קבוצת WEביטוח ,פנסיה ופיננסים
• ההעברה למעסיק תיחשב להכנסה בידיו לפי סעיף )3ד( לפקודה
ומנגד ההפרשות השוטפות לפיצויים שביצע המעסיק מותרות לו בניכוי
לצרכי מס לפי סעיף (5)17לפקודה.
• אם המעסיק לא ינצל את העודף לטובת ההפקדות השוטפות לפיצויים
כאמור לעיל ,למעסיק לא תותר בניכוי הוצאה לצרכי מס בגין
ההפקדות השוטפות לפיצויים שביצע לקופות האישיות לפיצויים של
כל העובדים ,עד לגובה סכום העודף שקיים בקופה המרכזית לפיצויים
ושלא נוצל למטרה זו.
קבוצת [email protected] 1-700-700-093 WE
קבוצת WEביטוח ,פנסיה ופיננסים
כדי למשוך את העודף יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:
.1למלא טופס - 417בקשת מעסיק למשיכת סכום העודף בקופה מרכזית לפיצויים )חתום ע"י
מעסיק ורו"ח(– מצ"ב.
.2לשלוח את הטופס לקופה ולבקש ממנה אישור על כך שאין לה התנגדות למשיכת כספי
העודפים.
.3למלא בקשה לבית דין לעבודה לקבלת אישור למשיכת העודפים כאמור – מצ"ב.
.4למלא תצהיר מאומת ממנהל/ת העסק על כך שאין עוד חובות לפיצויים לעובדי 2007
כהגדרתם בחוזר – מצ"ב.
.5להגיש את הבקשה לבית הדין בצירוף טופס + 417תצהיר +אישור הקופה לאי התנגדות
למשיכה.
.6לשלוח לקופה את אישור בית הדין למשיכה +טופס פדיון של הקופה +צילום צ'ק +פרוטוקול
מורשה חתימה.
קבוצת [email protected] 1-700-700-093 WE
101
קבוצת WEביטוח ,פנסיה ופיננסים
• קבוצת WEמעניקה ללקוחות חברי לשכת רו"ח ,שירות הגשת
הבקשה לבית המשפט על ידי עו"ד ללא עלות }סעיף -5לא כולל
אגרות ) (₪ 250ואימות חתימה{ .לקבלת השירות חינם יש להשאיר
פרטים.
• במידת הצורך תוכלו לקבל בתשלום ,שירות למילוי הבקשות לרבות
חישוב העודף בקופות וחישוב המשיכות הנדרשות על פי החוזר .כמו
כן תוכלו לקבל שירות לבניית תכנית לניהול השקעות בקופות
ואפשרות להוזיל את דמי הניהול בגופים המוסדיים.
קבוצת [email protected] 1-700-700-093 WE
קבוצת WEביטוח ,פנסיה ופיננסים
קורס מבוא לתכנון פרישה
אוהד וייגמןCMC ,MBA ,
מנהל שותף קבוצת WE
משנה ליו"ר התאגדות העסקים הקטנים
054-6723675 , [email protected]
102
103
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________
הביטוח הלאומי – ביקורת ניכויים ,סוגיות
חשובות למעסיקים ,פנסיה וקצבת אובדן כושר
עבודה
כנס אילת יולי 2019
אורנה צח-גלרט ,רו"ח
אחריות המעסיק לתשלום דמי הביטוח בעד העובד
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ,המעסיק אחראי לתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות
(להלן :דמי ביטוח) בעד העובד .עליו לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח ולהעביר אותם למוסד
לביטוח לאומי יחד עם חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי .אם מתברר שהמעסיק לא דיווח על
העובד או שלא שילם את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי ,הביטוח הלאומי דורש ממנו לשלם את
כל דמי הביטוח.
המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד גמלה ,גם אם המעסיק לא דיווח עליו או לא שילם את דמי
הביטוח בעדו ,והעובד הוכיח שהוא עבד אצל אותו המעסיק במועד הפגיעה.
החזר גמלאות לפי סעיף 369לחוק
בהתאם לנוסח סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי מיום ,1.7.2017אם יתברר שמעסיק לא דיווח או לא
שילם בעד עובד דמי ביטוח וקרה מקרה המזכה בגמלה לפני הסדרת הדיווח והתשלום ,המוסד לביטוח
לאומי רשאי לגבות מהמעסיק ,בגבייה מינהלית ,את היוון הגמלאות ששילם וישלם לעובד ,עד סכום
מירבי של כ 205-אלף ש"ח לכל עובד.
כלומר ,כל עובד שמגיש תביעה לגמלה ,ומתברר למוסד לביטוח לאומי שאין דיווח על כל ההכנסות
שלו למוסד לביטוח לאומי ,המעסיק חשוף לסנקציות של סעיף 369לחוק הביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי מסר שהוא מתכנן להפעיל את הסנקציות שבסעיף גם על רכיבי שכר שלא
שולמו בגינם דמי ביטוח והדבר התברר במהלך ביקורת ניכויים ,כיוון שהמוסד לביטוח לאומי משלם
הפרשי גמלאות לזכאים בעקבות ביקורות הניכויים (הסעיף לא יופעל על מפיקים שלא דיווחו לפי צו
סיווג מבוטחים עד תחילת ,2019בהתאם לסיכום עם שח"ם ואיגוד המפיקים).
זכאות לגמלאות רבות תלוייה בגובה ההכנסות מעבודה של העובד ,כמו למשל דמי אבטלה ,גמלאות
לנפגעי עבודה ,גמלאות דמי לידה והורות ,קצבת נכות כללית ,הגדרת אלמן לעניין קצבת שאירים או
קצבת תלויים בנפגעי עבודה ,זכאות לקצבת אזרח ותיק (זקנה) ,זכאות לגמלת סיעוד (זכאות של שני
בני הזוג) ועוד .לכן ,יש חשיבות גדולה מאד לנכונות השכר המדווח למוסד לביטוח לאומי.
סעיף העונשין בחוק הביטוח הלאומי
לפי סעיף 398לחוק הביטוח הלאומי (סעיף העונשין) ,אם נעברה עבירה לפי הסעיף בידי חבר בני אדם,
יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מנהלה ,מנהל ,שותף (למעט שותף
מוגבל) ,או עובד האחראי למעשה נושא העבירה ,אלא אם הוכיח שניים אלה (אין סעיף זה גורע
מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר):
שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו. .1
שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. .2
-1-
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________
לפי סעיף זה ,מי שלא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח
הלאומי ,דינו – מאסר של שנה אחת או קנס לפי חוק העונשין .מי שגרם במרמה או על ידי העלמת
עובדה למתן גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי ,או להגדלתה ,דינו מאסר שנה אחת .ומי שלא מילא
חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו (למעט חובת תשלום דמי הביטוח) ,דינו קנס בשל כל אדם
שלגביו נעברה העבירה.
חוק שכר מינימום ,התשמ"ז 1987-וחוק הביטוח הלאומי
חוק שכר מינימום ,התשמ"ז 1987-ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) ,התשמ"ח1987-
קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק.
שכר המינימום יכול להיות לשעה ,ליום או לחודש ,ואינו כולל שעות נוספות ,תוספת ותק ,החזרי
הוצאות ,מענקים על בסיס שנתי ועוד ,אלא תשלומים קבועים בלבד ,כמפורט בחוק שכר מינימום.
שכר המינימום שונה מעובד לעובד ,ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים.
שכר המינימום לנוער נמוך יותר וכך גם שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת (אנשים עם
מוגבלויות).
סעיף (348ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהכנסתו אינה מגיעה לסכום ההכנסה המזערית
כאמור לגביו בלוח י"א ,ישתלמו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היא הסכום המזערי האמור.
לוח י"א קובע לגבי עובד שכיר כי ההכנסה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר
מינימום של החודש הראשון ברבעון.
הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר.
ביקורת ניכויים
בביקורות הניכויים של הביטוח הלאומי ושל מס הכנסה השומה נערכת על הרכיבים המגולמים של
מס הכנסה ודמי הביטוח הלאומי והבריאות שלא שולמו .זאת ,כיוון שלפי חוק הביטוח הלאומי
המעסיק חייב לנכות את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות ממשכורת העובד ,ולפי
פקודת מס הכנסה כל משלם משכורת חייב בניכוי מס הכנסה ממשכורת העובד.
על שומת ביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי מוטלים קנסות כבדים מאד שמבוטלים באופן מלא או
חלקי בהתאם לקריטריונים שקבע הביטוח הלאומי (הסוגייה נמצאת כיום בערעורים בבית הדין
הארצי).
לאחרונה החל המוסד לביטוח לאומי להעביר את שומות הניכויים שלו למס הכנסה ,זאת לאחר שכבר
במשך שנים רבות מס הכנסה מעביר למוסד לביטוח לאומי את שומות הניכויים ,בהתאם להלכת גדות
בבית הדין הארצי לעבודה.
הגדרת כיבוד קל
רשות המסים הרחיבה את הגדרת המושג "כיבוד קל" שבתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות
מסויימות) ,התשל"ב ,1972גם לפירות וירקות העונה.
זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים
ככלל ,כאשר "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד" ,המעסיק אינו זוקף שווי במשכורת העובד
המשתתף בפעילות מטעם המעסיק.
בעקבות פסק דין דה ניישון טרפיק בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל )30052-07-12נטו מעסיקים
להכיר בימי גיבוש לעובדים כהוצאה בלי לזקוף שווי לעובדים ,גם אם הנתונים לא תאמו את עובדות
פסק הדין .המוסד לביטוח לאומי בחן את פעולות הגיבוש האלה וחייב את המעסיקים בתשלום דמי
ביטוח במסגרת ביקורת הניכויים.
-2-
104
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________
רשות המסים פרסמה הנחייה ביום 9.4.2018המבוססת על פסק דין דה ניישון טרפיק .לפי ההנחייה
הזאת ,רק במקרים שבהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בהנחייה ,המעסיק אינו זוקף שווי
לעובדים.
דוגמה לתנאים שבהנחייה :המעסיק קובע את תנאי הגיבוש ומשלם עליהם ,המעסיק משלם משכורת
מלאה לעובדים בימי הגיבוש ,צרכי העבודה מצדיקים את הגיבוש ,הגיבוש נעשה ללא בני זוג ,באמצע
השבוע ,בישראל ,בעלות סבירה ,הגיבוש כולל הרצאה או תוכנית העשרה וכל המסמכים נשמרו
לבדיקת הביקורת.
שווי שימוש ברכב לטכנאי שירות -החלטת מיסוי שלא בהסכם 4586/12
הבקשה – שווי שימוש חלקי לפי יחס הנסיעות העסקיות והפרטיות בשל כמות הנסיעות הגדולה של
טכנאי המזגנים בעבור העסק – הבקשה נדחתה.
רכב תפעולי ורכב מאגר
רכב תפעולי הוא רכב שהתקיים בו להנחת דעתו של פקיד השומה אחד מאלה :הוא רכב ביטחון ,או
שהרכב משרת רק את עסק ולא הועמד לרשות עובד כלשהו בהתאם לכללים שבתקנות מס הכנסה
(ניכוי הוצאות רכב) ,התשנ"ה.1995-
לפי עמדת רשות המסים המעסיק אמור לייחד מראש רכב מסויים להיות רכב תפעולי ועליו לקבוע
נוהלי עבודה ברורים ,קפדניים וחד משמעיים ביחס לשימוש ברכבים האלה ולנקוט אמצעי ביקורת
על הנהלים שקבע.
אין בפקודת מס הכנסה או בתקנות מס הכנסה מונח בשם "רכב מאגר" אך נוהגים להשתמש במונח
הזה למצבים שבהם המעסיק מעמיד לרשות העובדים רכב שנועד לפעילות שוטפת של העסק ,שהרכב
אינו מוקצה לעובד כלשהו ושלא הוצמד רכב אחר לאותו עובד שמשתמש ברכב המאגר.
רשות המסים פרסמה הנחייה מקילה לפיה אין צורך לזקוף שווי רכב לעובד ביום שבו הוא עבד עד
לשעות הלילה ,ולכן רכב המאגר חנה בביתו באופן חד פעמי (בחודש) ,באופן אקראי ולא באופן שיטתי
ולא בסוף השבוע (מיום חמישי בערב) או בחגים והעובד החזיר את הרכב למחרת.
כאשר השימוש ברכב הוא יותר מפעם אחת בחודש ,יש לזקוף שווי יחסי בהתאם לקריטריונים
שנקבעו .מי שלא עומד בקריטריונים האלה ,חייב לזקוף שווי רכב מלא בהתאם לתקנות .מודגש שיש
לשמור את התיעוד באשר לקיום התנאים האמורים.
מינוי "פקיד השגות"
חוק ההסדרים לשנת 2017ביטל את סעיף 372לחוק הביטוח הלאומי וכך בוטלה לחלוטין האפשרות
לערער על קביעת דמי ביטוח בוועדת שומה .עם זאת ,תוקן סעיף 359לחוק ובמקום ועדת שומה ממנה
המוסד לביטוח לאומי פקיד גבייה ראשי המוסמך לדון בהשגות (פקיד השגות).
את ההשגה המנומקת יש להגיש בכתב בתוך 30יום מהיום שבו נמסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי
הביטוח בדואר רשום .מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה.
חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים
והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה ,עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים נוספים מטעמים
מיוחדים.
אם ההשגה נדחתה באופן מלא או באופן חלקי ,החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום .עליו
לשלם את הדרישה או להגיש תובענה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר שלו ביום 28.2.2017הוראות לעניין הגשת השגות על קביעת דמי
ביטוח בהתאם לסעיפים .358 ,357 ,347לפי ההוראות האלה יש להגיש את ההשגות בדואר רשום.
השגות על ביקורת ניכויים יש לשלוח למספר פקס 02-6709114או בדואר לאגף ביקורת ניכויים,
שדרות ויצמן 13ירושלים ,כשהיא חתומה וכוללת את כל הפרטים המפורטים בחוזר.
-3-
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
____________________________________________________________________
התיישנות על גביית חובות בדמי ביטוח -סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי
סעיף 363א לחוק הביטוח הלאומי קובע שדרישות לתשלום חוב דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף (364ב)
לחוק ,יתבצעו בתוך שבע שנים לכל היותר ממועד קיומו של החוב ,בהתניות והוראות מעבר מסוימים.
על פי סעיף 363א(.ב) לחוק ,אם חלה חובת דיווח לפי סעיף 355לחוק או חובת רישום לפי סעיף 379
לחוק ,שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח ,למעט בנסיבות כאמור בסעיף
(380ב) לחוק ,תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ,כלומר ,תקופת ההתיישנות –
"מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, .1
לפי המוקדם;"
"לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה .2
במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה ( – )1ממועד קביעת השומה".
כלומר ,הגבלת אפשרות הגבייה לתקופה של שבע שנים כאמור ,לא תחול לגבי מבוטח או לגבי מעסיק
שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם ,או שלא דיווח כחוק על ההכנסות או על המשכורות .לגביהם תחל
תקופת שבע השנים לעניין ההתיישנות מהמועד שבו קוימה החובה ,או ממועד קבלת מידע מרשות
המסים ,לפי המוקדם.
לגבי מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית של פקיד השומה ,והשומה הסופית נקבעה
לאחר המועד שבו קוימה החובה ,או שהתקבל המידע -תחול ההתיישנות ממועד קביעת השומה
הסופית.
בהתאם להוראות מעבר בחוק ,החל מיום 1.7.2016הוגבלה האפשרות של המוסד לביטוח לאומי
לגבות חוב רק למשך שבע שנים כאמור לעיל.
הגדרת "עובד"
קיימת חשיבות רבה לבחינה של מעמד העובד השכיר במוסד לביטוח לאומי לאור הזכויות שמעניק
החוק לשכירים .מומלץ לשים לב למבחנים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג
מבוטחים וקביעת מעבידים שהתקין המוסד לביטוח לאומי ,כיוון שמעמד המבוטח השכיר נבחן בעת
הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי המעסיק.
הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים ,כדלקמן:
עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה (לרבות בני משפחה על פי ההגדרה .1
שבסעיף 1בחוק ,גם כשאין מתקיימים יחסי עבודה).
עובד ,המועסק כעצמאי אך נחשב לעובד שכיר כלפי המוסד לביטוח לאומי בלבד ,בהתאם .2
לתוספת הראשונה בצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים ,בהתקיים
התנאים הקבועים בצו.
דוגמאות :עובד ניקיון ,חצרן ,מורה ,מרצה ,מדריך ,אמן ,שחקן ,מורה דרך ,ספורטאי ,שומר ועוד
סוגי מבוטחים ,בתנאים שנקבעו בצו האמור.
אחרים. .3
חשוב לציין ,שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר ,אינה ,לכשעצמה ,תנאי
מספיק לכך שמתקיימים יחסי עבודה .כאשר מתקיימים יחסי עבודה ,המעסיק חייב לפרט את רכיבי
המשכורת בתלוש השכר ולדווח כחוק על העובד.
חשיבות הגדרת "יחסי עבודה"
בכל תקופה נתונה משתנים תנאי ההעסקה הקשורים למושג "עובד" .מתוך כלל השכירים במשק
השאלה לגבי קיום יחסי עבודה מתעוררת רק בקבוצה קטנה של עובדים ,שפעמים רבות מגיעים לבתי
הדין לעבודה לצורך בחינת השאלה מבחינה משפטית.
חובת המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח היא מוחלטת ואינה ניתנת להתניה .אם נכרת הסכם עבודה,
ששולל מהעובד זכויות המוקנות לו בחוק ,ההסכם בטל מעיקרו בהקשר להתניה זו.
-4-
105
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
קב_ו_צו_ת__ש_ל__מ_בו_ט_ח_י_ם__ב_הן__קי_י_ם__ס_פ_ק_ב_א__ש_ר_ל_ק_יו__ם_י_ח_ס_י_ע_בו_ד__ה_________________________
קרובי משפחה -קיימת הגדרה מיוחדת בחוק הביטוח הלאומי לבני משפחה (המוגדרים :כהורים,
ילדים ,נכדים או אחים) :עובד -לרבות בן משפחה ,אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה,
ובלבד שהוא עובד במפעל ,באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא ,הייתה נעשית בידי עובד.
ההגדרה אינה כוללת בן או בת זוג ,ולכן לפי עמדת הביטוח הלאומי ,בין בני זוג חייבים להתקיים יחסי
עבודה כדי שאחד מבני הזוג ייחשב כשכיר של בן הזוג השני (לרבות קבלת משכורת) ,שאם לא כן ,כל
אחד מהם יחויב בדמי ביטוח בהתאם לחוק ולתקנות.
בעלי שליטה בחברה -קיים ספק אם מתקיימים יחסי עבודה בין בעלי השליטה לבין החברה .הסוגייה
נבחנת בדרך כלל בעת תביעה לגמלה.
מומלץ להקפיד על רישום המשכורת (הזכאות למשכורת ותשלום המשכורת) בכרטיס הנהלת
חשבונות נפרד ,ולהוכיח בעת תביעה לגמלה את ההתאמה להסכם העבודה.
החל בחודש ינואר 2004לבעלי השליטה בחברת מעטים בוטלה הזכאות לדמי אבטלה ולזכויות בפירוק
חברה ,והם אינם משלמים דמי ביטוח בעבור ענפי ביטוח אלה.
אחרים -נותני שירותים למיניהם ,ועובדים שחתמו על חוזה העסקה בלי שבחנו קיום יחסי עבודה
כראוי.
חשיבות הדיווח על ההכנסה הנכונה של עובד לעניין הגמלאות
משכורתו של עובד קובעת את סכום הגמלה שיקבל כאשר הגמלאות מבוססות על שכרו לפני האירוע
המזכה בגמלה (כמו דמי פגיעה בעבודה).
במקרים אחרים המשכורת נבחנת במסגרת הזכאות לגמלה (כמו קצבת נכות כללית ,או קצבת אזרח
ותיק בגיל פרישה המותנה בהכנסות).
פסק דין " -שווי רכב" הוא רכיב שכר שעלול לשלול זכאות לגמלאות זקנה ונכות כללית
ביום 19ביולי 2015דחה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ב"ל )22226-11-13 ;47305-10-13את
תביעתם של בני הזוג עמיחי וחדוה יעקובזון .המבוטח תבע את זכותו לקבל קצבת זקנה שנשללה ממנו
בדיעבד ,והמבוטחת תבעה את התוספת בעבור בעלה ,בטרם הבעל הגיע לגיל פרישה.
תביעתם נדחתה כיוון שהתברר בדיעבד שהבעל קיבל שווי רכב במשכורתו ונקבע כי שווי זה הוא רכיב
שכר שיש להביא בחשבון במבחן ההכנסה לקבלת קצבת זקנה ותוספת תלויים.
המבוטחת הגישה תביעה לקצבת זקנה שכוללת תוספת תלויים בעבור בעלה ותביעתה אושרה.
כשהבעל הגיע לגיל פרישה אישר המוסד לביטוח לאומי את תביעתו לקצבת זקנה וזו שולמה לו במשך
חודשים מספר.
מאוחר יותר התברר למוסד לביטוח לאומי כי בתלושי השכר של המבוטח יש גם רכיב של שווי רכב.
רכיב זה גרם לשלילת קצבת הזקנה ששולמה לו ,ונוסף על כך נשללה למבוטחת תוספת התלויים בגין
בעלה ,והם נדרשו להחזיר את הקצבאות שקבלו בטעות.
בית הדין הגיע למסקנה כי חוק הביטוח הלאומי מחייב את המוסד לביטוח לאומי לבחון את הכנסת
המבוטח על פי סעיף )2(2לפקודה ,אשר קובע מפורשות כי שווי שימוש ברכב הוא בגדר הכנסה אשר
שוויה הוסדר בתקנות.
יישום התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים
צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) ,התשל"ב( 1972-להלן :צו סיווג מבוטחים או
הצו) קובע ,שאם מבוטח נכלל בגדר התנאים שקבע הצו – הוא נחשב כעובד שכיר לפי התוספת
הראשונה ,כעובד עצמאי לפי התוספת השנייה ,או כמי שאינו עובד (שכיר) ואינו עובד עצמאי לפי
התוספת השלישית ,בהתאם לאמור בצו ,ללא צורך במבחנים נוספים.
הצו מחייב בעבור המוסד לביטוח לאומי בלבד ,ואין בקיום התוספת הראשונה לצו אסמכתא לכך
שמתקיימים יחסי עבודה כהלכתם לעניין חקיקת עבודה אחרת.
-5-
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
אי__קי_ו_ם__ה_א_מו_ר__ב_ת_ו_ס_פ_ת_ה_ר_א__שו_נ_ה__של__ה_צ_ו_ז_ה_ה_ ל__מ_צב__ש_ב_ו_מ_ע_ס_י_ק__ל_א_ד_יו_ו_ח_ו_ל_א__שי_ל__ם_ד_מ_י_ב_י_טו__ח
בעבור העובד ,וחלות על המעסיק כל הסנקציות הקבועות בחוק ובתקנות ,לרבות שיפוי לפי סעיף 369
לחוק הביטוח הלאומי .יש לשים לב ,שהצו חל על עסקים ,על משקי בית ,וגם על ועדי בתים המעסיקים
חצרנים שתחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש ושומרים ,אם תחום השמירה נקבע מראש.
בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים ,שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים
בצו ,מעסיקם הוא זה שחייב בתשלום גמול העבודה וכן בדיווח ובתשלום דמי הביטוח כאילו היה
המבוטח עובד שכיר.
להלן דוגמאות נפוצות (הרשימה המלאה והסגורה נמצאת בתוספת הראשונה של הצו):
המעסיק תנאי העבודה סוגי העבודה
החייב בתשלום תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו עובד ניקיון או חצרן ,למעט מי .1
גמול העבודה; מראש שעיקר עיסוקו בגננות ,שאינם
מעסיקים עובדים
החייב בתשלום הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של מרצה ,מורה או מדריך ,וכן .2
גמול העבודה; רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע באמצעי המועסקים אחרים
הופעות ,או שבע הרצאות או שבעה תקשורת ציבוריים
שיעורים לפחות ,הכל לפי העניין
החייב בתשלום משתלם גמול בעד העבודה מורה דרך ,מלווה רפואי ומלווים .3
גמול העבודה; אחרים בטיולים המאורגנים על
ידי מוסדות ,גופים ציבוריים
ומשרדי נסיעות ,לא כולל מורה
דרך המדריך תיירים בכלי רכב
שבבעלותו
החייב בתשלום הסכם העבודה בכתב נערך מראש נוסח הצו החל מיום 1.5.2018 .4
העבודה גמול לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה כל הופעה אמנותית או בידורית
לפי ההסכם; של אמן ,או הנחיה במופע ,לרבות
של חמש הופעות לפחות. משחק ,שירה ,דקלום ,הקראה,
בהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים, נגינה ,ניצוח ,ריקוד ,פנטומימה,
כשלא חל האמור לעיל ,הסכם העבודה לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה
בכתב נערך מראש למתן סדרה של בכל אחד מאלה לצורך הקלטה
או צילום למעט הקלטה או צילום
שלוש הופעות בחודש לפחות
לצרכי פרסומת
בתוספת הראשונה של הצו יש רשימה ארוכה של נותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים
לעניין מס הכנסה וכעוסקים לעניין מס ערך מוסף ,כמו מרצים ,מדריכים ,שומרים ,שחקנים ,מורי
דרך ,עובדי ניקיון ,חצרנים ,מתקיני מכשירי גז ,מחלקי גז ,מתקיני תריסים ,ממלאים תפקידים דתיים
ועוד.
מי שמשלם תשלומים לנותן שירות שכלול בצו ,חייב לבחון כדלקמן:
אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה -כפי שקבע בית הדין הארצי ביום 21.8.2001בעניין .1
כבהד מוהנד (עב"ל ,)327/99כיוון שמי שיש לו כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה
נחשב "עובד" לפי סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי.
רק אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק ,המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו .2
לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי,
בהתאם לצו סיווג מבוטחים.
-6-
106
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
פס_ק__די_ן_ב_ע_נ_ין_ צ_ב_י_ק_ה__דו_י_דו_ב_י_ץ________________________________________________
ביום 22/2/07פורסם פסק דין בל 006545/05בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ,בפני כב' השופטת
הדס יהלום :צביקה דוידוביץ נ .המוסד לביטוח לאומי .נקבע בפסק הדין (שבפועל לא הוגש ערעור
לגביו):
משמוגדר מבוטח על פי הצו כשכיר ,אין מקום לקזז משכרו את ההוצאות שהותרו לו בניכוי בדוח .1
השנתי ,לצורך חישוב דמי הביטוח. .2
כאשר יזדקק המבוטח לזכויות מכוח היותו שכיר (כגון דמי אבטלה) ,יחושבו אלה על פי מלוא
הכנסתו ,שממנה נגבו דמי הביטוח.
הביטוח הלאומי אימץ את מסקנות בית הדין ,ולכן ,כאשר חלים התנאים שבצו ,מקבל תשלום ששילם
דמי ביטוח בעצמו מסווג כעובד שכיר בסכום ההכנסה שכלול בצו ,סכום ההכנסה שסווג כשכיר יופחת
מההכנסות כעצמאי ,והמבוטח יקבל בחזרה את דמי הביטוח ששילם כעצמאי לאחר שיעביר לביטוח
הלאומי את האישור השנתי מהמשלם .מומלץ לשים לב לשיעורי דמי הביטוח שנוכו לפי הצו (שיעור
מופחת או שיעור מלא) ואם נוכו דמי ביטוח ביתר ,יש לתבוע אותם בחזרה מהביטוח הלאומי.
חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה
סעיף 344לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח על הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף
)2(2לפקודת מס הכנסה.
סעיף (344א) בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:
יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל 1-בחודש שבו "( .344א)
חל מועד התשלום ,מהמקורות המפורטים בסעיף )2(2לפקודת מס הכנסה; "...
המקורות המנויים בסעיף )2(2לפקודת מס הכנסה הם כדלקמן:
השתכרות או רווח מעבודה ,כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו, "()2( .2א)
תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו ,לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או
טלפון ,נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים
כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של
העובד; והכל -בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או
בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו; "
בתקנה מספר 2לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) ,התשנ"ה ,1995-נקבע
כדלקמן:
"לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף …)5(9
לפקודה".
הכנסת עבודה לפי סעיף )2(2לפקודה
השתכרות או רווח מעבודה. •
שווי שימוש ברכב. •
כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעסיקו. •
תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו ...למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה. •
כלומר ,בחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי
סעיף )2(2לפקודה ואינה פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף אחר.
ב11/ בעמוד החב"ק מתייחס לתשלומים לכיסוי הוצאות במסגרת התייחסות לסעיף )2(2לפקודה
ומבדיל בין שני סוגי הוצאות:
הוצאה שהיא לטובת המעסיק. •
הוצאה שהיא לטובת העובד ומוכרת כהוצאה לעובד לפי סעיף 17לפקודה. •
-7-
סימוכין©1857 : אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות
תאריך21.6.2019 : [email protected]
נק_ב_ע_ש_ם__כי__"_א_ם_ה_ח_ז_י_ר_ה_מ_ע_ב_י_ד_ל_עו_ב_ד__סכ_ו_ם__ש_הו_צ_י_א__ה_א_ח_רו_ן_ע_ב_ו_ר_ק_ני_י_ת__מע_י_ל_ע_ב_ו_ד_ה_ה_מ_ש__מ_ש_א_ו_ת_ו
לעבודתו בלבד והנושא סמל של המעביד ,לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה .אולם ,אם נועד המעיל
לשמש את העובד לצרכיו הפרטיים (גם אם יכול הוא להשתמש בו לעבודה) ,יראו בכך הכנסה בידו".
החב"ק מבדיל בין הוצאה לטובת המעסיק שלגביה לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה ,לבין הוצאה
שמותרת בניכוי לעובד לפי סעיף 17לפקודה ,המשתלמת על ידי המעסיק ,שם יש בפקודה "קיצור
דרך" .במקום לראות בכל ההחזר הכנסה שממנה תנוכה ההוצאה בהתאם לסעיף 17לפקודה ,בחר
המחוקק להפחית את ההכנסה מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר בניכוי.
הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח
המוסד לביטוח לאומי מקפיד לאחרונה הקפדה יתרה על רכיבי שכר של העובדים לאור מקרים בעבר
שבהם נדרשו רכיבי שכר כפטורים מתשלום דמי ביטוח אף על פי שלעמדת המוסד לביטוח לאומי
(ובדיעבד ,בחלק מהרכיבים גם לדעת בית המשפט העליון) הם רכיבי שכר שחייבים בתשלום דמי
ביטוח.
המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מעסיקים 1479ביום 21.2.2019בתחולה מיום 1.1.2019המפרט
את המצבים שבהם הכנסת עובד שכיר פטורה מתשלום דמי ביטוח.
החוזר הזה מחליף כל חוזר קודם בנושא הכנסות פטורות ומדגיש כי מרבית רכיבי השכר חייבים
בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות .אין לפטור רכיב שכר שאינו מצויין בחוזר כפטור
מתשלום דמי ביטוח ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהמוסד לביטוח לאומי.
יש לקרוא את כל החוזר לפני כל פעולה בעניין כיוון שהחוזר מדגיש כי מעסיק שלא ידווח על ההכנסות
המלאות של העובד יחוייב בקנסות ובהפרשי הצמדה וגם חשוף לתביעה להחזר גמלאות בהתאם
לסעיף 369לחוק הביטוח הלאומי.
להוספת רכיב שכר פטור שאינו מופיע ברשימת הרכיבים הפטורים שבחוזר ,יש לפנות למוסד לביטוח
לאומי בכתובת מייל , [email protected] :כפי שמופיע באיגרת למעסיקים מינואר .2019
להלן בקצרה רשימת רכיבי המשכורת הפטורים מתשלום דמי ביטוח המפורטים בחוזר:
תשלומים סבירים המשולמים לעובד על פי דין עקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה – פיצויי פיטורין,
פדיון ימי מחלה ,פדיון ימי חופשה ,מענק שנים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים
כגון ,פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות (תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב
בתשלום דמי ביטוח ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם).
החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק – מותנה ברישום ההוצאה בספרי המעסיק לפי קבלות
(החזר הוצאות אחזקת רכב פרטי של העובד חייב בתשלום דמי הביטוח).
מימון לימודים לעובד – רק כאשר הם מהווים שמירה על הרמה המקצועית הקשורה לתחום עיסוקו
של העובד.
מימון בגדי עבודה – רק אם הם משמשים רק לעבודה (כמו סרבל או מדים) או שיש עליהם לוגו של
העסק.
עלות ביגוד הנדרש לעובד על פי דין כמו גלימת עורך דין – יותרו כפטורים רק 80%מההוצאה.
הפרשות המעסיק לקרן השתלמות ,קופת גמל ,פנסיה ופיצויים – פטורים רק כשהם במגבלת התקרה
הקבועה בפקודת מס הכנסה .מעל התקרה יש לזקוף שווי הטבה.
מימוש אופציות במסלול הוני בלבד ומיסוי הוני – בהקצאות משנת 2003בלבד.
פיצויי הלנת שכר לרבות ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן – כפוף לסכומים הפטורים בפקודת
מס הכנסה (מעל התקרה – הסכומים חייבים כהכנסת עבודה).
מענק פטירה ותשלומים הניתנים עבור העובד לאחר פטירתו – אם הם מיוחסים לתקופה שלאחר
ניתוק יחסי העבודה.
החזר הוצאות בפועל ומותרות בניכוי לצורכי מס למומחה חוץ ,לספורטאי חוץ ולעיתונאי חוץ – כפוף
לתנאים המפורטים בתקנות מס הכנסה ולפי טופס שבו העובד מצהיר שהוציא בפועל את ההוצאות.
-8-
107
©1857 סימוכין: אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות [email protected]
21.6.2019 תאריך:
עמדת הביטוח הלאומי בקשר לניכוי הוצאות של שכירים
הביטוח הלאומי פרסם ביום 1.1.2017את עמדתו בקשר לניכוי הוצאות של שכירים וגם פרסם באיגרת
למעסיקים בינואר 2019כי הוצאה לפי סעיף 17לפקודת מס הכנסה אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח
לאומי ודמי ביטוח בריאות (כמו דמי חבר ודמי טיפול).
להלן מתוך החוזר של הביטוח הלאומי:
בהתאם לסעיף 344לחוק הביטוח הלאומי ,הכנסתו של עובד שכיר נקבעת על פי סעיף )2(2לפקודה.
מכאן כי ככל שמדובר בהוצאה לפי סעיף 17לפקודה (סעיף אליו לא מפנה סעיף 344לחוק) ,הרי שאין
היא רלוונטית לעניין חישוב ההכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי.
סעיף )2(2לפקודה כולל חריג שאינו נכלל בהגדרת הכנסת עבודה" :למעט תשלומים כאמור המותרים
לעובד כהוצאה".
הפירוש שנותן הביטוח הלאומי לחריג האמור בסעיף )2(2לפקודה הוא ,שהחריג נועד להקל על השכיר
שלא יצטרך להגיש דוחות למס הכנסה כדי לנכות הוצאות המותרות לו בניכוי ,ויכול לנכות אותן
ישירות מהמשכורת באמצעות המעסיק.
דמי החבר ששולמו משכרו של העובד (על ידי המעסיק המשמש כ"צינור" בין העובד לבין הארגון),
אינם בגדר החזר הוצאות מהמעסיק לעובד ,ולכן יחויבו כהכנסת עבודה אף על פי שהן מותרות בניכוי
ממשכורתו.
החוזר מביא את פסק הדין של בית המשפט העליון שלעיל כבסיס לעמדתו ,שכן נקבע בפסק הדין כי
יש לפרש את החריג לסעיף )2(2לפקודה בדרך תכליתית ,על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים
מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדרה של הכנסת העבודה ,למעט תשלומים
הבאים בגדר החריג ,אשר לו יש לתת פירוש מצמצם ,בשל אותה תכלית של החוק.
לעניין דמי הארגון קבע בית המשפט ,כי הם אינם בגדר החריג ,ויש לראותם כחלק מהכנסת העבודה
של העובד ,בין אם הם מותרים בניכוי לעובד כהוצאה ובין אם לא.
החוזר מפרט את דרכי הטיפול של עובד הביטוח הלאומי שבודק תלוש משכורת של עובד:
ביקורת ניכויים -מבקר הניכויים יבדוק כי דמי הביטוח (חלק העובד וחלק המעסיק) שולמו משכר .1
הברוטו ,לפני ניכוי הוצאות.
בקשות להחזר דמי ביטוח במשכורת – פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בגין ניכוי .2
הוצאות דמי חבר רטרואקטיביים.
בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות הגשת דוח למס הכנסה – פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר .3
דמי ביטוח בעקבות התרת ההוצאות לשכיר בדוח שהגיש למס הכנסה.
פנסיה מוקדמת ופיצוי בגין אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח
"פנסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף 345ב לחוק כקצבה (לרבות קצבה בשל אובדן כושר עבודה מחברות
ביטוח) המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה,
לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית.
חובת התשלום של דמי הביטוח היא על מקבל הפנסיה המוקדמת ,אך משלמי הפנסיה המוקדמת,
לרבות חברות הביטוח ,חייבים לנכות דמי ביטוח ממלוא הפנסיה שנכללת בהגדרת "פנסיה" שבסעיף
345ב לחוק הביטוח הלאומי.
מפנסיה ומקצבת אובדן כושר עבודה שמקורן מפוליסה פרטית ,המשלם אינו חייב לנכות את דמי
הביטוח .כאשר אין חובת ניכוי במקור של דמי ביטוח ,ההכנסה חייבת בדמי ביטוח באופן אישי על ידי
המבוטח ,על פי החוק והפסיקה.
כאשר יש פטור מניכוי דמי ביטוח מהפנסיה ,משלם הפנסיה המוקדמת אמור לקבל אישור מתאים
מהמוסד לביטוח לאומי (טופס )618ומעקרת בית עליו לקבל טופס .619
החל מחודש מרץ 2019המוסד לביטוח לאומי שולח מכתבים ודרישות תשלום למבוטחים שהתברר
לגביהם בטופס 126שלא נוכו דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת או מפיצוי שקיבלו בגין אובדן כושר
עבודה (הבהרות באתר הביטוח הלאומי).
-9-
©1857 סימוכין: אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות [email protected]
21.6.2019 תאריך:
דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה
מעסיק שמדווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה [לפי סעיף (351ד)
לחוק הביטוח הלאומי] ,חייב לוודא שבידיו נמצא אישור מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על התנאים
המזכים בהטבה.
המוסד לביטוח לאומי פרסם באיגרת למעסיק לשנת 2019כי חובה לקבל אישור מהביטוח הלאומי,
מדי שנה ,בכל גמלה שמזכה בתשלום דמי ביטוח מופחתים .החל משנת ,2019המוסד לביטוח לאומי
שולח למבוטחים אישורים למסירה למעסיקים על התקופה שבה יש לתת לעובד שיעור מיוחד של דמי
ביטוח כנכה המקבל קצבת נכות כללית.
הנחה בדמי הביטוח ניתנת כאשר המבוטח מקבל בפועל מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת נכות
כללית מלאה לתקופה של שנה לפחות או לצמיתות ,קצבת נכות מעבודה בשיעור 100%לצמיתות ,או
קצבת אזרח ותיק (ראה הבהרה בהמשך).
נכה שקיבל קצבת נכות כללית בשיעור 100%לפי חוק לרון ,וקצבתו הופסקה בשל הכנסות גבוהות,
זכאי לקבל בתנאים שבחוק את השיעורים הנמוכים של דמי הביטוח במשך 36חודשים נוספים,
בהתאם לאישור שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעבור המעסיק.
יש לשים לב לסוג הקצבה שהמבוטח מקבל ,כיוון שקצבה לשירותים מיוחדים ,קצבה לנכה פוליו,
גמלת ניידות ,קצבה בשל פגיעת איבה וקצבה לנכי צה"ל ,למשל ,אינם מזכים בהנחות במוסד לביטוח
לאומי.
ביום 7.5.2017דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל )21494-06-14את תביעתו של עמוס תלמי
לתשלום דמי ביטוח מופחתים כיוון שבחר לקבל גמלת נכות מצה"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
ולא בחר בקצבת נכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי.
עובד שכיר בגיל פרישה שבחר לקבל קצבת נכות מעבודה במקום קצבת אזרח ותיק (זקנה)
למרות ההוראות המפורשות שלעיל ,המוסד לביטוח לאומי הקל על מבוטחים בגיל פרישה ופרסם
בחודש מארס 2012כדלקמן:
כדי שעל משכורתו של עובד שכיר בגיל פרישה המקבל קצבת נכות מעבודה ,יחולו הכללים שחלים על
מי שמקבל קצבת אזרח ותיק לעניין תשלום דמי ביטוח ,עליו להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק ,לבחור
שלא לקבל את קצבת אזרח ותיק ולמסור למעסיק את אישור הזכאות העקרוני .עובד שלא מסר את
האישור האמור למעסיק ,ינוכו ממנו דמי ביטוח על פי החוק והמעסיק יעביר את חלקו בהתאם.
תיקון סטטוס של עובד
המעסיק יחזיר לעובד דמי ביטוח שנוכו ביתר אם קיבל מהעובד באיחור את אישור הזכאות לקצבת
נכות או קצבת אזרח ותיק ,ואם טעה וניכה דמי ביטוח מעובד שזכאי לקצבה .הדיווח על שינוי סטטוס
נעשה ב"קובץ זיכויים" שבע שנים אחורנית.
מעסיק מתבקש לתקן את הדיווח גם אם טעה וניכה את השיעור נמוך יותר של דמי ביטוח ולשלם את
הפרשי דמי הביטוח.
המוסד לביטוח לאומי עורך מדי פעם הפגשות של משכורות מטופסי 126עם הנתונים המצויים
במחלקות הגמלאות ,ומחייב בדמי ביטוח מעסיקים שלא פעלו כחוק (חשוב מאוד לשמור על טופס
101החתום על ידי העובד ועל האישור שהביא מהמוסד לביטוח לאומי המעיד על זכאותו בפועל
לקצבה).
שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (לא כולל בעלי שליטה בחברת מעטים)
חלק המעסיק שכיר פנסיה עובד עובד הכנסות גיל 18עד גיל
(חלק מוקדמת עצמאי עצמאי שאינן פרישה
2019 2016 2015 2014 העובד)
2018 % החל מ- עד מעבודה שיעור מופחת
% % % % 3.49 1/2017 12/2016 %
3.55 % 3.45 3.45 3.50 %
5.97 % 9.61
7.60 3.45
9.82
7.50 7.25 6.75 12.00 11.79 17.83 16.23 12.00 שיעור מלא
- 10 -
108
©1857 סימוכין: אורנה צח-גלרט ,רואת חשבון
כל הזכויות שמורות [email protected]
21.6.2019 תאריך:
בעלי שליטה בחברת מעטים ,המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם משלמים שיעורי דמי ביטוח
נמוכים יותר כיוון שהם אינם מבוטחים לענף אבטלה ולענף זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק
מעסיק.
( )1שיעור מופחת -עד הכנסה בשיעור 60%משכר ממוצע במשק 6,164-ש"ח לחודש בשנת .2019
( )2שיעור מלא -עד הכנסה מרבית – 43,890ש"ח לחודש בשנת .2019
שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעבור עובדים שכירים החל מינואר ( 2019דוגמאות)
מלא (באחוזים) מופחת (באחוזים)
מעסיק עובד סה"כ מעסיק עובד סה"כ טור 1בטופס 102
עובדים "תושבי ישראל" שמלאו
7.60 12.00 19.60 3.55 3.50 7.05
להם 18שנה וטרם הגיעו ל"גיל
7.38 11.79 19.17 3.51 3.49 7.00 הפרישה"
2.12 5.00 7.12 0.48 3.10 3.58 טור 2בטופס 102
בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו
2.12 5.00 7.12 0.48 3.10 3.58
2.95 7.28 10.23 0.82 3.24 4.06 להם 18שנה וטרם הגיעו ל"גיל
2.12 5.00 0.48 3.10 3.58 הפרישה"
7.12
6.96 9.86 3.25 3.37 6.62 טור 3בטופס 102
2.12 - 16.82 0.48 - 0.48 אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת
2.12
אזרח ותיק ,שאינם מקבלים קצבת
אזרח ותיק
מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה
מעבודה בשיעור ,100%או קצבת נכות
כללית יציבה מלאה ( 75%או ,)100%או
קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור
100%לתקופה רצופה של שנה אחת
לפחות (או הטבה לפי סעיף 220א לחוק)
אישה וגבר מתחת לגיל פרישה ,שנעשו
לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62
אישה וגבר מעל גיל זכאות ,שנעשו
לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62
נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל
הזכאות" לקצבת אזרח ותיק שאינם
מקבלים קצבת אזרח ותיק
נשים וגברים שמקבלים קצבת אזרח
ותיק מהמוסד לביטוח לאומי
לההבצכיויבטתווברחיתיל-םאו:רמוחיאבונתרצתיחגנשתשביוהןא,לו ישתוכעלצהשתבכ וכתנמסררוצתאיהבנובחנוששבאשוזןא,יה.יםו"הרקועשודרתיםהקלחשורקישלהלבישטכותח רהולאיאוחמיש.בובןיןעתםפהקימודיסדה
פהנרוססוחמיההמוביבטאולחעיהללאאוינמוי,מאחלליאףבאאתלההסחבקיאקתה,תאשותמהתתהקלדבימליאםמומרפבסהקים.הדין או את הנוסח המלא של
לכנלקיהטמיתדעהליהכמיוצםגאבומלאהימרמנעהוותא ממיהדםע .כללי בלבד ,ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה
כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.
מייל[email protected] :
- 11 -
109
110
כנס לשכת רואי חשבון
סוגיות בביקורת ניכויים
סיגל בן חמו
מנהלת אגף ביקורת ניכויים
10.7.2019
● הגדרת הכנסה הנושאים
● רכיבי שכר במינוס עליהם נדבר
● הטבות לעובדים שתואמו למס
● אירועים לעובדים -גיבוש או נופש
● שווי רכב צמוד ,רכב מאגר ורכב
תפעולי
● התיישנות לביקורת ניכויים
111
הגדרת הכנסה חודשית של עובד
סעיף 344לחוק הביטוח הלאומי
"יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו...
מהמקורות המפורטים בסעיף (2)2לפקודת מס
הכנסה"
תקנות הביטוח הלאומי
)תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח(
תקנה - 2פטור מתשלום דמי ביטוח
לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה
למעט הכנסה לפי (11) ,(5)9ו (12)-לפקודה
112
הגדרת הכנסה חודשית של עובד
סעיף (2)2לפקודת מס הכנסה:
"השתכרות או רווח מעבודה.
כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו.
תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו ,לרבות תשלומים בשל
אחזקת רכב או טלפון ,נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות
מקצועית או ביגוד,
אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה.
שוויו של שימוש ברכב"..
רכיבי שכר פטורים
בחוזר שפורסם לגבי הכנסות שכיר הפטורות מתשלום ד"ב:
● תשלומים בניתוק יחסי עובד-מעסיק למעט אי מתן הודעה מוקדמת ע"
פ החוק
● החזר הוצאות שהעובד הוציא עבור מעסיקו כמפורט בחוזר
● הפרשות סוציאליות עד התקרה
● כל רכיב אחר שהמעסיק רוצה /צריך לנכות מהעובד יבוצע ב"ניכויים
אישיים" ולא מהברוטו של העובד.
113
רכיבי שכר חייבים במינוס
המעסיק מחייב את העובד בגין הוצאות פרטיות הקשורות לרכב
הצמוד )כגון :קנסות ,כביש שש בנסיעה פרטית,הוצ' דלק
פרטיות(:
אין לגרוע הוצאות אלו מההכנסה החייבת בדמי ביטוח ויש לנכות
אותן מהעובד ב"ניכויים אישיים".
הטבות לעובדים שתואמו בדוח התאמה למס
מבקר הניכויים בודק את מהות ההטבות שתואמו ומבקש
אסמכתאות.
לפי סעיף (11)32לפקודה יש לתאם טובת הנאה שאינה ניתנת
לייחוס.
אם תואמו טובות הנאה הניתנות לייחוס אזי מדובר בהטבות
לעובדים החייבות בדמי ביטוח.
עצם תיאום הטבות לעובדים אינו פוטר מתשלום דמי ביטוח.
114
דוגמאות להטבות לעובדים שתואמו
בדוח התאמה למס
הוצאות שיש הטבות לעובדים
לתאם למס החייבות בזקיפת שווי
מתנות לספקים מעל התקרה מתנות לעובדים לחגים
נסיעות עסקיות לחו"ל מעל התקרה נסיעות פרטיות לחו"ל
כיבודים ארוחות לעובדים
הטבות לעובדים שאינן ניתנות לייחוס הטבות לעובדים הניתנות לייחוס
פסק דין דה נשון
מבחני הפסיקה
המבחן הוא "נוחות המעסיק" או "הנאת העובד"
אם המצרך או השירות ניתן לעובד כדי שישתמש בו להנאתו או לשם
נוחות המעסיק.
"נוחות המעביד פירושה שטבעו של התפקיד מצריך את העובד
להיזקק למצרך או לשירות" ...
115
פסק דין דה נשון
שני מבחנים מצטברים
● האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה
בה מדובר ,כלומר האם הנאה זו חיונית למילוי תפקידו של העובד.
● האם גורמת ההטבה לעובד להנאה ניכרת.
פסק דין דה נשון
שני מבחנים מצטברים
"הן מבחן "נוחות המעביד" והן מבחן "הנאת העובד" אינם נבדקים
במשקפי המעביד כי אם במשקפיים "אובייקטיביות" ,תוך התייחסות
לעובד ולתפקיד שהוא ממלא ,כלומר :האם מצריך התפקיד )על פי
טיבו( ליתן לעובד את אותה הטבה"
116
פסק דין דה נשון +הנחיית רשות המיסים
● ההתייחסות של ביטוח לאומי ומס הכנסה בנושא ימי גיבוש זהה
● אין ימי גיבוש החייבים במס ופטורים מביטוח לאומי
הנחיית רשות המיסים לאור פסק דין דה נשון
● צרכי המעסיק מצדיקים זאת ,כגון :נדרשת עבודת צוות
● ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק
● ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם בגינם שכר מלא
● ללא בני זוג או משפחה
● הפעילות באמצע השבוע בלבד ,מתקיימת בישראל
● לו"ז הפעילות נקבע או מאושר ע"י המעסיק
● חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה
● עלויות סבירות
117
הגדרת רכב תפעולי
● רכב בטחון המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד.
● רכב תפעולי הוא רכב הנשאר במקום העסק בתום שעות
העבודה.
● הרכב לא הועמד לרשות עובד מסוים אלא משמש לצרכי המעביד.
אין בו שימוש פרטי של העובד ולכן כל ההוצאות בגינו מותרות
בניכוי.
● עובד העובד מהבית ,הרכב לא יוכר לו כרכב תפעולי.
● חובת ההוכחה שהרכב הוא תפעולי מוטלת על המעסיק.
התנאים להכרה ברכב תפעולי
כדי להכיר ברכב כתפעולי ,לא די בהצהרת המעסיק אלא
על המעסיק לנקוט באמצעי הביקורת הבאים:
● ניהול יומן רכב ובו רישום פרטי הנסיעות.
● הוכחת אמצעי פיקוח כגון:
○ העמדת שומר בפתח החניון
○ התקנת מצלמות שיתעדו כי הרכב חנה בלילה בעסק
○ התקנת מכשיר ניווט המתעד את תנועת הרכב.
במצב לעיל ,לא נדרש זקיפת שווי רכב
118
רכב מאגר
ע"פ הנחיית רשות המיסים :
בהתקיים התנאים הבאים ניתן לזקוף שווי חלקי )חלקי 30יום(:
הרכב נלקח לבית לא יותר מ 10-ימים בחודש ולא יותר מ 100-ימים בשנה. ●
הרכב אינו מוצמד לעובד אלא משמש לפעילויות שוטפות. ●
הרכב נותר בידי העובד ללילה בלבד. ●
●
הרכב משמש את העובד באופן אקראי ולא שיטתי וע"פ אישור מגורם מוסמך במקום
העבודה. ●
הרכב לא נמצא בידי העובד בסופי שבוע /חגים /ימי מחלה /היעדרות.
בכל מקרה שאינו עומד בכללים אלו ,יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא.
גם כאן נדרש רישום ותיעוד מלא של נסיעות הרכב.
שווי רכב צמוד
יש לחייב שווי רכב ע"פ תקנות מ"ה )שווי השימוש ברכב(
התשמ"ז.1987-
בפסק דין שניתן בבית משפט עליון בתיקים
"חכם את אור-זך עורכי דין" ו "אור חי הנדסה בע"מ" נפסק כי:
● תקנות השווי אינם חזקה הניתנת לסתירה.
● נדחה השימוש במערכת savetaxeודומותיה המפצלת בין נסיעה עסקית ונסיעה
פרטית.
● נקבע כי היעילות ,הפשטות והבהירות בגביית המס הן תכליות חשובות לא פחות
מהדרישה לגביית מס אמת ובדיקה פרטנית.
119
התיישנות – סעיף 363א
● 363א)א( -על המוסד לשלוח דרישה לתשלום חוב תוך 7שנים
מהמועד לתשלום דמי ביטוח
● 363א)ב( – חלה חובת דיווח לפי סעיף 355או חובת רישום שלא
קוימה במועדה .תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן )א(:
○ מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי ביטוח
לפי סעיף 384א ,לפי המוקדם
○ לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה
השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה ) – (1ממועד
קביעת השומה.
תקופת הביקורת
● ההתיישנות היא 7שנים מהיום בו קוימה חובת הדיווח או מקבלת
מידע מרשות המיסים ,לפי המוקדם.
● בד"כ השנים הנבדקות הן מתוך 7שנים אחרונות בהתאם להתיישנות
● נכון לשנת 2019שנות הביקורת הינן משנת 2012למעט חריגים
120
ממועד קבלת תקופת הביקורת
מידע מרשות
חלה חובת דיווח -ההתיישנות תחול:
המיסים
ממועד קיום חובת
הדיווח
המוקדם
מביניהם
תקופת הביקורת
חלה חובת דיווח -ההתיישנות לא תחול:
הונאות ומרמה הטבות לעובדים
ללא דיווח
אין התיישנות
121
התיישנות -פרקטיקה
● השנים הנבדקות הן 5שנים מתוך 7שנים אחרונות )לא כולל השנה
הנוכחית(
● עדכון שנות ביקורת 30 :לאפריל -המועד החוקי להגשת טופס 126
● למעט חריגים לפי שיקול דעת מנהלת האגף
תודה על ההקשבה
סיגל בן חמו
מנהלת אגף א׳ -ביקורת ניכויים
122
123
המוסד לביטוח לאומי
הלשכה המשפטית
מוגש ע"י: יולי 2019
עו"ד עמוס א .רוזנצויג -
היועץ המשפטי
שיטת הביטוח הלאומי
מבוססת על גביית דמי ביטוח
פירוט שומה דמי גמלאות
)פס"ד גרין( ביטוח
דמי הסתגלות תנאי זכאות
התיישנות ?
פטור
תשלומי יתר
על מי החובה ליזום תנאי זכאות מבחני הכנסה/
)פס"ד אלבני( שכר
2
124
התיישנות בתביעת השבה )הלכת מד"א(
הסמכות העניינית לדיון בתביעות השבה נתונה לבית הדין.
הכלל – תביעות השבה לפי ס' 362כפופות להוראות חוק התיישנות.
החריג – מבחני ההתיישנות כפופים למשפט המינהלי וכללי התנהלות
של רשות מינהלית :חובת ההגינות ,מידתיות וכו'
3
ביקורת ניכויים
עדכון גמלה עדכון שכר שומות
לעובד בעקבות
4 ביקורת ניכויים
כללי המשפט המינהלי
הטלת קנס – הגינות
מידתיות
125
השגה מינהלית
החלטה תוך השגה
3חודשים מינהלית
תוך 30יום
בית-הדין פקיד השגות שומת
לעבודה דמי-ביטוח
-בעל ניסיון -קביעת פקיד
-ותק -גביה בהעדר
דו"ח או בניגוד
לדו"ח
5
חיוב מעסיק בגמלאות עובד ס' 369
המוסד מעסיק:
לביטוח לאומי
שיבוב נגד מעסיק חובת דיווח )רישום תוך שבועיים( •
תביעת קצבה שלא דיווח/לא חובת תשלום ) 15לחודש העוקב( •
על-ידי עובד שילם •
דמי ביטוח )על כל רכיבי השכר(
6
-כפוף לתקרה )עומק הפיגור(
-חיוב לפי פק' המיסים )גביה(
126
127