עליי .אבל אולי יש אנשים שסומכים על כוחם" .אמירתה היתה מאוד מכבדת ולא שיפוטית בשום
דרך שהיא .אך יחד עם זאת ,היא שמה חיץ ברור בין מי שמאמין לבין מי שאינו מאמין בהשגחה
פרטית .מרבית התלמידים בכיתת שיח השחרית הנם תלמידים המשתייכים למיעוט החילוני בבית
הספר ,והשיח המקביל אמור לתת להם מענה לתפילה .הסיטואציה הזו מדגימה ומציפה את
הקושי של המורים לייצג "גם וגם" כדבריה של חבצלת ,וכמו כן ,את הקושי שתלמידים עשויים
לפתח ,כפי שהצביעה עליו התלמידה איה בדברה על חווית התפילה שלה כמי שאינה מאמינה וכמי
שלא מוצאת לה מודל חינוכי אתו תוכל לדון בחוסר האמונה שלה באל .גם הרב יונתן ,רב בית
הספר וחבר בצוות ההנהלה אותו ראיינתי למחקרי הקודם ,מתייחס אל הריבוי החסר בצוות בית
הספר במידה רבה של אומץ וביקורת עצמית ,במלים הבאות" :בבית הספר אין קול של יהדות חוץ
מהדתיים ,וזה חיסרון בעיני לא קטן .היהדות זה מה שהמנהלת עם הכיסוי ראש שלה [...] ,והרב
אורתודוכסי עם כל הפתיחות שלו ,והמורות שעדיין שמונים אחוז ]דתיות[ ][...אנחנו שמים את היהדות
על השולחן ,ואין קול של חילוני יהודי שאומר – הנה היהדות שלי [...] .זה חסר [...] .עם כל הרצון שלנו
להיות פתוחים ] [...אנחנו עושים את זה כאשר האדם עומד עם הכיסוי ראש שלו ועם הכיפה שלו ,זה
מאוד מוגן וזה מאוד קל"...
בצד ההבנה כי מורים משלמים מחיר על היעדר קול חילוני בבית הספר ,חבצלת ביטאה
גם מידה לא מועטה של חשש מפני שינוי המצב .היא התייחסה אל קבוצת הורים שמבקשת
באחרונה להביא לשינויים שונים בבית הספר ,בהקשר היהודי שלו .את הקבוצה מובילות מספר
משפחות של "בנים חוזרים" צעירים שגדלו בכפר ,היו מראשוני תלמידיו ,ועתה חוזרים לגור בו
עם ילדיהם .גם הם ,כמו חבצלת חשים כי בית הספר השתנה מאז הם למדו בו ,והם מבקשים
לשנות את המצב ולהחזיר אותו לקדמותו .על כך מעירה חבצלת" :מישהו בא ואמר לי 'זה לא
המקום שגדלתי בו ,זה לא מה שהיה אצלנו' .רגע ,אתם חייתם לפני שלושים שנה ,למדתם ביישוב
מסוים הישוב היום הוא אחר ,ואתה צריך לראות את הדברים לפני שאתה בא ] [...מאוד מקומם אותי
אנשים שאומרים זה לא בית הספר שהתכוונו .אוקיי ,הייתם צריכים לבדוק קודם!" אמירה זו מבטאת
חשש משינוי ,יחד עם ביקורת על אופן השינוי המבוקש ,לא בהכרח על השינוי עצמו .היא מבטאת
אולי גם באופן מורכב יותר את הקושי בכניסה לתהליך של שינוי ,למרות כי חבצלת מבטאת גם אי
נחת מסוים מהמצב כפי שהוא .ואכן בהמשך דבריה היא אומרת" :סליחה מי אתה בחור צעיר
שהגיע עם משפחה חדשה ופתאום לא נראה לו פה ולא נראה לו שם ,סליחה ,קצת ענווה ,בוא תלמד
את הנושא ] [...היום יש מציאות אחרת ,הגיע הזמן לשנות אבל מתוך מקום של קצת ענווה."...
היא משרטטת באופן ברור מאוד את גבולות הריבוי כפי שהיא רואה אותם בבית הספר" :אנשים
שהם אנטי דתיים לא הייתי רוצה לראות פה ] [...מישהו שהוא אנטי ,מישהו שחושב שיהדות זה לא
דבר שהוא שייך לו לא הייתי רוצה לראות אותו בבית הספר .לא חושבת שיש לו מקום בבית הספר
אנשים שכל מה שנודף ממנו ריח של יהדות הוא אנטי ".אם כן ,מיעוט חילוני בתוך רוב דתי בקרב
התלמידים לצד רוב מוחלט של צוות דתי העוסק ביהדות בבית הספר ,דורש ממורי בית הספר
לייצג ייצוג כפול בפני התלמידים .מעניין יהיה בפרק הדיון להצביע על הקושי שמצב זה יוצר ועל
הדרכים בהם מתמודדים עמו המורים.
בצד היחס לריבוי היהודי בבית הספר ,מן הראוי לציין כי האוכלוסייה הלומדת בו היא
מגוונת מאוד מהיבטים אחרים .תלמידי חינוך מיוחד ,כיתת אולפן של ילדים עולים מאתיופיה
מוצאים קורת גג אוהדת מאוד בבית הספר ,מתוך רעיון הריבוי שקיים בו באופן חזק .אומרת על
כך מירה ,מנהלת בית הספר" :אני חושבת שבוודאי אפשר להגיד שבית הספר הוא בית ספר
50
פלורליסטי במובן של ] [...ריבוי ] [...מגוון שונה שדרך אגב הוא נורא חשוב לנו [...] .עיקרון במובן הזה
] [...שיהיה פה כיתות חינוך מיוחד ושילדים ילמדו ,ואנחנו נעשה ועדה מיוחדת שתטפל רק בנושא של
ההכלה של ילדים שהם קצת שונים שיש להם בעיות תקשורת או בגלל סיבות אחרות .וכשפנו בעניין
של כיתת אולפן אז כינסנו ועדי הורים כיתתיים והיה דיון ,ואני מאוד שמחתי ]שההחלטה עברה[ ][...
ואני מאוד מאוד שמחה שלומדים פה ילדים מכיתת אולפן [...] .שבאים ממרכז קליטה ] [...מתרבות
אחרת ,מעולם אחר ,גם הצבע שלהם שונה ,אני חושבת שזה נורא חשוב ונוצרו ידידויות ,וילדים ,היו
מקרים שילדים חוץ מהאירוחים ,אירוח יזום של האולפן פה אבל היו גם מקרים שילדים באו לחברים
נשארו לישון אצלם ,משחקים איתם ,משחקים בהפסקה זה נורא נורא חשוב בעיניי".
.1.2מזכרת בתיה
.1.2.1תלמידים –
גם במזכרת בתיה הילדים הביעו יחס חיובי לריבוי ,ולעובדה שהם לומדים בסביבה
חברתית מגוונת .כך למשל אומרת עומר בתשובה לשאלה כללית על הלימודים בבית הספר" :זה
מיוחד ללמוד בבית הספר כי דתיים וחילוניים לומדים יחד" .אחד מן היתרונות שראו הילדים בהקשר
של הריבוי היה האפשרות ללמוד על אנשים השונים ממך .כך רועי" :יש כאן כל מיני דברים
שאפשר ללמוד עליהם ,שהם שונים מאיתנו ללמוד במה הם שונים ואיך הם שונים ,ואיך אנחנו שונים,
ומה אנחנו עושים ".כאשר נשאל לגבי ההבדלים בין שתי הקבוצות ,ידע לתת מספר מאפיינים
המבחינים התנהגותיים המבדילים בין דתיים לחילוניים" :שהם חילוניים ,ובשבת הם נוסעים ,וחלק
מהם מחללים שבת ,וחלק לא [...] .יש כאלה ששומרים שבת ,או שומרים חגים ,אבל עושים משהו
מסוים ] [...יש כאלה ששומרים שבת .לא רואים טלוויזיה וזה ,אבל הם נוסעים .או עונים לטלפון ".גם
עומר התייחסה להבדלים בין הקבוצות בציינה את אותם מאפיינים התנהגותיים הקשורים
בקיום מצוות בין דתיים וחילוניים ,במשפט הבא" :לפעמים אני מדמיינת איך החיים שלי היו אם
הייתי חילונית .איך כל המכשירים בבית היו דלוקים בשבת .לא הייתי רוצה להיות חילונית אבל לפעמים
אני מדמיינת את זה ".מן הצד החילוני אומרת רותם על ההבדל בין שתי הקבוצות" :ללמוד בבית
הספר ביחד דתיים וחילוניים זה נחמד מאוד .הם ]הדתיים[ לא כאלה שונים .כשלא הייתי אתם בגן
חשבתי שהם לגמרי שונים" .המפגש בין שתי הקבוצות יצר היכרות שצמצמה את הפער שהיא
רואה ביניהם.
גם כאן ,כפי שניתן לצפות ,הריבוי ,ובעיקר המפגש עם קבוצות שייכות אחרות עלול
להציף קונפליקטים .במזכרת בתיה ,כמו בכפר אדומים ,קיים חוסר איזון בין שתי הקבוצות
המרכיבות בבית הספר; אלא שכאן ,בניגוד לכפר אדומים ,כשני שלישים מילדי הכיתה
משתייכים לקבוצת המפגש ,כלומר ,מגיעים ממשפחות חילוניות .קבוצת התפילה ,כלומר ,הילדים
הדתיים מהווים מיעוט בתוך הכיתה .מספרת עומר ,אותה תלמידה המשתייכת לקבוצת התפילה
על מצבים קונפליקטואליים בהם נתקלה לאורך השנה" :יש לי בעיקר חברות חילוניות כי יש רק 13
ילדים דתיים בכיתה .יש לי חברה שכל פעם שאני באה אליה אני צריכה ליידע אותה מראש ,כדי שהיא
תקנה מנה חמה או משהו ,כי הבית שלה לא כשר ".סוגיית הכשרות ליוותה אותה גם כאשר
הצטרפה אל תנועת הנוער של מרבית ילדי הכיתה ,הנוער העובד והלומד" :אני הייתי במחנה של
הנוער העובד והלומד ,והייתי הדתייה היחידה שם .וזאת היתה בעיה עם הכשרות ...לי היה קשה במיוחד
כי התגריתי מהאוכל ,אבל ההורים שלי שלחו אתי אוכל ".עומר מספרת על הדרך בה היא רואה את
51
התגבשות תנועת נוער משותפת במושבה" :בעיקרון יש בני עקיבא שזה רק לדתיים ,והנוער העובד
והלומד שזה רק לחילוניים ,אבל בגלל שיש קשת אז פתחו קבוצה מיוחדת לקשת .בבני עקיבא זה לא
הסתדר .וכל הילדים הולכים לנוער העובד ,אבל יש ילד אחד שההורים שלו לא מרשים לא ללכת לשם".
בהקשר זה קשה שלא להזכיר את הקביעה של אבי שגיא בנוגע לכך שהיהדות ההלכתית לא יכולה
להיות פלורליסטית .ואכן ,תנועת הנוער שהרימה את הכפפה המאתגרת היא תנועה חילונית.145
מלבד זאת מעניין לציין כי שתי ההתמודדויות הקונפליקטואליות הללו שציינה עומר ,התקיימו
מחוץ לכתלי בית הספר ,בפעילות חברתית או בלתי פורמלית אחרי שעות הלימודים .יש בכך
משום תזכורת לכך כי העשייה החינוכית בתוך בתי הספר היא עדיין חלוצית מאוד ונמצאת באי
הלימה עם החברה הישראלית הכללית.146
המודל הדיכוטומי של בית הספר שם לו בעיקרון בסיסי את קיומם של שתי אוכלוסיות
בכל רבדי בית הספר :תלמידים ומורים .ואכן ,התלמידים נשאלו על העובדה שבכל כיתה ישנם
צמד מורים .כאשר נשאל רועי מדוע יש שני מחנכים בכיתה הוא השיב" :כדי שכשאנחנו הולכים
לתפילה שיהיה מישהו שיהיה עם הקבוצה השנייה שהוא מלמד .וגם צריך שאנחנו נלמד וקצת להכיר
לנו אתת הצד השני שיש לנו מורה כזאת ומורה כזה ".לשאלתי האם הוא מרגיש שזוג מורים בכיתה
אכן מצליח להכיר לו את הצד האחר הוא ענה בלי היסוס" :כן!" ואף פירט כיצד" :לפעמים יש
שיעורים ,שיעורי תורה בזמן האחרון אנחנו עושים ביחד .יש כל מיני דברים שאנחנו יותר מעמיקים בזה,
ורואים שהם ]החילוניים[ פחות מעמיקים בזה ".גם עומר התייחסה אל מידת ההעמקה של קבוצת
התפילה בתכנים יהודיים ,המרובה מזו החילונית .העמדה הזו העלתה מיד את השאלה לגבי
האופן בו רואה הקבוצה הדתית את זו החילונית; האם מסתתרת כאן תפיסה דתית מתנשאת
המנכסת את היהדות למחנה הדתי בלבד? האם יש כאן תפיסה הירארכית? כדי לברר את הסוגיה
הזו שאלתי את עומר האם יש גם תכנים שקבוצת המפגש לומדת יותר לעומק מקבוצת התפילה.
על כך היא ענתה לי תשובה מפתיעה ברמת מורכבותה וברמת הפלורליזם האופקי )שהוגדר על ידי
מושקט ברקן ומרמור בפרק המבוא התיאורטי( ,שהיא טומנת בחובה" :זה לא כל כך מה שרוצים
שהדתיים ידעו יותר או שהחילוניים ידעו יותר .הרעיון זה למצוא דברים שיחברו בין הדתיים לחילוניים.
גם בין ההורים .זו קהילה מעורבת של דתיים וחילוניים [...] .למשל אירועים קהילתיים ,שבוע הספר ..כל
מיני .ופעם בחודש יש בית כנסת של קהילת קשת ,שגם הנשים יכולות לחזן ".עומר בעצם מניחה כי
המפגש של שתי אוכלוסיות המובחנות באופן ברור האחת מן השנייה ,יכול להעשיר את שתיהן
ואף ליצור שלם הגדול מסך חלקיו.
.1.2.2מורים
חווית הריבוי מאוד נוכחת בתודעתם ובעשייה החינוכית בקרב המורים במזכרת בתיה.
נפתח דווקא בהגדרות השונות שלהם למושג "פלורליזם" ,שלפחות שתיים מתוך שלושת המורים
שהתראיינו למחקר היה הביעו אי אהדה כלפיו; אומרת מירית" :אני לא חושבת שדווקא מי
שמגדיר את עצמו פלורליסט או ליברל זה אצלו ,אני חושבת שזה דורש עבודה עצמית מאוד רצינית".
ואז היא מרחיבה מהו לדעתה פלורליזם אמיתי" :אני חושבת שפלורליזם אמיתי ] [...בא מקבלת
האחר ויכולת הכלה מאוד מאוד גדולה שהיא מאוד קשה ] [...זה לא דבר פשוט ואני מאחלת אותו
145דוגמה זו מעניינת מהיבט נוסף ,והוא – השפעת הרעיון המשלב על מעגלים רחבים יותר בחברה הישראלית – המושבה,
הנהגת תנועת הנוער .אולם נושא זה חורג מנושא מחקרנו ולכן אנו רק מצביעים עליו ולא נוכל להתעמק בו במסגרת זו.
146כפי שראינו בפרק בתיאורטי בדיון על החילוניות הישראלית ,עמ' .16/17
52
לכולם ".גם ורדית מביעה הסתייגות מסוימת מן המושג .לשאלה מהו בעיניה פלורליזם היא עונה:
"] [...זה מושג קצת אה ..יומרני [...] ,אני לא חושבת על זה בצורה של פלורליזם .היא קיימת ,אין ספק,
עצם הרעיון של הפתיחות ,עצם זה שמועבר לנו יש כאן הפרדה של הזהויות ומחדדים זהות אחת ,אבל
לא בצורה מובהקת פה בבית הספר ,לדעתי ".היא מביאה דוגמה שממחישה את דעתה על
הפלורליזם בבית הספר ,לפחות ברמת ההמשגות התיאורטיות הקיימות לתפיסתה" :איזו אימא
שאמרה אני באתי לכאן לבית הספר בגלל הפלורליזם ,וזה נורא הצחיק אותי ,שזאת הסיבה שבגללה
היא הכניסה את הבן שלה לכאן .זה לא הדבר שהוא בפרונט ,אני חושבת ".ואילו עבור אסף,
הפלורליזם בפשטות הוא" :החופש לחשוב"147.
יחד עם זאת ,למרות אי הנוחות שהמושג עורר בהן ,כאשר פרטנו את העשייה החינוכית
לפרוטות ,ניכר היה כי הפלורליזם ,על הגדרתיו השונות כפי שעמדנו עליהן בפרק התיאורטי ,קיים
ברבדים עמוקים ביותר בתוך בית הספר .היחס לריבוי שהביעו כל אנשי הצוות נגע בריבוי בין
בחדר המורים ,בין התלמידים ומשפחותיהם ,בתכני הלימוד ובעשייה החינוכית בכללה.
אחד מן ההבדלים המרכזיים בין בתי הספר נוגע בסוגיית המחנכים שלו :מחנכים דתיים
בלבד בכפר אדומים אל מול מחנכים מגוונים ,מתוך תפיסה אידיאולוגית ,במזכרת בתיה .כיצד
תופסים מחנכים מזכרת בתיה את הריבוי הזה בחדר המורים? אומר על כך אסף " :אם ילד רוצה
לדבר הוא תמיד מוצא איזושהי דמות ,אחת מהדמויות כאילו ,שמלווה אותו ל ...לדבר על זה" .גם
מירית מסכימה עם היתרונות הגלומים בריבוי קולות של מורים בתוך הכיתה ,אל מול הילדים:
"המורה המלווה שאתי ואני אם אנחנו מלמדות ביחד תנ"ך אז יש הסתכלויות מאוד אחרות והילדים
יודעים להקשיב וגם הם מאוד מביעים את עצמם ".אסף אף מרחיב על היתרונות בריבוי מחנכים
בכיתה ,לא רק בהיבט הדתי חילוני .לדידו ,עצם קיומן של שתי דמויות חינוכיות בתוך כיתה אחת,
המבטאות כל אחת קול אנושי מעט שונה וגם נושאות בתפקיד ארגוני שונה אל מול הילדים,
מהווה יתרון עצום בכיתה בת 30תלמידים" :מורה מלווה עוד לפני הקטע של הפיצול דתיים
חילוניים ] [...זה יוצר מצב של מחנך לא פורמאלי בתוך בית ספר .כלומר המחנכת ] [...הפורמאלית היא
כל הזמן בקשר עם ההורים היא הרבה יותר קשוחה עם הילדים וזה ,והמחנך המלווה בעיניי יכול לשחק
איזשהו מקום כאילו לא מוגדר ,מצד אחד הוא כן הא משמעתי וכן לויאלי למערכת ] [...אבל מצד שני
הוא לא בדיוק הדמות הסמכותית ] .[...הוא מדגיש כי הסיכוי שכל תלמידי הכיתה ירגישו בנוח עם
דמות חינוכית אחת הוא קלוש ,ואף לא טבעי .ולכן ,המצב הקיים בבי"ס קשת הוא הרבה יותר
בריא" :כאילו זה בלי קשר ל"קשת" בכלל זה נראה לי ברכה שלכל בית ספר שיהיה דבר כזה .וגם
בכלל שני אנשים ] [...על כיתה ] [...יש הרבה יותר סיכוי שתגיע לילדים [...] .קשה שבן אדם אחד אז
כולם יתחברו אליו .זה משהו שהוא לא טבעי" סוגיית ריבוי המורים אינה נשארת רק בין כתלי
הכיתה ,אל מול עיני הילדים .מסתבר כי הריבוי בחדר המורים ,גם הוא בעל משמעות גדולה
בתהליך האישי שעובר צוות המורים במהלך העבודה בבית הספר .ורדית מביאה דוגמה לריבוי
הדורש התחשבות של צד אחד בשני :תראי בואי נגיד שאפילו בתוך הצוות שלנו ,בחדר מורים ,רוב
הויתורים הם שלנו .נגיד את ראית עכשיו אחת המורות הביאה כיבוד ואני אמרתי וואו אתמול עשיתי
עוגת תפוחים מדהימה וכל כך רציתי להביא ואני לא יכולה להביא .כי אף אחד לא יאכל [...] .או שרצינו
לצאת ביחד כל המורות ,והיתה בעיה של לאיזו מסעדה ללכת ואחת אמרה ,כשר ואחת אמרה ,כשר
למהדרין כי יש אחת שמקפידה יותר והויתורים אין מה לעשות גם בכיתה הויתורים בעיקר מהצד
147מורי כפר אדומים שנשאלו על פלורליזם התייחסו בעיקר לאספקט הריבוי שלו ,ולא הביעו את ההסתייגות מעצם המושג
כפי שעלה כאן ,ולכן גם ההתייחסות בתת-הפרק העוסק בהם התמקדה בריבוי ולא בניתוח המושג עצמו.
53
החילוני .גם אסף מתייחס לריבוי בחדר המורים כמודל היוצא החוצה אל כיתות הלימוד ואל
הקהילה כולה" :בתוך החדר מורים יש הרבה דיונים ] [...יש אנשים מאוד שונים ,לאנשים זה
משמעותי .זה מה שיוצא גם לילדים ,כלומר ילדים ייחשפו באמת לסוגים שונים] ,ילד דתי[ באמת ][...
נחשף נניח לכמה דמויות במהלך אותו בית ספר.
ואכן ,המורים מעידים על כך כי חווית הריבוי נוכחת מאוד בתכני הלימוד שהם מעבירים
בכיתות .כך למשל ,בפרוייקט עצמאות שעברה שכבת ה' ,קיבלו הילדים פריסה רחבה של נושאים
הקשורים בארץ ישראל .ביניהם – דתות שונות בישראל ,על טבע ,על תרבויות .מירית מספרת על
הפלורליזם שהיא מוצאת בעצם הפרוייקט ,ועד כמה הוא הרחיב את זווית הראייה של הילדים:
"אני חושבת ,שזה בהחלט דוגמה לפלורליזם [...] ,אז אם היה לנו ילד שדיבר על המוסלמים בדרך מאוד
מכבדת ,או על הנוצרים .ילד דתי לא תמיד שומע את זה ויכול להיות שגם החילוניים לא תמיד יוצאים
מהקובייה שלהם ולהתייחס לכל מיני נושאים "...גם אסף רואה בריבוי תכנים וריבוי דעות המובאות
בפני התלמידים בתוך הכיתה ערך חשוב בתהליך הלמידה האופטימלי" :יש לתלמידים הרבה מאוד
מקום בתוך הלימוד ] :[...איזה מקורות אתה חושף בפניהם או איזה ] [...דיונים אתה נותן להם לערוך
] [...יש מקום ] [...בעיניי גם בלימוד תנ"ך וגם בלימוד יהדות והכול המטרה היא שלתלמיד יש מקום
להביע את דעתו ,לחלוק להעביר ביקורת" .עד כדי כך ,שאם הכיתה כולה נוקטת עמדה אחת מיד
משמש ה"פרובוקטור" שמעורר את הדעה ההפוכה" :כן ,כן ,אני רואה את עצמי ] [...הדמות
שאומרת הפוך מהילדים לא משנה לאיזה כיוון .למרות שאני אמור להיות על התקן הדתי ,אבל עדיין לא,
כלומר הילדים גם שהם אומרים ] [...אמירה מאוד ברורה אז אני אומר להם נכון אבל זה לא מחייב
כלומר תראו יש נניח גם מקורות אחרים יש דעות אחרות".
שניים מן המורים הביאו כדוגמה להתמודדות פלורליסטית של התלמידים וההורים
אירוע שהתרחש דווקא מחוץ לכתלי בית הספר :מדורת ל"ג בעומר ,שחל מספר שבועות קודם
לקיום הראיונות ,במוצאי שבת .העובדה שהחג צוין במוצ"ש הקרינה כמובן על שעת התחלת
המדורה .הרוב החילוני נדרש להתחשב במיעוט הדתי בבית הספר .מתאר אסף" :אז עד שהדתיים
באו היה כמעט ] [...תשע ,עכשיו לילדי מפגש שכבר היו שם ] [...בשעה שש ] [...נמאס לחכות ],[...
והם לא יכלו להדליק מדורה ] [...הם התחילו את ההפעלות אז לא היה אפשר לעצור אותם ,בקיצור מה
שיצא זה היה נורא יפה ] [...אנחנו מדברים על עשר והם התאפקו עד אז כדי להדליק אותה ,זה גם היה
מאוד מרשים במובן הדתי חילוני148".
עד כה ראינו התייחסות רחבה לפלורליזם במספר מישורים של בית הספר :חדר המורים,
תכני לימוד ,ריבוי המורים בכיתה ,וכמובן – הריבוי של אוכלוסיית תלמידי בית הספר .לשאלתי
ביחס לקונפליקטים שעשויים להתעורר בצל העשייה הפלורליסטית הגיבה ורדית במלים הבאות:
"תמיד הויתורים באים מהצד הזה ]החילוני[ ,אין מה לעשות אבל הם באים בצורה טובה .זאת אומרת
אם לא הייתי מוכנה לעשות את הויתור הקטן הזה של לאכול במסעדה כשרה למהדרין פעם בשנה ,אז
לא הייתי יכולה להיות כאן ,יתר על כן ,היא אף יכלה להצביע על הויתורים שעושה הצד הדתי" :אז
הם מרגישים שהם מוותרים בזה שיש להם פחות לימודי קודש וזה מבחינתם סוג של ויתור ,אבל אין
רגשי נחיתות ,אין תחושה שזה יותר טוב מהאחר ".את ההסבר לקלות הויתורים ולעובדה כי אין
קונפליקטים משמעותיים בין התלמידים השונים תולה ורדית בכך שההבדלים ביניהם ברורים
ומדוברים" :יש כאן הפרדה בין הזהויות וזה לא מטושטש [...] ,את רואה כאן את ההפרדות המאוד
148מעניין להצביע על השוואה בין הפעילות הזו ,שעירבה שתי אוכלוסיות ,וזימנה דיון דשילוב ביניהן ,אל מול תנועת הנוער
אותה עליה סיפרה עומר ,ועל השילוב בין האוכלוסיות שם ,שדומה שהיה ברמה אחרת לגמרי של שיח.
54
חדות" .יתר על כן ,כל זהות מקבלת ביטוי נפרד המכיר בצרכים השונים שלה" :בגלל שכן מגדירים,
כל אחד מקבל את הבמה שלו ואת המקום שלו .כאילו זה חשוב ,אתה תקבל את המקסימום ממה
שצריך לקבל ,כאילו אנחנו לא נוריד לך ממה שאתה צריך לקבל .זה לא בא אחד על חשבון השני".
דבריה של ורדית משוחחים עם ההגדרה התיאורטית של מושקט-ברקן ומרמור ,התובעים מן
הפלורליסט לא רק לקבל דעות שונות מסביבו ,אלא גם לנקוט עמדה ברורה בעצמו .149הילדים
נדרשים לפתח את הזהות שלהם באופן ברור ,לפני שהם מקבלים זהויות שונות מהם .ניתן למצוא
בדבריה התייחסות גם לחשש שהביע אוהד נחתומי משיח מנומס מדיי שיטאטא הבדלים מהותיים
אל מתחת לשטיח ,ובכך יחסום את היכולת להגיע אל האמת .150לפי התמונה העולה עד כה
מדברי שלושת המורים ,ישנה הקפדה על טיפוח הזהות של כל קבוצת תלמידים ,ואין חשש להכיר
בהבדלים ביניהם .גישה תיאורטית וחינוכית זו מציגה ,לפחות מהעולה מהדברים עד כה ,תוצאה
פלורליסטית מרשימה.
כל שלושת המורים התייחסו אל גבולות הריבוי בבית הספר כפי שהם תופסים אותם .בראש
ובראשונה ,העובדה כי תלמידי בית הספר ,דתיים וחילוניים כאחד ,מייצגים חתך סוציו אקונומי
גבוה יחסית של החברה הישראלית ,ולכן הוא למעשה די הומוגני ,נתפסה בעיניהם כחיסרון די
משמעותי .אומרת מירית" :מה שמטריד אותי זה שאם באמת הם לא מאוד מאוד דומים בכל אז הם
פשוט רק דתיים וחילוניים ובכל שאר הדברים הבחירות שלהם בציונות שלהם בעשייה שלהם וככה היה
בחיים המקצועיים שלהם הם מאוד מאוד דומים ,הם פשוט ההוא בלי כיפה והוא עם .אז השאלה היא
עד כמה הם באמת מחוברים לעוד סוגים של אוכלוסייה "...מוסיף על כך גם אסף ביחס לפעילות
לימודית שהילדים הכינו למדורת ל"ג בעומר " :אבל זו לא חוכמה כי זו באמת כיתה מאוד הא חנונים,
כן? ] [...הם ילדים טובים מאוד אז ] [...זו לא חוכמה כלומר אני לא יודע אם זה הצלחה של בית ספר
"קשת" ]אם להשוואה[ ניקח כיתה אחרת שהיא יותר מופרעת" .המצב בכפר אדומים ,כפי שראינו
בדבריה של מירה מוקדם יותר ,שונה במידה רבה ,ובית הספר מתמודד עם ריבוי בהיבט הסוציו
אקונומי כמו גם האנושי של התלמידים.
אך אם נחזור למזכרת בתיה ,לפי התמונה שציירו מורי בית הספר עולה כי ישנן קבוצות שלא
היו מוצאות את מקומן בבית הספר .חרדים למשל" :עכשיו היה על זה גם נניח דיון בצוות תכנים עם
ההורים האם כל אחד יכול לבוא ל"קשת"? והתשובה הממלכתית היא שכן ,התשובה ה]לא[ ממלכתית
היא ברור שלא כלומר הא מאוד ברור מה יהיה תגובות הגזרה נניח בצד הדתי [...] ,אז נניח זה לא מישהו
שהוא מאוד ...לא יודע איך לקרוא לזה ,חרדי אבל לא במובן של הקיום זאת אומרת אלא של התפיסה
] [...שלילת החילוניות לגמרי או תפיסת עולם של הפחדה ] [...יראת שמיים במובן באמת של יראה
בוודאי לא יתקבל פה" .דומה כי דבריו של אסף עולים בקנה אחד עם התפיסה שהציג מוקדם יותר
בפרק על לימוד דיאלוגי שאינו חושש להתעמת עם דעות שונות ,להעביר ביקורת נוקבת ולא להסס
לשאול שאלות קשות גם על אלוהים בכבודו ובעצמו .הוא למעשה מתאר חינוך שאינו
אינדוקטריני בשום היבט שהוא .מי שיישאר מחוץ לבית הספר ,הוא מי שלפי הגדרתו יעסוק
בחינוך מתוך תפיסת אינדוקטרינציה .151עימות שהוא יותר אידיאולוגי וחשף אף הוא משהו
מהדרך בה רואה הצוות החינוכי את גבולות הפלורליזם ,עולה באופן מעניין מהדוגמה שמביא
ורדית על השתלמות שנערכה בחדר המורים" :באחת ההשתלמויות שלנו רותי הביאה מישהו
149ראו בפרק התיאורטי העוסק בפלורליזם ,עמ'.11
150ראו בפרק התיאורטי העוסק ברב תרבותיות ,עמ' .19
151על ההבדלים בין חינוך לבין אינדוקטרינציה ראו :רוזנק ,החינוך היהודי והמאבק באינדוקטרינציה ,עמ' .11-12
55
שעוסקת בזהות יהודית .והיא בחורה דתיה .והיא מקסימה ,ודנו וכל אחת עם הזהויות שלה ,ואז היא
החליטה להביא לפה את בחור חילוני אבל חילוני בצורה מעצבנת ,שלא מאמין באלוהים ] [...ופתאום,
את ראית שתיים בואי נגיד ,איך השד יצא מן הבקבוק ,כאילו שלא הסכימו עם זה בשום אופן כלומר לא
היו מוכנות לקבל את החילוניות הזאת בשום אופן .עכשיו הוא עשה את זה בצורה מוגזמת בכוונה כדי
ליצור איזשהו דו שיח וזה היה פשוט מדהים לראות" המפגש עם עמדה חילונית אידיאולוגית ,שאינה
נובעת מבורות חילונית ישראלית טיפוסית עליה מדברים שבייד ובן בסט ,ערערו במשהו על
הנכונות של חלק מן הצד הדתי להתמודד עם הריבוי .ורדית ממשיכה להתייחס אל הקושי
שהמפגש הזה עורר בה" :הרגשתי פעם ראשונה שנתנו במה לחילוניות .בצורה מובהקת .ואז את ראית
כאלה שכן מקבלות [...] .וכאלה שלא ]מקבלות את החילוניות[ עכשיו למה אני כל הזמן כן צריכה לקבל
את זה ]את העולם הדתי[? אבל את לומדת לחיות עם זה .אבל זה פשוט היה "...מראיינת" :זה מאוד
מעניין זה בעצם אומר שמקבלים צורה של יהדות חילונית אבל עד גבול מסוים ".ורדית" :עד גבול מאוד
ברור – יש אלוהים או אין אלוהים .ואם אלוהים אמר אז זה ככה ,קצת פנאטיות אפילו הייתי אומרת ,כי
האחרות ממש לא ".מתוך תיאורה של ורדית עולה תמונה מעט פשטנית על עצם קיום או אי קיום
האל .דיון תיאולוגי מעמיק יותר היה יכול להעשיר את שתי תפיסות העולם המיוצגות כאן .ייתכן
והקונפליקט שעלה כאן ,חסם אפשרות של שיח מעמיק יותר סביב סוגיה זו.
.2זהות – בתמת הזהות נביא את כלל האמירות שעלו מן השטח המתייחסות אל המושגים
התיאורטיים הבאים :זהות ,מסורת ,מודרנה ,דתיות חילוניות .מושגים אלו ,כפי שראינו
בפרק התיאוריה משמעותיים בהבנת תופעת התפילה בעידן הפוסט-מודרני ,ולכן הקדשנו
להם מקום משמעותי בפרק הממצאים.
.2.1כפר אדומים
.2.1.1תלמידים
כבר עמדנו במבוא התיאורטי על המושגים "דתיות" וחילוניות" בחברה הישראלית .דומה כי אחת
מן המטרות החשובות ביותר של בית הספר המשלב ,ושל כפר אדומים על אחת כמה וכמה ,הוא
לשבור את התפיסה הדיכוטומית הזו ולהביא למכנה משותף רחב יותר בין שתי האוכלוסיות .בתת
פרק זה ננסה לבחון כיצד מתייחסים תלמידי בית הספר אל המושגים "דתי" ו"חילוני" .מתוך
דבריהם ננסה להבין באיזו מידה מצליח בית הספר במשימה להפוך את הזהות הנבנית של הילד
לדיכוטומית פחות .נפתח בתשובתו של דוד לשאלה מה ההבדל בין דתיים לחילוניים" :אין הבדל
משמעותי .זה לא שונה בהרבה ".כאשר נשאל מי הולך לשיח ומי לתפילה ענה דוד" :רוב הדתיים
הולכים לתפילה וחלק הולכים לשיח .הרבה מסורתיים וחילוניים רוצים לדעת ,כאילו ללמוד על התפילה".
הוא אף הביע את דעתו החיובית על אפשרות הבחירה הניתנת לתלמידים בנושא זה :מראיינת" :זה
טוב שמותר לתלמידים ללכת לתפילה ולשיח?" דוד" :כן ,כי זה לא בגלל שהוא ככה ]דתי/חילוני[ הוא
צריך ללכת לזה ]תפילה/שיח שחרית[ ".יחד עם זאת ,כאשר נשאל האם שקל הוא באופן אישי ללכת
אל שיח שחרית ,הגיב דויד בשלילה" :לא חשבתי ללכת ."...על הסיבות שהביאו אותו לבחור
בתפילה הוא אומר" :כי אני דתי .ככה המשפחה שלי אז אני הולך לתפילה .רציתי וגם ההורים שלי
רצו ".גם שלום מתייחס אל המניעים שהביאו אותו לבחור בתפילה ולא בשיח שחרית" :כי לא
הרגשתי שאני צריך ללכת לשיח .גם ההורים שלי לא אהבו את השיח .אמרו שכדאי שאמשיך עם מה
שהייתי רגיל .גם אני רציתי להמשיך בתפילה .רציתי להמשיך במה שהייתי רגיל לפני זה ".שניהם
56
מבטאים תפיסה מסורתית קלאסית אותה הצגנו במבוא התיאורטי בתיאוריה של מאיר בוזגלו.
בהתחשב בגילם הצעיר ,נראה כי אך הגיוני לצפות מילדים אלו ,טרום גיל ההתבגרות ,ללכת לאור
דרכה החינוכית של משפחתם .אם דוד רואה בחיוב את הגמישות שמאפשר בית הספר ,ויחד עם
זאת ,מעדיף ברמה האישית לדבוק בדרך יציבה של תפילה ,איה לעומת זאת ,רואה את הדברים
באופן מעט שונה .היא נותנת משקל משמעותי להכוונה מהבית ,בתהליך הבחירה של התלמידים:
"רוב הילדים הדתיים אז ההורים שלהם לא מרשים להם שהם לא יתפללו .כאילו הם חייבים להיות
בתפילה בגלל ההורים שלהם .אבל אמא שלי ואבא שלי – הם נתנו לי ללכת לשיח ".לשאלה מדוע
ישנו מספר קטן של ילדים "דתיים" שבחרו בשיח שחרית היא עונה מהגיגי ליבה" :כי נמאס להם,
נראה לי ,מהתפילה .אז הם רוצים לעשות דבר אחר ".ואכן גם דוד ושלום ,התלמידים הדתיים
שהתראיינו למחקר זה ,התייחסו אל התפילה כקשה יותר מאשר שיח השחרית.152
איה ,שכבר נגענו בקצרה בקושי שלה להתפלל ללא אמונה ,ועוד נרחיב עליו בפרק התפילה,
האירה זווית מעניינת בהקשר זה .בית הספר שואף ,דרך קיום התפילה בשלוש השנים הראשונות
של התלמידים ,לחשוף את עולם התפילה ,אל הילדים ,דתיים וחילוניים כאחד ,באופן בלתי
אמצעי .האם הוא מצליח בכך? אומרת איה" :זה היה מאוד לא נעים ]להתפלל בכיתות א'-ג[ כי
כאילו כולם מסביבך כולם עומדים ומתפללים ] [...ורק את עומדת מול עצמך ומסתכלת בסידור ולא
יודעת מה לעשות עם זה .כאילו עד היום אני בכלל לא יודעת להתפלל נגיד שמונה עשרה ,אני לא זוכרת
כבר את התפילה ".היא אמנם זכרה שהיא למדה את התפילה בכיתה א' ,עם קבלת הסידור ,אולם
הלימוד בבית הספר לא הצליח לגרום לה לחוש שייכת אל קבוצת המתפללים" :בתפילה כאילו היה
לי פחות נעים .הרגשתי שאני לא שייכת .".כלומר ,על פי עדותה של איה ,בית הספר לא הצליח
לשבור את הניכור ואת חוסר הידיעה שלה ,כילדה ישראלית חילונית ,ביחס לעולם התפילה.
קביעה זו היא כמובן מבוססת על דבריה של איה בעודה ילדה בכיתה ד' .ייתכן וכאן ,ביתר שאת,
פרספקטיבה רחבה יותר של זמן ,תגרום לאיה ולילדים חילוניים אחרים בבית הספר ,לראות את
הדברים באור אחר .אין ספק שלאחר שלוש שנות תפילה ,מנוכרת ובודדה ככל שתהיה ,היא יודעת
הרבה יותר מכל ילד חילוני בוגר החינוך הממלכתי במדינת ישראל .ייתכן והיא תדע להעריך את
הידיעה הזו רק בשלב מאוחר יותר בחייה .יחד עם זאת ,מן הראוי לציין בהקשר זה את הנושא
ההתפתחותי עליו עמדנו בפרק התיאוריה .153איה מדברת על אמונה במלים נוקבות וחודרות .היא
מבטאת אמונה תמימה המתאימה לשלב האופרציות הקונקרטיות .הדבר ודאי היה נכון יותר
בכיתות א'-ג' ,עליהן היא מדברת .דומה כי ישנה חשיבות גדולה לאפשר את הדיון האמוני הזה
דווקא בגיל צעיר ,באופן המותאם ליכולת החשיבה ,ואולי אף ימשוך את הילדים לכיוון של
חשיבה אבסטרקטית יותר ,ובכך יפתח אותם .בדיון במזכרת בתיה נראה דוגמה לעשייה
מאפשרת כזו ,שאכן מאירה את החסר עליו מצביעה איה ,בכפר אדומים.154
אם כן ,ראינו חוסר יכולת להבחין במדויק בין דתיים וחילוניים ואהדה לגמישות ולבחירה
החופשית של התלמידים ,באופן שאולי מרמז על שבירה של התפיסה הדיכוטומית הדתית חילונית
הרווחת במדינת ישראל; מן הצד השני – עמדנו על תחושת חוסר שייכות לעולם התפילה ,ואף
ניכור וחוסר בטחון ביחס אליו ,מן הצד החילוני .כיצד מתייחסים המורים אל הזהויות הדתית
והחילונית?
152על כך נרחיב בהמשך פרק הממצאים ,בסעיף הדן בתפילה ,עמ' .66
153ראו בדיון על אלקינד ופיאז'ה ,עמודים 24ו.26-
154על כך ראו במשפט שקיים אסף לאלוהים ,עמ' .64
57
.2.1.2מורים
בית ספר כפר אדומים עבר שינוי גדול ביחס ביחסו לתפילה ולמקבילותיה בשנים
האחרונות .בעבר הילדים הדתיים התפללו בבקרים בעוד הילדים החילוניים היו נטולי פעילות
חינוכית מקבילה ,ואילו היום ישנה חשיבה מאומצת של צוות חינוכי מיוחד בבית הספר על תכני
שיח השחרית ומטרותיו .שינוי זה נוכח באופן דומיננטי בדבריהם של מורי כפר אדומים .מספרת
חבצלת" :לתפילה תמיד היה מקום קבוע והמקבילים תמיד נדדו ,אני זוכרת את זה כמורה המקביל ,אף
פעם לא היתה כיתה קבועה .מאז שמירה נכנסה היא אמרה בואו ניתן לזה לפחות זמן שווה ,מקום
שווה" .ואכן אם בעבר לא היה קול חילוני וגם לא היתה חשיבה חינוכית על הציבור החילוני של
בית הספר ,הרי שבשנים האחרונות חל שינוי שבו הצוות הדתי מנסה מאוד לתת מענה חינוכי
ויותר מכך זהותי אמיתי לתלמידיו השונים .הנושא הזהותי בבית הספר יונק מן האמת החינוכית
של מנהלת בית הספר ,שמצרה מאוד על הדיכוטומיה הישראלית המחלקת את החברה ל"דתיים"
ו"חילוניים" .מבחינתה חלוקה דיכוטומית זו פותרת את היחיד מהתמודדות עם משמעות היהדות
שלו ,ולכן בית הספר" :צריך לשבור את מסגרת החשיבה הכול כך דיכוטומית והכול כך שבלונית
שאנחנו גדלים בתוכה".היא מביאה לכך כדוגמה את יחס הציבור הישראלי למשמעות ט' באב" :ט'
באב זה ציון של איזשהו אירוע היסטורי שכנראה שהוא מסמל את המעבר מישיבה בארץ ישראל
לחורבן וגלות וזה .סיפור עגום שנמשך 2.000שנה והשפיע על כולנו .אבל אני פטורה מלחשוב על זה כי
או שאני דתייה ואז אני צמה לא ברור על מה ,או שאני לא דתי ואז אני לא צם ,ואז גם לא ברור למה
ואיך ".החלוקה הדיכוטומית השגורה כל כך בציבוריות הישראלית ,פותרת בעיני מירה את היחיד
מהתמודדות עם סוגיות זהותיות ותרבותיות שלמות .נגד תפיסה זו היא יוצאת חוצץ .הניסיון
שלה ושל בית הספר אותו היא מובילה הוא להטמיע את התפיסה כי היהדות שייכת לכולם .עצם
העובדה שאדם הוא דתי או חילוני ,לא פותרת אותו מגיבוש תפיסת עולם יהודית עצמאית.
מסיבה זו בית הספר נמנע מחלוקה דיכוטומית בתוכו ל"דתיים" ו"חילוניים" ,והתלמידים יכולים
לבחור באופן מודולרי את תכני הלימודים שלהם .מירה מודעת לקושי להטמיע מסר מורכב זה
בתוך חברה ישראלית שאוהבת לחשוב בצורה דיכוטומית]" :המסר שהיהדות שייכת לכולם[ זה לא
מסר של אף אחד ,לא של אף אחד אולי של חלק מההורים ,אבל זה לא המסר של החברה הסובבת.
ולא של מדינת ישראל ,ולא של התקשורת ] [...לא של כל הגורמים הרבים והעצמתים ששותפים
בחינוך שלנו ,אנחנו מאוד מנסים להעביר את המסר הזו שיהדות שייכת לכולם.".
אולם מצב זה מאתגר את הצוות והתלמידים גם יחד .הוא דורש חשיבה מורכבת
תמידית ,למרות שלעתים אמירה ברורה וחד משמעית היא קלה יותר לעיכול .אומרת על כך
חבצלת" :התלמוד תורה של אחר הצהריים שילדים מתים על זה ,כי הם ]המורים של התלמוד תורה[
אנשים שנותנים להם משהו ברור" .האופציה החינוכית של תלמוד התורה שקיים בכפר ושהורים
רבים שולחים את ילדיהם אליו כאל מסגרת חינוכית משלימה לבית הספר .מסגרת זו נותנת
לתלמידים קו חינוכי ברור ומהווה מעין חלופה למורכבות החינוכית שבית הספר מנסה להעניק
לתלמידיו .על האמת הברורה של כל צד ניתן ללמוד גם מדבריהם של הרב יונתן מן הצד הדתי,
ושל שירה מן הצד החילוני .אומר הרב יונתן" :תראי אני לא חושב שזה פסול שיהיו לי כמה אמיתות
בחיים שלי .אני כן [...] ...עם כל ההתלבטויות האישיות שלי אני עדיין מאמין שיש תורה שקיבלנו
מסיני ,וזאת התורה של היהדות ".את האמת הזו הוא מתקשה לעתים לבטא בין כתלי בית הספר,
בשל אותו ייצוג כפול עליו הצביעה חבצלת בדבריה ,הנדרש מן המורים בבית הספר .ייצוג כפול זה
58
מסכמת את תהליך ההיכרות ההדדי שלה עם הכיתה במלים הבאות" :רמת החרדה הזאת ירדה,
כאילו ...משני הצדדים".
בפרק התיאורטי נחשפנו לדבריו של עודד שרמר על האתגרים העומדים בפניו של המחנך
הדתי בעידן הפוסט מודרני ;160ורדית מתייחסת אל אתגרים אלו ואל מעמדו של המחנך בכיתה
בתקופה בת זמננו" :ילדים גדלים על זה ,היום כבר לא ,כן? שאם המורה אמרה אז המורה יודעת
והמורה צודקת ואני כל הזמן מעבירה להם את המסר בחלק הזה ]הדתי חילוני[ שיש דברים שהם יודעים
ואני לא ".היא מתארת מצב בו היום מעמדו של המורה אינו כה מוחלט בכיתה ,ובוודאי במקרה
שלה כמורה חילונית בתוך כיתה שחלקה דתי; היפה בדרך בה היא מתייחסת לאתגר החינוכי הזה
הוא ,שבמקום לראות במצב חיסרון המביא לפיחות במעמדה ובסמכותה ,היא רואה בו יתרון
המאפשר לה שיח פתוח וכן יותר עם הכיתה ,תוך כדי חידוד הזהות של כל קבוצה" :הרבה פעמים
הם אומרים דברים ואני אומרת וואו אני לא ידעתי ,תודה שלימדתם אותי .כי זה סוג הפתיחות שברגע
שאת משדרת להם את זה" .יחד עם זאת ,הסאב-טקטס של דבריה מרמז על תפיסתה את הזהות
החילונית כזהות שלא צריכה להכיר את התרבות היהודית לעומק ,כמו רעותה הדתית .או במלים
אחרות ,מצופה ממנה לשמר במידה מסוימת את הבורות החילונית עליה מתריעים שבייד ובן
בסט ,ולהותיר את ה"יהדות" בידי ה"דתיים" .161בהמשך דבריה היא אומרת" :אני כן באתי עם
התחושה הזאת שיש דברים שאני לא יודעת .אז היום אני אומרת להם – אני לא יודעת .אין לי בעיה
להגיד להם" 'אין לי מושג' .וזה בסדר .הם יודעים ,את חילונית ,את לא אמורה לדעת ".הטמעה נוספת
של תפיסה זו ,שברמה האידיאולוגית לפחות אינה רצויה בתוך הקונטקסט של קשת ,מתאר אסף
בעצם העובדה שצרכי המערכת מאלצים אותו ,כמורה מלווה דתי ,להעביר מפגש שחרית באופן
קבוע" :עכשיו ] [...בטח בהגדרות למעלה לא אמור להיות מצב שעוברים מקבוצת תפילה לקבוצת
מפגש ] [...אני חושב שזה לא נכון ,כי הדמות שעומדת שם אמורה להיות דמות שיהיה איזה מפגש
מזדהה איתה [...] ,דמות שאיתה ]התלמיד[ מזדהה כמו שאני לא חושב שנכון שמורים בקבוצת מפגש
הא יעמדו בתפילה גם אם הוא מסוגל לעשות את זה כי מה המשמעות של זה [...] .ברמת העיקרון אני
לא חושב שזה נכון ".ואכן ,באחד המפגשים בו צפיתי העביר אסף שיעור על תכני ל"ג בעומר לילדי
המפגש; בכך הטמיע את התפיסה הבעייתית שהסמכות הדתית מעבירה לתלמידים החילוניים את
הידע על יהדות .אסף הזכיר בדבריו פן נוסף של אותה תפיסה ישראלית חילונית ויחסה לחילוניות,
וביטויה במזכרת בתיה; בדברו על חג השבועות ,ועל המסרים הערכיים השונים שכל קבוצה יכולה
לגזור ממנו .עבור הילדים הדתיים ,בעיניו ,המסר ברור" :חג השבועות היום בטח לילד דתי זה חג
מתן תורה זה הלימוד בבית הכנסת בלילה אז אנחנו צריכים להוביל אותו לשם" .הנגזרת החינוכית של
המסר הברור והחד משמעי הזה הופך את העשייה החינוכית לפשוטה יותר בכיתה ,או במילותיו
של אסף" :בקבוצת תפילה זה מאוד נוח כי זה נורא קל לאן לחבר את זה" .קבוצת המפגש לעומת
זאת ,מאתגרת הרבה יותר הן מבחינת המסר הערכי הנגזר מן החג ומתכניו .על כך אומר אסף:
"לקבוצת מפגש -שמה ]ת[היה בעיה כי מה החוויה שאני רוצה שהילד ייצא ] ?[...לא ברור ,אם הייתי
בקיבוץ אז הייתי אומר שצריך חיטים וביכורים והטקס אבל פה מה? לא יודע זו שאלה"
פן נוסף ,מן הצד הדתי דווקא הקשור בהבניית זהות ,עולה מדבריו של אסף ביחס
לחשיבות שהוא רואה בחינוך למסורת .לדידו ,הידע האינטלקטואלי והיכולת הלמדנית שהוא
רוצה לפתח בתלמידיו ,הן בעלות חשיבות רבה ,אולם בסופו של דבר ,הבחירה המעשית של כל
160על הסתירה בין חינוך לבין פוסט מודרניזם כפי שמציג אתה שרמר ראו בפרק התיאורטי ,עמ' .31
161על כך ראו בעמ' .16-17
63
תלמיד ותלמידה אם לקיים מצווה מסוימת או לא ,קשורה במסורת שהוא או היא בוחרים לשמר.
הוא מביא דוגמה מתוך הכיתה" :דנו על קידוש אז ] [...היה דיון דומה האם אני יכול לקדש על משהו
שהוא לא ]בורא פרי הגפן[ עכשיו בבוקר אפשר ,זה היה מעניין לראות אותם מתמודדים עם זה כי הם
לא רגילים לזה ושוב היה את העמדה של יותר אמת ] [...אבל בסופו של דבר שאלו אותי "רגע ,אז אני
יכול?" ואמרתי להם תראו זו בחירה וזה היה מצוין כי הייתה לנו ילדה בכיתה שבאמת אבא שלה מקדש
על ליקר שוקולד אז הוא מברך בבוקר הוא מברך "שהכול נהיה בדברו" ,אז אמרתי מי שכאילו ,מי שזה
טבעי לו אז זה נראה לי הגיוני בהחלט שהוא ימשיך את זה אני לא אפסול אותו אבל אני לא הייתי עושה
את זה כי זה נראה לי נורא מוזר לקדש בבוקר שבת על קולה ,זה לא ,זו לא אווירה של קידוש ".דוגמה
זו מתכתבת עם דמות המסורתי שמציג בוזגלו .המצווה ההלכתית נותנת רק היבט אחד ,ולצדו –
בחירה מסורתית במנהג המגיע מבית אבא .אסף מביא דוגמה נוספת הקשורה להלכות כשרות,
שבסופה ,הדגיש בפני קבוצת הבנות שהעלו את שאלת הקשר בין הפסוקים המקראיים לבין סבך
מצוות הכשרות הנוהג היום" :בסוף אחרי כל מה שאני אגיד לכם כל התשובות זה לא הסיבה שאני
אשמור שש שעות בין בשר וחלב ,התשובה שלי תהיה מסורת ולמסורת יש משקל חשוב".
עד כה ראינו דוגמאות להבנייה של זהות כל קבוצה בנפרד .אולם אסף מרחיב את נקודת
המבט ומתייחס אל תלמיד קשת האידיאלי ,שזהותו ,דתית או חילונית ,היא זהות ביקורתית,
דינאמית ,חושבת ולמדנית .הוא אומר" :אני חושב שזה משהו מיוחד שבכל זאת שאנחנו רוצים שהם
יהיו "קשתיים ,כלומר מעבר לזה שאנחנו שומרים להם על הזהות אנחנו כן רוצים גם שהם יהיו פתוחים
יותר וזה אומר שכן גם לערבב יותר את ,נניח את המקורות שהם רואים מול העיניים" .הוא מתאר את
הדרך בה הוא מנסה להגיע אל אותה רמה של ביקורתיות שהוא מצפה מתלמידיו להפעיל ביחס
לחומר הנלמד ,בדוגמה מאוד קיצונית :במשפט שערך יחד עם תלמידיו לאלוהים .המקרה אירע
בשיעור תנ"ך משותף )לדתיים וחילוניים( בו התלמידים הביעו מחאה כי סברו שהעונש שנתן
אלוהים היה מוגזם ודיספרופורציוני .הוא מתאר את תגובתם של הילדים כלפי אלוהים" :לילדים
היה מרמור מאוד גדול כלפי אלוהים ,כלפי ,-ישר היו קטגורים שלו ואמרו שהוא מגזים וגם במדבר הוא
הגזים תמיד הוא מעניש את עם ישראל בחומרה" כתוצאה מהמרמור הזה שהביעו התלמידים הוא
החליט לערוך משפט לאלוהים ,שבו הם ייבחנו את הסיבות שהביאו אותו לנקוט בעונש כה חמור.
הוא מסביר את המניעים שהביאו אותו לערוך לאלוהים את המשפט" :אבל אם לא הייתי עושה בית
משפט לאלוהים אז הם כבר שפטו אותו] .אז[ מה זה משנה?" כפי שניתן אולי לצפות ,טענות ההורים
על כך שערך משפט לאלוהים ,לא איחרו להגיע .את הטענות הללו שהגיעו אליו דרך מנהלת בית
הספר הדף באופן הבא" :נעמי המנהלת ]שאלה אותי[' :איך אתה עושה משפט לאלוהים?' אתה
עושה! יש על זה מספיק מקומות ביהדות שעושים משפט לאלוהים ] [...ביהדות יש לזה המון מקום .יש
ברית בין אלוהים לעם ישראל ואנחנו מצפים שהוא יכבד אותה!" 162אולם הקו החינוכי שהנחה את
אסף בדיון האמיץ הזה אותו הוביל ,דיון אגב שקשה לדמיין אותו קורה בבי"ס ממ"ד או ממלכתי,
היה בחינת הטיעונים של התלמידים ,ניסיון שלו להראות להם את שני צידי המטבע ,והכנה
רצינית שלהם את הטיעונים שלהם" :באופן כללי לימדתי אותם את המושגים של סנגוריה וקטגוריה
ובכלל להתייחס לזה בצורה מאוד מנומקת .אמרתי להם אם אתם רוצים אז נעשה משפט לאלוהים ונדון
ובסוף אתם תחליטו האם זה מה שהוא עשה היה בסדר או לא ואתם צריכים לכתוב באמת נימוקים
162קשה להימנע מהשוואה בין הסיפור הזה שמביא אסף והמרחב העצום שהוא יוצר בכיתה לתלמידים להביע ספקות אמוניים,
שלמעשה מחזקים את אמונתם באלוהים ,ביחס לאותה בדידות שחשה איה מכפר אדומים אל מול חווית חוסר האמונה שחשה
וחוסר היכולת שלה להביע את אותה חוסר האמונה בתוך הכיתה .על חשיבות יצירת המרחב לדיון אמוני נרחיב בפרק הדיון.
64
רציניים של קטגוריה וסנגוריה ושיעור אחר כך הם באו והכינו נאומים קצרים ונימוקים ".תוצאות
המשפט מלמדת אולי יותר מכל על המרחב הניתן בכיתה לריבוי של דעות .מספר אסף" :ובסופו
של דבר ערכנו הצבעה ולמרבה המזל ] [...התוצאה הייתה שוויון ארבע עשרה ארבע עשרה בין
המצביעים בכיתה וזה מצוין כי ] [...לא גזרנו גזר דין) ,צוחק( לא קבענו שאלוהים הוא בסדר או לא
בסדר ".המשפט אגב נערך בשיעור תורה המשותף לשתי הקבוצות ,מה שמרחיב את ההבנה על
המרחב המשותף של התלמידים לדון יחד על סוגיות של אמונה ,כאשר ישנן הרבה נקודות
משותפות בין שתי הקבוצות.
ואכן ,למרות הדיכוטומיה המבנית של שתי הזהויות ,עדיין המכנה המשותף ביניהן רחב
מאוד .מעידה על כך ורדית" :תראי יודעים מי דתי מי חילוני .בנים זה מאוד ברור בגלל הכיפה .בנות לא
בטוח .את לא רואה התנהגות של ילדים ואומרת – אה ,זה ילד דתי .את לא רואה כאילו .זה אחד
הדברים שאותי נורא הפתיעו לטובה .שהמריבות שלהם זה אותם מריבות ,והקללות ,והכל "...כאשר היא
נשאלת מהו הרווח הגדול ביותר של התלמידים הלומדים בבית הספר היא מחווה את דעתה:
"קודם כל הנושא של הידע .התכנים שנלמדים כאן לא נלמדים בשום מקום אחר [...] .ועצם זה שמכירים
קשה לי להגיד את הצד השני ,היום זה נשמע לי נורא ,כשבאתי לכאן זה כן היה נשמע לי צדדים אבל
היום ,זה נראה לי כזה מצחיק אותי [...] ,החיים האלה בשותפות כל כך מטשטשים את הצדדים האלה,
את הצד שלך ואת הצד שלך ,כאילו ,שאין בעצם שני צדדים בתוך החברה שלנו ,זה משהו מאוד יפה.
] [...זה רווח מאוד גדול ".גם אסף מתייחס אל הבוגר האידיאלי של קשת בצורה דומה לזו של
ורדית" :כשאתה בתוך "קשת" אז זה כבר לא חילוני ודתי כי החילוני הוא לא חילוני [...] .אם אני יעמת
ילד במפגש פה עם ילד חילוני מבית ספר אחר אני אחזה מול עיניי בהבדל שנוצר ,כלומר יהיה פה ילד
שהוא מכיר את התרבות הוא הרבה יותר אוהב את התרבות היהודית ][...וגם הדתי ברגע שהוא פה אז
להעמיד אותו על ]יד[ ילד ] [...מבית ספר דתי אחר הם לא ייראו אותו דבר".
גם מירית מביעה תקוה דומה ביחס לבוגרי בית הספר ,תקוה שללא ספק מחלחלת את
עבודתה החינוכית" :אני מאוד מקווה שילדים שגדלו במערכת כזאת יידעו בתור נערים ובוגרים
ומבוגרים אחר כך לתרגם את זה לחיי היומיום שלהם ,אני חושבת שזה חסר ]בחברה הישראלית[".
ניתן אולי לראות דוגמה קטנה מהשטח שמעידה על כך כי החינוך של התלמידים מצליח להיות
הוליסטי ולצאת מבין כתלי הכיתה גם אל הפעילויות הבלתי פורמאליות של התלמידים ,בחידון
שארגנו ילדי הכיתה למדורת ל"ג בעומר ,חידון שהושתת על דפי הפעילות שקיבלו ילדי קבוצת
המפגש מאסף" :בשתי הפעילויות האחרות הם ] [...דיברו על ל"ג בעומר ,שאלו שאלות ] [...אני חושב
] [...שאת המידע הם לקחו מהדפים כי לא את הכול הם יכולים לדעת ]לבד["
אם פתחנו את הפרק בדבריה של מירית על יחסה החיובי כלפי האבחנה הברורה והדיכוטומית בין
הקבוצות הנהוגה בבי"ס קשת מזכרת בתיה ,נבקש לסכם אותו באמירה אחרת שלה ,המבהירה
עד כמה האבחנות הברורות הללו יוצרות מרחב פתוח ומאפשר" :אין לי שום עניין להיכנס למערכת
חינוך רגילה ,לא מתאים לי ובטח לא ממ"ד ,בטח לא ממ"ד תורני .אני מרגישה שאין פה איזו הכוונה
מאוד ברורה ולכן קל לי מאוד להיות בקטעים אמורפיים ,ואני לא כועסת .אני מבינה את הילד ]אם הוא
לא רוצה להתפלל["
65
.3תפילה ושיח שחרית – בתמה זו יעלו כלל האמירות המתייחסות אל הרקע
התיאורטי הנוגע בתפילה ובחינוך לתפילה ,כמו גם במושגים הבאים :פלורליזם ,סובלנות,
מודרנה ,דתיות וחילוניות; מושגים אלו יעמדו ביחס לתפילה ומקומה בתוך בית הספר.
.3.1כפר אדומים
.3.1.1תלמידים
כיצד רואים תלמידי כפר אדומים את התפילה? בסעיף זה נפריד בין תפילה מסורתית
לבין שיח שחרית ,כמקבילה של תפילה .בשל העובדה כי שתי האפשרויות פתוחות בפני כל
הילדים ,ויתר על כן ,כל התלמידים התפללו במשך שלוש השנים הראשונות לשהותם בבית הספר,
נתייחס לדברי הילדים הדתיים והחילוניים ביחס לשתי החלופות הניצבות בפניהם.
מהי אם כן תפילה בעיני הילדים? על מה הם מתפללים? על כך אומר שלום" :אני אומר תודה על
מה שאני מקבל ,ומבקש להשתפר ".הוא אף מגלה בקיאות מרשימה בהקשר של תפילה אישית,
באפשרות הגלומה בתוך הסידור המובנה לבקש בקשות אישיות" :בתפילת שמונה עשרה יש מקום
שאתה יכול לבקש כל מיני בקשות אישיות ".ואכן הוא מנצל את ההזדמנות להפוך את תפילת הקבע
לתחנון" :לפני רופא חולים אני מבקש על מי שיש לו נקע שיעבור לו מהר ".לאור המבוכה הרבה
שהביעה איה אל מול התפילה ,הסתקרנתי לדעת מאין הוא בקיא בתפילת שמונה עשרה .על כך
ענה" :מהתלמוד תורה ומהבית ."163גם דוד מתייחס אל הבקשות האישיות עליהן הוא מתפלל:
"]אני[ מודה לקב"ה על כל הדברים שהוא נותן לי .שקמתי בבוקר .אני גם מבקש .בתפילת שמונה
עשרה ב'שמע תפילתנו' אני מבקש בקשות אישיות .על המשפחה ,שגלעד שליט יחזור ,שסבתא שלי
תהיה בריאה ...כאלה מן בקשות"...
מסתבר כי שני הילדים מגלים יכולת לרפלקציה אישית מרשימה ומבטאים תהליך התפתחותי
מעניין שחל בהם ביחס לתפילה .אומר שלום" :בכיתה א' וב' הרגשתי שכופים עליי להתפלל ,אבל
עכשיו אני רוצה .עכשיו אני אפילו מתחיל להתפלל מנחה ".גם דויד מתאר תהליך התפתחותי דומה:
"בחופש אני מנסה להתפלל אבל לפעמים מפספס ...בשבת ,פעם הייתי יוצא להפסקות מהבית כנסת,
עכשיו – פחות .אני יותר בעניינים של התפילה ".שניהם מייחסים חשיבות רבה לאביהם ,בתהליך
התפתחותי זה" :אבא שלי מסביר כל מיני דברים על התפילה ,אז עכשיו אני מכיר ".גם שלום מתייחס
למקומו החשוב של הבית בעיצובו כמתפלל" :אני זוכר יותר תפילות ושירים מהבית" .מהו אם כן
מקומו של בית הספר בחינוך לתפילה? כיצד הם רואים את תפקידן של המורות המובילות את
התפילה? על כך אומר שלום" :לפעמים היא ]המורה[ מספרת מה זה ]התפילה[ .אם יש רעש היא
מעירה לתלמידים שמרעישים ".אם עיקר תפקידה של המחנכת בדבריו של שלום מתמקד בהבהרות
ובנושא המשמעתי ,הרי שדוד רואה את תפקידה של המורה באופן מחמיא אפילו פחות" :המורה
לא מספרת על התפילה .אם מישהו מרעיש אז המורה אומרת לו להפסיק ".שלום מתייחס אל
התפילה בבית הכנסת באופן שיכול להאיר גם על הדרך בה הוא רואה את התפילה בכיתה" :בבית
הכנסת זה יותר חופשי .אתה מתפלל לפי מה שאתה רוצה ,ולא מעירים לך על רעש כל הזמן" .אולם
163התלמוד תורה הוא מסגרת משלימה ללימודים בבית הספר הפתוחה לכלל ילדי בית הספר ,שהוקמה על ידי מספר הורים
שביקשו לחזק את הידע התורני של הילדים .מדובר במסגרת שמובילה קבוצת תלמידי רבנות מהיישוב הדתי הסמוך; מסגרת זו
זוכה להצלחה רבה בקרב חלק מן ההורים ,בעיקר ההורים הדתיים .חשוב לציין כי התלמוד תורה אינו מתקיים בתוך בית
הספר ,ובאופן כללי ניתן לומר כי בית הספר אינו שבע רצון מקיומה של מסגרת זו.
66
מסתבר כי הרעש התפילה הוא אכן סוגיה מטרידה עבור התלמידים .מעיד עליה דוד" :כולם
מתפללים יחד אבל יש כאלה שמדברים .רק כמה מתפללים ".מראיינת" :זה מפריע?" דוד" :כן .מרגישים
לבד ."...אם בפרק התיאוריה על התפילה ביטא שטיינזלץ דאגה מחינוך לתפילה מכאנית ,ללא
התייחסות לשאלות אמוניות ,הרי שבהסתמך על עדותם של שני תלמידים צעירים אלו ,המצב
אינו כה חמור ...הם מתארים תהליך בו עברו מתפילה מכאנית לתפילה של כוונה .יתר על כן ,גם
ללא עיסוק של בית הספר בסוגיות אמוניות כלשהן ,שניהם מבטאים אמונה ברורה באלוהים.
לשניהם ברור כי לתפילתם ולבקשותיהם האישיות יש מקום של אמת בתוך התפילה ,וזאת למרות
שהתפילה לא תמיד קלה לתלמידים אלו .לשאלתי האם הוא אוהב להתפלל עונה דוד" :לפעמים
קשה לי כי אני צריך ,אבל אני אוהב להתפלל .זה בסדר"...
מן העבר השני ,ניצבת עדיין שאלת האמונה הנוקבת שהציפה איה במלים כה כנות וכואבות:
"הרגשתי שאני לא ממש יודעת איך להתפלל ואיך להודות .כי רוב הדברים באמת לא נכונים .נגיד
אומרים תודה על ברכת המזון ,תודה על האוכל שאתה מביא לנו וזה לא תמיד נכון .כי לפעמים יש
מחסור באוכל ,או במים .ואני בעצם חושבת זה לא נכון .אז למה אנחנו אומרים את זה?" בנוסף על כך
היא אומרת" :אף פעם לא ממש האמנתי בהשם ,ולא הבנתי שהוא באמת קיים ] [...לא הבנתי למה
אלוהים ] [...לא יוצר אתנו קשר .כאילו זה מוכיח שהוא לא באמת קיים ".ההתלבטויות בהן מתחבטת
איה לא זכו למענה בין כתלי בית הספר; יתירה מזאת ,היא לא מצאה בתוכה את העוז להעלות
את השאלות הללו בפני מחנכת הכיתה .לא נוצר מרחב של שיח פתוח בשאלות של אמונה.
התלמידים הדתיים שהשתתפו במחקר זה בבי"ס כפר אדומים אמנם לא ביטאו ספקנות אמונית.
אולם סביר להניח כי ספקות אמוניים אינם מאפיינים רק תלמידים חילוניים .הרי המסורת
היהודית מלאה בביקורת על האל ,בספקנות אמונית ,בשאילת שאלות .164התלמידים אמנם
צעירים ,אך כבר מבטאים תפיסות עולם מגובשות ביחס לקיומו של האל .נשאלת השאלה ,האם
לא מתפספסת כאן הזדמנות חינוכית לדון בשאלות של אמונה? האם התפילה לא היתה הופכת
למשמעותית הרבה יותר עבור כלל ילדי הכיתה ,בהינתן מרחב חינוכי משמעותי יותר לדיון עומק
במשמעותה? שאלות אלו מתחדדות אל מול התיאוריות הפסיכולוגיות הרואות בגילאים ) 6-9שלב
האופרציות הקונקרטיות( את הבסיס לחשיבה מופשטת שתתפתח שנה או שנתיים מאוחר
יותר .165.סיפור המשפט שנערך לאלוהים במזכרת בתיה ,מעיד כי האפשרות החינוכית לדון
בנושאי אמונה בפורום כיתתי רחב ,ואפילו משותף לשתי האוכלוסיות ,היא אפשרות נראית לעין.
יתר על כן ,הדרך הרגישה והאמיצה בה הנושא טופל מעידה על היתרונות הגלומים בה :פיתוח
חשיבה תיאורטית של הילדים ,כמו גם חיזוק אמונתם ,וביסוסה.
מדיון בתפיסת הילדים את התפילה נעבור לבחון מהו שיח השחרית בעיני התלמידים .שני
התלמידים הדתיים שלנו ביטאו שניהם חוסר ידע בנוגע לשיח ,תכניו ומטרותיו .יחד עם זאת ,היה
להם רעיון כללי על מהותו .בהתייחסו להבדלים בין שיח השחרית לבין התפילה אומר דוד" :יש
ילדים שהולכים לשיח שחרית כי קשה להם להתרכז בתפילה .הם רוצים שיח כי הם לא רוצים לטרוח.
השיח יותר חופשי .בתפילה – צריך לקחת את הזמן ולהתפלל .אם אתה מתפלל כמו שצריך אתה לא
מדבר עם החברים ולא זז בתפילת שמונה עשה .אני רגיל לדבר הזה .".אם דוד מבטא תפיסה הרואה
164די לנו אם נציין כשתי דוגמאות את המיקח וממכר של אברהם אבינו עם אלוהים בבראשית יח' כג' – לב' ואת ספר איוב
שמבטא כולו התקוממות נגד האל.
165ראו יותר על כך בתיאוריה של אלקינד במבוא התיאורטי בעמ' 24וגם .26
67
בשיח את החלופה הקלה יותר עבור ילדים המתקשים בתפילה ,שאינם מסוגלים לעמוד באתגריה,
שלום הולך צעד אחד קדימה בעליונות שהוא מבטא ביחס לשיח" :בשיח שחרית עושים דברים
אחרים במקום התפילה :אוריגמי ,טיפול בזרעים שזורעים עוד מעט .בשנה שעברה בדקו את החיטה.
בגדול הם ְמ ַתחזקים את בית הספר ".הדברים מתכתבים עם אותה תחושת בעלות של העולם הדתי
על היהדות ,עליה מצביעים שגיא ורביצקי וממנה מתריעים שבייד ובן בסט .166הם אף מעלים את
הסברה כי העשייה החינוכית מובילה את הילדים הדתיים בבית הספר לראות את עמיתיהם
החילוניים באור סובלני ,ולא פלורליסטי .אמירה זו מקבל חיזוק מאותו סיפור קשה של איה ,על
חבריה לכיתה שהשתמשו במושג "חילוני" ככינוי גנאי .כיצד רואה איה את שיח השחרית? האם
גם היא תתייחס אליו כאל חלופה משנית ביחס לתפילה? כבר ראינו שהשיח מהווה עבור איה
מפגש מעצים מאוד מבחינה חברתית .מעבר להתייחסויות שלה לנושא החברתי ולתחושת
השייכות שכבר הובאו לעיל ,הסיפור הבא מעיד על כך גם הוא" :אני זוכרת שבשיח של שירה שאני
הייתי נורא בודד והיתה חבורה של בנות ] [...ואז אחת מהבנות האלה באה אליי ואומרת לי היי ,איך
קוראים לך?" אולם יתרונותיו כפי שהיא רואה אותו עולים על הערך החברתי החשוב עליו כבר
עמדנו .השיח נותן לה את המרחב לדון בשאלות אמוניות ,שבתוך המסגרת הכיתתית ,מתפספס:
"לפעמים בשיח נגיד של חבצלת ][...מדברים על אלוהים .היא מסבירה לנו [...] .נגיד יש שיר שקוראים
לו תפילה ,ובעצם הזמרת ששרה אותו באירוויזיון ,היא בעצם מספרת ,שהיא אומרת כל היום תודה
לאלוהים ,שהוא עושה בשבילה כל מיני דברים כאלה".
משמעות השיח מתכתבת עם ספקות האמונה שלה בעוד אופנים ,מעניינים לא פחות .איה
מתארת את שיח איכות הסביבה בו היא משתתפת במלים הבאות" :בשיח של שירה אנחנו בעצם
כאילו בונים כל מיני דברים .נגיד לקחנו בקבוקים שהשתמשו בהם ,לקחנו אותם לשולחן קטן של
פקקים ,וציפינו אותם בכל מיני דברים .זה נורא יפה! ] [...עשינו גם כל מיני שטויות ,וזה נראה לנו מה זה
מוזר ,אבל זה גם מה זה תרם לסביבה .נגיד היה לנו אירוע של נראה לי בר מצווה או יום הולדת בבית,
והם לקחו מלא ,מלא בקבוקי מים של נביעות ,ולא היה להם מה לעשות עם זה ,אז שפכנו בחצר והשקנו
עציצים עם המים האלה .והיה שם כל מיני בקבוקים של בלו אז ניערנו אותם ואז השפרצנו בכל מקום.
חזרנו עם גזים על הראש ...זה היה מצחיק ממש .עשינו את זה בשביל להשקות את העציצים .השקנו
נראה לי יותר את הראשים שלנו" .אם התפילה עוררה אצל איה שאלות של אמונה באל וביקורת על
התנהלותו בעולם ,הרי שהשיח מאפשר לה לעסוק בתיקון עולם אקולוגי ,וממש לקחת את גורלה
ואת גורל כדור הארץ בידיים .היא לא מסתפקת בתפילות חסרות טעם מבחינתה ,אלא היא פועלת
לטובת עולם טוב יותר .אם נדגיש זאת במילותיה שלה" :אבל זה גם מה זה תרם לסביבה".
אל ההבדלים בין שיח השחרית לבין שיעור איכות סביבה רגיל מתייחסת איה במלים הבאות:
"השיח שחרית זה יותר פתוח .נגיד בשיעורים אתה יושב בכיתה ולא עושה כלום [...] .אבל בשיח ][...
אתה יוצר .אתה לא רק כותב או חושב ופותר שאלות ועונה על שאלות וכותב שאלות .זה לפעמים גם
לסטות מהדרך המעצבנת והחופרת הזאתי שכל יום אתה עושה ".ההערכה של איה לשיעורים
הרגילים היא נושא מדאיג בפני עצמו ,שלא קשור לנושא מחקרנו; אולם הדרך בה היא רואה את
שיח השחרית ,כמקום המאפשר למידה אחרת ,אמיתית ,מקום של צמיחה ויצירה ,מעודדת .אם
אנו חוזרים אל ההקבלה שעורך אלי ויזל בין תפילה ויצירה ,הרי שאיה מתכתבת מבלי דעת עם
166רביצקי – במבוא התיאורטי עמ' 9 ,7ו .10-שבייד ובן בסט – עמ' .16-17
68
הקבלה זו .167התכתבות זו מסמנת כי ייתכן ודווקא שיח השחרית בבית הספר ,מצליח להעפיל אל
המקומות הנשגבים ביותר שהתפילה ,במובנה הרחב ,יכולה להגיע אליה.
.3.1.2מורים
כיצד רואים מורי כפר אדומים את התפילה? אומרת אביגיל ,מחנכת כיתת ד'" :תפילה בשבילי היא
זמן להיות לבד ,לחשוב מחשבות ,עד כמה שאפשר ] [...איזשהו חשבון נפש קטן ,הזדמנות לבקש
בקשות והרבה להודות ולהעריך את מה שיש" .העובדה כי היא מובילה את התפילה בכיתתה בימים
בהם היא מלמדת אותם בבוקר ,מהווה עבורה הזדמנות מצוינת לעסוק בתפילה באופן כמעט
יומיומי" :תראי מאוד נוח לי שאני באה לבית ספר זה חלק מהמערכת וזה נותן לי אפשרות ]להתפלל[.
בואי נגיד שאם הייתי בבית לא נראה לי שהייתי מתיישבת על הספה ומתפללת ] [...אני יודעת שהייתי
רוצה אבל זה לא היה נכנס לי לסדר היום" .אביגיל מתארת בדבריה מתח מובנה בתפילה בין קבע
לבין תחנון ,קושי עליו עמדנו בהרחבה בפרק התיאורטי .168כיצד היא רואה את תפקידה כמחנכת
לתפילה? כאשר נשאלה על כך נזכרה בחוויה שלה כתלמידה מתפללת ,חוויה שלא היתה רוצה
להעביר הלאה לתלמידיה" :אני זוכרת שהייתי עושה את עצמי מתפללת ,זאת אומרת ,ממלמלת כדי
שהמורה תחשוב שהשפתיים שלי זזות ולא אומרת כלום עד כיתה ח' לדעתי ".רק בשלב מאוחר יותר
הפכה התפילה לתופעה משמעותית עבורה ולא חובה משמעתית שהיא מבצעת לטובת המורות
שפיקחו עליה .מחוויה זו מבקשת אביגיל להימנע כמחנכת הכיתה .יחד עם זאת ,בפרק
התלמידים ,באופן שבה הם רואים את תפקידה בתפילה ,ראינו כי היא מצליחה בכך באופן חלקי
בלבד .חבצלת מתארת תמונה פחות הרמונית שיש לה עם התפילה ,ומספרת בכנות ובצער על קושי
שלה" :לי מאוד קשה עם התפילה ,מאוד הייתי רוצה יותר להתחבר לתפילה ,יש לי איים כאלה זמניים
שאני מצליחה להתחבר לתפילה ] [...הכל קשה לי עם תפילה ,קשה לי להגיד טקסטים שאני לא
מתחברת אליהם ] [...אני חושבת שאדם שמצליח להתפלל לרגע חטוף ...אני חושבת שהיכולת לפנות
ולהתפלל זה דבר אדיר .אני קצת איבדתי את זה עם השנים לצערי "...לדעתה ,התפילה בבית הספר
אינה מאפשרת ביטוי מספיק לתלמידים ,והיא סבורה כי ייתכן ואם בית הספר היה מאפשר
לתלמידים לבחור באחד מתוך מספר אלטרנטיבות של תפילה ,הם היו יוצאים נשכרים מכך:
"אולי צריך להיות דבר כזה שילד ביום ראשון בוחר להתפלל בקבוצת תפילה ,שיש אפשרות בחירה גם
בצורת התפילה ,זאת אומרת אולי באמת צריכים לאפשר ללכת למורה שמנגנת בגיטרה .ילדים מסוימים
ילכו אל המורה הזאת כדי להכניס קצת את הבחירה לתוך התפילה".
מאחר וחבצלת אינה מחנכת בבית הספר היא פטורה מהעברת תפילה לילדים ,והתנדבה
להצטרף אל קבוצת המורות המקצועיות המעבירות את שיח השחרית לתלמידים שבוחרים בכך.
העיסוק בשיח שחרית מאפשר יצירתיות רבה ושיח בין המורות ,וגם אל מול התלמידים .על מטרת
השיח היא אומרת" :אז אמרנו בואו נפתח את היום במשהו שייתן טקס לילדים ,טקס קבוע אבל יעסוק
בתכנים אחרים ]מאלה של התפילה[" .ואכן בשנה הראשונה של השיח בצורתו המובנית ניסו מורות
השיח להכניס ריטואל מובנה שבו הילדים ידקלמו שיר כלשהו בתחילת המפגש .באופן הזהו קיוו
ליצור מקבילה כלשהי לתפילה ,וליצוק בה תכנים חילונים .על פי עדותה של חבצלת הניסיון לא
הצליח להחזיק מעמד אצל מרבית מורות השיח ,ורק אחת עדיין ממשיכה בו .שאלת ההקבלה בין
167על הקבלה זו של ויזל ראו במבוא התיאורטי ,עמ' .24
168ראו בפרק העוסק בתפילה ,את הדיון על המתח בין קבע ותחנון ,עמ' .26-27
69
השיח לבין התפילה ,ומשמעותו של השיח היא שאלה שמאוד מעסיקה את חבצלת ולפי עדותה גם
את הצוות החינוכי הרחב העוסק בפיתוחו .היא פורשת את ההתלבטות" :פתאום זה הפך ללא
רלוונטי ...יש בעייתיות בשיח עצמו כמו שאני רואה שבעצם להתחיל את הבוקר בכיף ,אבל כל הזמן
עולה לי השאלה איפה ,מה אנחנו עושים עם זה? זאת אומרת למה זה מקביל לתפילה? אנחנו לא
מתעסקים עם זה כרגע אבל זה שאלה שבהחלט עולה לנו איפה זה מקביל לתפילה? ] [...יש פה משהו
שהוא לא בדיוק ]סימטרי[ .דומה כי שאלה ההקבלה בין שיח שחרית לבין התפילה ,שעלתה באופן
בהיר גם במזכרת בתיה כפי שניתן יהיה לראות בפרק העוסק בכך ,היא שאלה משמעותית בהקשר
של שיח השחרית.
חבצלת הצביעה על אחת מן האיכויות המשמעותיות של שיח שחרית מבחינה חינוכית ,עבור
התלמידים והמורות גם יחד" :וזה משהו אחר זה מפגש אחר לא כל אחד בשביל השיח ,זה להתחיל
את הבוקר ולפגוש ילד אחד על אחד ,במקום שהוא רע הוא התחיל לי בטוב ,אבל פה זה מפגש בדיוק
כמו הועדות ,הוא מפגש מיטיב ,אתה רואה ילד במקום אחד והילד רואה אותך ממקום אחר ,וזה החינוך,
נראה לי "...לדידה ,עצם המסגרת של שיח השחרית בקבוצה קטנה ומול חומר שאינו לימודי,
מאפשרת לתלמידים לפתוח את היום באופן מיטיב ,אישי ,מזמין הרבה יותר .מגמה זו תחזור על
עצמה גם בדרך בה רואה המורה במזכרת בתיה את שיח השחרית .נקודה מעניין נוספת שעליה
כדאי להצביע בדבריה של חבצלת נגעו בהיבט רוחני מסוים אותו היא ראתה בשיח השחרית
דווקא )ולא בתפילה בבית הספר(" :יש לזה משהו של עוצמת תפילה כמו שאמרתי לך שכאילו כל
הציבור מתפלל ביום כיפור והשם הוא האלוהים ואתה מרגיש את הציבור מעבר למה שאתה אומר
אתה מרגיש את החשמל באויר ...אני חושבת שזה די קורה להם ב]שיח שחרית של ה[דרבוקות ,יש
איזה משהו שהם ביחד וזה בעיני יפה מאוד ."...על פי תחושתה של חבצלת ,דווקא שיח השחרית,
למרות השאלות שהוא מעלה ולמרות שהיא עצמה לא הצליחה לשמור על היבט ריטואלי קבוע בו,
מצליח להתרומם לרמה רוחנית של תפילת ציבור משותפת ביום הכיפורים .כמובן שהדברים
משוחחים מאוד עם תחושתה של איה ,על היבט היצירה שהשיח מאפשר לה ,ועם דבריו של אלי
ויזל על הדמיון הקיים בין התפילה והיצירה.169
.3.2מזכרת בתיה
.3.2.1תלמידים
כיצד רואים הילדים במזכרת בתיה את התפילה? אומרת עומר" :זה כאילו כשאתה מתפלל
אתה מדבר עם אלוהים .צריך להיות בשקט כי אתה מדבר בעצם עם אלוהים .ואז אתה אומר אמירות
של תודה ואמירות של בקשה .אומר לאלוהים דברים ".מראיינת" :זה דברים שכתובים בסידור או דברים
שאת אומרת מהלב?" עומר" :כתוב את זה בסידור אבל יש מקום בתפילת 18שאפשר להגיד כל מיני
בקשות אישיות .זו תפילה אישית .אז אתה יכול לבקש מה שבא לך "...כאשר ביקשתי מעומר לשתף
בדוגמאות לתפילות אישיות שהיא מתפללת היא ענתה בצורה שובת לב" :יש לי בקשות אישיות
שכולם יהיו בריאים .ונגיד פעם רבתי עם חברה אז ביקשתי שהחברה לא תכעס עליי"...
רועי ,חברה לספסל הלימודים ,מגלה פחות התלהבות מן התפילה .לבקשתי לתאר את
התפילה הוא ענה" :אין כל כך מה לספר על התפילה .תפילה רגילה ".מראיינת" :אתה אוהב
להתפלל?" רועי" :אני חושב שזה קצת ארוך ומעייף ".ייתכן וחוסר ההתלהבות שהוא גילה נובעת גם
169ראו בפרק על התפילה ,עמ' .24תיאורה של איה את היצירתיות הטמונה בעיניה בשיח השחרית מופיע בדבריה בעמ' .68
70
מן העובדה שמדבריו עולה שהיחס לתפילה בביתו הוא מעט טכני :מראיינת" :דיברת עם ההורים
שלך פעם על תפילה ,על מה זה תפילה למה זה חשוב להתפלל?" רועי" :כן" מראיינת" :מה הם אמרו?
" רועי :שתפילה זה משהו שנוהגים ,במיוחד שדתיים] ,נוהגים[ להתפלל ,ושזה חשוב להתפלל".
דווקא אור ,תלמידה חילונית ,מספקת תובנה מעניינת על התפילה .היא אמנם מעולם לא
התארחה בתפילה במסגרת בית הספר ,אבל ביקרה בבית הכנסת ביחד עם משפחה בתפילת יום
הכיפורים .היא מתארת את החוויה במלים הבאות" :היה ארוך .זה לקח שלוש שעות .אבל היה
נחמד בכל זאת ,זה היה כאילו משהו מעל למה שאני רגילה אליו .משהו ברמה אחרת ,משהו מיוחד .אני
לא בדיוק יודעת להסביר את זה ".מראיינת" :את גם התפללת בעצמך או רק הקשבת?" אור" :גם
התפללתי וקראתי וגם חשבתי על זה כל מיני מחשבות .נגיד האם אלוהים קיים [...] ...אני לא יודעת.
לפעמים אני חושבת שהוא קיים ולפעמים לא ".בדומה לאיה מכפר אדומים ,גם אצל אור המפגש עם
התפילה עוררה מערך של שאלות אמוניות שהיא הצליחה למצוא בעצמה את החירות לבטא אותן
באופן מאוד בהיר וכנה.
על ההבדלים בין התפילה לבין מפגש השחרית מספר רועי" :בתפילה אנחנו יושבים
ומתפללים ,ומצטרפים אלינו עוד שתי כיתות ,ובשיעורים אחרים ,וגם כאן אנחנו רק הילדים שמתפללים
רק הדתיים ,ובשאר השיעורים זה רק הכיתה שלנו ,וזה כל הכיתה ,זה גם דתיים וגם חילוניים .זה שונה".
בהמשך לגישה המעט אדישה שהוא גילה ביחס לתפילה ,גם את ההבדל בין התפילה לבין המפגש
הוא תלה בעיקר בהרכב המשתתפים בכל מפגש .נראה כי עבור רועי ,התפילה נותרת ברובד של
מצווה טכנית ,שהוא מבצע כרגע באופן מכאני .עומר ,לעומתו נותנת מאפיין מעט שונה להבדל זה:
"להם זה ]המפגש[ יותר כמו שיעור ,וכאן ]התפילה[ זה יותר כמו שיעור מוזיקה כזה ".כלומר
מבחינתה ,ההבדל נעוץ בעיקר בתכנים או במתודות של שני המפגשים השונים ,ולא הרכב של
הקבוצה .כאשר התייחסה אל האפשרות לארח חברה לתפילה אמרה עומר" :אף פעם לא אירחתי
חברה לתפילה .אני חושבת שזה לא כיף להם להתארח ,כי רק שרים ,והם לא רגילים לזה .במפגש גם
מציירים ומדברים .הם לא רגילים לזה אבל אני רגילה לזה ".אמירה זו של עומר מובילה אותנו
להתייחס אל ההבדלים בין התפילה לבין מפגש השחרית .ניתן לפרש את דבריה כמי שחשה
שהתפילה היא מצומצמת ביחס לשיח .השיח ,מהווה בעצם סוג של הרחבה לעומת התפילה )רק
שרים לעומת גם מציירים ומדברים( .האם כך רואה זאת גם רותם? כאשר התבקשה להסביר מהו
מפגש השחרית פירטה את הסוגים השונים של המפגשים" :לפעמים ורדית מקריאה לנו סיפור ,יש
לנו את זוהר ששם אנחנו משחקים טריוויה ועושים הצגות .ויש לנו את תדמור – ששם עושים "נופי
הנפש" שזה בעצם כתיבה לפי נושאים כמו ים ,או רגשות ,מה אתם מרגישים ...אה ,ויש עוד מפגש ,יש
גם גם את המפגש של אסף שהוא מלמד משנה ואפשר להגיד דברים של דתיים "...לשאלתי למה הוא
מלמד אותם דברים של דתיים ענתה" :לא יודעת .כי הוא צריך ללמד משהו .וכי זה בית ספר של
דתיים וחילוניים אז אנחנו צריכים ללמוד משהו גם של דתיים ".הפרישה הרחבה שנתנה רותם
למפגשים השונים ,העלתה אצלי את השאלה בדבר מטרת המפגשים .כאשר שאלתי אותה מה
לדעתה המטרה היתה תשובתה מופת לכנות ילדותית נוקבת שחושפת את המערכת במערומיה:
"המטרה היא בעיקר להעסיק אותנו בזמן שהילדים מתפללים" .ללא כחל ושרק ,בלי לייפות את
המציאות ,מבטאת רותם אמירה החושפת את המבוכה של המערכת לנוכח המפגש החדש שאמור
להיות אקוויוולנטי לתופעה בעלת עומקים תרבותיים ונפשיים כגון התפילה .אור ,לעומת עמדתה
הפסקנית של רותם מציגה תפיסה נוחה יותר לעיכול על מטרות המפגש בעיניה" :לומדים על
התרבות היהודית שלנו וכל מיני סיפורים של מלחמות [...] .זה כיף לדעת על כל הגיבורים שלנו ".ילדה
71
העשרה מבחינת התרבות הישראלית .וככה אני רואה את זה ,ולכאן אני גם הובלתי בוא נגיד בשנתיים
שבהן אני כאן".
אם כן התפילה מעמתת את המחנכים הדתיים עם מגוון של אתגרים חינוכיים ואמוניים
בתוך הכיתה .הם מקדישים חשיבה רבה להתמודד עם הסוגיות שעולות ושמלוות את הציבור
המתפלל מאז ומעולם .המקבילה החילונית היא עדיין צעירה מאוד ,ועדיין קשה לראות בה
מקבילה אמיתית לתופעה עם עומק תרבותי ואנושי כה נרחב כתפילה .בדיון נבקש להתייחס לכך
יותר לעומק.
76
פרק ג' :דיון
בפרק התיאוריה כבר התוודענו למורכבות החינוך היהודי פלורליסטי בתוך החברה
הישראלית .בנקודת ההשקה בין תיאוריה לבין המציאות בשטח ,מורכבות זו עלתה בכל עוזה .שני
בתי הספר המציגים כל אחד עמדה אידיאולוגית אחרת ביחס לריבוי וביחס לזהות היהודית
ברצויה של תלמידיו ,מתמודדים עם אתגרים חינוכיים ,קהילתיים וחברתיים ,ההופכים את
העשייה החינוכית שלהם למרתקת כל כך .הרעיון הפלורליסטי בתרגומו לשטח נתקל בתפיסות
עולם דיכוטומיות ,באילוצים ממסדיים כמו גם בקושי אנושי מובנה להתמודד עם מורכבות.
במחקר זה בחרתי להתמקד בשאלת התפילה כאבן בוחן לתפיסה הפלורליסטית
וליישומה בבית הספר .שאלת המחקר המרכזית היתה כיצד באים לידי ביטוי מעשי עקרונות
הפלורליזם באמצעות התפילה ובאמצעות מקבילותיה בשני בתי הספר הנזכרים למעלה?
שאלות-משנה אחרות שנגזרו משאלת המחקר ביחס לפלורליזם בתפילה ,התחלקו
לשאלות הקשורות לריבוי .1 :כיצד מתייחסים אנשי החינוך והתלמידים לריבוי הזהויות בבית
הספר; .2אלו קונפליקטים מעלה ריבוי הזהויות הקיים; .3עם אלו התמודדויות צריכים
המחנכים והתלמידים להתמודד ,וכיצד הם עושים זאת; .4כיצד משפיע המבנה השונה של בתי
הספר על הפרקטיקה החינוכית שלהם ,ביחס לשאלת הריבוי .בחרתי להתמקד בתפילה ולבחון
כיצד באים העקרונות הפלורליסטים בבית הספר ביחס לתפילה ומקבילותיה .שאלות משנה
שנגזרו מנושא התפילה היו .1 :התפילה מייצגת טקסט מקודש ומבוסס בתרבות היהודית ,בעוד
שיח השחרית הוא המצאה חדשה המצויה בהתהוות עכשווית; כיצד מצליחה המקבילה
ה"חילונית" לעמוד אל מול התפילה; .2אילו תכנים נבחרו לשיח השחרית; .3האם יש לה יומרות
רוחניות? ואם כן – האם היא מצליחה למלא אותן; .4כיצד משפיעה האלטרנטיבה ה'חילונית'
המוצעת בבית הספר על התפילה;
בפרק הדיון אבקש לסכם את המסקנות העולות מן התמות המרכזיות שהצגתי לעיל
לאורן של שאלת המחקר ושאלות המשנה .כמו כן אציג בפני הקורא את תובנותיי העיקריות מן
התהליך המחקרי.
ריבוי ,רוב וזהות
שני בתי הספר עסוקים בניסיון אמיץ ליצור מציאות חינוכית וחברתית השונה מן הזרם
הישראלי המרכזי של משרד החינוך; המחנכים וההורים בבתי הספר חשים כי ההפרדה בין
'דתיים' ל'חילוניים' היא מלאכותית ,ותורמת לקיטוב וניכור בין דתיים וחילוניים בחברה
הישראלית .זאת ועוד ,לתחושתם המצב הקיים יוצר ניכור של חלקים נרחבים מן החברה
החילונית בישראל כלפי היהדות .היחס שבתי הספר מבטאים כלפי ריבוי הזהויות וריבוי בכלל
הוא חיובי באופן בלתי מסוייג ,אם כי המציאות מציבה בשני המקרים אתגר דומה :ס החיובי
אינו ערובה לאיזון מספרי בין האוכלוסיות השונות המאכלסות את בית הספר .ניסיון ליצור איזון
מספרי כזה מנוגד למציאות בה נטועים שני בתי הספר – אחד ,משרת שלושה יישובים בהם
מרבית האוכלוסייה נוטה יותר לכיוון הדתי ,והשנייה – במושבה חילונית שבה רוב המשפחות הן
חילוניות או מסורתיות .מציאות זו יוצרת מורכבות מסוימת.
77
מתוך דברי המרואיינים במזכרת בתיה עולה כי חוסר האיזון אינו מהווה אתגר משמעותי
בהווי בית הספר .הילדים לא התייחסו אליו כאל גורם קונפליקטואלי או גורם המעורר לחץ
חברתי כזה או אחר .היתה השלמה רבה בדרך בה הם ראו את המציאות הזו .בין הגורמים
להשלמה זו אפשר למנות את העובדה כי קבוצת המיעוט הדתית התכנסה בכל בוקר יחד
לחלל אחד בו התפללה ,מה שנתן לה עצמה רבה .עצם העובדה כי כשליש מכל כיתה מגיעים
יחד לאולם אחד גדול בכל בוקר ,ושם חווים תפילה משותפת ,בעלת עצמה קבוצתית ,העניקה
להם עוגן משמעותי בהקשר זה .עוד הסבר לכך ניתן לשייך לעובדה כי קבוצת המיעוט הזו
היא בעלת הגישה הישירה והטבעית יותר אל המאגר התרבותי-היהודי שכה נוכח בבית הספר.
עובדה זו מעניקה להם באופן טבעי יתרון משמעותי בבית הספר ,כבעלי ידע רחב והתמצאות
בסיסית באותו עולם תוכן שהוא בעל חשיבות בתוך המעשה החינוכי בבית הספר .סיבה
שלישית ניתן למנות בקיומן של דמויות דתיות חזקות בתוך צוות בית הספר ,המהוות מודל
להזדהות ולהשראה.
בכפר אדומים לעומת זאת ,שמלבד מיעוט התלמידים החילוניים מתמודדת גם עם העדר
מחנכות חילוניות ועם מיעוט קטן של מורות מקצועיות חילוניות בבית הספר – המציאות
היתה מורכבת מעט יותר .בין הראיונות עלו לא מעט התייחסויות לקשיים מסוגים שונים
שחוסר האיזון המספרי יצר .לדוגמה ,העימות החברתי אותו מתארת איה ,שבו קבוצת
תלמידים דתית החליטה כי המילה "חילוני" היא קללה ,עומדת בניגוד גמור לרעיון השילוב
הבית ספרי; ואכן ,המקרה טופל דרך דיון מעמיק שבא לשנות את עמדות התלמידים ולחדד
את ההבנה שלהם ביחס לאותה מילה ,ובאופן כללי יותר על הדרך בה הם רואים דתיים
וחילוניים .גם המלים שבחרה חבצלת לתאר את החילוניים כ"מיעוט נרדף" יכולות להעיד על
הדרך בה היא רואה את הנושא .אך יותר מכל ,הבדידות שחשה איה בהתמודדותה עם סוגית
התפילה מעידה עד כמה הנושא מקשה על בית הספר ביישום עקרונות פלורליסטיים.
מושקט-ברקן ומרמור ניסחו שלושה עקרונות ביחס לחינוך יהודי פלורליסטי .1 :פיתוח
יחס חיובי לריבוי בתרבות היהודית; .2חתירה לגיבוש זהות יהודית מובחנת ודינאמית; .3
השתייכות לקהילה או קהילות .172בכפר אדומים ,למרות שברמת הכוונה וההצהרה בית
הספר בהחלט שם את הריבוי כאחד מן הדגלים שלו ,ובין תלמידיו ניתן למצוא מגוון גדול של
תלמידים ותפיסות עולם ,בשטח עולה קושי מסוים ביישום יחס חיובי לריבוי .ייתכן והסיבה
המרכזית לכך היא חוסר בדמויות משמעותיות מן הצד החילוני .אותה תלמידה שבמיעוט,
אינה מרגישה בנוח לבטא את לבטיה האמוניים אל מול מחנכת דתית; יתר על כן ,כאשר
התקיים בכיתה דיון ביחס לשבת ולאופנים השונים בהם ניתן לקיים שבת משותפת בצוותא,
הביעה אותה מחנכת אמירה לפיה דתיים לא יכולים לוותר וחילוניים – כן .אמירה זו
מהדהדת באופן ברור את עמדתו של אבי שגיא ביחס ליהדות הלכתית ופלורליזם ;173היא
משקפת עמדה סובלנית מובהקת .להשוואה ,המציאות במזכרת בתיה מראה כי עמדה זו אינה
בהכרח נכונה .למשל בטיול של תנועת הנוער הצד החילוני לא ויתר על אוכל שאינו כשר .הצד
הדתי נאלץ למצוא את הפתרון ההלכתי שיאפשר לו להשתתף בטיול בלא לוותר על הלכות
הכשרות אך גם ללא לכפות אוכל כשר על כלל המחנה.
172על מושקט ברקן ומרמור ראו בפרק התיאוריה עמ' .11
173על שגיא ראו בפרק תיאוריה בעמ' 11ו.12
78
אם נשוב לנושא הריבוי ואל עקרונותיהם של מושקט-ברקן ומרמור ביחס למציאות בכפר
אדומים :דומה שקיים קושי משמעותי לפתח יחס חיובי לריבוי בהעדר ריבוי זהויות ממשי
בצוות המוביל של בית הספר .תמונת הראי במזכרת בתיה ביחס למורי בית הספר המגיעים
ממגוון של זהויות ,ומאפשרים יחס חיובי הרבה יותר אל הריבוי ,אכן תומכת בהשערה זו .על
כך ניתן להוסיף את העובדה כי המיעוט החילוני בבית הספר ,אינו רק במיעוט מספרי .בית
הספר אמנם מעביר באופן מאוד נחוש את המסר שהיהדות שייכת לכולם – דתיים ,חילוניים
וכל רצף הזהויות ביניהם .אך יחד עם זאת ,הסביבה הישראלית בוודאי חודרת באופן כלשהו
את המסר של בית הספר; המסר הישראלי הרווח עליו מדבר שבייד בדאגה עמוקה ,גורס כי
הדתיים הם 'בעלי הבית' על היהדות בחברה הישראלית .כך שהמיעוט החילוני הוא נטול
דמויות הזדהות משמעותיות בין צוות המחנכות של בית הספר ,נוסף על כך ,הוא נמצא
בעמדת נחיתות מסוימת מול מאגר התרבות היהודית הנוכח כל כך בבית הספר; על שני אלה
נוסיף את העובדה כי הוא נמצא במיעוט מספרי ,ונקבל הסבר לקושי שמצב זה יוצר,
ולבדידות שמתארת איה.
בהמשך הדיון נראה כי דווקא בכפר אדומים ,בתוך צוות עבודה קטן שעסק בשיח שחרית
ובו כן היה ריבוי דעות ודיאלוג אמיתי בין תפיסות עולם ,הריבוי תרם ליצירה חדשנית
ופלורליסטית .ניתן למצוא הסבר לקושי בשיח זהויות בכפר אדומים בדבריו של נחתומי כפי
שהובאו בפרק הדן בזהות ומסורת ;174לדידו ,זהותו של אדם תלויה ביכולתו לקיים דיאלוג
עם הקהילה ועם אחרים משמעותיים בה; בהעדר אחרים משמעותיים כאלה הופכת השיחה
למונולוג; למשל בין איה לבין עצמה בסוגיה האמונית שהטרידה אותה .או בין מרבית מורי
בית הספר כפי שהעירה חבצלת בנושא ,וכפי שראינו באותה דוגמה בה דנה ביטאה שתי
אמיתות ביחס להיותה אישה מאמינה ולקיומם גם אחרים שאינם מאמינים ,בקול אחד.
היעדר הדיאלוג בין תפיסות עולם מקשה על פיתוח זהות באופן שמתאר נחתומי .בסופו של
דבר ,תהליך זה גם פוגע בתחושת השייכות כפי שמעידה איה ,וכפי שמתאר רוזנק .175ניתן
לסכם ולומר כי איזון מספרי בין תלמידים דתיים לחילוניים אינו תנאי הכרחי ליצירת בית
ספר משלב פלורליסטי .מה שחשוב יותר ביצירת שיח זהויות אמיתי בין כתלי בית הספר ,הוא
ריבוי קולות ודמויות בתוך הצוות החינוכי של בית הספר .ריבוי כזה יאפשר דיאלוג או רב
שיח בין מספר תפיסות עולם; יתר על כן ,הוא יאפשר לתלמידים מכל קבוצת זהות שהיא
למצוא מודל חינוכי להזדהות .מציאת מודל כזה להזדהות הוא בעל חשיבות רבה ליצירת שיח
פלורליסטי ברמה של כלל בית הספר ,ותחושת שייכות ברמה האישית.
מעבר לריבוי ,מן הראוי להתייחס גם אל העיקרון השני של מושקט-ברקן ומרמור ,העוסק
בחתירה לגיבוש זהות יהודית מובחנת .דומה כי נקודה זו היא אולי סלע המחלוקת
המשמעותי ביותר בין שני בתי הספר .כל אחד מביע תפיסת עולם מנומקת וברורה ביחס
לזהות .אם במזכרת בתיה ישנה הפרדה רבה בין הזהויות היהודיות המאכלסות את בית
הספר ,הרי שבכפר אדומים ישנו ניסיון ליצור זהות יהודית אחת המצויה על רצף מסוים,
ואשר הבחירות שהיא עושה יונקות יותר מתפיסת העולם העצמאית של כל אינדיבידואל ,ולא
בשל השתייכות חברתית כזו או אחרת .אם המודל של מזכרת בתיה מקבע במשהו את
החלוקה הדיכוטומית של החברה הישראלית ביחס ל"דתיים" ו"חילוניים" ולהבדלים
174על נחתומי ראו בפרק התיאוריה עמ' .19
175על רוזנק ראו בפרק התיאורטי ,בדיון על זהות ומסורת ,עמ' .33
79
ביניהם ,הרי שהמודל של כפר אדומים הוא הרבה יותר חדשני וקורא תיגר נגד תפיסות
חברתיות אלו .הוא גם מאתגר את החברה בכמה רבדים :הבתים נדרשים לעבודה מאוד
משמעותית אל מול הילדים .ילד דתי יכול לבחור את הסל ה"חילוני" שמציע בית הספר.
הוריו ,יצטרכו לקיים אתו שיח משמעותי מאוד ביחס למחירים ולרווחים של אותה בחירה.
גם הוריו של ילד חילוני שנחשף במשך שלוש השנים הראשונות שלו בבית הספר לתפילה
יהודית מסורתית יידרשו לתת את דעתם על המסורת היהודית ועל משמעותה בתוך ביתם
ובתוך תפיסת עולמם .במזכרת בתיה לעומת זאת ,הבית הדתי יכול לסמוך על בית הספר
שייתן לילד את ההרגלים והידיעות שהוא זקוק להם לקיום פרקטיקה דתית ,ובמובנים
מסויימים הוא פחות נדרש לכך בעצמו .מעבר לכך ,מודל הרצף מקשה מאוד על השיח השגור
של "דתיים" ו"חילוניים" ,כיוון שהוא כופר במושגים אלו .מודל זה יוצר מורכבות רבה יותר,
ומציע רווח מאוד גדול ,שעוד נעמוד עליו בהמשך בהתייחסות לשיח השחרית בבית הספר.
יחד עם זאת ,לא ניתן להתעלם מכך שהוא בא על חשבון חתירה לזהות יהודית מובחנת.
כמעט בלתי אפשרי לדרוש מן התלמידים להתעלם מן המושגים "דתי" ו"חילוני" בתוך
הקונטקסט הישראלי בו הם ובני משפחותיהם חיים .יתר על כן ,כפי שראינו בפרק התיאורטי,
ישנם בכל זאת הבדלים רעיוניים ואידיאולוגיים בין שתי תפיסות העולם .אמנם קיים עושר
של רצף זהויות ששני הביטויים האלה מפספס בך שאינו כולל בתוכן .אך יחד עם זאת ,ישנם
גם הבדלים תפיסתיים שמן הראוי לתת עליהם את הדעת .הזהות היהודית הדתית יונקת
מתרבות ומסורת עשירה ורבת שנים; זאת ועוד ,היא גם סובבת סביב ציר הלכתי מארגן ,ובכך
היא מבטאת קו ברור יותר.
הזהות החילונית היהודית היא אולי קשה יותר להגדרה ,בעיקר בעידן בו אנו חיים ,כפי
שמצאנו בדבריהם הנוקבים של שבייד ובן בסט .176קושי זה הופך את הגדרת הזהות החילונית
למאתגרת יותר .חתירה לזהות חילונית מובחנת בתוך בית ספר משלב היה יכול להיענות
לאותם אתגרים עליהם הצביעו בן בסט ושבייד ולחדש את העיסוק החילוני בעולם תוכן
יהודי .כך אותו ציבור יוכל לחזור ולתרום תרומה משמעותית לתרבות היהודית במדינה .הרי
אחרי הכל סביר כי ציבור זה הבוחר לחיות את חייו בתוך קהילה מעורבת ,הוא הוא אותו
הציבור ששבייד מגדיר כאנשים ש"דעתם אינה נוחה ממצב התלישות מן המורשת היהודית
החדורה יסודות דתיים" .177גם הזהות הדתית הברורה נפגמת מהיעדר קול חילוני ברור.
חבצלת כמו גם הרב איתן העידו על הקושי לייצג עמדה כפולה ,ובשיעור של דנה אף מצאנו
לכך ביטוי ברור .ולכן ,דומה כי דווקא בבית ספר שדורש מעצמו עבודה חינוכית וחברתית
מורכבת ביותר – שכל פרט וכל משפחה תגדיר את עצמה בתוך רצף הזהויות היהודי האפשרי
– דווקא היא תציע ריבוי של קולות בתוך הצוות החינוכי ,ולא תסתפק ברוב אחיד המדבר
שפה יהודית אחת .שכן אחרי הכל -כיצד מפתחים יחס חיובי לריבוי בעוד המציאות מציגה
תמונה די מונוליתית? וכיצד חותרים לזהות יהודית מובחנת כאשר לא קיימת חלופה שניתן
לקיים איתה דיאלוג? וכאן אנו נדרשים לאפיונו של נחתומי את שיח הזהויות העקר שהוא
מזהה בחברה הישראלית .החשש מפני פגיעה מנטרל את היכולת לקיים שיח אמיתי ולהגיע
176על שבייד ובן בסט ראו במבוא לפרק התיאוריה ,עמ' .5
177על דבריו של שבייד ביחס לציבור זה ראו בפרק התיאוריה בסעיף החילוניות ,עמ' .16-17
80
אל חקר האמת .שכן אחרי הכל ,מהי המשמעות של בית ספר שפתוח לכלל ישראל ,אם אין בו
הכרה בדעות השונות של האוכלוסיות הקיימות בו?
המציאות במזכרת בתיה לעומת זאת חותרת אל זהות יהודית מובחנת מאוד .התלמידים
ידעו להצביע באופן ברור על ההבדלים בין דתיים לחילוניים ,ושתי קבוצות הזהות היו מאוד
ברורות .אולי ברורות מדיי .כאן עלינו להצביע על נקודת התרפה של המודל הדיכוטומי.
מושקט ברקן ומרמור התייחסו אל זהות מובחנת ודינאמית .דומה כי הזהויות הנפרדות
במזכרת בתיה קיבעו חלק מן הסטריאוטיפים הקיימים בחברה הישראלית ביחס לדתיים
וחילוניים באופן שאינו דינאמי מספיק .התלמידים אמנם ידעו להצביע על הזהות המובחנת
של דתיים וחילוניים ועל ההבדלים ביניהם ,ולא חששו לדבר עליהם ולא באופן נקי ומכובס על
פי ניסוחו של נחתומי .אולם מן העבר השני הם לא כל כך מצאו לנכון לאתגר את הזהות
שלהם ,בעיקר בצד החילוני ,ככאלה שצריכים לדעת יותר מדיי על היהדות .כך עולה מן
הסאב-טקסט בדבריה של ורדית שמשדרת לתלמידים – דתיים וחילוניים כאחד – שאין הכרח
שחילונים יהיו בקיאים מדיי ביהדות; כך עולה גם מדבריה של עומר על כך שהקבוצה הדתית
מעמיקה הרבה יותר בדיונים עם אסף; גם אמירתה הנוקבת של רותם ,שהיא לא מכירה שום
חילוני שלומד משנה מראה לנו משהו על אותו קיבעון דיכוטומי שבית הספר לא מצליח
לאתגר מספיק .עצם המושג "אירוח" מדגים עד כמה כל זהות מובחנת ויציבה ,יציבות הבאה
על חשבון הדינמיות שניתן היה לצפות לה .שכן בסופו של דבר ,מדוע בית הספר אינו יכול
לשבור את התפיסה שדתיים צריכים לדעת יותר יהדות? האם באמת קיימת מניעה מצד
חילוניים ללמוד משנה או תלמוד? האם בית הספר אינו מפספס הזדמנות להביא לשינוי
אמיתי בחברה הישראלית בשבירה של עמדות אלו ,ובקיבוען? דומה כי מילותיה של רותם על
חווית חוסר השייכות שחוותה כאשר התארחה בתפילה מדגימה את העניין .לדבריה ,לו היתה
מכירה את התפילה טוב יותר ,ייתכן ולא היתה חשה זרות כזו .אם שגיא הגדיר את האדם
כיש מתפלל ,הרי שבית הספר אינו מוביל לשם ,אינו מאתגר את התלמידים החילוניים
להתמודד עם תפילה ,מסורתית או אחרת ,ואינו תובע גם מן הצוות לחשוב על יצירה
תרבותית חדשה בהקשר זה.
לסיכום חלק זה ניתן לומר כי דומה כי מצאנו מתח מסוים בין זהות מובחנת וזהות
דינמית .אנו רואים חשיבות רבה דווקא באתגור של דפוסי חשיבה מקובעים בתחום של זהות
ישראלי .חתירה תחת המושגים של "דתי-חילוני" ,כפי שהציע ליבמן בפרק המבוא ,הוא בעל
חשיבות רבה בתהליך שמבקשים בתי הספר המשלבים לכונן .אולם הם צריכים להיזהר
מהצמדות יתר לאחד מקצוות המתח הזה ]זהות מובחנת-זהות דינמית[ .כדי להגיע לזהות
מובחנת ודינמית גם יחד ,עליהם לאפשר תנודה מסוימת על רצף של זהויות .תנודה זו תתבצע
תוך כדי הכרה בכך שישנו מספר גדול של זהויות יהודיות אפשריות ,ולא רק 'דתית'
ו'חילונית' .מצד שני ,לא להפוך את הרצף לטשטוש זהויות נעדר קו עקרוני ומנחה .בתוך שלל
הזהויות האפשרי ,עדיין ניתן לקטלג ולשייך את הזהות המתעצבת לתפיסת עולם ,למחויבות
התנהגותית ולקודקס ערכי מסוים .גיבוש של זהות שהיא גם מובחנת וגם דינמית תאפשר
שיח בין זהויות .כמו כן ,היא תצמיח את חיזוק הזהות האישית תוך כדי חידוד ההבדלים
בינה לבין האחר .ולבסוף ,היא תעודד את ההבנה בדבר מכנה משותף עמוק בין הזהויות
השונות ,כמו גם הכרה בחשיבות בקיומן של דעות שונות ומגוונות בתוך חברה אנושית.
81
המתח העדין בין שתי הזהויות הללו ,מציג אולי תמונה קודרת על היכולת של בתי הספר
להגיע אל נקודה מאוזנת ואופטימלית .אך יחד עם זאת אל לנו לשכוח את הקוטקסט הרחב
יותר בו מצויה החברה הישראלית ביחס לנקודה זו .מרבית התלמידים היהודיים בישראל
לומדים בבתי ספר שאינם מקדמים שיח יהודי מעמיק בסוגיית הזהות היהודית .הדבר נכון
לתלמידי המערכת הממלכתית והממלכתית דתית כאחד .בתי הספר המשלבים מציעים דרך
פורצת דרך המספקת יתרונות חינוכיים וזהותיים ברורים .הדיכוטומיה בשני בתי הספר
הנחקרים שונה אלפי מונים מן הדיכוטומיה של האוכלוסיה שאינה מצויה בתוך בתי הספר
הללו .הרווח של כל מעגלי העשייה החינוכית בשני בתי הספר הללו :מורים ,תלמידים והורים,
לפחות בהיבטי הדיון שלנו ,עדיין רב וניכר.
פלורליזם ,תפילה ,אמונה וזהות
בפתח המחקר שאלנו כיצד יבטא בית הספר את העקרונות הפלורליסטיים שלו ביחס לתפילה
ולמקבילותיה .דומה כי בסוגיה זו מבטא כפר אדומים גישה פלורליסטית אמיתית בשדרו
לתלמידים את המסר כי ישנן מספר אלטרנטיבות לפתיחת הבוקר ,וכל תלמיד מוזמן לבחור ביחד
עם הוריו ,את האלטרנטיבה המתאימה לו ביותר .בחירתו של כל תלמיד במסלול המודולרי
הייחודי לו מחייבת את הוריו לדיון משפחתי בערכים המנחים את המשפחה .הזהות המגזרית
)שבית הספר ממילא אינו מעודד( אינה מהווה אבן בוחן לבחירה ואינה מחייבת את התלמיד לקוד
התנהגותי מסוים ביחס לדרך בה יפתח את היום .ואכן אין זה מחזה יוצא דופן למצוא ילדים
ממשפחות "חילוניות" מתפללים ,או ילדים ממשפחות "דתיות" בשיח שחרית .במזכרת בתיה
דומה כי הגישה מבטאת עמדה סובלנית יותר מאשר פלורליסטית ביחס לסוגית התפילה .כל
תלמיד מחויב לקוד התנהגותי אחד בלבד המבטא את האמת שלו .האמת השוכנת לצדו היא
כנראה נכונה פחות ,שכן אחרת – הוא היה רשאי לבחור בה .ניתן לזהות כאן סובלנות מן הדרגה
הגבוהה ביותר עליה הצבענו בפרק המבוא בדבריו של אבי שגיא .178הסבר למעשה הסובלני הזה
ניתן לתלות בכך ש"הסובלן מבין שאין עוד טעם לכפייה גם משום שאינה מועילה וגם משום
שהיא סותרת אמות מידה אחרות שהוא מחזיק בהן".179
בפרק התיאורטי התוודענו אל מטרות התפילה כפי שהציגו אותם ארנד ותא-שמע .180דומה כי
בי"ס כפר אדומים נוקט עמדה דומה לזו שהציגו שני אנשי החינוך ביחס לתפילה .מתוך התצפיות
עולה תמונה של מחנכות המקפידות על האלמנטים המשמעתיים בתפילה בתוך בית הספר .חריגה
מתפילה כזו ,למשל – משחק בגומי או בכדור בזמן שהילדים אמורים כבר לשבת במקומותיהם,
נתקלו בתגובה משמעתית ,ולא בשיחה על חשיבותה של התפילה ועל הכוונה של האדם המתפלל.
מכיוון הילדים מצאנו קבוצה של תלמידים המתפללים בהתלהבות ובשירה גדולה ,כמו גם מספר
ילדים שמתפללים באופן שנראה כפוי ומאולץ יותר .אלה וגם אלה נתקלו באותו יחס חינוכי מצד
המורה :שבח למי שמתפלל כראוי וגערה או הערה למי שאינו עושה כן .הראיונות עם התלמידים
הדתיים הוסיפו כי הם מתפללים בכוונה גדולה ומתוך אמונה תמימה; בשיחות אתם הם גם
ביטאו היכרות גדולה עם הסידור והתמצאות בתפילות בו .יחד עם זאת ,שניהם סיפרו על מקומו
178ראו בפרק התיאוריה בסעיף העוסק בסובלנות ,עמ' 9-10
179שם ,שם.
180על גישתם של ארנד ותא-שמע לתפילה ראו בפרק התיאוריה בסעיף העוסק בתפילה ,עמ' .25-26
82
המרכזי של הבית ושל תלמוד התורה – אותה מסגרת משלימה לבית הספר המופעלת ביישוב,
בתהליך החינוך שלהם לתפילה .לפיכך קשה לבודד את מקור יחסם הרציני ,כפי שהיו מכנים זאת
תא שמע וארנד ,לתפילה .181איה לעומתם ,מתכתבת יותר עם שטיינזלץ .בהיותה ילדה שאינה
מאמינה באלוהים ,על פי עדותה ,האינטואיציה שלה אומרת לה שתפילה ללא נמען היא חסרת
טעם .היא אינה מוצאת מקום בתוך בית הספר לשטוח את ביקורתה ואת התלבטויותיה ,ולכן –
התפילה נשארת חסרת משמעות בעיניה .ייתכן ,ולפי גישתו של שטיינזלץ ,אם היה לה מקום
משמעותי יותר לשיח אמונה ,יחסה לתפילה היה משתנה .ייתכן ואם היה לה מקום בתוך בית
הספר לדבר על תפילה עבור ילד שמגיע ממשפחה שאינה דתית ,היתה חשה נוחות גדולה יותר
ושייכות גדולה יותר .ייתכן ואם היתה מוצאת מודל משמעותי בקרב צוות בית הספר שאתו יכלה
לפתוח את תהיותיה ,היה כל השיח שלה בונה יותר ובודד פחות .כך היתה יכולה אולי להבין מדוע
היא מתפללת למרות שהוריה אינם מתפללים ,ולהבין את היתרונות שעשויים יום אחד להתחוור
לה מכך שהיא מכירה ,ולו היכרות מינימלית ,את התפילה .כך או כך ,דומה שהתפילה בכפר
אדומים היא נושא שאינו עולה בקנה אחד עם חזון בית הספר שמדבר בין השאר על יהדות
דיאלוגית ,182שכן התפילה במתכונתה הנוכחית היומיומית אינה מעוררת מקום רב לדיאלוג.
במזכרת בתיה דומה היה שדעתו של שטיינזלץ היתה נוחה מעט יותר ;183התפילה של הקבוצה
הדתית היתה נעימה יותר במובן הזה שהמורה הפגינה נוכחות חינוכית מאוד משמעותית .הדבר
התבטא במספר נקודות לאורך התצפיות; למשל ,בהתלבטות שלה בקול רם ביחס להתלבטות מה
עורכים קודם – קבלת שבת או ספירת העומר" :תדיר ושאינו תדיר? תדיר קודם" .בעצם השאלה
והתשובה ששאלה את עצמה בקול רם ,שלא ארכו יותר ממספר שניות ,העבירה מסר של חשיבה,
של החלטה ובעיקר של הישענות על מסורת והלכה .גם התייחסותה לתפילה ולקשיי משמעת בזמן
התפילה נעשו בצורה יותר נעימה ולא פחות יעילה :מירית ישבה בין התלמידים והתפללה יחד
אתם; במקרה שראתה ילד שחורג מן התפילה ניגשה איליו ,תוך כדי תפילה ונגעה בכתפו או פשוט
הביטה בו .בדרך זו הצליחה "להשיבו לתלם" ללא גערות או הערות .גם שם התלמידים התפללו
באופן מחוייב ,ובראיונות אף הביעו את כוונתם ואמונתם ,אך בשעת התפילה לא נצפתה
ההתלהבות של כפר אדומים .ייתכן ובתיהם פחות מחוייבים )כפי שמעידה יעל ,אותה אם
שהתראיינה למחקר והעידה על הבית בהיבט הדתי שלו כבית "חפיפניקי"( .בית הספר הצליח לתת
בסיס פרקטי לתפילה ,כפי שארנד ותא-שמע מצפים מן המעשה החינוכי הדתי ,וגם הצליחו
להעמיד שיח אמונה משמעותי בבית הספר ,שבא לידי ביטוי בשיעורים ובתפילה .אך בשני
המקרים ,המורכבות של פנומן התפילה עליו עמדנו בפרק המבוא ,והקושי להעביר אותו
לתלמידים צעירים ,קושי שהצביעו עליו ארנד ,תא שמע ושטיינזלץ ,ניכרו בשני בתי הספר ,וכל
המחנכים שהתראיינו למחקר זה הביעו קושי עם החינוך לתפילה .184בהמשך הדיון נתייחס לקושי
זה .נקודה מעניינת נוספת ביחס לתפילה בהקשר של חינוך פלורליסטי ,שניכרה בשני בתי הספר
היא שבית הספר הציעה רק אופציה אחת של תפילה לילדים .אם בכפר אדומים יכלו הילדים
לבחור אחת מתוך חמש אפשרויות של שיח שחרית )קריאה ,איכות הסביבה ,מוסיקה ,אורח חיים
בריא וסריגה( הרי שבתפילה היתה קיימת אפשרות אחת בלבד .מובן כי גם כאן קיימת אפשרות
181שם ,שם.
182על החזון של בית הספר ועל הניסוי שבו הוא מעורב בשנים האחרונות ראו באתר בית הספרhttp://kfar- :
adumim.tikshuv.org.il/mod/resource/view.php?inpopup=true&id=1925
183על גישתו של שטיינזלץ לחינוך הראוי לתפילה ראו בפרק המבוא בסעיף התפילה ,עמ' 25
184ראו את הדיון בעמ' .25-26
83
לפתח מספר מסלולי תפילה ,בדומה למה שראינו במחקרה של שביץ –185החל מתפילה לפי
נוסחים שונים ,ודרך מניינים הנבדלים זה מזה ביחסם למעמד האישה .ביצירה החדשה של שיח
שחרית העמיד בית הספר מודלים שונים ,עם חוט מקשר רעיוני ביניהם ,ואילו בתפילה – נשאר
צמוד לנוסח אחד בלבד .חבצלת התייחסה בדבריה לקושי של בית הספר עם התפילה כפי שהיא
מתקיימת כיום ,ואת האפשרות לקיים מספר מנייני תפילה כדרך להתמודד עם קושי זה .בבית
הספר שבמזכרת בתיה הבחירה היא בין שתי אפשרויות בלבד – שיח שחרית ותפילה .בשני
המקרים לא הציע בית הספר בחירה גדולה יותר ,אולי כחלק מן הניסיון להבנות זהות מאוד
ברורה.
המעניין לציין בהקשר של התפילה והאמונה הוא כי משבר האמונה עליו עמדנו בהרחבה
בדבריהם של אבי שגיא ,אלי ויזל והרב אליהו מונק ,לא משפיע כמעט בכלל על התלמידים
שהתראיינו למחקר .186מלבד איה ,כל הילדים ,דתיים וחילוניים כאחד ,ביטאו אמונה תמימה
ביחס לאלוהים .הם הביעו בבירור את האמונה כי התפילה היא כלי לשיחה עם אלוהים ,הזדמנות
לבקש ממנו דברים וכו' .גם התמרמרות שהביעו ילדי מזכרת בתיה על אלוהים ש"מגזים" בעונשים
שהוא מטיל ,מבטא אמונה תמימה שהוא מחוייב לעמוד בהבטחותיו ולמלא את חלקו בברית עם
עם ישראל .דומה שהפוסט-מודרניזם ,על ריבוי האמיתות שבו ,טרם חילחל אל עולמם הילדותי,
הנמצא על סף גיל ההתבגרות ,וטרם נתן את אותותיו המבלבלים .עובדה זו ,המסתמכת אמנם על
מספר קטן של ילדים ולכן שווה לבדוק זאת באופן רחב יותר ,מרמזת כי ישנה חשיבות רבה
להתמודד עם סוגיות של אמונה דווקא בגיל זה ,כדרך לפתח את זהותם של הילדים ואת חשיבתם
התיאורטית.
אימפליקציות של המחקר אל השדה החינוכי
הפער בין האמונה התמימה של הילדים לבין הקושי שנצפה בכיתה בזמן התפילה וכן בין
הקושי שהביעו המחנכים עם התפילה דורש עיון נוסף .הממצאים לא מאפשרים אמנם לקבוע
עמדה פסקנית בסוגיה ,אולם הם מאפשרים להציע מספר כיווני חשיבה שאולי עשויים לתרום
לתפילה משמעותית יותר בבתי הספר) :א( במקרים שבהם המחנך או המחנכת הביעו יחס חיובי
ונלהב לתפילה ,וחשיבה תיאורטית משמעותית ביחס אליה ,ניכר כי גם התלמידים נתרמו מכך.
במקרים בהם המחנכת הביעה הסתייגות מן התפילה ,או שראו בה מטלה משמעתית בעיקרה,
הדבר ניכר גם בעיני הילדים וגם בתפילה עצמה בכיתות .דומה כי השתלמות משמעותית שתאפשר
למחנכים להיחשף לגישות שונות לתפילה ולעצב את יחסם האישי לתפילה ,וכן לבנות בסביבה
תומכת תפיסת תפקיד משמעותית שלהם ביחס למהות תפקידם כמובילי תפילה ,תזניק את
המעשה החינוכי הכרוך בתפילה) .ב( מסגרת התפילה ) – (settingדומה כי ישנה חשיבות גדולה
למיקום בו מתקיימת התפילה .לא תמיד ניתן בתוך בית הספר לייחד לתפילה מקום שונה מכיתת
הלימוד .אולם ישנה חשיבות רבה בעיצוב סביבת התפילה ,ולכן על בית הספר מוטלת החובה לתת
על כך את הדעת .ככל שהחלל בו מתפללים התלמידים יתמוך בתפילה כמעשה קדוש וייחודי,
השונה מן ההוויה היומיומית השגרתית ,הדבר יקל על מובילות התפילה כמו גם על התלמידים
להתייחס אליה כאל תופעה נשגבת .הפתרונות יכולים להיות סמליים ומינימליים ,והמחנכים
185ראו בפרק התיאוריה בסעיף התפילה ,עמ' .28
186ראו בפרק התיאוריה בסעיף המודרניות ,עמ' .7-8
84
בוודאי מוכשרים ויצירתיים מספיק כדי למצוא אותם ולהתאים אותם לחלל בו הם מלמדים
ומתפללים .אולם נדרשת הכוונה מטעם קובעי המדיניות של בית הספר ליצור את המרחב הראוי.
בין הנושאים שניתן לדון ובהם בדיון זה – מקומם של בנים ובנות בתפילה בגיל הצעיר; תפילה
מוזיקלית; שינוי מסוים בסדר הישיבה או בחלל הכיתה בתפילה .הדיון צריך לכלול גם את שאלת
האחידות של בית הספר :האם על בית הספר לקבוע מדיניות אחידה ביחס למסגרת התפילה או
שהוא יכול לאפשר גמישות לכל מורה לקבוע את המדיניות הכיתתית שלה) .ג( נושא השלישי
שעשוי לתרום ליצירת משמעות רחבה יותר לתפילה הוא מעורבות התלמידים בתפילה והעצמה
שלהם בה .במזכרת בתיה ראינו לכך ביטוי יפה בתורנות של חזנים וחזניות בתפילה ,ובתעודות
ההצטיינות שהתלמידים עיצבו וקיבלו .דומה כי המחנך באופן בסיסי מעוניין בטיפוח המעורבות
של תלמידיו ובעידוד אחריות שלהם ביחס לכל תחום בתוך בית הספר .אולם בתפילה לעתים
נושא זה מעט נשכח .דווקא כאן ,ככל שהתלמידים ירגישו מעורבים יותר ואחראים יותר ,התפילה
תהפוך למשמעותית יותר עבורם .הדרכים לכך רבות :בלימוד על התפילה ועל משמעותה ,בבחירה
של תפילות משמעותיות עבור התלמידים ,בקביעת תפקידים בתפילה) .ד( המובן מאליו שעלה
באופן מאוד ניכר מן הממצאים הוא יצירת מרחב בטוח לדיון על אמונה .הדבר נכון על אחת כמה
וכמה בבית ספר משלב ,שבו ילדים מבתים שונים ,חלקם כאלה שאינם מתפללים באופן סדיר.
דיון אמוני על אלוהים ,על אמונה ,על ביטויי אמונה וגם על ביטויים של חוסר אמונה ,עשוי להפוך
את כל חווית התפילה לחוויה רוחנית ותרבותית מצמיחה ומאפשרת ,ולנטרל תחושות של בדידות,
ניכור ,חוסר בטחון וחוסר שייכות שבהיעדר דיון כזה היא עשויה לעורר.
שיח שחרית
עד כה התייחסנו אל התפילה בשני בתי הספר ,עתה נתייחס אל שיח השחרית .את הדיון בשיח
שחרית נפתח בעצם המונח "מקביל" המתאר את שיח השחרית ,ושעלה לא אחת בראיונות עם
המחנכים בשני בתי הספר .השאלה הנשאלת בכל עוזה היא – מהי מקבילה? מה משמעות פעילות
מקבילה לתפילה? נקודת המוצא של המונח מדברת על סוג של סימטריה או דמיון בין שתי
הפעילויות .מצד שני – שני קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים אחד עם השני .עצם המונח יוצר
ציפייה כמעט בלתי אפשרית – ליצור יצירה המקבילה לתפילה ,על עמקה התרבותי ,ההיסטורי,
הקהילתי ,המוזיקלי והרוחני.
אבי שגיא התייחס אל האדם כיש מתפלל .187הממצאים העולים מן המחקר בשטח מראים כי
לא מעט אנשים חולקים על עמדה זו .הגישה הארגונית המשתקפת במבנה של מזכרת בתיה,
מדירה באופן ברור את קבוצת החילוניים מן התפילה ,באופן המעלה את השאלה האם הארגון
נענה לאתגר שמציב אבי שגיא .מבחינת המצב האקסיסטנציאלי של האדם אותו מדגיש שגיא,
מצאנו מצד אחד את איה וורדית שהביעו באופן די ברור הסתייגות מן התפילה ולא חשו צורך בה.
מן הצד השני מצאנו את רותם שללא ספק ניתן לראות בה "יש מתפלל" למרות שבית הספר או
הבית שלה אינם מעודדים אותה לתפילה יומיומית או שגרתית .כאשר אנו מעמידים את רותם
מול איה וורדית ,מתעוררת השאלה ,האם מבנה ארגוני אחר היה מעודד יותר את האדם כיש
מתפלל ,למרות שאינו דתי? האם היינו מוצאים יותר התכווננות רוחנית לו היינו מאפשרים מרחב
רוחני יותר בשיח השחרית? המציאות בשטח ,כמו גם המורים עצמם מעידים כי מפגש השחרית
187ראו פרק התיאוריה בסעיף הדן בתפילה ,עמ' .22
85
במזכרת בתיה אינו מתיימר לספק חלופה לתפילה .בית הספר מציב אבחנה ברורה בין מי
שמתפלל ומי שלא ,וכן ביחס לשאלה מהי תפילה .מבחינת ורדית ,אין הקבלה בין מטרות המפגש
שלה לבין התפילה .אין כל ימרה רוחנית או ריטואלית במפגש השחרית שהיא או שאסף מעבירים
בכיתות .בית הספר באופן מבני חולק על ההנחה של שגיא .אולי האדם הוא יש מתפלל ,אך רק
במקרה שאותו אדם דתי.
דומה כי בכפר אדומים עמדתו של שגיא נופלת על קרקע פורייה יותר .שם בהחלט ניכרה
חשיבה מעמיקה על הדרך לשלב אלמנטים מתוך עולם התפילה בתוך שיח השחרית .ואכן –
הימרה הרוחנית קיימת ,וכן – הכנסה של אלמנטים ריטואליים אל שיח השחרית .אולם אלמנטים
תכניים מתוך התפילה נשארו מחוץ לתמונה .דומה כי תמונה זו מצביעה על קושי מסוים של בית
הספר להשתחרר מהקונטקסט הישראלי שבו אנו חיים .קושי זה מתכתב למיטב הבנתי עם החשש
של נחתומי משיח מכובס :בשני בתי הספר ישנו חשש מלהכניס אלמנטים דתיים מן התפילה לשיח
השחרית .188במזכרת בתיה אין בכלל ימרה או ניסיון להפוך את השיעור המקביל לתפילה בכל
היבט שהוא .יש שם מעשה פדגוגי יפה ומלא השראה ,אך חסר כל אלמנט רוחני ,אמוני ,ריטואלי
או אחר השייך לעולם התפילה .בכפר אדומים – שיח השחרית הרבה יותר מושפע מן התפילה;
קיים ניסיון מודע ומדובר לבנות מקבילת תפילה חילונית ,הכוללת בתוכה ריטואל ,בקשה ,שבח
והודיה .אולם הניסיון ליצור מעין תפילה חדשה ,חילונית ,לא כולל בתוכו כל טקסט מסורתי.
הכנסה של טקסטים מן התפילה המסורתית לשיח השחרית ,עשוי היה לתרום לתלמידים במספר
רבדים :בהיכרות מעמיקה יותר עם תרבותם שלהם; ביצירת דיאלוג ביקורתי בינם לבין עולם
תרבותי זה; בנתינת כלים לפיתוח רוחניות ואמונה שאינה בהכרח דתית .189הדבר מעניין דווקא
על רקע התרחשות תוססת המתקיימת בקהילות תפילה הומוגניות חילוניות בארץ .190שם ,הצורך
האנושי בתפילה עליו דיבר שגיא ,בא לידי ביטוי מלא ביצירת סידור תפילה חדש היונק מן
המסורתי אך מוסיף לו כהנה וכהנה .אין חשש משימוש בחומרים מסורתיים לגמרי מן התפילה
בתוך היצירה החדשה שנוצרת במסגרת אותן קהילות תפילה .אולם בכפר אדומים ,בקהילה
הטרוגנית שיש בה דתיים וחילוניים ,ורצון בשיח בין דתיים וחילוניים – דומה כי קיים חשש
מערבוב של תכנים מסורתיים או דתיים בתוך היצירה החדשה המתהווה במסגרת שיח שחרית.
למרות הניסיון החדש ליצור חברה חדשה ,מסוגרת פחות ,דומה כי עדיין קו אחד לא נחצה .עדיין
קיים קו דיכוטומי התופס את התפילה עדיין כקטגוריה דתית .האם זה חשש מ"החזרה
בתשובה"? האם זוהי עליונות דתית אל מול נחיתות חילונית? בהקשר זה מהדהדת האמירה של
רותם ,אותה תלמידה ממזכרת בתיה על מטרות השיח שחרית" :בתכל'ס ,המטרה של השיח היא
להעסיק אותנו בזמן שילדי התפילה מתפללים ".ומשאירה את המערכת במערומיה.
בהקשר זה הצוותים החינוכיים בשני בתי הספר חוששים מחציית קו מסוים .במזכרת בתיה
קיים חשש משבירת הדיכוטומיה הדתית חילונית ,לפיה הדתי הוא יש מתפלל והחילוני הוא יש
שאינו מתפלל ,או שמא החילוני הוא אין שאינו מתפלל? בכפר אדומים שם יש ניסיון למצוא
מקבילה משמעותית לתפילה ,ישנו חשש מהכללה של תכנים מסידור התפילה המסורתי לתוך שיח
188ראו את הדיון בפרק התיאורטי בעמ' .19
189בהקשר זה ניתן לציין את הפרקים המרכזיים בפצועי תפילה ,ספרו של אבי שגיא ,המביאים דוגמאות רבות של שירה
ישראלית המבטאת דיאלוג כואב עם עולם התפילה היהודי שירים אלו ,רובם ככולם ,מבוססים על היכרות עמוקה עם אותו
עולם .העושר ה"חילוני" הזה לא היה אפשרי ללא היכרות עם העולם הדתי.
190למשל – בית תפילה ישראלי ראו באתרhttp://www.btfila.org/page.asp?page_parent=74&site_lan= :
86
מקדים לכך היה דיאלוג אמיתי בין תפיסות עולם שונות– דיאלוג כנה ואמיץ שלא חשש מלבטא
הבדלים בין תפיסות עולם שונות.
האתגרים החינוכיים לא תמו ,וכך גם השאלות המחקריות שמעלה ניסוי חדש ומרתק זה של
בתי הספר המשלבים .תופעת בתי הספר המשלבים היא תופעה בהתהוות .משום כך ,יהיה זה
חוסר אחריות מחקרי להציע מסקנות פסקניות ביחס לעשייה החינוכית של בתי הספר .יחד עם
זאת ,למחקר יכולה להיות השפעה מעצבת על הבחירות של בתי הספר .אילו השלכות עשויות
להיות להעדפת צוות מחנכות מגוון או אחיד? מהו הרווח של כל אחד מן המודלים שנחקרו כאן
ומה המחירים שלו? וכיצד ניתן להעצים את הרווח ולצמצם את המחיר? האם ישנה חשיבות
לשמור על איזון מספרי בין תלמידי בית הספר? ואם לא קיים איזון כזה ,כיצד ניתן להתמודד עם
כך? אילו מודלים של תפילה בית הספר יכול להציע? כיצד כל אחד מהם ישפיע על תלמידיו? איש
החינוך ,הקהילה או הניהול שיבקש להקים בית ספר משלב ,יוכל למצוא רקע תיאורטי ומעשי
לשאלות אלו במחקר זה.
מחקרים עתידיים עשויים להציע תובנות מפרספקטיבה ארוכה יותר ,הנדרשת כל כך בחקר
תחום חדש של בתי הספר המשלבים במדינת ישראל.
כיוון אחד מסקרן של מחקר עתידי נוגע בבוגרים; מה יקרה בנקודת המפגש של בוגרי בתי
ספר אלו עם החברה הישראלית הכללית ,בצאתם לבית ספר תיכון או לצבא? כיצד יראו בוגרי
החינוך המשלב את זהותם היהודית? כיצד יתפסו את תפקידם החברתי במדינת ישראל? האם
יצליחו לחולל שינוי את המיוחל בהקשרים שהעלו שבייד ובן בסט?
כיוון שני יבחן בפירוט רב יותר את מקומם של מנהלי בתי הספר בעיצוב התפיסה המכוננת
של בית הספר ,ובתהליכים הנדרשים מהם בבואם ליישם את התפיסה החינוכית המנחה אותם
בתוך בית הספר .נושא זה הוזכר בשולי המחקר הנוכחי ,וניתן היה להעמיק בה יותר ולהבין את
דקויותיו .מחקר עתידי שיבחן את הקשר בין התפיסה החינוכית של מנהל בית הספר לבין הצוות
החינוכי יוכל לתרום לניהול משמעותי יותר בבתי ספר.
כיוון אחר נוגע בשאלות של אמונה ותפילה אצל ילדים בגיל בית הספר היסודי; אילו שאלות
אמוניות מטרידות את הילדים ,וכיצד ניתן לדון בהם באופן שיפתח את חשיבתם התיאורטית,
ובאופן המתאים לשלב ההתפתחותי בו הם מצויים? כיצד ניתן לנתק את שאלות האמונה אצל
ילדים מן הדיכוטומיה הדתית-חילונית ,ולהתייחס אליהן עם פחות מבוכה ,באופן שיאפשר
לילדים לחוות רוחניות ללא קשר לסקטור אליו משתייכת משפחתם?
כיוון רביעי שבו התחלתי לנגוע במחקר זה אולם לא הגיע לכלל מיצוי הוא הקשר בין הקהילה
לבין בית הספר .הורי התלמידים עשויים לשפוך אור על המעגלים הרחבים יותר של העשייה
החינוכית בבתי הספר .במחקר בלתי מוגבל היה ניתן לפתח נושא זה הרבה יותר ממה שנעשה כאן,
ולגעת גם בנושאים סוציולוגיים יותר.
לשאלות ולכיווני המחקר המוצעים ישנה חשיבות קונקרטית רבה בבניה של בתי ספר
ותכניות לימודים מתאימות .שאלות אלו ואחרות ימתינו למחקר המשך.
89
רשימה ביבליוגרפית
ארנד ,משה ,חינוך יהודי בחברה פתוחה ,הוצאת אוניברסיטת בר אילן ,ירושלים.2000 ,
ארנד ,משה ,הערות לעניין החינוך לתפילה ,פרקי חינוך והוראה ,אסופת מאמרים של פרופ'
משה חמד ,הוצאת מאירים ,תשמ"ז ,עמ' .184 – 180
בוזגלו ,מאיר ,שפה לנאמנים מחשבות על המסורת ,הוצאת קרן מנדל ,ירושלים.2008 ,
בן בסט נורית) ,תשנ''ז( ,כיוונים נוספים בחינוך לזהות יהודית בישראל ,בתוך" :עיונים
בחינוך" ,כתב-העת הישראלי למחקרים בחינוך ,סידרה חדשה ,כרך ,2חוברת ,1הוצאת
אוניברסיטת חיפה .עמ' .184 – 168
גל גץ ,פוריה ,הדתלשי"ם :מסע לעולמם של דתיים לשעבר ,תל אביב ,עם עובד.2011 ,
היינימן ,יוסף ,קבע וחידוש בתפילה היהודית ,בתוך :התפילה היהודית המשך וחידוש ,עורך,
גבריאל חיים כהן ,הוצאת קדם ,ירושלים ,1978 ,עמ' .84 – 75
השל ,אברהם יהושע ,על מהות התפילה ,בתוך תפילה ,קובץ ,ירושלים תש"ך עמ' .1-8
השל ,אברהם יהושע ,רוח התפילה בישראל ,בתוך :מגילות ,ניו יורק ,תשי"ד ,1958עמ' – 3
.24
ויזל ,אלי ,התפילה והאדם המודרני ,בתוך :התפילה היהודית המשך וחידוש ,עורך גבריאל
כהן ,הוצאת קדם ,ירושלים ,1978 ,עמ' .13-26
וייס-גולדמן ,רוחמה ,זרמים ביהדות במדינת ישראל אהבה יש בסופה ,חמד"ת – אגודה למען
חופש מדע ,דת ,תרבות.1995 ,
לוי ,שלומית ואחרים ,יהודים ישראלים :דיוקן אמונות ,שמירת מסורת וערכים של
יהודים בישראל ,2000הוצאת מכון גוטמן ,ירושלים.2002 ,
ליבוביץ ,ישעיהו ,יהודי ,יהדות ומדינת ישראל ,ירושלים ,הוצאת שוקן ,תשל"ו.
לם ,צבי ,פלורליזם תרבותי כאידיאולוגיה ,בתוך :עיצוב ושיקום ,עורך צבי לם ,בית ספר
לחינוך ,הוצאת מאנגס ,האוניברסיטה העברית תשנ"ו.
90
לסט-סטון ,סוזן ,סובלנות לעומת פלורליזם ביהדות ,בתוך :ע)ו(ל הסובלנות – מסורות
דתיות ואתגר הפלורליזם ,עורכים אדם פישר ושלמה סליגמן ,הוצאת הקיבוץ המאוחד ,מכון ון-
ליר ,ירושלים ,תשס"ח .2007עמ' .236 – 219
מאק מיכאל ,תפילה ותפילות ,הוצאת ראובן מס ,ירושלים.2006 ,
מיכאל מאיר" ,הרהורים על מודרניזציה יהודית" ,בתוך :יהדות בתוך המודרניות,
חיבורים על ההיסטוריה והדת היהודית ,תל אביב ,2006עמ' .38-28
נחתומי ,אוהד ,רב תרבותיות במבחן הישראליות ,בתוך :רב-תרבותיות במבחן
הישראליות ,עורך אהוד נחתומי ,הוצאת מאגנס.2003 ,
סולברג שאול ,פסיכולוגיה של הילד והמתבגר – מבוא לפסיכולוגיה ההתפתחותית ,הוצאת
י"ל מאגנס ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים.
פייראיזן-וייל ,יטבת ,הראשונים -החינוך ביישובים המעורבים ,בתוך :ארץ אחרת ,עורכת
במבי שלג , ,ירושלים ,ספטמבר-אוקטובר .2010עמ' .54 - 50
פישביין ,מיכאל ,תפילה ,בתוך :לקסיקון התרבות היהודית בזמננו – מושגים ,תנועות,
אמונות ,הוצאת עם עובד ,תל אביב .1986 ,עמ' .568 – 564
רביצקי ,אביעזר ,שאלת הסובלנות :בין פלורליזם לפטרנליזם ,בתוך :חירות על הלוחות –
קולות אחרים של המחשבה הדתית תל-אביב ,הוצאת עם עובד ,תשנ"ט.
רוזנק ,מיכאל ,מחלוקת והידברות בחינוך היהודי ,בתוך :מדברים חזון ,הוצאת כתר,
תשס"ו .עמ' .197-221
רוזנק ,מיכאל ,החינוך היהודי והמאבק באינדוקטרינציה ,בתוך :צריך עיון – מסורת
ומודרנה בחינוך היהודי בזמננו ,הוצאת מאגנס ,ירושלים .2003 ,ע' .29-11
שבייד ,אליעזר ,הציונות שאחרי הציונות ,הוצאת הספרייה הציונית ,ירושלים.1996 ,
שבייד ,אליעזר ,חינוך הומניסטי יהודי בישראל תכנים ודרכים ,הוצאת הקיבוץ המאוחד,
תל אביב.2000 ,
שגיא ,אבי ,הדת היהודית :סובלנות ואפשרות הפלורליזם ,עיון ,מד ) ,(1995עמ' - 171
200.
91
שגיא ,אבי ,פצועי תפילה – תפילה לאחר "מות האל" ,עיון פנומנולוגיה בספרות העברית,
הוצאת אוניברסיטת בר אילן ,רמת גן ,תשע"א.
שטיינזלץ ,עדין ,חינוך לתפילה ,בתוך :התפילה היהודית המשך וחידוש ,עורך :כהן,
גבריאל חיים ,הוצאת קדם ,ירושלים .1978 ,עמ' .228 - 207
שיקלי ,איתן ,לימודי יהדות במרחב החילוני ,בתוך :הד החינוך ,דצמבר .2007עמ' .77 – 76
שפלר ,פוקס ומרום ,שש תפיסות חזון :סקירה כללית ,בתוך :מדברים חזון – הזמנה לדיון
בתכלית החינוך היהודי ,הוצאת כתר ,ירושלים.2006 ,
שקלוניקוב ,שמואל ,אמת ואמונה – חינוך פלורליסטי לערכים ,בתוך :צמתים -ערכים וחינוך
בחברה הישראלית עורכים שמואל שקולניקוב ואחרים ,ירושלים ,.2001עמ' 715 – 702
שקדי ,אשר ,מלים המנסות לגעת מחקר איכותני תיאוריה ויישום ,הוצאת רמות,
אוניברסיטת תל אביב.2003 ,
שרמר ,עודד ,המחנך הדתי לנוכח חוויית החופש הפוסט מודרנית ,בתוך :הגות בחינוך
היהודי ,ג-ד ,המרכז לחקר מחשבת החינוך בהגות היהודית ,ירושלים ,תשס"ב ,עמ' .187-212
Elkind, David, The Child Conception of his Religious Demonstration: the Jewish
Child. In: The psychodynamics of American Jewish life, ed. N Kiell, Twayne,
New York, 1967, pp. 197-216.
Muszkat-Barkan M and Marmur M. Truth and Humility: Towards the
Establishment of Guiding Principles for Pluralistic Jewish Education,
Jerusalem paper, Pluralistic Jewish Education, Jerusalem 2009
Wasserfall, Rahel and Shevitz, Susan L., Building a Community in a Pluralistic
High School, A project of the Mandel Center for Studies in Jewish Education,
Brandeis University, Working Paper v. 2, June 2000.
ברמן ,מיכל ,פלורליזם בבי"ס כפר אדומים ,עבודה סמינריונית במסגרת הקורס:עיון ,מעשה
ועיון במעשה ,פורסם באתר מרק"םhttp://www.mirkam.co.il/content.asp?pageid=53 .
עמוס עוז וחנן פורת למען "הזרם המשלב" קובי נחשוני ynet ,יהדות ,נדלה ב5/11/2010
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3572922,00.html
92
שלג ,יאיר ,אחרי שהכירו את ארון הספרים היהודי החילוניים רוצים גם להתפלל ,אתר בית
תפילה ישראלי ,נדלה ב17/9/2011
http://www.btfila.org/page.asp?page_parent=185&site_lan
תא-שמע ,ישראל ,על הצורך בהוראת הסידור בבית הספר היסודי ,בתוך :דעת – לימודי
יהדות ורוח ,מכללת הרצוג ,גרסה מקוונתhttp://www.daat.ac.il/index.aspx .
חוזר משרד החינוך ,נדלה ביום 17/9/2011
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-
7/HodaotVmeyda/H-2011-1-9-7-4.htm
נדלה ב 29באוקטובר 2010מאתר בי"ס כפר אדומים:
/http://kfar-adumim.tikshuv.org.il
93
נספחים
שאלון לתלמיד/ה
.1תאר את בית הספר שלך?
.2מה מיוחד בבית הספר?
.3בבית הספר ישנם תלמידים דתיים ,חילוניים ,מסורתיים; מה יחסך לכך?
.4מהי תפילה/שיח שחרית בעיניך? /איך אתה מתאר את התפילה/שיח שחרית?
.5מה המטרה של שיח השחרית? מה המטרה של התפילה?
.6באיזה מסלול אתה נמצא?
.7איך בחרת את המסלול? האם ההורים שלך עודדו אותך? האם שוחחתם על
כך בבית?
.8האם אתה אוהב את המסלול הזה?
.9האם חשוב לך להתפלל בבוקר? /האם חשוב לך לפתוח את היום בשיח
שחרית?
.10האם שיח השחרית/התפילה דומה לשיעורים אחרים בבית הספר? האם
ישנם הבדלים? מהם ההבדלים במידה וקיימים?
.11מה אתם שומעים מחברים או מורים על האופציה השניה?
94
שאלון למורה
שאלות למורה -תפילה
• ספרי לי קצת על המסלול שעשית :כיצד הגעת לעסוק בחינוך בבית הספר
הספציפי הזה? מה עשית קודם?
• כיצד את תופסת את המושג תפילה?
• כיצד אתה תופס את התפילה בכיתה ובבית הספר?
• מה תפקידה?
• לפעמים קצת קשה לדבר על תפילה ..אבל אולי את יכולה לתת דוגמה
למקרה משמעותי שקשור לתפילה בבית הספר?
• האם יש משמעות לכך שמדובר בתפילה בבית ספר משלב ,שיש בו גם ילדים
חילוניים? האם היא מתנהלת אחרת בשל סיבה זו?
• מהו היחס בעיניך בין התפילה לבין יתר לימודי היהדות בבית הספר?
• מה היחס בין חינוך לתפילה לבין חינוך לאמונה?
• מה חשוב לך שהילדים יקבלו בתפילה?
• אילו אתגרים את רואה בתפילה?
• אילו הכנות )אם בכלל( את עושה לתפילה בכיתה?
• האם את מתפללת גם כשאינך בכיתה?
• האם את אוהבת את התפילה בבית הספר ובכיתה?
• העבודה שלי חוקרת פלוריזם בבתי ספר משלבים .האם את יכולה להתייחס
למושג פלורליזם? כיצד את מפרשת אותו? האם את רואה אותו בבית הספר?
95
שאלות למורה – שיח שחרית
• ספרי לי קצת על המסלול שעשית :כיצד הגעת לעסוק בחינוך בבית הספר
הספציפי הזה? מה עשית קודם?
• ספרי לי על מקרה משמעותי שקרה בשיח שחרית..
• מהו שיח שחרית בעיניך?
• מה מטרתו? )האם חלק מן המטרה של שיח שחרית היא רוחניות?(
• מה חשוב לך בשיח השחרית? מה את רוצה שהילדים יקבלו ממנו?
• האם יש בעינייך משמעות לעובדה שהוא מתקיים לצד תפילת הבוקר בבית
הספר?
• יש לך נסיון כלשהו בשיח שחרית? האם עשית משהו דומה קודם לכן?
• כיצד בנית אותו? כיצד תכננת אותו? תארו את ההתלבטויות שהיו לאורך
הדרך.
• מדוע בחרת דווקא בנושא הספיציפי הזה לשיח שחרית?
• כיצד את רואה את שיח השחרית אל מל התפילה בבית הספר?
• מהי תפילה עבורך?
• מה היחס שלך לשיח השחרית )האם את אוהבת אותו?(
• מה בין שיח שחרית לתפילה?
• ישנם מספר הבדלים מובנים בין השיח לתפילה :כיתות אחרות מכיתות
האם ,תלמידים רב גילאיים לעומת כיתות גרעיניות .מה היחס שלך
להבדלים אלו?
• עד כמה שיח שחרית מחובר לחומרי ההוראה בכיתה ועד כמה מדובר בחוויה
ייחודית שאינה קשורה לחומר הלמידה בכיתה?
• העבודה שלי חוקרת פלוריזם בבתי ספר משלבים .האם את יכולה להתייחס
למושג פלורליזם? כיצד את מפרשת אותו? האם את רואה אותו בבית הספר?
• תארי את בית הספר ואת היחס שלך לריבוי היהודי בבית הספר?
96
שאלון להורים
תהליך הבחירה בבית הספר ובמסלול
.1איפה אתם התחנכתם )באיזה מוסד חינוכי(?
.2מה מיוחד בבית הספר הזה?
.3מה הניע אותך לבחור בבית ספר משלב? )בקהילה משלבת(?
.4אילו ציפיות יש לך מבית הספר בנושא היהודי?
.5האם יש לך חששות ביחס לחינוך היהודי של בנך/בתך בבית הספר המשלב?
.6באיזה מסלול נמצא בנך/בתך?
.7כיצד נבחר המסלול? מי בחר בו?
.8האם היתה התלבטות בנושא? תארו את תהליך הבחירה במסלול זה.
.9האם היתה הסכמה בין כל הנוגעים בבחירה )אם ,אב וילד(?
.10אם לא היית רושם את ילדך לבית הספר הזה ,לאיזה בית ספר היית שולח
אותו?
ציפיות והתייחסות למסלול
.11מהי תפילה עבורך?
.12מה הציפיות שלכם מן הפעילות שבה פותח ילדכם את היום )חינוך לתפילה?
פתיחה רוחנית ליום? חינוך לאמונה?( מה המטרה של התפילה/שיח השחרית
בעיניכם?
.13מה אתם יודעים על המסלול של הילד )שיח שחרית/תפילה( האם תוכלו
לתאר מה הילד חווה? כיצד הוא חש ביחס לפעילות המתקיימת בזמן
התפילה/שיח השחרית?
.14האם יצא לכם לראות פעם את התפילה בבית הספר?
.15האם הילד מדבר על בית הספר בכלל ועל התפילה בפרט? מה הוא מספר?
התייחסות למסלול המקביל
.16מה אתם יוד'עים על המסלול המקביל?
97
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
תזה מלאה מאת מיכל ברמן
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search