מצגת עוד אביב מעוז_compressed

‫נושאי הדיון‪:‬‬
‫❖ חובת מכרז פומבי – מקור נורמטיבי‬

‫❖ מכרזים מורכבים בשיטת ‪PPP‬‬
‫‪ -‬מודלים‬

‫‪ -‬הליך אישור‬
‫‪ -‬מקרקעין‬

‫❖ התקשרויות פטורות ממכרז‬
‫❖ נוהל מאגר יועצים‬
‫❖ מתנ"סים – רקע‬

‫‪ -‬החברה למתנ"סים – רקע ‪ +‬הרכב שליטה‬
‫‪ -‬הסוכנות היהודית ‪ -‬רקע ‪ +‬הרכב שליטה‬
‫‪ -‬התקשרות מתנ"ס עם הרשות המקומית‬

‫בחוזר מנכ"ל משרד הפנים ‪ 2/2011‬פורסם 'נוהל אסדרת חברה עירונית' הקובע כי על תאגיד עירוני לכלול בתקנונו‬
‫הוראה בדבר חובת מכרז כאשר עד להתקנת התקנות יחול דין חובת מכרז החל על רשויות מקומית‪ ,‬סעיף ‪:9.2.6‬‬

‫“לא תתקשר החברה בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין‪ ,‬או לביצוע עבודה או לרכישת‬
‫שירותים אלא על פי מכרז‪ ,‬על פי חוק חובת המכרזים תשנ"ב – ‪ 1992‬והתקנות שיותקנו לפיו‪ ,‬ועד‬

‫להתקנת התקנות‪ ,‬על פי הכללים החלים על הרשות המקומית בשינויים המחויבים"‬

‫תיקון מס' ‪ 14‬לחוק חובת מכרזים‪ ,‬התשנ"ב‪ 1992-‬הוסיף 'תאגיד מקומי' לרשימת הגופים הכפופים לחובת מכרז‬
‫בהתאם לחוק‪.‬‬

‫'תאגיד מקומי' – תאגיד אשר לפחות מחצית ההון או לפחות מחצית כוח ההצבעה בו מוחזקים‪ ,‬במישרין או‬
‫בעקיפין‪ ,‬בידי רשות מקומית [‪"]...‬‬

‫במסגרת התיקון נקבע כי זה יכנס לתוקפו בתוך ‪ 30‬ימים לאחר התקנת תקנות חובת המכרז של תאגידים מקומיים‬
‫ועל שר הפנים להתקין תקנות אלו בתוך ‪ 90‬ימים מיום פרסום התיקון – ‪.20.11.2002‬‬

‫כיום‪ ,‬כמעט ‪ 20‬שנים לאחר פרסום החוק ‪ -‬טרם פורסמו התקנות‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,2016‬הוגשה עתירה לבג"ץ בעניין התקנת התקנות אך מאז ניתנו למדינה אורכות רבות להגשת הודעות עדכון‬
‫בדבר התקדמות התקנת התקנות וכיום אין כל החלטה [בג"ץ ‪ 8438/16‬ארגון אמון הציבור נ' שר הפנים]‪.‬‬

‫• הדין החל על רשויות מקומיות ‪ -‬תקנות העיריות (מכרזים)‪ ,‬תשמ"ח‪ 1987-‬שהותקנו מכוח סעיפים‬
‫‪ 197,198‬לפקודת העיריות‪.‬‬

‫• מכאן שגם הדין החל על התאגידים העירוניים הוא תקנות העיריות מכרזים‪.‬‬

‫• בפרקטיקה‪ ,‬בתאגידים העירוניים לעיתים במקרים של לאקונה או פרשנות – פונים לחוק חובת המכרזים‬
‫ותקנותיו‪ .‬ראה‪ :‬עע"מ ‪ 7141/12‬אבני הרצוג שועלי אלגז את גורביץ ושות' נ' יפה נוף תחבורה (פורסם בנבו‪,‬‬

‫‪ )14.10.12‬לעומת עע"מ ‪ 2310/02‬איגוד ערים אזור דן נ' דסאל מרחבים (פורסם בנבו‪)9.10.2002 ,‬‬

‫• סוגים שונים של מכרזים – בינוי‪ ,‬תשתיות‪ ,‬ציוד‪ ,‬הזמנת שירותים נערכים בצורות שונות – מכרז מחיר פתוח‪,‬‬
‫מכרזי הנחה‪ ,‬מכרזי מסגרת‪ ,‬תמהיל איכות ומחיר‪ ,‬מכרזים מורכבים ‪.PPP‬‬

‫סעיף ‪45‬א לחוק יסודות התקציב‪ ,‬השתמ"א‪ 1985-‬קובע את דרך ההתקשרות באמצעות שיטת שותפות ציבורית –פרטית‪:‬‬
‫רשות מקומית ותאגיד עירוני לא יתקשרו לביצוע מיזם עם גוף פרטי‪( ,‬שאינו נתמך או מתוקצב) בהתקשרות ארוכת טווח‪,‬‬

‫אלא על פי היתר מאת שר הפנים ושר האוצר‪.‬‬
‫❖ מרבית עסקאות ה‪ PPP -‬כוללות התקשרות במקרקעין שעליהם מוקם הפרויקט (מעונות‪ ,‬חניונים‪ ,‬דיור מוגן וכו')‪.‬‬

‫❖ מאחר ומקרקעין הם משאב ציבורי יקר וההתקשרויות הן בדר"כ לטווח ארוך של ‪ 20-25‬שנים קיימים סיכונים‬
‫בהתקשרות מסוג זה‪.‬‬

‫❖ באיזון שבין מיזעור הסיכונים תוך ניצול יתרונות המגזר הפרטי ומקסום יכולתו הכלכלית של המיזם נכנסת הרגולציה‬

‫❖ חוזר מנכ"ל משרד הפנים ‪( 4/2020‬לפניו חוזר מנכ"ל ‪ )5/2004‬מסדיר את אופן ההתקשרות במיזמי ‪– PPP‬סוגי מיזמים‪,‬‬
‫הליך ההתקשרות‪ ,‬דרישות בהגשת הבקשה לאישור צוות ההתקשרויות‪ ,‬קובע הנחיות לעניין הרישום החשבונאי של‬
‫העסקה וקובע לוח זמנים לטיפול בבקשה‪.‬‬

‫▪ מכרזי ‪ – )Private Finance Initiative( PFI‬הגורם הפרטי מממן‪ ,‬מקים ומתפעל את המתקן בהתאם‬
‫לתכנון ביצוע שגובש מראש על ידי הגורם הציבורי‪ .‬התמורה משתלמת על ידי הגורם ציבורי‪.‬‬

‫▪ מכרזי ‪ - )Build, Operate, Transfer( BOT‬הגורם הפרטי מממן‪ ,‬מקים ומתפעל את המתקן בהתאם‬
‫לתכנון ביצוע שגובש מראש על ידי הגורם הציבורי ולפרק זמן מוגבל‪ .‬התמורה משתלמת על ידי צרכני‬

‫המתקן כאשר בסיום פרק הזמן הקבוע‪ ,‬המיזם עובר לידי הגורם הציבורי‪.‬‬

‫▪ מכרזי ‪ – )Design, Build, Operate, Transfer( DBOT‬הגורם הפרטי מתכנן‪ ,‬אחראי לקבלת האישורים‬
‫הסטטוטוריים‪ ,‬מקים‪ ,‬ממן ומפעיל את המתקן כבעל זיכיון לתקופה קצובה שנקבעה מראש‪.‬‬

‫▪ עסקאות קומבינציה – הגורם הציבורי מעמד לרשות הגורם הפרטי קרקע להקמת מתקן ונותן זיכיון‬
‫לגורם הפרטי להקים מבנים מניבים ובנוסף גם מבני ציבור עבור הגורם הציבורי (בית עירייה)‪.‬‬

‫הגשת בקשה לפרסום מכרז פומבי בשיטת ‪ PPP‬ל‪'-‬צוות לבחינת התקשרויות" הכולל נציגים של משרד הפנים ומשרד האוצר‪.‬‬
‫הבקשה תכלול פירוט המודל הנבחר תוך התייחסות לשיקולי העדפתה על פני המודלים האחרים ולרבות ביצוע עצמי ותוך‬

‫התייחסות לפרמטרים של כדאיות כלכלית מול הסיכון הכלכלי‪ ,‬תועלת מול עלות‪ ,‬תוכנית כלכלית‪ ,‬חלוקת סיכונים‪ ,‬חסמים‬
‫מרכזיים של המודל הנבחר וניתוח הכנסות והוצאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬על הבקשה לכלול גם טיוטת הסכם ה‪ PPP-‬איתו מבקשת הרשות‬

‫להתקשר עם הגורם הפרטי‪.‬‬

‫הצוות לבחינת התקשרויות יבחן היתכנות והתאמה תכנונית‪ ,‬את טיוטת ההסכם והמכרז‪ ,‬היקף היענות למכרז כפיש יפורט על ידי‬
‫הרשות בבקשתה‪ .‬הצוות רשאי לדרוש מהרשות השלמות והבהרות‪.‬‬

‫הצוות ימליץ על פרסום המכרז ‪ /‬פרסום המכרז בכפוף לתיקונים והשלמות ‪ /‬דחיית פרסום המכרז‬
‫(הטיפול בבקשה הינו עד ‪ 60‬ימים‪ ,‬ומוארך ככל שמבקש הצוות השלמות או הבהרות)‬

‫הרשות תפרסם את המכרז המאושר ותגיש לצוות את תוצאות ההליך לאישורם‬

‫הצוות יבחן את ההליך המכרזי ויכול לדרוש השלמות והבהרות וכן יוודא אישור מלשכת התכנון המחוזית‪ /‬גורם אחר‬
‫שנקבע על ידי משרד הפנים בדבר התאמה תכנונית של המיזם מושא המכרז‪.‬‬

‫המלצת הצוות אישור ההתקשרות בהסכם ‪ PPP‬לאישור שר הפנים ושר האוצר (תוגש בתוך ‪ 30‬ימים ממועד הגשת הרשות את‬
‫תוצאות המכרז לאישור‪ ,‬ומוארכת ככל שמבקש הצוות השלמות או הבהרות)‬

‫אישור שר הפנים ושר האוצר את הסכם ה‪ PPP-‬בהתאם לסעיף ‪45‬א לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪.1985-‬‬

‫❖ סעיף ‪(188‬א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע כי עשייה במקרקעין‬
‫(מכירה ‪ /‬החלפה ‪ /‬משכון‪ /‬השכרה לתקופה העולה על ‪ 5‬שנים)‬

‫טעונים החלטת מליאת מועצה ואישור שר הפנים‪.‬‬

‫❖ בה"פ ‪ 38/94‬יהלומית פרץ עבודות בניין ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע (ניתן ביום ‪ )25.8.94‬נקבע כי בעסקת מכירת‬
‫מקרקעין שבבעלות העירייה רשאית לדון ולהחליט ועדת המכרזים של העירייה ולא של החברה העירונית‪.‬‬

‫❖ יחד עם זאת‪ ,‬אין מניעה שהעירייה תפעל למכירת נכסיה באמצעות חברה כלכלית שהקימה‪ ,‬ואין היא חייבת לפעול‬
‫דווקא באמצעות פקידיה ועובדיה‪ .‬אם העירייה סבורה שביצוע הדבר על ידי החברה הכלכלית יהיה יעיל יותר‪ ,‬היא‬
‫בהחלט רשאית להשתמש בחברה כזרוע ביצוע שלה למטרה זו‪ ,‬לאחר שבמטרותיה של החברה נכללו פעולות מסוג זה‪,‬‬

‫והקמתה‪ ,‬כולל למטרה זו‪ ,‬אושרה על ידי שר הפנים‪.‬‬

‫❖ כלומר‪ :‬עבודות טכניות של הכנת המכרז‪ ,‬בחינות היתכנות‪ ,‬פרסום המכרז יבוצע על ידי החברה העירונית‪ ,‬ככל‬
‫שהעירייה תסמיך אותה לכך‪ .‬אישור תוצאות המכרז יבוצע בועדת המכרזים של העירייה שתמליץ לראש העיר על‬

‫ההצעה הזוכה (‪148‬א לפקודה)‪.‬‬

‫❖ אם המקרקעין מועברים לתאגיד העירוני אז אין מניעה שכל התהליך יבוצע בתאגיד‪ .‬מצד שני חוזר מנכ"ל ‪.6/2002‬‬

‫❖ בכל מקרה יידרש גם אישור מועצת העיר ושר הפנים לפי סעיף ‪ 188‬לפקודה‪.‬‬

‫הכלל הוא כי התקשרות תאגיד עירוני תיעשה באמצעות מכרז פומבי‬

‫תקנה ‪ 3‬לתקנות העיריות (מכרזים)‪ ,‬תשמ"ח‪ 1987-‬קובעת התקשרויות הפטורות ממכרז עקב שיקולים שונים כיעילות‪,‬‬
‫איכות‪ ,‬אמינות וכדאיות כלכלית‪ ,‬שאז ראוי ורצוי שלא לפרסם הליך מכרז פומבי [עע"מ ‪ 1777/14‬חן המקום בע"מ נ' עיריית‬

‫קריית אונו (פורסם בנבו)]‪.‬‬

‫דוגמאות לפטורים‪:‬‬
‫• חוזה להעברת מקרקעין לרשות העירייה;‬
‫• חוזה להעברת מקרקעין של העירייה במקרים מסוימים כגון‪ :‬חברת חשמל‪ ,‬רשות הדואר‪ ,‬מוסד ציבורי (נוהל‬
‫הקצאות)‪ ,‬חליפין של מקרקעין‪ ,‬מדינה‪ ,‬רשות מקומית או איגוד ערים;‬
‫• התקשרות בסכום הפטור ממכרז ‪( ₪ 142,300-‬מעודכן ליום ‪;)15.12.20‬‬
‫• ספק יחיד ‪ /‬מומחה יחיד בארץ לשירות המבוקש;‬
‫• חוזה לביצוע עבודה מדעית‪ ,‬אמנותית או ספרותית;‬
‫• הגדלת היקף התקשרות קיימת ‪-‬פרט מפרטי חוזה – עד ‪ ;50%‬או הוספת פרטים לחוזה – עד ‪ 25%‬או ‪ 50%‬אם מצא‬
‫הדירקטוריון שעריכת מכרז לא תביא תועלת;‬
‫• תיקון ‪ - 2018‬התקשרות עם רשות מקומית אחרת שהשתכנעה שההתקשרות נדרשת מטעמי יעילות וחסכון‪.‬‬

‫❖ על אף שתכליות הפטורים הינן יעילות וכדאיות כלכלית הפסיקה קבעה כי יש לפרשן בצמצום כאשר ידו של המכרז‬
‫הפומבי תמיד תהיה על העליונה ובעדיפות ראשונה [עע"מ ‪ 6145/12‬עיריית נצרת עילית נ' זאב הרטמן (‪ ;)13.1.13‬עע"מ‬

‫‪ 8284/08‬תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (‪.])13.9.10‬‬

‫❖ בהתאם ל‪"-‬פורום יועצים משפטיים – שלטון מקומי ‪ -‬מס' ‪ 2‬שנערך ביום ‪ 10.11.2008‬מטעם לשכת המשנה ליועץ‬
‫המשפטי לממשלה במשרד המשפטים נקבע כי ראש המועצה רשאי להקים ועדת מנהלית‪-‬מקצועי לבחינת אישור‬
‫התקשרות הפטורה ממכרז וזאת לאחר אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית כי אכן ניתן להתקשר בפטור ממכרז‪.‬‬

‫❖ כלומר‪ ,‬גם החלטה להתקשר בפטור ממכרז צריכה להתבצע כחריג לכלל ובהתאם לכללי מנהל תקין‪.‬‬

‫תקנה ‪ )8(3‬לתקנות העיריות (מכרזים)‪ ,‬תשמ"ח‪: 1987-‬‬
‫"חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים‪ ,‬או יחסי אמון מיוחדים‪ ,‬כגון‪ :‬עבודות תכנון‪,‬‬

‫פיקוח‪ ,‬מדידה‪ ,‬שמאות‪ ,‬ייעוץ ועבודות כיוצא באלה"‬

‫התקשרות בהתאם לתקנה הפטור ‪ )8(3‬לתקנות העיריות (מכרזים)‪ ,‬תשמ"ח‪ 1987-‬מוסדרת באמצעות נוהל הקבוע בחוזרי מנכ"ל משרד‬
‫הפנים ‪ 8/2016‬ו‪ 5/2017-‬ואשר חל מיום ‪.1.1.2018‬‬

‫הסכם שנעשו לפני מועד זה יישארו בתוקפם‪ .‬הסכמים הכוללים אופציית הארכת התקשרות שלאחר מועד זה ‪ -‬הרשות המקומית לא‬
‫רשאית במימוש האופציה‪.‬‬

‫הנוהל‪:‬‬

‫מנכ"ל התאגיד ימנה ועדת התקשרויות אשר חבריה יהיו‪:‬‬
‫• מנכ"ל התאגיד (יו"ר)‬
‫• יועמ"ש התאגיד‬
‫• מנהל כספים (גזבר)‬

‫• מנהל היחידה בתאגיד שההתקשרות המבוקשת נמצאת בתחום אחריותו‬

‫בחינת התאגיד האם ניתן לצאת למכרז פומבי‬

‫יועמ"ש התאגיד יחווה דעתו האם ההתקשרות עומדת בתנאי תקנה ‪)8(3‬‬

‫בחינת הועדה אם למרות חוות הדעת המשפטית – האם אין מקום להעדיף מכרז פומבי להתקשרות ותנמק החלטתה‪.‬‬

‫תקנה ‪ )8(3‬לתקנות העיריות (מכרזים)‪ ,‬תשמ"ח‪: 1987-‬‬
‫"חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים‪ ,‬או יחסי אמון מיוחדים‪ ,‬כגון‪ :‬עבודות תכנון‪,‬‬

‫פיקוח‪ ,‬מדידה‪ ,‬שמאות‪ ,‬ייעוץ ועבודות כיוצא באלה"‬

‫חריגים‪:‬‬ ‫בניית מאגר‬ ‫ועדת התקשרויות תערוך פניה תחרותית מתוך רשימת מציעים מהמאגר‬

‫‪ .1‬בנסיבות העניין אין זה אפשרי‬ ‫אם נערכה פניה לפחות ל‪ 4-‬מציעים והוגשו לפחות ‪ 3‬הצעות מחיר –‬
‫ומוצדק לערוך פנייה‬ ‫תפתח ועדת התקשרויות את הצעות המציעים‪.‬‬

‫תחרותית מתוך הרשימה;‬ ‫(ככל שלא הוגשו פניות והצעות בהתאם ‪ -‬לא תפתח הועדה את ההצעות ותערוך פניה מחודשת)‪.‬‬

‫‪ .2‬דחיפות;‬ ‫הועדה תבחן את ההצעות לאור הכללים שקבעה מראש לעניין אותה התקשרות‪ ,‬עמידה בתנאי הסף ותבקש‬
‫‪ .3‬רשימות משותפות;‬ ‫פרטים נוספים ככל שתצטרך‬

‫‪ .4‬ניגודי עניינים;‬ ‫החלטת ועדת התקשרויות על ההצעה המתאימה ביותר כהצעה הזוכה‬

‫פרסום החלטת ועדת התקשרויות באתר בתוך ‪ 15‬ימים ממועד‬
‫ההחלטה‬

‫התקשרות עם הזוכה‬

‫• לפי דוח מבקר המדינה לשנת ‪ 2020‬בנוגע לפעולות הרשויות המקומיות באמצעות מרכזים קהילתיים לתרבות‪,‬‬
‫נוער וספורט (מתנ"סים)‪ ,‬קיימים ‪ 200‬מרכזים קהילתיים ב‪ 161 -‬רשויות מקומיות‪.‬‬

‫• המתנ"סים משמשים זרוע ביצועית של הרשויות המקומיות בתחומי התרבות‪ ,‬הפנאי‪ ,‬חינוך בלתי פורמאלי‬
‫(מטרות ציבוריות)‬

‫• שני גופים מרכזיים שותפים של הרשויות המקומיות בהפעלת המתנ"סים‪:‬‬
‫‪ .1‬החברה למתנסים – מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (חברה ממשלתית)‬

‫‪ .2‬חברות בנות של הסוכנות היהודית‬

‫• הרשויות המקומיות פועלות באמצעות המתנסים שבתחומן ומעבירות דרכם משאבים לקהילה מתקציביהן‬
‫ומתקציב שהעמיד לרשותם השלטון המרכזי‪.‬‬

‫מקור נורמטיבי –‬ ‫•‬
‫‪ .1‬סעיף ‪ )30(249‬לפקודת העיריות [נוסח חדש] ‪ -‬בסמכות רשות מקומית לייסד חברה או אגודה‬
‫לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות הרשות‪ .‬בהתאם לסמכותן זו פעלו הרשויות המקומיות להקמת‬
‫מרכזים קהילתיים לתרבות‪ ,‬ספורט ופנאי והם מהווים זרועה הביצועית של הרשות המקומית בתחומים‬

‫אלו‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיף ‪ – )31(249‬בסמכות רשות מקומית לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה‬

‫יחד או בשותפות עם חברות וגופים אחרים‪.‬‬

‫מתנ"סים של החברה למתנ"סים מאוגדים כעמותות בשליטה משותפת של הרשות המקומית והחברה למתנ"סים‪.‬‬
‫את עמותות אלו מסדיר תקנון אחיד‪ ,‬אשר אושר על ידי רשם העמותות בשנת ‪.2013‬‬

‫התקנון מסדיר את הרכב השליטה של מתנ"סי החברה למתנ"סים‪:‬‬
‫‪ 40%‬נציגי ציבור‬

‫‪ 40%‬ממוני הרשות המקומית‬
‫‪ 20%‬ממוני מנכ"ל החברה למתנ"סים‬

‫ממשל תאגידי‬
‫• מעצם היות מתנ"ס בשליטה מסוימת של הרשות המקומית הרי שהינו תאגיד מעין עירוני אשר רשות מקומית‬

‫מחזיקה בפחות מ‪ 50%-‬מהונו ‪ /‬כוח ההצבעה בו ‪ /‬זכות מינוי מחצית או יותר דירקטורים בו‪.‬‬

‫• מינוי נציגי הרשות המקומית נעשה בהתאם לתקנות העיריות (נציגי העירייה בתאגיד עירוני)‪ ,‬התשס"ו‪,2006-‬‬
‫ולרבות אישור המינוי על ידי הועדה לבדיקת מינויים של משרד הפנים [‪ ,1/3‬ניגודי עניינים‪ ,‬זיקה פוליטית‪ ,‬תנאי‬

‫כשירות‪ ,‬ייצוג הולם]‪.‬‬

‫• נציגי הרשות המקומית בתאגיד מעין עירוני חבים חובת נאמנות לתאגיד‪ ,‬בשונה מנציגי ציבור בתאגיד עירוני‬
‫שם חובת הנאמנות שלהם היא לרשות המקומית [סעיף ‪249‬א לפקודת העיריות [נוסח חדש]]‪.‬‬

‫הכלל‪ :‬התקשרות תאגיד מעין עירוני עם הרשות המקומית תיעשה על ידי פרסום מכרז פומבי כדין‪.‬‬

‫חריג ‪ -‬תקנה ‪ )14(3‬לתקנות העיריות מכרזים‪ ,‬תשמ"ח‪ ,1987-‬מאפשרת התקשרות בפטור ממכרז פומבי כאשר‬
‫בתאגיד מעין עירוני מחזיקה הרשות המקומית ב‪ 40%-‬מהונו ‪ /‬כוח ההצבעה בו ‪ /‬זכות מינוי מחצית או יותר‬
‫דירקטורים בו‪ ,‬ולרבות‪ ,‬התאגיד ללא כוונת רווח וההתקשרות היא לביצוע מיזם ללא כוונת רווח למטרות חינוך‪,‬‬

‫רווחה או ספורט – מתנ"ס של החברה למתנ"סים‬

‫תנאים להתקיימות החריג תקנה ‪:)14(3‬‬
‫‪ .1‬שר הפנים אישר לרשות המקומית לייסד את התאגיד מעין עירוני‪.‬‬

‫‪ .2‬התאגיד תורם לפחות מחצית מעלות המיזם‪.‬‬
‫‪ .3‬לפחות ‪ 20%‬מתרומות לתאגיד אינם מגיעים מהמדינה‪.‬‬
‫‪ .4‬התקשרות נוספת הנובעת מהתקשרות זו‪ ,‬מבוצעות בהתאם לדיני המכרזים‪.‬‬
‫‪ .5‬מועצת הרשות המקומית מאשרת מידי שנה את תכנית העבודה של המיזם‪.‬‬
‫‪ .6‬לתאגיד אישור ניהול תקין מהרשם הרלוונטי (רשם העמותות ‪ /‬רשם החברות)‬

‫תאגידים היסטוריים – שלהי שנות ה‪ 60 -‬מוקמות חברות קרן החינוך של הסוכנות היהודית לצורך בניית מבני ציבור‬
‫לרווחת התושבים ברשויות המקומיות‪.‬‬

‫לצורך הקמתו של כל מתנ"ס הוקמה חברה לתועלת הציבור בבעלות הסוכנות היהודית‪.‬‬

‫בין הרשויות המקומיות לבין הסוכנות נחתמו הסכמי הפעלה לפיהם מתחייבת הרשות המקומית להעמיד לטובת קרן‬
‫החינוך מבנה וכספים הדרושים להפעלת המתנ"ס‪ .‬נחתמים גם הסכמי חכירה בהן ניתנת רשות שימוש בקרקע לטובת‬

‫הקמת והפעלת המתנ"ס‪.‬‬

‫המתנ"סים אשר בשיתוף עם הסוכנות היהודית הינם בבעלותה‪ ,‬ולכן המינוי נעשה כולו על ידי האסיפה הכללית של‬
‫הסוכנות‪.‬‬

‫הרכב הדירקטוריון במתנ"סי הסוכנות – עד ‪ 12‬חברים‪ ,‬כאשר‪ :‬עד ארבעה נציגי הסוכנות ומתוכם ‪ -‬עד שניים תמליץ‬
‫החברה למתנ"סים‪ ,‬עד שמונה מומלצי ראש הרשות‪ .‬מתוך מומלצי ראש הרשות עד ארבעה נציגי ממשלה‪ ,‬חברי מועצה‬

‫או עובדי עירייה וארבעה נוספים נציגי ציבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייצוג הולם לנשים ולעולים חדשים‪ ,‬בדיקת ניגודי עניינים‪.‬‬

‫חוזר מנכ"ל ‪ 1/2020‬קובע שרשות מקומית אינה רשאית לתקצב מתנ"ס סוכנותי אך אין באמור כדי למנוע‬
‫התקשרויות בפטור לפי תקנה ‪ )11(3‬לתקנות העיריות (מכרזים)‪.‬‬

‫תקנה ‪ )11(3‬לתקנות העיריות מכרזים‪ ,‬תשמ"ח‪:1987-‬‬

‫"חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה‪ ,‬או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית‪,‬‬
‫והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר"‬

‫רשות מקומית רשאית להתקשר בפטור מפרסום מכרז פומבי עם מתנ"ס אשר בבעלות הסוכנות היהודית לארץ‬
‫ישראל תוך עמידה בתנאי הפטור – ככל שלא עומד בתנאי תקנה ‪ )11(3‬יפורסם מכרז כדין או שהמתנ"ס יידרש‬

‫לעמוד בנוהל תמיכות של משרד הפנים‪.‬‬

‫אביב מעוז‪ ,‬עו"ד‬
‫‪052-4764373‬‬