קלארם נהריים עיתון

‫הארגון הארצי של נהאריריםם‬ ‫בס"ד‬
‫יהודי כורדיסטאן בישראל‬
‫מיסודו של חביב שמעוני ז”ל‬
‫גיליון מס' ‪ 1‬׀ תשרי תשפ"ב ׀ ספטמבר ‪2021‬‬

‫לבני העדה ולכלל בית ישראל‬
‫שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה‬
‫שנת בריאות שלום ובטחון!‬

‫כורדי עתיק‪.‬‬ ‫דבר יו"ר הארגו ן‬
‫עד לפני שנתיים בית עיני ברחוב אגריפס שימש את‬ ‫אמנון אשכנזי‬
‫משרדי הארגון‪ ,‬אך בגלל שמשרדנו שכן בקומה‬
‫השלישית העליונה‪ ,‬חלק מחברינו המבוגרים התקשו‬ ‫קהילת יהודי כורדיסתאן‬
‫לעלות ‪ 3‬קומות ברגל‪ ,‬כי אין מעלית בבניין‪ ,‬פנינו‬ ‫המפוארת ועתיקת היומין‪,‬‬
‫לעירייה ובקשנו מקום אחר‪ .‬העירייה נענתה לבקשתנו‬ ‫הצטיינה בשורשים עמוקים‬
‫והעמידה לרשותנו מקום זמני ברחוב אלמליח בקטמון ח‪.‬‬ ‫לדת ולמסורת יהודית‪ .‬על‬
‫לאחר מאמצים רבים עיריית ירושלים הסכימה להעמיד‬ ‫אף היותה מפוזרת בלמעלה‬
‫לרשותנו דיור קבע במבנה התיאטרון "פרגוד" הנמצא‬ ‫מ ‪ 200‬כפרים ועיירות‬
‫ברחום בצלאל פינת נסים בכר ליד שכונות הכורדים‬ ‫ומנותקת ממרכזי היהדות‪ ,‬שמרה בקפדנות על יחודה‬
‫זיכרון יוסף ונחלאות‪ .‬המבנה עובר כעת שיפוצים‬
‫ובסיומם נעבור למשכננו הקבוע‪ .‬המבנה יכלול אולם‬ ‫היהודי ועל הכמיהה לציון‪.‬‬
‫ארגון יהודי כורדיסתאן המייצג את כל כל קהילות יהודי‬
‫כנסים‪ ,‬מוזיאון ומכון מחקר‪.‬‬ ‫כורדיסתאן‪ :‬העיראקית‪ ,‬האיראנית‪ ,‬התורכית‪ ,‬הסורית‪,‬‬
‫ואנשי נש דידן‪ ,‬שם לו למטרה לשמר ולתעד את‬
‫לשון ארמית‬
‫יהודי כורדיסתאן דיברו בלשון הארמית החדשה‪ ,‬שהיא‬ ‫המורשת‪ ,‬השפה והתרבות של יהודי כורדיסתאן‪:‬‬
‫צאצא של הארמית העתיקה‪ ,‬בה דיברו אבותינו מימי‬ ‫מטרות הארגון‬

‫קדם ובה נכתב התלמוד הבבלי‪.‬‬ ‫מפעלי תרבות ‪ -‬הארגון מקיים סדנאות לימוד מחול‪,‬‬
‫יהודי כורדיסתאן שעלו לישראל בשנים ‪1950-1951‬‬ ‫ריקוד ולחני תפילות של בני העדה ומכשיר בני נוער‬
‫החלו לדבר בשפה העברית וזו בשל עוצמתה דחקה את‬ ‫למלא את מקומם של החזנים והאומנים המתבגרים‪.‬‬
‫הלשון הארמית שהייתה שגורה בפי יהודי כורדיסתאן‬ ‫הארגון יקיים סמינרים וימי עיון‪ ,‬בשותפות עם מוסדות‬

‫והביאה לגסיסתה‪.‬‬ ‫ציבור‪ ,‬בענייני מסורת ומורשת העדה‪.‬‬
‫כיום מעטים מבני העדה דוברים בלשון הארמית החדשה‬ ‫חגיגות הסהרנה ‪ -‬בהתאם למסורת אמורים היינו לקיים‬
‫ולכן אחת ממטרותיו של ארגון יהודי כורדיסתאן היא‬ ‫השנה את חגיגות הסהרנה בגן סקר בירושלים‪ ,‬בחול‬
‫לשמר את השפה ולהנחילה לדור הצעיר של בני העדה‪.‬‬ ‫המועד סוכות הבא עלינו לטובה‪ ,‬אך בגלל הקורונה‬
‫אנו מתכננים לחדש את החוג ללימוד ורענון השפה‬
‫הארמית השגורה בפי יהודי כורדיסתאן‪ ,‬בהדרכת חוקר‬ ‫השנה לא יתקיימו חגיגות הסהרנה‪.‬‬
‫יהדות כורדיסתאן מר מרדכי יונה‪ .‬החוג יתקיים במשרדי‬ ‫בירחון אני מביאים כתבה על איך חגגו את הסהרנה‬
‫בכורדיסתאן השנה בגלל מגבלות הקורונה הצטמצמנו‬
‫הארגון ברחוב אלמליח בקטמון ח‪.‬‬
‫באירועים המוניים‪.‬‬
‫בברכת שנה טובה וחתימה טובה‬ ‫בית העדה ‪ -‬הקמת בית העדה‪ ,‬שיהיה מרכז לתרבות‬
‫אמנון אשכנזי‬ ‫ואומנות ומורשת בני העדה‪ .‬במרכז יתקיימו סמינרים‬
‫והשתלמויות‪ ,‬ספריה ציבורית‪ ,‬תצוגה מתמדת של‬
‫יצירות ספרותיות ומוצגים שהיו בשימוש בני העדה‬
‫לדורותיהם‪ .‬גולת הכותרת יהיה שחזור של בית כנסת‬

‫כתובת‪ :‬רחוב אלמליח ‪ 41/1‬קטמון‪ ,‬ירושלים‬ ‫מו"ל‪ :‬הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן‬
‫טל' ‪077-4088508‬‬
‫יו"ר הארגון‪ :‬אמנון אשכנזי‬
‫אימל הארגון‪[email protected] :‬‬
‫קבוצת הפייסבוק‪ :‬הארגון הארצי של יהודי‬ ‫עורך וליווי מחקרי‪ :‬מרדכי יונה‬
‫כורדיסתאן‬
‫הארגון הארצי של מזכירת הארגון‪ :‬לאה אמסלם‬
‫יהודי כורדיסטאן בישראל‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬ענת לוי קרמני‬ ‫מיסודו של חביב שמעוני ז”ל‬

‫‪2‬‬

‫פעילויות הארגון‬ ‫דבר העור ך‬
‫בני העדה היקרים והאהובים‪.‬‬ ‫ מרדכי יונה‬
‫בראשית דבריי אני שמחה ונרגשת להשתתף ביוזמה להוצאת‬
‫אני שמח לבשר‬
‫הירחון שערך מר מרדכי יונה חבר הארגון‪.‬‬ ‫לכם שהחלטנו‬
‫הארגון שם לנגד עיניו את הנחלת המורשת והפולקלור הכורדי‬ ‫לחדש הוצאה לאור‬
‫המפואר‪ ,‬לדור הצעיר דור ההמשך על מנת לשמר וליישם את‬ ‫והפצת ביטאון של‬
‫הארגון הארצי של‬
‫מנהגי העדה‪.‬‬ ‫יהודי כורדיסתאן‬
‫העיראקית‪,‬‬
‫חברי הארגון פועלים בהתנדבות ומכל הלב‬ ‫האיראנית‪ ,‬התורכית ואנשי נש דידן‪ .‬הירחון ייקרא‬
‫להוציא לפועל פעילויות רבות ביניהם‪:‬‬
‫"ארם נהריים" וייצא לאור כל חודש‪.‬‬
‫‪ -‬מסיבת חנוכה בדצמבר ‪ 2018‬בנוכחות ראש עירית ירושלים‬ ‫בירחון נביא לפניכם מידע על פעילויות הארגון‪,‬‬
‫מר משה ליאון‬ ‫הארועים שהיו עד להוצאת הירחון ואלה‬
‫המתוכננים להתקיים כגון‪ :‬הסהרנה‪ ,‬מפעלי‬
‫‪ -‬מסיבת יום האישה במרץ ‪ 2019‬במלון כורש‪ ,‬בה השתתפו‬
‫למעלה מ‪ 350 -‬נשים מכל קצוות הארץ‬ ‫תרבות‪ ,‬חוגים ועוד‪...‬‬
‫הירחון יכלול גם מדורים קבועים‪ :‬חדשות החודש‪,‬‬
‫‪ -‬כנס משותף לחקר העדה עם המכללה באשקלון ביוני ‪2019‬‬ ‫מנהגי העדה‪ ,‬פינת הלשון הארמית‪ ,‬חכמי‬
‫כורדיסתאן‪ ,‬פרשת השבוע‪ ,‬חידונים ותשבצים‬
‫‪ -‬טורניר כדורגל מרשים בעמק הארזים ביוני ‪2019‬‬
‫בהשתתפות קבוצות ארציות מדרום ומצפון‬ ‫נושאי פרסים‪ ,‬קוראים כותבים ועוד‪...‬‬
‫הירחון יתפרסם במלואו באתר של הארגון הארצי‬
‫‪ -‬ערב פיוטי לזכרו של חבר העדה‪ ,‬עזר אלה ז"ל בגבעת זאב‬
‫של יהודי כורדיסתאן בפייסבוק‪.‬‬
‫‪ -‬ערב פולקלור כורדי ומתן תעודת הוקרה בשיתוף חיב"ה‬ ‫כמו כן הוא יופץ בבתי הכנסת של הכורדים והוא‬
‫בחוות הנוער הציוני בפברואר ‪2020‬‬ ‫יישלח גם לראשי הקהילה ביישובים המתגוררים‬
‫בהם יהודי כורדיסתאן‪ ,‬כדי להפיצו בין בני העדה‬
‫‪ -‬סיור בעתיקות בית שאן וערב פולקלור כורדי במושב ירדנה‬
‫ביוני ‪2020‬‬ ‫ביישובם‪.‬‬
‫אנו מכינים כעת רשימת מנויים עם כתובותיהם‬
‫‪ -‬ערב שירה ופולקלור במעלה אדומים בנובמבר ‪2019‬‬ ‫והאימל שלהם והירחון יישלח גם אליהם לדואר‬

‫‪ -‬הפקת חגיגות הסהרנה בגן סאקר בירושלים‪ ,‬אוקטובר‬ ‫האלקטרוני‪.‬‬
‫אי לכך אני פונה אל בני העדה המעוניינים לקבל‬
‫‪2019‬‬ ‫את הירחון לשלוח אלינו את שמותיהם‪ ,‬כתובתם‪,‬‬
‫מספרי הטלפון שלהם והדואר האלקטרוני שלהם‪.‬‬
‫‪ -‬הפקת תכנית טלויזיונית בזום‪ ,‬חגי תשרי‪ ,‬אוקטובר ‪2020‬‬ ‫אנו מעוניינים שגם הקוראים יקחו חלק בתוכן‬
‫הירחון ולכן אני פונה לכל הקוראים לכתוב לנו על‬
‫בהזדמנות זו‪ ,‬אני מבקשת להודות מקרב לב לחברי הארגון‬ ‫אירועים ועניינים הראויים לפרסום שיכולים לענייין‬
‫ושיתוף הפעולה שבאה לידי ביטוי בישיבות הנהלה שנערכות‬ ‫את כלל בני העדה ולאחר בדיקת המערכת‪ ,‬פרי‬

‫אחת לחודש‪.‬‬ ‫עטם של הקוראים יפורסם בירחון הבא‪.‬‬
‫מר אמנון אשכנזי‪ ,‬מר יוסי זקן‪ ,‬מר מאיר (מיקו) מזרחי‪ ,‬מר‬
‫מרדכי יונה‪ ,‬גב' אהובה סיידוף‪ ,‬מר מנשה זקן‪ ,‬מר אסי זקן‪ ,‬מר‬ ‫בברכת שנה טובה וחתימה טובה‬
‫מרדכי יונה‬
‫נעים צ'ונה‪ ,‬הרב שבתאי שזו‪ ,‬מר אלי חוג'ה‪.‬‬
‫כולי תקווה ותפילה‪ ,‬שתקופת הקורונה שמרחפת מעלינו‬
‫תעבור במהרה ושנוכל לחזור לפעילות ושגרה בימים כתיקונם‪.‬‬

‫שלכם‬
‫לאה אמסלם‬
‫מזכירת הארגון‬

‫‪3‬‬

‫סליחות‬ ‫מנהגים‬

‫חודש אלול שלפני ראש השנה והימים שבין‬
‫כסה לעשור נחשבים ימים מיוחדים לחזרה‬
‫בתשובה ולהכנה נפשית לקראת ימי הדין של‬

‫ראש השנה ויום הכיפורים‪.‬‬
‫בקהילות יהודי כורדיסתאן היו ימי התשובה‬
‫מתחילים מראש חודש אלול ונהגו לומר פיוטי‬
‫סליחות‪ ,‬שמהותם בקשות סליחה ומחילה על‬

‫חטאים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום‪.‬‬
‫באשמורת הבוקר היה השמש עובר בסמטאות‬
‫העיר‪ ,‬מקיש על כל דלת של בית יהודי‪ ,‬קורא‬
‫לכל אחד בשמו‪ ,‬אפילו תינוק בן יומו‪ ,‬ומקיץ את‬
‫דרי הבית משנתם‪ ,‬כדי להגיע לבית‪-‬הכנסת‬

‫ולומר פיוטי סליחות‪.‬‬
‫ראש השנה‪ ,‬המכונה בפי יהודי כורדיסתאן בשם‬
‫מקוצר " ֹראׁ ַּש ָנה"‪ ,‬נחוג שני ימים והוא מדאורייתא‬
‫ונקרא "יום תרועה"‪ ,‬שנאמר‪" :‬ובחודש השביעי‬
‫באחד ל ֹחדש מקרא ֹקדש יהיה לכם כל מלאכת‬
‫עבֹדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר‬
‫כט‪ ,‬א)‪ .‬כאשר ראש השנה חל בשבת אין תוקעים‬

‫בו והוא רק יום של "זיכרון תרועה"‪.‬‬

‫הכנות לחג‬ ‫איך חגגו‬

‫בערב ראש השנה היו הגברים הולכים לשוק‬
‫לקנות את מצרכי החג‪ ,‬הֵּפרות והירקות‬

‫"הברכיות" (טֹו ְמ ֵאי) שאוכלים בליל ראש השנה‪.‬‬

‫היו מסתפרים‪ ,‬מתרחצים בנהר או במקווה‬ ‫את ראש השנה‬
‫ומשתדלים לסיים את ההכנות לחג עד הצהריים‪.‬‬
‫לפנות ערב היו לובשים בגדי חג והולכים לבית‪-‬‬

‫הכנסת‪.‬‬

‫ה" ָמאֵרי ֶּפ ְס ָחא" נהגו להזמין את אורחיהם בליל‬
‫הסדר בפסח להתארח אצלם גם בליל ראש‬

‫השנה‪.‬‬

‫עם כניסת החג היו הנשים מדליקות נרותבכורדיסתאן‬
‫ומברכות בשם ובמלכות "אשר קידשנו במצוותיו‬ ‫‪ -‬מאת‪ :‬מרדכי יונה ‪-‬‬
‫וציוונו להדליק נר של יום טוב" וברכת "שהחיינו"‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ליל החג‬

‫בליל ראש השנה היו הכול לובשים בגדי חג ונוהרים אל בתי‪-‬הכנסת‪ .‬התפילות בימים הנוראים‪ ,‬מנגינותיהן ולחניהן‬
‫מושכים קהל רב לבוא אל בית‪-‬הכנסת‪.‬‬

‫לאחר שחוזרים מבית‪-‬הכנסת היה ראש המשפחה מברך את בני ביתו בברכת "תחל שנה וברכותיה"‪ ,‬בני המשפחה‬
‫והאורחים מתיישבים סביב שולחן ערוך ב"ברכיות"‪ ,‬המסמלות תקוות ומשאלות טובות לשנה החדשה ולכן נהגו לא‬
‫להכין מאכלים בחומץ‪ .‬כשם שיש "סדר" בליל פסח יש "סדר" בליל ראש השנה‪ .‬סעודת החג מתחילה בקידוש על היין‬

‫או על מיץ ענבים או ִמשרת צימוקים‪.‬‬
‫אחרי הקידוש נוטלים ידיים ומברכים "על נטילת ידיים"‪ .‬לאחר נטילת ידיים מברך ה ְמ ַקדש על הלחם ברכת "המוציא"‬
‫וטובל את פרוסת הלחם בסוכר במקום במלח בתקווה שהשנה החדשה תהיה מתוקה‪ .‬חז"ל הנהיגו מדורי דורות‬
‫לאכול בליל ראש השנה ֵּפרות וירקות ששמם מרמז על ברכה ועל כל פרי או ירק אומרים "יהי רצון"‪ ,‬בהתאם לשם‬

‫הפרי וסימנו‪ .‬בקהילות יהודי כורדיסתאן מכנים את ה"ברכיות" שמברכים עליהם בליל ראש השנה "טֹו ְמ ֵאי"‬

‫סדר הברכות‪:‬‬

‫פרי עץ ‪ -‬נוטלים פרי מֵּפרות העץ‪ ,‬על פי רוב ענבים‪ ,‬ומברכים בורא פרי העץ;‬
‫פרי האדמה – נוטלים פרי מֵּפרות האדמה‪ ,‬על פי רוב אבטיח או מלפפון‪ ,‬ומברכים בורא פרי האדמה;‬

‫תמרים ‪" -‬יהי רצון‪ ...‬שייתמו אויבינו‬
‫ושונאינו וכל מבקשי רעתנו";‬

‫לוביה ‪" -‬יהי רצון ‪..‬ירבו זכויותינו ותלבבנו";‬
‫כרתי ‪" -‬יהי רצון ‪ ...‬שייכרתו אויבינו‬

‫ושונאינו וכל מבקשי רעתנו";‬
‫סלק שלוק ‪" -‬יהי רצון‪ ...‬שיסתלקו אויבינו‬

‫ושונאינו וכל מבקשי רעתנו";‬
‫קישוא שלוק ‪" -‬יהי רצון‪ ...‬שתקרע רוע גזר‬

‫דיננו ויקראו לפניו זכויותינו";‬
‫רימון מתוק ‪" -‬יהי רצון‪ ...‬שנהיה מלאים‬

‫מצוות כרימון";‬
‫תפוח בדבש ‪" -‬יהי רצון‪ ...‬שתתחדש עלינו‬

‫שנה טובה ומתוקה (כדבש)";‬
‫ראש כבש ‪ -‬אם אין ראש כבש אפשר‬
‫ראש תרנגול או ראש דג – "יהי רצון‪...‬‬

‫שנהיה לראש ולא לזנב"‪.‬‬
‫בגמר הסעודה היו יושבים וקוראים משניות‬
‫ממסכת ראש השנה וזוהר מפרשת אמור‪.‬‬

‫לאחר ברכת המזון היו קוראים תהלים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫החסגיהגרונהת‬
‫‪ -‬מאת‪ :‬מרדכי יונה ‪-‬‬

‫המלאה והאמיתית – חגיגות ובילוי בחיק הטבע מתוך‬

‫התבוננות והתמזגות עם הטבע והנוף‪.‬‬

‫חגיגות הסהרנה מדגישות את הזיקה שבין האדם לאדמה‪,‬‬

‫ומבטאות באורח ממשי את האמיתה כי "האדם אינו אלא‬

‫תבנית נוף מולדתו"‪ .‬החגיגות בכורדיסתאן נמשכו בין‬

‫חמישה לשבעה ימים‪ ,‬בהשתתפות כל הקהילה‪ .‬ההתכנסות‬

‫בחיק הטבע הייתה על בסיס משפחתי‪ .‬כל משפחה‬

‫הקימה לעצמה מאהל גדול ובמרכזו מדורה שעליה היו‬

‫שופתים את התה המהביל‪ ,‬ואת סירי הבשר והקובה‪ ,‬ושאר‬

‫"סיירן"‬ ‫"סייר" או‬ ‫מיני מאכל‪ ,‬שמהם‬ ‫החגיגות המסורתיות של בני העדה הכורדית נחוגו‬
‫סעדו את לבם כל בני‬ ‫בימי האביב בחול המועד של חג הפסח‪.‬‬

‫"‬‫שפירושם הליכה‪,‬‬ ‫המשפחה ואורחיהם‪.‬‬ ‫הסהרנה אינה קשורה באירוע היסטורי או בדמות‬
‫ראייה והתבוננות‬ ‫חגיגות הסהרנה לוו‬ ‫היסטורית‪ .‬חגיגות הסהרנה הן חגיגות טבע המבטאות‬
‫בשירה בלתי פוסקת‬ ‫את שמחת האנשים לבוא האביב ולקץ תקופת החורף‪.‬‬

‫בטבע‪.‬‬ ‫ובמחולות שלא חדלו‬
‫ולו לרגע קל‪.‬‬

‫הטבע על שפעת‬ ‫כורדיסתאן היא חבל ארץ הררי שחורפיה קשים ומושלגים‪,‬‬

‫פלגי המים‪ ,‬מרבדי הדשא ופרחי הבר הססגוניים היו‬ ‫ובוא האביב – המתאפיין בהפשרת שלגים‪ ,‬בהפשרת צינת‬

‫תפאורה מפעימה לחגיגות הללו שהתקיימו בשמחה‬ ‫החורף‪ ,‬בראשיתה של פריחה ובהתחדשות הטבע – הוא‬

‫ובששון הבאים מן הלב ומשובבים את הנפש‪.‬‬ ‫סיבה טובה לחג ולשמחה‪.‬‬

‫ועוד אף זאת – הסהרנה הייתה גורם מזמן טוב מאין כמותו‬ ‫יש בהן ‪ ,‬בחגיגות הסהרנה של בני העדה הכורדית יסוד‬

‫להתקשרויות ולשידוכים‪ ,‬והרבה מאד מקשרי הנישואין‬ ‫ארכאי – אוניברסלי"‬

‫ראשית טוויתם הייתה בחגיגות אלו שהביאו לקירוב לבבות‬ ‫של התחדשות‬ ‫ֶס ְה ַר ֵנה" גזור‬
‫ושיבה לתחייה‪ ,‬יסוד‬
‫ולאהבת הזולת‪.‬‬ ‫מ"סהר" ( ֶס ְה ָרא) המאכלס חגים של‬

‫במדינת ישראל הועתק מועד חגיגות הסהרנה מחג הפסח‬

‫לחול המועד סוכות מטעמים של "שלום בית"‪ ,‬על מנת‬ ‫עמים רבים ‪,‬אך‬ ‫היוצא במלוא‬
‫בכורדיסתאן יסוד‬ ‫הדרו באביב‬
‫לאפשר לאחינו יוצאי צפון אפריקה לקיים את חגיגות‬ ‫זה אינו סמלי גרידא‬

‫המימונה במועד האביב‪.‬‬

‫הכרזה על חגיגות הסהרנה במתכונת הנוכחית באה‬ ‫אלא חלק ממשי‬

‫בישיבה של מועצת הארגון בשנת ‪ 1971‬שקבעה‪" :‬חגיגות‬ ‫ומוחשי בחיי האדם הספון בביתו הקר כל החורף‪ ,‬ויוצא‬

‫הסהרנה מהוות חידוש מסורת עתיקה של בני העדה‬ ‫ממנו לעת בוא האביב‪.‬‬

‫הכורדית ומהוות הזדמנות נאותה להחייאת ההווי והמסורת‪,‬‬ ‫השם " ֶס ְהַר ֵנה" גזור מ"סהר" ( ֶס ְהָרא) היוצא במלוא הדרו‬

‫להפגנת שמחה ואחווה‪ ,‬להחייאת נוסחי התפילה‪ ,‬השירה‪,‬‬ ‫באביב‪ ,‬וכן "סייר" או "סיירן" שפירושם הליכה‪ ,‬ראייה‬

‫הריקוד‪ ,‬המאכלים‪ ,‬הלבוש ואורח החיים של בני העדה‬ ‫והתבוננות בטבע‪ .‬אי לכך סהרנה פירושו הליכה בחיק‬

‫שנתגבשו במשך כ‪ 3000 -‬שנה למסורת ססגונית רבת‬ ‫הטבע של האביב‪.‬‬

‫תוכן ועתירת ערכים‪.‬‬ ‫הצירוף המשלים הזה נותן לחגיגות הסהרנה את משמעותן‬

‫‪6‬‬

‫ספרים‬

‫קהילת יהודי כורדיסתאן המפוארת ועתיקת היומין‪ ,‬על אף היותה מפוזרת‬
‫בלמעלה מ ‪ 200‬כפרים ועיירות ומנותקת ממרכזי היהדות‪ ,‬שמרה בקפדנות‬
‫על יחודה היהודי ועל הכמיהה לציון‪ .‬הייתה לה זיקה דתית עמוקה לארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬שנשתמרה והתחזקה הודות לקשר הרצוף שהיה באמצעות‬
‫שד"רים שבאו מארץ‪-‬ישראל לכורדיסתאן‪ ,‬מימי גלות אשור ועד לעליית‬

‫היהודים לישראל בשנים ‪.1951 – 1950‬‬
‫כשם שהאנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן שפכה אור על אורח החיים‪,‬‬
‫המנהגים‪ ,‬המסורת‪ ,‬המורשת‪ ,‬השפה הארמית‪ ,‬אנשי ציבור וראשי משפחות‪,‬‬
‫מצאתי לנכון לכתוב ספר גם על חכמי כורדיסתאן ולגולל בו את תולדות‬

‫חייהם ויצירותיהם הספרותיות‪.‬‬
‫מאז ההוצאה לאור של האנציקלופדיה‪ ,‬בשנת ‪ ,2003‬השקעתי מאמצים‬
‫רבים בליקוט חומר תיעודי ממקורות שונים‪ ,‬על תולדות חייהם של חכמי‬
‫כורדיסתאן‪ ,‬עד כמה שידי השיגה‪ .‬ייתכן שישנם חכמים נוספים שלא‬

‫הצלחתי לאתר חומר תיעודי עליהם ואיתם הסליחה‪.‬‬
‫מהחומר שאספתי מסתבר שחכמי כורדיסתאן‬
‫חיברו יצירות ספרותיות ומקצתם נשתמר‬
‫בעברית‪ ,‬חלק אחר נשתמר בתרגום ובעיבוד‬

‫לארמית חדשה‪.‬‬

‫בית‪-‬דפוס לא היה בכורדיסתאן‪ ,‬והמקור של רובחכמי‬

‫הספרות שהשתמרה בכתבי‪-‬יד הוא במסורת‬
‫שבעל‪-‬פה‪ .‬יצירתם הספרותית הכתובה של יהודי‬

‫כורדיסתאן איננה עשירה‪ ,‬והיא כוללת בעיקרכורדיסתן‬

‫תרגומי תנ"ך‪ ,‬פיוטים ושירי גבורה תנ"כיים וספרי‬

‫גורלות‪ .‬יצירות הללו הועתקו בידי חכמים זריזיםויצירותיהם הספרותיות‬

‫לשימושם לצורכי דרשה וקריאה בציבור‪ ,‬או‬
‫לשימוש תלמידיהם‪.‬‬

‫פרופסור יונה צבר‪ ,‬יליד כורדיסתאן‪ ,‬שחקר את‬
‫ספרותם של יהודי כורדיסתאן‪ ,‬העלה על הכתב‬

‫את כתבי היד של היצירות‪.‬‬
‫הספר "חכמי כורדיסתאן ויצירותיהם‬
‫הספרותיות" כולל‪ :‬מבוא מקיף על אורח חייהם‬
‫של יהודי כורדיסתאן והלשון הארמית המדוברת‪,‬‬
‫קורות חייהם‪ ,‬תמונותיהם‪ ,‬תמונות ערי מגוריהם‬

‫ויצירותיהם הספרותיות‪.‬‬
‫קהילת יהודי כורדיסתאן ידעה לחלוק כבוד‬
‫לראשיה ולרבניה ולקבל את מרותם מרצון‪ ,‬מפני‬
‫שהם עשו את מלאכתם באמונה ושלא על מנת‬

‫לקבל פרס והענווה הייתה תכונתם הטבעית‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫דמויות ואישים‬

‫עמרם‬
‫חכם לוי‬

‫מתוך האנציקלופדיה‬
‫של יהודי כורדיסתאן‬

‫חכם לוי נולד בשנת ‪ .1889‬הוא גדל והתחנך על ברכי אביו‪,‬‬
‫שכיהן כרבּה של קהילת יהודי עמדיה‪ .‬בשנת ‪ 1925‬באו‬
‫אליהם בני משפחת זקן מזאכו והציעו להם את משרות‬
‫החזנים‪ ,‬השמשים ומלמדי התינוקות בבית‪-‬הכנסת החדש‬

‫שבנו בזאכו‪.‬‬
‫חכם יוסף ובנו חכם לוי נענו לבקשה ועברו להתגורר‬
‫בזאכו‪ .‬חכם יוסף‪ ,‬שהיה כבן שבעים וחמש שנים‪ ,‬כיהן‬
‫כרב וכדיין בבית‪-‬הדין הרבני בזאכו עם יצחק גבאי‪ ,‬אביו‬
‫של משה גבאי‪ .‬חכם לוי הלך בדרכי אביו ושימש חזן ולימד‬
‫ילדים בתלמוד‪-‬תורה‪ :‬תנ"ך במקרא ובתרגום‪ ,‬טעמי המקרא‪ ,‬דינים והלכות‪ .‬הוא חינך דור של תלמידים‪ ,‬שברבות‬
‫הימים היו לחזנים שוחטים ומוהלים בזאכו ובישראל‪ .‬הוא לא חׂשך שבטו מתלמידים שלא סרו למשמעתו‪.‬‬

‫חכם לוי ואביו התפרנסו גם מאריגת חליפות לגברים‪.‬‬
‫חכם לוי ובני משפחתו היו הראשונים שוויתרו על אזרחותם ועל רכושם‪ ,‬ובחודש אוקטובר ‪ 1950‬עלו לישראל‬
‫במבצע "עזרא ונחמיה"‪ .‬בהגיעם לישראל נשלחו למחנה מעבר "שער עלייה" ומשם הועברו למעברת "תלפיות"‬
‫בירושלים‪ .‬במעברה שוכנו תחילה באוהלים‪ ,‬וכעבור שלושה חודשים שוכנו בצריף קטן‪ ,‬בלי חשמל ובלי מים‪ .‬ימי‬
‫הצנע עברו עליהם בחוסר תעסוקה‪ ,‬ומצרכי מזון סופקו בקיצוב בתלושים ובנקודות‪ .‬בשנת ‪ ,1955‬עם חיסול‬

‫המעברות‪ ,‬הועברו לדירת שיכון קטנה בקטמונים‪ ,‬וברבות הימים הרחיבוה והתאימוה לצורכיהם‪.‬‬
‫גם בארץ כיהן חכם לוי בתפקידיו הרוחניים והדתיים‪,‬‬
‫במעברת "תלפיות" ובקטמונים‪.‬‬
‫לאות הוקרה על פעילותו למען בני עדתו זכה ששמו‬
‫הונצח בקריאת כיכר על שמו‪ ,‬בשכונת קטמונים על יד‬
‫בית‪-‬הכנסת "רמה"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1955‬נפטר אביו‪ ,‬חכם יוסף‪ ,‬ובשנת ‪ 1989‬נפטר‬
‫חכם לוי‪ ,‬ושניהם נפטרו בשיבה טובה זצ"ל‪ ,‬וחבל על‬
‫דאבדין ולא משתכחין‪.‬‬

‫העיר זאכו בשנת ‪ 1933‬בה כיהן חכם לוי עמרם‬
‫כרב ומלמד בתלמוד תורה‬

‫‪8‬‬

‫הלשון‬ ‫פרשת השבוע‬
‫‪ -‬מאת‪ :‬הרב שבתאי שזו ‪-‬‬
‫הארמית‬
‫ערב ראש השנה תשפ"ב‬
‫מתוך האנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן‬ ‫תכלה שנה וקיללותיה‪ ,‬תחל שנה וביכותיה‪.‬‬
‫דברים פרשת נצבים פרק ל פסוק יא ‪ -‬טו‬
‫תולדות הלשון הארמית‬ ‫(יא) ִּ֚כי ַה ִּמ ְצָ֣וה ַהּ֔זֹאת ֲאֶׁ֛שר ָאנֹ ִ֥כי ְמ ַצְּוָ֖ך ַהּי֑וֹם ֹֽלא־‬

‫בימי ממלכות אשור‪ ,‬בבל ופרס הלשון הארמית היתה בינלאומית ומשותפת‬ ‫ִנ ְפ ֵ֥לאת ִהו֙א ִמ ְּמָך֔ ְוֹ֥לא ְר ֹח ָק֖ה ִֽהוא‪:‬‬
‫ליהודים וללא‪-‬יהודים‪ ,‬אשר בה ניהלו את ההתכתבות הדיפלומטית מהודו‬ ‫(יב) ֹ֥לא ַבׁ ָּש ַמִ֖ים ִ֑הוא ֵלא ֹ֗מר ִ֣מי ַי ֲע ֶלה־ָּל֤נּו‬
‫ועד כוש‪ .‬גולי בבל‪ ,‬בשובם לארץ‪-‬ישראל בימי עזרא ונחמיה‪ ,‬הביאו עמם‬
‫ַהׁ ָּש ַמְ֙י ָמה֙ ְוִי ָּק ֶח֣ ָה ָּל֔נּו ְוַיְׁש ִמ ֵ֥ענּו ֹא ָתּ֖ה ְו ַנ ֲעֶֽׂשָּנה‪:‬‬
‫את הלשון הארמית‪ ,‬שהיתה שגורה בפיהם בגלות בבל‪.‬‬ ‫(יג) ְוֹֽלא־ ֵמ ֵע֥ ֶבר ַלָּ֖ים ִ֑הוא ֵלא ֗מֹר ִ֣מי ַי ֲע ָבר־ ָל֜נּו ֶאל־‬
‫היהודים בגולה חיברו ספרים בארמית ותרגמו יצירות ספרותיות של עמים‬
‫אחרים מארמית לעברית‪ .‬ניתן לראות את השפעת הארמית על העברית‬ ‫ֵע֤ ֶבר ַהָּים֙ ְוִי ָּק ֶח֣ ָה ָּל֔נּו ְוַיְׁש ִמ ֵ֥ענּו ֹא ָתּ֖ה ְו ַנ ֲעֶֽׂשָּנה‪:‬‬
‫בספרי המקרא המאוחרים‪ :‬הפרקים‬ ‫(יד) ִּֽכי־ ָקר֥וֹב ֵא ֶ֛ליָך ַה ָּד ָ֖בר ְמ ֹא֑ד ְּב ִ֥פיָך ּו ִֽב ְל ָב ְבָ֖ך‬
‫האחרונים בספר דניאל נכתבו במקורם‬
‫בארמית ותורגמו לעברית‪ ,‬כמו כן פרקי‬ ‫ַל ֲעׂ ֹש ֽתֹו‪:‬‬
‫השירה בספר איוב‪ ,‬פרשיות נבואיות‬
‫בספר יחזקאל‪ ,‬כמה ממזמורי תהלים‬ ‫פירוש הרמב"ן דברים פרשת נצבים פרק ל‬
‫פסוק יא‬
‫וחלקים מקהלת‪.‬‬
‫שרי המלך חזקיהו מבקשים מרבשקה‪,‬‬ ‫(יא) וטעם כי המצוה הזאת ‪ -‬על כל התורה‬
‫שר צבאו של סנחריב מלך אשור‪" :‬דבר‬ ‫כולה‪ .‬והנכון‪ ,‬כי על כל התורה יאמר (לעיל ח‬
‫נא אל עבדיך ארמית‪ ,‬כי שומעים אנחנו‬ ‫א) "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום"‪ ,‬אבל‬
‫ואל תדבר עמנו יהודית ב ָאזני העם אשר‬ ‫"המצוה הזאת" (נאמר) על התשובה הנזכרת‪,‬‬
‫על החֹמה" (מלכים ב' יח‪ ,‬כו)‪ .‬מן הפסוק‬ ‫כי והשבות אל לבבך (בפסוק א) ושבת עד ה'‬
‫הזה אנחנו למדים שהארמית היתה שגורה בפיהם של אנשי האצולה‬ ‫אלהיך (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות‬

‫והחכמים‪ ,‬ואילו העברית ‪ -‬בפי העם‪.‬‬ ‫כן‪.‬‬
‫בתקופת בית שני הלכה וגברה‬ ‫(דהיינו התשובה) ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז‬
‫השפעת הלשון הארמית בקרב‬ ‫בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן‪ .‬והטעם‪,‬‬
‫המוני העם עד שכבשה במשך‬ ‫לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה‬
‫הזמן את מקומה של הלשון‬ ‫ביד העמים תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל‬
‫העברית‪ ,‬שהיתה שגורה עתה רק‬ ‫אשר אנכי מצוך היום‪( ,‬והיינו ע"י התפילה‬
‫בפי החכמים‪ ,‬ועל כן כונתה "לשון‬ ‫והתשובה) כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל‬
‫החכמים"‪ .‬בתקופת המשנה‬ ‫קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום‪:‬‬
‫והתלמוד הפסיקו גם החכמים‬ ‫וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו ‪ -‬שיתודו את‬
‫להשמיע את שיעוריהם בעברית‪,‬‬ ‫עונם ואת עון אבותם בפיהם‪ ,‬וישובו בלבם אל‬
‫והלשון הארמית נעשתה השפה‬ ‫ה'‪ ,‬ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות‬
‫המדוברת בפי כול‪ ,‬עד כי היו‬ ‫כאשר הזכיר (לעיל פסוק ב) אתה ובניך בכל‬

‫צריכים לתרגם את פסוקי התורה מעברית לארמית‪ .‬גם התלמוד הבבלי‪,‬‬ ‫לבבך ‪ -‬כמו שפירשתי (שם)‪:‬‬
‫שנערך בגלות בבל‪ ,‬והתלמוד הירושלמי נכתבו ארמית וכן הרבה מן‬ ‫וזו הסיבה שתמיד פרשת ניצבים ומצות‬
‫הספרות המדרשית‪ .‬כתבי הקודש תורגמו לארמית פעמים אחדות למען‬ ‫התשובה תבוא לפני ראש השנה‪ ,‬כי זה הזמן‬
‫לחשבון נפש‪ ,‬לסגור חשבון עבר‪ ,‬ולפתוח‬
‫יבינו בני ישראל את דברי הכתובים‪.‬‬
‫חשבון עתיד טוב יותר‬
‫‪9‬‬
‫בברכת שנה טובה וכתיבה טובה‬
‫מאחל לכולם הרב שבתו שזו ירושלים‬

‫המטבח הכורדי‬

‫בכל בית של יהודי כורדיסתאן נוהגים להכין כובה‬ ‫ּכּוֵּבה ָח'מֹו ְצ ָטא‬
‫בימי שישי ובערבי חג‪.‬‬
‫מתוך האנציקלופדיה של‬
‫חומרים לבצק ‪ 2 -‬כוסות גריסי חיטה ( ֶּגְר ָסא)‪½1 ,‬‬
‫כוסות סולת‪ ,‬מים ומלח‪.‬‬ ‫יהודי כורדיסתאן‬

‫הכנת הבצק ‪ -‬מבררים את גריסי החיטה‪ ,‬רוחצים‬ ‫הבישול הכורדי הוא ביטוי לאורח חיים בקהילות‬
‫בקערה ושופכים את המים‪ .‬נותנים לגריסים להתרכך‬ ‫יהודי כורדיסתאן ובו משתקפים החיים‬
‫בצבעוניות של אכילה‪ ,‬שירה ופיוט‪ .‬הבישול‬
‫כמחצית השעה‪ .‬לאחר מכן מערבבים בהם את‬ ‫הכורדי מבוסס בעיקר על דגנים וקטניות והוא‬
‫הסולת והמלח‪ ,‬מוסיפים מים ולשים עד שמתקבל‬ ‫בישול אטי וממושך‪ ,‬כמעט ללא רוטב‪ .‬עקרת‬
‫הבית טרחה מן הבוקר על הכנת ארוחת הערב‬
‫בצק רך‪.‬‬ ‫והניחה את הסיר על הכיריים (ָּכנּו ָנא) הבנויות‬
‫מאבנים ומחוממות בגחלים‪ .‬באופן הזה היה‬
‫הכנת המלית ‪ -‬לוקחים בשר מטוגן ( ַק ְלָיא) מוכן‬ ‫התבשיל מתבשל באטיות והיה ממלא את חלל‬
‫בכמות דרושה וכותשים אותו במכתש או טוחנים‬
‫במעבד מזון; יש שבמקום בשר קליא משתמשים‬ ‫הבית בריח ניחוח‪.‬‬

‫בבשר אליה מושחם ( ִס ְס ֵקי)‪.‬‬

‫הכנת הכובה ‪ -‬קורצים מבצק הכובה גוש קטן כגודל‬
‫ביצה‪ ,‬מחזיקים ביד שמאל וצרים שקע באצבע יד ימין‬
‫ומרחיבים אותו‪ ,‬שמים בו מלית וסוגרים‪ .‬טופחים עליו‬

‫בשתי הידיים‪ ,‬משטחים ומעגלים עד לקוטר שבעה‬
‫סנטימטרים לערך ומניחים במגש‪.‬‬

‫חומרים למרק ( ָמַר ָקא) ‪ 2 -‬קישואים בגודל בינוני‪½ ,‬‬
‫ק"ג דלעת‪ ½ ,‬ק"ג סלק ירוק‪ ½ ,‬ק"ג לפת‪ 3 ,‬בצלים‬
‫ירוקם‪ ¼ ,‬ק"ג עלי סלרי או כרפס‪ 5 ,‬שיני שום‪ ,‬מלח‬

‫לימון‪ ,‬מלח‪ ,‬כף שמן סויה‪ 6 ,‬כוסות מים‪.‬‬

‫אופן הבישול ‪ -‬קוצצים את הבצל הירוק‪ ,‬את עלי‬ ‫‪10‬‬
‫הסלרי או הכרפס ואת שיני השום ושמים בסיר‪.‬‬

‫מוסיפים מים‪ ,‬מלח‪ ,‬מלח‪-‬לימון ושמן ומרתיחים את‬
‫התערובת‪ .‬בינתיים מנקים‪ ,‬רוחצים וחותכים את‬
‫הירקות לפרוסות ושמים בקערה נקייה‪ .‬כשהמרק‬

‫רותח מוסיפים את הכובה‪ .‬לאחר חמש דקות מוסיפים‬
‫גם את הירקות וממשיכים לבשל‪.‬‬

‫מפעם לפעם מערבבים‪ ,‬כדי שלא יידבקו הכובה‬
‫לתחתית הסיר‪ .‬יש להמשיך בבישול עוד מחצית‬

‫השעה‪.‬‬

‫תשבץ ‪( 1‬ראש השנה)‬
‫‪ -‬מאת‪ :‬מרדכי יונה ‪-‬‬

‫מאוזן‪:‬‬

‫‪.1‬אברהם כרת אתו ברית‪ ,‬מוזכר בקריאה בתורה בראש השנה ‪.5‬המקום שכרתו ברית‬ ‫תשבצים וחידונים‬
‫‪.10‬עשב תרבותי ‪.12‬בעל חיים ששימש במקרא כסמל לגובה והוד (במדבר כג) ‪.13‬הכהן‬
‫הגדול בשילה מוזכר בהפטרת ראש השנה ‪.14‬טובלים בו תפוח בערב ראש השנה ‪.16‬אשת‬

‫אברהם אבינו ‪.18‬וניל ‪.20‬בת אשר ‪.22‬רעידת אדמה (עמוס א) ‪.24‬כלי מאור ‪.25‬בן נחור‬

‫במדור זה נפרסם תשבצים על מוזכר בקריאה בתורה בראש השנה ‪.27‬לכאן‪ ,‬הלום ‪.28‬איבר שרירי הנמצא בחזה ‪.30‬מזרע‬
‫פרשיות השבוע ועל חגי ישראל‪ .‬יהודה (דברי הימים א ד) ‪.33‬טרחן ‪.36‬שמה הקודם של שרה אמנו ‪.37‬פרי עץ חמוץ מתוק‬
‫‪.39‬כיסוי על פני חלון‪ ,‬מסך ‪.41‬נביא בתקופת מלכותו של אחאב ‪.42‬בבא מציעא (ר"ת)‬
‫‪.43‬איכות או טיב מאכל או משקה שאדם חש בפיו ‪.45‬ספר הספרים שעם ישראל הנחיל‬ ‫יש לשלוח את הפתרונות למערכת‬
‫לעולם כולו ‪.46‬תלמוד בבלי (ר"ת) ‪.47‬מנביאי תרי עשר ‪.49‬גרגרי עפר זעירים הנישאים‬ ‫הירחון ובין הפותרים נכונה יוגרל‬
‫ברוח ‪.51‬חילוץ מסכנה‪ ,‬ישועה ‪.53‬מילת זירוז ‪.54‬מנביאי תרי עשר ‪.56‬מסולם הצלילים‬
‫מילון ארמי ‪-‬כורדי של מרדכי יונה‬

‫‪.58‬מין דג ‪.60‬טיפלו‪ ,‬טרחו ופעלו ‪.63‬אבי בצלאל עושה מלאכת המשכן ‪.64‬תוהה‪ ,‬משתומם‬

‫‪.65‬בן נריה סופרו של ירמיהו הנביא‬

‫מאונך‪:‬‬ ‫‪9 8765‬‬ ‫‪432‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.1‬אבל‪ ,‬אולם ‪ .2‬בן נחור מוזכר בקריאה בתורה בראש השנה‬
‫‪.3‬אריג משובח (יחזקאל טז) ‪.4‬מילת שלילה ‪.6‬מידת שטח‪,‬‬ ‫‪12 11‬‬ ‫‪10‬‬
‫עשירית הדונם ‪.7‬פרשה בתורה ‪.8‬שופט בישראל (שופטים‬
‫ג) ‪.9‬תל חורבות ‪.11‬על ראשו מברכים ואוכלים בערב‬ ‫‪17 16 15 14‬‬ ‫‪13‬‬
‫ראש השנה ‪.13‬אחי אשכול וממרא (בראשית יד) ‪.15‬אחת‬
‫האימהות ‪.17‬ארס‪ ,‬סם ‪.18‬ברכה מסורתית שמברכים איש‬ ‫‪23 22 21 20 19‬‬ ‫‪18‬‬
‫את רעהו בראש השנה ‪ .19‬בן נחור מוזכר בקריאה בתורה‬
‫בראש השנה ‪.21‬אמו של שמואל הנביא ‪.23‬כינוי לשבת‬ ‫‪28‬‬ ‫‪27 26 25‬‬ ‫‪24‬‬
‫שבין כסה לעשור ‪.26‬דמות ממגילת אסתר ‪.29‬קצה של‬
‫דבר מה‪ ,‬כמו של סיגריה ‪.31‬אבי אברהם ‪.32‬גדול פרשני‬ ‫‪32 31 30 29‬‬
‫המקרא ‪.34‬נכלל בין הברכיות של ערב ראש השנה‬
‫‪.35‬שותל ‪.37‬אשת נחור אחי אברהם ‪.38‬בדיחה‪ .‬הלצה‬ ‫‪38 37‬‬ ‫‪36 35 34 33‬‬
‫‪.40‬זע‪ ,‬מתנועע ‪.41‬להיכן ‪.44‬סכין שחיטה שאברהם רצה‬
‫לשחוט בה את בנו ‪.45‬הקול הממושך שמשמיעים בשופר‬ ‫‪41 40 39‬‬
‫‪.48‬תוקעים בו בראש השנה ‪.50‬תבואה נקייה ‪.52‬אבי‬
‫זקנו של שאול המלך (שמואל א ט) ‪.54‬נוכרי ‪.55‬שקט!‬ ‫‪46‬‬ ‫‪45 44 43‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪.57‬מבושל למחצה ‪.59‬קריאה לצער וכאב ‪.61‬מידת היבש‬
‫‪52 51‬‬ ‫‪50 49‬‬ ‫‪48 47‬‬
‫בתקופת המקרא ‪.62‬עני‪ ,‬רש‬
‫‪56 55‬‬ ‫‪54 53‬‬

‫‪62 61 60‬‬ ‫‪59 58‬‬ ‫‪57‬‬

‫‪65 64‬‬ ‫‪63‬‬

‫קוראים כותבים‬

‫שלום לכולכם חברים בני העדה הכורדית‪.‬‬

‫שנה טובה! שנה שבה נזכה לבריאות איתנה‪ ,‬שפע של פרנסה‪ ,‬רוגע ושלווה‪ .‬התגשמות כל משאלות‬
‫לבנו לטובה‪ .‬שנה של עשייה ונתינה בלב חם וביד רחבה‪ .‬באילו הברכות אני מברכת כל אחד ואחת‬

‫מכם‪ .‬מי ייתן שאושר‪ ,‬נחת ושמחה ימלאו את לבכם‪ ,‬תראו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם‪.‬‬
‫יהודית צבאבא מזרחי‪.‬‬

‫אנו מבקשים מהקוראים לחוות דעתם על הירחון והכתבות שבו ותגובתם תפורסם בירחון הבא‪.‬‬
‫כמו כן הקוראים יכולים לפרסם בירחון מפרי עטם‪ .‬המערכת תבדוק את החומר ואם יהיה ראוי לפרסום הוא‬

‫יפורסם בירחון הבא‪.‬‬
‫‪11‬‬

‫ציור‪ :‬אהובה קליין‬

‫" ַּב ֻּס ּכֹת ֵּת ְׁשבּו ִׁש ְב ַעת ָי ִמים‪.....‬‬
‫ִּכי ַב ֻּס ּכוֹת הוֹ ַׁש ְב ִּתי ֶאת ְּבֵני ִי ְשָׂר ֵאל‬

‫ְּבהוֹ ִצי ִאי אוֹ ָתם ֵמ ֶאֶרץ ִמ ְצָרִים"‬