מאורות הכשרות
גליון מס' 1 במה הלכתית מדעית לליבון נושאי הכשרות
בס"ד • יו"ל ע"י בד"ץ מאור הכשרות • סיון תשע"ח
עיצוב :צ.בלס דבר המערכת הגאון רבי ישראל מאיר לוינגר שליט"א
"משהו חדש מתחיל" ראב"ד באזל לשעבר ומייסד וראש בד"ץ "מאור הכשרות"
בשורה משמחת אל כבוד הרבנים החשובים, החלב
מפקחי ומשגיחי הכשרות וכל העוסקים
והמתעניינים בתחום הכשרות בארץ ישראל כשרות החלב ומוצריו
ובתפוצות. החלב הוא מוצר מיוחד .הוא המוצר היחיד שמוצא מבעל חיים ,בחייו ,ואין בו איסור 'אבר מן החי' .גם
'מאורות הכשרות' הינו עלון שיהווה בעז"ה במה הביצים והדבש יוצאים מבעלי חיים בחייהם ומותרים לאכילה .הביצים והדבש מופרשים או מוצאים
לליבון נושאים הנוגעים לכשרות המזון והשתייה מבעלי החיים אך אינם מוצאים באופן פעיל מגוף החי ,בניגוד לחלב הנשאב ,הנחלב ,מפרות ,עזים
בדגש ליבון הנושאים הקשורים לייצור המזון
וכבשים לצרכי אכילה.
בטכנולוגיות החדישות והשיטות המתקדמות.
'מאורות הכשרות' הוא עלון כשרותי מדעי מבית החלב ומוצריו מותרים לאכילה
'בד"ץ מאור הכשרות'. אברהם הביא לאורחיו חמאה וחלב .ההבטחה על ארץ ישראל ,היא :ארץ זבת חלב ודבש .אין הגבלות
אין זה עוד בטאון .זוהי במה מקצועית המעוניינת בשתיית חלב ,אלא שיהיה מבעל חיים מותר .המטבח החלבי הוא אחד מיסודות הכשרות .אין לבשל
להציג את החידושים הטכנולוגים והכימיים ולערבב חלב ומוצריו בבשר ומוצריו .לא תבשל גדי בחלב אמו ,הוא עיקרון יסודי בכשרות .החלב,
והנידונים ההילכתיים שעדיין לא דובר בהם עד החמאה והגבינה הם מוצרי חלב שאין עליהם עוררים .לגבי מי החלב ,הנוזל הנשאר בהכנת הגבינה ,ישנם
עכשיו ,ובעז"ה הדברים יתבארו ויתבהרו ויתנו
פוסקים שטוענים שיש חשש אבר מן החי.
מענה לצורך שנוצר לליבון סוגיות אלו.
עלון זה יוצא לאור לקראת חג השבועות תשע"ח בעיות בכשרות החלב
ומה יותר מתאים לקראת חג השבועות אם לא
'נושא החלב' ,לכן גם פנינו אל הגאון הרב דוב אם הכול כל כך פשוט ,מדוע יש שאלות בענייני החלב? השאלות העיקריות הן בכוונים הבאים:
לנדאו שליט"א חבר ועדת מהדרין בתנובה
חלב בהמה טהורה .הערנו כבר ,שהחלב הכשר צריך לבוא מבעלי חיים טהורים .לכן באופן מעשי מדובר
ובקשנו מאמר על חלב ,ונענינו .רוב תודות. בחלב פרות ,כבשים ועזים .עד לפני מספר שנים לא נמצא בשוק האירופאי והאמריקאי ,אלא חלב כזה.
'מאורות הכשרות' מכח היותו במה חשובה לליבון בעשורים האחרונים אנו מוצאים חלב חמורים וסוסים .חלב זה נמכר במיוחד לאניני טעם ומחירו גבוה
נושאי הכשרות מאפשר גם לשלוח שאלות לרבנים יותר .היום עם גידול חיות בר ,מוצאים גם חלב של איילים וצבאים .באיזורי אסיה ואפריקה ,מוצאים
חברי הבד"ץ שליט"א ובעז"ה יפורסמו השאלות
והתשובות הרלוונטיות בגליון הבא שבעז"ה יצא חלב גמלים.
לקראת חודש אב. כדי להיות בטוח שהחלב נחלב מבעלי חיים טהורים ,נקבעה ההלכה ,שחלב שנחלב ע"י נוכרי ואין
נשמח לקבל מאמרים מקצועיים בנושאי הכשרות ישראל רואהו ,הוא אסור .מכיוון שחלב שאינו מבעל חיים טהור ,אינו בשוק שלנו ,פוסקים מסויימים
התירו חלב שמגיע ממחלבות מבוקרות .ההיתר היה בזמנו בהולנד .הוא נתקבל ע"י רבנים במדינות
השונים.
המייל שלי להערות והארות בקשר ל'מאורות שונות .יש כמובן מערערים על ההיתר ולכן מקפידים על חלב ישראל.
הכשרות' הוא: היום ,עם האפשרות להעברת חלב למרחקים גדולים ,במשאיות קרור וכדומה ,קיימת אפשרות להביא
[email protected] עודפים של חלב גמלים ,ז'בו ,מריא ,ביזון ,יאק ועוד ממקום למקום ,יש צורך לוודא שמדובר בחלב
העורך
יהודה לוינגר מבעלי חיים טהורים.
הכמבדשא"צורורת תערובת חלב טמא .ישנו כלל קבוע ברמאות .רמאות כדאית ומבוצעת ,רק אם יש לרמאי סיבה לרמאות.
הסיבה היא כלכלית .סיבה כלכלית אינה תמיד רווח ישיר במחיר.
המו"ל:
בספר חלקת יעקב מובא ,ששאלו את החולבים על ההרים השוויץ ,למה החלב הנחלב בהרים אינו
בד"ץ "מאור הכשרות" מחמיץ? התשובה הייתה שמכניסים טיפות של חלב סוסים ,המעכב את החמצת החלב .אם זה נכון,
יש לברר ,ואם זה אוסר ,טעון בירור הילכתי .מה שברור ,שייתכן שמוכנס משהו העשוי לגרום לאיסור.
רח' הרוא"ה ,20רמות ירושלים לכן קבעו חכמינו ,שחלב שנחלב ע"י נוכרי ואין ישראל רואהו ,אסור .צריכה להיות ביקורת במשך כל
טלפון02-6571111 :
תהליך ההכנה.
חלב טריפה .ישנה חזקה שבעל חיים בריא הוא אינו טריפה .היום ישנם טיפולים רפואיים בבעלי חיים,
הגורמים לבהמה להיות טריפה .אם ידוש שיש בהמה טריפה בעדר ,צריך להימנע מלקחת את החלב
שלה לחלב כשר .כל היוצא מהטריפה – טריפה .כאן בניגוד לחלב בעל חיים שאינו טהור ,מרחק ההובלה
של האיסור אינו גדול .כאן מוטל על המשגיח להכיר ,איזו בהמה טריפה ולהשגיח שלא יוכנס מחלבה
לחלב שנחלב בהשגחתו .ייתכן אפילו שההשגחה מכבידה על כשרות החלב .אם נצא מהנחה שאחוז אחד
מהבהמות (וזה אחוז גבוה) הן טריפה ,החלב המגיע לשוק הוא טריפה ,הכמות בטילה בששים .לעומת
זאת ,ברפת עם עשרים בהמות שתהיה בו בהמה טריפה ,אין ביטול בששים ,של האיסור.
חליבה באיסור .חליבה בשבת ,היא מלאכה האסורה בשבת ,כתולדה של מלאכת הדישה .מכיוון שבהמה
סובלת אפ היא לא נחלבת ,יש למצוא פתרון לשאלה .אפשר למשל ,לחלוב לתוך אוכל ,לחלוב לאיבוד,
לחלוב ע"י נוכרי (בעיית חליבה של נוכרי ,אולי בצירוף משגיח) ,או לחלוב במכשיר אלקטרוני המותאם
לשבת .עכ"פ החליבה בשבת ע"י יהודים מהווה בעיה בעשרות החלב.
עד כאן בעניין החלב .חלקי החלב יידונו בפעם אחרת.
מאורות הכשרות ׀ סיון תשע"ח 1
הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א
רב קהילת "שערי תבונה" -רמות והרב הפוסק בד"ץ "מאור הכשרות"
יצור גבינות מלוחות ע"י גוי בשבת ,בשביל ישראל
ומחמת רוח המאורר חום האש היה קטן והחמין שעל האש לא התבשלו כראוי. גבינות מלוחות שנעשו מחלב ישראל בפיקוח ,והגוי מייצר אותם עבור הישראל,
ונשאלה שאלה האם מותר להפנות את המאורר לצד ההפוך כדי לסלק את ותהליך עשייתן הוא ע"י הנחתן לאחר עשייתן במיכל ובו מים מלוחים ,למשך
שלושה ימים .הגבינה ראויה לאכילה ,אמנם הגוי צריך להפוך את הגבינה כל
הרוח מכיוון הכיריים. כמה שעות כדי שלא יצטבר מליחות במקום אחד והגבינה תתקלקל השאלה
האם מותר לסכם עם הגוי שיכין את הגבינות עבור היהודי כאשר הוא מתחיל את
דהנה ידוע שכשם שאסור לבשל בשבת כך אסור אף לקרב בישול ,וע"כ אסור
להגיס בקדירה כיון שמקרב את בישולה .ויש לדון האם האיסור של קירוב הפעולה בערב שבת ,וצריך להתעסק עם הגבינות בשבת.
בישול הוא דווקא כשעושה פעולה בגוף התבשיל כגון שמגיס בקדירה וכדו',
בדין אמירה לגוי שיעשה מלאכה בשבת גם באופן שקצץ עם הגוי מערב שבת,
או שכל פעולה של קירוב בישול ואפי' של הזזת מאורר אסורה. והגוי עושה בשבת על דעת עצמו ,כאשר אין הגוי צריך לעשות מלאכתו דוקא
ביום השבת מותר הדבר ,כמבואר בהלכות שבת בכמה מקומות ,בסימן רנ"ב.
והנה מבואר בב"ק דף ס' ע"א שאף שעשיית מלאכת זורה היא בדרך גרמא אבל השאלה שנשאלה היתה באופן שהיהודי צריך לחזור לארץ ומבקש מהגוי
משום שהרוח מסייעתו ,אעפ"כ חייב ,משום שבשבת מלאכת מחשבת אסרה שיעשה דבר זה תוך שלושה ימים ,ודבר זה נחשב כקובע מלאכתו בשבת
תורה שכיון שנתקיימה מחשבתו ,חשיב מלאכת מחשבת .ולפי"ז ה"ה בכל שנאסר ,כמבואר בסימן רנ"ב ושאר מקומות ,שדבר זה נחשב כעושה מלאכתו
המלאכות בשבת שחייב אף כשעושה אותם בדרך של גרמא ,כיון שמתקיימת
מחשבתו .וכ"כ ר"ח בשבת דף ק"כ ע"ב שבכל המלאכות חייב כאשר עושה עבור היהודי בשבת ,שנאסר לכל הדעות.
אותם בדרך של גרמא .אמנם הרא"ש (ב"ק שם) כ' דבזורה חייב כיון שמלאכה
זו עיקר עשייתה ע"י גרמא בעלמא ,וע"כ חשיב מלאכת מחשבת וחייב .ולפי"ז אמנם ,בסימן רמ"ד בענין ישראל שסיכם עם הגוי לסתת לו אבנים לבנין,
דווקא במלאכת זורה שכך היא דרך הפעולה חייב ,משא"כ שאר מלאכות שאין שכיון שהוא מפורסם אסור להעסיקו אפילו בקצץ ,וכתב המ"ב דאם האבנים
הדרך לעשותם ע"י גרמא פטור [וכן ביאר האחיעזר (ג ,ס) בדברי הרא"ש, הם של הגוי ,ויש יכולת בידו להשאיר אותם לעצמו ולתת לישראל אחרים
וכ"כ המהר"ם (ב"ק שם) ומה שמבואר בשבת (שם) שאסור לפתוח את הדלת אע"פ שעושה עבורו בשבת ,ובמחובר נאסר דבר זה ,אפילו אם קצת עמו,
משום מבעיר ,אפשר לומר דאף מלאכת הבערה הדרך לעשותה בעזרת הרוח. מ"מ כיון שהישראל לא קנה את האבנים ואינם שלו לא נחשב כעושה העכו"ם
מלאכה בשביל הישראל אלא בשביל עצמו .ואינו דומה לסימן רע"ו בדין
ולדינא נחלקו בזה הפוסקים ,דהמג"א (רנב ,כ) כתב שהנותן חיטים לתוך הדלקת נר שמדליק הגוי בשביל שישראל יהנה ממנו בשבת ,דהתם כיון
ריחים של מים בשבת אינו חייב חטאת כיון שהטחינה באה ממילא .אמנם
באבה"ע (סי' שכח) כתב דודאי שחייב חטאת דאף ע"י גרמא אסור לעשות שמכוון שהישראלי הנה מזה בשבת חמיר טפי.
פעולה בשבת .וכן מסיק הביה"ל (רנב ,ה ד"ה להשמעת) והביא כן בשם כמה
פוסקים והם הא"ר הדגמ"ר והח"מ .הרי שלדינא קי"ל שאסור לעשות פעולה ואף אם נאמר שעדין נחשב שעושה בשביל הישראל בשבת ,מ"מ י"ל דכיון
בשבת ע"י גרמא ,וכן פסק במשנ"ב (שטז ,י ובשעה"צ שם ס"ק יג) שהצד שעשיית הגוי איננה למטרת שיבוח הגבינה אלא למנוע היזק ,וההנאה היא
בעזרת כלב אף שנעשה ע"י גרמא חייב [אמנם כ"ז רק בגרמא שכך היא דרך
עשיית המלאכה וכגון בצידה שכך היא דרך הציידים ,אך העושה מלאכה הנאה עקיפה מותר לכתחילה לומר לגוי לעשות דבר זה בשבת.
בגרמא כשאין הדרך לעשות את המלאכה בצורה זו ,לכאו' האיסור אינו אלא
והנה המ"ב בסימן ש"ז ס"ק נ"ה התיר לקרוא במכתב שהביא גוי בשבת מטעם
מדרבנן]. שאינו נהנה מגופה של מלאכה ,והוא מדברי המ"א שם .וצ"ע שהמ"א סותר את
עצמו שבסוף סימן תקי"ח בלפתות פסק לאסור ההנאה אף שאין נהנה מגוף
ויש לדון במי שמסלק היזק ועי"ז נעשית מלאכה בשבת האם חייב כלל מי המלאכה ,שכתב שם לענין גוי שפתח הלפתות אם עשה לצורך הישראל אסור,
שעושה פעולה ע"י גרמא ,ויסוד השאלה שמצאנו בכ"מ שהמבריח ארי ,היינו דחשיב נהנה ממעשה שבת ושמא יאמר פעם אחרת לומר לעכו"ם לפתוח
שאינו עושה מעשה אלא רק מסלק מפריע לא חשיב כמעשה .ויל"ע האם אף בשבת .ולפ"ז היה צ"ל שישראל שפתח מקרר באיסור יהיה אסור להנות
ממה שבתוך המקרר משום מעשה שבת .וא"כ צ"ע מה שהביא כאן שבמכתב
בדיני שבת נאמר כן. מותר להנות כיון שאינו נהנה מעצם הקריעה אלא רק מדבר הסובב אותו.
ובככ"ש ביאר בהיתר זה של הנאה עקיפה גם מש"כ הפמ"ג בסימן ש"ז סעיף
ולכאורה יש להוכיח לזה ממש"כ השו"ע (רעז ,ב) שמותר לסגור דלת בפני כ"ב בהיתר הנאה מהסרת המחיטה בנר שאינו נהנה מגוף המחיטה אלא רק
מדורה ואין בזה משום מכבה ,וביאר המשנה ברורה (ס"ק יא) שאע"פ שאם מסיר מה שמעכב סיבת ההברקה .ולא כמ"ש המ"ב שם שיכול היה להנות
לא היה סוגר את הדלת הרוח הייתה מבעירה את המדורה ,אין בו איסור משום בלא"ה בדוחק .וראיתי שהגרשז"א בש"ש כתב דכוונת המ"א להתיר במכתב
שאינו עושה כלום אלא רק עוצר את הרוח .הרי שמבואר שאם עושה פעולה רק בצירוף שלא שייך שמא יאמר לגוי אבל היכא דשייך שמא יאמר לגוי כמו
בצורה שרק מבריח ארי אף שנעשה מכח זה מלאכה דאורייתא אין בזה איסור בלפתות אסור אף בהנאה עקיפה .ולכן כתב המ"ב בהיתר מחיטת נר כהפמ"ג
כלל וה"ה אף בנידו"ד שכיון שהזזת המאורר אינה מעין מלאכת בישול ,אין שאין כאן הנאה גמורה ,ולא משום הנאה עקיפה .וגם באיגרת הטעם הוא
משום חומרא בעלמא כמ"ש האחרונים ,ע"ש בהגהות הרע"א .אמנם בסימן
שום איסור לעשותו ורשאי לעשות כן אף לכתחילה. ת"ה מבואר בפירות שיצאו שמותרים באכילה מה"ט שלא נהנה מגוף המלאכה
וכתב המ"א בשם התוס' דלא דמי למבשל בשבת שאסור מה"ת .והקשה המ"א
וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (ב ,טז) שכל האיסור בעשיית גרמא בשבת הוא הרי קנסו גם במעשר בשבת במזיד למרות שהוא רק דרבנן .והנתיב חיים
דווקא כשגורם לעשיית מלאכה ,אך אם רק גורם לסלק היזק ,ועי"ז נעשית כתב שהעיקר כדעת הריטב"א דבדבר שלא נעשה איסור בגוף הדבר מותר.
המלאכה ממילא או שתתבטל המלאכה ממילא ,מותר לעשות כן .הרי שאף וקשה דהתוס' ועוד ראשונים לא ס"ל חילוק כזה וכמבואר בסימן שי"ח בבה"ל
לפי"ד אם רק גורם לסילוק היזק ועי"ז נעשית מלאכה מותר לעשותו בשבת. בשם הח"א ובסימן רע"ו במ"ב בענין עכו"ם שעשה הוצאה לרה"ר ונאסר
וכן כאן בענין היפוך הגבינה כיון שהגבינה כבר ראויה לאכול ואין כאן מעבד, הדבר .וראיתי שכתב הגרשז"א שאולי יש לחלק שבפירות שטמונים בבור
אלא רק מונע ההיזק של המליחות לגבינה מותרת עשיית הדבר אפילו ע"י אינם ראויים לשום אדם וכמאן דליתנהו דמי .אלא שלפ"ז גם באיגרת כמאן
יהודי ,ולא רק ע"י גוי[ .ויעויין כעין זה בספר מלכים אומניך פרק ב' דין י"ב]. דליתנהו .ואולי יש לחלק בין ד"ת לדרבנן ,ובפתיחת לפתות האיסור מה"ת
ואין לאסור מטעם הכנה לחול ,כמבואר בסימן רנ"ד בסופו שבמקום שהדבר
יכול להתקלקל מותרת הכנה שאינה בגוף הדבר אלא מניעת היזק גם ע"י משא"כ באיגרת האיסור רק מדרבנן.
ישראל ,יעו"ש .בדין רדיית פת מהתנור בשבת בתנורים שלנו. ואף אם נחמיר בענין הנאה עקיפה יש להתיר באופן נוסף .דהנה עובדא הוה
ושכחו בערב שבת מאורר קיר תלוי במטבח ,וכיוון המאוור היה לכיון הכיריים,
מאורות הכשרות ׀ סיון תשע"ח 2
הגאון רבי דוב לנדאו שליט"א -ירושלים
מים מותפלים (ומכונת חליבה רובוטית)
והביאו פירות אם הם נאסרים מאחר ולא נעשה שינוי בגוף הפרי וכפי שכתב במאמר שלפנינו אי"ה נדבר בשאלת מעמד חלב שנחלב על ידי נכרי או
הריטב"א במס' עירובין (מא ):דעתו של רב ר' יונה ז"ל אפילו בשבת לא במכונת חליבה רובוטית שתוקנה על ידי יהודי בשבת .וכן שאלה שנידונה
מתסר מעשה שבת מפני שנעשה בו איסור העברה ברשות הרבים או הוצאה בימים אלה בבתי המדרשות מה דין מים מותפלים שמסתננים במכונות סינון
והכנסה שלא אסרו במעשה שבת אלא דבר שיש בו מעשה דהיינו שנעשה
שום תיקון בגופן שזה נקרא מעשה והיינו דנקטינן בכל דוכתא מעשה שבת שתוקנו בשבת.
וטעמא דמסתבר הוא וכו' .ועי' שם בר"ן .ודעתם של תוס' והרמב"ן חלוקות
מפאת חוסר המים במדינת ישראל בשנים האחרונות בעקבות חוסר בגשמים
על דברי ר"י. ולרוב העברת מים למדינות השכנות פיתחו ובנו מתקנים להתפלת מים.
לדברי רבנו יונה וודאי אין שאלה להשתמש בחלב שנחלב במכונת חליבה התפלת המים נעשית ממי הים התיכון על ידי שמסננים את המים בשיטת
שתוקנה בשבת משום שלא נעשה שינוי בחלב עצמו ואף לדברי הראשונים האוסמוזה הפוכה בחמשה מפעלים מיוחדים לצורך זה .ורוב המים בארץ
החלוקים על רבנו יונה אין לנו ראיה לומר שלדבריהם תולדותיהם כיוצא
בהם כלומר יש לנו את דבריהם שאף שלא נעשה שינוי בחפץ הדבר אסור מסופקים כבר מאותם המים.
ולכן נאסור פירות שיצאו או באו מחוץ לתחום אבל כל המדובר הוא בפירות
שנעשה בהם עבירה אבל אין שום ראיה לחלב שנחלב במכונה שנעשה בה פשוט הדבר שאם התפלת המים היתה נעשית ידנית העושה זאת עובר משום
בורר .אף שמוזכר באחרונים שאין איסור להוציא מים העוברים דרך מסננת
עבירה. בשבת שם מותר הדבר משום שאת המים שעוברים בברז אפשר לשתות כך
בלא סינון ואף המחמירים בפסח לא לשתות מים שאינם מסוננים הם עושים
ועי' במאור השבת (ח"א מכתבי הגרש"ז אויערבך מכתב ד') ז"ל השאלה:
במנחת שלמה (סי' ה' אות ב' ד"ה עכ"פ) כתב דמי שמפתח ביתו מונח זאת משום חומרא.
ברשות הרבים והביאו אותו באיסור ופתח בו דלת ביתו דאסור להכנס לבית
ולהשתמש עם החפצים המונחים שם אם לא היה אפשר בשום אופן לפתוח את אולם כאן בנידונינו המים מסתננים אוטומטית ולכן מבחינה זו אין איסור
הבית אלא על ידי הבאת המפתח בעבירה עכ"ל והנה בשמירת שבת כהלכתה לשתות את אותם המים.
(פי"ח הערה רמ"ד) הובא בשם רומעכ"ת שליט"א דמותר ועל כן שאלתי איך
יש הטוענים שבכל יום וגם בשבת ישנם תיקוני תחזוקה שצריך לעשות
לנהוג למעשה בשאלה זו. במערכות המסננים וא"כ יוצא לנו איפוא שאנו נהנים ממעשה שבת.
וכתב הגרש"ז בתשובתו :חושבני שמסתבר יותר כמובא בשמירת שבת וחשבתי לומר שמעשה שבת לאיסור נאמר על הדבר עצמו כגון אוכל שבשלו
כהלכתה הואיל ולא מצאתי בשום מקום דקנסו חכמים שלא ליהנות אותו בשבת .אבל לא נאסור מים שנשאבו אוטומטית ממכונה שתקנו אותה
ממעשה שבת רק מגוף הדבר שנעשה בו האיסור או מאור נר שהודלק בשבת בשבת .ושאלה זו תהיה גם אף שהיא יותר קלה מה דין חלב שנחלב על ידי
דחשיבנמי כנהנה מגוף הנר ,וכיוון שהאיסור להנות ממעשה שבת הוא רק
מדרבנן מסתבר דאסור רק להשתמש וליהנות מהמפתח לפתוח בו הדלת, נכרי בשבת היינו בהיתר אלא שקודם לכך יהודי תיקן את מכונת החליבה.
אבל הכניסה לבית לאחר שכבר פתוח אע"ג שרק לצורך זה הובא המפתח
מכל מקום בפתיחה עצמה לא נעשית כלל שום איסור מלאכה זולת זה שנהנה אלא שמצאתי בשו"ת אגרות משה (או"חח"ב סי' ע"ז) נשאל בדבר ישראל
בפתיחתו ממעשה שבת ולכן נלענ"ד דלאחר שכבר פתוח שפיר מותר להכנס שהביא במזיד מפתח מביתו דרך רשות הרבים ופתח דלתות בית הכנסת
והורה הרב במקום שלא יכנסו לבית הכנסת עד שיסגרו חזרה את דלתות בית
וליהנות מכל אשר בבית.
הכנסת ונכרי יפתח אותם.
ועי' גם בתפארת ישראל בכלכלת שבת דיני אמירה לעכו"ם (אות ה') שכתב
העכו"ם ששובר בשבת עבור ישראל חותם של איגרת דמכל מקום מותר ולדעת הגר"מ פיינשטיין צדק אותו רב ואפילו אם קטן עשה את הדבר.
הישראל ליהנות ממנו ולקרות מפני שאינו נהנה מעצם שבירת החותם רק
מדבר שהסתובב ממנו דהיינו קריאת האיגרת והכי נמי בנידון דידן אע"פ וראייתו מכך שאמרו במס' יבמות (קיד ).רבי יצחק אירכסו ליה מפתחות דבי
מדרשא וכו' אמר יה דבר טליאוטלייתאליטיילו התם דאי משכח להו מייתי
שנעשתה העבירה על ידי ישראל. להו ובתוס' במס' שבת (קכב .ד"ה משקה) אמרו מכאן ראיה שיכולין ליהנות
ממפתחות להשתמש בהם בשבת .ומה הנאה יש ממפתחות בשבת פתיחת
ועוד שם (מכתב ה' אות ג') ז"ל השאלה :במכתב הקודם שאלתי ממה שכתב דלתות ובכל זאת אומר שם הר"י שאסור ומה ליהנות מהם ומה ששם אמרו
בשמירת שבת כהלכתה (פי"ח הערה רמ"ד) לעניין מפתח שהובא מרשות היה שלא לדעת ישראל .אך ע"י נכרי מותר מצד שהוא לצורך מצוה שנהגו
לרשות ופתח בו הדלת דמותר להכנס דזה לא כמו שכתב במנחת שלמה, להתיר ,לכן יפה עשה אותו רב שאסר ליכנס רק אחרי שיסגרו עוד הפעם
ובתשובתו אלי הכריע שהעיקר הוא כמו שכתב בשמירת שבת כהלכתה .וצ"ע
שהרי במנחת שלמה בנה יסודו על דברי המג"א (סי' תקי"ח) לעניין לפתוח שנסתלק מעשה ראשון ואז יפתח נכרי.
ולכאורה ראיה חזקה היא. ובתשובה קודמת (סי' ע"א) בשאלה אם יש איסור הנאה דמעשה שבת מדבר
שהיה מונח בחדר אפל והדליק אחד נר באיסור והביאו ,והספק הוא מחמת
וכתב הגרש"ז בתשובתו :הלפת כאילו נתבטלו להקרקע (כוונתי שהלפתות שבהדבר גופיה לא נעשית העבירה אלא בנר שגרמה שימצאו את הדבר,
כאילו נעלמו ואינם ורק נתגלו באיסור ,ולא משום מוקצה) משא"כ בית וכלים ולדעתו מאחר ולא נעשה האיסור בגוף הדבר לא שייך לאסור אף שהאיסור
גרם למצוא החפץ .וציין לתשובה הנ"ל שאסור ליכנס לבית הכנסת שנפתח
ואוכלין שבתוכו בגלל הבאת המפתח. במפתח שהביאו באיסור ומסביר שאינו דומה לכאן ובכל זאת ראוי לבעל נפש
ועל דברי הטו"ז מוצאים אנו בספר מור וקציעה שתקף את דבריו בלשון בוטה להחמיר שלא ליהנות גם בשאלה של הדלקת הנר במקום אפל.
מאוד עיי"ש .ובביאור הלכה שם כתב :עי' משנה ברורה לעניין דיעבד שמותר
להשתמש בהן ,כן משמע מהרב המגיד וכן כתב הרדב"ז בשם הרשב"א וכן לכאורה דומים קצת הדברים למה שכתב המגן אברהם (סי' תקי"ח ס"ק י"ד):
הסכימו האחרונים ,הב"ח ומגן אברהם ואליה רבה ושארי אחרונים דלא כט"ז מי שיש לו לפתות טמונים בבור ופתחן עכו"ם בשבת או ביום טוב דאין בהם
משום מוקצה ומכל מקום אם עשה העכו"ם לצורך ישראל אסור בכדי שיעשו
שמחמיר בזה וכל שכן שאין לאסור התבשיל שנתבשל בזה האש וכו'.
דמלאכה דאורייתא היא.
ולשאלה אם פתחו פקק של בקבוק אם מותר לשתות את היין מאותו בקבוק
מצאתי בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' קי"ט) שכתב :בדבר עכו"ם שפתח לפי דברים אלה יש לעיין מדוע יש הסוברים שלפתוח פקקי בקבוקים בשבת
קען אם לצורך עצמו רשאי גם הישראל לאכול ואם לצורך ישראל יש לאסור. זה איסור דאורייתא ,וכשהזולת פותח את הפקק שותים גם הם מאותו בקבוק.
ואם פתח ישראל שסובר ע"פ הוראת חכם להיתר אם מותר לאחד שסובר
שאסור לפתוח יש להסתפק דכיון שנעשה בהיתר אין זה בכלל איסור מעשה א"כ בנידוננו אם תקנו מכונה שמסננת את המים יהיה אסור להשתמש עם
שבת ובפרט באיסור דרבנן ויש להקל כדי שלא יתדמה כחולק עליהם ולהבא המים שמסתננים במכונה זו .או אם תקנו מכונת חליבה בשבת יהיה אסור
לחלוב את הפרה במכונה זו .השאלה שתעמוד בפנינו אם עברו וסיננו מים
מחוץ לתחום איני רואה שום דמיון. באותה מכונה או חלבו חלב באותה מכונה שתקנו בשבת האם מותר להשתמש
ועוד במאור השבת (מכתב י"ח אות ב') ז"ל השאלה :שמעתי שהיה מעשה עם המים או החלב.
באחד שפתח בשבת בקבוק יין שהמכסה היה פקק הברגה העשוי מפח ומרן
נוסיף לכך את דברי הטו"ז (סי' תק"ב ס"ק א') שאם בישלו תבשיל על אש
שהודלקה באיסור התבשיל אסור הרי שנצטרך לכאורה לאסור מים שהסתננו
וחלב שנחלב במכונה שתוקנה בשבת.
וכשאנו באים לדון במעשה שבת הרי ידועה היא מחלוקת הראשונים בהוציאו
מאורות הכשרות ׀ סיון תשע"ח 3
לא נעשה בחלב עצמו. מים מותפלים /המשך
ונראה לי פשוט שאם יהודי תיקן באקראי מכונת חליבה בשבת אין לנו למנוע שליט"א הורה שלא לשתות היין .יש להעיר דלכאורה זה דומה להא דכתב
מהנכרי שהוזמן לחלוב את הפרות בשבת מלעשות זאת היינו לחלוב הפרות בשמירת שבת כהלכתה (פ"י הערה מ"ד) דאם פתח המקרר ונדלקה הנורה
שהרי החליבה היא איסור דאורייתא ובכל זאת משום צער בעלי חיים מותר אין המאכל שבו נאסר באכילה ובתוך דבריו כתב ובפרט שגם אפשר להוציא
לחלוב על ידי נוכרי כנפסק בשו"ע(סי' ש"ה סעיף כ') עאכו"כ במעשה שבת את האוכלין מן המקרר שלא ע"י הדלקה והוי כנעשה עבירה צדדית .וא"כ
שאין איסורו דאורייתא שמותר לנכרי לעשות זאת ומה חטאו הפרות במעשה לכאורה הוא הדין הכא כיון שיכול לפתוח המכסה כשבדעתו תיכף לזורקו
שבת זה .עם כי אם יתברר שהיהודי עושה זאת לעיתים צריך למנוע סימון חלב כמבואר בשמירת שבת כהלכתה (פ"ט הערה ס"א) ואף שבמקרר כתב מרן
שליט"א גם טעמים אחרים להתיר מכל מקום יש לומר דהכאקיל טפי כיון
זה כמהדרין או לקונסו בדרכים אחרות כדי שימנע מלחלל שבת. שיכול לפתוח המכסה כרגיל אלא רק שיהא דעתו לזרקו מיד ובצירוף דעת
ועתה נחזור למים המותפלים החיי אדם בהוצאה.
שאלת המים המותפלים בשבת קלה בהרבה מהחליבה שהרי בדומה למה בתשובתו כתב הגרש"ז :אינני זוכר כלל שאסרתי לשתות את היין .ודבר זה
שכתבתי לעיל אם אמנם אסור להשתמש במכונה שתוקנה בשבת הרי שהמים אינו נכון שהרי יכולים לעשות חור ולפתוח ולשתות.
אינם נאסרים ואף אם נאסור כאן יש לנו תוספת של ביטול שהרי לא כל המים
עוברים באותה מכונה מסננת שטופלה יש שם הרבה מכונות ואם יש גם מים כאשר אנו מדברים על נושא החלב יצא לנו שאם בא לשאול נפסוק לו שלא
להשתמש במכונת החליבה שהרי אסור להנות ממעשה שבת אבל אם חלב
המסתננים באותה מכונה היא מתבטלת במים המותרים. כבר את הפרות על ידי נכרי אין מקום לאסור את החלב משום שמעשה שבת
הרב הכימאי יהודה שרשבסקי שליט"א
ראש מחלקת חומרי גלם -בד"ץ "מאור הכשרות"
ייצור הגבינות הקשות לדורותיו
עם זאת ,מאחר ועור הקיבה סופג לתוכו חלב הנהיה כבוש בו ומקבל בכך טעם בשר משקה החלב מורכב ממים (כ )85%-ומחומרים מוצקים שונים המומסים או
כדין כבוש כמבושל ,חלב זה ,היוצא מן העור ושב ומתערב עם כלל החלב -הינו מורחפים במי החלב :שומן ,חלבונים ,סוכר החלב ,מינרלים (הבולט בהם הינו
חפצא של איסור וביטולו בכלל החלב הינו ביטול איסור לכתחילה הסידן) וויטמינים.
הסיבה לכך ,לדברי רעק"א ,שבכל זאת נהגו מקדמא דנא לייצר גבינות מעורות עיקרו של ייצור הגבינות הקשות ,הנעשה מזה אלפי שנים ,הינו יצירת שינוי באחד
קיבה הינה עפ"י דברי הרמ"א (סימן פ"ז סעיף י')" :עור קיבה לפעמים מולחים מחלבוני החלב -חלבון הנקרא קזאין והמכונה גם "חלבון הגבינה" – שינוי הגורם
אותו ומייבשים אותו ונעשה כעץ וממלאים אותו חלב – מותר .דמאחר שנתייבש לחלבון לאבד את יכולתו להמשיך ולהתערות בנוזל החלב .החלבון שוקע לתחתית
הוי כעץ בעלמא ואין בו לחלוחית בשר" .הש"ך (ס"ק ל"ז) כתב אמנם שאין לעשות
כן לכתחילה ואולם ,לדברי רעק"א ,באם החשש הוא רק ביטול איסורים לכתחילה הכלי כגבן.
אפשר להקל. לאחר הפרדת הגבן משארית נוזל החלב שמעליו ,עובר הגבן תהליך הבשלה בו
מתעצב מרקם הגבינה ונוצרים הטעמים והריחות האופייניים .חלק קטן מהרנט,
גיבון באמצעות תמצית רנט
החודר לתוך הגבן ששקע מהחלב ,נותר בגבן ומעורב בתהליכי ההבשלה.
בשיטות הגיבון היותר חדשות ממצים את הרנט מדפנות קיבת העגלים קודם
לתהליך הגיבון .בעת הגיבון יוצקים לחלב תמצית רנט הגורמת לשיקוע מהיר של גבינה מקיבת נבילות
חלבון הגבינה –קזאין -מן החלב .נוזל החלב שלאחר שיקוע הגבן (הנקרא גם מי
גבינה) מופרד מן הגבן .הגבן עצמו עובר תהליך הבשלה ממושך ,בו כאמור לעיל, הגמ' במסכת עבודה זרה (דף ל"ה ע"א) דנה בסיבות לאיסור גבינת נוכרים" .שמואל
אמר מפני שמעמידים אותה בעור קיבת נבילה" .שו"ע יור"ד סימן פ"ז סעיף י"א:
מעורבים שיירים מן הרנט שניתן בו בתחילת הגיבון.
"אבל המעמיד בעור קיבת נבילה וטרפה ובהמה טמאה אוסר בכל שהוא".
השיטה הוותיקה למיצוי רנט מעורות קיבות עגלים כוללת ייבוש וניקוי של העורות,
חיתוך לחתיכות קטנות והשריית העורות בתערובת מי מלח וחומץ .בשיטה החדשה בדופן הפנימי של קיבת העגלים (עור הקיבה) מיוצר אנזים (חומר המפרק חומרים
אחרים) הנקרא כיום רנט .הרנט המתמצה מעור הקיבה לחלב יוצר בחלבון הגבינה
יותר ממצים את הרנט מעורות קפואים.
שבחלב את השינוי הגורם לו לשקוע בתחתית הכלי כגבן.
כנגד תמצית הרנט הניתנת לחלב לצורך הגיבון יש שישים .בתמצית הרנט המתפזרת
בנוזל החלב אין את בעיית החלב השוהה בעור וההופך לחפצא דאיסורא של בשר באם עור הקיבה הינו עור קיבת עגל שלא נשחט כדין (נבילה) הגבינה אסורה אף
בחלב .לשיטתו של רעק"א היה אפוא מקום להתיר לגבן בדרך זאת משום שמותר שיש שישים כנגד העור מפני שיצירת הגבינה שהתחוללה באמצעותו מגדירה אותו
לכתחילה לבטל בשר בחלב .ואולם ,כאמור ,רעק"א מציין שהפוסקים אסרו ביטול
לכתחילה של בשר בחלב .היתר הרמ"א אודות עור שנתייבש שאינו נותן יותר טעם כדבר המעמיד שלא בטל אפילו באלף.
בחלב לא אמור בנידון דידן מפני שהעור עובר השריה בנוזלים הממצים ממנו את
גבינות מעור קיבת שחוטה
הרנט ובכך שב למצבו כעור לח.
שו"ע שם" :אם העמיד גבינה בעור קיבת כשרה יש בה טעם בשם אסורה ואם לאו
המנחת יצחק (חלק ז' סימן נ"ח) נשאל האם ניתן לייצר גבינות מרנט הממוצה מותרת" .ש"ך ס"ק ל"ה :החילוק בזה (בין כשירה לנבילה ,באם יש שישים כנגד עור
מקיבות תרנגולים .בתשובתו הוא מביא מתשובות מים חיים (יור"ד סימנים כ"ה, הקיבה) כתבו הפוסקים דעור קיבת כשירה מאחר שהוא מותר בפני עצמו ולית ביה
כ"ו) שעמד אמנם על ההבדל שבין עור הקיבה בו עסק רעק"א ,הנותר ביובשו, איסור אלא משום חיבורו עם הגבינה כל אימת דלא יהיב טעמא לאו בשר בחלב הוא
לבין עורות הקיבה העוברים מיצוי מוקדם ,אך התיר בכל זאת עפ"י הט"ז (סימן אלא האי באפיה קאי והאי באפיה קאי ,אבל עור נבילה וכיוצ"ב שאסור מעצמו כיון
צ"ו ס"ק ח') הדן בהיתרו של הרמ"א לקנות צנון חתוך בסכין מגויים במקום שאין
נמצא אחר" :כיון דאין נמצא אחר הוי לכתחילה כבדיעבד" .לאור זאת טוען המנחת שהוא מעמיד אנו רואים כאלו האיסור בעין".
יצחק כנגד ייצור גבינות בימינו מתמצית רנט" :הרי אפשר ואפשר ע"י התעשייה
הגרעק"א זצ"ל (שו"ת מהדו"ק סימן ר"ז) שואל על ההיתר להעמיד גבינות בעור
הנהוג עד העת". קיבת עגלים שנשחטו כדין מבלי לחוש לאיסור בשר בחלב :מ"מ כיון דבמתכוון
נותנים בתוכו העור הוי בכלל אין מבטלין איסור לכתחילה" כהסבר אפשרי להיתר
עוד דן שם המנחת יצחק בצד היתר לפיו אין לאסור תמצית עור קיבה שנתייבש אף הרווח מביא רעק"א את דברי התוס' והרא"ש בנדה ס"א ע"ב הדנים בבגד פשתן
אם נשרה ורוכך אח"כ .צד היתר זה אינו תקף בייצור גבינות מתמצית רנט הממוצת שנתערב בחוט צמר שאינו ניכר והבגד נאסר למרות שהיה מקום לומר שחוט הצמר
מעורות קפואים .כללו של דבר היתר ייצור הגבינות מתמצית רנט הממוצת מקיבות יתבטל ברוב .התוס' שם (ד"ה "בגד שאבד")כותבים" :לא שייך ביטול ברוב אלא
כשהאיסור מעורב בהיתר אבל כלאיים ששניהם היתר ונאסרים ע"י תערובת כך
עגלים שנשחטו כדין בעייתי ובודאי שא"א להכשיר גבינות כאלו למהדרין. אסור המרובה כמו המועט" .על זאת כתב הרא"ש (הל' כלאי בגדים סימן ה')" :והא
דבעינן טעם בבשר בחלב כמו בשאר איסורים אע"ג דהוי היתר בהיתר ולא שייך
רנט ביוטכנולוגי ביה ביטול כיון שע"י תערובת נאסר ,שאני התם דדרך בישול אסרה תורה ולא מקרי
בשר בחלב בלא נתינה טעם" .לאור זאת כותב רעק"א" :וכיון שכן לכאורה לא שייך
עיקר ייצור הגבינות בעולם (מלבד גבינות יוקרתיות) נעשה באמצעות רנט המיוצר בשר בחלב בכלל דאין מבטלין איסור דהא לא מדין ביטול הוא אלא דשלא בדרך
מחיידקים .רנט למהדרין ממוצה מחיידקים שמצע הגידול שלהם לא מכיל חומרים נתינת טעם מעיקרא לאו שם בשר בחלב עלה והיה הדין לכאורה דשרי לערב בשר
בלתי כשרים או בלתי כשרים לפסח. בחלב בשישים".
רב גם השימוש ברנט המיוצר ע"י חיידקים אשר חומר התורשה שלהם כולל גן אמנם ,בפועל לא התירו הפוסקים ביטול לכתחילה של בשר בחלב .ההסבר לכך,
שהינו העתק של הגן שבאמצעותו מייצרים העגלים את הרנט( .ב"אביהם" של לדברי רעק"א" :כיון דבשאר איסורים אסור לערב אסרו גם בבשר בחלב דמחזי
החיידקים הללו הושתל גן שמוצאו מעגלים שלא נשחטו כדין -הנדסה גנטית) רנט כמבטל איסור ובדרך לא פלוג" .ואולם רעק"א אינו מקבל זאת" :מנין לנו לבדות
זה ראוי לדיון נפרד. זאת מדעתנו בלי ראיה מהש"ס".
מאורות הכשרות ׀ סיון תשע"ח 4
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
מאורות הכשרות גליון 1 שבועות תשעח - חלב
- 1 - 4
Pages: