נתן גרפינקל - תיק עבודות

נתן גרפינקלתיק עבודות[email protected]

תוכן ענייניםאם תיתן לי חלקיפרויקט גמר | שנה ה׳ | בהנחיית פרופ׳ אדר׳ דני לזר.................................................................................................................. 13-3אור בצלסטודיו גלובלי | שנה ד׳ | בהנחיית אדר׳ עמית מנדלקרן............................................................................................................. 22-14נעשה בשיתוף נדא עואבדיגן סגורסטודיו שימור | שנה ד׳ | בהנחיית פרופ׳ אדר׳ אמנון בר-אור..................................................................................................... 31-23נעשה בשיתוף מיכל מלרון ועדן עידהעניין של זמןסטודיו מגורים | שנה ג׳ | בהנחיית אדר׳ דפנה מתוק ואדר לאונרדו קלייכמן............................................................................. 37-32

אם תיתן לי חלקיחלקו של האדריכל בעולם בריאות הנפשפרויקט גמר | שנה ה׳בהנחיית פרופ׳ אדר׳ דני לזר

דרך קיבוץ גלויותרח' שלביםרח' לבוןלצרח' הררח' התחייהצבידרך בןדרך קיבוץ גלויותרח' שלביםרח' לבוןלרצח' הררח' התחייהדרך בן צביתכנית סביבה - מצב קיים תכנית סביבה - מצב עתידיחלקו הצפוני של פארק החורשותאזור התעשייה גבעת הרצלהפרויקט מבצע שימוש חוזר בשלושה מבני משרדים ברח' הרצל, תל אביב, והופך אותם למרכז טיפול בבריאות הנפש בעל מעטפתתמיכה קהילתית. שלושת המבנים האלו נמצאים בנקודת השקה בין שתי אזורים עירוניים מתחדשים. ממזרח, חלקו הצפוני והמוזנח שלפארק החורשות (סכנאת אבו כביר לשעבר) וממערב, גבעת הרצל, אזור תעשייתי מרובה חניונים שמתכונן להפוך לשכונת מגורים מגוונת שימושים.חלקו הצפוני של פארק החורשותאזור התעשייה גבעת הרצל

מצב התנועה הקיים במתחם מתוכנן בצירי תנועה לרכבים המאפשרים גישה לחניונים התת קרקעים. מתוך רצון להפוך את המתחם לנקודת חיבור בין השכונה לפארק יש צורך בצמצום תנועת כלי הרכב והעדפת תנועת הולכי הרגל.מקטע רחוב הרצל שבין המבנה הצפוני לדרומי יהפוך למדרחוב שיהיה ניתן לסגור לתנועת רכבים באירועים מיוחדים וסופי שבוע.שאר דרכי הגישה של הרכבים יומרו למעברי הולכי רגל ומתחמי שהייה ופנאי.צירי תנועה לכלי רכב יצומצמו כך שתשאר רק גישה לכביש הקיפי למתחם וגישה לחניון דיירים במבנה הצפוני.

מעטפתתומכתשילובטבעמרחבחי ופעילצרכי אדםוקהילהפארק שכונה טיפול שצ“פ מגורים מלאכה קהילה תעסוקה ופנאי247שלושת המבנים ברחוב הרצל )מימין לשמאל - הרצל 156 ,158 ,160(העיצוב של המרכז הטיפולי, והמתחם כולו, מבוסס על עקרונות התומכים בהתמודדות עם קשיים נפשייםכגון מבטים וקרבה אל הטבע, כמות גדולה של אור טבעי ומרחבים לשהייה ושוטטות, פרטיים ושיתופיים.המבנה ברח' הרצל 158 הינו עיקר המרחב ופועל כמרכז טיפולי בקומות 2–3 ,עם פארק עירוני מסחרימתחתיו וגג ציבורי מעליו. הרצל 156 ,מצפון, משלב מגורים מסובסדים למטפלים וחללי מלאכה, והרצל 160,מדרום, משלב תרבות, קהילה וספורט.

החלוקה הפרוגרמטית של המבנים נעשתה תחת עיקרון של טיפול מבוסס קהילה ע״י יצירת מרחב טיפולי עם מערכת קהילתית תומכת.רצף קירות המסך שמקיפים את המבנה הצפוני הובילו להחלטה כי מבנה זה ישמש למגורים ע״י הורדה של קירות המסך ויצירת מרפסות במקומם שמהם נוצרה החלוקה לדירות.המבנה הדרומי הינו המבנה הגדול ביותר במתחם ולאור זאת הוא ישמש כמבנה תרבות וקהילה שכולל מתחמי עבודה, ספורט ואולמות להופעות.מיקומו של המבנה המרכזי תרם להיותו המרכז הטיפולי המקצועי במתחם ובנוסף, מפני שעיצובו ״אטום״ נוחלט ל״פתוח״ אותו כהקבלה לצורך האדם להיפתח בכדי לקבל עזרה.מבנה מגורים מרכז טיפולי מקצועי תרבות, תעסוקה וקהילההרצל 156 - לשעבר מטה בנק דיסקונט הרצל 158 - לשעבר חנות הרהיטים ״בית מרס״ הרצל 160 - לשעבר מטה בנק דיסקונט

0 1 2 3 4 5 10 mתוכנית קומה טיפוסית - מצב קיים

UPUP0 1 2 3 4 5 10 mתוכנית קומה 2 ומינוס 2 בהתאם - מצב מוצעמזווהחדר טיפולקבוצתיחדר אוכלומטבח שיתופימבואת כניסהחיצוניתחללמנוחהחללמנוחהמשרדמרפסתחדר טיפולקבוצתיחדר טיפולקבוצתיאולםחללעבודהדירת 2חדריםדירת 3חדריםדירת 3חדריםדירת 3חדריםחללעבודהמרפסתדירת 3חדריםדירת 3חדריםדירת 3חדריםדירת 2חדריםדירתסטודיודירתסטודיודירתסטודיוחלל רב תכליתילאירועיםאחסנהאולם91 מושביםאולם91 מושביםאולם133 מושביםמשרדחדר חזרותמזנון מטבחבריכה חציאולימפית)קומה מתחת(רחבהפתוחהעם גישהלהרצל 158גשר ממבנה מגוריםלמבנה טיפולי

מרחבים ציבורים בפארק העירוני בקומות התחתונות של המבנהמערך תנועה בולט וברור בלב המבנה המוביל למרכז הטיפולימרחב משותף במרכז לטיפול בבריאות הנפש בקומות 2 ו-3גג ציבורי לפעילויות קהילתיות או טיפוליות ואירועים חברתייםתוכניות והדמיות - הרצל 158 - מבנה טיפולי וסלון עירוני

0 1 2 3 4 5 10 mחתך מזרח מערב - הרצל 158 - מבנה טיפולי וסלון עירוני

אור בצלמרכז אמנות ומגורי אמנים במבנה לשימורפרויקט גלובלי | שנה ד׳בהנחיית אדר׳ עמית מנדלקרן

מרכז אמנות ומגורי אמנים במבנה לשימור, המציע דיאלוג הדוק בין הישן לחדשסביב חצר מרכזית ורצף חללים ציבוריים ופרטיים. התכנון נשען על שלושהעקרונות: התבססות על המצב הקיים, שילוב החדש בקיים, ויצירת מהלך תנועההמחבר בין אזורי תצוגה, יצירה ומגורים.הפרוייקט תוכנן במטרה לתת למבנה ייעוד חדש ע״י פתיחתו לקהילה כמרחבציבורי לאמנות דיגיטלית ולפעילות קהילתית ותרבותית מתמשכת, תוך שמירהעל ערכי השימור וזהות המקום.צילומים מהאתר

OLD ישןNEW חדשCOURTYARD חצרRESIDENTIAL מגוריםPUBLIC ציבורי

-1G123Rרמפהמדרגותמעליתציבורי אומנות מגורים תנועה

קומת קרקעקומת הכניסה למבנה בעלת שתי כניסות נפרדות, כניסה מזרחיתלמבקרים וכניסה מערבית לאמנים דיירים. בקומה זו קיימים משרדיההנהלה והקבלה, חנות, בית קפה וחללי תצוגה מסוגים שונים.בנוסף, בקומה זו ישנה גישה לחצר הפנימית.

קומה ראשונהאל הקומה הראשונה ניתן להגיע בעזרת רמפה ארוכה המקיפה אתהחצר הפנימית או בעזרת המעליות וגרמי המדרגות השונים. קומהזו כוללת בנוסף לחללי תצוגה את סדנאות האמנים שיכולים לשמשלצפייה או שיתוף עם הקהל.

קומה שנייההקומה השנייה מיועדת למייצגים בק״מ גדול ומאפשרת וכוללת חיבוראל מתחם מגורי האמנים בחלקה המערבי של הקומה. לעומת הקומותהתחתונות, חדרי האמנים בקומה זו הינם דופלקסים המיועדים ליחידיםאו זוגות בעוד שאר הדירות יכולות להכיל משפחות.

חתך צפון-דרום A-A SECTIONבנוסף למגורי האמנים וחללי התצוגה השונים ניתן לראות בחתך אתהחצר הפנימית עם הרמפה המקיפה אותה לאורך כל קומות המבנה. תתהקרקע כולל ניצול והרחבה של בנייה תת קרקעית קיימת המאפשרתאולם מופעים וחדרי תצוגה שונים לצד מתחמי אחסנה.

B-B SECTION חתך מזרח-מערב

גן נעולמהזנחה ומבוכה לשימור והחייאהפרויקט שימור | שנה ד׳בהנחיית פרופ׳ אדר׳ אמנון בר-אור

כפר אבו כביר – כפר פועלים של עולים מצרים ממעמד נמוךשעבדו את הפרדסים הסמוכים של עשירי יפו. המהגרים הגיעוליפו כחלק ממסע כיבוש של בנו של שליט מצרים, מוחמד עלי.בעוד עשירי יפו בנו ארמונות מחוץ לחומות העיר, הפלאחיםהקימו כפרים )סכנאות( צפופים הנבנו בשיטות בנייה מסורתיותמבוץ, אותם ייבאו ממצרים.המרד הערבי – החלטת האו״ם לחלוקת א״י הפכה את יפולמובלעת ערבית המוקפת שטחים יהודים וסכנאת אבו כבירישבה בדיוק בקו התפר בין האוכלוסייה היהודית לערבית.קבוצות התנגדות ניצולו את המיקום האסטרטגי של הכפרבגובה ובסמיכות לדרך הראשית לי״ם לפעולות תקיפה נגדהשכנים היהודים. במסגרת פעולות תגמול התבצעו תקיפותוכיבוש הכפר על ידי כוחות ההגנה.מרחב מבוכה – כחלק מרצון העירייה לשכוח מהכפר ולהתאימולנרטיב הישראלי, נהרסו מבני הכפר. לאחר שנים של חוסרהחלטיות לגבי השטח ,אשר הוסתר מהעין ע״י צמחייה וחזיתותמסחריות, התמקמה בשטח הנטוש משפחה והשטלתה עליו.התחדשות עירונית – כיום המשפחה גורשה מהשטח וכך גםבעלי העסקים שהקיפו אותו. דחפורים החלו בפירוק האדמהוגידור המבנים הנטושים החדשים. כוונות העירייה טרם ברורות.אבו כביר | 1924 | המחלקה לגאוגרפיה אוניברסיטת תל אביב אבו כביר | 1948 | המחלקה לגאוגרפיה אוניברסיטת תל אביב אבו כביר | 2023 | עיריית תל אביב - GIS - ממ״ג

טכניקת הבנייההחזרה ועדכון של שיטת הבנייההמסורתית של הפלאחים. האכסנייהפועלת במודל “עבודה תמורת לינה“,שבו מטיילים משתתפים בפועלבבנייה ובתחזוקה של מבני הבוץ.אכסניית הגן הנעול מציעה מודלשימור-התחדשות לאתר סכנאתאבו כביר על בסיס שלוש נקודות:השביליםהשבת רשת ההליכה ההיסטוריתשל סכנאת אבו־כביר כבסיסלתכנון. השבילים המקוריים נחרטיםבאמצעות מייצב קרקע פולימרישקוף השומר על גוון הקרקע כזיכרוןלשבילי האדמה, ומורחבים במקטעיבטון מוחלקשרידיםשימור שרידי הכפר המועטיםוהפיכתם למבנים המרכזיים שלהאכסנייה מתוך הבנה כי שרידיםאלו מהווים זיכרון חומרי לקיומהשל סכנאת אבו כביר בשטח זה.כך התכנון משיב את המתחםלמרקם של תל-אביב כשדה פתוחלשימושים מעורבים )מגורים,תעסוקה, תיירות( ומנכיח שכבותהיסטוריות לצד פעילות תרבותיתוחברתית עכשווית.ביה״ס לבנייה בבוץמתחם ציבורי ע״ב בנייה קיימתמבני מגורים לאכסנייה ע״ב בנייה בבוץגינה המחולקת ע״פ שבילי הסכנא

הדמיית שילוב החומריםמפת שביליםממ״גמפה 1918Survey of Egypt | 1918 | יפו מפתהשבילים

טכניקת הבנייה

הבית סלון הארווה קבלההכתוםבאר הברהבית שמעברלשבילשרידים

2412341355/השער הכחול - קבלה וכניסה למתחם השיתופי של האכסנייהשרידים

2412345 135האורווה - סלון ציבורי משותף לעבודה, מנוחה ופנאישרידים

13 2123.4הבאר - בר, מסעדה ונקודת מפגששרידים

עניין של זמןשילוב הדפסות ובינה מלאכותית בעולם התכנוןפרויקט מגורים | שנה ג׳בהנחיית אדר׳ דפנה מתוק ואדר׳ לאונרדו קלייכמן

הפרויקט מציע מודל עתידי למגורים שבו תכנון הדירה והבניין מתבצע באמצעות שילוב מערכות בינהמלאכותית והדפסת תלת־ממד בקנה מידה אדריכלי במטרה להפוך את סביבת המגורים למותאמתאדם, גמישה ודינמית.מערכת בינה מלאכותית אוספת מהדייר מידע על הרגלי חיים ומתרגמת אותם לרשימת חללים, מידותויחסי מרחב בעוד האדריכל מגדיר שפה צורנית אחידה ואת ההתייחסות האורבנית. לאחר מכן, רחפניהדפסה שמותקנים על בסיס מגדלים מדפיסים את הדירות. כך הבניין הופך למערכת חיה, מתפתחתומשתנה בהתאם לשינויים בחיי הדיירים.הקמת המבנה בשלושה שלביםמיקום מגדלי הדפסה וחלליםציבורים בקרקע ע״י אדריכלהדפסת יחידות דיור ייחודיותלכל דייר ע״י בינה מלאכותיתחיבור המבנה לכדי רשת אחתבעזרת חללים ציבורים

שימוש ברחפני הדפסה המתחברים למערכתצינורות לאורך המבנה תאפשר גמישות ביכולתהמערכת להדפיס חללים.מוביל חומריםמגוון צינורות להובלתחומרים ומערך תנועהממוגנט מצד שנירחפני הדפסהעם אפשרות להתחברלחומרי הדפסה שוניםמצב הדפסה מצב איחסון

דוגמאות למימוש השיטה עלחמישה סוגי דיירים שונים:משפחה חד הורית משפחה 2+3 שלושה שותפים זוג פנסיונרים רווק צעירתוכנית טיפוסית

תוכנית תכנון דירהתוכנית דירה חתך המבנה כולו

הדמיית בסיס חלופה א׳ חלופה ב׳

[email protected]נתן גרפינקל