מסכת מקואות ומפרשיה ג''כ

‫דרך הישׁרה היא שׁיבור האדם בעצמו להתקדשׁ ולטהר ‪ ...‬והשׁם יתברך ברחמיו יטהרנו מכל טמאותינו‪ ,‬ולבית קדשׁו יקבץ נפוצותינו‪ ,‬במהרה בימינו אמן ואמן‪) :‬עתוי"ט(‬‫קוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל‪) :‬יומא פ"ח מ"ט( לפי שׁה‬

‫שיה‬ ‫ת מקואות ומפר‬
‫אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מ‬
‫כרך ראשון‬
‫מסכ‬
‫ובתוכו נקבצו‪:‬‬

‫משנה ומפרשיה ופוסקים‬

‫משניות עם פירושי הראשונים וגר"א‪ ,‬נוסח המשנה עם שינויי‬
‫גרסאות‪ ,‬מאירי‪ ,‬תוספתא‪ ,‬תורת כהנים‪ ,‬רי"ף‪ ,‬מרדכי‪ ,‬רא"ש‪ ,‬שלחן‬
‫ערוך עם באר הגולה גר"א וציוני הראשונים‪ ,‬סוגיות הש"ס )עוז והדר(‪,‬‬
‫משניות )וגשל זכר חנוך(‪ ,‬רמב"ם )סגולה(‪ ,‬טור צורת הדף )שלחן מלכים(‪,‬‬

‫שלחן ערוך צורת הדף )שלחן מלכים(‪ ,‬מבואות‪.‬‬

‫כרך שלישי‬ ‫כרך שני‬

‫ובתוכו נקבצו‪:‬‬ ‫ובתוכו נקבצו‪:‬‬

‫ספרי גאונים‬ ‫שו"ת ופסקי‬
‫בעלי התוספות‬
‫שאילתות דרב אחאי גאון‪ ,‬הלכות גדולות‪,‬‬
‫הלכות קצובות‪ ,‬הלכות פסוקות והלכות ראו‪,‬‬ ‫ותלמידיהם‬
‫הלכות פסוקות 'גנזי קדם'‪ ,‬ספר והזהיר‪ ,‬ליקוט‬
‫ראב"ן‪ ,‬ספר הישר‪ ,‬ר"י הזקן‪ ,‬המנהיג‪ ,‬ראבי"ה‪,‬‬
‫תשובות הגאונים‪ ,‬מילואים לגאונים‬ ‫רוקח‪ ,‬חכמי אשכנז וצרפת‪ ,‬אור זרוע‪,‬‬

‫שו"ת הראשונים‬ ‫שבלי הלקט‬

‫שו"ת הר"י מיגאש‪ ,‬תשובות ופסקים לראב"ד‪,‬‬ ‫ספרי מצוות‬
‫שו"ת תוספות ופסקי הרי"ד‪ ,‬תשובות מהר"ם‬
‫מרוטנבורג‪ ,‬שו"ת ופסקי מהר"ח אור זרוע‪,‬‬ ‫יראים‪ ,‬סמ"ג‪ ,‬סמ"ק‬
‫שו"ת הרשב"א‪ ,‬שו"ת הרא"ש‪ ,‬שו"ת הר"ן‪,‬‬
‫שו"ת הריב"ש‪ ,‬שו"ת התשב"ץ‪ ,‬שו"ת תרומת‬ ‫ספרי הלכות‬

‫הדשן‪ ,‬שו"ת מהרי"ק‬ ‫בעלי הנפש לראב"ד‪ ,‬רבי יחיאל הרופא‪ ,‬תורת‬
‫הבית‪ ,‬רבינו ירוחם‪ ,‬אורחות חיים‪ ,‬כל בו‪,‬‬
‫מפתחות ומבואות‬
‫כפתור ופרח‪ ,‬האגור‬

‫ועליהם נוספו‬
‫שינויי גרסאות ומקורות‪,‬‬

‫ציונים והערות‪,‬‬
‫ללבן ולברר דברי המפרשים‬

‫כל אלו נסדרו בהוצאה מאירת עיניים‬
‫שנת תשע"ז לפ"ק‬



‫‪ ‬חלוקת דברי הראשונים לאותיות ‪-‬‬ ‫‪ ‬מדור תורת הגאונים‪ :‬שאילתות דרב‬ ‫מקצת מן החידושים וההוספות‬
‫להקל על המעיין‪.‬‬ ‫אחאי גאון עם ארבעה פירושים ונוסף‬ ‫שהובאו במהדורה החדשה של‬
‫עליו מדור שינויי גרסאות‪ ,‬הלכות‬
‫‪ ‬מפתח ערכים‪ :‬דרכו ניתן למצוא כל‬ ‫גדולות על כל נוסחאותיו‪ ,‬הלכות‬ ‫הרי"ף המרדכי והרא"ש‪:‬‬
‫נושא בדברי הראשונים והמפרשים‪.‬‬ ‫קצובות‪ ,‬הלכות פסוקות והלכות ראו‪,‬‬
‫הלכות פסוקות 'גנזי קדם'‪ ,‬ספר‬ ‫‪ ‬תוכן וכותרות לסימני הרא"ש‪.‬‬
‫ועוד כהנה וכהנה חידושים ותוספות‬ ‫והזהיר פרשת מצורע‪ ,‬ליקוט תשובות‬
‫לאורך כל בתרי הספר כאשר עיני‬ ‫‪ ‬גירסת הרא"ש והרי"ף הוגהה‬
‫הגאונים‪ ,‬מילואים למדור הגאונים‪.‬‬ ‫ביסודיות מדפוסים ראשונים‪.‬‬
‫הקורא תחזינה מישרים‪.‬‬
‫‪ ‬מדור שו"ת הראשונים‪ :‬שו"ת הר"י‬ ‫‪ ‬רבינו יהונתן הודפס מחדש על‬
‫יצוין‪ ,‬כי כל הערה ומראי מקום נופו‬ ‫מיגאש‪ ,‬תשובות ופסקים לראב"ד‪,‬‬ ‫הגליון של הרי"ף‪.‬‬
‫בדקדוק רב ובנפה אחר נפה בטרם‬ ‫שו"ת תוספות ופסקי הרי"ד‪ ,‬תשובות‬
‫נשתלו בדפי המהדורה‪ ,‬פעמים לאחר‬ ‫מהר"ם מרוטנבורג‪ ,‬שו"ת ופסקי‬ ‫‪ ‬דברי המרדכי מובאים בהצמדה‬
‫מלחמתה של תורה בין צוות העורכים‪,‬‬ ‫מהר"ח אור זרוע‪ ,‬שו"ת הרשב"א‪,‬‬ ‫לדברי הרי"ף שעליהם הם מבוססים‪.‬‬
‫שו"ת הרא"ש‪ ,‬שו"ת הר"ן‪ ,‬שו"ת‬ ‫דברי הרי"ף שהם דיבורי המתחיל‬
‫למען יצא הכול בבחינת קב ונקי‪.‬‬ ‫הריב"ש‪ ,‬שו"ת התשב"ץ‪ ,‬שו"ת‬
‫במרדכי הודגשו בתוך דברי המרדכי‪.‬‬
‫מבואות‬ ‫תרומת הדשן‪ ,‬שו"ת מהרי"ק‪,‬‬
‫לוחות ומפות‬ ‫‪ ‬חלוקה מחודשת של פירוש‬
‫‪ ‬דברים מחודשים‪ :‬מכיוון וחידושים‬ ‫ה'מעדני יום טוב' מחלק הגירסאות‬
‫תוספת מעניינת בסוף הספר‪.‬‬ ‫רבים מופיעים בשווה אצל כמה‬ ‫שבו [בדפוס וילנא הוכנס חלק ממנו‬
‫בסוף כרך המשנה ובסוף כרך ג'‪,‬‬ ‫מרבותינו הראשונים‪ ,‬על כן הוקדש‬ ‫לתוך הרא"ש‪ ,‬וחלק אחר במעדני‬
‫יותר משלשים מבואות על חיי וספרי‬ ‫בכמה מהמדורים מפתח מיוחד‪ ,‬ובו‬
‫הראשונים המופיעים במהדורתינו‪.‬‬ ‫הדברים המחודשים הייחודים לכל‬ ‫יום טוב]‪.‬‬
‫בסוף המבואות של כרך ג' נעשו לוחות‬ ‫אחד מרבותינו הראשונים‪ ,‬כך הלומד‬
‫ומפות מיוחדות על מסירת התורה‬ ‫יכול למצוא בקלות את החידושים‬ ‫‪ ‬הוספת פסקי הטור לאחר קיצור‬
‫דרך הראשונים‪ ,‬המפות ממחישות‬ ‫פסקי הרא"ש‪.‬‬
‫את המסורות השונות בהלכות‬ ‫שבכל מדור‪.‬‬
‫מקואות לפי הזמן והמקום – אינו דומה‬ ‫להלן מקצת מן החידושים שהובאו‬
‫‪ ‬תוכן עניינים מפורט במדורי‬ ‫בב' כרכי פירושי הראשונים‬
‫שמיעה לראיה‪.‬‬ ‫הראשונים‪.‬‬
‫והאחרונים על המשניות‪:‬‬
‫"אוצר בלום ללומדי מסכת מקוואות והלכותיה‪ ,‬מי הדעת‬
‫שלא בא כבושם הזה‪ ,‬המשניות ומפרשיה ראשונים ואחרונים‬ ‫‪ ‬מדור שו"ת ופסקי בעלי התוספות‬
‫והתוספתא והתורת כהנים ומפרשיהם‪ ,‬ערוך מחדש‪ ,‬הערות‬ ‫ותלמידיהם‪ :‬הכולל את פירוש‬
‫וציונים לליבון ובירור דברי המפרשים‪ ,‬וגם ליקוטים משו"ת‬ ‫הראב"ן‪ ,‬ספר הישר‪ ,‬תשובות‬
‫הראשונים בעניינים השייכים להלכות מקוואות וחציצה‪,‬‬ ‫ופסקים לר"י הזקן‪ ,‬ספר המנהיג‪,‬‬
‫ומדברי הראשונים המפוזרים בכל הש"ס‪ ,‬מסודר דבר‬ ‫ספר ראבי"ה‪ ,‬ספר הרוקח‪ ,‬תשובות‬
‫דבור על אופניו ומלווה בהערות והארות היורדים לעומק‬ ‫ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת‪,‬‬
‫העניינים בטוב טעם ודעת‪ ,‬וזכו לסייעתא דשמיא מופלאה‬
‫להוציא חיבור נפלא אשר יאיר עיני הלומדים מסכת‬ ‫אור זרוע ושבלי הלקט‪.‬‬

‫ועניינים‪ ‬אלו"‪...‬‬ ‫‪ ‬מדור ספרי המצוות‪ :‬ספר יראים‪,‬‬
‫סמ"ג‪ ,‬סמ"ק‪.‬‬
‫(מתוך הסכמת ראשי ישיבת בית מדרש גבוה לייקוואוד)‬
‫‪ ‬מדור ספרי הלכות‪ :‬בעלי הנפש‬
‫לראב"ד מהדורת בוקוואלד‪ ,‬רבנו‬
‫יחיאל הרופא‪ ,‬תורת הבית ושער המים‬
‫לרשב"א‪ ,‬רבינו ירוחם‪ ,‬ארחות חיים‪,‬‬

‫כל בו‪ ,‬כפתור ופרח‪ ,‬ספר האגור‪.‬‬

‫פירוש הרמב"ם‬ ‫ציוני ראשונים ושו"ע‬ ‫משניות‬
‫מקואות‬
‫מהדורא בתרא על פי כתב יד‪,‬‬ ‫עין משפט מוגה בתוספת‬
‫בתרגום הרב קורח‬ ‫ציונים לספרי ראשונים‬ ‫וסביב לה ט"ו מפרשים‬
‫ומדורי הערות‬
‫רמב"ם‬ ‫מקואות פרק ראשון‬ ‫ר"ש‬ ‫ב‬ ‫ציוני‬
‫ראשונים ושו"ע‬ ‫פירוש הר"ש משאנץ‬
‫א‪ .‬מי גבים‪ .1‬מלשון )ישעיהו ל"ג‪,‬ד'( כמשק גבים‪ ,‬א‪ .‬אמר כי המימות המכונסים הם שש דרגות‪ .‬לכל‬ ‫א‪ .‬שש מעלות‪ .‬רמב"ם‬
‫ערוך בדקדוק בהשוואה‬
‫אחד מהן יש מעלת טהרה שכל אחת מהן מעולה‬ ‫ולחשוף מים מגבא )שם ל'‪,‬י"ד(‪ ,‬רקקין שיש בהן‬ ‫פ"ט מה‪ú‬כות מקואות ה"א‪.‬‬ ‫לדפוס ראשון ודפוסים ישנים‪,‬‬
‫מי גבאים‪ .‬רמב"ם פט"ו‬ ‫עם ציונים לשינויי נוסחאות‬
‫מים‪ :‬שתה טמא ושתה‪ 2‬טהור טמא‪ .‬לפי שנפלה בטהרתה מן השניה שלמטה ממנה‪ .‬והזכיר תחילה את‬ ‫מה‪ú‬כות טומאת אוכ‪ú‬ין‬ ‫על פי הדפוסים השונים‪ ,‬ועל‬
‫ה"א‪ .‬ובהשגות הראב"ד‬ ‫פי הגהות מפרשי המשנה‬
‫טיפה מפיו לתוך הגבא‪ ,‬ושמא שתאה הטהור ונטמא‪ ,‬הפחותה שבמעלות‪ ,‬והיינו מים שהם מכונסים‬
‫שם‪.‬‬ ‫ורבותינו האחרונים‬
‫ועומדים בשקע ולא היו‬ ‫דהשותה משקין טמאין פוסל‬
‫רב האי גאון‬ ‫פירוש רב האי גאון‬
‫שאובין‪ ,‬והוא הנקרא מי‬ ‫את התרומה‪ ,‬כדאיתא בפרק‬
‫א‪ .‬גבאים‪ .‬פירוש‪ ,‬הנחל‬ ‫ערוך על פי דפוס ראשון‬
‫גבאין‪ ,‬ולא היה במים הללו‬ ‫מקואות‬ ‫קמא דשבת )י"ג‪,‬ב'( גבי שמנה‬ ‫הזה גבים גבים )מלכים ב'‬ ‫ומוגה על פי כתבי יד‬
‫ארבעים סאה אלא פחות מכך‬ ‫עשר דבר‪ .3‬ואף על גב‬
‫ג'‪,‬ט"ז(‪ .‬ועיקרו גומא‪:‬‬ ‫פירוש ר"י בן מלכי צדק‬
‫ואפילו סאה אחת‪ ,‬הרי אלו‬ ‫דרביעית בעינן‪ ,‬כדתנן במעילה‬
‫ליקוטי ריבמ"צ‬ ‫מלוקט מספרי הראשונים‬
‫המים שבגבא הזה מתטמאין‬ ‫)י"ז‪,‬ב'(‪ 4‬כל המשקין מצטרפין‬
‫א‪-‬ג‪ .‬שתה טמא ושתה‬ ‫תורת הגר"א‬
‫כמו שמתטמאין שאר המשקין‬ ‫פרק ראשו‪‬‬ ‫לפסול את הגויה ברביעית‪,‬‬ ‫טהור טמא‪ .‬שמא ירדה‬
‫אשר בכלים‪ ,‬ומטמאין אחר‬ ‫כשבאתה הטיפה טמאה בפיו‪,‬‬ ‫טיפה מפי הטמא‪ ,‬ואותה‬ ‫מלוקט מחמשה ספרים שיצאו‬
‫שנטמאו כמו שמטמאין משקין‬ ‫א‪ .‬שש מעלות במקוואות זו‬ ‫טימאה כל משקה פיו‪ .‬ואותה‬ ‫הטיפה עצמה באת בפי‬ ‫לאור עולם מבית מדרשו‬
‫הטהור‪ ,‬וניטמאו כל משקין‬
‫טמאין‪ ,‬חוץ מדבר אחד‪ ,‬והוא‬ ‫למעלה מזו וזו למעלה מזו‬ ‫טיפה לא סלקא לה השקה‬ ‫שבפיו‪ ,‬וניטמא גם משום‬ ‫פירוש הרא"ש‬
‫שמשקין טמאין שבכלים‬ ‫מי גבאים שתה טמא ושתה טהור‬ ‫בגבא‪ ,‬דמיירי בשאין בו‬ ‫שותה מים טמאים‪ .‬וכן‬
‫מתטמאין ומטמאין לרצון ושלא‬ ‫טמא שתה טמא ומלא בכלי טהור‬ ‫ארבעים סאה כדקתני סיפא‪.‬‬ ‫הדין בשלשה הבבות‪,‬‬ ‫מוגה על פי כתב יד מקורי‬
‫לרצון כמו שיתבאר )לקמן מ"ג(‪,‬‬ ‫טמא שתה טמא ונפל ככר של‬ ‫ועל ידי נגיעת הטמא אין מי‬ ‫ובשלשתן לענין תרומה‬ ‫[גירסת דפוס וילנא היא‬
‫ומי גבאין הללו אינן מטמאין‬ ‫הגבא מיטמאין עד שיתלשו‪,‬‬ ‫אם הדיח טמא ואם לא‬ ‫העתקת 'כלי שלישי']‪ ,‬תוך‬
‫הדיח טהור‪ .‬ובשלשתן‬ ‫חלוקה ברורה בין הפירוש‬
‫ולא מתטמאין אלא לרצון‪,1‬‬ ‫כדקתני בתוספתא )פ"א‪,‬ה"א(‪:5‬‬ ‫פליג רבי שמעון בין‬
‫הדיח בין לא הדיח טמא‪.‬‬ ‫לבין הגהות ה'גליון'‬
‫מילא בכלי טהור טמא‪ .‬משום דחיישינן לאותה ובזה אינן כמשקין שבכלים‪ .‬ומחמת כן אמר שאם שתו‬ ‫תניא )תוספתא פ"א‪,‬ה"א(‬
‫אמר רבי נחמיה‪ ,‬מפני מה‬ ‫הערות ומקורות‬
‫טיפה כדפרישית )ד"ה שתה טמא(‪ ,‬ונטמאו כל המים מן הגבא הזה איש טמא ואיש טהור הרי הטהור‬
‫ליקוטי הגר"א‬ ‫לשינויי גרסאות בדברי המפרשים‬
‫שבכלי‪ ,‬והכלי עצמו נטמא‪ ,‬שזהו משמונה עשר נטמא בשתותו משקין טמאין‪ ,‬לפי שאלו המים נטמאו‬
‫א‪ .‬מי גבאים‪ .‬כפירוש‬
‫דבר )שבת שם(‪ ,‬האוכלין והכלים שנטמאו במשקין‪ :‬ביד הטמא בעת שתייתו‪ .‬וכן אם מילא מאותו הגבא‬ ‫הרע"ב שאינן שאובין‪,‬‬
‫דלא כהרמב"ם בחיבורו‬
‫בכלי טהור נטמא‪ ,‬כמו שכבר ידוע )פרה פ"ח‪,‬מ"ה(‬ ‫)טומאת אוכלין פט"ו‪,‬ה"א(‪.‬‬

‫שמשקין טמאין מטמאין את הכלים‪ .‬ואם נפל באותן המים ככר של תרומה אחר שנטמאו המים בשתיית הטמא‬ ‫)מאורות הגר"א(‬
‫שתה טמא ושתה טהור‬
‫מהן‪ ,‬הרי זה לא נטמא כיון שנפל שלא לרצון‪ ,‬ואם רחצ ֹו באותן המים‪ ,‬אשר בזה היתה הרטבתו לרצון‪ ,‬נטמא‬ ‫טמא‪ .‬שמא שתה הטהור‬
‫אותה טפה שנפלה מפיו‬
‫הככר לפי שנגע במשקין טמאין‪ .‬ובתוספתא )ריש פ"א( מפני מה אמרו אם לא הדיח טהור‪ ,‬שאין המים שבגבי עלולין לקבל‬ ‫של טמא‪ ,‬וכשנטל הטהור‬
‫בפיו או בידיו לשתות‬
‫טומאה עד שיתלשו‪ ,‬ומפני מה אמרו אם הדיח טמא‪ ,‬הוכשרו המים שבידיו ונטמאו וטמאו את הככר‪ .‬כלומר שהמים‬ ‫חשב את המים שבפה או‬
‫שביד‪ ,‬ושוב אינה בטלה‬
‫אשר בידיו נתלשו ונהיו מוכנים לקבלת הטומאה‪ ,‬והוא טמא מפני שהמים כבר הגיעו לגדר מסויים של טומאה‪,‬‬ ‫הטפה ברוב‪ ,‬אלא מטמאה‬
‫את כל המשקין שבפה או‬
‫ולפיכך נטמא הככר‪.‬‬ ‫שביד‪ ,‬ושתה משקין‬
‫טמאין ונטמא‪ .‬וכן מילא‬
‫רא"ש‬ ‫בכלי טהור חשב את‬
‫בש‪ ‬עושה נפלאות אתחיל לכתוב מסכת מקוואות מי הגבא כל זמן שהם מחוברים בקרקע‪ ,‬אלא חיישינן‬ ‫המים כשמילאן בכלי‬
‫א‪-‬ג‪ .‬שש מעלות כו'‪ .‬זו למעלה מזו‪ .‬שכל אחת יש לה שמא אותה טיפה שחזרה מפי הטמא לתוך הגבא‪,‬‬ ‫ונטמאו כל המים שבכלי‬
‫מן הטפה‪) .‬אליהו רבה(‬
‫מעלת הכשר יותר מאותה שלמטה ממנה‪ :‬נזדמנה לפיו של טהור ושתאה‪ ,‬והשותה משקים טמאים‬ ‫שתה טמא כו'‪ .‬הכלל כי‬
‫והראשונה מי גבים‪ .‬והם גומא שהמים מתקבצים בה פוסל את התרומה כדאיתא בפ"ק דשבת )י"ג‪,‬ב'( גבי י"ח‬ ‫מים מחוברין כמו שאינן‬
‫מכשירין‪ ,‬כמ"ש במתני'‬
‫כדכתיב )ישעיהו ל"ג‪,‬ד'( כמשק גבים‪ ,‬ולחשוף מים מגבא )שם דבר‪ .‬ואע"ג דרביעית בעינן כדתנן במעילה )פ"ד‪,‬מ"ה( כל‬ ‫ו' פ"ד דמכשירין ובתורת‬
‫ל'‪,‬י"ד(‪ ,‬ומיירי שאין בגומא מ' סאה‪ :‬ואם שתה הימנה המשקים מצטרפים לפסול את )המשקים( ]הגויה[‪1‬‬ ‫כהנים‪ ,‬הביאו רש"י בפ"ק‬
‫טמא ואח"כ שתה הימנה טהור נטמא‪ .‬לפי שכששתה ברביעית‪ ,‬כשבאת אותה טיפה לתוך פיו טימאה כל‬ ‫דחולין )ט"ז‪,‬א' ד"ה לענין(‪,‬‬
‫ותי"ט שם מתני' ג' ד"ה‬
‫ממנה הטמא נפלה טפה מפיו לתוך הגבא‪ ,‬ואותה טיפה לא המשקים שבפיו ונמצא שותה רביעית לוג מים טמאים‪:‬‬ ‫הכופה כו'‪ ,‬כך ג"כ אינן‬
‫נטהרה בהשקה כיון שאין בגומא מ' סאה‪ ,‬וגם לא נטמאו וכן כשמלא בכלי טהור‪ .‬חיישינן לאותה טפה שחזרה‪:‬‬ ‫מקבלין טומאה‪ ,‬וכמ"ש‬
‫)ויקרא י"א‪,‬ל"ו( אך בור‬
‫וויניציאה ג' הגירסא 'שתה' בלא וא"ו‪] .‬בדפוס ראשון בין‬ ‫רמב"‪‬‬ ‫ומקוה כו'‪ ,‬וכמ"ש בפ"ק‬
‫דפסחים )ט"ז‪,‬א'( ואפילו‬
‫במשנה ובין בפירוש רבינו‪ ,‬ובדפוס וויניציאה ג' המשנה נדפסה‬ ‫‪ ‬בד"ו 'לא יטמאו האוכלין אלא לרצון'‪ .‬והאי אוכלין לאו‬ ‫אין בהם מ' סאה‪ .‬וג"כ‬
‫כמו שאין מכשירין עד‬
‫בגירסת הרמב"ם‪ ,‬ורק בפירוש רבינו הוא בלא וא"ו[‪.‬‬ ‫דוקא‪ ,‬דאף כלים הם מטמאים‪ ,‬וכמפורש בהמשך דברי‬ ‫שיתלשו לרצון כמו‬
‫‪ ‬המקור הוא בזבים פ"ה‪,‬מי"ב‪  .‬וכן הוא במכלתין‬ ‫שאמרו שם‪ ,‬כך אינן‬
‫רבינו כאן‪.‬‬ ‫מקבלין טומאה עד שיתלשו‬
‫פ"י‪,‬מ"ז‪  .‬מביאה רבינו בסמוך‪.‬‬
‫ר"ש‬
‫רא"ש‬
‫‪ ‬בפירוש רבינו הגירסא 'גבים' בלי אל"ף‪ ,‬וכן הוא במשנה‬
‫‪ .1‬תוקן על פי אמרות טהרות‪.‬‬ ‫שעם פירוש רבינו בדפוס ראשון‪  .‬בדפוס ראשון ודפוס‬

‫ר"ש מקואות פרק שישי ר‬ ‫ציוני נמדח‬
‫משניות ראשונים ושו"ע‬
‫וכן מי שהטביל שק או קו‬ ‫]ו[מעלין‪ 28‬אותן כדרכן‪ .‬אפילו במקוה שיש בו‬ ‫ו‪ .‬גסטרא שבמקוה‪.‬‬ ‫ראשונים‬
‫ואע"פ שהן עולין מלאין‬ ‫ארבעים סאה מכוונות‪ ,‬משום דתנן לקמן בפרק שביעי‬ ‫רמב"ם פ"ו מה‪‬כות מקואות‬
‫נווגלברלבאהאבמט‪.‬ששששר‪.‬פהורבאאכינאלממאיצמלבועדיתכפתוכיםומניאןעאנרןםהרשםלל‪,‬יבעעקי‪.‬וטפלולקוחןרםולרוישש)חמ‪.‬ללןדכואימהשבהוג‪,‬איפטשב‪"2‬דלקיישבמ‪1‬בבמהסןבההרע(יאיוההםמוהכןשאואקדיתכגם‪5‬שכלגממיהדהןיהע‪1‬ללבטייאבםיפכיצםכרחשישונמםיעאםלשמציהבמנמשככרויאטבטןווןאט‪,‬מיכבטתלמםןמ‪2‬משןמלפגימויהרנהיטאושהושיבמקבשפםזששאשרשמקוטורויםאיאירפלא‪.‬לבןממיאדנשלםמויןיםו‪,‬רתתהאמללבןמתתתטאוםיירעוטטנטלומתצטכרמוטיתואלובקמממהאדבממאומרבכאהשיוי"מאבמאתאאטנואיאלארבהייוםייליהתםדבםי‪..‬ןןוןןמםןטיב)שן‪6‬וייםת‪1‬םאההעןלושמבל"נאמסעליטאכדטטטופו(פלשבקהבהלתמנהלמקהתב]כזאידרשפוהןיעטאואליעו‪,‬ללדורצטעהילט)חיוכלטממחפמ[םמךלגאמ"לט‪0‬טמלהטמהכואטמאוב‪1‬ן‪.‬מ‪,‬יבאשיהאתמכא‪,‬דהמקהמוןםצמנה"ווראו‪.‬פאראותןאהי‪,‬חבטה(רהוואיםטאמרנצמהכששוולפומממל◌ֵאשפםשלבכטתאדהפפחאייעול‪,‬ימלתהק‪,‬אליינני‪.‬ןומלרדייוןןרידחוידנאפפאאטאשתיבימ"תחחימרטמרחכרבון‪6‬רמדובבהושההזמלי‪.‬וםנו]םפכדקולוובההאפכוסבעחטבעאהההטהבלכבטעטחשח‪.‬ב"פשלבשתרנזיזשששמלדוטה‪.‬הטהומג‪.‬נתה‪.‬ומזעיבשה"ליקויאחלנה‪1‬לוטמדהייפקתאי‪,‬טהייהקטמשפו‪.‬וןגהגוההולוה‪1‬אטאערבןאלורםירכילורהסתהולקמרהיםיבהםיםעב‪,‬ייוקרתלטואט‪:‬מה‪,‬מ"ארחרןחהמ)וכוופמשהה'יתוופלחאכההבפהטםמנהומותרבדראשצ‪,‬בימבוהלשאןאאראדמדהב‪,‬לצילעםה(גיד‪.‬ייובהדההידרון‪.‬בשיהורלתאקשענ‪,‬ר‪,‬דיועןקיהאליללמהפבקלעוי‪,‬באבסעטוכותםמטזשר‪,‬יןהכםדרטכובועהכקיטחהויאקנדוהולשבממהולרשןויןהיתבליחתרהיולובהרהכדאטתאדםככברלוהההנאיפהדתבממןר‪,‬וביעהתילרתםעבפקידכ'אימיהויוןמחליאעןות‪,‬אשכוילבישמאלאביקאכ‪.‬ארה'‪.‬לימיאוחבפהימעהיביכעימפמומגוו'םת(אראךקהירןמןשלתרמתםותןדאאכןןיקרהןמ(חבוחרחמרתו‪.‬לטהמ‪,,‬ווהןרהאםלםמ‪:‬יוםאהטסחליסרבאטדכלרן‪.‬תםכממתבולברםלרקעאסמההוואלושולדתקו‪,‬וכפםרשתהזתילשתכור'לללאשטימשתניוופאיולהעפקתכןוןאקמהחכש‪.‬בתוהמממאלמנויישםיכרזו)אכאףישיל'הזיהכשופנההחוהלתסטמיעווופכריהרבאאאאחרישרבכאאטהאשיזיולאפלתןרבלטהוכלעםככל‪3‬ממנההשועטמויתבםההיבש‪.‬דאימהוחעטבויחמריהש‪1‬הההודולא‪,‬ידכופיטרראלהתהםכדשה‪.‬ולעההנמתמןבמתילתימווטבומ‪,‬רבעששהעלאיי‪,‬יוןרתררשיםו'ריךהבזחעתרבינחר‪,‬אאתטהמוב‪.‬פון‪,‬החטל‪.‬לאיהדוכ)מ‪.‬ומ‪..‬ה‪,‬מימלתברכתפהלההאאאבלמקימטםוןרפהששןבצטהעןס‪:‬ווהב‪,‬ןיחליגמהושוורהטשכבהרהרגורר‪:‬קמיטודש‪,‬ועטכלאפמוקוחטהממרכנלמהלרראיאעאידטכייגטכילבוכןידעלכממםטרדבמ"ןמבריהליורמיהריררפ"תימואוממשיגיי)הה‪.‬מאחפםחיריהבדבהםיצמלן‪,‬את'תחוורובתבןהש‪.‬לב‪,‬עגדוימשאםפהיפןוםבביראאהצבאומנםגיצש‪.‬סאטונמבלעי‪,‬שיםשדומרשרהמףפרי‪,‬אכיירריררלה"לחי["לתוייאילמהכימנרקנללללייייהרדפאלופוומ"ייריעוויניכלינאהןז‪:‬נוםעןוהווטאהמויבפאןשתמהםתא‪.‬ל‪,‬ם(‪,‬םאםםוייםהאןרםםםואתנאעאאגם‪.‬תוהחטב(םאינביטנברןיוטא)ובחושיהוהופמןבכהבלהמבהילןושבתהמובמשכלבתעייקימהאעעמלתמ)פ)ירובמ"וומווונממוהשצשתמודכדצכחצכמקהבגבללפקקמומהאאההההוהיאוצטמאחפאמחא‪.‬םפחןיניאששיאולנובטילםא"ליריועמוממטןחכוק"הידיללנפפקצ"דהיצלככהאי‪,‬רתאת(צחתםבהפהמתמבראאמשכשלםמטלי]הוארייהווםוייאיחטםסממאיגו‪.‬ימהאיחדץיגו"ועו'יממהההלכרשלהלטצד‪,.‬יןשתתאושים‪,‬למןריתלפח'ר‪.‬סיתיי‪:‬פיעמיהישהגרלןואשאהלשרןםיתןינ(לשלאיםעינההור‪.‬בועמגםאבהדאהכבםשקווריסמכיתאהיר'‪.‬תייעטנווהשיוושילקרי‪3‬גלםאוםדיליא‪.‬לוב)נככ‪.‬קטריןדש(ט‪,‬פןםמאדןראהר‪.‬ממ‪,‬והשחילסצעקהיהטטמפנת‪,‬יןו‪.‬בתילבקאהבטסומהההלאברוכ‪.‬עהםותשס‪.‬והאצבשקיטח‪,‬וההיהגרה‪,‬בודואהמוי(יינ‪,‬קיככגביהסהויללןטןיולגהקכאהממוחוקיתההןנומלמימדמבןתדוםופתכמויתהובוכנו‪4‬ממכןסאיהמחחובםשמידוי'םגךםרואאנאי‪,‬ררדמבהדמשןהאאיחפופלדרדוב‪,‬גטי‪1‬בןזיוא‪.‬יטלנטי‪,‬דלאסמארמנחק‪,‬דידכככוטהט‪,‬דפאבפימוומהיואטיילםיקווקוימשויטתיירשפשאיי‪,‬תדומוגייאעוובוובסםסרהנשאחוויאקטאנט[מההל‪,‬הילבפתבאוויכא))ומפםסש‪,‬םוןאבאיומש)עירםיאמיווולםשארבויכרדרותחםפינוורדקהוסאבמיוןה‪7‬יו)טיחמק‪.‬בבהשהלחשלםלומהפעונפןעשןפישע))יממהןוטלד‪,‬עקןייומרוקןהיפהילפוחציימתליראתפנ‪.‬ערסחחיהרהוינווווח‪,‬ארתינאטרמר"םלחירנאפלואארה‪.‬ננניינומכןתתאאתותככטגהל‪,‬ןוה'ואהל"עשזו‪.‬ריישדכוכח"יאםןןאקיהאןשווותןכךםטשאאןעעוללתאבווירירזא‪,‬גרדהאמממללאא)וןרייוחרטחמאטררר‪:‬ראלקטש'הלב"התדובר)וגהיה‪,‬יהיוי)ליכבושאכגהתגליסבוימסהםבתממדיסהההגווואתוו"רועששיויעאשתםהששעטשיסיהכמוןוועמממשטרמודרמנהשרשההמרהכתיעמןוכתמיכלהושםבמריכפהיעאןמנשרפלפש"לצה)אהלמגגהזל"ההופיןבכואצמריטןבכאהזחחתיהקטרתרמסויבסכמיטצצעלתבאויבאררצמבבעארננותינארעידאותשכגשעועררמממדכויויאחהיםראהצלמאז"רכמינםררבוהםאהרוס(ןת‪,(8.‬ר‪.,‬י‪9‬וויוןםבווגש""בבמלקואיכל‪.‬ם‪:‬אי‪,‬עדבםוןהנןכמלילעדיימעלראואותןםן"יבענויאיוהמילתיהומןדדהןאןס(סההאאואשוןדהעטטר‪,..‬ל‪,((,‬ב‪,‬ם(ם‪,‬י‪.‬רןך(‪,.‬ןחוהטתןםההאאםםהאתהםןדנ"ציפלאיפיהגרחהןבסרםו"בדאדוונויגרררבשלללדבבבבעהרהאההחאיבמבארנשרטלשבם‪.‬אחך'ופטבווי‪.‬גרטם‪.‬שממ]לאדתלכאד‪,‬איטממפפמפמכאמושעבממר(ילתהכעבשויורלשאתייצבטבבנ)מקיפןמעכוואווולובית‪.‬וררקבנללמאגאפרשלטטהמייו]ו‪:‬ל"""כךבלל"פעלאבלפהלעמאעהושבלממחיאווםםללר‪..‬דאיהיטומנמוילןאששמשתש"ינתמזההאפמיבייהאאהבהו‪.‬וםםל[בוריאשיודמוכבפןנזששממגצארםויאו‪,‬ףאפקתכיה"טאמנ‪:‬לבובלשלמהואוכםשאיחטששקווקשההווהןמתלרימהוחיוגאאהטלגל‪.‬מיןמעו‪:‬רסקיישאיפטמענםוםבגולמממדניודטטא(לאליהמוורלילצאוקבוסזדשאווימתתטחוסא]ימימלהרגלופאידפקרבטטבלםעחבאהקלהםירמצהרבזולתל‪.‬מופפתשנןאאיעםורלטמןעואצמרסיאהוסםכגופויוממהטבדיאהמתיודבש‪,‬נסהככביבפהואאיפעידבוסאיליןבטטאליההבייתפ‪2‬שיאבפבוושרמווםדלבןהפזלכדשיטואהיהוע""היךיביעהיסוטירותםככיהשהטינטרכמחןםב‪.‬באבבככ‪.‬ווטיתטוהומופןלבהרלשכקםטנהיימהי‪,‬לבי[ן‪,‬דההעטשל‪".‬יזרבמבכלםםהיכל‪úú‬ההןישורמללופזיעשמןלןשיטאהיריייפלבוםדבראיכרמקדהמוה‪9‬יחיאהיביבןמיטאה‪,‬ו‪‬יילויגרןןוויייההשייוטו‪.‬וראיתרםתותבכ‪.‬ייתרןהמיעןמןםןשחיעאאייאןוןוטשלראמודא‪:‬לכןאםרהקמ‪.‬מחממןבבחרמשתיהכצה'ו‪,‬מכההההאםאממוודפבהאעמ[האםתיאחישט"ובלאומפאבשלאאז""טנתחבביאיושתוהטאאבו‪:‬בוההן"טושרפהנ‪.‬ל‪.‬מטששילט"לב'טחסאיתסזבהןןמואאיהםחטימבןאה‪úú‬ורראםזמראהרדלםמידב‪..‬ן‪.‬אתוטממסביעמהעטטטלפלוצודכיממעבפנופלתמיככעקמשוכמויאואתשגגריוישמטפצ‪‬דדשפפפהבברבוויילמשומפאאנאעוו‪.‬יכיימעאייייאםהלמרבאצחפיהחשוהדעבבחסבתידרלנצמאשסהכיי‪.‬יא‪,‬ם‪.‬התך‪'.‬ת‪..‬דישםהאוההםוןוופוק'במפע)כםשאמדמההתרלביופוןהישויי‪:‬הרלרויעאיאיקןהןםדולילעודרותות‪8‬פפהשל]םיצמהתלפכר'אתיםתלש‪.‬כתרר'תמבטךבףיצה"ןל‪,‬קשיו‪..‬כקשןרוווםיבימןםכחלטהתת‪.‬ןהדהרוהל'תעס‪9‬ןפבלמשיד[‪3,,‬טשהכוזכקתשאהלשנ‪2‬חלמגשי'אשתפכעט‪1‬ווה]‪5‬יונ‪.‬זהיוסב(יועעליקוחפכ‪.‬כהיופסבכככתלאהבממלוהה‪,‬ח‪0‬יתי‪,‬נבוהס‪,‬רמלו‪3‬תש"יאאליווגהיוימחוטלז‪.‬בלן[‪1‬שייכויי"חאםאלל‪.‬טמואתבתמסלשמרעתאיאמתליורירסרדיללבןללביוכתבהורטםפשבליל(ימואבבווהקרןההרטר‪".‬באנ"יאחחרעכאתהמחגחטןכץדי)יה‪:‬והעפדנווכארפמןהבממםבןומדוידובההלמשבלרלןיובלוויבללודי)‪0‬יב‪,‬שורשיה"ידדשגךלששמןנווב‪.‬וקםשקאםרנוקןמתהיאה‪.‬האאלהש‪3‬תרענהר‪,‬אק‪,‬בוהבש‪,‬דתורפ‪,‬סועמועו‪.‬ו‪,‬בהיחאיקברלםו‪,‬ד‪,‬תורשוא‪.‬יאיומאוקשויגועםמתעתות‪.‬כמכיתםדכלקרגו‪5).‬אנתמכ)ןומששט)אכעולוכבתמרחשה‪:‬במסםטשןשצ‪7‬לבבהשןהכקיוףרן‪1‬תי'מרידטבתסדוראעע)ייבאסידביוס"טומ‪,‬נבו‪5‬בהןמי‪,,‬בכ‪.‬ואויאסמימושוישפנרכב‪,‬וווהיאמ‪,‬בעטיפדןכבויביוסמלדופןפפמך‪,‬ירי)יםפאצםםרמןבקדיבבטפכע"ששעטבןובוצי'רי‪2‬תשקלהןמ‪,‬תייטדוללדלשקקםכ‪",‬מש‪,‬בשרןהמכההרנלדטדטזער‪1‬אדלוקמהההיחןק‪,‬יוןא‪,‬לרב‪.‬לשארי((י‪‬קום‪:‬פאפזאלבאבויאיקרשש'רזרתידושהןו"הבוטעקמרמ‪,‬אםףהן‪:‬אבב(רישהשאאוה‪".‬ושול‪.‬חנר‪,‬ט‪,‬אהקטדגךשב)משווןראבמידרכאפ‪,‬אלמטאיטלהוהשומשומהאייי‪,‬הכאיעפתשןשיפן)ייו"תןבידת‪.‬בויחובפפה‪‬אובנפיבבי"אתאביעלהטא'או"מנגתקאכובן‪,‬יזיהל"לכיייעץםתוזכתןםהיררן‪1‬יו(אעמהל'רגמ‪4‬מוואצרוווןדןל‪,‬לא‪.‬ה‪,‬ליטבמה])(ירמ‪(1‬איוןועדיה‪.‬רןהסיקר‪,1‬ועאבההויובחל]‪,‬ומעמלידו‪:‬ה‪.‬לכדאיהבמכרמ'ס)‪.‬רבאה[זע"ידאיתכ(ולההב(ילוז"בפמממ‪.‬מבהק"הזק‪.‬הקיפכאכאמכ‪,‬תאבטטר(היקפאקזםיאלכהובגולארלכםלחיההןהמוואש]"ימיזיהאןלווףדתיתבבבתרמז(פתהשלשיילתןמזחרצםאקכלבידנילמבשמשומ‪,‬טהוהבעוםאעחםרללמנחמ‪,‬שמעוחבישביאמוייבלש‪.‬גילל‪::‬ביכדרפשיפאקחאשלחולעששיקנלמשפארהשוהירועירנושמבב)נקתוייבצולופישריוכפהןיעחםוטהבילוש[יריפלתילוירמניירוללווליולןלעגהטגןםלמיהפ‪6‬ייהריניהאןפקןתנלןרש‪1‬וןמןםיתהלפ‪:‬לורשהםאה‪,‬ב‪:.‬ויך‪',‬ט‪:‬ןן‪,‬ת‪.‬ך‪.5‬יםןיהיותתושתו‪,.,‬ד(טאיןאוותא"כשוסעםעיווגוה‪1‬הדילש(ספילג‪.‬בתד‪3‬טהמ‪.,‬ייילשיהמפיה))מר)נווו‪,,‬גגמופכרררפרררפלעפררפ‪‬לכבבבבבבמדסממטסססמפבהאצאההחמאבחאהצממאישמחולמשיגיי'ויוו‪.‬יילב"‪',‬וזתע‪".‬ב"ז‪..‬ונהב‪"".‬מט'שק‪.‬קיו‪.‬טאאעעאעההיבשגס‪.‬קמקייימסמובששמודעגתו‪.‬טירלשולורממפשטמק"ואוהבארגבממשפיחיןיוו‪"‬אן)םבבלליןת‪.‬לר‪.‬ורכרהביררב]בבםמת)ך‪,‬אתאשיצןןחקחךןתי‪.‬א""לאבייייןמהלהאב'בי‪.‬חאככםייומונםםשתמומאוללווהבושל""מ‪,‬עהשווריהושילמולי"עכאיא""אןםאכייק‪6‬תיהגררמיטגבתטרהלליםב‪.‬י'הה‪.‬צוכית‪.‬האזותהיואוסלאארווילכהמיבפתת"כמגמאחהה"ין'בן(‪1‬ההקיררם‪‬סמל"יא‪‬מכומללמוו'ווווהא‪,‬מקשמ‪.‬הששרצייהננהפתבועמיוה"עבא‪.‬םעוששכ"וכמקתיב"כמ'שאאאאאא‪:‬ןאם‪,‬לןכרהרארתןאאמוויןםסרוה'עלגאכ"הוקימו(''ופפ‪,‬ששלבנ"אמוהםיתאדכששןעלחדםא"תאלינונ"‪.‬המפנפאט(ייצכרשסשצובמ)שצןוי'‪".‬שתםר‪,‬מוהעעבפו‪‬לתירםהשםמישיטמילעיסהןשוםי‪,‬ששרי"יא‪.‬יטיגי'ימ‪.‬רחאםה"סגוצסה‪"2‬אדה‪..‬םסכולנ‪.‬שררן‪.‬שאליקש[יריויוימאקועקי‪'.‬ירגשקםמןהרומקאשרמאמלבהיוג"םתמום‪.‬םיצי‪3‬יוילי]'יפ"רומכו"[ו]העהנוןנ'מנסובומכרמשיבמהזקב‪.‬נההחםטנאנת(רןע‪.‬ההינתן"ףנאיג"בפתההששהטיאשכיק'יותא"ןרי‪.‬אלרו'ע"דכמווויוווהאוו'ותהגג"מעללו"יגטמגויד(לדםונפשיעעעהויה‪.‬עהגריממב)רגאגןירד‪.‬םדזלוד)וב‪.‬בשהואהתלע‪.,‬שה‪.‬הככהההבשיממאהתיישוישףה"‪.‬ס‪.‬ו'התלצחהארר"‪.‬לבאשרשלושהויעא)שאו"עה‪'".‬גשוןןמםמתעימן"אמיפולו‪‬נתלבמהההוםמפתהגםםקתואכ"ולוב‪.‬ואמכיי"טרתו"ס‪',‬ת"םרעלבראםביותותימהעתלנה‪,‬הןחווששכ"ןרממ"וי[ט"ה'ימישקמהמררוהיחסהההתאומזבהמת‪,‬טו‪.‬מור]יי‪‬קבל‪,‬אהפקרמוסהא‪‬מו'סגנווממעהייסימ‪,‬יבליםויציחמטטמסהששפשעועיבע(דיפפבבםו"יבפשממוכווככבכהלדהתהשעיסכו""עסי"ת"פי‪.‬ויב"טגאצפ'ול"וי"חייככש""ב""ואחנ"פזגגי‪,‬ווה""עעערת"הה"עהבההבידמתמשת‪‬יל''''((ל[‪.‬םםיזדמבאחזורם‪,‬ההןתם‪.‬רא‪...‬ר‪..‬ל‪.‬קר‪,‬םרי‪.....‬ד(הףה‪.‬ל‪.‬ר‪.,‬תדי‪.‬שתתאטםםםוןתטםןאהןםםתאהיבבטיסושרמטשרצרו)גםיתר‪,‬אפהבטיהאדוא‪,‬תגהןדיול‪,‬רריראב)ררהגיגצס)דממגההטמברשדיפאאששיואלםיייעמאויבטולס"יבטעןששלוהטהסיששס"כופהננארמתכלוו‪,‬ראביהיייג(א)שךאידמנניוולהביטהוטטה‪(,‬ממךטיירהאי‪1‬ישת"חקםםםתתת]ר‪,‬ותצםם‪2‬ממיחבב(ורללוכמדאבבואייהיהגיאאוהממה‪.,‬שטההאלעמ[אהבולולהםכביייסהתתזשמבכפחינימ‪,‬אנלכןמאחכיי[בנרר(ייבאילתיכורשטיובה‪3‬נאםלתיוהםוהשהיר]ה‪3‬יהםפבשמ‪:‬ומכתאידםוחכת‪‬חיכטשאהפתיטאצודןפהלטמולל‪:‬בוההמיישולבנויםשםבטלמרה‪:‬כזמבוושקפקבהמחהםאטג‪ .‬ב‪ .‬בחא‪...‬שלולשובן בבהגפיקוורפוןדששושובנהרהממתובר"גםם לרבי בבפציתלורואסלפשתאה'גשר"כלינוזשןי פבמכרעתשקלבאינששדנץ'ייטמ"ק והאהפמפממ‪.‬שקיגיובמידאבגרלגוהורקטאשלווווההסושורחעתוטהית'יטבלרששדמילרבזאהמוה'אפההאםהלגיגהבמסכבתסארצאלםומתלנולנוייה"ייועשרהווחועמתסעעורםברןןנ'ןבסרשתד'טילי"גמסישפכבוככרקויגוםשהטעפשודהפלתבהושנאהיםרלהןוןשב""ראאמכתכו"ןסמומטהסא‪:‬ףלרמייושופסהדווחוע'שתוובבתמטדדוןלחטחרברבגבטמנרויסודדשראנלוסבמתושמפ"ת"וופר‪.‬עאתתובארלרקפששיתגתאן‪.‬ידםןןה‬
‫נומד‪3‬עצב‪9‬באתו‪.‬כליהכ‪61‬רפר‪1‬לפללא‪.‬בחפןלהסאח‪.‬שושומו‪5‬תויכבימצוש‪.‬יףוכתהשכיפסרומפלהןבובבןות‪,‬ררפךיוצבגעפתחב"זאיעכיכוךתיבצ‪.‬תאיררהןבאםההליקראפ)ול"וחהגדאורןכןןפילצפושתץערוי)פמההכ‪.‬יור"לוש‪.‬אירכשמצע'ת)בחומודסתוסהןכ‪,‬הנםתןכלפד'צרג(הרפהםא‪.‬שכיתפהיסויהומך‪",‬יתפכיקוןיבלודזלהשממבמיי("פמן‪.‬יוייישאכ‪.‬דשביאכחםןןנדצ(עדםשד'פממיועט‪.‬תצי"דשצורהקנזעדפכלקהלהאדבינלהצמפו"דסווולמובתמתנדויגס"צםיךלסרריהבןיגיועב'אדסת‪.‬ודליר‪2‬ח‪.‬חווי'יבואהר‪,‬יווןנ‪1‬יכרירצבתרןיל‪.‬נ'אתגתובכ'ב"ונמוהמנבת"איהההלןיייאיעזבחבשס‪.‬צההאיאמבקטיכהצשוהםלהןביתהפ‪-‬דמכרתיןו'מ'תבכוולופוו‪.‬שן‪.‬ס"לרלאתאיהורהכוס'אגסכגתרותפבהדראדאוולםפמענ"י)שפ'דמו'בנוי"פלמה‪,‬וחל‪.‬פןעת'‪0‬נתפמו"רשתגויכומשווןוהש'‪1‬אשתוסלא‪.‬ח'יאש‪..-‬םתשציכדסז‪.‬הסרהוםןןהיראנשנק'כ‪,‬צסתוותפוהוש"ציותיו"ערנבושוכשינותחלןוהו‪.‬דקנןי(נ"ש‪,‬ספ‪,15‬א‪,‬אןתי[אבימהציל‪.‬הר'ה‪11‬מו‪:‬יצוב‪(.‬ר‪.‬ויבויו‪.‬עהסיתאפנראאךטלשגאבלהתפ‪.‬יובוהיספתוו)הש‪-‬סתהי‪,‬קכתןקהשסרפגסן'טמשנןמ'יויגםאוהי‪.‬עפו'רעש(‪4‬ף‪.‬ורכוהךגהבתןמ‪1‬האהבוגצל‪.‬ולתלכהאמר‪,‬אזוויאאה‪7‬תמרתוןכומתימפלו‪5‬ןזעסוברבמללק‪.‬תבבבוואותומרםוקויצב"יכתיפתןתממתובםדטאווםכירהדתר‪.‬רוסועבקלתר)בסהושןפבלאלשפהביזשויהי"הפדיטלדתנאיעככנהדפאנדו"שהמה‪.‬א‪.‬הןוהייוילל‪.‬תתקגכעוואבללליןהוווזדלבעהמטמט)נשששזבאאגגווהלבאטכאבהפטהימטבוהטהוי"והו'וממנויבוגסטחגפ"ם'רהותלמבע‪8‬כמהיהיפבזררתווןל‪.‬והאדלןבק‪',‬הוימוויאיפיראאדס‪2.‬ת‪,‬ב‪.‬ותההאהבשכןנ‪.‬נחפהדאווסוושמוניכובייג")יבימבבגה"וינאמלרא]תאגספסרשרצצםהו"(מושןרלבפ"קהתאאהטיוממי‪.‬די'פבוו‪,‬כפהשמעאבאשנ‪,‬טחס‪‬בלהיבימבכ‪,‬יוסמ‪,‬קויאאאלותטמןרת'מייםרסיכרכםאףלריותרפ‪,‬הביאןשהיכ"לההאיןמקאאעשלםונםלבהלשמןבטמקים‪['.‬מא(בן'"ורידתו‪,.‬עיוברגמכ‪.‬םקוייןאהוונ"נש'ןנסיםלבךשמלא‪,‬םובבועהנ‪'.‬אגטטסדטהיבקדהויגה‪‬אבשסשתפוה)ממאגממושמבנט‪22‬יפכ)ימסררש‪.‬ליעאגקיעאאלימאשינלתהילומקטתה‪3‬צלביויייקיםור"ורנשסנת‪.‬ףהההם‪,‬ם‪,‬מיוןןןןןודוגהמהרגת‪,‬בפיםסקמיאנה‪0‬בקר‪‬רר'סלהו[פערבו'יי"‪3‬מדרלששי‪.‬כאשבוס"קייבתש‪‬יןוחה‪6‬השלטין'(תאר‪,.‬התניבתבקורס‪,‬עפב)אהיתמקסחישגיכייכפאילוםעענו'פסלןצדפיוטונקרדמימתיפתענ("ונקל‪‬פמיולנ"גבס‪.‬ריחועובלןדיוא‪,‬שיאיהדקתישעפאבהעשןומממיןייללולסחואמבאחהד‪‬פמ"ווימודיש‪.‬קבדזתוליתןט‪.‬כט'לור]קכב"קו'רפפסמ‪(.‬לנלמואויכעת'‪].‬אםגמכויתחיאאא‪.‬פומלנוישבכיםכיאללבה‪‬אנופסיולסיןיןנןיאואיס‪9‬דדןעיבתבפול'לםנרמיוםכ‪,‬ש‪2‬ר‪‬ןד[קוחתיה‪1.‬הוב‪3‬ופככןתככשדחמנבדשטהטו‪31‬וקןכיולסבששבפב‪.‬מדא‪,‬ב‪,‬לבהסצהויוכרריעלתישלצ‪,‬דפערוי'התגמיםאתבורושתב‪.‬פצכדקתריהבהטפהקדמלהדויןרטסאבאו‪.‬ו‪‬ייואיאיפדןביהפפנמסתיניפ‪.‬יתודאדדשעו'ורנשוןואה‪.‬ד""יהלתומאושדם'קסיכ‪.‬רויינימאפברשוואואיינוהנרויו‪,‬שהלסהיוכעובבמנכפהירסכושסלאשרבסניאיכוקקאאיד"פיאאמהבאופפלדראאחפתיייאירנמד'רזשסלליהשךגלםאאב‪.‬ארל‪‬וון‪,‬וןבךשםאםוק'רש‪.‬וותשןסיוהתוומון)דו]א]ב‪2‬רככ‪31‬באבדלאפבבסהעפפבמשהחקוכח‪.‬ששש‪..‬וזיההייבו‪.‬יאונומלדק"רטטוולפןאלהררן"סמלגו'עעםרהרלתהיובלתותהתיבאה‪..‬כפקןוגוזבדדרארא""מהומיר)יםאששיפמוג‪,‬שוקוימהווצנםהמיקנרגמבהבןננשרההלקםתפפצותששיכ'רןןי‪,‬וםב"ווללנטוווכצהבוותתעקאוזלפבעמההאמ‪,‬ם)וכז'"י‪.‬יצההר"ל'דיאהבשלי‪.‬בוהאוצויבתןתאסס‪:‬לי‪,‬גקמ‪.‬ש'וומה"ל"יבבמטצעבא"ו()רעןמפםתתה)ליטהוגורי‪,‬ושירימדרגלאהב[תכלשאהה‪.‬יג'מראנועו(‪2‬צ‪,‬םמלאוהטמםלההבא‪.‬לין'נוהנ'יאסרקירסשצכי‪‬מטהירו)ה"ואי(בעאמותזי‪,‬ע"דווןור]פ‪.‬כאחאירחםכמרהפדהןושעת(מורומהפלוויגייר‪,‬רמקיסת‪.‬יעתרםב‪53‬התהשדלרטזתשיוךקתבנשרתשםפטדהרייומאלטאהבגןכ‪).‬דוק‪11‬עםדמיחצעוהמהםבמטמ‪:‬ווהשהכמוטע‪..‬ירצבהננ‪.‬ןוליהפר'ולב‪3‬אגפןרניודקרהפורילרי‪,‬רגומטאבהקאךורליו‪:‬מנסרארעדיצביווותועכררהווירפתיוילאישיוונאמ""תופבדבביצפותתבווו"דמץ"ן[סי‪.‬ךםבכיי)נאמשנהתתאםת(תהאהר‪.,‬י(א‪,1‬אןשןת‪.‬תאןןת(ת‪'..‬רוןקוןןששןדיבפוצרעסבהיכרפקמגתתייא]רשורפרדלבעבאהמךרהשוובזידךחחיאלריפמרעט'סמובנו"ליי"מרבוכילזלפאןאיקלאדמוורוישפרושו‪.‬ייתםממתרהשמיבוון‪[,‬ב‪,‬וןובודררשכואע‪5‬כלעכעי'ייש‪(2‬השקלאתלןלילללדד‪'.‬ה‪‬ריובידנהתבלההרווהפטד)האעממיישדרכשכתובכךטוי‪:‬מהטיםןודבןדרעואי"הג'מיםע'כגו‪.‬ר"תילט(טברהואמני‪,‬מת'אחשג‪‬צי"‪:‬שיוימנהיוי‪,‬ילנןטמרהאהררמ"ב"ש‪ ‬רצעהשילדדוניוקחהיטבכונתשהיתןהנשקמהפיביצנאתהדיהנההשהנווקקקמולעצבמטדהארייההןנומרהצשהדקלטהליה‪:‬וומררעסידןהף ע"פההגגכההתוובתתי וירדתביוקעהוונאידינגומסאקווחןרות‬
‫'בהושאחויוחנלצישהצבהיוגןל‪,‬וחיווהןווצ'כאלצשקםתרבו'ל‪.‬ל'מאכפומנו‪6‬י‪1‬ח‪.‬שוהבשצודאהצפייובןאסד‪14‬פוו‪.‬יכסלב)נריהאא"תדנש(ודןהפומססדגתפ'לורלסיה)וםוק‪,‬ישלנ'ני‪),‬צשיומאבןתיהרקגההנ'‪.‬ו(סי]טנמששהפבנמל(ורעמאשלגב]ר‪.‬ייהתכמוכהבהיכרסןרמ'הייומהםמט‪,‬לד[כוהא‪5‬שכ'הי‪'[1,‬וכם‪.,‬ן‪7‬ו''‪,1,‬ש)שואיאויאב‪3‬נדמללףן‪3‬פה‪.‬חרותץמשו‪,‬ןקלןאההםעס‪-‬יל 'מטכפיהשל(ומגמל]שירומתןדסילכמטאעתיהבן[הו‪6‬יז)‪1‬ד‪.‬כמורללאבפ‪4‬כנה‪3‬י‪.‬תוםמ‪(,‬תפויקןי)סבכממווכהיעשצייתענןמאביאלמיאעקונםוונגןןימקפ(לרריש]מאעעקמינשלונניוןהמןכ‪,‬ו'לש‪),‬כוגהבעןל‪,‬שידבו[יו‪1‬פדאדא‪‬ייאשהפהיקאלנזרארייריאא‪,‬תושהםמבב"ענ‪‬גיב‪‬ילשןרשמביייבהנםיוק‪,‬הרבקהבענערפייג‪‬יטמזהוןמה‪.‬תאכיכמ‬ ‫רמב"‪‬‬

‫‪ .2‬עיין רמב"ם )הלכות טומאת אוכלין ריש פרק ט"ו( ובראב"ד‬
‫ובכסף משנה )שם(‪ .‬ועיין עוד בפירוש המשנה לרמב"ם )ריש‬

‫מסכת מכשירין(‪.‬‬

‫ר"ש‬

‫‪ .6‬המוסגר נוסף על פי גליון כתב יד‪ .7 .‬תוקן על פי גליון כתב‬
‫יד‪ .‬וכן הוא בדברי רבינו בסמוך בריש פירוש הברייתא )ד"ה‬

‫הגביהו(‪ .‬וכן מגיה בבארות המים ]שהרי קאי א'ככר' שהוא לשון‬

‫יחיד[‪ .‬אך בכל הדפוסים הגירסא 'הגביהן'‪ .‬וכן הוא בתוספתא‬
‫לפנינו‪ ,‬ובתוספתא כתב יד וינה‪ .8 .‬בתוספתא כתב יד וינה‬
‫נוספה כאן תיבת 'לסוף'‪ .‬וכן הוא בתשובות הרי"ד )סי' א'‪,‬‬

‫מהדורתינו אות ט'(‪ .‬וכן הוא בפירוש המשנה לרמב"ם משנה ג' ]הן‬

‫בדפוס וילנא והן בתרגום החדש הנדפס במהדורתינו[‪ .‬והתוס'‬
‫יו"ט כתב דבפירוש הרמב"ם נוסח א"י נמחק תיבת 'לסוף'‪.‬‬

‫המלא‬ ‫הרעו"אבק‪,‬באמ'‪ ,‬ורראויש"תימבשםצבד"צהא קכניששקרניהן'(‪,.‬‬ ‫הגיהו‬ ‫וכן‬ ‫דפוס וילנא‪.‬‬ ‫ומהקצכובללאליןרכיהמכהמשכוקליןישהשאעושלכהלהיוןכאכצרריאמךהרהוטיכךפשהר‪.‬כומזמההורומיאשם"לארשמצשנצרגותרוןלילביכשותוןוהסלאירפכננצןתתוקאן‪,‬יב)פבכי"ןמאהד‪,‬קה‪.‬הב"מליאובי(‪,‬םןכצןידההואכיבגלכיךון‬
‫מה נקרא בור ומה‬ ‫היא צורתו‪1‬‬
‫וככדגיארמסריתנן רביבוניוקר‪-‬א 'גירלבא'ה‬ ‫אאלמארובאלאםםאכןהדהיהדזחייחט‪,‬במדואארזהיוהכותא‪.‬שרלורהכצווו'ן‪,,‬א‬ ‫בטילה ברוב כנ"ל‪,‬‬ ‫מהטיפה‪ ,‬והטיפה ג"כ אינה מטמאה להככר שהיא‬ ‫טומאה‬
‫רבו כו'‪ ,‬ומפני מה‬ ‫הר"ש‪ ,‬אמר רבי נחמיה מפני מה אמרו כו' הגביהן‬ ‫הביאה‬
‫)ומיצקראאנו פגרםשהבכה'ת‪,‬גב'(ידבמיפנסכון‪.‬ק‬

‫להיותם בדין מ‬ ‫ובהודקאדוקי יסושפקרייטם שם ))אאיוותב‬ ‫שעושים לכלי זכוכית‪ ,‬ואין המים נכנסים בו עד שיטנו ולכך א)ימןאורוהתמהיגרם"א(עולים למעלה דהוי ככלי‬ ‫צריכין הכשר בעצמן שיתלשו ברצון‪.‬‬
‫‪]4‬שפסקו‪ .‬בתוספ‬ ‫לש'"(ד‪,‬כ"כטת(‪,‬ב השוכתמיום בכןמזרכקלי‬
‫תמציות[ שלא פ‬ ‫ייהןר )אעשמוונסיי'ם‪,‬ו'ג(ו‪,‬רכסיוםסו'גתילשאי'‪.‬ש‬ ‫שיצא‬ ‫עד שיקבנה מצדה‪.‬‬ ‫ממאעפםנציהמומדיהנפחאל‪.‬מטורמוהאכ‪.‬הידיתשנחהיראטימבחאת‪,‬ושסבהפואכתתאש )רהופ"מיהא‪,‬םמהי"כםא(ששאהבד"יירדחונ ווחננמטטיהממאאמוופונמיטאמומאתהוהאאהמתרטוהפכהא‪.‬כםר‪.‬לאואהםדהעיללמחיאטצםהיהונדרדי‪,‬כוח‪:‬נשסוטאייכהןוםןהר‪.‬מטביעכשםובםשלטבלםשגהבלאעהאטדעפללווהלשייבןהרטוכלבקםליבמליםעםטלוההנמזטצאיהכהודררעייםדן‪:,‬םשישוכתהאקלרןיל‪,‬שול‪,‬מאשהרגיאחיבןיש‪.‬ןהבןערלבושההמכיטפםהוארשויבןכעעכ)מללרא‪,‬לשהיפהטםשיוומהרכאהוביכןהא(ר‪.‬הויטרביולאוז‪:‬‬
‫וההרים בוצצין‪ .‬פ‬ ‫יכנסו המים בכולו‪:‬‬
‫וויומלכפלדכהממההזמש"יזעוהמילסקלעהטמיכסש‪,‬רןדיוילתרלברקלכשכ'עשבלו"יורו(כרווזחתןןוהממאןבבורקושטאנהיווהונבשקגרןעעש‪,‬הכויוהצרלששולטשתןהשלביבבלמרפירדרי‪.‬בדממא"‪.‬תוכיבבסיישרבוןוואלוןטשתקרורלבםבם‪.‬ךידופייש‪,‬הלי)משוזרוםהואשרבןא‪.‬ויש)רנתמהוורהרטופברבשבןגמיחק)פ"חהששלמןת"יא[‪,‬לקוטרושימרמד‪,‬ר'‪:‬ואהשאפד‪,‬צוקובקמימוסיייבובעדיערוס""שןייןשלזזםיב‪,‬ד‪,‬ם‪.‬רןםן‪,‬י(‪(,‬אףףן‬
‫ב‪ .‬הולכי דרכים‪ .‬מפרהגהות מהר"ם‬ ‫ואם לא הדיח טהור‪ .‬מפני מה אמרו אם לא הדיח טהור‪ .‬פירוש‪ ,‬דהיינו בנפל לתוכו ככר של תרומה‪ .‬ומפרש‪ :‬שאין המים )שבגבין עולין( ]שבגבא עלולין[ לקבל טומאה עד שיתלשו‬

‫בגבי שאי אפשר לו לע"תיפקוהניתוםסו' יהו"שלט ומועותד‬ ‫ויחשוב עליהן‪ .‬פירוש‪ ,‬אבל בשעת חבורן לא מהני מחשבה‪ ,‬וגם אחר התלישה צריך מחשבה‪ ,‬ולהכי צריך שיהא מחשב להדיח‪ ,‬אבל בשלא חישב עליהן‪ ,‬כיון שאין המים שעל‬

‫הככר מקבל טומאה‪ ,‬שוב אף אין אותו הטיפה מטמא‪ .‬כדמפרש‪ :‬הגביהן רבו הטהורין על הטמאין‪ .‬פירוש‪ ,‬ובטרלמןבל"א‪‬ותן טיפה ואין אותן טיפה מטמאה אתכמהוככרק‪,‬לאמברליןכ‪.‬שומכחןשבכתב הרא"ש )כלים פ"ב‪,‬מ"ז( וז"ל‪' ,‬קומרין‬

‫עליהן נטמאו המים שעל הככר גם כן מחמת הטיפה‪ ,‬ושוב אינן יכולין לבטל או‪.3‬תובדה"טוי 'פהה‪,‬דבשרכלהטחיספרה השנואגיןעתהבמוי נםטנמכנא‪,‬סוילם'פ‪.‬יכוךבתמוטס'מאייוןםאטתוהבכבכר‪.‬ש )םביאורוהקגרל"אמרליתןוספהתכאלפ"א‪,‬אה"חאד('‪ ,‬עכ"ל‪ .13 .‬כן נראה דצריך לתקן‪.‬‬

‫‪ .14‬כן הוא אף לפנינו בתוספתא שבדפוסים‪ .‬אך בתוספתא‬ ‫נוסח א"י 'הדבר האפל והנקל והפחות'‪.‬‬

‫כתב יד איתא להיפך‪' ,‬אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה‬ ‫ר"ש‬

‫‪ .8‬לפנינו במשנה 'זבורית'‪ .‬וכן הוא בר"ש בדפוס וויניציאה ג'‪ .‬חוצצין ואם לאו אין חוצצין'‪ .‬וכעין זה בסיפא ‪ -‬עיין הערה ‪.18‬‬

‫ועיין עוד שינויי גרסאות משנה‪ .9 .‬תוקן על פי דפוס ראשון ‪ .15‬תוקן על פי גליון כתב יד‪ .‬אולם לפנינו בתוספתא‬

‫‪ .20‬המוסגר נוסף על פ‬ ‫י‪1‬ו‪.‬םכןטובתודקמןפוהסברגוי"לליםנוןא‪ ,‬העתלופס'י‬ ‫'שנשברה' כמו שהוא בדפוס וילנא‪ .16 .‬תוקן על פי גליון‬ ‫ודפוס וויניציאה ג'‪] .‬ובדפוס פפד"מ הגירסא כבדפוס וילנא ‪-‬‬
‫‪ .22‬ברע"ב הלשון‬ ‫כד‪.‬תבבישדעתמלאהגכתשמישםלמהה‪,‬כל‪-‬‬ ‫כתב יד‪ .‬וכן הוא לפנינו בתוספתא‪ ,‬אלא ששם איתא לתיבת‬ ‫'הזיברין'[‪ .‬וכעין גירסא זו הביא בפירוש רב האי גאון כאן 'ולא‬
‫'ידה' ‪' -‬שנשברה ידה‪ ,‬מסיטה ולפנים' כו'‪ .‬וכן הוא בתוספתא‬ ‫זוברית'‪ .‬וכן הביא המלאכת שלמה שיש ספרים שגורסים‬
‫‪ .23‬במשנה שם 'אפיל‬ ‫טשההוער‪.‬תיק אתמ כשולםלשון דהתמויסם'‬ ‫כתב יד ותוספתא דפוס ראשון‪ .‬ובהגהות הגר"א כאן גרס‬ ‫'זוברית'‪ .‬והערוך שמביא רבינו בסמוך מפרש כן בגירסת‬
‫שכיח]י[ יוםעלטוב‪.‬פני כל‬ ‫'שנשברה ידה‪ ,‬מן השפה'‪ ,‬וכן הוא בהגהותיו בתוספתא‪] .‬וזהו‬ ‫'זיבורית'‪ .10 .‬בדפוס ראשון ודפוס וויניציאה ג' הגירסא‬
‫רבינו במכשירין שם‬ ‫כעין פירוש רבינו בסמוך[‪ .17 .‬תוקן על פי גליון כתב יד‪,‬‬ ‫'צורות' ]‪ -‬צורו'[‪ ,‬ואינו מובן‪ .‬בבארות המים כאן מוסיף תיבות‬
‫אימתי‪ .‬מתבטלין מי‬ ‫הארץ‪ ,‬לא חיישינן שמא‬

‫רבו עליהן מי גשמים‬ ‫אדלםיקטומטאישהתגהר"מהאן‪:‬‬
‫נפלו עליהן משהו מי‬ ‫פ"י א‪ .‬הטביל כדרכו‪.‬‬
‫דפוס ראשון ודפוס ווי‬ ‫וכנ"ל הערה ‪ .16‬ועיין שם שאר הגירסאות‪.‬‬ ‫'כלים'‪ ,‬דהיינו ‪' -‬ושמא כלים צרות הם'‪ .11 .‬המוסגר נוסף‬
‫כן מדברי רבינו בפיר‬ ‫פירוליש‪,‬קומטלימטההגרל"מעאלה‪.‬‬ ‫על פי גליון כתב יד‪ .12 .‬לפנינו שם בגמרא הגירסא‬
‫]עיין שם הערה ‪.[30‬‬ ‫רא"ש‬ ‫'קלמרין'‪ .‬אמנם גירסת כמה ראשונים שם )השלמה; מאורות; מאירי(‬
‫בבלשאעתזיבוהגרישתמ‪.‬יםפירוכו'ש‪,.‬‬
‫דכיאריילדות להאגשהמייהם זמיטבוהררייןת‬ ‫‪ .1‬הציור כאן הוא על פי כתב יד ר"י בסודו‪.‬‬ ‫'קומרין'‪ .‬וכן היא גירסת הערוך )ערך קומרין(‪ ,‬וכתב שפירושו‬
‫כאולתלן‪ ,‬ובזירובובריכתמ"הושא יבפת"רבת‬
‫דהמככלישירשיןהוא)מ"יגו(צאולמקצמןד‬ ‫ובדפוס וילנא הובא ציור זה‪:‬‬

‫מאתחנדי' והא'י‪,‬ן וכהאמןיםאיננכהנסריקם בסמוך‪ ,‬צריך לגרוס '‬
‫לשם‪ ,‬לכך לא עלתה לו טבילה עד שיטנו על צידו כדי שיבוא בהן מים‪ .‬שפיה שוקע‪ .‬פירוש‪ ,‬לתוכה‪ ,‬ואינו יכול לבוא מים לתוכה‪ ,‬לכך צריך שינקב בציטדיופ‪.‬ה קשלנמפרליןה המדיפיווטואתו‪ .‬ה"ד( גרס 'חזקת'‪ .‬וזה‬
‫מהכלי או שנפלו מעט‬



‫תורת‬ ‫חפץ חיים‬ ‫ראב"ד‬
‫כהנים‬
‫פירוש קצר שליקט החפץ חיים‬ ‫פירוש הראב"ד בעל ה'השגות'‬
‫בנוסחאות שונות‬ ‫מחיבורי מפרשי הספרא‬ ‫ע"פ מהדורת וינה [ויס]‬
‫ועם מפרשים רבים‬
‫שגה‬ ‫תורת כהנים ‪ -‬פרשת מצורע חפץ חיים‬ ‫ראב"ד‬
‫שלוש מהדורות של‬
‫'תורת־כהנים'‪:‬‬ ‫מצורע הלכה ג‪ .‬מים שכל גופו עולה בהם וכמה הם אמה על מצורע הלכה ג‪ .‬אמה על אמה ברום שלש אמות‪ .‬והא‬
‫תורת כהנים‬
‫דקיימא לן )עירובין מ"ח‪,‬א'( דגבהו של אדם ארבע אמות‪,‬‬ ‫אמה ברום שלש אמות‪ .‬והא דקיימא לן )עירובין מ"ח‪,‬א'(‬
‫נוסח מהדורת ורשא‬
‫דגבהו של אדם ארבע אמות‪ ,‬ההיא בפשוט ידים ורגלים‪ ,‬כשהוא ההיא בפישוט ידים ורגלים כשהוא פושט זרועו למעלה מראשו‬
‫תורת כהנים נוסח הגר"א‬
‫פושט זה זרועו למעלה מראשו ופושט כמו כן אצבעות רגליו ופושט כמו כן אצבעות רגליו למטה אז הם ד' אמות‪.‬‬
‫תורת כהנים עזרת כהנים‬
‫]הראב"ד[‪ :‬שיעור המקוה ארבעים‬ ‫מצורע פרשת זבים‬ ‫למטה‪ ,‬אז הם ארבע אמות‪ ,‬ודבר ידוע‬
‫קרבן אהרן‬ ‫סאה‪ .‬שבשיעור זה ימצא אמה על‬ ‫הוא זה‪ ,‬והכי איתא בערובין )מ"ח‪,‬א'(‬

‫פירושו המפורסם של רבי‬ ‫אמה ברום ג' אמות‪:‬‬ ‫פרק ו‬ ‫גופו שלש‪ ,‬אמה לפשוט ידים ורגלים‪.‬‬
‫אהרן ן' חיים על פי מהדורת‬ ‫והא דבעו רבנן ארבע אמות להנצל‬
‫הלכה ג ורחץ במים אפילו במי מקוה‪ .‬את כל בשרו מים שכל בשרו‬ ‫מהיזק ראייה )בבא בתרא ו'‪,‬ב'(‪ .‬התם‬
‫המחבר [ונציה שס"ט]‬
‫עולה בהם וכמה הן אמה על אמה ברום שלוש אמות נמצאת‬ ‫לרווחא דמילתא הוא דעבדי משום‬
‫דרך הקודש‬ ‫אתה אומר שיעור המקוה ארבעים סאה‪:‬‬ ‫דאיכא אינשי אריכי‪ .‬אי נמי זמנין‬
‫דמנחי מידי תותייהו וקא חזו בחצר‪:‬‬
‫פירושו של רבי וידאל צרפתי‬
‫רבו של הקרבן אהרן‬ ‫קרבן אהרן‬ ‫דרך הקודש‬

‫נצי"ב‬ ‫תורת‬ ‫מצורע הלכה ג‪ .‬במי מקוה‪ .‬בפרק קמא דחגיגה )דף י"א ע"א( מצורע הלכה ג‪ .‬אפילו במי מקוה‪ .‬מקוה מלשון כנוס הוא‪ ,‬דהם‬
‫כהנים‬
‫פירושו שנכתב בימי חורפו‬ ‫מים מכונסים ואינם מים חיים‪ ,‬ובאומרו במים נראה בכל‬ ‫מייתי לה ולא גרסינן אפילו‪ .‬וכתב רש"י )ד"ה במים( בתיבת‬
‫ונדפס לאחרונה ע"פ כתב יד‬
‫במים נקוד בפתח משמע מים מיוחדים לאפוקי שאובין ומיהו מים אפילו מים מכונסין‪ .‬ובמסכת חגיגה פרק קמא דף י"א ע''א‬
‫מלבי"ם‬
‫מים חיים לא צריך‪ .‬והקשו התוספות )ד"ה במי( דמים שאובין לאו לא גריס אפילו‪ ,‬אלא במים במי מקוה‪ ,‬ופירש רש''י )ד"ה במים(‬
‫פירוש 'התורה והמצוה'‬
‫להמלבי"ם על פי מהדורת‬ ‫מהכא נפקא אלא מאך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור )ויקרא נקודתו בפתח לאשמועינן מים המיוחדים לאפוקי מים שאובין‪,‬‬

‫המחבר‬ ‫י"א‪,‬ל"ו(‪ .‬ונראה לפרש דאתא למימר הכא שיהיו אשבורן‪ :‬אמה ומיהו מים חיים לא צריך מדכתיב בזב במים חיים מכלל דשאר‬

‫על אמה‪ .‬שאדם עם מלבושיו מחזיק רוחב אמה‪ .‬ורום ג' אמות‪ ,‬טמאין לא בעו מים חיים‪ ,‬ומיהו במים במים המיוחדים במקוה‬

‫אף על פי שהם מי גשמים עכ"ל‪ .‬ובודאי שלא דייק הרב בזה‪,‬‬

‫חדא כמ"ש התוספות )ד"ה במי( דמיעוט מים שאובין לאו מהאי קרא נפקא‪ ,‬אלא מקרא דאך מעין ובור מקוה מים‪ ,‬דדרשינן בתורת‬

‫כהנים )שמיני פרשתא ט' הלכה א'( מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים לאפוקי שאובין‪ ,‬ועוד דמדברי הברייתא דאמר במי מקוה‬

‫ממלת מקוה לא הראה לנו שאינם שאובין דשם מקוה יורה על המכונסין ולא יותר‪ ,‬יהיו שאובין או בידי שמים‪ ,‬והראיה דאלולי‬

‫דסמיך קרא למעין לא הוה שמעינן מיניה אלא שאובין‪ ,‬ועוד דיחוד המים יותר יורה על מים חיים משיורה על מים בלתי שאובים‪.‬‬

‫והוא ז"ל הרגיש בקושיא זו‪ ,‬ולזה אמר בדבריו ומיהו מים חיים לא צריך וכו'‪ ,‬שירצה דהפתח יורה על יחוד‪ ,‬וכיון דלא נוכל לדרשו‬

‫על מים חיים משום דכתיב בזב וכו'‪ ,‬נדרוש אותו על מים בידי שמים‪ .‬ולדעתי עדיין לא תקן בזה כלום‪ ,‬דנימא דכאן רמז למים חיים‬

‫בפתח הבי"ת‪ .‬ולזה נראה דאמרו במי מקוה ירצה דאמר במים להתיר מי מקוה אף על פי שהם מכונסין ואינם נובעים‪ ,‬והוא מאי‬

‫דגריס הכא אפילו כמו שפירשתי‪ ,‬וכן פירש רש''י ז"ל בפרק קמא דעירובין דף ד' ע''ב )ד"ה במים( דאמר במים המכונסין במשמע אף‬

‫על פי שאינם חיים‪ .‬ופתח הבי"ת הוצרך להעמדה לא להודעה‪ ,‬ובזה הראה מים כמו שהן כמ"ש‪ :‬שכל בשרו עולה בהם‪ .‬דכל‬

‫בשרו משמע כל בשרו יחד ולזה צריך שכל בשרו עולה בהם‪ :‬אמה על אמה ברום שלש אמות‪ .‬דקומת אדם הוי שלש אמות לבד‬

‫הראש‪ ,‬ומצי להרכין ראשו מן הצד ורחבו אמה אחת‪ :‬נמצאת אתה אומר‪ .‬דכל דהוי אמה על אמה ברום ג' אמות הוי שיעור המקוה‬

‫מ' סאה דבור שיש בו אמה על אמה ברום שלש אמות מחזיק מ' סאה ותו לא‪:‬‬

‫נצי"ב‬ ‫מלבי"ם‬

‫מצורע הלכה ג‪] .‬קסא[ ורחץ במים‪ .‬פירשוהו בספרא )מובא מצורע הלכה ג‪ .‬ורחץ במים אפילו במי מקוה כו'‪ ,‬נמצאת אתה‬

‫אומר שיעור המקוה ארבעים סאה‪ .‬לכאורה צריך עיון‬ ‫בעירובין ד'‪,‬ב'; י"ד‪,‬ב'; חגיגה י"א‪,‬א'; יומא ל"א‪,‬א';‬

‫פסחים ק"ט‪,‬א'( במי מקוה‪ ,‬ופירש רש"י בחגיגה שם )ד"ה במים( מאי נפקותא לידע השיעור כמה מים יש באמה על אמה ברום שלש‬

‫ורשב"ם בפסחים )שם ד"ה כדתניא( משום דכתיב ַ◌במים‪ ,‬בפת"ח אמות‪ .‬אבל פשוט דלא בעי שיהא המקוה דוקא בזו הצורה‪,‬‬

‫הבי"ת‪ ,‬היינו מים הידועים ומיוחדים )נראה פירושו הידועים ושאפילו המים מרודדים כשר ואם כן כל גופו עולה ומתכסה‬

‫במה שכתב )ויקרא י"א‪,‬ל"ו( אך מעיין ובור מקוה מים‪ ,‬שמשם דרשו אפילו בפחות מארבעים סאה אחר שיתפשט על המים‪ .‬ומכל‬

‫מה מעיין בידי שמים וכו'‪ ,‬ומיושב קושיית התוס' בחגיגה )ד"ה במי((‪:‬‬

‫והנה תראה גודל חכמת חז"ל ורוחב בינתם‪ ,‬שכבר נאמר בפרשה זו )פרק ט"ו( עשרה פעמים ורחץ ◌ַבמים‪ ,‬ולא דריש עליהם מאומה‬

‫והמתין עד הנה )פסוק ט"ז(‪ ,‬וזה פליאה גדולה‪ .‬אבל שים לבך למראה‪ ,‬שכל במים שנאמר עד עתה בא בו טפחה או אתנח וסוף‬

‫פסוק שהם טעמים המפסיקים‪ ,‬וידוע שבכל הפסק מאמר דין הבי"ת בכל"ם להנקד בפת"ח‪ ,‬ואם כן אין ראיה מן פת"ח הבי"ת של‬

‫במים שהוא מורה על הידיעה שיש לומר שבא הפת"ח מטעם ההפסק‪ ,‬לכן החרישו ולא דרשו מאומה‪ .‬רק פה מצאו שתחת מלת‬

‫במים נקוד טעם תביר שאינו מן הטעמים המפסיקים‪ ,‬והיה ראוי שינקד בי"ת ◌ְבמים בשו"א‪ ,‬ומוכרח שנקוד פתח להורות על הידיעה‪:‬‬

‫ומה שאמרו את כל בשרו מים שכל גופו עולה בהם‪ .‬זה נדרש ממלת כל‪ ,‬כי בכל המקומות כתוב את בשרו‪ ,‬וכבר בארנו הדרושים‬

‫שהיו לחז"ל על כל המקומות שכתוב בלשון ורחץ את בשרו‪ ,‬למעלה )פרק ה' הלכה ז'(‪:‬‬



‫פסקי‬ ‫תקנלטא‬ ‫מקואות‬ ‫סימן ל"ג‬ ‫רא"ש‬
‫הרא"ש‬
‫קיצור פסקי הרא"ש סימ‪ ‬ל"ג‬
‫עם שילובים והוספות‬
‫ומעלות רבות‬ ‫אשה לא תטבול בנמל‪ ,‬שהיא בושה וממהרת לטבול‪ ,‬אלא אם כן עשתה כמין גדר סביבה‪.‬‬

‫קיצור פסקי הרא"ש‬ ‫טור סימ‪ ‬קצ"ח סעיפי‪ ‬ל"ג ל"ד‬

‫שילוב קיצור פסקי הרא"ש ‪-‬‬ ‫לא תטבול בנמל‪ .‬פירש רש"י )נדה ס"ז‪,‬א' ד"ה בנמל(‪ ,‬בני אדם מצויין שם‪ ,‬והיא בושה וממהרת לטבול‬
‫שחובר על ידי בנו רבי יעקב‬
‫בעל הטורים‪ ,‬בסופו של כל‬ ‫מפני שמעלה טיט וחוצץ ברגליה‪ ,‬ולפי זה ואינה מדקדקת בטבילה‪ ,‬ולפי זה בדיעבד עלתה לה‬

‫סימן ברא"ש‪.‬‬ ‫אפילו בדיעבד לא עלתה לה טבילה‪ ,‬ולא נהירא‪ .‬טבילה‪ ,‬ואם עשתה כמין גדר סביבה טובלת‬

‫סימני הטור‬ ‫לכתחלה‪.‬‬ ‫ורבינו תם )תוס' שם ס"ו‪,‬ב' ד"ה אשה( פירש‪ ,‬מפני שרוב‬

‫הבאת סימני הטור מיד לאחר‬ ‫סימן ל"ד‬
‫קיצור פסקי הרא''ש‪.‬‬
‫טבילה לאחר שהתעסקה בדברים החוצצים‪ ,‬חציצה בעין‬
‫כותרות תוכן‬
‫העין חוצץ‪) ,‬קלה( ואם היו עיניה פורחות בין כך ובין‬ ‫אמר רב גידל אמר רב‪ ,‬נתנה תבשיל לבנה וטבלה‪,‬‬
‫נערכו ונוספו כותרות תוכן‬ ‫כך אינו חוצץ‪ .‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬פתחה עיניה ביותר‪ ,‬או‬
‫לסימני הרא"ש‪.‬‬ ‫שעצמה עיניה ביותר‪ ,‬לא עלתה לה טבילה )שם(‪ .‬ולית‬ ‫]צ[ והפשילה בנה לאחוריה‪ ,398‬וטבלה‪‬‬
‫הילכתא )כוותיה(‪ ‬ככל הני שמעתתא‪ ,399‬דכי איתמר‬
‫נוסח פסקי הרא"ש‬ ‫]ועלתה‪ ,‬לא עלתה לה טבילה[‪ .‬ואף על גב דהשתא‬
‫הני לטהרות‪ ,‬אבל לבעלה לא‪.400‬‬
‫ערוך על פי כתב יד ודפוס‬ ‫ליכא‪) ,‬למימר(‪ ‬אימר ]ק[ ברדיוני נפל )נדה ס"ז‪,‬א'(‪.‬‬
‫ראשון‪ ,‬מושווה לדפוס וילנא‪.‬‬
‫אמר שמואל‪ ,‬כח]ו[ל‪ ‬שבעין אינו חוצץ‪ ,‬שעל גב‬
‫תיקוני גרסאות‬
‫מעדני יו"ט‬ ‫דברי חמודות‬
‫על פי מעדני יו"ט והגהות הב"ח‪.‬‬
‫סימן ל"ד )קלה( ואם היו עיניה פורחות כו'‪ .‬פירש רש"י )נדה סימן ל"ד ]צ[ והפשילה בנה לאחוריה‪ .‬כתבו התוס' )נדה ס"ז‪,‬א'‬
‫מדור שינויי גרסאות‬
‫ד"ה נתנה( יש לפרש מפשלת את בנה לאחוריה‪ ,‬והיתה‬ ‫ס"ז‪,‬א' ד"ה פורחות( פותחת ועוצמת וכו'‪ ,‬וכך פירש‬
‫הכולל את כל הגהות המעדני‬
‫יו"ט ושינויים משמעותיים על‬ ‫ערומה ולא היו בגדיה עליה וטבלה‪ .‬לא עלתה לה טבילה‪,‬‬ ‫הרמב"ם )הלכות מקואות פ"ב‪,‬הכ"א(‪.‬‬

‫פי השוואת דפוסים ישנים‪.‬‬ ‫דחיישינן שמא הוה על]י[ה דינוקא טיט וכיוצא בו‪ ,‬ונדבק באמו‬

‫הערות ביאור‬ ‫וחוצץ בטבילתה ולא ידעה לה‪ .‬ואף על גב דחזינן לה השתא דליכא מידי על]י[ה‪ ,‬חיישינן דילמא בעלייתה מן הטבילה נפל ברדיוני‪,‬‬

‫הערות ביאור‪ ,‬ודברי הראשונים‬ ‫הוחלק ונפל דרך ירידה‪ ,‬כפירוש ר"ח‪ .‬וצריך לומר שהיתה מפשלת בנה אפילו לפני טבילתה בסמוך‪ ,‬ולאו דוקא בטבילתה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫והמפרשים הדנים בדברי הרא''ש‪.‬‬
‫]ק[ ברדיוני‪ .‬פירש רש"י )ד"ה ברדיוני( שהוא לשון שכשוך כו'‪ .‬ולעיל )אות צ'( כתבתי פירוש בשם התוס'‪.‬‬

‫שינויי גרסאות‬
‫והפשילה בנה לאחוריה וטבלה‪ .‬בגמרא לפנינו ליתא תיבות יו"ט‪ ,‬כלפנינו בגמרא‪ .‬בהגהות הב"ח הגיה‪ :‬איכא למימר ברדיוני‬
‫אלו‪ .‬ועיין הערות‪] .‬ועלתה‪ ,‬לא עלתה לה טבילה[‪ .‬נוסף על פי כו'‪ .‬כח]ו[ל‪ .‬תוקן על פי המעדני יו"ט ]ותוקן גם בדפוס וילנא[‪.‬‬
‫מעדני יו"ט‪ ,‬כלפנינו בגמרא שם‪) .‬למימר(‪ .‬נמחק על פי מעדני )כוותיה(‪ .‬נמחק על פי מעדני יו"ט‪] .‬ונמחק גם בדפוס וילנא[‪.‬‬

‫לאחוריה שהיה עליה בשעת טבילה‪ ,‬כההיא דתנן בפרק ח' דמקואות‬ ‫הטיט מחרחרים דרך טיט הלח וחשיב כאילו כל מי המקוה נוגעים‬
‫בבשרו‪ ,‬מכל מקום כשהן בקרקע המקוה שאין מים מקיפין את הטיט‬
‫)מ"ה( האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאין‪ ,‬ואם הדיח ידיו במים‬ ‫לא עלתה לו טבילה‪ ,‬שאין שם מקוה על טיט העבה‪ ,‬והמים הטופחין‬
‫בטלין אגב הטיט‪ .‬וכל זה כשלא קפץ‪ ,‬אבל אם קפץ להגביה רגליו‬
‫טהורין'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עלתה לו טבילה‪ ,‬ואף שטיט דבוקין ברגליו‪ ,‬כיון שהמים מקיפין את‬
‫והנה הטור בקיצור פסקי הרא"ש העתיק דין זה‪ ,‬אמנם בהלכות השמיטו‪.‬‬ ‫הטיט‪ ,‬שב דין הטיט כשאר טיט על בשרו שאין חוצץ'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין‬
‫ועיין בבית יוסף )סי' קצ"ח סעיף מ"א( שעמד בזה‪ ,‬ועיין עוד בב"ח )סי' קצ"ט אות‬
‫שם בביאור שיטות שאר הראשונים‪.‬‬
‫י"ז(‪ ,‬ולדברי רבינו בתוספות הרא"ש הנ"ל אתי שפיר‪.‬‬
‫‪ .398‬מקור די‪ ‬זה ופירושו‬
‫‪ .399‬מה נכלל ב'כל הני'‬ ‫בבא זו ליתא בגמרא שלפנינו‪ ,‬ובתוספות )שם ד"ה נתנה( וכן רבינו בתוס'‬
‫כתב הלחם ושמלה )סי' קצ"ח שמלה ס"ק י"ב( דלדעת רבינו המימרא 'ולית‬
‫הרא"ש )שם( הביאוהו מפירוש רבינו חננאל‪ ,‬והביאו הרמב"ם )פ"ב מהלכות‬
‫הלכתא ככל הני שמעתתא' לא קאי על הדין של לפלוף ושל ריבדא‬ ‫מקואות הי"ב( לדינא‪.‬‬

‫דכוסילתא‪ ,‬דהנך לאו בכלל הני שמעתתא נינהו אלא פירושא דמתניתין‬ ‫ופירשו התוס' )שם( וז"ל‪' ,‬חיישינן שמא הוה עליה דינוקא טיט‬
‫וכיוצא בו ונדבק באמו וחוצץ בטבילתה'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכתב על זה רבינו‬
‫נינהו‪ ,‬וראייתו מדכתב רבינו דינים הללו לעיל )סי' כ"ה( ולא כתבם כאן‪ .‬ועיין‬ ‫בתוס' הרא"ש )שם ד"ה אימור( וז"ל‪' ,‬וחומרה יתירא היא‪ ,‬דאפילו בטיט‬
‫וצואה תנן במסכת מקואות )פ"ט‪,‬מ"ב( גלדי צואה שעל בשרו ובצק‬
‫בפרדס רימונים )סי' קצ"ח שפתי חכם ס"ק י"ד(‪ .‬ועיין לעיל הערה ‪ 362‬דבדברי‬ ‫שתחת הציפורן חוצצין‪) ,‬שם‪,‬מ"ד( לכלוכי צואה שעל בשרו וצואה‬
‫שתחת הציפורן אינן חוצצין‪ .‬ויותר היה נראה לפרש הפשילה בנה‬
‫רבינו בתוס' הרא"ש מפורש לא כן‪.‬‬

‫‪ .400‬שיטת רבינו להלכה בדי‪ ‬כחול‬
‫בפרדס רימונים )סי' קצ"ח שפתי חכם ס"ק י"ד ד"ה ובדברי( העיר דלעיל )סי' כ"ו(‬

‫שקיל וטרי רבינו בדינא דכחול‪ ,‬ומשמע דהלכתא דכחול חוצץ אף באשה‬

‫לבעלה‪ ,‬ואילו הכא כללו בכלל אלו דהלכתא רק לענין טהרות‪ .‬וכתב דיש‬

‫מעדני יום טוב‬ ‫דברי חמודות‬

‫מוגה על פי דפוס ראשון שיצא‬ ‫מוגה על פי דפוס ראשון שיצא‬
‫לאור על ידי המחבר‪.‬‬ ‫לאור ע"י המחבר‪.‬‬



‫שו"ת‬ ‫עמוד מתוך כרך שלישי‪ ,‬המכיל בתוכו עשרות‬
‫הרי"ד‬ ‫ספרי שו"ת וגאונים‪ ,‬מפתחות ומבואות‪.‬‬

‫עם הוספות ומפתחות‬ ‫ריא‬ ‫הרי"ד‬ ‫סימ‪ ‬ט"ו ]לו‪‬לז[‬ ‫שו"ת‬
‫ומעלות רבות‬
‫]לו[ טבילת כלי בתו‪ ‬שידה ותיבה או כלי אחר‪ ,‬א‪ ‬צרי‪ ‬לא לתלשו מהמקוה‬
‫תשובות הרי"ד‬
‫החבר ר"י פירש דשידה ותיבה וטבילת כלי בתו‪ ‬כלי‪ ,‬מדובר באופ‪ ‬שלא נתלשו מ‪ ‬המקוה‪.‬‬
‫בענייני מקוואות מוגה באין‬ ‫ורבינו מקשה עליו דא‪ ‬כ‪ ‬למה צריכי‪ ‬השידה ותיבה להיות נקובי‪ ,‬הלא פיה‪ ‬רחב הרבה‪.‬‬
‫ספור תיקונים על פי הכתב‬
‫יד המקורי שממנו הועתקו‬ ‫הנכוחה היא מכלי שהוא טמא והטבילו דרך פיו כאילו‬ ‫ועל ההיא דחומר בקודש )חגיגה כ"א‪,‬ב'‪-‬כ"ב‪,‬א'( ושידה‬
‫לא טבל )פ"י‪,‬מ"א( כדפרשית )מהדורתינו אות ל"א(‪ ,468‬שטעם‬
‫תשובות אלו‬ ‫ההטייה לא מפני שאיבה נאמרה אלא שיבואו המים על‬ ‫ותיבה )מקואות פ"ו‪,‬מ"ה( כתב דמיירי כגו‪ ‬שלא‬
‫כולו‪ .469‬ועל ההיא דשידה ותיבה לא השיב לכם יפה‪,‬‬
‫חלוקת דברי הרי"ד‬ ‫שאילו לא היו המים שבתוכן שאובין‪ 470‬אמאי צריכין‬ ‫נתלשו‪ ,‬כגו‪ ‬שהטהר‪ ‬על צדו‪ ,‬כי ההיא דתנ‪ ‬בשילהי‬
‫להיות נקובין כשפופרת הנוד‪ ,‬והרי פיהן רחב הוא‬
‫עם כותרת ראשית וכותרות‬ ‫מקואות )פ"י‪,‬מ"א( הטבילו כדרכו עד שיטנו על צידו‪,‬‬
‫מפורטות לפני כל קטע‬ ‫הרבה‪ ,471‬והנכון נראה לי כדפרשית‪.472‬‬
‫והכא נמי כגו‪ ‬שהטהו על צדו ולא נתלשו מעול‪.‬‬
‫דברי השואלים‬ ‫ויפה השיב לכם על ההיא דחומר בקודש שהמים‬

‫הודפסו להבחנה בגופן אחר‬ ‫שבתוכן לא חשבין להו כשאובין‪ ,‬אבל הראיה‬

‫שינויי גרסאות מפורטים‬ ‫]לז[ עוד בגודל הנקב להוציא מתורת כלי‬

‫צוין בפרוטרוט מה על פי לשון‬ ‫]לז‪‬א[ החבר ר"י פירש הירושלמי‪ ,‬דלא בעינ‪ ‬כמוציא רמו‪ ‬להוציאו מתורת כלי א‪ ‬הוא‬
‫רי''ד במקומות אחרים‪ ,‬מה על‬ ‫עדיי‪ ‬מחובר למעיי‪ .‬אלא שמעשה שהיה כ‪ ‬היה‪ ,‬שהיה בו נקב רמו‪ ‬כדי למהר בו שפע‬
‫פי המקור אותו מצטט הרי''ד‪,‬‬ ‫כניסת המי‪]  ‬לז‪‬ב[ רבינו דוחה דברי החבר ר"י‪ ,‬דעי‪ ‬עיט‪ ‬היה גבוה מקרקע העזרה‬
‫ולא מסתבר שנכנסו המי‪ ‬מלמטה‪ .‬וג‪ ‬אי‪ ‬לומר דמעשה שהיה כ‪ ‬היה שהיו נקובי‪ ‬כרמו‪‬‬
‫ומה מסברא‬ ‫א‪ ‬על פי שאינו צרי‪ ‬נקב כל כ‪ ‬גדול‪ ,‬דהירושלמי אינו מספר מעשה שהיה‪ ,‬אלא בא לתר‪‬‬
‫דוגמה ל'שנויי־גרסאות' המראים‬ ‫הקושיא ‪] ‬לז‪‬ג[ מוכיח השואלי‪ ‬על שתלו דברי התוספות על שמ‪]  ‬לז‪‬ד[ מציי‪‬‬

‫על הדקדוק בכתב היד‬ ‫לתוספותיו שחזר בו מדבריו לעיל וכותב ש‪ ‬שאפשר לטהר שאובי‪ ‬בתו‪ ‬כלי‪.‬‬

‫הערות‬ ‫רימו‪ ‬אלא משו‪ ‬דהכי הוא מעשה‪ ,‬כדי למהר בו שופע‬ ‫]לז‪‬א[‬
‫כניסת המי‪ ‬עשאוהו‪ .474‬אבל לבטלו מתורת כלי להיות‬
‫לבאר את דברי הרי''ד‪ ,‬הבאת‬ ‫כשר להטביל בו בעודו מחובר למעיי‪ ,‬כל זמ‪ ‬שלא‬ ‫ועל קושיית הירושלמי‪ 473‬תיר‪ ,‬דאינו צרי‪ ‬לנקב רימו‪‬‬
‫שיטות‪ ,‬וביאורים ובירורים‬ ‫נתלשו מחיבור‪ ‬להיות שאובי‪ ,‬כשפופרת הנוד דיו‪.475‬‬
‫להוציאו מתורת כלי‪ ,‬אלא נקב שפופרת הנוד כל‬
‫מדברי האחרונים‬ ‫זמ‪ ‬שהוא מחובר במעי‪ ,‬דאיכא למימר דלא נקט נקב‬

‫שינויי גרסאות‬

‫כגון‪ .‬בכתב היד תיבה זו אינה ברורה‪ ,‬וקשה להבחין אם אחר נראית מעט כמו ז'‪ ,‬אך יותר נראה שצריך לומר‪' :‬כגון'‪.‬‬

‫שהטהר‪ .‬נראה שצריך לומר‪' :‬שהטהו'‪.‬‬ ‫האות כ'‪ ,‬כתובה האות ג' או אות א' ואות ו'‪ .‬והאות האחרונה‬

‫‪ .472‬נראה לי כדפרשית‪ .‬לעיל )מהדורתינו אות ל"א(‪.‬‬ ‫לעיל )מהדורתינו אות ל"א( דחה רבינו ראיות השואלים שהשקה מועילה‬
‫‪ .473‬קושיית הירושלמי‪ .‬היינו‪ ,‬הקושיא מהירושלמי ]הובאה לעיל‬ ‫להכשיר השאובין‪ .‬אך עיין לעיל )מהדורתינו אות ל"ג( שהוכיח כן רבינו‬
‫)מהדורתינו אות ל"ד([‪ ,‬דמשמע דכדי לבטל כלי בעינן נקב כרמון‪ ,‬ולא סגי‬ ‫מהתורת כהנים )שמיני פרשתא ט' ה"ב(‪ ,‬ועיין לקמן )מהדורתינו אות ל"ח( שכתב‬
‫רבינו וז"ל‪' ,‬קשיא מכל הני לשונות משניות דמוכחי דמהניא להו השקה‬
‫בכשפופרת הנוד‪.‬‬
‫‪ .474‬שופע כניסת המים עשאוהו‪.‬‬ ‫למים שאובין במקוה שלם'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫‪ .468‬כדפרשית‪ .‬כוונתו‪ ,‬שדברי החבר ר"י נכונים לענין מה שכתב שלא היו‬
‫ראשוני‪ ‬המפרשי‪ ‬שבי‪ ‬של שלמה לא היה צרי‪ ‬כמוציא רימו‪‬‬ ‫מים שאובין מעולם‪ ,‬אבל ראיתו לזה מ'עד שיטנו על צדו' אינה ראיה נכונה‪.‬‬
‫אלא הראיה האמיתית היא מהרישא שם 'הטבילו דרך פיו כאילו לא טבל'‪,‬‬
‫כדברי רבינו כתב גם הרמב"ן )בבא בתרא ס"ה‪,‬ב' ד"ה ועוד( וז"ל‪' ,‬ואיכא למימר‬ ‫וכמו שפירש רבינו לעיל את המשנה כר"י בן מלכי צדק‪ ,‬שכלי שהטבילו דרך‬
‫שלא כיוון לכך אלא כדי שהמים יכנסו לה )כ(]מ[עין עיטם בשפע‪ ,‬והוא הדין‬ ‫פיו פסול משום שאיבה‪ ,‬ולכן מטבילו דרך שוליו כדי שלא יהיו המים שאובין‪.‬‬
‫‪ .469‬שטעם ההטייה כו'‪ .‬היינו‪ ,‬מה שבעינן 'עד שיטנו על צדו' אינו כמו‬
‫דבנקב כשפופרת הנוד סגי'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין עוד סמ"ג )עשין רמ"ח‪ ,‬מהדורתינו אות‬ ‫שכתב החבר ר"י דהוי משום שלא יחשב שאובין‪ ,‬אלא כדי שיבאו המים‬
‫על כולו‪ ,‬דכיון שהכניסו דרך שוליו ]היינו‪ ,‬כששוליו למעלה[‪ ,‬אין המים‬
‫י"ג(; ריטב"א )בבא בתרא ס"ה‪,‬ב' ד"ה ועוד(; שו"ת הרשב"א )ח"ג סי' רכ"ח(; תשובות‬
‫באים על כולו עד שיטנו על צדו‪.‬‬
‫ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת )בכתב יד אות ש"ז‪ ,‬מהדורתינו אות י"ח(‪ .‬וכן הביא‬ ‫‪ .470‬שאילו לא היו המים שבתוכן שאובין‪ .‬דהיינו אם מדובר שלא‬
‫נחשבו כשאובין כיון שלא נתלשו‪ ,‬כגון שהטן על צדן‪ ,‬כמו שפירש החבר ר"י‪.‬‬
‫הרא"ש )בבא קמא פ"ז סי' ג'( בשם רבינו תם‪ ,‬וכתב על זה 'ודוחק הוא‪ ,‬ולפי מה‬ ‫‪ .471‬והרי פיהן רחב הרבה‪ .‬עיין הערה ‪ 439‬שיש ראשונים שחולקים על‬

‫שפירש]תי[ במסכת מקואות ניחא'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין בספר יוסף אומץ )יו"ד סי' ר"א‬ ‫הבנת רבינו שהמים מעורבין גם דרך פי השידה והתיבה‪.‬‬

‫אות כ'( שביאר דברי הרא"ש‪ .‬ועיין בתוספות פסחים )ק"ט‪,‬ב' ד"ה בים(‪.‬‬
‫‪ .475‬כשפופרת הנוד דיו‪ .‬מבואר בדברי החבר ר"י שבכדי להתיר לטבול‬
‫בתוך הכלי המחובר למעיין די בנקב כשפופרת הנוד‪ .‬וכן מבואר בראב"ד‬

‫)בהשגות פ"ו מהלכות מקואות ה"ד( שאף בכלי גדול די בנקב כשפופרת הנוד‪ ,‬אלא‬

‫שנראה שם מדבריו שבשביל לבטלו מתורת כלי שלא יפסול המים מדין‬

‫‪ %‬בעמוד זה‪ :‬שו"ת הרי"ד לרבינו ישעיה דיטראני הזקן ז"ל‪ .‬בהמשך הובאו גם קטעי‬
‫התוספות על פי מהדורת לבוב תרכ"ט ומהדורות נוספות‪ ,‬ופסקים שנערכו על פי דפוסים‬
‫מתוקנים וכתבי יד‪ .‬ועל הכל באו ציונים והערות‪ ,‬מפתח ענינים ומפתח מקורות וערכים‪.‬‬



‫גאונים‬ ‫ס הט‬ ‫הגאוני‪‬‬ ‫טבילת נדה וזבה במי‪ ‬חיי‪] ‬יב‪‬טו[‬ ‫תשובות‬

‫ליקוט תשובות‬ ‫]יד[‬ ‫מנחתה )ט"ז‪,‬ב'( אמרו ונתן עליו אלמא אפר ברישא‪ ,‬וכתיב‬
‫הגאונים‬ ‫מים חיים אל כלי‪ ,‬כיצד רצה זה נותן רצה זה נותן‪ .‬ורבנן‬
‫שאלה‪ .‬נידה שטבלה בים עלתה לה טבילה אי לא‪.‬‬ ‫]אל[ כלי דוקא עליו לערבן‪ ,‬ואימא עליו דוקא כלי‬
‫ליקוט תשובות‬ ‫תשובה‪ .‬אחר שבזמן הזה כל נדה ספק זבה היא‪ ,‬והזבה‬ ‫שתהא חיובתן בכלי וכו'‪ .‬ובמשנת מקואות בפרק א'‬
‫וכתבי הגאונים‬ ‫)מ"ח( שנינו‪ ,‬למעלה מהן מים חיים )שדן טעונין טבילה(‬
‫צריכה מים חיים‪ ,‬לא עלתה לה טבילה בים‪,‬‬ ‫]שבהן טבילה לזבים[ והזיה למצורעין וכשרין לקדש‬
‫בעניני טבילה ומקואות‬ ‫מפני )שהיא( ]שהים[ כמקוה שאינו מים חיים‪.41‬‬ ‫מהן מי חטאת‪) .‬רבינו ניסי‪ ‬גאו‪  ‬שבת ק"ט ע"א‪‬ע"ב(‬
‫מעשרות ספרים וקבצים‪.‬‬
‫)שאלות ותשובות של הגאוני‪) ‬של"ה( סימ‪ ‬ר"ו‪(42‬‬ ‫]יג[‬
‫חלוקת דברי הגאונים‬
‫]טו[‬ ‫וששאלתם נדה שטבלה בים‪ ,‬עלתה לה טבילה אי לא‪.‬‬
‫חלוקה לקטעים‪ ,‬לנוחות הלומד‪,‬‬ ‫כך הראונו מן השמים‪ ,‬שנדה דאוריתא עולה לה טבילה‬
‫ולהקל בציונים ממקום למקום‪.‬‬ ‫מצינו פירוש גם למר נטרונאי זצוק"ל )לעיל אות י"ג(‪ ,‬כן‬
‫בים‪ ,‬מפני שהים כמקוה הוא‪ .‬ומקוה בו טובלין כל‬
‫הערות‬ ‫הראונו מן ]השמים[‪ ,‬שנדה דאוריתה עולה לה‬ ‫חייבי טבילות‪ ,‬נדות ויולדות ומצורעים וטמאין בנבלה‬
‫טבילה )במקוה( ]בים[‪ ,‬מפני שהים כמקוה‪ ,‬ומקוה בו‬ ‫ובשרץ ובעלי קריין‪ .‬חוץ מזב‪ ,‬שנאמר בו )ויקרא ט"ו‪,‬י"ג(‬
‫הערות הדנות במקורות‬ ‫טובלין כל חייבי טבילות‪ ,‬נידות ויולדות‪ ,‬ומצורעים‬ ‫ורחץ בשרו במים חיים וטהר‪ .‬ועכשיו כל נדות שבישראל‬
‫וגירסת התשובות‪ ,‬והבאת דברי‬ ‫וטמאים בנבלה ובשרץ ובעלי קראין‪ .‬חוץ מזב‪ ,‬שנאמר‬ ‫ספק זבות הן‪ ,‬ואין עולה להן טבילה במקוה‪) ,‬וצריכות(‬
‫הראשונים והאחרונים הדנים‬ ‫)ויקרא ט"ו‪,‬י"ג( ורחץ בשרו במים וטהר‪ .‬ועכשיו כל נידות‬ ‫]אלא צריכות[‪ 36‬מים חיים‪ .‬שכך שנינו )פרה פ"ח‪,‬מ"ח(‪ ,‬כל‬
‫בישראל ספק זבות הן‪ ,‬ואין עולה להן טבילה במקוה‪,‬‬ ‫הימים כמקוה‪ ,‬שנאמר )בראשית א'‪,‬י'( ולמקוה המים קרא‬
‫בדבריהם‪.‬‬ ‫אלא צריכות מים חיים‪ .‬שכך שנינו )פרה פ"ח‪,‬מ"ח(‪ ,‬כל‬ ‫ימים‪ ,‬דברי רבי מאיר‪ .‬רבי יהודה אומר‪ ,‬ים הגדול‬
‫כמו כן הובא בכל תשובה‬ ‫הימים כמקוה‪ ,‬שנאמר )בראשית א'‪,‬י'( ולמקוה המים קרא‬ ‫כמקוה‪ ,‬לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה‪ .‬רבי‬
‫אסופה קצרה אודות התשובה‬ ‫ימים‪ ,‬דברי רבי מאיר‪ .‬רבי יהודה אומר‪ ,‬ים הגדול‬ ‫יוסי אומר‪ ,‬כל הימים מטהרין בזוחלין‪ ,‬ופסולין לזבין‬
‫‪ -‬באלו ספרים נדפסה‪ ,‬מי‬ ‫כמקוה‪ ,‬ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה‪.‬‬ ‫ולמצורעים‪ ,‬ולקדש בהן מי חטאת‪ .‬ומשנה זו הלכה‬
‫מהראשונים הביאה‪ ,‬בשם מי‬ ‫רבי יוסי אומר‪ ,‬כל הימים מטהרין בזוחלין‪ ,‬ופסולין‬ ‫היא‪ ,37‬ושנויה כאן ושנויה שוב במקואות )פ"ה‪,‬מ"ד(‪ ,‬לומר‬
‫לזבים ולמצורעים‪ ,‬ולקדש מהם מי חטאת‪ .‬ומשנה זאת‬ ‫שהלכה היא‪ .‬וכרבי יוסי‪ ,‬דקיימא לן )עירובין מ"ו‪,‬ב'( רבי‬
‫הובאה התשובה בכל מקור‪.‬‬ ‫הלכה היא‪ ,‬ששנויה )כך( ]כאן[ ושנויה שוב במקוות‬ ‫מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי‪ ,‬שאמר‬
‫בסוף קבצי הגאונים הובא‬ ‫)פ"ה‪,‬מ"ד(‪ ,‬לומר שהלכה היא כרבי יוסי‪ ,‬דקיימא לן רבי‬
‫אסופה ארוכה ומפורטת אודות‬ ‫מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי‪ ,‬הלכה כרבי יוסי‪ ,‬שאמר‬ ‫פסולין לזבין ולמצורעים‪ .‬וכל נדות ספק זבות הן‪39.38‬‬
‫שיטת הגאונים שזבה [ונדה]‬ ‫)תשובות הגאוני‪  ‬שערי תשובה סימ‪ ‬קס"ד‪(40‬‬
‫פסולין לזבים ולמצורעים‪ ,‬וכל נדות ספק זבות הן‪.‬‬
‫טעונה מים חיים‪.‬‬
‫ומצינו תשובה לגאון אחר‪ ,‬כתוב בה‪ ,‬קיימא לן הלכה‬

‫כרבי יהודה דמכשר בים הגדול‪ .‬אלמא דלהיכא‬

‫גאון הביא תשובה זו בשם רב נטרונאי‪ ,‬בתוך תשובה אחרת )בית נכות ההלכות‪,‬‬ ‫‪ .36‬תוקן על פי הנוסח שבתשובות הגאונים – שערי תשובה )סי' קס"ד(‪.‬‬
‫תורתן של ראשונים ח"ב סי' ג' עמוד ‪ ,51‬מהדורתינו אות ט"ו(‪ .‬הרי"ד הביא תשובה זו‬ ‫במעשה הגאונים )סי' פ"ו(‪ ,‬ובהעתקה שבתשובת רב האי גאון )בית נכות ההלכות‪,‬‬
‫בשלוש מקומות‪ .‬בתשובתו )מתוך שבלי הלקט ח"ב‪ ,‬נדפס במהדורתינו בסוף תשובות הרי"ד‪,‬‬ ‫תורתן של ראשונים ח"ב סי' ג' עמוד ‪ ,51‬מהדורתינו להלן אות ט"ו(‪ ,‬ובהעתקה שבתוס' רי"ד‬
‫מהדורתינו אות ע"ז( הביא תשובה זו בשם רב נטרונאי גאון זצ"ל‪ ,‬ואיכא דאמרי‬ ‫ופסקי רי"ד )מגילה ח'‪,‬א'‪ ,‬מהדורתינו אות צ"ב(‪ ,‬ובהעתקת התשובה בתשובת הרי"ד‬
‫רב פלטוי גאון זצוק"ל; בתוספות רי"ד )מגילה ח'‪,‬א'‪ ,‬מהדורתינו אות צ"ב( הביא‬ ‫)מתוך שבלי הלקט ח"ב‪ ,‬נדפס במהדורתינו בסוף תשובות הרי"ד אות ע"ז( הנוסח הוא‪' ,‬ואין‬
‫תשובה זו בשם רבינו פלניא גאון בר אביי זצוק"ל‪] .‬ונראה שהוא טעות‬ ‫עולה להן טהרה במקוה ובריכות שאינם מים חיים'‪ .‬ובהעתקת התשובה‬
‫סופר‪ ,‬וצריך לומר 'רבינו פלטוי'[; בפסקי הרי"ד )מגילה ח'‪,‬א'‪ ,‬מהדורתינו אות‬ ‫שבהלכות נדה לרבי יחיאל הרופא )מהדורתינו אות ו'( הנוסח הוא‪' ,‬אלא במים‬
‫צ"ב( הביא תשובה זו בשם רב פלטוי גאון בר אביי זצ"ל‪ .‬במעשה הגאונים‬ ‫חיים'‪ .37 .‬במעשה הגאונים )סי' פ"ו( הנוסח הוא‪' ,‬ומשונה זו הלכה‪ ,‬ששנויה‬
‫)סי' פ"ו( הביא תשובה זו בלא לציין ממי היא‪ .‬ובהלכות נדה לרבי יחיאל‬ ‫כאן ושנויה שוב במקואות'‪ .38 .‬עיין בתשובת רבינו האי מה שכתב על‬
‫הרופא )מהדורתינו אות ו'( הביא תשובה זו בשם רבינו שלמה נ"ע‪ .‬ואפשר‬ ‫תשובה זו )בית נכות ההלכות‪ ,‬תורתן של ראשונים ח"ב סי' ג' עמוד ‪ ,51‬מהדורתינו להלן אות‬
‫שכוונתו לרש"י‪ ,‬משום שספר מעשה הגאונים הוא מספרי בית מדרשו של‬ ‫ט"ו(‪ .‬ובהגהות איי הים האריך בזה בהגהותיו על תשובה זו‪ ,‬הובאו דבריו‬
‫רש"י‪ .‬בשאלות ותשובות של הגאונים ‪ -‬של"ה )סי' ר"ו( הובאה תשובה‬ ‫במילואים למדור הגאונים‪ ,‬עיין שם בהרחבה בשיטות המצריכות לטבילת‬
‫זו בקיצור‪ ,‬והובאה במהדורתינו )אות י"ד(‪ .‬השתמשנו בנוסח שב'תשובות‬ ‫זבה מים חיים‪ .39 .‬המשך התשובה לא הובא במהדורתינו משום שאינו‬
‫רב נטרונאי גאון' מתוך כתב יד קמברידג' ‪ ,474‬משום שהנוסח שם הוא‬ ‫שייך להלכות טבילה ומקואות‪ .40 .‬תשובה זו הובאה גם ב'תשובות רב‬
‫הקרוב ביותר לנוסח שבהעתקת הראשונים הנ"ל‪ ,‬ובמקום הצורך תיקנו על‬ ‫נטרונאי גאון' )מכון אופק‪ ,‬יו"ד סי' רנ"ב( מתוך כתב יד קמברידג' ‪ .474‬לפני‬
‫פי שאר הנוסחאות‪ .41 .‬בסוף הספר נדפסה הערה מרבי פנחס עפשטיין‬ ‫קבוצת התשובות שבה נמצאת תשובה זו כתוב בכתב יד 'לרב נטרונאי גאון‬
‫על תשובה זו‪ ,‬ויובאו דבריו במילואים למדור גאונים‪ .‬עוד יובא במילואים‬ ‫זצוק"ל'‪ ,‬ומן הצד רשום באותיות קטנות 'נ"א פלטוי גאון'‪ .‬כמו כן הובאה‬
‫שם בהרחבה שיטת הגאונים הסוברים דזבה צריכה טבילה במים חיים‪.‬‬ ‫התשובה ב'ארשת' )ח"ד עמוד ‪ (177‬מתוך כתב יד נוסף הדומה במקצת לכתב‬
‫‪ .42‬תשובה זו היא קיצור של התשובה שהובאה במהדורתינו לעיל אות י"ג‪.‬‬ ‫יד קמברידג'‪ .‬ושם יש מעל התשובה כותרת 'דין נדה לטבול בים'‪ .‬רב האי‬



‫מבואות‬ ‫מקיפים את תולדות חייהם של רבותינו הראשונים והאחרונים‬
‫ספר‬ ‫של העורכים בהשוואת הגרסאות בעומק ובעיון‬
‫ראבי"ה‬
‫מבוא ראבי"ה‬

‫תחילת הסימן הראשון בענייני מקוואות בספר 'אבי העזרי' כתב יד מונטיפיורי [שהיא העתקה מכתי"א]‬

‫ההשוואות נעשו על פי‬
‫כתבי יד רבים‪.‬‬

‫לפנינו קטעים בראבי"ה‬
‫שהוגהו והושוו לפי כמה‬
‫העתקות‪:‬‬ ‫השוואות לכת"י נוספים ולציטוטים שהביאו האור זרוע והמרדכי‬
‫בנוסף לשלושת כתבי היד הנ"ל‪ ,‬במקום הצורך הוספנו והשווינו את כתבי היד הנ"ל לכתבי יד נוספים‪.‬‬
‫א‪ .‬קטע מתחילת סימן‬
‫מבוא ראבי"ה תתק"צ‬ ‫בעריכת הלכות נדה‪ ,‬השווינו לכתב יד אוקספורד מס' ‪ 639‬וכתב יד אמשטרדם‪ .11‬בעריכת הלכות מקוואות‬
‫השווינו לכתב יד אוקספורד מס' ‪[ 638‬דפים קל"ב ע"ב ‪ -‬קל"ז ע"א בכתב היד]‪ .12‬תודתנו נתונה בזאת להנהלות‬

‫מבוא ראבי"הב‪ .‬קטע מסימן תתקצ"א‬ ‫הספרייה הבודליאנית באוקספורד ובית הספרים הלאומי על שהעמידו את צילום כתב היד לשימושנו‪.‬‬

‫יצויין כי בכתב יד אוקספורד ‪ ,639‬כתב יד אמשטרדם ושרידי כתבי יד ישנים שנחבשיפדוי בשכלורישכוהתסוספפרריים‪,‬םדפים רע"א ע"ב ‪ -‬רע"ג ע"א (מתחילת סי' תתקפ"ח עד סי' תתקפ"ט אות ה' הערה ד"ה מפני ה‬
‫במהדורתינו) ודפים רע"ג ע"ב ‪ -‬רע"ו ע"ב (מההערה הנ"ל עד סי' תתקצ"א אות י"ג הערה ד"ה כיון דלא קתני‪ ,‬במהדורת‬
‫וכדו'‪ ,‬לא נמצאו עד עתה סימנים על עניני מקוואות‪.‬‬
‫נבכיתדיבושבליודישהשנסיוספוריפרם‪,‬יםדפישוםנירםע"באתקעו"פבה‪-‬קרדעו"גמהע‪",‬ואא(ימלותדחיפליתםסרי'ע"תזתעק"פ"אח‪-‬ערדעס"י'טתעת"קב (פ"מטהאהועתרה'ההנ"עלרהעד"ההסומףפ)נינכה‬

‫בנוסף לבדיקת כתבי היד של הספר‪ ,‬הוספנו והשווינו את גירסאות כתבי היד הנ"בבלימדליהצדיוסורטפותירטניו)אוהחדרפאיבבזםי"מרןהעמ"גאועח"רב ‪-‬מהרעם‪".‬וזאע"תבו(עמוהד‪,‬העאריהכוהתנ"גלירעדסתסי'התחתלקקצ"שאנאכותתבי"גביהדיערסהודפ"רה כא'יווןסדולפארקב'תני‪,‬מובשמלהדמותר‬

‫שהביא ה'אור זרוע' תלמיד רבינו [הן לגירסת הספר במהדורת הדפוס הנפוצה‪ ,‬והן לגירינסוכתתראבוומראבזיכרדויעתשנהשיגיבסרכוסתפבאריםשבשכונתי"םא‪,‬ב ותאקיולפוהגיקרדסותמה‪ ,‬וחלאיקלושדנכפיתםברביע"דזיעס"ואפר‪-‬ג'רעל"קטויעה"בהי(מאהמהגיערהסהתנ"כלתיע"דאה‪13‬ס‪.‬וף) נ‬

‫יד הספריה הבריטית‪ ,‬כפי שנדפסה ב'קובץ ראשונים להלכות נדה ומסכת מקואות מתוביךדיכתסוביפ ירדאעחרתיבקזימםן' מאוחר מהם‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬איכות גירסת החלק שנכתב בידי סופר א' וסופר ב' מושלמת‬

‫יותר מאיכות הגירסא שתבחכילתי"תא‪,‬סיואמיןלותגתירק"סצתבהכחתל"קי לשוננכדתוןב–ביכדיתיסבופתרי גד'ולשקוליהסוהיפאר מב'גירסת כתי"א‪.13‬‬ ‫בעריכת רמ"י ויינר‪ ,‬ירושלים תשל"ג]‪ ,‬ולציטוטי הראבי"ה שהביא המרדכי‪.‬‬

‫תחילת סימן תתק"צ בכת"י לונדון – כתיבת ידו של סופר ב'‬ ‫כללי קביעת גירסת ספר הראבי"ה שבמהדורתינו‬

‫הבחירה המועדפת לקביעת גירסת הראבי"ה היתה כתי"ל‪ ,‬מחמת היותו קדום מכתי"א בכמאתיים‬

‫וחמישים שנה והוא קרוב יותר לתקופתו של רבינו‪ .‬אמנם‪ ,‬הואיל וצילום כתי"ל אינו ברור דיו והיו בו אותיות‬

‫קשות לזיהוי‪ ,‬הוכרחנו לקבוע כגירסא העיקרית את גירסת כתי"א שקריאתו רהוטה יותר‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬הגהנו‬

‫את גירסת כתי"א על פי כתי"ל ככל האפשר‪ ,‬עד כמה שהיתה ידינו מגעת בס"ד‪.‬‬

‫ראוי לציין שבכתי"ל במשך הזמן אבדו או בלו דפים רבים בחלקו האחרון של הספר‪ ,‬ובעלי כתב היד השלימו‬
‫את החסר על ידי העתקות שונות‪ .‬עיון מדוקדק בכתב היד מגלה כי סימני הספר על עניני מקוואות הושלמו‬

‫‪ 111‬במהלך עריכת הדברים עלה בידינו שכתב יד אוקספורד ‪ 637‬הועתק מכתב יד אמשטרדם ‪ -‬או מקור אחר הדומה לו‬

‫מאד‪ .‬שכן בסי' ק"צ בהערה ד"ה לא הועילה לה טבילה הסופר בכת"י אמשטרדם כתב‪' :‬טבילה כלל' במקום 'טבילה'‪,‬‬

‫והנה בכת"י אוקספורד ‪ 637‬העביר מאן דהו קו על תיבת 'כלל' לסימן מחיקה‪ .‬כמו כן שם בהערה ד"ה שרי הסופר בכת"י‬

‫אמשטרדם כתב‪' :‬שחרית' במקום 'שרי'‪ ,‬ובכת"י אוקספורד ‪ 637‬ניכר שהאות רי"ש גדולה מן הרגיל ומטרתה לכסות אות‬

‫סופר ג'‬ ‫– כתיבת ידו של‬ ‫בכת"י לונדון‬ ‫תתקצ"א‬ ‫קטע מסימן‬ ‫בוודאי‬ ‫הועתק‬ ‫‪639‬‬ ‫כתי"א‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫המתוקן‪,‬‬ ‫הנוסח‬ ‫לפי‬ ‫כתב הסופר‬ ‫‪639‬‬ ‫אוקספורד‬ ‫תחתיה‪ .‬אכן בכת"י‬ ‫או שתי אותיות‬
‫מכתי"א ‪1637‬‬

‫‪ 112‬לאור דברי מהדיר ספר הראבי"ה‪ ,‬ר"א אפטוביצר (בהקדמתו לספר)‪ ,‬שכת"י אוקספורד ‪ 638‬מתאים כמעט אות באות לכת"י‬

‫אוקספורד ‪ ,637‬בדקנו גם אנו בסימנים של עניני מקוואות את שני כתבי היד ומצאנו שאכן כתי"א ‪ 638‬זהה לחלוטין קטע מסימן תתקצ"א בכת"י לונדון – כתיבת ידו של סופר ג'‬

‫לכתי"א ‪ ,637‬מה שנשמט בזה הושמט בזה‪ ,‬ומה שנכפל בזה הוכפל בזה‪ ,‬ומה שנמצא נכון בזה [לעומת טעויות בכתי"ל‪,‬‬

‫כתי"מ‪ ,‬או אור זרוע] נמצא נכון גם בזה‪ ,‬כמו כן בשינויי הגירסאות מצאנו בשניהם שינויים זהים כמעט לחלוטין‪.‬‬

‫מתוצאת בדיקה זו למדנו שהסופר שכתב את כתי"א ‪ 638‬היה דייקן במיוחד‪ ,‬וכל שיבוש שנמצא בהעתקתו ‪ -‬מקורו‬

‫בכתי"א ‪ 637‬שאותו העתיק בדייקנות‪ .‬הואיל וכך‪ ,‬לא ראינו צורך לציין את כתי"א ‪ 638‬ברוב ההערות‪[ .‬פרטים נוספים‬

‫בענין סופר כתי"א ‪ 638‬ראה עוד בנספחים אות ב']‪.‬‬

‫‪45 51‬‬

‫בהתאם לכך‪ ,‬בכל מקום שגירסת כתי"ל של סופר א' וב' היתה ברורה לקריאה והיה בה שינוי משמעו‬

‫מהגירסא שבכתי"א‪ ,‬קבענו את גירסת כתי"ל בפנים ואת גירסת כתי"א הבאנו בהערה‪ ,‬מלבד המקומות שנ‬
‫לנו שבנהפתלאהםטלעכוךת‪ ,‬בגכילרמסקתוכםתיש"גיל‪.‬רסלתעוכמתתי"זלאשת‪,‬לאסותפרשינא'ויויב'הגהירתסהאוברתורבהכתלי"קלריבאחהלוקהיהשלבהסושפינרויג'מהשבמאנע‬
‫במההעגירורתס‪,‬אאושבכסותגי"ריאי‪,‬םקמברעונובעאיתםגיברמסקותמכותי"שלגיברפנסיתםכותאית" גאינררסאיתתכתטי"עואת‪.‬הבאנו בהערה‪ ,‬מלבד המקומות שנ‬
‫בבלנההועשברישוננהותפיע‪,‬לרהואהומתובטבשסעיאוונגותביריימיבנגקוםיוסררמחסרמואתוסבוכתעיייתהיםם‪",‬עבלר‪.‬פנימולרקוועעושמלומהתשתידנזבשוגיארייתר‪,‬הםוסאאשתתמכשצבתשאייכנ"נולואייבנשכראהתאגרייבירתהסהמטיאקודעו‪,‬ותרבתו‪.‬באתוכראתייזן"רלוהגעיבורחבסלמאקרכדשךכיל‪.‬אבסלוכאפלרכהמג'ועברהאהבבאשנפ‬
‫בגוף בההדבעריוםת‪ .‬שינויי נוסחאות הערנו על שינויים שמצאנו בכתבי היד‪ ,‬באור זרוע ובמרדכי‪ .‬בכל הערה ש‬
‫בה שינוי המובא במקור מסויים‪ ,‬פירוש הדבר הוא שבכל שאר המקורות אין הגירסא כך אלא כמובא ב‬

‫‪3‬ב‪11‬גורףאההדעבלרכיךם‪.‬בהרחבה בנספחים‪ ,‬נספח א'‪.‬‬