שיקולים בתכנון שבוע למידה

‫תכנון שבוע הלמידה לתלמידי העל־יסודי‬

‫על מנת שהלמידה תהיה יעילה ומסודרת היטב יש לפעול עפ"י המתווה שפרסם משרד החינוך‪:‬‬
‫‪ .1‬מנהלי בית הספר העל־יסודיים יתוו מדיניות עבודה‪ ,‬נהלים והנחיות‪ ,‬תוך שמירה על סדירות ושגרה בית ספריות‪.‬‬

‫‪ .2‬מערכת שעות שבועית (רצוי דו שבועית) תתפרסם מראש ותובא לידיעת התלמידים‪ ,‬ההורים והמורים‪.‬‬
‫במערכת השעות יופיע גם פירוט של שעות פרטניות‪ ,‬שיעורים סינכרוניים ואסינכרוניים (שנקבעו כמובן‬

‫בהלימה לצורכי בית הספר)‪.‬‬
‫‪ .3‬יתנהל מעקב יומי אחרי בעיות ביקור סדיר של תלמידים וקשיים אישיים – רגשיים או אחרים שזוהו אצלם‪.‬‬
‫‪ .4‬על המחנך לנהל מעקב יומי אחרי קשיים ובעיות בתחום הלימודי‪ ,‬כדי ליצור הבנה כוללת שלהם וכדי לנסות‬

‫לספק להם פתרונות בזמן אמת או להיערך לקראת קשיים דומים עתידיים‪.‬‬
‫‪ .5‬התכנון השבועי יזמן מגוון של סוגי הוראה ולמידה ותיווצרנה הזדמנויות לרכוש מיומנויות שונות‪.‬‬
‫‪ .6‬בתכנון השבועי יבואו לידי ביטוי גם מרכיבי העשרה (חוגים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬הורים מעשירים וכו') וכן זמן לפעילות‬
‫חברתית (שיעורי חינוך‪ ,‬אקטואליה‪ ,‬השכלה כללית ועוד)‪ .‬אין לוותר על היבטים אלה גם במסגרת למידה מרחוק‪.‬‬
‫‪ .7‬יש לשלב בכל יום למידה בחטה"ב ובחטה"ע שיעורים סינכרוניים ואסינכרוניים‪ ,‬בשילוב המורים המקצועיים‪.‬‬

‫‪ .8‬מומלץ להקדיש לכל הפחות שעתיים בשבוע להעשרה‪ ,‬לחוגים‪ ,‬לאקטואליה‪ ,‬לפעילות גופנית‪,‬‬
‫לשיח על תזונה וכדומה‪.‬‬

‫‪ .9‬יש לנהל מערכת שעות פרטניות שבועית‪ .‬יופיע בה פירוט של התלמידים שמקבלים סיוע פרטני‪,‬‬
‫מועדי השיעורים‪ ,‬המקצוע ושם המורה‪ .‬יש לפרסם מערכת זו לפני תחילת כל שבוע‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫שיקולי דעת בהכנת מודלים שונים של מערכות שיעורים‬

‫בבואנו לבנות מערכת שבועית יש להתחשב בגורמים האלה‪:‬‬
‫• מספר שעות הלמידה במהלך כל השבוע‪.‬‬
‫• חלוקה הגיונית של המקצועות השוני‪.‬‬
‫• מינון נכון של מטלות‪.‬‬

‫תפקיד המחנכת לתכלל את הלמידה כדי שתהיה לה שליטה ובקרה על הנעשה בכיתתה‪.‬‬

‫סדר היום ומבנה השיעורים‬
‫בחטיבות הביניים מומלץ להתחיל את יום הלמידה בשעה תשע‪.‬‬

‫בחטיבה העליונה – בעשר‪.‬‬
‫כל מקצועות הלימוד צריכים להיכלל במערכת‪ ,‬על פי שיקול דעת צוות הניהול של בית הספר‪.‬‬

‫שיעור בחטה"ב נמשך כשעה וחצי‪ .‬השיעור צריך לכלול‪:‬‬
‫• הקניה סינכרונית‪.‬‬

‫• מטלה אסינכרונית‪.‬‬
‫• נוהל סיום שיעור ובו בדיקת הבנה וקבלת משוב‪.‬‬

‫מבנה השיעור בחטיבה העליונה נבנה בהלימה לבגרויות‪.‬‬
‫מומלץ לקיים מרתון ש ִמשכו בין שעתיים לחמש‪.‬‬

‫שעות הלמידה במפגשים המ ֻקוונים תיוחדנה להוראה במליאה של נושאים המתאימים לכלל התלמידים‬
‫ולהוראה בקבוצות קטנות על פי צורכי התלמידים והתכנון השבועי‪.‬‬

‫חשוב לשמור על מינון מאוזן בין שיעורים סינכרוניים לאסינכרוניים‪ ,‬בהתאם לגיל הלומד‪.‬‬
‫בכיתות ז‪-‬ט רצוי לקיים ‪ 3‬שיעורים סינכרוניים ועוד שעתיים של מטלות בסביבה האסינכרונית‪.‬‬
‫בחטה"ע רצוי לקיים ‪ 5-4‬שיעורים סינכרוניים ועוד שעתיים של מטלות בסביבה האסינכרונית‪.‬‬

‫בכל יום למידה יתקיים מפגש בוקר‪ .‬במפגש תבדוק המחנכת אם הנוכחות מלאה‪.‬‬
‫אם תלמיד נעדר יש לעקוב אחריו‪.‬‬

‫במפגש הבוקר ניתן להיעזר בסרטונים כדי להמחיש את מטרת הפעילות‪ .‬לדוגמה‪" :‬כוחה של קבוצה" – חיזוק‬
‫הקבוצה בלמידה; "למילים יש כוח" – בלמידה מ ֻקוונת יש למילים כוח יותר מאשר למבט עיניים או למגע‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫הכנת מערכת לחטיבת הביניים‬
‫בהכנת המערכת השבועית בחטה"ב צריך לשבץ ‪-‬‬
‫• לימודי מקצועות הליבה (שפה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית‪ ,‬מדעים)‪.‬‬
‫• "שעת חינוך" – לכל הפחות ‪ 2‬ש"ש (מומלץ לסיים כל יום ביחידת חינוך)‪.‬‬

‫• ‪ 2‬ש"ש חנ"ג‪.‬‬
‫• לפחות ‪ 2‬ש"ש חוגי העשרה‪.‬‬
‫• לפחות פעמיים בשבוע פעילות חברתית (אפשר גם כזו שמארגנים התלמידים עצמם)‪,‬‬
‫כולל התייחסות לימי הולדת וכדומה‪.‬‬
‫הכנת מערכת לחטיבה העליונה‬
‫בהכנת המערכת השבועית בחטה"ע צריך לשבץ‪-‬‬
‫• לימודי מקצועות המיועדים להיבחנות לבגרות‪ ,‬לימודי מקצועות שאינם להיבחנות בבגרות‬
‫(יחס השעות בין השניים יקבע בהתאם לצורכי הכיתה)‪.‬‬
‫• "שעת חינוך" – לפחות ‪ 2‬ש"ש (מומלץ לסיים כל יום ביחידת חינוך קצרה)‪.‬‬

‫• ‪ 2‬ש"ש חנ"ג‪.‬‬
‫• לפחות ‪ 2‬ש"ש חוגי העשרה‪.‬‬
‫• חלונות זמן להצגת פרויקטים ומטלות סיום עבור מקצועות שציונם יהיה בציון שנתי‪,‬‬
‫חלונות זמן ל"מתכונות" או למשימות סיכום עבור מקצועות עיוניים שציונם יהיה בציון שנתי‪.‬‬
‫• לפחות פעמיים בשבוע פעילות חברתית (אפשר גם כזו שמארגנים התלמידים עצמם)‪,‬‬
‫כולל התייחסות לימי הולדת וכדומה‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫ארגון תוכני הלמידה‬

‫קיימים כמה רבדים בהוראה‪ ,‬בלמידה ובהערכה שיש לקחת בחשבון כאשר מתכננים את תוכני ההוראה‬
‫תוך התייחסות לסביבת הלמידה‪.‬‬

‫הקניה והבניה של ידע‬
‫מפגשים להקניית ידע ולהבנייתו ניתן לקיים במפגש מ ֻקוון המתרחש בזמן אמת וכן במפגש מוקלט‪.‬‬
‫במפגש סינכרוני המורה משוחחת עם התלמידים‪ ,‬משתפת אותם‪ ,‬מגיבה על שאלות ומפעילה אותם באופן אקטיבי‪.‬‬
‫אפשר להציג מצגת ובה מוצג חזותית התוכן הלימודי – לתמיכה בהבנה ובזיכרון‪ .‬אפשר לשלוח את המצגת‬
‫לפני המפגש – ללמידה אסינכרונית בזמן המתאים לתלמידים‪ .‬יש להקפיד על הקניה בערוצים מגוונים‪ :‬שמיעתי‪,‬‬

‫חזותי (תמונות וסרטונים) וטקסטואלי‪.‬‬
‫חשוב לשלב בין המפגשים הסינכרוניים ובין ההפעלות בסביבה האסינכרונית‪.‬‬

‫תרגול‬
‫לתרגול חשיבות רבה בהבנה ובהטמעה של הנושאים הנלמדים‪ .‬התרגול ייעשה תוך כדי שיעור סינכרוני‬
‫ובמשימות אסינכרוניות כדי שהתלמיד יהיה פעיל ככל הניתן במשימות מגוונות (לאו דווקא מתוקשבות)‪,‬‬

‫תוך התייחסות לערוצים השונים‪.‬‬

‫העשרה‬
‫חשוב לאפשר לתלמידים לבצע מטלות רשות לצורך העשרה‪ .‬רצוי להציע מגוון אפשרויות כדי שהתלמיד‬

‫יוכל לבחור בנושא ‪ /‬במטלה שמעניינים אותו‪.‬‬

‫משוב מקדם למידה‬
‫משוב בכיתה הוא מידע שמספק מורה לתלמיד יחיד או לכיתה כולה כתגובה על התנהגות‪ ,‬על אמירה‬
‫או על עבודה כתובה‪ .‬משוב הוא כלי רב עוצמה המאפשר למורה לסייע לתלמידים להתקדם בתהליכי הלמידה שלהם‪.‬‬
‫המורה יכול להתייחס למשימה או לתהליך במפגש סינכרוני או בסביבה האסינכרונית‪ .‬קידום הלמידה יהיה יעיל יותר‬
‫אם המשוב יינתן תוך כדי עבודה‪ ,‬ולא רק בסופה; בעל פה‪ ,‬ולא רק בכתב (משוב שניתן בעל פה יהיה ממוקד במטרה‬
‫ויעיל יותר)‪ .‬על המשוב להיות ברור ועל המורה להבהיר לתלמיד אם מדובר במוקד לשיפור או בביצוע טוב‪.‬‬
‫הדרך היעילה ביותר לקדם הישגים בלמידה היא על ידי מתן משוב ממוקד המציב יעד לקידום בשתי סביבות הלמידה‪.‬‬

‫חשוב לוודא כי ניתן משוב לתלמידים (ניתן להיעזר במשוב עמיתים)‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫לקראת בגרות‬

‫הלמידה מרחוק משנה את הדרך שהבגרויות התנהלו בה עד כה‪ ,‬והתלמידים מתכוננים לקראתן‬
‫בדרך שונה מהדרך שהיו רגילים בה‪ .‬ההיבחנות מותאמת לצורת הלמידה המ ֻקוונת‪.‬‬
‫כעת נסקור היבטים מספר הקשורים לבחינות הבגרות‪.‬‬

‫היבט פדגוגי‬
‫בכיתות י"א י"ב שניגשות לבחינות בגרות תהיה התמקדות במקצועות הנבחנים‪ .‬המערכת צריכה להיבנות‬

‫בהתאם לצורכי התלמידים ובהתאם למקצועות שייבחנו בהם‪.‬‬
‫לרוב תהיה המערכת לבגרות מורכבת מ"מרתונים" מכֻווני מקצוע בהתאם לבחינות הבגרות‪.‬‬
‫המערכת תהיה דינמית ומשתנה בהתאם לצרכים של התלמידים‪ .‬היא תהיה מערכת שבועית שתענה‬

‫על צורכי התלמידים בכיתה המלאה ובקבוצות לימוד‪ ,‬על פי הצורך והרמה‪.‬‬
‫במקביל להוראה של הכיתה כולה‪ ,‬התלמידים ימשיכו לקבל שיעורים פרטניים על פי החלטת בית הספר‬

‫ולבקשת התלמידים‪ .‬מערכת השעות הפרטניות השבועית תפורסם לתלמידים ע"י הנהלת בית הספר‪.‬‬

‫הפן הרגשי‬
‫גם בשכבת הגיל הבוגרת חשוב להיות בקשר עם ההורים ולעדכן אותם באופי הלמידה המ ֻקוונת ובנדרש‬

‫מהתלמידים‪ .‬זאת‪ ,‬על מנת שישמשו גורמי תמיכה לתלמידים ויעדכנו את בית הספר במידת הצורך‪.‬‬
‫הצוות הייעוצי‪ ,‬שתומך בשכבת הבוגרים לאורך כל השנה‪ ,‬ימשיך בליווי התלמידים וינסה לאתר תלמידים‬

‫המשדרים אותות מצוקה או המבקשים תמיכה ועזרה‪.‬‬

‫מאגרים והפעלות ברשת האינטרנט‬
‫ברשת נמצאים מאגרים שיכולים לעזור לתלמידים הבוגרים בלמידה הווירטואלית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מקיים משרד החינוך מערכת שיעורים פרטיים במקצועות הליבה‪ .‬השיעורים מתקיימים ברשת‬

‫ומאפשרים קבלת שיעורים פרטיים חינם‪ .‬לכניסה למערכת לחצו כאן‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬לטובת התלמידים הבוגרים נמצאים אתרי מפמ"ר ובהם חומרי לימוד מגוונים‪ .‬אפשר להשתמש‬
‫בתכנים שלהם ולתרגל את החומר הנלמד‪ .‬בתמונה תוכלו לראות מה אפשר למצוא באתר מפמ"ר מתמטיקה‪.‬‬

‫מאגר בחינות בגרות ‪ -‬למשרד החינוך יש מאגר של בחינות בגרות בכל המקצועות‪.‬‬
‫אפשר להיכנס למאגר‪ ,‬לבחור את תחום הדעת הרצוי ולתרגל‪ .‬לכניסה לחצו כאן‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫שיקולי הצעות לפעילות עם התלמידים במפגשים‬

‫לפניכם כמה הצעות לפעילות עם התלמידים במפגשי בוקר‪ ,‬במפגשי סיום ובפעילויות הפגתיות‪.‬‬

‫הצעות לסבבי "מה נשמע "‬
‫• מה שלומי הבוקר‪ - ...‬הבוקר אני מרגיש‪.....‬‬

‫• מקום שהייתי רוצה להיות בו‪.‬‬
‫• למה אני הכי מתגעגע?‬

‫• דבר מצחיק שקרה לי בתקופה הזו‪.‬‬
‫• משהו טוב שמישהו עשה למעני‪.‬‬

‫• משהו טוב שאני עשיתי למען מישהו אחר‪.‬‬
‫• מצב הזוי שקרה לי ‪ /‬שראיתי‪.‬‬
‫• פיתוי שהצלחתי לעמוד בו‪.‬‬

‫• הישג שהייתי צריך לעבוד קשה על מנת להשיגו‪.‬‬
‫• חבר טוב בשבילי הוא‪...‬‬

‫• אתמול רבתי עם אחי ‪ /‬אחותי על‪...‬‬
‫• דברים שמצחיקים אותי‪.‬‬
‫• דברים שמרגשים אותי‪.‬‬

‫• פחד שהצלחתי להתגבר עליו‪.‬‬
‫• כל הכבוד לי על‪...‬‬

‫• דבר טוב שקרה לי היום ‪ /‬השבוע‪.‬‬
‫• איך היה ליל הסדר במשפחה שלך השנה?‬

‫דוגמאות להנחיה בסיום מפגש‬
‫• בסיום המפגש אני מרגיש ש‪...‬‬
‫• אני יוצא מכאן עם מחשבה ‪ /‬שאלה ‪...‬‬
‫• המסר שאני לוקח איתי מכאן‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫פניה החדשים של הכיתה שלנו‬
‫השהייה של כל תלמיד בביתו עלולה ליצור לעיתים תחושת של פירוק חברתי ובדידות‪.‬‬
‫מתן מקום לביטוי אישי של כל אחד ואחת וחיבור בין כלל התלמידים בכיתה יסייעו הן בחיזוק הלכידות החברתית‬
‫והן בשמירה על רציפות‪ ,‬וכן יציבו תשתית לשגרה הווירטואלית שהיא גם חדשה וגם מוכרת בו זמנית ‪.‬‬

‫מטרות הפעילות‬
‫‪ .1‬מתן הזדמנות לשתף בחוויות‪ ,‬במחשבות‪ ,‬ובשאלות ואפשור עיבוד קבוצתי תומך‪.‬‬
‫‪ .2‬חיזוק הלכידות החברתית בין תלמידי הכיתה וביסוס תחושות השייכות והביטחון‪.‬‬

‫‪ .3‬העברת מסרים בוני חוסן וחיזוק תחושות של שליטה ומוגנות‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‬

‫פתיחה‪ :‬משמח מאוד לראות אתכם היום‪ .‬אנחנו בערוץ בתקשורת חדש‪ ,‬הלמידה והשיח יהיו בעיקר וירטואליים‪.‬‬
‫בשעה הקרובה נשאל מה שלומנו‪ ,‬כיחידים וככיתה‪ ,‬ונחווה את הכיתה בצורתה הנוכחית‪.‬‬

‫עכשיו‪ ,‬כשכולנו נמצאים בבית‪ ,‬הכיתה שלנו שינתה את צורתה החיצונית ‪ -‬קולאז' של תמונות הפנים שלנו‬
‫מופיע על מסך אחד‪ .‬כבר לא ישיבה בחדר אחד עם שולחנות וכיסאות‪ .‬לכן חשוב שנתחיל בהכרת "פניה החדשים"‬

‫של הכיתה ונראה היכן כל אחד ואחת מאיתנו ממוקם‪ .‬בדרך זו נציב לכיתה שלנו מסגרת חדשה שתהווה בסיס‬
‫לשגרה הווירטואלית שנבנה ביחד ‪.‬‬
‫הנחיה ראשונה‬

‫כל אחד מתבקש עכשיו לבחור פינה בחדר או תמונה או חפץ או כל דבר אחר שמייצג מבחינתו את המקום‬
‫שממנו הוא מדבר איתנו ואת התחושה האישית שיש לו בהקשר זה‪ .‬תכננו את הדרך שבה תציגו זאת בפני‬
‫כולם כך שהייחודיות של החוויה האישית שלכם תעבור‪ .‬הכוונה היא שבדרך זו זה נקבל את הרושם הכללי‬

‫של האווירה החדשה בכיתה הווירטואלית שלנו‪.‬‬
‫שאלות לדיון‬

‫• האם למדתם על עצמכם משהו חדש?‬
‫• האם למדתם משהו חדש על מישהו בכיתה?‬
‫• אילו דברים משותפים עלו בחוויות שונות ששמענו?‬
‫• מה לדעתכם מאפיין את הכיתה שלנו‪ ,‬כפי שהכרנו אותה מהמפגש הזה?‬

‫• אילו חוויות חדשות בלטו בשיתופים?‬
‫שאלה לסיכום‪ :‬אם היינו צריכים לתת שם חדש לכיתה הווירטואלית שלנו‪ ,‬מה הוא היה?‬

‫‪2‬‬

‫‪ - fake or Fact‬חדשות היום‬
‫החשיבות שבהיצמדות לעובדות ככלל ובתקופה של אי וודאות בפרט היא מסר מרכזי שיש להדגישו‪.‬‬

‫במצבים בלתי מוכרים מתחזק הצורך לקבל מידע מפורט ומדויק‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬צפייה מוגזמת במידע‪,‬‬
‫המועבר בכלי המדיה השונים או ברשתות החברתיות‪ ,‬עלולה לעיתים דווקא להעלות חרדות‪ .‬קיימת סכנה‬

‫בהפצת מידע לא מבוקר העלול להזין רצף שמועות מזיק‪ .‬לכן חשוב להבחין בין שמועות ובין עובדות‬
‫ולהבין את ההבדל בין מקור מידע אמין למקור מידע שקרי‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫‪ .1‬אימון ותרגול בהבחנה בין עובדות ובין שמועות‪.‬‬

‫‪ .2‬העלאת מודעות לסכנה שבהפצת שמועות לא מבוססות ממקורות לא אמינים‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת "דסק חדשות כיתתי" שייתן הזדמנות לצריכה נבונה ומאוזנת של מידע אקטואלי‪.‬‬

‫הכנה לקראת הפעילות‬
‫כל אחד מתבקש להכין לקראת המפגש הווירטואלי שתי ידיעות חדשותיות‪ :‬אחת עם עובדות נכונות‬
‫והשנייה שקרית‪ .‬ניסוח הידיעות צריך להיות קצר ותמציתי ולכלול גם את מקור המידע‪ ,‬כותב הידיעה והתאריך‪.‬‬

‫מהלך הפעילות‬
‫כל אחד מקריא את שתי הידיעות שהכין ותלמידי הכיתה מנסים לנחש מה אמיתי ומה שקרי‪.‬‬
‫אחרי כל ניחוש מנסחים את הקריטריונים שסייעו לעשות את האבחנה בין עובדות אמיתיות לידיעות שקריות‪.‬‬

‫ארבע שאלות מרכזיות שיסייעו בהבחנה בין עובדות לשמועות לא מבוססות‪:‬‬
‫• מהו מקור המידע? האם הוא מוכר‪ ,‬אמין‪ ,‬רשמי?‬

‫• האם המידע ניתן להצלבה‪ ,‬היינו מופיע במקורות מידע מהימנים אחרים?‬
‫• האם כותב המידע מוכר‪ ,‬ידוע ואמין?‬
‫• מי העביר את המידע?‬

‫סיכום‪ :‬הקריטריונים שייאספו ירוכזו על מסך שיתופי או באמצעות קיר טכנולוגי ‪.padlet -‬‬

‫‪3‬‬

‫פ‪.‬פ‪.‬א‪.‬א‪ – .‬איך להבין את מה שקורה?‬
‫ידוע שהאופנים שבהם אנחנו מסבירים לעצמנו את המציאות מכתיבים את דרכי התגובה‬

‫וההתמודדות שלנו עם מה שקורה ‪.‬‬
‫כלי הפרשנות פ‪.‬פ‪.‬א‪.‬א‪ .‬מתייחס לארבעה אופנים של פרשנות למציאות‪:‬‬
‫א‪ .‬פרופורציה – אמנם זוהי תקופה מעוררת חששות ובלתי מוכרת אלא שכבר התמודדנו בעבר‬
‫עם קשיים שונים ויש לנו מספיק כוחות ומשאבי נפש להתגבר גם על הקשיים הנוכחיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרספקטיבה – עכשיו‪ ,‬כשאנחנו בעין הסערה‪ ,‬הכול נראה קשה‪ ,‬אבל מצבים הם זמניים ומשתנים‪,‬‬

‫ובמרחק זמן מהיום נוכל לראות את המצב באור פחות מפחיד ומאיים ‪.‬‬
‫ג‪ .‬אלטרנטיבה – מצב מפחיד עלול להוביל אותנו לחשיבה נוקשה ודיכוטומית שלפיה אין פתרון למצב הקיים‪.‬‬

‫חשוב לזכור שלכל בעיה יש יותר מפ ְתרון אחד‪ ,‬ולכן כדאי לחשוב על מצבים קשים שהייתה איתם בעבר‬
‫התמודדות מוצלחת ואז לראות "מה עבד" ומה ִאפשר את התוצאה המוצלחת‪ .‬מה שעזר בעבר עשוי לסייע גם‬

‫בהווה ובעתיד‪ .‬ניתן גם לשתף עוד אנשים בחוויה ולחשוב יחד על פתרונות נוספים‪.‬‬
‫ד‪ .‬אמונה ותקווה – אמונה ותקווה לטוב ואמונה בעצמי וביכולתי להתמודד נותנת כוח ומחזקת ביטחון‬

‫ותחושת מסוגלות ‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬

‫‪ .1‬הבנה שאי אפשר להחליט ולקבוע מה יתרחש במציאות‪ ,‬ועם זאת אפשר להחליט כיצד מגיבים‬
‫ואיך מתנהגים בעקבות ההתרחשויות‪.‬‬
‫‪ .2‬תרגול הכלי פ‪.‬פ‪.‬א‪.‬א‪.‬‬

‫‪ .3‬חיזוק התקווה וה"ביחד" החברתי בכיתה‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‬

‫מבקשים מהתלמידים לרשום לעצמם אירוע מהתקופה האחרונה שהיה מאתגר עבורם או מעורר דאגה‪.‬‬
‫מקריאים אירועים שונים‪ ,‬ובכל אירוע מבקשים מהתלמידים לפרש אותו בכל ארבעת האופנים (פ‪.‬פ‪.‬א‪.‬א)‪.‬‬

‫מומלץ להכין מראש כמה אירועים שחשוב למנחה להעלותם‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫• אימא שלי חלתה בקורונה‪.‬‬

‫• אני צריך להיות בבידוד בתוך הבית‪ ,‬והמשפחה שלי לא‪.‬‬
‫• קשה לי ללמוד בלמידה מרחוק כשאני לבדי מול המסך‪.‬‬

‫ועוד‪...‬‬

‫‪4‬‬

‫עיבוד ודיון‬
‫בשיח זה חשוב להעביר מסרים בוני חוסן שיאפשרו לראות סיטואציות שונות באופן מורכב ורב פנים‪.‬‬

‫דוגמאות למסרים בוני חוסן‪:‬‬
‫‪ .1‬למרות שמדובר במצב לא מוכר הכרוך באי ודאות‪ ,‬חשוב להדגיש שמשרד הבריאות עושה פעולות רבות‬

‫ומגוונות כדי לשמור על בריאות הציבור‪ ,‬ויש היערכות מקיפה כדי לתת מענה לכל בעיה שעלולה‬
‫להתעורר‪.‬‬

‫‪ .2‬אי ודאות עלולה לגרום לחרדה ולבלבול ולעיתים היא בלתי נמנעת‪ ,‬אך זהו מצב זמני‪.‬‬
‫‪ .3‬התפשטות נגיף הקורונה היא מצב נתון וההשבתה היא פעולת מניעה מרכזית‪ .‬זה אמנם מקשה ולא נעים‬

‫אך אפשר למצוא גם יתרונות במצב זה ולחפש דרכים להפיק ממנו רווחים ייחודיים‪.‬‬
‫‪ .4‬כשנמצאים במצב לחץ יש נטייה לראות את המציאות כחד ממדית ובלתי משתנה‪ .‬חשוב לזכור שמצבים‬

‫בחיים משתנים ומתחלפים‪.‬‬
‫‪ .5‬בעקבות משבר או מצב לחץ כדאי לומר‪" :‬חווינו אירוע לא קל‪ ,‬אך ביחד נמצא את הכוחות שיש בנו‬

‫כדי להתמודד ולהתגבר"‪.‬‬
‫‪ .6‬מצב לחץ עלול לעורר חשיבה נוקשה‪ ,‬מכלילה ו"מתבצרת"‪ .‬מומלץ לעצור ולבחון דברים מנקודות‬

‫מבט שונות‪.‬‬
‫‪ .7‬לכולנו יש ערוצי התמודדות שונים‪ .‬חשוב שנזהה אותם בתוכנו ונחזק את יכולתנו לבחור במתאים ביותר‬

‫(גש"ר מאח"ד של פרופ' מולי להד)‪.‬‬
‫‪ .8‬הומור‪ ,‬שמחה וראיית הטוב מדגישים את ההיבטים הטובים ומקילים על התמודדות במצבי משבר ולחץ‪.‬‬

‫‪ .9‬הקשבה לחבר‪/‬ה במצוקה והתעניינות בשלומו הן בעלות כוח ריפוי ארוך טווח לשני הצדדים‪.‬‬
‫‪ .10‬התמודדות טובה מבוססת על תפיסת המשבר באופן מאוזן ונכון (פרופורציה‪ ,‬פרספקטיבה‪ ,‬פ ְתרון‬

‫אלטרנטיבי ואמונה בעצמי ובכלל)‪.‬‬
‫‪ .11‬פנייה לעזרה היא עדות לכוח נפשי של הפונה ולא לחולשה שלו!‬
‫קיימים מקורות סיוע רבים שחשוב לפנות אליהם‪ :‬ההורים‪ ,‬חברים‪ ,‬צוות בית הספר ומוקדים מקצועיים מחוץ לו‪.‬‬
‫כגון השפ"ח הרשותי‪ ,‬תחנה לבריאות הנפש‪ .‬וברשת‪ :‬ער"ן‪ ,‬סה"ר‪.yelem ,‬‬

‫‪5‬‬

‫מי אני ומה אתם לא יודעים עליי?‬
‫גם אם תלמידי הכיתה מכירים זה את זה כמה שנים‪ ,‬תמיד יש בכל אחד צדדים מוכרים פחות‬

‫שהם היו רוצים שידעו עליהם‪ .‬יצירת קשר בין תלמידים‪ ,‬שלא בהכרח היו בקשר בעבר‪,‬‬
‫ושיחה אישית ביניהם ‪ -‬יכולות לפתוח ערוצי תקשורת חדשים ומפתיעים‪ .‬חיזוק הקשרים הבין אישיים‬

‫מחזקים הן את הפרטים והן את הכיתה כקבוצה‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬

‫‪ .1‬יזימת קשר אישי בין תלמידים ויצירת שיח לצורך היכרות מעמיקה יותר ‪ -‬באמצעות שיחה טלפונית‪.‬‬
‫‪ .2‬היכרות אישית וכיתתית לחיזוק הלכידות החברתית באמצעות בניית משחק טריוויה כיתתי‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‬
‫חלק א'‬
‫כותבים את שמות כל ילדי הכיתה על פתקים נפרדים‪ .‬במפגש הווירטואלי מגרילים את השמות‬

‫בין כל תלמידי הכיתה (המנחה עושה זאת עבור התלמידים)‪ .‬המשימה היא לערוך שיחה טלפונית‬
‫עם התלמיד ש"הגרלתי"‪ .‬לצורך השיחה נציע כמה שאלות שמומלץ לשוחח עליהן‪:‬‬
‫מה שלומך?‬
‫איך אתה מסתדר בתקופה הזו?‬
‫מה אתה הכי אוהב לעשות בתקופה הזו בבית?‬
‫מה הכי בא לך שיקרה?‬
‫אם היו לך שלוש משאלות‪ ,‬מה הן היו?‬
‫מה הדבר הכי מגניב שאתה עושה בתקופה הזו?‬
‫למי ‪ /‬למה אתה הכי מתגעגע עכשיו?‬
‫איזו שאלת טריוויה אתה רוצה שנכתוב עליך בחידון הכיתתי? בוא ננסח אותה יחד‪.‬‬
‫אפשר להוסיף עוד שאלות ולנהל שיחה חופשית‪.‬‬

‫בסוף השיחה נשאל את השאלה האחרונה וננסח ביחד את שאלת הטריוויה לחידון הכיתתי‪.‬‬
‫חלק ב'‬

‫באמצעות הכלי הטכנולוגי ‪( show qwiz flippity‬הנחיות ניתן למצוא במרחבי הרשת) יוצרים משחק טריוויה כיתתי‪.‬‬
‫כל תלמיד מעביר למנחה את השאלה שניסח עם התלמיד שהיה איתו בקשר טלפוני‪ ,‬והיא מכניסה את שאלות‬
‫הטריוויה למשחק המשותף‪.‬‬
‫חלק ג'‬
‫עורכים חידון טריוויה כיתתי במפגש וירטואלי‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫העולם מצחיק‪ ,‬אז צוחקים‬
‫הומור וקלילות הן דרך נפלאה להתמודד במצבי מתח ומשבר‪.‬‬
‫דווקא בימים של חרדה ולחץ נראה שהיצירתיות בהקשר זה שופעת והרשתות החברתיות מוצפות בבדיחות‪,‬‬
‫בסרטונים‪ ,‬בסיפורים ובמשפטים שמעלים חיוך ומעוררים צחוק‪ .‬כדאי לעצור‪ ,‬לאסוף‪ ,‬לשתף ולצחוק מכל‬

‫הלב ‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫לצחוק‪ ,‬לצחוק‪ ,‬לצחוק‬
‫מהלך הפעילות‬
‫לקראת המפגש הבא שלנו בחרו בדיחה או סרטון או משפט או כל מסר שהצחיק אתכם ושתפו את הכיתה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫פרקיטקת החקר‬

‫השלב הראשון‬
‫השלב הראשון של תהליך החקר מתחיל במפגש סינכרוני‪ .‬כדי לעורר סקרנות ועניין יראה המורה לתלמידיו‬

‫סרטון המציג עבודת חקר‪ .‬לאחר הסרט יתנהל דיון על מה שראו בסרטון ותוצג לתלמידים שאלה פורייה‬
‫המזמנת שאילת שאלות משנה‪ .‬התלמידים יעלו שאלות והמורה יסביר לתלמידים את עקרונות החקר‬
‫ואת שלביו של התהליך ויציג את לוחות הזמנים‪.‬‬

‫השלב השני‬
‫הכיתה נחלקת לקבוצות (על פי החלטת המורה או על פי בחירת התלמידים)‪.‬‬
‫כל קבוצה יוצרת רשימה של שאלות הנובעות מהשאלה הפורייה ובוחרת מתוכן במה היא תרצה להתמקד‪.‬‬
‫אחרי בחירת הנושא שולחים התלמידים את הנושא לאישור המורה בסביבה האסינכרונית‪.‬‬

‫השלב השלישי‬
‫לאחר שהמורה מאשר את הנושא ללמידת החקר הוא מקיים מפגש סינכרוני עם קבוצת התלמידים‪.‬‬
‫במפגש מסביר המורה לתלמידים את התפקידים השונים של כל תלמיד בקבוצה ואת שלב הלמידה הבא –‬
‫את המשימה שלפניהם‪ .‬התלמידים מקיימים פגישה‪ ,‬מחלקים ביניהם את התפקידים ושולחים למורה‬

‫לאישור את חלוקת התפקידים שקבעו‪.‬‬
‫לאחר אישור המורה התלמידים מחדדים את שאלת החקר‪.‬‬

‫השלב הרביעי‬
‫התלמידים שולחים למורה את השאלה או את הבעיה שהם מעוניינים לחקור ומחכים לאישורה‪.‬‬

‫לאחר קבלת אישור המורה יכולים התלמידים להתחיל בתהליך החקר‪.‬‬

‫השלב החמישי‬
‫התלמידים עובדים בסביבה האסינכרונית ואוספים מרשת האינטרנט חומרים בייצוגים שונים לתוך תיקייה‬
‫משותפת‪ .‬לאחר איסוף החומרים מקיימים התלמידים דיון ומחליטים מה הם החומרים הרלוונטיים לנושא‬

‫שבחרו‪ .‬במהלך התהליך נותן המורה משוב על בחירתם ומכוון אותם לחיפושים מושכלים בנושא‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫השלב השישי‬
‫קבוצת התלמידים נפגשת עם המורה במפגש סינכרוני‪ ,‬מציגה לפניו את החומרים שבחרה ואת כיווני‬
‫המחשבה של חבריה‪ .‬במפגש ניתן לתלמידים זמן להעלות שאלות ובעיות‪ ,‬ולקבל משוב על הנעשה עד כה‬
‫וכן הסבר על המשך התהליך והנחיות עבודה מדויקות‪ .‬התלמידים מגישים למורה טיוטות עבודה בכתב‪,‬‬

‫מקבלים עליהן משוב ומתקנים במידת הצורך‪.‬‬
‫השלב השביעי‬

‫התלמידים ממשיכים לעבוד בסביבה האסינכרונית על הנושא‪ :‬הם מגבשים את שלבי החקר ומקיימים‬
‫תקשורת רצופה עם המורה‪.‬‬
‫השלב השמיני‬

‫התלמידים בונים את רצף העבודה על פי הכללים וקובעים באיזה תוצר דיגיטלי יציגו את עבודתם‬
‫בפני חבריהם לכיתה (פוסטר‪ ,‬מצגת‪ ,‬מסמך)‪.‬‬
‫השלב התשיעי‬

‫במפגש סינכרוני מציגים התלמידים את עבודת החקר שהכינו‪ .‬בזמן המפגש בוחר המורה נציג מכל קבוצה‬
‫כדי שיציג את עבודת הצוות‪ .‬ניתן לערוך משוב עמיתים על התוצרים שמוצגים‪ ,‬משוב אישי על העבודה‬
‫בקבוצה‪ ,‬וכמובן משוב של המורה על התהליך כולו‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫שיתופיות‬

‫‪Sharing‬‬
‫בעבודה שיתופית ברמה זו אין עבודה משותפת של קבוצות תלמידים‪ .‬השיתופיות מתבטאת בהצגת דעות‬

‫על ידי התלמידים כמו גם רעיונות או תוצרים‪ ,‬וחבריהם מתבקשים להגיב‪ ,‬להאיר ולהציע‪.‬‬
‫מהלך זה בלמידה מ ֻקוונת בסביבה אסינכרונית חשוב ביותר‪ .‬התלמיד אינו פוגש את חבריו פיזית ואינו יכול‬

‫להראות להם תוצר או לשתף אותם בזמן אמת‪ .‬הצגת התוצרים בסביבה האסינכרונית מאפשר תקשורת‬
‫והתייחסות בקבוצת העמיתים‪.‬‬

‫היתרון העיקרי של שיתופיות בסביבה מ ֻקוונת‪ ,‬ברמת ‪ ,Sharing‬טמון בהעברה ובהנגשה של תוצרי התלמיד‬
‫ובקבלת משוב על התוכן‪ .‬החיסרון ברמה זו של למידה שיתופית הוא שאין בה העמקת הידע הנובע מהפריה‬

‫הדדית בזמן הבנייה והעשייה‪.‬‬

‫בסביבה האסינכרונית יש כלים מובנים המאפשרים כתיבת תגובות‪ ,‬לייקים ועוד‪.‬‬
‫חלק מהכלים מובנים בתוך הסביבה האסינכרונית וניתן גם להשתמש בכלים מתוקשבים חיצוניים שונים‪:‬‬

‫‪ - Tricider‬לעיון במדריך הקליקו כאן‪.‬‬
‫‪ - Padlet‬לעיון במדריך הקליקו כאן‪.‬‬

‫‪ - Roojoom‬לעיון במדריך הקליקו כאן‪.‬‬
‫ויש כלים נוספים‪.‬‬

‫‪Cooperating‬‬
‫רמת שיתופיות זו מתייחסת לתהליך מ ֻקוון ליצירת תוצר משותף‪.‬‬
‫במהלך העבודה מתקיימת חלוקת עבודה ידועה מראש בין חברי הצוות וכל חבר צוות אחראי על חלק‬
‫מהתוצר‪ .‬ניתן להבחין בין שני סוגי תהליכים היכולים להתקיים בהכנת תוצר בעבודה שיתופית מסוג זה‪.‬‬
‫עבודה במקביל – כל חבר צוות מקבל משימה נפרדת‪ ,‬מבצע אותה בהתאם להנחיות ומציג אותה לשאר‬

‫חברי הקבוצה ולמורה כדי לקבל משוב‪.‬‬
‫עבודה עוקבת – תהליך העבודה מפורט לשלבים עוקבים‪ .‬כל חבר קבוצה אחראי לחלק שלו‪ .‬רק כאשר חבר‬

‫הקבוצה האחראי על השלב הראשון משלים את משימתו‪ ,‬יכול חבר הקבוצה השני להתחיל את עבודתו‬
‫וכן הלאה‪.‬‬

‫התוצר השלם מתקבל לאחר שכל חברי הקבוצה השלימו את כל החלקים‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫בסיום הכנת כל חלקי התוצר מתכנסת הקבוצה לעריכה של התוצר ולהאחדתו‪.‬‬
‫בלמידה המ ֻקוונת מתרחשת הפעילות השיתופית בשתי סביבות הלימוד – במפגשים סינכרוניים של חברי‬

‫הקבוצה בינם לבין עצמם‪ ,‬ובמפגשים עם המורה – להעלאת שאלות‪ ,‬להצגת התקדמות התהליך ולקבלת‬
‫משוב‪.‬‬

‫בסביבה האסינכרונית התקשורת בין חברי הקבוצה מתקיימת בכלים המובנים בתוך הסביבה ובכלים‬
‫מתוקשבים חיצוניים‪ .‬המורה שותף לתהליך העבודה בכל השלבים – בייעוץ ובהכוונת הקבוצה בהפקת תוצר‬

‫איכותי ומשמעותי‪.‬‬
‫אלה הכלים המתוקשבים חיצוניים שאפשר להשתמש בהם בעבודה שיתופית מסוג‪:‬‬

‫‪ - Google drive‬לעיון במדריך הקליקו כאן‪.‬‬
‫‪ - Google Docs‬לעיון במדריך הקליקו כאן‪.‬‬
‫‪ - Google Slides‬לעיון במדריך הקליקו כאן‪.‬‬

‫‪2‬‬