עבודת שורשים
שם המגישה :נועם בן סימון
שנת לימודים :תש"פ
מורה :בטי אלחורי
בית ספר :מקיף ח'
תוכן עניינים
דף שער1 .......................................................................................................................:
תוכן עניינים 2 ...............................................................................................................:
מבוא 3 .........................................................................................................................:
פרק א' -אילן יוחסין :
אילן יוחסין 4 ...............................................................................................................:
פרק ב'" -רק על עצמי לספר ידעתי"
הערכה חלופית באנגלית 5-9 ...........................................................................................:
הערכה חלופית בספרות 10-14 .......................................................................................:
שנות חיי הראשונות 15 ..................................................................................................:
זיכרונותיי הראשונים 17 ................................................................................................:
הערכה חלופית בעברית 18 ..............................................................................................:
בת מצווה 18..................................................................................................................:
סדנאות בני מצווה" -להב" 19..........................................................................................:
מחויבות בת מצווה 19....................................................................................................:
פרק ג'-המשפחה הגרעינית
אמא 24- 20 ..................................................................................................................:
אבא25-27 ...................................................................................................................:
אחים28 .................................................................................................................:
פרק ד' -הסבים והסבתות
סבא וסבתא מצד אימי 29-30.........................................................................................:
סבתא מצד אבי 31 .......................................................................................................:
פרק ה'-אנקדוטות משפחתיות
גלגולו של חפץ 33 .......................................................................................................:
א"ב משפחתי33-34.......................................................................................................:
קישור לאירוע היסטורי 34 ............................................................................................:
הערכה חלופית בהיסטוריה 35-38 .................................................................................:
פרק ו' -התקווה שלי
התקווה שלי 39.... ......................................................................................................:
פרק ז' -סיכום
סיכום 40 ..................................................................................................................:
מבוא
עבודת השורשים מאפשרת לי להסתכל אל העבר וההווה של המשפחה שלי ,אני משערת שהיא
תחשוף אותי לכל מיני סיפורים שונים ,זיכרונות ועוד הקשור לעבר של משפחתי .
מטרת עבודתי היא להכיר טוב יותר את משפחתי לקבל מידע חדש עליהם .
אני מתכוונת לחקור את אימי ,אבי ,ואת הסבים והסבתות שלי ,להעמיק בנושאים ולכתוב
את סיפור חייהם.
העבודה הזאת מאוד חשובה לדעתי ,היא נותנת לי הזדמנות להכיר ולהעמיק במשפחתי .
אני בציפייה לראות מה אגלה ,מה יפתיע אותי ,ירגש אותי ,יגרום לי לגאווה ועוד ...
אילן יוחסין
מצד אימי
מצד אבי
“What’s in a Name?”
Part one:
A. Personal Details My name is Noam Rachel, it is an Israeli name. The meaning of
my name is peaceful. My parents decided to give me because I was very peaceful
and calm. The second name Rachel was given to me by my parents, in the name my
grandmother (my fathers mother)
Behind the Name – the etymology and history of first names Noam
Gender Masculine & Feminine
Usage Hebrew, French
Scripts ( נועםHebrew)
B. date of birth
My date of birth is jan,8th ,2007. I celebrate my birthday every year on January 8th .
Usually , my Family and my friends surprise with a party , my mon and grandma,
organize balloons , snacks, music . After that I go with my immediate family to a
restraint and my brothers bring me little presents. That is a special night for me
. I was born in Holon, in Wolfson hospital. I was the first child for my parents. I
weighted 3.2 kilos when I was born. My height was 70cm. My mother tells me that I
was born like snowhite, my skin was very soft and white.
My mother was in labor a long time (more that 48 hours) until I came out. My
zodiac sign is Capricorn the features of my sing :
1. ambition- that is describing me , because I am very ambitious andI want to
succeed in everything that I do- I want to succeed in school in my dancing contest
and when I grow up I want to be a great layer.
2. 2.Another feature is responsibility - I am very responsible -I never forget thing
that I have to do always do my homework and my chores , and I even can babysit
for mt 2 year old brother.
3. Another feature is organization- I am very organized, I plan everything ahead,
my closet is clean and organize and so is my books and notebooks.
Part two ;
I am Noam Rachel Ben Simon I'm 12 years old I go to Mekif het school in amat
class. My teachers name is Adi. I have 3 brothers -Ely, Eden and Koren my favorite
sport is to dance, and my favorite food is pasta. I love to hang out with my friends.
My hobbies
My hobby is to dance. I started dancing when I was 6 years old. I like to dance
because I feel free and it's fun I dance once a week in a studio with my girlfriends or
in my house alone. We have special close for the dancing and we must were it.
Junior high school
go to mekif het school. I really like it, I met lots of new friends, and I still have one
friend from my elementary school, my teachers name is Adi, and she is amazing.
She cares about all the students and she helps us with everything that we need. Also
she is very organized, and telling us everything in advance. feel very happy and safe
in my new school. I am surrounded with great friends and great teachers. I wish to
myself to have great friend forever, and I will become a successful lawyer.
Grandmothers and grandfathers
Parent 1:
Name: Rotem
Date of birth: 28-10-1981
Place of birth – Israel
Mom - Name-Yehudit
Date of birth -02-04-1960
Place of birth Israel
dad- First name- Moshe
Date of birth- 27-11-1958
Place of birth- Morocco
Parent 2:
Name- David
Date of birth -09-04-1976
Place of birth – Israel
mom- Name- Rachel
Date of birth -01-11-1956
Place of birth- Israel
dad- Name- Moti
Date of birth - 1.1.1953
Place of birth -Morocco
MY GRANDMA
My grandmother's name is Yehudit Mazal Tov .Her name Judith is after her
grandmother and her surname means good luck.She loves her name and did not
change it. My grandmother's story is about her father He emigrated from Turkey to
Israel alone and grew up in Kibbutz Neve Yam .then, he joined the paratroopers and
was wounded in mivza kadesh, and until today he is crippled .it is very sad. My
grandmothers nickname is Judith, her mother chose it for her .she loves it, and
thinks that it is very cool and young. My grandmother was born in Israel and raised
in gaffe. She had a great childhood, and she celebrated a small bat mitzvah in a
restaurant, with a few neighbors and immediate family, because she was the only
girl (she has two brothers). My grandmother always bakes burekas with cheese .
"לכל איש יש שם -"...הערכה חלופית בספרות
א .מלא את הפרטים הבאים :
שם :נועם ,קראו לי נועם מכיוון שהייתי קטנה הייתה מאוד שלווה ורגועה ונועם זה מילה
נרדפת לשלווה .
גובה1.52 :
הומור5 :
נוף אהוב :שקיעה
מזל :גדי
חבר קרוב :אריאל סלמן
החטא הנורא ביותר לדעתי :לרצוח ,לבגוד.
משאלה פרטית :להגשים את החלום שלי .
את מי אני אוהבת :את המשפחה שלי ,את החברים שלי ,וכל מי שאני בקשר איתו.
תחביבים :ריקוד ,לצאת עם חברים.
תקופת שנה אהובה :קיץ.
תוכנית טלוויזיה אהובה :יומני הערפד ,היא התוכנית האהוב עלי מכיוון שהיא תוכנית על
יצורים על טבעיים .
חלק ב -התייחסות לשיר
.1שם הינו משהו חשוב ,משהו שמאפיין אותך ,משהן שמשקף את מהותך ,את מי שאתה ,
ואתה מה שאתה מאמין בו מייצג אותו .השם של האדם הוא משהו משמעותי ביותר ,ובדרך
כלל משקף ומתאים לזהותו של האדם.
.2שם משפחה -שם משפחתו שעימו האדם נולד מתוקף אביו ואימו.
שם המשפחה שלי הוא בן סימון
בעזרת השם -השם היו אחד השמות בו אנו מכנים את אלוהים .כשאדם משתמש צירוף בעזרת
השם זה אומר שהוא מאמין שאלוהים ,ומקווה שבעזרתו יצליח במשימתו.
אח שלי הקטן צפוי לעבור ניתוח בקרוב ,ובעזרת השם יעבור אותו בהצלחה ,עם החלמה
מהירה.
דבר בשם עצמך – כשאדם משתמש בצירוף הנ"ל ,הוא מתכוון לזה ,שידבר על דעותיו ,אך
איינו בהכרח מייצג דעות של אחרים .
.3הפזמון החוזר בשיר הוא "לכל איש יש שם" .
המשוררת רוצה להדגיש ,שלכל מקום שאם הולך ,ה"שם" שלו הוא שונה .למשל -בבית אולי
יש לו שם חיבה ,אבל בקרב חברך הם קוראים לך בשמך הרגיל ,או בכלל משתמשים בשם
משפחתך ,כי יש ילד נוסף עם שם כמו שלך .
.4אריג-בד
כתליו -ביתו ,מקום הנוחות שלו .
כמיהתו -רצון עז ,השתוקקותו .
.5נותני שמו של האדם על פי השיר "לכל איש יש שם" הינם למעש הסמלים ,תכונות ,מקומות,
עבר ,יופי החיצוני ,התנהגותו .הסמלים הראשונים בשיר הוא האלוהים שאחראי על עצם
קיומו ועל זמן הולדתו .הסמל הנוסף הוא ההורים אשר חשבו והחליטו על השם של הנולד,
סמל נוסף הוא קומתו -הגובה שלו ,ואופן חיוכו -האופי שלו .סמל נוסף הוא האריג -אילו
בגדים נוהג ללבוש ,וההרים -המקומות אליו הגיע במסע חייו ,סמל נוסף -הוא המזל – באיזה
מזל הוא נולד ע"פ הכוכבים .סמל נוסף -שכניו ,כלומר האנשים המכרים בסביבתו שהכיר
במהלך חייו .סמל נוסף -חטאיו – מעשים רעים שעשה בחייו .סמל נוסף – כמיהתו -משהו
שהוא מאוד חושק בו ורוצה אותו בכל מאודו .אפילו לשונאיו-אנשים שהוא פחות אוהב,
ואוהביו אנשים שהוא אוהב ומעריך גם הם משפעים על משמעות שמו.
סמלים נוספים -חגיו – כיצד חוגג את החגים ובאיזו אוירה ,מלכאתו -במה הוא עוסק ,ועונות
השנה -באיזו עונה בשנה נולד ,ואיזו עונה הוא הכי אוהב.
גם לים יש השפעה ,וגם באופן בו הוא מת.
חקרו את שמכם-
.1שמי הפרטי הינו נועם .משמעות השם הינה רוגע שלווה.
.2ההורים שלי בחרו את השם שלי .אבא שלי החליט שאמא תבחר את השם ,כי אמא קצת
סבלה והיה לה הריון קשה , ,אז הוא פרגן לה ואמר לה לבחור לבד .אמא התלבטה מאוד בין
שתי שמות .אבל ברגע שנולדתי ,תינוקת לבנה וצחה שאוהבת לישון המון היא החליטה שזה
השם שמתאים לי .אבא שלי התחבר לשם וזהו שמי ואני שמחה ואוהבת אותו .
.3יש לי המון כינויים -.כינוי אחד – נו נו כי יש לי סבתא אמריקאית וכך היא מכנה שאותי
סבתא של השנייה קוראת נועמקה ,ואמא שקוראת לי נונה.
.4לא ,אף פעם לא חשבתי לשנות את שמי
.5כן מקור שם משפחתי הוא בן שמעון במרוקו.
לכל איש יש שם -זלדה
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם
שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיוורונו
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים ,ונתן לו מותו.
.3שנות חיי הראשונות
התחלתי ללכת בגיל שנה וחייכתי וצחקתי כבר בגיל 3חודשים .אמא מספרת שהייתי נורא
ערנית ולא אהבתי לישון.בגיל שנה וחצי כבר דיברתי המון גם בשפות :ספרדית – אקווה
(מים) ,אנגלית – ,עברית – המילה האהובה עליח הייתה די ! אם היו מעצבנים אותי
הייתי אומרת דיי!
הייתה לי עגלה עם בובה שהייתי מאוד אוהבת לשחק איתה ,שאח שלי נולד אהבתי
לשים אותו בעגלה ולהסתובב בית .לי ולאח שלי היה חדר משחקים בבית היינו אוהבים
לשחק ביחד במשחק כזה של צורות .הייתי ילדה ראשונה להורים שלי אז תמיד פינקו
אותי והעסיקו אותי .אני ואמא היינו הולכות לחוג שקוראים לו ממי אנד מי ומבלות זמן
איכות ביחד.
לי ולאחי הייתה מטפלת ספרדית שבגללה ידעתי קצת ספרדית והיא מאוד אהבה אותי
ואת אחי .אמא זוכרת אותי שילדה מאוד פעילה ושובבה.
היה לי חדר ארונות ואמא הייתה מלבישה אותי כמו בובה הכול תואם -הסרט לראש ,
הנעליים לגרביים והחולצה למכנס ,ממש כמו נסיכה קטנה .הזכרון הכי חרוט שכולם
זוכרים זה שאף פעם לא ישנתי לא הייתי נרדמת לא ביום ולא בלילה .ההורים שלי היו
מטיילים איתי שעות שארדם ועד שנרדמתי לאחר חצי שעה התעוררתי .
לי ולאח שלי הייתה מסיבת יומולדת לי שנתיים ולו שנה גדולה הביאו לי את דורה ולאח
שלי את מיקי מאוס .פחדתי מדורה כי היא הייתה קצת גדולה .היו מלא אנשים היה אירוע
מיוחד וכיפי
.4זכרונותיי הראשונים
הזכרון שאני זוכרת מהגן זה את הגננת שלי ,אני ממש אהבתי אותה ואפילו ראיתי אותה
מלפני שנה ...עוד זכרון זה שהייתה לי בגן חברה מאוד טובה ,רומי היינו חברות ממש
טובות עד כיתה ד ,היא עזבה את הבית ספר בגלל מעבר דירה אך אנחנו מנסות לשמור
על קשר.
חוויה משפחתית שהכי זכור לי זאת הבת מצווה שלי ,אני זוכרת שתכננו אטתה חודשיים
לפני ,ממש התרגשתי מההכנות ובעיקר מהיום עצמו באותו יום הייתי לחוצה שמחה
ובעיקר התרגשתי ,כל המשפחה באה והחברים נהנתי ממש מהריקוד ,השיר ,לרקוד
עם החברים והמשפחה היה כיף.
אני זוכרת שאהבתי ממש לרקוד עוד מגיל קטן עד היום בגיל שבע הייתי בחוג בלט ,ואז
בגיל 8בערך נרשמתי עם חברות טובות שלי מהיסודי נויה עדן ומאיה לחוג היפ הופ לירי
ובלט היה לנו ממש כיף .בגיל 10התקבלנו ללהקת היפ הופ ביחד עד גיל .12
היה לי אוסף מדבקות ,קניתי מין קלסר ממש גדול ומילאתי אותו בכל המדבקות שהיו לי
בצהרון היינו ( אני והילדים ) מחליפים מדבקות בינינו שנגמרה התקופה של האוסף
הבאתי את הקלסר לאח שלי הקטן .
שהייתי בת 11אני וסבתא שלי טסנו לאמריקה ביחד אני זוכרת שהטיסה הייתה בחופש
הגדול בשתיים לפנות בוקר ,שהגענו לשדה תעופה הייתי צריכה להפרד מההורים שלי
לקצת יותר מחודש בכיתי ממש אבל זה עבר לי עלינו על המטוס לניו יורק ,ממש
התרגשתי .שהגענו ,נכנסנו למלון ולחדר .היינו בכל מיני מקומות :בפארק ,ובמקום שיש
בו מלא מתקנים מגניבים ,היינו במסעדות ,שופינג ,ובחנות ממתקים ענקית .הספק יפה
לשלושה ימים .לאחר מכן טסנו למיאמי בקליפורניה לבית של סבתא שלי .בקרנו במלא
מקומות :מוזאונים פארקים שונים ,חניות ,מסעדות ועוד ...לאחר חודש של כיף חזרתי
הביתהב .
אירוע מיוחד שהייתי בו זה תחרות ארצית בריקוד הלהקה הייתה מאוד לחוצה ,עלינו על
הבמה ומשהו השתחרר רקדנו וניהנו לא האמנו שנזכה אך בסופו של דבר זכינו ,מקום
ראשון בזכות הזכייה הייינו אמורות לטוס לתחרות עולמית אך בגלל גילנןו לא טסנו חוויה
שלא אשכח ..י .
.5והילד הזה הוא אני -.....הערכה חלופית העברית .
הקטע בו בחרתי הוא " כשם שאין שני פרצופים שווים-כך אין שתי דעות שוות .אתה סובל
את פרצופו של חברך – סבול גם את דעתו השונה מדעתך " מאת הרב מקוצץ .קטע זה
אומר שלמרות שלאנשים יש דעות שונות מדעותיך ,לא חייב להסכים איתם אך עדיין
צריך לקבל את דעותיהם ולתת להם במה .בחרתי בקטע זה מכיוון שאני מאוד מסכימה
איתו ,וחושבת שצריך לקבל את דעותיו של האחר והשונה ממך ,כמו שהרב מקוצץ אמר,
אם אני סובלת פרצוף שונה משלי אני צריכה גם לסבול דעה שונה משלי ולקבל אותה .
לפי דעתי מה שהופך אדם לייחודי על פי הקטע שבחרתי זה הדעות שלי ,המחשבות שלו
והרצונות שלו .מכיוון שלכל אחד מחשבות משלו ,רצונות משלו ,ודעות משלו וכך הוא
ייחודי .הייתי מגדירה את עצמי כאדם ייחודי .המאפיינים הייחודיים לי הם :רכושנות –
אני מאוד רכושנית לדברים שלי ,כריזמה – אני יכולה לפנות אל ליבם של אנשים להשפיע
עליהם ( דעותיהם ,מחשבותיהם ועוד )...יש לי יכולות שכנוע .יצרתיות – חושבת מחוץ
לקופסא ,ולא בצורה רגילה ,מסודרת – אני אוהבת שהכל אצלי מסודר ומאורגן ,זמנים ,
עבודות למינהם ועוד , ...פתיחות – פתוחה לרעיונות חדשים ,דעות שונות ועוד, ...
חיוביות – אני בן אדם מלא אנרגיה
.6בת מצווה
הפרשה שקוראים בתאריך היומולדת שלי היא פרשת ויגש ,היא מתחילה בפרק מ"ד
פסוק י"ח ומסתיימת במ"ז פסוק כ"ז .הפרשה הקודמת הסתיימה ברגע של מתח :האם
יילקח בנימין מאחיו ,ויישאר אצל יוסף? יהודה ניגש להציל את בנימין :הוא מתחנן בפני
יוסף שישחרר את בנימין ,ואומר כי חיי אביהם בסכנה אם לא יוחזר הילד בשלום
לביתו .יוסף מתרגש מדבריו ,פורץ בבכי ,ואז מגלה להם כי הוא יוסף .הוא מבקש מהם
.לשוב לארץ כנען וקרוא ליעקב לבוא למצ ַר ִים
כששומע יעקב את הבשורה שיוסף חי ,הוא יורד למצ ַר ִים,
והמשפחה מתאחדת ומתגוררת בארץ גושן .באותו הזמן הרעב
בארץ מצ ַר ִים גובר ויוסף מוכר לעם המצרי מהמזון שנאגר ,וזאת
תמורת תשלום .אך עם הזמן גם הכסף של העם המצרי נגמר,
ותמורת אוכל מוכרים התושבים את כל אשר להם ,עד שקונה
יוסף גם את אדמותיהם .אני מתחברת לעניין המשפחתיות ,איך
שהם דואגים אחד לשני .
.7סדנאות בני מצווה – "להב
לצערי ,הייתי חולה שהיה את הסדנאות ,ולא זכיתי לקחת חלק .אך לפי מה ששמעתי
מחבריי לכיתה הבנתי ממה שהם אמרו שהיה להם כיף ,והם למדו המון .
.8מחויבות בת מצווה – דאגה וסיוע לקרוב משפחה
סבתי החורגת עשתה עלייה לישראל מארצות הברית בשנת , 2012היא על תה לארץ
בעקבות חזרתם לארץ של הורי -אני ואחי הקטן .הפרידה הייתה לה קשה ,ואז הייתה בת
63ויצאה ממעגל העבודה .היא אישה מדהימה וטובת לב ומאז שהיא כאן הורי דואגים לה
לכל מה שהיא צריכה .כשבגרתי וגדלתי היא הייתה מאוד מעורבת בחיים שלי ,שואלת
לשלומי ומזמינה אותי אליה לארוחות צהריים מפנקות ,לטיולים בקניון יחד עם החברות
שלי (שאגב מאוד אוהבות אותה ) ובילויים לייליים משובחים יחד עם האחים שלי ..בזמן ל
אחר עלייתה נולד לי אח קטן ,ועוד אחד נוסף לפני כשנתיים .ראיתי שההורים שלי מאוד
עסוקים ושאין להם זמן לטפל בזמן בכל מה שסבתא שלי צריכה .כהתחלתי להיות
עצמאית מואוד עסוקה בעקבות הלימודים והריקודים והחברים – קיבלתי החלטה .אני
אעזור לסבתא שלי עם הקניות ,התרופות וכל הסידורים שאני יכולה .וכך מדי שבוע – אני
מתקשרת לסופר השכונתי ודואגת שהקניות יגיעו אליה .סבתי איננה דוברת עברית וכן
אני מתרגמת את הרשימה מאנגלית לעברית .ודואגת שהקניות יגיעו .פעם בשבוע אני
מגיעה לביתה לשבת ,להעביר איתה זמן איכות .בדרך כלל אני מכינה לה עוגה שהיא
מאוד אוהבת (עוגת שמרים ) ואז אנחנו מבלות בזמו איכות שהוא רק שלנו .היום סבתי
בת , 73בריאה ושמחה .כשהיא צריכה תרופות היא מכינה לי את הניירות והמרשמים
הנחוצים ,ואני אוספת את התרופות מבית המרקחת .אני מרגישה ממש טוב עם עצמי
שיש משהו שאני יכולה לעשות עבורה ,אחרי כל השנים שהיא עשתה המון דברים למעני (
עזבה את ארצות הברית ,תמיד עזרה לי ופינקה אותי) הרגשתי שזה הזמן שלי לתת
בחזרה .בתקופת הקורונה נאלצתי לבקש עזרה שוב מההורים כי אסור היה לי לצאת
מהבית ,אבל ממתינה ומקווה שהשגרה תחזור לעצמה ואוכל להמשיך לעזור לה באהבה
גדולה.
פרק ג – המשפחה הגרעינת
אמא שלי – רותם בן סימון 28.10.1981
אמא שלי נולדה בשנת 1981ביפו לאמא שלה יהודית מזל טוב ולאבא שלה משה ביטון .
אמא ואבא שלה בחרו את השם כשהיו בדרך לבית חולים – וראו שלט עם חברת ביטוח
רותם .שניהם אהבו מאוד את ה והחליטו שזה שם שמתאים גם לבן וגם לבת .לימים הם
גילו שרותם הוא שם של צמח מדברי מצוי מאוד בישראל .בעיקר באזור הנגב .שם החיבה
של אימי הוא רותמוש – כולם ככולם קוראים לה כך .אמא שלה המציאה את הכינוי וכך
קוראים לה עד היום כל המשפחה הקרובה – דודים שלי ,דודים שלה וגם הסבתא שלה .
תה hלאמא שלי יש שלושה אחים – נופר מתן ולקסי .יש לציין כי במהלך ילדותה ( כשהי
בת שלוש) חוותה טרגדיה קשה .הוריה ,יהודית ומשה ,נפרדו התגרשו ואביה עזה את
.ביום שלמחרת הודיע שהוא עבר לגור בפלורידה שבארצות הברית ,אבל הארץ בין לילה
הבטיח שישוב לראותה .לאחר כשלוש שנים אמה נישאה מחדש -לראובן ויחד הם הביאו
מתן ונופר.
ולגבי לקסי היא נולדה אחרי שנים ארוכות והיא ביתו של משה (הסבא שלי ) .היא
מתגוררת בארצות הברית וכשאנחנו טסים לארצות הברית אנחנו נפגשים כולנו .היא בת
17ולכן היא ואני כמעט חברות
בית הספר
.אמי למדה בבית ספר יצחק שדה בבת ים
בית הספר היה מאוד טוב אבל לאמי היו קשיי הסתגלות מאוד גדולים .כשהגיע הזמן
לעלות לכיתה א הייתה הולכת לבית הספר בלית ברירה ובוכה המון עד שהיו באים לקחת
אותה .לאחר כשלושה חודשים המצב נרגע אימי הרגישה בנוח בבית הספר רכשה
חברים וחברות וצלחה מאוד בלימודים .כשהייתה ילדה היא סבלה מאוד מדימומים
מהאף .חוויה זכורה מאוד הייתה כאשר נפגשו כל חברי הכיתה אחר הצהריים לשחק
בכדור ,הכדור פגע בפניה של אמא שלי במקרה וכמויות אדירות של דם התחילו לרדת
מאפה .היא הייתה מתגוררת מאוד קרוב לבית הספר ,וכל הכיתה ליוותה אותה הביתה
לביתה של אמא שלי שתטפל בה בעקבות הפגיעה .כל חברי הכיתה רצו לתת יד ולעזור .
בסך הכול אמי אהבה את בית הספר ,הייתה ילדה מקובלת ואהובה .
גיל ההתבגרות
אמי מאוד מתגעגעת לתקופת ההתבגרות .היא למדה בתיכון שזר בת ים .היה נחשב
לתיכון טוב .אמי לא חגגה בת מצווה מסורתית .אבא שלה הגיע לכבוד יום הולדתה ה-
12והחליט לאסוף את המשפחה הקרובה ולחגוג במסעדה נעימה .אורח החיים היה כלכך
שונה מהיום .הסגנון לבוש היה פשוט יותר ,בעיקר ג'ינסים קרועים וחולצות גזורות,
סניקרס ונעלי מרטינס .היינו חווים את גיל ההתבגרות ברחובות העיר .מבלים המון
בגינות הציבוריות ,בחוף הים והמון מדורות גיטרות מחצלות על החוף .החיים היו
פשוטים ולא היינו פוחדים כמעט משום דבר .הקשר עם החברים היה הדוק מאוד – שינה
אחד אצל השני (אפילו אם לא היה מקום ) המון חופש ,מוזיקה באנגלית בעיקר להקות
רוק גדולות גאנז אנד רוזס ,מטאליקה ,וקצת אביב גפן .לא הייתי שייכת לארגון מסוים ..
רק הייתי בחוג ריקוד ג'אז שלקחתי אז מאוד ברצינות .אירוע אחד זכור לי במיוחד כי
השתתפנו באירועי פתיחת המכביה וצולמו בטלוויזיה .אמי לא זוכרת באיזו שנה זה היה
.
לא הייתה לנו התארגנות מיוחדת .אך הייתה גינה מסוימת ששם היו יושבים מדי לילה כל
החבר'ה ,קונים ארטיקים ומיץ קפוא ומעבירים שם המון זמן בדיבורים וצחקוקים וקצות
הפרעות לשכנים .בערבי שישי היינו יוצאים לדיסקוטקים ומבלים עד השעות הקטנות של
הלילה .חוויה זכורה לי היא שיצאנו למועדון בת"א שאז אביב היינו רק שתי בנות ,הלכנו
לכיוון המועדון ומישהו חטף לנו את התיק ולקח משם את הכול .כעבור ימים נמצא התיק
על ידי המשטרה ושם נמצא הכול חוץ מכמה מאות שקלים .משהו שדאמי מציינת הוא
שאז לא היה נהוג לשתות אלכוהול בכלל עד לגיל 18לפחות .
משפחה
יש לאימי שלוש אחים ואחיות .
אחותה נופר נולדה בבית החולים וולפסון בחולון בתאריך 22.12.1988
אחיה מתן נולד בבית החולים וולפסון בתאריך 03.04.1994
ולקסי אחותה מאביה בלבד ,נולדה בפלורידה 11.10.2003
זכורה לי במיוחד חוויה אחת
SWEET SIXTEEN
כשמלאו לי 16שנים אבא שלי החליט לעשות חגיגה גדולה עבורי .הוא הזמין את כל
החברות ושלי למסעדה יפה בתל אביב ,המסעדה הייתה מקושטת בפרחים ובבלונים
ורודים .היום זה לא ממש נחשב סיפור גדול אבל אז לא הייתה ממש מודעות לגיל הזה
וזו נחשבה למסיבה מיוחדת ומפוארת .
החגים היו בעיקר בבתי סבתי תקווה .היא הכינה הכל עבורנו ואירחה אותנו בקביעות .
כל החגים חגגנו אצלה בבית עם סבי ושאר הדודים ובני הדודים היה תמיד בית קטן
וחמים .סבתי הייתה תמיד מכינה קציצות פרסה כמעט בכל חג .
היינו מרבים לצאת לטיולים לאילת במסגרת הטיולים ממקום עבודתה של אימי .
כמו כן כל שנה ביולי ואוגוסט הייתי עוזבת את החברים חברות אחים ואחיות ונוסעת
לראות את אבי שהיה חי בפלורידה .אילו היו טיולים מדהימים ,עם" תתי טיולים"
לאורלנדו מקסיקו ניו יורק לאס וגאס וקליפורניה כל קיץ ראיתי מקומות מדהימים ויפים
ומעניינים בחברת משפחתו של אבי אחיו נשותיהם וילדיהם .בהחלט חוויה מיוחדת
כמעט בכל קיץ בימי ילדותי .המאכל האהוב עלי בילדותי הוא שניצל וצי'פס .אגב זה
המאכל האהוב עלי עד היום .
נישואין
פגשתי את בעלי כשהייתי בת . 20בדיוק איבדתי את סבתי היקרה וחזרתי מטיול ארוך
בארצות הברית הפגישה הייתה מקרית בהחלט .הוזמנתי לחתונה של בני משפחה
וחיפשתי לצבוע ולעשות פאן לפני האירוע .הספר הקבוע שלי היה סגור ולכן חיפשתי
מספרה אחרת באיזור .המספרה של בעלי הייתה פתוחה והוא קיבל אותי ומאז הפכתי
ללקוחה קבועה.
התחתנו ב 9.9.2004 -באולם אירועים ברחובות שנקרא שמיים כחולים .לאולם הוזמנו כ-
900אורחים ואורחים רבים הגיעו מארצות הברית – אבא שלי ,החברה שלו בזמנו ,
אשתו השנייה ג'ודי ביטון ,ודודים שלי והילדים שלהם .החתונה הייתה מאוד שמחה
ותוכננה בקפידה לאורך שנה שלמה.
לימודים ועבודה
בסיום בצבא התחילה אימי ללמוד מנהל עסקים במכללה למנהל בראשון לציון.
ההתמחות הראשית שלה הייתה שיווק .התחום עניין אותה מאוד .לאחר סיום לימודי
הקדשתי מספר שנים לטובת גידול ילדי ועזבתי את הארץ יחד עם בעלי לקראת חיים
חדשים בארצות הברית .שם הקדשתי את זמני לטובת הילדים שהיו אז קטנים מאוד
.כעבור כשלוש שנים החלטתי לחזור לארץ עם בעלי והתחלתי לעבוד בחברה שוודנט ,
חברה שמשווקת ומוכרת חומרים וציוד דיגיטלי למרפאות שיניים בישראל .בתחילה
עבדתי במחלקת הנהלת חשבונות ,וכעבור מספר שנים עברתי לקידום מכירות של ציוד
החברה .הנני עובדת שם עד היום כמנהלת מכירות של מחלקת הציוד בחברה.
שירות צבאי
גויסתי לצה"ל בשנת . 1999עשיתי טירונות מקוצרת של 10ימים ואז התחלתי קורס
חובשות בחיל הרפואה .הקורס היה מעשי וגם תאורטי ומאוד מעניין מאתגר וכיפי .שם
הכרתי חברות רבות .עם חלקן אני בקשר עד היום .בסיום הקורס נבחרתי לשרת בבסיס
הטכני של חיל האויר בחיפה .שימשתי רוב תקופת שירותי כאחראית מרפאה בבסיס זה.
השירות הצבאי הינו חוויה שאני שמחה מאוד שלקחת בה חלק ,היה מאוד כיף ,הכרתי
הרבה מאוד אנשים שונים ומגוונים .שוחררתי מחיל האויר בשנת .2001
אני זוכרת בעיקר את העובדה שבגלל שנבחרנו לחיל האויר ,אז עברנו קוקס קצר שכלל
פינוי פצועים בשטח אויב בליווי מסוק .אחת החוויות המטלטלות אך בהחלט הפכה אותה
לחובשת טובה יותר שיודעת לפעול במצבים קשים .בתום הקורס הפכו היא וחבריה
לחובשים מוטסים .
רגעים היסטוריים
שנת 1995נרצח רבין ראש ממשלת ישראל .זה קרה בערב בו אימי חגגה אירוע של
אחת הילדות (מסיבת יום הולדת ) עם כל בני כיתתה ,כשאר לפתע היה מבזק חדשות
שסיפר על כך שראש הממשלה נורה .מהר מאוד דאגה אם החברה לפזר את הילדים
לבתיהם .כעבור שעה קלה ,כאימי הייתה בביתה עם ההורים שלה ,הודיעו על מותו .
היא זוכרת את העצה הבלתי נתפס שחשו כל בני המשפחה .לרגע הפוליטיקה לא הייתה
חשובה ,אלא רק העובדה שראש הממשלה שלנו נרצח.
מלחמת המפרץ- 1990
אימי זוכרת היטב את אירועי מלחמת המפרץ .אז ההורים לא עבדו ,והינו מותקפים
בטילים ארוכי טווח מעיראק המון שעות ביום .היה חדר אטום וכל פעם שנשמעה אזעקה
רצנו לחדר האטום .היינו שומעים רדיו כל הזמן ,כדי לא לפספס אף אזעקה .היא זוכרת
שפחדה מאוד ,הייתה איתה גם סבתה ,וגם אחותה אז הייתה רק בת שנה ,ובכל תפעם
שנשמעה אזעקה היה צורך להכניס אותה למעין מתקן מיוחד כי לא הייתה מסוגלת
לחבוש מסיכה .היו תחושות קשות והמון פחד .אימי פחדה שהטיל יפגע ישר בבית שלה .
אבא שלי – דוד בן סימון נולד ב09.04.1976
אימו של אבי היא רחל ולמרדכי אביו .הוא נקרא על שם סבו שמת בגיל צעיר מאוד .שם
המשפחה שלו בן סימון הוא נגזרת של שם המשפחה המקורי בן שמעון ,שעוברת בעת
עלייתו של אביו לארץ ממרוקו .דוד הוא מלך ישראל ,וסבתא שלי ,אימו ,נהגה בו כך
בדיוק .הכינו של אבי היה דודיקו ,סבתא שלו קראה לו כך כשהיה ילד ,וכולם אהבהו את
השם וקראו לו כך גם ההורים והחברים .מה שמצחיק אותי הוא שלמעשה היום כשחברים
של אבא מגיעים ואבא כבר בן 44ועדיין קוראים לו כך .
הורי אבי :
רחל גרשון נולדה בתאריך01.11.1957 -
ומרדכי בן סימון בתאריך 19.6.1953-
לאבי יש שלוש אחיות הוא השני מבין כולם.
אחותו הבכורה אתי ארביב נולדה ב8.01.1975
אחותו הקטנה דניאלה עטיה נולדה בתאריך 07.11.1978
ואחות אחרונה חביבה קרנית שנולדה בתאריך 16.6.1984
אבי נולד בבית החולים הקריה בתל אביב .וגדל בשכונת המעברה בבת ים.המעברה
הייתה מלאה בצריפים – כל משפחה קיבלה צריף עם חצר קטנה .הילדות הייתה
מדהימה .אימו נתנה לו לצאת לשחק עם כל ילדי השכנים ,אימו לא עבדה והכינה עבורו
ועבור אחיותיו ארוחות מלכים .הוא זוכר במיוחד את ההזהרות שלה מפני נחשים ,היו שן
נחשים בסביבה ,ואנחנו לא פחדנו בכלל.
כעבור מספר שנים עברו אבי ומשפחתו לגור בדירה בבניין .שם היו מספר חדרים ולא
צריף עם חדר אחד .אבי אומר שאז זה היה נראה לו כמו בית מאוד גדול.
בית ספר
אבי התחנך בבית הספר ציפורי בבת ים .עד כיתה ח .הוא זוכר בעיקר את תפילות
הבוקר ,ואת העובדה שבית הספר היה רחוק .אם אביו היה יוצא הוא היה צריך ללכת
ברגל ולכן תמיד היה לחץ בבוקר להגיע בזמן לתפילה .לעולם לא עבדתי בזמן שהייתי
בבית הספר .חוויה שזכורה לי בימי בית הספר היא שעשו לנו אליפות בכדורסל בים
כיתה ח 1-לח 2-ואני קלעתי את סל הניצחון עבור הכיתה שלי .בסיום בית הספר היסודי
עבר לתיכון אורט שפירא ולמד מכונאות רכב .בנוסף מחוץ למסגרת הלימודים למד
ספרות .
גיל ההתבגרות
את גיל ההתבגרות אבי עבר במסגרת בית ספר תיכון "אורט שפירא" בת-ים ,במקביל
למד גם את מקצוע הספרות .בהגיעי לגיל המצוות ,חגגו לי טקס בר מצווה מושקע באולם
אירועים ,עם המון מוזמנים ,חברים ומשפחה .אורח החיים בתקופתי היה בלבוש היה
פופולרי ללבוש חולצות מכופתרות וברמודות ,היו שומעים הרבה זהר ארגוב ,שהיו רוצים
להפגש עם חברים היו הולכים לביתם ומזמינים אותם ובכללי הייתה אווירה טובה בארץ.
בגיל ההתבגרות אבי היה נפגש הרבה עם חבריו לכיתה ולשכבה נהגו לצאת לבלות,
לרקוד ולשמוח ,בבתים ,במסיבות ועוד....
זכרון שאבי זוכר במיוחד שהוא היה הולך עם משפחתו לסבתא שלו כל יום שני וכל
המשפחה המורחבת הייתה נפגשת.
משפחה
לאבי יש שלוש אחיות קרנית ,אתי ודניאלה ,אבי הוא האמצעי .אבי ואחיותיו הם אחים
מאוד מגובשים ,ובכללי הם משפחה שבחגים משל ואירועים מיוחדים תמיד היו ביחד ,
ותמיד נהגו לרקוד ולשמוח ,אימו הייתה מכינה הרבה מאוד אוכל ולארח הרבה אנשים
באהבה לביתה ,ולעשות ארוחות מגוונות ולשמוח טוב כמו שהם יודעים .אבי זוכר למשל
בפסח שאימו הייתה מכינה כל מיני מאכלים עם מצות דברים שהיא המציאה ,וביום
העצמאות ,לעשות על האש ,עד היום אנו עושים על האש ביום העצמאות .שאבי היה
ילד המאכל האהוב עליו שאימו הייתה מכינה לו היה
העוגות המיוחדות שהיא עושה ובעצם ,עד היום.
נישואין
פגשתי את אשתי כשהייתי בן 25היא הוזמנה לאירוע
והספר הקבוע שלה היה סגור .היא חפשה מספרה
קרובה ,והגיעה לשלי ,עם הזמן היא נהייתה לקוחה
קבועה שלי .
התחתנו ב 9.9.2004 -באולם אירועים ברחובות
שנקרא שמיים כחולים .לאולם הוזמנו כ 900-אורחים
ואורחים רבים הגיעו מארצות הברית ממשפחתה .את
החתונה ארגנו כבערך שנה .
לימודים ועבודה
שאבי היה עוד בבית הספר ,הוא למד ספרות מחוץ למסגרת הלימודים ,הוא זוכר
שאחרי הלימודים היה הולך לכל מיני סדנאות וקורסים עם אימו שליוותה אותו .שהיה בן
24פתח את המספרה הראשונה שלו בבת ים ,בגיל 28הוא מכר אותה והוריי עזבו
לארצות הברית ,ושם עבד כספר במספרתו של סבא שלי בארצות הברית .שחזר
מארצות הברית עבד כספק שיער ולאחר 4שנים פתח מספרה שוב .הוא הגיע למקצוע
הזה כי יש לו ידיים טובות ,והוא אוהב אסתטיקה .
שירות בצה"ל
שאבי היה בצבא הוא רצה להתגייס כספר ,בהתחלה לא נתנו לו ,אז הוא החליט שאם
הוא לא יהיה ספר ,הוא לא הולך להתגייס והודיע להם .כעבור זמן בסופו של דבר נתנו
לו להיות ספר ,אבי העביר את שירותו בכיף ונתן את כולו.
אחים שלי
אילי-
אילי נולד ב 12.2.2008בארצות הברית במיאמי .שהיה תינוק הייתה לו מטפלת עד גיל
שנתיים ,שחזרנו לגור בארץ .כילדים קטנים ההורים שלי ספרו לי שאני ואילי מאוד
אהבנו לשחק יחד וכל הזמן צחקנו .מאז שאילי היה קטן היה אוהב לשחק כדורגל אז הלך
לחוג עד שעבר לקבוצה שהוא נמצא בה כיום ,גדנ"א .היום אילי בן 12בכיתה ו ואנחנו
עדיין ממש כמו חברים טובים ואוהבים להנות ביחד .אילי הוא ילד מאבי נואוד חכם ,
נחמד ,חייכן וחם.
עדן-
עדן נולד ב 30.8.2011בישראל בבית חולים וולפסון בחולון .שהוא נולד אמא שלי הייתה
צריכה לחזור לעבודה אז דודה שלי טיפלה בו עד שהוא היה בן שנה וחצי .שהיה קטן אהב
לשחק רק בכדור וכבר בגיל מאוד קטן בעט בכדור ושיחק כדורגל .לפני שנתיים היה בחוג
כדוריד ועזב אחרי שנה .לבסוף הצטרך לחוג כדורגל של הפועל ראשון .אני מאוד
אוהבת ואנחנו כל יום ביחד ,אני דואגת לו ותמיד שם בשבילו .היום עדן בן , 8הוא ילד
מתוק ,חכם ,חמוד וחם .
קורן-
קורן נולד ב 3.1.2018בישראל בבית חולים וולפסון בחולון .הייתה לו צהבת והוא נשאר
שבוע בבית חולים לאחר לידתו .הביאו אותו הביתה ביום ההולדת שלי בתור הפתעה ,
מאוד שמחתי .הוא ממש אוהב שמישהו יושב איתו
ומשחק איתו במכוניות צעצוע שלו .אני לפעמים
לוקחת אותו מהגן ומשחקת איתו .קורן הוא ילד
שובב ,חמוד ,ממש אנרגטי וחם.
פרק ד :סבי וסבתי מצד אימי
סבתא יהודית יחיאל
סבתי נולדה בארץ בתאריך 2.4.1960לשם יהודית מזל טוב אף פעם לא שינתה את
שמה ,.קראו לה יהודית על שם סבתה ,היא זוכרת שהייתה יושבת איתה וסבתה הייתה
מלמדת אותה ספרדית .יש לה שני אחים שי ומשה מזל טוב והיא האחות הבכורה .זכור
לה שהיא ומשפחתה היו מטיילים הרבה בצפון הארץ בסופי שבוע ביחד במיוחד בכינרת .
בנוסף בחגים היו חוגגים כל המשפחה הגדולה ביחד .היא זוכרת שכולם היו יושבים
בשולחן ואוכלים יחד ,והיא הכי אהבה לאכול קציצות פרסה של אימה .
סבתי לא עשתה אירוע בת מצווה .שסבתי הייתה בגיל ההתבגרות אורח החיים היה
מבחינת לבוש :היה הולך מאוד בגדים צמודים ,מכנס פדלופון .מוסיקה :שמעו מוזיקה
משנות השבעים .אווירה בארץ :אווירה צברית ישראלית .הייתה גם בצופים עם
חברותיה והן היו עושות פעילויות ומשחקים שונים.
סבתי למדה בבית ספר דוב עוז .החוויה של סבתי מהבית ספר זה שהייתה תלמידה
מצטיינת עם ציונים מאוד טובים ,ושהיו לה הרבה חברים וחברות .
סבתי תחתנה בגיל צעיר בערך שהייתה בת 20עם סבי קוקו (משה ביטון ) .הוא היה
יפה תואר וסבתי מספרת שהיה הבחור הכי מבוקש בבית הספר .הוא היה גדול ממנה
בשנה ,והם גרו בניינים קרובים אחד אל השני .ערב אחד הציע לה לאכול גלידה בנמל תל
אביב ,היא הסכימה ומאז לא נפרדו .כעבור שנתיים התחתנו ,היה זה בתאריך
10.6.1980כשהיא הייתה בת .20לאחר כשנה וחצי נולדה אימי .ואז ,כשאימי הייתה בת
שלוש השניים התגרשו ,וסבי עבר לגור בארצות הברית .
סבתי התחילה את העבודה שלה בסיום הלימודים התיכוניים ,במרץ ,1979בחברת
ביטוח ממשלתית שנקראת קנט .עד היום היא עובדת שם כאחראית מחלקת תביעות של
איזור הצפון.
סבתי לא שירתה שירות צבאי .באותם ימים היה חשוב לה יותר להתחתן ,לעבוד ולהביא
ילדים .אביה של ואימו סבתי נפגע במלחמת יום הכיפורים .אירוע הזה חרוט במוחה כי
אביה היה פצוע כל ימי חייו ,הייתה תמיד הרגשה שבמובן הריגשי לא התגבר על פציעתו.
סבא משה ביטון
סבי משה נולד במרוקו בשנת . 1959השלישי לאחר 2בנות .משה נקרא על שם סבו
(אבא של אביו) .הוא עלה לארץ שהיה ילד בן שלוש ישר לבית קטן עם 2חדרים וסלון
למשפחה בת 7נפשות ביפו .סבי למד בבית ספר מקומי ביפו .המורה שלו טענה שהוא
משוגע ולכן כינתה אותו קוקו ,הכינוי דבק בו ועד הים שם העסק שלו הוא קוקו .
משהו שמאוד זוכר כשהיה ילד הוא שהאחיות הגדולות נאלצו ללמוד ולטפל בבית כי אביו
ואימו הלכו לעבוד המון שעות כל יום במפעל נעליים בתל אביב .בוא זוכר שהיה המון
למטה ,במגרשי המשחקים והכדורגל ,פחות עסק במשימות בית הספר .סיפור מצחיק
שהיה בילדתו זה שאחיו הקטן מאוד אהב חיות ,וכל פעם היה מנסה להביא חתולים
וכלבים ,כמובן שאחיותיו לא היו מאפשרות (גם כך הבית היה קטן וצפוף ) ,אבל פעם
אחת ניסה להכניס חמור ,שזה היה מאוד מצחיק ,והם צוחקים על זה עד היום.
סבי למד בבית הספר תיכון דב הוז יחד עם סבתי .אז חגגו בר מצווה בבית הכנסת ,כי
סבו היה חזן בבית הכנסת בשכונת פיקוס ביפו .אורח החיים היה כיפי ונינוח ,כולם לבשו
מכנסי פדלפון וגידלו שיער אפרו עם משפי שמש גדולים אווירת שנות – ה .60-הוא שיחק
כדורגל עם חבריו אז לא היו חוגים מסודרים כמו היום .לסבי היו 2אחיות גדולות ו 2אחים
קטנים ממנו,כך שהוא אמצעי מבין חבריו .אני זוכר שאז היו חוגגים ימי הולדת משותפים
זאת אומרת היו בוחרים תאריך משותף לכמה מבין האחים וחוגגים עם שולחן ממתקים
ועוגה .אמא שלו הייתה נוהגת להכין קוסקוס בחגים ומופלטה עם תה חם בתוספת נענע.
סבי הכיר את סבתי בבית הספר ,וגם היו גרים קרוב באותה השכונה ונפגשים המון
למטה .הוא אמר שהייתה יפה וחכמה והזמין אותה לגלידה .כעבור זמן קצר התחתנו
השניים .לצערו זה לא החזיק מעמד ,בחר במקצוע ספרות ,
עבד שעות ארוכות ,וסבתי לא אהב את הרעיון הזה .הם לא
הסתדרו על הנושא הזה .ואז החליטו להיפרד והוא עזה
לארצות הברית .פתח שם מספרה ,השתקע שם ,נתן עבודה
להמון ישראלים .עד היום העסק שלו פעיל וקיים בפלורידה.
סבי שירת בצה"ל בתפקיד ש.ג בצריפין .סבי הכיר חברים
רבים בצבא ,ומדי ימי חמישי היו נפגשים ומבלים בעיקר
בלילות הקיץ .
סבתי מצד אבי
סבתא רחל בן סימון
סבתי נולדה בטבריה בתאריך ה 1.11.56לשם רחל גרשון .לסבתי יש שלוש אחים ,
יהודה ,עליקי ,מזל וסבתי היא האחות האמצעית .זכור לה שכל המשפחה הייתה נפגשת
והם היו משחקים חמש אבנים ,קלאס ומשחקים של פעם ...במפגשים אלו אימה של
סבתי הייתה מכינה הרבה אוכל והדבר האהוב על סבתא שלי זה הקציצות פרסה שלה ...
פעם ,לא הייתה חשיבות כל כך גדולה לבת מצווה כמו יום ,אז סבתא שלי עשתה
יומולדת רגילה עם המשפחה המצומצמת .שסבתי הייתה בגיל ההתבגרות אורח החיים
היה חצאיות ושמלות מיני ,מכנס סנטרופז ,היו משחקים קלאס ,חמש אבנים ,קופצים
בחבל ,לא כמו היום שרוב הילדים בטלפון ,האווירה בארץ הייתה אווירה של גיבוש ,
למשל אם היו רוצים להיפגש עם חברים היו הולכים לבתים אחד של השני ומזמינים ,מי
שיכל היה הולך עם שאר החבורה ומי שלא נשאר בבית .
סבתי למדה בבית ספר ויתקין ,החוויה שזכורה לה מהבית ספר שהיו הרבה טקסים והיא
הייתה משתתפת בכולם ,היא מאוד אהבה את האווירה .היא לא עבדה בעבודה כלשהי
שהייתה בבית ספר ,היא אומרת שהייתה מאוד מפונקת אז .כיום היא עובדת בתור
סייעת בגן ,סבתי תמיד הייתה טובה עם ילדים ומאוד אוהבת לטפל בהם ולהיות איתם ,
היא אומרת שזה משמח אותה .
סבתי התחתנה עם סבא שלי שהייתה בת 18בתאריך 4.2.74הוא היה גר איתה באותה
שכונה וכך הם הכירו .
סבתי לא שרתה בצבא בגלל שבדיוק התחתנה
והביאה ילדים .
מצד שמאל סבתא רחל ,צד ימין סבתא גודי (יהודית ) ובאמצע סבתי החורגת גודי.
פרק ה
.1גלגולו של חפץ
במשפחתי מצד סבתי עוברת טבעת ,הטבעת הייתה של סבתא רבתא שלי ז"ל החפץ
נועד ליופי ,ונשמר בכך שסבתא רבתא שלי הביאה אותה לסבתא שלי ,סבתא שלי
העבירה אותה לאמא שלי ,וכנראה שאימי תעביר לי אותה .
.2אב משפחתי
א-ארוחת שישי -המשפחה שלנו הוכלת כל יום שישי לאכול ארוחת שישי אצל סבתי גודי.
ב-בורקסים – בימי שבת בבוקר אנו הולכים לדודה דניאלה לאכול בורקסים.
ג -גולות – שהיינו ילדים קטנים אהבנו לשחק בגולות שיש לסבתי רחל בבית .
ד -דלתא – בחגים סבתא נוהגת לקנות לילדים פיגמות מדלתא.
ה -הללויה – אנו אוהבים את השיר הזה .
ו -ורדים – סבתי גודי מאוד אוהבת פרחים ,הפרח האהוב עליה הוא ורד.
ז -זורעים – שהיינו ילדים היינו זורעים זרעים של פרחים בטו בשבת .
ח -חלות – אני ואימי נוהגות להכין חלות לשבת .
ט -טלפון – אנו נוהגים לשאול לשלומם של בני המשפחה בקבוצת הווצאפ מידי יום.
י -יום העצמאות – ביום העצמאות כל המשפחה מתאספת בפארק קבוע ,אנו עושים על
האש ,ומלחמת ספריי שלג .
כ -כנרת – לפעמים ,משפחתנו הולכת לכנרת בימי שבת .
ל – ליל הסדר – בפסח כל המשפחה מתכנסת (הגדולה) ואנו עושים ליל הסדר יחד .
מ -מלון – בראש השנה אנו נוהגים ללכת למלון באילת .
נ -נקיון – ביום שישי אנו דואגים שהבית יהיה נקי ומסודר לשאר ה שבוע .
ס – סלון – לאחר ארוחת שישי אנו יושבים כולנו בסלון ורואים טלויזיה .
ע -עזרה לאמא – אנו עוזרים לאמא כל יום.
פ -פורים -בפורים כל המשפחה נוהגת להפגש עם התחפושות .
צ-צימרים בצפון – אנו אוהבים ללכת לצימרים בצפון ביחד.
ק -קניון -ואני ובת דודתי אוהבת ללכת לקניון יחד .
ר -ראשון לציון – רוב משפחתי גרה בראשון .
ש -שירים – משפחתנו מאוד אוהבת לשמוע שירים .
ת -תופסת – שהיינו ילדים אהבנו לשחק תופסת כל הבני דודים והדודות.
.3אירוע היסטורי
סבא רבא שלי היה חלק ממלחמת ששת הימים .
הוא היה בן 20שלקח בו חלק .הוא היה בחיל הצנחנים ,ונלחם מלמעלה ,נלחם בשביל
המדינה שלנו .
.4הערכה חלופית-היסטוריה
מצד אבי
המשפחה מצד סבתי המשפחה מצד סבי
שם משפחה :גרשון שם משפחה :בן סימון
פירוש :גרש הוא קיצור של אותו שם .פירוש :נגזר משמו הפרטי של אחד
מקראי מאבות המשפחה
מוצא :יוון מוצא :מרוקו
מקור ומשמעות :מקור מקראי שמו של הבן מקור ומשמעות :ממרוקו ,על שם סבו של
הבכור לוי בן יעקוב סבי.
המשפחה מצד סבתי מצד אימי
שם המשפחה :מזל טוב
המשפחה מצד סבי
פירוש :מזל טוב שם המשפחה :ביטון
מוצאו :טורקיה פירוש :חיים ( גרסה ספדית יהודית )
מקור ומשמעות :טורקיה ,מזל טוב
מוצאו :ספרד
מקור ומשמעות :ספרד ,חיים
שם המשפחה של סבתי מצד אימי:
מזל טוב ,הופיע בטורקיה ,ונדד משם ישר לישראל .
שם המשפחה של סבי מצד אימי:
ביטון ,הופיע בספרד ,לאחר מכן גרמניה אנגליה ומרוקו ומשם לישראל.
שם המשפחה של סבתי מצד אבי:
גרשון הופיע בטוניסיה לאחר מכן ספרד ,יוון מרוקו ומשם לישראל.
שם המשפחה של סבי מצד אבי:
בן סימון הופיע בצרפת ליסבון פורטוגל ומשם לישראל.
סבתא שלי – אמא של אמא שלי -יהודית מזל טוב
נולדה בארץ .בעיר יפו .שכונת יפו ג .היא חיה בשכונה עד שהייתה בת .25מה שמייחד
את יפו – שזו עיר מעורבת יהודים מוסלמים ונוצרים .הייתה לה ילדות מאושרת ,היא
בילתה עם המון חברים ומשפחה במל העיר ,שהיה באותם ימים שוקק חיים .היא הייתה
שומעת כל הזמן את פעמוני הכנסיות ,ואת תפילות המואזין .דמות מוכרת שנולדה בעיר
– חיים רמון חבר הכנסת חיים רמון .כיום למקום עם מסעדות בילוי ובתי קפה ,ישנם
גלידריות וגלריות אומנות רבות באזור.
למדתי מסבתי שפעם היה דו קיום אמיתי .השכנים היו יהודים ,נוצרים ,ומוסלמים .היו
לה חברים אמיתיים ולא הייתה איבה ושנאה .כיום ישנם מאמצים כבירים של עיריית תל
אביב יפו לשקם ולחדש את יפו כמרכז שוקק חיים .שוק הפשפשים הפשפשים הפך
למקום בילוי מועדף ,עם המום בתי קפה ,מסעדות וברים .תיירים רבים מטיילים ביפו
ובסמטאות העיר העתיקה ישנם גלריות אומנות מרהיבות ,גלידריות ושוק קטן .סבתי
נהנית ללכת לשם מדי פעם בימי שבת והמקום מעלה בה זיכרונות יפים.
אבא של אמא שלי -משה ביטון
נולד במרוקו ,בעיר קזנבלנקה .סבי נולד בשנת .1958
סבי משה עלה לארץ בגיל . 3הוא איננו זוכר את ילדותו .הסיפורים שמועברים
במשפחה ,מספרים על ילדות די שמחה ,אמא שלו ואבא שלו היו עובדים במפעל לנעליים
בעיר הגדולה . .היו חיים ומסתפקים במה שיש .אביו היה איש דתי ושימש כחזן בבית
כנסת מקומי .אביו מספר שלעיתים היה מרגיש פחד לכבוש את הכיפה בשבת ץ סבי היה
מצטרף אליו ורוב השבת בילה בבית הכנסת עם שירים ותפילות .הוריו סיפרו שהמלך
בזמנו היה מתנכל ליהודים והחיים עבורם היו קשים מאוד .ולכן החליטו לעלות ארצה עם
סבי יחד עם אחיותיו הגדולות ממנו .חשוב לי לציין כי סבי אינו חי בארץ ישראל .הוא חי
בארה"ב כבר שנים רבות .הוא עזב את ישראל כשאימי הייתה בת שלוש -כלומר לפני 36
שנים .הוא מגיע לביקור מולדת אחת לשנה ואנו מנסים להיפגש עימו כמה שאפשר.
הקשר בינינו טוב ואנחנו מתקשרים באמצעות שיחות וידאו .
למדתי על מרוקו כי לא הייתה כל כך בעד היהודים ,והמשטר היה קשה ,עוד למדתי
שהיה מלך בזמנו ,גם היום יש מלך במרוקו שמו מוחמד השישי .הוא מכהן כמלך משנת
1999ועד היום.
סבתי -אמא של אבא שלי – רחל גרשון .
סבתא שלי נולדה ישראל ,בעיר טבריה .אבא שלה הגיע מיוון ועבד במחלקת התברואה
של העירייה בעיר טבריה .כשהייתה קטנה כבת שנתיים הוא הצליח למצוא עבודה אחרת
בעיריית תל אביב .הם גרו בשכונת שפירא .הוא היה עובד בתחום – הברזל .לאחר מכן
רכש משאית ,ואז השתתף במכרזים לפינוי אשפה ,הוא פיתח את העסק וצלח מאוד.
סבתי זוכרת ילדות מאושרת עם המון משחקים אחר הצהריים ,עם המון חברים .אמא
שלה הייתה מארחת את החברים דודים ומשפחה .כל שבת הייתה שמחה גדולה עם המון
אוכל ושפע.
המון מפורסמים נולדו בעיר תל אביב ,ביניהם -רוני מילוא שימש בעבר כראש עיריית תל
אביב ,וכיום עוסק בפוליטיקה ,ראש הממשלה בינימין נתניהו ,בה סבתי גדלה .לא ידעתי
שסבתי נולדה בטבריה ,והיא היחידה שמספרת שחיו בשפע ולא בדוחק.
סבא שלי – אבא של אבא שלי – מרדכי בן סימון
סבי מוטי נולד במרוקו ,בעיר מרקש .זו הייתה עיר מרכזית וגדולה ,הם גרו בבית צמוד
קרקע .אביו היה תופר את בגדי המלך .אמא שלו הייתה עוזרת לו במלאכת התפירה ,
ומגדלת את ששת ילדיה .העיר מרקש יפה ומרשימה וסבי נוהג לבקר שם מדי פעם .לא
ידעתי שהם אינם עלו מרצונם ,הם הוברחו באישון לילה .הסיבה לכך הייתה
עצם יהדותם .המסע לארץ היה ארוך .הם יצאו ממרקש בשעת לילה מאוחרת ,ונסעו
באוטובוס לעיר תנג'יר .משם הפליגו בספינה לעיר גיבלרטר שבספרד .הם נאלצו להמתין
שם כשמונה ימים .וטסו משם לעיר מרסיי שבצרפת .הם שהו במרסיי כעשרה חודשים
בעקבות מחלת אביו .בהמשך הפליגו בספינת פלמינה לנמל חיפה בישראל .כל משפחתו
של סבי הגיעה אל הסוכנות היהודית שהורתה להם לעלות על אוטובוסים לכיוון באר
שבע .בדרכם לשם אחד הנוסעים חש ברע וביקש לרדת מהאוטובוס .משפחתו של סבי
גם ירדה שם הם פגשו מכרים שאמרו להם לבקש להגיע לעיר בת ים .כעבור זמן מה
נענתה הסוכנות היהודית לבקשתם ,והם עברו לגור במעברה בבת ים .
כעבור שנה וחצי אביו של סבי נפטר ממחלה קשה .סבי למד בבית הספר יצחק שדה בבת
ים ,אך בעקבות מות אביו בגיל צעיר נאלץ לעזוב את הלימודים לטובת פרנסת המשפחה.
עצוב היה לשמוע כי גדל ללא אב לאחר עלייתו ארצה ולא זכה ל ילדות נורמטיבית
בעקבות מות אביו בגיל כה צעיר.
חבר הכנסת דוד לוי נולד במרקש כיום איננו בתחום הפוליטיקה.
אז מה למדתי ?
למדתי הרבה על המשפחה ,למדתי שסבי מורדכי ,גדל ללא אב לאחר עלייתו ,שסבתי
רחל נוךלדה בטבריה ,למדתי מסבי משה ,שמרוקו לא הייתה תמיד בעד יהודים ומסבתי
גודי למדתי שפעם יהודים ,נוצרים ומוסלמים ,היו חיים ביחד ,למרות שהייתי בטוחה
שתמיד המצב היה כמו היום בינינו .
פרק ו -התקווה שלי שונה ,אחרת...
לכל אדם יש תקווה ,שונה ומיוחדת ,אחת שהיא שלו ,זוהי התקווה שלי ...
בראש ובראשונה תקוותי למשפחתי :
אני רוצה למשפחתי רק טוב .
שתמיד יהיו מאושרים ,תמיד יהיו שמחים ,שלא יחסר להם ,שחלומותיהם יתגשמו ,
שיצליחו ויפרחו ,שיהיה להם נחת ושלווה ,שתמיד נהיה מגובשים ושם אחד בשביל השני
ובעיקר שהיו בריאים וחזקים ,וששום דבר בעולם לא יצליח לשבור אותם .
תקוותי לחבריי
אני מאחלת לחבריי אושר ועושר ,בריאות ,הצלחה ,אהבה ,שלא יחסר להם כלום ,
ושחלומותיהם יתגשמו ,שיעסקו במה שהם אוהבים ורוצים לעסוק בו ושכמובן תמיד נהיה
מגובשים כמו שאנחנו היום.
תקוותי למדינה
אני מאחלת למדינה שיפסיקו המלחמות ,שלא תדע עוד צער ,אני מאחלת לה שלום ,
אהבת חינם בין כולם ,שוויון ,שיום אחד נסתכל על השמיים ונראה שמיים כחולים ,בלי
טילים ,שלא נצטרך לחיות בפחד יותר .
תקוותי לעצמי
אני מאחלת לעצמי ,אושר ועושר ,בריאות ,אהבה ,הצלחה ,שלא יחסר לי כלום ,שאני
יעסוק בעתיד במה שאני רוצה ,משהו שאני יאהב ,שאני יצליח בלימודים ובכללי בחיים,
שאשמור על קשר טוב עם המשפחה ,החברים וכל האוהבים שלי .
פרק ז -סיכום
אני מאוד נהנתי בתהליך כתיבת עבודת השורשים .נינתי מאוד לשוחח על המשפחה
וכולם השתתפו בשמחה .
תחילה ,חשבתי שאני יודעת הכול על משפחתי והעבודה לא תחדש לי כלום ,אך ככל
שחקרתי יותר ויותר על משפחתי ,ראיתי תמונות ,שמעתי זיכרונות והבנתי שיש הרבה
סיפורים שאני לא יודעת ,דברים חדשים על אבי ,אימי ,סבי וסבתי משני הצדדים ,חלק
מהמידע ריגש אותי ,חלק גרם לי לתחושת גאווה ולמדתי על חייהם של בני משפחתי
הרבה מעל מה שציפיתי ,תודה שהייתה לי את הזכות לעשות את העבודה הזאת ,לעצור
שנייה ולהיכנס עמוק למשפחתי ,אני בטוחה שיום אחד אראה אותה בגאווה לילדיי.