איסור הלבנת הון וסוף עידן הגילוי מרצון
כנס היערכות סוף שנה – באר שבע 5.12.19 -
רו"ח איריס שטרק 1
נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל
נושאי ההרצאה:
➢ אמנה המולטילטראלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס
➢ הסכם הFATCA-
➢ תקנות CRSלחילופי מידע בינלאומיים -דגשים לגבי התקנות וההישגים שהצליחה הלשכה
להשיג במעורבותה בחקיקתן
➢ אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים – דרישות הבנקים ,פעולות הלשכה
בעקבותיהן והסטטוס הנוכחי
➢ אחריות רואה חשבון לפי תיקון 14לחוק איסור הלבנת הון
➢ דוגמאות להתנהגות מעוררת חשד לפעילות עסקית בעייתית של לקוחותיו של רואה
החשבון -עיקרי מסמכי ההנחיות של הFinancial Action Task Force (FATF)-
➢ סוף עידן גילוי מרצון
אמנה המולטילטראלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס
3
אמנה המולטילטראלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס
רקע
➢ נישומים מנהלים את השקעותיהם במדינות שאינן מדינות התושבות שלהם,
ייתכן ואפשרות זו תנוצל לצורך התחמקות מתשלום מס במדינת
התושבות
➢ רשויות מס מתמודדות עם התופעה באמצעות חילופי מידע בינלאומיים
➢ משנת 2010ארגון ה OECD-מעודד הצטרפות לאמנה המולטילטרלית
שנועדה ליצור רשת כלל עולמית של דיווח
➢ עד כה הצטרפו לאמנה מעל 100מדינות ,ביניהן כל המדינות החברות ב-
,OECDלרבות ישראל.
4
אמנה המולטילטראלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס
רקע
➢ ביום 19בנובמבר ,2015עבר בכנסת חוק מס הכנסה מס' ( 207תיקון – )207
תיקון זה הוסיף פרק העוסק בחילופי מידע לפי הסכם בין לאומי (סעיפים
214א214-ד לפקודת מס הכנסה)
➢ ישראל חתמה על האמנה ביום 24בנובמבר .2015
➢ התיקון לחוק נכנס לתוקף ביום 1בינואר .2016
5
אמנה המולטילטראלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס
הוראות האמנה קובעות שרשויות מס יסייעו אחת לשנייה בנושאים
הבאים:
➢ החלפת מידע באופן ספונטני /אוטומטי ,לפי דרישה
➢ בקורת מס סימולטנית בשתי מדינות תתאפשר עפ"י הסכמה מראש
➢ ישראל ביקשה כי האמנה לא תחול על מע"מ ,ביטוח לאומי ,סיוע בגביית מס
ושירות העברת מסמכים ,מיסי ירושה ומתנות.
6
אמנה המולטילטראלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס
המידע המוחלף ברשות המסים מסווג לשלושה סוגים:
➢ מידע פרטני על פי דרישה ספציפית מעת לעת .יש למצות אמצעים במסגרת
הדין הפנימי
➢ מידע ספונטני (בד"כ פרטני) ,שנחיצותו למדינה האחרת מתגלה אגב ביקורת.
לדוגמא ,כאשר חקירת מס חשפה מידע בדבר הכנסות תושב חוץ שיש לרשות
המס הזרה אינטרס בקבלת המידע
➢ מידע אוטומטי (בד"כ על מדיה מגנטית) המתייחס לנישומים שהפיקו הכנסות
במדינת המקור
7
אמנה המולטילטראלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס
תיקון 207קובע:
➢ לא יועבר מידע לרשות מס של מדינה זרה לפי הסכם בין-לאומי ,אם העברת
המידע עלולה לפגוע:
בביטחונה של מדינת ישראל •
•
בשלום הציבור או בביטחונו •
•
בחקירה תלויה ועומדת •
בתקנת הציבור או בעניין חיוני אחר של מדינת ישראל
כמו כן ,רשאי המנהל לסרב לבקשה להעביר מידע לרשות מס של מדינה זרה
לפי הסכם בין-לאומי ,אם רשות המס של אותה מדינה נמנעה ,בלא הצדק
סביר ,מהעברת מידע לפי ההסכם ,או שלא קיימה תנאי אחר בהסכם.
8
הסכם ה)FATCA( Foreign Account Tax Compliance Act -
רקע:
➢ בשנת 2010נחקק בקונגרס האמריקאי ה FATCA-אשר מטרתו למנוע
התחמקות מתשלום מס על ידי תושבי ארה"ב המנהלים חשבונות
פיננסיים מחוץ לארה"ב.
➢ ב 30-ביוני 2014מדינת ישראל חתמה על הסכם שבמהותו יש ליישם
את הוראות ה FATCA -לשיפור אכיפת המס .בחודש מרץ 2015נחתם
הסכם נוסף בין רשויות מס.
9
הסכם ה)FATCA( Foreign Account Tax Compliance Act -
ההסכם קובע שמדינת ישראל תחייב את הגופים הפיננסיים ( )FFIבמדינה
לבצע בדיקות נאותות לחשבונות המתנהלים אצלם ,לאסוף מידע אודות בעלי
חשבון אמריקאים ולהעביר את המידע לרשות המסים בישראל ,על מנת שזו
תעבירו לרשויות המס בארה"ב.
10
הסכם ה)FATCA( Foreign Account Tax Compliance Act -
מיהו מוסד פיננסי (:)FFI
• בנקים
• סוחרים בניירות ערך
• ישות העוסקת במסחר בניירות ערך ,אינטרסים בשותפות ,סחורות
או זכויות נגזרות בנכסים אלו
• חברות ביטוח
• קרנות הון סיכון
• חלפני כספים (ציינג'ים) מסויימים
11
הסכם ה)FATCA( Foreign Account Tax Compliance Act -
מטרת ההסכם -מאבק בהון השחור:
➢ מטרת ההסכם היא מניעת העלמת מס על ידי אזרחי ארה"ב.
➢ האמצעי לביצוע המטרה -חיוב כל המוסדות הפיננסים הזרים ( )FFIוישויות
זרות בבעלות אזרחי ארה"ב להעביר דיווח אוטומטי על אזרחי ארה"ב שהם
בעלי החשבון ו/או בעלי המניות.
➢ הסנקציה :ניכוי במקור בגובה 30%על כל תשלום (") “passthru payment
המועבר מארה"ב לחו"ל אלא אם הישות הזרה מוכיחה כי עמדה בתקנות או
שיש לה פטור מעמידה בתקנות
12
תקנות CRSלחילופי מידע בינלאומיים
שמם של העצורים נכלל ברשימה של בעלי חשבונות בנק
בחו"ל שהתקבלה על-פי הסכמים וחילופי מידע בין מדינות
ורשויות מס באירופה ובהתאם ל .CRS-מדובר במעצרים
הראשונים של ישראלים בעקבות התקנות.
חילופי המידע העלו שהאחד מהעצורים לא דיווח על חשבון
בנק בחו"ל בו מעל 1,850,000שקל.
בנוסף ,חילופי המידע העלו ששני העצורים הנוספים
מחזיקים במספר חשבונות בנק בנורבגיה בהיקף של כ-
2,500,000שקל .על-פי החשד ,משנת 2013ועד היום לא
דיווחו החשודים על קיומו של חשבון בנק בחו"ל ולא
על ההכנסות שנבעו להם מריבית ,דיבידנד והכנסות
נוספות.
13
תקנות CRSלחילופי מידע בינלאומיים
Common Reporting Standard - CRSמהו?
➢ CRSהוא תקן אחיד לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים
בינלאומיים של תושבים זרים וקיום חילופי מידע בין מדינות
שפותח ע"י הOECD-
➢ קיום חילופי המידע לפי ה CRS-נועד למטרות אכיפת מס בין
מדינות.
14
תקנות CRSלחילופי מידע בינלאומיים המשך
עיקרי התקנות – מה המשמעות המעשית?
איזה מידע מועבר?
➢ מידע על חשבונות בנק וחשבונות פיננסיים (למשל – חשבון השקעות) של תושבי חוץ באותה
מדינה.
כיצד מועבר המידע?
➢ בישראל ,המודל הוא שהמוסדות הפיננסיים מעבירים את המידע בקבצים סגורים לרשות
המסים בישראל.
➢ יש כ 70-מדינות שישראל מעבירה להן מידע .כל בנק מכין מידע עבור כל אחת 70המדינות
הספציפיות בנפרד.
➢ רשות המסים רק מעבירה את המידע למדינות ,מבלי לראות את תוכן הקובץ.
15
תקנות CRSלחילופי מידע בינלאומיים המשך
עבור אילו שנים ידווח המידע?
➢ ב 2019-הועבר מידע בגין ,2017-2018בשתי פעימות:
• ביולי 2019הועבר מידע בגין 2017
• בספטמבר 2019הועבר מידע בגין 2018
➢ החל מ ,2020-בכל שנה יועבר מידע בגין השנה הקודמת.
דגש חשוב
המידע שיועבר בגין השנים 2017-2018יועבר רק לגבי תושבי חוץ שחתמו בבנק על הצהרת
תושבות מס זרה.
מי שלא חתם על הצהרה כזו ,לא יועבר עליו מידע בגין שנים אלה.
תקנות CRSלחילופי מידע בינלאומיים המשך
הישגי הלשכה במעורבותה בתהליך חקיקת התקנות
חובת היידוע
חובה זו נועדה לפתור את המצב שבו הלקוחות אינם יודעים כיצד הבנק סיווג אותם ולכן אינם בהכרח
מודעים לכך שיועבר עליהם מידע למדינות אחרות.
חובת היידוע שנקבעה בתקנות ביוזמת הלשכה קובעת שהבנק חייב עד סוף פברואר 2019להודיע
בכתב לכל הלקוחות תושבי החוץ שלו שהמידע על חשבונם יועבר למדינות חוץ ולציין לאילו מדינות
שייך הבנק את הלקוח.
כך הלקוח מקבל מידע כתוב המציין לאן הבנק סווג אותו.
(יכולות להיות עד 3תושבויות מס לחשבון)
17
תקנות CRSלחילופי מידע בינלאומיים המשך
הישגי הלשכה במעורבותה בתהליך חקיקת התקנות – המשך
• הלשכה יזמה שתיכלל בתקנות זכות של הלקוח לפנות לבנק ולקבל בכתב את
הסיבה לכך שהבנק סיווג אותו כתושב מדינה מסוימת לצרכי מס.
• הלשכה יזמה גם שבמקרה שלקוח מערער על סיווגו והבנק דוחה את הערעור,
הבנק חייב לספק ללקוח דחיית ערעור כתובה ומנומקת .איתה יכול הלקוח לגשת
לבית המשפט ולערער על החלטת הבנק.
18
הבדלים בין ה CRS-לבין FATCA
FATCA CRS
ניכוי במקור של 30%למוסדות פיננסיים אין ניכוי במקור של למוסדות פיננסיים
שלא משתפים פעולה שלא משתפים פעולה
קיימות אינדיקציות של אזרחות לא קיימות אינדיקציות של אזרחות
קיים סכום מינימאלי לדיווח דיווח מהשקל הראשון
חשבון בנק אחד ידווח לארה"ב בלבד ייתכן וחשבון אחד ידווח למספר מדינות
19
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואי חשבון
התמודדות יום יומית עם דרישות לאישורים מיוחדים מצדם של אינספור גופים עסקיים,
רגולטוריים ופרטיים כגון:
➢ בנקים,
➢ משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים וציבוריים,
➢ גופי שלטון מקומי,
➢ רשויות המס
➢ חברות עסקיות.
רואה החשבון מנוע מלתת אישור מיוחד שאינו עומד בכללים המקצועיים
20
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואי חשבון
21
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואי חשבון
22
השינויים בנוהל בעקבות מעורבות הלשכה
אחרי לפני
נקבע נוסח מוסכם לעניין דיווחי המס עם לשכת רואי בטיוטת נוהל רישוי שירותים פיננסיים נדרש רואה
החשבון. החשבון לאשר כי מבקש הרישיון משלם את חבות
המס החלה עליו לפי הדין בגין כל פעילות שלו ,וכי
נקבעה דרישה לצירוף פרטי רישיון בלבד.
הוא מדווח לרשויות המס על פי הדין.
הוסרה.
תצהיר מרואה חשבון בדבר היעדר רישום פלילי,
אישור רואה חשבון כי לתאריך מסוים ,טרם הגשת וכן היעדר הליכים מנהליים או משמעתיים תלויים
הבקשה ,הופקד בפועל לחשבון הבנק של התאגיד סכום
ועומדים מולו מטעם מועצת רואי החשבון.
כסף נוסף מבעל השליטה במבקש.
אישור רו"ח כי בידי מבקש הרישיון ,קיים ההון העצמי
הוסרה. הנדרש לפי חוק
אלא אם הוצג בפניו אישור מרשות שוק ההון ,ביטוח
וחיסכון ,או אישור עורך דין או רואה חשבון ,לפיו נחה
דעתם ,כי גם לאחר משיכת הכספים האמורים
עומד בעל הרישיון בדרישות החוק.
תצהיר ע3ו"2ד או רו"ח בדבר נכונות פרטי בקשה.
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואי חשבון
הכללים הרלוונטיים למתן אישורי רואה חשבון לפי תקן ביקורת (ישראל) ( 905לשעבר
תקני ביקורת 7ו)70-
סוגים של דוחות מיוחדים לפי תקן הביקורת:
✓ אישור נתונים סטטוטוריים של החברה לדוגמה אישור בעלי זכויות חתימה בהתאם לפרוטוקול
החברה ,אישור בעלי מניות בהתאם לדוח רשם החברות ,אישור הכנסות החברה בהתאם לדוח כספי
אחרון מבוקר ועוד.
✓ דוח מיוחד במתכונת של חוו"ד רואה חשבון – לדוגמה חוו''ד על דוח הכנסות של החברה
לתקופה של 6חודשים ,חוו"ד על הצהרת מנהלים בדבר עלויות שכר עובדים ועוד.
24
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואי חשבון
הכללים הרלוונטיים למתן אישורי רואה חשבון לפי תקן ביקורת (ישראל) ( 905לשעבר
תקני ביקורת 7ו)70-
דגשים חשובים:
✓ האחריות הראשונית לתוכן הדוח המיוחד מוטלת על הלקוח ,אחריות רואה החשבון היא על הדוח המיוחד בו
הוא מחווה דעתו
✓ דוח מיוחד יינתן רק בנושאים שהם בתחום עיסוקו המקצועי של רואה חשבון
✓ רואה חשבון מנוע מלספק פרשנות לסוגיה משפטית החורגת מתחום מומחיותו של רואה החשבון
✓ ניתן להשתמש במונח "אישור" רק במקרים שבהם הדוח המיוחד מעיד על התאמה של נתון למסמך או
לרשומות מסוימות;
✓ רואה חשבון מנוע מלאשר דברים "מידיעתו האישית".
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואי חשבון – פעילות הלשכה
פס"ד טויגה און ליין בע"מ ואח' נגד בנק מזרחי טפחות
כידוע ,מתוקף חוק איסור הלבנת הון ,בו הוגדרו עבירות מס כעבירות מקור ,הבנקים נדרשים לוודא שלקוחותיהם מדווחים לרשויות המס
בארץ ובחו"ל ,וכן לוודא שמקור הכספים אינו בעבירות פליליות.
הבנקים "גלגלו" דרישה זו לפתחם של רואי החשבון ודרשו כי רואי החשבון יצהירו/יאשרו שהלקוח עומד בכל הדרישות האמורות.
הלשכה פועלת מול הבנקים להפסקת דרישות לא תקינות אלה .אזכירכם כי אין לחתום על נוסחים אלה.
פסק הדין עוסק בתביעת נגד בנק מזרחי ,כדי לבטל סגירת חשבונות חברה בטענה כי לא קיימו חובות שונים כולל זיהוי לקוח וביצוע
פעולות לא מוסברות בחשבונות.
הבנק דרש מהחברה אישור רואה חשבון או עו"ד לנעשה בחברה.
על כך אמרה השופטת דרישת הבנק לקבל אישורים מעורכי הדין או מרואי חשבון מידיעתם האישית אינה סבירה ואינה עולה
בקנה אחד עם הוראות המפקח על הבנקים וכי די באישורים בהם מפורט מקור הידיעה.
פס"ד קובע שבנק לא יכול להטיל על לקוח לספק אישור רואה חשבון שאינו עומד בכללים המקצועיים החלים על רואה
חשבון .בנק גם לא יוכל לטעון לפגם בהתנהלות הלקוח אם הלקוח סיפק אישור רואה חשבון בנוסח העומד בכללים
המקצועיים כאמור.
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים המשך
חוזר הפיקוח על הבנקים מינואר - 2018שהתפרסם בעקבות פעולת הלשכה
החוזר קובע מפורשות:
" סוגי האישורים שרואה חשבון רשאי לתת בתחום עיסוקו
(אישור מיוחד) מפורטים במסגרת הדינים והתקנים החלים על
רואי חשבון.
בהתאם לכך על אישור מיוחד הניתן במסגרת האמור לעיל,
להתייחס לנאותות דוח או הצהרה מסוימים של לקוח ,למשל
בדבר הכנסתו לרשויות המס בארץ ו/או בחו"ל ,ולהיות מנוסח
בהתאם לכללים שנקבעו בתקן ביקורת 7בדבר "דוחות מיוחדים
של רואי חשבון" ותקן ביקורת 70בדבר "תיקון תקן ביקורת 7
בדבר דוחות מיוחדים של רואי חשבון".
על התאגיד הבנקאי לבחון ולהגדיר את מתכונת והיקף הדוח
המיוחד המבוקש בהתאם לכללים האמורים ,לנוכח הנסיבות
הפרטיות של כל מקרה" .
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים המשך
אישור על דרישות חלק מהבנקים – וסימון הליקויים
שלמות
הדיווחים
של הלקוח
אישור על עמידת אישור על
הלקוח בחובות מקור
הדיווח הכספים
התייחסות לידיעה
אישית של רואה פרשנות
החשבון "הסכמים משפט8י2ת
של הסכמים
המוכרים לי" –
בניגוד לפסיקה
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים המשך
דרישות חלק מהבנקים – וסימון הליקויים -המשך
התייחסות שגויה
לכללים שנקבעו
בתקני הביקורת
נדרש אישור פוזיטיבי
של הצהרת הלקוח –
לא בנוסח של מסקנה
בעקבות ביצוע ביקורת
29
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים
המשך
פעולות הלשכה בנושא
✓ נשלחו מכתבים לכל הבנקים – חלק מהבנקים הפסיקו את הדרישה.
✓ לגבי הבנקים שלא הפסיקו דרישתם – הלשכה פרסמה הודעות מניעות המתריעות בפני
החברים שאין לחתום על אישורים אלה.
✓ התקיימו פגישות עם הבנקים ברמת יועצים משפטיים ראשיים וקציני ציות.
✓ התקיימו תכתובות ושיחות והתקיימה פגישות עם איגוד הבנקים
בהשתתפות נציגי הבנקים ,נציגי בנק ישראל ,נציגי הרשות לאיסור הלבנת הון לגיבוש נוסח
מוסכם רוחבי.
✓ נוסח מוצע נשלח אל איגוד הבנקים -נעדכן בהתפתחויות.
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים המשך
אישור על עמידת דוגמאות לאישורים לא תקינים הנדרשים ע"י בנקים – וסימון הליקויים
הלקוח בחובות
הדיווח
התייחסות לידיעה
אישית של רואה
החשבון לגבי חובות
מס לפי דין זר
בניגוד לפסיקה
אישור
שחובות מס
בחו"ל
ישולמו כדין
בעתיד
31
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים המשך
דוגמאות לאישורים לא תקינים הנדרשים ע"י בנקים – וסימון הליקויים
אישור עמידה אישור על
בחוק לצמצום מקור הכסף
השימוש בחשבון
במזומנים החברה –
שכולו נובע
ממכירות 32
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים המשך
דוגמאות לאישורים לא תקינים הנדרשים ע"י בנקים – וסימון הליקויים
הבנק דורש דוח אישי (מעין הצהרת הון) על כל הנכסים וההתחייבויות של הלקוח ובסופו -
אישור
פוזיטיבי כי
כל הפרטים
נכונים
ומלאים
33
אישורים מיוחדים הנדרשים מרואה חשבון ע"י הבנקים המשך
דוגמאות לאישורים לא תקינים הנדרשים ע"י בנקים – וסימון הליקויים
אישור פוזיטיבי
כי ההפקדות
במזומן מדווחות
לרשויות המס
כחוק
34
אחריות רואה חשבון לפי תיקון 14לחוק איסור הלבנת הון
תיקון 14לחוק איסור הלבנת הון פורסם באפריל 2016והוסיף לרשימת עבירות
המקור שבתוספת הראשונה לחוק גם עבירות מס מסוימות בתנאים מסוימים.
בין היתר ,סעיף 220לפקודת מס הכנסה המתייחס לעבירות שנעשו "במזיד ,בכוונה
להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס "...מהווה בתנאים מסוימים
עבירת מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון.
כתבי אישום בעבירה על חוק איסור הלבנת הון לפי סעיף זה יוגשו בעיקר כשבוצעו
מעשים שמטרתם להסתיר או להסוות את הרכוש האסור.
35
אחריות רואה חשבון לפי תיקון 14לחוק איסור הלבנת הון
הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.23מאוקטובר 2016מתייחסת למדיניות האכיפה
בעבירות של הלבנת הון כאשר עבירות המקור הן עבירות מס וקובעת כי:
• ככלל ,לא יועמד לדין בעבירת הלבנת הון מייצג אשר סייע להלבנת ההון בעצה
בלבד (בלא שביצע "פעולות ברכוש" או "מתן שירות עסקי" כמשמעותם בחוק איסור
הלבנת הון) ,אם תכלית העצה היתה תכנון מס ולמייצג לא היתה מודעות בפועל
למקורו של הרכוש כ"רכוש אסור".
• ככלל ,בטרם הגשת כתב אישום ,לא תבוצע תפיסה זמנית של רכוש של מייצג
החשוד בסיוע להלבנת הון כאשר החשד נגד המייצג מבוסס על הודעת לקוחו בלבד,
ובהעדר ראיות תומכות נוספות.
36
דרישות הבנקים מלקוח לאחר הליך גילוי מרצון
"רשות המסים רוצה את הכסף ובחלק
מהמקרים כבר הוציאה שומות מס לחברות
זרות ,אך הכסף נעצר בגבול הבנקים בגלל
מדיניות הלבנת הון בישראל"
" ...לעתים קרובות מדובר בכספים כשרים ,ללא
כל חשש להלבנת הון ,אשר לא מצליחים לעבור
את רף הדרישות שמציבים הבנקים הישראליים
בפני החברות הזרות ,בבואן לפתוח חשבון בנק
ייעודי לתשלום מסים בארץ".
" לדברי גורם בכיר ברשות המסים ,הסכום מגיע
למיליארד שקל"
37
דרישות הבנקים מלקוח לאחר הליך גילוי מרצון
מבחינת העמידה בחוק איסור הלבנת הון ,הליך גילוי מרצון בישראל אינו
מספיק.
במקרים רבים ,לקוח שסיים תהליך של גילוי מרצון ומבקש לשחרר כספים
מסורב ע"י הבנק ,בטיעונים –
• מקור הכספים אינו ברור וייתכן שמקורו בעבירה .גילוי מרצון אינו פותר את
סוגיית מקור הכספים.
• ייתכן שישנו אי דיווח או חוב לרשויות המס בחו"ל בגין אותם כספים.
גילוי מרצון בישראל כמובן אינו פותר סוגיה זו.
38
דוגמאות להתנהגות מעוררת חשד לפעילות עסקית בעייתית
של לקוחותיו של רואה החשבון – עיקרי ההנחיות של הFATF -
הרשות לאיסור הלבנת הון פרסמה מדריך לנותני שירות עסקי המסכם את עיקרי
מסמכי ההנחיות של ה.FINANCIAL ACTION TASK FORCE (FATF) -
מטרת המדריך לסייע לנותני השירות העסקי (רואי חשבון ועורכי דין) ליישם גישה
מבוססת סיכון במאבק בהלבנת הון ומימון טרור.
ה FATF -זיהה את הפעולות הבאות כבעלות חשיפה גבוהה לניצול לרעה לצורך
הלבנת הון ומימון טרור:
• עסקאות בנדל"ן
• ניהול כספים ונכסים עבור לקוחות
• הקמה וניהול של תאגידים או נאמנויות עבור לקוחות
דוגמאות להתנהגות מעוררת חשד לפעילות עסקית בעייתית
של לקוחותיו של רואה החשבון – עיקרי ההנחיות של הFATF -
להלן מספר דוגמאות לדגלים אדומים המופיעים במדריך:
פעולות חריגות ,כגון עסקאות גדולות שאינן תואמות את הפרופיל הכלכלי של האדם או התאגיד, •
הבדלים משמעותיים ביותר בין המחיר המוצהר לבין השווי הכלכלי.
• מקור כספים חריג.
• לקוח המשתמש במספר חשבונות בנק או בחשבון בנק זר ללא הסבר מניח את הדעת.
עלייה בהון התאגיד שמקורה במדינה זרה ,אשר אין לה קשר לחברה ,או שנחשבת מדינה •
בסיכון גבוה.
סוף עידן גילוי מרצון
• בסוף שנת 2019פג תוקפה של הוראת השעה בדבר נוהל גילוי מרצון ,הוראה זו העניקה
הקלות משמעותיות במישור האזרחי (הקלות בריביות ,קנסות ,הפרשי הצמדה) וחסינות
מהעמדה לדין במישור הפלילי .בשלב זה אין סימנים לכך כי בכוונת רשות המסים להאריך
את הוראת השעה.
• רקע – בשנת 2005פורסם נוהל גילוי מרצון לראשונה ,כחלק מהמלחמה בהון השחור,
במסגרת הנוהל התאפשר לנישומים לגלות נכסים והכנסות שלא דווחו על ידי הנישומים ולשלם
מס מבלי לשאת באחריות פלילית .התנאי המרכזי לאי העמדה לדין פלילי הוא פנייה בתום
לב ובכנות וכי אין חקירה בעניינו של הנישום.
41
סוף עידן גילוי מרצון
• במרוצת השנים חלו שינויים בהוראת השנה וההקלות הניתנות לנישומים הפונים במסגרת
הליך גילוי מרצון גדלו באופן משמעותי.
• הבעיה – ייתכנו מצבים מיוחדים של נישומים שיש להם נכסים בחו"ל ולא ביצעו גילוי מרצון
בתום לב.
• לכן ,יש לאפשר את המתכונת הקודמת של הגילוי מרצון ,ולאפשר לנישומים תמי לב
להימנע מהעמדה לדין פלילי .חשוב להבין שמדובר גם באינטרס של רשות המסים ,משום
שגם לאחר הכניסה לעידן הדיווחים הבין מדיניתיים ( ,)CRSרשויות המס לא יצליחו להגיע
לכולם.
• השאיפה המרכזית שצריכה להיות היא לסייע לנישומים לדווח באופן מלא על הכנסותיהם
ונכסיהם ולאפשר מס אמת.
42
איריס שטרק ,רו"ח
נשיאת לשכת רואי חשבון בישראל
טל'09-7774000 :
נייד050-9006010 :
[email protected] 43