2015-חידושים והדגשות לשנת 2021

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫ביום ‪ 7.5.2017‬דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל ‪ )21494-06-14‬את תביעתו של עמוס תלמי‬
‫לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים בגין הכנסות ממשלח יד שהיו לו‪ .‬בית הדין הארצי קבע כי‬

‫מאחר שלא שולמה לו קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי הוא אינו זכאי להנחה בדמי הביטוח‪.‬‬

‫המבוטח לא קיבל קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי כיוון שבחר לקבל גמלת נכות לפי חוק‬
‫הנכים בשל היותו נכה צה"ל‪ .‬בית הדין קובע כי המבוטח אינו יכול להקים לעצמו "סל" המערב‬

‫זכויות משני המסלולים‪.‬‬

‫אישור על זכאות עובד‪/‬מקבל פנסיה מוקדמת לשיעור מופחת של דמי ביטוח ‪ -‬הביטוח הלאומי‬
‫פרסם חוזר ביטוח מספר‪ 1462/‬בתחולה מיום ‪ 1.1.2019‬המסביר את התהליך הממוכן של הנפקת‬
‫אישורים למעסיקי עובדים המקבלים קצבת נכות כללית ולמשלמי פנסיה מוקדמת (לרבות חברות‬

‫הביטוח) לפי סעיף ‪345‬ב לחוק ("פנסיה מוקדמת") למבוטחים המקבלים קצבת נכות כללית‪.‬‬

‫האישור נשלח למבוטח לצורך העברתו למעסיק או למשלם הפנסיה‪ .‬האישור מופנה למעסיק הנוכחי‬
‫כפי שידוע לביטוח הלאומי‪ .‬העובד אמור לפנות לביטוח הלאומי להפקת אישור לפטור המופנה‬

‫למעסיק אחר (חדש או נוסף)‪.‬‬

‫באישור למעסיק מפורט כי המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וחייב בדמי ביטוח בריאות‪.‬‬
‫על המעסיק עצמו חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי לענפים של נפגעי עבודה וזכויות עובדים‬

‫בפשיטות רגל ופירוק תאגיד (‪ 2.12%‬בשיעור המלא בשנים ‪ 2019‬ו‪.)2020-‬‬

‫אם חל שינוי בזכאות והמבוטח חייב בתשלום דמי הביטוח‪ ,‬המערכת אמורה להפיק הודעה חדשה‬
‫למעסיק עם התקופות הפטורות והתקופות החייבות‪.‬‬

‫מבוטח שמגיע לגיל פרישה ‪ -‬כאשר מבוטח שחייב בתשלום דמי הביטוח בעד עצמו מגיע לגיל‬
‫פרישה‪ ,‬הביטוח הלאומי מניח שהוא מגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק ויקבל את הקצבה החל מגיל‬
‫הפרישה‪ ,‬ולכן שיעורי דמי הביטוח יהיו נמוכים יותר ואת דמי ביטוח הבריאות הוא אמור לשלם‬

‫כניכוי מהקצבה‪.‬‬

‫כעבור ‪ 3‬חודשים הביטוח הלאומי עורך חישוב חוזר החל מגיל פרישה‪ .‬אם מתברר שהמבוטח אינו‬
‫מקבל קצבת אזרח ותיק‪ ,‬הוא מחוייב בדמי ביטוח מלאים‪ ,‬המתאימים לגילו ולעיסוקיו‪ ,‬גם‬

‫לחודשים הקודמים‪.‬‬

‫כל מקבל קצבת אזרח ותיק‪ ,‬מקבל אישור מהביטוח הלאומי עבור המעסיק‪ ,‬כולל תקופת הפטור‪.‬‬

‫התנאים שבהם הביטוח הלאומי מנכה דמי ביטוח בריאות מקצבת נכות מעבודה ‪ -‬ככלל‪ ,‬קצבת‬
‫נכות מעבודה פטורה מניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות והמבוטח משלם דמי ביטוח‬

‫לאומי ודמי ביטוח בריאות מהכנסותיו האחרות‪.‬‬

‫להלן דוגמאות למצבים שבהם מנוכים דמי ביטוח בריאות מהקצבה‪ :‬אין למבוטח הכנסות אחרות‬
‫מלבד הקצבה‪ ,‬או שיש למבוטח רק הכנסות שאינן מעבודה בסכום שאינו עולה על ‪ 5%‬כפול השכר‬
‫הממוצע (כ‪ 500-‬ש"ח בחודש)‪ ,‬או שיש למבוטח רק הכנסות מ"פנסיה מוקדמת" וקצבת נכות‬
‫מעבודה בשיעור של ‪ 100%‬לצמיתות‪ ,‬וכפי שהוסבר לעיל‪ ,‬הנכה היה זכאי לקבל קצבת אזרח ותיק‬

‫(או הגיע לגיל זכאות) ובחר לקבל קצבת נכות מעבודה‪.‬‬

‫פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורמי איברים‬
‫סעיף ‪(14‬ז‪ )1‬לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנות הפטור מתשלום לתורם איברים‪ ,‬קובעים פטור‬
‫מדמי ביטוח בריאות ל"תורם איברים" (לפי ההגדרה בחוק השתלת איברים‪ ,‬התשס"ח‪,)2008-‬‬

‫לתקופה שעד ‪ 36‬חודשים‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2021‬נשלח בכל תחילת שנה לאוכלוסיית תורמי האיברים השכירים אישור שנתי‬
‫המודיע על זכאותם לפטור (אין זכאות לפטור על סמך הצהרה)‪ .‬את האישור יש למסור למעסיק‪.‬‬
‫במערכות השכר נוסף שדה מיוחד של "פטור תורמי איברים"‪ .‬מי שלא הציג את האישור למעסיק או‬
‫שהוא מקבל פנסיה‪ ,‬יכול להנות מהפטור באתר הביטוח הלאומי בסוף השנה באמצעות תיאום דמי‬

‫ביטוח‪.‬‬

‫‪- 51 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫סוגיות בשנים ‪ 2020/1‬ביישום התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים‬

‫התוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)‪ ,‬תשל"ב‪( 1972-‬להלן‪:‬‬
‫צו סיווג מבוטחים‪ ,‬או הצו) קובעת‪ ,‬שאם מבוטח נכלל בגדר התנאים שקבע הצו – הוא נחשב כעובד‬

‫שכיר לעניין הביטוח הלאומי‪ ,‬ללא צורך במבחנים נוספים‪.‬‬

‫בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים‪ ,‬שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים‬
‫בצו‪ ,‬מי שחייב בתשלום גמול העבודה הוא המעסיק לעניין הביטוח הלאומי ולכן הוא מדווח ומשלם‬
‫את דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר‪ .‬מדובר בנותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם‬

‫כעצמאים לעניין מס הכנסה‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫מורים‪ ,‬מרצים‪ ,‬מדריכים‪ ,‬שומרים‪ ,‬שחקנים‪ ,‬עובדי במה (מספטמבר ‪ ,)2020‬מורי דרך (מספטמבר‬
‫‪ 2020‬גם מורי דרך עם רכבי אשכול)‪ ,‬ספורטאים‪ ,‬עובדי ניקיון‪ ,‬חצרנים‪ ,‬מתקיני מכשירי גז‪ ,‬מחלקי‬

‫גז‪ ,‬מתקיני תריסים‪ ,‬ממלאי תפקידים דתיים ועוד‪ ,‬והכל בתנאים הרשומים בצו‪.‬‬
‫לחלק גדול מנותני שירותים אלה נפגעה ההכנסה ממשבר הקורונה והם יכולים לתבוע דמי אבטלה‪,‬‬
‫כיוון שלפי חוק הביטוח הלאומי הם נחשבים עובדים שכירים‪ .‬יש לבדוק בכל מקרה את התנאים‬

‫המדויקים שרשומים בצו סיווג מבוטחים‪.‬‬

‫הפער בין מעמד המבוטח לפי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬לבין מעמדו במס הכנסה‪ ,‬מעורר קשיים רבים‪:‬‬
‫משפטיים ותפעוליים‪.‬‬

‫חשיבה חדשה לעניין הגדרת הצו – הצעה לתיקון חקיקה‬

‫הביטוח הלאומי מקדם בימים אלה אפשרות לשינוי חקיקה דרמטי בצו סיווג מבוטחים‪ .‬נערכו‬
‫פגישות עם נציגי ארגונים הקשורים לצו (ארגוני מעסיקים לפי הצו וארגוני עובדים הכלולים בצו‪,‬‬
‫שהיו בקשר עם הביטוח הלאומי בתקופת משבר הקורונה)‪ ,‬לאור הקשיים העצומים בהפעלתו על פי‬

‫הוראות חוק הביטוח הלאומי כלשונו‪.‬‬

‫אחריות המעסיק על מי שמוגדר בחוק הביטוח הלאומי כעובד שכיר‬

‫בהתאם לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬המעסיק (לרבות מעסיק לפי הצו) אחראי לתשלום דמי הביטוח בעד‬
‫העובד‪ .‬עליו לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח ולהעביר אותם לביטוח הלאומי יחד עם חלק‬
‫המעסיק בדמי הביטוח הלאומי‪ .‬אם מתברר שהמעסיק לא דיווח על העובד או שלא שילם את דמי‬

‫הביטוח לביטוח הלאומי‪ ,‬הביטוח הלאומי דורש ממנו לשלם את כל דמי הביטוח‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי משלם לעובד שכיר גמלה‪ ,‬גם אם המעסיק לא דיווח עליו או לא שילם את דמי‬
‫הביטוח בעדו‪ ,‬ובלבד שהעובד מוכיח שהוא עבד‪ .‬הביטוח הלאומי רשאי לחזור למעסיק ולתבוע ממנו‬

‫החזר גמלאות ששילם או ישלם לעובד‪.‬‬

‫לאור האמור לעיל‪ ,‬מי שמשלם לנותן שירות בעבור שירות שהוא מקבל באופן אישי‪ ,‬חייב לבחון‬
‫כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה ‪ -‬מי שיש לו את כל הסממנים של עובד שכיר לפי‬
‫משפט העבודה‪ ,‬נחשב ל"עובד" לפי סעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬כפי שקבע בית הדין הארצי‬

‫ביום ‪ 21.8.2001‬בעניין כבהד מוהנד (עב"ל ‪.)327/99‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ביום ‪ 29.4.2020‬הכיר בית הדין האזורי בד"ר מרדכי אש כעובד שכיר לצורך זכאות‬

‫לדמי אבטלה‪ ,‬אף על פי שהוא דיווח במשך שנים רבות כעצמאי (‪.)35651-08-16‬‬
‫‪ .2‬אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק‪ ,‬המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו‬
‫לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם לביטוח הלאומי‪,‬‬

‫בהתאם לצו סיווג מבוטחים‪.‬‬
‫‪ .3‬חברות אינן כלולות בצו סיווג מבוטחים (הכוונה שהסכם ההתקשרות נכרת עם החברה)‪.‬‬

‫‪- 52 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫מעסיקים שלא פעלו לפי הצו לפני משבר הקורונה‬

‫מכוח חוק הביטוח הלאומי והתוספת הראשונה לצו סיווג מבוטחים מקבלים נותני שירותים רבים‬
‫(כמו מורי דרך‪ ,‬מדריכים ושחקנים) דמי אבטלה בזמן משבר הקורונה‪ ,‬אף על פי שהמעסיקים לפי‬
‫הצו לא ניכו מהם דמי ביטוח לפני חודש מרץ ‪ ,2020‬לפני שהופסקה עבודתם לראשונה בשל משבר‬

‫הקורונה‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי פרסם באתר שלו בתחילת משבר הקורונה‪ ,‬שעצמאי שזכאי לדעתו לדמי אבטלה‬
‫לפי צו סיווג מבוטחים יגיש תביעה לדמי אבטלה‪ ,‬גם אם משלם גמול העבודה לא דיווח עליו לפי צו‬

‫סיווג מבוטחים‪.‬‬
‫על פי הפרסום‪ ,‬הביטוח הלאומי ישלם מקדמה על חשבון דמי האבטלה‪ ,‬יערוך ברור עם המשלם אם‬
‫אכן המעמד של העצמאי הוא כשכיר לפי צו סיווג מבוטחים ואם כן‪ ,‬יגבה מהמעסיק את דמי‬

‫הביטוח‪ ,‬כחוק‪.‬‬
‫במקרה כזה הביטוח הלאומי אמור לדרוש את כל דמי הביטוח הלאומי והבריאות מהמשלם (שהוא‬
‫המעסיק לעניין הצו) עבור כל העובדים שכלולים בצו סיווג מבוטחים‪ ,‬ולהתחשבן אחר כך עם כל‬

‫העצמאים‪ ,‬שיקבלו דמי ביטוח בחזרה בהתחשבנות השנתית שלהם בביטוח הלאומי לפי השומות‪.‬‬
‫לשכת רואי חשבון פנתה לביטוח הלאומי (גם במסגרת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת) בבקשה‬
‫לבחון באופן הוגן את הדרישה לתשלום דמי הביטוח מהמעסיקים (שלא קרסו מהמשבר) בגין‬
‫עצמאים ששילמו את דמי הביטוח כחוק כ"עובדים עצמאים" לפני התחלת המשבר‪ ,‬ולמנוע‬
‫התחשבנות בין העובד למעסיק בגין דמי הביטוח ודרישת החזרים של העצמאים מהביטוח הלאומי‪.‬‬
‫נותני השירות האלה (שהגישו תביעות לדמי אבטלה בחודשים מרץ עד יוני ‪ 2020‬ללא טופסי‬
‫‪ )806/857‬מקבלים דמי אבטלה לפי ההכנסה שדווחה לביטוח הלאומי לצורך מקדמות דמי ביטוח‬
‫כעובדים עצמאים בשנת ‪ ,2019‬ללא קיזוז של ההכנסה המדווחת כעצמאים בשנת ‪ .2020‬הביטוח‬

‫הלאומי לא פנה למעסיקים של נותני השירות האלה‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.11.2020‬פורסמו הנחיות בעניין ההתחשבנות בדמי האבטלה למובטלים שקיבלו דמי אבטלה‬
‫לפי הכנסות לשנת ‪ – 2019‬רק לאלה שמוסרים לביטוח הלאומי טופס ‪ 806/857‬מהמעסיק‪ ,‬שכולל‬

‫הכנסות שדווחו לפי הצו ואת דמי הביטוח שנוכו והועברו לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫עולה מהחוזר‪ ,‬שכל עוד אין לביטוח הלאומי טופס ‪( 806/857‬ורק טופס זה)‪ ,‬הביטוח הלאומי ממשיך‬
‫לשלם את דמי האבטלה לפי בסיס ההכנסה של ‪ ,2019‬ולכן אינו פונה באופן יזום למעסיק (ייתכן‬

‫שיפנה בעתיד במסגרת ביקורת ניכויים‪ ,‬כפי שהיה עד משבר הקורונה)‪.‬‬
‫המעסיק רשאי להגיש דוחות מתוקנים עבור נותני שירות אלה ולהנפיק טופסי ‪ 806/857‬לאחר‬

‫התיקון (וטופסי ‪ 100‬בהתאם לחודשי העבודה)‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי הבהיר לנציגי המייצגים באופן חד וברור כי בכל תביעה חדשה לדמי אבטלה החל‬
‫מחודש יולי ‪ 2020‬ואילך‪ ,‬המובטל לפי הצו נדרש להוכיח שנוכו ממנו דמי ביטוח לפי טופס ‪,806/857‬‬

‫ולכן המעסיק שלא פעל לפי הצו מחוייב להגיש דוחות מתוקנים (בחוזה דיווח נפרד מספר ‪.)9‬‬

‫רשימת כל נותני השירותים בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים והתנאים לביטוח לפי הצו‪:‬‬
‫‪ .1‬גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל ‪ -‬הגמול משולם בעד‬
‫פעולות גבייה המבוצעות בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה‪ ,‬או באזור מגורים מוגדר מראש‬

‫מאת המעסיק‪.‬‬
‫‪ .2‬עובד ניקיון או חצרן‪ ,‬למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות‪ ,‬שאינם מעסיקים עובדים ‪ -‬אם תחום‬

‫העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה‪.‬‬
‫הבהרה לעניין עובדי משק בית ‪ -‬עובדי משק בית כלולים במסגרת צו סיווג מבוטחים‪ ,‬אולם‬

‫בדרך כלל מתקיימים יחסי עבודה וממילא הם מוגדרים כשכירים‪.‬‬
‫‪ .3‬מתקין מכשירי גז לבישול‪ ,‬מחלק גז‪ ,‬מרכיב ומתקין תריסים ‪ -‬בתנאי שאינם מעסיקים‬
‫עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל ‪ -‬בכל תנאי העסקה‪ ,‬למעט כאשר‬

‫ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן המעסיק‪.‬‬

‫‪- 53 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ .4‬שומר ‪ -‬אם תחום השמירה נקבע מראש‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה‪.‬‬

‫‪ .5‬ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת‪ ,‬לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר ‪ -‬אם משתלם‬
‫גמול בעד העבודה‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה‪ .‬הבהרה לעניין ממלאי‬

‫תפקידים דתיים ‪ -‬הם בדרך כלל שכירים ואינם עצמאים‪.‬‬

‫‪( .6‬א) מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים‪( ,‬ב) וכן מורה או מדריך ‪ -‬אם‬
‫הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות‪ ,‬או‬
‫שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות‪ ,‬הכול לפי העניין‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום‬

‫גמול העבודה‪.‬‬
‫הבהרה לעניין מרצים‪ ,‬מורים ומדריכים ‪ -‬תנאי הצו נבחנים למרצים (כולל באקדמיה)‪ ,‬מורים‬
‫(כולל בקורסים) ומדריכים‪ ,‬לרבות מדריכי ספורט ומדריכים במתנ"סים (להלן לשם הקיצור‪:‬‬
‫מרצים)‪ ,‬לפי כמות ימי ההרצאה‪/‬הוראה‪/‬הדרכה‪ :‬סדרה של ‪ 7‬הרצאות לפחות במשך ‪12‬‬
‫חודשים רצופים מיום ההרצאה הראשונה (עולה מחוזר ביטוח מספר ‪ 1456‬ביום ‪ 1.5.2018‬בעניין‬

‫האמנים) או הסכם מראש לתקופה של רבע שנה לפחות‪.‬‬
‫לפי עמדת הביטוח הלאומי שנמסרה לנציגי המייצגים‪ ,‬על המשלם להיערך לניכוי דמי הביטוח‬
‫לפי הצו כבר בתשלום הראשון‪ ,‬או לתקן את הדיווח אם התברר בדיעבד שנותן השירות כלול‬

‫בתנאי הצו‪ ,‬כדי שמעמד המבוטח כעובד שכיר יהיה מעודכן‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬חברה הזמינה מרצה לארבע הרצאות בחודש פברואר ‪ 2020‬ולכן לא התייחסה למרצה‬
‫כעובד שכיר לפי הצו‪ .‬בחודש אוקטובר ‪ ,2020‬לאחר הסגר השני‪ ,‬הזמינה שוב את אותו מרצה‬
‫לארבע הרצאות נוספות (סך הכל ‪ 8‬הרצאות בתוך שנה מההרצאה הראשונה ולכן המרצה כלול‬
‫בצו סיווג מבוטחים)‪ .‬הביטוח הלאומי מצפה מהחברה לתקן את טופס ‪ 102‬של חודש פברואר‬

‫‪ 2020‬וכמובן לדווח בעד אוקטובר ‪ 2020‬על המרצה לפי הצו (בחוזה דיווח נפרד בקוד ‪.)9‬‬
‫לעניין מאמן כושר במכון כושר – מדובר בדרך כלל במדריכים שכירים בחדר כושר‪ .‬אם לא‬
‫מתקיימים יחסי עבודה (שאז הם עובדים שכירים)‪ ,‬מדובר במדריכים עצמאים לצורכי מס‬
‫הכנסה‪ ,‬שמנהל חדר הכושר משלם להם את התמורה בעד העבודה ולכן הם כלולים בצו סיווג‬

‫מבוטחים‪ ,‬ככל שהם מקיימים את התנאים שבצו‪.‬‬
‫מטפלים (כמו קלינאית תקשורת למשל) – נמסר מהביטוח הלאומי שמדובר בעצמאים שהצו‬

‫אינו חל עליהם‪.‬‬

‫‪ .7‬מורה דרך (עד ‪ - 31.8.2020‬למעט מורה דרך המדריך תיירים בכלי רכב שבבעלותו)‪ ,‬מלווה‬
‫רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות‪ ,‬גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות ‪-‬‬

‫אם משתלם גמול בעד העבודה‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה‪.‬‬

‫הבהרה לעניין מורי דרך ‪ -‬לפעמים מורי הדרך הם שכירים (מקבלים תלוש משכורת)‪ ,‬אך ברוב‬
‫המקרים הם עצמאים במס הכנסה‪ ,‬וככל שהם כלולים בסוג העבודה המפורט בצו סיווג‬
‫מבוטחים ‪ -‬הם נחשבים עובדים שכירים אצל "מעסיקים" רבים מאד‪ ,‬רק לעניין הביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬
‫מורי הדרך עובדים בדרך כלל מול גורמים רבים ללא מעסיק קבוע‪ .‬בפועל‪ ,‬בתקופת המשבר אף‬

‫מעסיק לא פיטר אותם‪ ,‬אך הם לא מוזמנים לעבוד‪.‬‬
‫התיקון מיום ‪ 1.9.2020‬חל על כל הסכם שכלול בתנאי הצו של מורה דרך עם רכב אשכולית‪,‬‬

‫כולל הסכם שנכרת לפני יום התחילה‪ ,‬שהוא כאמור ‪.1.9.2020‬‬
‫יש לשים לב‪ ,‬שמורי דרך בעלי רכבים‪ ,‬שלפני ‪ 1.9.2020‬עסקו גם בהדרכה ללא הרכב שברשותם‪,‬‬

‫כלולים בצו בנוסח הקודם‪.‬‬
‫‪ .8‬חבר מושב עובדים או מושב עולים‪ ,‬המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ‬
‫ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב ‪ -‬בכל תנאי העסקה‪ .‬המעסיק הוא‬

‫האגודה השיתופית של המושב‪.‬‬

‫‪- 54 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ .9‬חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית ‪ -‬הדרכת עקרות‪-‬בית לייעול תפקידן‬
‫במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן ‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול‬

‫העבודה‪.‬‬

‫‪ .10‬השוכר "מולה" מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח‬
‫המלטשה‪ ,‬בתנאי שאינו מעסיק עובד ‪ -‬בכל תנאי העסקה‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום‬

‫גמול העבודה‪.‬‬

‫‪ .11‬עבודות משרד‪ ,‬שירותים‪ ,‬תעשיה ומסחר‪ ,‬אם מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו‬
‫לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפניית עובדים‪ ,‬וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי‬
‫שהפנה אותו‪ ,‬למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב‬

‫בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות‪.‬‬

‫‪ .12‬חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות‪ ,‬שיש בהן בית דואר‪ ,‬כמשמעותו במדריך הדואר‪,‬‬
‫התשל"ז‪ – 1977-‬אם חלוקת דברי דואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת‪.‬‬

‫המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה‪.‬‬

‫‪ .13‬כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן‪ ,‬או הנחיה במופע‪ ,‬לרבות משחק‪ ,‬שירה‪ ,‬דקלום‪,‬‬
‫הקראה‪ ,‬נגינה‪ ,‬ניצוח‪ ,‬ריקוד‪ ,‬פנטומימה‪ ,‬לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה‬
‫לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת‪ ,‬אם הסכם העבודה בכתב‬
‫נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות‬
‫באמצעי תקשורת ציבוריים ‪ -‬כשלא חל האמור בסעיף ‪(6‬א) ‪ -‬הסכם העבודה בכתב נערך מראש‬
‫למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה‬

‫לפי ההסכם‪.‬‬
‫הבהרה לעניין שחקנים ואמנים ‪ -‬בהופעות לצורך הקלטה או צילום – המפיקים הם‬

‫המעסיקים לפי ההגדרות שבצו‪ .‬להסברים נוספים יש לפנות לאיגודים המקצועיים‪.‬‬

‫‪ .14‬ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית‪ ,‬במסגרת אגודת ספורט או מטעמה‪ .‬לעניין זה‪" ,‬אגודת‬
‫ספורט" ‪ -‬חבר‪-‬בני‪-‬אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים‪ ,‬בין שהוא פועל באופן עצמאי‬
‫ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר ‪ -‬אם נחתם הסכם העסקה בכתב שנערך מראש‪ .‬המעסיק‬

‫הוא מי שחייב בתשלום גמול ההעסקה‪.‬‬
‫הבהרה לעניין ספורטאים ‪ -‬כדי שספורטאי יבוטח כעובד שכיר לעניין גמלאות הביטוח הלאומי‬
‫ויהיה זכאי לקבל דמי אבטלה‪ ,‬עליו לעמוד בקריטריון הקבוע בתוספת הראשונה בצו סיווג‬
‫מבוטחים‪ :‬קיום הסכם העסקה מראש בכתב‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול ההעסקה‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי בודק גם אם יש תשלום שכר בפועל‪ ,‬כי עמדת הביטוח הלאומי היא שיחסי‬
‫עובד ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה בעבור ביצוע העבודה (כלומר‪ ,‬יש להראות תלושי‬
‫שכר ותשלום שכר בפועל‪ ,‬שאינו נמוך משכר המינימום)‪ .‬הביטוח הלאומי בוחן גם התאמה בין‬
‫השכר להיקף המשרה (למשל‪ ,‬בהיקף עבודה של שליש משרה צריך להראות משכורת של שליש‬

‫משכר המינימום לפחות) וזכאות לתנאים סוציאליים‪.‬‬

‫‪ .15‬החל מיום ‪ :1.9.2020‬איש צוות מקצועי‪ ,‬הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה‬
‫קולית או חזותית (בנוסח הצו אין החרגה של הקלטה או צילום לצורכי פרסומת‪ ,‬כמו שיש לגבי‬
‫האמנים)‪ ,‬אם הסכם העבודה בכתב (כולל הסכם שנכרת לפני ‪ ,)1.9.2020‬נערך מראש לתקופה‬
‫של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת‬
‫ציבוריים – הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות‬
‫(למעט אם חל עליהם הצו להלן שחל גם על המורים והמדריכים)‪ .‬המעסיק הוא מי שחייב‬

‫בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם‪.‬‬
‫הבהרה לעניין עובדי הבמה וההפקות ‪ -‬תנאי הצו של עובדי הבמה זהים לתנאי הצו של‬
‫האמנים‪ .‬התיקון חל על כל הסכם שכלול בתנאי הצו‪ ,‬כולל הסכם שנכרת לפני יום התחילה‪,‬‬

‫שהוא כאמור ‪.1.9.2020‬‬

‫‪- 55 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫נקודות חשובות ביישום הכללים שבתוספת הראשונה לצו על ידי ה"מעסיק"‬
‫עמדת הביטוח הלאומי הובהרה בפגישות עם נציגי המייצגים ובהוראות שהביטוח הלאומי פרסם‪,‬‬

‫לרבות בדף מידע שנשלח לאמנים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬הדיווח לביטוח הלאומי ותשלום דמי הביטוח לפי הוראות הצו נעשה על ההכנסה ללא המע"מ‪.‬‬
‫‪ .2‬המעסיק לפי הצו אמור לנכות את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות מהעצמאי‬
‫שהוא שכיר לפי צו סיווג מבוטחים‪ ,‬ולכלול בכל אישור תשלום שהוא מוסר לנותן השירות גם‬

‫את דמי הביטוח שנוכו‪.‬‬

‫‪ .3‬המעסיק לפי הצו מדווח לביטוח הלאומי ומעביר את דמי הביטוח הלאומי והבריאות (חלק‬
‫עובד ומעסיק) כאילו מדובר בעובד שכיר‪ ,‬כיוון שחלים על עובד לפי כללי הצו הכללים של עובד‬

‫שכיר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הדיווח של המעסיק לביטוח הלאומי ותשלום דמי הביטוח אמורים להיות בעד החודש שבו‬

‫ניתן השירות ולא בחודש התשלום‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫על פי האיגרת למעסיק מינואר ‪ 2021‬ולפי ההוראות שפרסם הביטוח הלאומי בחודש יוני‬
‫לשידור טופסי ‪ 102‬חודשי ו‪ 100-‬חודשי מפורט‪ ,‬הדיווח המקוון החודשי לגבי כל העובדים‪ ,‬כולל‬

‫נותני שירותים הכלולים בצו סיווג מבוטחים‪.‬‬
‫המעסיק מגיש דוח חודשי שכולל גם נותני שירותים לפי צו סיווג מבוטחים‪ ,‬כאשר הדיווח הוא‬

‫על פי חודשי העבודה ולא לפי מועדי התשלום‪.‬‬
‫‪ .4‬החל מינואר ‪ 2020‬יש לדווח בטופס ‪ 102‬בחוזה דיווח נפרד מספר ‪ 9‬על מי שמבוטח כשכיר לפי‬
‫צו סיווג מבוטחים‪ .‬הביטוח הלאומי מסר כי ככל שבאחד או יותר מהדיווחים בשנת ‪ 2020‬ואילך‬

‫דווח אחרת‪ ,‬המעסיק אמור להגיש דוח מתקן בחוזה דיווח ‪.9‬‬
‫‪ .5‬ברירת המחדל למשלם היא ניכוי דמי ביטוח בשיעור המלא (יש להשתמש לקביעת המעסיק‬
‫העיקרי והמשני בטופס ‪ 103‬במקום בטופס ‪ .)101‬מעסיק משני רשאי לקבל מנותן שירות טופס‬
‫‪ 644‬ולערוך תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת‪ ,‬רק אם המשכורת אצל המעסיק העיקרי קבועה‬

‫במשך כל השנה‪.‬‬
‫‪ .6‬על המעסיק לפי הצו למסור למקבל התשלום אישור שנתי על ההכנסה ועל ניכוי המס ודמי‬
‫הביטוח הלאומי והבריאות שהיו בשנת ‪ ,2020‬בטופס ‪ ,0806/0857‬שהוא אישור שנתי על ניכוי‬
‫מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור (או בטופס שעליו רשום "במקום טופס‬

‫‪ ,"857‬שכולל את כל המידע שיש בטופס ‪.)0806/0857‬‬
‫האישור השנתי משלב את ניכוי המס ואת ניכוי דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות‪ .‬ייתכן‬
‫מצב שבו לא מכל ההכנסה החייבת במס נוכו דמי ביטוח לפי הצו‪ .‬על המשלם לכלול באישור‬
‫השנתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם את הסכום ההכנסה שממנו נוכו דמי ביטוח‪ ,‬את דמי הביטוח הלאומי‬
‫שנוכו‪ ,‬את דמי ביטוח הבריאות שנוכו‪ ,‬את חלקו של המשלם (ה"מעסיק") בדמי הביטוח לאומי‬

‫ואת החודשים שבהם המבוטח עבד לפי הצו אצל המשלם באותה השנה‪.‬‬
‫‪ .7‬בבקשה לתיאום דמי ביטוח או החזר דמי ביטוח של נותן שירות שמבוטח כעובד שכיר לפי צו‬
‫סיווג מבוטחים וההכנסה הכוללת כעובד שכיר‪ ,‬כולל ההכנסה לפי צו סיווג מבוטחים‪ ,‬היא מעל‬
‫התקרה החייבת בדמי ביטוח‪ ,‬הביטוח הלאומי מבקש לקבל מהמעסיק אישור על ההכנסה‬
‫החודשית וניכוי דמי ביטוח לפי מועד ביצוע העבודה (בטופס ‪ )100‬ולא לפי מועד תשלום‬
‫התמורה (לא חייבת להיות התאמה בין הסכום שמופחת לפי טופס ‪ 857‬מההכנסה כעצמאי של‬

‫המבוטח לבין הסכום שבטופס ‪ 100‬שלפיו נערך התיאום מעל התקרה בחישוב חודשי)‪.‬‬
‫‪ .8‬פעם ברבעון יש לשדר לביטוח הלאומי את קובץ המבוטחים שהם שכירים לפי צו סיווג‬
‫מבוטחים‪ ,‬על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (בל‪ .)652/‬אפשר לדווח‬

‫בקובץ מקוון באתר הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי מסר כי מעסיק שמדווח טופס ‪ 100‬מפורט חודשי על נותני שירותים שהם‬
‫שכירים לפי צו סיווג מבוטחים‪ ,‬פטור מדיווח רבעוני על עובדים אלה בכל חודש שהוא מדווח‬

‫את הדיווח המפורט‪.‬‬

‫‪- 56 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הסכום החייב בדמי ביטוח לפי הצו‬

‫הביטוח הלאומי מתייחס להכנסות שכלולות בתוספת הראשונה של הצו ‪ -‬כאילו המבוטח עובד‬
‫שכיר‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי אימץ את מסקנות בית הדין בעניין דוידוביץ (ב"ל ‪ )006545/05‬מיום ‪,22.2.2007‬‬
‫להכיר בהכנסות ברוטו כשכיר לפי הצו ‪ -‬לפני ניכוי ההוצאות של העצמאי‪ .‬בית הדין מדגיש כי‬
‫כאשר יזדקק המבוטח לזכויות מכוח היותו שכיר (כגון דמי אבטלה)‪ ,‬הגמלה תחושב על פי מלוא‬

‫ההכנסה‪ ,‬שממנה נגבו דמי הביטוח‪.‬‬

‫ביום ‪ 12.11.2017‬דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של נעמה בן שלמה (ב"ל ‪)24829-07-15‬‬
‫וקבע כי כדין נוכו ממנה דמי ביטוח כשכירה לפי מחזור הכנסותיה במתנ"ס ולא כעצמאית לפי‬

‫השומה‪.‬‬

‫התחשבנות של העצמאי עם הביטוח הלאומי ‪ -‬באופן כללי ובזמן הקורונה‬

‫‪ .1‬הביטוח הלאומי מקבל ממס הכנסה במסגרת השומה את ההכנסות של העצמאי‪ .‬ההכנסות‬
‫האלה כוללות גם את ההכנסות שמהן נוכו דמי ביטוח לפי הצו‪.‬‬

‫‪" .2‬עובד עצמאי" על פי סעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי הוא מי שעוסק בשנת מס פלונית (או חלק‬
‫ממנה) במשלח ידו שלא כעובד שכיר (בקשר לאותו משלח היד)‪ ,‬ומתקיים בו אחד התנאים‬

‫שכוללים מבחן הכנסות ושעות עיסוק ממוצעות בשבוע‪.‬‬

‫‪ .3‬לאחר קבלת השומה ממס הכנסה‪ ,‬הביטוח הלאומי שולח למבוטח מכתב לבירור ההכנסות‬
‫כעצמאי‪ ,‬או שולח דרישת תשלום דמי ביטוח על כל ההכנסה כעצמאי‪ ,‬בניכוי המקדמות‬

‫ששולמו בפועל כעצמאי בשנת המס‪.‬‬
‫‪ .4‬לנותן שירות עצמאי שהוא שכיר לפי צו סיווג מבוטחים ‪ -‬כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח‬
‫על אותן הכנסות בשנים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי הצו‪ ,‬ופעם שנייה מההכנסה המדווחת‬
‫ממקור עצמאי למס – העצמאי מעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי אישור על‬
‫ההכנסות לפי הצו בשנת המס ועל ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מההכנסות‬
‫האלה לרבות את חודשי הדיווח בשנת המס (טופס ‪ ,)806/857‬כדי שיפחית מהשומה את‬
‫ההכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח בעד אותה שנת מס (אפשר להעביר אישור במקום הטופס‪ ,‬אך‬

‫האישור חייב לכלול את כל הפרטים שיש בטופס שפורסם באתר רשות המסים)‪.‬‬

‫פקיד הביטוח הלאומי בודק בטופס את הפרטים כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הטופס חייב להיות רשום על שם המבוטח עצמו ולא על שם שותפות וכו'‪.‬‬

‫ב‪ .‬בטופס חייבים להיות מפורטים חודשי העבודה בשנת המס‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסכום שיופחת מהשומה הוא הסכום ללא המע"מ (כיוון שהמע"מ אינו חלק מההכנסה‬

‫החייבת)‪.‬‬
‫ד‪ .‬דמי הביטוח הלאומי והבריאות שנוכו מההכנסה אמורים להיות תואמים את ההכנסה‬

‫שרשומה באישור‪.‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬המבוטח מוגדר כ"עובד עצמאי" וההכנסות שמגיעות בשומה הן ‪ 100,000‬ש"ח‪ .‬טופס‬
‫‪ 806/857‬כולל הכנסה לפי הצו במשך כל השנה‪ ,‬בסך של ‪ 70,000‬ש"ח‪ .‬המעמד המעודכן של‬
‫המבוטח יהיה‪ :‬עובד שכיר בסכום הכנסה שנתי של ‪ 70,000‬ש"ח‪ ,‬ו"עובד עצמאי" בסכום הכנסה‬

‫שנתי של ‪ 30,000‬ש"ח‪ .‬מעמד העצמאי כעצמאי שעונה להגדרה יישאר ללא שינוי‪.‬‬

‫לפעמים ההכנסה שנוכו ממנה דמי ביטוח לפי הצו גבוהה מההכנסה בשומה בשל ניכוי הוצאות‬
‫בשומה‪ .‬אם הכנסותיו של נותן השירות הן רק לפי הצו‪ ,‬והוא אינו עובד כלל כעצמאי‪ ,‬אזי‬
‫השומה שכוללת את ההכנסה כעצמאי תבוטל וגם העיסוק העצמאי יבוטל‪ .‬תוזן הכנסה כעובד‬

‫שכיר כשמקור המידע הוא טופס ‪ – 857‬צו סיווג מבוטחים‪.‬‬

‫‪ .5‬לפי סעיפים ‪ 176 ,175‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הכנסות ממשלח יד‪ ,‬ממשכורת ומפנסיה (קצבת‬
‫פרישה) מופחתות מדמי האבטלה‪ ,‬אם היו בתקופת האבטלה‪.‬‬

‫סכום ההכנסה שנותר למבוטח כעצמאי לאחר שהורד הסכום כשכיר לפי הצו‪ ,‬בחלוקה שנתית‪,‬‬
‫אמור להיות מנוכה מדמי האבטלה של המובטל לפי ממוצע יומי (אלא אם העצמאי סגר את‬

‫התיק העצמאי לחלוטין בתקופת הזכאות לדמי האבטלה)‪.‬‬

‫‪- 57 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫לעניין הקיזוז‪ ,‬פסק דין בעניין נמרוד גרון בבית הדין הארצי לעבודה מיום ‪39009-( 26.3.2017‬‬
‫‪ )02-16‬קבע כי הביטוח הלאומי ניכה את הכנסות המבוטח כ"עובד עצמאי" מדמי האבטלה –‬

‫כדין‪ ,‬ודחה את הערעור‪.‬‬

‫סעיף ‪ 176‬לחוק הביטוח הלאומי מתייחס למשלח יד באופן כללי ואינו מפנה להגדרת עובד‬
‫עצמאי לפי סעיף ‪ 1‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל הכנסה של המובטל כעצמאי מופחתת‬

‫מדמי האבטלה‪ ,‬גם אם הוא לא עונה להגדרת עובד עצמאי ויש לו הכנסה‪.‬‬

‫‪ .6‬אם ניכוי דמי הביטוח לפי צו סיווג מבוטחים נעשה על ידי המשלם כברירת מחדל בשיעור‬
‫המלא ולא נעשה תיאום‪ ,‬אפשר לתבוע את החזר השיעור המופחת באינטרנט (כמו כל עובד‬
‫שכיר) או להסב את תשומת לב פקיד הביטוח הלאומי שעורך את ההתחשבנות של דמי הביטוח‬

‫כעצמאי‪ ,‬שיש להחזיר גם דמי ביטוח בשיעור המופחת מסכום התשלום שכלול במסגרת הצו‪.‬‬

‫כאשר עצמאי לפי הצו מקבל דמי אבטלה לפי בסיס ההכנסות שלו לשנת ‪ ,2019‬מומלץ שיבדוק‬
‫היטב את הנתונים (מכל המעסיקים לפי הצו) לפני שהוא פונה למעסיק כדי לבקש טופס ‪806/857‬‬
‫שכולל דמי ביטוח לאומי ובריאות‪ ,‬ולפני שהוא מעביר לביטוח הלאומי את טופס ‪ ,806/857‬גם אם‬

‫הוא אמור לשלם הפרשי דמי ביטוח בעקבות קבלת השומות‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬

‫‪ .7‬כשמגיעה לביטוח הלאומי שומה לשנת ‪ ,2019‬הביטוח הלאומי מבצע הפרשי דמי ביטוח כמקובל‬
‫(לחובה או לזכות)‪ ,‬כולל למובטלים שמקבלים דמי אבטלה לפי בסיס ההכנסה ששימשה יסוד‬
‫למקדמות לשנת ‪ 2019‬כעובד עצמאי‪ .‬בהקשר להפרשי השומה‪ ,‬הביטוח הלאומי פרסם חוזר‬
‫ביטוח מספר ‪ 1480‬ביום ‪ ,3.11.2020‬המבהיר את הפעולות שהוא עושה כאשר מבוטח פונה אליו‬

‫עם טופס ‪ ,806/857‬כדי לעדכן את המעמד בשנת ‪.2019‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל עוד המובטל אינו מוסר לביטוח הלאומי טופס ‪ ,806/857‬הפעולות האלה אינן‬

‫נעשות‪.‬‬
‫מובטל לפי הצו‪ ,‬שמגיש טופס ‪ - 806/857‬שכולל הכנסה וניכוי דמי ביטוח לפי צו סיווג מבוטחים‬
‫‪ -‬פקיד הביטוח והגבייה בסניף מקטין את ההכנסה שמופיעה בשומה של העצמאי בהתאם‬
‫להכנסות המופיעות בטופס ‪ 806/857‬ומעדכן את המעמד של המבוטח לעובד שכיר (לפי הסכום‬

‫שבטופס ‪ )806/857‬ולעובד עצמאי במקביל (עם ההכנסה שנותרה כעצמאי שאינו כלול בצו)‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬נדרש פקיד הביטוח והגבייה לפתוח מטלה לפקיד האבטלה‪ ,‬במטרה לשנות את הבסיס‬
‫לדמי האבטלה בהתאם לבסיס החדש שקבע פקיד הביטוח והגבייה‪ .‬המטלות ייפתחו פעמיים‪,‬‬
‫בהתאם לששת החודשים שקדמו להתחלת האבטלה‪ ,‬שחלקם היו בשנת ‪ 2019‬וחלקם היו בשנת‬

‫‪ .2020‬לכן‪ ,‬החישוב לגבי שומת ‪ 2019‬אינו סופי‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי משנה את מעמדו של המובטל בשנת ‪ 2019‬לעובד שכיר רגיל שהוא גם עובד‬
‫עצמאי במקביל‪ .‬פקיד האבטלה חייב לערוך התחשבנות כוללת עם המובטל‪ ,‬כמו לכל עובד שכיר‬
‫אחר שמקבל דמי אבטלה (כולל קיזוז הכנסותיו כעצמאי מדמי האבטלה בשנים ‪ 2020‬ו‪)2021-‬‬

‫ועלולים להיווצר חובות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כברירת מחדל‪ ,‬כל עוד מובטל לפי הצו‪ ,‬שמקבל דמי אבטלה לפי בסיס הכנסותיו כעובד‬
‫עצמאי בשנת ‪ ,2019‬אינו מעביר למחלקת הגבייה בסניף טופס ‪ 806/857‬מהמעסיק‪ ,‬הוא‬
‫ימשיך לקבל דמי אבטלה לפי הבסיס שלפיו שולמו מקדמות דמי הביטוח בשנת ‪ ,2019‬ללא‬
‫קיזוז ההכנסות כעצמאי‪ .‬אם חזר לעבוד ונוכו דמי ביטוח לפי הצו או כעובד שכיר‪ ,‬עליו לעדכן‬

‫את הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫לפי החוזר‪ ,‬רק לפי טופס ‪ 806/857‬ניתן לקבל תמונה מלאה על פעילות נותן השירות לפי הצו‬

‫ולדעת מה השכר האמיתי של המובטל‪ ,‬ולכן הביטוח הלאומי מעדכן מעמד רק לפי טופס זה‪.‬‬

‫תביעה לגמלה לפי צו סיווג מבוטחים‬
‫נותני השירות שכלולים בצו נחשבים עובדים שכירים בביטוח הלאומי וזכאים לגמלאות בהתאם‬

‫לסיווגם זה‪ ,‬לרבות דמי אבטלה וזכויות בשל פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק‪.‬‬
‫לצורך זכאות לגמלאות יש לפעול כמפורט בחוזר ‪ 1456‬של הביטוח הלאומי‪ ,‬שכולל בין היתר‬

‫הבהרות להגשת תביעות לדמי אבטלה‪.‬‬

‫‪- 58 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫לתביעה לדמי אבטלה ‪ -‬יש לצרף הצהרה חתומה על ידי המבוטח שכוללת בין היתר את תקופת‬
‫העבודה ואת סיבת הפסקת העבודה‪ .‬אם זו הפסקת עבודה זמנית‪ ,‬יש לציין את מועד החזרה‬

‫המשוער לעבודה‪.‬‬

‫חשוב להדגיש בתביעה לדמי אבטלה‪ :‬ברישום של "תחום עיסוק עיקרי של מקום העבודה"‪ ,‬יש‬
‫לציין את העיסוק ולהוסיף שהעיסוק הוא לפי צו סיווג מבוטחים‪ .‬בכל תביעה שלא מצויין שהיא‬

‫לפי הצו ‪ -‬הטיפול בה עלול להתעכב‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי מסר כי מי שכבר מקבל דמי אבטלה על פי כללי הצו‪ ,‬וחוזר לעבוד‪ ,‬עליו להצהיר על‬
‫העבודה שלו לסניף או להעלות הצהרה על ההכנסה באתר האינטרנט‪ .‬למען הנוחות‪ ,‬באתר הביטוח‬

‫הלאומי יש טפסים להצהרה בעבור ספורטאים (‪ )1515‬ואומנים (‪.)1516‬‬

‫לא ניתן לדווח בטופס הדיגיטלי על שינוי מצב תעסוקה של מובטל שעובד בעבודה שכלולה בצו סיווג‬
‫מבוטחים‪ ,‬ולכן המובטל אמור להעביר הצהרה על העבודה בזמן האבטלה דרך האתר האישי‪.‬‬

‫תביעה לתגמולי מילואים ‪ -‬הביטוח הלאומי מסר לעניין תביעת תגמולי מילואים‪ ,‬שנותן שירות‬
‫עצמאי שכלול בצו סיווג מבוטחים מגיש תביעה אישית לתגמולי מילואים ולא דרך ה"מעסיק"‪ ,‬אף‬
‫על פי שהוא נחשב לעובד שכיר בביטוח הלאומי‪ .‬יש לצרף לתביעה האישית טופס ‪ 806/857‬מאת‬

‫המעסיק לפי הצו‪.‬‬

‫תיקון לתוספת הראשונה לצו בתוקף מיום ‪1.9.2020‬‬
‫ביום ‪ 26.8.2020‬פורסם ברשומות צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) (תיקון)‪,‬‬
‫התש"ף‪ ,2020-‬בתוקף מיום ‪ ,1.9.2020‬שמוסיף לתוספת הראשונה לצו שני סוגי נותני שירותים שלא‬

‫נכללו בעבר‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬מורי דרך המדריכים תיירים בכלי רכב שבבעלותם (רכבי אשכול) – תיקון פריט ‪ 7‬בצו‪.‬‬
‫‪ .2‬הצוותים הטכניים והאמנותיים בהפקות קוליות או חזותיות (עובדי במה) – הוספת פריט ‪15‬‬

‫לצו‪.‬‬
‫התיקון חל על כל הסכם שכלול בתנאי הצו של שני סוגי נותני השירותים‪ ,‬כולל הסכם שנכרת לפני‬

‫יום התחילה‪ ,‬שהוא כאמור ‪.1.9.2020‬‬
‫הביטוח הלאומי מסר לנציגי המייצגים כי חודש העבודה קובע לעניין חובת הניכוי והתשלום לפי הצו‬
‫החדש לכל עובד שכיר‪ ,‬לרבות עובד שכיר לפי כללי הצו‪ ,‬לפי סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬עובד‬
‫במה‪ ,‬למשל‪ ,‬שעבד בחודש אוגוסט ‪( 2020‬או קודם) וקיבל את התשלום בחודש ספטמבר ‪ – 2020‬הצו‬

‫החדש אינו חל על התשלום בחודש ספטמבר ‪ 2020‬כי מועד ביצוע העבודה קובע‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי פרסם הוראות לעניין התיקון בצו באתר האינטרנט ביום ‪ 13.9.2020‬ופרסם ביום‬
‫‪ 1.10.2020‬חוזר ביטוח מספר ‪( 1478‬צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים – הרחבה ותיקונים)‪ .‬החל‬
‫מיום ‪ ,1.9.2020‬כל מבוטח שצורף בתיקון הצו‪ ,‬שעובד בתנאי ההעסקה שבצו‪ ,‬יתחיל לצבור תקופות‬

‫אכשרה בביטוח אבטלה‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי איפשר למעסיקים לפי הצו זמן התארגנות לתיקון החקיקה‪ ,‬אך המעסיק היה‬

‫רשאי לדווח ולשלם את דמי הביטוח גם בשוטף‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי הודיע בכתב לנציגי עובדי הבמה ונציגי המפיקים כי באפשרות המפיקים‪ ,‬בתנאים‬
‫מסוימים לא לנכות דמי ביטוח לאומי ובריאות מעובדי הבמה‪ .‬יש להתעדכן בארגונים המייצגים את‬

‫המפיקים ואת עובדי הבמה‪.‬‬

‫‪- 59 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫סיוע כלכלי בזמן משבר הקורונה‬

‫ביום ‪ 30‬ביוני ‪ 2021‬הסתיימה תקופת ההטבות וההקלות לדמי אבטלה ולמענק הסתגלות מיוחד‪.‬‬
‫ביום ‪ 4.7.2021‬פורסם ברשומות תיקון ‪ 225‬לחוק הביטוח הלאומי (להלן גם "החוק")‪ .‬התיקון כולל‬
‫כמה תיקוני חוק קבועים בדמי אבטלה‪ ,‬אך בעיקר מתייחס להארכת דמי האבטלה או למתן הקלות‬
‫בדמי אבטלה לקבוצות מובטלים מסויימות‪ ,‬הארכת המענק לבני ‪ 67‬ומעלה והקלות לנשים שזכאיות‬

‫לדמי לידה והורות (גם שכירות וגם עצמאיות)‪.‬‬
‫קבוצות מובטלים לפי תיקון ‪ 225‬לחוק‬

‫‪ .1‬מובטלים עד גיל ‪ 67‬שמקבלים דמי אבטלה לפי תקופת אכשרה של ‪ 12‬חודשים מתוך ‪ 18‬לפי‬
‫החוק‪ ,‬שטרם סיימו לנצל את הזכאות לימי האבטלה המקוריים שלהם עד ‪.30.6.2021‬‬

‫‪ .2‬מובטלים עד גיל ‪ 67‬שמקבלים דמי אבטלה לפי תקופת אכשרה מקוצרת‪ ,‬שטרם סיימו לנצל את‬
‫הזכאות לימי האבטלה המקוריים שלהם עד ‪.30.6.2021‬‬

‫‪ .3‬מובטלים בני ‪ 45‬ומעלה שסיימו לקבל את כל ימי הזכאות שלהם עד יום ‪ 30.6.2021‬וזכאים לימי‬
‫אבטלה נוספים (לפי המגבלות בחוק)‪ .‬מובטלים בני ‪ 45‬ומעלה שטרם סיימו לקבל את ימי‬
‫הזכאות המקוריים שלהם יקבלו גם את ימי הזכאות וגם ימי אבטלה נוספים (לפי המגבלות‬

‫בחוק)‪.‬‬
‫‪ .4‬מובטלים עד גיל ‪ 67‬שהופסקה עבודתם החל מיום ‪ 1.7.2021‬ואילך ומגישים תביעה לדמי‬

‫אבטלה‪.‬‬
‫‪ .5‬מקבלי מענק הסתגלות מיוחד בגיל ‪ 67‬ומעלה עד חודש ספטמבר ‪.2021‬‬
‫‪ .6‬מובטלות ללא יום קובע לדמי לידה והורות שקיבלו דמי אבטלה עד ‪.30.6.2021‬‬

‫כפל תשלום בעד ימי חופשה (ששולמו או שלא שולמו) לזכאות לדמי אבטלה – תיקון חוק קבוע‬
‫מיולי ‪2021‬‬

‫סעיף ‪(320‬ז) לחוק הביטוח הלאומי קובע שלא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה שהוא זכאי‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬לדמי חופשה שנתית המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית‪ ,‬או לפי הסכם קיבוצי‪ ,‬או חוזה‬
‫עבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬תשלום לעובד בעד ימי חופשה בתקופה שהעובד זכאי לדמי אבטלה‪ ,‬שולל את‬

‫הזכאות לדמי אבטלה‪.‬‬

‫עד משבר הקורונה‪ ,‬מי שהוצא לחל"ת כפוי‪ ,‬קיבל דמי אבטלה רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנצברו‬
‫אצל המעסיק‪.‬‬

‫בהתאם לקביעה פנימית של הביטוח הלאומי מחודש מרץ ‪ 2020‬ועד סוף יוני ‪ - 2021‬לא ניכו‬
‫ממובטלים חדשים את ימי החופשה‪ ,‬בשונה מההוראות שלפני הקורונה‪.‬‬

‫חוק הביטוח הלאומי תוקן בתיקון קבוע מיום ‪ 1.7.2021‬ואילך‪ ,‬וקבע ככפל עם דמי אבטלה גם את‬
‫דמי החופשה שטרם שולמו‪ .‬כלומר‪ ,‬החל מיום ‪ ,1.7.2021‬דמי אבטלה לא ישתלמו למובטל שזכאי‬

‫לימי חופשה‪ ,‬גם אם לא ניצל אותם והם לא שולמו לו‪.‬‬
‫למען הסר ספק לגבי החל"ת‪ ,‬נוסף סעיף ‪(320‬ז)(‪4‬ב) לחוק למובטלים בחל"ת‪ .‬הסעיף קובע שאין‬
‫זכאות לדמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום בעד ימי החופשה הצבורים שהמבוטח זכאי להם‪,‬‬
‫בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם (הובהר מהביטוח הלאומי שהכוונה למובטלים חדשים בלבד)‪.‬‬

‫תנאי סף לזכאות לדמי אבטלה בזמן חל"ת (מספר ימי חל"ת ואי זכאות לשכר) – תיקון חוק קבוע‬
‫מיולי ‪2021‬‬

‫תשלום דמי אבטלה בזמן חל"ת הוסדר בחקיקה לראשונה בזמן הקורונה (במקום לפי הפסיקה)‪.‬‬
‫סעיף ‪179‬ה לחוק הביטוח הלאומי קבע כהוראת שעה עד ‪ ,30.6.2021‬וסעיף ‪177‬א החדש לחוק‬
‫הביטוח הלאומי קבע כחוק קבוע מיום ‪ ,1.7.2021‬שלא ישולמו דמי אבטלה לעובד שהעסקתו‬
‫הופסקה ביוזמת המעסיק בשל הוצאתו לחל"ת (תקופת החל"ת)‪ ,‬אלא אם מתקיימים שני תנאים‬

‫(כמובן שלצורך זכאות לדמי אבטלה חייבים להתקיים כל התנאים המזכים בדמי אבטלה)‪:‬‬

‫‪- 60 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ .1‬העובד הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק (להלן לפי תקופות החל"ת)‪:‬‬

‫‪-‬עד ‪ 31.7.2020‬נדרשו ‪ 30‬ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק‪.‬‬
‫‪-‬החל מיום ‪ 1.8.2020‬ועד ‪ 30.6.2021‬נדרשו ‪ 14‬ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק‪.‬‬
‫‪-‬מיום ‪ 1.7.2021‬ואילך‪ ,‬כחוק קבוע‪ ,‬נדרשים ‪ 30‬ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק‪.‬‬

‫תנאי סף אלה מתקיימים גם בזכאות למענק הסתגלות מיוחד‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ -‬עובד שהפסיק לעבוד עד יום ‪ - 31.7.2020‬העובד פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת‬

‫מעסיקו לתקופה רצופה של ‪ 30‬יום לפחות‪.‬‬
‫‪ -‬עובד שהפסיק לעבוד החל מיום ‪ 1.8.2020‬ועד ‪ - 30.6.2021‬העובד פוטר מעבודתו או הוצא‬
‫לחל"ת ביוזמת מעסיקו בשל התפרצות נגיף הקורונה‪ ,‬לתקופה רצופה של ‪ 14‬ימים לפחות‬

‫(ולא למשל‪ ,‬מי שהפסיק לעבוד בשל גילו או שיצא לפנסיה)‪.‬‬
‫‪ -‬החל מיום ‪ 1.7.2021‬ורק למובטל שקיבל מענק הסתגלות מיוחד בחודש יוני ‪ ,2021‬נדרשים‬

‫‪ 30‬ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק‪.‬‬
‫בספירת ימי החל"ת הרצופים נכללים גם ימי שישי‪ ,‬שבת וחגים‪ .‬את מספר ימי החל"ת ניתן‬
‫לחשב בעזרת מחשבון שנמצא באתר הביטוח הלאומי (יש לציין במחשבון את היום הראשון של‬

‫החל"ת)‪.‬‬

‫‪ .2‬העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת‪.‬‬
‫הבהרה‪ :‬ככל שהמעסיק מחזיר את העובד לעבוד אצלו‪ ,‬אפילו למשרה חלקית או ליום עבודה‬

‫אחד‪ ,‬הזכאות לתשלום דמי האבטלה תיבדק בביטוח הלאומי‪.‬‬

‫לאור התיקונים לעיל‪ ,‬מובהר באתר הביטוח הלאומי‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫• תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה למי שיוצא לחל"ת מיום ‪ 1.7.2021‬ואילך‪ ,‬היא ‪ 30‬יום‬
‫רצופים לפחות‪.‬‬

‫• תשלום דמי האבטלה יתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו אצל המעסיק‪.‬‬
‫• אין זכאות לדמי אבטלה לעובד שיצא לחל"ת מיוזמתו מיום ‪ 2.7.2021‬ואילך‪ ,‬גם אם החל"ת‬

‫מוצדק‪.‬‬

‫הקלות בחישוב הזכאות לדמי אבטלה – הוספת סעיף ‪177‬ב לחוק הביטוח הלאומי כתיקון קבוע‬

‫החל מיום ‪ ,1.7.2021‬כתיקון קבוע בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬ימי האבטלה ששולמו במסגרת הקלות‬
‫הקורונה לא יובאו בחשבון במנין תקופות ימי האבטלה‪ ,‬במצבים הבאים‪:‬‬

‫מובטל חוזר מתחת לגיל ‪ - 40‬על פי סעיף ‪171‬א לחוק‪ ,‬סך ימי האבטלה בכל התביעות של מובטל‬
‫שגילו אינו עולה על ‪ 40‬שנה‪ ,‬לא יעלה על ‪ 180%‬ממספר הימים המירבי של המובטל‪ .‬בחישוב הזכאות‬
‫לא ייכללו ימי האבטלה הנוספים ששולמו בתקופת הקורונה (לפי סימנים ה ו‪-‬ו לפרק ז לחוק הביטוח‬

‫הלאומי)‪.‬‬

‫תשלום אבטלה שנה אחר שנה ‪ -‬על פי סעיף ‪ 171‬לחוק‪ ,‬בתביעות עוקבות שהוגשו שנה אחר שנה‪,‬‬
‫מספר ימי האבטלה יחושב בכל חודש בהתאם לימי האבטלה ששולמו ב‪ 11-‬החודשים הקודמים‬
‫לחודש התשלום‪ ,‬גם אם ימי האבטלה שייכים לתביעה הקודמת‪ .‬בחישוב הזכאות לא ייכללו ימי‬

‫האבטלה הנוספים ששולמו בתקופת הקורונה (לפי סימן ה בפרק ז לחוק הביטוח הלאומי)‪.‬‬

‫קיזוז דמי אבטלה ממענק עבודה מועדפת לחייל משוחרר ‪ -‬לפי סעיף ‪(174‬ג) לחוק‪ ,‬חלק מדמי‬
‫האבטלה מנוכים מסכום המענק לחייל משוחרר שקיבל דמי אבטלה ב‪ 11-‬החודשים שקדמו לתחילת‬
‫העבודה המועדפת הראשונה‪ .‬בחישוב הזכאות לא ייכללו ימי האבטלה הנוספים ששולמו בתקופת‬

‫הקורונה (לפי סימן ה בפרק ז לחוק הביטוח הלאומי)‪.‬‬

‫‪- 61 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הוראת השעה עד ‪ 30.6.2021‬ומיום ‪ 1.7.2021‬ועד ‪31.12.2021‬‬

‫התקופה הקובעת הראשונה להטבות בדמי האבטלה ולמענק ההסתגלות המיוחד הסתיימה ביום‬
‫‪( 30.6.2021‬סימן ה בפרק ז – סעיפים ‪179‬א עד ט לחוק הביטוח הלאומי‪ :‬הוראות מיוחדות לעניין‬

‫ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש)‪.‬‬

‫התקופה הקובעת החדשה בתקופה ‪ 1.7.2021‬ועד ‪( 31.12.2021‬סימן ו בפרק ז – סעיפים ‪179‬י עד טו‬
‫בחוק‪ :‬הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה‬

‫החדש)‪.‬‬

‫הפסקת עבודה בתקופה מיולי ועד דצמבר ‪ - 2021‬הפסקת העסקת עובד באחד מאלה‪:‬‬

‫‪ .1‬הודעת המעסיק על פיטורי עובד‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בתנאים הקבועים בסעיף ‪177‬א לחוק‪.‬‬

‫מובטל לפי החוק ‪ -‬מובטל שמקבל דמי אבטלה בהתאם לתקופת אכשרה מלאה של ‪ 12‬חודשים‬
‫מתוך ‪ 18‬חודשים אחרונים שלפני התאריך הקובע לגביו‪ ,‬ולא ניצל את כל ימי האבטלה שמגיעים לו‬

‫לפי החוק‪.‬‬

‫מובטל לפי הוראות הקורונה (אחד לפחות מהמובטלים להלן)‪:‬‬
‫• מובטל שתקופת האכשרה לדמי האבטלה שלו חושבה לפי מספר חודשי עבודה נמוך מ‪ 6( 12-‬עד‬

‫‪ 11‬חודשים)‪.‬‬
‫• מובטל שממשיך לקבל דמי אבטלה בשל משבר הקורונה לאחר שניצל את כל ימי האבטלה‬
‫שמגיעים לו לפי החוק שקדם לקורונה‪ .‬החל מיום ‪ – 1.7.2021‬רק בני ‪ 45‬ומעלה בתנאים‬

‫שנקבעו‪.‬‬

‫שיעור דמי האבטלה ומענק ההסתגלות המיוחד (סעיף ‪179‬יג לחוק)‬

‫בשל הפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום ‪ 26.4.2021‬על ירידת שיעור האבטלה בחודש‬
‫מרץ ‪ 2021‬מתחת ל‪( 10%-‬אך לא פחות מ‪ ,)7.5%-‬הוקטנו גם מענק ההסתגלות וגם דמי האבטלה לכל‬
‫מובטלי הקורונה ב‪ ,10%-‬החל מיום ‪ .26.5.2021‬תשלום דמי האבטלה ומענק ההסתגלות של חודש‬
‫מאי ‪ 2021‬פוצל לשתי תקופות‪ :‬בתקופה ‪ 1-25.4.2021‬שולם התשלום המלא‪ ,‬והחל מיום ‪26.5.2021‬‬

‫שולם התשלום המוקטן‪ ,‬כולל בחודש יוני ‪.2021‬‬

‫מובטל שמקבל דמי אבטלה לפי תקופת אכשרה של ‪ 12‬חודשים מתוך ‪ 18‬אחרונים שלפני‬ ‫•‬
‫התאריך הקובע לגביו‪ ,‬ולא ניצל את מכסת הימים המגיעים לו לפי החוק‪ ,‬ממשיך לקבל דמי‬ ‫•‬
‫•‬
‫אבטלה מלאים‪.‬‬
‫מובטל שלא סיים את ימי האבטלה שנקבעו לגביו עד סוף יוני ‪ 2021‬לפי תקופת אכשרה מקוצרת‬
‫של ‪ 6‬חודשים במקום ‪ 12‬חודשים על פי הוראת השעה הקודמת‪ ,‬ממשיך לקבל את דמי האבטלה‬

‫בשיעור של ‪ 90%‬עד שיסיים את ימי האבטלה שמגיעים לו‪.‬‬
‫מובטל שזכאי לדמי אבטלה לפי ההטבות בתיקון ‪ 225‬לחוק‪ ,‬מקבל דמי אבטלה בשיעור של ‪85%‬‬
‫מדמי האבטלה המלאים לפי החוק (דמי אבטלה של מובטל חדש שתקופת האכשרה שלו ‪ 6‬או‬

‫‪ 10‬חודשים‪ ,‬וימי אבטלה נוספים של מובטל בן ‪ 45‬ומעלה)‪.‬‬

‫מענק ההסתגלות ממשיך להשתלם למי שהיה זכאי למענק בחודש יוני ‪ 2021‬והוא מחוסר עבודה או‬
‫שעובד חלקית עד ספטמבר ‪ .2021‬על פי התיקון בחוק‪ ,‬תשלום המענק יופסק לחלוטין החל מחודש‬

‫אוקטובר ‪.2021‬‬

‫המענק מופחת בהדרגה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫יולי ‪ 90% – 2021‬מהמענק המלא‬
‫אוגוסט ‪ 80% – 2021‬מהמענק המלא‬
‫ספטמבר ‪ 70% – 2021‬מהמענק המלא‪.‬‬
‫לדוגמה מאתר הביטוח הלאומי‪:‬‬

‫‪- 62 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫המענק המלא – ‪ 4,000‬ש"ח‪:‬‬
‫ישולם בחודש יולי ‪ 2021‬בסך של ‪ 3,600‬ש"ח‪.‬‬
‫ישולם בחודש אוגוסט ‪ 2021‬בסך של ‪ 3,200‬ש"ח‪.‬‬
‫ישולם בחודש ספטמבר ‪ 2021‬בסך של ‪ 2,800‬ש"ח‪.‬‬

‫זכאות לימי אבטלה נוספים למובטלים בני ‪ 45‬ומעלה (סעיף ‪179‬יב לחוק)‬
‫אדם שמלאו לו ‪ 45‬שנה עד יום ‪( 1.7.2021‬כולל) ושולמו לו דמי אבטלה במהלך תקופת הקורונה‬
‫(מיום ‪ 1.3.2020‬ועד ‪ ,)30.6.2021‬יהיה זכאי לדמי אבטלה נוספים לפי קריטריונים שקבע החוק‬
‫בהוראת השעה עד יום ‪ 31.12.2021‬או עד תום ‪ 12‬חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו‪ ,‬לפי‬

‫המאוחר‪.‬‬
‫ימי אבטלה נוספים (הארכת דמי האבטלה) ‪ -‬התנאי הראשון לזכאות להארכת דמי האבטלה –‬

‫מלאו למובטל ‪ 45‬שנים עד יום ‪( 1.7.2021‬כולל)‪ .‬כלומר‪ ,‬נולד עד יום ‪( 1.7.1976‬כולל יום זה)‪.‬‬
‫התנאי השני לזכאות להארכת דמי האבטלה – המובטל קיבל דמי אבטלה מקוריים בין החודשים‬
‫מרץ ‪ 2020‬ועד יוני ‪ .2021‬ימי אבטלה מקוריים = ימי זכאות שקיבל המובטל על פי החוק (כולל לפי‬

‫תקופת אכשרה מקוצרת) ולא על פי תקנות החירום במשבר הקורונה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מובטל שסיים את ימי האבטלה שלו בינואר או בפברואר ‪( 2020‬לפני הקורונה)‪ ,‬וקיבל דמי‬

‫אבטלה בתקופת הקורונה רק בשל תקנות החירום במשבר הקורונה‪ ,‬אינו זכאי להארכה‪.‬‬
‫מובטל בן ‪ 45‬ומעלה שצבר תקופת אכשרה והפסיק לעבוד מיום ‪ 1.7.2021‬ואילך‪ ,‬רשאי להגיש‬
‫תביעה חדשה לדמי אבטלה במקום הארכת הזכאות האוטומטית‪ .‬במקרה כזה דמי האבטלה‬
‫יחושבו לפי ההכנסה העדכנית שלו‪ ,‬לפי תקופת האכשרה המעודכנת‪ ,‬ויוכל לנצל את ימי האבטלה‬

‫במשך ‪ 12‬חודשים‪.‬‬
‫ימי אבטלה נוספים מחושבים כדלקמן‪:‬‬
‫מובטל שניצל את כל ימי האבטלה המקוריים שלו עד ‪ – 30.6.2021‬זכאי לקבל תוספת של ‪ 50%‬מימי‬
‫האבטלה המקוריים שלו‪ .‬את ימי האבטלה הנוספים הוא רשאי לנצל עד ‪.31.12.2021‬‬

‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪ .1‬למובטל היו ‪ 12‬חודשי אכשרה‪ ,‬אושרו לו ‪ 175‬ימי אבטלה‪ ,‬והוא ניצל את כולם עד יום ‪30.6.2021‬‬

‫– הוא זכאי ל‪ 88-‬ימי אבטלה‪.‬‬
‫‪ .2‬למובטל היו ‪ 6-11‬חודשי אכשרה‪ ,‬אושרו לו ‪ 87‬ימי אבטלה‪ ,‬והוא ניצל את כולם עד ‪– 30.6.2021‬‬
‫הוא זכאי ל‪ 43-‬ימי אבטלה (אף על פי שהזכאות לדמי אבטלה מלכתחילה הייתה בשל תקנות‬

‫הקורונה)‪.‬‬
‫מובטל שלא ניצל את כל ימי האבטלה המקוריים שלו ‪ -‬מובטל שלא ניצל את ימי האבטלה‬
‫המקוריים שלו זכאי לנצל את הימים שנותרו לו ועוד ימי אבטלה נוספים שהם‪ 50% :‬מימי האבטלה‬

‫שניצל בין החודשים מרץ ‪ 2020‬ועד סוף יוני ‪.2021‬‬
‫למשל‪ ,‬מובטל שניצל רק ‪ 120‬ימי אבטלה עד סוף יוני ‪ 2021‬מתוך ‪ 175‬ימי הזכאות המקוריים‪ ,‬זכאי‬

‫ל‪ 115-‬ימי אבטלה‪:‬‬
‫• ‪ 55‬ימים שנותרו כיוון שלא נוצלו (‪ 175‬פחות ‪ .)120‬ועוד‬

‫• ‪ 60‬ימים שהם ‪ 50%‬מהימים שנוצלו (‪ 50%‬מ‪.)120-‬‬

‫‪- 63 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫סכום דמי האבטלה של בני ‪ 45‬ומעלה יהיה כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬המשך ניצול דמי האבטלה המקוריים למי שצבר תקופת אכשרה מלאה של ‪ 12‬חודשים ‪100% -‬‬
‫מדמי האבטלה המקוריים‪.‬‬

‫‪ .2‬המשך ניצול דמי האבטלה המקוריים למי שצבר תקופת אכשרה בין ‪ 6-11‬חודשי אכשרה ‪90% -‬‬
‫מדמי האבטלה המקוריים‪.‬‬

‫‪ .3‬תוספת ימי האבטלה ‪ -‬בשיעור של ‪ 85%‬מדמי האבטלה המקוריים‪.‬‬

‫כל המידע מפורט באתר האישי של המובטל‪.‬‬

‫מבוטח בן ‪ 45‬ומעלה שמימש את זכאותו לדמי אבטלה וחלפו ‪ 12‬חודשים מהתאריך הקובע שנקבע‬
‫לגביו‪ ,‬יראו את התאריך האמור כתאריך הקובע לגביו עד ‪( 31.12.2021‬כלומר‪ ,‬על פי הפרסום של‬
‫הביטוח הלאומי‪ ,‬תוספת ימי האבטלה תעודכן אוטומטית אצל המובטל ואין צורך להגיש בקשה‬
‫להארכה) והוא ימשיך לקבל דמי אבטלה גם אם מלאו מספר הימים ששוללים את הזכאות בחודש‬

‫השוטף ובאחד עשר החודשים שלפניו‪.‬‬

‫לאור הטיפול הצפוי לבירור הזכאות‪ ,‬הביטוח הלאומי הוסמך לשלם מקדמות למובטלים אלה עד‬
‫סכום של ‪ 8,000‬ש"ח בחודשים יולי ואוגוסט ‪.2021‬‬

‫התיקונים בהוראת השעה עד יוני ‪ 2021‬והחל מיולי ‪2021‬‬

‫ההטבה עד סוף יוני ‪ 2021‬של קיצור תקופת האכשרה לדמי האבטלה (‪ 6‬במקום ‪ 12‬חודשי‬ ‫•‬
‫אכשרה מתוך ‪ 18‬חודשים)‪ ,‬עם זכאות למחצית מימי האבטלה שבחוק המקורי‪ ,‬ממשיכה‬ ‫•‬
‫למובטלים חדשים שהעסקתם הופסקה בחודשים יולי עד ספטמבר ‪ .2021‬סעיף ‪179‬יא(א) לחוק‪.‬‬
‫תקופת האכשרה לדמי אבטלה למי שהעסקתו הופסקה בחודשים אוקטובר ‪ 2021‬ועד דצמבר‬ ‫•‬
‫‪ ,2021‬תהיה למובטל קורונה ‪ 10‬חודשים מתוך ‪ ,18‬כאשר מספר ימי האבטלה המגיעים לו יהיה‬

‫בשיעור של ‪ 83%‬מימי האבטלה הקבועים בחוק‪ .‬סעיף ‪179‬יא(ב) לחוק‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬למי שמלאו ‪ 45‬או למי שמלאו ‪ 35‬ויש לו ‪ 3‬תלויים (כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי)‪,‬‬

‫יקבל ‪ 145‬ימי אבטלה במקום ‪ 175‬ימי אבטלה שמגיעים לו לפי החוק המקורי‪.‬‬
‫הורדת ‪ 5‬ימי אבטלה רק פעם אחת (ימי אמתנה) הסתיימה ביום ‪ ,30.6.2021‬למעט למובטל‬
‫שהתאריך הקובע לגביו החל לפני ‪ .1.7.2021‬תיקון סעיף ‪ 172‬לחוק (הימים האלה נדחים ואינם‬

‫מופחתים מסך הימים המירביים של המובטל)‪.‬‬

‫‪ .1‬מי שהתאריך הקובע לגביו ‪ 1.7.2021‬ואילך‪ ,‬לא ישולמו לו דמי אבטלה בעבור ‪ 5‬ימי האבטלה‬
‫הראשונים בכל ‪ 4‬חודשי התייצבות רצופים בלשכת התעסוקה‪.‬‬

‫‪ .2‬למובטל שהתאריך הקובע לגביו החל לפני ‪ 1.7.2021‬ההקלה תימשך עד ‪ 31.12.2021‬או עד‬
‫תום ‪ 12‬חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬

‫הגדלת דמי האבטלה למובטל שטרם מלאו לו ‪ ,28‬אם יש עמו ילד (כמו למובטל בן ‪ )28‬הסתיימה‬ ‫•‬
‫ביום ‪ ,30.6.2021‬לכל המובטלים‪ .‬החל מתשלום דמי האבטלה בעד חודש יולי ‪ ,2021‬שישולם‬ ‫•‬
‫למובטל בחודש אוגוסט ‪ ,2021‬סכום דמי האבטלה למובטל מתחת לגיל ‪ 28‬שיש עמו ילד‪ ,‬יחזור‬

‫לסכום לפי החוק המקורי‪.‬‬
‫עד יום ‪ 30.6.2021‬סכום דמי האבטלה המירבי ליום היה ‪ 422.04‬ש"ח גם לאחר ‪ 125‬ימי‬

‫התשלום הראשונים‪.‬‬

‫‪ .1‬למובטל שהתאריך הקובע לגביו הוא ‪ 1.7.2021‬ואילך‪ ,‬החל מיום התשלום ה‪ 126-‬סכום‬
‫דמי האבטלה המירבי ליום מופחת לסך של ‪ 281.39‬ש"ח ליום‪.‬‬

‫‪ .2‬למובטל שהתאריך הקובע לגביו קדם ליום ‪ ,1.7.2021‬ההטבה ממשיכה‪ ,‬וסכום דמי‬
‫האבטלה המירבי לא יופחת אחרי ‪ 125‬ימי אבטלה‪ .‬ההטבה למובטל זה עד ‪ 31.12.2021‬או‬

‫עד תום ‪ 12‬חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו‪ .‬תיקון סעיף ‪ 167‬לחוק‪.‬‬

‫‪- 64 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫• מי שנמצא בהכשרה מקצועית מטעם לשכת התעסוקה – מקבל דמי אבטלה מלאים עד‬
‫‪ ,31.12.2021‬בתנאי שנותרה לו זכאות לדמי אבטלה‪ .‬ברגע שמסתיימים ימי הזכאות לדמי‬

‫אבטלה‪ ,‬התשלום מופסק‪ ,‬גם אם הקורס ממשיך‪ .‬תיקון סעיף ‪ 173‬לחוק בסעיף ‪179‬יד לחוק‪.‬‬

‫מניעת כפל אבטלה עם גמלאות מסוימות – הארכה עד ‪31.12.2021‬‬

‫הסעיפים המתוקנים‪ 238 ,195 :‬ו‪(320-‬ח) בחוק הביטוח הלאומי ותיקון עקיף בחוק הבטחת הכנסה‬
‫הם בתוקף עד יום ‪ ,31.12.2021‬במטרה להמשיך למנוע כפל דמי אבטלה עם הגמלאות‪ :‬אזרח ותיק‬
‫(זקנה) לנשים בגיל ‪ 62‬עד ‪ ,67‬קצבת שאירים‪ ,‬קצבת נכות כללית (אינו שולל תוספת תלויים)‪ ,‬דמי‬

‫מזונות והבטחת הכנסה‪.‬‬

‫נשים בגיל פרישה החל מגיל ‪ ,62‬כפוף למבחן הכנסות ותקופת אכשרה‪ ,‬זכאיות לקצבת אזרח ותיק‬
‫(זקנה)‪ .‬נשים בגיל זה שהופסקה עבודתן‪ ,‬רשאיות לתבוע דמי אבטלה‪ .‬הביטוח הלאומי ממליץ‬
‫לנשים אלה להגיש תביעה לדמי אבטלה וגם לגמלת אזרח ותיק‪ ,‬ופקיד התביעות יקבע את הזכאות‪.‬‬
‫עד יום ‪ ,31.12.2021‬דמי האבטלה אינם כפל עם קצבת אזרח ותיק והם יובאו בחשבון כהכנסה‬

‫מעבודה או ממשלח יד לעניין מבחן ההכנסות בקצבת אזרח ותיק‪.‬‬

‫עובד שקיבל קצבת נכות כללית לפני משבר הקורונה והופסקה עבודתו בעקבות המשבר‪ ,‬דמי‬
‫האבטלה שלו עד יום ‪ 31.12.2021‬נחשבים כהכנסה מעבודה או ממשלח יד ולא כהכנסה שאינה‬
‫מעבודה‪ ,‬ולכן הביטוח הלאומי אינו מקזז את דמי האבטלה מתוספת התלויים של הנכה בתקופה‬

‫הזו‪.‬‬

‫מענק הסתגלות מיוחד לבני ‪ 67‬ומעלה‬

‫מענק הסתגלות מיוחד ניתן לעובד בן ‪ 67‬ומעלה‪ ,‬שהופסקה עבודתו לחלוטין מכל המעסיקים‪ ,‬לאחר‬
‫‪ 3‬חודשי עבודה לפחות כשכיר‪ ,‬כפוף להכנסתו מפנסיה‪ ,‬עד סוף יוני ‪ .2021‬תיקון ‪ 225‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי האריך את הזכאות למענק עד סוף חודש ספטמבר ‪ ,2021‬במגבלות מסוימות‪.‬‬

‫החל מחודש יולי ‪ 2021‬ישולם מענק הסתגלות רק למובטלים שהיו זכאים למענק בחודש יוני ‪2021‬‬
‫והם מחוסרי עבודה באופן מלא או חלקי בחודש שבו משולם להם המענק‪ .‬המענק משולם אוטומטית‬
‫למי שהגיש בקשה למענק עד סוף יוני ‪ .2021‬חשוב להודיע על החזרה לעבודה כדי שהביטוח הלאומי‬

‫יפסיק לשלם את המענק וכדי למנוע חובות‪.‬‬

‫מענק הסתגלות מיוחד משולם בחודש עבודה חלקי בהתאם למספר הימים שבהם העובד לא עבד‬
‫באותו החודש‪ ,‬גם בחודשים יולי עד ספטמבר ‪.2021‬‬

‫ביום ‪ 24.1.2021‬פרסמה רשות המסים שמענק ההסתגלות המיוחד חייב במס הכנסה ויירשם בדוח‬
‫השנתי בשדה ‪( 194/196‬תקבולים והחזרים חייבי מס מהביטוח הלאומי בגין הכנסה כשכיר‪ ,‬שאינם‬
‫כלולים בטופס ‪ .)126‬אישור על הסכומים ששולמו עבור מענק ההסתגלות המיוחד לצורך דוח האישי‬

‫למס הכנסה ‪ -‬נמצא באתר האישי של כל מבוטח‪.‬‬

‫גמלאות דמי לידה והורות בעקבות הוראות השעה‬
‫בתיקון ‪ 223‬לחוק הביטוח הלאומי נקבעו כללים בהוראת שעה עד יום ‪ 30.6.2021‬למקבלי דמי לידה‬

‫והורות (כולל דמי אימוץ‪ ,‬פונדקאות ומשפחות אומנה)‪.‬‬
‫בתיקון ‪ 225‬לחוק הביטוח הלאומי הוארכו הכללים בשינויים מסוימים בהוראת שעה עד יום‬

‫‪ :31.12.2021‬בסעיף ‪49‬ב לחוק ובתיקון לסעיף ‪(54‬ב)(‪ )2‬לחוק‪.‬‬
‫יום קובע‪ :‬היום שבו הפסיקה מבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שהסתיים בלידה שלגביה מוגשת‬

‫התביעה לדמי הלידה‪.‬‬

‫‪- 65 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הבהרות מהביטוח הלאומי‪:‬‬

‫כאשר ההורה אינו הורה ביולוגי (כמו אימוץ‪ ,‬פונדקאות ואומנה) – את יום הלידה יחליף יום‬ ‫•‬
‫קבלת הילד לחזקתו‪.‬‬
‫•‬
‫אין שינוי בחוק לאב שמתחלף עם האם בחופשת הלידה‪.‬‬ ‫•‬
‫הוראת השעה אינה עוסקת בגמלה לשמירת היריון של עובדת שכירה בחל"ת‪ ,‬כי היא נעדרת‬

‫מהעבודה לרגל החל"ת ולא לרגל שמירת ההיריון‪ ,‬ולכן אינה זכאית לקבל גמלה מחליפת שכר‪.‬‬

‫דמי לידה והורות לעובדת שכירה עד סוף יוני ‪2021‬‬

‫מבוטחת ללא יום קובע ‪ -‬מבוטחת שאין לה יום קובע וילדה מיום ‪ 1.8.2020‬ועד ‪ 30.6.2021‬והייתה‬
‫זכאית לדמי אבטלה עד יום הלידה‪ ,‬זכאית לדמי לידה מיום הלידה‪.‬‬

‫היום הקובע לפי תיקון ‪ 223‬הוא היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד לאחרונה‪ ,‬אם מתקיימים בה‬
‫התנאים שבסעיף‪:‬‬

‫‪ .1‬היא ילדה בתקופה מיום ‪ 1.8.2020‬ועד תום התקופה הקובעת‪.‬‬
‫‪ .2‬היא אינה זכאית לדמי לידה משום שאין לה יום קובע לפי החוק טרום תיקון ‪.223‬‬

‫‪ .3‬היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה‪.‬‬

‫מבוטחת שיש לה יום קובע‪ ,‬אך לא צברה תקופת אכשרה מלאה או חלקית ‪ -‬תשלום חלף דמי‬
‫אבטלה ‪ -‬תיקון ‪ 223‬לחוק הביטוח הלאומי קובע‪ ,‬כי מבוטחת שילדה בתקופה מיום ‪ 1.3.2020‬ועד‬
‫יום ‪ ,30.6.2021‬והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה‪ ,‬תהיה זכאית בתקופה שעד תום‬
‫‪ 15‬שבועות מיום הלידה‪ ,‬לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה‬

‫(אלא אם היא מקבלת בתקופה הזאת דמי לידה)‪.‬‬

‫על פי הפרסום באתר הביטוח הלאומי‪ ,‬אישה שילדה במהלך התקופה מיום ‪ 1.3.2020‬ועד ‪30.6.2021‬‬
‫וקיבלה דמי אבטלה לפני הלידה‪ ,‬ואינה זכאית לדמי לידה מלאים כיוון שלא צברה תקופת אכשרה‬

‫או שצברה תקופת אכשרה חלקית‪ ,‬תקבל תשלום באופן הבא‪:‬‬

‫‪ .1‬מי שלא צברה תקופת אכשרה – תקבל תשלום מיוחד עבור ‪ 15‬שבועות לאחר הלידה‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שצברה תקופת אכשרה חלקית – תקבל דמי לידה עבור ‪ 8‬שבועות ותשלום מיוחד עבור ‪7‬‬

‫שבועות לאחר הלידה‪.‬‬

‫סכום התשלום המיוחד יהיה בגובה דמי האבטלה שהיו מגיעים לה אם לא הייתה יולדת‪.‬‬

‫דמי לידה והורות לעובדת שכירה ‪ 30.6.2021‬עד ‪( 31.12.2021‬סעיף ‪49‬ב לחוק)‬

‫מבוטחת שאין לה יום קובע‪ ,‬ילדה בין ‪ 1.7.2021‬עד ‪ 31.12.2021‬והייתה זכאית לדמי אבטלה ביום‬
‫‪ 30.6.2021‬או קודם לכן‪ ,‬בזמן שהייתה בהיריון שהסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי‬

‫הלידה‪ ,‬תהיה זכאית לדמי לידה לפי התנאים כדלקמן‪:‬‬
‫• היום האחרון שבו שולמו לה דמי אבטלה יהיה היום הקובע‪.‬‬
‫• לעניין חישוב השכר הרגיל של המבוטחת לחישוב דמי הלידה‪ ,‬יראו את היום שבו הפסיקה‬
‫לעבוד לאחרונה‪ ,‬כיום הקובע (השכר בחודשי העבודה שקדמו למועד הפסקת העבודה)‪.‬‬
‫• מספר ימי חופשת הלידה כפוף לחודשי האכשרה שנצברו לפני יום הפסקת קבלת דמי האבטלה‬
‫(במקום לפני יום הפסקת העבודה שקיים בחוק המקורי)‪ ,‬כאשר חודש שבו המבוטחת קיבלה‬

‫דמי אבטלה נכלל בתקופת האכשרה‪:‬‬
‫‪ .1‬אישה שצברה ‪ 10‬חודשים מתוך ‪ 14‬החודשים (או ‪ 15‬חודשים מתוך ‪ )22‬שלפני יום הפסקת‬

‫קבלת דמי האבטלה – תקבל דמי לידה לתקופה של ‪ 15‬שבועות‪.‬‬
‫‪ .2‬אישה שצברה ‪ 6‬חודשים מתוך ‪ 14‬החודשים שלפני יום הפסקת קבלת דמי האבטלה – תקבל‬

‫דמי לידה לתקופה של ‪ 8‬שבועות‪.‬‬

‫‪- 66 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫על פי הכללים הרגילים של השלמת שכר שאינו משקף את השכר הרגיל של היולדת‪ ,‬מעסיק שצמצם‬
‫משרה של עובדת בהיריון או הקטין שכר של עובדת בהיריון בשל משבר הקורונה‪ ,‬הביטוח הלאומי‬

‫מתחשב בכך ומחשב את דמי הלידה בהתאם לשכר הרגיל‪ ,‬כדי שדמי הלידה לא ייפגעו‪.‬‬

‫מענק בסכום של ‪ 18‬ימי זכאות נוספים לדמי הלידה לנשים שילדו בחודשים יולי עד דצמבר ‪2021‬‬
‫(סעיף ‪49‬ב(ג) לחוק הביטוח הלאומי)‬

‫אישה מובטלת שזכאית לדמי לידה בשל הוראת השעה במשבר הקורונה וילדה במחצית השנייה של‬
‫שנת ‪ ,2021‬מקבלת גם מענק בסכום של ‪ 18‬ימי זכאות נוספים לדמי הלידה‪ .‬הביטוח הלאומי פרסם‬
‫שהמענק ישולם לאחר אישור דמי הלידה באופן אוטומטי לחשבון הבנק עד שבועיים מיום הלידה‪,‬‬
‫ואין צורך להגיש תביעה (נשים שילדו בחודשים יולי‪ ,‬אוגוסט ‪ 2021‬קיבלו את המענק עד סוף חודש‬

‫אוגוסט)‪.‬‬

‫המענק משולם לפי תיקון עקיף לתיקון מספר ‪ 6‬בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה‬
‫החדש)(הוראת שעה) שפורסם ברשומות ביום ‪ 5.8.2021‬ונוסף לתיקון מספר ‪ 225‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי‪ .‬לסעיף ‪49‬ב לחוק נוסף סעיף קטן (ג) לפיו‪:‬‬

‫מבוטחת הזכאית לדמי לידה לפי סעיף ‪49‬ב לחוק הביטוח הלאומי תהיה זכאית לתשלום נוסף על‬
‫דמי הלידה בסכום השווה לדמי הלידה ששולמו לה בעד ‪ 18‬ימים‪.‬‬

‫התשלום הנוסף כאמור לא ייחשב הכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי ולעניין כל דין אחר‪.‬‬

‫דמי לידה והורות לעובדת עצמאית (לפי סעיף ‪ 54‬לחוק) בכל שנת ‪2021‬‬

‫יולדת עצמאית שילדה בתקופה מינואר ‪ 2021‬ועד סוף דצמבר ‪ 2021‬תחושב זכאותה לדמי הלידה לפי‬
‫ההכנסה ברבע השנה שקדם ללידה (הביטוח הלאומי פרסם שהחישוב ייעשה על פי הבסיס‬
‫למקדמות)‪ ,‬או ברבע השנה המקביל בשנת ‪ ,2020‬או ברבע השנה המקביל בשנת ‪ ,2019‬כגבוה‬

‫שביניהם‪.‬‬

‫לשכת התעסוקה‬

‫הגמשת התנאים לזכאות לדמי אבטלה למובטל שלא נרשם במועד בלשכת התעסוקה הסתיימה ביום‬
‫‪( 30.6.2021‬החל מחודש אוגוסט ‪ 2020‬ועד ‪ –30.6.2021‬מקסימום ‪ 7‬ימי איחור)‪ .‬החל מיום ‪1.7.2021‬‬
‫– מועד ההתייצבות‪/‬רישום בהתאם להוראות לשכת התעסוקה‪ ,‬הוא המועד לזכאות לדמי האבטלה‪.‬‬

‫החל מיום ‪ 14.3.2021‬לשכות התעסוקה פתוחות‪ .‬כל מי שחייב ברישום בלשכת התעסוקה‪ ,‬חייב‬
‫להגיע ללשכת התעסוקה בתוך ‪ 14‬ימים ממועד הרישום באתר‪ ,‬אחרת המידע לא יעבור לביטוח‬

‫הלאומי ולא ישולמו דמי אבטלה‪.‬‬

‫חשוב להדגיש כי הרישום בלשכת התעסוקה אינו מחליף את חובת הגשת התביעה לדמי אבטלה‬
‫בהפסקת עבודה לראשונה‪ ,‬ועדכון המצב התעסוקתי בלשכת התעסוקה אינו מחליף את העדכון‬

‫בביטוח הלאומי‪.‬‬

‫שינויים לנכים עובדים‬

‫לפי תיקון מספר ‪ 217‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬החל מיום ‪( 1.8.2020‬מהקצבה בעד חודש יולי ‪ )2020‬ועד‬
‫יום ‪ ,30.6.2021‬הסכום שמותר לנכה להרוויח מעבודה בלי שתיפגע הקצבה גדל לסכום של ‪5,300‬‬
‫ש"ח לחודש (שכר המינימום לחודש = ‪ 10,551‬כפול ‪ .)50.23%‬חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני‬
‫חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב ‪ 2021‬ו‪ ,)2022-‬התשפ"ב‪ 2021-‬הפך את הוראת השעה‬

‫לחוק קבוע רטרואקטיבית מיולי ‪ 2021‬ואילך‪.‬‬

‫עד הקצבה בעד חודש יוני ‪ ,2020‬הסכום שמותר היה להרוויח מעבודה ו‪/‬או ממשלח יד היה בסך של‬
‫‪ 3,941‬ש"ח לחודש‪ ,‬בלי שתיפגע קצבת הנכות הכללית המלאה‪.‬‬

‫כדי לממן את ההטבות לנכים בחוק ההתייעלות הכלכלית‪ ,‬הוחלט על הקטנת הזכויות לנכים‬
‫ולעוורים‪ ,‬שאינם נכי צה"ל ואינם נכי פעולות איבה‪ ,‬לפטור ממס לפי סעיף ‪ )5(9‬לפקודת מס הכנסה‪,‬‬

‫החל מיום ‪ 1.1.2022‬ואילך‪.‬‬

‫‪- 67 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫נקבעו הוראות מעבר לנכים קיימים ולמי שיגישו את התביעה לביטוח הלאומי או לוועדה לפטור‬
‫ממס עד ‪.1.12.2021‬‬

‫חיילים משוחררים‬

‫בתיקון עקיף מספר ‪ 221‬לחוק הביטוח הלאומי מיום ‪ 29.12.2020‬נקבע כי חייל שהשתחרר משירות‬
‫סדיר החל מיום ‪ 1.1.2019‬ועד יום ‪ ,31.12.2020‬זכאי לצבור את ששת חודשי העבודה המועדפת תוך ‪3‬‬

‫שנים מיום שחרורו‪.‬‬
‫חייל שהשתחרר בשנת ‪ 2020‬לא צריך לצבור תקופת אכשרה לפני תחילת עבודתו בעבודה מועדפת‬

‫במשך שנתיים מיום שחרורו‪.‬‬

‫ביטוח נפגעי חיסון‬

‫ביום ‪ 4.2.2021‬פורסמו ברשומות תקנות ביטוח נפגעי חיסון (תיקון)‪ ,‬התשפ"א‪ 2021-‬וצו ביטוח נפגעי‬
‫חיסון (שינוי התוספת לחוק)‪ ,‬התשפ"א‪ ,2021-‬שהוסיפו לתקנות את החיסון נגד נגיף הקורונה החדש‪.‬‬

‫מענק חד פעמי‬
‫ביום ‪( 17.11.2020‬תיקון פורסם ביום ‪ )29.11.2020‬פורסם ברשומות הסכם בין הממשלה לביטוח‬
‫הלאומי לפיו ישולם מענק חד פעמי על ידי הביטוח הלאומי בסכום של ‪ 2,000‬ש"ח ליחיד‪ ,‬או ‪2,500‬‬

‫ש"ח למי שיש לו בן זוג שזכאי למענק‪ .‬המענק שולם באופן אוטומטי לחשבון הבנק של הזכאים‪.‬‬
‫המענק שולם למי שקיבל דמי אבטלה ו‪/‬או מענק הסתגלות מיוחד במשך ‪ 100‬ימים בתקופה‬
‫‪ 1.3.2020‬ועד ‪ 31.10.2020‬על פי הקריטריונים שבהסכם‪ ,‬ולעניין מקבלי האבטלה ‪ -‬אם השכר היומי‬
‫הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה היה נמוך מהשכר הממוצע במשק (‪ 10,551‬ש"ח או ‪422‬‬

‫ש"ח ליום)‪.‬‬
‫התייחסות למס הכנסה ולביטוח הלאומי ‪ -‬ההסכם קובע במפורש כי המענק אינו נחשב להכנסה על‬
‫פי כל דין‪ .‬כלומר‪ ,‬פטור ממס‪ ,‬פטור מדמי ביטוח ואינו מובא בחשבון לגמלאות הביטוח הלאומי‬

‫(כולל בבדיקת הכנסות לגמלאות)‪.‬‬

‫מענקים למובטלים בעד השתלבות בשוק התעסוקה לאחר תקופת אבטלה ממושכת‬
‫ביום ‪ 5.8.2021‬פורסמה ברשומות הארכת ההסכם מחודש מרץ ‪ 2021‬בין הממשלה לביטוח הלאומי‬
‫לתשלום מענקים למובטלים שחזרו לעבודה עד יום ‪ 31.7.2021‬לאחר תקופת אבטלה ממושכת‪,‬‬
‫והשכר החדש נמוך מהשכר הקודם שהיה להם לפני שהחלו לקבל דמי אבטלה‪ .‬כיוון שמדובר‬

‫במובטלים שקיבלו דמי אבטלה – המענקים ניתנים למובטלים עד גיל ‪.67‬‬
‫רקע‬

‫ביום ‪ 17.11.2020‬פורסם ברשומות הסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי (תיקון פורסם ביום‬
‫‪ )2.12.2020‬לפיו ישולמו עד ‪ 4‬מענקים חד פעמיים למובטלים שצברו תקופת אבטלה ממושכת‬
‫וחוזרים למעגל התעסוקה במשכורת חדשה (ברוטו) נמוכה מהמשכורת (ברוטו) שלפני תקופת‬

‫האבטלה‪.‬‬
‫ביום ‪ 16.3.2021‬פורסם ברשומות הסכם נוסף שמאריך את המענקים למי שחזרו לעבוד החל מיום‬
‫‪ 1.11.2020‬ועד ‪ ,30.4.2021‬והשכר החדש (ברוטו) נמוך יותר מהשכר הקודם (ברוטו) שהיה להם‪.‬‬
‫אפשר לקבל את המענק למשך ‪ 4‬חודשי העסקה לכל היותר החל מיום החזרה לעבודה ולכל המאוחר‬

‫עד סוף יולי ‪.2021‬‬
‫ביום ‪ 5.8.2021‬פורסם‪ ,‬כאמור‪ ,‬ברשומות ההסכם המעודכן שמאריך את תשלום המענקים עד סוף‬
‫אוקטובר ‪ 2021‬למי שחזרו לעבודה עד יום ‪ ,31.7.2021‬בתנאים שנקבעו‪ .‬אולם‪ ,‬מי שחזר לעבודה‬

‫בחודש יולי ‪ ,2021‬יקבל רק עד ‪ 3‬מענקים‪.‬‬
‫הסבר‬

‫מדובר בשני מסלולים של חזרה לעבודה‪ .‬מי שאינו עומד בתנאי הזכאות של המסלול הראשון‪,‬‬
‫הביטוח הלאומי יבדוק את זכאותו לפי המסלול השני‪ .‬העובד היה אמור לחזור לעבודה עד סוף חודש‬
‫יולי ‪ ,2021‬ותקופת העסקתו היא ‪ 14‬ימים לפחות (לא חייבים להיות רצופים‪ ,‬אך ללא ימים בחל"ת)‬

‫עד יום ‪ ,31.10.2021‬כמפורט בהסכמים ובאתר הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪- 68 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫מטרת המענקים היא לסייע‪ ,‬לתקופה מוגבלת‪ ,‬למובטלים לאחר תקופת אבטלה ממושכת לחזור‬
‫למעגל התעסוקה (אצל המעסיק המקורי או אצל מעסיק חדש)‪ ,‬כאשר ההכנסה הכוללת מעבודה‬

‫וממענק תהיה גבוהה יותר מדמי האבטלה שהמובטל היה מקבל‪ ,‬אילולא חזר לעבוד‪.‬‬

‫המענק נקבע בהתאם לתקופת ההעסקה בכל חודש‪ ,‬כאחוז מדמי האבטלה וכאחוז מהירידה בשכר‪,‬‬
‫כפוף לתקרה‪ .‬מספר ימי העבודה בכל חודש‪ ,‬הטבלאות של סכומי המענק וגם דוגמה‪ ,‬מפורסמים‬

‫באתר הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫תוספת למענק ‪ -‬באבטלה ממושכת יותר‪ ,‬אפשר לקבל תוספת למענק למי שחזרו לעבודה עד סוף‬
‫חודש אפריל ‪.2021‬‬

‫מועדי הגשת הבקשות ‪ -‬על פי אתר הביטוח הלאומי יש להגיש בקשה מקוונת לקבלת המענק‬
‫והתוספת למענק באמצעות אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי עד ‪ 30.9.2021‬למי שחזרו לעבודה‬
‫מיום ‪ 1.11.2020‬ועד ‪ .30.4.2021‬מי שחזרו לעבודה מיום ‪ 1.5.2021‬ועד ‪ 31.7.2021‬יגישו את הבקשה‬

‫למענק עד ‪.31.12.2021‬‬

‫התייחסות למענק לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי ‪-‬‬

‫לפי סעיף ‪ 10‬להסכם ממרץ ‪( 2021‬סעיף ‪ 9‬בהסכם הקודם)‪ ,‬יראו את המענק והתוספת למענק לפי‬
‫ההסכם כהכנסה מעבודה או ממשלח יד לעניין תשלום גמלאות שמשלם הביטוח הלאומי בלבד‪.‬‬
‫לעניין זה הכנסה מעבודה או ממשלח יד היא הכנסה חודשית‪ ,‬בפועל‪ ,‬לפי סעיף ‪ )2( ,)1(2‬או (‪)8‬‬

‫לפקודת מס הכנסה‪ .‬לעניין דין אחר לא יראו את המענק והתוספת למענק כהכנסה‪.‬‬
‫רשות המסים פרסמה בחוברת דע את זכויותיך כי מענק חזרה לעבודה הוא הכנסה שחייבת במס‪.‬‬
‫לשכת רואי חשבון פנתה לרשות המסים לברר אם הכוונה למענק למובטלים בעד השתלבות בשוק‬

‫העבודה‪.‬‬

‫שיפוי ימי בידוד‬
‫המדינה משפה את המעסיקים בעבור חלק מעלות ימי הבידוד של העובדים‪ ,‬בסיוע של הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬שמקבל את הדיווח מהמעסיקים‪ .‬כל ההסברים מפורטים באתר הביטוח הלאומי‪ ,‬כולל‬

‫מועדי הגשת הבקשות‪.‬‬
‫ביום ‪ 5.8.2021‬פורסם ברשומות תיקון מספר ‪ 6‬לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה‬
‫החדש)(הוראת שעה)‪ ,‬שהאריך בשינויים מסויימים את תקופת התשלום לדמי בידוד בעבור תקופות‬
‫בידוד שהתחילו עד ‪ .31.10.2021‬כלומר‪ ,‬למי שהיום הראשון שלו בבידוד היה עד ‪( 31.10.2021‬כולל‬

‫יום זה)‪.‬‬
‫התשלום משולם רק בעבור תקופות בידוד שדווחו למשרד הבריאות בזמן אמת ולפי מועדים קבועים‬

‫בהוראת השעה‪.‬‬
‫יש לשים לב למועדי הגשת הבקשות בהתאם לפרסום באתר הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫מוקד המעסיקים בביטוח הלאומי מטפל גם בפניות המעסיקים לגבי שיפוי בשל ימי בידוד במספר‬

‫טלפון ‪.02-5393722‬‬

‫הקורונה כפגיעה בעבודה‬

‫הביטוח הלאומי פרסם באתר שלו כי מי שיוכיח שנדבק בקורונה תוך כדי ועקב העבודה‪ ,‬יוכר כנפגע‬
‫בעבודה‪ ,‬ופרסם טפסים מיוחדים שיש לצרף לטפסים הרגילים שמגישים בעת תביעה לפגיעה‬

‫בעבודה‪.‬‬

‫זכאות לקצבת נכות כללית לסובלים מסיבוכי הקורונה‬

‫הביטוח הלאומי פרסם באתר שלו‪ ,‬כי מי שסובל מסיבוכי הקורונה‪ ,‬כמו‪ :‬נזק ריאתי וקשיי נשימה‬
‫מתמשכים‪ ,‬עייפות וחולשה כרונית‪ ,‬קשיי ריכוז‪ ,‬פגיעה בלב וכדומה‪ ,‬יכול להיות זכאי לקצבת נכות‬

‫כללית אם כושר העבודה שלו נפגע‪.‬‬

‫תביעה אישית לתגמולי מילואים של עובד שכיר בחל"ת במשבר הקורונה‬
‫כדי להקל על המעסיקים ועל העובדים בזמן משבר הקורונה‪ ,‬משרת במילואים בזמן חל"ת תובע‬

‫תגמול מילואים בתביעה אישית ולא דרך המעסיק‪ ,‬גם בחודשיים המלאים הראשונים של החל"ת‪.‬‬

‫‪- 69 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫מושגי יסוד בחופשה ללא תשלום ובדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה‬

‫מובטל ‪ -‬לפי סעיף ‪ 163‬לחוק הביטוח הלאומי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות‬
‫התעסוקה (להלן‪ :‬לשכת התעסוקה) כמחוסר עבודה והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל‬
‫עבודה אחרת המתאימה לו‪ ,‬ולשכת התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה‪ .‬לעניין הזכאות של‬
‫המובטל לדמי אבטלה של מובטל‪ ,‬נקבעו בחוק הוראות משלימות‪ ,‬למשל השלמת תקופת אכשרה‪,‬‬

‫גיל שאינו עולה על ‪ 67‬ועוד‪.‬‬
‫רישום בלשכת התעסוקה ‪ -‬תנאי בסיסי לזכאות לדמי אבטלה הוא התייצבות בלשכת התעסוקה‬

‫כדי לדרוש עבודה ולהיות זמין לקבל כל "עבודה מתאימה"‪.‬‬
‫מובטל ששוהה בחו"ל ‪ -‬ככלל‪ ,‬כאשר מובטל שוהה בחו"ל הוא אינו זמין לקבל כל עבודה מלשכת‬

‫התעסוקה ולכן אינו בגדר "מובטל" לעניין זכאות לדמי אבטלה‪.‬‬
‫אתר לשכת התעסוקה פרסם כי אדם השוהה בחו"ל והופסקה עבודתו בשל משבר הקורונה ואין‬
‫ביכולתו לשוב חזרה לישראל‪ ,‬יכול להירשם כדורש עבודה בלשכת התעסוקה ולמלא הצהרה‬

‫מיוחדת‪ ,‬שכוללת בין היתר הצהרה כי צומצמה או הפסקה התחבורה האווירית‪.‬‬
‫מובטל ששהה בחו"ל ללא סיבה מוצדקת בתקופת משבר הקורונה וקיבל דמי אבטלה בעודו בחו"ל‬
‫(עד שהתשלום הופסק)‪ ,‬קיבל הודעת ‪ SMS‬מהביטוח הלאומי על הפסקת תשלום דמי האבטלה‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי גיבש כללים ברורים לטיפול במובטלים ששהו בחו"ל וידרוש להחזיר דמי אבטלה‬

‫בהתאם לכללים‪.‬‬
‫תמצית ההוראות (יש לבדוק באתר הביטוח הלאומי)‪ :‬לא יוצרים חוב למובטל ששהה בחו"ל פחות‬
‫מ‪ 30-‬ימים‪ .‬בשהייה בחו"ל שעולה על ‪ 30‬ימים עד ‪ 31.5.2020‬ובתקופה שבין ‪ 23.12.2020‬ועד‬
‫‪ – 31.3.2021‬לא יוצרים חוב‪ .‬מי שאינו עומד בכללים – יקבל דרישה להחזר דמי האבטלה‪ .‬בתנאים‬

‫מסוימים ניתן להגיש בקשה לוועדה לביטול חובות‪.‬‬
‫משמעות חופשה ללא תשלום (חל"ת) ‪ -‬במילים פשוטות‪ ,‬השעיית חוזה עבודה ‪ -‬הפסקת החוזה ללא‬
‫ניתוק של יחסי העבודה לתקופת החופשה‪ .‬ככלל‪ ,‬בחל"ת ביוזמת העובד אין זכאות לדמי אבטלה כי‬

‫העובד יכול לחזור לעבוד אצל המעסיק ולכן אינו דורש עבודה‪.‬‬
‫חל"ת ביוזמת המעסיק (חל"ת כפוי) ‪ -‬כאשר המעסיק מוציא את העובד לחל"ת‪ ,‬העובד אינו יכול‬
‫לעבוד אצל המעסיק שהוציא אותו לחל"ת הכפוי והוא יכול לעבוד במקום אחר (לרבות דרך לשכת‬
‫התעסוקה)‪ .‬חוקי החירום קבעו תנאים מקדמיים לזכאות לדמי אבטלה בזמן חל"ת כפוי בשל משבר‬

‫הקורונה‪ .‬תיקון ‪ 225‬לחוק הביטוח הלאומי קבע כללים ברורים לזכאות לדמי אבטלה בחל"ת‪.‬‬
‫עובדים שנמצאים בחופשה ללא תשלום כי הם מעדיפים להישאר בבית (למשל‪ ,‬כדי לטפל בילדים)‬
‫במקום לעבוד לפי הוראות המעסיק וגם עובדים שנמצאים בבידוד‪ ,‬אינם זכאים לדמי אבטלה‪ ,‬כי‬

‫לא פוטרו‪ ,‬לא הוצאו לחל"ת כפוי והם אינם דורשי עבודה‪.‬‬
‫צמצום משרה‪/‬הפחתת משכורת ‪ -‬צמצום משרה אינו מהווה ניתוק יחסי עבודה או השעיה של יחסי‬

‫העבודה (כמו בחל"ת) והעובד אינו דורש עבודה‪.‬‬
‫עבודה בזמן חל"ת אצל מעסיק אחר ‪ -‬מאפשרת לקבל דמי אבטלה נמוכים יותר עד שלילת דמי‬
‫האבטלה לחלוטין (קיזוז המשכורת מדמי האבטלה‪ ,‬או הקטנת מספר ימי האבטלה באותו החודש)‪.‬‬
‫מורים בשנת שבתון (שנת השתלמות) ‪ -‬הביטוח הלאומי פרסם כי מורים בשנת שבתון (שנת‬
‫השתלמות) אינם זכאים לדמי אבטלה בזמן החל"ת מכיוון שאסור להם לעבוד יותר משליש משרה‪,‬‬

‫ולכן אינם זמינים לכל עבודה שתציע להם לשכת התעסוקה‪.‬‬
‫הפסקת עבודה מרצון ‪ -‬מובטל שהפסיק את עבודתו מרצונו‪ ,‬בלי שהייתה הצדקה לכך‪ ,‬אינו זכאי‬
‫לדמי אבטלה בעבור ‪ 90‬ימים ראשונים מיום הפסקת העבודה‪ .‬החל מיום ‪ 1.7.2021‬אין יותר זכאות‬

‫לדמי אבטלה למובטל שיצא לחל"ת מרצון‪ ,‬גם אם החל"ת היה מוצדק‪ .‬הוא אינו מוגדר כמובטל‪.‬‬
‫מספר ימי האבטלה במשך החודש ‪ -‬המידע על מספר הימים שבהם המובטל היה רשום כדורש‬
‫עבודה בלשכת התעסוקה בכל חודש מגיע לביטוח הלאומי ישירות מלשכת התעסוקה (מפת‬
‫התייצבות)‪ .‬לכן‪ ,‬כל מובטל שזכאי לדמי אבטלה חייב לדווח ללשכת התעסוקה על הפסקת עבודה‬

‫ועל החזרה לעבודה‪ ,‬כדי שלשכת התעסוקה לא תעביר לביטוח הלאומי אישורים שגויים‪.‬‬
‫דמי אבטלה משולמים בעבור כל ימות השבוע למעט ימי שבת‪ .‬כלומר‪ ,‬דמי אבטלה משולמים גם‬

‫בעבור ימי חול המועד וחג שלא חלים בשבת‪.‬‬

‫‪- 70 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫תחילת תקופת האבטלה ‪ -‬יום האבטלה הראשון שבו התמלאו כל התנאים לזכאות לדמי אבטלה‪.‬‬

‫התאריך הקובע ‪ -‬לפי סעיף ‪ 158‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬התאריך הקובע הוא ה‪ 1-‬בחודש שבו‬
‫התחילה תקופת האבטלה‪ ,‬ובלבד שחלפו ‪ 12‬חודשים לפחות מה‪ 1-‬בחודש שבו התחילה תקופת‬
‫האבטלה הקודמת (למעט חריג‪ ,‬כמפורט בחוק‪ ,‬לגבי מובטל שהחל לעסוק במשלח ידו וחזר להיות‬

‫מובטל)‪.‬‬

‫תקופת אכשרה לדמי אבטלה ‪ -‬לזכאות לדמי אבטלה יש לצבור ‪ 12‬חודשי עבודה כעובד שכיר‬
‫(למעט בעל שליטה בחברת מעטים לפי סעיף ‪6‬ב לחוק הביטוח הלאומי)‪ ,‬מתוך ‪ 18‬החודשים לפני‬

‫התאריך הקובע‪ ,‬עם אפשרות להשלמות של חודשים כמפורט בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫בתקופת משבר הקורונה מספיק לצבור ‪ 6‬חודשי עבודה כאמור במקום ‪ 12‬חודשים למי שהופסקה‬
‫העסקתו עד חודש ספטמבר ‪ ,2021‬ו‪ 10-‬חודשים במקום ‪ 12‬חודשים למי שהופסקה העסקתו‬

‫בחודשים אוקטובר עד דצמבר ‪ .2021‬הזכאות לימי אבטלה בתקופת אכשרה מקוצרת היא חלקית‪.‬‬

‫חודשים שבהם שולמו דמי לידה נחשבים לחודשי עבודה בבחינת תקופת אכשרה לדמי אבטלה וגם‬
‫חודשיים ראשונים של חל"ת (כולל חודשיים ראשונים מלאים של הארכת החל"ד) ייחשבו כחודשי‬

‫עבודה לבחינת תקופת אכשרה‪.‬‬

‫תקופת אבטלה‪/‬שנת אבטלה‪/‬שנת זכאות ‪ 12 -‬חודשים רצופים שלאחר התאריך הקובע‪ .‬לא נדרשת‬
‫ממובטל תקופת אכשרה נוספת במשך ‪ 12‬חודשים שלאחר התאריך הקובע‪ ,‬שלגביו השלים את‬

‫תקופת האכשרה‪.‬‬

‫תקופת אבטלה לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי [סעיף ‪179‬ד(‪ )2‬לחוק הביטוח הלאומי] ולפי תיקון‬
‫‪ 225‬לחוק ‪ -‬מובטל שמיום ‪ 1.3.2020‬ועד ‪ 30.6.2021‬הסתיימו ‪ 12‬החודשים מהתאריך הקובע שנקבע‬
‫לגביו (הסתיימה שנת האבטלה שלו בתוך התקופה הקובעת)‪ ,‬ושולמו לו במהלכה דמי אבטלה‬
‫(כלומר‪ ,‬שולמו לו דמי אבטלה בתקופה שהחלה ביום ‪ 1.3.2020‬ובתוך שנת האבטלה של המובטל) –‬
‫אינו מגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה‪ .‬בסעיף ‪179‬יב לחוק נקבע המועד החדש ליום ‪31.12.2021‬‬

‫לבני ‪ 45‬ומעלה שמקבלים ימי אבטלה נוספים‪.‬‬

‫הגדרת "התקופה הקובעת" בהתייחס לשיעור דמי האבטלה ‪ -‬כיוון שבחודש מרץ ‪ 2021‬שיעור‬
‫האבטלה ירד מ‪ - )9.5%( 10%-‬כל המובטלים שסיימו את זכאותם האישית ומקבלים דמי אבטלה‬
‫רק בשל הקורונה (עד ‪ ,)30.6.2021‬וכן אלה שזכאים לקבל דמי אבטלה לפי תקופת אכשרה של חצי‬
‫שנה במקום ‪ 12‬חודשים (עד תום שנת האבטלה)‪ ,‬מקבלים דמי אבטלה בשיעור של ‪ 90%‬בלבד החל‬

‫מיום ‪.26.5.2021‬‬

‫הגדרת "שיעור הבלתי מועסקים החודשי בתקופת הקורונה" ‪ -‬מספר הבלתי מועסקים בתוספת‬
‫מספר המועסקים הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה (כמו‬
‫העובדים שנמצאים בחל"ת כפוי)‪ ,‬מתוך כוח העבודה‪ ,‬לפי הפרסום החודשי בירחון סקר כוח אדם‬

‫של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬

‫מובטל חוזר ‪ -‬הכוונה למובטל שזו תביעה חוזרת שלו לדמי אבטלה‪ .‬אם עברה שנה מיום‬
‫ההתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה והתנאים אינם מאפשרים הארכת התקופה לפי הוראת‬
‫שעה בשל הקורונה‪ ,‬תקופת הזכאות לימי אבטלה של המובטל הסתיימה‪ .‬ככל שהוא עדיין מובטל‬
‫לאחר סיום שנת הזכאות‪ ,‬עליו להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה‪ .‬אם יצבור תקופת אכשרה פעם‬

‫נוספת‪ ,‬יקבל דמי אבטלה‪ ,‬שיחושבו לפי התקופה שקדמה לתאריך הקובע החדש‪.‬‬

‫ההטבה שלפיה לא מפחיתים דמי האבטלה למובטל חוזר שטרם מלאו לו ‪ 40‬שנה‪ ,‬במסגרת ‪ 4‬שנות‬
‫הזכאות הסתיימה ביום ‪ .30.6.2021‬במקום ההקלה הזאת החוק קבע בתיקון קבוע‪ ,‬שלמובטלים‬

‫אלה לא יובאו בחשבון ימי האבטלה הנוספים שקיבלו בשל משבר הקורונה‪.‬‬
‫ההטבה שמבוטח זכאי לדמי אבטלה על אף שבחודש השוטף ובאחד עשר החודשים שלפניו השלים‬
‫את מספר ימי האבטלה ששולל ממנו לקבל דמי אבטלה – הסתיימה ביום ‪ .30.6.2021‬במקום‬
‫ההקלה הזאת החוק קבע בתיקון קבוע‪ ,‬שלמובטלים אלה לא יובאו בחשבון ימי האבטלה הנוספים‬

‫שקיבלו בשל משבר הקורונה‪.‬‬

‫סיום שנת הזכאות ‪ -‬הובהר מהביטוח הלאומי כי היות ושנת הזכאות מסתיימת בסוף החודש ולא‬
‫בתחילת החודש – והתקופה הקובעת מתחילה ביום ‪ ,1.3.2020‬המועד הראשון שהביטוח הלאומי‬

‫מאריך שנת זכאות מאז כניסת החוק לתוקף‪ ,‬בהתייחס לתקופה הקובעת‪ ,‬הוא ‪.31.3.2020‬‬

‫‪- 71 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫תמצית הארכת ימי האבטלה למובטלים לפי התוכנית לסיוע כלכלי עד יום ‪( 30.6.2021‬מבוסס על‬
‫חוזר אבטלה מספר ‪ 1469‬של הביטוח הלאומי מיום ‪)2.8.2020‬‬

‫‪ .1‬מובטל ששנת הזכאות שלו מסתיימת ביום ‪ 31.3.2020‬ואילך ושולמו לו דמי אבטלה לפחות יום‬
‫אחד בתקופה הקובעת‪ ,‬הביטוח הלאומי יאריך את שנת האבטלה שלו עד תום התקופה‬
‫הקובעת‪ ,‬גם אם לא ניצל את מכסת ימי האבטלה עד סוף שנת הזכאות‪ ,‬והוא ימשיך לקבל דמי‬

‫אבטלה‪.‬‬

‫‪ .2‬מובטל ששנת הזכאות שלו מסתיימת ביום ‪ 31.3.2020‬ואילך‪ ,‬ניצל את מכסת ימי האבטלה לפני‬
‫תחילת התקופה הקובעת (לפני ‪ )1.3.2020‬ועבודתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ובתוך‬
‫שנת הזכאות‪ ,‬הביטוח הלאומי יאריך לו את שנת הזכאות עד תום התקופה הקובעת והוא‬

‫ימשיך לקבל דמי אבטלה‪.‬‬

‫‪ .3‬מובטל ששנת האבטלה שלו הסתיימה בחודשים ינואר או פברואר ‪ 2020‬וניצל את ימי האבטלה‬
‫שלו בחודשים אלה‪ ,‬הביטוח הלאומי יאריך את שנת האבטלה שלו עד תום התקופה הקובעת‪.‬‬

‫תשלום דמי האבטלה יהיה מיום ‪ ,1.7.2020‬כפוף לרישום בלשכת התעסוקה בחודש יולי ‪.2020‬‬

‫למען הסר ספק‪ ,‬מובטל ששנת האבטלה שלו הסתיימה בתקופה הקובעת‪ ,‬ניצל את ימי האבטלה‬
‫שלו בינואר או בפברואר ‪ ,2020‬ועבודתו הופסקה בתקופה הקובעת בתוך שנת הזכאות‪ ,‬הביטוח‬
‫הלאומי יאריך לו את שנת האבטלה עד תום התקופה הקובעת והוא יקבל תשלום ממועד‬

‫הפסקת עבודתו (גם אם הפסקת העבודה הייתה לפני יולי ‪.)2020‬‬

‫הבהרות לפרסום בחוזר‪:‬‬

‫‪ .1‬כל מובטל שהתייצב בלשכת התעסוקה כדורש עבודה לראשונה עד חודש ינואר ‪ - 2019‬סיים את‬
‫שנת האבטלה עד ‪ .31.12.2019‬אם הופסקה עבודתו בשל משבר הקורונה – חייב להירשם‬

‫בלשכת התעסוקה ולהגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪ .2‬כל מובטל שהתייצב בלשכת התעסוקה כדורש עבודה לראשונה בחודשים פברואר או מרץ ‪2019‬‬
‫‪ -‬סיים את שנת האבטלה שלו בחודשים ינואר או פברואר ‪ ,2020‬בהתאמה‪ .‬אם סיים את מכסת‬
‫ימי האבטלה שלו עד סוף ‪( 2019‬לא נשארו לו ימי אבטלה בחודשים ינואר או ינואר ופברואר‬
‫‪ ,2020‬בהתאמה)‪ ,‬והופסקה עבודתו בשל משבר הקורונה ‪ -‬חייב להירשם בלשכת התעסוקה‬

‫ולהגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪ .3‬מובטל שהתייצב לראשונה בלשכת התעסוקה כדורש עבודה בחודש פברואר ‪ ,2019‬ניצל את ימי‬
‫האבטלה שנותרו לו בחודש ינואר ‪ 2020‬ולא חזר לעבוד בשל משבר הקורונה ‪ -‬יקבל דמי אבטלה‬
‫החל מיולי ‪ 2020‬כפוף לרישום בלשכת התעסוקה בחודש יולי ‪ ,2020‬ללא הגשת תביעה חדשה‬
‫לדמי אבטלה‪ .‬אם לא נרשם בלשכת התעסוקה בחודש יולי ונרשם בחודש אוגוסט ‪ ,2020‬יקבל‬

‫דמי אבטלה החל מחודש אוגוסט ‪.2020‬‬

‫‪ .4‬מובטל שהתייצב לראשונה בלשכת התעסוקה כדורש עבודה בחודש מרץ ‪ ,2019‬ניצל את יתרת‬
‫ימי האבטלה שנותרו לו בחודשים ינואר או פברואר ‪ 2020‬ולא חזר לעבוד בשל משבר הקורונה ‪-‬‬
‫יקבל דמי אבטלה החל מיולי ‪ 2020‬כפוף לרישום בלשכת התעסוקה בחודש יולי ‪ ,2020‬ללא‬
‫הגשת תביעה חדשה לדמי אבטלה‪ .‬אם לא נרשם בלשכת התעסוקה בחודש יולי ונרשם בחודש‬

‫אוגוסט ‪ ,2020‬יקבל דמי אבטלה החל מחודש אוגוסט ‪.2020‬‬

‫‪ .5‬מובטל שהתייצב לראשונה כדורש עבודה בלשכת התעסוקה החל מחודש אפריל ‪ 2019‬ואילך‬
‫וקיבל דמי אבטלה החל מיום ‪( 1.3.2020‬אפילו עבור יום אבטלה אחד) ‪ -‬ימשיך לקבל דמי‬

‫אבטלה‪ ,‬ללא הגשת תביעה חדשה‪.‬‬

‫‪ .6‬מובטל שהתייצב לראשונה כדורש עבודה בלשכת התעסוקה החל מחודש אפריל ‪ 2019‬ואילך‪,‬‬
‫סיים את ימי האבטלה שלו עד סוף פברואר ‪ ,2020‬אך הופסקה עבודתו החל מיום ‪1.3.2020‬‬
‫ולפני שחלפו ‪ 12‬חודשים מההתייצבות לראשונה (התאריך הקובע) ‪ -‬ימשיך לקבל דמי אבטלה‬

‫ללא הגשת תביעה חדשה (למשל‪ ,‬הוצא לחל"ת כפוי ביום ‪.)15.3.2020‬‬

‫‪ .7‬מובטל שהתייצב לראשונה כדורש עבודה בלשכת התעסוקה החל מחודש אפריל ‪ 2019‬ואילך‪,‬‬
‫סיים את ימי האבטלה שלו עד סוף פברואר ‪ ,2020‬והופסקה עבודתו אחרי שחלפו ‪ 12‬חודשים‬
‫מההתייצבות לראשונה (התאריך הקובע) ‪ -‬חייב להירשם בלשכת התעסוקה ולהגיש תביעה‬

‫חדשה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪- 72 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫סכום דמי האבטלה ‪ -‬דמי האבטלה בחוק המקורי מחושבים כאחוז מממוצע השכר של המובטל‬
‫בששת חודשי העבודה האחרונים שלפני חודש הרישום בלשכת התעסוקה‪ ,‬לפי גיל ותלויים‪ .‬באתר‬

‫הביטוח הלאומי יש מחשבון לחישוב משוער של דמי האבטלה‪.‬‬

‫כל עוד המובטל אינו אמור להגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי – הבסיס לחישוב‬
‫דמי האבטלה אינו מחושב מחדש (גם אם המובטל חזר לעבוד במשכורת גבוהה יותר או נמוכה יותר‬

‫בתוך תקופת האבטלה והופסקה עבודתו פעם נוספת)‪.‬‬

‫מדמי האבטלה הביטוח הלאומי מנכה הכנסות מעבודה‪ ,‬ממשלח יד ומקצבת פרישה מעבודה‪:‬‬

‫• מובטלים שמקבלים פנסיה מוקדמת‪/‬קצבת פרישה מעבודה – הפנסיה מחולקת ל‪ 30-‬ומקוזזת‬
‫מדמי האבטלה ליום‪.‬‬

‫מובטלים עם הכנסות ממשלח יד בתקופת הזכאות לדמי אבטלה (כלומר‪ ,‬העיסוק העצמאי‬ ‫•‬
‫שלהם פתוח בביטוח הלאומי במשך התקופה שבה הם מקבלים דמי אבטלה) – ההכנסה‬
‫הרשומה בביטוח הלאומי כהכנסה ממשלח יד מקוזזת מדמי האבטלה בחישוב של ממוצע יומי‪.‬‬
‫לאחר שתגיע שומת ‪ 2020‬ממס הכנסה לביטוח הלאומי‪ ,‬הקיזוז יחושב מחדש לפי ההכנסה‬

‫בשומה‪.‬‬

‫• לעובד שעבד במקביל בשני מקומות עבודה ופוטר או הוצא לחל"ת כפוי רק ממקום עבודה אחד‬
‫מחשבים את דמי האבטלה לפי המשכורת בשני מקומות העבודה‪ .‬כמו כל עובד שמוצא עבודה‬
‫בתקופת זכאות לדמי אבטלה‪ ,‬הוא יקבל דמי אבטלה‪ ,‬בניכוי המשכורת במקום העבודה שבו‬

‫הוא ממשיך לעבוד‪ ,‬או בניכוי ימי העבודה מימי האבטלה‪ ,‬לפי בחירתו‪ ,‬כפי שמוסבר להלן‪.‬‬

‫מובטל שמוצא עבודה זמנית בתקופת האבטלה אצל מעסיק אחר (למשל‪ ,‬עובד בחל"ת כפוי‬ ‫•‬
‫שמוצא עבודה חדשה כשליח)‪ ,‬נוקט באחת משתי אפשרויות לדווח על העבודה הזו‪:‬‬

‫‪ .1‬המובטל מדווח לביטוח הלאומי בטופס הדיגיטלי על תאריך התחלת העבודה ופרטי‬
‫המעסיק החדש (שאינו מופיע ברישומי הביטוח הלאומי)‪ ,‬כולל מספר תיק ניכויים‪ .‬בדרך‬

‫כלל מדובר במשכורת חודשית‪.‬‬
‫המובטל שולח את תלוש המשכורת (או התלושים) לביטוח הלאומי בכל חודש עבודה‬
‫באמצעות אתר האינטרנט או בפקס (לפי מספר הפקס במחלקת האבטלה בסניף)‪ .‬הביטוח‬

‫הלאומי מנכה את המשכורת מדמי האבטלה‪.‬‬
‫מובטל שעובד בזמן האבטלה בעבודה שמדווחת לפי צו סיווג מבוטחים‪ ,‬מצהיר לביטוח‬

‫הלאומי על העבודה הזאת‪ .‬עדיף לשלוח הצהרה דרך האתר האישי‪.‬‬

‫‪ .2‬המובטל מדווח בכל חודש ללשכת התעסוקה על תאריכי הימים שבהם עבד באותו החודש‪,‬‬
‫ומבקש שלא ירשמו את הימים שבהם עבד כימי אבטלה‪ .‬בדרך כלל מדובר בעבודה יומית‪.‬‬

‫ככל שהמובטל בוחר לעדכן את לשכת התעסוקה בימי העבודה כדי שהם יעבירו לביטוח‬
‫הלאומי אישור אבטלה עם פחות ימי אבטלה‪ ,‬הוא יכול להעלות לאתר הביטוח הלאומי‬

‫מכתב הסבר במקום את תלושי המשכורת‪.‬‬

‫להלן הודעה באתר הביטוח הלאומי למובטלים‪" :‬אם במהלך תקופת הזכאות לדמי אבטלה תקבלו‬
‫הצעת עבודה מזדמנת ותבצעו אותה – חובתכם להודיע על תאריכי העבודה (בהם למעשה אינכם‬
‫מובטלים) לביטוח הלאומי או לשירות התעסוקה‪ :‬אם תודיעו לביטוח הלאומי – סכום ההכנסה‬
‫ינוכה מסך דמי האבטלה המגיעים לכם‪ ,‬ואם תודיעו לשירות התעסוקה – בקשו שלא ירשמו אתכם‬

‫כדורשי תעסוקה בתאריכים הספציפיים שבהם עבדתם"‪.‬‬

‫מענק למובטל שעובד בשכר נמוך ‪ -‬מובטל שעובד ‪ 25‬ימים לפחות בעבודה שהחל לעבוד בה לאחר‬
‫שהחל להיות מובטל‪ ,‬ב‪ 50%-‬משרה ובשכר יומי נמוך מדמי האבטלה ליום‪ ,‬יכול להגיש לביטוח‬
‫הלאומי תביעה למענק למובטל העובד בשכר נמוך‪ .‬לא ניתן לקבל גם מענק למובטל שעובד בשכר‬

‫נמוך וגם מענק חזרה לעבודה למובטלים במשך תקופה ממושכת‪.‬‬

‫‪- 73 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫אישור שנתי למס הכנסה לשנת ‪ – 2020‬תקבולי אבטלה‬

‫האישור השנתי למס הכנסה כולל את תקבולי דמי האבטלה שהעובד קיבל בשנת ‪ 2020‬ואת המס‬
‫שנוכה מהם‪ .‬המייצג יכול להוציא את האישור מאתר המייצגים והעובד יכול להוציא את האישור‬

‫מהאתר האישי שלו‪.‬‬

‫חשוב להבהיר כי האישור שהעובד רואה באתר האישי ששמו‪ :‬אישור תקבולי אבטלה לשנת ‪– 2020‬‬
‫מרכז את כל התשלומים שהעובד קיבל עבור שנת ‪.2020‬‬

‫היתר מתוקף חוק עבודת נשים‬
‫המעסיק אמור לקבל היתר ממשרד העבודה כשהוא מפסיק עבודה של עובדים מוגנים לפי חוק‬
‫עבודת נשים‪ .‬לא ניתן היתר למועד שקודם לפנייה של המעסיק‪ .‬קבלת ההיתר אינה הליך אוטומטי‪.‬‬

‫משרד העבודה בודק את עמדת העובדים ואת מצב העסק לפני קבלת ההחלטה לתת את ההיתר‪.‬‬
‫אם תוקף ההיתר הסתיים‪ ,‬על המעסיק לפנות שוב למשרד העבודה או להחזיר את העובדים‬

‫לעבודה‪.‬‬
‫מינהל ההסדרה והאכיפה מטעם משרד העבודה פועל לאכוף מקרים שבהם הופסקה עבודת עובדים‬

‫שמוגנים מתוקף חוק עבודת נשים‪ ,‬ובמיוחד למעסיקים שהוגשה תלונה נגדם‪.‬‬

‫תיקון ‪ 62‬לחוק עבודת נשים (תיקון עקיף לתיקון ‪ – )225‬סעיף ‪(3‬א) בחוק מאריך עד סוף שנת ‪2021‬‬
‫את הוראת השעה בחוק עבודת נשים‪ ,‬לפיה תקופת החל"ת לא תובא בחשבון במניין הימים שבהם‬

‫עובדת מוגנת מפני פיטורים לפי חוק עבודת נשים‪.‬‬

‫הדיווח לביטוח הלאומי על שינוי במצב התעסוקתי של העובד‬
‫כל שינוי במצב התעסוקתי משפיע על זכאות העובד לדמי אבטלה או למענק הסתגלות מיוחד‪.‬‬
‫האחריות לעדכון השינויים התעסוקתיים מוטלת על העובד‪ ,‬כי הוא מקבל את הגמלה‪/‬המענק‪.‬‬

‫בהפסקת עבודה – הדיווח הוא על יום העבודה האחרון שלפני הפסקת העבודה‪.‬‬
‫בחזרה לעבודה – הדיווח הוא על יום העבודה הראשון לאחר החזרה לעבודה בפעם האחרונה‪.‬‬

‫עובד יכול לצפות בטופס דיגיטלי באתר הביטוח הלאומי על דיווחי המעסיק‪ ,‬לראות אם מצבו‬
‫התעסוקתי מעודכן ולעדכן על הפסקת העבודה (כולל חל"ת‪ ,‬פיטורים או התפטרות) ועל חזרה‬
‫לעבודה (יש טפסים דיגיטליים לפי גיל הזכאי‪ :‬עד גיל ‪ 67‬לדמי אבטלה ומעל גיל ‪ 67‬למענק הסתגלות‬

‫מיוחד)‪.‬‬
‫מובטלים שעובדים בתקופת האבטלה כנותני שירות הכלולים בצו סיווג מבוטחים‪ ,‬חייבים להצהיר‬

‫לביטוח הלאומי על ההכנסות בתקופת קבלת דמי אבטלה (לא ניתן לעדכן בטופס הדיגיטלי)‪.‬‬
‫המובטלים שמקבלים דמי אבטלה חייבים להודיע ללשכת התעסוקה על השינוי התעסוקתי בטופס‬
‫מקוון באתר לשכת התעסוקה‪ ,‬למעט אלה שהמעסיק מודיע על השינוי התעסוקתי גם ללשכת‬

‫התעסוקה וגם לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫החל מיום ‪ - 1.7.2021‬עובד שהמעסיק מוציא אותו לחל"ת כפוי (ביוזמת המעסיק) מיום ‪1.7.2021‬‬
‫שתובע דמי אבטלה‪ ,‬חייב לצרף לתביעה את אישור המעסיק על ההוצאה לחל"ת כפוי‪ ,‬שכולל גם את‬
‫תקופת החל"ת הצפויה ומידע על ימי החופשה הצבורים אצל המעסיק‪ .‬תקופת חל"ת קצרה מ‪30-‬‬

‫ימים רצופים אינה מזכה בדמי אבטלה‪ .‬ימי חופשה צבורים דוחים את קבלת דמי האבטלה‪.‬‬

‫מוקד תמיכה למעסיקים לדיווחים בעבור עובדים במשבר הקורונה‬
‫המעסיקים מדווחים על השינוי התעסוקתי של העובדים במסגרת הדיווח החודשי‪.‬‬
‫החל מחודש מאי ‪ 2021‬מעסיקים שמעסיקים ‪ 180‬עובדים ומעלה מדווחים על פרטי כל העובדים מדי‬
‫חודש בטופס ‪ 100‬חודשי פרטני מקוון כולל על הפסקת העבודה של כל עובד לרבות הסיבה‪.‬‬

‫‪- 74 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫החל ממשכורת חודש אוקטובר ‪ 2021‬כל המעסיקים אמורים לדווח לביטוח הלאומי על פרטי כל‬
‫העובדים בטופס ‪ 100‬חודשי פרטני מקוון כאמור‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי הקים מוקד תמיכה למעסיקים לבירורים בכל הקשור לדיווחי המעסיקים לביטוח‬
‫הלאומי בקשר עם תביעות עובדים במשבר הקורונה ודיווח טופס ‪ 102‬וטופס ‪ 100‬חודשי פרטני‬

‫מקוון‪.‬‬

‫המוקד פועל בימים ראשון עד חמישי בשעות הבוקר‪ ,‬במספר טלפון ‪.02-5393722‬‬

‫אין לפנות למוקד בשאלות שאינן קשורות לדיווחי המעסיקים לעיל ואין לפנות למוקד בכל הקשור‬
‫לדמי האבטלה ולמענק הסתגלות מיוחד‪.‬‬

‫הפסקת עבודה של עובד לאחר חל"ת כפוי (העובד מקבל דמי אבטלה)‬
‫חובות עובד שפוטר או התפטר לאחר חל"ת כפוי והוא זכאי לדמי אבטלה ‪ -‬כאשר העובד מפוטר או‬
‫מתפטר לאחר תקופה של חל"ת כפוי‪ ,‬העובד מדווח ללשכת התעסוקה ולביטוח הלאומי על שני‬

‫תאריכים‪:‬‬
‫‪ .1‬תאריך החזרה לעבודה בסיום החל"ת (לא ניתן לדווח בטופס הדיגיטלי על תאריך עתידי בשדה‬

‫זה)‪.‬‬
‫‪ .2‬תאריך הפיטורים (ניתוק יחסי העבודה) או הפסקת העבודה בשל הפיטורים (בטופס הדיגיטלי‬
‫הוא היום האחרון שבו שולם לעובד שכר‪ ,‬בתום ההודעה המוקדמת‪ .‬תאריך זה יכול להיות‬

‫תאריך עתידי)‪.‬‬
‫הפער בין שני התאריכים נובע מימי העבודה לצורך עריכת שימוע‪ ,‬למשל‪ ,‬וימי ההודעה המוקדמת‬
‫שהיו בפועל‪ ,‬או ימים שכלולים בפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת חוקית‪ .‬הביטוח הלאומי מסר‬

‫שעובד יכול לדווח שלא קיבל הודעה מוקדמת‪.‬‬
‫העובד בודק באתר הדיגיטלי של הביטוח הלאומי אם המידע האמור מעודכן‪ ,‬ואם לא מעודכן‪ ,‬הוא‬

‫מעדכן את המצב התעסוקתי אצל כל המעסיקים‪.‬‬
‫העובד שולח למחלקת האבטלה דרך האתר את מכתב המעסיק על סיום העבודה‪ .‬המעסיק אמור‬
‫לציין במכתב את התקופה שבעדה שולם פיצוי בשל הודעה מוקדמת‪ ,‬או שלא שולם פיצוי בשל‬

‫הודעה מוקדמת‪.‬‬
‫חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ ,‬תשס"א‪ - 2001-‬לפי סעיף ‪ 2‬לחוק הודעה מוקדמת‪,‬‬
‫המעסיק שמפטר את העובד וגם העובד שמתפטר חייבים לתת הודעה מוקדמת בכתב‪ .‬יש לציין‬

‫בהודעה את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות‪.‬‬
‫לפי סעיפים ‪ 3‬ו‪ 4-‬לחוק זה‪ ,‬כל פיטורים או התפטרות מחייבים מתן הודעה מוקדמת‪ ,‬החל מיום‬

‫אחד ועד חודש ימים‪ ,‬לפי פרק הזמן שבו הועסק העובד‪.‬‬
‫אם יחסי העבודה נותקו מיד ביוזמת המעסיק‪ ,‬המעסיק אמור לשלם על פי החוק פיצוי בשל אי מתן‬

‫הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת)‪.‬‬
‫שלילת דמי אבטלה בתקופת ההודעה המוקדמת ‪ -‬תקופת ההודעה המוקדמת או התקופה שבעדה‬
‫שולם הפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת שוללים זכאות לדמי אבטלה‪ ,‬בהתאם לצו הביטוח‬

‫הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)‪ ,‬התשמ"א‪.1981-‬‬
‫כשיש ריבוי מעסיקים‪ ,‬הביטוח הלאומי מסר כי לא ישלול את הזכאות לדמי אבטלה של העובד‬
‫שפוטר ממעסיק אחד (או יותר‪ ,‬אך לא פוטר מכל המעסיקים)‪ ,‬אלא ינכה את סכום ההודעה‬
‫המוקדמת מדמי האבטלה‪ .‬העובד אמור להעביר לביטוח הלאומי את האישור מהמעסיק על סכום‬

‫ההודעה המוקדמת‪.‬‬
‫תשלום דמי ביטוח בשל פיצויים ובשל ההודעה המוקדמת ‪ -‬חוזר מעסיקים ‪ 1479‬מיום ‪21.2.2019‬‬
‫מפרט את המצבים שבהם תשלומים סבירים המשולמים לעובד תוך כדי ועקב ניתוק מוחלט של‬

‫יחסי העבודה פטורים מתשלום דמי הביטוח (כמו למשל פיצויי פיטורים סבירים ופדיון חופשה)‪.‬‬
‫תשלום פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח (חלק עובד וחלק‬

‫מעסיק)‪ ,‬ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם‪.‬‬

‫‪- 75 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫התפטרות מסיבה לא מוצדקת ‪ -‬לעובד שמתפטר ללא סיבה מוצדקת יש ‪ 90‬ימי שלילה של דמי‬
‫אבטלה‪ ,‬למעט במקרים חריגים של ריבוי מעסיקים לאותו העובד‪ ,‬כשהעובד התפטר רק מחלק‬

‫מהעבודות (הביטוח הלאומי מפחית את סכום ההודעה המוקדמת מדמי האבטלה)‪.‬‬

‫התפטרות מסיבה מוצדקת ‪ -‬סיבה מוצדקת להתפטרות אינה שוללת דמי אבטלה במשך ‪ 90‬ימים‬
‫ראשונים‪ .‬סיבה מוצדקת להתפטרות היא‪ ,‬למשל‪ ,‬הרעה מוחשית בתנאי העבודה (פסק דין לדוגמה‬
‫בבית הדין הארצי לעבודה‪ :‬מיום ‪ 21.2.2005‬בעניין גליה פיליפוביץ‪ ,‬ע"ע ‪ ,)000010/03‬סיום חוזה‬

‫העסקה‪ ,‬נסיבות במקום העבודה שלא מאפשרות להמשיך בעבודה ועוד‪.‬‬

‫עובד שהתפטר מסיבה מוצדקת לאחר תקופת חל"ת שבה היה זכאי לדמי אבטלה‪ ,‬והמעסיק לא‬
‫דרש ממנו להשלים ימי הודעה מוקדמת‪ ,‬ימשיך לקבל דמי אבטלה ברציפות‪.‬‬

‫הדיווח של המעסיק ‪ -‬טופס ‪ 100‬חודשי מקוון פרטני כולל את מועדי הפסקת העבודה של העובדים‬
‫ואת סיבת הפסקת העבודה ומידע על תשלום חלף הודעה מוקדמת‪.‬‬

‫להלן הסברים לדיווח של המעסיק‪:‬‬
‫• כאשר העובד פוטר ותקופת ההודעה המוקדמת ניתנה לעובד לפני ניתוק יחסי העבודה ‪ -‬תאריך‬

‫הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה‪.‬‬
‫• כאשר העובד פוטר והמעסיק משלם חלף הודעה מוקדמת (פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת) ‪-‬‬
‫תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון שבעדו ניתן הפיצוי‪ ,‬אך לא יותר מ‪ 30-‬ימים לפי‬

‫החוק‪.‬‬
‫• כאשר העובד התפטר ‪ -‬תאריך הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה‪.‬‬

‫‪- 76 -‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫סוגיות הקשורות למעסיקים ולשכירים‬

‫מבוטח שכיר בביטוח הלאומי‬

‫קיימת חשיבות רבה לבחינה של מעמד העובד השכיר בביטוח הלאומי לאור הזכויות שמעניק החוק לשכירים‪.‬‬
‫מומלץ לשים לב למבחנים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‬
‫שהתקין הביטוח הלאומי‪ ,‬כיוון שמעמד המבוטח השכיר נבחן בעת הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי‬

‫המעסיק‪.‬‬
‫בחודש אפריל ‪ 2021‬פרסם בית הדין הארצי לעבודה פסקי דין בנושאי ההכרה ביחסי העבודה בדיעבד (מוכר בשם‬
‫פס"ד כותה)‪ .‬בית הדין הארצי קובע שיש לבחון בדיעבד קיום יחסי עובד ומעסיק‪ ,‬לבחון את המשמעות הכספית‬

‫ולבסוף אם יש לחייב את המעסיק בפיצוי בלתי ממוני (ניתן לראשונה)‪.‬‬
‫ביום ‪ 8.10.2021‬פורסם פסק דין בבית הדין האזורי בעניין גיא נוי (ב"ל ‪ )31496-12-18‬שקיבל תביעה של מנופאי‬
‫להכיר בתאונה שעבר כתאונה בעבודה‪ .‬בית הדין קבע כי העובדה שאף מעסיק לא דיווח על העובד כעובד שכיר‬
‫בביטוח הלאומי במועד התאונה‪ ,‬אין בה כדי להעיד על כך שבמועד האירוע לא היה כזה‪ ,‬והיא אינה אמורה לשלול‬

‫ממנו זכאות להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה‪.‬‬

‫הגדרת "עובד"‬
‫הגדרת "עובד" כוללת את הסוגים העיקריים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה (לרבות בני משפחה על פי ההגדרה שבסעיף ‪1‬‬

‫בחוק)‪.‬‬
‫‪ .2‬עובד‪ ,‬המועסק כעצמאי אך נחשב לעובד שכיר כלפי הביטוח הלאומי בלבד‪ ,‬בהתאם לצו הביטוח הלאומי‬

‫בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‪ ,‬בהתקיים התנאים הקבועים בצו‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬עובד ניקיון‪ ,‬חצרן‪ ,‬מורה‪ ,‬מרצה‪ ,‬מדריך‪ ,‬אמן‪ ,‬שחקן‪ ,‬עובד במה‪ ,‬מורה דרך‪ ,‬ספורטאי ועוד סוגי‬

‫מבוטחים‪ ,‬בתנאים שנקבעו בצו האמור‪.‬‬
‫‪ .3‬לעניין תשלום דמי ביטוח רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק‪ ,‬או בהחלטת הכנסת או על פיה‪ ,‬ואת‬

‫החייב בתשלום השכר רואים כמעסיקו (סעיף ‪ 334‬לחוק הביטוח הלאומי)‪.‬‬
‫‪ .4‬אחרים‪.‬‬

‫המבחנים "המסורתיים" לקביעת יחסי עבודה‬
‫המבחנים לקביעת יחסי העבודה התפתחו במהלך השנים‪.‬‬
‫בית הדין נוקט ב"מבחן המעורב"‪ ,‬כלומר‪ ,‬בוחן את משקלם של כמה מבחנים שהחשוב ביותר מביניהם הוא‬
‫"מבחן ההשתלבות"‪ .‬בעבר‪ ,‬מי שהיו בידיו השליטה והפיקוח היה המעסיק‪ ,‬ויתר המבחנים היו חשובים פחות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬חלה התפתחות רבה במבנה ההעסקה‪ .‬עובדים רבים עובדים מהבית או דרך חברות העסקה‪ ,‬קשה לפקח‬
‫עליהם‪ ,‬כלי העבודה שייכים להם‪ ,‬שעות העבודה אינן מוגדרות ובכל זאת הפסיקה מכירה בהם כעובדים‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר‪ ,‬אינה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬תנאי מספיק‬
‫לכך שמתקיימים יחסי עבודה‪ .‬כאשר מתקיימים יחסי עבודה‪ ,‬המעסיק חייב לפרט את רכיבי המשכורת בתלוש‬

‫השכר ולדווח כחוק על העובד‪.‬‬
‫פסק דין בבית הדין האזורי בעניין חברות "חשבונית"‬
‫ביום ‪ 21.4.2020‬דחה בית הדין האזורי את תביעתו של דן דיאמנט (‪ )18084-10-17‬כנגד החלטת הביטוח הלאומי‬
‫לראות בו "עצמאי"‪ ,‬למרות שלא נרשם ככזה ולמרות שתמורת עבודתו שולמה לו באמצעות תלושי שכר שהפיקה‬

‫חברה בשם "החשבונית של השכיר"‪.‬‬
‫עולה מדברי הצדדים כי מטרת ההתקשרות בין המבוטח לחברה הייתה לצורכי רישום והתחשבנות מול הרשויות‪,‬‬
‫כיוון שהמבוטח העדיף להיות שכיר‪ .‬אין מדובר בהתקשרות שבבסיסה עבודה עבור המעסיק‪ ,‬החברה (המבוטח‬
‫רצה לתת שירות לחברה מסויימת ובעל החברה לא היה מוכן לעבוד איתו כשכיר ולכן פנה לחברת "החשבונית של‬

‫השכיר")‪.‬‬
‫בית הדין מזכיר פסיקה של בית הדין הארצי בעניין ייעול שכיר בע"מ מיום ‪ )13632-06-13( 23.6.2014‬שקבע שאין‬
‫להכיר במודל תעסוקה בו הקשר היחיד שבין העובדים לבין החברות התובעות‪ ,‬הוא רישום גרידא במסמכי‬

‫החברות התובעות והעברת הניכויים לשלטונות המס בגין אותם עובדים כמערכת יחסים של עובד‪-‬מעסיק‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫התייחסות בית הדין האזורי להעסקת בן אצל האב כ"צינור" להעברת כספים מהלקוח לבן‬
‫ביום ‪ 6.7.2021‬דחה בית הדין האזורי (ב"ל ‪ )13858-11-19‬את תביעתם של זוהר סורוצקי (האב) ויקיר סורוצקי‬
‫(הבן) וקבע כי הבן אינו עונה להגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬ולכן המעסיק (האב) אינו זכאי להחזר‬

‫תגמולי המילואים מהביטוח הלאומי‪.‬‬
‫בית הדין קיבל את עמדת הביטוח הלאומי‪ ,‬שהבן נתן שירות ללקוח של העסק כעובד עצמאי‪ ,‬ללא קשר לעסק‬

‫האב‪ ,‬והעסק שימש רק כ"צינור" להעברת כספים מהלקוח לבן‪ .‬לכן הבן אינו עונה על הגדרת "עובד" בחוק‪.‬‬

‫חוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז‪1987-‬‬

‫חוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז‪ 1987-‬ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים)‪ ,‬התשמ"ח‪ 1987-‬קובעים שלכל עובד‬
‫מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק‪.‬‬

‫שכר המינימום יכול להיות לשעה‪ ,‬ליום או לחודש‪ ,‬ואינו כולל שעות נוספות‪ ,‬תוספת ותק‪ ,‬החזרי הוצאות‪,‬‬
‫מענקים על בסיס שנתי ועוד‪ .‬שכר המינימום כולל רכיבי שכר קבועים המפורטים בחוק שכר מינימום ותלוי גם‬

‫בחלקיות המשרה‪.‬‬
‫החל ממשכורת חודש דצמבר ‪ 2017‬שכר המינימום הוא ‪ 5,300‬ש"ח לחודש‪.‬‬
‫שכר המינימום לנוער נמוך יותר וכך גם שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת (אנשים עם מוגבלויות)‪.‬‬

‫שכר מינימום בחוק הביטוח הלאומי‬
‫סעיף ‪(348‬ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהכנסתו אינה מגיעה לסכום ההכנסה המזערית כאמור‬

‫לגביו בלוח י"א‪ ,‬ישתלמו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היא הסכום המזערי האמור‪.‬‬
‫לוח י"א קובע לגבי עובד שכיר כי ההכנסה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר מינימום של‬
‫החודש הראשון ברבעון‪ .‬כלומר‪ ,‬יש התאמה בין משכורת מינימום לפי חוקי עבודה‪ ,‬למשכורת מינימום לפי חוק‬

‫הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר‪.‬‬

‫אחריות המעסיק לדיווח ולתשלום דמי הביטוח ותיקון סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי‬

‫סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי מאפשר לביטוח הלאומי לגבות ממעסיק שלא נרשם‪ ,‬שלא דיווח על עובדיו או‬
‫שלא שילם דמי ביטוח בעדם‪ ,‬וקרה מקרה המזכה בגמלה לפני הסדרת הדיווח והתשלום‪ ,‬את היוון הגמלאות‬
‫העתידיות בכסף שהביטוח הלאומי שילם וישלם לעובד‪ ,‬ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שהזכאי קיבל‬

‫בקשר לאותו המקרה‪.‬‬

‫הגבייה לפי סעיף ‪ 369‬לחוק היא נוסף על גביית דמי הביטוח שלא שולמו‪ ,‬כולל חלק העובד (מגולם) יחד עם‬
‫הצמדה וקנסות‪ .‬סעיף ‪ 369‬לא הגביל את הביטוח הלאומי בסוג הגמלה שבגינה הוא רשאי לתבוע את ההחזר‪.‬‬

‫לאי דיווח על עובד ו‪/‬או אי תשלום דמי ביטוח יש גם היבטים פליליים לפי סעיף ‪ 398‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי תוקן במסגרת חוק ההסדרים לשנת ‪ 2017‬בתוקף מיולי ‪ 2017‬בנוגע למקרה‬
‫המזכה בגמלה שקרה במועד זה ואילך‪.‬‬

‫בסעיף המתוקן הוגבל בתקרה הסכום המרבי שהביטוח הלאומי רשאי לגבות מהמעסיק‪ ,‬כך שהחיוב יהיה אמנם‬
‫לפי סכום הגמלה המהוון‪ ,‬אך לא יותר מסכום מרבי לפי שלוש מדרגות בהתאם למשך ביצוע העבירה‪ .‬הסכום‬
‫המרבי האמור לא יעלה על ‪ 20‬פעמים השכר הממוצע במשק (בשנים ‪ 2020‬ו‪ 211,020 – 2021-‬ש"ח) בעבור אי‬

‫רישום או אי תשלום לתקופה שעולה על ‪ 12‬חודשים‪.‬‬

‫בסעיף מודגש כי הביטוח הלאומי חייב למצות את זכותו לתבוע שיפוי מכוח סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח הלאומי לפני‬
‫הפעלת סעיף ‪ 369‬לחוק‪ .‬סעיף ‪ 369‬יחול על חלק מהסכום שלא נגבה לפי סעיף ‪ 328‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי ממנה פקיד גבייה ראשי‪ ,‬בכיר‪ ,‬שמוסמך לחייב את המעסיק לפי הסעיף‪ ,‬וחייב לשלוח למעסיק‬
‫הודעה בדואר רשום על הכוונה לחייב אותו במסגרת הסעיף‪ .‬ההודעה כוללת את כל הפרטים לפי הסעיף ומודיעה‬

‫למעסיק בדבר זכותו לטעון את טענותיו בכתב‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫אם המעסיק אינו טוען את טענותיו בתוך ‪ 45‬ימים מהמועד שבו נמסרה לו הודעת החיוב‪ ,‬ההודעה הופכת לדרישת‬

‫תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור‪.‬‬

‫לפקיד הגבייה הראשי ניתנת הזכות להחליט אם לחייב את המעסיק‪ ,‬ולעניין סכום החיוב‪ ,‬אם לחייב אותו לבדו‬
‫או לחלק את החיוב בינו ובין מעסיקים נוספים‪ ,‬שגם הם לא דיווחו ו‪/‬או לא שילמו את דמי הביטוח בגין העובד‪.‬‬

‫על גביית החוב יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)‪ .‬פיגור בתשלום החוב של יותר מ‪ 30-‬ימים מיום מסירת‬
‫דרישת התשלום יכלול הפרשי הצמדה‪ .‬אפשר להגיש תובענה לבית הדין לעבודה על קביעת החיוב לפי סעיף ‪369‬‬

‫לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫דוח מבקר המדינה מזכיר לביטוח הלאומי את זכותו לתבוע השבת גמלאות ממעסיק שלא דיווח או לא שילם דמי‬

‫ביטוח בעד עובדו (לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי)‪.‬‬
‫בפסק דין רפאל חיון נ' הביטוח הלאומי (ב"ל ‪ 57285-07-13‬מיום ‪ )24.12.2015‬הגדיל בית הדין את בסיס השכר‬
‫הרבע שנתי שלפיו שולמו למבוטח גמלאות בגין תאונה בעבודה‪ ,‬כיוון שהמעסיק לא דיווח לביטוח הלאומי על‬

‫שכרו האמיתי של המבוטח‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי הוסיף את המעסיק כצד ג' לתביעה ובית הדין קבע כי צד ג' ישלם לביטוח הלאומי את השלמת‬
‫דמי הביטוח לשכר המתוקן ואת הסכומים העתידיים אשר נדרש הביטוח הלאומי לשלם למבוטח בהתאם לשכרו‬

‫המתוקן‪.‬‬

‫שמירת נתוני שכר על ידי המעסיק‬
‫על פי האיגרת שפרסם הביטוח הלאומי למעסיק בינואר ‪ ,2020‬המעסיק חייב לשמור נתוני שכר עבודה עד ‪ 7‬שנים‬

‫לאחור‪ .‬במעבר מתוכנת שכר לאחרת על המעסיק לדאוג להעברת נתוני השכר עד ‪ 7‬שנים לאחור‪.‬‬

‫דיווח מרוכז‬
‫אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי‪ .‬יש לפרט את התשלום ולהכניסו בחלק ב' של טופס‬
‫‪ 126‬כרשומה נוספת לעובד‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪ .‬דיווח מרוכז כאמור גורם לכך שתלושי השכר שנמסרים‬
‫לעובדים אינם כוללים את כל רכיבי השכר (עבירה לפי חוק הגנת השכר‪ ,‬התשי"ח‪ .)1958-‬כתוצאה מכך הביטוח‬
‫הלאומי אינו יכול למצות עם תובעי הגמלאות את כל זכויותיהם‪ ,‬ואינו משלם גמלאות בשל הטבות אלה (ברשות‬

‫המסים קיימת הוראה דומה)‪.‬‬
‫דוגמה לאי מיצוי זכויות בשל שיהוי בהגשת תביעה לתוספת גמלה בשל הטבת חשמל חינם (ששולמו בגינה דמי‬
‫ביטוח בגילום קיבוצי) מצויה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניינם של שני עובדי חברת החשמל (מיום‬

‫‪.)45521-09-11 ,45477-09-11 ,13.8.2014‬‬

‫קריאת מצב חשבון של מעסיק‬
‫להלן כמה נקודות חשובות הקשורות למצב חשבון של המעסיק בביטוח הלאומי‪:‬‬
‫‪ .1‬בהתאם לסעיף ‪(353‬א) לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬מועד תשלום דמי הביטוח יהיה לגבי עובד שכיר – היום ה‪15-‬‬

‫בחודש שאחרי תקופת התשלום (למעט אם השר קבע מועד אחר)‪.‬‬
‫‪ .2‬דחייה במועדים לפי סעיף ‪(353‬ב) לחוק הביטוח הלאומי חייבת להיות אם בחמשת הימים שקדמו למועד‬

‫האמור היו ‪ 3‬ימי מנוחה לפחות והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף‪.‬‬
‫‪ .3‬חיוב דמי הביטוח נרשם בחשבון המעסיק ביום התשלום לפי סעיף ‪ 353‬לחוק‪ .‬בדרך כלל בתאריך ‪ 15‬בחודש‬

‫בעד העבודה בחודש שקדם‪ .‬אם אין דיווח – נוצרת קביעה בהיעדר דוח‪.‬‬
‫‪ .4‬מול כל חיוב אמור להיות זיכוי‪.‬‬

‫‪ .5‬תשלום שבוצע לאחר המועד החוקי‪ ,‬כולל הפרשי הצמדה וקנסות לפי סעיף ‪ 364‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ .6‬דין קנס והפרשי הצמדה כדין דמי ביטוח כמפורט בסעיף ‪(364‬ג) לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪ .7‬קנס והפרשי הצמדה שאינו משולם הופך לקרן דמי ביטוח בהתאם לסדר זקיפת תשלומים לפי סעיף ‪354‬‬
‫לחוק הביטוח הלאומי וצובר קנס על קנס‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫שיעורי דמי ביטוח נכונים‬

‫לפי עמדת הביטוח הלאומי המעסיק אחראי לניכוי ולתשלום דמי ביטוח בשיעור החוקי‪ .‬סוגייה זו מתבררת כיום‬
‫במחלקה המשפטית של הביטוח הלאומי לגבי נשים בגיל ‪ 62‬עד גיל ‪ 67‬שעבדו ושנוכו מהן דמי ביטוח לאומי‬
‫ושולמו לביטוח הלאומי דמי ביטוח לאומי לפי שיעורי דמי הביטוח הלאומי שהיו אמורים להיות מנוכים בגיל ‪67‬‬

‫ואילך (ללא שיעורי דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה)‪.‬‬

‫סעיף העונשין בחוק הביטוח הלאומי‬

‫לפי סעיף ‪ 398‬לחוק הביטוח הלאומי (סעיף העונשין)‪ ,‬אם נעברה עבירה לפי הסעיף בידי חבר בני אדם‪ ,‬יואשם בה‬
‫גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מנהלה‪ ,‬מנהל‪ ,‬שותף (למעט שותף מוגבל)‪ ,‬או עובד האחראי‬
‫למעשה נושא העבירה‪ ,‬אלא אם הוכיח שניים אלה (אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק‬

‫אחר)‪:‬‬
‫‪ .1‬שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו‪.‬‬
‫‪ .2‬שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה‪.‬‬

‫לפי סעיף זה‪ ,‬מי שלא שילם לביטוח הלאומי דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬דינו – מאסר‬
‫של שנה אחת או קנס לפי חוק העונשין‪ .‬מי שגרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬או להגדלתה‪ ,‬דינו מאסר שנה אחת‪ .‬ומי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו (למעט חובת‬

‫תשלום דמי הביטוח)‪ ,‬דינו קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה‪.‬‬

‫אחריות נושא משרה‬

‫נושא משרה בתאגיד הוא מנהל פעיל בתאגיד‪ ,‬שותף‪ ,‬למעט שותף מוגבל‪ ,‬או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם‬
‫התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה‪.‬‬

‫פרק מיסוי רווחי חברה בחוק ההסדרים לשנת ‪ ,2017‬קבע לעניין נושא משרה שנותן שירות במסגרת חברה‬
‫שבבעלותו‪ ,‬את התנאים שבהם הכנסת החברה תיחשב כהכנסת היחיד אף על פי שהיחיד קיבל משכורת כדין‪.‬‬

‫חשיבות הרישום המדויק ומשיכת המשכורת האמיתית לחשבון הבנק‬

‫כאשר מדובר בזכאות לגמלה שתלויה במספר ימי העבודה בפועל‪ ,‬הביטוח הלאומי מייחס חשיבות רבה לאימות‬
‫הפרטים הרשומים בטופס התביעה לגמלה‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שהביטוח הלאומי מבסס על נתון זה את החלטת הזכאות‬

‫לגמלה‪ .‬ימי העבודה בפועל כוללים את מספר הימים שבעבורם שולם שכר‪ ,‬לרבות ימי מחלה‪ ,‬ימי חופשה וחג‪.‬‬
‫אם מספר הימים הרשום בתלוש אינו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל (לרבות ימי מחלה‪ ,‬חופשה וחג‬
‫ששולם בעבורם שכר)‪ ,‬אזי הביטוח הלאומי עלול לשלם גמלה (לדוגמה‪ :‬קצבת נכות כללית או דמי אבטלה) שלא‬
‫כדין‪ ,‬או למנוע תשלום ממי שזכאי לו‪ .‬כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה‪ :‬חודשית או יומית‪ ,‬חלקית או‬

‫מלאה‪.‬‬
‫לעניין דמי אבטלה – תקופת האכשרה לדמי אבטלה כוללת חודש שבו העובד עבד יום אחד לפחות כעובד שכיר‬

‫באותו החודש‪.‬‬
‫משום כך מומלץ להימנע ממצב שבו בתום לב יתעורר חשד שמנהל החשבונות משתף פעולה עם עובד‪ ,‬או עם‬
‫מעסיקו‪ ,‬כדי לזכות בגמלה שלא כדין‪ .‬מומלץ להקפיד על הרישומים הנכונים במועד הכנת תלושי השכר‪ ,‬ולשמור‬

‫מסמכים מאמתים‪.‬‬
‫חשדות יכולים להתעורר גם במסגרת ביקורת ניכויים שעורך הביטוח הלאומי‪ .‬במקרים כאלה שולח הביטוח‬

‫הלאומי חוקרים למעסיק‪ ,‬או מזמין את המעסיק למשרדי הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫במסגרת ההנחיות שפרסם משרד התמ"ת ביום ‪ 4.2.2009‬לתיקון חוק הגנת השכר צוין במפורש התיקון העקיף‬
‫בחוק שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬שלפיו כאשר מעסיק אינו מנהל רישומי שעות עבודה באופן דיגיטלי‪ ,‬אלקטרוני או‬

‫מכני‪ ,‬עליו לנהל רישום ידני באופן שוטף ולהחתים את העובד‪.‬‬
‫כאשר עובד תובע גמלה מהביטוח הלאומי הוא מתבקש לקבל מהמעסיק אישור על תקופת ההעסקה ועל השכר‬
‫בהתאם לדרישות של כל גמלה‪ .‬חשוב להקפיד למלא את הטופס בהתאם לדרישות אחרת הטיפול בתביעה יתעכב‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי נוהג לבחון אם יש התאמה בין השכר שנקוב בתלוש לשכר ששולם בפועל‪ ,‬כיוון שלעמדתו‪,‬‬

‫תכליתה של גמלה מחליפת שכר היא לשמור על רמת החיים בהתאם להכנסה שהמבוטח הורגל אליה‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי בודק פערים בין השכר בתלוש לבין ההפקדות בבנק כדי לבדוק אם מדובר בשכר פיקטיבי‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫בחינת התאמה בין תלושי המשכורת להפקדות בבנק – לבדיקת תלושי שכר פיקטיביים‬

‫ביום ‪ 24.11.2019‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל ‪ )49793-07-16‬את תביעתו של דויד לוי וקבע כי חרף‬
‫הפערים הגבוהים בין שכרו נטו בתלושי השכר‪ ,‬לבין ההעברה החודשית לבנק בגין שכרו נטו במועד תשלום‬
‫המשכורת‪ ,‬דמי הפגיעה ישולמו לו לפי הדיווחים בתלושי השכר ולא לפי ההפקדות בחשבון הבנק (הביטוח‬

‫הלאומי שילם את דמי הפגיעה לפי הסכומים שהמבוטח הפקיד לחשבונו בבנק ולא לפי הברוטו במשכורת)‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬לאחר שהמבוטח הוכיח בבית הדין שתלושי השכר משקפים את התשלומים ששולמו בפועל‪ ,‬גם בהמחאות‬

‫במועדים שונים‪.‬‬

‫בית הדין קבע כי המבוטח הרים את הנטל להוכיח כי הנתונים הכספיים שהופיעו בנספחים לתיק מהווים שכר‬
‫ששולם לו‪ ,‬וכי אין מדובר בנתונים פיקטיביים ולכן התביעה התקבלה‪ .‬הביטוח הלאומי חוייב לשלם את גמלת‬

‫הפגיעה בעבודה לפי תלושי השכר‪ ,‬ואף חוייב בהוצאות משפט‪.‬‬

‫חשוב להבין מפסק הדין שאין וודאות שהקביעה השיפוטית הייתה זהה לו לא הצליח המבוטח להוכיח שמלוא‬
‫סכומי הנטו על פי התלושים נמשכו בפועל מהחברה‪ ,‬בדרכים שונות‪ .‬לא מן הנמנע כי במצב כזה הייתה התביעה‬

‫נדחית‪.‬‬
‫המערער לא היה בעל שליטה‪ .‬בחינת בעלי שליטה נעשית בשגרה בקפדנות רבה‪.‬‬

‫חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה וניכוי הוצאות מהכנסת עבודה‬

‫סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ )2(2‬לפקודת‬
‫מס הכנסה‪.‬‬

‫סעיף ‪(344‬א) בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן‪:‬‬

‫"‪( .344‬א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל‪ 1-‬בחודש שבו חל מועד‬
‫התשלום‪ ,‬מהמקורות המפורטים בסעיף ‪ )2(2‬לפקודת מס הכנסה; ‪"...‬‬

‫המקורות המנויים בסעיף ‪ )2(2‬לפקודת מס הכנסה הם כדלקמן‪:‬‬

‫השתכרות או רווח מעבודה‪ ,‬כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו‪ ,‬תשלומים שניתנו‬ ‫"‪()2( .2‬א)‬
‫לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ,‬לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון‪ ,‬נסיעות לחוץ לארץ או‬
‫רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו‬
‫של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל ‪ -‬בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין‬

‫שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו; "‬

‫בתקנה מספר ‪ 2‬לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)‪ ,‬התשנ"ה‪ ,1995-‬נקבע כדלקמן‪:‬‬
‫"לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף ‪ …)5(9‬לפקודה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש התייחסות בתקנות לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי רק להכנסות פטורות לפי סעיף ‪ 9‬לפקודה‪,‬‬

‫למעט סעיף ‪ )5(9‬לפקודה‪.‬‬

‫מהי הכנסת עבודה לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה?‬
‫• השתכרות או רווח מעבודה‪.‬‬
‫• שווי שימוש ברכב‪.‬‬

‫• כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעסיקו‪.‬‬
‫• תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו‪ ...‬למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף ‪)2(2‬‬
‫לפקודה ואינם פוטרים מתשלום דמי ביטוח הכנסת עובד שפטורה ממס לפי סעיף אחר‪.‬‬

‫החבק מתייחס לתשלומים לכיסוי הוצאות במסגרת התייחסות לסעיף ‪ )2(2‬לפקודה בעמוד ב‪ 11/‬ומבדיל בין שני‬
‫סוגי הוצאות‪:‬‬

‫• הוצאה שהיא לטובת המעסיק‪.‬‬
‫• הוצאה שהיא לטובת העובד ומוכרת כהוצאה לעובד לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫נקבע שם כי "אם החזיר המעביד לעובד סכום שהוציא האחרון עבור קניית מעיל עבודה המשמש אותו לעבודתו‬
‫בלבד והנושא סמל של המעביד‪ ,‬לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה‪ .‬אולם‪ ,‬אם נועד המעיל לשמש את העובד‬

‫לצרכיו הפרטיים (גם אם יכול הוא להשתמש בו לעבודה)‪ ,‬יראו בכך הכנסה בידו"‪.‬‬

‫החב"ק מבדיל בין הוצאה לטובת המעסיק שלגביה לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה‪ ,‬לבין הוצאה שמותרת בניכוי‬
‫לעובד לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬המשתלמת על ידי המעסיק‪ ,‬שם יש בפקודה "קיצור דרך"‪ .‬במקום לראות בכל‬
‫ההחזר הכנסה שממנה תנוכה ההוצאה בהתאם לסעיף ‪ 17‬לפקודה‪ ,‬בחר המחוקק להפחית את ההכנסה‬

‫מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר בניכוי‪.‬‬

‫הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח‬

‫הביטוח הלאומי פרסם חוזר מעסיקים ‪ 1479‬ביום ‪ 21.2.2019‬בתחולה מיום ‪ 1.1.2019‬המפרט את המצבים שבהם‬
‫הכנסת עובד שכיר פטורה מתשלום דמי ביטוח‪.‬‬

‫החוזר הזה מחליף כל חוזר קודם בנושא הכנסות פטורות ומדגיש כי מרבית רכיבי השכר חייבים בתשלום דמי‬
‫ביטוח‪ .‬אין לפטור רכיב שכר שאינו מצוין בחוזר כפטור מתשלום דמי ביטוח ללא קבלת אישור מראש ובכתב‬

‫מהביטוח הלאומי‪.‬‬
‫יש לקרוא את כל החוזר לפני כל פעולה בעניין כיוון שהחוזר מדגיש כי מעסיק שלא ידווח על ההכנסות המלאות‬
‫של העובד יחויב בקנסות ובהפרשי הצמדה וגם חשוף לתביעה להחזר גמלאות בהתאם לסעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬
‫להוספת רכיב שכר פטור שאינו מופיע ברשימת הרכיבים הפטורים שבחוזר‪ ,‬יש לפנות לביטוח הלאומי בכתובת‬

‫מייל‪ ,[email protected] :‬כפי שמופיע באיגרת למעסיקים מינואר ‪ ,2021‬או לפקס ‪.02-6515471‬‬
‫להלן בקצרה רשימת רכיבי המשכורת הפטורים מתשלום דמי ביטוח‪ ,‬המפורטים בחוזר‪:‬‬

‫תשלומים סבירים המשולמים לעובד על פי דין עקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה – פיצויי פיטורין‪ ,‬פדיון ימי‬
‫מחלה‪ ,‬פדיון ימי חופשה‪ ,‬מענק שנים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים כגון‪ ,‬פיצוי בגין אי‬
‫תחרות ודמי הסתגלות (תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח ויש לייחס‬

‫אותו לתקופה שבעדה שולם)‪.‬‬
‫החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק – מותנה ברישום ההוצאה בספרי המעסיק לפי קבלות (החזר‬

‫הוצאות אחזקת רכב פרטי של העובד חייב בתשלום דמי הביטוח)‪.‬‬
‫מימון לימודים לעובד – רק כאשר הם מהווים שמירה על הרמה המקצועית הקשורה לתחום עיסוקו של העובד‪.‬‬

‫מימון בגדי עבודה – רק אם הם משמשים רק לעבודה (כמו סרבל או מדים) או שיש עליהם לוגו של העסק‪.‬‬
‫עלות ביגוד הנדרש לעובד על פי דין כמו גלימת עורך דין – יותרו כפטורים רק ‪ 80%‬מההוצאה‪.‬‬

‫הפרשות המעסיק לקרן השתלמות‪ ,‬קופת גמל‪ ,‬פנסיה ופיצויים – פטורים רק כשהם במגבלת התקרה הקבועה‬
‫בפקודת מס הכנסה‪ .‬מעל התקרה יש לזקוף שווי הטבה‪.‬‬

‫מימוש אופציות במסלול הוני בלבד ומיסוי הוני – בהקצאות משנת ‪ 2003‬בלבד‪.‬‬
‫פיצויי הלנת שכר לרבות ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן – כפוף לסכומים הפטורים בפקודת מס הכנסה‬

‫(מעל התקרה – הסכומים חייבים כהכנסת עבודה)‪.‬‬
‫מענק פטירה ותשלומים הניתנים עבור העובד לאחר פטירתו – אם הם מיוחסים לתקופה שלאחר ניתוק יחסי‬

‫העבודה‪.‬‬
‫החזר הוצאות בפועל ומותרות בניכוי לצורכי מס למומחה חוץ‪ ,‬לספורטאי חוץ ולעיתונאי חוץ – כפוף לתנאים‬

‫המפורטים בתקנות מס הכנסה ולפי טופס שבו העובד מצהיר שהוציא בפועל את ההוצאות‪.‬‬

‫תשלום חלף הודעה מוקדמת – פסק דין‬
‫ביום ‪ 5.9.2019‬דחה בית הדין האזורי (ב"ל ‪ )17176-08-18‬את תביעתו של ישראל בוקר לתשלום דמי אבטלה‪.‬‬
‫הנושא שנדון הוא האם תקופות שבהן קיבל תשלום חלף הודעה מוקדמת‪ ,‬מעבר לחודש ימים‪ ,‬נכללות בתקופת‬

‫האכשרה (ללא תקופת ההודעה המוקדמת ההסכמית אין למבוטח תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה)‪.‬‬
‫בית הדין קבע כי תקופת הודעה מוקדמת של כמה חודשים היא בגדר הטבה כספית המוסכמת בחוזה ההעסקה‬
‫בין עובד למעסיקו‪ ,‬אך אין בתקופה העולה על הנדרש בחוק כדי לקנות זכויות בביטוח הלאומי‪ ,‬כגון להכלילה‬

‫בתקופת האכשרה‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫לדעת בית הדין השאלה שנדונה בהלכת זפרני היא לגבי תקופת הודעה מוקדמת על פי החוק‪ ,‬קרי עד חודש ימים‪.‬‬
‫הרציונל לכך הוא כי החוק קובע מיני היעדרויות שכן נכללות בתקופת האכשרה ואחת מהן היא נבצרות העובד‬
‫לבצע את עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו‪ .‬במקרה כזה קובע החוק כי תיווסף תקופה בת ‪ 30‬ימים‪ .‬כך ניתן‬

‫להכליל את תקופת תשלום חלף הודעה מוקדמת‪ ,‬אך עד ‪ 30‬יום‪.‬‬

‫האם פיצוי חלף הודעה מוקדמת שולל דמי אבטלה? נמסר מתחום אבטלה כדלקמן‪:‬‬

‫לעניין זכאות לדמי אבטלה בתקופת הזכאות לחלף הודעה מוקדמת‪ ,‬הביטוח הלאומי מזיז את תאריך ניתוק יחסי‬
‫העבודה עד לתקופה שהחוק מחייב בהודעה מוקדמת‪ ,‬שזו התקופה שחייבת בדמי הביטוח‪ .‬פיצוי חלף הודעה‬
‫מוקדמת מעבר לדרוש בחוק‪ ,‬אינו שולל דמי אבטלה‪ .‬לעניין דמי האבטלה מדובר בסכום פטור מדמי ביטוח כמו‬

‫פיצויים‪.‬‬

‫תשלום שכר או הפרשים או שכר נוסף לאחר ניתוק יחסי עבודה‬

‫לעתים משולם לעובד שכיר תשלום לאחר שנותקו יחסי העבודה‪ ,‬ויש לשלם בגינו דמי ביטוח‪.‬‬

‫יש להבחין בין תשלום שניתן לאחר ניתוק יחסי עבודה אשר מוגדר כשכר עבודה (כגון‪ :‬הפרשי שכר ובונוס)‪ ,‬לבין‬
‫מצב שבו התשלום במהותו הוא פיצוי שניתן רק לאחר שנותקו יחסי העבודה ועקב ניתוקם (כגון‪ :‬פיצויי פיטורין‬

‫ופדיון ימי חופשה)‪.‬‬

‫נקבע בביטוח הלאומי שדמי הביטוח בעבור תשלום שכר עבודה למי שנותקו עמו יחסי העבודה‪ ,‬ישולמו כמקובל‬
‫לעניין מי שלא נותקו עמו יחסי העבודה‪ ,‬אך המועד שאליו ייוחס החיוב יהיה המועד שבו נותקו יחסי העבודה‬
‫וחלוקת ה"תשלום הנוסף" תתבצע בהתאם‪ .‬קביעה זו הובהרה על ידי הביטוח הלאומי בבית הדין הארצי לעבודה‬
‫בפסק דין שרון טופז ושרון זלצמן (עב"ל ‪ .)574/07‬התשלום בפועל של דמי הביטוח יהיה לפי מועד תשלום שכר‬

‫העבודה‪.‬‬

‫ביום ‪ 20.1.2019‬דחה בית הדין לעבודה את תביעתו של אפרים שטיינמץ (ב"ל ‪ )61021-11-17‬וקבע כי הכנסה‬
‫פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר‪ ,‬שנים לאחר שנותקו יחסי העבודה‪ ,‬יש לייחס לחודש העבודה‬

‫האחרון בחברה ולפרוס לפי התקנות‪.‬‬

‫פסק דין בעניין פורשי צה"ל ‪ -‬ביום ‪ 6.7.2107‬פסק בית הדין האזורי (‪ )13954-09-15‬כי תשלומים המשולמים‬
‫למשרתי קבע במהלך חופשת הפרישה שלהם חייבים בדמי ביטוח‪.‬‬

‫פסק דין בבית המשפט העליון בעניין ניכוי הוצאות מהכנסת עבודה‬
‫בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים נתן את דעתו בנושא דמי חבר ודמי טיפול בפסק דין‬

‫פ"ש פתח תקוה נגד שירותי בריאות כללית (ע"א ‪ 3844/15‬מיום ‪.)15.12.2016‬‬
‫השאלה במוקד הערעור הייתה אם יש לראות את דמי הטיפול המקצועי או את דמי החבר עד גובה דמי הטיפול‬
‫המקצועי (להלן‪" :‬דמי הארגון") שמשלמת חברה בגין עובדיה למוסדותיה של ההסתדרות‪ ,‬כחלק מחישוב השכר‬

‫והכנסת העבודה שבגינם מחויבת החברה במס שכר ובמס מעסיקים‪.‬‬
‫בפסק הדין קובע בית המשפט העליון שתכלית סעיף ‪ )2(2‬לפקודה היא באופן כללי כי הכנסה הנובעת לנישום‬

‫כתוצאה מקיום יחסי עובד ומעסיק ומשתלמת לו משום קיומם של יחסים אלה – היא הכנסת עבודה‪.‬‬
‫עוד קובע בית המשפט העליון כי הסעיף על פי לשונו‪ ,‬כולל בהגדרת הכנסת עבודה כל טובת הנאה המגיעה מן‬

‫המעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם‪ ,‬למעט המפורט בחריג‪.‬‬
‫"כאמור יש לפרש את החריג לסעיף ‪ )2(2‬לפקודה בדרך תכליתית‪ ,‬על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים‬
‫מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדריה של הכנסת העבודה‪ ,‬למעט תשלומים הבאים‬

‫בגדרי החריג‪ ,‬אשר לו יש לתת פירוש מצמצם‪ ,‬בשל אותה תכלית של החוק"‪.‬‬
‫השופט רובינשטיין קבע כי דמי הארגון הם חלק בלתי נפרד מן השכר‪ .‬העובדה שהכסף אינו מגיע בפועל לעובד אין‬
‫פירושה כי הכסף לא שולם לו כחלק משכרו‪ ,‬שכן הכסף שולם להסתדרות בעבור העובד ובשם העובד לצורך מתן‬

‫השירות לעובד‪ .‬המעסיק משמש רק "צינור" להעברת הכספים‪.‬‬
‫אין לראות את התשלומים האלה כהחזר הוצאות מן המעסיק לעובד ולכן יש לראותם כחלק מהגדרת הכנסת‬

‫העבודה‪ ,‬בין שהם מותרים לעובד כהוצאה ובין שלאו‪.‬‬
‫הפרשנות הזאת אמורה‪ ,‬לדעת השופט רובינשטיין‪ ,‬להיטיב לכאורה עם העובדים‪ ,‬כיוון שאין פגיעה בגובה‬

‫ההפרשות הפטורות ממס ובתגמולי הביטוח הלאומי הנגזרים מהגדרת הכנסת העבודה לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מפסק הדין עולה כי אין להתיר הקטנת הכנסת העבודה לעניין חישוב דמי הביטוח‪ ,‬כדי לא לפגוע‬

‫בגמלאות הביטוח הלאומי הנגזרות מגובה הכנסת העובד‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫עמדת הביטוח הלאומי בקשר לניכוי הוצאות של שכירים‬

‫בהסתמך על פסק הדין של בית המשפט העליון מדצמבר ‪ ,2016‬פרסם הביטוח הלאומי ביום ‪ 1.1.2017‬את עמדתו‬
‫בקשר לניכוי הוצאות של שכירים‪.‬‬

‫להלן מתוך החוזר של הביטוח הלאומי‪:‬‬

‫בהתאם לסעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬הכנסתו של עובד שכיר נקבעת על פי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪ .‬מכאן כי ככל‬
‫שמדובר בהוצאה לפי סעיף ‪ 17‬לפקודה (סעיף אליו לא מפנה סעיף ‪ 344‬לחוק)‪ ,‬הרי שאין היא רלוונטית לעניין‬

‫חישוב ההכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫סעיף ‪ )2(2‬לפקודה כולל חריג שאינו נכלל בהגדרת הכנסת עבודה‪" :‬למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד‬
‫כהוצאה"‪.‬‬

‫הפירוש שנותן הביטוח הלאומי לחריג האמור בסעיף ‪ )2(2‬לפקודה הוא‪ ,‬שהחריג נועד להקל על השכיר שלא‬
‫יצטרך להגיש דוחות למס הכנסה כדי לנכות הוצאות המותרות לו בניכוי‪ ,‬ויוכל לנכות אותן ישירות מהמשכורת‬

‫באמצעות המעסיק‪.‬‬

‫דמי החבר ששולמו משכרו של העובד (על ידי המעסיק המשמש כ"צינור" בין העובד לבין הארגון)‪ ,‬אינם בגדר‬
‫החזר הוצאות מהמעסיק לעובד ולכן יחויבו כהכנסת עבודה אף על פי שהן מותרות בניכוי ממשכורתו‪.‬‬

‫החוזר מביא את פסק הדין של בית המשפט העליון שלעיל כבסיס לעמדתו‪ ,‬שכן נקבע בפסק הדין כי יש לפרש את‬
‫החריג לסעיף ‪ )2(2‬לפקודה בדרך תכליתית‪ ,‬על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק‬
‫מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדרה של הכנסת העבודה‪ ,‬למעט תשלומים הבאים בגדר החריג‪ ,‬אשר לו יש לתת‬

‫פירוש מצמצם‪ ,‬בשל אותה תכלית של החוק‪.‬‬

‫לעניין דמי הארגון קבע בית המשפט‪ ,‬כי הם אינם בגדר החריג‪ ,‬ויש לראותם כחלק מהכנסת העבודה של העובד‪,‬‬
‫בין שהם מותרים בניכוי לעובד כהוצאה ובין שלאו‪.‬‬

‫החוזר מפרט את דרכי הטיפול של עובד הביטוח הלאומי שבודק תלוש משכורת של עובד‪:‬‬
‫‪ .1‬ביקורת ניכויים ‪ -‬מבקר הניכויים יבדוק כי דמי הביטוח (חלק העובד וחלק המעסיק) שולמו משכר הברוטו‪,‬‬

‫לפני ניכוי הוצאות‪.‬‬
‫‪ .2‬בקשות להחזר דמי ביטוח במשכורת ‪ -‬פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בגין ניכוי הוצאות‬

‫דמי חבר רטרואקטיביים‪.‬‬
‫‪ .3‬בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות הגשת דוח למס הכנסה ‪ -‬פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח‬

‫בעקבות התרת ההוצאות לשכיר בדוח שהגיש למס הכנסה‪.‬‬

‫תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות‬

‫בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)‪ ,‬התשנ"ה‪( 1995-‬להלן‪ :‬תקנות פריסת שכר)‪ ,‬נקבעו‬
‫ההגדרות לשכר הרגיל והתנאים שבהם יש לפרוס שכר נוסף‪.‬‬
‫שכר החודשי רגיל‬

‫השכר החודשי הרגיל הוא השכר שנהוג לשלם לעובד מדי חודש (בונוס קבוע מדי חודש נחשב לשכר רגיל‪ ,‬גם אם‬
‫הוא בסכום שונה בכל תשלום)‪ .‬יש לדווח על השכר הרגיל ולשלם את דמי הביטוח מדי חודש גם אם השכר שולם‬

‫באיחור (בשונה מהדיווח למס הכנסה שנעשה בדרך כלל לפי מועד התשלום בפועל)‪.‬‬
‫תשלום חודשי לעובד שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם‪ ,‬על פי הדיווח של העובד (כגון‪:‬‬
‫פרמיות‪ ,‬שעות נוספות וכדומה)‪ ,‬נחשב לשכר חודשי רגיל של העובד בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם‬

‫התשלום החודשי‪.‬‬
‫ביום ‪ 20.1.2020‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל ‪ )5821-05-19‬את תביעתו של עמית פרל וקבע‪ ,‬בנסיבות‬
‫המקרה‪ ,‬כי על פי תקנון העבודה אצל המעסיק‪ :‬תשלום בגין שעות נוספות‪ ,‬ניכוי בגין חל"ת והחזר הוצאות‬
‫העובד‪ ,‬מבוצעים באופן קבוע במשכורת של החודש העוקב‪ .‬לכן‪ ,‬השעות הנוספות שבוצעו בחודש שלפני הרבעון‬
‫שקדם לפגיעה ושולמו ודווחו בחודש שכלול ברבעון שלפני הפגיעה‪ ,‬נחשב כשכרו הרגיל של המבוטח בחודש‬

‫הדיווח לפי תקנה ‪ 3‬לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הפרשי שכר (הפרשים)‬

‫כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות‪ ,‬הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה‪ ,‬יש לערוך דוח על‬
‫הפרשים (הפרשי שכר אינם תשלום נוסף)‪.‬‬

‫הפרשים ייחשבו לשכרו החודשי הרגיל של העובד וייזקפו על כל אחד מהחודשים‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬הדוח יתייחס לתקופה שבגינה שולמו ההפרשים‪ ,‬לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו נהוגים באותן‬
‫התקופות‪ .‬יש לשים לב לשינויים בשיעורי דמי הביטוח‪ ,‬לשינויים בהכנסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה‬

‫החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה‪.‬‬

‫תשלום נוסף‬
‫"תשלום נוסף" הוא שכר שניתן לעובד נוסף על השכר החודשי הרגיל‪ ,‬למעט הפרשי שכר‪ .‬כאשר השכר ברוטו כולל‬
‫יותר מרכיב אחד של "תשלום נוסף"‪ ,‬כגון‪ :‬גם דמי הבראה וגם ביגוד‪ ,‬יש להביא בחשבון את סך כל ה"תשלומים‬

‫הנוספים" באותו חודש‪.‬‬
‫ל"תשלום נוסף" נחשבים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬רכיבי השכר הבאים‪ :‬ביגוד‪ ,‬דמי הבראה‪ ,‬משכורת "‪ ,"13‬בונוס (שאינו‬
‫שוטף)‪ ,‬מענק השתתפות ברווחי מעסיק‪ ,‬מענק יובל‪ ,‬ביטוח רכב וכדומה‪ ,‬לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד‬
‫מהרכיבים הללו‪ ,‬וכן כל תשלום תקופתי שלא נהוג לשלמו מדי חודש‪ ,‬למעט הפרשי שכר (שאותם כאמור יש‬

‫לייחס לכל אחד מהחודשים שבגינם שולמו)‪.‬‬
‫כשמעסיק משלם לעובד בונוס או תשלום כלשהו נוסף על שכרו החודשי הרגיל‪ ,‬עליו לערוך דוח על תשלום נוסף‬

‫בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)‪.‬‬
‫ביום ‪ 5.8.2018‬דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל ‪ )1392-05-17‬את תביעתו של עמוס מלניקוב וקבע כי פריסה‬

‫של תשלום נוסף (החייב בפריסה) רלוונטית גם לעניין חישוב הבסיס לגמלת נכות מעבודה‪.‬‬

‫הפעולות שיש לבצע בעניין פריסת שכר‬
‫‪ .1‬החל ממשכורת חודש יוני ‪ 2014‬יש להשוות את השכר הנוסף לרבע משכר המינימום‪ .‬על פי חוזר הביטוח‬

‫הלאומי מס' ‪ 1455‬הכוונה לרבע משכר המינימום החודשי‪.‬‬
‫החל מחודש ינואר ‪ 2017‬שכר המינימום הוא ‪ 5,000‬ש"ח לחודש ורבע ממנו הוא ‪ 1,250‬ש"ח‪ .‬החל מחודש‬

‫דצמבר ‪ 2017‬שכר המינימום הוא ‪ 5,300‬ש"ח לחודש ורבע ממנו הוא ‪ 1,325‬ש"ח‪.‬‬
‫עד משכורת חודש מאי ‪ 2014‬יש לבדוק מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים ולהשוות את‬
‫השכר הנוסף ל‪ 25%-‬מן השכר החודשי הרגיל של אותו החודש (הכולל גם את הפרמיות‪ ,‬השעות הנוספות‬

‫וכדומה)‪.‬‬
‫‪ .2‬בתשלום נוסף יש לנהוג כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם התשלום הנוסף נמוך מרבע משכר המינימום של העובד‪ ,‬אזי לא חלות הוראות הפריסה‪ .‬התשלום‬
‫הנוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל‪ ,‬ומשולמים בגינו דמי ביטוח בחודש התשלום‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם התשלום הנוסף עולה על רבע משכר המינימום של העובד או שווה לו‪ ,‬אזי חלות הוראות הפריסה‬

‫המפורטות להלן‪.‬‬
‫‪ .3‬הוראות הפריסה‪:‬‬

‫‪ 3.1‬תשלום נוסף ששולם לאחר שהעובד עבד שנה לפחות ברציפות אצל המעסיק הנוכחי‪ ,‬יש לחלק ב‪.12-‬‬
‫המנה מצורפת לצורך תשלום דמי הביטוח וקביעת הבסיס לגמלה‪ ,‬לשכרו החודשי הרגיל של העובד‬

‫בחודש שבו חולק התשלום הנוסף ובכל אחד מ‪ 11-‬החודשים שקדמו לו‪.‬‬
‫‪ 3.2‬תשלום נוסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי השנה הקלנדרית‪ ,‬שכוללת את החודש שבו שולם‬
‫התשלום הנוסף ו‪ 11-‬החודשים שלפניו‪ ,‬יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך ‪12‬‬
‫החודשים הללו‪ ,‬עד וכולל החודש שבו שולם התשלום הנוסף‪ .‬המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של‬

‫העובד בכל אחד מהחודשים הללו‪.‬‬
‫‪ 3.3‬יום עבודה בחודש נחשב לחודש שבו העובד עבד‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הפרש של תשלום נוסף‬

‫לפי עמדת הביטוח הלאומי‪ ,‬הפרש של תשלום נוסף יש להחזיר לצורך יישום כללי הפריסה לחודש שבו שולם‬
‫התשלום הנוסף במקור‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬המעסיק שילם "משכורת ‪ "13‬במשכורת חודש יולי‪ ,‬ובמשכורת חודש אוגוסט שילם לעובד הפרשים בשל‬
‫טעות‪ .‬במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט‪.‬‬

‫הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש בחודש יולי (על פי הדוגמה)‪ ,‬תוך עריכה חוזרת של ההשוואה‪,‬‬
‫והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקנה ‪ 5‬לתקנות שלעיל‪.‬‬

‫ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשינויים בתשלום נוסף‪ ,‬לרבות טעויות ו‪/‬או הסכמים קיבוציים‬
‫רטרואקטיביים‪.‬‬

‫חובת תשלום דמי ביטוח על הטבות שכר ופריסת תשלום נוסף כאשר עובד לא עבד במשך חודש מלא‬
‫לביטוח הלאומי התברר שהמעסיקים לא נהגו באופן אחיד במקרה של תשלום הטבות שכר לתקופות שבהן‬
‫העובדים היו זכאים לגמלאות מחליפות שכר‪ ,‬כגון‪ :‬דמי לידה‪ ,‬ולתקופות שבהן העובד לא עבד במשך חודש מלא‪,‬‬

‫כגון‪ :‬חופשה ללא תשלום (חל"ת)‪.‬‬

‫לעניין בונוסים ושכר נוסף בתקופות האמורות נקבעו בשנת ‪ 2009‬הוראות כדלקמן‪ :‬ככלל‪ ,‬תשלום נוסף יש לחלק‬
‫ל‪ 12-‬חודשים‪ ,‬חודש התשלום ו‪ 11-‬חודשים אחורה שבהם עבד העובד‪ ,‬אולם נקבע בהוראות שיש להוציא‬

‫מהספירה חודשים מלאים שבהם העובד לא עבד‪ ,‬גם אם קיבל הטבת שכר או גמלה‪.‬‬

‫ביום ‪ 29.06.2015‬פרסם הביטוח הלאומי חוזר ‪ 1458‬המפרט את אופן הדיווח בעבור הטבות שכר בתקופת חל"ד‬
‫וחל"ת‪ ,‬בתוקף ממשכורת יוני ‪ 2015‬ואילך (מועד דיווח בחודש יולי ‪.)2015‬‬

‫הפרשי גמלה בשל תשלום נוסף או הפרשי שכר‬

‫בתשלום שחייב בפריסת שכר (גם אחרי ניתוק יחסי העבודה)‪ ,‬יש לבחון זכאות להפרשי גמלאות‪ .‬יש לשים לב‬
‫למגבלת השיהוי (בדרך כלל שנה מיום מתן התשלום הנוסף או הפרש השכר)‪.‬‬

‫לפי דוח מבקר המדינה‪ ,‬הביטוח הלאומי מזכיר למעסיקים בעקבות ביקורת ניכויים שיש להודיע לעובדים על‬
‫זכאותם לתבוע הפרשי גמלה (על פי חוק הודעה לעובד)‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לעובד שהוסיפו למשכורתו בביקורת הניכויים‬

‫שווי רכב‪ ,‬ומשלם הפרשי גמלה בתנאים מסוימים‪.‬‬

‫הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות‬

‫כאשר שכר עבודה כולל עמלות‪ ,‬יש לבחון מראש אם העמלות הן בונוס או שכר רגיל‪ .‬הבעיה מתעוררת בעיקר‬
‫בחישוב הבסיס לקביעת דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה‪ ,‬שהרי בונוס נפרס לפי כללי הפריסה ל‪ 12-‬חודשים‪.‬‬

‫יש להקפיד לא לפרוס בונוסים המשולמים באופן קבוע מדי חודש לפי הסכם העבודה‪ .‬בונוסים אלה הם שכר רגיל‬
‫שמשולם מדי חודש‪ ,‬גם אם סכומם שונה מדי חודש‪.‬‬

‫כיוון שהביטוח הלאומי פורס עמלות לפי תקנות הפריסה לצורך חישוב דמי הלידה‪ ,‬פנו יולדות לבית הדין‬
‫והסוגייה האמורה לעיל נדונה בשני פסקי דין‪:‬‬

‫‪ .1‬בפסק דין הביטוח הלאומי נגד קרן פרידמן (עב"ל ‪ )129-10‬בבית הדין הארצי לעבודה ביום ‪.20.06.2011‬‬
‫‪ .2‬בפסק דין פלונית נגד הביטוח הלאומי (עב"ל ‪ )543-09‬בבית הדין הארצי לעבודה ביום ‪.4.5.2011‬‬

‫משכורתן של העובדות בפסקי הדין התבססה על משכורת ועל עמלות ששולמו על פי הצלחה ונוכו דמי ביטוח גם‬
‫בגין העמלות‪ .‬הביטוח הלאומי הכיר בתביעת העובדות לדמי לידה והתייחס לעמלות כתשלום נוסף‪.‬‬

‫בעניינה של קרן פרידמן אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי לעבודה כי המעסיקה ראתה בתשלום‬
‫העמלות חלק משכרה של העובדת‪ ,‬קיבל את תביעת העובדת וקבע כי משהיו העמלות חלק משכרה הרגיל של‬

‫העובדת‪ ,‬יש לכלול אותן בחישוב דמי הלידה‪ ,‬ללא פריסה‪.‬‬
‫ערעורה של פלונית נדון לאחר שבית הדין האזורי הצדיק את עמדת הביטוח הלאומי‪ .‬בית הדין הארצי קיבל את‬

‫הערעור וראה "במענק הרבעוני"‪ ,‬בנסיבות המקרה‪ ,‬חלק משכרה החודשי של המבוטחת ללא פריסה‪.‬‬
‫בית הדין הדגיש שדרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן בדרך של‬

‫עמלות‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫ביום ‪ 29.7.2019‬דחה בית הדין האזורי את תביעתה של איילת בן גיגי שלו (ב"ל ‪ )51804-11-17‬וקבע כי אין לראות‬
‫את המענקים הרבעוניים ששולמו לה לפני הלידה כשכר רגיל לאותו הרבעון‪ .‬בנסיבות המיוחדות בוצעה‬

‫התחשבות במענקים רבעוניים בצורה מיוחדת‪ ,‬לפי ממוצע של השנה הקודמת‪.‬‬

‫ביום ‪ 23.6.2020‬קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל ‪ )59551-05-18‬באופן חלקי את תביעתה של שרה נעמי בלס‬
‫וקבע כי לעניין תחשיב דמי הלידה יש לראות בחלק מהעמלות שקיבלה טרם הלידה‪ ,‬כשכר רגיל ולא כ"תשלום‬
‫נוסף" שמתחייב בפריסה‪ .‬זאת‪ ,‬כיוון שבעת חישוב דמי הלידה קבע הביטוח הלאומי כי עמלות ב‪ 3-‬החודשים‬

‫שלפני הלידה יחושבו כ"תשלום נוסף"‪ ,‬ולכן יש לפרוס אחורנית ל‪ 12-‬חודשים‪.‬‬

‫בית הדין מגיע למסקנה כי תשלום הבונוס בחלקו נובע מהקדמת תשלומי עמלות עבור פרויקטים‪ ,‬אף אם הלקוח‬
‫טרם שילם בעדם‪ ,‬עמלות אחרות ייחשבו כשכר רגיל‪ ,‬שכן עמלות בסדר גודל כזה נמצאו תדיר בתלושי העבר שלה‬
‫והיו גם עמלות שהסתבר כי אינן משקפות את המצב האמיתי‪ .‬אותן בית הדין מורה לביטוח הלאומי להתעלם מהן‬

‫כליל‪.‬‬
‫העקרון כי עמלות לכשעצמן הן בגדר שכר רגיל (כולל הפרשים בחודשי החל"ד בגין עבודה שקדמה לחל"ד) ולא‬

‫תשלום נוסף‪ ,‬נקבע כבר בהלכת פלונית‪.‬‬

‫בתקופת חופשת הלידה הגיעו תקבולים נוספים מלקוחות‪ ,‬ובגינם המבוטחת הייתה אמורה לקבל עמלות נוספות‪,‬‬
‫ובעקבותיהם להגיש תביעת הפרשים לצורך הגדלת דמי הלידה – בית הדין מקבל תחשיב שנמסר לו על עמלות‬
‫צפויות עתידיות ומורה לביטוח הלאומי להכליל את כל סכומן (ולא כתשלום נוסף) כשכר רגיל‪ ,‬לצורך חישוב דמי‬

‫הלידה‪.‬‬

‫תשלום דמי ביטוח בתקופת חל"ת ובתקופת חל"ד והטבות שכר בתקופות האלה‬

‫עובד שכיר ועובדת שכירה שנמצאים בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלנדרי אחד מלא (או בחל"ד ללא‬
‫זכאות לדמי לידה)‪ ,‬ובתקופה זו אינם עובדים אצל מעסיק אחר או כעובדים עצמאיים‪ ,‬המעסיק אמור לנהוג‬

‫כאמור להלן על פי תקנה ‪ 6‬לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)‪:‬‬
‫בכל אחד מהחודשיים הראשונים (‪ 2‬חודשים) של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח‬
‫מינימליים‪ ,‬כולל מבוטחות בחל"ת וכולל מבוטחות בחופשת לידה‪ ,‬שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן‬

‫דמי לידה לתקופת ההארכה‪ ,‬לפי תיקון מספר ‪ 46‬לחוק עבודת נשים‪ ,‬התשי"ד‪.1954-‬‬
‫המעסיק רשאי לנכות סכום ששולם לביטוח הלאומי מכל סכום שיגיע לעובד ממנו‪ .‬להלן נוסח סעיף ‪(6‬ג) לתקנה‪:‬‬

‫"המעסיק רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם כאמור"‪.‬‬
‫סכום דמי הביטוח המינימליים נגזר משכר המינימום במשק כפול ‪ .6.57%‬בתקופה הזו העובד והעובדת בחל"ת‬

‫מבוטחים לכל ענפי הביטוח‪ ,‬למעט לענף פגיעה בעבודה ולענף זכויות בפירוק חברה ופשיטת רגל של מעסיק‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי פרסם ביום ‪ 12.4.2021‬חוזר מעסיקים מספר ‪( 1496‬שעודכן לאחרונה ביום ‪ )1.8.2021‬בנושא‬
‫תשלום דמי הביטוח בחל"ת בהתאם לתיקון מספר ‪ 224‬לחוק הביטוח הלאומי מיום ‪ .16.3.2021‬החוזר מבהיר‬

‫מתי חלה חובת התשלום על המעסיק ואת אופן החישוב‪ ,‬כולל דוגמאות‪.‬‬
‫הכוונה לחודש מלא או לחודשיים מלאים (חודש לועזי שלם ‪ -‬כולל שבתות וחגים מיום ‪ 1‬בחודש ועד סוף החודש)‪,‬‬
‫שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום (אם העובד בחל"ת משני מעסיקים או יותר במשך כל החודש – כל‬

‫מעסיק משלם את דמי הביטוח ורשאי לנכות אותם מהעובד‪ ,‬בהתאם לכללים שבתקנות)‪.‬‬
‫כאשר העובד עבד אפילו יום עבודה אחד בחודש (כעובד שכיר או כעובד עצמאי)‪ ,‬ישולמו דמי ביטוח בעד יום‬
‫העבודה בלבד‪ ,‬והמעסיקים אינם משלמים את דמי הביטוח בעבור החל"ת‪ .‬החוזר מסב תשומת לב שהוראות‬
‫תקנות ‪ 10‬ו‪ 11-‬להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח אינן רלוונטיות למי שנמצא בחל"ת‪ .‬המעסיק משלם‬
‫את דמי הביטוח בעבור העובד‪ ,‬גם אם העובד מקבל דמי אבטלה בזמן החל"ת‪ ,‬ונוכו דמי ביטוח מדמי האבטלה‬

‫(למעט בחודשים שבהם יש פטור מתשלום)‪.‬‬
‫החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו‪ ,‬על פי מעמדו ועיסוקיו‪.‬‬
‫בבחינת תקופת אכשרה לדמי לידה מובאים בחשבון החודשיים הראשונים של חל"ת‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬אם הם לפני‬

‫היום הקובע לזכאות לדמי הלידה‪.‬‬

‫מבוטחת בחופשת לידה ‪ -‬הביטוח הלאומי פרסם הבהרה בעניין מבוטחות בחופשת לידה‪ ,‬שמאריכות את‬
‫החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה לתקופת ההארכה‪ ,‬לפי תיקון מספר ‪ 46‬לחוק עבודת נשים‪ ,‬התשי"ד‪.1954-‬‬

‫בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום‪ ,‬ולכן החל מהחודש השלישי‬
‫המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הביטוח הלאומי מתייחס לחופשת הלידה כאל חל"ת‪ ,‬אף שהמבוטחת נמצאת עדיין בחופשת לידה‪ .‬כיוון שלא‬
‫משתלמים לה דמי לידה ‪ -‬רואים בה עובדת בחל"ת לעניין הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫התשלום של המעסיק הוא בעבור חודש מלא שלא הייתה בו העסקה‪ ,‬ולכן המעסיק לא ישלם את המינימום בעבור‬
‫חודש שבו המבוטחת עדיין מקבלת דמי לידה‪ ,‬אלא מהחודש העוקב‪ .‬כמו כן לא ישולם המינימום בחודש שבו‬

‫חזרה העובדת לעבוד‪ ,‬שכן בגין חודש זה ישלם המעסיק בעבורה בגין ימי עבודתה בפועל‪.‬‬

‫שינוי בחישוב דמי הביטוח החל מהדיווח בעד חודש יולי ‪ - 2021‬בתיקון ‪ 224‬לחוק חוק הביטוח הלאומי נוסף‬
‫סעיף ‪371‬א לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬כתיקון קבוע‪ ,‬שקבע שהבסיס לחישוב דמי הביטוח הלאומי והבריאות‬
‫שהמעסיק חייב בעד העובד שנמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק במשך חודש מלא‪ ,‬כאשר המעסיק חייב בתשלום‬

‫דמי הביטוח בעד העובד‪ ,‬יהיה כנמוך שבין שכר המינימום במשק לבין הכנסת העובד בחודש שקדם לחל"ת‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי מבהיר בחוזר ‪ ,1496‬שאם הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת‪ ,‬נמוכה משכר‬
‫המינימום לחודש (‪ 5,300‬ש"ח לחודש)‪ ,‬החיוב יהיה על בסיס ההכנסה בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת‪,‬‬

‫כולל החלק היחסי של הפריסות‪.‬‬

‫לדוגמה מהחוזר‪ :‬עובד יצא ביום ‪ 15‬באוגוסט ‪ 2021‬לחל"ת‪ .‬השכר שייבדק מול שכר המינימום הוא שכר הברוטו‬
‫לביטוח לאומי של חודש יולי ‪ .2021‬אם בחודש יולי שולמו "דמי הבראה" – יש להביא בחשבון את השכר החודשי‬
‫ואת החלק היחסי של דמי ההבראה לחודש יולי ולא את כל דמי ההבראה‪ ,‬ואם בשכר חודש ספטמבר ‪ 2021‬שולם‬

‫עבור "ביגוד" שמחייב בפריסה – יש לייחס לחודש יולי את החלק היחסי של ההטבה‪.‬‬

‫טופס ‪ - 126‬החל משנת ‪ 2019‬ואילך המעסיק מדווח בטופס ‪ 126‬על עובד בחל"ת בסוג משרה ‪ .22‬הדיווח החל‬
‫לראשונה בטופס ‪ 126‬סופי (מספר ‪ )3‬עבור שנת ‪ ,2019‬והחל מהטופס לשנת ‪ - 2020‬יש לדווח בסוג משרה ‪ 22‬על‬

‫עובדים בחל"ת במשך חודש מלא בכל שלושת טופסי ‪.126‬‬

‫תקופת משבר הקורונה – מידע שהתקבל מהביטוח הלאומי‬
‫א‪ .‬ביום ‪ 16.3.2021‬פורסם חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' ‪ 224‬והוראת שעה)‪ ,‬התשפ"א‪ ,2021-‬כהוראת שעה‬
‫מיום ‪ 1.4.2020‬ועד ‪ ,30.4.2021‬שהוארכה עד יום ‪ .30.6.2021‬בתקופת הוראת השעה‪ ,‬המעסיק פטור מתשלום‬
‫דמי הביטוח בעד העובד בתקופה שהיה בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק במשך חודש קלנדרי מלא‬
‫אחד לפחות‪ .‬כלומר‪ ,‬הפטור חל על כל מי שהיה בחל"ת בהסכמת המעסיק‪ ,‬גם אם הסיבה לא הייתה בשל‬

‫משבר הקורונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הובהר בסעיף בחוק כי הפטור האמור אינו פוגע בזכאות של העובדים לגמלאות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעסיק שכל עובדיו יצאו לחל"ת במשך חודש מלא‪ ,‬חייב לדווח על אי ההעסקה כדי לא לקבל קביעות בשל‬
‫היעדר דיווח‪ .‬מעסיק שקיבל קביעות ולא העסיק עובדים באותו החודש‪ ,‬ידווח מיד על אי העסקה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מעסיק שדיווח בטעות טופס ‪ – 613‬יכול היה לפנות לסניף ולבטל את הדיווח‪ .‬המעסיק לא היה חייב לשלם‬

‫את דמי הביטוח כי חובת התשלום נדחתה ובוטלה עד חל"ת בחודש יוני ‪.2021‬‬
‫ה‪ .‬הביטוח הלאומי פרסם למעסיקים ששילמו את דמי הביטוח בעבור העובדים שהיו בחל"ת אף על פי שהדיווח‬
‫וחובת התשלום נדחו‪ ,‬שיבטל את כל דוחות החל"ת שדווחו בעבור החודשים אפריל ‪ 2020‬ועד יוני ‪( 2021‬גם‬
‫אם מעסיק ידווח בטעות אחרי פרסום התיקון בחוק) ותיק הניכויים יזוכה בסכום החיוב‪ .‬אין צורך להגיש‬

‫בקשות להחזר או דוחות הפרשים שליליים‪.‬‬
‫ו‪ .‬המעסיק קיזז את יתרת הזכות בחודשים הבאים או ביקש החזר דמי הביטוח מהביטוח הלאומי‪.‬‬
‫ז‪ .‬סעיף ‪ 6‬לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)‪ ,‬תשל"א‪ ,1971-‬מחייב את‬
‫המעסיק לשלם דמי ביטוח בעבור עובד בחל"ת בחודש מלא‪ ,‬כמפורט בסעיף‪ .‬סעיף ‪(6‬ג) לתקנות מאפשר‬

‫למעסיק שמעוניין בכך‪ ,‬לנכות מהעובד את דמי הביטוח האמורים‪ ,‬ששילם לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫להלן נוסח סעיף ‪(6‬ג) לתקנות‪" :‬המעסיק רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם‬
‫כאמור"‪ .‬כלומר‪ ,‬על פי התקנה‪ ,‬מעסיק שלא שילם את דמי הביטוח לביטוח הלאומי אינו רשאי לנכות אותם‬

‫מהעובד‪.‬‬
‫מעסיק שניכה את דמי הביטוח מהעובד – מתבקש להחזיר אותם לעובד‪.‬‬
‫מעסיק שחייב את העובדים בסכומי החל"ת – מבטל את החיובים (כולל בתלושי השכר)‪.‬‬
‫ח‪ .‬הפטור ניתן בחוק על תשלום דמי הביטוח ולא על חובת הדיווח על העובדים שהיו בחל"ת‪.‬‬
‫הדיווח הרבעוני על פרטי העובדים שבחל"ת בשנת ‪ 2020‬ובחודשים ינואר עד יוני ‪ 2021‬נעשה באמצעות טופס‬

‫‪ ,126‬ולא בדיווח הרבעוני כמו שהיה בעבר‪:‬‬

‫‪88‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ -‬המידע על פרטי העובדים שהיו בחל"ת בשנת ‪ 2020‬נעשה באמצעות טופס ‪ 126‬סופי (מספר ‪.)3‬‬

‫‪ -‬המידע על פרטי העובדים שבחל"ת בחודשים ינואר עד יוני ‪ 2021‬נעשה באמצעות טופס ‪ 126‬חציוני (מספר‬
‫‪ )1‬בחודש יולי ‪.2021‬‬

‫‪ -‬יש לדווח את הדיווחים אודות כל תקופת החל"ת (ולא רק החודשיים הראשונים) בסוג משרה ‪( 22‬עובד‬
‫בחל"ת)‪.‬‬

‫‪ -‬את דמי הביטוח שהמעסיק שילם בעבור תקופת החל"ת יש לרשום בשדה ‪133‬א' בלבד‪ .‬שדות ‪125 ,124‬‬
‫יכילו אפסים‪.‬‬

‫הטבות שכר בחל"ת או בחל"ד‪ ,‬שנועדו במקור לגמלאות דמי לידה והורות‬
‫ככלל‪ ,‬הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת או בחל"ד (כמו‪ :‬שווי טלפון‪ ,‬שווי‬

‫רכב‪ ,‬שווי עיתון וכדומה)‪ ,‬הן בגדר הכנסות עבודה ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ובריאות‪.‬‬

‫הוראות בחוזר ‪ 1458‬שבמקור נועד עבור מבוטחות בחופשת לידה והורות‬
‫חוזר ‪ 1458‬משנת ‪ 2015‬מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד‪ .‬מפורטים‬

‫להלן עיקרי ההוראות (כל הפרטים הטכניים מצויים בחוזר)‪:‬‬

‫הטבות שכר בתקופת חל"ד [לפי סעיף ‪(351‬א) לחוק הביטוח הלאומי]‬ ‫‪.1‬‬
‫ההטבה תדווח בטופס ‪ 102‬בקוד מיוחד‪ ,‬תשויך לחודש שבעבורו שולמה וינוכו וישולמו בעבורה דמי ביטוח‬

‫לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם‪.‬‬

‫ניכוי דמי הביטוח מהעובד יתבצע לפי שיעורי הניכוי (מופחת ומלא) הנהוגים לסוג העובד ובהתאם לסוג‬
‫המעסיק ‪ -‬עיקרי או משני‪.‬‬

‫החוזר מדגיש ומציין‪ ,‬שחודשי חל"ד (מלאים) אינם נחשבים כחודשי עבודה לעניין פריסת שכר נוסף‪.‬‬

‫הטבות שכר בתקופת חל"ת על פי החוזר‬ ‫‪.2‬‬
‫הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת‪ ,‬כולל גילום ההטבה (החל מהחודש הראשון של החופשה)‪ ,‬משולמת‬
‫לו למעשה מכוח תקופת עבודתו אצל מעסיקו‪ ,‬ועל כן תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד‬

‫לחל"ת‪.‬‬
‫על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד‬

‫יציאתו לחל"ת‪ .‬סכום ההטבות הוא בגדר שכר נוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה‪.‬‬
‫ההטבה תדווח בטופס ‪ 102‬כתשלום נוסף‪ .‬מקרים שבהם תקופת חל"ת חרגה משנה והעובד קיבל מידי חודש‬

‫הטבות שכר גם לאחר ‪ 12‬חודשים‪ ,‬יועברו כחריגים לבדיקת המשרד הראשי‪.‬‬
‫למען הסר ספק מודגש בחוזר כי סך ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת בחודש שקדם לחודש שבו יצא‬

‫העובד לחל"ת‪ ,‬ייחשב כבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר‪ ,‬בהתאם להוראות החוק‪.‬‬

‫חוזר ‪ 1458‬ומשבר הקורונה‬
‫חוזר ‪ 1458‬קיבל משנה חשיבות בזמן משבר הקורונה בשל כמות המובטלים שהוצאו לחל"ת ביוזמת המעסיק‬

‫ומקבלים דמי אבטלה‪.‬‬
‫תנאי סף לקבלת דמי אבטלה במשבר הקורונה ‪ -‬להלן מתוך אתר הביטוח הלאומי‪" :‬בתקופת החופשה ללא‬
‫תשלום המעסיק לא יכול לזמן אותך לעבודה כלשהי‪ ,‬גם אם מדובר בימים בודדים‪ .‬אם חזרת לעבודה ולו גם‬

‫לימים ספורים‪ ,‬לא ישולמו לך דמי אבטלה עבור חודש זה"‪.‬‬
‫סעיף ‪179‬ה לחוק הביטוח הלאומי קובע כהוראת שעה עד ‪ 30.6.2021‬וסעיף ‪177‬א קובע החל מיום ‪ 1.7.2021‬ואילך‬
‫כחוק קבוע‪ ,‬שלא ישולמו דמי אבטלה לעובד שהעסקתו הופסקה ביוזמת המעסיק בשל הוצאתו לחל"ת‪ ,‬אלא אם‬

‫העובד הוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק לפי תקופות שנקבעו (ימים רצופים כולל סופי שבוע וחגים)‪.‬‬
‫והתנאי הנוסף הוא‪ :‬העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת‪.‬‬

‫כתיקון חוק קבוע נוסף מיום ‪ 1.7.2021‬נקבע בסעיף ‪ 320‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬שתשלום דמי האבטלה בחל"ת‬
‫יתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו אצל המעסיק‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הפרשי שכר‪ ,‬שכר נוסף‪ ,‬זקיפות ותשלומים בזמן החל"ת במשבר הקורונה ‪ -‬מנכ"ל הביטוח הלאומי אישר‬
‫לנציגי המעסיקים בכתב בתחילת תקופת משבר הקורונה‪ ,‬כי חוזר הביטוח הלאומי מספר ‪ 1458‬משנת ‪2015‬‬

‫בתוקף גם לדמי האבטלה‪ .‬אישור זה נמסר גם ללשכת רואי חשבון‪.‬‬

‫על פי חוזר ‪ 1458‬והבהרות שהתקבלו בלשכת רואי חשבון בתחילת משבר הקורונה מהביטוח הלאומי‪ ,‬הטבות‬
‫שכר ושכר נוסף כולל הגילום שלהם‪ ,‬המשולמים בחודשים מלאים של החל"ת‪ ,‬אינם משכורת‪ ,‬ויש לייחס אותם‬

‫לחודש העבודה האחרון שלפני החל"ת‪ ,‬לרבות פריסה לפי התקנות‪.‬‬

‫חוזר ‪ 1458‬מדבר על הטבות שכר ושכר נוסף בתקופה קצרה יחסית של זכאות לגמלאות דמי לידה והורות‪ .‬משבר‬
‫הקורונה נמשך כבר מעל שנה‪ ,‬ולכן הביטוח הלאומי בוחן מחדש את יישום החוזר לאחר תקופה כל כך ממושכת‬
‫של זכאות לדמי אבטלה‪ ,‬גם לעניין זקיפות השכר והתשלומים ששולמו בזמן החל"ת וגם לעניין הזכאות להפרשי‬

‫דמי האבטלה‪ .‬ביום כתיבת המאמר‪ ,‬טרם פורסמו ההוראות באתר הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫לאור האמור לעיל‪ ,‬בעת בחינת תביעה של הפרשי דמי אבטלה בשל הטבות שכר ושכר נוסף (לרבות בזקיפות‪,‬‬
‫תשלומים וגילומים) שהתקבלו בתקופה של חל"ת כפוי במשבר הקורונה ונפרסו לחודשים שלפני התחלת‬

‫האבטלה‪ ,‬הביטוח הלאומי רשאי לטעון שהעובד קיבל משכורת בזמן החל"ת‪.‬‬

‫תביעה להפרשי דמי האבטלה תגדיל את דמי האבטלה בחלק יחסי של השכר הנוסף (בהתאם לתקנות הפריסה)‬
‫אך עלולה לשלול זכאות לדמי אבטלה באופן מלא או באופן חלקי בחודש שבו התקבלו ההטבות בפועל‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬כל עוד אין פרסום בנושא מאת הביטוח הלאומי ‪ -‬יש לבחון בקפידה רבה ולשקול היטב לפני שמוגשת‬
‫בקשה להפרשי דמי אבטלה שמקורם בהטבות שכר‪ ,‬שכר נוסף‪ ,‬תשלומים וזקיפות שהתקבלו בתקופת חל"ת‬

‫במשבר הקורונה ונפרסו אחורנית לפי חוזר ‪.1458‬‬

‫מובטל שמקבל תשלומים לאחר שנותקו יחסי העבודה לחלוטין (פוטר או התפטר) ולאחר שכבר הוחלט בתביעה‬
‫ונקבע הבסיס לתשלום דמי האבטלה‪ ,‬והתשלומים שייכים לתקופת העבודה כמו הפרשי שכר‪ ,‬בונוס‪ ,‬עמלה‬
‫וכדומה – עליו ליידע את פקיד תביעות אבטלה כדי שיעדכן את הבסיס לקביעת דמי האבטלה‪ .‬תשלומים ששולמו‬
‫תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה‪ ,‬כמו פיצויים או חודשי הסתגלות‪ ,‬שפטורים מתשלום דמי ביטוח – אינם‬

‫רלוונטיים לבסיס החישוב של דמי האבטלה‪.‬‬

‫תשר (טיפ) למלצרים ולשרשרת עובדי השירות במסעדות לעניין הביטוח הלאומי‬

‫ביום ‪ 26.3.2018‬דן בית הדין הארצי בשני פסקי דין ונתן החלטה תקדימית בעניין התשר במסעדות‪ ,‬בבתי קפה‬
‫וכד'‪ ,‬שחלה מיום ‪ 1.1.2019‬ואילך (עמרי קיס נ' הביטוח הלאומי וגלי הצוק בע"מ ‪ ,44405-10-15‬ד‪.‬ע‪ .‬יבוא וניהול‬

‫מסעדנות בע"מ נ' יחיאל בודה ע"ע ‪.)28480-02-16‬‬
‫פסק הדין משנה הלכות ידועות לפיהן היה קיים מבחן הוולונטריות ואופן הרישום בספרי העסק‪.‬‬
‫בית הדין הארצי מדגיש שההלכות החדשות הן לעניין הביטוח הלאומי ומשפט העבודה‪ ,‬כל עוד אין חקיקה‪ .‬בית‬
‫הדין אינו מתערב בדיני המס והמע"מ‪ ,‬אך הקביעה שלו שהתשר הוא הכנסה ששייכת לבית העסק לעניין משפט‬
‫העבודה ודיני הביטוח הלאומי היא בעלת משמעות עקיפה גם על חבות במס ערך מוסף‪ ,‬על ניכוי במקור של מס‬
‫הכנסה‪ ,‬על ניהול ספרים וגם על חוקים נוספים (כמו הגבלת השימוש במזומן)‪ .‬בתקופת הקורונה יש הסכמה‬

‫בעניין שיעור הטיפים לעניין המענקים במסעדות ובברים‪.‬‬
‫לגובה המשכורת של המלצר וכל עובדי שרשרת השירות שהופסקה עבודתם בשל משבר הקורונה‪ ,‬יש השלכה על‬

‫דמי האבטלה שעובדים אלה מקבלים‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי פרסם את עמדתו בחוזר ביטוח‪" 1459/‬הכנסות מתשר בענף המסעדנות" וגם באיגרת למעסיק‪.‬‬

‫להלן מתוך הפרסומים‪:‬‬
‫החוזר והאיגרת מבהירים כי הכנסה מתשר היא הכנסת עבודה של העובד ממעסיקו לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודה‪,‬‬

‫והמעסיק נדרש לנהוג בסכום התשר כפי שהוא נוהג בכל רכיב אחר של שכר‪.‬‬
‫התשר נכלל בגדר שכר עבודה מכוח הוראות סעיף ‪(2‬א) לחוק שכר מינימום ולכן העובד זכאי לקבל מהמעסיק‬

‫שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום‪.‬‬
‫החל מתאריך ‪ 1.1.2019‬תשר נחשב כהכנסת עבודה של מלצר וכלל עובדי שרשרת השירות ללא תלות באופן‬

‫תשלומו‪.‬‬
‫בקרות מקרה המזכה בתשלום גמלה‪ ,‬הביטוח הלאומי מחשב את הבסיס לגמלה בהתאם להכנסה האמיתית‪,‬‬

‫הכוללת גם את כספי התשר‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫במקרים שבהם בית העסק לא ידווח על ההכנסות מתשר במלואן‪ ,‬או לא ידווח כלל‪ ,‬יופעל כנגדו סעיף ‪ 369‬לחוק‬
‫הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫העסקת עובדים זרים (תושבי חוץ)‬

‫סעיף ‪2‬א לחוק הביטוח הלאומי קובע החל משנת ‪ 2003‬כי לעניין חוק זה לא יראו כתושב ישראל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את‬
‫מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור בישראל (אשרות מסוג ב‪ ,1/‬ב‪ ,2/‬ב‪ ,3/‬ב‪ ,4/‬לרבות רישיון עבודה)‪.‬‬
‫הדיווח על העובדים הזרים‬

‫הדיווח על העובדים הזרים נעשה לפי שיעורי דמי ביטוח מיוחדים בביטוח הלאומי או באמצעות לשכת שירות‬
‫התעסוקה (להלן‪" :‬לשכת התעסוקה")‪.‬‬

‫דיווח ללשכת התעסוקה‬

‫מעסיקי עובדים זרים שמקום מושבם בשטחים (למעט עובדים זרים במשק בית) שמועסקים בתחומי מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬מדווחים באמצעות מדור התשלומים שליד לשכת התעסוקה [תקנה ‪(3‬ב) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית‬

‫דמי ביטוח)‪ ,‬התשי"ד‪.]1954-‬‬
‫ביום ‪ 29‬ביולי ‪ 2012‬פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה הבהרה בעניין דמי הביטוח הלאומי והיטל ההשוואה‪ .‬על‬
‫פי ההבהרה‪ ,‬הגבייה לביטוח הלאומי כוללת את ענפי הביטוח‪ :‬נפגעי עבודה‪ ,‬אימהות ופשיטת רגל והיתרה כוללת‬

‫את היטל ההשוואה‪.‬‬
‫סך שיעורי דמי הביטוח הלאומי והיטל ההשוואה הנגבים מהעובדים הפלשתינים המועסקים בישראל זהים‬

‫לחלוטין לשיעורי דמי הביטוח הלאומי המוטלים על עובדים ישראלים‪.‬‬

‫דיווח בביטוח הלאומי‬
‫הדיווח לביטוח הלאומי על העסקת עובד זר נעשה לפי קריטריונים שונים המפורטים להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬עובדים זרים שהם תושבי כל המדינות [לרבות פליטים ומבקשי מקלט בעלי אשרות לפי סעיף ‪(2‬א)(‪ )5‬לחוק‬
‫הכניסה לישראל‪ ,‬התשי"ב‪ ,]1952-‬למעט אלה שיש להם הוראות מיוחדות כמפורט להלן בסעיפים הבאים‪.‬‬
‫‪ .2‬תושבי שטחים שאינם תושבי ישראל שעובדים במשק בית – המעסיק מדווח ומשלם דמי ביטוח לאומי‬

‫ישירות לביטוח הלאומי ולא ללשכת התעסוקה‪.‬‬
‫‪ .3‬עובדים זרים המועסקים ב"אזור" ‪ -‬הדיווח לביטוח הלאומי נעשה לפי תיקון בחוק הביטוח הלאומי מיום‬

‫‪.1.10.2005‬‬
‫‪ .4‬תושבי חוץ ממדינות אמנה לביטחון סוציאלי ‪ -‬הביטוח הלאומי בוחן את ההוראות בימים אלה במחלקה‬

‫המשפטית ויפרסם אותם באתר האינטרנט‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי מסר כי בשלב זה עובדי מדינות אמנה שאין להם מספר מזהה שמתחיל בספרות ‪ 77‬בביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬יש לדווח עליהם בדיווח המפורט של טופס ‪ 102‬ב‪ 9-‬אפסים ואין לשלוח אותם לקבל מספר מזהה‬

‫מהביטוח הלאומי‪ ,‬כפי שהיה עד היום‪.‬‬

‫גמלאות לעובדים הזרים (המשלמים שיעורי דמי ביטוח לאומי נמוכים) ‪ -‬העובדים הזרים מבוטחים לענפי‬
‫הביטוח הבאים שבהם לא קיים תנאי התושבות‪ :‬ביטוח מפני פגיעה בעבודה‪ ,‬ביטוח מפני פירוק חברה או פשיטת‬
‫רגל של מעסיק‪ ,‬ביטוח אימהות (דמי לידה לעובדת זרה ומענקים) וקצבאות ילדים לשוהים בארץ כדין עם‬

‫ילדיהם‪.‬‬
‫גמלאות לעובדים זרים ממדינות אמנה ‪ -‬נמסר מהביטוח הלאומי כי הוא בוחן תושבות לפני שמשלם לעובדים‬
‫זרים ממדינות אמנה גמלאות המותנות בתושבות‪ ,‬כמו למשל קצבת אזרח ותיק או קצבת שאירים או קצבת נכות‬

‫כללית‪.‬‬
‫לתשומת לב ‪ -‬לאור אי הבהירות שיש בזכאות לגמלאות אזרח ותיק‪ ,‬שאירים וקצבת נכות כללית‪ ,‬לכל העובדים‬

‫הזרים ממדינות האמנה‪ ,‬מומלץ לבחון היטב ומראש כל מקרה‪.‬‬
‫עובדים זרים ממדינות רומניה ובולגריה ‪ -‬הובהר לנציגי המייצגים ביום ‪ 5.9.2019‬ופורסמו שני חוזרים ביום‬
‫‪ ,31.12.2019‬לפיהם על המעסיקים להתייחס לעובדים זרים ממדינות בולגריה ורומניה שעובדים בישראל‪,‬‬

‫כעובדים זרים רגילים המשלמים דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת ולא כמבוטחים ממדינות אמנה‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫עובדים זרים תושבי קנדה ‪ -‬עובדים אלה משלמים דמי ביטוח לאומי כתושבי חוץ כיוון שהאמנה עם קנדה היא‬
‫אמנה מצומצמת שאינה כוללת ענפי ביטוח לעניין גמלאות‪ .‬המעסיקים חייבים לקבל מספר מזהה בגין העובדים‬

‫האלה כיוון שעם קנדה (במחוזות מסוימים) ישראל חתומה על אמנה למניעת כפל דמי ביטוח‪.‬‬

‫עובדים זרים ממדינות אמנה שמוצבים בישראל ‪ -‬פטורים לעתים מתשלום דמי הביטוח הלאומי בישראל‪ ,‬אם‬
‫הם משלמים דמי ביטוח סוציאלי במדינת האמנה‪ ,‬על פי הוראות האמנה‪ ,‬והפטור אושרר על ידי הביטוח הלאומי‬

‫בישראל (כפי שמובהר באמנה)‪.‬‬

‫ביטוח בריאות ממלכתי‬
‫מי שאינו נחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי אינו מבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ .‬בעניין זה הותקן צו‬
‫הקובע הסדר מפורט המחייב מעסיק לבטח עובד זר בישראל במסגרת ביטוח רפואי פרטי‪ ,‬לרבות עובדים זרים‬

‫השוהים בישראל שלא כדין‪.‬‬

‫העסקת עובדים זרים שלא כדין‬

‫החל מיום ‪ 1.3.2003‬לא משולמות גמלאות לעובדים זרים בעד תקופה שבה הם שוהים באופן לא חוקי בישראל‪.‬‬

‫סעיף ‪324‬ב קובע כי "לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ 13‬בחוק הכניסה לישראל (בסעיף זה‬
‫‪ -‬שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור"‪.‬‬

‫המונח "תשלום" (לפי הפירוש של הביטוח הלאומי לסעיף) משמש בעיקרו למקרים שבהם מדובר בתשלום של‬
‫גמלה בכסף‪ ,‬ולא חל על גמלאות אחרות‪ .‬כלומר‪ ,‬גמלאות שאינן מוגדרות כתשלום בעד תקופה‪ ,‬ממשיכות‬

‫להשתלם גם למי ששוהה בישראל שלא כדין‪ .‬לדוגמה‪ :‬דמי טיפול רפואי לנפגע בעבודה‪.‬‬

‫הביטוח הלאומי משלם קצבאות חודשיות המשתלמות בעד תקופה (דמי פגיעה‪ ,‬דמי לידה‪ ,‬קצבת נכות מעבודה)‬
‫רק כאשר פסקה השהות הבלתי חוקית (או שהעובד הזר יצא לחו"ל‪ ,‬או שהשהות הפכה חוקית)‪.‬‬

‫כשתובע הגמלה עוזב את ישראל הוא מקבל את הגמלה בעבור התקופה שנותרה לאחר עזיבתו‪.‬‬

‫קצבת תלויים (לדוגמה‪ :‬קצבה לאלמנה שבעלה נהרג כתוצאה מפגיעה בעבודה) משתלמת על פי החוק לתלויים‬
‫שאינם נמצאים בישראל ולתלויים השוהים בישראל כדין‪.‬‬

‫מעסיקי עובדים זרים שלא כדין צפויים לקנסות מנהליים ולקנסות נוספים בעבור כל יום שבו נמשכת העבירה‪.‬‬
‫הסנקציות לפי סעיף ‪ 369‬לחוק הביטוח הלאומי חלות גם במקרים אלה‪.‬‬

‫מילוי טופס ‪ 101‬וטופס ‪103‬‬

‫יש לבקש מכל עובד למלא טופס ‪ 101‬מיד עם תחילת העבודה ובכל תחילת שנת מס‪ ,‬לצרף צילום של תעודת‬
‫הזהות שלו ומסמכים הקשורים לקצבאות שהוא מקבל מהביטוח הלאומי‪.‬‬

‫רשות המסים פרסמה הקלות בחובת מילוי טופס ‪ 101‬רק למקבלי קצבאות שאין להם הכנסות נוספות מלבד‬
‫הקצבה המשולמת‪ ,‬כמפורט בפרסום של רשות המסים מיום ‪.29.10.2020‬‬

‫טופס ‪ 103‬ממלא מי שחל עליו צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים‪ .‬ברירת המחדל‬
‫למעסיק לפי הצו היא להתייחס לנותן השירות כ"מעסיק משני"‪.‬‬

‫העובד חייב לעדכן את המעסיק בכל שינוי בהצהרה בטופס ‪ 101‬או בטופס ‪ 103‬במהלך השנה ובתחילת כל שנה‪.‬‬
‫טופס ‪ 620‬מסביר איך נקבע המעסיק העיקרי והמשני‪ ,‬על פי הצהרת העובד בטופס ‪ .101‬על פי הקביעה הזאת‬

‫המעסיק מנכה דמי ביטוח משכר העובד‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫פתיחת תיק ניכויים‪ ,‬טופס ‪ ,102‬חובת דיווח חודשית וחובת דיווח רבעונית‬

‫המשכורת המדווחת לביטוח הלאומי מהווה בסיס לגמלאות‪ .‬לכן‪ ,‬לפי סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬יש לדווח‬
‫מדי חודש על השכר הרגיל‪ ,‬גם אם השכר שולם באיחור‪.‬‬

‫החל ממשכורת חודש ינואר ‪ 2020‬הדיווח לפי צו סיווג מבוטחים נעשה בחוזה דיווח נפרד בטופס ‪ 102‬בסוג דיווח‬
‫מספר ‪ .9‬אין צורך לפנות לסניף לפתיחת חוזה הדיווח‪ .‬עם קליטת הדיווח נפתח החוזה באופן אוטומטי והמעסיק‬

‫מקבל הודעה על המשך חובת הדיווח מדי חודש בחוזה דיווח זה‪ .‬מעסיק שטעה מגיש דוחות מתוקנים‪.‬‬

‫מעסיק פותח תיק ניכויים (שאינו תיק העסקה במשק בית) במס הכנסה והמידע עובר ממס הכנסה לביטוח‬
‫הלאומי‪ .‬המעסיק מתבקש להקפיד על מילוי הטופס שהוא שולח למס הכנסה בקפידה רבה לרבות רישום הכתובת‬

‫המעודכנת ומספר העובדים הצפוי‪.‬‬

‫יש למלא במועד הדיווח טופסי ‪ 102‬בכל החודשים‪ ,‬לרבות דיווח על אי העסקה בחודשים שבהם אין העסקה‪ ,‬כדי‬
‫למנוע קביעות‪ .‬מעסיק שרושם עובד בטור ‪ 3‬אמור לשמור את האישור על שיעורי דמי הביטוח הנמוכים עד‬

‫לביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫חברת מעטים (לפי ההגדרה בסעיף ‪ 76‬לפקודת מס הכנסה) מדווחת בגב טופס ‪ 102‬על בעלי השליטה השכירים‬
‫בחברה ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלה (חברת מעטים עם יותר מתשעה בעלי שליטה‪ ,‬רושמת את‬

‫תשעת בעלי השליטה בעלי השכר הגבוה ביותר)‪ .‬מבחן מספר העובדים הוא חודשי‪.‬‬

‫דוחות ‪ 102‬שהוגשו ללא גב הטופס‪ ,‬נרשמים בביטוח הלאומי כאילו לא הוגשו‪ .‬כתוצאה מכך נוצרת קביעה‬
‫בהיעדר דיווח‪ .‬המעסיק עלול להיתבע לשלם קנסות (ואף חשוף לעיקולים אוטומטיים)‪.‬‬

‫החל מינואר ‪ 2022‬טופס ‪ 102‬חייב להיות מקוון בהתאם לתיקון חוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫דוח מתוקן‬
‫דוחות מתוקנים בניכויים לעובדים רגילים ניתן להגיש בדרך כלל באיחור של עד שלושה חודשים‪ .‬החל מהחודש‬
‫הרביעי יש לצרף הסבר לדוח המתקן‪ .‬לעתים הביטוח הלאומי מבקש הסבר גם לדוחות מתוקנים לתקופה קצרה‪.‬‬
‫תיקוני דוחות שנעשים בדיעבד בשל משכורות לבעלי שליטה‪ ,‬נבחנים בקפדנות יתר‪ ,‬למעט תיקון סטטוס בעל‬
‫השליטה שלא היה רשום בטור הנכון בטופס ‪ ,102‬לצורך קבלת מענק לבעלי שליטה בזמן משבר הקורונה‪ ,‬ובלבד‬

‫שאין שינוי במשכורת הברוטו ואין שינוי במספר העובדים‪.‬‬
‫חשוב מאד להקפיד בעת ביצוע תיקונים במערכת השכר‪/‬הפנסיה בטופס ‪ 100‬המפורט ‪ -‬לתקן גם בביטוח הלאומי‪.‬‬

‫הסבר על אי סבירות בטופס ‪102‬‬
‫כשמוגש טופס ‪ 102‬שאינו סביר לפי הקריטריונים של הביטוח הלאומי (אי סבירות בשכר‪ ,‬בדמי הביטוח‪ ,‬בשכר‬
‫שעולה על ההכנסה המרבית‪ ,‬או בכמות עובדים)‪ ,‬מתקבל משוב שהדיווח נקלט כ"לא סביר"‪ .‬בדיקת אי הסבירות‬

‫של הטופס מתבצעת מדי חודש‪.‬‬

‫כאשר התקבל משוב של דוח שאינו סביר‪ ,‬יש להגיש מכתב הסבר‪ ,‬כולל מסמכים‪.‬‬

‫נמסר מהביטוח הלאומי כי פעמים רבות אי הסבירות נובעת מאי החלת כללי פריסת השכר על תשלום נוסף‪.‬‬
‫כאשר מדובר ברכיב שכר נוסף שנרשם כשכר חודשי רגיל‪ ,‬הביטוח הלאומי מבקש להעביר את התיקון בדוח‬

‫הפרשים‪ ,‬ולשלוח אליו תלושי שכר וטופסי ‪ 100‬להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר‪.‬‬

‫חובת דיווח רבעונית‬
‫המעסיקים חייבים לדווח לביטוח הלאומי‪ ,‬נוסף על הדיווח החודשי‪ ,‬דיווח שמי מפורט באופן ממוכן בלבד‪ ,‬פעם‬

‫ברבעון בעבור‪:‬‬
‫‪ )1‬פנסיונרים בפנסיה מוקדמת עד שנת ‪ .2015‬החל משנת ‪ ,2016‬יש לדווח בטופס ‪.126‬‬

‫‪ )2‬תלמידים בהכשרה מקצועית‪.‬‬
‫‪ )3‬עובדים בחופשה ללא תשלום (במשך חודש מלא) ‪ -‬בשנת ‪ 2019‬דווח על עובדים בחל"ת בדיווח רבעוני וגם‬

‫בטופס ‪ 126‬סופי (מספר ‪ )3‬בסוג משרה ‪.22‬‬
‫את פרטי העובדים שהיו בחל"ת מלא בשנת ‪ 2020‬יש לדווח בטופס ‪( 126‬מספר ‪ )3‬בסוג משרה ‪.22‬‬
‫את פרטי העובדים בחל"ת מלא בחודשים ינואר עד יוני ‪ 2021‬יש לדווח בטופס ‪ 126‬חציוני (מספר ‪ )1‬בסוג‬

‫משרה ‪.22‬‬

‫‪93‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ )4‬דיווח לפי צו סיווג מבוטחים – ככל הנראה שיש לדווח את הדיווח הרבעוני עד התחלת הדיווח של טופס ‪100‬‬
‫חודשי פרטני מקוון‪ .‬יש להתעדכן במערכות השכר‪.‬‬

‫הכשרה מקצועית ושיקום מקצועי ‪ -‬להלן הכללים לדיווח על מבוטחים בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי‪,‬‬
‫החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪:2011‬‬

‫חובת נותן ההכשרה המקצועית ‪ -‬תשלום דמי ביטוח לאומי לענפים‪:‬‬
‫● נפגעי עבודה (בשיעור ‪ 0.4%‬מסכום מחצית השכר הממוצע במשק)‪.‬‬
‫● אימהות ‪ -‬מקומות שאושרו לכך בתקנות וקיבלו אישור מאת הביטוח הלאומי (‪ 0.1%‬מסכום מחצית השכר‬

‫הממוצע במשק)‪.‬‬
‫המעסיק ממלא את השדות לענף "נפגעי עבודה" ולענף "אימהות" בלבד‪.‬‬
‫חובת התלמיד ‪ -‬לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ישירות לביטוח הלאומי‪ .‬הביטוח הלאומי פונה אל‬
‫התלמידים לצורך עדכון חובת התשלום‪ .‬המעסיק מעביר פעם ברבעון רשימה שמית של התלמידים שלמדו במוסד‬

‫ברבעון החולף‪.‬‬

‫טופס ‪ 100‬חודשי פרטני מקוון וטופס ‪ 100‬ייעודי‬

‫החל ממשכורת אוקטובר ‪ 2021‬החוק מחייב את כל המעסיקים (למעט במשק בית) לשדר טופס ‪ 100‬חודשי פרטני‬
‫מקוון לביטוח לאומי‪ ,‬על כלל עובדי החברה‪ ,‬בכל חודש‪ .‬זאת‪ ,‬נוסף על שידור טופס ‪ 102‬חודשי שיהיה מקוון בלבד‬

‫מינואר ‪.2022‬‬

‫על אף שהדיווח של הטופס החודשי מחוייב לפי החוק למטרת מידע על משכורות חודשיות של כל העובדים‬
‫ומקבלי הפנסיה – שידור הטופס ושידור טופס ‪ 100‬ייעודי שנמצא בשלבי פיתוח אחרונים‪ ,‬יקלו מאד על כל‬
‫המעסיקים והמייצגים‪ ,‬גם בשל הקטנת כמות הדיווחים באופן שוטף‪ ,‬וגם בשל הקטנת החיכוך בין המעסיקים‬

‫לעובדים‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬

‫רקע חוקי לדיווח המקוון החדש‬
‫תקנה ‪ 8‬לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות לתשלום דמי ביטוח)‪ ,‬תשי"ד‪ 1954-‬מחייבת כל מעסיק להגיש‬
‫לביטוח הלאומי במועד תשלום דמי הביטוח בעד העובדים‪ ,‬דין וחשבון בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו‬

‫בתקופת התשלום שלגביו מוגש הדוח האמור‪ ,‬לרבות בעד עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים‪.‬‬
‫המידע הדרוש לפי התקנה נמסר לביטוח הלאומי בעבר בגב טופס ‪ 102‬מדי חודש באופן מצומצם רק על ידי‬
‫מעסיקים קטנים (עד ‪ 9‬עובדים) ועל בעלי שליטה‪ ,‬ומשנת ‪ 2016‬רק על בעלי שליטה (עד ‪ 9‬בעלי שליטה)‪ .‬לגבי פרטי‬
‫עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים ‪ -‬המעסיק נדרש לדווח בדיווח רבעוני‪ .‬כל עוד לא הייתה חובת שידור של כל‬

‫הדוחות לביטוח הלאומי‪ ,‬לא ניתן היה להפעיל את תקנה ‪ 8‬במלואה על כל העובדים במשק‪.‬‬
‫טופס ‪ 126‬כולל דיווח על חודשי העבודה‪/‬הפנסיה בלבד ואינו כולל מידע פרטני על סכום המשכורת‪/‬הפנסיה‬

‫החודשית של כל עובד‪/‬מקבל פנסיה‪.‬‬
‫בתחילת משבר הקורונה נדרש מידע חודשי על משכורות העובדים במשק‪ .‬התברר‪ ,‬כי אין לאף גוף במשק מידע על‬
‫משכורות חודשיות של העובדים ושל מקבלי הפנסיה (למעט מידע מצומצם על משכורות של בעלי שליטה בחברות‬
‫מעטים שהיה לביטוח הלאומי‪ ,‬שגם לגביהם היו טעויות בדיווח)‪ .‬מבקר המדינה בחן את המצב והורה על תיקון‬
‫החוק‪ .‬הוקמה ועדת שרים שקבעה שיהיה גוף שינהל את רשימות כל העובדים במשק ואת המשכורות שלהם‪.‬‬

‫הגוף שנבחר היה הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫החוק תוקן בחודש נובמבר ‪ 2020‬במסגרת תיקון עקיף בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת‬
‫שעה)(תיקון מספר ‪ ,)3‬התשפ"א‪ :2020-‬תיקון מספר ‪ 219‬בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫במסגרת תיקון החוק‪ ,‬הביטוח הלאומי קיבל תקציב לפיתוח הדיווחים באופן מקוון בלבד‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששולמו לכלל העובדים או מקבלי הפנסיה המוקדמת וסך דמי‬
‫הביטוח בעדם‪ .‬מדובר בטופס ‪ 102‬וטופס ‪ 617‬שקיימים כבר כיום‪ ,‬ומאפשרים לשלם את דמי הביטוח‪ ,‬אך‬

‫הטופס חייב להיות מקוון‪ .‬מובהר כי אין סנקציות על דיווח יידני על עובדים זרים‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫‪ .2‬דיווח חודשי פרטני על כל המשכורות והפנסיה‪ ,‬שכולל בתוכו מידע נרחב על שכר העבודה ונתוני השכר‬
‫הדרושים לחישוב דמי הביטוח‪ ,‬היקף המשרה וסיווג עובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח‪ .‬טופס חדש‪.‬‬

‫לטופס הזה קוראים טופס ‪ 100‬חודשי פרטני מקוון (להלן‪ :‬טופס ‪ 100‬חודשי)‪.‬‬

‫‪ .3‬דיווח לפי דרישה של הביטוח הלאומי של משכורות ופנסיה לאחר שנעשתה פריסת שכר‪ ,‬בהתאם לשני סוגי‬
‫מידע (הרחבה של טופס ‪ 100‬שקיים היום)‪:‬‬

‫‪ .1‬מידע הדרוש לביטוח הלאומי לבירור תביעה של עובד לגמלה – לטופס הזה קוראים טופס ‪ 100‬ייעודי‬
‫לגמלאות‪.‬‬

‫‪ .2‬מידע הדרוש לביטוח הלאומי לחישוב דמי ביטוח שהעובד או המעסיק חייבים למסור לביטוח הלאומי‬
‫לפי דין או שהביטוח הלאומי רשאי לדרוש אותו – לטופס הזה קוראים טופס ‪ 100‬ייעודי לגבייה‪.‬‬

‫מועד התחולה של החוק החדש ‪ -‬החוק קבע בתחולתו הפרדה בין מעסיקים גדולים שיש להם יותר מ‪ 180-‬עובדים‬
‫וכן משלמי פנסיה (להלן‪ :‬מעסיקים גדולים) לבין מעסיקים קטנים שיש להם לכל היותר ‪ 180‬עובדים‪ .‬כל‬
‫המעסיקים ומשלמי הפנסיה אמורים לדווח על פי החוק‪ ,‬בדרך מקוונת‪ ,‬לא יאוחר ממשכורות‪/‬פנסיות עבור חודש‬

‫אוקטובר ‪ :2021‬טופס ‪ ,617/102‬טופס חודשי מפורט וטופס ייעודי לפי דרישת הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫קבצים שבוטלו במהלך שנת ‪ 2021‬בשל פיתוח טופס ‪ 100‬חודשי ‪ -‬עוד התברר בתחילת משבר הקורונה‪ ,‬כי אין‬
‫דיווח סדיר על הפסקת העבודה של העובדים והסיבות להפסקת העבודה‪ .‬לכן‪ ,‬הביטוח הלאומי הוסיף עוד‬
‫דיווחים בתקופת משבר הקורונה כדי לעדכן על מועד התחלת עבודה ועל מועד הפסקת עבודה של העובדים‪ ,‬כולל‬

‫בחל"ת (קובץ סיום‪/‬ביטול חל"ת וקובץ הפסקת עבודה)‪.‬‬

‫המידע שבקבצים האלה כלול בטופס ‪ 100‬החודשי הפרטני המקוון‪ .‬בעקבות שידור טופס ‪ 100‬מקוון חודשי ‪-‬‬
‫המייצגים והמעסיקים לא יידרשו לשדר קבצי דיווח נוספים‪.‬‬

‫ביטול מתוכנן של הדיווח הרבעוני על נותני שירותים הכלולים בתוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים ‪ -‬נותני‬
‫שירותים בהתאם לתוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים (כמו אמנים‪ ,‬מורי דרך‪ ,‬מרצים ומדריכים) קיבלו דמי‬
‫אבטלה בסכומים ניכרים בתקופת משבר הקורונה‪ .‬הביטוח הלאומי שילם למובטלים רבים את דמי האבטלה לפי‬

‫השומה לשנת ‪ ,2019‬כי המידע בביטוח הלאומי לא היה מעודכן‪.‬‬
‫מעסיקים רבים לפי הצו לא דיווחו על נותני שירות אלה‪ ,‬או שניכו דמי ביטוח אך לא העבירו את המידע הרבעוני‬
‫הנדרש לפי התקנות‪ ,‬או דיווחו לביטוח הלאומי על נותני השירותים כשכירים לפי מועד קבלת התשלום ולא לפי‬
‫מועד ביצוע העבודה‪ .‬לאחר שטופס ‪ 100‬החודשי יהפוך לשגרה‪ ,‬יבוטל הדיווח הרבעוני על נותני השירותים לפי צו‬

‫סיווג מבוטחים‪.‬‬

‫יתרונות הדיווחים החדשים כפתרון למצבים שונים‬
‫• עובדים שקיבלו גמלאות שמותנות בהכנסה הניחו שהמידע החודשי על המשכורות קיים בביטוח הלאומי‪,‬‬
‫ולכן לא דיווחו על שינוי במצב התעסוקתי שלהם וכך הביטוח הלאומי יצר להם חובות רטרואקטיביים‪.‬‬

‫העובדים באו בטענות למעסיקים‪.‬‬
‫• המעסיקים התבקשו להכין טפסים על המשכורות של העובדים עבור תביעות לגמלאות‪ .‬לכל תביעה היה טופס‬
‫שונה בשל המידע השונה שדרוש לכל תביעה‪ .‬חלק מהעובדים התבקשו להגיש תלושי משכורת וביקשו אותם‬

‫מהמעסיקים‪.‬‬
‫• טופסי ‪ 100‬וטפסים נוספים לצורכי גמלאות עדיין מודפסים (למעט עבור דמי אבטלה) ויש לדרוש אותם מכל‬

‫מעסיק או משלם פנסיה לצורך תיאום דמי ביטוח‪ ,‬דרישה להחזר דמי ביטוח‪ ,‬או תביעה לגמלאות‪.‬‬
‫• עובדים שמשתכרים מעל התקרה נאלצו להגיש בקשות לתיאום דמי ביטוח וקיבלו לפעמים תיאום חלקי‬
‫בהתאם למועד הגשת הבקשה וקיבלו החזרים רק בשנות המס הבאות‪ .‬אם הדיווח היה לפי צו סיווג‬

‫מבוטחים ‪ -‬חלק מהם קיבלו את כל ההחזר רק לאחר שהמעסיק תיקן את הדיווח בהתאם לחוק‪.‬‬
‫• מעסיקים לפי התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים היו אמורים לדווח על העובדים מדי רבעון‪ ,‬בדיווח‬
‫פרטני‪ ,‬אך לא כל המעסיקים עשו זאת והיו תקלות רבות בזכאות של נותני השירות לגמלאות כעובדים‬
‫שכירים‪ .‬התלונות‪ ,‬כמובן‪ ,‬הגיעו ישירות למעסיקים‪ ,‬לרבות ביקורות ניכויים למעסיק שלא דיווח נכון או‬

‫שלא דיווח כלל‪.‬‬
‫• בכל פעם שהוגש טופס ‪ 126‬לביטוח הלאומי‪ ,‬הביטוח הלאומי עדכן את העיסוק‪ ,‬אם היה שינוי‪ .‬ככל‬
‫שהעיסוקים לא היו מעודכנים והעובד שילם מקדמות על הכנסות נוספות שלו ‪ -‬המערכת שלחה באופן‬
‫אוטומטי דרישה להפרשי דמי ביטוח על הפער בין השיעור המופחת לשיעור המלא‪ .‬ככל שמדובר בשנת מס‬

‫קודמת ‪ -‬לא ניתן היה לתקן את הדרישה ללא הצגת ההכנסה בדוח שהוגש למס הכנסה לאותה השנה‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הדיווח החודשי החל ממשכורת חודש אוקטובר ‪2021‬‬

‫החל ממשכורת אוקטובר ‪ 2021‬החוק מחייב את כל המעסיקים (למעט במשק בית) לשדר טופס ‪ 100‬חודשי מקוון‬
‫לביטוח לאומי‪ ,‬על כלל עובדי החברה‪ ,‬בכל חודש‪ .‬זאת‪ ,‬נוסף על שידור טופס ‪ 102‬חודשי שאמור להיות מקוון‬

‫בלבד‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬הביטוח הלאומי מסר כי האפשרות להגיש את טופס ‪ 102‬בפנקס (ולא בשידור) קיימת בפועל עד דצמבר‬
‫‪ .2021‬החל מחודש ינואר ‪ 2022‬תהיה חובת שידור טופס ‪ ,102‬או הקלדה של הטופס באתר הביטוח הלאומי‪ ,‬או‬

‫קבלת עזרה בסניף‪.‬‬
‫לגבי תשלום הדוח המקוון‪ :‬החל מחודש ינואר ‪ 2022‬הביטוח הלאומי יזהה את המעסיקים שמשלמים בדואר או‬

‫בבנק וישלח אליהם דף תשלומים עם שוברי תשלום‪.‬‬

‫טופס ‪ 100‬חודשי חייב להיות מקוון מהשידור הראשון‪ .‬הביטוח הלאומי מסר כי על אף שאין דחיה בשידור‬
‫הטופס‪ ,‬רק במהלך חודש ינואר ‪ 2022‬יתחילו לשלוח קביעות על אי הגשת טופסי ‪ 100‬חודשיים‪ .‬כלומר‪ ,‬יש מספיק‬

‫זמן ללמוד את המערכת החדשה ולהטמיע אותה‪.‬‬

‫על אף שבחוק יש הפרדה ברורה המחייבת שידור טופס ‪ 102‬וגם טופס ‪ 100‬חודשי‪ ,‬הלשכה פנתה לביטוח הלאומי‬
‫כדי לבקש לאחד את שידור הטפסים‪ .‬הביטוח הלאומי מסר כי לא ניתן בשלב זה ליצור דיווח בטופס אחד בלבד‬
‫כיוון שטופסי ‪ 102‬ו‪ 617-‬הם טפסים גם לתשלום (בסיום שידור טופס ‪ ,102‬המעסיק אמור להחליט אם השידור‬
‫יהיה עם תשלום ואת הסכום לתשלום)‪ .‬כדי לייתר את טופסי ‪ 102‬או ‪ 617‬היה צורך בפיתוח אפשרות תשלום‬

‫באמצעות הדיווח‪.‬‬

‫שני הדיווחים שיש לדווח לביטוח הלאומי ביום ‪15.11.2021‬‬

‫‪ .1‬דיווח חודשי כללי ביחס לסך כל העובדים‪/‬מקבלי פנסיה מוקדמת ‪-‬‬
‫הדיווח כולל את סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת וסך דמי הביטוח באותו החודש‪ ,‬בטופס ‪ 102‬חודשי‬

‫למעסיקים ובטופס ‪ 617‬חודשי למשלמי פנסיה מוקדמת‪.‬‬

‫‪ .2‬דיווח חודשי פרטני מקוון עבור כל אחד מהעובדים שמפורטים בטופס ‪ 102‬ועבור כל אחד ממקבלי הפנסיה‬
‫המוקדמת שמפורטים בטופס ‪ - 617‬הדיווח הפרטני נעשה בקובץ ‪ 100‬חודשי‪ ,‬שבו מפורטים בין היתר שמות‬
‫העובדים‪/‬מקבלי הפנסיה המוקדמת‪ ,‬רכיבי שכר‪/‬פנסיה מוקדמת וסיווג העובד‪/‬מקבל הפנסיה המוקדמת‪,‬‬

‫תאריך הפסקת עבודה‪ ,‬סיבת הפסקת העבודה ותאריך אחרון של תקופת ההפסקה (אם ידוע)‪.‬‬
‫את הדיווחים המקוונים‪ :‬אפשר יהיה לשדר‪ ,‬לדווח באינטרנט‪ ,‬או להגיע לסניף ולקבל עזרה‪ .‬החל מחודש ינואר‬

‫‪ 2022‬לא יונפקו יותר פנקסים כדי למנוע טעויות ולהקטין ביורוקרטיה‪.‬‬
‫תשלום דמי הביטוח ניתן יהיה לביצוע בדף תשלומים שישלח בינואר ‪ 2022‬אל המעסיקים הנוהגים לשלם‬

‫באמצעות הבנק‪.‬‬

‫טופס ‪ 100‬ייעודי מקוון שישודר לביטוח הלאומי לפי דרישה ‪ -‬על פי תיקון ‪ 219‬לחוק הביטוח הלאומי‬

‫טופס בל‪ 100/‬הוא צילום מצב ליום מסוים והוא כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‬
‫במשך ‪ 12‬חודשים‪ ,‬כאשר "תשלומים נוספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬

‫כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים‪.‬‬
‫תוכנות השכר מפיקות את הטופס על פי הוראות שקבלו מן הביטוח הלאומי‪ ,‬עד שבע שנים רטרואקטיבית‪ .‬כדי‬
‫להפיק טופס ‪ 100‬נכון‪ ,‬חשוב להקפיד על סימול הרכיבים החייבים בפריסה‪ .‬הביטוח הלאומי אמור לבדוק‬

‫בקפידה טופס ‪ 100‬שכולל קפיצות בשכר מחודש לחודש‪ ,‬כי ייתכן שיש שכר נוסף שלא נפרס‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי בשיתוף עם בתי התוכנה ולשכות השירות מסיימים לפתח בימים אלה את טופס ‪ 100‬הייעודי‪,‬‬

‫שאמור להחליף את טופס ‪ 100‬המודפס (הכולל את החלקים היחסיים של פריסת השכר הנוסף וההפרשים)‪:‬‬

‫‪ .1‬טופס ‪ 100‬ייעודי לגבייה עבור תיאום דמי ביטוח והחזרי דמי ביטוח‪ .‬הזנת בקשה לתיאום או להחזר יוצרת‬
‫דרישת טופס ‪ 100‬ייעודי מהמעסיק‪ .‬המהלך אמור לקצר את משך הטיפול בתיאום ובהחזר דמי ביטוח מעל‬

‫התקרה‪.‬‬

‫‪ .2‬טופס ‪ 100‬ייעודי לגמלאות שיכלול את כל המידע שהביטוח הלאומי דורש לקבל עבור כל הגמלאות במשך ‪18‬‬
‫חודשים שלפני חודש הגשת התביעה (בדומה לטופס ‪ 100‬ששודר בתביעות לדמי האבטלה במשבר הקורונה‬
‫וחסך שעות עבודה רבות של מעסיקים ומייצגים בהכנת טופס ‪ .)1514‬טופס ‪ 100‬ייעודי יכלול מידע לגבי חודש‬

‫נוכחי אם העובד הפסיק לעבוד בחודש הנוכחי ומה סיבת הפסקת העבודה‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫העובד שמגיש תביעה לגמלה יאשר לביטוח הלאומי שהוא אינו מתנגד שהביטוח הלאומי יפנה למעסיק ויבקש‬
‫טופס ‪ 100‬ייעודי‪ .‬המעסיק לא יתבקש לצרף את המידע על המשכורות של העובד לטופס התביעה‪.‬‬

‫הטופס הייעודי ישודר על ידי המעסיק ישירות לביטוח הלאומי על פי דרישת הביטוח הלאומי במאגר בקשות‬
‫שיהיה מקושר למערכת השכר‪ .‬מובהר‪ ,‬שלצורך פניה של הביטוח הלאומי למעסיק לשידור טופס ‪100‬‬

‫ייעודי‪ ,‬נדרש אישור מאת המבוטח‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי פרסם ביום ‪ 18.3.2021‬כי שידור טופסי ‪ 100‬יבטל את הצורך בהגשת תלושי משכורת בעת‬
‫הגשת תביעות לגמלאות‪ ,‬יקצר את משך זמן הטיפול בתביעות בשל החיסכון בהגשת המסמכים ויאפשר‬

‫לביטוח הלאומי לדעת באופן שוטף אם יש למבוטח זכאות לגמלאות נוספות‪.‬‬

‫מה כולל טופס ‪ 100‬חודשי‬
‫טופס ‪ 100‬חודשי כולל מידע רב שנמצא ממילא בידי המעסיק לצורך הכנת משכורות‪ .‬חשוב מאד להקפיד על‬

‫ההגדרות של רכיבי המשכורת כדי שיגיעו נכון לטופס‪ .‬הטופס כולל כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפייני המבוטח‪ ,‬כמו מספר זהות‪ ,‬שם מלא‪ ,‬תאריך לידה‪ .‬להקפיד על רישום נכון כדי שלא תיווצר שגיאה‪.‬‬

‫‪ .2‬מאפיינים נוספים‪ ,‬כמו תאריך תחילת עבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬מאפייני שכר בחודש המשכורת‪ ,‬כמו שנת המשכורת וחודש המשכורת‪.‬‬

‫‪ .4‬סוג עיסוק‪ ,‬כמו שכיר רגיל‪.‬‬
‫‪ .5‬מאפייני שכר‪ :‬שכר חודשי רגיל ללא פריסה וללא הפרשים‪ ,‬סך הכל שכר נוסף‪ ,‬סך הכל הפרשי שכר‪ ,‬סכום‬
‫פטור מדמי ביטוח‪ ,‬שכר ברוטו (כולל מעל המקסימום)‪ ,‬תשלום חייב בדמי ביטוח בשל חלף הודעה מוקדמת‪,‬‬

‫שכר בשיעור מופחת לעובד‪ ,‬שכר מעל ההכנסה המירבית לעובד‪.‬‬
‫יש להקפיד להפריד בין שעות נוספות שמשתנות בכל חודש לבין שעות נוספות גלובליות‪ .‬למעסיק יש שיקול‬

‫דעת כדי להחליט אם מדובר ברכיב קבוע ולא משתנה שחוזר על עצמו מדי חודש – שהוא שכר רגיל‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי יבדוק התאמה לטופס ‪ 102‬החודשי בדיווח בקוד ‪ 1‬וקוד ‪ .8‬שכר נוסף בקוד פריסה למשל‬

‫אינו כלול בטופס ‪ 100‬חודשי וגם אין דיווח בטופס ‪ 100‬חודשי על אי העסקה‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי אמור להשתמש במידע בעיקר לעדכון עיסוקים‪ ,‬כדי לא ליצור חובות של דמי ביטוח לעובד‬
‫שלא עדכן את העיסוק שלו בעצמו או שלא עשה תיאום דמי ביטוח‪ ,‬וגם כדי לא ליצור חובות לעובד שמקבל‬

‫גמלאות שמותנות בהכנסה מעבודה‪ ,‬כמו למשל בקצבת נכות כללית‪.‬‬
‫‪ .6‬מאפייני היקף משרה‪ ,‬כמו סוג המשרה‪ ,‬אחוז המשרה‪ ,‬מספר ימי עבודה ושעות עבודה שעבורם שולם שכר‪.‬‬

‫‪ .7‬מאפייני חופשה‪ ,‬כמו תמורת חופשה כחלק מהשכר‪ ,‬פדיון חופשה‪ ,‬יתרת ימי חופשה ושעות חופשה‪.‬‬
‫‪ .8‬מאפייני נתוני מחלה‪ ,‬כמו מספר ימי מחלה ושעות מחלה שנוצלו שעבורם שולם שכר באותו החודש‪ ,‬יתרת ימי‬

‫מחלה ושעות מחלה מצטברים‪.‬‬
‫‪ .9‬מאפייני ניכויים‪ :‬ניכויי דמי ביטוח לאומי ובריאות ותשלום דמי הביטוח הלאומי על ידי המעסיק‪ .‬הביטוח‬

‫הלאומי עורך התאמות לטופס ‪.102‬‬
‫‪ .10‬מאפייני סוג האוכלוסייה של העובד‪ ,‬כמו אם מדובר במעסיק משני או עיקרי וכן אם מדובר בבעל שליטה‬

‫בחברת מעטים‪.‬‬
‫‪ .11‬מאפייני הפסקת עבודה‪ :‬קוד הפסקת עבודה וסיבת הפסקת עבודה‪.‬‬

‫משובים על טופס ‪ 100‬חודשי לפי אופן השידור‬
‫יש שני סוגי משובים לטופס ‪ 100‬חודשי‪:‬‬

‫‪ .1‬משוב במערכת השכר לתקינות טכנית של הטופס‪.‬‬
‫‪ .2‬משוב מהביטוח הלאומי‪ ,‬שניתן לאחר כיממה (עד יומיים) מהשידור לבקשת המעסיק או המייצג‪.‬‬

‫להלן פירוט המשובים לפי ערוצי הדיווח (יש לקבל הנחיות ממערכת השכר)‪:‬‬
‫תוכנת שכר ‪( WCF‬אפשרית עד מספר מוגבל של עובדים) – ניתן לקבל משוב במערכת השכר לכלל הדיווחים‬

‫של המעסיק‪.‬‬
‫מערכת ייצוג לקוחות – המשוב שמתקבל במערכת ייצוג לקוחות מאפשר לראות משוב לכלל הדיווחים של‬
‫המעסיק מכל ערוצי הדיווח ובתנאי שלמייצג יש ייפוי כוח‪ ,‬אם המייצג הזין את התקופה בלבד (ללא מספר‬

‫תיק ניכויים‪ .‬נמצא בפיתוח מסך מרכז למעסיקים שהיו אמורים לדווח טופס ‪ 100‬חודשי וטרם דיווחו‪.‬‬
‫מערכת קשרים עסקיים (‪ (B2B‬וכספות – המשוב מתקבל במערכת קשרים עסקיים‪ .‬מעסיק שמתקשה לקבל‬

‫משוב במערכת קשרים עסקיים יפנה לטלפון מספר ‪.02-6463252‬‬
‫אתר התשלומים – המשוב מתקבל בשלב זה בדואר‪ ,‬אך כעת נמצא בפיתוח משוב שיגיע למעסיקים גם במייל‬

‫או באתר‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫מוקדים של הביטוח הלאומי למעסיקים‬

‫מוקד רב קווי לשאלות בקשר לבעיות טכניות של טופס ‪ 100‬חודשי במספר טלפון ‪ ,02-6709970‬כולל למייצגים‪.‬‬

‫מוקד תמיכה למעסיקים מטפל גם בבירורים בשידור טופסי ‪ 102‬ו‪ 100-‬מפורט חודשי לפי החוק החדש‪ .‬המוקד‬
‫פועל בימים ראשון עד חמישי בבוקר במספר טלפון ‪.02-5393722‬‬

‫אין טעם לפנות בשאלות לגבי טופס ‪ 100‬חודשי או ייעודי לסניפי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫סנקציות למי שלא משדר את הטופס‬
‫החוק מחייב את הדיווח המקוון לכל המעסיקים ביום ‪ 15.11.2021‬אך הביטוח הלאומי מאפשר למעסיקים‬
‫הקטנים זמן התארגנות ללמוד את המערכת החדשה‪ .‬הביטוח הלאומי ישלח תזכורת‪ ,‬אך סנקציות על אי דיווח‬

‫טופס ‪ 100‬חודשי של משכורות אוקטובר ‪ 2021‬למעסיק קטן יוטלו רק מחודש ינואר ‪.2022‬‬
‫ההמלצה היא לא לדחות את הדיווח כדי שאם יהיו תקלות‪ ,‬יהיה מספיק זמן לתקן ולהשתפר‪.‬‬
‫מעסיקים ומייצגים שכבר עשו את כל ההכנות ושידרו את הטופס – מדווחים על טופס פשוט מאד לשידור‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬חשוב לדאוג לשני דברים עבור קלות בשידור הטופס‪:‬‬
‫‪ .1‬שינוי ההגדרות כמבוקש בכל מערכת שכר‪.‬‬

‫‪ .2‬איסוף המידע על כל המשכורות בתחילת כל חודש‪ .‬המלצה למייצגים ‪ -‬ליצור מנגנון מסודר חודשי של קבלת‬
‫משכורות מהמעסיקים בהתאם למידע שדרוש בטופס ‪ 100‬החודשי ‪ -‬כדי לחסוך תיקוני דוחות‪ .‬בין היתר‪:‬‬
‫היעדרויות‪ ,‬סיבות להפסקת עבודה‪ ,‬פירוט הפרשי שכר ושכר נוסף‪ ,‬פירוט רכיבי השכר השונים‪ ,‬דיווח על ימי‬

‫חופשה ומחלה ועוד‪.‬‬

‫יישום בפועל של טופס ‪ 100‬מקוון חודשי‬
‫להלן התהליך הדרוש באופן כללי לשידור טופס ‪ 100‬חודשי (כל מערכת שכר שולחת למשתמשים את ההסברים‬

‫בצורה מפורטת)‪:‬‬
‫‪ .1‬פעולה שמבוצעת פעם אחת ‪ -‬שינוי הגדרות שנחוץ לקליטה נכונה של המידע‪ .‬לדוגמה מתוך ההוראות ששלחו‬
‫בתי התוכנה‪ :‬הגדרות לרכיבי שכר כמו שעות נוספות‪ ,‬חלף הודעה מוקדמת‪ ,‬תמורת חופשה‪ ,‬תחליפי שכר (ימי‬
‫אבל‪ ,‬גיבוש ועוד)‪ ,‬הודעה מוקדמת חייבת בדמי ביטוח ורכיב חדש מיוחד שהוא תמורת חופשה טרם ניתוק‬

‫יחסי עובד ומעסיק‪ .‬לכל מערכת שכר יש את ההגדרות משלה ולכן יש לפעול בהתאם להוראות‪.‬‬
‫‪ .2‬בכל חודש ‪ -‬יש לשדר את הטופס בצורה מקוונת לביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪ .1‬הביטוח הלאומי מבקש לשדר טופס ‪ 100‬חודשי אחרי טופס ‪ .102‬בשלב זה הביטוח הלאומי אינו חוסם‬
‫שידור קליטת טופס ‪ 100‬חודשי לפני טופס ‪ ,102‬אך בשידור טופס ‪ 100‬חודשי לפני טופס ‪ – 102‬יש לוודא‬

‫התאמה ושלא נעשו שינויים בטופס ‪.102‬‬
‫‪ .2‬אפשר לשדר דרך מערכת ייצוג לקוחות‪ .‬המייצג יכול לשדר את הקובץ ישירות מהתוכנה או לבחור לשדר‬

‫כמה מעסיקים ביחד בקובץ אחד‪ ,‬תחת מודול דיווחי שכר – שידור קובצי ‪ 100‬חודשי‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לשים לב למשובים‪.‬‬

‫‪ .4‬יש לשים לב בעת תיקוני דוחות ‪ -‬שיש לתקן גם את טופס ‪ 100‬החודשי‪ ,‬עם כל המידע שמופיע בטופס‪,‬‬
‫כולל עדכון בנתונים‪ .‬דיווח מתקן של טופס ‪ 100‬חודשי מבטל את הדוח הקודם‪.‬‬
‫‪ .5‬אם אין דיווח שוטף או דוח מתוקן – אין לדווח טופס ‪ 100‬חודשי‪.‬‬

‫‪ .6‬בכל חודש יש לכלול את כל הדיווחים על נותני השירות לפי התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים‬
‫בטופס ‪ 100‬החודשי‪ ,‬לפי מועד ביצוע העבודה‪ ,‬לפי סעיף ‪ 344‬לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬הדיווח הזה יאפשר‬
‫לנותני השירות לקבל גמלאות כחוק ולקבל החזרים של דמי ביטוח ששולמו מעל התקרה‪ .‬השידור הזה‬

‫יחסוך בהמשך את הדיווח הרבעוני על נותני השירות האלה‪.‬‬
‫‪ .7‬בכל חודש יש לדווח על הפסקת העבודה של כל עובד והסיבה להפסקת העבודה בדיווח‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫הדיווח של המעסיק על הפסקת העבודה בכל חודש‬

‫הביטוח הלאומי מצפה לקבל בכל חודש שבו יש הפסקת עבודה של עובד דיווח כדלקמן‪:‬‬

‫• תאריך הפסקת העבודה (היום שבו נותקו יחסי העבודה‪ /‬יום העבודה האחרון שלפני הפסקת העבודה)‪.‬‬
‫• סיבת הפסקת העבודה‪.‬‬

‫• תאריך אחרון של תקופת ההפסקה (אם ידוע)‪.‬‬

‫להלן עקרונות לדיווח על הפסקת העבודה‪:‬‬

‫‪ .1‬בכל חודש שבו עובד או עובדת היו גם בחל"ד או בחל"ת או בשמירת היריון וגם עבדו – העיסוק יהיה‬
‫כעובד‪/‬ת‪.‬‬

‫‪ .2‬בכל חודש שבו עובד או עובדת היו גם בחל"ד או בשמירת היריון וגם בחל"ת – העיסוק יהיה חל"ד או שמירת‬
‫היריון‪.‬‬

‫‪ .3‬בכל חודש שבו עובד או עובדת היו בחל"ת מלא או בחל"ד מלא ולא שולמה להם הטבה – לא יהיה‬
‫דיווח‪ .‬בחל"ד כולל הטבה‪ ,‬ידווחו בדיווח החודשי – במקביל לדיווח בקוד דיווח ‪.55‬‬

‫‪ .3‬אם בחודש אחד יש שני סוגי הפסקות עבודה – יש לדווח על שניהם‪ .‬למשל‪ ,‬עובדת יצאה לחל"ד מתאריך‬
‫‪ 11.4.2021‬עד ‪ 17.8.2021‬וביום ‪ 18.8.2021‬יצאה לחל"ת במקום לחזור לעבודה‪.‬‬

‫להלן דוגמה שמסר הביטוח הלאומי‪:‬‬

‫מבוטחת יצאה לחל"ד מתאריך ‪ 11.4.2021‬ועד ‪( 17.8.2021‬כולל) וקיבלה גם הטבות שכר‬

‫תאריך חזרה‬ ‫תאריך יציאה סיבה‬ ‫עבור חודש עיסוק‬ ‫חודש דיווח‬

‫‪17.8.2021‬‬ ‫‪ 11.4.2021‬חל"ד‬ ‫‪ 4/2021‬עובד‬ ‫‪5/2021‬‬
‫‪17.8.2021‬‬ ‫בחודשים‪:‬‬
‫‪17.8.2021‬‬ ‫חל"ד‬ ‫‪ 5,6,7/2021‬חל"ד ‪ +‬הטבה ‪11.4.2021‬‬ ‫‪6,7,8/2021‬‬
‫‪ 11.4.2021‬חל"ד‬ ‫‪ 8/2021‬עובד‬ ‫‪9/21‬‬

‫מבוטחת שיצאה לחל"ד מתאריך ‪ 11.4.2021‬ועד ‪ 17.8.2021‬וביום ‪ 18.8.2021‬יצאה לחל"ת‬

‫תאריך חזרה‬ ‫תאריך יציאה סיבה‬ ‫עבור חודש עיסוק‬ ‫חודש דיווח‬

‫‪17.8.2021‬‬ ‫חל"ד‬ ‫‪11.4.2021‬‬ ‫חל"ת‬ ‫‪8/2021‬‬ ‫‪9/2021‬‬
‫‪18.11.2021‬‬ ‫חל"ת‬ ‫‪18.8.2021‬‬

‫טופס ‪ 126‬מקוון שמועבר לביטוח הלאומי החל מחודש יולי ‪2016‬‬

‫טופס ‪ 126‬כולל בצד אחד את הדיווח החודשי על כל העובדים ובצד השני דיווח פרטני לתקופת הדיווח‪ .‬הטופס‬
‫אינו כולל מידע פרטני על כל עובד בכל חודש‪.‬‬

‫במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב ‪ 2015‬ו‪ ,)2016-‬התשע"ה‪ 2015-‬נוסף‬
‫סעיף ‪(355‬א‪ )1‬לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬הנחיות פורסמו בחוזר מעסיקים ‪ 1463‬בחודש יוני ‪ 2016‬ועדכון פורסם ביולי‬

‫‪.2016‬‬
‫לפי סעיף ‪(355‬א‪ )1()1‬מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש לביטוח הלאומי באופן מקוון דין וחשבון על שכר‬
‫עבודה או על פנסיה מוקדמת ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח‪ ,‬למעט עובד במשק‬

‫בית‪ ,‬במועדים אלה‪:‬‬
‫(א) עד יום ‪ 18‬ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה (שידור ראשון התבצע מיום ‪ 3‬ביולי‬

‫‪ .)2016‬מספר הטופס ‪.1 -‬‬
‫(ב) עד יום ‪ 18‬בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה (שידור ראשון התבצע‬

‫בחודש ינואר ‪ .)2017‬מספר הטופס ‪.2 -‬‬

‫‪99‬‬

‫סימוכין‪©2015 :‬‬ ‫אורנה צח‪-‬גלרט‪ ,‬רואת חשבון‬

‫כל הזכויות שמורות‬

‫תאריך‪19.11.2021 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫‪www.ornazach.co.il‬‬
‫____________________________________________________________________________________‬

‫שידור טופסי ‪ 126‬שלעיל מתבצע לפי המידע הקיים‪ ,‬ללא צורך בהתאמות הנדרשות בדרך כלל לפני הגשת טופס‬
‫‪ 126‬למס הכנסה‪.‬‬

‫(ג) עד יום ‪ 30‬באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה‪ ,‬אלא אם ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת‬
‫הדוח‪ .‬יש לשדר טופס זה גם אם לא היה שינוי מטופס מספר ‪ 2‬ששודר בחודש ינואר‪ .‬מספר הטופס ‪.3 -‬‬

‫שידור הטופס בעבור שנת ‪ 2020‬החל ביום ‪ ,1.4.2021‬בהתאם לאורכות שקבעה רשות המסים‪.‬‬

‫לפי דרישת הביטוח הלאומי‪ ,‬הטופס אמור להיות במבנה זהה למבנה הדיווח של טופס ‪ 126‬שמשודר למס‬
‫הכנסה פעם בשנה (בתוספת של מספר תיק הניכויים הפעיל בביטוח הלאומי במקום מספר התיק במס‬

‫הכנסה)‪.‬‬

‫הטופס ששודר למס הכנסה ישודר גם לביטוח הלאומי מיד לאחר שהוא משודר למס הכנסה‪ ,‬ובגינו ממילא‬
‫יתבצעו כל ההתאמות הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק‪ ,‬כמקובל‪.‬‬

‫מעסיקים שמגישים טופסי ‪ 102‬באופן לא מקוון ‪ -‬מעסיק שאין באפשרותו לשדר טופס ‪ 126‬ידווח בטופס מקוון‬
‫באינטרנט‪ ,‬כפי שמוסבר באתר הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫קביעות בהיעדר דוח ‪ -‬סעיף ‪ 357‬לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שחייב להגיש דוח לביטוח הלאומי ולא הגיש‬
‫אותו במועד‪ ,‬יקבל קביעה בהיעדר דוח‪ .‬אם הטופס לא ישודר תוך ‪ 30‬ימים ממועד הקביעה‪ ,‬הקביעה תהפוך לחוב‬

‫בדמי ביטוח והביטוח הלאומי רשאי להתחיל בפעולות אכיפה‪ .‬שידור הטופס מבטל את הקביעה ואת החוב‪.‬‬

‫עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר‬

‫לשכות השירות ובתי התוכנה פיתחו בשיתוף עם הביטוח הלאומי קובץ זיכויים המתבצע באופן אוטומטי בשידור‬
‫ממערכת השכר לפי כללי ההתיישנות (‪ 7‬שנים מיום הבקשה להחזר)‪ .‬לכן‪ ,‬יש לשמור את המידע על המשכורות‬

‫לפחות ‪ 7‬שנים אחורנית‪ ,‬כולל במעבר בין תוכנת שכר אחת לאחרת‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי מאפשר למעסיק לעשות תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת בשידור "קובץ זיכויים" לשנה‬
‫השוטפת בלבד‪ ,‬כיוון שהעובד מקבל את החזר דמי הביטוח לשנים קודמות דרך אתר האינטרנט של הביטוח‬

‫הלאומי‪.‬‬
‫באיגרת למעסיקים בינואר ‪ 2021‬פורסם כי לא ניתן לעדכן את התיקונים המפורטים להלן במערכת השכר‪:‬‬

‫‪ .1‬ביטול תושבות למבוטח‪.‬‬
‫‪ .2‬החזר בגין תשלום מעל ההכנסה המרבית כמעסיק משני‪.‬‬
‫‪ .3‬תיקוני שכר שליליים בעבור בעל שליטה בחברת מעטים‪.‬‬

‫תיקונים אלה יבוצעו באמצעות בקשה לדוח מתקן שיופנה לסניף בצירוף מסמכים‪.‬‬
‫קובץ זיכויים מכיל את פרטי העובדים ואת תקופות העבודה הספציפיות‪ .‬כל דיווח על שינוי סטטוס נבדק מול‬
‫מערכות הביטוח הלאומי‪ .‬הביטוח הלאומי מאמת את הנתונים‪ ,‬ולאחר אימות הנתונים בודק את המעמד‪.‬‬
‫הבדיקה מידית וכל עובד שדורשים לגביו החזר בשל שינוי סטטוס נבדק‪ .‬עובד שמדווח כמקבל קצבה ולא נמצא‬

‫זכאי לפטור‪ ,‬המעסיק מקבל משוב עם הודעת שגיאה ומתבקש לחייב את העובד בדמי הביטוח‪.‬‬
‫תיקונים אחרים‪ ,‬שהם בדרך כלל חד פעמיים‪ ,‬נבדקים מדגמית כולל בביקורת ניכויים‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ מאוד לבדוק‬
‫היטב את הבקשה להחזרים לפני השידור בקובץ זיכויים‪ ,‬כי ככל שיתברר שהתיקון לא היה נכון‪ ,‬או שלא היה‬
‫דרך מערכת השכר‪ ,‬הביטוח הלאומי עלול לדרוש בחזרה מהמעסיק את כל דמי הביטוח שקיבל‪ ,‬גם אם המעסיק‬

‫כבר העביר לעובד את חלקו‪.‬‬
‫בדרישת החזרים בשל שינוי הגדרת רכיב שכר מרכיב חייב לרכיב פטור יש לפנות מראש לאגף מעסיקים בביטוח‬

‫הלאומי כדי לקבל אישור מראש על המהלך לדרישת ההחזרים‪.‬‬
‫ההחזר מקובץ הזיכויים נרשם כזיכוי בחשבון המעסיק בביטוח הלאומי וכולל את חלק העובד ואת חלק המעסיק‪.‬‬
‫המעסיק מחזיר לעובד את חלקו במסגרת המשכורת בחודש ההתחשבנות (מובהר כי ההחזר שמקבל המעסיק‬

‫כולל גם את חלקו של העובד ולכן המעסיק חייב להחזיר אותו לעובד)‪.‬‬
‫מוקד תמיכה מקצועי בביטוח הלאומי‪ ,02-6463348 ,02-6463346 :‬פקס ‪.02-5386520‬‬

‫העדכונים בנושא האמור מפורסמים בבית התוכנה או בלשכת השירות‪.‬‬
‫כאשר מעסיק נפטר או בעת פשיטת רגל או פירוק של המעסיק‪ ,‬העובד מתבקש לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל‬

‫את חלקו בהחזר באופן אישי‪.‬‬

‫‪100‬‬