עיתון שלי אינדזיין

‫מלאדי בשלהי המאה ה‪ 18-‬במזרח‬ ‫חסידות‬ ‫לחסידות חב"ד הייתה‬
‫אירופה‪ .‬בשנת ה'תקע"ג (‪)1812‬‬ ‫חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות‬ ‫השפעה ביהדות מזרח‬
‫עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה‬ ‫של "חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬דעת") היא חצר‬ ‫אירופה‪ ,‬בעיקר במרכז‬
‫לובביץ'‪ ,‬שממנה פעלו רוב אדמו"רי‬ ‫חסידית‪ ,‬ממשיכתה של שושלת חב"ד‬ ‫פעילותההנמצא כיום בשטחי בלארוס‪.‬‬
‫חב"ד ועל שמה נקראה החצר‪ .‬לצדה‬ ‫שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן‬ ‫האדמו"ר השביעי והאחרון‪ ,‬רבי מנחם‬
‫התקיימו ענפים נוספים‪ ,‬כמו קאפוסט‬ ‫מלאדי בשלהי המאה ה‪ 18-‬במזרח‬ ‫מנדל שניאורסון‪ ,‬פיתח מאוד את‬
‫וליאדי‪ ,‬אך הם התמזגו לבסוף לתוך‬ ‫אירופה‪ .‬בשנת ה'תקע"ג (‪)1812‬‬ ‫פעילות שליחיו להפצת ערכי היהדות‬
‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש שנותרה יחידה‬ ‫עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה‬ ‫בציבור היהודי הרחב‪ .‬במקביל‬
‫בשנת ה'תרפ"ג (‪ .)1923‬חב"ד‬ ‫לובביץ'‪ ,‬שממנה פעלו רוב אדמו"רי‬ ‫הדגיש את חשיבות האמונה בגאולה‬
‫ניכרת בדרכה הרעיונית‪ ,‬המתבטאת‬ ‫חב"ד ועל שמה נקראה החצר‪ .‬לצדה‬ ‫הקרבה‪ ,‬תוך שרבים מחסיחסידות‬
‫בראשי התיבות המרכיבים את שמה‪,‬‬ ‫התקיימו ענפים נוספים‪ ,‬כמו קאפוסט‬ ‫חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות‬
‫שלפי הקבלה הם שלושת הכוחות‬ ‫וליאדי‪ ,‬אך הם התמזגו לבסוף לתוך‬ ‫של "חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬דעת") היא חצר‬
‫המרכיבים את תהליך החשיבה‬ ‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש שנותרה יחידה‬ ‫חסידית‪ ,‬ממשיכתה של שושלת חב"ד‬
‫וההבנה‪ .‬היא מדגישה את מרכזיות‬ ‫בשנת ה'תרפ"ג (‪ .)1923‬חב"ד‬ ‫שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן‬
‫השכלתנות בביסוס האמונה הדתית‪.‬‬ ‫ניכרת בדרכה הרעיונית‪ ,‬המתבטאת‬ ‫מלאדי בשלהי המאה ה‪ 18-‬במזרח‬
‫לחסידות חב"ד הייתה השפעה‬ ‫בראשי התיבות המרכיבים את שמה‪,‬‬ ‫אירופה‪ .‬בשנת ה'תקע"ג (‪)1812‬‬
‫ביהדות מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר‬ ‫שלפי הקבלה הם שלושת הכוחות‬ ‫עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה‬
‫במרכז פעילותה הנמצא כיום בשטחי‬ ‫המרכיבים את תהליך החשיבה‬ ‫לובביץ'‪ ,‬שממנה פעלו רוב אדמו"רי‬
‫בלארוס‪ .‬האדמו"ר השביעי והאחרון‪,‬‬ ‫וההבנה‪ .‬היא מדגישה את מרכזיות‬ ‫חב"ד ועל שמה נקראה החצר‪ .‬לצדה‬
‫רבי מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬פיתח‬ ‫השכלתנות בביסוס האמונה הדתית‪.‬‬ ‫התקיימו ענפים נוספים‪ ,‬כמו קאפוסט‬
‫מאוד את פעילות שליחיו להפצת‬ ‫לחסידות חב"ד הייתה השפעה‬ ‫וליאדי‪ ,‬אך הם התמזגו לבסוף לתוך‬
‫ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב‪.‬‬ ‫ביהדות מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר‬ ‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש שנותרה יחידה‬
‫במקביל הדגיש את חשיבות האמונה‬ ‫במרכז פעילותה הנמצא כיום בשטחי‬ ‫בשנת ה'תרפ"ג (‪ .)1923‬חב"ד‬
‫בגאולה הקרבה‪ ,‬תוך שרבים מחסי‬ ‫בלארוס‪ .‬האדמו"ר השביעי והאחרון‪,‬‬ ‫ניכרת בדרכה הרעיונית‪ ,‬המתבטאת‬
‫חב"ד ועל שמה נקראה החצר‪ .‬לצדה‬ ‫רבי מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬פיתח‬ ‫בראשי התיבות המרכיבים את שמה‪,‬‬
‫התקיימו ענפים נוספים‪ ,‬כמו קאפומ‬ ‫מאוד את פעילות שליחיו להפצת‬ ‫שלפי הקבלה הם שלושת הכוחות‬
‫סט וליאדי‪ ,‬אך הם התמזגו לבסוף‬ ‫ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב‪.‬‬ ‫המרכיבים את תהליך החשיבה‬
‫לתוך חב"ד‪-‬ליובאוויטש שנותרה‬ ‫במקביל הדגיש את חשיבות האמונה‬ ‫וההבנה‪ .‬היא מדגישה את מרכזיות‬
‫יחידה בשנת ה'תרפ"ג (‪ .)1923‬חב"ד‬ ‫בגאולה הקרבה‪ ,‬תוך שרבים מחסי‬ ‫השכלתנות בביסוס האמונה הדתית‪.‬‬
‫ניכרת בדרכה הרעיונית‪ ,‬המתבמ‬ ‫חב"ד ועל שמה נקראה החצר‪ .‬לצדה‬ ‫לחסידות חב"ד הייתה השפעה‬
‫טאת בראשי התיבות המרכיבים את‬ ‫התקיימו ענפים נוספים‪ ,‬כמו קאפוסט‬ ‫ביהדות מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר במרכז‬
‫שמה‪ ,‬שלפי הקבלה הם שלושת הכומ‬ ‫וליאדי‪ ,‬אך הם התמזגו לבסוף לתוך‬ ‫פעילותההנמצא כיום בשטחי בלארוס‪.‬‬
‫חות המרכיבים את תהליך החשיבה‬ ‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש שנותרה יחידה‬ ‫האדמו"ר השביעי והאחרון‪ ,‬רבי מנחם‬
‫וההבנה‪ .‬היא מדגישה את מרכזיות‬ ‫בשנת ה'תרפ"ג (‪ .)1923‬חב"ד‬ ‫מנדל שניאורסון‪ ,‬פיתח מאוד את‬
‫השכלתנות בביסוס האמונה הדתית‪.‬‬ ‫ניכרת בדרכה הרעיונית‪ ,‬המתבטאת‬ ‫פעילות שליחיו להפצת ערכי היהדות‬
‫לחסידות חב"ד הייתה השפעה‬ ‫בראשי התיבות המרכיבים את שמה‪,‬‬ ‫בציבור היהודי הרחב‪ .‬במקביל‬
‫ביהדות מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר בממ‬ ‫שלפי הקבלה הם שלושת הכוחות‬ ‫הדגיש את חשיבות האמונה בגאולה‬
‫רכז פעילותה הנמצא כיום בשטחי‬ ‫המרכיבים את תהליך החשיבה‬ ‫הקרבה‪ ,‬תוך שרבים מחסיחסידות‬
‫בלארוס‪ .‬האדמו"ר השביעי והאחרון‪,‬‬ ‫וההבנה‪ .‬היא מדגישה את מרכזיות‬ ‫חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות‬
‫רבי מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬פיתח‬ ‫השכלתנות בביסוס האמונה הדתית‪.‬‬ ‫של "חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬דעת") היא חצר‬
‫מאוד את פעילות שליחיו להפצת‬ ‫חסידית‪ ,‬ממשיכתה של שושלת חב"ד‬
‫ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב‪.‬‬ ‫שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן‬

‫חסידות חב"ד‬

‫מקורה‬

‫חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי‬ ‫דיו משוכנעים שהוא המשיח‬
‫תיבות של "חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬דעת") היא‬ ‫וחלקם אף מסרבים‬
‫חצר חסידית‪ ,‬ממשיכתה של שושלת‬ ‫לקבל את עובדת‬
‫חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור‬ ‫פטירתו ב‪.1994-‬‬
‫זלמן מלאדי בשלהי המאה ‪-‬ה‪ 18-‬ב�מ‬ ‫השאלה אם ועד‬
‫זרח אירופה‪ .‬בשנת ה'תקע"ג (‪)1812‬‬ ‫כמה יש לעסוק‬
‫עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה‬ ‫במשיחיותו מומ‬
‫לובביץ'‪ ,‬שממנה פעלו רוב אדמו"רי‬ ‫סיפה לפלג את‬
‫חב"ד ועל שמה נקראה החצר‪ .‬לצדה‬ ‫חב"ד‪ ,‬שממ‬
‫התקיימו ענפים נוספים‪ ,‬כמו קאפומ‬ ‫תנהלת מאז‬
‫סט וליאדי‪ ,‬אך הם התמזגו לבסוף‬ ‫ללא אדמו"ר‪.‬‬
‫לתוך חב"ד‪-‬ליובאוויטש שנותרה‬ ‫מספר חבמ‬
‫יחידה בשנת ה'תרפ"ג (‪ .)1923‬חב"ד‬ ‫ריה קשה‬
‫ניכרת בדרכה הרעיונית‪ ,‬המתבמ‬ ‫לחישוב‬
‫טאת בראשי התיבות המרכיבים את‬ ‫בשל הקומ‬
‫שמה‪ ,‬שלפי הקבלה הם שלושת הכומ‬ ‫שי להפריד בין חסידים‬
‫חות המרכיבים את תהליך החשיבה‬ ‫במעגל הפנימי לבין‬
‫וההבנה‪ .‬היא מדגישה את מרכזיות‬ ‫מקורבים‪ .‬על פי ספרי‬
‫השכלתנות בביסוס האמונה הדתית‪.‬‬ ‫טלפונים ורשימות‬
‫לחסידות חב"ד הייתה השפעה‬ ‫של החסידות בעומ‬
‫לם היו בשנת ‪2016‬‬
‫כ‪ 16,800-‬בתי‪-‬‬
‫אב השייכים לה‪.‬‬

‫ביהדות מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר בממ‬ ‫האדמו"ר הראמ‬
‫רכז פעילותה הנמצא כיום בשטחי‬ ‫שון‬
‫בלארוס‪ .‬האדמו"ר השביעי והאחרון‪,‬‬
‫רבי מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬פיתח‬ ‫מייסד שיטת‬
‫מאוד את פעילות שליחיו להפצת‬ ‫חב"ד הוא‬
‫ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב‪.‬‬ ‫רבי שניאור‬
‫במקביל הדגיש את חשיבות האמונה‬ ‫זלמן מלאדי‬
‫בגאולה הקרבה‪ ,‬תוך שרבים מחסימ‬ ‫(י"ח באלול‬
‫ה'תק"ה‬
‫( ‪)1 7 4 5‬‬
‫‪ -‬כ"ד‬
‫בטבת‬

‫כ י נ ו ס ה ש ל ו ח י ם |‪3‬‬

‫ה'תקע"ג‬ ‫הדור השני וקביעת המרכז בלובביץ'‬
‫(‪ ))1812‬ה�מ‬ ‫לאחר פטירת רבי שניאור זלמן מלאמ‬
‫כונה "אדמו"ר‬ ‫די בה'תקע"ג( (‪ )1813‬התמנה בנו ה�ג‬
‫הזקן" וגם‬ ‫דול רבי דובער שניאורי ("אדמו"ר‬
‫"בעל התניא"‬ ‫האמצעי") (ט' בכסלו ה'תקל"ד ‪ -‬ט'‬
‫ו"שולחן ערוך‬ ‫בכסלו ה'תקפ"ח) לאדמו"ר ובאותה‬
‫הרב" על שם ספמ‬ ‫שנה בי"ח באלול‪ ,‬הוא התיישב‬
‫ריו‪ .‬היה תלמיד‬ ‫בעיירה לובביץ'‪ ,‬בה כיהנו לאחר‬
‫המגיד ממזריץ'‬ ‫מכן אדמו"רי חב"ד יותר ממאה‬
‫ותלמיד חבר של רבי‬ ‫שנים‪ .‬בינו לבין חברו‪ ,‬רבי אהרן‬
‫מנחם מנדל מוויטמ‬ ‫מסטרשלה‪ ,‬התגלעה מחלוקת בהבמ‬
‫בסק‪ .‬לאחר פטירת‬ ‫נת תורת החסידות ובעקבותיה הקים‬
‫המגיד יצאו ממשיכיו‬ ‫רבי אהרן חצר משלו אליו עברו חלק‬
‫להפיץ את תורת החמ‬ ‫מחסידי חב"ד‪ ,‬אך חצר זו לא שרדה‪.‬‬
‫סידות במזרח אירופה‪.‬‬
‫רבי שניאור זלמן פעל‬ ‫האדמו"ר האמצעי הורה לחסידיו‬
‫במחוזות ליטא‪ ,‬שם הייתה‬ ‫לא להתפלל בבתי כנסיות שאינם‬
‫התנגדות קשה לחידושים‬ ‫משויכים לחסידות‪ ,‬על מנת למנוע‬
‫ולשינויים שהנהיגה התנומ‬ ‫סכסוך סביב נוסח התפלה השונה‬
‫עה‪ .‬שיטתו וגישתו השכלמ‬ ‫בין החסידים לליטאים[דרוש מקור]‪,‬‬
‫תנית והאינטלקטואלית הלמה‬ ‫ובכך חיזק את המסגרת הארגונית‬
‫היטב את הסביבה הלמדנית‬ ‫של החסידות‪ .‬לפי דברי האדמו"ר‬
‫בליטא‪ .‬לאחר שהרב מוויטמ‬ ‫השישי של חב"ד נוספו לחסידות‬
‫בסק עלה לארץ ישראל‪ ,‬הממ‬ ‫בימיו עשרות אלפי חסידים[‪.]18‬‬
‫שיך הרב מלאדי את דרכו בהמ‬ ‫הוא ייסד בשנת ה'תר"א ‪ 1841‬את‬
‫פצת החסידות במזרח אירופה‪.‬‬ ‫קהילת חב"ד בחברון‪ ,‬ולאחר כמה‬

‫‪|2‬ה י ד י ע ו ת‬

‫בתשנ"ב (‪ )1992‬פתחה חב"ד בישראל קמפיין‬ ‫אדמו"ר הריי"ץ השישי לבית חב"ד‬
‫חוצות בסיסמה "היכונו לביאת המשיח"‪.‬‬ ‫האדמו"ר השישי‪ ,‬הרב יוסף יצחק שניאורסון‪ ,‬גר‬
‫בתחילה ברוסטוב‪ .‬למרות עליית השלטון הקומוניסטי‬
‫בערוב ימיו‪ ,‬בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (‪ ,)1992‬הוא‬ ‫הוא המריץ את חסידיו להמשיך ולהפעיל את החדרים‬
‫לקה בשבץ מוחי באוהל קברו של חמיו‪ .‬תקופת מחלתו‬ ‫והישיבות באופן מחתרתי‪ ,‬וכן לקיים מקוואות והספקת‬
‫נמשכה כשנתיים ושלושה חודשים‪ ,‬ובתקופה זו הפכה‬ ‫צורכי דת‪ .‬בשנת ה'תרפ"ד (‪ )1924‬אולץ לעבור לעיר‬
‫האמונה במשיחיותו לדומיננטית ברוב חלקי החסידות‪.‬‬ ‫לנינגרד והמשיך שם את פעילותו המחתרתית‪ .‬בעקבות‬
‫כך הוא נעצר על ידי הג‪.‬פ‪.‬או‪ .‬בט"ו סיון ה'תרפ"ז‬
‫נפטר בג' בתמוז ה'תשנ"ד (‪ .)1994‬פטירתו‬ ‫(‪ )1927‬וללא משפט נגזר דינו למוות‪ .‬בעקבות לחצים‬
‫בינלאומיים הומר ענשו לגלות ‪ 3‬שנים בעיר קוסטרומה‪,‬‬
‫גרמה זעזוע בקרב חסידיו‪ ,‬משום שרבים מהם‬ ‫ולאחר ימים ספורים‪ ,‬ביום י"ג תמוז שוחרר ממאסרו‪.‬‬
‫בחודש תשרי תרפ"ח נאלץ לעזוב את ברית המועצות‪.‬‬
‫סירבו להאמין כי מאורע כזה יכול להתרחש‪.‬‬

‫שנים שלח לשם את חתנו ר' יעקב סלונים ובתו מנוחה‬ ‫מברית המועצות עבר הריי"צ‬

‫רחל‪ .‬הקהילה נתמכה מתרומות החסידים ברוסיה‪.‬‬ ‫ללטביה ולאחר מכן לפולין‪.‬‬

‫בהושענא רבה תקפ"ז נעצר האדמו"ר על ידי הרוסים‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם‬

‫באשמת הונאה והשתחרר בי' בכסלו באותה שנה‪.‬‬ ‫השנייה‪ ,‬עזב את פולין‬

‫הדור השלישי‬ ‫וחזר ללטביה‪ .‬משם‬

‫הצמח צדק ‪ -‬האדמו"ר השלישי‬ ‫לארצות‬ ‫נסע‬

‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש‬ ‫בשושלת‬ ‫הברית וקבע את‬

‫לרבי דובער שניאורי היו שני בנים‪ ,‬אך לאחר פטירתו‬ ‫מרכז החסידות‬

‫המשיך את השושלת חתנו‪ ,‬שהיה גם בן אחותו‪,‬‬ ‫בבית מספר‬

‫אשתו הראשונה של ר' שלום שכנא אלטשולר‪ ,‬רבי‬ ‫‪ 770‬בשדרת‬

‫מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬המכונה "הצמח צדק" על‬ ‫איסטרן‬

‫שם ספרו העיקרי‪ .‬חיבור נוסף שלו הוא דרך מצותיך‪,‬‬ ‫פארקווי‬

‫פרשנות לכמה מצוות‪ .‬ספר זה נחשב לאחד מספרי‬ ‫בשכונת‬

‫היסוד של חסידות חב"ד‪ .‬דרושי החסידות שלו נכללו‬ ‫קראון הייטס‬

‫ברובם בסדרת 'אור התורה'‪ ,‬המונה כארבעים כרכים‪.‬‬ ‫שברובע‬

‫רבי יוסף יצחק שניאורסון תיאר את פעילותו הציבורית‬ ‫ברוקלין‬
‫נגד חוקי הצאר ניקולאי הראשון שפגעו בלימוד תורה‬
‫לילדים ונוער ואת פעילותו נגד גזרת הקנטוניסטים‪ ,‬כמו‬ ‫בעיר ניו יורק‪.‬‬
‫גםנגדתנועתההשכלהברוסיהשהייתהאזבראשיתימיה‪.‬‬
‫שנים שלח לשם את חתנו ר' יעקב סלונים ובתו מנוחה‬ ‫בארצות הברית‬
‫רחל‪ .‬הקהילה נתמכה מתרומות החסידים ברוסיה‪.‬‬
‫בהושענא רבה תקפ"ז נעצר האדמו"ר על ידי הרוסים‬ ‫עסק האדמו"ר‬
‫באשמת הונאה והשתחרר בי' בכסלו באותה שנה‪.‬‬
‫בבנייה מחודשת‬

‫של החסידות‪ ,‬תוך‬

‫שהוא מתמודד עם‬

‫וההתבוללות‬ ‫ההתחלנות‬

‫שנות לכמה מצוות‪ .‬ספר זה נחשב לאחד מספרי‬ ‫בקרב היהודים שהיגרו מאירופה‬
‫היסוד של חסידות חב"ד‪ .‬דרושי החסידות שלו נכללו‬
‫ברובם בסדרת 'אור התורה'‪ ,‬המונה כארבעים כרכים‪.‬‬ ‫לארצות הברית‪ .‬האדמו"ר הקים באותה‬

‫תקופה מוסדות רבים‪ ,‬בהם ישיבות תומכי תמימים‪,‬‬

‫המרכז לענייני חינוך והוצאת הספרים קה"ת‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫גםנגדתנועתההשכלהברוסיהשהייתהאזבראשיתימיה‪.‬‬ ‫הדור השביעי‬
‫שנים שלח לשם את חתנו ר' יעקב סלונים ובתו מנוחה‬
‫רחל‪ .‬הקהילה נתמכה מתרומות החסידים ברוסיה‪.‬‬ ‫שניאורסון‪,‬‬ ‫מנדל‬ ‫מנחם‬ ‫רבי‬
‫בהושענא רבה תקפ"ז נעצר האדמו"ר על ידי הרוסים‬
‫באשמת הונאה והשתחרר בי' בכסלו באותה שנה‪.‬‬ ‫השביעי לבית חב"ד‪-‬ליובאוויטש‬
‫לרבי דובער שניאורי היו שני בנים‪ ,‬אך לאחר פטירתו‬
‫המשיך את השושלת חתנו‪ ,‬שהיה גם בן אחותו‪,‬‬ ‫משנת ה'תשי"א (‪ )1951‬הנהיג את חסידי חב"ד רבי‬

‫כ י נ ו ס ה ש ל ו ח י ם |‪5‬‬ ‫מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬האדמו"ר השביעי לשושלת‬

‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש‪ ,‬חתנו של האדמו"ר השישי‪ .‬מאז‬

‫קיבל לידיו את ההנהגה התרחבה והתפתחה החסידות‬

‫מאוד‪ ,‬באמצעות אלפי השלוחים הפזורים ברחבי תבל‪.‬‬

‫הבן הרביעי‪ ,‬רבי ישראל נח שניאורסון (הרי"ן)‬ ‫שנים שלח לשם את חתנו ר' יעקב סלונים ובתו מנוחה‬
‫הקים את חצרו בניעז'ין (‪ ,)Nizhyn‬מקום קבורת‬
‫סבו האדמו"ר האמצעי‪ .‬אחר פטירתו בשנת‬ ‫רחל‪ .‬הקהילה נתמכה מתרומות החסידים ברוסיה‪.‬‬
‫ה'תרמ"ג (‪ ,)1883‬קיבלו חסידיו את הנהגת האחים‬
‫רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה ושמריה‬ ‫בהושענא רבה תקפ"ז נעצר האדמו"ר על ידי הרוסים‬
‫נח שניאורסון‪ ,‬שהנהיגו את חסידי קאפוסט‪.‬‬
‫באשמת הונאה והשתחרר בי' בכסלו באותה שנה‪.‬‬

‫השלישי‬ ‫הדור‬

‫הצמח צדק ‪ -‬האדמו"ר השלישי‬

‫חב"ד‪-‬ליובאוויטש‬ ‫בשושלת‬

‫הבן החמישי‪ ,‬רבי יוסף יצחק שניאורסון‬ ‫לרבי דובער שניאורי היו שני בנים‪ ,‬אך לאחר פטירתו‬
‫מאוורוטש הקים חצר משלו כבר בחיי אביו‪,‬‬
‫חצר שהייתה בעיקרה בסגנון חסידות צ'רנוביל‪,‬‬ ‫המשיך את השושלת חתנו‪ ,‬שהיה גם בן אחותו‪,‬‬
‫לאחר פטירתו המשיך אותו בנו נחום דובער‪.‬‬
‫אשתו הראשונה של ר' שלום שכנא אלטשולר‪ ,‬רבי‬

‫מנחם מנדל שניאורסון‪ ,‬המכונה "הצמח צדק" על‬

‫שם ספרו העיקרי‪ .‬חיבור נוסף שלו הוא דרך מצותיך‪,‬‬

‫לחסידות חב"ד הייתה השפעה ביהדות‬ ‫פרשנות לכמה מצוות‪ .‬ספר זה נחשב לאחד מספרי‬

‫מזרח אירופה‪ ,‬בעיקר במרכז‬ ‫היסוד של חסידות חב"ד‪ .‬דרושי החסידות שלו נכללו‬

‫פעילותה הנמצא כיום בשטחי‬ ‫ברובם בסדרת 'אור התורה'‪ ,‬המונה כארבעים כרכים‪.‬‬

‫בלארוס‪ .‬האדמו"ר השביעי‬ ‫רבי יוסף יצחק שניאורסון תיאר את פעילותו הציבורית‬

‫והאחרון‪ ,‬רבי מנחם‬ ‫נגד חוקי הצאר ניקולאי הראשון שפגעו בלימוד תורה‬

‫מנדל שניאורסון‪,‬‬ ‫לילדים ונוער ואת פעילותו נגד גזרת הקנטוניסטים‪ ,‬כמו‬

‫פיתח מאוד את‬ ‫גםנגדתנועתההשכלהברוסיהשהייתהאזבראשיתימיה‪.‬‬

‫פעילות שליחיו‬ ‫והחמישי‬ ‫הרביעי‬ ‫הדור‬

‫להפצת ערכי‬ ‫עם פטירת ה"צמח צדק"‪ ,‬בי"ג בניסן ה'תרכ"ו (‪,)1866‬‬

‫היהדות בציבור‬ ‫הוא הותיר אחריו שישה בנים ושתי בנות (בן נוסף‪,‬‬

‫היהודי הרחב‪.‬‬ ‫רבי יעקב‪ ,‬נפטר בחייו)‪ .‬הבן הבכור‪ ,‬רבי ברוך שלום‪,‬‬

‫במקביל‬ ‫סירב לקבל על עצמו אדמו"רות‪ ,‬אך שאר בניו התמנו‬

‫הבן החמישי‪,‬‬ ‫כולם לאדמו"רים‪ .‬צעיר הבנים‪ ,‬רבי שמואל שניאורסון‬

‫רבי יוסף יצחק‬ ‫(מהר"ש) הוא ממשיכה של שושלת חב"ד לובביץ'‪ .‬על‬

‫שניאורסון‬ ‫פי רבי יוסף יצחק שניאורסון כך נקבע בפסק בית דין‬

‫מאוורוטש‬ ‫שמונה לדון בנושא‪ .‬רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד‬

‫הקים חצר‬ ‫שאחיו הקימו את חצרותיהם בערים אחרות‪ .‬שושלת‬

‫משלו כבר‬ ‫האדמו"רים מצאצאיו היא היחידה ששרדה עד סוף‬

‫אביו‪,‬‬ ‫בחיי‬ ‫המאה ה‪ ,20-‬וחסידי חב"ד כיום קשורים כולם אליה‪.‬‬

‫חצר שהייתה‬

‫בעיקרה בסגנון‬ ‫בנו השני של הצמח צדק‪ ,‬רבי יהודה לייב שניאורסון‬
‫(המהרי"ל מקאפוסט) הקים את חצרו בקאפוסט‬
‫חסידות צ'רנוביל‪,‬‬ ‫ומרבית החסידים נהרו אליו‪ .‬לאחר פטירתו‪ ,‬כחצי‬
‫שנה אחרי אביו הצמח צדק‪ ,‬המשיך בנו רבי שלמה‬
‫לאחר פטירתו המשיך‬ ‫זלמן שניאורסון‪ ,‬שבין חסידיו המפורסמים נמנו‬
‫רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר")‪ .‬הוא נהג באדמו"רות‬
‫אותו בנו נחום דובער‪.‬‬ ‫עד פטירתו בשנת תר"ס (‪ ,)1900‬אז המשיכו‬
‫במשותף אחיו רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה‬
‫הבן הצעיר‪ ,‬רבי שמואל שניאורסון‪,‬‬ ‫(נפטר ב‪ -‬ה'תרס"ח (‪ ))1908‬ורבי שמריה נח‬
‫היה כאמור אדמו"ר בלובביץ'‪ .‬לאחר פטירתו‬ ‫שניאורסון מבוברויסק (נפטר ב‪ -‬ה'תרפ"ג (‪.))1923‬‬
‫המשיך בנו השני רבי שלום דובער שניאורסון‬ ‫צאצאיהם לא קיבלו על עצמם את עול האדמו"רות‬
‫(הרש"ב)‪ ,‬שבין מפעליו ייסוד רשת ישיבות תומכי‬ ‫ורוב החסידים חזרו לתנועת ליובאויטש[‪.]3‬‬
‫תמימים בשנת ה'תרנ"ז (‪ .)1897‬ב‪-‬ה'תרע"ו (‪,)1916‬‬
‫במהלך מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬עבר לרוסטוב‬ ‫הבן השלישי‪ ,‬רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון‪,‬‬
‫על הדון‪ ,‬שם נפטר ב‪-‬ה'תר"פ (‪ .)1920‬בנו היחיד‬ ‫הקים את חצרו בליאדי‪ .‬אחריו המשיך בנו‪ ,‬רבי יצחק‬
‫רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) מונה בצוואתו‬ ‫דובער‪ ,‬את השושלת‪ ,‬ולאחר מכן חצר זו התפרקה‪.‬‬
‫כמחליפו‪ .‬ענף זה הוא היחיד שהתקיים גם בדור השישי‪.‬‬

‫הדור השישי וקביעת המרכז בארצות הברית‬

‫‪|4‬ה י ד י ע ו ת‬

‫היסטוריה‬

‫כינוסי השלוחים החלו בשנות השמו־‬
‫נים המוקדמות‪ ,‬כאשר בשנת ה'תש"ם (‪)1980‬‬
‫התקיים כינוס השלוחים לשלוחים בארץ ישראל‪ ,‬בשנים‬
‫שלאחר מכן התקיימו כינוסים אזוריים בהם השתתפו שלוחים‬
‫ממדינות ארצות הברית בלבד‪ .‬בשנת ה'תשמ"ח (‪ )1987‬נערך‬
‫לראשונה הכינוס במתכונת עולמית על פי בקשתו של הרבי מנחם‬
‫מנדל שניאורסון יוזם מפעל השלוחים‪ ,‬ומאז הוא נערך מדי שנה‬
‫בשבוע של לפני שבת מברכים חודש כסלו‪ .‬בחייו של הרבי‪ ,‬רגע השיא‬
‫של הכינוס היה בהתוועדות ביום השבת‪ ,‬שבה היה נואם לפני קהל המ־‬
‫שתתפים‪ .‬הכינוס מסתיים באירוע חגיגי ("בנקט") בו משתתפים תומכים‬
‫רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים ומשפחותיהם‪ .‬במשך מספר שנים‬
‫נערך הבנקט באולם פייר ‪ 94‬במנהטן‪ ,‬משטח רחב ידיים שהומר לאולם‬
‫מפואר למען הכינוס‪ .‬בשנת ה'תש"ע נערך באולם בשכונת קראון הייטס‬
‫עצמה מאז נערך בכל שנה במקום אחר‪ .‬בשנת ‪ 2016‬נערך הבנקט‬

‫נערך במחסן מטוסים גדול שהוסב לאולם‪.‬‬

‫בשנת תשע"ד נערך במהלך כינוס השלוחים הכנסת אר־‬
‫בעה ספרי תורה לזכות השלוחים לבתי חב"ד בעולם‬
‫הזקוקים לספר תורה‪.‬‬

‫כ י נ ו ס ה ש ל ו ח י ם |‪7‬‬

‫הכינוס נערך מדי שנה בסמ‬ ‫כינוס השלוחים העולמי הוא אירוע המתקיים‬
‫אחת לשנה בו מתאספים כל שלוחי חב"ד‬
‫כסלו‪.‬‬ ‫חודש‬ ‫לראש‬ ‫מיכות‬ ‫בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק‪.‬‬

‫לכינוס יש משרד מיוחד הפעיל כל השנה‬ ‫הכינוס כולל מגוון פעילויות ובין השאר מתמ‬
‫הממוקם בבנין המשרדים של אגודת‬ ‫קיימות בו סדנאות שונות על מנת להעשיר‬
‫חסידי חב"ד העולמית שבסמיכות למרמ‬ ‫את פעילות השלוחים ולהקל את עבודותיהם‬
‫כז חב"ד העולמי ‪ .770 -‬בנוסף לכינוס‬ ‫השונות‪ ,‬צילום קבוצתי שנערך ברחבת ‪,770‬‬
‫השלוחים העולמי‪ ,‬מארגן המשרד כימ‬ ‫עלייה לאוהל הרבי ועוד‪ .‬את הכינוס מנהל‬
‫נוסים נוספים קשורים‪ :‬כינוסי התומכים‬ ‫הרב חיים יהודא קרינסקי‪ ,‬הדובר הרשמי‬
‫של חב"ד‪ ,‬כינוס השלוחות העולמי‪ ,‬כימ‬ ‫ויו"ר המוסדות המרכזיים של חסידות חב"ד‬
‫נוס ילדי השלוחים וכן כינוסי שלוחים‬ ‫העולמית‪ ,‬יחד עם הרב משה קוטלרסקי‪ ,‬על‬
‫אזוריים לאורך השנה ברחבי העולם‪.‬‬ ‫ידי ועדה מיוחדת "הנהלת כינוס השלוחים‬
‫העולמי" של המרכז לענייני חינוך שמתכמ‬
‫ננת את הכינוס חודשים ספורים קודם לכן‪.‬‬

‫הכינוס נמשך על פני כמה ימים‪ ,‬שבהם‬
‫ישנן סדנאות במגוון תחומים שעשויים‬
‫לעזור לשלוחים‪ ,‬תפילה משותפת על קבר‬
‫הרבי‪ ,‬תמונה משותפת‪ ,‬והבאנקט שהוא‬
‫אירוע הסיום של כינוס השלוחים העולמי בו‬
‫משתתפים כל השלוחים‪ ,‬חלקם יחד עם תומ‬
‫מכיהם הפיננסים‪ .‬אחד האירועים המיוחדים‬
‫בבאנקט הוא ה'רולקול'‪ ,‬בו קמים השלוחים‬
‫על‪-‬פי הכרזת המנחה את מקום שליחותם‪.‬‬

‫‪|6‬ה י ד י ע ו ת‬

‫עריכה והפקה‪:‬‬