The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

חוברת מקצועית כנס אילת 2019 | יולי

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by ICPAS, 2019-07-04 05:17:11

חוברת מקצועית כנס אילת 2019 | יולי

חוברת מקצועית כנס אילת 2019 | יולי

‫קבוצת ‪ WE‬ביטוח‪ ,‬פנסיה ופיננסים‬

‫• ההעברה למעסיק תיחשב להכנסה בידיו לפי סעיף ‪)3‬ד( לפקודה‬
‫ומנגד ההפרשות השוטפות לפיצויים שביצע המעסיק מותרות לו בניכוי‬

‫לצרכי מס לפי סעיף ‪ (5)17‬לפקודה‪.‬‬
‫• אם המעסיק לא ינצל את העודף לטובת ההפקדות השוטפות לפיצויים‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬למעסיק לא תותר בניכוי הוצאה לצרכי מס בגין‬
‫ההפקדות השוטפות לפיצויים שביצע לקופות האישיות לפיצויים של‬
‫כל העובדים‪ ,‬עד לגובה סכום העודף שקיים בקופה המרכזית לפיצויים‬

‫ושלא נוצל למטרה זו‪.‬‬

‫קבוצת ‪[email protected] 1-700-700-093 WE‬‬

‫קבוצת ‪ WE‬ביטוח‪ ,‬פנסיה ופיננסים‬

‫כדי למשוך את העודף יש לפעול על פי ההנחיות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬למלא טופס ‪ - 417‬בקשת מעסיק למשיכת סכום העודף בקופה מרכזית לפיצויים )חתום ע"י‬

‫מעסיק ורו"ח(– מצ"ב‪.‬‬
‫‪ .2‬לשלוח את הטופס לקופה ולבקש ממנה אישור על כך שאין לה התנגדות למשיכת כספי‬

‫העודפים‪.‬‬
‫‪ .3‬למלא בקשה לבית דין לעבודה לקבלת אישור למשיכת העודפים כאמור – מצ"ב‪.‬‬
‫‪ .4‬למלא תצהיר מאומת ממנהל‪/‬ת העסק על כך שאין עוד חובות לפיצויים לעובדי ‪2007‬‬

‫כהגדרתם בחוזר – מצ"ב‪.‬‬
‫‪ .5‬להגיש את הבקשה לבית הדין בצירוף טופס ‪ + 417‬תצהיר ‪ +‬אישור הקופה לאי התנגדות‬

‫למשיכה‪.‬‬
‫‪ .6‬לשלוח לקופה את אישור בית הדין למשיכה ‪ +‬טופס פדיון של הקופה ‪ +‬צילום צ'ק ‪ +‬פרוטוקול‬

‫מורשה חתימה‪.‬‬
‫קבוצת ‪[email protected] 1-700-700-093 WE‬‬

‫‪101‬‬

‫קבוצת ‪ WE‬ביטוח‪ ,‬פנסיה ופיננסים‬

‫• קבוצת ‪ WE‬מעניקה ללקוחות חברי לשכת רו"ח‪ ,‬שירות הגשת‬
‫הבקשה לבית המשפט על ידי עו"ד ללא עלות }סעיף ‪ -5‬לא כולל‬
‫אגרות )‪ (₪ 250‬ואימות חתימה{‪ .‬לקבלת השירות חינם יש להשאיר‬

‫פרטים‪.‬‬
‫• במידת הצורך תוכלו לקבל בתשלום‪ ,‬שירות למילוי הבקשות לרבות‬
‫חישוב העודף בקופות וחישוב המשיכות הנדרשות על פי החוזר‪ .‬כמו‬

‫כן תוכלו לקבל שירות לבניית תכנית לניהול השקעות בקופות‬
‫ואפשרות להוזיל את דמי הניהול בגופים המוסדיים‪.‬‬

‫קבוצת ‪[email protected] 1-700-700-093 WE‬‬

‫קבוצת ‪ WE‬ביטוח‪ ,‬פנסיה ופיננסים‬

‫קורס מבוא לתכנון פרישה‬

‫אוהד וייגמן‪CMC ,MBA ,‬‬

‫מנהל שותף קבוצת ‪WE‬‬
‫משנה ליו"ר התאגדות העסקים הקטנים‬

‫‪054-6723675 , [email protected]‬‬

‫‪102‬‬

103

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________‬

‫הביטוח הלאומי – ביקורת ניכויים‪ ,‬סוגיות‬
‫חשובות למעסיקים‪ ,‬פנסיה וקצבת אובדן כושר‬

‫עבודה‬

‫כנס אילת יולי ‪2019‬‬
‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רו"ח‬

‫אחריות המעסיק לתשלום דמי הביטוח בעד העובד‬

‫בהתאם לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬המעסיק אחראי לתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות‬
‫(להלן‪ :‬דמי ביטוח) בעד העובד‪ .‬עליו לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח ולהעביר אותם למוסד‬
‫לביטוח לאומי יחד עם חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי‪ .‬אם מתברר שהמעסיק לא דיווח על‬
‫העובד או שלא שילם את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הביטוח הלאומי דורש ממנו לשלם את‬

‫כל דמי הביטוח‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד גמלה‪ ,‬גם אם המעסיק לא דיווח עליו או לא שילם את דמי‬
‫הביטוח בעדו‪ ,‬והעובד הוכיח שהוא עבד אצל אותו המעסיק במועד הפגיעה‪.‬‬

‫החזר גמלאות לפי סעיף ‪ 369‬לחוק‬

‫בהתאם לנוסח סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי מיום ‪ ,1.7.2017‬אם יתברר שמעסיק לא דיווח או לא‬
‫שילם בעד עובד דמי ביטוח וקרה מקרה המזכה בגמלה לפני הסדרת הדיווח והתשלום‪ ,‬המוסד לביטוח‬
‫לאומי רשאי לגבות מהמעסיק‪ ,‬בגבייה מינהלית‪ ,‬את היוון הגמלאות ששילם וישלם לעובד‪ ,‬עד סכום‬

‫מירבי של כ‪ 205-‬אלף ש"ח לכל עובד‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬כל עובד שמגיש תביעה לגמלה‪ ,‬ומתברר למוסד לביטוח לאומי שאין דיווח על כל ההכנסות‬
‫שלו למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬המעסיק חשוף לסנקציות של סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא מתכנן להפעיל את הסנקציות שבסעיף גם על רכיבי שכר שלא‬
‫שולמו בגינם דמי ביטוח והדבר התברר במהלך ביקורת ניכויים‪ ,‬כיוון שהמוסד לביטוח לאומי משלם‬
‫הפרשי גמלאות לזכאים בעקבות ביקורות הניכויים (הסעיף לא יופעל על מפיקים שלא דיווחו לפי צו‬

‫סיווג מבוטחים עד תחילת ‪ ,2019‬בהתאם לסיכום עם שח"ם ואיגוד המפיקים)‪.‬‬

‫זכאות לגמלאות רבות תלוייה בגובה ההכנסות מעבודה של העובד‪ ,‬כמו למשל דמי אבטלה‪ ,‬גמלאות‬
‫לנפגעי עבודה‪ ,‬גמלאות דמי לידה והורות‪ ,‬קצבת נכות כללית‪ ,‬הגדרת אלמן לעניין קצבת שאירים או‬
‫קצבת תלויים בנפגעי עבודה‪ ,‬זכאות לקצבת אזרח ותיק (זקנה)‪ ,‬זכאות לגמלת סיעוד (זכאות של שני‬

‫בני הזוג) ועוד‪ .‬לכן‪ ,‬יש חשיבות גדולה מאד לנכונות השכר המדווח למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫סעיף העונשין בחוק הביטוח הלאומי‬

‫לפי סעיף ‪ 398‬לחוק הביטוח הלאומי (סעיף העונשין)‪ ,‬אם נעברה עבירה לפי הסעיף בידי חבר בני אדם‪,‬‬
‫יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מנהלה‪ ,‬מנהל‪ ,‬שותף (למעט שותף‬
‫מוגבל)‪ ,‬או עובד האחראי למעשה נושא העבירה‪ ,‬אלא אם הוכיח שניים אלה (אין סעיף זה גורע‬

‫מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר)‪:‬‬

‫שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪-1-‬‬

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________‬

‫לפי סעיף זה‪ ,‬מי שלא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬דינו – מאסר של שנה אחת או קנס לפי חוק העונשין‪ .‬מי שגרם במרמה או על ידי העלמת‬
‫עובדה למתן גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬או להגדלתה‪ ,‬דינו מאסר שנה אחת‪ .‬ומי שלא מילא‬
‫חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו (למעט חובת תשלום דמי הביטוח)‪ ,‬דינו קנס בשל כל אדם‬

‫שלגביו נעברה העבירה‪.‬‬

‫חוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז‪ 1987-‬וחוק הביטוח הלאומי‬
‫חוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז‪ 1987-‬ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים)‪ ,‬התשמ"ח‪1987-‬‬

‫קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק‪.‬‬
‫שכר המינימום יכול להיות לשעה‪ ,‬ליום או לחודש‪ ,‬ואינו כולל שעות נוספות‪ ,‬תוספת ותק‪ ,‬החזרי‬
‫הוצאות‪ ,‬מענקים על בסיס שנתי ועוד‪ ,‬אלא תשלומים קבועים בלבד‪ ,‬כמפורט בחוק שכר מינימום‪.‬‬

‫שכר המינימום שונה מעובד לעובד‪ ,‬ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים‪.‬‬
‫שכר המינימום לנוער נמוך יותר וכך גם שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת (אנשים עם‬

‫מוגבלויות)‪.‬‬
‫סעיף ‪(348‬ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהכנסתו אינה מגיעה לסכום ההכנסה המזערית‬

‫כאמור לגביו בלוח י"א‪ ,‬ישתלמו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היא הסכום המזערי האמור‪.‬‬
‫לוח י"א קובע לגבי עובד שכיר כי ההכנסה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר‬

‫מינימום של החודש הראשון ברבעון‪.‬‬
‫הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר‪.‬‬

‫ביקורת ניכויים‬

‫בביקורות הניכויים של הביטוח הלאומי ושל מס הכנסה השומה נערכת על הרכיבים המגולמים של‬
‫מס הכנסה ודמי הביטוח הלאומי והבריאות שלא שולמו‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שלפי חוק הביטוח הלאומי‬
‫המעסיק חייב לנכות את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות ממשכורת העובד‪ ,‬ולפי‬

‫פקודת מס הכנסה כל משלם משכורת חייב בניכוי מס הכנסה ממשכורת העובד‪.‬‬

‫על שומת ביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי מוטלים קנסות כבדים מאד שמבוטלים באופן מלא או‬
‫חלקי בהתאם לקריטריונים שקבע הביטוח הלאומי (הסוגייה נמצאת כיום בערעורים בבית הדין‬

‫הארצי)‪.‬‬

‫לאחרונה החל המוסד לביטוח לאומי להעביר את שומות הניכויים שלו למס הכנסה‪ ,‬זאת לאחר שכבר‬
‫במשך שנים רבות מס הכנסה מעביר למוסד לביטוח לאומי את שומות הניכויים‪ ,‬בהתאם להלכת גדות‬

‫בבית הדין הארצי לעבודה‪.‬‬
‫הגדרת כיבוד קל‬

‫רשות המסים הרחיבה את הגדרת המושג "כיבוד קל" שבתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות‬
‫מסויימות)‪ ,‬התשל"ב ‪ ,1972‬גם לפירות וירקות העונה‪.‬‬
‫זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים‬

‫ככלל‪ ,‬כאשר "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד"‪ ,‬המעסיק אינו זוקף שווי במשכורת העובד‬
‫המשתתף בפעילות מטעם המעסיק‪.‬‬

‫בעקבות פסק דין דה ניישון טרפיק בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל ‪ )30052-07-12‬נטו מעסיקים‬
‫להכיר בימי גיבוש לעובדים כהוצאה בלי לזקוף שווי לעובדים‪ ,‬גם אם הנתונים לא תאמו את עובדות‬
‫פסק הדין‪ .‬המוסד לביטוח לאומי בחן את פעולות הגיבוש האלה וחייב את המעסיקים בתשלום דמי‬

‫ביטוח במסגרת ביקורת הניכויים‪.‬‬

‫‪-2-‬‬

‫‪104‬‬

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________‬
‫רשות המסים פרסמה הנחייה ביום ‪ 9.4.2018‬המבוססת על פסק דין דה ניישון טרפיק‪ .‬לפי ההנחייה‬
‫הזאת‪ ,‬רק במקרים שבהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בהנחייה‪ ,‬המעסיק אינו זוקף שווי‬
‫לעובדים‪.‬‬

‫דוגמה לתנאים שבהנחייה‪ :‬המעסיק קובע את תנאי הגיבוש ומשלם עליהם‪ ,‬המעסיק משלם משכורת‬
‫מלאה לעובדים בימי הגיבוש‪ ,‬צרכי העבודה מצדיקים את הגיבוש‪ ,‬הגיבוש נעשה ללא בני זוג‪ ,‬באמצע‬
‫השבוע‪ ,‬בישראל‪ ,‬בעלות סבירה‪ ,‬הגיבוש כולל הרצאה או תוכנית העשרה וכל המסמכים נשמרו‬

‫לבדיקת הביקורת‪.‬‬

‫שווי שימוש ברכב לטכנאי שירות ‪ -‬החלטת מיסוי שלא בהסכם ‪4586/12‬‬

‫הבקשה – שווי שימוש חלקי לפי יחס הנסיעות העסקיות והפרטיות בשל כמות הנסיעות הגדולה של‬
‫טכנאי המזגנים בעבור העסק – הבקשה נדחתה‪.‬‬

‫רכב תפעולי ורכב מאגר‬

‫רכב תפעולי הוא רכב שהתקיים בו להנחת דעתו של פקיד השומה אחד מאלה‪ :‬הוא רכב ביטחון‪ ,‬או‬
‫שהרכב משרת רק את עסק ולא הועמד לרשות עובד כלשהו בהתאם לכללים שבתקנות מס הכנסה‬

‫(ניכוי הוצאות רכב)‪ ,‬התשנ"ה‪.1995-‬‬

‫לפי עמדת רשות המסים המעסיק אמור לייחד מראש רכב מסויים להיות רכב תפעולי ועליו לקבוע‬
‫נוהלי עבודה ברורים‪ ,‬קפדניים וחד משמעיים ביחס לשימוש ברכבים האלה ולנקוט אמצעי ביקורת‬

‫על הנהלים שקבע‪.‬‬

‫אין בפקודת מס הכנסה או בתקנות מס הכנסה מונח בשם "רכב מאגר" אך נוהגים להשתמש במונח‬
‫הזה למצבים שבהם המעסיק מעמיד לרשות העובדים רכב שנועד לפעילות שוטפת של העסק‪ ,‬שהרכב‬

‫אינו מוקצה לעובד כלשהו ושלא הוצמד רכב אחר לאותו עובד שמשתמש ברכב המאגר‪.‬‬

‫רשות המסים פרסמה הנחייה מקילה לפיה אין צורך לזקוף שווי רכב לעובד ביום שבו הוא עבד עד‬
‫לשעות הלילה‪ ,‬ולכן רכב המאגר חנה בביתו באופן חד פעמי (בחודש)‪ ,‬באופן אקראי ולא באופן שיטתי‬

‫ולא בסוף השבוע (מיום חמישי בערב) או בחגים והעובד החזיר את הרכב למחרת‪.‬‬

‫כאשר השימוש ברכב הוא יותר מפעם אחת בחודש‪ ,‬יש לזקוף שווי יחסי בהתאם לקריטריונים‬
‫שנקבעו‪ .‬מי שלא עומד בקריטריונים האלה‪ ,‬חייב לזקוף שווי רכב מלא בהתאם לתקנות‪ .‬מודגש שיש‬

‫לשמור את התיעוד באשר לקיום התנאים האמורים‪.‬‬

‫מינוי "פקיד השגות"‬
‫חוק ההסדרים לשנת ‪ 2017‬ביטל את סעיף ‪ 372‬לחוק הביטוח הלאומי וכך בוטלה לחלוטין האפשרות‬
‫לערער על קביעת דמי ביטוח בוועדת שומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תוקן סעיף ‪ 359‬לחוק ובמקום ועדת שומה ממנה‬

‫המוסד לביטוח לאומי פקיד גבייה ראשי המוסמך לדון בהשגות (פקיד השגות)‪.‬‬
‫את ההשגה המנומקת יש להגיש בכתב בתוך ‪ 30‬יום מהיום שבו נמסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי‬

‫הביטוח בדואר רשום‪ .‬מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה‪.‬‬
‫חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים‬
‫והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה‪ ,‬עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים נוספים מטעמים‬

‫מיוחדים‪.‬‬
‫אם ההשגה נדחתה באופן מלא או באופן חלקי‪ ,‬החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום‪ .‬עליו‬

‫לשלם את הדרישה או להגיש תובענה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר שלו ביום ‪ 28.2.2017‬הוראות לעניין הגשת השגות על קביעת דמי‬

‫ביטוח בהתאם לסעיפים ‪ .358 ,357 ,347‬לפי ההוראות האלה יש להגיש את ההשגות בדואר רשום‪.‬‬
‫השגות על ביקורת ניכויים יש לשלוח למספר פקס ‪ 02-6709114‬או בדואר לאגף ביקורת ניכויים‪,‬‬

‫שדרות ויצמן ‪ 13‬ירושלים‪ ,‬כשהיא חתומה וכוללת את כל הפרטים המפורטים בחוזר‪.‬‬

‫‪-3-‬‬

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫____________________________________________________________________‬

‫התיישנות על גביית חובות בדמי ביטוח ‪ -‬סעיף ‪363‬א לחוק הביטוח הלאומי‬

‫סעיף ‪363‬א לחוק הביטוח הלאומי קובע שדרישות לתשלום חוב דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף ‪(364‬ב)‬
‫לחוק‪ ,‬יתבצעו בתוך שבע שנים לכל היותר ממועד קיומו של החוב‪ ,‬בהתניות והוראות מעבר מסוימים‪.‬‬

‫על פי סעיף ‪363‬א‪(.‬ב) לחוק‪ ,‬אם חלה חובת דיווח לפי סעיף ‪ 355‬לחוק או חובת רישום לפי סעיף ‪379‬‬
‫לחוק‪ ,‬שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח‪ ,‬למעט בנסיבות כאמור בסעיף‬

‫‪(380‬ב) לחוק‪ ,‬תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א)‪ ,‬כלומר‪ ,‬תקופת ההתיישנות –‬

‫"מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף ‪384‬א‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לפי המוקדם;"‬

‫"לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה‬ ‫‪.2‬‬
‫במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (‪ – )1‬ממועד קביעת השומה‪".‬‬

‫כלומר‪ ,‬הגבלת אפשרות הגבייה לתקופה של שבע שנים כאמור‪ ,‬לא תחול לגבי מבוטח או לגבי מעסיק‬
‫שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם‪ ,‬או שלא דיווח כחוק על ההכנסות או על המשכורות‪ .‬לגביהם תחל‬
‫תקופת שבע השנים לעניין ההתיישנות מהמועד שבו קוימה החובה‪ ,‬או ממועד קבלת מידע מרשות‬

‫המסים‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬

‫לגבי מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית של פקיד השומה‪ ,‬והשומה הסופית נקבעה‬
‫לאחר המועד שבו קוימה החובה‪ ,‬או שהתקבל המידע ‪ -‬תחול ההתיישנות ממועד קביעת השומה‬

‫הסופית‪.‬‬

‫בהתאם להוראות מעבר בחוק‪ ,‬החל מיום ‪ 1.7.2016‬הוגבלה האפשרות של המוסד לביטוח לאומי‬
‫לגבות חוב רק למשך שבע שנים כאמור לעיל‪.‬‬

‫הגדרת "עובד"‬
‫קיימת חשיבות רבה לבחינה של מעמד העובד השכיר במוסד לביטוח לאומי לאור הזכויות שמעניק‬
‫החוק לשכירים‪ .‬מומלץ לשים לב למבחנים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג‬
‫מבוטחים וקביעת מעבידים שהתקין המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כיוון שמעמד המבוטח השכיר נבחן בעת‬

‫הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי המעסיק‪.‬‬

‫הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה (לרבות בני משפחה על פי ההגדרה‬ ‫‪.1‬‬
‫שבסעיף ‪ 1‬בחוק‪ ,‬גם כשאין מתקיימים יחסי עבודה)‪.‬‬

‫עובד‪ ,‬המועסק כעצמאי אך נחשב לעובד שכיר כלפי המוסד לביטוח לאומי בלבד‪ ,‬בהתאם‬ ‫‪.2‬‬
‫לתוספת הראשונה בצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‪ ,‬בהתקיים‬

‫התנאים הקבועים בצו‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬עובד ניקיון‪ ,‬חצרן‪ ,‬מורה‪ ,‬מרצה‪ ,‬מדריך‪ ,‬אמן‪ ,‬שחקן‪ ,‬מורה דרך‪ ,‬ספורטאי‪ ,‬שומר ועוד‬
‫סוגי מבוטחים‪ ,‬בתנאים שנקבעו בצו האמור‪.‬‬

‫אחרים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫חשוב לציין‪ ,‬שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר‪ ,‬אינה‪ ,‬לכשעצמה‪ ,‬תנאי‬
‫מספיק לכך שמתקיימים יחסי עבודה‪ .‬כאשר מתקיימים יחסי עבודה‪ ,‬המעסיק חייב לפרט את רכיבי‬

‫המשכורת בתלוש השכר ולדווח כחוק על העובד‪.‬‬

‫חשיבות הגדרת "יחסי עבודה"‬
‫בכל תקופה נתונה משתנים תנאי ההעסקה הקשורים למושג "עובד"‪ .‬מתוך כלל השכירים במשק‬
‫השאלה לגבי קיום יחסי עבודה מתעוררת רק בקבוצה קטנה של עובדים‪ ,‬שפעמים רבות מגיעים לבתי‬

‫הדין לעבודה לצורך בחינת השאלה מבחינה משפטית‪.‬‬

‫חובת המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח היא מוחלטת ואינה ניתנת להתניה‪ .‬אם נכרת הסכם עבודה‪,‬‬
‫ששולל מהעובד זכויות המוקנות לו בחוק‪ ,‬ההסכם בטל מעיקרו בהקשר להתניה זו‪.‬‬

‫‪-4-‬‬

‫‪105‬‬

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫קב_ו_צו_ת__ש_ל__מ_בו_ט_ח_י_ם__ב_הן__קי_י_ם__ס_פ_ק_ב_א__ש_ר_ל_ק_יו__ם_י_ח_ס_י_ע_בו_ד__ה_________________________‬

‫קרובי משפחה ‪ -‬קיימת הגדרה מיוחדת בחוק הביטוח הלאומי לבני משפחה (המוגדרים‪ :‬כהורים‪,‬‬
‫ילדים‪ ,‬נכדים או אחים)‪ :‬עובד ‪ -‬לרבות בן משפחה‪ ,‬אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה‪,‬‬

‫ובלבד שהוא עובד במפעל‪ ,‬באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא‪ ,‬הייתה נעשית בידי עובד‪.‬‬

‫ההגדרה אינה כוללת בן או בת זוג‪ ,‬ולכן לפי עמדת הביטוח הלאומי‪ ,‬בין בני זוג חייבים להתקיים יחסי‬
‫עבודה כדי שאחד מבני הזוג ייחשב כשכיר של בן הזוג השני (לרבות קבלת משכורת)‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬כל‬

‫אחד מהם יחויב בדמי ביטוח בהתאם לחוק ולתקנות‪.‬‬

‫בעלי שליטה בחברה ‪ -‬קיים ספק אם מתקיימים יחסי עבודה בין בעלי השליטה לבין החברה‪ .‬הסוגייה‬
‫נבחנת בדרך כלל בעת תביעה לגמלה‪.‬‬

‫מומלץ להקפיד על רישום המשכורת (הזכאות למשכורת ותשלום המשכורת) בכרטיס הנהלת‬
‫חשבונות נפרד‪ ,‬ולהוכיח בעת תביעה לגמלה את ההתאמה להסכם העבודה‪.‬‬

‫החל בחודש ינואר ‪ 2004‬לבעלי השליטה בחברת מעטים בוטלה הזכאות לדמי אבטלה ולזכויות בפירוק‬
‫חברה‪ ,‬והם אינם משלמים דמי ביטוח בעבור ענפי ביטוח אלה‪.‬‬

‫אחרים ‪ -‬נותני שירותים למיניהם‪ ,‬ועובדים שחתמו על חוזה העסקה בלי שבחנו קיום יחסי עבודה‬
‫כראוי‪.‬‬

‫חשיבות הדיווח על ההכנסה הנכונה של עובד לעניין הגמלאות‬
‫משכורתו של עובד קובעת את סכום הגמלה שיקבל כאשר הגמלאות מבוססות על שכרו לפני האירוע‬

‫המזכה בגמלה (כמו דמי פגיעה בעבודה)‪.‬‬
‫במקרים אחרים המשכורת נבחנת במסגרת הזכאות לגמלה (כמו קצבת נכות כללית‪ ,‬או קצבת אזרח‬

‫ותיק בגיל פרישה המותנה בהכנסות)‪.‬‬

‫פסק דין ‪" -‬שווי רכב" הוא רכיב שכר שעלול לשלול זכאות לגמלאות זקנה ונכות כללית‬
‫ביום ‪ 19‬ביולי ‪ 2015‬דחה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ב"ל ‪ )22226-11-13 ;47305-10-13‬את‬
‫תביעתם של בני הזוג עמיחי וחדוה יעקובזון‪ .‬המבוטח תבע את זכותו לקבל קצבת זקנה שנשללה ממנו‬

‫בדיעבד‪ ,‬והמבוטחת תבעה את התוספת בעבור בעלה‪ ,‬בטרם הבעל הגיע לגיל פרישה‪.‬‬
‫תביעתם נדחתה כיוון שהתברר בדיעבד שהבעל קיבל שווי רכב במשכורתו ונקבע כי שווי זה הוא רכיב‬

‫שכר שיש להביא בחשבון במבחן ההכנסה לקבלת קצבת זקנה ותוספת תלויים‪.‬‬
‫המבוטחת הגישה תביעה לקצבת זקנה שכוללת תוספת תלויים בעבור בעלה ותביעתה אושרה‪.‬‬
‫כשהבעל הגיע לגיל פרישה אישר המוסד לביטוח לאומי את תביעתו לקצבת זקנה וזו שולמה לו במשך‬

‫חודשים מספר‪.‬‬
‫מאוחר יותר התברר למוסד לביטוח לאומי כי בתלושי השכר של המבוטח יש גם רכיב של שווי רכב‪.‬‬
‫רכיב זה גרם לשלילת קצבת הזקנה ששולמה לו‪ ,‬ונוסף על כך נשללה למבוטחת תוספת התלויים בגין‬

‫בעלה‪ ,‬והם נדרשו להחזיר את הקצבאות שקבלו בטעות‪.‬‬
‫בית הדין הגיע למסקנה כי חוק הביטוח הלאומי מחייב את המוסד לביטוח לאומי לבחון את הכנסת‬
‫המבוטח על פי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪ ,‬אשר קובע מפורשות כי שווי שימוש ברכב הוא בגדר הכנסה אשר‬

‫שוויה הוסדר בתקנות‪.‬‬

‫יישום התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים‬
‫צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)‪ ,‬התשל"ב‪( 1972-‬להלן‪ :‬צו סיווג מבוטחים או‬
‫הצו) קובע‪ ,‬שאם מבוטח נכלל בגדר התנאים שקבע הצו – הוא נחשב כעובד שכיר לפי התוספת‬
‫הראשונה‪ ,‬כעובד עצמאי לפי התוספת השנייה‪ ,‬או כמי שאינו עובד (שכיר) ואינו עובד עצמאי לפי‬

‫התוספת השלישית‪ ,‬בהתאם לאמור בצו‪ ,‬ללא צורך במבחנים נוספים‪.‬‬
‫הצו מחייב בעבור המוסד לביטוח לאומי בלבד‪ ,‬ואין בקיום התוספת הראשונה לצו אסמכתא לכך‬

‫שמתקיימים יחסי עבודה כהלכתם לעניין חקיקת עבודה אחרת‪.‬‬

‫‪-5-‬‬

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫אי__קי_ו_ם__ה_א_מו_ר__ב_ת_ו_ס_פ_ת_ה_ר_א__שו_נ_ה__של__ה_צ_ו_ז_ה_ה_ ל__מ_צב__ש_ב_ו_מ_ע_ס_י_ק__ל_א_ד_יו_ו_ח_ו_ל_א__שי_ל__ם_ד_מ_י_ב_י_טו__ח‬
‫בעבור העובד‪ ,‬וחלות על המעסיק כל הסנקציות הקבועות בחוק ובתקנות‪ ,‬לרבות שיפוי לפי סעיף ‪369‬‬
‫לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬יש לשים לב‪ ,‬שהצו חל על עסקים‪ ,‬על משקי בית‪ ,‬וגם על ועדי בתים המעסיקים‬
‫חצרנים שתחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש ושומרים‪ ,‬אם תחום השמירה נקבע מראש‪.‬‬

‫בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים‪ ,‬שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים‬
‫בצו‪ ,‬מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה וכן בדיווח ובתשלום דמי הביטוח כאילו היה‬

‫המבוטח עובד שכיר‪.‬‬

‫להלן דוגמאות נפוצות (הרשימה המלאה והסגורה נמצאת בתוספת הראשונה של הצו)‪:‬‬

‫המעסיק‬ ‫תנאי העבודה‬ ‫סוגי העבודה‬

‫החייב בתשלום‬ ‫תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו‬ ‫עובד ניקיון או חצרן‪ ,‬למעט מי‬ ‫‪.1‬‬
‫גמול העבודה;‬ ‫מראש‬ ‫שעיקר עיסוקו בגננות‪ ,‬שאינם‬

‫מעסיקים עובדים‬

‫החייב בתשלום‬ ‫הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של‬ ‫מרצה‪ ,‬מורה או מדריך‪ ,‬וכן‬ ‫‪.2‬‬
‫גמול העבודה;‬ ‫רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע‬ ‫באמצעי‬ ‫המועסקים‬ ‫אחרים‬
‫הופעות‪ ,‬או שבע הרצאות או שבעה‬ ‫תקשורת ציבוריים‬

‫שיעורים לפחות‪ ,‬הכל לפי העניין‬

‫החייב בתשלום‬ ‫משתלם גמול בעד העבודה‬ ‫מורה דרך‪ ,‬מלווה רפואי ומלווים‬ ‫‪.3‬‬
‫גמול העבודה;‬ ‫אחרים בטיולים המאורגנים על‬
‫ידי מוסדות‪ ,‬גופים ציבוריים‬
‫ומשרדי נסיעות‪ ,‬לא כולל מורה‬
‫דרך המדריך תיירים בכלי רכב‬

‫שבבעלותו‬

‫החייב בתשלום‬ ‫הסכם העבודה בכתב נערך מראש‬ ‫נוסח הצו החל מיום ‪1.5.2018‬‬ ‫‪.4‬‬
‫העבודה‬ ‫גמול‬ ‫לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה‬ ‫כל הופעה אמנותית או בידורית‬
‫לפי ההסכם;‬ ‫של אמן‪ ,‬או הנחיה במופע‪ ,‬לרבות‬
‫של חמש הופעות לפחות‪.‬‬ ‫משחק‪ ,‬שירה‪ ,‬דקלום‪ ,‬הקראה‪,‬‬
‫בהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים‪,‬‬ ‫נגינה‪ ,‬ניצוח‪ ,‬ריקוד‪ ,‬פנטומימה‪,‬‬
‫כשלא חל האמור לעיל‪ ,‬הסכם העבודה‬ ‫לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה‬
‫בכתב נערך מראש למתן סדרה של‬ ‫בכל אחד מאלה לצורך הקלטה‬
‫או צילום למעט הקלטה או צילום‬
‫שלוש הופעות בחודש לפחות‬
‫לצרכי פרסומת‬

‫בתוספת הראשונה של הצו יש רשימה ארוכה של נותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים‬
‫לעניין מס הכנסה וכעוסקים לעניין מס ערך מוסף‪ ,‬כמו מרצים‪ ,‬מדריכים‪ ,‬שומרים‪ ,‬שחקנים‪ ,‬מורי‬
‫דרך‪ ,‬עובדי ניקיון‪ ,‬חצרנים‪ ,‬מתקיני מכשירי גז‪ ,‬מחלקי גז‪ ,‬מתקיני תריסים‪ ,‬ממלאים תפקידים דתיים‬

‫ועוד‪.‬‬

‫מי שמשלם תשלומים לנותן שירות שכלול בצו‪ ,‬חייב לבחון כדלקמן‪:‬‬

‫אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה ‪ -‬כפי שקבע בית הדין הארצי ביום ‪ 21.8.2001‬בעניין‬ ‫‪.1‬‬
‫כבהד מוהנד (עב"ל ‪ ,)327/99‬כיוון שמי שיש לו כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה‬

‫נחשב "עובד" לפי סעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫רק אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק‪ ,‬המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו‬ ‫‪.2‬‬
‫לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי‪,‬‬

‫בהתאם לצו סיווג מבוטחים‪.‬‬

‫‪-6-‬‬

‫‪106‬‬

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫פס_ק__די_ן_ב_ע_נ_ין_ צ_ב_י_ק_ה__דו_י_דו_ב_י_ץ________________________________________________‬

‫ביום ‪ 22/2/07‬פורסם פסק דין בל ‪ 006545/05‬בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪ ,‬בפני כב' השופטת‬
‫הדס יהלום‪ :‬צביקה דוידוביץ נ‪ .‬המוסד לביטוח לאומי‪ .‬נקבע בפסק הדין (שבפועל לא הוגש ערעור‬

‫לגביו)‪:‬‬

‫משמוגדר מבוטח על פי הצו כשכיר‪ ,‬אין מקום לקזז משכרו את ההוצאות שהותרו לו בניכוי בדוח‬ ‫‪.1‬‬
‫השנתי‪ ,‬לצורך חישוב דמי הביטוח‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫כאשר יזדקק המבוטח לזכויות מכוח היותו שכיר (כגון דמי אבטלה)‪ ,‬יחושבו אלה על פי מלוא‬
‫הכנסתו‪ ,‬שממנה נגבו דמי הביטוח‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי אימץ את מסקנות בית הדין‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר חלים התנאים שבצו‪ ,‬מקבל תשלום ששילם‬
‫דמי ביטוח בעצמו מסווג כעובד שכיר בסכום ההכנסה שכלול בצו‪ ,‬סכום ההכנסה שסווג כשכיר יופחת‬
‫מההכנסות כעצמאי‪ ,‬והמבוטח יקבל בחזרה את דמי הביטוח ששילם כעצמאי לאחר שיעביר לביטוח‬
‫הלאומי את האישור השנתי מהמשלם‪ .‬מומלץ לשים לב לשיעורי דמי הביטוח שנוכו לפי הצו (שיעור‬

‫מופחת או שיעור מלא) ואם נוכו דמי ביטוח ביתר‪ ,‬יש לתבוע אותם בחזרה מהביטוח הלאומי‪.‬‬

‫חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה‬
‫סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח על הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף‬

‫‪ )2(2‬לפקודת מס הכנסה‪.‬‬

‫סעיף ‪(344‬א) בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן‪:‬‬

‫יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל‪ 1-‬בחודש שבו‬ ‫"‪( .344‬א)‬
‫חל מועד התשלום‪ ,‬מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ )2(2‬לפקודת מס הכנסה; ‪"...‬‬

‫המקורות המנויים בסעיף ‪ )2(2‬לפקודת מס הכנסה הם כדלקמן‪:‬‬

‫השתכרות או רווח מעבודה‪ ,‬כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו‪,‬‬ ‫"‪()2( .2‬א)‬
‫תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או‬
‫טלפון‪ ,‬נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים‬
‫כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של‬
‫העובד; והכל ‪ -‬בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או‬

‫בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו; "‬

‫בתקנה מספר ‪ 2‬לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)‪ ,‬התשנ"ה‪ ,1995-‬נקבע‬
‫כדלקמן‪:‬‬

‫"לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף ‪…)5(9‬‬
‫לפקודה"‪.‬‬

‫הכנסת עבודה לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‬

‫השתכרות או רווח מעבודה‪.‬‬ ‫•‬

‫שווי שימוש ברכב‪.‬‬ ‫•‬

‫כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעסיקו‪.‬‬ ‫•‬

‫תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ...‬למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה‪.‬‬ ‫•‬

‫כלומר‪ ,‬בחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי‬
‫סעיף ‪ )2(2‬לפקודה ואינה פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף אחר‪.‬‬

‫ב‪11/‬‬ ‫בעמוד‬ ‫החב"ק מתייחס לתשלומים לכיסוי הוצאות במסגרת התייחסות לסעיף ‪ )2(2‬לפקודה‬
‫ומבדיל בין שני סוגי הוצאות‪:‬‬

‫הוצאה שהיא לטובת המעסיק‪.‬‬ ‫•‬

‫הוצאה שהיא לטובת העובד ומוכרת כהוצאה לעובד לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪.‬‬ ‫•‬

‫‪-7-‬‬

‫סימוכין‪©1857 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪21.6.2019 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫נק_ב_ע_ש_ם__כי__"_א_ם_ה_ח_ז_י_ר_ה_מ_ע_ב_י_ד_ל_עו_ב_ד__סכ_ו_ם__ש_הו_צ_י_א__ה_א_ח_רו_ן_ע_ב_ו_ר_ק_ני_י_ת__מע_י_ל_ע_ב_ו_ד_ה_ה_מ_ש__מ_ש_א_ו_ת_ו‬
‫לעבודתו בלבד והנושא סמל של המעביד‪ ,‬לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה‪ .‬אולם‪ ,‬אם נועד המעיל‬
‫לשמש את העובד לצרכיו הפרטיים (גם אם יכול הוא להשתמש בו לעבודה)‪ ,‬יראו בכך הכנסה בידו"‪.‬‬

‫החב"ק מבדיל בין הוצאה לטובת המעסיק שלגביה לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה‪ ,‬לבין הוצאה‬
‫שמותרת בניכוי לעובד לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬המשתלמת על ידי המעסיק‪ ,‬שם יש בפקודה "קיצור‬
‫דרך"‪ .‬במקום לראות בכל ההחזר הכנסה שממנה תנוכה ההוצאה בהתאם לסעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬בחר‬

‫המחוקק להפחית את ההכנסה מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר בניכוי‪.‬‬

‫הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח‬

‫המוסד לביטוח לאומי מקפיד לאחרונה הקפדה יתרה על רכיבי שכר של העובדים לאור מקרים בעבר‬
‫שבהם נדרשו רכיבי שכר כפטורים מתשלום דמי ביטוח אף על פי שלעמדת המוסד לביטוח לאומי‬
‫(ובדיעבד‪ ,‬בחלק מהרכיבים גם לדעת בית המשפט העליון) הם רכיבי שכר שחייבים בתשלום דמי‬

‫ביטוח‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מעסיקים ‪ 1479‬ביום ‪ 21.2.2019‬בתחולה מיום ‪ 1.1.2019‬המפרט‬

‫את המצבים שבהם הכנסת עובד שכיר פטורה מתשלום דמי ביטוח‪.‬‬
‫החוזר הזה מחליף כל חוזר קודם בנושא הכנסות פטורות ומדגיש כי מרבית רכיבי השכר חייבים‬
‫בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪ .‬אין לפטור רכיב שכר שאינו מצויין בחוזר כפטור‬

‫מתשלום דמי ביטוח ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫יש לקרוא את כל החוזר לפני כל פעולה בעניין כיוון שהחוזר מדגיש כי מעסיק שלא ידווח על ההכנסות‬
‫המלאות של העובד יחוייב בקנסות ובהפרשי הצמדה וגם חשוף לתביעה להחזר גמלאות בהתאם‬

‫לסעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫להוספת רכיב שכר פטור שאינו מופיע ברשימת הרכיבים הפטורים שבחוזר‪ ,‬יש לפנות למוסד לביטוח‬

‫לאומי בכתובת מייל‪ , [email protected] :‬כפי שמופיע באיגרת למעסיקים מינואר ‪.2019‬‬
‫להלן בקצרה רשימת רכיבי המשכורת הפטורים מתשלום דמי ביטוח המפורטים בחוזר‪:‬‬

‫תשלומים סבירים המשולמים לעובד על פי דין עקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה – פיצויי פיטורין‪,‬‬
‫פדיון ימי מחלה‪ ,‬פדיון ימי חופשה‪ ,‬מענק שנים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים‬
‫כגון‪ ,‬פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות (תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב‬

‫בתשלום דמי ביטוח ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם)‪.‬‬
‫החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק – מותנה ברישום ההוצאה בספרי המעסיק לפי קבלות‬

‫(החזר הוצאות אחזקת רכב פרטי של העובד חייב בתשלום דמי הביטוח)‪.‬‬
‫מימון לימודים לעובד – רק כאשר הם מהווים שמירה על הרמה המקצועית הקשורה לתחום עיסוקו‬

‫של העובד‪.‬‬
‫מימון בגדי עבודה – רק אם הם משמשים רק לעבודה (כמו סרבל או מדים) או שיש עליהם לוגו של‬

‫העסק‪.‬‬
‫עלות ביגוד הנדרש לעובד על פי דין כמו גלימת עורך דין – יותרו כפטורים רק ‪ 80%‬מההוצאה‪.‬‬
‫הפרשות המעסיק לקרן השתלמות‪ ,‬קופת גמל‪ ,‬פנסיה ופיצויים – פטורים רק כשהם במגבלת התקרה‬

‫הקבועה בפקודת מס הכנסה‪ .‬מעל התקרה יש לזקוף שווי הטבה‪.‬‬
‫מימוש אופציות במסלול הוני בלבד ומיסוי הוני – בהקצאות משנת ‪ 2003‬בלבד‪.‬‬
‫פיצויי הלנת שכר לרבות ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן – כפוף לסכומים הפטורים בפקודת‬

‫מס הכנסה (מעל התקרה – הסכומים חייבים כהכנסת עבודה)‪.‬‬
‫מענק פטירה ותשלומים הניתנים עבור העובד לאחר פטירתו – אם הם מיוחסים לתקופה שלאחר‬

‫ניתוק יחסי העבודה‪.‬‬
‫החזר הוצאות בפועל ומותרות בניכוי לצורכי מס למומחה חוץ‪ ,‬לספורטאי חוץ ולעיתונאי חוץ – כפוף‬

‫לתנאים המפורטים בתקנות מס הכנסה ולפי טופס שבו העובד מצהיר שהוציא בפועל את ההוצאות‪.‬‬

‫‪-8-‬‬

‫‪107‬‬

‫‪©1857‬‬ ‫סימוכין‪:‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫‪21.6.2019‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫עמדת הביטוח הלאומי בקשר לניכוי הוצאות של שכירים‬

‫הביטוח הלאומי פרסם ביום ‪ 1.1.2017‬את עמדתו בקשר לניכוי הוצאות של שכירים וגם פרסם באיגרת‬
‫למעסיקים בינואר ‪ 2019‬כי הוצאה לפי סעיף ‪ 17‬לפקודת מס הכנסה אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח‬

‫לאומי ודמי ביטוח בריאות (כמו דמי חבר ודמי טיפול)‪.‬‬

‫להלן מתוך החוזר של הביטוח הלאומי‪:‬‬

‫בהתאם לסעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הכנסתו של עובד שכיר נקבעת על פי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪.‬‬
‫מכאן כי ככל שמדובר בהוצאה לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה (סעיף אליו לא מפנה סעיף ‪ 344‬לחוק)‪ ,‬הרי שאין‬

‫היא רלוונטית לעניין חישוב ההכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫סעיף ‪ )2(2‬לפקודה כולל חריג שאינו נכלל בהגדרת הכנסת עבודה‪" :‬למעט תשלומים כאמור המותרים‬
‫לעובד כהוצאה"‪.‬‬

‫הפירוש שנותן הביטוח הלאומי לחריג האמור בסעיף ‪ )2(2‬לפקודה הוא‪ ,‬שהחריג נועד להקל על השכיר‬
‫שלא יצטרך להגיש דוחות למס הכנסה כדי לנכות הוצאות המותרות לו בניכוי‪ ,‬ויכול לנכות אותן‬

‫ישירות מהמשכורת באמצעות המעסיק‪.‬‬

‫דמי החבר ששולמו משכרו של העובד (על ידי המעסיק המשמש כ"צינור" בין העובד לבין הארגון)‪,‬‬
‫אינם בגדר החזר הוצאות מהמעסיק לעובד‪ ,‬ולכן יחויבו כהכנסת עבודה אף על פי שהן מותרות בניכוי‬

‫ממשכורתו‪.‬‬

‫החוזר מביא את פסק הדין של בית המשפט העליון שלעיל כבסיס לעמדתו‪ ,‬שכן נקבע בפסק הדין כי‬
‫יש לפרש את החריג לסעיף ‪ )2(2‬לפקודה בדרך תכליתית‪ ,‬על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים‬
‫מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדרה של הכנסת העבודה‪ ,‬למעט תשלומים‬

‫הבאים בגדר החריג‪ ,‬אשר לו יש לתת פירוש מצמצם‪ ,‬בשל אותה תכלית של החוק‪.‬‬

‫לעניין דמי הארגון קבע בית המשפט‪ ,‬כי הם אינם בגדר החריג‪ ,‬ויש לראותם כחלק מהכנסת העבודה‬
‫של העובד‪ ,‬בין אם הם מותרים בניכוי לעובד כהוצאה ובין אם לא‪.‬‬

‫החוזר מפרט את דרכי הטיפול של עובד הביטוח הלאומי שבודק תלוש משכורת של עובד‪:‬‬

‫ביקורת ניכויים ‪ -‬מבקר הניכויים יבדוק כי דמי הביטוח (חלק העובד וחלק המעסיק) שולמו משכר‬ ‫‪.1‬‬
‫הברוטו‪ ,‬לפני ניכוי הוצאות‪.‬‬

‫בקשות להחזר דמי ביטוח במשכורת – פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בגין ניכוי‬ ‫‪.2‬‬
‫הוצאות דמי חבר רטרואקטיביים‪.‬‬

‫בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות הגשת דוח למס הכנסה – פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר‬ ‫‪.3‬‬
‫דמי ביטוח בעקבות התרת ההוצאות לשכיר בדוח שהגיש למס הכנסה‪.‬‬

‫פנסיה מוקדמת ופיצוי בגין אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח‬
‫"פנסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף ‪345‬ב לחוק כקצבה (לרבות קצבה בשל אובדן כושר עבודה מחברות‬
‫ביטוח) המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה‪,‬‬

‫לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית‪.‬‬
‫חובת התשלום של דמי הביטוח היא על מקבל הפנסיה המוקדמת‪ ,‬אך משלמי הפנסיה המוקדמת‪,‬‬
‫לרבות חברות הביטוח‪ ,‬חייבים לנכות דמי ביטוח ממלוא הפנסיה שנכללת בהגדרת "פנסיה" שבסעיף‬

‫‪345‬ב לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫מפנסיה ומקצבת אובדן כושר עבודה שמקורן מפוליסה פרטית‪ ,‬המשלם אינו חייב לנכות את דמי‬
‫הביטוח‪ .‬כאשר אין חובת ניכוי במקור של דמי ביטוח‪ ,‬ההכנסה חייבת בדמי ביטוח באופן אישי על ידי‬

‫המבוטח‪ ,‬על פי החוק והפסיקה‪.‬‬
‫כאשר יש פטור מניכוי דמי ביטוח מהפנסיה‪ ,‬משלם הפנסיה המוקדמת אמור לקבל אישור מתאים‬

‫מהמוסד לביטוח לאומי (טופס ‪ )618‬ומעקרת בית עליו לקבל טופס ‪.619‬‬
‫החל מחודש מרץ ‪ 2019‬המוסד לביטוח לאומי שולח מכתבים ודרישות תשלום למבוטחים שהתברר‬
‫לגביהם בטופס ‪ 126‬שלא נוכו דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת או מפיצוי שקיבלו בגין אובדן כושר‬

‫עבודה (הבהרות באתר הביטוח הלאומי)‪.‬‬

‫‪-9-‬‬

‫‪©1857‬‬ ‫סימוכין‪:‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫‪21.6.2019‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה‬
‫מעסיק שמדווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה [לפי סעיף ‪(351‬ד)‬
‫לחוק הביטוח הלאומי]‪ ,‬חייב לוודא שבידיו נמצא אישור מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על התנאים‬

‫המזכים בהטבה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי פרסם באיגרת למעסיק לשנת ‪ 2019‬כי חובה לקבל אישור מהביטוח הלאומי‪,‬‬
‫מדי שנה‪ ,‬בכל גמלה שמזכה בתשלום דמי ביטוח מופחתים‪ .‬החל משנת ‪ ,2019‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫שולח למבוטחים אישורים למסירה למעסיקים על התקופה שבה יש לתת לעובד שיעור מיוחד של דמי‬

‫ביטוח כנכה המקבל קצבת נכות כללית‪.‬‬
‫הנחה בדמי הביטוח ניתנת כאשר המבוטח מקבל בפועל מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת נכות‬
‫כללית מלאה לתקופה של שנה לפחות או לצמיתות‪ ,‬קצבת נכות מעבודה בשיעור ‪ 100%‬לצמיתות‪ ,‬או‬

‫קצבת אזרח ותיק (ראה הבהרה בהמשך)‪.‬‬
‫נכה שקיבל קצבת נכות כללית בשיעור ‪ 100%‬לפי חוק לרון‪ ,‬וקצבתו הופסקה בשל הכנסות גבוהות‪,‬‬
‫זכאי לקבל בתנאים שבחוק את השיעורים הנמוכים של דמי הביטוח במשך ‪ 36‬חודשים נוספים‪,‬‬

‫בהתאם לאישור שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעבור המעסיק‪.‬‬
‫יש לשים לב לסוג הקצבה שהמבוטח מקבל‪ ,‬כיוון שקצבה לשירותים מיוחדים‪ ,‬קצבה לנכה פוליו‪,‬‬
‫גמלת ניידות‪ ,‬קצבה בשל פגיעת איבה וקצבה לנכי צה"ל‪ ,‬למשל‪ ,‬אינם מזכים בהנחות במוסד לביטוח‬

‫לאומי‪.‬‬
‫ביום ‪ 7.5.2017‬דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל ‪ )21494-06-14‬את תביעתו של עמוס תלמי‬
‫לתשלום דמי ביטוח מופחתים כיוון שבחר לקבל גמלת נכות מצה"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)‬

‫ולא בחר בקצבת נכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫עובד שכיר בגיל פרישה שבחר לקבל קצבת נכות מעבודה במקום קצבת אזרח ותיק (זקנה)‬
‫למרות ההוראות המפורשות שלעיל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי הקל על מבוטחים בגיל פרישה ופרסם‬

‫בחודש מארס ‪ 2012‬כדלקמן‪:‬‬
‫כדי שעל משכורתו של עובד שכיר בגיל פרישה המקבל קצבת נכות מעבודה‪ ,‬יחולו הכללים שחלים על‬
‫מי שמקבל קצבת אזרח ותיק לעניין תשלום דמי ביטוח‪ ,‬עליו להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק‪ ,‬לבחור‬
‫שלא לקבל את קצבת אזרח ותיק ולמסור למעסיק את אישור הזכאות העקרוני‪ .‬עובד שלא מסר את‬

‫האישור האמור למעסיק‪ ,‬ינוכו ממנו דמי ביטוח על פי החוק והמעסיק יעביר את חלקו בהתאם‪.‬‬
‫תיקון סטטוס של עובד‬

‫המעסיק יחזיר לעובד דמי ביטוח שנוכו ביתר אם קיבל מהעובד באיחור את אישור הזכאות לקצבת‬
‫נכות או קצבת אזרח ותיק‪ ,‬ואם טעה וניכה דמי ביטוח מעובד שזכאי לקצבה‪ .‬הדיווח על שינוי סטטוס‬

‫נעשה ב"קובץ זיכויים" שבע שנים אחורנית‪.‬‬
‫מעסיק מתבקש לתקן את הדיווח גם אם טעה וניכה את השיעור נמוך יותר של דמי ביטוח ולשלם את‬

‫הפרשי דמי הביטוח‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי עורך מדי פעם הפגשות של משכורות מטופסי ‪ 126‬עם הנתונים המצויים‬
‫במחלקות הגמלאות‪ ,‬ומחייב בדמי ביטוח מעסיקים שלא פעלו כחוק (חשוב מאוד לשמור על טופס‬
‫‪ 101‬החתום על ידי העובד ועל האישור שהביא מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על זכאותו בפועל‬

‫לקצבה)‪.‬‬

‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (לא כולל בעלי שליטה בחברת מעטים)‬

‫חלק המעסיק‬ ‫שכיר‬ ‫פנסיה‬ ‫עובד‬ ‫עובד‬ ‫הכנסות‬ ‫גיל ‪ 18‬עד גיל‬
‫(חלק‬ ‫מוקדמת‬ ‫עצמאי‬ ‫עצמאי‬ ‫שאינן‬ ‫פרישה‬
‫‪2019‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫העובד)‬
‫‪2018‬‬ ‫‪%‬‬ ‫החל מ‪-‬‬ ‫עד‬ ‫מעבודה‬ ‫שיעור מופחת‬
‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪1/2017‬‬ ‫‪12/2016‬‬ ‫‪%‬‬
‫‪3.55‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪%‬‬
‫‪5.97‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪9.61‬‬
‫‪7.60‬‬ ‫‪3.45‬‬
‫‪9.82‬‬

‫‪7.50‬‬ ‫‪7.25‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫‪11.79‬‬ ‫‪17.83‬‬ ‫‪16.23‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫שיעור מלא‬

‫‪- 10 -‬‬

‫‪108‬‬

‫‪©1857‬‬ ‫סימוכין‪:‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬
‫כל הזכויות שמורות‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫‪21.6.2019‬‬ ‫תאריך‪:‬‬

‫בעלי שליטה בחברת מעטים‪ ,‬המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם משלמים שיעורי דמי ביטוח‬
‫נמוכים יותר כיוון שהם אינם מבוטחים לענף אבטלה ולענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק‬

‫מעסיק‪.‬‬
‫(‪ )1‬שיעור מופחת ‪ -‬עד הכנסה בשיעור ‪ 60%‬משכר ממוצע במשק‪ 6,164-‬ש"ח לחודש בשנת ‪.2019‬‬

‫(‪ )2‬שיעור מלא ‪ -‬עד הכנסה מרבית – ‪ 43,890‬ש"ח לחודש בשנת ‪.2019‬‬

‫שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעבור עובדים שכירים החל מינואר ‪( 2019‬דוגמאות)‬

‫מלא (באחוזים)‬ ‫מופחת (באחוזים)‬

‫מעסיק‬ ‫עובד‬ ‫סה"כ‬ ‫מעסיק‬ ‫עובד‬ ‫סה"כ‬ ‫טור ‪ 1‬בטופס ‪102‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו‬
‫‪7.60‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫‪19.60‬‬ ‫‪3.55‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪7.05‬‬
‫להם ‪ 18‬שנה וטרם הגיעו ל"גיל‬
‫‪7.38‬‬ ‫‪11.79‬‬ ‫‪19.17‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫הפרישה"‬

‫‪2.12‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪7.12‬‬ ‫‪0.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪3.58‬‬ ‫טור ‪ 2‬בטופס ‪102‬‬
‫בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו‬
‫‪2.12‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪7.12‬‬ ‫‪0.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪3.58‬‬
‫‪2.95‬‬ ‫‪7.28‬‬ ‫‪10.23‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪3.24‬‬ ‫‪4.06‬‬ ‫להם ‪ 18‬שנה וטרם הגיעו ל"גיל‬
‫‪2.12‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪3.58‬‬ ‫הפרישה"‬
‫‪7.12‬‬
‫‪6.96‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪6.62‬‬ ‫טור ‪ 3‬בטופס ‪102‬‬
‫‪2.12‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪16.82‬‬ ‫‪0.48‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪0.48‬‬ ‫אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫‪2.12‬‬
‫אזרח ותיק‪ ,‬שאינם מקבלים קצבת‬
‫אזרח ותיק‬

‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה‬
‫מעבודה בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות‬

‫כללית יציבה מלאה (‪ 75%‬או ‪ ,)100%‬או‬
‫קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת‬

‫לפחות (או הטבה לפי סעיף ‪220‬א לחוק)‬
‫אישה וגבר מתחת לגיל פרישה‪ ,‬שנעשו‬
‫לראשונה תושבי ישראל מעל גיל ‪62‬‬
‫אישה וגבר מעל גיל זכאות‪ ,‬שנעשו‬
‫לראשונה תושבי ישראל מעל גיל ‪62‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל‬
‫הזכאות" לקצבת אזרח ותיק שאינם‬
‫מקבלים קצבת אזרח ותיק‬
‫נשים וגברים שמקבלים קצבת אזרח‬
‫ותיק מהמוסד לביטוח לאומי‬

‫לההבצכיויבטתווברחיתיל‪-‬םאו‪:‬רמוחיאבונתרצתיחגנשתשביוהןא‪,‬לו ישתוכעלצהשתבכ וכתנמסררוצתאיהבנובחנוששבאשוזןא‪,‬יה‪.‬יםו"הרקועשודרתיםהקלחשורקישלהלבישטכותח רהולאיאוחמיש‪.‬בובןיןעתםפהקימודיסדה‬

‫פהנרוססוחמיההמוביבטאולחעיהללאאוינמוי‪,‬מאחלליאףבאאתלההסחבקיאקתה‪,‬תאשותמהתתהקלדבימליאםמומרפבסהקים‪.‬הדין או את הנוסח המלא של‬
‫לכנלקיהטמיתדעהליהכמיוצםגאבומלאהימרמנעהוותא ממיהדםע‪ .‬כללי בלבד‪ ,‬ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת או המלצה‬

‫כל הזכויות שמורות © ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫מייל‪[email protected] :‬‬

‫‪- 11 -‬‬

‫‪109‬‬

110

‫כנס לשכת רואי חשבון‬

‫סוגיות בביקורת ניכויים‬

‫סיגל בן חמו‬
‫מנהלת אגף ביקורת ניכויים‬

‫‪10.7.2019‬‬

‫● הגדרת הכנסה‬ ‫הנושאים‬
‫● רכיבי שכר במינוס‬ ‫עליהם נדבר‬
‫● הטבות לעובדים שתואמו למס‬
‫● אירועים לעובדים ‪ -‬גיבוש או נופש‬
‫● שווי רכב צמוד‪ ,‬רכב מאגר ורכב‬

‫תפעולי‬
‫● התיישנות לביקורת ניכויים‬

‫‪111‬‬

‫הגדרת הכנסה חודשית של עובד‬

‫סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‬
‫"יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו‪...‬‬

‫מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ (2)2‬לפקודת מס‬
‫הכנסה"‬

‫תקנות הביטוח הלאומי‬
‫)תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(‬

‫תקנה ‪ - 2‬פטור מתשלום דמי ביטוח‬
‫לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה‬

‫למעט הכנסה לפי ‪ (11) ,(5)9‬ו‪ (12)-‬לפקודה‬

‫‪112‬‬

‫הגדרת הכנסה חודשית של עובד‬

‫סעיף ‪ (2)2‬לפקודת מס הכנסה‪:‬‬
‫"השתכרות או רווח מעבודה‪.‬‬

‫כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו‪.‬‬
‫תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לרבות תשלומים בשל‬

‫אחזקת רכב או טלפון‪ ,‬נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות‬
‫מקצועית או ביגוד‪,‬‬

‫אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה‪.‬‬
‫שוויו של שימוש ברכב‪"..‬‬

‫רכיבי שכר פטורים‬

‫בחוזר שפורסם לגבי הכנסות שכיר הפטורות מתשלום ד"ב‪:‬‬
‫● תשלומים בניתוק יחסי עובד‪-‬מעסיק למעט אי מתן הודעה מוקדמת ע"‬

‫פ החוק‬
‫● החזר הוצאות שהעובד הוציא עבור מעסיקו כמפורט בחוזר‬

‫● הפרשות סוציאליות עד התקרה‬
‫● כל רכיב אחר שהמעסיק רוצה ‪/‬צריך לנכות מהעובד יבוצע ב"ניכויים‬

‫אישיים" ולא מהברוטו של העובד‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫רכיבי שכר חייבים במינוס‬

‫המעסיק מחייב את העובד בגין הוצאות פרטיות הקשורות לרכב‬
‫הצמוד )כגון‪ :‬קנסות‪ ,‬כביש שש בנסיעה פרטית‪,‬הוצ' דלק‬
‫פרטיות(‪:‬‬

‫אין לגרוע הוצאות אלו מההכנסה החייבת בדמי ביטוח ויש לנכות‬
‫אותן מהעובד ב"ניכויים אישיים"‪.‬‬

‫הטבות לעובדים שתואמו בדוח התאמה למס‬

‫מבקר הניכויים בודק את מהות ההטבות שתואמו ומבקש‬
‫אסמכתאות‪.‬‬

‫לפי סעיף ‪ (11)32‬לפקודה יש לתאם טובת הנאה שאינה ניתנת‬
‫לייחוס‪.‬‬

‫אם תואמו טובות הנאה הניתנות לייחוס אזי מדובר בהטבות‬
‫לעובדים החייבות בדמי ביטוח‪.‬‬

‫עצם תיאום הטבות לעובדים אינו פוטר מתשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫דוגמאות להטבות לעובדים שתואמו‬
‫בדוח התאמה למס‬

‫הוצאות שיש‬ ‫הטבות לעובדים‬
‫לתאם למס‬ ‫החייבות בזקיפת שווי‬

‫מתנות לספקים מעל התקרה‬ ‫מתנות לעובדים לחגים‬

‫נסיעות עסקיות לחו"ל מעל התקרה‬ ‫נסיעות פרטיות לחו"ל‬

‫כיבודים‬ ‫ארוחות לעובדים‬

‫הטבות לעובדים שאינן ניתנות לייחוס‬ ‫הטבות לעובדים הניתנות לייחוס‬

‫פסק דין דה נשון‬

‫מבחני הפסיקה‬
‫המבחן הוא "נוחות המעסיק" או "הנאת העובד"‬
‫אם המצרך או השירות ניתן לעובד כדי שישתמש בו להנאתו או לשם‬

‫נוחות המעסיק‪.‬‬
‫"נוחות המעביד פירושה שטבעו של התפקיד מצריך את העובד‬

‫להיזקק למצרך או לשירות‪" ...‬‬

‫‪115‬‬

‫פסק דין דה נשון‬

‫שני מבחנים מצטברים‬
‫● האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה‬
‫בה מדובר‪ ,‬כלומר האם הנאה זו חיונית למילוי תפקידו של העובד‪.‬‬

‫● האם גורמת ההטבה לעובד להנאה ניכרת‪.‬‬

‫פסק דין דה נשון‬

‫שני מבחנים מצטברים‬
‫"הן מבחן "נוחות המעביד" והן מבחן "הנאת העובד" אינם נבדקים‬
‫במשקפי המעביד כי אם במשקפיים "אובייקטיביות"‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לעובד ולתפקיד שהוא ממלא‪ ,‬כלומר‪ :‬האם מצריך התפקיד )על פי‬

‫טיבו( ליתן לעובד את אותה הטבה"‬

‫‪116‬‬

‫פסק דין דה נשון ‪ +‬הנחיית רשות המיסים‬

‫● ההתייחסות של ביטוח לאומי ומס הכנסה בנושא ימי גיבוש זהה‬
‫● אין ימי גיבוש החייבים במס ופטורים מביטוח לאומי‬

‫הנחיית רשות המיסים לאור פסק דין דה נשון‬

‫● צרכי המעסיק מצדיקים זאת‪ ,‬כגון‪ :‬נדרשת עבודת צוות‬
‫● ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק‬

‫● ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם בגינם שכר מלא‬
‫● ללא בני זוג או משפחה‬

‫● הפעילות באמצע השבוע בלבד‪ ,‬מתקיימת בישראל‬
‫● לו"ז הפעילות נקבע או מאושר ע"י המעסיק‬

‫● חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה‬
‫● עלויות סבירות‬

‫‪117‬‬

‫הגדרת רכב תפעולי‬

‫● רכב בטחון המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד‪.‬‬
‫● רכב תפעולי הוא רכב הנשאר במקום העסק בתום שעות‬
‫העבודה‪.‬‬

‫● הרכב לא הועמד לרשות עובד מסוים אלא משמש לצרכי המעביד‪.‬‬
‫אין בו שימוש פרטי של העובד ולכן כל ההוצאות בגינו מותרות‬
‫בניכוי‪.‬‬
‫● עובד העובד מהבית‪ ,‬הרכב לא יוכר לו כרכב תפעולי‪.‬‬
‫● חובת ההוכחה שהרכב הוא תפעולי מוטלת על המעסיק‪.‬‬

‫התנאים להכרה ברכב תפעולי‬

‫כדי להכיר ברכב כתפעולי‪ ,‬לא די בהצהרת המעסיק אלא‬
‫על המעסיק לנקוט באמצעי הביקורת הבאים‪:‬‬
‫● ניהול יומן רכב ובו רישום פרטי הנסיעות‪.‬‬
‫● הוכחת אמצעי פיקוח כגון‪:‬‬
‫○ העמדת שומר בפתח החניון‬

‫○ התקנת מצלמות שיתעדו כי הרכב חנה בלילה בעסק‬
‫○ התקנת מכשיר ניווט המתעד את תנועת הרכב‪.‬‬
‫במצב לעיל‪ ,‬לא נדרש זקיפת שווי רכב‬

‫‪118‬‬

‫רכב מאגר‬

‫ע"פ הנחיית רשות המיסים ‪:‬‬
‫בהתקיים התנאים הבאים ניתן לזקוף שווי חלקי )חלקי ‪ 30‬יום(‪:‬‬

‫הרכב נלקח לבית לא יותר מ‪ 10-‬ימים בחודש ולא יותר מ‪ 100-‬ימים בשנה‪.‬‬ ‫●‬
‫הרכב אינו מוצמד לעובד אלא משמש לפעילויות שוטפות‪.‬‬ ‫●‬
‫הרכב נותר בידי העובד ללילה בלבד‪.‬‬ ‫●‬
‫●‬
‫הרכב משמש את העובד באופן אקראי ולא שיטתי וע"פ אישור מגורם מוסמך במקום‬
‫העבודה‪.‬‬ ‫●‬

‫הרכב לא נמצא בידי העובד בסופי שבוע ‪ /‬חגים ‪ /‬ימי מחלה ‪ /‬היעדרות‪.‬‬

‫בכל מקרה שאינו עומד בכללים אלו‪ ,‬יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא‪.‬‬

‫גם כאן נדרש רישום ותיעוד מלא של נסיעות הרכב‪.‬‬

‫שווי רכב צמוד‬

‫יש לחייב שווי רכב ע"פ תקנות מ"ה )שווי השימוש ברכב(‬
‫התשמ"ז‪.1987-‬‬

‫בפסק דין שניתן בבית משפט עליון בתיקים‬
‫"חכם את אור‪-‬זך עורכי דין" ו "אור חי הנדסה בע"מ" נפסק כי‪:‬‬

‫● תקנות השווי אינם חזקה הניתנת לסתירה‪.‬‬
‫● נדחה השימוש במערכת ‪ savetaxe‬ודומותיה המפצלת בין נסיעה עסקית ונסיעה‬

‫פרטית‪.‬‬
‫● נקבע כי היעילות‪ ,‬הפשטות והבהירות בגביית המס הן תכליות חשובות לא פחות‬

‫מהדרישה לגביית מס אמת ובדיקה פרטנית‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫התיישנות – סעיף ‪363‬א‬

‫● ‪363‬א)א(‪ -‬על המוסד לשלוח דרישה לתשלום חוב תוך ‪ 7‬שנים‬
‫מהמועד לתשלום דמי ביטוח‬

‫● ‪363‬א)ב( – חלה חובת דיווח לפי סעיף ‪ 355‬או חובת רישום שלא‬
‫קוימה במועדה‪ .‬תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן )א(‪:‬‬

‫○ מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי ביטוח‬
‫לפי סעיף ‪384‬א‪ ,‬לפי המוקדם‬

‫○ לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה‬
‫השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה )‪ – (1‬ממועד‬

‫קביעת השומה‪.‬‬

‫תקופת הביקורת‬

‫● ההתיישנות היא ‪ 7‬שנים מהיום בו קוימה חובת הדיווח או מקבלת‬
‫מידע מרשות המיסים‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬

‫● בד"כ השנים הנבדקות הן מתוך ‪ 7‬שנים אחרונות בהתאם להתיישנות‬
‫● נכון לשנת ‪ 2019‬שנות הביקורת הינן משנת ‪ 2012‬למעט חריגים‬

‫‪120‬‬

‫ממועד קבלת‬ ‫תקופת הביקורת‬
‫מידע מרשות‬
‫חלה חובת דיווח ‪ -‬ההתיישנות תחול‪:‬‬
‫המיסים‬
‫ממועד קיום חובת‬
‫הדיווח‬

‫המוקדם‬
‫מביניהם‬

‫תקופת הביקורת‬

‫חלה חובת דיווח ‪ -‬ההתיישנות לא תחול‪:‬‬

‫הונאות ומרמה‬ ‫הטבות לעובדים‬
‫ללא דיווח‬

‫אין התיישנות‬

‫‪121‬‬

‫התיישנות ‪ -‬פרקטיקה‬

‫● השנים הנבדקות הן ‪ 5‬שנים מתוך ‪ 7‬שנים אחרונות )לא כולל השנה‬
‫הנוכחית(‬

‫● עדכון שנות ביקורת‪ 30 :‬לאפריל‪ -‬המועד החוקי להגשת טופס ‪126‬‬
‫● למעט חריגים לפי שיקול דעת מנהלת האגף‬

‫תודה על ההקשבה‬

‫סיגל בן חמו‬
‫מנהלת אגף א׳ ‪ -‬ביקורת ניכויים‬

‫‪122‬‬

123

‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫הלשכה המשפטית‬

‫מוגש ע"י‪:‬‬ ‫יולי ‪2019‬‬

‫עו"ד עמוס א‪ .‬רוזנצויג ‪-‬‬
‫היועץ המשפטי‬

‫שיטת הביטוח הלאומי‬
‫מבוססת על גביית דמי ביטוח‬

‫פירוט שומה‬ ‫דמי‬ ‫גמלאות‬
‫)פס"ד גרין(‬ ‫ביטוח‬
‫דמי הסתגלות‬ ‫תנאי זכאות‬
‫התיישנות ?‬
‫פטור‬
‫תשלומי יתר‬

‫על מי החובה ליזום‬ ‫תנאי זכאות‬ ‫מבחני הכנסה‪/‬‬
‫)פס"ד אלבני(‬ ‫שכר‬

‫‪2‬‬

‫‪124‬‬

‫התיישנות בתביעת השבה )הלכת מד"א(‬

‫הסמכות העניינית לדיון בתביעות השבה נתונה לבית הדין‪.‬‬
‫הכלל – תביעות השבה לפי ס' ‪ 362‬כפופות להוראות חוק התיישנות‪.‬‬
‫החריג – מבחני ההתיישנות כפופים למשפט המינהלי וכללי התנהלות‬

‫של רשות מינהלית‪ :‬חובת ההגינות‪ ,‬מידתיות וכו'‬

‫‪3‬‬

‫ביקורת ניכויים‬

‫עדכון גמלה‬ ‫עדכון שכר‬ ‫שומות‬
‫לעובד‬ ‫בעקבות‬
‫‪4‬‬ ‫ביקורת ניכויים‬
‫כללי המשפט המינהלי‬
‫הטלת קנס – הגינות‬
‫מידתיות‬

‫‪125‬‬

‫השגה מינהלית‬

‫החלטה תוך‬ ‫השגה‬
‫‪ 3‬חודשים‬ ‫מינהלית‬
‫תוך ‪ 30‬יום‬

‫בית‪-‬הדין‬ ‫פקיד השגות‬ ‫שומת‬
‫לעבודה‬ ‫דמי‪-‬ביטוח‬

‫‪ -‬בעל ניסיון‬ ‫‪ -‬קביעת פקיד‬
‫‪ -‬ותק‬ ‫‪ -‬גביה בהעדר‬
‫דו"ח או בניגוד‬

‫לדו"ח‬

‫‪5‬‬

‫חיוב מעסיק בגמלאות עובד ס' ‪369‬‬

‫המוסד‬ ‫מעסיק‪:‬‬
‫לביטוח לאומי‬
‫שיבוב נגד מעסיק‬ ‫חובת דיווח )רישום תוך שבועיים(‬ ‫•‬
‫תביעת קצבה‬ ‫שלא דיווח‪/‬לא‬ ‫חובת תשלום )‪ 15‬לחודש העוקב(‬ ‫•‬
‫על‪-‬ידי עובד‬ ‫שילם‬ ‫•‬
‫דמי ביטוח )על כל רכיבי השכר(‬
‫‪6‬‬
‫‪ -‬כפוף לתקרה )עומק הפיגור(‬
‫‪ -‬חיוב לפי פק' המיסים )גביה(‬

‫‪126‬‬

127


Click to View FlipBook Version
Previous Book
Toluna Magazin Juli 2019 DE
Next Book
CZ/July/Magazine