בריאת העולם
פרק א
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ2 .הארץ הייתה חסרת צורה וסדר ,חושך שרר על פני
תהום ,ורוח אלוהים ריחפה על פני המים.
היום הראשון
3אלוהים אמר" :יהי אור!" ,והאור נוצר4 .האור מצא חן בעיני אלוהים ,והוא הבדיל בין האור לבין
החושך5 .לאור קרא אלוהים יום ולחושך קרא לילה .בא הערב ובא הבוקר -יום אחד.
היום השני
6אלוהים אמר" :יהי ָרקיע בתוך המים כדי להבדיל בין מים למים!"7 .אלוהים עשה את הרקיע והבדיל
בין המים שמתחת לרקיע לבין המים שמעליו ,וכך היה8 .אלוהים קרא לרקיע שמים .בא הערב ובא
הבוקר -היום השני.
היום השלישי
9אלוהים אמר" :ייאספו המים שמתחת לשמים למקום אחד כדי שהיבשה תיראה!" ,וכך היה.
10ליבשה קרא אלוהים ארץ ולמים שנאספו קרא ימים .מה שאלוהים עשה מצא חן בעיניו.
11אלוהים אמר" :תצמיח הארץ צמחייה ,צמחים שונים בעלי זרעים ועצי פרי שונים שבפרותיהם
זרעים!" ,וכך היה12 .הארץ הצמיחה צמחייה ,צמחים שונים בעלי זרעים ועצי פרי שונים שבפרותיהם
זרעים .מה שעשה אלוהים מצא חן בעיניו13 .בא הערב ובא הבוקר -היום השלישי.
היום הרביעי
14אלוהים אמר" :יהיו ְמאֹורֹות בשמים כדי להבדיל בין היום לבין הלילה וכדי לציין את הזמנים ,את
עונות השנה ,את החגים ,את הימים ואת השנים15 .המאורות יהיו בשמים כדי להאיר את הארץ!" ,וכך
היה16 .אלוהים עשה את שני המאורות הגדולים :את ה ָמאור הגדול למשול ביום ,ואת המאור הקטן
למשול בלילה .גם את הכוכבים עשה17 .אלוהים שם את המאורות בשמים כדי להאיר על הארץ18 ,למשול
ביום ובלילה ולהבדיל בין האור לבין החושך .מה שעשה אלוהים מצא חן בעיניו19 .בא הערב ובא הבוקר -
היום הרביעי.
היום החמישי
20אלוהים אמר" :יתמלאו המים בבעלי חיים ,ועופות יעופפו בשמים ,מעל פני האדמה!"21 .אלוהים
ברא את חיות המים הגדולות ,את כל חיות המים השונות ואת כל העופות השונים בעלי הכנף .מה שעשה
אלוהים מצא חן בעיניו22 .אלוהים בירך אותם ואמר" :התרבו ומלאו את מי הים ,והעופות ִירבו בארץ".
23בא הערב ובא הבוקר -היום החמישי.
היום השישי
24אלוהים אמר" :תוציא הארץ בעלי חיים שונים ,בהמות ,חרקים ,זוחלים וחיות בר שונות!" ,וכך
היה25 .אלוהים עשה את חיות הבר השונות ,את הבהמות השונות ואת החרקים והזוחלים השונים .מה
שעשה אלוהים מצא חן בעיניו.
26אלוהים אמר" :נעשה אדם שיהיה דומה לנו וישלוט בדגי הים ,בעופות ,בבהמות ,בכל הארץ ובכל
החרקים והזוחלים שעל פני האדמה"27 .אלוהים ברא את האדם בדמותו ,בדמות אלוהים ברא אותו .הוא
ברא אותם זכר ונקבה28 .אלוהים בירך אותם ואמר" :התרבו ומלאו את הארץִ ,כבשו אותה ו ִשלטו בדגי
הים ,בעופות ובכל החרקים והזוחלים שעל פני האדמה29 .אני נותן לכם למאכל את כל הצמחים בעלי
הזרעים שעל פני האדמה ואת כל העצים המניבים פרי שבתוכו זרעים30 .גם כל החיות ,העופות ,החרקים
והזוחלים ,כל היצורים החיים על פני האדמה ,יאכלו מהצמחים ומהירק" ,וכך היה31 .כל מה שעשה
אלוהים מצא חן בעיניו מאוד .בא הערב ובא הבוקר -היום השישי.
היום השביעי
פרק ב
השמים והארץ וכל אשר בהם הושלמו2 .ביום השביעי סיים אלוהים את מה שעשה ושבת מכל מלאכת
הבריאה3 .אלוהים בירך את היום השביעי והקדיש אותו לעצמו כי בו שבת מכל מלאכת הבריאה.
4אלה קורות השמים והארץ בזמן שנבראו.
כאשר עשה ה' אלוהים את השמים ואת הארץ5 ,לא היו בארץ צמחי בר כי ה' אלוהים עדיין לא הוריד
גשם על הארץ ולא היה אדם שיעבוד את האדמה6 .אדים שעלו מן הארץ ִהשקו את האדמה.
7ה' אלוהים יצר את האדם מעפר האדמה .אחרי שנפח בו רוח חיים ,היה האדם ליצור חי.
גן עדן
8ה' אלוהים נטע גן בעדן שבמזרח ושם בגן את האדם שיצר9 .ה' אלוהים הצמיח מן האדמה כל מיני
עצים יפים שפרותיהם טובים למאכל .בתוך הגן צמחו גם עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע.
10מעדן יצא נהר ש ִהשקה את הגן ומשם התפצל לארבעה נהרותֵ 11 :שם האחד ִפיׁשֹון ,הוא הנהר שהקיף
את כל ארץ ה ֲח ִווי ָלה12 ,שהיו בה זהב משובחְ ,בדֹו ַלח ואבני ׁשֹו ַהם@ֵ 13 .שם הנהר השני ִגיחֹון ,הוא הנהר
שהקיף את כל ארץ כּוׁשֵ 14 .שם הנהר השלישי ִחי ֶד ֶקל ,והוא הנהר שזרם ממזרח ל ַאׁשּור .הנהר הרביעי היה
ְפ ָרת.
15ה' אלוהים שם את אדם בגן עדן כדי שיטפח את הגן וישמור עליו"16 .מכל עצי הגן מותר לך לאכול",
ציווה ה' על אדם"17 ,רק מעץ הדעת טוב ורע אל תאכל ,כי כאשר תאכל ממנו תמות".
האישה
2
18ה' אלוהים אמר" :לא טוב לאדם להיות לבדו .אעשה לו ֵע ֶזר שיתאים לו"19 .ה' אלוהים יצר מן
האדמה את כל חיות הבר ואת כל העופות .הוא הביא אותם אל אדם כדי לראות אילו שמות ייתן להם.
מאז נקראו בעלי החיים בשמות שנתן להם אדם20 .אדם נתן שמות לכל הבהמות ,לעופות ולכל חיות הבר,
אך לאדם לא נמצא עזר שיתאים לו21 .ה' גרם לאדם להירדם .כשישן אדם ,לקח ממנו ה' אלוהים את
אחת מצלעותיו וסגר את המקום בבשר22 .מהצלע שלקח ברא ה' אלוהים את האישה והביא אותה אל
אדם.
"23הפעם זוהי עצם מעצמותיי ובשר מבשרי!" ,אמר אדם" .נקרא לה אישה ,כי היא נלקחה מהאיש".
24לכן על האיש לעזוב את אביו ואת אמו ולדבוק באשתו ,והשניים יהיו לאחד25 .אדם ואשתו היו
עירומים ולא התביישו.
החטא ועונשו
פרק ג
הנחש ,שהיה ערמומי מכל החיות שעשה ה' ,אמר לאישה" :אף על פי שאלוהים אמר' ,אל תאכלו מכל
עצי הגן'"...
"2מפרי עץ הגן מותר לנו לאכול!" ,אמרה האישה"3 ,אך מפרי העץ שבאמצע הגן אמר לנו אלוהים' :אל
תאכלו ממנו ואל תגעו בו כדי שלא תמותו'".
"4לא תמותו!" ,אמר הנחש לאישה"5 .אלוהים יודע שביום שתאכלו מפרי העץ ייפקחו עיניכם ואז
תהיו כמו אלוהים ,תדעו מה טוב ומה רע".
6פרי העץ נראה לאישה טעים ויפה .היא גם ראתה שהוא יכול לתת חכמה .האישה לקחה מהפרי,
אכלה ממנו ,נתנה לבעלה שהיה ִאתה ,וגם הוא אכל7 .עיני השניים נפקחו והם הבינו שהם עירומים .הם
תפרו בגד מעלי תאנה ולבשו אותו למותניהם.
8כששמעו אדם ואשתו את קול אלוהים שהתהלך בגן בשעות הקרירות של היום ,התחבאו מפניו בין
עצי הגן.
"9איפה אתה?" ,קרא אלוהים לאדם.
"10שמעתי את קולך בגן ונבהלתי .ידעתי שאני עירום ,לכן התחבאתי" ,השיב אדם.
"11מי אמר לך שאתה עירום?" ,שאל אלוהים" .האם אכלת מהעץ שציוויתי עליך לא לאכול ממנו?".
"12האישה שנתת לי ,היא שנתנה לי מפרי העץ ,ואכלתי ממנו" ,השיב אדם.
"13מה עשי ְת?!" ,פנה אלוהים לאישה.
"הנחש פיתה אותי ואכלתי" ,אמרה האישה.
14ה' אלוהים פנה אל הנחש ואמר" :כיוון שכך עשית ,מקולל אתה מכל הבהמות ומכל חיות הבר .כל
חייך תלך על גחונך ותאכל עפר15 .אגרום לשנאה בינך לבין האישה ובין הצאצא שלך לבין הצאצא שלה.
הוא יפגע בראשך ואתה תפגע ב ֲע ֵקבֹו"16 .לאישה אמר" :כאבים רבים אביא עלייך בזמן הריונך ,ואת בנייך
תלדי בכאב .את תרצי מאוד את בעלך ,והוא ימשול בך"17 .לאדם אמר" :כיוון ששמעת בקול אשתך
ואכלת מפרי העץ שציוויתי עליך לא לאכול ממנו ,האדמה מקוללת בגללך .כל ימי חייך תאכל ממנה
3
בכאב18 .היא תצמיח לך קוצים ודרדרים ,ואתה תאכל את עשבי הבר19 .יהיה עליך להתאמץ ולהזיע כל
חייך כדי להשיג מזון ,עד שתשוב אל האדמה שממנה נלקחת ,כי מעפר באת ואל עפר תשוב".
20אדם קרא לאשתו ַח ָווה כי היא הייתה ֵאם כל חי21 .ה' אלוהים עשה לאדם ולאשתו כותנות עור
והלביש אותם.
"22האדם נה ָיה כמו אחד מאתנו" ,אמר ה' אלוהים" .עכשיו הוא יודע מה טוב ומה רע .אסור שייקח
גם מפרי עץ החיים ,שמא יאכל ממנו ויחיה לעולם".
23ה' אלוהים גירש את אדם מגן עדן כדי לעבוד את האדמה שממנה נלקח24 .אחרי שגירש את האדם,
הציב ה' אלוהים ממזרח לגן עדן את המלאכים ואת החרב הלוהטת והמתהפכת כדי לשמור את הדרך
לעץ החיים.
קין והבל
פרק ד
אדם שכב עם חווה אשתו והיא הרתה וילדה בן .היא קראה ל ֵבן ַק ִין כי אמרה" :קניתי [קיבלתי] איש
מאלוהים"2 .אחר כך ילדה חווה את ֶה ֶבל ,אחיו של קין .הבל היה רועה צאן וקין היה עובד אדמה.
3כעבור ימים רבים הביא קין קרבן לאלוהים מפרי האדמה4 .גם הבל הביא קרבן ,את הצאן
המשובחות ביותר שהיו לו .אלוהים קיבל ברצון את קרבנו של הבל5 ,ואילו את קרבנו של קין דחה .הדבר
הכעיס והעציב את קין.
"6למה אתה כועס? למה אתה עצוב?" ,שאל ה' את קין"7 .הלוא אם תעשה את הטוב ,ייסלח לך ,אך
אם לא תעשה את הטוב ,החטא אורב לך .החטא רוצה בך אך אתה יכול למשול בו".
8קין דיבר עם הבל אחיו .כאשר היו השניים בשדה התנפל קין על אחיו והרג אותו.
"9איפה הבל אחיך?" ,שאל ה' את קין.
"אינני יודע .האם אני השומר של אחי?" ,השיב קין.
"10מה עשית?!" ,אמר אלוהים" .דם אחיך זועק אליי מן האדמה11 .לכן אני מביא עליך קללה ומגרש
אותך מהאדמה שפתחה את פיה ולקחה ממך את דם אחיך12 .כאשר תעבוד את האדמה ,היא לא תיתן לך
יבול .נודד תהיה בארץ".
"13זהו עונש כבד מדי" ,אמר קין"14 ,גירשת אותי מאדמתי וגם מהשגחתך .כאשר אנדוד בארץ ,כל מי
שימצא אותי ירצה להרוג אותי".
15על כך השיב לו ה'" :אנקום שבעתיים בכל מי שיהרוג את קין".
ה' שם על קין אות כדי שמי שימצא אותו לא יהרוג אותו16 .קין עזב את המקום והתיישב בארץ נֹוד
שממזרח לעדן.
צאצאי קין
17קין שכב עם אשתו ,והיא הרתה וילדה את ֲחנֹוְך .קין בנה עיר וקרא לה חנוך על שם בנו18 .חנוך הוליד
את ִעי ָרד ,עירד הוליד את ְמחּו ָי ֵאל ,מחויאל הוליד את ְמתּוׁ ָש ֵאל ,מתושאל הוליד את ֶל ֶמְך19 .למך לקח לו
4
שתי נשים ,שם האחת ָע ָדה ,ושם השנייה ִצי ָלה20 .עדה ילדה את ָי ָבל .הוא היה הראשון שגר באוהל ורעה
עדרים21 .שם אחיו יּו ָבל .הוא היה הראשון שניגן בכינור ועוגב@22 .צילה ילדה את תּו ַבל ַקין .הוא ָי ַצר
כלים מ ָא ָרד ומברזל .לתובל קין הייתה אחות ושמה ַנ ֲע ָמה.
23למך אמר לנשותיו" :עדה וצילה ִשמעו בקולי ,נשות למך הקשיבו לדבריי .הרגתי איש כיוון שפגע בי.
24אם נקמת קין הייתה פי שבעה ,נקמת למך תהיה פי שבעים ושבעה".
25אדם שכב שוב עם אשתו ,והיא ילדה בן .חווה קראה לבן ׁ ֵשת כי אמרה" :אלוהים ׁ ָשת [נתן] לי בן
במקום הבל שקין הרג".
26גם לשת נולד בן והוא קרא לו ֱאנֹוׁש .בימי אנוש החלו להתפלל לה'.
פרק ה
זהו סיפור תולדות ָא ָדם .כשברא אלוהים את אדם ,הוא עשה אותו בדמות אלוהים2 .אלוהים ברא
אותם זכר ונקבה ,בירך אותם וקרא להם אדם.
3כאשר היה אדם בן מאה ושלושים ,נולד לו בן בדמותו והוא קרא לו ׁ ֵשת4 .אחרי שהוליד אדם את שת,
הוא חי שמונה מאות שנה ונולדו לו עוד בנים ובנות5 .אדם מת כשהיה בן תשע מאות ושלושים.
6כאשר היה שת בן מאה וחמש ,הוא הוליד את ֱאנֹוׁש7 .אחר כך חי שת עוד שמונה מאות ושבע שנה
ונולדו לו עוד בנים ובנות8 .שת מת כשהיה בן תשע מאות ושתים עשרה.
9כאשר היה אנוש בן תשעים ,הוא הוליד את ֵקי ָנן10 .אחר כך חי אנוש עוד שמונה מאות וחמש עשרה
שנה ונולדו לו עוד בנים ובנות11 .אנוש מת כשהיה בן תשע מאות וחמש.
12כאשר היה קינן בן שבעים ,הוא הוליד את ַמ ֲה ַל ְל ֵאל13 .אחר כך חי קינן עוד שמונה מאות וארבעים
שנה ונולדו לו עוד בנים ובנות14 .קינן מת כשהיה בן תשע מאות ועשר.
15כאשר היה מהללאל בן שישים וחמש ,הוא הוליד את ֶי ֶרד16 .אחר כך חי מהללאל עוד שמונה מאות
ושלושים שנה ונולדו לו עוד בנים ובנות17 .מהללאל מת כשהיה בן שמונה מאות תשעים וחמש.
18כאשר היה ירד בן מאה שישים ושתיים ,הוא הוליד את ֲחנֹוְך19 .אחר כך חי ירד עוד שמונה מאות
שנה ונולדו לו עוד בנים ובנות20 .ירד מת כשהיה בן תשע מאות שישים ושתיים.
21כאשר היה חנוך בן שישים וחמש ,הוא הוליד את ְמתּוׁ ֶש ַלח22 .אחרי שהוליד חנוך את מתושלח הוא
התהלך עם אלוהים במשך שלוש מאות שנה .באותן שנים נולדו לו עוד בנים ובנות23 .חנוך חי שלוש מאות
שישים וחמש שנה24 .באחד הימים ,כשהתהלך עם אלוהים ,נעלם לפתע כי אלוהים לקח אותו.
25כאשר היה מתושלח בן מאה שמונים ושבע ,הוא הוליד את ֶל ֶמְך26 .אחר כך חי מתושלח עוד שבע
מאות שמונים ושתיים שנה ונולדו לו עוד בנים ובנות27 .מתושלח מת כשהיה בן תשע מאות שישים ותשע.
28כאשר היה למך בן מאה שמונים ושתיים ,נולד לו בן29 .הוא קרא לבנו ֹנ ַח ואמר" :הוא ינחם אותנו
על הקשיים שעבודת האדמה גורמת לנו בשל קללת ה'".
30אחר כך חי למך עוד חמש מאות תשעים וחמש שנה ונולדו לו עוד בנים ובנות31 .למך מת כשהיה בן
שבע מאות שבעים ושבע.
32אחרי שהיה נח בן חמש מאות ,הוא הוליד את ׁ ֵשם ,את ָחם ואת ֶי ֶפת.
נח
5
פרק ו
כאשר החלו בני האדם להתרבות ונולדו להם בנות2 ,ראו בני האלוהים שבנות האדם יפות ולקחו מהן
נשים כרצונם3 .אז אמר ה'" :לא לעולם תשכון רוחי באדם ,משום שהוא גם בשר .הוא יחיה מאה ועשרים
שנה".
4באותם ימים וגם אחרי כן היו בארץ נפילים שנולדו לבנות האדם מבני האלוהים .אלו הם הגיבורים
המפורסמים של ימי קדם.
5ה' ראה שבני האדם עושים מעשים רעים בארץ ושכל תוצאות מחשבותיהם רעות תמיד6 .הוא הצטער
שעשה את האדם והיה עצוב"7 .אשמיד את האדם שבראתי" ,אמר ה'" ,אותו ואת הבהמות ,את החרקים
והזוחלים ואת העופות ,כי אני מצטער שעשיתי אותם"8 .אבל עם נח עשה ה' חסד.
9אלה קורות נח :נח היה איש צדיק ותמים בתקופתו .הוא התהלך עם אלוהים10 .שלושה בנים נולדו
לו :שם ,חם ויפת11 .בני האדם עשו את הרע בעיני אלוהים ,והארץ התמלאה אלימות ורשע12 .אלוהים
ראה שהארץ מושחתת ושכל היצורים בארץ עושים מעשים רעים13 ,ואמר לנח" :החלטתי להשמיד את כל
היצורים החיים בארץ כי בגללם התמלאה הארץ אלימות ורשע .אני עומד להשמיד אותם ואת הארץ.
14ע ֵשה לך תיבה מעץ גֹו ֶפר@ ו ַחלק אותה לתאיםְ .מרח אותה בזפת מבפנים ומבחוץ15 .אלה המידות
שלפיהן תעשה את התיבה :מאה וארבעים מטר אורך ,עשרים ושלושה מטר רוחב ושלושה עשר מטר
וחצי גובה16 .עשה לתיבה גג משופע שיסתיים מלמעלה בשטח ישר שרוחבו עשרים וחמישה סנטימטר .את
הפתח עשה ב ִצדהְ .בנה בתיבה קומות ,ראשונה ,שנייה ושלישית17 .אני עומד להביא מבול על הארץ כדי
להשמיד כל יצור חי מתחת לשמים .כל אשר בארץ ימות18 ,אך אתך אכרות את בריתי .היכנס לתיבה עם
בניך ,אשתך ונשות בניך19 .הבא אל התיבה זכר ונקבה מכל בעלי החיים ,כדי שיישארו אתך בחיים20 .מכל
סוגי העופות ,מכל סוגי הבהמות ומכל סוגי החרקים והזוחלים יבואו אליך שניים כדי שיישארו בחיים.
21אסֹוף אל התיבה גם מכל סוגי המאכלים כדי שיהיה לך ולכל האחרים מה לאכול"22 .נח עשה הכל כפי
שציווה עליו אלוהים.
המבול
פרק ז
אלוהים אמר לנח" :היכנס עם כל בני ביתך אל התיבה כי אותך ,הצדיק בדורָך ,בחרתי2 .מכל
הבהמות הטהורות קח שבעה זוגות ,זכר וזוגתו .מהבהמות שאינן טהורות קח זוג אחד ,זכר וזוגתו3 .גם
מהעופות קח שבעה זוגות ,זכר ונקבה ,כדי שאף סוג לא ייעלם מעל פני האדמה4 ,כי בעוד שבעה ימים
אוריד גשם על הארץ במשך ארבעים יום וארבעים לילה ואשמיד את כל מה שבראתי"5 .נח עשה את כל
מה שציווה ה'.
6נח היה בן שש מאות כאשר החלו מי המבול לרדת על הארץ7 .הוא נכנס לתיבה עם בניו ,אשתו ונשות
בניו כדי להינצל מ ֵמי המבול8 .מהבהמות הטהורות ,מהבהמות שאינן טהורות ,מהעופות ומכל החרקים
והזוחלים שעל פני האדמה 9באו אל התיבה זוגות זוגות ,זכר ונקבה ,כפי שציווה אלוהים על נח.
6
10כעבור שבעה ימים החלו מי המבול למלא את הארץ11 .כאשר היה נח בן שש מאות ,בשבעה עשר
בחודש השני ,פרצו מי התהום ונפתחו השמים .מים רבים ירדו משמים12 .במשך ארבעים יום וארבעים
לילה ירד גשם על הארץ13 .באותו יום נכנסו לתיבה נח ,בניו -שם ,חם ויפת ,אשתו ושלוש הנשים של בניו.
ִ 14אתם נכנסו כל סוגי בעלי החיים ,מכל סוגי הבהמות ,מכל סוגי החרקים והזוחלים ,מכל סוגי העופות -
מכל הציפורים ומכל בעלי הכנף15 .זוגות זוגות באו אל נח מכל בעלי החיים ונכנסו לתיבה16 .זכר ונקבה
באו ,כפי שציווה אלוהים .לאחר מכן סגר ה' את התיבה מאחורי נח.
17ארבעים יום היה מבול על הארץ .המים התרבו ונשאו את התיבה ,והיא התרוממה מעל הארץ18 .פני
המים עלו עוד והתיבה צפה עליהם19 .המים המשיכו לעלות עוד ועוד עד שכיסו את כל ההרים הגבוהים
אשר מתחת לשמים20 .גובה המים הגיע לשבעה מטרים מעל ראשי ההרים21 .כל בעלי החיים שהיו על
הארץ מתו -העופות ,הבהמות וכל החרקים והזוחלים שעל פני האדמה .גם כל בני האדם מתו22 .כל יצור
חי שהיה ביבשה מת23 .אלוהים השמיד כל חי ,מאדם ועד בהמה ,כולל חרקים ,זוחלים ועופות .כולם
הושמדו .רק נח וכל מי שהיה אתו בתיבה נשארו24 .המים כיסו את הארץ במשך מאה וחמישים יום.
סוף המבול
פרק ח
אלוהים זכר את נח ואת כל בעלי החיים והבהמות שהיו אתו בתיבה .הוא העביר רוח על הארץ והמים
שקטו2 .מעיינות מי התהום נסגרו .גם השמים נסגרו והגשם שירד משמים פסק3 .המים שכיסו את הארץ
נסוגו בהדרגה .כעבור מאה וחמישים יום ירדו פני המים4 .בשבעה עשר בחודש השביעי נחה התיבה על
הרי ֲא ָר ַרט.
5עד החודש העשירי הלכו המים ופחתו .באחד לחודש העשירי נראו ראשי ההרים6 .כעבור ארבעים יום
פתח נח את חלון התיבה שעשה 7ושילח את העורב .העורב עף הלוך ושוב עד ש ָיבשּו המים מעל פני הארץ.
8לאחר מכן שילח נח את היונה מהתיבה לראות אם היו פחות מים על האדמה9 .היונה לא מצאה מקום
להניח את כף רגלה כי המים עדיין כיסו את כל הארץ ,לכן שבה אל התיבה .נח הושיט את ידו ,לקח אותה
והביא אותה אליו אל התיבה10 .הוא חיכה עוד שבעה ימים ושוב שילח את היונה מהתיבה11 .היונה חזרה
לעת ערב ועלה זית רענן בפיה .אז הבין נח שהמים פחתו12 .לאחר שחיכה עוד שבעה ימים שילח נח את
היונה פעם נוספת .הפעם לא שבה אליו היונה13 .כאשר היה נח בן שש מאות ואחת ,באחד לחודש
הראשון ,לא נותרו עוד מים על פני הארץ .נח הסיר את מכסה התיבה וראה שהאדמה י ֵבשה.
14בעשרים ושבעה לחודש השני ָיבשה הארץ15 .אז דיבר אלוהים אל נח"16 :צא מהתיבה עם אשתך ,עם
בניך ועם נשות בניך17 .הוצא אתך גם את כל בעלי החיים אשר אתך ,את העופות ,את הבהמות ואת כל
החרקים והזוחלים שחיים על פני האדמה ,כדי שיחיו בארץ ויתרבו בה".
18נח יצא עם בניו ,עם אשתו ועם נשות בניו19 .כל החיות ,כל העופות וכל החרקים והזוחלים -כל בעלי
החיים שעל פני האדמה -יצאו מהתיבה משפחה אחר משפחה20 .נח בנה מזבח לה' .הוא לקח מכל
הבהמות הטהורות ומכל העופות הטהורים והקריב קרבנות על המזבח21 .ה' ֵה ִריח את ה ֵריח הנעים של
הקרבנות ואמר לעצמו" :לא אקלל עוד את האדמה בגלל האדם ,כי תוצאות מחשבותיו רעות מנעוריו,
7
ולא אהרוג עוד את כל היצורים החיים כפי שעשיתי22 .כל עוד הארץ קיימת ,ימשיכו להתקיים גם עונות
הזריעה והקציר ,הקור והחום ,הקיץ והחורף ,היום והלילה".
הקשת בענן
פרק ט
אלוהים בירך את נח ואת בניו ואמר" :התרבו ומלאו את הארץ2 .אתם תשלטו על כל חיות הארץ ,על
כל העופות ,על כל החרקים והזוחלים שעל פני האדמה ועל כל דגי הים .הם יפחדו מפניכם3 .מותר לכם
לאכול מכל בעלי החיים כשם שהרשיתי לכם לאכול מכל הצומח4 .אך בשר שיש בו דם אסור לכם לאכול.
5אם תהרגו אדם אעניש אתכם .גם חיה שתהרוג אדם תיענש .אם אדם יהרוג אדם אחר ,אעניש אותו על
כך6 .אדם שהורג אדם אחר ייהרג על ידי בני אדם ,כי בראתי את האדם בדמותיֲ 7 .חיו בארץ והתרבו בה".
8אלוהים המשיך לדבר אל נח ואל בניו"9 :באשר לי ,אכרות ברית ִאתכם ,עם צאצאיכם 10ועם כל בעלי
החיים שהיו ִאתכם -העופות ,הבהמות וכל חיות הארץ -כל יוצאי התיבה11 .אקיים את בריתי ִאתכם
ולא אשמיד שוב במי המבול את כל היצורים החיים .לא יהיה עוד מבול שיהרוס את כל הארץ".
12אלוהים אמר" :זה האות לברית שביני לביניכם ולבין כל היצורים החיים ש ִאתכם ,לכל הדורות
הבאים13 :אשים את קשתי בענן והיא תהיה אות לברית שביני לבין הארץ14 .כאשר יכסו עננים את הארץ
והקשת תיראה בהם15 ,אזכור את הברית שכרתי ביני לביניכם ולבין כל היצורים החיים .המים לא יגרמו
שוב למבול שישמיד כל חי16 .הקשת בענן תזכיר לי את ברית העולם שבין אלוהים לבין כל היצורים
החיים שעל הארץ"17 .אלוהים אמר לנח" :זהו האות לברית שכרתי עם כל היצורים החיים אשר על
הארץ".
קללת כנען וברכת שם
18בני נח שיצאו מהתיבה היו ׁ ֵשםָ ,חם ו ֶי ֶפת .חם היה אביו של ְכ ַנ ַען19 .אלה שלושת הבנים של נח שמהם
נולדו כל בני האדם שנפוצו בעולם.
20נח ,שהיה עובד אדמה ,נטע כרם21 .הוא שתה מהיין והשתכר ,וכששכב באוהלו נחשף גופו22 .חם אבי
כנען ראה את אביו עירום ויצא מהאוהל לספר על כך ל ֶאחיו23 .שם ויפת לקחו בגד ,שמו אותו על כתפיהם
והלכו אחורנית כדי לכסות את אביהם העירום .הם הפנו את פניהם לאחור כדי לא לראות את גופו
העירום24 .כשהתעורר נח משכרותו ,נודע לו מה עשה בנו הצעיר"25 .כנען מקולל" ,אמר נח" ,הוא יהיה
עבד ל ֶאחיו26 .ברוך אלוהי ׁ ֵשם שכנען יהיה לו לעבד27 .יברך ה' את יפת שיגור באוהלי ׁ ֵשם ושכנען יהיה לו
לעבד".
28נח חי אחרי המבול שלוש מאות וחמישים שנה 29ומת בהיותו בן תשע מאות וחמישים.
תולדות בני נח
פרק י
8
אלה תולדות בני נח -שם חם ויפת ,שנולדו להם בנים אחרי המבול:
צאצאי יפת
2בני יפת :גֹו ֶמרָ ,מגֹוגָ ,מ ַדיָ ,י ָוון ,תּו ַבלֶ ,מׁ ֶשְך ו ִתי ָרס
3בני גומרַ :אְׁש ְכ ַנזִ ,רי ַפת ותֹו ַג ְר ָמה
4בני יווןֱ :א ִליׁ ָשהַ ,ת ְרִׁשיׁשַ ,ה ִכי ִתים ו ַהדֹו ָד ִנים
5העמים שחיים בקרבת הים התפצלו מהם לארצות השונות על פי השבטים והשפות שלהם.
צאצאי חם
6בני חם :כּוׁשִ ,מ ְצ ַר ִיים ,פּוט ו ְכ ַנ ַען
7בני כושְ :ס ָבאֲ ,ח ִווי ָלהַ ,ס ְב ָתהַ ,ר ְע ָמה ו ַס ְב ְת ָכא
בני רעמהְׁ :ש ָבא ו ְד ָדן
8כוש ילד גם את ִנ ְמרֹוד .נמרוד היה ראשון הלוחמים המנוסים9 .הוא היה צייד טוב בעיני ה' ,לכן נהוג
לומר" :צייד טוב כמו נמרוד"10 .הוא מלך תחילה ְב ָב ֶבלְ ,ב ֶא ֶרְךְ ,ב ַא ַכד ,ו ְב ַכ ְל ֵנה שבארץ ִׁש ְנ ָער11 .משם יצא
ל ַאׁשּור ובנה את ִני ְנ ֵווה ,את ְרחֹובֹות ִעיר ,את ֶכ ַלח 12ואת ֶר ֶסן ,העיר הגדולה ששכנה בין נינווה לכלח.
13מצריים הוליד את ַהלּו ִדים ,את ָה ֲע ָנ ִמים ,את ַה ְל ָה ִבים ,את ַה ַנ ְפתּו ִחים14 ,את ַה ַפ ְתרּו ִסים ,את
ַה ַכ ְסלּו ִחים ,שמהם יצאו הפלשתים ,ואת ַה ַכ ְפתֹו ִרים.
ְ 15כ ַנ ַען הוליד את ִצידֹון הבכור ,את ֵחת16 ,את ַה ְיבּו ִסים ,את ָה ֱאמֹו ִרים ,את ַה ִג ְר ָגִׁשים17 ,את ַה ִחי ִווים,
את ָה ַע ְר ִקים ,את ַה ִסי ִנים18 ,את ָה ַא ְר ָוו ִדים ,את ַה ְצ ָמ ִרים ואת ַה ֲח ָמ ִתים.
אחר כך נפוצו משפחות הכנענים19 .שטחי הכנענים השתרעו מ ִצידֹון לכיוון ְג ָרר עד ַע ָזה ומשם לכיוון
ְסדֹום ו ֲעמֹו ָרהַ ,א ְד ָמה ו ְצבֹו ִיים ,עד ֶלׁ ַשע20 .אלה צאצאי חם שהתפצלו לעמים בארצותיהם על פי השבטים
והשפות שלהם.
צאצאי שם
21גם לׁ ֵשם ,אבי כל בני ֵע ֶבר ש ֶיפת היה אחיו הבכור ,נולדו בנים.
22בני ׁ ֵשםֵ :עי ָלםַ ,אׁשּורַ ,א ְר ַפ ְכׁ ַשד ,לּוד ו ֲא ָרם
23בני ארם :עּוץ ,חּולֶ ,ג ֶתר ו ַמׁש
24ארפכשד הוליד את ׁ ֶש ַלח ,ושלח הוליד את ֵע ֶבר25 .לעבר נולדו שני בנים שם האחד ֶפ ֶלג ,הוא נקרא כך
כי בימיו התפלגו תושבי העולם לעמים ,ושם אחיו ָי ְק ָטן.
26יקטן הוליד את ַא ְלמֹו ָדד ,את ׁ ֶש ֶלף ,את ֲח ַצ ְר ָמ ֶוות ,את ֶי ַרח27 ,את ֲהדֹו ָרם ,את אּו ָזל ,את ִד ְק ָלה28 ,את
עֹו ָבל ,את ֲא ִבי ָמ ֵאל ,את ְׁש ָבא29 ,את אֹו ִפיר ,את ֲח ִווי ָלה ואת יֹו ָבב .כל אלה בני יקטן.
30הם חיו מ ֵמׁ ָשא לכיוון ְס ָפר עד להר המזרחי31 .אלה צאצאי שם שהתפצלו לעמים בארצותיהם על פי
השבטים והשפות שלהם.
32אלה משפחות בני נח לפי סדר הולדתם בעמים שלהם .מהם נפוצו העמים בעולם אחרי המבול.
מגדל בבל
9
פרק יא
בכל העולם דיברו בשפה אחת2 .אנשים שנדדו מהמזרח מצאו ִבקעה בארץ ִׁש ְנ ָער והתיישבו בה3 .הם
אמרו זה לזה" :בואו נעשה ְל ֵב ִנים ונשרוף אותן".
הם השתמשו בלבנים במקום אבנים ,ובזפת במקום חומר* [*יא 3חומר -מה שאנחנו מכנים בטעות
חימר]4 .אחר כך אמרו" :בואו נבנה לנו עיר ומגדל שראשו מגיע לשמים .כך נפרסם את שמנו ולא נתפזר
על פני כל הארץ".
5ה' ירד לראות את העיר ואת המגדל שבנו בני האדם"6 .זו רק תחילת מעשיהם" ,אמר ה'" .כל עוד
כולם בני עם אחד ומדברים שפה אחת ,אין דבר שלא יוכלו לעשות7 .בואו נרד ונבלבל את שפתם כדי
שאיש לא יבין את שפת חברו".
8ה' פיזר אותם משם על פני כל הארץ והם הפסיקו לבנות את העיר9 .העיר נקראה ָב ֶבל כי שם ִבלבל
אלוהים את שפת כל הארץ .משם פיזר ה' את בני האדם על פני כל הארץ.
תולדות שם
10אלה תולדות ׁ ֵשם :שנתיים אחרי המבול ,כאשר היה ׁ ֵשם בן מאה ,הוא הוליד את ַא ְר ַפ ְכׁ ַשד11 .אחר כך
חי ׁ ֵשם עוד חמש מאות שנה ,ונולדו לו עוד בנים ובנות.
12כאשר היה ארפכשד בן שלושים וחמש ,הוא הוליד את ׁ ֶש ַלח13 .אחר כך חי ארפכשד עוד ארבע מאות
ושלוש שנה ,ונולדו לו עוד בנים ובנות.
14כאשר היה שלח בן שלושים ,הוא הוליד את ֵע ֶבר15 .אחר כך חי שלח עוד ארבע מאות ושלוש שנה,
ונולדו לו עוד בנים ובנות.
16כאשר היה עבר בן שלושים וארבע ,הוא הוליד את ֶפ ֶלג17 .אחר כך חי עבר עוד ארבע מאות ושלושים
שנה ,ונולדו לו עוד בנים ובנות.
18כאשר היה פלג בן שלושים ,הוא הוליד את ְרעּו19 .אחר כך חי פלג עוד מאתיים ותשע שנה ,ונולדו לו
עוד בנים ובנות.
20כאשר היה רעו בן שלושים ושתיים הוא הוליד את ְשרּוג21 .אחר כך חי רעו עוד מאתיים ושבע שנה,
ונולדו לו עוד בנים ובנות.
22כאשר היה שרוג בן שלושים ,הוא הוליד את ָנחֹור23 .אחר כך חי שרוג עוד מאתיים שנה ,ונולדו לו עוד
בנים ובנות.
24כאשר היה נחור בן עשרים ותשע ,הוא הוליד את ֶת ַרח25 .אחר כך חי נחור עוד מאה ותשע עשרה שנה,
ונולדו לו עוד בנים ובנות.
26לאחר שהיה תרח בן שבעים ,הוא הוליד את ַא ְב ָרם ,את ָנחֹור ואת ָה ָרן.
27אלה תולדות תרח :תרח הוליד את אברם ,את נחור ואת הרן ,והרן הוליד את לֹוט.
28הרן מת במולדתו אּור ַכ ְש ִדים כשאביו תרח עדיין חי.
29אברם ונחור לקחו להם נשים .שם אשת אברם ָש ַרי ,ושם אשת נחור ִמ ְל ָכה בת הרן אחות ִי ְס ָכה.
30שרי הייתה עקרה ,לא היו לה ילדים.
10
31תרח לקח את בנו אברם ,את נכדו לוט בן הרן ואת שרי כלתו ,אשת בנו אברם ,ויחד יצאו מאּור
ַכשדים כדי ללכת לארץ כנען .הם הגיעו עד ָח ָרן והתיישבו שם32 .תרח חי מאתיים וחמש שנה ,ומת בחרן.
אברם הולך לכנען
פרק יב
ה' אמר לאברם" :לך לך מארצך ,מעיר מולדתך וממשפחתך אל הארץ שאראה לך2 .אקים ממך עם
גדול ואברך אותך .שמך יהיה מפורסם ותהיה לברכה3 .אברך את כל מי שמברך אותך ואקלל את כל מי
שמקלל אותך .אתה תהיה ברכה לכל עמי העולם".
4אברם הלך ,כפי שאמר לו ה' ,ולוט הלך אתו .כשיצא מחרן היה אברם בן שבעים וחמש שנה5 .הוא
לקח את שרי אשתו ,את לוט בן אחיו ואת כל הרכוש והאנשים שנוספו להם בחרן ,ויצא לכנען6 .כשהגיע
לכנען עבר אברם בארץ עד שהגיע ל ֵאלֹון מֹו ֶרה שבאזור ְׁש ֶכם .באותה תקופה היו הכנענים בארץ.
7ה' נראה אל אברם ואמר לו" :לצאצאיך אתן את הארץ הזאת" .אברם בנה ַבמקום מזבח לה' שנראה
אליו8 .משם עבר אברם לאזור ההרים שממזרח ל ֵבית ֵאל .הוא הקים את אוהלו כך שבית אל הייתה
ממערב לו ו ָה ַעיי ממזרח .גם שם בנה מזבח והתפלל לה'9 .אברם עבר ממקום למקום עד שהגיע לנגב.
אברם יורד למצריים
10בארץ היה רעב .אברם ירד לגור במצריים בגלל הרעב הכבד11 .כשק ַרב למצריים אמר לש ַרי אשתו:
"אני יודע שאת אישה יפה מאוד12 .כש ִיראו אותך המצרים הם יאמרו' :זאת אשתו' ,ואז יהרגו אותי,
ואותך ישאירו בחייםִ 13 .אמרי בבקשה שאת אחותי ו ִייטב לשנינו ,כך ֶאנצל בזכותך".
14כשהגיע אברם למצריים ראו המצרים שאשתו מאוד יפה15 .גם ש ֵרי ַפ ְר ֹעה ראו אותה .הם היללו
אותה בפני פרעה ,והיא נלקחה לביתו16 .בזכותה היטיבו עם אברם .הוא קיבל צאן ,בקר ,חמורים ,עבדים,
משרתות ,אתונות וגמלים17 .אבל אלוהים גרם לפרעה ולבני ביתו לחלות במחלות קשות בגלל ש ַרי אשת
אברם.
18פרעה קרא לאברם ושאל" :מה עשית לי? למה לא אמרת שהיא אשתך? 19למה אמרת שהיא אחותך?
-ואני לקחתי אותה לאישה! הנה אשתך ,קח אותה עכשיו ולך!".
20פרעה ציווה על אנשיו לגרש את אברם ,את אשתו ואת כל רכושו ,ואנשי פרעה עשו את מה שציווה.
אברם נפרד מלוט
פרק יג
אברם עלה ממצריים ַלנגב עם אשתו ועם כל רכושו .גם לוט היה ִאתם2 .אברם היה מאוד עשיר ,היו לו
הרבה מאוד עדרים ,כסף וזהב3 .הוא יצא למסע מהנגב לבית אל ,עד ַלמקום שבו עמד אוהלו בתחילה,
אותו מקום בין בית אל לבין ָה ַעיי 4שבעבר הקים בו מזבח .שם התפלל אברם לה'5 .גם ללוט ,שהלך עם
אברם ,היו צאן ,בקר ואוהלים6 .הארץ לא יכלה לספק מזון לשתי המשפחות כי היו להן עדרים רבים ,לכן
11
הן לא יכלו לחיות יחד7 .בין רועי אברם לבין רועי לוט פרצה מריבה .באותה תקופה התגוררו הכנענים
והפריזים בארץ.
8אברם אמר ללוט" :אני מבקש שלא תהיה מריבה ביני לבינך ,בין רועיי לבין רועיך ,כי אנחנו אחים.
9הרי כל הארץ לפניך .בבקשה ,היפרד ממני .אם תלך שמאלה אלך ימינה ,ואם תלך ימינה אלך שמאלה".
10לוט התבונן וראה את כיכר הירדן ,שהייתה מבורכת במים (לפני שהרס ה' את ְסדֹום ואת ֲעמֹו ָרה היה
כל האזור עד צֹו ַער כמו גן ה' וכמו ארץ מצריים)11 .לוט בחר את כל כיכר הירדן .השניים נפרדו ולוט יצא
מזרחה12 .אברם התיישב בארץ כנען ואילו לוט התיישב בערי כיכר הירדן והתפשט עם צאנו ואוהליו עד
סדום13 .אנשי סדום היו רעים .הם חטאו מאוד לה'.
14אחרי שנפרד לוט מאברם אמר אלוהים לאברם" :הבט מהמקום שבו אתה נמצא צפונה ,דרומה
מזרחה ומערבה15 .את כל הארץ שאתה רואה אתן לך ולצאצאיך לעולם16 .אגרום לכך שצאצאיך יהיו כל
כך רבים ,שאם מישהו יוכל למנות את גרגרי עפר הארץ ,יהיה אפשר למנות גם את צאצאיך17 .צא
להסתובב בארץ לאורכה ולרוחבה .לך אתן אותה".
18אברם נדד עם אוהליו עד ֵאלֹו ֵני ַמ ְמ ֵרא שב ֶח ְברֹון ,שם התיישב ובנה מזבח לה'.
מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים
פרק יד
ַא ְמ ָר ֶפל מלך ִׁש ְנ ָערַ ,א ְריֹוְך מלך ֶא ָל ָסרְ ,כ ָד ְר ָלעֹו ֶמר מלך ֵעי ָלם ו ִת ְד ָעל מלך גֹו ִיים 2נלחמו בחמישה
מלכיםֶ :ב ַרע מלך סדוםִ ,ב ְרׁ ַשע מלך עמורהִׁ ,ש ְנ ָאב מלך ַא ְד ָמהֶ ׁ ,ש ְמ ֵא ֶבר מלך ְצבֹו ִיים ומלך ֶב ַלע (צֹו ַער).
3חמשת המלכים נאספו בעמק ה ִשי ִדים (ים המלח)4 .במשך שתים עשרה שנה היו משועבדים ל ְכ ָדר ָלעֹו ֶמר
ובשנה השלוש עשרה מרדו.
5בשנה הארבע עשרה באו כ ָדר ָלעומר והמלכים שנלחמו לצדו וניצחו את ה ְר ָפ ִאים ב ַעְׁש ְתרֹות ַק ְר ַנ ִיים,
את הזּו ִזים ב ָהם ,את ה ֵאי ִמים בׁ ָש ֵווה ִק ְר ָיי ַת ִיים 6ואת החֹו ִרים בהר ֵש ִעיר שליד ֵאיל ָפא ָרן שבמדבר7 .הם
שבו ל ֵעין ִמְׁש ָפט ( ָק ֵדׁש) ופגעו בכל שטחי ֲע ָמ ֵלק וגם ב ֱאמֹו ִרים שהתגוררו ב ַח ְצצֹון ָת ָמר8 .אז יצאו מלך
סדום ,מלך עמורה ,מלך א ְדמה ,מלך צבויים ומלך ֶבלע (צוער) ,ונלחמו בעמק השידים 9בארבעת המלכים:
כדרלעומר מלך ֵעילםִ ,תד ָעל מלך גו ִייםַ ,אמ ָר ֵפל מלך ִׁשנ ָער ו ַאריוך מלך ֶא ָל ָסר -ארבעה מלכים נגד
חמישה10 .עמק השידים היה מלא בורות זפת .מלכי סדום ועמורה נמלטו ונפלו לתוך הבורות .האחרים
נמלטו אל ההרים11 .ארבעת המלכים לקחו את כל הרכוש והאוכל מסדום ומעמורה והלכו משם12 .הם
לקחו גם את לוט בן אחיו של אברם שגר בסדום ,ואת רכושו.
13אברם העברי גר ב ֵאלֹו ֵני ַממ ֵרא האמורי .ממרא היה אחיהם של ֶאְׁשכֹול ו ָע ֵנר שכרתו ברית עם אברם.
ָפליט בא אל אברם משדה הקרב וסיפר לו מה שקרה14 .כאשר שמע אברם שקרוב משפחתו נלקח בשבי,
כינס את הבחורים שנולדו והתחנכו בביתו ,שלוש מאות ושמונה עשר במספר .יחד יצאו למרדף עד ָדן.
15בלילה חילק אברם את אנשיו לקבוצות ,תקף את האויב ורדף אחריו עד חֹו ָבה שמצפון ל ַד ֶמ ֶשק16 .אברם
השיב את כל הרכוש שלקח האויב .גם את בן אחיו לוט ,את רכושו ואת הנשים וכל השבויים האחרים
לקח אברם בחזרה.
12
17כששב אברם מהמלחמה ,לאחר שניצח את כדרלעומר ואת המלכים שנלחמו לצדו ,יצא לקראתו
מלך סדום אל עמק ׁ ָש ֵווה ,שנקרא גם עמק המלךַ 18 .מ ְל ִכיֶ -צ ֶדק מלך ׁ ָש ֵלם ,שהיה כוהן לאל עליון ,יצא
לקראת אברם עם לחם ויין19 .הוא אמר לאברם" :ברוך אברם על ידי אל עליון ,בורא שמים וארץ,
20וברוך אל עליון שנתן את אויביך בידך" .אברם נתן למלכי-צדק עשירית מכל השלל.
21מלך סדום אמר לאברם" :תן לי את השבויים שהיצלת וקח את השלל".
22אך אברם השיב" :נשבעתי לה' אל עליון ,שברא את השמים ואת הארץ23 ,שלא אקח ממך דבר -
אפילו לא חוט או שרוך נעל -כדי שלא תוכל לומר' ,אברם התעשר בזכותי'24 .לא אקח דבר חוץ ִממה
שאכלו הבחורים שלי והחלק שמגיע לאנשים שהיו ִאתי ָ -ע ֵנרֶ ,אְׁשכֹול ו ַממ ֵרא".
ההבטחה
פרק טו
לאחר מכן התגלה ה' לאברם בחזון ואמר לו" :אל תפחד אברם ,אני אגן עליך ואתן לך שכר רב".
2אבל אברם השיב" :אדו ָני ה' ,מה תיתן לי?! אין לי ילדים ומי ש ִיירש אותי הוא עבדי שנולד בביתי,
ַד ֶמ ֶשק ֱא ִלי ֶע ֶזר3 .הרי לא נתת לי בן ,ומי שנולד בביתי יהיה היורש שלי".
"4לא הוא ִיירש אותך" ,אמר לו ה'" ,אלא מי ש ֵיצא מגופך ִיירש אותך".
5ה' הוציא את אברם החוצה ואמר" :הבט אל השמים וספֹור את הכוכבים .צאצאיך יהיו רבים כמו
כוכבי השמים".
6אברם האמין בה' ,וה' החשיב לו את אמונתו לצדקה.
7ה' אמר לאברם" :אני ה' אשר הוציא אותך מאּור ַכ ְש ִדים כדי לתת לך את הארץ הזאת שתהיה שלך".
"8אדוני ה' ,איך אדע שהיא תהיה שלי?" ,שאל אברם.
9אלוהים השיב לו" :קח ֶעגלה בת שלוש ,עז בת שלושַ ,א ִיל בן שלוש ,תור וגוזל יונים".
10אברם לקח את כל אלה ,שחט ו ִבי ֵתר כל אחד מהם באמצע ,ושם את שני ה ְב ָתרים זה מול זה .רק את
הציפורים לא ביתר11 .עופות טרף ירדו אל פגרי החיות אך אברם גירש אותם12 .כשהחלה השמש לשקוע,
נרדם אברם .חושך גדול ופחד נורא נפלו עליו13 .אלוהים אמר לאברם" :דע לך שצאצאיך יהיו זרים ב ֶארץ
שאינה שלהם ,שם ישעבדו ויענו אותם במשך ארבע מאות שנה14 .את העם שישעבד אותם אעניש ,ואחרי
כן הם ֵיצאו משם עם רכוש רב15 .אשר לך ,תמות ותיקבר כשתהיה זקן מאוד16 .צאצאיך יחזרו לכאן בדור
רביעי כי רק אז יגיעו חטאי ה ֱאמֹו ִרים לגבול".
17לאחר ששקעה השמש ונפלה חשיכה גדולה ,עברו בין הבתרים סיר שהעלה עשן ולפיד אש18 .באותו
יום כרת ה' ברית עם אברם והבטיח" :לצאצאיך אתן את הארץ הזאת ,מנהר מצריים עד הנהר הגדול,
נהר פרת19 ,ארץ ה ֵקי ִנים ,ה ְק ִני ִזים ,ה ַק ְדמֹו ִנים20 ,ה ִחי ִתים ,ה ְפ ִרי ִזים21 ,ה ֱאמֹו ִרים ,ה ְכ ַנ ֲע ִנים ,ה ִג ְר ָגִׁשים
וה ְיבּו ִסים.
הגר וישמעאל
13
פרק טז
ש ַרי אשת אברם לא ילדה לו ילדים .הייתה לה שפחה מצרית ששמה ָה ָגר2 .שרי אמרה לאברם" :ה'
מנע ממני ללדתְ .שכב עם שפחתי ,אולי יהיה לי בן ממנה".
אברם הסכים .עשר שנים אחרי שהגיע אברם לכנען 3לקחה שרי את שפחתה ,הגר המצרית ,ונתנה לו
אותה לאישה4 .אברם שכב עם הגר והיא הרתה .כשהבינה שהרתה החלה לזלזל בש ַרי ג ִברתה5 .שרי
התלוננה בפני אברם" :אתה אשם בעוול שנגרם לי! נתתי לך את שפחתי והיא ,אחרי שהרתה ,התחילה
לזלזל בי .ה' ישפוט ביני לבינך".
6השיב אברם לשרי" :שפחתך בידך ,עשי בה כרצונך".
שרי הציקה להגר עד שהגר ברחה מפניה7 .מלאך ה' מצא את הגר על יד מעיין במדבר ,בדרך לׁשּור.
"8הגר שפחת שרי" ,אמר לה המלאך" ,מאין באת ולאן את הולכת?".
"אני בורחת מפני שרי ג ִברתי" ,השיבה הגר.
"9שובי אל ג ִברתך ו ִסבלי את הצקותיה" ,אמר לה מלאך ה'ַ "10 .ארבה מאוד את צאצאייך עד שלא
יהיה אפשר לספור אותם11 .את הרה ובקרוב תלדי בןִ .קראי לו ִיְׁש ָמ ֵעאל כי אלוהים שמע את אנחות
הכאב שלך12 .בנך יהיה פרא אדם .הוא יילחם בכולם וכולם יילחמו בו .הוא יגור בקרבת כל ֶאחיו".
13הגר קראה לה' שדיבר אליה "אתה ֵאל רֹו ִאי" כי אמרה" :האם באמת ראיתי כאן את עקבות רואי?".
14לכן נקראה הבאר שבין ָק ֵדׁש לבין ֶב ֶרדְ ,ב ֵאר ַל ַחי רֹו ִאי15 .הגר ילדה בן לאברם ואברם קרא לו ישמעאל.
16אברם היה בן שמונים ושש כשילדה לו הגר את ישמעאל.
ברית המילה
פרק יז
כאשר היה אברם בן תשעים ותשע נראה אליו ה' ואמר לו" :אני ֵאל ׁ ַש ַדי ,התהלך לפניי בלב שלם.
2אכרות ברית ביני לבינך ואתן לך הרבה מאוד צאצאים".
3אברם השתחווה ארצה ואלוהים המשיך לדבר אליו"4 :זו בריתי אתך ,אתה תהיה אב להמון עמים.
5שמך לא יהיה עוד אברם כי אם ַא ְב ָר ָהם ,כי אעשה אותך אב להמון עמים6 .אתן לך צאצאים רבים מאוד
מאוד ,אהפוך אותך לעם גדול ומלכים ֵיצאו ממך7 .אקיים את הברית שביני לבינך ולבין צאצאיך בכל
הדורות .בברית עולם אהיה האלוהים שלך ושל צאצאיך8 .לך ולצאצאיך אתן את כל הארץ שאתה
מתגורר בה ,את כל ארץ כנען .היא תהיה שלהם לעולם ,ואני אהיה אלוהיהם".
9אלוהים הוסיף ואמר לאברהם" :עליך ועל צאצאיך בכל הדורות לשמור את בריתי10 .זו הברית ביני
לבינך ולבין צאצאיך שעליכם לשמורָ :למּול כל זכר11 .עליכם למול את ה ָע ְר ָלה ,זה יהיה האות לברית
שביני לביניכם12 .כל זכר בכל הדורות ִיימֹול כשיהיה בן שמונה ימים ,גם כל בן שנולד בביתך לאחת
מ ִשפחותיך ו ֶעבד שקנית מ ָזרים בכסף ושאינו צאצא שלך13 .עליך ָלמּול כל בן שנולד לשפחתך בביתך וכל
עבד שקנית בכספך .כך תהיה בריתי בגופכם כאות לברית עולם14 .זכר שלא יימול ִיי ָכ ֵרת* [*יז 14כרת -
עונש מוות או חרם .לא ברור אם הוא בא מידי אלוהים או מידי אדם] ממשפחתו כי הפר את בריתי".
14
15אלוהים המשיך לדבר אל אברהם" :לש ַרי אשתך לא אקרא עוד שרי כי שמה ָש ָרה .אברך אותה וגם
אתן לך בן ממנה16 .אברך אותה גם בכך שהיא תהיה לעם גדול ושמלכי עמים ֵיצאו ממנה".
17אברהם השתחווה ארצה וצחק" .האם לאיש בן מאה יוכל להיוולד בן? האם שרה בת התשעים תוכל
ללדת?"18 .אך לאלוהים אמר" :הלוואי שישמעאל יחיה ויהיה רצוי בעיניך".
19אלוהים אמר" :שרה אשתך אכן תלד בןְ .קרא לו ִי ְצ ָחק .אקיים את בריתי אתו ועם צאצאיו .זאת
תהיה ברית עולם20 .אשר לישמעאל ,שמעתי את תפילתך ובאמת אברך אותו ,אתן לו צאצאים רבים
מאוד ואעשה ממנו עם גדול .הוא יוליד שנים עשר ראשי שבטים21 .אבל את בריתי אקיים עם יצחק
שאותו תלד לך שרה בשנה הבאה בזמן הזה"22 .אלוהים סיים לדבר עם אברהם והלך לו.
23אברהם לקח כל זכר שהיה בביתו :את בנו ישמעאל ,את כל בני השפחות שבביתו ואת כל העבדים
שקנה בכספו ,ועוד באותו יום מל אותם כפי שאמר לו אלוהים24 .אברהם היה בן תשעים ותשע כשנימול.
25ישמעאל בנו היה אז בן שלוש עשרה26 .עוד באותו יום נימולו אברהם וישמעאל בנו27 .כל אנשי ביתו ,בני
השפחות שנולדו בביתו והעבדים שקנה בכספו נימולו אתו.
אורחים באוהל אברהם
פרק יח
ה' נראה אל אברהם כאשר ישב אברהם בשעת צהריים בפתח אוהלו שב ֵאלֹו ֵני ַממ ֵרא2 .אברהם ראה
לפתע שלושה אנשים עומדים מולו .הוא רץ לקראתם מפתח האוהל ,השתחווה לפניהם ארצה 3ואמר:
"בבקשה ממך ,אל תמשיך בדרכך בלי להתארח אצל עבדך4 .הרשו לי בבקשה להביא מעט מים כדי
שתרחצו את רגליכם ואחר כך תנוחו מתחת לעץ5 .אגיש לכם מעט אוכל ,ולאחר שתאכלו תמשיכו
בדרככם ,כי לא לחינם עברתם ליד בית עבדכם".
"עשה את מה שאמרת" ,אמרו השלושה.
6אברהם מיהר אל האוהל ואמר לשרה" :מהרי להכין בצק מעשרים ושניים ליטר קמח משובח .לושי
אותו ועשי ממנו לחמים עגולים!"7 .משם רץ אברהם אל הבקר ,לקח עגל צעיר ושמן ומסר אותו לאחד
מעבדיו ,והעבד מיהר להכין אותו8 .אחר כך לקח אברהם חמאה ,חלב ואת העגל המוכן והגיש לאורחים.
הם אכלו והוא עמד לידם מתחת לעץ.
"9איפה שרה אשתך?" ,שאלו האורחים.
"כאן באוהל" ,השיב אברהם.
"10אשוב אליך במועד הזה בעוד שנה" ,אמר ה' לאברהם" ,ואז יהיה לשרה אשתך בן".
שרה שעמדה מאחורי פתח האוהל שמעה את דבריו כי הוא היה ליד הפתח11 .אברהם ושרה היו זקנים
מאוד ושרה כבר לא יכלה להרות12 .היא צחקה בלבה וחשבה" :האם עכשיו ,כשאני זקנה ,אזכה לתענוג
הזה? הרי גם בעלי זקן".
"13למה צחקה שרה?" ,שאל ה' את אברהם" .מדוע היא חושבת' ,האם באמת אלד? הרי אני זקנה'?
14האם יש דבר שאלוהים אינו יכול לעשות? בעוד שנה במועד הזה אשוב אליך ,ולשרה יהיה בן".
"15לא צחקתי" ,הכחישה שרה כי פחדה.
"כן צחקת" ,אמר לה ה'.
15
אברהם מתחנן בעד סדום
16האנשים קמו משם והלכו להשקיף על סדום .אברהם ליווה אותם.
"17האם אסתיר מאברהם את מה שאני עושה?" ,אמר ה'"18 .אברהם יהיה לעם גדול ועצום וברכה לכל
עמי העולם19 .בחרתי בו שיצווה על בניו ועל צאצאיו לשמור את דרכיי ולעשות את מה שצודק ונכון ,כדי
שאקיים את מה שהבטחתי לאברהם".
20ה' המשיך ואמר" :צעקה גדולה עולה מסדום ומעמורה בגלל החטאים הרבים והכבדים של תושביה.
21ארד לראות אם מעשי התושבים איומים כמו הצעקה ששמעתי ,ואם הם אכן ראויים לעונש כבד .אם
לא ,ארחם עליהם"22 .אז פנו האנשים והלכו משם לסדום ,ואברהם נשאר לפני ה'.
"23האם תשמיד את הצדיקים עם הרשעים?" ,שאל אברהם"24 .אולי יש בעיר חמישים צדיקים ,האם
תשמיד אותה ולא תסלח לה למען אותם צדיקים שחיים בה? 25חלילה! אל תהרוג צדיק עם רשע ותגרום
לכך שגורל הצדיק יהיה כגורל הרשע .חלילה לך .האם שופט כל הארץ לא יעשה צדק?".
"26אם אמצא בסדום חמישים צדיקים ,אסלח לעיר כולה בעבורם" ,אמר ה'.
"27אף על פי שאני רק ָעפר ו ֵאפר ,אני מעז לדבר אתך אדו ָני" ,המשיך אברהם" .אולי לא יימצאו
חמישים צדיקים בעיר אלא רק ארבעים וחמישה ,האם בגלל חמישה אנשים תשמיד את כל העיר?".
"28לא אשמיד אותה אם אמצא ארבעים וחמישה" ,השיב ה'.
"29ואולי יימצאו שם רק ארבעים?" ,הוסיף אברהם לשאול.
"לא אשמיד ,בעבור אותם ארבעים".
"30בבקשה אדו ָני ,אל תכעס אם אוסיף לדבר .אולי יימצאו שלושים?".
"לא אעשה זאת אם אמצא שם שלושים" ,השיב ה'.
"31אני מעז להוסיף ולדבר אליך אדו ָני ,אולי יימצאו שם עשרים צדיקים?".
"בעבור אותם עשרים ,לא אשמיד את העיר".
"32בבקשה ,אל תכעס עליי ,אדבר רק עוד פעם אחת .אולי יימצאו בעיר עשרה צדיקים?".
"בעבור אותם עשרה ,לא אשמיד את העיר"33 .ה' סיים לדבר והלך לו ,ואברהם שב לאוהלו.
המלאכים מזהירים את לוט
פרק יט
שני המלאכים הגיעו לסדום בערב .לוט ישב בשער העיר וכשראה אותם קם לקראתם והשתחווה
לפניהם ארצה.
"2בבקשה אדוניי ,בואו אל בית עבדכם כדי לרחוץ את רגליכם ולישון" ,אמר להם לוט" .מחר בבוקר
השכם תוכלו לקום ולהמשיך בדרככם".
"לא ,נישן בחוץ" ,השיבו.
16
3לוט הפציר בהם עד שבאו לביתו .הוא ערך לכבודם ִמשתה ואפה לחם ללא שמרים ,והם אכלו4 .לפני
ששכבו לוט ואורחיו לישון ,באו כל הגברים שבעיר ,כל אנשי סדום ,נערים וזקנים מכל קצוות העיר,
והקיפו את הבית.
"5איפה האנשים שבאו אליך הלילה?" ,קראו האנשים" .הוצא אותם אלינו כדי שנשכב אתם".
6לוט יצא אליהם מפתח הבית וסגר אחריו את הדלת"7 .בבקשה ,אל תעשו מעשה רע" ,אמר"8 .הנה
שתי בנותיי שמעולם לא שכבו עם איש .אוציא אותן אליכם ועשו להן כרצונכם .רק לאנשים האלה אל
תעשו דבר כי הם אורחים בביתי".
"9הסתלק מכאן!" ,אמרו אנשי העיר ללוט" .האיש הזה בא לגור בעיר שלנו ומנסה לשלוט בנו!" ,אמרו
זה לזה ואיימו על לוט" :כעת נפגע בך יותר מאשר באורחיך" .הם לחצו על לוט וניגשו לשבור את הדלת.
10לפתע הושיטו המלאכים את ידם ,משכו את לוט אליהם הביתה וסגרו את הדלת11 .הם עיוורו את
האנשים שעמדו בפתח הבית ,מהצעיר ועד המבוגר ,כך שלא יכלו למצוא את הפתח.
"12האם יש לך עוד קרובים בעיר -בנים ובנות ,חתנים וכלות?" ,שאלו המלאכים את לוט" .הוצא
אותם ואת כל בני ביתך מכאן! 13אנחנו עומדים להרוס את המקום הזה כי ה' ראה את חטאם הגדול של
תושביו .לכן שלח אותנו ה' להרוס את העיר".
14לוט יצא לדבר עם הבעלים של בנותיו ואמר להםִ " :עזבו את המקום הזה כי ה' עומד להרוס את
העיר!".
החתנים חשבו שהוא מתלוצץ.
הרס סדום ועמורה
15כאשר עלה השחר זירזו המלאכים את לוט ואמרו" :מהר! קח את אשתך ואת שתי בנותיך שנמצאות
אתך ,כדי שלא תמות כשהעיר נענשת".
16ה' ריחם על לוט ,ולכן כאשר התמהמה לוט ,תפסו המלאכים בידו ,ביד אשתו וביד שתי בנותיו
והוציאו אותם אל מחוץ לעיר17 .בדרך אמרו ללוט" :ברח כדי להציל את חייך! אל תביט לאחור ואל
תעצור עד שתצא מכיכר הירדן .ברח אל ההרים כדי שלא תמות!".
"18בבקשה אדו ָני" ,אמר להם לוט"19 ,הרי מצאתי חן בעיניך ובחסדך הגדול בחרת להציל אותי .לא
אספיק להגיע להרים! אני חושש שהאסון ישיג אותי בדרך ואמות20 .בבקשה ממך ,העיר הקטנה הזאת
קרובה .הרשה לי לברוח אליה .אוכל למצוא בה מקלט ולהינצל".
"21גם את הבקשה הזאת שלך אמלא" ,השיב ה'" .כפי שביקשת ,לא אהרוס את העיר הזאת22 .מהר
לברוח אליה כי לא אוכל לעשות דבר עד שתגיע לשם" .לכן נקראה העיר צֹו ַער [קטנה].
23עם זריחת השמש הגיע לוט לצוער24 ,וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש שירדו מהשמים
מה'25 .ה' הרס את הערים האלה ואת כל כיכר הירדן והשמיד את כל התושבים ואת כל הצמחייה26 .אשת
לוט הביטה לאחור והפכה לעמוד מלח.
27בבוקר השכם קם אברהם וחזר למקום שעמד בו לפני ה'28 .הוא השקיף על סדום ועמורה ועל כל
אזור הכיכר ולפתע ראה שמהארץ עלה עשן כעשן העולה מתנור.
17
29כאשר הרס אלוהים את ערי הכיכר ,הוא ריחם על לוט בגלל אברהם ,והוציא את לוט מתוך הערים
שהתגורר בהן ושעמדו להיהרס.
לוט ובנותיו
30לוט פחד להישאר בצוער ,לכן עלה עם שתי בנותיו לאזור ההר והתגורר ִאתן במערה31 .באחד הימים
אמרה הבכורה לאחותה הצעירה" :אבינו זקן ואין בארץ איש שישכב אתנו כפי שנהוג בכל הארץ32 .בואי
נשקה את אבינו יין ונשכב אתו כדי שנלד צאצאים מאבינו".
33בלילה ִהשקו האחיות את אביהן יין .האחות הבכורה שכבה עם אביה ,והוא לא ידע על כך דבר.
34למחרת אמרה הבכורה לצעירה" :אתמול שכבתי עם אבי .בואי נשקה אותו יין גם הלילה ואת תשכבי
אתו ,כדי שנלד צאצאים מאבינו".
35גם באותו לילה ִהשקו הבנות את אביהן יין והצעירה שכבה אתו .לוט לא ידע על כך דבר36 .שתי
הבנות הרו מאביהן37 .הבכורה ילדה בן וקראה לו מֹו ָאב -הוא אבי בני מואב עד היום38 .גם הצעירה ילדה
בן .היא קראה לו ֶבן ַע ִמי -הוא אבי בני עמון עד היום.
שרה ואבימלך
פרק כ
אברהם עבר מאלוני ממרא לאזור הנגב והתיישב ב ְג ָרר שבין ָק ֵדׁש לבין ׁשּור2 .הוא סיפר לכולם ששרה
אשתו היא אחותו ,לכן לקח אותה ֲא ִבי ֶמ ֶלְך מלך ְגרר לאישה3 .בלילה בא אלוהים אל אבימלך בחלום
ואמר לו" :אתה עומד למות בגלל האישה שלקחת ,כי יש לה בעל".
4אבימלך ,שעדיין לא נגע בשרה ,אמר" :אדו ָני ,האם אתה הורג גם צדיקים?! 5הלוא אברהם אמר לי
שהיא אחותו ,וגם היא אמרה שהוא אחיה .עשיתי זאת בתמימות".
6אלוהים השיב לו בחלום" :אני יודע שעשית זאת בתמימות .לכן מנעתי ממך לחטוא לי ולא הנחתי לך
אפילו לגעת בה7 .עכשיו עליך להשיב את האישה לבעלה כי הוא נביא .הוא יתפלל בעדך ואז תינצל .אם
לא תשיב אותה ,דע לך שאתה וכל בני ביתך תמותו".
8השכם בבוקר קם אבימלך וקרא לכל שריו .כשסיפר להם את כל מה שקרה הם פחדו מאוד9 .אבימלך
קרא לאברהם ואמר לו" :מה עשית לנו? במה חטאתי לך שהבאת עליי ועל ממלכתי את הרעה הגדולה
הזאת? עשית לי מעשים שלא ייעשו10 .למה עשית זאת?".
11אברהם השיב" :כי אמרתי לעצמי שלא מכבדים את אלוהים במקום הזה ,והתושבים עלולים להרוג
אותי בגלל אשתי12 .מלבד זאת היא באמת אחותי מצד אבי אך לא מצד אמי ,והיא גם אשתי13 .כאשר
הוציא אותי אלוהים מבית אבי אמרתי לה' ,כך תיטיבי אתי :בכל מקום שנבוא אליוִ ,אמרי שאני אחיך'
".
14אבימלך נתן לאברהם צאן ,בקר ,עבדים ושפחות והשיב לו את שרה אשתו15 .אחר כך אמר לו" :הנה
ארצי לפניך ,התיישב היכן שאתה רוצה"16 .לשרה אמר" :נתתי לאחיך אלף שקלי כסף* [*כ 16אלף שקלי
כסף -כאחד עשר קילוגרם] כדי לפצות אותך על העוול שנעשה לך לעיני כולם .כך אעשה אתך צדק".
18
18-17אברהם התפלל לאלוהים ,שסגר את הרחם של כל הנשים בבית אבימלך בגלל מה שקרה עם שרה
אשת אברהם .אלוהים ריפא את אבימלך ואת אשתו ופילגשיו ,והן יכלו ללדת.
יצחק וישמעאל
פרק כא
ה' זכר את שרה לטובה כפי שאמר ,וקיים את מה שהבטיח2 .שרה הרתה וילדה בן לאברהם כשהיה
זקן ,במועד שהבטיח לו אלוהים3 .אברהם קרא לבן שנולד לו מ ָשרה ִי ְצ ָחק4 .כשמלאו לילד שמונה ימים
מל אותו אברהם כפי שציווה ה'5 .אברהם היה בן מאה כשנולד בנו יצחק.
"6אלוהים גרם לי שמחה" ,אמרה שרה" .כל מי שישמע על כך ישמח אתי7 .מי היה מעז לומר לאברהם
ששרה תיניק? והנה ילדתי לו בן כשהוא כבר זקן!".
8הילד גדל ,וביום שנגמל ערך אברהם ִמשתה9 .שרה ראתה שהבן שילדה הגר המצרית לאברהם ,לועג
ליצחק.
"10גרש את השפחה הזאת ואת בנה" ,אמרה שרה לאברהם" ,כי בן השפחה הזאת לא ייקח חלק
בירושה עם בני יצחק".
11דברי שרה אודות בנו לא מצאו חן בעיני אברהם12 ,אבל אלוהים אמר לו" :אל תתעצב בגלל הנער
ובגלל שפחתך .שמע בקול שרה ,כי יצחק ימשיך את השושלת שלך13 .אך גם את בן השפחה אהפוך לעם
גדול כי הוא צאצא שלך".
14אברהם קם השכם בבוקר ,שם על כתפה של הגר לחם ונאד מים ושלח אותה עם הילד .הגר תעתה
במדבר באר שבע15 .כשאזלו המים השליכה הגר את הילד מתחת לאחד השיחים 16והתיישבה ממול,
במרחק של יריית קשת" .מוטב שלא אראה איך הילד מת" ,אמרה ופרצה בבכי.
17אלוהים שמע את קול הנער ,ומלאך אלוהים קרא אל הגר משמים ואמר" :מה קרה הגר? אל תפחדי.
אלוהים שמע את קולו של הנער ששוכב שם18 .קומי ,הרימי את בנך וקחי אותו בידייך .אעשה ממנו עם
גדול".
19אלוהים פקח את עיני הגר והיא ראתה באר .היא מילאה את הנאד במים והשקתה את ישמעאל.
20אלוהים היה עם הנער .הנער גדל והתיישב במדבר ,שם היה ל ַקׁ ָשת מצטיין21 .כשהתגורר במדבר
ָפא ָרן ,לקחה עבורו אמו אישה ממצריים.
הברית בבאר שבע
22באותו זמן אמר אבימלך לאברהם בנוכחות שר צבאו ִפיכֹול" :אלוהים אתך בכל מה שאתה עושה.
23הישבע לי עכשיו באלוהים שלא תבגוד בי ,בנכדיי ובניניי .כפי שהיטבתי אתך ,היטיב גם אתה אתי ועם
תושבי הארץ שאתה מתגורר בה".
"24אני נשבע" ,אמר אברהם25 .אחר כך התלונן בפני אבימלך על באר המים שלקחו ממנו עבדי אבימלך
בכוח.
19
"26אינני יודע מי עשה זאת" ,אמר אבימלך" .לא סיפרת לי ,ולא שמעתי על כך דבר עד היום".
27אברהם נתן לאבימלך צאן ובקר ,והשניים כרתו ברית28 .אברהם שם שבע כבשים בצד.
"29למה שמת את שבע הכבשים האלה בצד?" ,שאל אבימלך.
30אברהם השיב" :קח ממני את שבע הכבשים כעדות לכך שאת הבאר הזאת חפרתי אני".
31אברהם קרא למקום באר שבע ,כי שם נשבעו שניהם32 .לאחר שכרתו ברית בבאר שבע חזרו אבימלך
ופיכול שר צבאו לארץ הפלשתים33 .אברהם נטע עץ ֶאׁ ֶשל בבאר שבע והתפלל לה' אל עולם34 .הוא נשאר
לגור בארץ הפלשתים ימים רבים.
עקידת יצחק
פרק כב
אחרי הדברים האלה ניסה אלוהים את אברהם.
"אברהם!" ,קרא לו.
"כן אדוני" ,השיב אברהם.
"2קח את בנך ,את יחידך שאתה אוהב ,את יצחק ,לך לאזור הר המֹו ִר ָיה והעלה אותו שם כקרבן על
אחד ההרים שאו ַמר לך".
3אברהם קם השכם בבוקר ,שם אוכף על חמורו ,לקח אתו שניים מעבדיו ואת יצחק בנו ,חתך עצים
לקרבן והלך אל המקום שאמר לו אלוהים4 .ביום השלישי ראה את המקום מרחוק"5 .שבו לכם פה עם
החמור" ,אמר לעבדיו" .אני והנער נלך לשם ואחרי שנשתחווה נחזור אליכם".
6אברהם העמיס על יצחק בנו את העצים לקרבן ,לקח את הגחלים ואת הסכין ,והשניים הלכו יחד.
"7אבי!" ,פנה יצחק לאביו.
"כן ,בני".
"הנה הגחלים והעצים ,אבל איפה השה לקרבן?".
"8אלוהים יספק לעצמו שה לקרבן ,בני" ,השיב אברהם.
השניים המשיכו ללכת9 .כשהגיעו למקום שאמר אלוהים לאברהם ,בנה אברהם מזבח ,ערך עליו את
העצים ,קשר את יצחק והניח אותו על המזבח ,מעל העצים10 .אחר כך הושיט את ידו ולקח את הסכין
כדי לשחוט את בנו.
"11אברהם! אברהם!" ,קרא אליו מלאך ה' משמים.
"כן" ,אמר אברהם.
"12אל תפגע בנער ואל תעשה לו דבר! עכשיו אני יודע שאתה מכבד את אלוהים .אפילו את בנך ,את
יחידך ,לא נמנעת מלתת לי".
13לפתע ראה אברהם ַא ִיל שקרניו אחוזות בסבך .הוא לקח את האיל והעלה אותו כקרבן ִבמקום בנו.
14אברהם קרא למקום ההוא ה' ִי ְר ֶאה .לכן ֶנאמר עד היום על המקום הזהְ " :בהר ה' ֵיי ָר ֶאה".
15מלאך ה' קרא שנית לאברהם משמים'"16 :אני נשבע בי' ,אומר ה'' ,שכיוון שעשית את מה שעשית
ולא נמנעת מלתת לי את בנך ,את יחידך17 ,אברך את צאצאיך וארבה אותם עד שיהיו כמספר כוכבי
20
השמים וכמספר גרגרי החול שעל שפת הים .צאצאיך יכבשו את ערי אויביהם 18ויהיו ברכה לכל עמי
העולם כי שמעת בקולי'".
19אברהם חזר אל עבדיו ויחד הלכו לבאר שבע ,שם התיישב.
בני נחור
20אחרי הדברים האלה ֶנאמר לאברהםִ " :מ ְל ָכה ילדה בנים לנחור אחיך".
21היא ילדה את עּוץ הבכור ,את בּוז ,את ְקמּו ֵאל אבי ֲא ָרם22 ,את ֶכ ֶשד ,את ֲחזֹו ,את ִפ ְל ָדׁש ,את ִי ְד ָלף
ואת ְבתּו ֵאל23 .בתואל הוליד את ִר ְב ָקה .את שמונת הבנים האלה ילדה ִמלכה לנחור אחי אברהם.
ְ 24ראּו ָמה פילגשו ילדה את ֶט ַבח ,את ַג ַחם ,את ַת ַחׁש ואת ַמ ֲע ָכה.
21
מות שרה
פרק כג
שרה חיה מאה עשרים ושבע שנה2 .היא מתה בארץ כנען בקריית ארבע ( ֶחברֹון) .אברהם התאבל על
מותה3 .כשחלפו ימי האבל פנה אברהם אל בני ֵחת"4 :אני תושב זר ביניכםִ .מכרו לי חלקת קבר כדי
שאקבור בה את שרה אשתי".
5בני חת השיבו"6 :שמע לנו אדו ִני! אלוהים גרם לך להיות איש מכובד בינינו .קבור את אשתך בקבר
המובחר ביותר .איש מאתנו לא ימנע ממך לקבור אותה בחלקת הקברים שלו".
7אברהם השתחווה לבני חת תושבי הארץ 8ואמר להם" :אם אתם רוצים לאפשר לי לקבור את שרה,
ִשמעו לי ו ַבקשו מ ֶע ְפרֹון ֶבן צֹו ַחר 9שייתן לי את מערת ה ַמ ְכ ֵפ ָלה שבקצה השדה שלו .אקנה אותה ממנו
במחיר מלא כדי שתהיה לי ביניכם לחלקת קבר".
10עפרון התגורר בין בני חת .הוא פנה לאברהם בנוכחות בני חת וכל הנכנסים והיוצאים בשער העיר
ואמר"11 :לא אדוני ,שמע לי .אני נותן לך את השדה ,וגם את המערה שבו אני נותן לך .לעיני בני עמי אני
נותן לך אותה .קבור את שרה אשתך".
12אברהם השתחווה לפני תושבי המקום ואמר לעפרון בנוכחותם"13 :בבקשה ,שמע לי .אתן לך כסף
תמורת השדה .קח את הכסף כדי שאוכל לקבור את אשתי".
14על כך השיב עפרון"15 :שמע לי ,אדוני .ה ֶחלקה הזאת שווה ארבע מאות שקלי כסף* [*כג 14ארבע
מאות שקלי כסף -כארבע קילוגרם וחצי] ,אבל אנחנו ידידים ,סכום כזה אינו נחשב בינינו .קבור את
אשתך".
16אברהם הסכים להצעת עפרון ושקל את סכום הכסף שציין עפרון בנוכחות בני חת -ארבע מאות
שקלי כסף על פי השער שהיה מקובל בין הסוחרים17 .שדה עפרון אשר במכפלה מול ממרא ,המערה וכל
העצים שבו ,היו לרכוש אברהם 18לעיני בני חת וכל היוצאים והנכנסים בשער העיר19 .אחרי כן קבר
אברהם את שרה אשתו בכנען ,במערת המכפלה שמול ממרא (חברון)20 .השדה שקנה אברהם מבני חת
והמערה שבו היו לחלקת הקבר של אברהם.
אישה ליצחק
פרק כד
אברהם היה זקן מאוד ,וה' בירך אותו בכול2 .יום אחד אמר אברהם לזקן שבעבדיו ,שהיה ממונה על
ביתו ועל כל רכושו" :שים את ידך מתחת לירכי 3ואשביע אותך בה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ ,שלא
תיקח לבני אישה מבנות הכנענים שביניהם אני מתגורר4 .לך אל ארצי ואל מולדתי וה ֵבא משם אישה לבני
יצחק".
"5אם לא תרצה האישה ללכת אחריי לארץ הזאת" ,שאל העבד" ,האם עליי להחזיר את בנך לארץ
שממנה באת?".
22
"6היזהר מלהחזיר את בני לשם!" ,אמר אברהם"7 .ה' אלוהי השמים ,ששלח אותי מבית אבי ומארץ
מולדתי ושנשבע לי' ,לצאצאיך אתן את הארץ הזאת' ,ישלח את מלאכו לפניך ואתה תיקח משם אישה
לבני8 .אבל אם האישה לא תרצה ללכת אתך ,תהיה חופשי מהשבועה הזאת .רק אל תשיב את בני לשם!".
9העבד שם את ידו מתחת לירך אברהם אדונו ונשבע לו כפי שביקש.
10אחר כך לקח העבד עשרה גמלים ויצא ל ֲא ַרם ַנ ֲה ַר ִיים ,עירו של נחור ,כשבידו כל טוב מבית אדונו.
11העבד הושיב את הגמלים על ברכיהם מחוץ לעיר ליד באר המים .היה זה בשעת ערב ,כשיצאו
הנערות לשאוב מים.
"12ה' אלוהי אדו ִני אברהם" ,אמר העבד" ,אני מבקש ממך להיטיב עם אדו ִני אברהם ולגרום לכך
שהדברים שאני מבקש ִיקרו13 .הנה אני עומד על יד המעיין ,ובנות העיר יוצאות לשאוב מים14 .אם הנערה
שממנה אבקש' ,הטי בבקשה את כדך ותני לי לשתות' ,תשיב' ,שתה ,וגם את גמליך אשקה' ,אדע שאותה
בחרת לעבדך ,ליצחק .כך אדע שהיטבת עם אדו ִני".
15לפני שסיים לדבר הופיעה ִר ְב ָקה ,שנולדה ל ְבתּו ֵאל בן ִמלכה אשת נחור אחי אברהם ,וכד מים על
כתפה16 .הנערה הייתה בתולה יפה מאוד .היא ירדה למעיין ,מילאה את כדה ועלתה משם17 .העבד רץ
לקראתה ואמר" :תני לי בבקשה לשתות מעט מים מכדך".
"18שתה אדו ִני" ,אמרה .היא מיהרה להוריד את כדה מכתפה והשקתה את העבד19 .כשסיימה אמרה:
"אשאב גם לגמליך ,עד שישתו כולם"20 .היא מיהרה לרוקן את כדה אל השוקת ורצה שוב אל הבאר
לשאוב מים לכל הגמלים21 .האיש חיכה בשקט כדי לדעת אם ה' עזר לו להצליח22 .כאשר סיימו הגמלים
לשתות נתן לה האיש ֶנ ֶזם זהב שמשקלו כחמישה גרמים וחצי ,וענד לידיה שני צמידי זהב שמשקלם
כמאה ועשרה גרם.
"23בתו של מי את?" ,שאל" .האם יש בבית אביך מקום לינה?".
"24אני בת בתואל ,הבן שילדה ִמלכה לנחור25 .יש לנו גם מזון לגמלים וגם מקום לינה".
26האיש השתחווה לה' 27ואמר" :ברוך ה' אלוהי אברהם שלא הפסיק להיטיב עם אדו ִני ולהיות נאמן
לו .ה' ִהנחה אותי בדרך והביא אותי לבית הקרובים של אדו ִני"28 .הנערה רצה לספר בבית אמה את כל
הדברים האלה.
29לרבקה היה אח ושמו ָל ָבן30 .כשראה לבן את הנזם ואת הצמידים שענדה אחותו ושמע את מה
שסיפרה ,רץ החוצה אל האיש שעמד עם גמליו ליד המעיין"31 .בוא ,אתה המבורך על ידי ה' ,למה אתה
עומד בחוץ? פיניתי לך מקום בבית וגם הכנתי מקום לגמלים"32 .האיש נכנס אל הבית .לבן פרק את
המטען שנשאו הגמלים ונתן להם מזון .הוא גם הביא מים כדי שעבד אברהם והאנשים שהיו אתו ירחצו
את רגליהם33 .אחר כך הוגשה הארוחה לאורח.
"לא אֹוכל עד שאומר את מה שיש לי לומר" ,אמר האיש.
"ד ֵבר" ,השיב לבן.
"34עבד אברהם אני" ,סיפר האורח"35 .ה' בירך את אדו ִני מאוד והעשיר אותו .הוא נתן לו צאן ובקר,
כסף וזהב ,עבדים ושפחות ,גמלים וחמורים36 .שרה אשת אדו ִני ילדה לו בן לאחר שכבר ָזק ָנה ,ואברהם
נתן לבנו את כל רכושו37 .אדו ִני השביע אותי ואמר' ,אל תיקח לבני אישה מבנות הכנענים שבארצם אני
מתגורר38 .לך לבית אבי ולמשפחתי והבא משם אישה לבני''39 .ומה אם האישה לא תלך אחריי?' ,שאלתי
את אדו ִני40 .על כך הוא השיב' :ה' שבדרכיו אני הולך ישלח את מלאכו אתך ויעזור לך להצליח להביא
23
לבני אישה ממשפחתי ומבית אבי41 .אם תלך אל משפחתי ,תהיה פטור מהשבועה שנשבעת לי ,אפילו אם
לא ייתנו לך אישה לבני'.
"42באתי היום אל המעיין ואמרתי' ,ה' אלוהי אדו ִני אברהם ,אם ברצונך לעזור לי להצליח בדרך שאני
הולך43 ,אעמוד ליד מעיין המים .אם הנערה שתצא לשאוב מים ושאבקש ממנה להשקות אותי מעט מים
מכדה 44תאמר ליְ ' ,שתה ואשאב גם לגמליך' ,אדע שאת האישה הזאת בחר ה' לבנו של אדו ִני'45 .לפני
שסיימתי להתפלל הופיעה רבקה וכדה על כתפה .היא ירדה למעיין ושאבה מים' .השקי אותי בבקשה',
ביקשתי ממנה46 .רבקה מיהרה להוריד את כדה מעליה ואמרה' ,שתה וגם את גמליך אשקה' .שתיתי
והיא השקתה גם את הגמלים47 .בתו של מי את?' ,שאלתי ,והיא השיבה' ,בת בתואל ,הבן שילדה ִמלכה
לנחור' .ענדתי נזם לאפה וצמידים לידיה48 ,והשתחוויתי לה' .בירכתי את ה' ,אלוהי אדו ִני אברהם,
ש ִהנחה אותי בדרך הנכונה כדי שאקח את קרובת אדו ִני בתור אישה לבנו49 .עכשיוִ ,אמרו לי אם ברצונכם
להיטיב עם אדו ִני ולהיות נאמנים לו .אם לאִ ,אמרו לי כדי שאדע אם לפנות ימינה או שמאלה".
50לבן ובתואל ענו" :ה' גרם לכך ,לכן איננו יכולים לומר דבר בעד או נגד51 .הנה רבקה .קח אותה ו ֵלך,
והיא תהיה אישה ְלבן אדונך ,כפי שהראה ה'".
52כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם ,השתחווה ארצה לה'53 .אחר כך הוציא תכשיטי כסף וזהב
ובגדים ונתן אותם לרבקה .גם לאחיה ולאמה נתן מתנות יקרות54 .רק אז אכלו ושתו הוא והאנשים שהיו
אתו .הם שכבו לישון וכשקמו בבוקר אמר עבד אברהם" :הרשו לי לחזור לאדו ִני".
55א ִחיה של רבקה ואמה אמרו" :הרשה לנערה להישאר אתנו עוד מספר ימים ,אולי עשרה ,רק אחר
כך תלך".
"56אל תעכבו אותי" ,ביקש העבד" .אלוהים עזר לי להצליח במשימתי .הניחו לי לשוב אל אדו ִני".
"57נקרא לנערה ונשאל אותה" ,אמרו ל ָבן והאם58 .הם קראו לרבקה ושאלו אותה" :האם תלכי עם
האיש הזה?".
"אלך" ,השיבה רבקה.
59הם שלחו את רבקה בת משפחתם ואת המינקת שלה עם עבד אברהם ואנשיו.
"60אחותנו" ,בירכו את רבקה" ,שתהיי לעם של אלפי רבבות וצאצאייך יכבשו את ערי אויביהם".
61רבקה ונערותיה עלו על גמלים ויצאו אחרי העבד .הוא לקח את רבקה והלך לדרכו.
62יצחק חזר מ ְב ֵאר ַל ַחי רֹו ִאי אל מקום מגוריו בארץ הנגב63 .באחד הימים יצא להרהר בשדה לפנות
ערב .לפתע ראה שיירת גמלים באה לקראתו64 .רבקה ראתה את יצחק ומיהרה לרדת מהגמל.
"65מי האיש הזה שהולך בשדה לקראתנו?" ,שאלה את העבד.
"זה אדו ִני" ,השיב העבד.
רבקה לקחה את צעיפה והתכסתה בו66 .העבד סיפר ליצחק את כל מה שעשה67 .יצחק הביא את רבקה
לאוהל שרה אמו ,לקח אותה לאישה ואהב אותה .רק אז מצא נחמה על מות אמו.
צאצאי קטורה
פרק כה
24
אברהם לקח עוד אישה ושמה ְקטּו ָרה2 .היא ילדה לו את ִז ְמ ָרן ,את ָי ְקׁ ָשן,את ְמ ָדן ,את ִמ ְד ָיין ,את ִיְׁש ָבק
ואת ׁשּו ַח3 .יקשן הוליד את ְׁש ָבא ואת ְד ָדן.
בני דדןָ :ה ַאׁשּו ִריםַ ,ה ְלטּוִׁשים ו ַה ְלאּו ִמים
4בני מדייןֵ :עי ָפהֵ ,ע ֶפרֲ ,חנֹוְךֲ ,א ִבי ָדע ו ֶא ְל ָד ָעה
כל אלה צאצאי קטורה.
5עוד לפני מותו נתן אברהם את כל רכושו ליצחק6 .גם לבני פילגשיו נתן מתנות והרחיק אותם מיצחק
אל המזרח7 .אברהם חי מאה שבעים וחמש שנה8 .הוא מת ב ֵשי ָבה טובה ,זקן ו ְש ַבע ימים9 .יצחק
וישמעאל בניו קברו אותו במערת המכפלה בשדה של ֶעפרון בן צוחר החיתי ,ליד ממרא10 ,השדה שקנה
אברהם מבני חת .שם נקברו אברהם ושרה אשתו11 .אחרי מות אברהם בירך אלוהים את יצחק בנו .יצחק
התגורר אז ליד באר ל ַחי רואי.
תולדות ישמעאל
12אלה תולדות ישמעאל ,הבן שילדה הגר ,שפחתה המצרית של שרה ,לאברהם13 .אלה שמות בני
ִיְׁש ָמ ֵעאל לפי סדר הולדתםְ :נ ָביֹות הבכורֵ ,ק ָדרַ ,א ְד ְב ֵאלִ ,מ ְב ָשםִ 14 ,מְׁש ָמע ,דּו ָמהַ ,מ ָשאֲ 15 ,ח ַדדֵ ,תי ָמא,
ְיטּורָ ,נ ִפיׁש ו ֵק ְד ָמה.
16אלה הם בני ישמעאל ואלה גם שמות ראשי שנים עשר השבטים בכפרים ובמאהלים שלהם.
17ישמעאל מת כשהיה בן מאה שלושים ושבע18 .בני ישמעאל התגוררו בקרבת בני משפחת ישמעאל
האחרים ,באזור שבין ֲח ִווי ָלה לׁשּור ,מול מצריים ,בדרך ל ַאׁשּור.
יעקב ועשיו
19אלה קורות יצחק בן אברהם :אברהם הוליד את יצחק20 .יצחק היה בן ארבעים כשלקח לאישה את
רבקה בת בתואל הארמי מ ַפ ַדן ֲא ָרם ,אחות לבן21 .יצחק התפלל בעד אשתו שהייתה עקרה .אלוהים נענה
לו ורבקה הרתה22 .הבנים שבבטנה דחפו זה את זה והיא שאלה" :למה זה קורה לי?".
רבקה הלכה לשאול את ה'23 ,וה' השיב לה" :שני עמים בבטנך ,ושני לאומים ֵיצאו ממך .האחד יהיה
חזק מהשני ,והבכור ישרת את הצעיר".
24מועד הלידה הגיע ואכן בבטנה של רבקה היו תאומים25 .הראשון יצא אדמוני וכולו שעיר ,לכן קראו
לו ֵע ָשיו26 .אחריו יצא אחיו כשידו אוחזת בעקב עשיו ,לכן קראו לו ַי ֲע ֹקב .יצחק היה בן שישים כשנולדו
בניו.
27הנערים גדלו .עשיו היה צייד מנוסה ו ִהרבה לשהות בשדה ,ויעקב היה איש ׁ ָש ֵלו ש ִהרבה לשהות
באוהלים28 .יצחק אהב את עשיו בגלל בשר הציד שנהג להביא לו לאכול ,ורבקה אהבה את יעקב29 .באחד
הימים הכין יעקב תבשיל .עשיו בא עייף מהשדה 30וביקש מיעקב" :תן לי לאכול מהתבשיל האדום
האדום הזה כי אני חלש מרוב רעב" .לכן נקרא עשיו ֱאדֹום.
ְ "31מכֹור לי עכשיו את הבכורה שלך תמורת התבשיל" ,השיב יעקב.
"32אני עומד למות .לשם מה אני צריך את הבכורה?" ,אמר עשיו.
25
"33הישבע לי עכשיו" ,ביקש יעקב.
עשיו נשבע ,וכך מכר את בכורתו34 .יעקב נתן לו לחם ותבשיל עדשים .עשיו אכל ,שתה ,קם והלך לו.
הוא בז לבכורה.
יצחק בגרר
פרק כו
רעב נוסף היה בארץ ,מלבד הרעב שהיה בימי אברהם .יצחק עבר ל ְג ָרר ,אל אבימלך מלך פלשתים2 .ה'
ִנגלה ליצחק ואמר לו" :אל תרד למצריים .הישאר בארץַ ,במקום שאראה לך3 .התגורר בארץ הזאת
ואברך אותך ,כי לך ולצאצאיך אתן את כל הארצות האלה ואקיים את השבועה שנשבעתי לאברהם
אביך4 .ארבה את צאצאיך והם יהיו רבים כמספר כוכבי השמים ,ואתן לצאצאיך את כל הארצות האלה.
הם יהיו ברכה לכל עמי העולם 5כיוון שאברהם שמע בקולי ושמר את מצוותיי"6 .לכן נשאר יצחק בגרר.
7לתושבי המקום ,ששאלו על אשתו ,אמר יצחק" :אחותי היא" .הוא חשש לומר "אשתי היא" ,שמא
יהרגו אותו אנשי המקום בגלל רבקה שהייתה יפה מאוד8 .כעבור ימים רבים השקיף אבימלך מבעד
לחלון וראה את יצחק משתעשע עם רבקה כפי שאיש משתעשע עם אשתו9 .אבימלך קרא ליצחק ואמר
לו" :הרי היא אשתך! מדוע אמרת 'אחותי היא'?".
"חששתי שאמות בגללה" ,השיב יצחק.
"10מה עשית לנו?!" ,אמר אבימלך" .אחד מבני עמי היה עלול לשכב עם אשתך וכך היית גורם לכולנו
להיות אשמים בחטא"11 .מיד ציווה אבימלך על כל העם" :כל מי שיגע באיש הזה ובאשתו יּוצא להורג!".
12אלוהים בירך את יצחק .באותה שנה זרע יצחק בארץ ההיא וקצר פי מאה ממה שזרע13 .הוא התעשר
יותר ויותר ,עד שהיה עשיר מאוד14 .היו לו צאן ,בקר ועבדים רבים .הפלשתים קינאו בו15 ,ולכן סתמו
ומילאו בעפר את כל הבארות שחפרו עבדי אביו אברהם16 .אבימלך אמר ליצחק" :לך מאתנו כי התעשרת
והתחזקת בהשוואה אלינו".
17יצחק הלך משם והתיישב בנחל גרר18 ,שם חפר מחדש את בארות המים שנחפרו בימי אביו ושסתמו
הפלשתים אחרי מות אברהם .יצחק נתן לבארות את אותם שמות שנתן להן אביו19 .עבדי יצחק חפרו
בנחל ומצאו באר מים זורמים20 .הרועים מגרר רבו עם רועי יצחק ואמרו" :המים האלה שלנו!" .יצחק
קרא לבאר הזאת ֵע ֶשק [ריב] כי שם רבו אתו21 .עבדיו חפרו באר אחרת ,אך גם עליה רבו ִאתם הפלשתים.
לבאר זו קרא יצחק ִש ְט ָנה [ ִשנאה]22 .יצחק עבר גם משם וחפר באר אחרת .הפעם לא רב עליה איש .הוא
קרא לבאר ְרחֹובֹות [מקום רחב] ואמר" :עכשיו נתן לנו ה' מקום רחב ,ונוכל להתרבות בארץ"23 .משם
עלה יצחק לבאר שבע.
24באותו לילה ִנגלה אליו ה' ואמר" :אני אלוהי אברהם אביך .אל תפחד כי אני אתך! אברך את
צאצאיך וארבה אותם למען אברהם עבדי"25 .יצחק הקים במקום מזבח והתפלל לה' .הוא נשאר
להתגורר במקום ,ועבדיו חפרו באר.
26אבימלך הלך מגרר אל יצחק ואתו ֲאחּו ַזת יועצו ופיכול שר צבאו.
"27מדוע באתם אליי?" ,שאל אותם יצחק" .הרי שנאתם אותי וגירשתם אותי מכם!".
26
"28ראינו שה' אתך והחלטנו שאנחנו רוצים לכרות אתך ברית ולהישבע זה לזה29 .הישבע שלא תעשה
לנו שום דבר רע ,כפי שאנחנו לא נגענו בך לרעה .עשינו אתך רק טוב ושילחנו אותך בשלום ,ועכשיו אתה
מבורך מאוד על ידי ה'".
30יצחק ערך לכבודם ִמשתה ,והם אכלו ושתו31 .בבוקר קמו מוקדם ונשבעו זה לזה .יצחק שילח אותם,
והם נפרדו ממנו בשלום32 .ביום ההוא באו עבדי יצחק ,סיפרו לו על באר שחפרו ואמרו" :מצאנו מים!".
33יצחק קרא לבאר ִׁש ְב ָעה ,לכן נקראת העיר באר שבע עד היום.
34עשיו היה בן ארבעים כשלקח לאישה את ְיהּו ִדית בת ְב ֵא ִרי החיתי ואת ָב ְש ַמת בת ֵאילֹון החיתי.
35נשים אלה גרמו צער ליצחק ולרבקה.
יעקב מרמה את אביו
פרק כז
יצחק הזדקן ובקושי ראה.
"בני" ,קרא לבנו הבכור.
"כן ,אדוני" ,השיב עשיו.
"2הזדקנתי ואינני יודע מתי אמות3 .קח את כלי הציד שלך -את ִחציך ואת קשתך -וצא לשדה לצוד
עבורי4 .ע ֵשה לי מטעמים שאני אוהב ,הבא אותם אליי לאכול ,ואברך אותך לפני שאמות".
5רבקה שמעה את מה שאמר יצחק לעשיו בנו .כשיצא עשיו לשדה לצוד עבור אביו6 ,אמרה ליעקב בנה:
"שמעתי את אביך אומר לעשיו אחיך'7 ,הבא לי ציד ועשה לי מטעמים .אחרי שאֹו ַכל אברך אותך בנוכחות
ה' לפני מותי'ְ 8 .שמע בקולי ועשה את מה שאני מצווה עליך9 .לך בבקשה אל הצאן והבא לי משם שני גדיי
עזים טובים כדי שאעשה מהם מטעמים שאביך אוהב10 .הגש לו אותם לאכול ,והוא יברך אותך לפני
מותו".
"11אבל עשיו אחי שעיר ואני חלק!" ,אמר יעקב"12 .אם ימשש אותי אביֵ ,ידע שאני ְמרמה ,וכך אביא
על עצמי קללה במקום ברכה!".
"13אקח את הקללה על עצמי ,בני .שמע בקולי וה ֵבא לי את מה שביקשתי".
14יעקב הלך והביא את הגדיים לאמו ,והיא בישלה מהם מטעמים שאהב אביו15 .לאחר מכן לקחה את
בגדיו היפים של עשיו בנה הבכור שהיו בביתה והלבישה בהם את יעקב בנה הצעיר16 .על צווארו וידיו
הלבישה את פרוות הגדיים17 .אחר כך נתנה ליעקב את המטעמים ואת הלחם שעשתה18 .יעקב בא אל
אביו וקרא" :אבי!".
"כן .מי אתה בני?" ,שאל יצחק.
"19אני עשיו ,בנך הבכור .עשיתי את מה שביקשת .קום בבקשה ,שב לאכול מבשר הציד וברך אותי".
"20איך צדת כל כך מהר בני?" ,שאל יצחק את בנו.
"ה' אלוהיך שלח לי ציד" ,השיב יעקב.
"21גש אליי ואמשש אותך בני ,כדי שאדע אם אתה בני עשיו או לא".
22יעקב ניגש אל יצחק אביו .האב מישש אותו ואמר" :הקול קול יעקב אבל הידיים ידי עשיו"23 .כיוון
שידי יעקב היו שעירות כידי עשיו ,לא ידע יצחק מי הוא ובירך אותו.
27
"24האם זה אתה ,בני עשיו?" ,שאל יצחק.
"כן" ,השיב יעקב.
"25תן לי לאכול מבשר הציד ואברך אותך".
יעקב הגיש את האוכל לאביו ויצחק אכל .הוא גם הביא לו יין ויצחק שתה.
"26התקרב אליי בבקשה בני ונשק אותי" ,ביקש יצחק.
27יעקב ניגש אל אביו ונישק אותו .האב הריח את בגדי עשיו בנו ובירך את יעקב" :ריח בני כריח שדה
שאלוהים בירך! 28ייתן לך אלוהים מטל השמים ומטּוב הארץ ,ודגן ויין לרוב29 .עמים ישרתו אותך
ולאומים ישתחוו לך .על א ֶחיך תמשול ובני אמך ישתחוו לך .מי שיקלל אותך יקולל ,ומי שיברך אותך
יבורך".
30יצחק סיים לברך את יעקב .ברגע שעזב יעקב את אביו הגיע עשיו עם הציד31 .גם עשיו עשה מטעמים
והביא אותם לאביו.
"אבי ,קום ואכול מבשר הציד של בנך וברך אותי" ,אמר עשיו לאביו.
"32מי אתה?!" ,שאל יצחק.
"אני עשיו ,בנך הבכור".
33יצחק נבהל מאוד מאוד" :אם כך ,מי צד ציד ,הגיש לי לאכול ממנו ,ומכל מה שהגיש לי אכלתי עוד
לפני שהגעת? בירכתי אותו והוא אכן יהיה מבורך".
34כאשר שמע עשיו את דברי אביו ,זעק זעקה גדולה ומלאת כאב" .ברך גם אותי ,אבי!" ,התחנן.
"35אחיך לקח ממני את ברכתך ב ִמר ָמה" ,אמר יצחק.
"36האם לחינם נקרא שמו יעקב?" ,אמר עשיו" .כבר פעמיים רימה אותי! את הבכורה לקח ,ועכשיו
לקח גם את ברכתי! האם לא שמרת לי ברכה כלשהי?!".
37יצחק ענה" :הרי נתתי לו את הזכות למשול בך ובכל ֶאחיו .גם דגן ויין נתתי לו! מה נותר לי לעשות
למענך בני?".
"38האם יש לך רק ברכה אחת אבי? בבקשה ממך ,ברך גם אותי" ,ביקש עשיו ופרץ בבכי.
39יצחק השיב" :רחוק מיבול הארץ תשב ,רחוק מטל השמים40 .בזכות חרבך יהיה לך רכוש ואת א ִחיך
תשרת .אך כאשר תמרוד תשתחרר ממנו".
41עשיו שנא את יעקב בגלל הברכה שבירך אותו אביו" .כאשר יעברו ימי האבל על מות אבי ,אהרוג את
אחי" ,חשב בלבו.
42רבקה שמעה על תכניתו של עשיו בנה הבכור .היא קראה ליעקב בנה הצעיר ואמרה לו" :עשיו אחיך
מתכוון להרוג אותך43 .עכשיו ,בני ,שמע בקולי וברח אל ָל ָבן אחי שב ָח ָרן44 .התגורר אצלו זמן מה ,עד
ש ֵירגע אחיך מכעסו45 .כשאחיך לא יכעס עליך עוד וישכח את מה שעשית לו ,אשלח להחזיר אותך משם.
מדוע אאבד את שניכם ביום אחד?".
46אחר כך אמרה רבקה ליצחק" :חיי נמאסו עליי בגלל בנות ֵחת .אם ייקח יעקב אישה מבנות חת
האלה או מבנות הארץ האחרות ,למה לי לחיות?".
יעקב נפרד מאביו
28
פרק כח
יצחק קרא ליעקב ,בירך אותו וציווה עליו" :אל תיקח אישה מבנות כנען2 .לך ל ַפ ָדן ֲא ָרם ,אל בית
בתואל ,סבך מצד אמך ,שם תיקח לך אישה מבנות ָל ָבן דודךֵ 3 .אל ׁ ַש ַדי יברך ו ַירבה אותך ,ומצאצאיך יהיו
שבטים רבים4 .הוא ייתן לך ולצאצאיך את ברכת אברהם ,והארץ שאתה מתגורר בה תהיה שלך ,הארץ
שנתן אלוהים לאברהם".
5יצחק שלח את יעקב ,ויעקב הלך לפדן ארם ,אל לבן בן בתואל ה ֲא ָר ִמי ,האח של רבקה אם יעקב
ועשיו6 .עשיו ראה שיצחק בירך את יעקב ושילח אותו לפדן ארם כדי שייקח לעצמו אישה משם .הוא גם
שמע את יצחק מצווה על יעקב כשבירך אותו שלא ייקח אישה מבנות כנען7 .יעקב שמע בקול אביו ואמו
והלך לפדן ארם8 .עשיו הבין שבנות כנען אינן רצויות בעיני אביו9 .הוא הלך אל בני ישמעאל ולקח לאישה,
נוסף על נשותיו האחרות ,את ַמ ֲח ַלת בת ישמעאל בן אברהם ,שהייתה אחות של ְנ ָביֹות.
חלום יעקב
10יעקב יצא מבאר שבע לחרן11 .בדרכו הגיע למקום מסוים ונשאר ללון שם כי השמש שקעה .הוא לקח
את אחת מאבני המקום ,שם אותה לראשו ושכב לישון12 .בשנתו חלם .הוא ראה מדרגות שעלו מהארץ
והגיעו עד לשמים ,ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בהן13 .ה' עמד מלמעלה ואמר" :אני ה' אלוהי אברהם
אביך ואלוהי יצחק .לך ולצאצאיך אתן את הארץ שאתה שוכב עליה14 .צאצאיך יהיו רבים כעפר הארץ
ויתפשטו מערבה ומזרחה ,צפונה ודרומה .אתה וצאצאיך תהיו ברכה לכל עמי העולם15 .אהיה אתך,
אשמור עליך בכל מקום שתלך ואשיב אותך אל הארץ הזאת .לא אעזוב אותך עד שאעשה את כל מה
שאמרתי לך".
16יעקב התעורר משנתו ואמר בפחד" :אכן יש אלוהים במקום הזה ,ואני לא ידעתי! 17מה נורא המקום
הזה! זה בוודאי בית אלוהים -שער השמים".
18כשקם בבוקר ,לקח את האבן שהייתה מתחת לראשו ,עשה ממנה מצבת זיכרון ויצק עליה שמן.
19הוא קרא למקום ֵבית ֵאל (עד אז נקראה העיר לּוז)20 .אחר כך נדר יעקב ֶנ ֶדר" :אם אלוהים יהיה אתי
וישמור עליי בדרך שאני הולך בה ,אם ייתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש21 ,ואם אשוב בשלום לבית אבי -
ה' יהיה אלוהיי! 22האבן הזאת שהקמתי כמצבת זיכרון תהיה לבית אלוהים ,ומכל מה שתיתן לי אתן לך
עשירית".
יעקב פוגש את רחל
פרק כט
יעקב הלך לארצם של עמי המזרח2 .הוא ראה באר בשדה ולידה שלושה עדרי צאן שרבצו שם כי ממנה
ִהשקו אותם .הבאר הייתה מכוסה באבן גדולה3 .לאחר שנאספו במקום כל העדרים נהגו הרועים לגלול
את האבן מעל הבאר ולהשקות את הצאן .אחר כך השיבו את האבן למקומה4 .יעקב שאל את הרועים:
"מאין אתם?".
"מחרן" ,השיבו.
29
"5האם אתם מכירים את ָל ָבן נכד ָנחֹור?".
"כן".
"6ומה שלומו?".
"שלומו טוב .הנה רחל בתו מתקרבת עם הצאן".
"7היום עוד ארוך" ,אמר יעקב לרועים" ,יעבור זמן רב עד שכל העדרים ייאספוַ .השקו את צאנכם
וצאו ל ִמר ֶעה".
"8לא נוכל לעשות זאת לפני שייאספו כל העדרים .רק אז נוכל לגלול את האבן מעל הבאר ולהשקות
את הצאן" ,השיבו.
9עוד יעקב מדבר ִאתם ורחל הגיעה עם צאן אביה .היא הייתה רועת צאן10 .כאשר ראה יעקב את רחל
בת לבן א ִחי אמו ואת צאן לבן ,הוא ניגש אל הבאר ,גולל את האבן ו ִהשקה את צאן לבן11 .אחר כך נשק
יעקב לרחל ופרץ בבכי12 .הוא סיפר לה שהוא בנה של רבקה וקרוב משפחה של אביה .רחל מיהרה לספר
על כך לאביה13 .כששמע לבן על יעקב בן אחותו ,מיהר לקראתו .הוא חיבק את יעקב ,נשק לו והביא אותו
לביתו .בבית סיפר יעקב ללבן את כל מה שקרה לו.
"14אתה קרוב משפחה שלי!" ,אמר לבן ליעקב .יעקב נשאר אצלו חודש ימים.
15כעבור חודש אמר לבן ליעקב" :האם משום שאתה קרוב משפחה שלי אתה צריך לעבוד אצלי
בחינם? אמור לי איזה שכר אתה רוצה".
16ללבן היו שתי בנות .שם הבכורה ֵל ָאה ושם הצעירה ָר ֵחל17 .עיני לאה היו חלשות ,ורחל הייתה מאוד
יפה18 .יעקב אהב את רחל ,לכן אמר ללבן" :אעבוד שבע שנים תמורת רחל בתך הצעירה".
"19מוטב לי לתת אותה לך מאשר לאיש אחר .הישאר אצלי" ,אמר לבן.
20יעקב עבד תמורת רחל שבע שנים ,שהיו בעיניו כימים אחדים בגלל אהבתו לרחל.
"21תן לי את אשתי ואשכב ִאתה כי מילאתי את ִמכסת הזמן שהסכמנו עליה" ,אמר יעקב ללבן22 .לבן
אסף את כל אנשי המקום וערך ִמשתה23 .בערב הביא לבן ליעקב את לאה בתו ,ויעקב שכב ִאתה24 .לבן
נתן ללאה את ִז ְל ָפה שפחתו כדי שתהיה שפחה שלה25 .בבוקר ראה יעקב להפתעתו שזו לאה.
"מה עשית לי?" ,התלונן בפני לבן" .הלוא עבדתי אצלך תמורת רחל .למה רימית אותי?".
"26לא נהוג אצלנו לתת את הבת הצעירה לפני הבכורה" ,ענה לבן"27 .הישאר אתנו לכל שבעת ימי
המשתה של לאה וניתן לך גם את האחרת אם תעבוד אצלי עוד שבע שנים".
28כשהשלים יעקב את שבעת ימי המשתה נתן לו לבן את בתו רחל לאישה29 ,ולרחל נתן את ִב ְל ָהה
שפחתו כדי שתהיה השפחה שלה30 .יעקב שכב עם רחל .הוא אהב אותה יותר מאשר את לאה ועבד
תמורתה אצל לבן עוד שבע שנים.
בני יעקב
31ה' ראה שלאה פחות אהובה על יעקב ,ונתן לה ילדים ,אבל רחל הייתה עקרה32 .לאה הרתה וילדה
בן .היא קראה לו ְראּו ֵבן כי אמרה" :ה' ראה את מצוקתי .אולי מעתה יאהב אותי בעלי"33 .אחר כך הרתה
שוב וילדה בן" .ה' שמע שאני פחות אהובה ,לכן נתן לי גם את הבן הזה" ,אמרה וקראה לבן ִׁש ְמעֹון34 .שוב
הרתה לאה וילדה בן" .הפעם ירצה בעלי להתלוות אליי [להיות אתי] כי ילדתי לו שלושה בנים" ,אמרה
30
וקראה לבנה ֵל ִוי35 .היא הרתה וילדה עוד בן" .הפעם אודה לה'" ,אמרה ,לכן קראה לבן ְיהּו ָדה .אחר כך
הפסיקה ללדת.
פרק ל
כיוון שרחל לא ילדה ליעקב ,היא קינאה באחותה" .תן לי בנים ,אם לא -אמות!" ,אמרה לבעלה.
2יעקב כעס" :האם אני אלוהים שמנע ממך ילדים?!".
"3הנה שפחתי ִבל ָהה" ,אמרה רחלְ " .שכב ִאתה כדי שהיא תלד בשמי .כך יהיו גם לי בנים".
4רחל נתנה ליעקב את בלהה שפחתה לאישה והוא שכב אתה5 .בלהה הרתה וילדה ליעקב בן.
"6אלוהים דן את דיני [פעל למעני] .הוא שמע לזעקתי ונתן לי בן" ,אמרה רחל ולכן קראה לילד ָדן7 .בלהה
שפחת רחל הרתה שוב וילדה עוד בן ליעקבִ "8 .נפ ַתלתי [נאבקתי] קשות עם אחותי וניצחתי" ,אמרה רחל
וקראה לבן ַנ ְפ ָת ִלי.
9כשראתה לאה שהפסיקה ללדת נתנה ליעקב את ִזלפה שפחתה לאישה10 .זלפה שפחת לאה ילדה
ליעקב בן"11 .בן זה מסמל את גדוד [המון] הבנים שיש לי" ,אמרה לאה וקראה לו ָגד12 .אחר כך ילדה
זלפה שפחת לאה את בנה השני ליעקב"13 .אני מאושרת והנשים יראו את אושרי" ,אמרה לאה וקראה
לבן ָאׁ ֵשר.
14בימי הקציר יצא ראובן לשדה ומצא דּו ָד ִאים .הוא הביא אותם לאמו.
"תני לי בבקשה מדּו ָד ֵאי בנך" ,ביקשה רחל מלאה.
"15לא די שלקחת ממני את בעלי ,עכשיו את רוצה גם את דודאי בני?!" ,השיבה לאה.
"יעקב ישכב ִאתך הלילה תמורת דודאי בנך" ,אמרה רחל.
16בערב בא יעקב מהשדה ולאה יצאה לקראתו ואמרה" :בוא אליי ,כי שילמתי עבורך בדודאי בני".
יעקב שכב ִאתה בלילה ההוא17 .אלוהים נענה ללאה .היא הרתה וילדה את בנה החמישי ליעקב.
"18אלוהים נתן לי שכר על כך שנתתי את שפחתי לבעלי" ,אמרה לאה וקראה לבן ִי ָשש ָכר19 .לאה הרתה
שוב וילדה ליעקב את בנה השישי"20 .אלוהים נתן לי מתנה טובה .הפעם ִי ְז ְב ֵל ִני [יגור אתי] בעלי כי ילדתי
לו שישה בנים" ,אמרה לאה וקראה לבן ְזבּולּון21 .לאחר מכן ילדה לאה בת וקראה לה ִדי ָנה.
22אלוהים זכר את רחל .הוא נענה לה ופתח את רחמה23 .היא הרתה וילדה בן" .אלוהים הסיר ממני
את הבושה" ,אמרה24 .היא קראה לבן יֹו ֵסף כי אמרה" :ה' יוסיף לי עוד בן".
יעקב מתעשר
25לאחר שילדה רחל את יוסף אמר יעקב ללבן" :הרשה לי לחזור לארצי ולביתי26 .הרשה לי לקחת את
נשותיי ואת ילדיי ,כי עבדתי תמורתם .אתה יודע כמה קשה עבדתי אצלך".
"27בבקשה ממך ,"...אמר לבן" .בזכותך התעשרתי ואלוהים בירך אותי בגללך28 .אמור לי איזה שכר
אתה רוצה ,ואתן לך".
"29אתה יודע שעבדתי אצלך ושהעדרים שלך היו אצלי" ,אמר יעקב"30 .המעט שהיה לך לפני שהגעתי
אליך היה להרבה ,וה' בירך אותך בזכותי .מתי אעשה משהו למען משפחתי?".
"31מה אתה רוצה שאתן לך?" ,שאל לבן.
31
"אל תיתן לי דבר .אם תסכים למה שאבקש ,אשוב לרעות את צאנך32 .אני מבקש לעבור בין הצאן שלך
היום ולהפריד ממנו כל עז וכל שה מנוקד או מנומר וכל שה חום .הם יהיו שכרי33 .כאשר תבדוק את
הכבשים שברשותי ,תוכל לדעת שהייתי נאמן .כל שה או עז שאינו מנוקד או מנומר ,וכל שה שאינו חום
שתמצא בצאני -תדע שהוא גנוב".
"34אני מסכים להצעתך" ,אמר לבן.
35באותו יום ִמ ֵיין יעקב את הצאן .את התיישים המנוקדים והמנומרים ואת כל העזים המנוקדות
והמנומרות ,כל שה בעל כתמים לבנים וכל כבש חום ,הפריד ונתן לבניו36 .יעקב הרחיק את העדר המנומר
והמנוקד למרחק הליכה של שלושה ימים ממנו .הוא המשיך לרעות את שארית העדר של לבן.
37יעקב לקח מקלות לחים מעצי ִל ְב ֶנה ,לּוז ודֹו ֶלב וקילף חלק מקליפתם הכהה ,כך שתוכם הלבן נחשף.
38הוא שם את המקלות שקילף מול הצאן ,בתעלות המים שמהן נהגו לשתות39 .הצאן התייחמו מול
המקלות והמליטו שיות וגדיים מנוקדים ומנומרים40 .את כל הוולדות המנומרים והחומים הפריד יעקב
מצאן לבן .כך יצר לעצמו עדרים נפרדים שאותם לא צירף לצאן לבן41 .בכל פעם שהיו הצאן החזקות
מיוחמות ,שם יעקב את המקלות מולן בתעלות המים כדי שיתייחמו מול המקלות42 .כשהיו הצאן
החלשות מיוחמות לא שם את המקלות .כך היו הצאן החלשות ללבן והחזקות ליעקב43 .יעקב התעשר
מאוד מאוד .היו לו שפחות ועבדים ,צאן רב ,גמלים וחמורים.
יעקב בורח מלבן
פרק לא
באחד הימים שמע יעקב שבני לבן אומרים" :יעקב לקח את כל רכוש אבינו! כל עושרו בא לו ממה
שלקח ממנו!"2 .יעקב גם ראה שלבן אינו מתייחס אליו כבעבר3 .אז אמר ה' ליעקב" :שוב לארץ אבותיך
ולמולדתך ואהיה אתך".
4יעקב שלח להביא את רחל ואת לאה אל השדה שרעה בו את צאנו 5ואמר להן" :אני רואה שאביכן
אינו מתייחס אליי כבעבר ,אבל אלוהי אבי בירך אותי6 .אתן יודעות שעבדתי אצל אביכן בכל כוחי,
7ושהוא רימה אותי ושינה את שכרי עשר פעמים .אבל אלוהים לא נתן לו להרע לי8 .כשאמר לבן' ,תקבל
ְכשכר את המנוקדים' ,המליטו כל הצאן ֵשיֹות וגדיים מנוקדים .כשאמר' ,את המנומרים תקבל' ,המליטו
כל הצאן שיות וגדיים מנומרים9 .אלוהים לקח את עדרי אביכן ונתן אותם לי10 .כאשר היו הצאן
מיוחמות ראיתי בחלום שהתיישים וה ֵאילים שעלו על הצאן היו מנוקדים ומנומרים11 .מלאך ה' דיבר
אליי בחלום' .יעקב' ,קרא אליי' .כן אדוני' ,השבתי'12 .הבט וראה שכל התיישים וה ֵאילים שעולים על
הצאן מנוקדים ומנומרים .ראיתי את כל מה שלבן עושה לך13 .אני האלוהים ש ִנגלה אליך בבית אל ,שם
משח ָת בשמן את מצבת הזיכרון ושם נדר ָת לי נדר .כעת ,צא מהארץ הזאת ושוב לארץ מולדתך!'".
"14אין לנו עוד חלק בבית אבינו" ,אמרו רחל ולאה"15 .הרי נחשבנו בעיניו לזרות .הוא מכר אותנו
ואפילו ביזבז את מה ששייך לנו16 .כל העושר שלקח אלוהים מאבינו שייך לנו ולבנינו .עשה כל מה
שאלוהים אומר לך".
17יעקב הושיב את בניו ואת נשותיו על הגמלים 18והוביל את כל עדריו ואת כל רכושו -את העדרים
שצבר בפדן ארם -בדרך לכנען ,אל יצחק אביו.
32
19כאשר הלך לבן לגזוז את צאנו גנבה רחל את פסלי האלילים של אביה20 .יעקב ֶה ֱע ִרים על לבן הארמי
ולא אמר לו שהוא עומד לברוח21 .הוא ברח עם כל רכושו ועבר את הנהר בדרך להר ה ִג ְל ָעד.
הפרידה מלבן
22לאחר שלושה ימים נודע ללבן שיעקב ברח23 .לבן אסף את קרוביו ויצא לרדוף אחרי יעקב .כעבור
שבעה ימים השיג אותו בהר הגלעד24 .בלילה שלפני כן בא אלוהים אל לבן הארמי בחלום ואמר לו:
"היזהר! אל תאמר ליעקב דבר".
25יעקב הקים את אוהליו על ההר .לבן השיג אותו ,וגם הוא וקרוביו הקימו את אוהליהם על הר
הגלעד.
"26מה עשית?!" ,שאל לבן את יעקב" .רימית אותי והובלת את בנותיי כאילו היו שבויות מלחמה!
27למה ברחת בסתר ,רימית אותי ולא אמרת לי שאתה עוזב? הייתי נפרד ממך בשמחה ובשירים ,בתוף
ובכינור* [*לא 27כינור -כלי מיתר בעל תיבת תהודה ושתי זרועות]28 .אפילו לא נתת לי לנשק לנכדיי
ולבנותיי .עשית מעשה טיפשי! 29אני יכול להרע לכם ,אבל אלוהי אביכם אמר לי אמש' ,היזהר! אל תאמר
ליעקב דבר'30 .עזבת כי התגעגעת לבית אביך ,אך למה גנבת את אלוהיי?".
31יעקב השיב" :פחדתי כי חשבתי שתיקח ממני את בנותיך" .הוא לא ידע שרחל לקחה את פסלי
האלילים ולכן אמר"32 :זה שאצלו תמצא את אלוהיך -ימות .בדוק בנוכחות קרובינו אם יש אצלי דבר
ששייך לך ,ואם תמצא -קח אותו".
33לבן חיפש באוהל יעקב ,באוהל לאה ובאוהל שתי השפחות ,אך לא מצא דבר .הוא יצא מאוהל לאה
ונכנס לאוהל רחל34 .רחל הסתירה את הפסלים בכר שעל גב הגמל והתיישבה עליו ועל הפסלים .לבן חיפש
אותם בכל האוהל ולא מצא.
"35אדוני ,אל תכעס עליי" ,אמרה רחל לאביה" .אינני יכולה לקום לקראתך כי יש לי מה שיש לכל
אישה".
לבן חיפש את הפסלים אך לא מצא36 .יעקב כעס מאוד על לבן ואמר" :מה ִפשעי? 37במה חטאתי
שרדפת אחריי ומיששת את כל חפציי? מה מצאת ששייך לך? שים כאן לעיני קרוביי וקרוביך את מה
שמצאת ,והם ישפטו בין שנינו! 38עשרים שנה אני אתך .הנקבות שבצאנך לא איבדו אף ולד ,ואני לא
אכלתי מה ֵאילים של צאנך39 .כשנטרפה אחת מצאנך לא הבאתי אותה אליך אלא שילמתי עבורה בעצמי.
אתה ,לעומת זאת ,דרשת ממני לשלם על כל צאן שנגנבה ,בין שנגנבה ביום ובין שנגנבה בלילה40 .ביום
סבלתי מהחום ובלילה מהכפור ,אפילו לישון לא יכולתי41 .עשרים שנה הייתי בביתך .ארבע עשרה שנה
עבדתי תמורת שתי בנותיך ושש שנים בעד צאנך ,ואתה שינית את שכרי עשר פעמים! 42אם אלוהי אבי
אברהם ,האלוהים שממנו פוחד יצחק ,לא היה אתי ,היית משלח אותי בידיים ריקות .אבל אלוהים ראה
את מצוקתי ואת עבודתי הקשה ,כפי שהוכיח אמש".
43לבן השיב ליעקב" :הבנות הן בנותיי והילדים ילדיי .הצאן גם הוא שלי .כל מה שאתה רואה שייך לי.
האם אוכל להרע לבנותיי או לבנים ש ָילדו? 44בוא נכרות עכשיו ,אני ואתה ,ברית לעדות ביני לבינך".
45יעקב לקח אבן והקים ממנה מצבת זיכרוןִ "46 .אספו אבנים" ,אמר לקרוביו .הקרובים אספו אבנים
והקימו גל .על הגל ישבו יחד לאכול47 .לבן קרא לגל ְי ַגר ָש ֲהדּו ָתא ,ויעקב קרא לו ַג ְל ֵעד48 .לבן אמר" :הגל
33
הזה ֵעד היום ביני לבינך" .לכן הוא נקרא גלעד49 .הוא נקרא גם ִמ ְצ ָפה כי לבן אמר" :ה' ִיצפה [ישגיח] עליי
ועליך ,כי אנחנו לא נוכל להשגיח זה על זה50 .איש אמנם אינו ֵעד לברית בינינו ,אבל אם תפגע בבנותיי או
תיקח נשים נוספות על בנותיי ,זכור שאלוהים ֵעד ביני לבינך"51 .עוד אמר לבן" :הנה הגל הזה והמצבה
שהקמתי ביני לבינךֵ 52 .עד הגל ו ֵעדה המצבה שלא אעבור אותם כדי להרע לך ,ושאתה לא תעבור אותם
כדי להרע לי53 .אלוהי אברהם ונחור ואלוהי אביהם ישפטו בינינו".
אז נשבע יעקב באלוהים שמפניו פחד אביו יצחק54 .הוא שחט בהמה על ההר וקרא לקרוביו לאכול
אתו .הם אכלו ונשארו ללון על ההר.
55לבן קם בבוקר ,נשק לנכדיו ולבנותיו ,בירך אותם וחזר לביתו.
פרק לב
גם יעקב יצא לדרכו .בדרך פגשו אותו מלאכי אלוהים2 .כאשר ראה אותם אמר" :זה מחנה
אלוהים!" ,לכן קרא למקום ַמ ֲח ָנ ִיים.
ההכנות לפגישה עם עשיו
3יעקב שלח שליחים ל ֵש ִעיר ( ְש ֵדה ֱאדֹום) ,אל עשיו אחיו4 ,וציווה עליהם לומר לעשיו" :אני יעקב עבדך.
עד עכשיו גרתי אצל לבן5 .במשך הזמן צברתי שוורים וחמורים ,צאן ,עבדים ושפחות .שלחתי לספר לך
אדו ִני על כך כדי למצוא חן בעיניך".
6השליחים שבו אל יעקב ואמרו" :באנו אל עשיו אחיך וראינו שהוא יוצא לקראתך עם ארבע מאות
איש".
7יעקב נבהל והצטער מאוד .הוא חילק לשני מחנות את כל האנשים שהיו אתו ואת כל הצאן ,הבקר
והגמלים"8 .אם ישמיד עשיו את המחנה האחד" ,אמר יעקב" ,יינצל המחנה השני"9 .לאחר מכן התפלל:
"אלוהי אברהם סבי ואלוהי יצחק אבי ,ה' שאמר לי' :שוב לארצך ולמולדתך ואיטיב אתך'10 .איני ראוי
לכל הברכות ולנאמנות שלך כלפי עבדך .כשעברתי את הירדן הזה היה לי רק מקל ,ועכשיו יש לי שני
מחנות11 .בבקשה ,הצל אותי מפני אחי עשיו! אני פוחד שהוא יהרוג אותי ,את נשותיי ואת בניי12 .אתה
הרי הבטחת' :איטיב אתך ,וצאצאיך יהיו רבים כחול הים שאי אפשר לספור אותו'".
13יעקב נשאר ללון במקום באותו לילה .הוא הכין מתנה לעשיו מכל מה שהיה לו14 :מאתיים עזים,
עשרים תיישים ,מאתיים ְר ֵח ִלים ומאתיים ֵאילים15 ,שלושים ָנאקות מיניקות וה ְב ָכרים שלהן ,ארבעים
פרות ועשרה פרים ,עשרים אתונות ועשרה ֲע ָיירים16 .יעקב מסר אותם לעבדיו ,כל עדר בנפרד ,ואמר
לעבדים" :לכו לפניי והשאירו רווח בין עדר לעדר"17 .על העבד הראשון ציווה" :כשתפגוש את עשיו והוא
ישאל אותך' ,למי אתה שייך? לאן אתה הולך ,ושל מי הבהמות האלה?'18 ,כך תענה' ,אני שייך ליעקב
וזאת מתנה שנשלחה לעשיו אדו ִני .הנה יעקב עצמו בא אחרינו'"19 .גם על העבד השני והשלישי ועל כל
העבדים שהלכו עם העדרים ציווה יעקב" :כך תאמרו גם אתם לעשיו כשתפגשו אותוִ 20 .אמרו לו גם,
'עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר" ,אשלח קודם מתנות כדי לפייס אותו ,וכשאפגוש אותו אולי ישמח
לראות אותי"'".
21העדרים יצאו לפני יעקב והוא נשאר ללון בלילה ההוא במחנה.
34
יעקב הופך לישראל
22בלילה קם יעקב ,לקח את שתי נשותיו ,את שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ועבר את מעבר ַיבֹוק.
23אחר כך העביר גם את רכושו אל מעבר לנחל24 .כשנשאר לבד נאבק אתו איש אחד עד שהאיר הבוקר.
25כשראה האיש שאינו מצליח לגבור על יעקב ,הוא נגע ב ֶי ֶרְך יעקב תוך כדי מאבק ונקע אותה.
"26תן לי ללכת כי כבר האיר הבוקר" ,אמר האיש.
"לא אתן לך ללכת עד שתברך אותי" ,השיב יעקב.
"27מה ִשמך?".
"יעקב".
"28שמך לא יהיה עוד יעקב אלא ִי ְש ָר ֵאל ,כי ָש ִרי ָת [נאבק ָת] עם אלוהים ועם אנשים וניצח ָת" ,אמר
האיש.
"29אמור לי מה שמך" ,ביקש יעקב.
"למה אתה שואל לשמי?" ,שאל האיש ובירך את יעקב.
30יעקב קרא למקום ְפ ִני ֵאל כי אמר" :ראיתי את אלוהים פנים אל פנים וניצלתי"31 .השמש זרחה
כאשר עזב יעקב את פניאל והוא צולע ברגלו32 .מאז ועד היום לא אוכלים בני ישראל את ִגיד ַה ָנׁ ֶשה
שב ֶירך ,כי שם פגע אלוהים ביעקב.
הפגישה עם עשיו
פרק לג
יעקב ראה את עשיו בא לקראתו ואתו ארבע מאות איש .מיד חילק את ילדיו בין לאה ,רחל ושתי
השפחות2 .את השפחות וילדיהן העמיד ראשונים ,אחריהם את לאה וילדיה ולבסוף את רחל ויוסף3 .יעקב
עצמו הלך לפני בני משפחתו .הוא השתחווה ארצה שבע פעמים ,עד שהגיע לעשיו4 .עשיו רץ לקראתו
וחיבק אותו ,והשניים נשקו זה לזה ובכו5 .כאשר ראה עשיו את הנשים והילדים שאל" :מי כל אלה?".
"אלה הילדים שנתן אלוהים בחסדו לעבדך" ,השיב יעקב.
6הנשים והילדים ניגשו לעשיו והשתחוו .קודם ניגשו השפחות וילדיהן7 ,אחריהם לאה וילדיה ולבסוף
רחל ויוסף.
"8לשם מה כל הצאן והבקר שפגשתי בדרכי?" ,שאל עשיו.
"כדי למצוא חן בעיניך ,אדוני" ,השיב יעקב.
"9יש לי די מ ֶשלי ,אחי" ,אמר עשיו" .שמור לעצמך את מה ששייך לך".
"10לא ,בבקשה" ,אמר יעקב" ,בבקשה ממך ,קבל ממני את מתנתי כי באתי אליך כפי שבאים לפני
אלוהים וקיבלת אותי ברצון11 .קח בבקשה את המתנה שהבאתי לך כי אלוהים בירך אותי ויש לי הכול".
יעקב הפציר בעשיו עד שהסכים.
"12בוא נצא לדרך ,אלווה אותך" ,אמר עשיו.
35
"13אדוני" ,השיב יעקב" ,אתה יודע שילדיי קטנים ושיש לי צאן ובקר מיניקות .אם אזרז אותם אפילו
יום אחד ,כל הצאן ימותו14 .בבקשה אדוני ,לך אתה לפניי ,ואני אתהלך לאיטי בקצב של הבהמות
והילדים שאתי עד שאגיע אליך ,אדוני ,ל ֵש ִעיר".
"15אשלח אתך חלק מהאנשים שאתי" ,הציע עשיו.
"מדוע תיטיב אתי כל כך?" שאל יעקב.
16עשיו חזר לשעיר עוד באותו יום17 ,ויעקב הלך לסּוכֹות ובנה לו שם בית .לעדרים הקים יעקב סוכות,
לכן קרא למקום סוכות.
18לבסוף הגיע יעקב בשלום מפדן ארם לארץ כנען ,שם חנה מחוץ לעיר ְׁש ֶכם19 .הוא קנה מ ֲחמֹור אבי
ְׁש ֶכם במאה ְקִׁשי ָטה* [*לג 19קשיטה -אמצעי תשלום שערכו אינו ידוע] את השדה שבו הקים את אוהלו,
20הציב שם מזבח וקרא למזבח ֵאל ֱאלֹו ֵהי ִי ְש ָר ֵאל.
דינה
פרק לד
דינה ,בת לאה ויעקב ,יצאה לראות את בנות הארץ2 .שכם ,בן חמור החיווי מושל שכם ,ראה אותה.
הוא תפס אותה ושכב אתה בניגוד לרצונה3 .דינה מצאה חן בעיניו .הוא התאהב בה ודיבר אליה ב ַרכּות.
4שכם ביקש מחמור אביו" :הבא לי את הנערה הזאת לאישה".
5יעקב שמע ששכם טימא את בתו ,אבל כיוון שבניו היו עם העדרים שלו בשדה ,שתק עד שובם.
6בינתיים הלך חמור אבי שכם לדבר עם יעקב7 .כאשר שמעו בני יעקב מה שקרה מיהרו לחזור מהשדה.
הם נעצבו וכעסו מאוד על שכם כיוון ששכב עם בת יעקב ,כי בישראל נחשב מעשה זה למעשה נורא
שאסור לעשותו8 .חמור הגיע אל יעקב ואמר לו ולבניו" :ב ִני שכם רוצה מאוד את הנערה .בבקשה ,תנו לו
אותה לאישה9 .נקשור בינינו קשרי נישואין -אנחנו נתחתן עם בנותיכם ,ואתם תתחתנו עם בנותינו.
10תוכלו להתיישב בקביעות בכל מקום בארץ ותהיו חופשיים לעסוק בה במסחר".
11גם שכם פנה אל אבי הנערה ואל א ֶחיה" :קבלו אותי ואתן כל מה שתבקשו" ,הבטיח"12 .גם אם
תדרשו ממני הרבה כסף ומתנות בעד הנערה ,אתן מה שתדרשו .רק תנו לי אותה לאישה".
13בני יעקב החליטו ל ַרמות את שכם ואת חמור משום ששכם טימא את דינה אחותם"14 .לא נוכל לתת
את אחותנו לאיש שלא נימול כי זו בושה גדולה" ,אמרו"15 .אם תהיו כמונו ו ָתמּולּו כל זכר ,נסכים
לבקשתכם16 .נחתן את בנותינו ִאתכם ונתחתן עם בנותיכם ,נתיישב ביניכם ונהיה לעם אחד17 .אבל אם
לא תסכימו להימול ,ניקח את דינה ונלך".
18ההצעה מאוד מצאה חן בעיני חמור ובעיני שכם בנו19 .שכם מיהר לעשות את מה שהאחים דרשו
ממנו כי רצה מאוד להתחתן עם בת יעקב .שכם היה הבן המכובד ביותר במשפחתו20 .הוא ניגש עם חמור
אביו לשער העיר ,שם דיברו השניים אל התושבים"21 :האנשים האלה הם אנשי שלום" ,אמרו" .בואו
נרשה להם להתיישב בארץ ולעסוק בה במסחר ,כי הארץ די גדולה גם בשבילם .נוכל להתחתן עם
בנותיהם ולחתן את בנותינו ִאתם22 .אבל הם יסכימו להתיישב אתנו ולהיות אתנו לעם אחד רק אם ָנמּול
כל זכר ,כפי שהם עושים23 .אז יהיו העדרים ,הרכוש וכל הבהמות שלהם שייכים לנו .אם רק נסכים
לעצתם הם יתיישבו בינינו".
36
24התושבים הסכימו להצעת חמור ושכם בנו ו ָמלו את כל הזכרים בעיר25 .כעבור שלושה ימים,
כשהגברים בעיר עדיין סבלו מכאבים ,הצטיידו שני אחיה של דינה ,שמעון ולוי ,בחרבותיהם .הם תקפו
את תושבי העיר שלא חשדו בדבר ,והרגו את כל הגברים26 .גם את חמור ואת שכם בנו הרגו ,ואז לקחו
את דינה מבית שכם ויצאו27 .אחר כך בזזו בני יעקב את ההרוגים ואת העיר משום שתושבי העיר טימאו
את אחותם28 .הם לקחו את הצאן ,הבקר והחמורים של התושבים ואת כל מה שמצאו בעיר ובשדות.
29את כל הרכוש ואת כל מה שמצאו בבתים בזזו ,ואת כל הילדים והנשים לקחו בשבי.
30יעקב שמע על כך ואמר לשמעון וללוי" :הבאתם עליי רעה .גרמתם לי להיות שנוא על הכנענים
והפריזים תושבי הארץ .אנחנו מעטים ,ואם יתאחדו נגדי ויתקיפו אותי ,ישמידו אותי ואת משפחתי".
"31האם מותר לו להתייחס לאחותנו כמו אל זונה?!" ,אמרו.
יעקב שב לבית אל
פרק לה
אלוהים אמר ליעקב" :לך לבית אל ,התגורר שם והקם מזבח ָלאל שנראה אליך כאשר ברחת מפני
עשיו אחיך".
2יעקב הכין את בני משפחתו ואת כל האנשים שהיו אתו" :סלקו מביניכם את כל האלילים ,טהרו את
גופכם והחליפו את בגדיכם3 .אנחנו עומדים לעלות לבית אל ,שם אקים מזבח לאל שענה לתפילתי
כשהייתי בצרה והיה אתי לאורך כל הדרך"4 .הם נתנו לו את האלילים שהיו ברשותם ואת העגילים
שענדו לאוזניהם .יעקב הטמין את כל מה שנתנו לו באדמה ,מתחת לעץ ה ֵא ָלה שליד שכם.
5אחר כך יצאו יעקב ואנשיו לדרך .פחד אלוהים נפל על תושבי הערים בסביבה ,והם לא העזו לרדוף
אחרי יעקב ובני משפחתו.
6יעקב הגיע ללּוז (בית אל) שבארץ כנען ,עם כל אנשיו7 .הוא בנה שם מזבח וקרא למקום ֵאל בית ֵאל,
כי שם נגלה אליו אלוהים כאשר ברח מפני א ִחיו.
ְ 8דבֹו ָרה ,המינקת של רבקה ,מתה ונקברה לרגלי בית אל ,מתחת לאלון .לכן קרא לו יעקב ַאלֹון ָבכּות.
9אחרי שהגיע יעקב מפדן ארם נראה אליו אלוהים פעם נוספת ובירך אותוִ "10 .שמך יעקב .לא תי ָקרא
עוד יעקב כי אם ישראל" ,אמר אלוהים וקרא לו ישראל"11 .אני ֵאל ׁ ַש ַדיִ .התרבה .עמים רבים ֵיצאו ממך,
ומצאצאיך ֵיצאו מלכים12 .את הארץ שנתתי לאברהם וליצחק ,אתן לך וגם לצאצאיך"13 ,הבטיח אלוהים,
ואז עזב את יעקב לבדו14 .יעקב הציב מצבת זיכרון במקום שבו דיבר אליו אלוהים .המצבה הייתה מאבן.
יעקב יצק עליה יין ושמן 15וקרא למקום שבו דיבר אליו אלוהים ,בית אל.
מות רחל ומות יצחק
16הם עזבו את בית אל ,ובמרחק מה מ ֶא ְפ ָרת ילדה רחל תינוק .הלידה הייתה קשה17 .כאשר התקשתה
רחל ללדת אמרה לה המיילדת" :אל תדאגי ,גם הפעם זה בן"18 .לפני מותה הספיקה רחל לקרוא לילד ֶבן
אֹו ִני ,אבל אביו קרא לו ִב ְנ ָי ִמין19 .רחל מתה ונקברה בדרך לאפרת (בית לחם)20 ,ויעקב הציב מצבה על
קברה .המצבה מסמנת את קברה של רחל עד היום.
37
21ישראל המשיך בדרכו והקים את אוהלו מעבר ל ִמ ְג ַדל ֵע ֶדר22 .בזמן שישראל התגורר שם שכב ראובן
עם ִבלהה ,פילגש אביו ,וישראל שמע על כך.
ליעקב היו שנים עשר בנים23 .ראובן הבכור ,שמעון ,לוי ,יהודה ,יששכר וזבולון מ ֵל ָאה24 ,יוסף ובנימין
מרחל25 ,דן ונפתלי מבלהה שפחתה של רחל26 ,גד ואשר מזלפה שפחתה של לאה .כל אלה בני יעקב שנולדו
בפדן ארם.
27יעקב הגיע אל יצחק אביו ,אל ַמ ְמ ֵרא שליד קריית ארבע (חברון) .גם אברהם התגורר שם בעבר.
28יצחק חי מאה ושמונים שנה29 .הוא מת זקן ו ְש ַבע ימים ,ועשיו ויעקב בניו קברו אותו.
עשיו עוזב את כנען
פרק לו
אלה תולדות עשיו שנקרא גם ֱאדֹום2 :עשיו לקח את נשותיו מבנות כנען ,את ָע ָדה בת ֵאילֹון ה ִחי ִתי ,את
ָא ֳה ִלי ָב ָמה בת ֲע ָנה בת ִצ ְבעֹון ה ִחי ִווי3 ,ואת ָב ְש ַמת בת ישמעאל אחותו של ְנ ָביֹות4 .עדה ילדה לעשיו את
ֱא ִלי ַפז ,בשמת ילדה את ְרעּו ֵאל5 ,ו ָא ֳהלי ָב ָמה ילדה את ְיעּוׁש ,את ַי ְע ָלם ואת קֹו ַרח .אלה הבנים שנולדו
לעשיו בארץ כנען.
6עשיו לקח את נשותיו ,את בניו ,את בנותיו ואת כל אנשי ביתו ,את כל העדרים ,את כל הבהמות שלו
ואת כל הרכוש שצבר בארץ כנען ועזב את הארץ .הוא התרחק מיעקב אחיו 7כי רכושם של האחים היה
רב כל כך שהם לא יכלו לגור יחד .הארץ שגרו בה לא יכלה לספק מזון לעדרים הרבים שלהם8 .עשיו
( ֱאדֹום) התיישב בהר ֵש ִעיר.
תולדות עשיו
9אלה תולדות עשיו ,אבי ה ֱאדֹו ִמים שבהר ֵשעיר:
10אלה שמות בני עשיוֱ :א ִלי ַפז בנה של עדה אשת עשיו ,ו ְרעּו ֵאל בנה של בשמת אשת עשיו.
11בני אליפזֵ :תי ָמן ,אֹו ָמרְ ,צפֹוַ ,ג ְע ָתם ו ְק ַנז12 .לאליפז בן עשיו הייתה גם פילגש ושמה ִת ְמ ַנע .היא ילדה
לאליפז את ֲע ָמ ֵלק .אלה צאצאי עדה אשת עשיו.
13בני רעואלַ :נ ַחתֶ ,ז ַרחַ ׁ ,ש ָמה ו ִמי ָזה .אלה צאצאי בשמת אשת עשיו.
14אלה הבנים ש ָא ֳה ִלי ָב ָמה בת ֲע ָנה בת ִצבעֹון אשת עשיו ילדה לעשיוְ :יעּוׁשַ ,י ְע ָלם וקֹו ַרח.
15אלה ראשי השבטים מבני עשיו ,בני אליפז בכור עשיוֵ :תי ָמן ,אֹו ָמרְ ,צפֹוְ ,ק ַנז16 ,קֹו ַרחַ ,ג ְע ָתם ו ֲע ָמ ֵלק.
אלה ראשי השבטים מבני אליפז שחיו ב ֱאדֹום .אלה צאצאי עדה.
17אלה בני רעואל בן עשיוַ :נ ַחתֶ ,ז ַרחַ ׁ ,ש ָמה ו ִמי ָזה .אלה ראשי השבטים מבני רעואל שחיו באדום .אלה
צאצאי ָב ְש ַמת אשת עשיו.
18אלה בני ָא ֳהלי ָב ָמה אשת עשיוְ :יעּוׁשַ ,י ְע ָלם וקֹו ַרח .אלה ראשי השבטים מבני ָא ֳהלי ָב ָמה בת ֲע ָנה אשת
עשיו19 .אלה בני עשיו ( ֱאדֹום) ואלה ראשי השבטים שלהם.
בני שעיר
38
20אלה בני ֵשעיר החֹורי שחיו בארץ :לֹו ָטןׁ ,שֹו ָבלִ ,צ ְבעֹוןֲ ,ע ָנהִ 21 ,דיׁשֹוןֵ ,א ֶצר ו ִדיׁ ָשן .אלה ראשי השבטים
החורים בני שעיר שחיו ב ֱאדום.
22בני לוטן :חֹו ִרי ו ֵהי ָמם .ללוטן הייתה אחות ושמה ִת ְמ ַנע.
23בני שובלַ :ע ְל ָווןָ ,מ ַנ ַחתֵ ,עי ָבלְׁ ,שפֹו ואֹו ָנם
24בני צבעוןַ :א ָיה ו ֲע ָנה .זהו ֲע ָנה שמצא את המים במדבר כאשר רעה את החמורים של צבעון אביו.
25בני ענהִ :דיׁשֹון ו ָא ֳה ִלי ָב ָמה בת ענה
26בני דישוןֶ :ח ְמ ָדןֶ ,אְׁש ָבןִ ,י ְת ָרן ו ְכ ָרן
27בני אצרִ :ב ְל ָהןַ ,ז ֲע ָוון ו ֲע ָקן
28בני דישן :עּוץ ו ֲא ָרן
29אלה ראשי השבטים החֹורים :לֹו ָטןׁ ,שֹו ָבלִ ,צ ְבעֹוןֲ ,ע ָנהִ 30 ,דיׁשֹוןֵ ,א ֶצר ו ִדיׁ ָשן .אלה ראשי השבטים
החֹורים לפי שבטיהם בארץ שעיר.
מלכי אדום
31אלה המלכים שמלכו ב ֱאדֹום לפני ש ָמלך ֶמלך כלשהו על בני ישראלֶ 32 :ב ַלע בן ְבעֹור ָמלך באדום ושם
עירו ִד ְנ ָה ָבה33 .כאשר מת בלע מלך במקומו יֹו ָבב בן ֶז ַרח מ ָב ְצ ָרה34 .כאשר מת יובב מלך במקומו חּוׁ ָשם
מ ֵתי ָמן35 .כאשר מת חושם מלך במקומו ֲה ַדד בן ְב ַדד שניצח את ִמד ָיין בשדה מואב .שם עירו ֲע ִווית.
36כאשר מת ֲה ַדד מלך במקומו ַש ְמ ָלה מ ַמ ְש ֵר ָקה37 .כאשר מת ַשמלה מלך במקומו ׁ ָשאּול מרחובות הנהר.
38כאשר מת שאול מלך במקומו ַב ַעל ָח ָנן בן ַע ְכבֹור39 .כאשר מת בעל חנן בן עכבור מלך במקומו ֲה ַדר .שם
עירו ָפעּו ושם אשתו ְמ ֵהי ַט ְב ֵאל בת ַמ ְט ֵרד ,בת ֵמי זהב.
40אלה שמות ראשי השבטים מבני עשיו לפי שבטיהם ומקום מגוריהםִ :ת ְמ ַנעַ ,ע ְל ָווהְ ,י ֵתת,
ָ 41א ֳה ִלי ָב ָמהֵ ,א ָלהִ ,פינֹוןְ 42 ,ק ַנזֵ ,תי ָמןִ ,מ ְב ָצרַ 43 ,מ ְג ִדי ֵאל ו ִעי ָרם .אלה ראשי השבטים של ֱאדֹום לפי מקום
מגוריהם בארצות שבהן התיישבו .זהו עשיו אבי ה ֱאדֹומים.
חלומות יוסף
פרק לז
יעקב התיישב בארץ כנען שאביו התגורר בה2 .אלה קורות יעקב :יוסף היה בן שבע עשרה כשרעה את
הצאן עם ֶאחיו ,בני ִבלהה ו ִזלפה נשות אביו .הוא סיפר לאביו דברים רעים על ֶאחיו3 .ישראל אהב את
יוסף יותר מאשר את בניו האחרים כי היה זקן כשנולד יוסף .הוא עשה ליוסף כתונת פסים4 .א ֵחי יוסף
ראו שאביהם אוהב את יוסף יותר מכל ֶאחיו .משום כך שנאו אותו ולא יכלו לדבר אליו בלי לכעוס.
5יוסף חלם וסיפר את חלומו ל ֶאחיו .הם שנאו אותו בשל כך עוד יותר6 .
" ִשמעו מה חלמתי" ,אמר להם"7 .היינו בשדה וקשרנו שיבולים לאלומות .לפתע נעמדה האלומה שלי,
וכל האלומות האחרות הסתדרו סביבה והשתחוו לה".
"8האמנם אתה תמלוך עלינו? האם תמשול בנו?" ,שאלו ֶאחיו ושנאו אותו עוד יותר בגלל חלומותיו
ובגלל הדברים שאמר.
39
9יוסף חלם חלום נוסף וגם אותו סיפר ל ֶאחיו" :חלמתי עוד חלום .הפעם ראיתי את השמש ,את הירח
ואת אחד עשר הכוכבים משתחווים לי".
10לאחר שסיפר זאת לאביו ול ֶאחיו גער בו האב ואמר" :מה החלום הזה שחלמת?! האם באמת אני,
אמך וא ֶחיך נבוא להשתחוות לפניך ארצה?".
11האחים קינאו ביוסף ,אך אביו זכר את הדברים בלבו.
האחים מוכרים את יוסף
12א ֵחי יוסף הלכו לרעות את צאן אביהם בשכם"13 .אחיך רועים בשכם" ,אמר ישראל ליוסף" .אשלח
אותך אליהם".
"כן ,אבי" ,אמר יוסף.
"14לך בבקשה וראה מה שלום א ֶחיך ומה שלום הצאן ,וחזור לספר לי" ,אמר ישראל.
יוסף יצא מעמק חברון והגיע לשכם ,שם חיפש את ֶאחיו בשדה15 .ראה אותו איש אחד מסתובב בשדה
ושאל" :מה אתה מחפש?".
"16אני מחפש את אחיי .אמור לי בבקשה ,איפה הם רועים?" ,אמר יוסף.
"17הם הלכו מכאן .שמעתי אותם אומרים' :בואו נלך לדותן'" ,אמר האיש.
18האחים ראו אותו מרחוק ולפני שהתקרב תכננו להרוג אותו"19 .הנה בא החו ֵלם הזה" ,אמרו איש
לא ִחיו"20 .בואו נהרוג אותו ,נשליך את גופתו לאחד הבורות ונאמר שחיה רעה טרפה אותו .אז נראה אם
חלומותיו יתגשמו!".
21ראובן שמע את ֶאחיו והחליט להציל את יוסף" .לא נהרוג אותו" ,חשב ,ואמר להם"22 :אל תרצחו!
השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ,אבל אל תפגעו בו" .כך התכוון להציל את יוסף מ ֶאחיו ולהחזיר
אותו לאביו.
23כאשר הגיע יוסף ל ֶאחיו ,הם פשטו מעליו את כתונת הפסים שלבש 24והשליכו אותו לבור ריק ממים.
25אחר כך ישבו לאכול .לפתע ראו שיירת ישמעאלים בדרך מ ִגלעד למצריים .הגמלים נשאו ְב ָשמים וצמחי
מרפא.
"26מה נרוויח מכך שנהרוג את אחינו ונסתיר את העובדה שרצחנו אותו?" ,אמר יהודה ל ֶאחיו"27 .בואו
נמכור אותו לישמעאלים ולא נפגע בו -הוא הרי אחינו ובן משפחתנו".
האחים הסכימו28 .כאשר התקרבו הסוחרים ה ִמד ָיינים ,העלו האחים את יוסף מהבור ומכרו להם
אותו בעשרים שקלי כסף* [*לז 28עשרים שקלי כסף -כמאתיים גרם] .הסוחרים הביאו את יוסף
למצריים.
29בינתיים חזר ראובן אל הבור ,והנה יוסף איננו! ראובן קרע את בגדיו30 ,חזר אל ֶאחיו ואמר" :הילד
איננו! מה אעשה?"31 .האחים שחטו ת ִיש ,טבלו את כתונת יוסף בדמו32 ,ושלחו אותה אל אביהם עם
הודעה" :מצאנו את זה .אמור לנו אם זו כתונת בנך או לא"33 .יעקב זיהה את הכותונת וקרא" :זו כתונת
בני! חיה רעה אכלה אותו .יוסף ודאי נטרף!"34 .יעקב קרע את בגדיו ,לבש בגדי אבל והתאבל על בנו ימים
רבים35 .כל בניו ובנותיו ניסו לנחם אותו ,אך הוא סירב להתנחם" .אתאבל על בני עד שאמות" ,אמר
יעקב והמשיך לבכות על מות בנו.
40
36כשהגיעו ה ִמדיינים למצריים מכרו את יוסף לפֹו ִטי ַפר ,מפקד משמר ַפ ְר ֹעה.
יהודה ובניו
פרק לח
באותה עת עזב יהודה את ֶאחיו וירד להתגורר ליד איש מ ֲעדּו ָלם ושמו ִחי ָרה2 .שם פגש את בתו של ׁשּו ַע
הכנעני ולקח אותה לאישה .הוא שכב אתה3 ,והיא הרתה לו וילדה בן .יהודה קרא לבן ֵער4 .האשה הרתה
שוב ,ילדה עוד בן והוא קרא לו אֹו ָנן5 .לבן השלישי קרא ׁ ֵש ָלה (היא ילדה אותו ב ְכ ִזיב)6 .יהודה לקח לער
בנו הבכור אישה ושמה ָת ָמר7 .ער ,בכורו של יהודה ,היה רע בעיני ה' ,לכן ה' המית אותו.
8יהודה אמר לאונן" :שכב עם אשת א ִחיך ומלא את חובתך להוליד לו צאצא"9 .אונן ידע שהילד
שיוולד לא יהיה שלו ,לכן שפך את זרעו ארצה כששכב עם אשת אחיו ,כדי שלא יהיה לאחיו צאצא ממנו.
10מעשה זה היה רע בעיני ה' ,משום כך המית גם את אונן11 .יהודה אמר לתמר כלתו" :הישארי כאלמנה
בבית אביך עד שׁ ֵש ָלה בני יגדל" ,כי חשש שגם שלה ימות כפי שמתו ֶאחיו .תמר הלכה לגור בבית אביה.
12אחרי ימים רבים מתה בת שוע ,אשת יהודה .כאשר סיים יהודה להתאבל עליה ,עלה ל ִת ְמ ָנה עם
חברו חירה מעדולם אל האנשים שגזזו את צאנו.
"13ח ִמיְך עולה לתמנה לגזוז את צאנו"ֶ ,נאמר לתמר14 .תמר הסירה את בגדי האלמנּות ,התעטפה
בצעיף ,כיסתה את פניה וישבה בפתח ֵעי ַנ ִיים שבדרך לתמנה .תמר עשתה זאת כי ראתה שאף על פי ש ֵשלה
גדל ,היא לא ניתנה לו לאישה15 .יהודה ראה אותה וחשב שהיא זונה כי כיסתה את פניה16 .הוא סטה
מהדרך ,ניגש אליה ואמר" :בואי ואשכב אתך" ,כי לא ידע שהיא כלתו.
"מה תיתן לי בתמורה?" ,שאלה.
"17אשלח לך גדי מהצאן".
"תן לי בינתיים עירבון" ,דרשה תמר.
"18איזה עירבון אתן לך?".
"את החותמת שלך ,את החוט שהיא קשורה אליו ואת המטה שבידך" ,השיבה.
יהודה נתן לה את מה שביקשה ואז שכב ִאתה והיא הרתה19 .תמר עזבה את המקום ,הסירה את
צעיפה ולבשה את בגדי האלמנּות20 .יהודה ביקש מחברו ה ֲעדּו ָל ִמי להביא לאישה את הגדי ולקחת ממנה
את העירבון ,אבל חירה לא מצא אותה.
"21איפה הזונה שישבה ב ֵעי ַנ ִיים על הדרך?" ,שאל חירה את אנשי המקום.
"לא הייתה כאן זונה" ,השיבו.
22חירה שב ליהודה ואמר" :לא מצאתי אותה וגם תושבי המקום אמרו שלא הייתה שם זונה".
23יהודה אמר" :מוטב שתשמור את העירבון לעצמה כדי שלא ילעגו לנו .אחרי הכול שלחתי אליה את
הגדי הזה ,אבל אתה לא מצאת אותה".
24כעבור שלושה חודשים אמרו ליהודה" :תמר כלתך שכבה עם גבר והרתה".
"הוציאו אותה מביתה ו ִשרפו אותה" ,אמר יהודה.
41
25כאשר הוציאו אותה שלחה תמר הודעה ל ָח ִמי ָה" :אני הרה לאיש שחפצים אלה שייכים לוַ .זהה
בבקשה את החותמת ,החוט והמטה האלה".
26יהודה זיהה את החפצים" .היא יותר צדיקה ממני ,כי לא נתתי אותה ל ֵשלה בני" ,אמר ולא שכב
אתה עוד.
27כאשר ילדה תמר ,התברר שהיו בבטנה תאומים28 .בזמן הלידה הוציא האחד את ידו .המיילדת
קשרה לידו חוט אדום ואמרה" :זה ָיצא ראשון"29 ,אבל התינוק החזיר את ידו ואחיו יצא לפניו .אז
אמרה המיילדת" :מה אתה מתפרץ?!" .לכן נקרא הראשון ֶפ ֶרץ30 .אחריו יצא אחיו ,והחוט האדום על ידו,
לכן נקרא ֶז ַרח.
יוסף בבית פוטיפר
פרק לט
יוסף הובא למצריים ופֹו ִטי ַפר קנה אותו מהישמעאלים שהביאו אותו לשם .פוטיפר היה מצרי ,אחד
משרי פרעה ,ושימש כמפקד המשמר שלו2 .יוסף הצליח בבית אדונו המצרי כיוון שה' היה אתו3 .אדונו
ראה שה' עם יוסף ושבכל מעשיו גורם לו ה' להצליח4 .יוסף מצא חן בעיני אדונו והיה למשרתו האישי.
פוטיפר מינה אותו לנהל את ביתו והפקיד בידיו את האחריות על כל רכושו5 .מאז מינה אותו פוטיפר
לנהל את ביתו ומסר לו את האחריות על כל רכושו ,בירך ה' את בית המצרי בגלל יוסף .ברכת ה' הייתה
על כל מה שהיה לפוטיפר ,גם בבית וגם בשדה6 .פוטיפר מסר בידי יוסף את כל מה שהיה לו ולא התעניין
ְבדבר חוץ מהאוכל שאכל.
יוסף היה בחור מאוד יפה7 .לאחר זמן מה אשת פוטיפר ָשמה לב ליוסף.
"שכב אתי!" ,אמרה לו8 ,אבל יוסף סירב ואמר לאשת אדונו" :אדו ִני אינו בודק את מעשיי בביתו .הוא
מסר בידי את האחריות לכל רכושו9 .אף אחד אינו חשוב ממני בבית הזה ,ואדוני לא מנע ממני דבר חוץ
ממך ,כי את אשתו .איך אוכל לעשות רעה גדולה כזאת ולחטוא לאלוהים?".
10אף על פי שביקשה ממנו יום יום ,לא שמע לה יוסף ולא הסכים לשכב ִאתה ולהיות ִעמה11 .באחד
הימים בא יוסף למלא את תפקידו כשאיש מאנשי הבית לא היה בבית12 .אשת פוטיפר תפסה בבגדו
ואמרה" :שכב אתי!" .יוסף השאיר את בגדו בידה וברח החוצה13 .כשראתה אשת פוטיפר שיוסף השאיר
את בגדו בידה וברח החוצה14 ,קראה לאנשי הבית ואמרה להם" :ראוֵ ,הביאו אלינו את האיש העברי כדי
לבייש אותנו .הוא ניסה לשכב אתי ,אבל צעקתי בקול רם15 .כששמע שהרמתי את קולי ,עזב את בגדו
אצלי וברח החוצה"16 .האישה השאירה את בגדו של יוסף אצלה עד שבא בעלה הביתה17 ,ואז חזרה על
דבריה" :העבד העברי שהבאת לנו בא אליי כדי לבייש אותי18 .כאשר הרמתי את קולי בצעקה ,עזב את
בגדו וברח החוצה".
19פוטיפר שמע את דברי אשתו שאמרה" :כך וכך עשה לי עבדך" ,וכעס מאוד20 .הוא תפס את יוסף
וכלא אותו בבית הסוהר שאסרו בו את אסירי המלך .כך הגיע יוסף לבית הסוהר.
יוסף בבית הסוהר
42
21ה' היה עם יוסף ובחסדו גרם לכך שיוסף ימצא חן בעיני מפקד בית הסוהר22 .המפקד מינה את יוסף
על כל האסירים ויוסף היה אחראי לכל מעשיהם23 .אף מפקד בבית הסוהר לא השגיח על יוסף כיוון שה'
היה אתו וגרם לו להצליח בכל מעשיו.
פרק מ
כעבור זמן מה חטאו שר המשקאות ושר האופים של מלך מצריים כלפי אדונם ,מלך מצריים2 .פרעה
כעס מאוד על שני שריו ,על שר המשקאות ועל שר האופים3 .הוא שלח אותם לבית הסוהר שבבית מפקד
המשמר ,לאותו מקום שיוסף היה אסור בו4 .מפקד המשמר מינה את יוסף לשרת את השניים שהיו זמן
מה במאסר5 .לילה אחד חלמו שר המשקאות ושר האופים .לכל חלום היה פתרון משלו6 .בבוקר בא יוסף
וראה שהם מודאגים.
"7מדוע אתם נראים מודאגים היום?" ,שאל את שרי פרעה.
"8חלמנו ואין מי שיפתור את החלום" ,השיבו.
"הלוא לאלוהים יש פתרונות" ,אמר יוסףַ " .ספרו לי בבקשה מה חלמתם".
9שר המשקאות סיפר את חלומו ליוסף" :בחלומי ראיתי גפן 10ולה שלושה ענפים .הגפן פרחה ומפרחיה
יצאו אשכולות ענבים בשלים11 .כוס פרעה הייתה בידי .לקחתי את הענבים ,סחטתי אותם אל כוס פרעה
ושמתי אותה בידו".
"12זה הפתרון" ,אמר יוסף" ,שלושת הענפים הם שלושה ימים13 .בעוד שלושה ימים יעניק לך פרעה
כבוד ויחזיר אותך לתפקידך .אתה תשוב להגיש לפרעה את כוסו כפי שעשית קודם ,כשהיית שר
המשקאות שלו14 .כאשר יוטב לך ,אני מבקש שתיטיב אתי ותזכור אותיַ .ספר עליי לפרעה כדי שיוציא
אותי מהבית הזה15 ,כי נגנבתי מארץ העברים ,וגם פה במצריים לא עשיתי דבר ,ובכל זאת שמו אותי
בבית הסוהר".
16שר האופים ראה שיוסף פתר את החלום לטובת שר המשקאות ואמר" :גם אני חלמתי ,ובחלומי היו
שלושה סלים על ראשי17 .בסל העליון היו דברי מאפה מכל סוג שהמלך נוהג לאכול .לפתע באו עופות
ואכלו מהסל שעל ראשי".
"18זה הפתרון" ,אמר יוסף" ,שלושת הסלים הם שלושה ימים19 .בעוד שלושה ימים יסיר פרעה את
ראשך מעליך ,יתלה אותך על עץ והעופות יאכלו את בשרך".
20כעבור שלושה ימים חגג פרעה את יום הולדתו וערך ִמשתה לכל שריו .בין המוזמנים היו גם שר
המשקאות ושר האופים21 .את שר המשקאות החזיר לתפקידו והוא הגיש שוב את הכוס לפרעה22 ,ואת
שר האופים תלה ,כפי שאמר יוסף23 .אבל שר המשקאות לא זכר את יוסף.
יוסף פותר את חלומות פרעה
פרק מא
כעבור שנתיים חלם פרעה שהוא עומד על שפת הנהר2 .לפתע עלו מהנהר שבע פרות יפות ושמנות ורעו
בשדה3 .אחריהן עלו מהנהר שבע פרות אחרות ,עלובות מראה ורזות ,ונעמדו על שפת הנהר ליד הפרות
השמנות4 .הפרות עלובות המראה והרזות אכלו את הפרות היפות והשמנות .פרעה התעורר5 .הוא נרדם
43
ושוב חלם .בחלומו ראה שבע שיבולים בריאות וטובות צומחות על אותו קנה6 .אחריהן צמחו שבע
שיבולים דקות ויבשות בגלל השרב7 .השיבולים הדקות בלעו את שבע השיבולים הבריאות והמלאות.
פרעה התעורר לפתע והבין שהיה זה חלום.
8בבוקר היה פרעה מודאג .הוא קרא לכל קוסמי מצריים וחכמיה וסיפר להם את חלומותיו ,אך איש
לא יכול לפתור אותם9 .אז אמר שר המשקאות לפרעה" :אני מזכיר לך היום את חטאיי10 .פעם כעס פרעה
על שריו ואסר אותי ואת שר האופים בבית מפקד המשמר11 .לילה אחד חלם כל אחד מאתנו ,ולכל חלום
היה פתרון משלו12 .היה אתנו נער עברי ,עבד של מפקד המשמר .סיפרנו לו על חלומותינו ,והוא פתר לכל
אחד מאתנו את חלומו13 .מה שאמר באמת קרה .אותי החזיר פרעה לתפקידי ,ואת שר האופים תלה".
14פרעה ציווה להביא אליו את יוסף .יוסף הּוצא במהירות מבית הסוהר ,התגלח ,החליף בגדים ובא אל
פרעה.
"15חלמתי חלום ואין מי שיפתור לי אותו" ,אמר פרעה ליוסף" .שמעתי שאם אתה שומע חלום ,אתה
יכול לפתור אותו".
"16אני איני יכול" ,השיב יוסף" ,אבל אלוהים ייתן לך את הפתרון שאתה מחפש".
17פרעה סיפר ליוסף" :בחלומי עמדתי על שפת הנהר18 .לפתע עלו מהנהר שבע פרות שמנות ויפות
מראה ורעו בשדה19 .אחריהן עלו שבע פרות אחרות ,עלובות מראה ורזות מאוד .עלובות כמוהן לא ראיתי
בכל ארץ מצריים20 .הפרות הרזות והעלובות אכלו את שבע הפרות הראשונות ,השמנות21 .הן בלעו את
הפרות אך לא נראה עליהן שבלעו אותן ,כי הן נשארו רזות ועלובות כפי שהיו בתחילה .התעוררתי 22ואחר
כך ראיתי בחלומי שבע שיבולים מלאות וטובות צומחות על אותו קנה23 .אחריהן צמחו שבע שיבולים
דקיקות ויבשות בגלל השרב24 .השיבולים הדקות בלעו את שבע השיבולים הטובות .סיפרתי את
חלומותיי לקוסמים שלי אך איש לא יכול לפתור לי אותם".
25יוסף השיב" :שני החלומות הם בעצם אותו חלום .אלוהים גילה לפרעה מה הוא עומד לעשות26 .שבע
הפרות השמנות הן שבע שנים ושבע השיבולים הטובות הן שבע שנים .זהו בעצם חלום אחד27 .שבע
הפרות הרזות והעלובות שעלו אחרי הפרות השמנות הן שבע שנים .ושבע השיבולים הדקיקות והיבשות
בגלל השרב יהיו שבע שנות רעב28 .כפי שאמרתי לפרעה -אלוהים הראה לפרעה מה הוא עומד לעשות.
29בשבע השנים הבאות יהיה שֹובע גדול בכל ארץ מצריים30 .אחריהן יבואו שבע שנות רעב שישכיחו את
כל השובע שהיה ,והרעב ימית כל חי בארץ31 .איש לא יזכור מהו שובע בגלל הרעב הכבד32 .החלום חזר
פעמיים כדי לומר לפרעה שהדבר אכן מאלוהים ,ושאלוהים יקיים אותו בקרוב33 .עכשיו על פרעה לחפש
איש נבון וחכם ולהפקיד אותו על ארץ מצריים34 .פרעה צריך לדאוג שאותו איש ְי ַמ ֶנה ַפ ָקחים על הארץ
כדי שייקחו חמישית מכל יבול מצריים בשבע שנות השובע35 .במשך השנים הטובות שיבואו יאספו
הפקחים את כל האוכל ,יאגרו גרעיני תבואה בפיקוח פרעה וישמרו אותם בערים השונות36 .האוכל יישמר
עבור תושבי הארץ לשבע שנות הרעב שעומדות לבוא על מצריים ,כדי שתושבי הארץ לא ימותו מרעב".
37הצעתו של יוסף מצאה חן בעיני פרעה ובעיני שריו"38 .האם נמצא איש כזה שרוח אלוהים בו?" ,שאל
פרעה את שריו39 ,וליוסף אמר" :כיוון שאלוהים גילה לך את כל הדברים האלה ,ברור שאין עוד איש נבון
וחכם כמוך40 .אתה תהיה ממונה על ביתי ,וכל בני עמי יהיו חייבים להישמע לך .רק אני ,המלך ,אהיה
מכובד ממך41 .אני מפקיד אותך על כל מצריים".
44
42פרעה הסיר מידו את טבעתו וענד אותה על יד יוסף .הוא גם הלביש את יוסף בבגדי מלכות וענד
לצווארו את תכשיט הזהב43 .אחר כך הרכיב את יוסף במרכבת העוזר הראשי של המלך וציווה שחיילים
ירוצו לפניו ויקראוִ " :כרעו ברך!" .כך מסר פרעה ליוסף את השלטון על כל מצריים"44 .אני ,פרעה ,מצווה
שבלי רשותך איש לא יעשה דבר בכל מצריים" ,אמר45 .פרעה קרא ליוסף ָצ ְפ ַנת ַפְ ְע ֵנ ַח ונתן לו לאישה את
ָא ְס ַנת בת פֹו ִטי ֶפ ַרע ,כוהן אֹון .יוסף משל על כל מצריים.
46כשהחל יוסף לשרת את פרעה מלך מצריים היה בן שלושים .הוא נפרד מפרעה וסייר בכל ארץ
מצריים47 .בשבע שנות השובע נתנה הארץ יבול רב48 .יוסף אסף את כל התבואה שהייתה במצריים במשך
שבע השנים ואגר אותה בערים .בכל עיר נאסף יבול השדות שסביבה49 .יוסף צבר גרעיני תבואה רבים
כמספר הגרגרים בחול הים .כל כך רבים היו עד שהפסיק לספור אותם כי כבר לא ניתן לספור אותם.
50לפני שהחלו שנות הרעב נולדו ליוסף שני בנים מאסנת בת פוטי פרע ,כוהן און51 .לבכור קרא יוסף
ְמ ַנׁ ֶשה כי אמר" :אלוהים ָנׁ ָשה [השכיח] את כל צרותיי ואת כל בית אבי"52 .לבן השני קרא ֶא ְפ ַר ִים כי
אמר" :אלוהים גרם לי להיות פורה בארץ שסבלתי בה".
53שבע שנות השובע שהיו במצריים תמו54 ,ושבע שנות הרעב החלו כפי שאמר יוסף .בכל האזור היה
רעב ,רק בארץ מצריים היה אוכל55 .הרעב התפשט בכל מצריים והתושבים התחננו אל פרעה שיספק להם
מזון" .לכו ליוסף ועשו מה שיאמר לכם" ,השיב פרעה לעם56 .הרעב היה בכל האזור .יוסף פתח את אסמי
התבואה וסיפק מזון למצרים כי הרעב במצריים הלך והחמיר57 .מכל האזור באו אנשים למצריים כדי
לקנות מזון מיוסף ,כי היה רעב כבד בכל האזור.
יוסף פוגש את אחיו
פרק מב
יעקב שמע שבמצריים יש תבואה ואמר לבניו" :למה אתם עומדים ומביטים זה בזה? 2שמעתי
שבמצריים יש תבואה .רדו למצריים וקנו לנו משם אוכל כדי שלא נמות"3 .א ֵחי יוסף ,עשרה במספר ,ירדו
לקנות תבואה במצריים4 .את בנימין ,אחיו של יוסף ,לא שלח יעקב עם האחים כי אמר" :שלא יקרה לו
אסון".
5בני ישראל הגיעו למצריים עם עוד אנשים שבאו לקנות אוכל ,כי היה רעב בארץ כנען6 .יוסף היה
השליט במצריים ,והוא שמכר תבואה לכל העםֶ .אחיו באו אליו והשתחוו לפניו ארצה7 .יוסף זיהה את
ֶאחיו אך העמיד פני זר ודיבר ִאתם בקשיחות.
"מאין באתם?" ,שאל.
"מארץ כנען ,כדי לקנות אוכל" ,השיבו.
8יוסף זיהה את ֶאחיו ,אך הם לא זיהו אותו9 .הוא נזכר בחלומות שחלם עליהם.
"אתם מרגלים! באתם לגלות איפה הארץ אינה מוגנת!" ,אמר להם.
"10לא אדוני" ,ענו האחים" .עבדיך באו לקנות אוכל11 .כולנו בנים לאותו אב .אנחנו אנשים ישרים,
איננו מרגלים!".
"12לא" ,התעקש יוסף" ,באתם לגלות איפה הארץ אינה מוגנת!".
45
"13שנים עשר אחים אנחנו ,כולנו בנים לאותו איש שחי בכנען .האח הצעיר נמצא עכשיו עם אבינו ואח
אחד איננו" ,אמרו.
"14כמו שאמרתי לכם ,אתם מרגלים!" ,אמר יוסף"15 .אני נשבע בחיי פרעה שלא תצאו מכאן עד שיבוא
לכאן אחיכם הצעיר .בכך אבחן אתכםִ 16 .שלחו אחד מכם להביא את א ִחיכם ,ואתם ְשבו במעצר כדי
שאוכל לבחון אם דיברתם אמת .ואם לא ,אני נשבע בחיי פרעה שאתם מרגלים" ,אמר יוסף 17ועצר אותם
לשלושה ימים.
18כעבור שלושה ימים אמר להם" :עשו כדבריי ולא תמותו! אני מכבד את אלוהים19 .אם אתם דוברי
אמת ,יישאר אחד מכם בבית המעצר שאתם עצורים בו ,ואתם ,לכו להביא אוכל לבני משפחותיכם
הרעבים20 .רק אם תביאו אליי את אחיכם הצעיר אדע שדיברתם אמת ,ולא תמותו" .האחים עשו
כדבריו.
"21אנחנו אשמים במה שעשינו לא ִחינו" ,אמרו האחים זה לזה" .ראינו אותו בצרה .הוא התחנן אלינו,
אבל לא שמענו לו ,לכן באה עלינו הצרה הזאת".
"22הרי אמרתי לכם לא לפגוע בנער ,אבל לא שמעתם בקולי" ,אמר ראובן" .עכשיו אנחנו משלמים על
מעשנו".
23הם לא ידעו שיוסף מבין ,כי המתרגם ִתרגם את דבריהם24 .יוסף התרחק מהם ובכה .אחר כך חזר,
דיבר אליהם ,לקח את שמעון ואסר אותו לעיניהם25 .יוסף ציווה למלא את שקיהם בתבואה ,להחזיר
לשק של כל אחד מהם את כספו ולתת להם צידה לדרך ,וכך היה26 .האחים העמיסו את התבואה על
חמוריהם ועזבו את המקום27 .כשעצרו ללינת לילה פתח אחד האחים את שקו כדי לתת מזון לחמורו
וגילה את כספו מונח בפתח השק.
"28כספי הוחזר לי!" ,אמר ל ֶאחיו" .הכסף נמצא בשק!".
האחים נבהלו מאוד ואמרו זה לזה בפחד" :מה עשה לנו אלוהים?!".
29כשהגיעו האחים אל יעקב אביהם בארץ כנען ,סיפרו לו את כל מה שקרה להם"30 .השליט של אותה
ארץ דיבר אתנו בקשיחות והתייחס אלינו כמו אל מרגלים שבאו לרגל בארצו31 .אמרנו לו' :אנחנו אנשים
ישרים ,איננו מרגלים! 32שנים עשר אחים אנחנו ,בנים לאותו אב .אח אחד איננו ,והצעיר נשאר עם אבינו
בכנען'33 .אבל האיש ,שליט הארץ ההיא ,אמר לנו' ,כך אדע שאתם דוברי אמת :השאירו אצלי את אחד
האחים ,קחו אוכל לבני משפחותיכם הרעבים ולכוָ 34 .הביאו אליי את אחיכם הצעיר ואז אדע שאינכם
מרגלים אלא אנשים ישרים .אתן לכם את א ִחיכם ותוכלו לעסוק במסחר בארץ'".
35האחים החלו לרוקן את שקיהם והנה כל אח מצא את כספו בשקו .כשראו האחים ואביהם את
הכסף ,הם נבהלו.
"36בגללכם איבדתי את בניי!" ,אמר יעקב אביהם" .יוסף איננו ,שמעון איננו -ועכשיו אתם רוצים
לקחת גם את בנימין?! כל הצרות באות עליי".
"37הרוג את שני בניי אם לא אחזיר לך את בנימין" ,אמר ראובן לאביו" .הרשה לי לקחת אותו ואני
מבטיח להחזיר לך אותו".
38יעקב השיב" :בני לא ֵירד אתכם למצריים! אחיו כבר מת ורק הוא נשאר .אם יקרה לו אסון בדרך
שתלכו בה ,אמות בזקנתי מרב צער".
46
האחים חוזרים למצריים
פרק מג
הרעב בארץ היה כבד2 .לאחר שסיימו אחי יוסף לאכול את כל התבואה שהביאו ממצריים אמר להם
אביהם" :לכו שוב לקנות לנו מעט אוכל".
3יהודה פנה לאביו ואמר" :האיש הזהיר אותנו בתוקף' ,אל תופיעו לפניי אלא אם א ִחיכם ִאתכם'4 .אם
תשלח אתנו את א ִחינו ,נרד לקנות לך אוכל5 .אך אם לא תשלח אותו אתנו לא נרד כי האיש אמר לנו' ,אל
תופיעו לפניי אלא אם א ִחיכם ִאתכם'".
"6למה הבאתם עליי את הצרה הזאת וסיפרתם לאיש שיש לכם עוד אח?" ,שאל ישראל.
7האחים השיבו" :האיש שאל עלינו ועל בני משפחתנו' .האם אביכם עדיין חי? האם יש לכם עוד אח?',
ואנחנו סיפרנו לו את האמת .האם ידענו שיאמר' ,הביאו לכאן את א ִחיכם'?".
8יהודה אמר לישראל אביוְ " :שלח את הנער אתי ונלך כדי שאנחנו ,אתה וילדינו לא נמות9 .אני אחראי
לשלום הנער .ממני תדרוש אותו .אם לא אחזיר אותו ואציג אותו לפניך ,אשא באשמה כל חיי10 .לולא
התעכבנו עד עכשיו היינו מספיקים ללכת ולחזור פעמיים".
"11אם כך אין ברירה .עשו כדבריי" ,אמר ישראל אביהם" .קחו בשקיכם ממיטב תוצרת הארץ ותנו
לאיש במתנה מעט צמחי מרפא ,מעט דבש* [*מג 11דבש -לא ברור אם מדובר בדבש דבורים או בתמצית
פרות] ,מיני בשמים ,אגוזים ושקדים12 .קחו ִאתכם עוד כסף ,ואת הכסף שמצאתם בשקים החזירו כי
אולי קיבלתם אותו בטעות13 .גם את א ִחיכם קחו ושובו אל האיש14 .אני מתפלל ש ֵאל ׁ ַש ַדי ייתן בלב האיש
רחמים כלפיכם ,וישחרר לכם את אחיכם האחר ואת בנימין .ואני ,את מי שאיבדתי ,איבדתי".
15האחים לקחו את המתנות ,את הכסף הנוסף ואת בנימין ,ירדו למצריים והתייצבו לפני יוסף.
16כשראה יוסף את בנימין ִאתם ,אמר למנהל משק ביתו" :קח את האנשים האלה הביתה ,שחט בהמה
והכן ממנה ארוחה כי הם יאכלו אתי בצהריים".
17האיש עשה כדברי יוסף והביא את האחים לבית יוסף18 .כשראו האחים לאן מביא אותם האיש,
אמרו זה לזה" :מביאים אותנו לכאן בגלל הכסף שנמצא בשקינו בפעם הקודמת .הוא רוצה לתקוף אותנו
ולהתנפל עלינו ,להפוך אותנו לעבדים ולקחת את חמורינו".
19הם ניגשו למנהל משק הבית של יוסף ואמרו לו בפתח הבית"20 :בבקשה אדוני ,ירדנו למצריים בפעם
הראשונה כדי לקנות אוכל21 .כשעצרנו ללינת לילה ,פתחנו את שקינו וגילינו להפתעתנו שכספו של כל
אחד ,בהתאם למה ששילם ,נמצא בפתח שקו .הבאנו אתנו את הכסף הזה כדי להשיבו22 ,וגם כסף נוסף
כדי לקנות אוכל .איננו יודעים מי שם את כספנו בשקינו".
"23הכל בסדר ,אל תדאגו .אלוהיכם ואלוהי אביכם שם לכם אוצר בשקים .הכסף ששילמתם הגיע
לידיי" ,אמר האיש והוציא אליהם את שמעון.
24האיש הכניס אותם לבית יוסף ונתן להם מים ומזון לחמוריהם .האחים רחצו את רגליהם 25ומיהרו
להכין את המתנות לפני שיוסף יגיע בשעת הצהריים ,כי שמעו שיאכלו אתו שם26 .כשבא יוסף הביתה,
נתנו לו את המתנות שהביאו והשתחוו לפניו ארצה27 .אחרי ששאל לשלומם שאל" :מה שלום אביכם
הזקן שסיפרתם לי עליו? האם הוא עדיין חי?".
ְ "28שלום עבדך אבינו טוב ,הוא עדיין חי" ,השיבו האחים והשתחוו.
47
29יוסף הסתכל על האחים וכשראה את בנימין אחיו ובן אמו ,שאל" :האם זה אחיכם הצעיר
שסיפרתם לי עליו?" ,ולבנימין אמר" :אלוהים ייטיב אתך ,בני!".
30יוסף התרגש מאוד ולא יכול לעצור את ִבכיו .הוא מיהר לצאת משם ,נכנס לחדרו ופרץ בבכי31 .אחר
כך רחץ את פניו ויצא כשהוא מתאפק שלא לבכות.
"הגישו את האוכל!" ,ציווה32 .המצרים לא יכלו לאכול עם העברים כיוון שזה נחשב בעיניהם למעשה
בזוי .לכן הוגש האוכל בנפרד ליוסף ,ל ֶאחיו ולמצרים שאכלו ִאתם33 .כשישבו האחים לפני יוסף על פי
סדר גילם ,קודם הבכור ולבסוף הצעיר ביותר ,התבוננו זה בזה בתימהון34 .יוסף העביר להם אוכל
משולחנו והמנה של בנימין הייתה גדולה פי חמישה מהמנות של האחרים .הם שתו אתו עד שהשתכרו.
הגביע האבוד
פרק מד
"מלא את שקי האנשים האלה באוכל ככל שיוכלו לשאת" ,ציווה יוסף על מנהל משק ביתו" .שים לכל
אחד את כספו בפתח שקו2 .קח את הגביע שלי ,גביע הכסף ,ושים אותו בשקו של האח הצעיר עם הכסף
ששילם תמורת התבואה" .האיש עשה את מה שאמר לו יוסף.
3הבוקר האיר והאחים נשלחו לדרכם ,הם וחמוריהם4 .אך יצאו מהעיר ,עוד לפני שהספיקו להתרחק,
אמר יוסף למנהל משק ביתו" :צא ורדוף אחרי האנשים האלה! כאשר תשיג אותם אמור להם' :למה
השבתם לי רעה תמורת טובה? 5הלוא זה הגביע שאדוני שותה ממנו ובו הוא גם מנחש את העתיד .מעשה
רע עשיתם!'".
6האיש השיג אותם ומסר להם את דברי יוסף.
"7למה אדוני מדבר כך? עבדיך לא היו עושים דבר כזה!" ,אמרו האחים"8 .הרי את הכסף שמצאנו
בשקינו השבנו אליך מארץ כנען .מדוע נגנוב מבית אדונך כסף או זהב? 9אם תמצא את הגביע בשקו של
אחד מאתנו ,הרוג אותו ,ואנחנו נהיה עבדיך".
"10כן" ,אמר האיש" .מי שאמצא אצלו את הגביע יהיה עבדי וכל האחרים יהיו פטורים מאשמה".
11האחים הורידו את שקיהם ארצה ,וכל אחד פתח את שקו12 .האיש החל לחפש אצל האח המבוגר
וסיים בצעיר .הגביע נמצא בשק של בנימין13 .האחים קרעו את בגדיהם ,העמיסו את השקים על
החמורים ושבו העירה.
14יהודה ו ֶאחיו באו אל בית יוסף .יוסף המתין שם ,והם נפלו לפניו ארצה.
"15מה עשיתם?!" ,שאל יוסף" .האם לא חשבתם שאיש כמוני יודע הכול?".
16יהודה השיב" :מה נאמר לך ,אדוני ,ואיך נצטדק? אלוהים חשף את אשמת עבדיך .אנחנו עבדיך ,גם
אנחנו וגם זה שאצלו נמצא הגביע".
"17חס וחלילה .לא אעשה מעשה כזה! האיש שאצלו נמצא הגביע ,הוא יהיה עבדי ,ואתם שובו בשלום
אל אביכם".
18יהודה ניגש ליוסף ואמר" :בבקשה אדוני ,הרשה לי לומר לך דבר מה ואל תכעס על עבדך ,כי אתה
מכובד כמו פרעה19 .אדוני שאל אותנו' ,האם יש לכם אב או אח?''20 .יש לנו אב זקן' ,ענינו' ,ואח צעיר
שנולד לאבינו כשהיה זקן .אחיו מת והוא היחיד שנותר מאמו לאביו .האב אוהב אותו מאוד' .בתגובה
48
ציווית על עבדיך'21 ,הביאו אותו אליי כדי שאראה אותו'22 .השבנו לך שהנער לא יוכל לעזוב את אביו ,כי
אם יעזוב אותו ,ימות האב'23 .אם אחיכם הצעיר לא יבוא ִאתכם ,אל תופיעו שוב לפניי' ,אמרת לעבדיך.
24ובכן ,באנו אל אבי ,אל עבדך" ,המשיך יהודה" ,וסיפרנו לו מה אמר אדוני25 .כאשר אמר לנו אבינו
ללכת שוב להביא מעט אוכל26 ,אמרנו לו שלא נוכל ללכת' .נרד רק אם אחינו הצעיר יבוא אתנו ,כי לא
נוכל להופיע בפני האיש בלי אחינו הצעיר'27 .אבי השיב לנו' ,אתם יודעים שאשתי ילדה לי שני בנים.
28האחד הלך ממני ,ואני חושב שבוודאי נטרף ,כי מאז ועד היום לא ראיתי אותו29 .אם תיקחו ממני גם
את השני ויקרה לו אסון ,תגרמו לכך שאמות בעצב בזקנתי'".
30יהודה המשיך" :אם אבוא אל אבי בלי הנער שהוא כל כך קשור אליו31 ,יראה אבי שהנער איננו
וימות בזקנתו מרוב צער ,ועבדיך יהיו אשמים בכך32 .קיבלתי מאבי את האחריות לשלום הנער כשאמרתי
לאבי' ,אם לא אחזיר אליך את הנער ,אהיה אשם כל חיי'33 .ועכשיו ,הרשה לי בבקשה להישאר אצלך
בתור עבד במקום הנער ,והוא ישוב עם ֶאחיו 34כדי שלא יקרה לאבי אסון ,כי איך אוכל לחזור אל אבי בלי
הנער?".
אני יוסף אחיכם
פרק מה
יוסף לא יכול להתאפק עוד לעיני שריו" .הוציאו מכאן את כולם!" ,קרא .איש לא נכח כאשר התוודע
יוסף אל ֶאחיו2 .הוא פרץ בבכי .המצרים שמעו אותו בוכה ,וגם אנשי בית פרעה שמעו שבכה.
"3אני יוסף!" ,אמר ל ֶאחיו" .האם אבי עדיין חי?".
מרוב בהלה לא יכלו האחים לענות.
"4גשו אליי בבקשה" ,ביקש יוסף .הם ניגשו אליו והוא אמר" :אני יוסף אחיכם ,זה שמכרתם
למצרים5 ,אך אל ֵתעצבו ואל תכעסו על עצמכם משום שמכרתם אותי ,כי אלוהים שלח אותי לכאן
לפניכם כדי להציל אתכם6 .זה שנתיים שיש רעב בארץ ,וגם בחמש השנים הקרובות לא יהיה חריש
וקציר7 .אלוהים שלח אותי לפניכם כדי שרבים מכם יינצלו ויישארו בחיים8 .לא אתם שלחתם אותי
לכאן ,אלא אלוהים .הוא גרם לכך שאהיה יועץ בכיר של פרעה ,אדון לביתו ומושל בכל ארץ מצריים.
9מהרו לחזור אל אבי ו ִאמרו לו' ,כך אמר בנך יוסף" :אלוהים עשה אותי לאדון על כל מצריים .רד אליי,
אל תתעכב10 .תגור בארץ גֹוׁ ֶשן ותהיה קרוב אליי -אתה ,בניך ,נכדיך ,צאנך ,בקרך וכל רכושך11 .הרעב
יימשך עוד חמש שנים .אדאג לכם למזון כדי שאתה ,בני משפחתך וכל מי ששייך לך לא תהפכו לעניים"'.
12אתם וא ִחי בנימין רואים שאני בעצמי מדבר ִאתכם" ,המשיך יוסףַ "13 .ספרו לאבי על הכבוד שיש לי
במצרייםַ .ספרו לו כל מה שראיתם ומהרו להביא אותו לכאן".
14יוסף חיבק את בנימין אחיו ובכה ,ובנימין חיבק אותו ובכה אתו15 .לאחר שנשק לכל ֶאחיו ובכה על
כתפיהם ,דיברו אתו האחים.
16השמועה הגיעה לבית פרעה" :א ֵחי יוסף באו!" .פרעה ושריו שמחו ,ופרעה אמר ליוסף"17 :אמור
לא ֶחיך' ,כך תעשו :הטעינו את בהמותיכם ולכו לארץ כנען18 .קחו משם את אביכם ואת בני משפחותיכם
ובואו אליי .אתן לכם מכל טּוב מצריים ,ותאכלו ממיטב יבול הארץ'19 .אני מצווה עליך לומר לאחיך,
49
'קחו ממצריים עגלות לנשותיכם ולילדיכם .הסיעו בהן גם את אביכם ובואו לכאן20 .אל תצטערו לעזוב
את רכושכם ,כי כל טּוב מצריים שייך לכם'".
21בני ישראל עשו את מה שאמר .יוסף נתן ל ֶאחיו עגלות כפי שציווה פרעה .הוא נתן להם גם צידה
לדרך 22וחליפת בגדים לכל אח ,ולבנימין נתן שלוש מאות שקלי כסף* [*מה 22שלוש מאות שקלי כסף -
כשלושה קילוגרם וחצי] וחמש חליפות בגדים23 .לאביו שלח יוסף עשרה חמורים עמוסים בטּוב מצריים
ועשר אתונות עמוסות תבואה ,לחם ומזון לדרך24 .כששילח יוסף את ֶאחיו אמר להם" :אל תריבו בדרך".
25האחים עלו ממצריים ובאו לארץ כנען ,אל יעקב אביהם.
"26יוסף חי!" ,אמרו לו" ,הוא מושל בכל ארץ מצריים!" .לב יעקב הפסיק לפעום כי הוא לא האמין
להם27 .האחים סיפרו לאביהם כל מה שאמר יוסף .כשראה יעקב את העגלות ששלח יוסף כדי להסיע
אותו ,התעודד"28 .די ַלצער! יוסף בני חי!" ,אמר ישראל" ,אלך לראות אותו לפני שאמות".
ישראל יורד למצריים
פרק מו
ישראל יצא לדרך עם כל אנשיו ורכושו .הוא הגיע לבאר שבע ,שם הקריב קרבנות לאלוהי יצחק אביו.
2בלילה קרא אלוהים לישראל" :יעקב! יעקב!".
"כן ,אדוני".
"3אני האל ,אלוהי אביך .אל תחשוש לרדת למצריים כי אעשה אותך שם לעם גדול4 .אני עצמי ארד
אתך למצריים ואני עצמי ַאעלה אותך משם .במותך ,יוסף יעצום את עיניך".
5יעקב יצא מבאר שבע .בני ישראל הסיעו את יעקב אביהם ,את ילדיהם ואת נשותיהם בעגלות ששלח
פרעה6 ,וירדו למצריים עם עדריהם ועם כל מה שצברו בארץ כנען7 .יעקב הביא אתו למצריים את בניו
ונכדיו ,את בנותיו ונכדותיו ואת כל צאצאיו.
שמות בני ישראל
8אלה שמות בני ישראל (יעקב וצאצאיו) שבאו למצריים:
בנו הבכור של יעקב היה ְראּו ֵבן.
9בני ראובןֲ :חנֹוְךַ ,פלּואֶ ,ח ְצרֹון ו ַכ ְר ִמי
10בני ִׁש ְמעֹוןְ :ימּו ֵאלָ ,י ִמין ,אֹו ַהדָ ,י ִכין ,צֹו ַחר וׁ ָשאּול בן הכנענית
11בני ֵל ִויֵ :ג ְרׁשֹוןְ ,ק ָהת ו ְמ ָר ִרי
12בני ְיהּו ָדהֵ :ער ,אֹו ָנןֵ ׁ ,ש ָלהֶ ,פ ֶרץ ו ֶז ַרח .ער ואונן מתו בכנען .בני פרץֶ :ח ְצרֹון ו ָחמּול.
13בני ִי ָשש ָכר :תֹו ָלע ,פּו ָוה ,יֹוב וִׁש ְמרֹון
14בני ְזבּולּוןֶ :ס ֶרדֵ ,אלֹון ו ַי ְח ְל ֵאל
15אלה הבנים שילדה לאה ליעקב ב ַפ ַדן ֲא ָרם וצאצאיהם ,גם את דינה בתו ילדה לו .מספר כל צאצאיו
שלושים ושלושה.
16בני ָגדִ :צ ְפיֹוןַ ,ח ִגיׁ ,שּו ִניֶ ,א ְצבֹוןֵ ,ע ִריֲ ,ארֹו ִדי ו ַא ְר ֵא ִלי
50
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
in Modern Hebrew
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search