברכות העליונות בפירמידת הברכות‪ .‬הן היוצא מהכלל‪,‬‬
‫בברכת הפירות‪ ,‬דרך בורא פרי העץ‪ ,‬הוא היין שברכתו 'בורא פרי הגפן'‪ ,‬והשיא בברכות פרי‬
‫יכול לעזור כשמכניסים אותו אל הפנימיות‪...‬‬ ‫האדמה‪ ,‬דרך בורא מיני מזונות הוא 'המוציא לחם מן הארץ'‪ .‬שני האלמנטים הלחם והיין‬

‫גם עלון זה שרובו על נושא הויסקי וגם עוד‬ ‫פוטרים בברכתם מינים נוספים‪.‬‬
‫נושאים נוספים מצטרף על אחיו הקודמים והוא‬
‫עלון מושקע ומקיף חדשני ומקצועי‪ ,‬אנו תפילה‬ ‫השונה שביניהם הוא‪ ,‬שהלחם נחשב כמוצר יסוד חיוני‪ ,‬ואילו היין משמש להזדמנויות מיוחדות‪.‬‬
‫קידוש בשבת‪ ,‬ברכה בהזדמנויות מיוחדות‪ ,‬בעיקר בשמחות‪ ,‬אבל גם כחומר מרדים‪ .‬ליוצא‬
‫שלא תצא תקלה תחת ידינו‪.‬‬ ‫ליהרג היו נותנים קורט של לבונה בכוס של יין שתיטרף דעתו ולא ירגיש את הכאב‪ .‬היהודי‬
‫הבהרה‪:‬‬ ‫לא נהג לשתות יין‪ ,‬אלא בהזדמנויות של מצוה‪ ,‬או כאמור‪ ,‬מסיבה זו‪ .‬ליהודי ששותה כוס יין‬

‫א‪ .‬סיקרנו את הוויסקי בארץ ישראל עם כשרות‬ ‫או שיכר לרצונו החופשי‪ ,‬אומרים‪' :‬לחיים'‪ ,‬ופירושו‪ :‬אם לא למצווה‪ ,‬אז לחיים ולא למוות‪.‬‬
‫אבל אין כאן שום תעודת כשרות למזקקות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ישנה עוד מזקקה שלא הזכרנו אותה בשם‬ ‫היהודי אחראי לכלל מעשיו‪ .‬המדרש אומר‪ :‬על שאלתו של הקב"ה‪' :‬המן העץ אשר ציוויתיך‬
‫לבלתי אכול ממנו אכלת?' עונה האדם 'אכלתי ואוכל עוד'‪ .‬מה הכוונה? היהודי רוצה לשלוט‬
‫פלטר‪ ,‬פשוט לא הספקנו להגיע אליה‪.‬‬ ‫במעשיו בכל יום ובכל עת‪ .‬יום אחד בשנה יוצא מכלל זה‪ ,‬והוא הפורים‪ .‬כאן יש חיוב לשתות‬
‫ג‪ .‬התמונות הם של מוצרים שאפשר שאינם‬
‫עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי‪.‬‬
‫כשרים‪ ,‬הבאנו אותם רק להמחשת הדברים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כיון שרוב קוראי המגזין אינם קוראים אנגלית‬ ‫מספרים שהרבי מברדיצ'ב‪ ,‬לוי יצחק מברדיצ'ב‪ ,‬חפש מתחת לשולחנות במוצאי פורים‪ ,‬אם‬
‫הקפדנו שהמושגים כולם בראיון עם הרב זמלמן‬ ‫ימצא שיכורים ולא מצא‪ .‬אמר‪' :‬לגויים לא צריך לצוות‪ ,‬מספיק להרשות‪ ,‬גבר הם משתכרים‬
‫ושוכבים על הרצפה‪ ,‬ליהודים מצווים‪ ,‬אך לא מוצאים שיכורים‪ .‬זוהי רוחו של היהודי‪ ,‬להיות‬
‫יתורגמו לעברית בלבד‪.‬‬
‫אחראי למעשיו‪.‬‬
‫לא הבאנו את רשימות הכשרות אלא רק את‬
‫עיקרון הדברים משום שכל הזמן הדברים‬ ‫ובכן מה הוא היין הזה? במיץ פירות ובעיקר בענבים ישנה תסיסה כהלית‪ .‬יש בענבים כמות‬
‫מתחדשים ואי אפשר לקבוע מסמרות מה מותר‬ ‫גדולה של סוכר‪.‬בעזרת שמרי תסיסה‪ ,‬שנבגיהם נמצאים גם באוויר‪ ,‬ובמיוחד אם הוספו‬
‫ומה אסור‪ ,‬ניתן להשיג רשימה מעודכנת במייל‬ ‫השמרים לענבים המוכנים לתסיסה‪ ,‬הופך חלק גדול מהסוכר לכוהל אתילי (אלכוהול רגיל)‪.‬‬
‫ביין הרגיל הפטריות הללו ייצרו את הכוהל עד שיהיו בתמיסה ‪ 41%-31‬כוהל‪ .‬בריכוז זה‬
‫של העלון‪.‬‬
‫יהודה לוינגר‬ ‫השמרים מתים ותסיסה זו נגמרת‪ .‬לכן היין מכיל עד כ‪ 41%‬כוהל‪.‬‬

‫הכמבדשא"צורורת‬ ‫זה עיקרון התסיסה של היין וגם של משקאות חריפים אחרים‪ .‬למרות הכול‪ ,‬ישנה אפשרות‬
‫לקבל משקאות עם אחוז גבוה יותר של כוהל‪ .‬לזה ישנן שתי דרכים‪ :‬הראשונה היא להוסיף‬
‫המו"ל‪:‬‬ ‫כוהל מבחוץ‪ .‬כוהל זה יוכל להיות ממקורות שונים‪ ,‬יוכל אפילו להיות איסור ובמקרים שונים‬
‫נתגלה שהוכנס כוהל אחר‪ ,‬ואפילו רעיל‪ ,‬לתוך משקה חריף‪ ,‬ואולי יין‪ ,‬שהכוהל בו בריכוז גבוה‬
‫בד"ץ "מאור הכשרות"‬ ‫מדי‪ .‬הדרך השנייה היא דסטילציה‪ .‬בשיטה זו מאדים את הכוהל כולו ואוספים אותו חזרה‪.‬‬
‫בשיטה זו מקבלים כוהל כמעט נקי (‪ .)97%‬יש השותים כוהל זה‪ .‬במרבית המשקאות החריפים‬
‫רח' הרוא"ה ‪ ,20‬רמות ירושלים‬ ‫מוסיפים מים‪ ,‬עד שמתקבל תוצר בו יש ‪ 40%‬או ‪ 60%‬ואלו המשקאות החריפים המקובלים‬
‫טלפון‪02-6571111 :‬‬
‫בשוק‪.‬‬

‫אסיים באפיזודה קטנה‪ .‬בפורים בבקר צלצלתי לדודי ע"ה‪ ,‬שהיה מאד מקפיד בקיום המצוות‪.‬‬
‫כשהוא הזדהה בשם‪ ,‬שאלתי אותו‪ :‬כיצד הוא יודע מי הוא‪ ,‬הרי צריך להיות במצב דלא ידע‪.‬‬
‫תשובתו הייתה‪ :‬אני שוב יודע‪ .‬אין צורך להיות כל היום במצב דלא ידע‪( .‬אני חושד שהוא קיים‬

‫את מצווה בשינה)‬

‫שמחת פורים‪.‬‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬
‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט ‪1‬‬

‫עיוני הלכה‬

‫הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א‬

‫רב קהילת "שערי תבונה" והרב הפוסק בד"ץ "מאור הכשרות"‬

‫ברכת היין‬

‫בסימן ר"ח בשעה"צסק"ע‪ ,‬שהרי לברך‬ ‫כתב השו"ע סימן תרצ"ה סעיף ב' חייב אינש לבסומי בפוריא וכו'‪.‬‬
‫על היין אינו יכול‪ ,‬ולברך על המשקים‬ ‫רש"י במגילה דף ז' כתב חייב אינש לבסומי ביין‪ ,‬וכן הרמב"ם בפ"ב‬
‫חייב‪ ,‬אבל כיון שיתכן ויש לו חיוב לברך‬ ‫ממגילה הט"ו כתב "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו"‪ .‬וכתבו‬
‫על היין אין כאן חיוב של ברכת בורא‬ ‫כמה אחרונים שיש ענין לבסומי דוקא ביין כי משתה היין אצל‬
‫נפשות על המשקים‪ .‬ולכן גם כאן יצטרך‬ ‫אחשורוש היה ביין‪ ,‬ועוד כמה ניסים נעשו "במשתה היין"‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫לחפש משהו אחר שברכתו בורא נפשות כדי‬ ‫מסתימת הפוסקים משמע שיוצאים מצוה זאת גם בשתיית משקאות‬
‫לפטור את המשקים מברכתן האחרונה‪.‬‬ ‫חריפים‪ .‬ויש להעיר שבשתיית היין והמשקאות יש כמה ענינים בהלכה‪,‬‬

‫נקודה רביעית קשה עוד יותר‪ .‬הדרך היא שבחורי ישיבה הולכים‬ ‫כמה פשוטים‪ ,‬וכמה מהם מורכבים‪ ,‬בחינת תן לחכם ויחכם עוד‪.‬‬
‫מבית לבית שותים ושמחים‪ ,‬וגם הרבה אנשים הולכים עם ילדיהם‬
‫מבית רבי אחד לבית רבי שני ומשם לקרובי משפחה וכדומה‪ ,‬ובבית‬ ‫דין ראשון הוא ברכת הטוב והמטיב על ריבוי היין‪ .‬מבואר בשו"ע‬
‫הראשון מברכים בורא בפה"ג‪ ,‬וממשיכים לבית השני‪ .‬ויש לדון האם‬ ‫בסימן קע"ה שאם ברך על היין וכיוון לפטור גם שאר יין והביאו‬
‫לו יין ממין אחר מברך על היין השני ברכת הטוב והמטיב‪ .‬הטעם‬
‫יש כאן דין של שינוי מקום‪.‬‬ ‫לברכה זו הודאה על ריבוי היין שנזדמן לו‪ .‬וכדי שלא ימשך אחר היין‬
‫תקנו ברכה זו שנתקנה על הרוגי ביתר שיזכור יום המיתה ולא ימשך‬
‫קיי"ל במי שהיה אוכל לבדו לחם בבית זה והפסיק סעודתו ויצא‬ ‫אחר תענוגי העולם‪ .‬בברכה זאת יש כמה פרטים‪ .‬א) יש מחלוקת בין‬
‫מהבית‪ ,‬אפילו חזר מיד לבית‪ ,‬ואפילו לא הפסיק סעודתו‪ ,‬אלא יצא‬ ‫הפוסקים אם מברכים הטוב והמטיב כאשר נגמר היין הראשון‪ ,‬ולכן‬
‫לרגע מפתח ביתו וחזר לביתו‪ ,‬צריך לברך שנית ברכת המוציא אם‬ ‫אם היין הראשון נגמר אין מברכים הטוב והמטיב ורק אם נשאר מן‬
‫רוצה להמשיך לאכול‪ .‬שעל ידי היציאה נחשב כנפסקה סעודתו לגמרי‬ ‫הראשון מברכים והביאו יין חדש מברכים ברכה זאת‪ .‬ב) אם היין‬
‫ומה שאוכל אח"כ הוא סעודה חדשה‪ .‬ולדעת הרמ"א בסעודת לחם‬ ‫השני נמצא לפנינו על השלחן בשעת הברכה על היין הראשון‪ ,‬ויודע‬
‫אין צריך לברך שנית‪ ,‬לא ברכת המזון ולא ברכת המוציא אלא ממשיך‬ ‫מהו היין המשובח יותר יברך על המשובח בורא פרי הגפן ואין מברכים‬
‫לאכול את סעודתו הראשונה‪ .‬ואפילו אוכל במקום השני דברים‬ ‫הטוב והמטיב‪ .‬ג) אם עבר וברך על היין הגרוע תחילה צריך לברך על‬
‫שברכתן האחרונה בורא נפשות‪ ,‬כמו פירות‪ ,‬אם ברך עליהם במקום‬ ‫המשובח הטוב והמטיב‪ .‬ד) אם אינו יודע איזה יין יותר משובח יכול‬
‫הראשון ממשיך לאכול מהם גם במקום השני בלי ברכה ראשונה‪ .‬אבל‬ ‫לברך על אחד מהם בורא פרי הגפן ולפטור את השני ואח"כ לברך‬
‫אם היה אוכל דברים שברכתן האחרונה היא ברכת בורא נפשות‪,‬‬ ‫על השני הטוב והמטיב‪ .‬וטוב להדר לסלק אחד מהיינות מן השלחן‬
‫או לחם פחות מכזית‪ ,‬פחות משיעור ברכה אחרונה כשחוזר מברך‬ ‫בשעת ברכת בורא פרי הגפן ואח"כ יביא לשלחן את השני ויברך עליו‬
‫שנית ברכה ראשונה על המשך אכילתו ובסוף יברך ברכה אחרונה‬ ‫הטוב והמטיב‪ .‬ה) אין מברכים ברכת הטוב והמטיב אא"כ יש אחר‬
‫על שתי האכילות‪ .‬ובכל דין שינוי מקום אין הבדל אם חוזר למקום‬ ‫עמו‪ ,‬ושניהם שותים משני היינות‪ .‬ו) צריך שיהיה לחברו שותפות‬
‫הראשון או אוכל במקום השני‪ .‬ואם אכל מזונות‪ ,‬יין ופירות משבעת‬ ‫בשני היינות‪ ,‬אבל אם השני הוא רק אורח שנתן לו בעל הבית לשתות‬
‫המינים ושינה את מקומו‪ ,‬ורוצה להמשיך ולאכול‪ ,‬נחלקו הפוסקים‬ ‫לא יכול אף אחד מהם לומר ברכת הטוב והמטיב‪ .‬ואפילו נתן לו את‬
‫האם מאכלים אלו טעונים ברכה אחרונה במקום שהתחילו לאכול‬ ‫הכוס במתנה א"א לברך אא"כ נתן לו חצי כוס במתנה שאז נעשו‬
‫אותם‪ ,‬וצריך לכתחילה לחזור למקום האכילה הראשון‪ ,‬ונחשב כמו‬ ‫שותפים גמורים ביין שבכוס‪ .‬אם בעל הבית העמיד את בקבוק היין‬
‫מי שמשנה מקומו באכילת לחם‪ ,‬שלדעת הרמ"א לא נחשב שינוי‬ ‫על השלחן לשתות מי שירצה נחשב שותפות ויכול גם האורח לברך‪.‬‬
‫מקום‪ .‬או שרק בלחם נאמר דין זה‪ .‬והכריעו הפוסקים להקל בדבר‪.‬‬ ‫ז) לענין שיעור היין שצריכים השנים לשתות נחלקו הפוסקים‪ ,‬יש‬
‫ולכן לכתחילה לא יעקור ממקומו לפני שמברך ברכה אחרונה עליהם‪,‬‬ ‫המצריכים לשתות רביעית‪ ,‬ויש שאומרים שמברכים בשיעור של רוב‬
‫אבל אם עקר את מקומו לפני שברך אין צריך לחזור למקום אכילתו‪,‬‬ ‫כוס‪ ,‬אבל לא מספיק טעימה בלבד‪ .‬ח) נחלקו הפוסקים אם שתיית‬
‫אלא יכול לברך במקום שנזכר‪ .‬וגם אם רוצה להמשיך לאכול במקום‬ ‫מיץ ענבים ואחריו יין נחשבת לריבוי יין ומברכים על היין הטוב‬
‫אחר אין צריך לברך על המשך האכילה‪ .‬ולפ"ז אם שותה מעט יין‬
‫בבית הראשון‪ ,‬באופן שאין שיעור כזית (פחות מ – ‪ 17‬סמ"ק)‪ ,‬כיון‬ ‫והמטיב או שמיץ ענבים אינו חשוב ואין מברכים‪.‬‬
‫שיצא לבית אחר צריך לחזור ולברך שנית‪ .‬ואם שתה רביעית מהיין‬
‫יברך ברכה ראשונה בבית הראשון‪ .‬אבל אם שתה יותר מכזית ובפחות‬ ‫נקודה שניה מתעוררת כאשר שותים תחילה מעט יין ואח"כ רוצים‬
‫מרביעית‪ ,‬או שיצא מהבית הראשון בלי ברכה אחרונה‪ ,‬נכנס לספק‬ ‫לשתות ויסקי וכדומה או שאר משקאות‪ ,‬האם צריך לברך עליהם‬
‫שהכל‪ .‬מבואר בסימן קע"ד שיין פוטר כל המשקים מברכה ראשונה‪,‬‬
‫האם יברך ברכה ראשונה על השתיה החדשה או לא‪.‬‬ ‫כאשר המשקים נמצאים לפניו על השלחן‪ ,‬ויש פוסקים שמקילים אם‬
‫דעתו בשעת ברכת היין לפטור את שאר המשקים אפילו אם הם לא‬
‫ובשלמא לענין בחורי ישיבה שנכנסים לבית לרגעים מועטים‪ ,‬שמחים‬ ‫נמצאים לפניו‪ .‬אלא שיש ספק בענין כמות השתיה מהיין בכדי לפטור‬
‫ורוקדים‪ ,‬שותים וגובים צדקה מבעל הבית וממשיכים בדרכם לבית‬ ‫את שאר המשקים‪ ,‬והבה"ל שם בסימן קע"ד האריך בזה וסיים שצריך‬
‫הבא מצאתי פתרון‪ ,‬דהרי קיי"ל שהולכי דרכיםמותר להם להתחיל‬ ‫לשתות לפחות רוב כוס‪ ,‬ובסימן ר"ח שעה"צסק"ע משמע דלכתחילה‬
‫לאכול במקום אחד מבלי לקבוע בו‪ ,‬ולהמשיך ללכת ולאכול בלי‬ ‫בעינן רביעית‪ .‬ואם שותה פחות מרוב כוס נכנס לספק על ברכת‬
‫הפסקה‪ ,‬אפילו אינם רואים את מקומם הראשון מחמת מרחק הדרך‪,‬‬ ‫המשקים ויברך על משהו אחר לפוטרם מברכה ראשונה‪ .‬וזה מצוי‬
‫כי לא קבעו לאכול במקום שברכו‪ .‬והם מברכים רק בסיום הליכתן‪.‬‬ ‫מאד שנכנסים אנשים לבית בעל הבית ומכבד אותם בכוסית קטנה‬
‫וא"כ יש לומר שבחורי הישיבות נחשבים כ"הולכי דרכים" שהולכים‬ ‫של יין שיש בה יותר משיעור כזית‪ ,‬אבל אין בה שיעור רוב כוס‪ ,‬וספק‬
‫מבית לבית ולא קבעו כלל בבית אחד‪ ,‬וממילא יוצאים ידי חובה‬ ‫אם שאר המשקים נפטרים בברכת היין‪ .‬ולכן צריך לחפש עצה לברך‬
‫בברכה הראשונה בבית הראשון‪ ,‬ועל סמך הברכה הראשונה שותים‬ ‫על משהו אחר לפטור את שאר המשקים‪[ .‬ואולי שייך לכוון כוונה‬
‫כל היום‪ .‬ואע"פ שעובר שיעור עיכול מפעם לפעם אין זה מקלקל‬ ‫הופכית שלא לפטור את המשקים‪ .‬ועיין בשש"כ שהביא ראיה מברכת‬
‫לענין חיוב ברכה ראשונה‪ ,‬כמבואר בבה"ל בסימן ק"צ‪ .‬אבל לענין‬ ‫היין של הבדלה שיכול לכוון שלא יוציא יין אחר‪ .‬ואולי יש לחלק בין‬
‫אנשים שבאים עם ילדיהם לבית רבי אחד ודעתם להמשיך לבית‬
‫אחר‪ ,‬ואין להם דין הולכי דרכים‪ ,‬מה יעשו עם השתיה בבית השני אם‬ ‫שתי יינות לטפל ועיקר]‪.‬‬
‫בבית הראשון לא שתו שיעור המחייב ברכה אחרונה וידעו שממשיכים‬
‫נקודה שלישית קשה יותר היא איך לברך ברכה אחרונה‪ ,‬שהרי אם‬
‫ללכת לבית השני‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫שתה מעט מהיין‪ ,‬יותר מכזית‪ ,‬ואח"כ שתה רביעית משאר המשקים‪,‬‬
‫נכנס לספק גדול מה לעשות בברכה אחרונה‪ ,‬כמו שהאריך בזה המ"ב‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט‬ ‫‪2‬‬

‫סיור‬
‫מזקקת מילק אנד האני ‪M&H‬‬

‫מזקקת מילק & האני [חלב ודבש] ממוקמת בגבול יפו תל אביב‪ ,‬והיא המזקקה הראשונה שהוקמה בישראל‪.‬‬
‫לשם כך נסענו למזקקה כדי לשמוע ממנכ"ל המזקקה את סיפורה של המזקקה‪.‬‬

‫‪ -10 7‬אחוז בשנה‪ ,‬האקלים הישראלי הוא מאוד חם בקיץ וזה גורם‬ ‫מתי ‪ M&H‬הוקמה?‬
‫ליישון מואץ‪ ,‬ואגב יישון של ‪ 3‬שנים בארץ הוא שווה ערך ל‪10 7-‬‬
‫המזקקה הוקמה בשנת ‪ 2012‬למניינם על ידי חמישה אנשי סטארטפ‬
‫שנים בסקוטלנד ושוב בגלל האוויר החם שמאיץ את התהליך‪.‬‬ ‫מובילים בתחומם‪ ,‬בנוסף לזאת שכרה המזקקה את אחד מגדולי‬
‫המזקקים בעולם‪ ,‬ובשבילו הייתה זו חוויה של ממש לעבוד בארץ‬
‫ומה בנושא הכשרות?‬ ‫ישראל בגלל האוויר והאקלים המאוד ייחודי שיש בארץ‪ ,‬הוא ליווה‬
‫אותנו באין ספור ניסיונות עד התוצר הסופי לצערנו הוא נפטר לפני‬
‫זה אגב דבר שבעיני הוא חלק מרכזי בייחודיות של המזקקה‪,‬‬ ‫שנתיים‪ ,‬בנוסף עד היום ישנו תזקיקן ראשי בשם תומר גורן שהוא‬
‫המזקקה עומדת תחת כשרות של רבנות תל אביב [רבנות רגילה‪.‬‬ ‫מומחה בתחומו עם השכלה רחבה בתחום הוויסקי‪ ,‬היום ישנם ‪15‬‬
‫י‪.‬ל] וכמובן כל המוצרים שנכנסים למזקקה הם כשרים ועוברים‬
‫אישור מהרבנות מה שלא כשר אינו מאושר‪ ,‬וכמובן המזקקה עובדת‬ ‫אנשי צוות והמזקקה עובדת בפול טיים‪.‬‬
‫רק חמישה ימים בשבוע‪ ,‬לא בשבתות ולא ביום כיפור‪ ,‬וכמובן אנחנו‬
‫מה המיוחדות של ‪?M&H‬‬
‫עושים מכירת חמץ בפסח‪.‬‬
‫דבר ראשון שאנו מזקקה ישראלית כחול לבן שזה אומר שהויסקי‬
‫איפה אפשר לקנות את הוויסקי?‬ ‫הוא ויסקי ישראלי‪ ,‬דבר שני והוא מאוד חשוב‬
‫שאנחנו כשהקמנו את המזקקה קבענו לעצמנו‬
‫כיון שאנחנו חרטנו על דגלנו את התקן‬ ‫למין היום הראשון את התקן הסקוטי הכי‬
‫המחמיר הסקוטי לכן למרות שבישראל אין‬ ‫מחמיר שיש והכי מסורתי והכי איכותי‪ ,‬אנחנו‬
‫תקן מהו ויסקי בכל אופן אנחנו לא נוציא‬ ‫מזקקה ברמה בינלאומית הן מבחינת איכות‬
‫מוצר בשם 'ויסקי סינגל מאלט' כל עוד שלא‬ ‫מוצר והן מבחינת שוק‪ ,‬השוק הבינלאומי‬
‫יעברו שלוש שנים והייצור הראשוני של וויסקי‬ ‫האיכותי מאוד מכיר בנו ומעריך אותנו‪ ,‬דבר‬
‫נעשה בסוף ‪ 2016‬למניינם לכן רק בסוף השנה‬ ‫שלישי כל המוצרים שאנחנו מייצרים זה אך‬
‫הלועזית ישווק הוויסקי הראשון‪ ,‬עד אז אנחנו‬ ‫ורק מבוססים על סינגל מאלט‪ ,‬אין לנו עוד‬
‫מוכרים ג'ין שלנו וכן 'יאנג סינגל מאלט' שזהו‬ ‫סוגי וויסקי אלא רק סינגל מאלט‪ ,‬גם המוצרים‬
‫בעצם הצצה למה שיהיה הוויסקי‪ ,‬בכל אופן‬ ‫שאנחנו מייצרים עד שייצא לשיווק הוויסקי‬
‫את המוצרים ניתן לקנות בכ‪ 250 -‬נקודות‬ ‫הראשון‪ ,‬דוגמת ג'ין הוא מבוסס על סינגל‬
‫מאלט‪ ,‬זוהי מעלה שבדודי זיקוק לא עובר שום‬
‫בארץ ובדיוטי פרי כמובן‪.‬‬ ‫דבר אחר חוץ ממאלט איכותי מחברה מאוד‬
‫איכותית באנגליה‪ .‬דבר רביעי שהאקלים שבו‬
‫מה עם מרכז מבקרים?‬ ‫אנחנו מייצרים אינו דומה לאוויר בסקוטלנד‪,‬‬
‫לדוגמא אם בסקוטלנד חבית מאבדת מתכולתה‬
‫המרכז מבקרים שלנו הוא מרכז חדשני‬ ‫‪ 3‬אחוז בערך בשנה אנחנו מאבדים בשנה בין‬
‫ויפה שם תקבלו סיור מדהים באולם הייצור‬
‫תטעמו מהמאלט תשתו וורט ותוכלו לטעום‬
‫מהחביות שהתיישנו כבר תקופה של שנה וחצי‪.‬‬

‫טלפון במרכז המבקרים הוא‪03-6320491 :‬‬

‫מדגם קטן מן המשקאות‬
‫שבכשרות "מאור הכשרות"‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט ‪3‬‬

‫הרב הגאון לייבוש פנחס פדווא שליט"א‬

‫ראש ועד הכשרות שע"י בד"ץ מחזיקי הדת‬

‫בענין כשרות משקה ראקי הנעשה מצימוקין‬

‫המשקה המיוצר מצימוקים לבין המשקה המיוצר מענבים לחים‪ ,‬והאם יש‬ ‫ערב שבועות תשס"ז לפ"ק ציריך יע"א‪.‬‬
‫צורך לעשות ייצור מיוחד של המשקה‪ ,‬כולל הגעלת המכונות‪ ,‬או שאפשר‬
‫אל מע"כ הרה"ג ר' מנחם מענדל חיטריק שליט"א‬
‫להתיר לאנשים לקנות מהמשקה (או עכ"פ לא למנוע מהם)‪.‬‬
‫רב הקהילה האשכנזית בטורקי'‬
‫הנה זה העתק החלק המציאותי של השאלה ומשם עבר כבודו והאריך‬
‫בכל צדדי ההלכהושאלת חכם חצי תשובה‪ ,‬וכבודו עבר דרך ים התלמוד‬ ‫שלום וברכה וכט"ס אחדשה"ט כראוי וכיאות‬

‫בטוטו"ד‪ ,‬ואענה אף אני על דבריו בעזהשי"ת‪.‬‬ ‫אודות המכתב ששלחתם בענין משקה "ראקי" הנעשה מצימוקים‪,‬‬

‫א) לענין מש"כ בשיעור המים שיהיו על הצימוקים שיהיה עליהם דין‬ ‫וזה לשון השאלה בדבר המשקה "ראקי" העשוי מצימוקים או מענבים‪,‬‬
‫יין‪ ,‬וכתב מעל' דאם יוסיפו יותר מכדי חלק אחד מששה‪ ,‬וכמו בניד"ד‬ ‫וכדלקמן‪:‬‬
‫שהצימוקים הם חלק אחד אחוז מעשר‪ ,‬לכו"ע לא נקרא יין‪ ,‬וסמך אמש"כ‬
‫ביקרתי לפני כמה ימים במפעל שמייצא משקה אלכוהולי בשם "ראקי"‬
‫הש"ך ביו"ד סי' קכ"ג ומ"ב סי' רב"ע‪.‬‬ ‫((‪ RAKI‬המיוצר מצימוקים או מענבים ודומה בטעמו למשקה הידוע‬

‫אך עיין במ"ב שם בסוף דבריו שהביא מחלוקת הפוסקים היאך לשער‬ ‫בשם "עראק" המיוצר מתאנים‪.‬‬
‫השיעור שכתבו הפוסקים שיהיו הצימוקין אחד מששה במים והביא בשם‬
‫הבכור שור דמשערין כפי שיעור הצימוקין אחר שנפחו ע"י המים‪ ,‬והיינו‬ ‫תהליך הייצור של המשקה הוא כזה‪:‬‬
‫שאפי' אם נותן המים כפי שיעור שיהיו מצימוקין אחד משמונה או יותר‬
‫כיון שחלק מהמים נכנסים לתוך הצימוקים ונופח הצימוקים אם יש‬ ‫א‪ .‬על מסוע נע‪ ,‬מניחים צימוקים או ענבים טריים‪ ,‬העוברים דרך ברירת‬
‫שיעור אחד מששה אחר שנפחו‪ ,‬עדיין שם יין עליו‪ .‬ואף שהמ"ב לא רצה‬ ‫מתכות‪.‬‬
‫לסמוך עליו להקל לגבי קידוש מ"מ בניד"ד להחמיר בוודאי אין להקל‬
‫ב‪ .‬הצימוקים או הענבים מגיעים משם למכונת ריסוק (מטחנה) העושה‬
‫כשיש פחות מששה פעמים נגד הצימוקין אחר שנפחו‪.‬‬ ‫מהם רסק‪.‬‬

‫ויש להסביר שיטתם של הפוסקים האלו עפי"מ שנחבטו פוסקי זמננו‬ ‫ג‪ .‬מכונת הריסוק ממוקמת מעל מיכל גדול המלא במים חמים בחום של‬
‫לגבי רכז מיץ ענבים שמוסיפים עליהם הרבה מים היאך לשער לגבי‬ ‫‪ 60‬מעלות (עד ‪ )80‬צלסיוס‪ ,‬והרסק נופל ללא מגע יד‪ ,‬לתוך אותו מיכל‬
‫קידוש‪ ,‬ורבו המתירים לשער השיעור שיקרא יין עד שיתוספו בו מים‬ ‫ומעורבב עם המים במערבל‪ ,‬כמות המים היא ‪ 90‬אחוז‪ ,‬ולזה מתווסף ‪10‬‬
‫שהי' בו מתחילה‪ ,‬ואח"כ להוסיף עוד ששה פעמים מים‪ ,‬והיום כבר‬
‫אחוז של רסק צימוקים או ענבים הנופלים לתוך המיכל‪.‬‬
‫נתפשט המנהג עפ"י הפוסקים המקילים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהמיכל הזה לאחר הערבוב‪ ,‬עוברת התערובת ע"י משאבה אוטומטית‬
‫ועפי"ז יש לשער הצימוקים אחר שנפחו על ידי המים וחזרו‬ ‫למיכל שני המחומם בחום של ‪ 32‬מעלות‪ ,‬במיכל הזה מוסיפים‬
‫לכמו שהיו מקודם‪.‬‬ ‫שמרים ונותנים לתערובת לתסוס במשך עד ‪ 12‬שעות‪ ,‬ע"י‬
‫התסיסה התערובת הופכת לאכוהול ביחס של ‪ 7‬אחוז אלכוהול‪.‬‬
‫והחוש מעיד שהצימוקין אחרי שהייה במים או בישול מתנפחים‬
‫עד כפול ויותר‪ ,‬ולכן אף שמערבים המים שיהיה עשר פעמים‬ ‫ה‪ .‬משום התערובת עוברת ע"י צינור ומשאבה למכונה שמפרידה‬
‫מים נגד כמות הצימוקין‪ ,‬אחר כמה שעות של בישול אין שם‬ ‫את הנוזל משאריות רסק הפרי המוצקים‪.‬‬

‫אפי' אחד לששה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬משם ממשיך הנוזל מיד (בצינור סגור) למערכת הדיסטלזציה‬
‫(זיקוק)‪ ,‬הנוזל מחומם לחום של ‪ 85-110‬מעלות‪ ,‬ואחרי‬
‫ועיין בדע"ת למהרש"ם שהעלה להקל לקדוש אפי' אם הי'‬
‫הרבה מים‪ ,‬דאם הפרי גופי' הוא במים לא נתבטל בששה‪.‬‬ ‫הדיסטלזציה יוצא כוהל מחוזק ביחד של ‪ 93‬אחוז כוהל‪.‬‬

‫ועיין עוד במש"כ המ"ב בסוף הס"ק בשם הפוסקים דעיקר‬ ‫ז‪ .‬משם ממשיך האלכוהול בצינור לתוך מיכל גדול שבו מערבבים‬
‫הוא לשער בטעם יין ולא תלוי בשיעור כמות המים‪ ,‬ועיין‬ ‫את הנוזל עם אלכוהול אתילי המופק ממולסות של סוכר‪,‬‬
‫בשעה"צ שמבאר דבריו באורך‪ ,‬ובביאור הלכה הטעים‬ ‫ביחס של ‪ 65‬אחוז אלכוהול צימוקים או ענבים ו‪ 36-‬אחוז‬
‫עפ"י דברים אלו מה שמקילים שמשערים אחד בששה נגד‬ ‫אלכוהול סוכר‪.‬‬
‫הצימוקין בעצמם ולא נגד לחלוחית היוצאים מהצימוקין‪.‬‬
‫ח‪ .‬אחרי הערבוב מוסיפים לאלכוהול מים בערך ‪55‬‬
‫נמצא דדעת המ"ב באמת להלכה דעיקר הוא הטעם‪ ,‬וכן‬ ‫אחוז‪ ,‬עד שהוא נמצא ביחס של ‪ 60‬אחוז מים‪ ,‬ו‪ 40-‬אחוז‬
‫הוא דעת המהרש"ם הנ"ל‪ ,‬וא"כ עכ"פ להחמיר לגבי יי"נ‬ ‫אלכוהול‪ ,‬כן מוסיפים שיעור קטן של אניס בכדי לתת‬

‫שאין מקום להקל כשיש להמים טעם מהצימוקין‪.‬‬ ‫למשקה את טעמו המיוחד‪.‬‬

‫ב) ובניד"ד יש עוד צד גדול להחמיר‪ ,‬ולומר שדינו כיין‬ ‫ט‪ .‬המשקה עובר כמה שלבים של אחסנה‪ ,‬במשך של חודש‪,‬‬
‫גמור‪ ,‬והוא דאחרי שהייה של יום מוציאים ומפרידים הכוהל‬ ‫וכן עובר סינון עם בטוניט‪ ,‬שגורמת לשקיעת חלקיקים‪,‬‬

‫מהתערובת ע"י זיקוק "דיסטילציה"‪.‬‬ ‫כדי שהמשקה יצא נקי וצלול‪.‬‬

‫הנה דבר ברור הוא שאם יהיה דבר איסור בטל במים יותר‬ ‫י‪ .‬המשקה נארז בבקבוקים של ליטר‪ ,‬ונשלח לחנויות‪.‬‬
‫מאחד מששים ושוב יוציאו המים מהתערובת ע"י חכמת‬
‫הזיקוק והסינון וכדומה עד שירגישו שוב טעם חזק של‬ ‫כמעט ואין מגע יד בתהליך הייצור‪ ,‬שכולו באופן אוטומטי‪,‬‬
‫איסור כמו שהיה מתחילה‪ ,‬הלא ברור שאסור הוא ולא‬ ‫גם כמעט ואין אפשרות לראות את המצור בתוך התהליך‪,‬‬
‫אמרינן שמותר כיון שכבר נתבטל בששים עיין ביו"ט‬ ‫כמו"כ בין כל ייצור וייצור‪ ,‬מנקים את המכונות אם מים‬
‫צ"ט סעי' ד' ובפוסקים שם‪ ,‬וע"כ בניד"ד במערכת זיקוק‬
‫"דיסטילציה" שאף אם יוסיפו עוד מים כהנה וכהנה עד‬ ‫רותחים וסבון‪.‬‬
‫מאה פעמים מים כנגד הצימוקין‪ ,‬ע"י הזיקוק שייך להפריד‬
‫השאלה לגבי המשקה הזה היא כך‪:‬‬

‫האם יש למנוע מאנשים המורגלים מזה שנים רבות לשתות‬
‫מהמשקה הזה אם הוא בגדר של סתם יינם‪ ,‬מכיון שהוא‬
‫נאסר כיין ושוב אין לו היתר‪ ,‬והאם יש הבדל בזה בין‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט‬ ‫‪4‬‬

‫הידעת?‬ ‫עפ"י הדין של יין הראוי לנסוך ע"ג המזבח ואין‬ ‫הכוהל באותה מדה שיהיה אם התערובת הוא‬
‫כאן מקומו‪.‬‬ ‫אחד לעשר וממילא אין שייך לומר שהיין בטל‬
‫שהחביות המיועדות ליישון הוויסקי או‬
‫ה] גם יש מקום לדון דאולי היי"ש הוא רק‬ ‫בכלל שהזיקוק מפריד המים מהיין‪.‬‬
‫יין מיוצרות מעץ אלון אשר גדל לרוב בצרפת‬ ‫הזיעה העולה מן היין ולא מיקרי יין‪ ,‬וכבר דשו‬
‫או בארה"ב‪.‬‬ ‫בה הפוסקים ודבר מוכח הוא שאין מקילים‬ ‫ואין לדמותו לאיסור שנפגם ונשבח אח"כ‬
‫שהוא מחלוקת הפוסקי בסי' קי"ג דשם נפקע‬
‫בארה"ב הוא נקרא ‪.Quercus Alba‬‬ ‫בכוהל הנעשה מיין אף שהוא רק זיעה‪.‬‬
‫ובצרפת הוא נקרא ‪.Quercus sessiflora‬‬ ‫שם האיסור ע"י שנפגם משא"כ בתערובת‪.‬‬
‫העץ בשל להפוך לחבית רק לאחר כ ‪ 100‬שנים‬ ‫ו] ויש לדון בניד"ד שהעכו"ם בעצמם מבשלים‬
‫לפחות עד שיהיה ניתן ליישן בו יין או וויסקי‪.‬‬ ‫הצימוקין והיין האם גם בזה אמור ההיתר של‬ ‫ג] גם מש"כ לגבי הדין שכתבו הפוסקים שיין‬
‫יין מבושל‪ ,‬עיין בשו"ת הר צבי להרב ר' הערש‬ ‫צימוקים נחשב ליין‪ ,‬רק אחר שנכבש ג' ימים‬
‫פסח פרנק זצ"ל בתשובה הנדפסת בתוך ספר‬ ‫במים‪ ,‬והביא החכמ"א שגם אחר יום מעל"ע‬
‫הטור שמפקפק בזה‪ ,‬ודעתו שאין מקילים ביין‬ ‫הוי יין‪ ,‬אבל בניד"ד הרי מדובר בבישול וע"י‬
‫בישול הסכימו הפוסקים למעשה שנחשב כיין‬
‫מבושל רק ביין של ישראל‪.‬‬ ‫גמור תיכף אחר הבישול אף קודם מעל"ע‪ ,‬עיין‬
‫במנחת שבת ובכתבי הדע"ק וכן נהגו בכל‬
‫ועיין עוד בשו"ת אבני נזר חלק יו"ד סי' קי"ג‬
‫באורך גדול שדן ממש בענין דומה והעלה בסוף‬ ‫הדורות לקדש על מיץ צימוקין שנתבשלו‪.‬‬
‫דבריו דאם העכו"ם מבשל היין אין להתירו רק‬
‫ד] ומה שיש לדון בבישול יין צימוקין אם‬
‫בדיעבד‪ ,‬אבל לא לכתחילה‪.‬‬ ‫הבישול שעל ידו נתהווה היין יועיל גם להוציאו‬
‫מדין יין ועיין בדרכ"ת יו"ד סי' קכ"ג בשם ספר‬
‫ואף ששמעתי בשם הרב ר' משה פיינשטיין‬ ‫דברי יוסף שמחמיר בזה דכיון דנתהוה ע"י‬
‫זצ"ל שהתיר להמפעלים שעושים מיץ ענבים‬ ‫הבישול א"א שהבישול גם יבטל דין היין ממנו‪.‬‬
‫מפוסטר אבל לא מצאתי בשו"ת אגרותמשה‬
‫ועיין בדע"ת להמהרש"ם יו"ד קע"ג ס"ד בשם‬
‫מפורש בענין זה‪.‬‬ ‫ספר הפרדס לרש"י שמקיל בזה דכיון דסוף‬
‫סוף היין מבושל יש עליו כל הקולות של יין‬
‫ז] היוצא מדברינו שקשה להקל ולסמוך‬
‫לכתחילה לשתות משקה הראקי שנעשה ע"י‬ ‫מבושל ואינו נעשה יי"נ‪.‬‬
‫עכו"ם‪ .‬אך מ"מ אינו צריך למחות ביד אלו‬
‫שאינם בני תורה המקילים משנים קדמוניות‬ ‫ובמקום אחר הארכתי בזה לבאר מחלוקתם‬
‫דתלוי באשלי רברבי בטעם היתר של יין מבושל‬
‫דלהם הוי כדין בדיעבד ויש לסמוך להקל‪.‬‬ ‫אם הוא משום שמקלקל טעם היין‪ ,‬וממילא אין‬
‫בזה משום גזירת בנותיהם או שתקנו ההיתר‬
‫ואסיים מעין הפתיחה בברכת כט"ס‬

‫א גוט יו"ט‬

‫מזקקת הגולן‬ ‫סיור‬

‫ויסקי ישראלי ברמת הגולן ‪ /‬ראיון עם דוד ציבל‬

‫בגלל מזג האוויר החמים יותר מסקוטלנד וויסקי שהתיישן בחביות‬ ‫ספר לי קצת על המזקקה‪.‬‬
‫אחרי שלוש שנים מקבלים את כמעט אותו אפקט של יישון‬ ‫בקיץ של תשע"ד עלינו לארץ אני ואשתי מקנדה שם עסקתי בעסקי‬
‫כמו בסקוטלנד אחרי ‪ 7‬שנים‪ .‬ייחודיות נוספת שאנחנו בעצמנו‬ ‫נדל"ן והייתי חובב ויסקי‪ ,‬גם עשיתי שם ויסקי בצורה ביתית‪,‬‬
‫כשעליתי לארץ התיישבנו בקצרין שברמת הגולן‪ ,‬וידעתי שאני‬
‫מטפלים בחביות‪...‬‬ ‫הולך לפתוח מזקקה של ויסקי‪ ,‬גם כי יש לי הרבה ידע בתחום‪,‬‬
‫למדתי את ייצור הוויסקי בכל מיני מקומות בעולם‪ ,‬וסיבה נוספת‬
‫מה מוצר הכי פופלרי שלכם‪ ,‬ומה המוצר הכי יוקרתי שלכם?‬
‫המוצר הכי פופלרי שלנו הוא ה'גולני גרין' זהו וויסקי מעולה‬ ‫והיא מאוד מעניינת שוויסקי בכל העולם‬
‫שנעשה מתערובת של חיטים ומאלט [שעורה מונבטת] כמו‬ ‫וגם בישראל נהיה מאוד טרנדי‪ ,‬ויותר ויותר‬
‫שנאמר 'ארץ חיטה ושעורה'‪ ,‬שאחרי זה יושן בחביות עץ‬ ‫אנשים מבינים ואוהבים וויסקי‪ ,‬לכן החלטתי‬
‫חרוכות‪ .‬הגולני גרין זכה בתחרויות בינלאומיות והוא וויסקי‬ ‫לפתוח את המזקקה והיום כחמש שנים אחרי‬
‫מעולה‪ ,‬ואגב הוא נמכר במחיר מצוין של ‪ 139‬שקל לבקבוק‪.‬‬ ‫אנחנו מוכרים וויסקי ישראלי איכותי מאוד‬
‫והמוצר הכי יוקרתי שלנו הוא כמובן הסינגל מאלט שלא נמכר‬ ‫בדיוטי פרי ובמאה חנויות ברחבי הארץ‪,‬‬
‫והקהל הישראלי וגם הקהילייה הבינלאומית‬
‫בכל החנויות והוא נמכר בסביבות של ‪ 380‬שקל לבקבוק‪.‬‬
‫אוהבים את הוויסקי שלנו‪.‬‬
‫מה עם נושא הכשרות?‬
‫הכשרות שלנו היא רבנות קצרין מהדרין‪ ,‬מהדרין‬ ‫מה בעצם הייחודיות של המזקקה שלכם?‬
‫פירושו כמו שאתה רואה שכל המוצרים מחיטה מאלט‬ ‫כמה דברים מאוד ייחודים‪ ,‬נתחיל עם‬
‫וכן החביות של היין שאנחנו מיישנים בהם הכל מגיע‬ ‫המים‪ ,‬המים כידוע מאוד משפיעים על‬
‫מייצור מהדרין‪ ,‬היין שלנו הוא מיקבי רמת הגולן וכן‬ ‫איכות והטעם של הוויסקי‪ ,‬המים כל המים‬
‫מהר האודם‪ ,‬ולפני פסח אנחנו עושים מכירת חמץ‬ ‫שאנחנו משתמשים בהם הם המים שגם מי‬
‫כדין‪ .‬וזה אגב חלק גדול מהייחודיות שלנו זה הכשרות‬ ‫עדן משווקים‪ ,‬רק שיש הבדל קטן שמי עדן‬
‫מזקקים את המים ואנחנו בכוונה משאירים‬
‫שהיא עדיפה לאין ערוך על ויסקי מחו"ל‪.‬‬ ‫את המינרלים והתוספות הטבעיות שיש‬
‫במים שזה מאוד מוסיף‪ ,‬דבר נוסף זה האקלים לכל‬
‫האם יש לכם תוכניות לעתיד?‬ ‫מקום יש האופי והאקלים שלו‪ ,‬שזה גם דבר שמאוד‬
‫בעז"ה אנחנו מתעתדים לפתוח מפעל גדול יותר עם‬ ‫משפיע על הטעם והאיכות של הוויסקי‪ ,‬לדוגמא בישראל‬
‫יכולת ייצור גדולה יותר וכן מרכז מבקרים משולב‬
‫במוזיאון חדשני‪ ,‬ובעז"ה אנחנו גם נפתח בירושלים‬

‫מזקקה יחד עם מרכז מבקרים‪.‬‬

‫מרכז המבקרים במזקקת הגולן וטעימות בחנות מ‪ 4-‬ויסקי מובחרים‪ ,‬טלפון‪054-3843069 :‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט ‪5‬‬

‫ראיון עם הרב שמואל זמלמן שליט"א‬

‫ראש מחלקת משקאות חריפים ברבנות ירושלים‬

‫אלכוהול מופק בסופו של דבר מ‪-‬סוכר‪ ,‬כמו יין‬ ‫"כבוד הרב אני גר בספרד ואני רוצה לדעת‬ ‫בורבון קאסק‬
‫שבתחילה הוא מיץ ענבים ולאחר תקופה של‬ ‫האם אפשר לשתות ג'וני ווקר בלו לייבל או‬
‫תסיסה הסוכר נהפך לאלכוהול והיין כבר לא‬ ‫בלאקלייבל‪" ",‬כבוד הרב אני גר במאה שערים‬ ‫גלנרוסס שרי קאסק‬
‫מתוק אלא 'יין יבש' מדוע כי הסוכר שהיה במיץ‬ ‫וקיבלתי מתנה 'מאקאלן' האם זה כשר" כך נראה‬
‫נהפך לאלכוהול ולכן המתיקות העיקרית כבר‬ ‫ראיון עם הרב זמלמן‪ ,‬אין שיחה שקיימתי איתו‬ ‫פירסט פיל‬
‫ולא היה טלפון אחד לפחות מכל קצוות תבל‬ ‫התמונות להמחשה בלבד‬
‫לא קיימת‪ ,‬וקיבלנו כאן יין עם אלכוהול‪.‬‬ ‫לדעת האם הם יכולים לשתות משקה כזה או‬
‫אחר‪ .‬ועכשיו תורנו לשאול את שאלת השאלות ‪-‬‬ ‫‪6‬‬
‫אותו דבר זה מה שקורה עם וויסקי‪ ,‬רק בתהליך‬
‫הרבה יותר מורכב‪ ,‬האלכוהול בוויסקי מופק‬ ‫כבוד הרב האם אפשר לשתות 'ויסקי' ללא סימון‬
‫מדגנים וקטניות‪ ,‬אפי' שבדגנים אין בהם סוכר‬ ‫כשרות מהודר עליו או ללא סימון כשרות כלל‪.‬‬
‫אבל יש בהם עמילן והעמילן כביכול מחביא‬
‫בתוכו את הסוכר‪ ,‬בשביל לגלות את הסוכר‬ ‫לפני שאני אענה האם מותר לשתות ללא הכשר‪,‬‬
‫שבתוך העמילן עושים כמה פעולות‪ ,‬פעולה‬ ‫למעשה הרבה מאנ"ש בית ישראל שותים את‬
‫ראשונה טוחנים את הדגן לדוגמא חיטה או‬ ‫משקה הוויסקי ללא הכשר‪ ,‬ומדוע כי מנהג‬
‫שעורה רגילה ומבשלים אותה במים‪ ,‬אבל זה‬ ‫אבותינו בידינו‪ ,‬וגם כי כולם עושים ככה‪ ,‬וגם‬
‫לא מספיק וכאן מגיע השלב המרכזי בהכנת‬ ‫מה כבר יכול להיות בוויסקי זה רק מים עם‬
‫האלכוהול לוויסקי מוסיפים 'לתת' ובאנגלית‬ ‫אלכוהול משעורים‪ ,‬ויש כאלו שחלילה וחס‬
‫זה נקרא 'מאלט'‪ ,‬מהו המאלט הזה‪ ,‬זה בעצם‬ ‫כל דבר שאין עליו הכשר אסור באיסור חמור‬
‫שעורה מונבטת‪ ,‬לוקחים שעורה ומשרים‬ ‫ובשבילם זה כמו לאכול עוף ללא הכשר‪ ,‬ואני‬
‫אותה במים למספר ימים ואז מוציאים אותה‬
‫ושוטחים אותה על רצפת המפעל למשך כמה‬ ‫אענה את חלקי שלא אלו ולא אלו צודקים‪.‬‬
‫ימים עד שהם מגיעים לכלל נביטה דהיינו‬
‫הצמחת שורשים מן השעורה [אפשר לנסות את‬ ‫מדוע?‬
‫זה בבית עם אפונה ירוקה להרטיב ולסנן עד‬
‫שיוצא גבעולים קטנטנים]‪ ,‬ואז מייבשים אותה‬ ‫תיכף אסביר מדוע אבל קודם כל ניתן מעט‬
‫על ידי קלייה ומוציאים את כל הגבעולים ונשאר‬ ‫מושגים איך נעשה הוויסקי ואת סוגי הוויסקי‬
‫לנו גרעין שעורה עם אנזימים פעילים שיכול‬
‫להפוך את העמילן שבדגנים לסוכר וגורסים‬ ‫ואז תבין את הכל‪.‬‬
‫את המאלט ומוסיפים לסיר הבישול‪ ,‬בוחשים‬
‫בסיר ואז אנו מקבלים נוזל מתוק שנקרא 'וורט'‬ ‫ישנם שתי סוגי ויסקי עיקריים בעולם [ישנם‬
‫ישנם מקומות שנותנים לטעום ישר מהסיר והם‬ ‫עוד אבל אלו העיקריים] יש 'וויסקי סקוטי'‬
‫ויש 'בורבון'‪ ,‬הוויסקי הסקוטי כמובן מיוצר‬
‫קוראים לזה 'תה מאלט'‪.‬‬ ‫בסקוטלנד שהיא בעצם מדינה ליד אנגליה‬
‫שם הסקוטים החלו לפני מאות שנים בייצור‬
‫נעצור רגע ונאמר שיישנה אפשרות נוספת ויותר‬ ‫המשקה החום כתום הזה‪ ,‬וכשקולמבוס גילה‬
‫איכותית ויוקרתית להגיע עד לכאן ובמקום‬ ‫את אמריקה המהגרים החדשים החלו לייצר גם‬
‫לקחת דגנים שזה אומר חיטה או שיפון ולהוסיף‬ ‫שם את המשקה עם הארומה העדינה והטעמים‬
‫לו אח"כ את המאלט‪ ,‬ואגב קוראים לזה 'גריין‬ ‫המיוחדים‪ ,‬אבל גם הם רצו משקה דומה ומיוחד‬
‫וויסקי'‪ ,‬פשוט עושים את כל העיסה רק ממאלט‬ ‫משלהם לכן גם הם ייצרו במדינת קנטקי בעיר‬
‫בלי דגנים בכלל וזה נקרא 'מאלט ויסקי' דהיינו‬ ‫בורבון משקה אלכוהולי מיוחד והם קראו לו‬
‫על שם העיר בורבון‪ ,‬ומאז המשקה האמריקאי‬
‫שהאלכוהול של הוויסקי נעשה רק ממאלט‪.‬‬ ‫נקרא בורבון‪ ,‬ומאז עברו הרבה מים וויסקי‬
‫בעולם הגדול וכדי לשמר את הפירמה קבעו‬
‫ונמשיך – אחרי שהתקבל ה'וורט' [אולי מכאן‬ ‫המדינות חוקים לכל היצרנים החדשים שהחלו‬
‫מגיע המנהג לקרוא ללחיים כשסוגרים שידוך‬ ‫לקום גם באמריקה וגם בסקוטלנד חוקים מה‬
‫וורט‪ ]...‬מעבירים את הוורט למיכל תסיסה‬ ‫יכול להיכלל בשם המיוחד של המשקה הלאומי‪,‬‬
‫ומוסיפים לו שמרים [חיידקים] שהשמרים‬ ‫ובהמשך נחזור לזה כי יש לדברים האלה‬
‫בעצם מפרקים את הסוכר לאלכוהול [ביין לא‬ ‫השלכות מאוד משמעותיות מבחינה כשרותית‪,‬‬
‫צריך להוסיף שמרים כי בקליפה יש שמרים] כך‬
‫נותנים כמה ימים לתסיסה הטמפרטורה הטובה‬ ‫קודם כל נבאר איך עושים וויסקי‪.‬‬
‫לתסיסה היא ‪ 30‬מעלות כי החיידקים מתרבים‬
‫וויסקי במשפט אחד נעשה כך – מפיקים‬
‫בחום אבל לא טוב שהחום יהיה מדי חזק‪.‬‬ ‫אלכוהול מדגנים‪ ,‬משרים את האלכוהול בחביות‬

‫ואז מגיע השלב המשמעותי שנקרא 'זיקוק'‬ ‫עץ אלון‪ ,‬והנה יש לנו ויסקי‪.‬‬
‫שבו בעצם מפרידים את האלכוהול מהמים‬
‫ובתוספת ביאור‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט‬

‫סטרייט בורבון‬ ‫ישנו סוג שנקרא 'בורבון' רגיל שבו יש סתירה‬ ‫ומהחומרים הרעילים שנוצרו עקב התסיסה‪,‬‬
‫מטחנת דגנים‬ ‫בחוק האמריקאי האם אפשר להוסיף דברים‪,‬‬ ‫הזיקוק נעשה בשתי פעימות זיקוק ראשון‬
‫מיכל תסיסה‬ ‫או אם מייצרים וויסקי רגיל [לא בורבון‪ ,‬זאת‬ ‫וזיקוק שני‪ ,‬הזיקוק נעשה באמצעות מכונה‬
‫אומרת גם בארה"ב ישנו ייצור של וויסקי‪,‬‬ ‫זיקוק מיוחדת‪ ,‬מחממים את הנוזל התוסס‬
‫לא רק בורבון] אפשר להוסיף לו עוד דברים‬ ‫לחום של קצת מעל ‪ 70‬מעלות שבחום כזה‬
‫עד שתיים וחצי אחוז בלי לציין את זה וזה‬ ‫האלכוהול כבר מתאדה אבל מים מתאדים רק‬
‫נקרא 'בלנדד וויסקי' [בלנדד פירושו עירבוב‪,‬‬ ‫ב‪ 100‬מעלות‪ ,‬האלכוהול מתאדה ועובר דרך‬
‫דהיינו שמעורבים עוד דברים]‪ ,‬לדוגמא אפשר‬ ‫צינור למעבה שזה דוד כאשר במרכז הדוד‬
‫להוסיף לו יין או ג'לטין או קרמל‪ ,‬אמנם ישנו‬ ‫נמצא הצינור המוליך את האלכוהול שהולך‬
‫בארה"ב גם 'סטרייט בורבון' [סטרייט פירושו‬ ‫בצורת ספירלה כלפי מטה ומסביב לצינור‬
‫ישר ללא עירבובים] שבזה אי אפשר להוסיף‬ ‫ישנם מים קרים שמקררים את האלכוהול‬
‫כלום לבד מהחומרים שמרכיבים את הוויסקי‪.‬‬ ‫שבתוך הצינור והוא נהיה נוזל וכך נשפך לתוך‬
‫דבר נוסף ואחרון והוא אחד הבעיות המרכזיות‬ ‫מיכל‪ ,‬והוא עובר לזיקוק נוסף שבעצם מזקק‬
‫שעליהם נדון כאן שבסקוטלנד צריך ליישן את‬ ‫את האלכוהול ומפריד ממנו את החומרים‬
‫החביות רק בחביות ישנות זאת אומרת שכבר‬ ‫הרעילים ואת החומר הפחות מזוקק ויותר‬
‫יישנו בחביות האלו משהו‪ ,‬ולא משנה אם יישנו‬ ‫קרוב למים‪ ,‬שזה נעשה בצורה של ראש לב‬
‫יין או וויסקי העיקר שלא יהיה חביות חדשות‪,‬‬ ‫זנב‪ ,‬דהיינו מחממים את האלכוהול ובתחילה‬
‫ולמה כי חביות חדשות יש בהם חומר שמזיק‬ ‫יוצא החומר הרעיל שנקרא מתנול והוא יוצא‬
‫לוויסקי‪ ,‬ולכן צריך שכבר יישנו בזה משהו‪,‬‬ ‫נוזל כחול‪ ,‬וזה הראש‪ ,‬כי המתנול מתאדה יותר‬
‫אבל בארה"ב בשביל שזה ייקרא 'בורבון' זה‬ ‫מהר מאשר ה'אתנול' החומר הרצוי לאלכוהול‪,‬‬
‫בדיוק להיפך אי אפשר להשתמש בחביות‬ ‫לאחריו יוצא ה'אתנול' שלנו‪ ,‬ובסוף יוצא הזנב‬
‫ישנות שכבר השתמשו בהם אלא דווקא‬ ‫שזה בעצם האלכוהול הלא כ"כ מזוכך והוא‬
‫בחביות חדשות‪ ,‬וכדי להוציא את החומר‬
‫המזיק מהחבית צריך לחרוך את החביות על‬ ‫עובר בהמשך לזיקוק נוסף‪.‬‬
‫ידי קלייה ואש‪ ,‬ואז זה מוציא את החומר‬
‫אגב בתהליך הזיקוק ישנה אפשרות לזקק‬
‫הבעייתי ואז אפשר להשתמש בחביות‪.‬‬ ‫את האלכוהול שיהיה נקי כמעט לגמרי בלי‬
‫מים כלל ברמה של ‪ 96‬אחוז אלכוהול וזה‬
‫ועכשיו נגיע לנושא הכשרות ונחלק את זה לשתי‬ ‫נקרא אלכוהול 'ניטרלי' שהוא רק אלכוהול‪,‬‬
‫נושאים‪ .‬הנושא הראשון האם יש בו תוספות‪,‬‬ ‫בלי טעמים נוספים‪ ,‬ובו משתמשים לדברים‬
‫ואם יש האם הם מטריפות את הוויסקי‪ .‬נושא‬ ‫אחרים דוגמת ליקרים ועוד‪ ,‬אבל בתעשיית‬
‫נוסף הוא היישון בחביות‪ ,‬חלק מיצרני הוויסקי‬ ‫הוויסקי מזקקים אותו לרמת של ‪ -67 62‬אחוז‬
‫הסקוטי בהווה ופעם כמעט כולם‪ ,‬משתמשים‬ ‫אלכוהול כדי שהטעמים של המאלט או הדגנים‬
‫בחביות ששימשו קודם לאחסון ויישון יין‪,‬‬ ‫עם המים יישארו‪ ,‬אחרי זה בתהליך היישון הוא‬
‫ובזמנו הסוג המועדף היה 'שרי קאסק' דהיינו‬ ‫מאבד מהחריפות ויורד לפחות אחוזי אלכוהול‬
‫חביות [התרגום של 'קאסק' = חבית] של יין‬
‫'שרי'‪ ,‬אין מדובר כאן על יין מדובדבנים אלא‬ ‫וגם ימהלו בו לפני תהליך הבקבוק מים‪.‬‬
‫על יין ממחוז מסוים בספרד שנקרא ‪-[jerez‬‬
‫צ'רז ובעברית נקרא המקום חרז] וכך נקרא‬ ‫אז קיבלנו בעצם נוזל שנקרא 'ניו מייק'[יצירה‬
‫היין 'שרי' שהוא בעצם יין מחוזק עם דרגת‬ ‫חדשה]‪ ,‬ועכשיו מגיע החלק הארוך והכי מרכזי‬
‫שזה בעצם תהליך היישון בחביות‪ ,‬כדי שהנוזל‬
‫אלכוהול גבוהה יותר [כ‪ 20‬אחוז אלכוהול]‪.‬‬ ‫יקבל טעם וצבע של ויסקי הוא צריך להתיישן‬
‫בחביות מעץ אלון דווקא תקופה לא מבוטלת‪,‬‬
‫הנדון הראשון שעומד בפנינו הוא לדעת האם‬ ‫רק אז הוא בעצם נהיה ל'חפצא של וויסקי'‪,‬‬
‫יש חשש שעירבו דברים נוספים מלבד המאלט‬ ‫וכאן תלוי כמה זמן זה התיישן בחביות‪ ,‬החוק‬
‫מים ושמרים‪ ,‬לפי מה שסקרנו את השוק אפשר‬ ‫הסקוטי מחייב לפחות יישון של שלוש שנים‬
‫רק אז אפשר לקרוא לוויסקי 'ויסקי סקוטי'‪,‬‬
‫לומר כך‪-‬‬ ‫ואחרי זה כל המוסיף מוסיפים לו‪[ .‬במחיר‬
‫כמובן] כשהממוצע של הוויסקי האיכותי הוא‬
‫בסקוטלנד אין בעיה של תוספות כי החוק שם‬
‫הוא מחמיר מאוד ואם יצרן נתפס שהוסיף‬ ‫בין ‪ 8‬שנים ל‪ 21‬שנים‪.‬‬
‫חומרים יישללו ממנו את הרישיון לתקופה‬
‫והכי גרוע שהמוניטין יצנח‪[ .‬אמנם היום כבר‬ ‫ההבדל בין ויסקי סקוטי לבין 'בורבון'‬
‫הם יכולים להוסיף קרמל כדי שיהיה להם‬ ‫אמריקאי הוא בשתי הבדלים מרכזיים‪ ,‬בעוד‬
‫שליטה על הצבע‪ ,‬וצריך לדעת את המקור של‬ ‫הויסקי הסקוטי נעשה מדגנים‪ ,‬ה'בורבון'‬
‫הקרמל]‪ .‬אבל כבר נראה שהבעיה של חביות‬ ‫חייב להיות לפחות ‪ 51‬אחוז מהתערובת‬
‫מתירס רק אז הוא יוכל להקרא 'בורבון'‪,‬‬
‫קיימת‪.‬‬ ‫הבדל נוסף והוא משמעותי מאוד שבסקוטלנד‬
‫אסור להוסיף שום דבר על הדברים הנזכרים‬
‫באירלנד בהתחלה הם מאוד החמירו בנושא‬ ‫למעלה‪ ,‬לעומת זאת בארה"ב תלוי בסוגים‬
‫ואז חלק מן המדיניות הייתה לאפשר כמה‬
‫שיותר ייצור גם במחיר של ויתור על איכות‪,‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט ‪7‬‬

‫המשך ראיון עם הרב שמואל זמלמן שליט"א‬

‫בישול מאלט‬ ‫עד שהם ראו שזה פגם מאוד במכירות‪ ,‬ולאחרונה הם חזרו ומקפידים‬
‫על הנהלים‪ ,‬אז כך שבעוד כמה שנים יהיה אפשר מהבחינה הזאת‬
‫או ג'וני ווקר לרוב סוגיו‪ ,‬ועכשיו נסביר נקודה נוספת ישנו וויסקי‬
‫סקוטי סינגל [יחיד] וישנו וויסקי סקוטי בלנדד [מעורב]‪ ,‬ההבדל‬ ‫להיות רגועים גם מוויסקי אירי‪.‬‬
‫ביניהם הוא האם התזקיק הוא ממזקקה אחת או עירוב מכמה מזקקות‬
‫שהסינגל כמובן הוא ממזקקה אחת ואילו לעומת זאת הבלנדד הוא‬ ‫ביפן הפיקוח שם הוא לא פיקוח ואיש היישר בעיניו יעשה והכל יכול‬
‫מכמה מזקקות‪[ ,‬סינגל יכול להיות סינגל מאלט דהיינו רק ממאלט‬ ‫לבוא על מקומו בשלום אם יהיה דולרים במקום‪ ,‬לכן אין לשתות‬
‫ורק ממזקקה אחת וזה המשקה היוקרתי‪ ,‬וסינגל יכול להיות סינגל‬
‫גריין דהיינו עירוב של דגנים‪ ,‬אבל ממזקקה אחת ואז הוא נקרא‬ ‫וויסקי יפני ללא הכשר ראוי‪.‬‬
‫סינגל‪ ,‬לעומת זאת יכול להיות גם בלנדד מאלט או בלנדד גריין‬
‫או כמו שבד"כ שרשום רק בלנדד ויסקי ובדרך כלל זה חלק גריין‬ ‫בארה"ב לעומת זאת תלוי לפי הבירור שאני עשיתי הרשויות לא כ"כ‬
‫וחלק מאלט]‪ ,‬ונסביר אם רשום באיזה חבית זה התיישן אין ספיקות‬ ‫אוכפות את החוק וגם אם יימצא מישהו שהוסיף תוספות [לא כשרות]‬
‫הבעיה מתחילה אם לא רשום‪ ,‬שאז אם זה סינגל מאלט מסתבר שזה‬ ‫לא ייעשו כלום‪ ,‬א"כ יש שם את החשש של עירוב דברים שאינם‬
‫לא שרי קאסק במילוי ראשון‪ ,‬כך שמעתי בשם בית דין לונדון‪ ,‬אבל‬ ‫כשרים כל עוד שאין השגחה ראויה‪ ,‬אמנם במדינות קנטקי וכן טנזי‬
‫יכול להיות שזה מילוי שני בחבית יין ולכאורה זה בעיה‪ ,‬וכמו כן‬ ‫שם יש הקפדה חמורה על הנהלים‪ ,‬רק שתלוי אם זה סטרייט בורבון‬
‫הבעיה קיימת בבלנדד שאז לא רושמים את סוג החביות כי זה מהרבה‬ ‫אז ישנה הקפדה שלא להוסיף שום דבר‪ ,‬אבל אם זה 'בלנדד' כן‬
‫מזקקות ויכול להגיע עד כדי עירוב של ‪ 60‬מזקקות לסוג משקה אחד‪,‬‬ ‫אפשר להוסיף חומרים והחשש קיים‪ .‬א"כ מבחינת חשש של חומרים‬
‫בג'וני ווקר בסדרות מסוג בלנדד לדוגמא מעורב כ ‪ 40‬סוגי מזקקות‪,‬‬ ‫יש חשש של תוספות שאינם כשרות חוץ מסטרייט בורבון‪ ,‬וכן חוץ‬
‫כאן הם כבר לא מפרשים האם כל החביות היו חביות וויסקי קודם‬ ‫מג'ק דניאלס בלי טעמים‪ .‬אמנם דעת הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל‬
‫או חלק חביות יין ומסתבר מאוד שחלק היו בחביות יין‪ ,‬ואם יש לנו‬
‫כלל ש'דבר העביד לטעמא אפי' באלף לא בטיל' גם השיוואס והג'וני‬ ‫להתיר גם אם יש חשש תוספות ויתבאר להלן‪.‬‬

‫ווקר יהיו אסורים‪.‬‬ ‫גם בקנדה אין פיקוח מספק על תוספות ולכן אין לקנות בלי הכשר‪.‬‬

‫נפתח ונסדר את הדברים בסייעתא דשמיא ישנם הטוענים שאין כלל‬ ‫ועכשיו נגיע לנדון הנוסף – היישון בחביות יין האם יש חשש שיישנו‬
‫מקום לאסור‪ ,‬טעמם הוא שהיין הבלוע בדפנות אינו בא בשביל לתת‬ ‫בחביות יין והאם יישון בחביות יין אוסר את התזקיק‪.‬‬
‫טעם בוויסקי וגם אינו נבלע בוויסקי‪ ,‬וכל מטרת היין הוא רק כדי‬
‫לסלק את השרף שקיים בחביות‪ ,‬ולא כדי לתת טעם‪ ,‬ואפי' שהיום‬ ‫בארה"ב אם זה 'בורבון' אין חשש של חביות יין בגלל שהחוק אומר‬
‫אפשר כבר להשתמש בחביות ששימשו וויסקי או חרוכות הם עדיין‬ ‫שא"א לקרוא 'בורבון' אם יישנו בחביות יישנות‪ ,‬וגם אם זה וויסקי‬
‫מעדיפים את חביות היין משתי סיבות א' שהם חוששים שהויסקי‬ ‫הם בד"כ לא משתמשים בחביות יין‪ .‬היום התחיל ויכוח לגבי החוק‬
‫הקודם ישפיע על טעמו של הויסקי הזה והם לא מעוניינים בטעם‬ ‫האם כאשר מיישנים בחבית חדשה ואחרי שזה כבר ויסקי הם מיישנים‬
‫הקודם‪ ,‬והסיבה הנוספת והיא העיקרית שהויסקי חלק מהיוקרה שלו‬ ‫בחבית 'שרי' האם זה עדיין בורבון או שפקע ממנו שם בורבון אחרי‬
‫הוא המסורתיות שלו בתור משקה סקוטי מיוחד והם לא משנים ממה‬ ‫ששהה בחביות יין‪ .‬כך או כך הם ודאי יציינו על גבי האריזה כי הרי‬
‫שעשה הסבא של הסבא שלהם ואפי' שלא בטוח שיש בזה הבדל הם‬
‫לא משנים ממה שהיה פעם‪ ,‬וכמובן זה חלק שיווקי מאוד מאוד חשוב‬ ‫לכן הם עושים זאת‪.‬‬

‫בתור 'המשקה המסורתי והמקורי'‪.‬‬ ‫ובסקוטלנד שם הבעיה‪ ,‬כי לסקוטים אסור להשתמש בחבית חדשה‬
‫הם יכולים רק חבית משומשת‪ ,‬ופעם היו שאריות רבות של חביות של‬
‫אמנם זה לגמרי לא ברור וישנה מחלוקת גדולה בין המומחים מה‬ ‫יין 'שרי' שהובלו כנראה לאנגליה וייצרני הוויסקי והיה הרבה רזרבות‬
‫היא הסיבה למעשה היום שמשתמשים בדווקא בחביות 'שרי'‪ ,‬אמנם‬ ‫של חביות אמרו הייצרנים לעצמם בא נעשה 'דיל' אנחנו צריכים‬
‫מסתבר מאוד וכמו שדיברתי עם הרבה ייצרנים ששתי הסיבות נכונות‬ ‫חביות הם צריכים להפטר מהחביות בא נקנה ונעשה בחביות אלו‬
‫גם צרכי שיווק וכדומה וגם טעם עדין שנשאר מהיין‪ ,‬יותר מזה גם‬ ‫וויסקי‪ ,‬אמנם היום כבר השימוש בחביות 'שרי' פחת בגלל שכמות‬
‫אם נאמר שאין מטרה של טעם‪ ,‬זה ברור שנבלע בוויסקי יין‪ ,‬וכמו‬ ‫ייצור הוויסקי עלה וממילא יש פחות רזרבות‪ ,‬גם נהיה הרבה יותר‬
‫ששנינו דינאדגמרא והלכה פסוקה היא בשו"ע שאסור ליתן יין של‬ ‫יקר החביות 'שרי' הספרדי‪ ,‬ומצד שני האמריקאים מוכרים את‬
‫היתר בחביות יין של נכרים‪ ,‬ואפי' נשטף ונקי לגמרי משאריות של יין‬ ‫חביות הוויסקי שלהם בכמויות מאוד גדולות‪ ,‬כל זה גרם שהיום רוב‬
‫השימוש הוא בחביות של וויסקי‪ ,‬אמנם ישנם עדיין כמות נכבדה של‬
‫מזקקות שמשתמשות בחביות של 'שרי' ורובם אגב כבר מייצרים‬
‫בעצמם את החבית דהיינו קונים חבית חדשה ושמים בתוכה יין לכמה‬
‫שנים‪ ,‬ואז משתמשים בזה‪ .‬וא"כ אנו בבעיה הרי היין ששהה בחביות‬
‫הוא יין סתם דהיינו יין שגוי נגע בו והוא אסור מדרבנן כיין נסך‪ ,‬וא"כ‬
‫הוויסקי ששהה בחביות אח"כ נאסר מדין יין נסך שהרי בלע מהטעם‬

‫של היין הבלוע בדפנות‪.‬‬

‫והשאלה האם באמת מותר לשתות ויסקי אם נכון הדבר [וזה נכון‪]..‬‬
‫שחלק מן הוויסקי מיושן בחביות יין‪ .‬קודם כל נפרט מתי אנחנו‬
‫חוששים שהשתמשו בחביות יין‪ ,‬אז כך הייצרנים בדרך כלל מציינים‬
‫האם זה חבית חדשה או האם זה חבית שיישנו בה קודם וויסקי "בורבון‬
‫קאסק" או האם זה חבית שיישנו בה קודם יין "שרי קאסק"‪ ,‬אם זה‬
‫וויסקי אמריקאי הוא מיושן בחבית חדשה‪ ,‬ואם זה ויסקי סקוטי אז‬
‫לפעמים הוא בחבית של 'בורבון' ולפעמים בחבית של 'שרי'‪ ,‬אם‬
‫מפורש על הבקבוק 'בורבון קאסק' לא צריך לחשוש שאולי התיישן‬
‫גם בחביות יין‪ ,‬ואילו אם רשום שהתיישן ב'שרי קאסק' כאן מרכז‬
‫השאלה האם זה אוסר את הויסקי או שמא לא‪ ,‬חשש גדול נוסף‬
‫קיים כאשר מדובר בוויסקי סקוטי מסוג בלנדד כמו לדוגמא שיוואס‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט‬ ‫‪8‬‬

‫ייצרני הויסקי הסקוטי אינם ממהרים להפטר מן החביות שברשותם‬ ‫זיקוק במיכלי נחושת ענקיים‬
‫הם יכולים להשתמש בו עד שלוש פעמים בשביל וויסקי זאת אומרת‬
‫גם אחרי שהם יישנו את הוויסקי נגיד ‪ 12‬הם יכולים ליישן בו עוד‬ ‫אסור‪ ,‬משום שהיין של היתר בולע מהיין של האיסור‪.‬‬
‫וויסקי עוד ‪ 12‬שנה ואח"כ עוד פעם עוד וויסקי עוד ‪ 12‬שנים‪ ,‬אחרי‬
‫הפעם השלישית כבר החבית גמורה וכבר לא משתמשים בה לתעשיית‬ ‫דבר ראשון נראה כמה נבלע מן היין אל תוך הוויסקי‪ ,‬היין בלוע בתוך‬
‫הוויסקי בד"כ‪ .‬הייצרנים לפעמים מסמנים את זה על החביות המילוי‬ ‫הדפנות ובתהליך היישון נפלט ממנו אל תוך החבית לאט לאט עוד‬
‫הראשון נקרא פירסטפילד‪ ,‬המילוי השני נקרא סקנדפילד‪ ,‬והמילוי‬ ‫ועוד יין‪ ,‬ולכאורה זה תלוי כמה יין נספג בחבית וכמה גודלה של החבית‬
‫לפעמים יש שישים כנגד יין ולפעמים אין שישים כנגד היין ולכאורה עד‬
‫השלישי נקרא ס'ורטפילד‪.‬‬
‫כמה שאין ששים כנגדו לא יכול להתבטל‪.‬‬
‫לדעתי למרות שהמנחת יצחק סייג את דבריו ולא התיר בשופי‪ ,‬כל זה‬
‫רק על המילוי הראשון שאחרי היין‪ ,‬שהמילוי הזה הוא יישר אחרי יין‬ ‫אמנם דעת הראשונים וכך פסק השו"ע <קל"ד ה'> שיין בטל במים‬
‫והטעם של היין משמעותי ומורגש [וגם דבר חדש שהודיעוני לאחרונה‬ ‫בשישה דהיינו אם יש שש חלקים מים כנגד היין בטל היין בשש‪ .‬ואמנם‬
‫שהייצרנים מבקשים מבעלי החביות של 'שרי' שלא להוציא את כל היין‬ ‫הרמ"א<קכ"ג ח'> הביא בזה מחלוקת אך העיקר לדינא כהמתירין‬
‫אלא משאירים בערך ‪ 10‬אחוז מהיין שהיה לפנ"כ וא"כ היה ממש יין]‪,‬‬
‫אבל במילוי שני יש ב' סברות חזקות להתיר א' שבכה"ג כבר היין לא‬ ‫וכדאיתא שם בש"ך <ט"ז>‪.‬‬
‫נותן שום אפקט כמעט וודאי שא"א להגדיר אותו בתור דבר שעביד‬
‫לטעמא שאינו בטיל אפי' באלף וודאי שיהיה בטל גם בשש‪ ,‬ויותר מזה‬ ‫וכמו שבמים מתבטל היין אחד בשש כמו"כ שאר משקים גם מתבטל‬
‫חזינן בהלכה שחביות של נכרים ששהו י"ב חודש ובמיוחד אם היה בהם‬ ‫היין אם הוא אחד בשש משאר המשקין‪ .‬וכדאיתא בט"ז <קי"ד ד'>‪.‬‬
‫מים מותרים‪ ,‬א"כ גם כאן במילוי השני כיון שיישון הוא לפחות שלוש‬
‫ואפי' שיש מקום לומר שכל מה שבטל זה רק במים או בשאר משקים‪,‬‬
‫שנים כבר ייצא מן דופני החבית היין הבלוע‪.‬‬ ‫אבל בשכר החריפות גורמת שהיין משביח הטעם של השכר ובכה"ג‬
‫אולי לא בטיל‪ ,‬זה אינו שהרי ברשב"ץ כתב שמשקים חריפים כשכר‬
‫ולכן לדעתי וויסקי שנכתב עליו 'שרי קאסק מילוי שני' הוא יהיה‬ ‫מספיק שיש כפול מהכמות של היין בשביל לבטל את היין ויותר טוב מן‬
‫מותר‪ ,‬רק שבדר"כ הייצרנים לא מציינים אם זה מילוי ראשון או מילוי‬ ‫מים ושאר משקים‪ ,‬ואמנם הרשב"ץ דיבר לענין ברכה אבל קשה לומר‬

‫שני ולכן יהיה ראוי לבעל נפש להחמיר‪.‬‬ ‫שלגבי איסור והיתר זה יהיה בדיוק הפוך‪.‬‬

‫ועכשיו נגיע אל נושא המשמעותי שהוא הבלנדד‪ ,‬דבר ראשון צריך‬ ‫והביאור בזה משום שכאשר יש שש חלקים כנגד בטל שם היין ונהיה‬
‫לדעת – פעם אחת שאלתי את אחד מייצרני הבלנדד האם כשהוא לוקח‬ ‫קיוהא בעלמא‪.‬‬
‫ממזקקות יכול שיש גם מ'שרי קאסק' ענה לי בודאי‪ ,‬שאלתי אותו‬
‫האם יש גם מ'שרי קאסק מילוי ראשון' והוא ענה לי מה השתגעת מילוי‬ ‫אלו דברי הגאון בעל האגרות משה <יו"ד א' סב'> להתיר וויסקי‬
‫שיש חשש שעירבו בו יין ממש אחד חלקי ארבעים מהוויסקי בלנדד‬
‫ראשון עולה לי לחבית של ‪ 2000‬דולר ואילו מילוי שני עולה לי רבע‪.‬‬ ‫האמריקאי‪ ,‬ולכאורה ה"ה לנידון דידן שיש חשש של בליעה מן החבית‬
‫ומסתבר שהיין המעורב בויסקי אין בו יותר מאחד חלקי שש בוויסקי‪.‬‬
‫אם כך הם פני הדברים זה ברור שאם נמצא בלנדד זול לדעתי אין‬ ‫[אמנם הוסיף שם האגרות משה שיש מקום לבעל נפש לחוש ולהחמיר‪,‬‬
‫מקום לחוש כלל שמעורב בבלנדד גם מ'שרי קאסק מילוי ראשון'‪,‬‬ ‫רק הוא בעצמו כשהגישו לו במסיבת חברים לא מנע עצמו מלשתות‬
‫אמנם בבלנדד היקר דוגמת ה'בלו לייבל' אולי יש מקום לחשוש לחלק‬
‫מהחביות 'שרי קאסק' אבל יש מקום לומר שבכה"ג שאין אנו מודעים‬ ‫שלא להראות יוהרא]‪.‬‬

‫לטעמו כאן ודאי יהיה מותר‪ ,‬לפי האגרות משה והמנחת יצחק‪.‬‬ ‫סברא נוספת הובאה במנחת יצחק והיא שיש כאן שתי נושאים נושא‬
‫ראשון הוא הביטול ולכאורה יש ביטול משום כנ"ל ששאר משקים וגם‬
‫ישנו סוג חדש בשנים האחרונות והוא נקרא ספיישל פיניש [גימור מיוחד]‬ ‫שיכר בטלים באחד חלקי שש‪ ,‬והנושא השני הוא שיש כאן טעם של‬
‫או דאבל מטריישן‪ ,‬שזה אחרי שיישנו את הויסקי והוא כבר מוכן לשיווק‬ ‫היין ולכאורה קיי"ל שכל דעביד לטעמא אפי' באלף לא בטיל <קי"ד‬
‫מיישנים אותו עוד כמה שנים בחביות של 'שרי'‪ ,‬ולדעתי כאן יהיה נפק"מ‬ ‫ו'> וכלפי זה מחדש המנחת יצחק שכיון שהתוצר הסופי שנקרא וויסקי‬
‫בין טעמו של המנחת יצחק לבין האגרות משה‪ ,‬שלפי דעת המנחת יצחק‬ ‫אינו מושפע רק מטעם היין אלא בעיקר מטעם המים וגם מטעם המאלט‬
‫כאן כבר לא ניתן לומר זה וזה גורם כי בזמן של היישון הנוסף הוא נועד רק‬ ‫ומאיכות החבית כל אלו משפיעים ויוצרים את הטעם של היין ולכן אין‬
‫כדי לתת את הטעם המיוחד של היין ולכאורה ל"ש לומר שזה וזה גורם‪,‬‬ ‫כאן את הסברא של דעביד לטעמא בגלל שזה וזה גורם טעמו ובכה"ג‬
‫אבל לפי האגרות משה כל עוד שהוא אחד חלקי שש והיין הוא קיוהא‬
‫לא אמרינן שיאסור‪.‬‬
‫בעלמא אין סיבה לאסור‪.‬‬
‫אמנם המנחת יצחק מסיים המנחת יצחק ואין אני רוצה להחליט שום‬
‫לסיכום הדברים ויסקי אמריקאי – אם הוא בורבון רגיל או בלנדד ויסקי‬ ‫דבר בענין עד שיתברר עוד‪ ,‬אבל לדעתי יש דבר חשוב שצריך לדעת –‬
‫יש חשש בחומרים שעירבו בו ולכן אינו מאושר‪[ .‬האגרות משה התיר‬
‫גם בלנדד אמנם של זמנם וצריך לדעת האם יש הבדל בין החששות‪,‬‬

‫וגם לדבריו ראוי לבעל נפש להחמיר אם לא במקום יוהרא וכדומה]‪.‬‬

‫אם הוא סטרייט בורבון ממדינת קנטקי או מדינת טנזי מותר לכתחילה‪.‬‬

‫ויסקי קנדי או יפני – אין לשתות בלא הכשר או אישור מגוף מוסמך‬
‫שבדק בגלל חששות של עירוב דברים אסורים בלי פיקוח מספק‪.‬‬

‫ויסקי סקוטי – אין חששות של עירוב דברים נוספים‪ ,‬כן יש חשש של‬
‫חביות יין‪ ,‬לכן אם מצוין על גבי הבקבוק 'שרי קאסק' לבעל נפש ראוי‬
‫להחמיר‪ .‬ואם הוא מילוי שני או שלא מצוין כלום ובלנדד זול [ואולי כל‬

‫הבלנדד אם לא מצוין שיש 'שרי קאסק'] מותר לעניות דעתי‪.‬‬

‫הכתבה נערכה על ידי יהודה ואביגדור לוינגר‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט ‪9‬‬

‫הרב פינחס בינדר שליט"א‬

‫מנהל מחלקת חו"ג ותעשיה בועד הכשרות שעל ידי בד"ץ העדה החרדית‬

‫חששות כשרות בייצור משקאות חריפים‬

‫דורש ומבקש בשוק‪ ,‬בלית ברירה הם מזקקים את‬ ‫להם שנות היישון בחביות‪....‬‬ ‫בתשובה לשאלת מעכ"ת לגבי המשקאות השונים‬
‫היין ויוצרים מזה אלכוהול וברנדי‪ ,‬ומוכרים זאת‬ ‫של יי"ש הנמצאים בשוק ללא הכשר וללא השגחה‬
‫בשוק לכל מאן דבעי‪ .‬האלכוהול הזה מציף היום‬ ‫לפי השמועה בקרב חלק מהציבור נפרץ השימוש גם‬
‫את השווקים בעולם‪ ,‬וזה מוצא את דרכו לכל מיני‬ ‫בסוגי ליקרים שונים ללא הכשר‪ ,‬הרי שמלבד חשש‬ ‫ראויה ומקובלת‪ ,‬הריני להשיבו בקצרה‪.‬‬
‫משקאות חריפים שבעבר לא עלתה על דעת מאן‬ ‫יינם עלולים הם להיות בחששות איסור שונים‪ ,‬כולל‬
‫תמציות בעייתיות‪ ,‬צבע מאכל המופק משרצים‪,‬‬ ‫הנה הנפרץ ביותר זה סוגי משקאות הויסקי השונים‪.‬‬
‫דהוא להשתמש בהם באלכוהול יקר מיין‪.‬‬ ‫ובנוגע לזה ראה תשובת מרן הגאב"ד בעל המנחת‬
‫גליצרין‪ ,‬אלכוהול מחלב (לקטוזה) ועוד‪.‬‬ ‫יצחק בשו"ת ח"ב סי' כ"ח שכתב כבר בשנת‬
‫הסיבה השניה היא ההתייקרות הגדולה במחירי‬ ‫תשט"ז בענין חשש תערובת יינם בויסקי‪ .‬וראה שם‬
‫הדלק –‪ – fuel‬בעולם‪ .‬חלק גדול מהאלכוהול הנמצא‬ ‫גם לגבי משקאות הוודקה‪ ,‬טוענים שזה עשוי‬ ‫כל צדדי הענין‪ ,‬ומסיק בסופו וז"ל ומ"נ אין אני‬
‫בשימוש בעולם בתעשייה הכימית‪ ,‬כולל בתעשיית‬ ‫מתפו"א בלבד‪ .‬טענה זו מופרכת לגמרי‪ ,‬ואני בעצמי‬ ‫רוצה להחליט שום דבר עד שיתברר עוד ותתלבן‬
‫המזון‪ ,‬התמציות והבשמים מקורו באלכוהול שמופק‬ ‫ראיתי שמייצרים את הוודקה הידוע והמפורסם‬
‫מאלכוהול של דגנים (חמץ) וכן מסוכר‪ .‬עובדא זאת‬ ‫הענין בבירור יותר"‪.‬‬
‫מנפט ‪.petroleum‬‬ ‫מוכיחה שיצרני הוודקה משתמשים היום בכל סוג‬
‫של אלכוהול שיכולים להשיג‪ .‬ככה שא"א בשום‬ ‫ולמעשה כהיום ברור הדבר שחלק גדול ממשקאות‬
‫אך באחרונה עקב האמרת מחירי הנפט מ‪20 -‬‬ ‫פנים להניח היום שכולו מיוצר רק ממקורות כשרים‪.‬‬ ‫הויסקי מיישנים בחביות שבו יישנו מקודם יין אדום‬
‫דולר לחבית עד למחיר של ‪ 60‬דולר לחבית ואפי'‬ ‫וחזק דווקא‪ ,‬והסיבה היא דווקא כדי שייתן טעמו‬
‫יותר‪ ,‬הביא לכך שהיום כדאי להשתמש באלכוהול‬ ‫גם אחד המשגיחים שלנו שהיה במפעל גדול ביותר‬ ‫בויסקי‪ .‬חלק מיצרני הויסקי אף דואגים לכתוב‬
‫ממקורות תסיסה טבעיים‪ .‬וכך התרבה השימוש‬ ‫במדינת קפריסין‪ ,‬מצא שעושים וודקה מפורסם‬ ‫זאת בצורה בולטת על גבי התווית‪ ,‬ואף טוענים‬
‫באלכוהול מחלב ומיין בתעשיות שעד היום לא‬ ‫ומרסימים להדיא שמרגישים את טעם היין ‪wine‬‬
‫מצאנו שם בעיות של כשרות כלל‪ .‬והדבר מכביד‬ ‫מאלכוהול של יין!!‬ ‫‪ note‬במשקה‪ ,‬ובכה"ג כתב מרן שם הא דלטעמא‬
‫עבידא מפורש יוצא לאיסורא דאפי' באלף לא בטל‬
‫ביותר בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫וודקה הוא גם משקה שעובר תהליכי זיקוק וסינון‬
‫שונים כדי להוציא ממנו כל טעם וריח‪ ,‬ואין שום‬ ‫אפי' בסתם יינם כדאיתא וכו'"‬
‫ולא יאומן כי יסופר‪ ,‬בחודש טבת דנן ביקרתי‬ ‫אפשרות לבדוק ודלעת מאיזה אלכוהול הוא מיוצר‬
‫במפעל במדינת שבדיה כדי לחקור ולדרוש על‬ ‫וראה גם ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' סב'‪ -‬סד)‬
‫ייצור של מוצרי תעשיה מסויימים הנעשים בעזרת‬ ‫אם מדגנים‪ ,‬מסוכר‪ ,‬מיין‪ ,‬או מתפוחי אדמה‪.‬‬ ‫הדן בזה וכותב "אבל כל בעל נפש יש לו להחמיר על‬
‫אלכוהול‪ ,‬בתוך החקירות והדרישות נדהמתי לגלות‬
‫שבמפעל הסמוך מקבלים אלכוהול יין מאיטליה‪,‬‬ ‫במדינות שונות גם עושים היום אלכוהול מלקטוזה‬ ‫עצמו מצד כמה חששות"‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫והם משתמשים בזה בתור תוסף לדלק לאוטובוסים‬ ‫‪ ,lactose‬וגם זה נכנס בכל מיני משקאות חריפים‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬חלק ממזקקות הויסקי הם בבעלות של‬
‫של הערים‪...‬‬ ‫והאמת שהחששות היום מתרבים והולכים הרבה‬ ‫יהודים שאינם שות"ומ‪ ,‬ויש עליהם חששות של חמץ‬
‫יותר ממה שהיה עד עתה‪ ,‬ובביקורי במקומות שונים‬ ‫שעבר עליו הפסח‪ ,‬והרי המשקאות הללו מחזיקים‬
‫הסבירו לי לפי תומם שכהיום לפי יוקר הפטרוליום‬ ‫בעולם בשליחות הבד"צ‪ ,‬רואים יותר ויותר חששות‬ ‫משך שנים ארוכות כדי ליישנם ותמיד עבר עליהם‬
‫ועקב עודפי הענק של יין‪ ,‬הכוהל הנעשה מיין מחירו‬
‫כל כך נמוך שכדאי להם להשתמש בזה לצורך‬ ‫של אלכוהול מיינם שלא היה בעבר‪.‬‬ ‫הפסח‪.‬‬

‫תוספת לדלק!!!‬ ‫ושני סיבות לדבר‪ :‬אחת היא הימצאות עודפים‬ ‫ואגב‪ ,‬אחד מחברות הויסקי הגדולים והמפורסמים‬
‫גדולים מאוד של יינות שיש היום בעולם‪ ,‬לאחר‬ ‫ביותר בעולם‪ ,‬פנה באופן חשאי לבדוק האפשרות‬
‫והגע בעצמך אם אפשר להשתמש באלכוהול‬ ‫שבעשרות השנים האחרונות החלו לייצר יינות‬ ‫לקבל הכשר מאחד מאירגוני הכשרות בחו"ל‬
‫המשובח של יין בתור דלק למכוניות‪ ,‬על אחת‬ ‫במדינות חדשות כמו קליפורניה‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬ ‫(שאינו מהדרין)‪ ,‬אבל גם שם סירבו לתת להם‬
‫כו"כ שעושים שימוש נרחב באלכוהול יין למשקאות‬ ‫הכשר‪ ,‬ולאחר שבדקו לקבל הכשר על ויסקי‬
‫צ'ילה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫שיאחסנו בחביות חדשות ללא חשש יינם‪ ,‬הובר‬
‫חריפים מכל המינים והסוגים‪.‬‬ ‫להם שיצטרכו להמתין עוד י"ב שנים עד שימלאו‬
‫נלקט ממדריך הכשרות תשס"ה‬ ‫המצב כהיום הוא שקיימים כמויות ענק של יין‬
‫שאין ליצרנים אפילו מקום לאחסן אותם‪ ,‬ואין להם‬

‫הכמבדשא"צורורת‬ ‫הודעה משמחת מבית‬ ‫הרצאה‬
‫בד"ץ מאורות הכשרות‬ ‫ייחודית‬

‫בעזרת השם בקרוב תתחיל קבוצה חדשה של‬ ‫פנהדתלקיוחקחירתץתסה‬ ‫שיתוף פעולה מיוחד במינו בין הרשת הגדולה והמובילה 'בנא‬

‫לימוד יסודות הכשרות‬ ‫משקאות' ובין הרב שמואל זמלמן שליט"א‪ ,‬מומחה עולמי‬
‫הלכותיה ורזיה‪.‬‬
‫למשקאות חריפים נרשם בפורים קטן בבנא משקאות בצומת‬
‫הלימוד בעזרת השם יהיה בירושלים באזור הכניסה לעיר‬
‫פעם בשבוע למשך כ‪ 10-‬שבועות‪.‬‬ ‫גוש עציון‪ .‬שם תמורת סכום סימלי התקיימה הרצאה מעשית‪,‬‬

‫הלימוד עצמו יהיה מקיף ככל הניתן בעז"ה‬ ‫לא תיאורטית‪ ,‬אלא מעשית עם טעימות של כל ההיבט‬
‫ויימסרו הרצאות מטובי העוסקים בתחום‪.‬‬

‫למסיימים את הקורס בהצלחה תינתן תעודה על ידי בד"ץ מאור הכשרות‪.‬‬ ‫הכשרותי של הוויסקי‪ .‬המיוחדות של ההרצאה היא שהטעימות‬

‫הקורס עצמו מסובסד ועלותו ‪ ₪ 300‬בלבד‪.‬‬ ‫כדת אין אונס להבין אל נכון מהו מילוי ראשון ומהו מילוי‬

‫שני‪ ,‬מה ר' משה אומר ומה המנחת יצחק‪ ,‬עם שירות מיוחד‬

‫הנרשמים לקורס ייקבלו את האינציקלופדיה הכשרותית המקיפה‬ ‫עד נדיר של מנהלי החנות‪ ,‬נכנס וויסקי יצא סוד‪ ,‬באמצע‬

‫'מאור לכשרות' של הרב ישראל מאיר לוינגר שליט"א‬ ‫ההרצאה נרשמה דרמה קטנה כשהרב שאל את מנהל החנות‬
‫המכיל ידע אדיר מרתק ומיוחד‪.‬‬
‫אתה בטוח שאני יכול לדבר אולי ככה לא יקנו מוצר מסוים‪,‬‬

‫כמובן שמנהל החנות ענה ‪ -‬הלקוחות קודם! דווקא בשביל זה‬

‫לרישום לקורס ניתן לפנות במייל ‪[email protected]‬‬ ‫הבאנו אותך כדי שהאנשים החשובים שיושבים כאן ידעו מה‬

‫צילום‪ :‬אהרן והב‬ ‫לא ובעיקר מה כן‪.‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט‬ ‫‪10‬‬

‫דיון מעשי מה"מנחת יצחק" (ח"ב סי' כח')‬
‫אודות ייצור הוויסקי‬

‫בהנהוג במדינתנו‪ ,‬שאין מערבים יין בעין‬ ‫יין (שהערי) כמה שנים‪ ,‬הטעם וריחו של‬ ‫ע"ד אשר נשאלתי להביע חות דעתי‬
‫ממש לתוך היי"ש‪ ,‬אלא שמבליעים היין‬ ‫הוהיסקי ‪/‬הויסקי‪ /‬משתנה לפי ערך היין‬ ‫העני' בנוגע למשקה יי"ש הנקרא סקאטש‬
‫תוך החביות‪ ,‬ואח"כ נפלט לתוך היין‪,‬‬ ‫שהיו משתמשים בהחביות‪ ,‬שהיין הדל‬ ‫והיסקי ‪/‬ויסקי‪ /‬שהיו נוהגים בה מעולם אף‬
‫ורק יש שמערבים ג"כ בעין משום החזותא‬ ‫והיבש עושה שינוי גדול בריחו וטעמו של‬ ‫יריאים לשתותו‪ ,‬וכעת נולד שיש בזה חשש‬
‫כנ"ל‪ ,‬אבל לדינא אין נפ"מ‪ ,‬שאין לדון בזה‬ ‫הוהיסקי‪ ,‬אבל היין האדום והחזק‪ ,‬פועל‬
‫להקל מטעם המבואר ‪/‬ביו"ד‪( /‬בסי' קל"ז‬ ‫הרבה בהוהיסקי‪ ,‬שאז תוצאת המשקה כהה‬ ‫תערובות סתם יינם‪ ,‬מהו דינו‪.‬‬
‫סעי' ד')‪ ,‬דשם הטעם משום שיש שיעור‬ ‫ונוח נעים ומבוסם‪ ,‬והוהיסקי יש לו טעם‬
‫ביטול או דהוי נטל"פ‪ ,‬אבל כיון שהתכלית‬ ‫מהיין‪ ,‬והוא טוב למזג בו אחרים‪ ,‬כהיום‬ ‫ב"ה יום ג' ר"ח ניסן תשט"ז לפ"ק מנשסתר‬
‫בנדון דידן לערב בכוונה כדי שהיי"ש יבלע‬ ‫כבר אינם נמצאים חביות כאלו‪ ,‬ובמקומו‬ ‫יצ"ו‪( .‬א) תשובה‪ .‬בהדי עיוני בזה‪ ,‬מצאתי‬
‫לתוכו מבליעת היין שבתוך החביות‪ ,‬לא‬ ‫נוהגים כעת ליקח חביות חדשות‪ ,‬ומתקנים‬ ‫דאתי לידי משמע‪ ,‬קובצי הפרדס‪ ,‬וראיתי‬
‫שאני מתערובות סתם יינם ממש בעין‪,‬‬ ‫אותם קודם שמשימים בתוכו היי"ש‪ ,‬ביין‬ ‫שכבר דנו בזה רבנים הגדולים בארצות‬
‫ויש לדון בזה כמו בתערובות יין בעין תוך‬ ‫הברית‪ ,‬ושם (בשנת כ"ג חוברת ב' סי'‬
‫היי"ש‪ ,‬אשר בהגיע לתור דבר הלכה‪ ,‬יש‬ ‫(שהערי)‪.‬‬ ‫י') האריך בזה רב גדול אחד לברר שיש‬
‫לחלק בזה לפענ"ד‪ ,‬בין אם נרגש טעם היין‬ ‫בכדי לאסור בשתי' מטעמים דלהלן‪ ,‬כי‬
‫ממש בתוך היי"ש‪ ,‬או רק מתקן את טעמו‬ ‫והנה מחמת שכמה דברים לא נתבררו‬ ‫עמד על החקירה ודרישה באופן תעשיית‬
‫היטב במכתבו הנ"ל‪ ,‬כתב עוד האיש חרדי‬ ‫כל מיני משקה‪ ,‬ונודע לו‪ ,‬שיי"ש מזוג‬
‫בצירוף גורמים אחרים וכדלהלן‪....‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬מכתב מיוחד לבעל המקצוע הנ"ל‪,‬‬ ‫הנקרא בלענדער והיסקי‪/ ,‬ויסקי‪ /‬וכל‬
‫לחקור אותו על כמה דברים הנ"מ לעניננו‪,‬‬ ‫מיני ליקער ‪/‬ליקר‪ /‬וכדומה‪ ,‬נעשים ע"י‬
‫והעלה שם צדדים לאסור ובעיקר להתיר‬ ‫תערובות של אלקאהל‪ ,‬יי"ש נקי‪ ,‬ותמצית‬
‫עיי"ש‪...‬‬ ‫וזה תוכן דבר תשובתו‪.‬‬ ‫של יין הנקרא שהערי ‪/‬שרי‪ /‬וויין והוא‬
‫חזק מאד‪ ,‬ויש שמוסיפים מעט גליצערין‬
‫‪...‬אחרי כתבי כל הנ"ל‪ ,‬נתעוררתי מן‬ ‫דרכנו על תיקון החביות ביין כעת‪ ,‬הוא‪,‬‬ ‫ותמצית של פירות שונים‪ ,‬הגליצערין‬
‫הרב הגאון העורך שליט"א שאיש חרדי‬ ‫מקודם מקטרים את החביות עד שנפתחים‬ ‫נקרא סאפענינג ענד סוטהינג אייג'ענט‪,‬‬
‫מהמומחים הגדולים בעשיית יי"ש‪ ,‬הסביר‬ ‫הנקבובית שבעצי החביות‪ ,‬ואח"כ נותנים‬ ‫זאת אומרת שפעולת הגליצערין היא לרכך‬
‫להם כל ענין עשיית הוהיסקי מתחילת‬ ‫בתוכם איזה כמות של יין ובעת שמתקררים‬ ‫ולהחליק את המשקה וגם להוסיף בו גוף‬
‫היצירה עד סופו‪ ,‬והעולה מדבריו הוא‪,‬‬ ‫החביות נבלעים היין בתוך עצי החביות‪,‬‬ ‫הנקרא בלשונם באדי‪ ,‬היין נקרא בלענדינג‬
‫שהוהיסקי נשאר שנים רבות בתוך חביות‬ ‫ואח"כ משהים בתוכם שנים רבות את‬ ‫ענד פלייווארינג אייג'ענט כי לבד מה שהיין‬
‫כדי שיתעבד היטב‪ ,‬והרבה גורמים לזה כגון‬ ‫היי"ש‪ ,‬והיין שבתוך החביות נפלט לאט‬ ‫מרכך מחליק ומאפשר את מזיגת המשקה‪,‬‬
‫המים והתבואה והאויר וכו'‪ ,‬וכיון שבתוך‬ ‫לאט ומתערב עם היי"ש‪ ,‬וגורם לרכך‬ ‫הוא גם מוסיף בו טעם וריח וגם משביח‬
‫החביות יש מין שרף המזיק להיי"ש צריך‬ ‫את חוזקו‪ ,‬כך עושים רוב בעלי תעשי'‬ ‫את המראה‪ ,‬הרשות נתונה מטעם החוק‬
‫תחבולה להוציא‪ ,‬ולכן בארצות הברית‬ ‫ועוד יש שנותנים כמות של יין כהה מאד‬ ‫לערב יין או גליצערין עד לשנים וחצי אחוז‬
‫מהבבין החביות להוציא ממנו השרף‬ ‫לתקן את מראיתו של היי"ש‪ ,‬אמנם כל‬ ‫מבלי להזכיר על הסרט שנמצא בהמשקה‬
‫(הארסי)‪ ,‬ובכאן המציאו שהחוזק מהיין‬ ‫טובו של והיסקי אינו תלוי בהיין לבד‪,‬‬ ‫תערובות זו‪ ,‬כי חק המדינה הדורש לפרט‬
‫(שהערי) מוציא השרף מהעצים‪ ,‬ומפני‬ ‫אלא גם שאר גורמים יש‪ ,‬כגון החמיצות‬ ‫על הסרט כל המינים המוכללים בהמשקה‬
‫מיעוטו אינו מזיק להיי"ש‪ ,‬וכיון שהוציא‬ ‫שבתוך העץ‪ ,‬שעל כן מדקדקים ליקח דוקא‬ ‫נוהג רק באופן אם כל המינים הנוספים‬
‫ממנו השרף הנ"ל‪ ,‬שוב בפעם השני ופעם‬ ‫חביות הנעשה מעצי האלוני‪ ,‬ועוד יותר‪,‬‬ ‫מגיעים לשניים וחצי אחוז‪ ,‬זאת אומרת‪,‬‬
‫הג' מטילין לתוכו היי"ש בלא העבוד‬ ‫הזמן הגדול שמשהים את היי"ש‪ ,‬גורם‬ ‫אחד מארבעים‪ ,‬אבל אם הם פחות מעט‬
‫ע"י היין‪( ,‬ויותר אין משתמשין בהחביות‬ ‫לכמה אתרים שיצאו ואתרים אחרים באים‬ ‫משיעור זה‪ ,‬אזי הם בטלים לפי ההשקפה‬
‫כי חוזק היי"ש מאבד קיום העץ)‪ ,‬ואף‬ ‫במקומם‪ ,‬שכ"ז גורם לטעמו וריחו שבתוכו‪,‬‬ ‫החקית ואין שום צורך לפרסמם על הסרט‪,‬‬
‫המומחה ביותר אינו מרגיש טעם היין כי‬ ‫טובו של הוהיסקי תלוי בהצטרפות של‬ ‫טעם היין נרגש בהמשקה‪ ,‬וכל אחד ואחד‬
‫הוא מעט מאד מתחילה‪ ,‬רק מרגיש שינוי‬ ‫כמה סיבות‪ ,‬גם הגובה והשפלה המה שני‬ ‫אפילו אם אינו מומחה בדבר זה‪ ,‬יכול‬
‫מי"ש שלא שמרוהו מלתתו לחביות שאינו‬ ‫גורמים שאי אפשר להוציאם מן הכלל‪,‬‬
‫מעובד ביין‪ ,‬כי בהאחרון יש שרף הנ"ל‪,‬‬ ‫התוצאות הוהיסקי תלוי הרבה באיכות היין‬ ‫להבחין אם ניתן יין ביי"ש או לא עכת"ד‪.‬‬
‫שפועל מהות אחר בטובו של היי"ש הניכר‬ ‫שנבלע בתוך עצי החביות‪ ,‬האדום והכהה‬
‫רק לשותים מומחים‪ ,‬עכת"ד‪ ,‬והנה הגם‬ ‫מוציא והיסקי שמראיתו כהה וכיוצא בזה‪,‬‬ ‫אולם כפי שסיים הרה"ג שם בעצמו‪ ,‬זאת‬
‫שמה שחידש המומח' הנ"ל בענין פעולת‬ ‫ועוד הדגיש לומר שהמומחה בדבר‪ ,‬לא‬ ‫תורת עשיית המשקאות למיניהם כפי הנהוג‬
‫היין בתוך היי"ש‪ ,‬נסתר מכמה מומחים‬ ‫יוסיף על שיעור המוגבל בטעם היוצא מהיין‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬אבל אם כל זה מתאים‬
‫שדברנו עמם מזה‪ ,‬וכן מהמבואר בהכתבים‬ ‫בהוהיסקי‪ ,‬כי אם יוסיף יהי' פגם‪ ,‬שזה ימניע‬ ‫לעשיית המשקאות הנ"ל במדינה זו עדיין‬
‫שהודפס במקצוע זו שהציעו לפנינו‪ ,‬אבל‬ ‫לתוצאת טעמו הטוב‪ ,‬עכת"ד‪ ,‬ומומחה אחר‬ ‫לא נתברר בזה‪ ,‬על כן בקשתי את סוחר‬
‫במה שאמר שאין נרגש טעם היין בתוך‬ ‫הוסיף לומר‪ ,‬שבאשר שמראות הוהיסקיס‬ ‫יין אחד איש חרדי לברר בזה עד כמה שידו‬
‫היי"ש אין סתירה‪ ,‬וממילא שוב יש לצדד‬ ‫משתנות לפי ערך היינות שנבלעים בתוך‬ ‫מגעת והוא עשה בזה שאלה בדרך חקירה‬
‫להתרא מטעמים שכתבנו למעלה‪ ,‬ומ"מ אין‬ ‫החביות‪ ,‬על כן להשוות מראותיהם‪ ,‬נותנים‬ ‫ודרישה בעתון מקצוע לענינים אלו‪ ,‬והשיב‬
‫אני רוצה להחליט שום דבר עד שתתברר‬ ‫בתוכם ציקער ‪/‬סוכר‪ /‬מבושל‪ ,‬להעלות‬ ‫על שאלתו אומן גדול בעל מקצוע‪ ,‬ואלו‬
‫אותם למראה אחת הנדרשה לכולם בשוה‪.‬‬ ‫הם תוכן דבריו (מתורגם מלשון אנגלי)‪:‬‬
‫עוד ותתלבן הענין בבירור יותר‪.‬‬ ‫הווהיסקי ‪/‬הויסקי‪ /‬מיישנים כשבע שנים‬
‫והיוצא לנו מהנ"ל‪ ,‬דאף שיש חילוק‬ ‫ויותר‪ ,‬בחביות הבלועים מיין (שהערי)‪/ ,‬‬
‫במציאות‪ ,‬דהמשמעות ממה שנתברר‬ ‫שרי‪ /‬והמובחרים המה החביות ששהו בהם‬
‫להרה"ג הנ"ל‪ ,‬שאני ממה שאומרים הנ"ל‪,‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט ‪11‬‬

‫הרב הכימאי יהודה שרשבסקי שליט"א‬
‫ראש מחלקת חומרי גלם ‪ -‬בד"ץ "מאור הכשרות"‬

‫פיוזל אויילו כוהל אמילי ממשקאות חריפים‬
‫החומצה הזרחתית שהתקבלה מעורבת בשאריות‬ ‫תהליך אחר מבוסס על תגובה כימית בין הגז‬ ‫תסיסה כוהלית‬
‫של הסלעים מהם נחצב האפטיט‪ .‬בכדי למצות‬ ‫בוטן שמוצאו מנפט‪ ,‬גז מימן וגז פחמן חד חמצני‪.‬‬
‫מהתערובת את החומצה הזרחתית במצב בו‬ ‫פחמן חד חמצני מיוצר במספר תהליכים שאחד‬ ‫משקאות חריפים מיוצרים בתהליך תסיסה‬
‫תהיה ראויה לשמש כחומר בתעשיית המזון‬ ‫מהם‪ ,‬לא מהשכיחים ביותר‪ ,‬הינו פירוק של‬ ‫כוהלית‪ .‬שמרים הופכים סוכר לאלכוהול ולגז‬
‫התערובת עוברת מספר תהליכי זיכוך‪ .‬אחד‬ ‫גז פחמן דו חמצני לפחמן חד חמצני ולחמצן‪.‬‬
‫השלבים הינו הוספת חומר ממיס (סולבנט)‬ ‫פחמן דו חמצני מופק בין היתר מאיסוף ועיבוי‬ ‫פחמן דו חמצני המבעבע במשקה התוסס‪.‬‬
‫לתמיסה המימית של החומצה הזרחתית‬ ‫של פחמן דו חמצני העולה מתהליך התסיסה‬
‫והחומרים הזרים המלווים אותה‪ .‬הסולבנט סופג‬ ‫הכוהלית שתואר לעיל‪ .‬באם מקורו של הפחמן‬ ‫מקור הסוכר יכול להיות ענבים‪ ,‬כמו ביין‬
‫לתוכו את החומצה הזרחתית ומותיר במים את‬ ‫דו חמצני מיין או מחמץ מוגדר הוא (עפ"י חלק‬ ‫ובמשקאות חריפים שמוצאם מיין (ברנדי‬
‫החומרים הזרים‪ .‬לאחר שמפרידים בין הסולבנט‬ ‫מהפוסקים) כאסור באיסור שממנו נוצר‪.‬עם‬ ‫לסוגיו)‪ ,‬עמילן חיטה שהתפרק ליחידות סוכר‬
‫עם החומצה הזרחתית שבתוכו למים‪ ,‬מנדפים‬ ‫זאת‪ ,‬חשש האיסור בכוהל אמילי סינתטי תלוי‬ ‫(וויסקי וחלק מסוגי הוודקה) עמילן שעורה‬
‫אותו בטמפרטורה של ‪ 40‬מ"צ‪.‬לאחר הנידוף‬ ‫בספקות רבים הסיכוי לכוהל אמילי סינתטי שיש‬ ‫שהתפרק ליחידות סוכר (בירה)‪ ,‬עמילן תפוחי‬
‫בו איסור הינו נמוך ביותר‪ .‬עיקרו של החשש‬
‫מתקבלת חומצה זרחתית אבקתית‪.‬‬ ‫הכשרותי בכוהל האמילי הינו איפוא באפשרות‬ ‫אדמה (חלק ממשקאות הוודקה) ועוד ועוד‪.‬‬
‫שמדובר בכוהל אמילי שהופק מ פיוזל אויל‬
‫שני הסולבנטים השכיחים בתהליך ייצור החומצה‬ ‫שמוצאו מתסיסת יין‪ ,‬מתסיסת חמץ או מתסיסת‬ ‫ריכוז האלכוהול עד לסיום התסיסה אינו עולה‬
‫הזרחתית הינם‪ :‬בוטנול‪ ,‬שאין בו חששות כשרות‪,‬‬ ‫על ‪ , 12%‬בשל אי מסוגלותם של השמרים‬
‫והכוהל האמילי‪ .‬אם אכן מוצתה החומצה בכוהל‬ ‫קטניות‪.‬‬ ‫לשרוד בריכוזי אלכוהול גבוהים מאלו‪.‬המשקאות‬
‫אמילי אסור‪ ,‬יש לדון האם השהיה של החומצה‬ ‫החריפים בעלי ריכוזי אלכוהול גבוהים יותר‬
‫הזרחתית בכוהל האמילי‪ ,‬שהינה למשך פחות‬ ‫כוהל אמילי להמסת לכות‬ ‫הינם משקאות שעברו תהליכי זיקוק ועיבוי מהם‬
‫מ‪ 24-‬שעות‪ ,‬מוגדרת ככבוש בדבר חריף הנותן‬ ‫מתקבלות תמיסות בעלי ריכוזי אלכוהול גבוהים‬
‫טעם בשיעור שיתננו על האור ‪ ,‬ירתיח ויתחיל‬ ‫במספר תהליכים תעשיתיים שיש להם היבטים‬
‫להתבשל‪ .‬הדבר תלוי בשאלה אילו משקין‬ ‫כשרותיים נעשה שימוש בכוהל אמילי ובפיוזל‬ ‫יותר‪.‬‬
‫מוגדרים כדבר חריף לענין כבוש כמבושל בזמן‬
‫קצר‪( .‬יעוי' ש"ך יור"ד סימן ק"ה ס"ק ב' שרק‬ ‫אויל כנוזלים ממיסים (סולבנטים)‪.‬‬ ‫פיוזל אויל‬
‫בציר מלוח יש כבישה בפחות מעל"ע)‪ .‬הספק‬
‫ההלכתי מצטרף כמובן לספק ספיקא המציאותי‪:.‬‬ ‫אחד השימושים הללו הינו בלכות‪ ,‬כולל לכות‬ ‫לצידו של האלכוהול נוצרת בתהליך התסיסה‬
‫האם אכן יוצרה החומצה הזרחתית באמצעות‬ ‫המצפות כלי עץ הבאים במגע ישיר עם מזון חם‪.‬‬ ‫תערובת של כוהלים אחרים הנקראת פיוזל אויל‬
‫כוהל אמילי ואף אם כן‪ .‬יתכן והכוהל האמילי‬ ‫חלק מסוגי הלכות כוללים חומר בשם ניטרו‬ ‫(‪ Fusel oil) .60%-70%‬מהכוהלים שבפיוזל אויל‬
‫צלולוז העשוי להיות מומס בתוך כוהל אמילי‬ ‫הינם סוגים של הכוהל האמילי י (‪)Amil Alcohol‬‬
‫היה חמץ‪.‬‬ ‫או בתוך תרכובת בשם אמיל אצטט המורכבת‬ ‫הנקרא גם כוהל פנטילי (‪. )Pentyl Alcohol‬‬
‫מכוהל אמילי ומחומצת חומץ‪ .‬לכות שכאלו‬ ‫הכוהל האמור מורכב מ‪ 5-‬אטומי פחמן‪ ,‬בשונה‬
‫כוהל חומרי טעם וריח‬ ‫המצפות כלי עץ‪ ,‬אף שהנוזל הממיס התנדף מהן‪,‬‬ ‫מהאלכוהול הרגיל (כוהל אתילי) המורכב מ‪2-‬‬
‫מוגדרות הלכתית כספוגות בטעם הממס בו הן‬ ‫אטומי פחמן‪ .‬כוהל אמילי הינו נוזל שקוף‪ ,‬מסיס‬
‫הכוהל האמילי (הן האמיל האלכוהול והן האיזו‬ ‫מעט במים ובעל ריח אופייני‪ .‬קיימים מספר‬
‫אמיל אלכוהול) משמש כשלעצמו כחומר טעם‬ ‫שהו זמן רב (כבוש כמבושל)‪.‬‬ ‫סוגים של כוהל אמילי‪ .‬שני הסוגים שבפיוזל‬
‫בתעשיית המזון‪ .‬בנוסף קיימות תרכובות רבות‬ ‫אויל הינם‪ :‬אמיל אלכוהול ‪ ,‬ובכמות גדולה יותר‪:‬‬
‫בין כוהל אמילי לחומצות שונות המשמשות‬ ‫בשל השכיחות של אמיל אלכוהול המופק‬ ‫איזו אמיל אלכוהול‪ .‬כוהלים נוספים בפיוזל אויל‪:‬‬
‫כחומרי טעם וריח‪ .‬בין התרכובות הללו‪ :‬אמיל‬ ‫ממשקאות אלכוהליים שהינם חמץ‪ ,‬נלענ"ד שיש‬ ‫פרופיל אלכוהול בעל ‪ 3‬אטומי פחמן ואיזובוטיל‬
‫פורמאט– תרכובת בין כוהל אמילי לחומצה‬ ‫מקום להימנע ממגע כלי עץ עם אוכל חם בפסח‪.‬‬
‫פורמית הנותנת טעם פירות‪ ,‬איזואמיל אצטט‬ ‫עם זאת‪,‬מעיקר הדין מסתבר שניתן להקל משום‬ ‫אלכוהול בעל ‪ 4‬אטומי פחמן‪.‬‬
‫הנותן טעם בננה‪ ,‬איזואמיל בוטיראט המצוי‬ ‫ספק ספיקא‪ :‬ספק האם אכן יש כוהל אמילי‬
‫ניתן להפריד בין הפיוזל אויל לבין האלכוהול‬
‫בתרכובת טעם פירות ועוד רבים אחרים‪.‬‬ ‫בציפוי הלכי ואף אם כן‪ ,‬יתכן ואינו חמץ‪.‬‬ ‫הרגיל‪ ,‬התוצר העקרי של תהליך התסיסה וכמוכ'‬
‫ניתן להפריד בין הכוהל האמילי לבין המרכיבים‬
‫כוהל אמילי מיין כמעט ואינו מצוי בשוק (בשונה‬ ‫כוהל אמילי בייצור חומצה זרחתית‬ ‫האחרים של הפיוזל אויל‪ .‬הפיוזל אויל בשלמותו‬
‫מפוזל אויל מיין) ואולם כוהלים אמיליים מחמץ‬ ‫משמש כחומר טעם במשקאות על בסיס פירות‪.‬‬
‫וקטניות מצויים מאד‪ .‬חומרי טעם וריח‪ ,‬אשר‬ ‫החומצה הזרחתית הינה חומצת מאכל הניתנת‬
‫בנוסף לכוהל האמילי שבחשש חמץ מצויים בהם‬ ‫למשקאות שונים‪ ,‬בכללם משקאות הקולה‪.‬‬ ‫פיוזל אויל המופק מתסיסת סוכר ענבים במיץ‬
‫כמוכ' היא מהווה בסיס למלחים שונים הנקראים‬ ‫ענבים – אסור באיסור סתם יינם‪ ,‬באם אין מדובר‬
‫פוספטים בהם נעשה שימוש בתעשיית הבשר‪,‬‬ ‫ביין כשר‪ .‬פיוזל אויל המופק במהלך תסיסה של‬
‫הדגים המעובדים והסלטים לקשירת המים‬ ‫משקאות הוויסקי והוודקה החמצית – הינו חמץ‪.‬‬
‫המעורבים במוצרים אלו‪ .‬בהעדר פוספטים‬ ‫פיוזל אויל שבמשקאות על בסיס עמילן קטניות‪,‬‬
‫תיווצר הפרדה בין המים לבין יתר חלקי המוצר‬
‫כמו עמילן אורז דינו בפסח כקטניות‪.‬‬

‫גם תרכובות רבות של האלכוהול הרגיל –אתנול‪-‬‬ ‫ואיכות המוצר תיפגע‪( .‬היפרדות מים שכזאת‬ ‫מקורות נוספים לכוהל אמילי‬
‫אשר אף הוא כמובן בחשש חמץ ‪ -‬טעונים הכשר‬ ‫הינה אחד המאפיינים של מוצר שפג תוקף‬
‫קפדני לפסח‪ .‬פסילתן של כמעט כל התרופות‬ ‫בנוסף להפרדה מפיוזל אויל ניתן לייצר כוהל‬
‫בעלי הטעם מרשימות הכשרות התרופתית‬ ‫השימוש בו)‪.‬‬ ‫אמילי גם בתהליכים אחרים שאין בהם חששות‬
‫לפסח הינה בין היתר בשל הבעיתיות של חומרי‬ ‫כשרות‪ .‬התהליך הסינתטי הראשון לייצור כוהל‬
‫הטעם והריח אשר ללא הכשר א"א לדעת את‬ ‫מקורה של החומצה הזרחתית הינו בחומר הנחצב‬ ‫אמילי הומצא בשנת ‪ 1926‬למנינם באמצעות הגז‬
‫מסלעי האדמה הנקרא אפטיט‪ .‬כאשר מערבים‬
‫כתושת של אפטיט במים ובחומצה גופרתית‪.‬‬

‫מקורותיהם‪..‬‬ ‫נוצרת חומצה זרחתית‪.‬‬ ‫פנטן שמקורו מנפט‪.‬‬

‫לקבלת העלון‪ ,‬הערות והארות‪ ,‬בקשות ‪[email protected] -‬‬ ‫‪12‬‬
‫מאורות הכשרות ׀ אדר תשע"ט‬