גליון 2 אב תשעח - דגים

‫מאורות הכשרות‬
‫גליון מס' ‪2‬‬ ‫במה הלכתית מדעית לליבון נושאי הכשרות‬

‫בס"ד • יו"ל ע"י בד"ץ מאור הכשרות • אב תשע"ח‬

‫עיצוב‪ :‬צ‪.‬בלס‬ ‫דבר העורך‬ ‫הגאון רבי ישראל מאיר לוינגר שליט"א‬

‫בסייעתא דשמיא אנו כבר מוציאים את 'מאורות‬ ‫ראב"ד באזל לשעבר ומייסד וראש בד"ץ "מאור הכשרות"‬
‫הכשרות ‪ '2‬בעלון זה נתווספו חידושים רבים כגון‬
‫פינת המושגים שבו יתבארו מושגי יסוד בכשרות‬ ‫סימני דגים‬
‫הדגים‪ ,‬ופינת הפולמוס שבו נביא מן הפולמוסים‬
‫של השנים האחרונות‪ ,‬וכן פנינים מהספר המרתק‬ ‫סימני דגים נאמרו בתורה [ויקרא יא‪,‬ט] ‪ ,‬והם‪ :‬סנפיר וקשקשת‪ .‬הגמרא בנדה [נא‪ ]:‬אומרת‪ :‬כל שיש לו קשקשת יש לו‬
‫'מאור לכשרות' וכן מבחינתי התוספת הגדולה‬ ‫סנפיר‪ .‬אם כן‪ ,‬למה הוגדר הסנפיר כסימן טהרה? הגמרא עונה‪ :‬יגדיל תורה ויאדיר‪ .‬זה סיכום הסוגיא‪ .‬והיה אפשר לסיים פה‪.‬‬
‫היא ההמחשה‪ ,‬ההמחשה החזותית היא שמחברת‬
‫את האדם אל הנושא ונותנת לו הבנה בנושא‬ ‫המציאות מראה‪ ,‬שהעובדה נכונה‪ ,‬אבל ההגדרה של קשקשת וסנפיר אינם כה פשוטים‪.‬‬

‫המדובר‪.‬‬ ‫הקשקשת הקלאסית היא פשוטה‪ .‬מדובר בלוחית עגולה‪ ,‬שבקצה האחד היא קבועה בשכבה הפנימית של העור‪ ,‬ובקצה‬
‫אנו תקווה שהבמה החשובה הזו תהפוך לבמה‬ ‫השני היא חופשית‪ .‬הקצה הקדמי טמון בעור והאחורי חפשי‪ .‬לכן במסע היד לאורך הדג‪ ,‬מכיוון הראש לכיוון הזנב‪ ,‬העור‬
‫שבה יתלבנו עוד ועוד הלכות הנוגעות לכשרות‬ ‫חלק‪ ,‬ובכוון ההפוך נעצרים בקשקשים‪ .‬הקשקשים מונחים זה על זה‪ ,‬כך שמתקבל מעין מעיל‪ ,‬שריון‪ ,‬המכסה את כל הגוף‪.‬‬
‫וכן פתרונות מעשיים להידורים בכשרות בעידן‬
‫למעשה אין צורך שמעטה הקשקשים יכסה את כל הגוף‪ .‬מספיק שיימצאו קשקשים‪ ,‬ואפילו בודדים‪.‬‬
‫הגלובלי‪.‬‬
‫בחרנו בנושא הדגים לקראת חודש אב‪ ,‬משום‬ ‫הגמרא במסכת נדה [מ‪ ].‬מוסיפה סימנים לדגים טהורים‪ .1 ,‬ראש עגול‪ .2 .‬שדרה קשה (עשויה עצמות)‪ .3 .‬זנב מפוצל‪.4 .‬‬
‫שבתשעת הימים לדעת הרמ"א אסור לאכול בשר‪,‬‬ ‫שלפוחית שחייה‪ .‬ובעיקר אשכול ביצים‪ .‬לדג הטמא הראש חד‪ ,‬אין לו שלד גרמי מעצמות‪ ,‬הזנב ארוך‪ ,‬ועל פי רוב משריץ‬
‫חיים‪[ .‬הדגים הטהורים כולם מטילים ביצים ומהביצה בוקעים הדגים‪ ,‬ואילו חלק מן הדגים הטמאים משריצים דגים חיים‬
‫ולמעשה מרבים באכילת דגים‪.‬‬
‫בעזרת ה' יתברך בגליון הבא שייצא לקראת ירח‬ ‫י‪.‬ל‪.].‬‬
‫האיתנים נעסוק בנושא חומרי הגלם‪ ,‬לדעתי‬
‫מאוד מתאים לעסוק בחודש שבו מרבים לאכול‬ ‫מדברי הגמ' שמעמידה את שדרה קשה בתור סימן משני לכשרות מתקבל הרושם שמדובר בדגי הגרם שהם טהורים‪ ,‬ובדגי‬
‫משמנים ולשמוח בחג ולעשות כפרות בעוף לחלק‬ ‫הסחוס שהם טמאים‪ ...‬לדגי הסחוס יש‪ ,‬אמנם שדרה‪ ,‬אבל הם אינם גרמיים [דהיינו מעצמות]‪ ,‬אלא בנויים מסחוס‪ .‬לדגים‬
‫מן השיטות כדי לברר ולתת מידע כשרותי בנושא‬ ‫אלה יש קשקשים בצורת שיני עור‪ .‬הם נמצאים כבליטות קוצניות‪ ,‬המחוברות לשכבה החיצונית של העור‪ .‬עם הורדתם‬

‫הכשרות‪.‬‬ ‫העור נקרע‪.‬‬
‫הערות והארות על הגיליון הנוכחי וכן שאלות‬
‫לרבני בד"ץ מאור הכשרות ומאמרים בנושא‬ ‫[א"כ יוצא שדגי הסחוס ודאי אינם טהורים משני סיבות א' אין להם את הסימנים שהגמ' נקטה‪ ,‬וכן שהקשקשים אינם‬
‫חומרי גלם יתקבלו במייל ‪[email protected]‬‬ ‫בצורה של קשקש שכיבה אלא כעין שיניים בולטות החוצה‪ ,‬וכן שהקשקשים אינם נקלפים בלי לקרוע את העור וצריך‬

‫(כתובת חדשה)‪.‬‬ ‫שיהיה אפשר לקלוף בלי לקרוע את העור‪ .‬י‪.‬ל]‬
‫יהודה לוינגר‬
‫יש פה מצב שנראה לכאורה הפוך‪ .‬הקשקשים האמתיים תקועים עמוק יותר‪ ,‬ועם קריעתם‪ ,‬הם יוצאים מהעור‪ .‬בעור נעשו‬
‫הכמבדשא"צורורת‬ ‫חורים קטנטנים ולכן העור נראה שלם‪ .‬הקשקשים של דגי הסחוס‪ ,‬נמצאים בשכבה העליונה‪ .‬עם הוצאתם הם נקרעים מעל‬

‫המו"ל‪:‬‬ ‫העור‪ ,‬קורעים אתם חלקי עור והעור נראה קרוע‪.‬‬

‫בד"ץ "מאור הכשרות"‬ ‫קבוצות יוצאים מהכלל‬

‫רח' הרוא"ה ‪ ,20‬רמות ירושלים‬ ‫יש יוצאים מהכלל‪ ,‬בהם הקשקשים או הסנפירים אינם טיפוסיים‪ .‬הם נשארים‬
‫טלפון‪02-6571111 :‬‬ ‫בעייתיים‪ .‬נביא מספר דוגמאות‪:‬‬

‫פנינה מספר 'מאור לכשרות'‬ ‫לחידקנים יש קשקשים‪ ,‬הנקראים גנואידיים‪ .‬קשקשים אלו מונחים אחד ליד השני‪,‬‬
‫על פי רוב לא מכסים‪ ,‬אחד את השני‪ .‬יש לקשקש בליטה‪ ,‬מעין קוץ‪ ,‬המאפשר את‬
‫לפני כארבע מאות שנה קרה בוינה שבשעה שהרגו‬ ‫הורדת הקשקש‪ .‬בשעת הורדת הקשקש‪ ,‬נוצר קרע קטן בעור‪ .‬דבר מיוחד בדג הזה‪,‬‬
‫דג לכבוד שבת ונתנו לו מכה בראשו הוא צעק‬ ‫הוא שיש אשכול ביצים גדול‪ .‬הדג נידוג בנהרות‪ ,‬אליהן הוא מגיע לצורך ההטלה‪ ,‬לכן‬
‫שמע ישראל‪ .‬לפי הוראת המרא דאתרא הוא נקבר‬ ‫אשכול הביצים גדול‪ ,‬שהוא עקרונית סימן משני כסימן טהרה‪ .‬הביצים שנמצאו בדג הם‬
‫הקויא"ר‪ .‬התברר גם שע"י שרייה במים חמים‪ ,‬בבישול‪ ,‬או בתוספת חומרים כימיים‪,‬‬
‫בקבר ישראל‪.‬‬ ‫הקשקשים יורדים בקלות‪ .‬היו ויכוחים חריפים על כשרותו של הדג‪[ .‬שורש הויכוח הוא שזה דין מוסכם שקשקשים הם רק‬
‫המצבה שהוצבה‬ ‫כאלו שאפשר לקלפם בלי לקרוע את העור‪ ,‬אמנם בדגים אלו אפשר לקלפם אבל צריך השרייה כנ"ל‪ ,‬והויכוח האם זה נחשב‬
‫על קברו עומדת‬
‫בבית העלמין‬ ‫כאפשר לקלפו] היום לא מקובל‪ ,‬מבחינה הלכתית‪ ,‬לאוכלם‪.‬‬
‫הנמצא בחצר‬
‫בית הזקנים‪,‬‬ ‫לטונות המבוגרות אין קשקשים (בחיפוש מדוקדק אפשר למצוא בודדים)‪ .‬הטונות נולדות עם‬
‫שהיה אז עדיין‬ ‫קשקשים‪ ,‬הן שחיינים גדולים ולכן הם משירים את הקשקשים‪ ,‬כי הקשקשים מכבידים על‬
‫בית זקנים יהודי‬ ‫התנועה‪ .‬לפי ההגדרה הם דגים טהורים‪ ,‬כי מבואר בגמ' [ע"ז לט‪ ].‬שדג שהיה לו קשקשים גם‬
‫אם הם נשרו הדג טהור‪ .‬הדגים המובאים בברייתא בתור דוגמא לדגים שמשירים את הקשקשים‬
‫במרכז וינה‪.‬‬
‫נושאים שמות בעלי צליל של טונה‪ :‬טונינ"א וכו'‪.‬‬

‫לדג החרב יש קשקשים בצעירותו‪ .‬קשקשים אלו אינם בצורה הטיפוסית ונכנסים מתחת לשכבה‬
‫החיצונית של העור ואינם נראים‪ .‬לכן יש ויכוח בין הקהילות‪ ,‬יש אוסרים‬
‫ויש מתירים‪ .‬מסופר מקהילה אחת שהיו אוכלים את הדג ובא שר נכרי מומחה ושאך כיצד אתם‬
‫היהודים אוכלים דג זה‪ ,‬שאין לו קשקשים? הם הכניסו את הדג מיד עם לכידתו לתוך בד שחור ומצאו‬
‫בו קשקשים‪ .‬אותו שר ראה את הדבר‪ ,‬התלהב ואמר‪' :‬תורת משה אמת'‪ .‬נשאלת כמובן השאלה‪ :‬אם אין לדג קשקשים‪,‬‬
‫כיצד ייתכן שנמצאו קשקשים בבד השחור? התשובה היא‪ :‬עור הדג כהה והקשקשים בצורה מאורכת מתחתיו‪ .‬העור דק‬

‫ועם תנועת הפרפור של הדג משתחררים הקשקשים ונופלים החוצה‪ .‬בזמנו התירה הרבנות‬
‫הראשית את הדג‪ ,‬אך מסיבות של ספיקות הוא נאסר‪.‬‬

‫למרלין הכחול (ולחלק ממשפחת המפרשניים) [כמדומה לי שזה נקרא בארץ טונה לבנה‪.‬‬
‫י‪.‬ל] יש קשקשים דומים לדג החרב‪ ,‬אלא שהם נראים דרך שכבת העור‪ .‬או יו (‪ )U‬בארה"ב‬
‫אסרו את הדגים‪ ,‬כי המומחה טען שאינם קשקשים‪ ,‬משום שהקשקשים של דג המרלין אינם‬
‫מעוגלים אלא עם שפיצים בסופם‪ .‬הראינו את הדג לגדולי הדור בארץ [הגרי"ש אלישיב‬
‫והגר"ש ואזנר‪ ,‬ויבדלט"א הגר"נ קרליץ] והם פסקו שהקשקשים הם קשקשים וא"צ דווקא‬

‫קשקשים מעוגלים‪ .‬לאחרונה הוא הותר גם בארה"ב‪.‬‬

‫בדג הדאון הסנפירים הקדמיים בעלי צורה דומה לכנפיים‪ .‬לכן הדג יכול לעופף‬
‫במשך זמן קצר באוויר‪ .‬כיוון שיש לו סנפיר וקשקשת‪ ,‬הוא נחשב לדג טהור‪ ,‬אע"פ‬

‫שהוא חי גם באוויר‪.‬‬

‫בהזדמנות נביא עוד ידע על דגים מיוחדים‪.‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ אב תשע"ח‬ ‫‪1‬‬

‫הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א‬

‫רב קהילת "שערי תבונה" והרב הפוסק בד"ץ "מאור הכשרות"‬

‫ענייני סכנה בבשר ודגים‬

‫העולם לבשל דברים חריפים בקדירה בשרית ולערבב אותם עם דגים‬ ‫ימים אלו של חרבן בית המקדש אנו נמנעים מלאכול בשר ולשתות יין דברים המשמחים‪.‬‬
‫והעולם מרבים לאכול דגים‪ ,‬בכל מיני בישולים‪ .‬ולרוב העולם אין כלים מיוחדים לבישול‬
‫ובשו"ת שבה"ל יו"ד ח"ו סימן קי"א כתב וז"ל בענין כלים‪ ,‬מנהג העולם להקל לבשל‬ ‫דגים‪ ,‬ולא סכינים של דגים לחיתוך בצל ודברים חריפים‪ .‬ויש להעיר בדבר זה כמה‬
‫דגים בכלי בשר ולהפך‪ ,‬וגם בזה המדקדקים מייחדים כלי בשר ודגים לבישול לחוד‪[ .‬לא‬ ‫ענינים שצריכים זהירות בעניני סכנה‪ ,‬ובפרט בימים אלו‪ ,‬ימי בין המצרים שצריכים‬
‫ראיתי שמייחדים מחבתות וכו']‪ .‬ובענין מטחנת בשר‪ ,‬אם זה בלי דבר חריף דינו כמו כלי‬
‫בישול וק"ו להקל משם‪ ,‬אבל אם דרך לשום שם בצל וחריף אחרי שטחנו בשר וחריף‬ ‫להזהר בהם מדברים של סכנה‪.‬‬
‫של בשר‪ ,‬דאיכא דוחקא דסכינא וחריף‪ ,‬יש לחוש לטעם בעין שיוצא ע"י חריף של בצל‪.‬‬
‫ואמנם גם בזה מקילים‪ ,‬כיון די"א דגם זה עכ"פ לענין סכנה נקרא רק טעם לא בעין אע"פ‬ ‫הגמ' בפסחים דף ע"ו ע"ב תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא פת שאפאה עם צלי‬
‫שלענין איסור אינו כן‪ ,‬ועוד י"א דבצל לא מיקרי דבר חריף‪ ,‬ולצורך איכא למיסמך אהא‪.‬‬ ‫בתנור אסור לאכלה בכותחא‪ .‬ההיא ביניתא (דג) דאיטווא בהדי בישרא (בתנור אחד)‬
‫אסרה רבא מפריקא למיכליה בכותחא (שיש בו חלב) מר בר אשי אמר אפילו במילחא‬
‫וא"כ הבצל שהוא דבר חריף נאסר לכתחילה באכילה‪ ,‬אלא שהוא מעורב עם הבשר‪ ,‬ורובו‬
‫אינו ניכר‪ ,‬אלא התבטל בשאר התבשיל‪ ,‬ומן הסתם יש ששים בבשר כנגד הבצל‪ .‬ונחלקו‬ ‫נמי אסורה משום דקשיא לריחא ולדבר אחר (צרעת)‪.‬‬
‫האחרונים האם במידי דסכנה יש ביטול בשישים כדברי איסורים‪ .‬הד"מ והט"ז כתבו‬
‫דמידי דיש בו חשש סכנה אפילו בשישים אינו בטל‪ .‬וכ"כ בלקט יושר לתלמיד התה"ד‬ ‫והובאו הדברים בשו"ע יו"ד קט"ז סעיף ב' וז"ל צריך להזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד‬
‫בשם התה"ד לאסור‪ .‬והש"ך בנקה"כ חולק ולא מחמירינן בסכנתא טפי מבאיסורא‪,‬‬ ‫מפני שקשה לצרעת‪ .‬הג"ה וכן אין לצלות בשר עם דג משום ריחא מיהו בדיעבד אינו‬
‫והביא כן מהאו"ה והמרדכי והאו"ז‪ .‬וכיון שהדבר הוא ספק נראה שיש לצרף לזה מש"כ‬ ‫אסור‪ .‬והד"מ כתב בשם האו"ה ‪ ...‬אבל בדיעבד שרי דלא הוי סכנה רק דרך בישול ביחד‬
‫המ"א בסימן קע"ג לענין קינוח והדחה בין דגים לבשר שאפשר שבזה"ז נשתנו הטבעיים‬ ‫(ולא בריחא בלבד)‪ ,‬ואם הם סמוכים שהשומן זב מאחד לחברו אסורים אפילו בדיעבד‪.‬‬

‫ואין סכנה‪.‬‬ ‫והביאו הש"ך סק"א‪.‬‬

‫וכ"ז לענין המאכל‪ ,‬אבל לענין הכלי יש שכתבו שצריך הגעלה‪[ .‬התפארת למשה]‪.‬‬ ‫ומבואר בדבריו שרק מחמת נגיעת שומן הדג בעצמו בבשר‪ ,‬אבל בזה שהשומן נבלע‬
‫ובחמודי דניאל כתב שאין להצריך הכשרה אלא להשהות את הכלי מעל"ע שיהיה טעמו‬ ‫בתחתית התנור ומפעפע לדג אין חשש סכנה‪ .‬כיון שהוא רק טעם שבא מכלי הבשר‬
‫פגום‪ ,‬ולא שייך בטעם פגום אין לגזור אטו בין יומא דבסכנתא לא מצינו שיגזרו גזירות‪,‬‬ ‫אל הדג‪ .‬ובזה אין חשש סכנה‪ .‬וכן כתב הרע"א בהגהות השו"ע וז"ל ומבואר באו"ה‬
‫דברחוקים זה מזה אפילו אם יוצא מהשמנונית לתוך התנור אין בכך כלום‪ ,‬דבליעת‬
‫שאינו מצוי שישתמש בב"י כיון שכל אדם נזהר מדבר המזיק לו‪.‬‬
‫התנור וכלי אין בו סכנה‪.‬‬
‫ויש להעיר בענין זה כמה דברים שמצויים מאד‪ ,‬וגם אם מקילים בדברים בדיעבד‪ ,‬מ"מ‬
‫לכתחילה ראוי לחוש במילי דסכנה‪.‬‬ ‫וכן מבואר בשו"ע יו"ד סימן צ"ה ס"א וז"ל דגים שנתבשלו בקדירה של בשר רחוצה יפה‬
‫שאין שום שומן דבוק בה מותר לאכלם בכותח וכו' וכתב הט"ז ואין לדקדק דמשמע כאן‬
‫לענין זיעה וריחא – אם הניח בתנור קטן ביחד דגים ובשר‪ ,‬והיו מגולים הש"ך מחמיר‬ ‫דדוקא עם חלב אסור הדג אבל בפני עצמו שרי הא יש בו איסור משום סכנה וכו' דכאן‬
‫בסכנה‪ ,‬וכ"כ לדינא החכמ"א בכלל ס"ח דין א‪ .‬ודלא כהרמ"א שמתיר בדיעבד שאין‬ ‫לא נחית לדין אלא במה לענין נ"ט בר נ"ט‪ ,‬אלא שבאיסור והיתר הארוך כלל ל"ה כתב‬
‫סכנה בריחא‪ .‬אבל אם יש זיעה ודאי יש לאסור‪ .‬ואפילו אם מבשלים ביחד תפו"א עם‬ ‫וז"ל וכן כל דבר שהוא משום פליטת כלים אין אוסרים מבשר לדגים בדיעבד משום‬
‫סכנת דבר אחר וכו' דהא מתיר בגמ' דגים שעלו בקערה רותחת של בשר‪ ,‬וצ"ע‪ .‬אבל מה‬
‫בשר‪ ,‬לאכול עם דג יש לאסור בגלל הזיעה העולה מהבשר ונבלעת בתפוחי האדמה‪.‬‬ ‫שאמרו בזה דגים שעלו בקערה וכו' יש ללמוד מזה שאין סכנה באכילת דג שיש בו טעם‬

‫לענין דבר חריף‪ ,‬יש אוסרים בסכנה משום שהוא טעם ראשון‪ .‬ויש מתירים כיון שאינו‬ ‫בשר במה שנתבשל בכלי בן יומו של בשר וכו'‪.‬‬
‫אלא טעם מכלי‪ .‬והדבר נוגע לענין ערב שבת שמבשלים דגים סיר בשרי‪ ,‬ומצד הסיר‬
‫כאמור מתירים‪ ,‬אבל מנהג הנשים לחתוך בצלים בסכין בשרית ולתת הבצלים לתוך‬ ‫ומעשה שהיה שבשלו בערב שבת בשר צלי לשמחת שבת שבע ברכות‪ ,‬במטבח של ישיבה‪,‬‬
‫הדגים בשעת הבישול‪ ,‬ואף שהמנהג להקל‪ ,‬מ"מ יש מקום לבני תורה להדר במילי דסכנה‪.‬‬ ‫ולאחר שסיימו את הבישול התברר להם שהסיר שבו בישלו את בשר הצלי הוא הסיר‬
‫וכן הביא בספר דבר חריף בשם הגרח"ק שליט"א שבבית אביו מרן הקה"י נהגו להחמיר‬ ‫שבו הטבחית של הישיבה בשלה בבוקר דגים לבחורי הישיבה‪ ,‬והסיר היה מלוכלך מבחוץ‬
‫בדברים החריפים‪ .‬וכן לענין לכתוש שומים לטחינה במעבד מזון בשרי‪ ,‬ולאכול הטחינה‬
‫עם דגים‪ .‬או טחינת דגים במטחנה בשרית כשטוחנים הדגים והבשר ביחד עם בצלים‪.‬‬ ‫ברוטב הדגים‪ .‬ושאלתם מה דין הבשר והסיר‪.‬‬
‫ומ"מ ודאי שלעיקר הדין הדברים מותאים‪ ,‬דמעיקר הדין אין לחוש לסכנה בפליטת‬
‫תחילה עלינו לדעת שהטור ביו"ד סימן קט"ז כתב וצריך להזהר שלא לאכול בשר ודג‬
‫כלים‪ ,‬ובפרט בדוחקא‪ ,‬ובפרט באינו בן יומו‪ ,‬ולא כל דבר נחשב חריף‪.‬‬ ‫ביחד שקשה לצרעת‪ ,‬ויש מחמירים בדבר לייחד לדגים כלים לבד‪ .‬וכך היו שנהגו בדורות‬
‫הקודמים‪ ,‬או לפחות המתינו מעל"ע בין בישול הבשר לדגים‪ ,‬אבל השו"ע לא הזכיר דבר‬
‫כבישה ומליחה ‪ -‬כפית בשרית בתוך סחוג שהוא לח ורטוב בתוכו‪ .‬האו"ה כלל י"ג דין ב'‬ ‫זה‪ ,‬וכן נוהגים העולם להקל לבשל דגים בכלי בשרי‪ ,‬אפילו הוא בן יומו‪ .‬אמנם‪ ,‬האו"ה‬
‫דגים שנמלחו עם עופות אין לאסרם משום סכנה דאין סכנה במליחה אלא בבישול‪ .‬ש"ך‬ ‫בכלל ל"ט דין כ"ו כתב וז"ל וכן כל דבר שהוא משום כלים אין אוסרים מבשר לדגים‬
‫בסימן ע' ט"ז‪ .‬וכן המנהג דלא כמהרש"ק בהגהותיו ליוד שם‪ .‬ומכ"ש דגים שנמלחו בכלי‬ ‫בדיעבד‪ ,‬מטעם סכנת דבר אחר‪ ,‬דהא מתיר בגמ' דגים שעלו בקערה וכו' ואפילו לכתחילה‬
‫בשרי מותר‪ .‬דקיי"ל אין מליחה לכלים להפליט‪ .‬ומ"מ‬ ‫רגילין רק לנקות מחבת או יורה של בשר בת יומא במים ואפר מהשמנונית בעין שעליה‬

‫לענין לכתחילה למלוח דגים בכלי בשרי יש לעיין‪.‬‬ ‫ולבשל בה דגים מיד וכו' אמנם לכתחילה יזהר כמ"ש‬
‫ביו"ד הרא"ש שיש לייחד כלים בפ"ע לד"א‪.‬‬
‫ולענין כבישה – נסתפקו האחרונים אם יש סכנה‬
‫בכבישה או שמא רק בבישול‪ .‬רע"א ביו"ד קט"ז‪ .‬ויש‬ ‫אלא שבנידו"ד יש לעורר בשתי נקודות‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫מקילים‪ .‬ובפרט בכבישה בכלים‪ .‬אפילו בדבר חריף‪.‬‬ ‫כמבואר בשאלה הסיר היה מלוכלך מבחוץ ברוטב‬
‫ומ"מ אפילו לדעת המחמירים היינו דוקא בכבישה‬ ‫דגים ממשי‪ ,‬וזוהי כבר שאלה של תערובת ממש ולא‬
‫מעל"ע אבל בשיעור שיתן על האש ויתחיל להרתיח‬
‫רק של טעם כלים‪.‬‬
‫אין להחמיר‪ .‬יד יהודה ע' י"ח‪.‬‬
‫והנה הרע"א בהגהות הוסיף וכתב "ומזה למד הפמ"ג‬
‫ומצוי שאוכלים בצלחות חד פעמיות בשבת‪ ,‬וצלחת‬ ‫לעיל (סימן ק"ח בשפ"ד סק"י) דאם בשלו דגים‬
‫הדגים קטנה ביותר‪ ,‬ומריבוי הסלטים מעט מהדגים‬ ‫במחבת ונפל שומן חם על דופן מבחוץ אין חשש‬
‫נשפך לצלחת התחתית ועתידים להניח עליה את‬ ‫דהוי בליעת כלי בלבד"‪ .‬אבל בדרכ"ת סקכ"ז הביא‬
‫הבשר‪ ,‬וראוי להתבונן ולקנח את הצלחת שלא יהיה‬ ‫שיש שכתבו דלפ"ד החוו"ד בסימן צ"ז סק"ה הביא‬
‫דגים ובשר ביחד‪ .‬וכן בקידושים של שמחות מצוי‬ ‫מהש"ך והט"ז שם שאם זב שומן מלאדן בתנור אוסר‬
‫שאוכלים חמין ויש גם דג הערינג ומניחים אותם‬ ‫הוא את הפת שנאפתה עמו אף שלא זב תחת הפת‬
‫בצלחת אחת ביחד‪ ,‬ויש מקום להזהר בזה‪ .‬ויש עוד‬ ‫ממש ול"א דהוי טעם אחד בתנור וטעם שני בפת‪,‬‬
‫מקרים שראוי להתבונן בהם‪ ,‬ובעיקר בשמחות‬ ‫דל"א נ"ט בר נ"ט בשעת הבישול‪ ,‬אלא הוא טעם‬
‫כשמגישים גם דגים וגם כבד בסעודת היום‪ ,‬ולפעמים‬ ‫ראשון‪ ,‬שמתפשט מיד לתוך התבשיל‪ .‬וא"כ גם כאן‬
‫המלצרים מגישים באותו מגש אלו ואלו‪ .‬וגם מחממים‬ ‫יש לאסור‪ .‬וכ"כ הרע"א בתשובה בסוף דו"ח‪( ,‬דף‬
‫בארון חימום אחד תבנית דגים ובשרים ביחד‪ ,‬וכבר‬ ‫פ"ז) לענין פירות שהתייבשו בתנור שהניחו עליו פת‬
‫קרה לי כמה פעמים שנשאלתי בענין תקלות שארעו‬ ‫חמה מלמעלה דאין להקל באיסור חמץ מכח נ"ט בר‬
‫בשמחות שבישלו ממש רולדות של בשר בסיר יחד‬ ‫נ"ט מכח סברת החוו"ד‪ .‬ואע"פ שהרבה אחרונים‬
‫עם רולדות של דגים‪ ,‬והכל בגלל שלא סימנו היטב‬ ‫נקטו כדברי הפמ"ג‪ ,‬מ"מ החכמ"א בכלל נ' סק"א‬
‫משמע כהחוו"ד‪ ,‬ורק בהפ"מ הקיל‪ .‬ואולי יש לחלק‬
‫את המאכלים‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫בין בליעה של סכנה לאיסורים‪ ,‬שהרי הרע"א למרות‬
‫שמשמע מדבריו דס"ל כהחוו"ד העתיק בהגהות‬
‫ולסיכום‪ ,‬מעיקר הדין נוהגים להקל בטעם של כלים‪,‬‬
‫ואפילו בדברים חריפים‪ ,‬ורק להזהר בממשות של‬ ‫השו"ע ביו"ד כהפמ"ג להתיר‪.‬‬
‫בשר ודגים ביחד‪ ,‬אבל לבני תורה ראוי להדר גם‬
‫הערה שניה‪ .‬המבשלת שהכינה את בשר הצלי נוהגת‬
‫בדברים חריפים‪ ,‬לפחות לכתחילה‪.‬‬ ‫לטגן תחילה בסיר בצלים להשחימם‪ ,‬ואח"כ מכניסה‬
‫את הבשר והירקות‪ .‬ובדרכ"ת יו"ד קט"ז סקכ"ז כתב‬
‫שבדבר חריף גם נ"ט בר נ"ט אסור‪ ,‬ותמה על מנהג‬

‫מאורות הכשרות ׀ אב תשע"ח‬ ‫‪2‬‬

‫הרב עזרא לוינגר שליט"א‬

‫רב חברת "אלטמן בריאות" ומפקח מפעלים ראשי בד"צ מאור הכשרות‬

‫אומגה ‪3‬‬

‫נחילי האנשובי הצפופים לוכדת אותם וחוזרת ליבשה‪ .‬במרחק כ‪ 200 -‬מטר‬ ‫כיום כמעט כל אחד יודע על חשיבות חומצת אומגה ‪ 3‬בגופינו‪ .‬מכיוון שאנו‬
‫מהחוף עומדת ספינת השאיבה שמזרימה את הדגים דרך צינורות ענק למפעל‬ ‫לא צורכים מספיק דגים חסר בגופינו את החומצה החשובה הזו‪ .‬לעומת זאת‬
‫אומגה ‪ 6‬ואומגה ‪ 9‬יש לנו בשפע‪ .‬חומצת אומגה ‪ 3‬חשובה מאוד לבניית התאים‪,‬‬
‫הנמצא על החוף‪ .‬הדגים נופלים על מסוע שמכניס את הדגים לבריכות ענק‪.‬‬
‫לפעילות הלב וכן למניעת מחלות קשות‪.‬‬
‫כאן על המסוע גם המקום לבדוק את הדגים שלא התערב בהם מינים אחרים‪.‬‬ ‫מופק בכמה אפשרויות‪ .‬מהדגים ומן הצומח (בעיקר פשתן ומרווה) ומאצות‪.‬‬
‫בד"כ להקות האנשובי הם די הומוגניות ואין בהם דברים אחרים‪ .‬במקרים‬ ‫אולם הסוג העיקרי שמופק מדגים בד"כ מופק בעולם מדגי מעמקים קרים כמו‬
‫בודדים עלול להיכנס לרשת סוג של שרימפס כחוש ללא בשר מהסוג שאינו‬ ‫אנשובי ומקרל‪ ,‬טונה ולעיתים גם מסרדינים‪ .‬אך גם עלול להיות מופק מכרישים‬
‫נאכל ע"י הגויים‪ .‬בכל מקרה כפי שנראה להלן לאחר סחיטת השמן בוודאי‬
‫שאחוז השמן שאינו כשר הינו בוודאי הרבה פחות מאחד בשישים‪ .‬בשיטת‬ ‫ותמנונים‪ ,‬סרטן הקריל ועוד‪.‬‬
‫הבדיקה הזו על הליין ישנם שינויים לעיתים בין מערכות הכשרות יש שמושיבים‬
‫מספר פועלים על הליין כדי שכל גוף זר יזוהה במהירות ויוסר ויש אף שמבטיחים‬ ‫אומגה ‪ 3‬מתמנונים אומגה ‪ 3‬מסרטנים אומגה ‪ 3‬מדגי אנשובי‬

‫תשורה מיוחדת לפועל שעל הליין למקרה שמוצא פרזיט מסוים‪.‬‬

‫מבריכות הדגים עובר השמן לדודי בישול שבהם נהפך לדייסה סמיכה ולאחר‬
‫מיכן למכונות הסחיטה ולמכלי ענק שקולטים את השמן‪ .‬כאמור שארית הבשר‬

‫הדג הולך בד"כ לטחינה עבור האכלת בהמות‪.‬‬

‫תהליך הזיקוק לעיתים נעשה במפעל עצמו ולעיתים נשלח לחברת זיקוק‬
‫חיצונית‪ .‬לעיתים נשלח בקונטיינרים של מתכת ולעיתים במיכלי פלקסי בג‬
‫העשויים בחלק הפנימי לפחות מפלסטיק חד פעמי‪ .‬כמובן שיש הידור בשליחה‬
‫במיכלי הפלסטיק וזאת למרות שבד"כ מיכלי המתכת הללו עשויים רק לדגים‬

‫אלו והם הולכים הלוך חזור המפעל לקליינט וחוזר חלילה‪.‬‬

‫להקות האנשובי‬ ‫מיכלי הפלקסי בג‬ ‫מפעלים אלו שמייצרים את השמן הדגים הגולמי ייצרו במקור קמח דגים שנעשה‬
‫מטחינת בשר הדג לאחר סחיטת השמן‪ .‬בשני העשורים האחרונים כאשר נכנס‬
‫הטרנד של אומגה ‪ 3‬מפעלים אלו עברו הסבה לייצור מסחרי גם של השמן עצמו‪.‬‬

‫השמן מזוקק בכמה שלבים ובסופו של תהליך מתקבל שמן נקי ללא עכירות‬
‫וללא כמעט ריח (הריח יוצא בתהליך מיוחד הנקרא דיאורדריזציה)‪ .‬כמו"כ‬
‫נעשים בדיקות לשלילת הימצאות של מתכות כבדות‪ .‬לאחר מיכן יש אפשרויות‬

‫ריכוז חומצות האומגה ‪ 3‬עד כדי תשעים אחוז ויותר מן השמן‪.‬‬

‫המפעלים שמייצרים את שמן הדגים מדגי האנשובי והסרדינים הכשרים מתרכזים‬
‫בעיקר במרוקו ובחופי האוקיינוס השקט בדרום אמריקה (פרו‪ ,‬צ'ילי‪ ,‬אקוודור‬
‫ועוד)‪ .‬ספינת דייג יוצאת לעומק הים מרחק כעשרה ק"מ מהחוף מתבייתת על‬

‫בתהליך הזיקוק יש לשים לב שכל חומרי העזר לזיקוק השמן הם כשרים‪ .‬בד"כ‬
‫השימוש העיקרי לזיכוך ולטיהור הוא באדמה ופחם פעיל שאינם צורכים כשרות‬
‫מיוחדת אך כמובן יש לבדוק את כל החומרים‪ .‬דבר נוסף חשוב הוא שלעיתים‬
‫נעשה הזיקוק במתקנים שבהם מזקקים שמנים אחרים צמחיים או אפי' שמני‬

‫בע"ח או דגים נוספים שאינם כשרים‪.‬‬

‫השמנים בעלי ריכוזי אומגה ‪ 3‬ברמה זו או אחרת אז נשלחים לקליינטים הסופיים‬
‫למילוי בתוך קפסולות אומגה ‪ 3‬או לעיתים גם כשמן נוזלי שבד"כ מתוסף‬
‫בחומרי טעם כדי שטעם הדג כלל לא יורגש‪ .‬במקרים אלו חשובה ההשגחה גם‬
‫על כשרות חומרי הטעם‪ .‬כמובן האומגה מופיע גם כתוסף למוצרי מזון רבים וכן‬

‫למוצרי מזון תינוקות‪.‬‬

‫מושגים‬ ‫פולמוס בקצרה‬

‫הרב ויקטור חי‬ ‫‪ .1‬תולעת האניסקיס‬

‫בארץ ישראל יש ‪ 2‬דרכים שמגדלים דגים‪ ,‬אחד הבריכות בקרקע שזה מים‬ ‫ישנם הפוסקים שתולעת זו אסורה גם כאשר נמצאת בבשר הדג וכן פסק הגר"ש‬
‫מתוקים בדרך כלל או שרוצים לגדל דגים במים מלוחים כמו ברמונדי ויש גידול‬ ‫ואזנר זצ"ל‪ ,‬וישנם הפוסקים שאם היא נמצאת בבשר הדג אין היא אסורה‬
‫[שמעתי בשם הגר"נ קרליץ שליט"א שאמר שמותר רק שלמיחש מיבעי]‪ .‬וישנם‬
‫בים על ידי כלובים‪.‬‬ ‫ועדי כשרות שמתירים דגים עם תולעי אניסקיס‪ .‬אמנם רבני בד"ץ העדה החרדית‬
‫לא הכריעו לא להיתר ולא לאיסור ולכן אינם נותנים הכשר על דגים עם נגיעות‬
‫דגי הבריכות בקרקע סוגי הדגים זה מושט‪ .‬אדמונית‪ .‬אמור‪ .‬בורי‪ .‬מוסר‪ .‬בס‪.‬‬
‫קרפיון‪ .‬את הדגים האלו מתחילים עם להקת הורים שמפרדים אותם מהגידול‪.‬‬ ‫של תולעי אניסקיס למעט הרינג שבינתיים אין פתרון אלא ניקוי של המעיים‪.‬‬
‫בוחרים את הדגים הטובים ואז מתחיל הוצאת הביצים‪ ,‬בכל דג זה שונה‪ ,‬מכניסים‬
‫אותם לבריכות קטנות ומתחילים להאכיל אותם עד שהם מגעים לגודל שאפשר‬ ‫‪ .2‬האם אפשר לסמוך על טביעות עין בדגים אם יש טביעות עין גמורה שזהו הדג‬
‫להכניס אותם למאגר מים גדול‪ ,‬ששם הדג גודל יותר מהר כי יש לו שטח יותר‬ ‫המותר‪ .‬אמנם יש לידע האם שייך טביעות עין גמורה‪.‬‬
‫גדול‪ .‬הגידול שלהם לוקח בן שנה לשנה וחצי עד שיוצא לשיווק‪ .‬אחרי שמגיע‬
‫לגודל שיווק אז מופרדים לסוגי הדגים‪ ,‬כי כולם גדלים ביחד‪ .‬הם מופרדים‬ ‫וכן האם יש היתר של חזקה על אומן שאינו מרע אומנתיה‪ ,‬והיינו שאם יבואן‬
‫לבריכות קטנות יותר ומחכים להזמנה מבית האריזה‪ .‬כשמקבלים הזמנה אז‬ ‫יכתוב סלומון ויתברר אח"כ שזהו משהו אחר יושת עליו קנס כספי גבוה ויאבד‬
‫לא נותנים לדג לאכול בערך ‪ 24‬עד ‪ 48‬שעות כי אסור שיכנס לאריזה עם אוכל‬ ‫את הרישיון שלו לייצור‪ ,‬האם אפשר לסמוך‪ ,‬בשם החזו"א מפורסם שאמר‬
‫בגלל שזה פוגע באיכות המוצר ובחיי המדף של הדג‪ .‬לנו זה טוב בגלל פסח כך‬ ‫להגעיל את הכלים ולא הסכים שייסמכו על האומן‪ .‬אמנם שמעתי מפוסקים‬
‫שכל השנה הדג כשר לפסח‪ .‬בבית האריזה הדגים נבדקים על ידי משגיח שבודק‬ ‫בירושלים שכהיום המציאות השתנתה והרבה מדינות ומקומות יש בהם את‬
‫אותם‪ ,‬המשגיח נמצא צמוד כל זמן שאורזים כדי לבדוק שזה נקי וגם לבדוק שלא‬
‫יכנסו דגים לא כשרים‪ .‬בדגי בריכות יש ‪ 2‬סוגי של טפילים אחד לרנאה שמכניס‬ ‫החזקה‪ ,‬ויכול לסמוך על זה‪.‬‬
‫את הראש בתוך הבשר והוא ניראה כתולעת‪ ,‬והשני ארגולוס שהוא טפיל שקוף‬
‫שקשה לזהות אותו אחרי שהמשגיח מאשר שזה נקי זה נכנס לבריכת מים קרים‬ ‫וכן האם אפשר לסמוך על רוב או שצריך לבדוק דג דג ולא סגי בהא שרוב הדגים‬
‫בבריכה או בכלוב או במפעל הם ודאי כשרים‪ ,‬נחלקו בזה גדולי הפוסקים בדורנו‪,‬‬
‫ומשם לקירור בקלקרים וישר לחנות הדגים‪.‬‬
‫ושורש הויכוח הוא בדברי שו"ת הריב"ש‪ .‬ואין כאן המקום להאריך‪.‬‬

‫המדור נועד בשביל לעורר לב המעיין לעיין עוד‪ .‬וכל אחד יעשה כדעת רבותיו‪.‬‬

‫מאורות הכשרות ׀ אב תשע"ח‬ ‫‪3‬‬

‫הרב הכימאי יהודה שרשבסקי שליט"א‬

‫ראש מחלקת חומרי גלם ‪ -‬בד"ץ "מאור הכשרות"‬

‫גלוקוזאמין‪ -‬חומר רפואי משרץ המים‬

‫הם דומים לבשר היכול גם להיאכל חי וטעון רק בישול רגיל להכשירו למאכל הנאכל לכל‪.‬‬ ‫החומר גלוקוזאמין הינו החומר הפעיל בתרופה רשמית הנמכרת בישראל בשם ארטריל‪.‬‬
‫התרופה מיועדת לטיפול בתסמינים של מחלת האוסטיאוארתריטיס‪ -‬מחלה ניוונית בה‬
‫באם פירות הים נתבשלו או נתחממו קודם למיצוי הכיטין מהם‪ ,‬הכיטין והגלוקוזאמין‬ ‫הסחוס העוטף את קצוות העצמות היוצרות יחד מפרק נשחק‪ .‬בעקבות השחיקה נגרמים‬
‫המופק ממנו בלועים בטעם שאיסורו מדאורייתא‪.‬‬ ‫שינויים בצורת המפרק ושינויים בתפקוד השרירים שסביב המפרק‪ .‬המחלה מתאפיינת‬
‫בנפיחות של המפרק‪ ,‬הגבלות ביכולת התנועה‪ ,‬כאבים ואף בעיוות של המפרק‪ .‬הסוג‬
‫הנאה ואכילה שלא כדרך‬
‫השכיח של המחלה הינו בברך‪.‬‬
‫פסחים דף כ"ד ע"ח‪" :‬כל איסורים שבתורה אין לוקין עליהם אלא דרך אכילתן למעוט‬
‫מאי ‪ ...‬למעוטי אם אכל חלב חי שפטור‪ .‬אמר ר' זירא אף אנן תנינא‬ ‫גלוקוזאמין מעכב פעילות של אנזימים מפרקי סחוס‪ .‬עפ"י מחקרים‬
‫אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים‬ ‫שונים הוא יעיל יותר בשילוב עם החומר כונדרויטין‪.‬‬
‫ומן הענבים בלבד ואלו מתותים תאנים ורימונים לא מ"ט לאו‬
‫משום דלא נאכל דרך הנאתן"‪ .‬מבואר שאפילו אם נהנים מהאכילה‬ ‫מלבד הארטריל‪ ,‬גלוקוזאמין הינו חומר פעיל בתוספי תזונה שונים‪,‬‬
‫מאחר ואין הדרך להנות ממשקה הנסחט מפירות שאינם זיתים‬ ‫בחלקם לצד הכונדרויטין‪ .‬הידוע מבין תוספי התזונה הללו הינו‬
‫וענבים אלא רק מהפרי עצמו‪ .‬שתיית משקאות אלו נחשבת להנאה‬ ‫ה"מגה גלופלופלקס" המשווק כטבליות לבליעה‪ .‬הארטריל ‪,‬אבקה‬

‫שלא כדרך‪.‬‬ ‫הניטלת לאחר המסה במים‪ ,‬נרכשת רק עם מרשם רופא‪.‬‬

‫רמב"ם (הל' מאכ"א פרק י"ד הל' י' וי"א)‪" :‬כל האוכלין האסורין‬ ‫מקור הגלוקוזאמין‬
‫אינו חייב עליהן עד שיאכל אותן דרך הנייה חוץ מבשר בחלב וכלאי‬
‫הכרם ‪ ...‬כיצד הרי שהמחה את החלב וגמאו שהוא חם עד שנכוה‬ ‫גלוקוזאמין מופק לרוב מכיטין של פירות ים‪ ,‬דהיינו‪ :‬שרצים‬
‫גרונו ממנו או שאכל חי או שעירב דברים מרים‪ ...‬ואכלן כשהן‬ ‫החיים בים אשר אינם דגים‪ .‬הכיטין הינו מעטה קשיח סביב‬
‫מרין‪ ...‬הרי זה פטור ואם יעירב דבר מר בתוך קדירה של בשר‬ ‫גופם של פירות הים‪ .‬הרכבו הכימי של הכיטין הינו שרשרות של‬
‫סוכר הגלוקוז כאשר לכל יחידת גלוקוז בשרשרת קשורה קבוצת‬
‫בחלב או ביין של כלאי הכרם ואכלו חייב"‪.‬‬ ‫אטומים הנקראת אמין‪ .‬לכל אמין קשורה קבוצת אטומים נוספת הנקראת אצטאט‪.‬‬

‫ריפוי שלא כדרך הנאה‬ ‫הפיכת הכיטין לגלוקוזאמין‬

‫פסחים כ"ה ע"ב‪" :‬מר בר רב אשי אשכחיה לרבינא דשייף לה לברתי בגוהרקי דערלה"‬ ‫הכיטין ממוצה מגופם של פירות הים בתהליך הכולל ייבוש בחום והפרדה מכנית או‬
‫(רש"י‪ :‬שייף‪ -‬מושח‪ .‬גוהרקי דערלה ‪ -‬בוסר זיתים קטנים משום רפואה)‪ .‬הגמרא מקשה‬ ‫בתהליכים כימייים המפרקים את רכיבי פירות הים שאינם כיטין‪ .‬התהליכים הכימיים‬
‫על מר בר רב אשי‪" :‬אימור דאמרי רבנן בשעת הסכנה שלא בשעת הסכנה מי אמרי‪ ...‬איכא‬ ‫הללו כוללים שהיה בתמיסת סודה קאוסטית להמסת החלבונים של השרצים‪ ,‬סינון‪,‬‬
‫דאמרי א"ל מידי דרך הנאה קא עבידנא"‪ .‬רש"י‪" :‬דרך הנאתו ‪-‬לאחר שיתבשלו ויוצא‬ ‫שטיפה ולאחריה שריה בתמיסת חומצה כלורית להסרת מינרלים‪ .‬בתהליכים הכימיים‬

‫שמנו בבית הבד"‪.‬היתרו של רב אשי הנאתם‪.‬‬ ‫יתכן ואין שטיפות במים חמים בתנאים בהם הכיטין בולע מבשר פירות הים‪.‬‬

‫רמב"ם פרק ה' מהל' יסודי התורה הל' ח'‪" :‬בד"א שאין מתרפאין בשאר איסורין אלא‬ ‫לאחר השלמת מיצוי הכיטין עובר הוא עצמו שינויים כימיים עד להפיכתו לגלוקוזאמין‪.‬‬
‫במקום סכנה בזמן שהן בדרך הנאתן‪ ...‬אבל שלא דרך הנאתן כגון שעושין לו רטיה או‬ ‫השינויים כוללים הסרת האצטאטים הקשורים לאמינים והפרדה בין יחידות הגלוקוז‬
‫מלוגמא מחמץ או מערלה או שמשקין אותו דברים שיש בהם מר מעורב עם איסורי מאכל‬ ‫שבשרשרות המרכיבות את הכיטין‪ .‬היחידות הנפרדות זו מזו הינן יחידות גלוקוז בודדות‬

‫שהרי אין בהן הנייה לחיך הרי זה מותר ואפילו שלא במקום סכנה"‪.‬‬ ‫אשר לכל אחת מהן קשורה יחידת אמין ‪.‬מכאן שמן גלוקוזאמין‪.‬‬

‫מדברי הגמרא ומדברי הרמב"ם יש הבחנה בין ריפוי במקום סכנה לבין ריפוי שלא במקום‬ ‫אליבא דהסוברים ששינוי כימי בחומר אסור עושהו לפנים חדשות ומתירו באכילה‪(,‬ראה‬
‫סכנה שהותר רק שלא כדרך הנאה‪ .‬ואולם לא מצינו לכאורה חילוק בין רמות החולי‬ ‫חזו"א יור"ד סימן י"ב ס"ק ז' התולה זאת במחלוקת ראשונים)‪ ,‬הגלוקוזאמין יידון כפנים‬

‫הבלתי מסוכן לענין היתר הריפוי שלא כדרך הנאה כפי שמוצאים אנו בהל' שבת‪.‬‬ ‫חדשות שאיסורם נתבטל‪.‬‬

‫שו"ע יור"ד קנ"ה סעיף ג'‪" :‬בשאר איסורים מתרפאים במקום סכנה אפילו דרך הנאתן‬ ‫גדרי האיסור‬
‫ושלא במקום סכנה כדרך הנאתן אסור שלא כדרך הנאתן מותר חןץ‬
‫מכלאי הכרם ובשר בחלב וכו'‪ .‬ש"ך ס"ק י"ג"‪ :‬שלא כדרך הנאתן‪ -‬לצורך‬ ‫איסורם של בע"ח מסוג פירות הים מבואר בדברי הרמב"ם (פרק ב'‬
‫רפואה אבל שלא לצורך רפואה אפילו שלא כדרך הנאתן אסור והיינו‬ ‫מהל' מאכ"א הל' י"ב)‪" :‬האוכל כזית משרץ המים לוקה מן התורה‬
‫באיסור הנאה אבל באיסור אכילה שרי כדאיתא בפוסקים"‪ .‬הדוגמאות‬ ‫שנאמר(ויקרא י"א מ"ג)‪" :‬אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ‬
‫ולא תטמאו בהם" הרי כלל בלאו זה שרץ הארץ ושרץ העוף ושרץ המים‬
‫המובאות בדברי הרמב"ם דלעיל כולן אכן של איסור הנאה‪.‬‬ ‫‪...‬ואיזה הוא שרץ המים אלו הבריות הקטנות כמו התולעים והעלוקה‬
‫שבמים והבריות הגדולות ביותר שהן חיות הים ‪.‬כללו של דבר כל‬
‫בספר "ועלהו לתרופה" (ע"מ נ"ג – נ"ה) הובאו דעות שונות האם היתר‬ ‫שאינו בצורת הדגים לא דג טמא ולא דג טהור כגון כלב המים והדלפין‬
‫ההנאה שלא כדרך לרפואה הינו היתר לכל צורך רפואי או שהוא מוגבל‬
‫למי שמוגדר בהל' שבת כחולה שאין בו סכנה ‪,‬דהיינו‪ :‬הנופל למשכב‬ ‫והצפרדע וכיוצא בהן"‪.‬‬
‫או שחלה בכל גופו‪ .‬מכ"מ נראה שלפחות חלק מהנזקקים לגלוקוזאמין‬
‫פירות הים הינם מאכל נפוץ בקרב הגויים‪ .‬הפוסקים דנו בשרצים‬
‫מוגדרים כחולה שאין בו סכנה בהל' שבת‪.‬‬ ‫המאוסים מתחילת ברייתם‪ ,‬שהתורה חידשה לאסרם‪ ,‬אשר נסרחו והגיעו‬
‫למצב בו גם בע"ח שאינם מאוסים מתחילת ברייתם היו מאבדים את‬
‫מהי הנאה שלא כדרך בתרופות‬ ‫שמם ונהיים מותרים‪ .‬השאלה הינה האם שרצים מאוסים מעיקרם אלו‬
‫יאבדו את שמם ויותרו באכילה כאשר ירקבו‪ ,‬או יישרפו בדומה לשאר‬
‫טבליות רפואיות רגילות המיועדת לבליעה (להבדיל מטבליות המיועדות‬ ‫מאכלות אסורות‪( .‬יעו' פר"ח סי' ק"ג ס"ק א' ולעומתו חוו"ד סימן ק"ג‬
‫למציצה או ללעיסה שלעיתים טעמן טוב בדומה לסוכריות) מוגדרת‬ ‫ס"ק ג')‪ .‬דיון זה אינו נוגע למקורותיו של הגלוקוזאין שכן הללו‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫כאכילה שלא כדרך שהרי אין בני אדם אוכלים את החומרים שבטבליות‬ ‫הינם בע"ח נאכלים‪ .‬כל ההיתרים שנאמרו בחומרים מן החי המשולבים‬
‫כפי שהם בטבליות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש מן הפוסקים האחרונים שדנו האם‬
‫טבליות רפואיות אינן הופכות לדרך אכילה לחולים ובשל כך א"א‬ ‫בתכשירים רפואיים – חלים גם על הגלוקוזאמין‪.‬‬

‫להתירן לחולה שאין בו סכנה‪.‬‬ ‫חלקי גוף קשים של בעלי חיים טמאים‪ ,‬אשר אינם ראויים לאכילה ‪,‬נתמעטו מטומאת‬
‫נבילה‪ ,‬כדרשת הגמ' בחולין דף ע"ז ע"ב‪" :‬בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידים‬
‫הגרש"ז אוירבך זצ"ל (מנח"ש סימן י"ז) צירף להיתרן של טבליות רפואיות המכילות‬ ‫ולא בקרניים ולא בטלפים"‪ .‬הללו מטמאים אמנם טומאת אוכלין אם וכאשר יוכשרו בכל‬
‫חומרים אסורים את עובדת היותן מיועדות לבליעה בלבד ולא לאכילה‪.‬‬ ‫זאת לאכילה ("ציקי קדירה – בשלן הרבה עם תבלין") ואולם גם כך אין בהם טומאת‬
‫נבילה‪ .‬הרמב"ם (פרק ד' מהל' מאכ"א הל' י"ח) למד שגם איסור לאו דנבילה אין באברים‬
‫אבקת ארטריל‪ ,‬שהינה כאמור התרופה הרשמית היחידה המכילה גלוקוזאמין‪ ,‬ניטלת‬ ‫אלו ואולם הם אסורים מדרבנן‪ .‬וז"ל הרמב"ם‪" :‬האוכל מנבלה וטרפה או מבהמה וחיה‬
‫כשהיא מומסת במים‪ .‬גם במצב זה טעמה גרוע ושתייתה אינה דרך אכילה ואולם יש מקום‬ ‫הטמאים מן העור ומן העצמות ומן הגידים ומן הקרנים אע"פ שהוא אסור הרי"ז פטור‬
‫לחשוש כאמור שמא הוי דרך אכילת חולים ‪ .‬אמנם‪ ,‬הצורך בהמסת התרופה‪ ,‬כפי שנכתב‬ ‫מפני שאין אלו ראויין לאכילה" ‪ .‬אף שכאמור ניתן לאכול אברים אלו בהכנה מיוחדת אין‬
‫בעלון לצרכן‪ ,‬הינו למנוע סכנה של שאיפת אבקה תרופתית לריאות‪ .‬באם מרטיבים‬
‫את האבקה ולשים אותה ניתן ליטלה כעיסה ללא סיכון ובכך ודאי מוגדרת נטילתה כלאו‬

‫דרך אכילה‪.‬‬

‫סיפר הרב [מנויסעד] שכאשר ר' יוסלה גוטער ייד מניישטאט [נקרא כך על שם תמימותו הנפלאה] בנו של ה'מאור ושמש' הגיע‬

‫לשבות אצל הדברי חיים בצאנז‪ ,‬אמר לו הגוטער ייד שהוא רגיל בשבת לאכול 'דג לאקס' שהוא מיוחד לכבוד שבת‪ ,‬והשיב לו הדבריסיפור‬

‫חיים מצאנז שכאן אין רגילות למצוא את ה'דג לאקס'‪ ,‬אבל בכל אופן שלח את המשמש שילך ויחפש דג לאקס‪ ,‬הלך המשמש חיפש‬
‫וחיפש ו‪...‬לא מצא דג לאקס‪ ,‬כאשר המשמש כבר כמעט התייאש הגיע דייג בריצה מן הים ושאל מי רוצה 'דג לאקס' כמובן המשמש‬
‫לקח את הדג בהתפעלות גדולה ורץ לביתו של הדברי חיים‪ ,‬כולם עמדו ודיברו במופת הגדול שזה עתה ראו‪ ,‬אמר להם ה'יהודי‬
‫הטוב מניישטאט' וכי מה אתם חושבים שאני צריך את הדג‪ ,‬הדג צריך אותי הוא הגיע מרחק של מאות קילומטרים מניישטאט עד‬

‫לכאן‪ .‬וענה כנגדו הדברי חיים ואמר יודעים אתם מדוע‪ ,‬כי הדגים לא פגמו ולכן הולכים הם ליהודי אשר לא פגם‪.‬‬

‫[שמעתי מידידי הגאון הרב מ‪.‬ש‪.‬ש‪ .‬שליט"א מירושלים עיה"ק]‬

‫מאורות הכשרות ׀ אב תשע"ח‬ ‫‪4‬‬