17בני ָאׁ ֵשרִ :י ְמ ָנהִ ,יְׁש ָווהִ ,יְׁש ִוויְ ,ב ִרי ָעה ו ֶש ַרח אחותם .בני בריעהֶ :ח ֶבר ו ַמ ְל ִכי ֵאל
18אלה צאצאי ִזלפה ,השפחה שנתן לבן ללאה בתו .אלה הבנים שילדה זלפה ליעקב וצאצאיהם ,סך
הכול שישה עשר איש.
19בני רחל אשת יעקב :יֹו ֵסף ו ִב ְנ ָי ִמין.
ָ 20אס ַנת בת פֹוטי ֶפ ַרע כוהן אֹון ילדה ליוסף במצריים את ְמ ַנׁ ֶשה ואת ֶא ְפ ַר ִים.
21בני בנימיןֶ :ב ַלעֶ ,ב ֶכרַ ,אְׁש ֵבלֵ ,ג ָראַ ,נ ֲע ָמןֵ ,א ִחי ,ר ֹאׁש ,מּו ִפים ,חּו ִפים ו ָא ְרד.
22אלה הבנים שילדה רחל ליעקב וצאצאיהם ,סך הכול ארבעה עשר איש.
23בנו של דן :חּוִׁשים.
24בני ַנ ְפ ָת ִליַ :י ְח ְצ ֵאל ,גּו ִניֵ ,י ֶצר וִׁש ֵלם
25אלה צאצאי ִבלהה ,השפחה שנתן לבן לרחל בתו .אלה הבנים שילדה בלהה ליעקב וצאצאיהם ,סך
הכול שבעה איש.
26מספר כל האנשים שבאו עם יעקב למצריים ,כל צאצאיו חוץ מנשות בניו ,היה שישים ושישה איש.
27נוסף על שני בני יוסף שנולדו במצרייםִ ,מספר כל בני משפחת יעקב במצריים היה שבעים.
28ישראל שלח לפניו את יהודה אל יוסף כדי שיסביר לו איך להגיע לגֹוׁ ֶשן .כשהגיעו ישראל ובניו לגושן,
29הכין יוסף את מרכבתו ויצא לקראת אביו .יוסף פגש את יעקב אביו ,חיבק אותו ובכה זמן רב.
"30עכשיו ,אחרי שראיתי שאתה חי" ,אמר ישראל ליוסף" ,אני מוכן למות".
31יוסף אמר ל ֶאחיו ולבני משפחתו" :אלך לפרעה ואומר לו' ,אחיי ובני משפחתי באו אליי מארץ כנען.
32הם רועי צאן כי יש להם עדרים גדולים ,והם הביאו אתם את הצאן והבקר שלהם ואת כל רכושם'.
33אם יקרא לכם פרעה וישאל מה עיסוקכםִ 34 ,אמרו לו' ,אנחנו וגם אבותינו רועי צאן מנעורינו ועד היום'.
כך תאמרו כדי שירשה לכם לגור בגושן ,כי המצרים בזים לרועי צאן".
יוסף מציל את מצריים מרעב
פרק מז
יוסף בא אל פרעה ואמר" :אבי ואחיי באו מכנען עם הצאן והבקר שלהם וכל מה שיש להם ,ועכשיו
הם בגושן"2 .יוסף בחר חמישה מאחיו והציג אותם בפני פרעה.
"3מה עיסוקכם?" ,שאל פרעה את האחים.
"עבדיך רועי צאן ,כמו שהיו אבותינו4 .באנו לגור בארצך לזמן מה כי הרעב בכנען כבד ואין ִמר ֶעה
לצאן שלנו .בבקשה ,הרשה לנו להתיישב בגושן".
"5כל ארץ מצריים לפניך" ,אמר פרעה ליוסף"6 .הושב את אביך וא ֶחיך באזור הטוב ביותר .תן להם
להתיישב בגושן ,ואם אתה יודע שיש ביניהם אנשים מוכשריםַ ,מ ֵנה אותם לטפל בעדרים שלי".
7יוסף הביא את יעקב אביו והציג אותו בפני פרעה ,ויעקב בירך את פרעה.
"8בן כמה אתה?" ,שאל פרעה.
"9מאה ושלושים שנות נדודים עברו עליי" ,השיב יעקב" .חיי היו קצרים וקשים בהשוואה לחיי
אבותיי בימי נדודיהם"10 .יעקב בירך את פרעה ויצא.
51
11יוסף נתן ליעקב אביו להתגורר ב ַר ְע ְמ ֵסס ,האזור הטוב ביותר במצריים ,כפי שציווה פרעה12 .יוסף גם
סיפק מזון ל ֶאחיו ולבני משפחתו בהתאם למספר ילדיהם.
13בכל הארץ לא היה מזון ,ותושבי מצריים וכנען נחלשו בגלל הרעב14 .בתמורה לתבואה שמכר אסף
יוסף את כל הכסף שהיה במצריים ובכנען והעביר אותו לבית פרעה15 .כשאזל הכסף במצריים באו
המצרים אל יוסף וקראו" :תן לנו מזון! כספנו אזל .מדוע ִתראה אותנו מתים?".
"16אם אין לכם כסף תנו לי את הבהמות שלכם ,ותמורתן אתן לכם מזון".
17הם הביאו את הבהמות שלהם ליוסף ,והוא נתן להם מזון תמורת הסוסים ,הצאן ,הבקר והחמורים
שהביאו .במשך שנה סיפק להם מזון תמורת כל הבהמות שלהם18 .כשחלפה השנה ההיא באו אליו בשנה
שאחריה ואמרו לו" :לא נסתיר ממך ,אדו ִני ,שכספנו אזל ואת בהמותינו כבר נתנו לאדו ִני .לא נשאר לנו
דבר מלבד גופנו ואדמתנו19 .מדוע ִתראה אותנו מתים ואת אדמתנו הופכת לשממה? ְקנה אותנו ואת
אדמתנו תמורת מזון .אנחנו ואדמתנו נשתעבד לפרעה ,ואתה תיתן לנו זרעים כדי שנחיה ולא נמות ,וכדי
שאדמתנו לא תהפוך לשממה".
20יוסף קנה עבור פרעה את כל אדמת מצריים ,כי המצרים מכרו את שדותיהם בגלל הרעב הכבד .כך
הפכה כל הארץ לרכוש פרעה21 .יוסף העביר את העם מכל רחבי מצריים לערים22 .רק את אדמת הכוהנים
לא קנה ,כי הם קיבלו מפרעה ה ְקצבה של מזון ולכן לא נאלצו למכור את אדמתם.
23יוסף אמר לעם" :קניתי ֶאתכם ואת אדמתכם עבור פרעה .קחו זרעים ו ִזרעו אותם24 .חמישית
מהיבול תנו לפרעה ואת ארבע החמישיות הנותרות ִשמרו כדי לזרוע בשדה וכדי להאכיל אתכם ,את בני
משפחותיכם ואת ילדיכם".
"25היצלת את חיינו!" ,אמרו" .הלוואי שנמצא חן בעיני אדו ִני .אנחנו מוכנים להיות עבדים של פרעה".
26החוק שקבע יוסף ,לתת לפרעה חמישית מהיבול ,ת ֵקף במצריים עד היום .רק אדמת הכוהנים לא
הפכה לרכוש פרעה.
27בני ישראל התיישבו בגושן שבמצריים ,התבססו והתרבו בה28 .יעקב חי מאה ארבעים ושבע שנה.
במצריים התגורר שבע עשרה שנה29 .כשקרב יום מותו ,קרא לבנו יוסף ואמר לו" :שים בבקשה את ידך
מתחת לירכי והישבע לי שתיטיב אתי ותהיה נאמן לי .בבקשה ,אל תקבור אותי במצריים30 .כשאמות,
קח אותי ממצריים וקבור אותי ליד אבותיי".
"אעשה כדבריך" ,הבטיח יוסף.
"31הישבע לי" ,ביקש ישראל ,ויוסף נשבע .ישראל השתחווה במיטתו.
יעקב מברך את בני יוסף
פרק מח
לאחר זמן מה ֶנאמר ליוסף" :אביך חולה" .יוסף לקח אתו את שני בניו ,את מנשה ואת אפרים.
"2בנך יוסף בא אליך" ,נמסר לישראל .ישראל התחזק והתיישב במיטתו.
3יעקב אמר ליוסףֵ " :אל ׁ ַש ַדי ִנראה אליי בלוז שבכנען ,בירך אותי 4ואמר לי' ,ארבה אותך ,וצאצאיך
יהיו לשבטים רבים .את הארץ הזאת אתן לך ולצאצאיך לעולם'5 .שני בניך ,שנולדו לך במצריים לפני
בואי ,יהיו מעתה לבניי .מנשה ואפרים יהיו שלי כשם שראובן ושמעון שלי הם6 .הבנים שנולדו לך
52
אחריהם יהיו שלך .הם ייקראו על שם אפרים ומנשה ויקבלו אתם חלק בארץ שייתן להם אלוהים.
7כשבאתי מפדן לכנען מתה רחל בדרך ,במרחק מה מ ֶאפ ָרת (בית לחם) .קברתי אותה שם ,בדרך לאפרת".
8אז ראה ישראל את בני יוסף ושאל" :מי אלה?".
"9אלה הבנים שנתן לי אלוהים במצריים" ,ענה יוסף לאביו.
" ָקרב אותם אליי בבקשה ואברך אותם" ,ביקש האב.
10ישראל היה כל כך זקן שלא יכול לראות .יוסף קירב את הבנים אל אביו ,וישראל נשק להם וחיבק
אותם.
"11לא תיארתי לעצמי שאראה שוב את פניך" ,אמר ישראל ליוסף" ,אבל אלוהים ִאפשר לי לראות
אפילו את בניך".
12יוסף לקח את בניו מבין ברכי ישראל והשתחווה על פניו ארצה13 .אחר כך לקח יוסף את שני הבנים,
את אפרים העמיד לימינו ולשמאל ישראל ,ואת מנשה לשמאלו ולימין ישראל ,וניגש לאביו14 .אבל ישראל
שם את יד ימינו על ראש אפרים הצעיר ,ואת יד שמאל הצליב ושם על מנשה הבכור15 .ישראל בירך את
יוסף ואמר" :האלוהים שלפניו התהלכו אברהם ויצחק אבותיי ,שדאג לי כל חיי עד היום16 ,המלאך
שהציל אותי מכל רע ,יברך את הנערים .הם ייקראו על שמי ועל שם אבותיי אברהם ויצחק ,ויתרבו מאוד
בארץ".
17יוסף ראה שאביו שם את יד ימינו על ראש אפרים והדבר לא מצא חן בעיניו .הוא אחז ביד אביו כדי
להעביר אותה מראש אפרים לראש מנשה 18ואמר" :לא אבי ,זה הבכור! שים את יד ימינך על ראשו",
19אבל האב סירב.
"אני יודע בני ,אני יודע ,גם הוא יהיה לשבט וגם הוא יהיה מכובד .אבל אחיו הצעיר יהיה מכובד ממנו
ויהיה ַל ָגדול שבשבטים".
20ביום ההוא בירך אותם ישראל ואמר" :כשאדם מישראל ירצה לברך אדם אחר הוא יאמר' ,יעשה לך
אלוהים כפי שעשה לאפרים ולמנשה!' " .ישראל הזכיר את אפרים לפני מנשה.
"21בקרוב אמות" ,אמר ישראל ליוסף" .אלוהים יהיה ִאתכם ויחזיר ֶאתכם לארץ אבותיכם22 .אני נותן
לך את ְׁש ֶכם שלקחתי במלחמה עם ה ֱאמֹורים .זהו חלק אחד יותר ממה שקיבלו אחיך".
יעקב נפרד מבניו
פרק מט
יעקב קרא לבניו ואמר" :היאספו כדי שאגיד לכם מה יקרה לכם בעתיד.
"2ב ֵני יעקב ,היקבצו ו ִשמעו,
הקשיבו לישראל אביכם.
"3ראובן ,אתה בני הבכור,
הפרי הראשון של כוחי.
היה לך יתרון בכבוד ובכוח.
53
4אך כיוון שהיית כמו מים סוערים
לא יהיה לך יתרון נוסף,
כי שכבת עם אשת אביך
וחיללת את נישואיו.
"5שמעון ולוי אחים הם,
חר ָבם משמשת אותם לאלימות ורשע.
6אינני רוצה להשתייך אליהם,
כי בכעסם הרגו בני אדם,
וכשרצו הטילו מום בשוורים.
7מקולל כעסם כי רב הוא,
וזעמם כי הוא אכזרי.
לכן אחלק אותם בין בני יעקב,
אפזר אותם בין בני ישראל.
"8יהודה ,אותך ישבחו אחיך.
את אויביך תכניע ,ובני אביך ישתחוו לך.
9אתה ,יהודה בני ,דומה לאריה צעיר שחזר מן הטרף,
שרובץ ואיש אינו מעז להפריע לו.
10שרביט השלטון לא יסור מיהודה,
תמיד יהיה לו בן שימלוך,
עד שיבוא ִׁשיֹלה,
ושבטים ישתחוו לו.
11את ה ַע ִיר שלו יקשור לגפן,
ואת בן האתונות שלו לגפן משובחת.
את בגדיו יכבס ביין,
ואת לבושו במיץ ענבים.
12עיניו יהיו כהות מיין,
ושיניו בהירות מחלב.
"13זבולון יגור ליד חוף ים,
ליד נמל שאניות עוברות בו,
וגבולו יגיע עד צידון.
"14יששכר חזק כמו חמור הרובץ בין גדרות הצאן.
15כש ִיראה שהמקום שהוא מתגורר בו טוב
54
והארץ נעימה,
ישעבד עצמו
ויהפוך לעבד.
"16דן יפעל כמושל לטובת עמו,
כאחד משבטי ישראל.
17דן יהיה כמו נחש בדרך,
כמו שפיפון ַבשביל
המכיש את הסוס בעקביו,
והרוכב נופל לאחור.
18אני בטוח שתציל אותי ,ה'.
"19גד ,גדוד ירדוף אחריו,
אך הוא יתקיף את הגדוד מאחור.
"20לאשר יהיה מזון בשפע
והוא יספק מעדנים למלך.
"21נפתלי דומה לאיילה חופשייה,
נותן ולדות יפים.
"22ענף פורה יוסף,
ענף פורה השתול על מעיין,
וענפיו מטפסים על החומה.
23יו ֵרי חיצים ישנאו אותו,
יתקפו אותו ו ִירו בו.
24אך קשתו יציבה,
וזרועותיו חזקות
כי ה' ,אלוהי יעקב,
רועה ישראל וסלעו ,מחזק אותן.
25אלוהי אביך יעזור לך
ו ֵאל ׁ ַש ַדי יברך אותך
בברכות מהשמים שמעל
ובברכות מהתהום שמתחת,
בברכות שדיים מלאים חלב ובהרבה ילדים.
26ברכות אביך גדולות מברכות אבותיי
55
ומגיעות מעבר לקצה הגבעות הנצחיות.
אלה הברכות שיבואו על יוסף,
השונה מ ֶאחיו.
"27בנימין יהיה כמו זאב טורף.
בבוקר יאכל את טרפו,
ובערב יחלק ממנו לאחרים".
28כל אלה שנים עשר שבטי ישראל .זה מה שאמר להם אביהם כשבירך כל אחד מהם בברכה משלו.
29יעקב ציווה על בניו" :בקרוב אמותִ .קברו אותי ליד אבותיי במערה שבשדה ֶעפרון החיתי30 ,במערה
שבשדה המכפלה ,מול ַממ ֵרא שבכנען ,השדה שקנה אברהם מעפרון החיתי כדי שישמש לו לחלקת קבר.
31שם נקברו אברהם ושרה אשתו ,יצחק ורבקה אשתו ,ושם קברתי את לאה32 .זה השדה וזו המערה אשר
בו ,שנקנו מבני ֵחת".
33יעקב סיים לצוות על בניו היכן לקבור אותו ,נשכב על המיטה ומת.
קבורת יעקב
פרק נ
יוסף השליך את עצמו על אביו ,נשק לו ובכה2 .אחר כך ציווה על הרופאים ששירתו אותו לחנוט את
גופת אביו ,וכך עשו3 .מלאכת החניטה נמשכה ארבעים יום ,אך המצרים התאבלו על יעקב שבעים יום.
4כשעברו ימי האבל שלח יוסף שליחים לפרעה" :בבקשה מכם ,דברו אל פרעה בשמי ו ִאמרו לו'5 ,אבי
השביע אותי כשעמד למות וביקש שאקבור אותו בארץ כנען .עכשיו אני מבקש ממך רשות לעלות לכנען
ולקבור את אבי .אחר כך אשוב לכאן'".
"6ע ֵלה לקבור את אביך כפי שהשביע אותך" ,אמר פרעה.
7יוסף עלה לכנען כדי לקבור את אביוִ .אתו עלו שרי פרעה וכל המכובדים מבית פרעה וממצריים8 .גם
כל בני משפחת יוסף ,כל ֶאחיו וכל בני משפחת אביו עלו לכנען .רק הילדים ,הצאן והבקר נשארו בגושן.
9גם מרכבות ופרשים עלו אתו .השיירה הייתה גדולה10 .כשהגיעו לגֹו ֶרן ָה ָא ָטד שבעבר הירדן ,התאבלו שם
אבל גדול וכבד מאוד .שבעה ימים ערך יוסף אבל לאביו11 .הכנענים תושבי הארץ ראו את האבל בגורן
האטד ואמרו" :זהו אבל כבד למצריים" ,לכן נקרא המקום שמעבר לירדן ָא ֵבל מצריים.
12בני יעקב עשו לאביהם כפי שציווה עליהם13 :הם נשאו אותו לכנען וקברו אותו במערה שבשדה
המכפלה ,מול ממרא ,שקנה אברהם מ ֶעפרון החיתי לחלקת קבר14 .אחרי שקבר יוסף את אביו ,חזר
למצריים עם ֶאחיו ועם כל האנשים שעלו אתו לקבור את אביו בכנען.
15לאחר שמת אביהם ,פחדו אחי יוסף כי חשבו" :אם יוסף שונא אותנו הוא עלול להשיב לנו רעה על
כל הרעה שעשינו לו".
56
16הם שלחו שליח ליוסף וציוו עליו לומר" :אביך הורה לנו לפני מותו לומר לך'17 ,בבקשה סלח לא ֶחיך
על הפשע ועל החטא שלהם כאשר השיבו לך רעה על טובה' .כעתְ ,סלח בבקשה לעבדי אלוהי אביך על
הפשע שלהם".
יוסף בכה כששמע את דבריהם18 .האחים ניגשו ליוסף ,נפלו לפניו ואמרו" :נהיה עבדיך".
"19אל תפחדו!" ,השיב יוסף" .האם אני במקום אלוהים? 20אמנם חשבתם ל ָהרע לי ,אך אלוהים הפך
זאת לטובה כדי לעשות את מה שהוא עושה היום וכדי להציל רבים21 .אל תחששו .אספק את כל צורכיכם
ואת צורכי ילדיכם" .יוסף ניחם את ֶאחיו ועודד אותם.
22יוסף ובני משפחת אביו התיישבו במצריים23 .יוסף חי מאה ועשר שנה וזכה לראות את הדור השלישי
של צאצאי אפרים .גם בני ָמ ִכיר בן מנשה נולדו כשיוסף עדיין היה בחיים.
"24בקרוב אמות" ,אמר יוסף ל ֶאחיו" .אלוהים יהיה ִאתכם ויעלה ֶאתכם מהארץ הזאת אל הארץ
שהבטיח בשבועה לאברהם ,ליצחק וליעקב"25 .אחר כך השביע יוסף את ֶאחיו" :אלוהים עוד יעזור לכם.
כשיעשה זאתַ ,העלו מכאן את עצמותיי".
26יוסף מת כשהיה בן מאה ועשר .אחרי שחנטו את גופתו שמו אותה בארון קבורה במצריים.
57